בינת ההלכה · Binas Hahalacha — כי תבוא (2026-08-24)

יו"ל ע"י יצחק בירך דסקל -דיין ומו"צ בינת ההלכה גליון שנג פ' כי תבא תשפ"ו
על שו"ע אורח חיים פסקי תשובות מלוקט מספר
מאת הגאון רבי שמחה בן ציון אייזיק רבינוביץ שליט"א
פסקי תשובות אורח חיים סימן קלב אות ח -ט
ח .הנוסח 'שהם משתחוים להבל' וכו' והרקיקה בו
שם :וכשמגיע אל 'אל לא יושיע' יפסיק מעט .ונוסח זה 'שהם משתחוים להבל' וכו' הוא נוסח קדמון 36שהובא בסידורים
הישנים ,ורמזו בו בגימטריה 37אותו האיש וגם של הישמעאלים ,ובמרוצת הדורות הושמט מרוב הסידורים מחמת יראת
הצנזורה .וכן היה מנהג עוד מקדמונים לרוק רקיקה כשאמרו נוסח זה ,וכמ"ש בט"ז )יו"ד סימן קע"ט סק"ה( "מה שנוהגין
ברקיקה קודם ואנחנו כורעים ,דהכל יודעים שהרקיקה היא לבזיון הגילולים של עובדי כוכבים ,והיא כבוד שמים שמזכיר
אח"כ" ,ובשל"ה הק' בספרו עמק ברכה )דיני תפילה אות מ'( פקפק על רקיקה זו ,אך כמבואר בדבריו פקפוקו הוא עקב עמי
הארץ שלא ידעו פירוש המלות והיו רוקקים באמירת ואנחנו כורעים וכו' ,ולכן אם יקפיד להריק קודם ואנחנו כורעים ,וגם
ירוק רק מעט מן המעט שלא יהיה בגדר הרק בפני חבירו ונמאס )חגיגה ה' ,שעליו נאמר על כל נעלם יביא למשפט( ולא יהיה
בכלל הא דאיתא בשו"ע סימן צ"ב )דאסור לרוק בביהכ"נ( לית לן בה ושפיר עביד 38להחזיק במנהג קדמון ,ויפסיק 39אחר
הרקיקה כשיעור הליכה ד' אמות ) 3שניות( וימשיך 'ואנחנו כורעים' וכו' ,וכדלהלן.
ט .אופן כריעת הגוף באמירת 'ואנחנו כורעים'
שם :ויפסיק מעט קודם שיאמר 'ואנחנו כורעים' .וצריך לכרוע שלא יהיה נראה ככופר )מ"ב סק"ט( .והמדקדקים כורעים 40
בברכיהם מעט )כעין כריעות דשמו"ע( בשעה שאומרים 'ואנחנו כורעים' ,ובשעה שאומרים 'ומשתחוים' משתחוה בראשו וגופו,
ובבה"ט )סק"ד( בשם האר"י ז"ל שישתחוה השתחויה גדולה ,וכ"כ בסידור יעב"ץ 41השתחויה עצומה ,ואף למנהג העולם
להרכין הראש והגוף מעט נכון 42להשאיר הגוף והראש בהרכנה כשיעור השתחויה המבואר ברמב"ם )פ"ג מהל' ביאת מקדש
הכ"ג( שהוא שיעור זמן שאפשר לומר הפסוק )ד"ה ב' ז'( "ויכרעו אפים על הרצפה וישתחוו להודות לה' כי טוב כי לעולם
חסדו".
. 36נוסח זה מובא בכל בו סי' קכ"ב ,ובעוד סידורים ישנים מזמן הראשונים ,כעדותו של הגרי"י קניבסקי זצ"ל )בארחות רבנו ח"א עמ'
ס"ח( ,ובשו"ע האר"י )כוונת נפ"א אות י"ח( בהגהות מראה כהן מביא העתקה של כת"י קדמון שנמצא ע"י רבי יהודה אבן קורייאט
בשנת תקע"ו בביליוטיקא של פאריז והוא תשובת רב האי גאון ובו מפרש בארוכה את תפלת עלינו לשבח שנתקן ע"י יהושע בן נון )ואיגרת
זו היתה לנגד עיניו של הר"ח ויטאל זי"ע כי מזכירה בשער הכולל דף ז .ד"ה ונבאר וז"ל "וכן כתוב בתשובה להגאון רב האיי בר רב
שרירא גאון ושם האריך בסיפור שבח )דתפלת עלינו לשבח( מאד מאד"( ,ובאיגרת זו של רב האי גאון מוזכר הנוסח שהם משתחוים וכו'
ולפי"ז נראה שהכניסוהו לתפלת עלינו בזמן הגאונים ,ואפשר קצת קודם לכן )וע"ע להלן הערה ,(37כי רמזו בו גם נביא השקר של
הישמעאלים וכדלהלן )היה בזמן רבנן סבוראי ,עיין סדר הדורות ד"א שע"ד( .ותפלת עלינו לשבח הותקן ע"י יהושע בן נון כשכבש את
הארץ )כמוזכר באיגרת הנ"ל( ומספר תיבותיו קנ"ב )עד לעולם ועד( כמנין ב'ן נ'ן ,וכמ"ש בסידור יעב"ץ ,ומספר תיבות זה הוא בלא הנוסח
'שהם משתחוים' וכו'.
. 37באיגרת רב האי גאון )הנזכר לעיל( כתב בפירושו על 'שהם משתחוים' "קבלנו קבלה אמיתית מרבינו יאשיה הפרוש )ואולי כוונתו
שהוא אשר תיקן לומר נוסח זה ,והיה בשנת ד"א תרפ"ז ,עיין סדר הדורות שם( ואין ראוי לכתוב בכתב כי הנסתרות לה' אלהינו" ,אך
בכלבו סי' קכ"ב גילה מעט הדברים וכותב "'וריק' גימטריה ו'לאל לא' גימטריה" ,ואינו מפרט מה הגימטריה ,וגם זה מפני פחד הצנזור,
ובקצות השלחן סי' כ"ד סקל"ט מבאר יותר "והכוונה ידועה ,האחד בן שלש אותיות ,עשרה ושלוש מאות וששה ,והשני בן ארבעה אותיות,
ארבעים ושמונה ארבעים וארבעה" ,והיינו ד'וריק' גימט' 316כשמו של אותו האיש הנוצרי ,ו'לאל לא' גימט' 92כשמו של הישמעאלי
)בלא וא"ו ,שכן כתבוהו הראשונים ,ע' סדר הדורות( ,ולפי"ז הנוסחא המדויקת צ"ל שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים לאל לא
יושיע ,ויש סידורים שכתוב ולריק )וכ"ה בשלחן הטהור( ,ובהרבה סידורים כתוב אל אל לא יושיע )ובהגה"ה בשו"ע האר"י ז"ל כותב
שהכוונה למספר צ"ג והוא בגימט' שמו של נביאם ימ"ש עם הכולל ,אך עפ"י האמור א"צ לכך ,וכמבואר בכלבו שהנוסחא היא 'לאל לא',
והוא מכוון( ,וע"ע במקור חיים לחות יאיר סי' זה דהנוסח 'אל לא יושיע' הוא עפ"י הפסוק בישעיה )מ"ה כ'(.
. 38ובאורחות רבנו שם שכן נהג הגרי"י קניבסקי זצ"ל לרוק והיה מוסיף בלחש התיבות "ימח שמם" )וכ"ה הגירסא בשלחן הטהור סעי'
י' 'ומשתחוים אל אל לא יושיע ימח שמם וזכרם' ,ואנחנו וכו'( וכן אא"ז זצ"ל נהג ברקיקה מועטת.
. 39אורח נאמן סי' זה סקי"א ,וכ"ה עפ"י הרמ"א.
. 40וזה פירוש המילות ואנחנו 'כורעים' )בברכיים( ומשתחוים )הרכנת הגוף והראש( ,וכן הוא מפורש בדה"ח ובס' שלחן שלמה סי' זה
וקצוה"ש סי' כ"ד סעי' י"א ,וכן נהג אא"ז זצ"ל .ובסי' קי"ג בט"ז סק"ד ומ"א סק"ג מבואר דאין בזה משום חשש הוספה על הכריעות,
וכדלהלן סי' קל"ד הערה .66
. 41ועיי"ש דאף שסתם השתחויה בפישוט ידים ורגלים ,מ"מ אין זה מיחזי בשיקרא ,דכיון דאסור לכרוע אפים על רצפה ,נזהרים בכך
בכל ימות השנה ,זולת ר"ה ויוה"כ ,ומ"מ אין זה כדובר שקרים כיון שמשתחוה ככל האפשר בשחיית הגוף וכפיפתו עפ"י המנהג.
. 42שו"ת תורה לשמה לבעל הבן איש חי זצ"ל סי' מ"ח.
