משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — כי תבוא (2026-08-24)

משך חכמה
פרשת כי תבוא פסקא כז -לו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' מט תשפ"ו טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן
כתוב בתחילת הפרשה אם לא תשמע ,ואחר זה כתוב כי לא שמעת ]כז[
בעבר ,לא כן בברכות ,השכר יגיע על ששומר התורה כשהוא
)כח ,טו( וְ הָ יָה ִאם ל ֹא ִת ְשׁמַ ע בְּ קוֹל ה' אֱ �הֶ י� ִל ְשׁמֹר ַלעֲשׂוֹת ֶאת
מתברך והעושר אינו מגבה לבבו ,עבור זה בא השכר ,לכן בכל
וֹתיו וְ חֻ קּ ָֹתיו אֲ שֶׁ ר ָאנֹכִ י ְמצַ וְּ � הַ יּוֹם וּבָ אוּ עָ לֶי� כָּ ל ַה ְקּלָ לוֹת
כָּל ִמצְ ָ
הפרשה כתוב כי תשמע אל מצות בהוה .2
הָ ֵאלֶּ ה וְ ִה ִשּׂיגוּ�:
במדוע בסוף קללות כתוב לשון עבר" ,כי לא שמעת" ,ובברכות לשון הוה" ,כי
תשמע" כו'.
]כח[ )כח ,טו( והיה אם לא תשמע כו' .ובסוף 1הפרשה כתיב )פסוק
סב( כי לא שמעת כו' .כי על מה שעבר בעת הצרות אין האדם
הוּמה וְ ֶאת ַה ִמּגְ עֶ ֶרת בְּ ָכל
)כח ,כ( ְישַׁ לַּ ח ה' בְּ � ֶאת ַה ְמּ ֵא ָרה ֶאת הַ ְמּ ָ
נידון ,שדקדוקי עניות מעבירין אדם על דעתו ועל דעת קונו
ֲשׂה עַ ד ִהשָּׁ ֶמ ְד� וְ עַ ד אֲ בָ ְד� מַ ֵהר ִמפְּ נֵי רֹעַ
ִמ ְשׁלַח י ְָד� אֲ שֶׁ ר ַתּע ֶ
)עירובין מא ,ב( ,וכן אמר )רשב"י( ]רבי אלעזר בן עזריה[ יכול אני
מַ ֲע ָללֶי� אֲ שֶׁ ר ֲעזַבְ ָתּנִי:
לפטור העולם כולו מן הדין שכורת ולא מיין כו' )ישעיה נא ,כא(
למה כתוב "אשר עזבתני" ,ולא כתוב "אשר עזבתו" ,הרי הכל בלשון נסתר כלפי ה'
)עירובין סה ,א( ,רק העון מה שלא שמע קודם שנתיסר ,ולכן
)כח ,כ( הנה 3יעויין ברש"י דכל התוכחה נאמרה מפי משה בלשון
שלא היה לו ברכות ,אבל כאשר נתברך ,וטוב לו ,בודאי ישמע בקול ה' ,וקל ] 1כז[ )כח ,טו( "וְ הָ יָה אִ ם �א תִ ְשׁמַ ע בְּ קוֹל ה' אֱ�הֶ י� לִ ְשׁמֹ ר ַלעֲשׂוֹת אֶ ת כָּל
לו לעבוד את ה' ,ומדוע לא כתוב גם בברכות לשון עבר שעיקר הברכות הם ִמצְ וֹתָ יו וְ חֻ קֹּ תָ יו אֲשֶׁ ר אָנֹ כִ י ְמצַ וְּ � הַ יּוֹם וּבָ אוּ עָ לֶי� כָּל הַ ְקּלָלוֹת הָ אֵ לֶּה
בעבור ששמע בקול ה' כשלא היה לו ברכות ,אבל הביאור בזה ,שבשעה וְ הִ ִשּׂיגוּ�" ע"כ .יש לדקדק ,שבסוף הפרשה כתוב בלשון עבר )כח ,סב(
שיש לאדם עושר ,אף על פי שקל לו יותר לעבוד את ה' ,אבל טבע האדם, אַרתֶּ ם בִּ ְמתֵ י ְמעָ ט תַּ חַ ת אֲשֶׁ ר ֱהיִיתֶ ם כְּ כוֹכְ בֵ י הַ שָּׁ מַ יִם ָלרֹב כִּ י ל ֹא שָׁ ַמעְ ָתּ
"וְ נ ְִשׁ ְ
שהעושר מגבה לבבו ,ועבור זה מגיע לו שכר גם על עבודת ה' בשעה שיש בְּ קוֹל ה' אֱ �הֶ י�" .אבל בברכות כתוב בהתחלה )כח ,א( "וְ הָ יָה אִ ם שָׁ מוֹעַ
לו עושר ושפע ,לכן בברכות כתוב לשון הוה ,שגם על ההוה יש לו שכר תִּ ְשׁמַ ע בְּ קוֹל ה' אֱ�הֶ י� כו'" ,ולאחר מכן כתוב בלשון הוה דכתיב )כח ,ט(
ששומע בקול ה' כשיש לו עושר לרוב. "כִּ י תִ ְשׁמֹ ר אֶ ת ִמצְ וֹת ה' ֱא�הֶ י� וְ הָ לַכְ תָּ בִּ ְד ָרכָיו" ,וכתיב )כח ,יג( "כִּ י תִ ְשׁמַ ע
תמצית דבריו :הטעם שבסוף קללות כתוב לשון עבר" ,כי לא 2
אֶ ל ִמצְ וֹת ה' אֱ�הֶ י� אֲשֶׁ ר אָנֹ כִ י ְמצַ וְּ � הַ יּוֹם לִ ְשׁמֹ ר וְ ַלעֲשׂוֹת".
שמעת" ,ובברכות לשון הוה" ,כי תשמע" כו' ,כי אין אדם נענש ונראה ,על פי מה שאמרו חז"ל בעירובין )מא ,ב( "תנו רבנן :שלושה דברים
על מה שעובר בשעה שיש לו צרות ,כי הצרות מעבירות את האדם מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו ,אלו הן :עובדי כוכבים ,ורוח
על דעת קונו ,לכן כתוב לשון עבר ,שהעונש על שעבר בשעה שלא רעה ,ודקדוקי עניות" ,ואיתא עוד בעירובין )סה ,א( "אמר רבי אלעזר בן
היה לו צרות ,אבל בברכות יש לו שכר גם על מה שמקיים כשיש עזריה ]א .ה .בנדפס רשב"י ,וכן איתא בסוכה )מה ,ב( ואמר חזקיה אמר
לו שפע ועשירות ,שאף על פי שקל יותר לעבוד את ה' אז ,מכל רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי :יכול אני לפטור את כל העולם כולו
מקום ,טבע האדם ,שהעושר מגבה את לבבו ,ואם אינו גבה לב, מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ,אבל לא מובא שם הטעם שישראל דין
יש לו שכר ביותר גם על זה בשעה שיש לו עושר ,לכן כתוב לשון שיכור להם .ועיינתי בדקדוקי סופרים העירובין ,ולא מצאתי גירסא רשב"י[
הוה. יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד
עכשיו ,שנאמר )נא ,כא( לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין" ,ע"כ,
לכן אין אדם נענש על מה שעובר על התורה בשעת הצרות ,אבל נענש על
]כח[ מה שעבר בשעה שלא היה לו צרות ,לכן התורה מדקדקת לומר שנענש על
מה שלא שמע בעבר בקול ה' ,בשעה שלא היה לו צרות.
] 3כח[ )כח ,כ( "יְשַׁ לַּח ה' בְּ � אֶ ת הַ ְמּאֵ ָרה אֶ ת הַ ְמּהוּמָ ה וְ אֶ ת הַ ִמּגְ עֶ ֶרת בְּ כָל
ואם תאמר ,אם כן גם בברכות היה לכתוב לשון עבר ,ששמע בקול ה' בשעה
ִמ ְשׁלַח י ְָד� אֲשֶׁ ר תַּ עֲשֶׂ ה עַ ד הִ שָּׁ מֶ ְד� וְ עַ ד אֲבָ ְד� מַ הֵ ר ִמפְּ נֵי רֹעַ מַ ֲע ָללֶי� אֲשֶׁ ר
א
משך חכמה
פרשת כי תבוא פסקא כז -לו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' מט תשפ"ו טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
מוֹשׁיעַ :
ִ וְ ל ֹא יָשׁוּב לָ � צ ֹאנְ� נְתֻ נוֹת לְ אֹיְ בֶ י� וְ ֵאין לְ � נסתר יכך ה' )פסוק כב( ,ישלח ה' )פסוק כ( יעויין שם .לבד קרא
מדוע כתוב "לעיניך" )שם( דישלח ה' בך את המארה כו' בכל משלח ידך אשר תעשה
)כח ,לא( שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו .אם 5אינו לעיניך, כו' אשר עזבתני בלשון נוכח ,והיה צריך להיות אשר עזבתו .ויתכן
בלאו הכי אסור באכילה ,רמז ,לבשר שנתעלם מן העין ,שאסור. דבפרשת ראה אמר )יב ,יח-יט( תאכלנו כו' והלוי אשר בשעריך
עיין גיד הנשה חולין צה ,א .6 ושמחת כו' בכל משלח ידיך ,השמר פן תעזוב את הלוי כו' ,לכן
אמר ,אם יעזבו את הלוי ישלח המארה בכל משלח ידך ,ולפי
שמשה ראש הלויים ,יאמר על אשר עזבתני בלשון נוכח ,וכן אמר
מלאכי בסימן ג ,י בחנוני נא בזאת כו' .4
]ל[
)כח ,לה( יַכְּ ָכה ה' בִּ ְשׁ ִחין ָרע עַ ל הַ בִּ ְר ַכּ ִים וְ עַ ל הַ שּׁ ַֹקיִ ם אֲ שֶׁ ר ל ֹא
תוּכַל לְ הֵ ָרפֵ א ִמכַּף ַרגְ לְ � וְ עַ ד ָק ְדקֳ דֶ �:
]כט[
מדוע הפסיק בתיבות "אשר לא תוכל להרפא"
)כח ,לה( אשר לא תוכל להרפא ,מכף רגלך ועד קדקדך .פירוש ,7 בוּח לְעֵ ינֶי� וְ ל ֹא ת ֹא ַכל ִממֶּ נּוּ חֲ מ ְֹר� גָּזוּל ִמ ְלּפָ נֶי�
שׁוֹר� טָ ַ
)כח ,לא( ְ
ֲעזַבְ תָּ נִי" ,ע"כ .יש לדקדק ,דכל הפרשה נאמרה בלשון נסתר ,יכך ה' )פסוק
כב( ,ישלח ה' )פסוק כ( ,אם כן מדוע מסיים פסוק זה בלשון נוכח " ִמפְּ נֵי רֹעַ
]כט[ מַ ֲע ָללֶי� אֲשֶׁ ר עֲזַ בְ ָתּנִי" ,הרי הוא מדבר על ה' ,והיה לכתוב מפני אשר
עזבתו.
] 5כט[ )כח ,לא( "שׁו ְֹר� טָ בוּחַ לְעֵ ינֶי� וְ �א תֹ אכַל ִממֶּ נּוּ חֲמֹ ְר� גָּזוּל ִמלְּ פָ נֶי�
ונראה ,דפסוק זה מדבר על העונש שעזבו את הלוי ולא נתנו מעשרות ,ולכן
וְ �א יָשׁוּב לָ� צֹאנְ� ְנתֻנוֹת לְ אֹ יְבֶ י� וְ אֵ ין לְ � מו ִֹשׁיעַ " ,ע"כ .יש לדקדק ,מדוע
כתב לשון "אשר עזבתני" ,כי משה היה ראש ללויים ובשם הלויים אמר.
כתוב "טבוח לעיניך".
והראיה שעונש זה על ביטול מעשרות ,דבהאי קרא כתוב "יְשַׁ לַּח ה' בְּ � אֶ ת
ונראה ,דכאן רמזה תורה להא דאמר בחולין )צה ,א( "אמר רב :בשר ,כיון
הַ ְמּאֵ ָרה אֶ ת הַ ְמּהוּמָ ה וְ אֶ ת הַ ִמּגְ עֶ ֶרת בְּ ָכל ִמ ְשׁלַ ח י ְָד� כו'" ,ומצאנו בפרשת
שנתעלם מן העין – אסור"] ,ופירש רש"י וז"ל "שנתעלם מן העין -שהיה
ראה ,שאם לא יעזוב את הלוי יתברך משלוח ידו ,דכתיב )דברים יב ,יח-יט(
שעה אחת שלא ראהו ,ואפילו היה מונח על שלחנו :אסור -שמא נתחלף
– ")יח( כִּ י אִ ם לִ פְ נֵי ה' אֱ�הֶ י� תֹּ אכְ לֶנּוּ בַּ מָּ קוֹם אֲשֶׁ ר יִבְ חַ ר ה' אֱ�הֶ י� בּ ֹו אַ תָּ ה
בנבלה[ .לפיכך כתוב שורך טבוח לעיניך ,דאי לאו לעיניך ,דהיינו אם אינך
וּבִ נְ� וּבִ תֶּ � וְ עַ בְ ְדּ� ַואֲמָ תֶ � וְ הַ לֵּוִ י אֲשֶׁ ר בִּ ְשׁעָ ֶרי� וְ שָׂ מַ ְחתָּ לִ פְ נֵי ה' אֱ�הֶ י� בְּ כֹל
רואה את הטביחה ,מיד נאסר הבשר משום בשר שנתעלם מן העין .לפיכך
אַדמָ תֶ �" ע"כ,
ִמ ְשׁלַח יָדֶ �) :יט( הִ שָּׁ מֶ ר לְ � פֶּ ן תַּ ֲעזֹב אֶ ת הַ ֵלּוִ י כָּל יָמֶ י� עַ ל ְ
כתוב "לעיניך" ,שאפילו שהוא מותר באכילה ,לא אכל ממנו.
והוא מפורש גם במלאכי ,שאם יתנו מעשרות יתברכו במשלוח ידם ,דכתיב
6תמצית דבריו :כתוב "שורך טבוח לעיניך" ,דאם אינו "לעיניך",
)מלאכי ג ,י( "הָ בִ יאוּ אֶ ת כָּל הַ מַּ עֲשֵׂ ר אֶ ל בֵּ ית הָ אוֹצָ ר וִ יהִ י טֶ ֶרף בְּ בֵ יתִ י וּבְ חָ נוּנִי
בלאו הכי אסור מיד ,דבשר שנתעלם מן העין אסור ,שמא נתחלף
נָא בָּ זֹאת אָמַ ר ה' צְ בָ אוֹת אִ ם �א אֶ פְ תַּ ח ָלכֶם אֵ ת אֲרֻ בּוֹת הַ שָּׁ מַ יִם ַוה ֲִריקֹ תִ י ָלכֶם
בנבלה.
בְּ ָרכָה עַ ד בְּ לִ י ָדי" ע"כ ,וכיון שמדובר בעזיבת הלוי ,לכן כתוב "עזבתני",
שמשה ראש הלוים ,ומיושב הכל בס"ד.
4תמצית דבריו :הטעם שכתוב "אשר עזבתני" ,ולא כתוב "אשר
]ל[
עזבתו" ,הרי הכל בלשון נסתר כלפי ה' .כיון שקללה זו היא על
] 7ל[ )כח ,לה( "יַכְּ כָה ה' בִּ ְשׁ ִחין ָרע עַ ל הַ בִּ ְר ַכּיִם וְ עַ ל הַ שֹּׁקַ יִם אֲשֶׁ ר �א תוּכַל
שעזבו את הלוי ולא נתנו מעשרות ,לכן משה ,שהוא ראש הלוים,
לְ הֵ ָרפֵ א ִמכַּף ַרגְ לְ � וְ עַ ד קָ ְדקֳ ֶד�" ,ע"כ .יש לדקדק ,מדוע הפסיק באמצע
אמר בלשון נוכח "עזבתני" ,היינו אותי ,את הלויים.
הכתוב בתיבות "אֲשֶׁ ר �א תוּכַל לְ הֵ ָרפֵ א" ,והיה לכתוב זאת בסוף הכתוב.
ב
משך חכמה
פרשת כי תבוא פסקא כז -לו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' מט תשפ"ו טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
הטעם שבשמן כתוב סיכה וביין שתיה כי שני מיני טהרה יש למצורע ,אחד שנרפא הנגע )ויקרא יד ,ג(,
)כח ,מ( ושמן לא תסוך .בזה 9למדנו דשותה שמן אינו משלם ואחד שנהפך כולו לבן )ויקרא יג ,יג( ,לכן אמר אשר לא תוכל
חומש אם הוא תרומה ,דמזיק הוא לתרומה או להשותה ,עיין להרפא ,בלתי ,שיהא הנגע פשה מכף רגלך ועד קדקדך ,זה יהיה
ריש כיצד מברכין )ברכות לה ,ב( .וגבי יין אמר ולא תשתה ממנו, אופן הטהרה שלך .כן פירש יונתן בתרגומו .8
ורק עומד שמן לסיכה ,לכך הסך משמן של תרומה משלם חומש
)שם( .ודו"ק .10
]לא[
)כח ,לט-מ( כְּ ָר ִמים ִתּטַּ ע וְ עָ בָ ְד ָתּ וְ ַייִן ל ֹא ִת ְשׁ ֶתּה וְ ל ֹא ֶתאֱ גֹר כִּ י
]לב[
ֵיתים יִ ְהיוּ לְ � בְּ כָל גְּ בוּלֶ� וְ ֶשׁמֶ ן ל ֹא ָתסוּ� כִּ י ִישַּׁ ל
תּלָעַ ת :ז ִ
ת ֹאכְ לֶנּוּ הַ ֹ
)כח ,מז( ַתּחַ ת אֲ שֶׁ ר ל ֹא עָ בַ ְד ָתּ ֶאת ה' אֱ �הֶ י� בְּ ִשׂ ְמ ָחה וּבְ טוּב לֵבָ ב ֵית�:
ז ֶ
מהנגע ,אלא באופן שיהיה על כל הגוף ,שאין המצורע נטהר ונראה ,דהנה מצורע נרפא בשתי אופנים ,או כאשר נרפא הנגע )ויקרא ,יד,
מטומאתו אלא אם נרפא הנגע ,או שכל הגוף הפך למנוגע. ג( ,או כאשר הנגע כולו הפך לבן )ויקרא יג ,יג( ,ובא הכתוב לקלל ,שלא
תרפא מהנגע היינו להטהר ממנו באופן שירפא ,אלא רק באופן השני שיהיה
הנגע על כל הגוף .וכך פירוש הכתוב" ,אֲשֶׁ ר �א תוּכַל לְ הֵ ָרפֵ א" היינו להטהר
]לא[ ממנו ,אלא באופן שיהיה הנגע פושה בכל הגוףִ " ,מכַּף ַרגְ לְ � וְ עַ ד קָ ְדקֳ ֶד�",
זה היה אופן הטהרה שלך.
] 9לא[ )כח ,מ( "זֵיתִ ים יִהְ יוּ לְ � בְּ כָל גְּ בוּלֶ� וְ שֶׁ מֶ ן �א תָ סוּ� כִּ י יִשַּׁ ל זֵיתֶ �",
ימ ָרא ַד ְי ָי
ועל פי זה יתבאר לך דברי התרגום יונתן .דז"ל "י ְַמ ִחינְכוֹן מֵ ְ
ע"כ .יש לדקדק ,מדוע בשמן כתב שלא "תסוך" ,ועל היין כתב לעיל שלא
יטתוֹן לְ פִ תְ גַם עֲבֵ ְירתָּ א ,וְ עַ ל שַׁ ְקיָיא
יחנָא בִ ישָׁ א עַ ל ְרכוּבַ יָאְ ,מטוֹל ְדחַ ִמ ְ
בְּ ִשׁ ְ
ישתה ,דכתיב )פסוק לט( "כְּ ָר ִמים תִּ טַּ ע וְ עָ בָ ְדתָּ וְ ַייִן �א תִ ְשׁתֶּ ה וְ �א תֶ ֱאגֹ ר כִּ י
ִד ְרהָ טוּ לָהּ .וְ אִ ין לָא תְ תוּבוּן לְ או ַֹר ְייתָ א ,לָא תֵ כְ לוּן לְ אִ יתַּ סָ אָהֱ ,אלָהֵ ן תִּ ילְ קוּן
תֹ אכְ לֶנּוּ הַ תֹּ לָעַ ת".
בֵּ יהּ ִמפַּ ְרסַ ת ִריגְ לֵיכ ֹון וְ עַ ד מו ְֹק ָדא ְד ֵרישֵׁ יכוֹן"] ,ובתרגום ללשון הקודש:
ונראה ,דהנה מבואר בברכות )לה ,ב( שהשותה שמן זית אינו מברך ,דהוא
יכּכם מאמרו של ה' בשחין רע על ברכים ,בִ שׁביל שכרעתם לדבר עבירה,
מזיק לשותה ]בנדפס :להשותה .והוא הוא[ .ועוד תניא התם ,דהשותה שמן
ועל שוקיים שרצו לה ,ואִ ם לא תשובו לתורה לא תוכלו להרפא ,אלא ִתלקו
זית אינו משלם חומש אלא קרן ,כדין מזיק תרומה ,שלא חייבה תורה חומש
בה מכף רגליכם עד קדקד ראשיכם[.
אלא לאוכל או שותה תרומה שמועילה לו ,אבל כיון ששמן זית ששותה
ודברי התרגום צריכים ביאור ,דהרי מפרש שהטעם שיככך ה' בברכים הוא
מזיק לו ,הרי הוא כמזיק את התרומה שפטור מחומש) ,יומא פ ,ב .ועוד(.
על שכרעו לדבר עבירה ,ועל השוקיים שרצו ,אם כן מדוע אם לא ישובו
ועל פי זה מבואר היטב ,דלכך דקדק הכתוב לכתוב בשמן סיכה וביין שתיה,
לתורה ילקו מכף רגליכם עד קדקד ראשיכם ,על איזה עבירה הוא זה .אבל
דשמן אינו עומד לשתיה אלא לסיכה ,ויין עומד לשתיה ולא לסיכה) ,רמב"ם
לאור המבואר יתבאר היטב כונת התרגום ,דהתורה אומרת שאם ישובו
תרומות י ,יא(.
בתשובה ,ירפאו מהצרעת ריפוי ממש ,וכך יטהרו ממנה ,אבל אם לא ישובו
10תמצית דבריו :הטעם שבשמן כתוב סיכה וביין שתיה ,כיון
בתשובה ,לא יטהרו ממנה אלא בדרך שילקו מכף רגל ועד קדקד ,ואין זה
שיין עומד לשתיה ,ושמן לסיכה ,ואם שותה יין הוא מזיק לשותה
קללה ,אלא דרך טהרה לטהר מטומאת צרעת החמורה] .א .ה .ואף על פי
וליין ,ואינו משלם חומש אלא קרן ,וכן הסך יין.
שכתב רבינו "כך פירש יונתן בתרגומו" ,ההכרח לפרש כפי שביארנו ,שהרי
דברי יונתן אפשר לכאורה לפרש כפשוטו[.
8תמצית דבריו :הטעם שהפסיק בתיבות "אשר לא תוכל
]לב[
להרפא" ,מפני שבא הכתוב לומר ,שלא תרפא ,היינו לא תטהר
ג
משך חכמה
פרשת כי תבוא פסקא כז -לו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' מט תשפ"ו טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
בעיניו והגון לפניו ,ועל זה ישמח .12 מֵ רֹב כֹּל:
יש לדקדק הא לא עבדו כלל ,ומה הפירוש "בשמחה ובטוב לבב מרוב כל"
)כח ,מז( תחת אשר לא עבדת וכו' .11והסיבה לזה שלא עבדת ,הוא
]לג[ מחמת שהיה לך שמחה וטוב לב מרוב כל ,ואל תשמחי ישראל אל
גיל בעמים )הושע ט ,א( ,שמריבוי הטובה שמחים ,לא כן נתן לך
איְבֶ י� אֲ שֶׁ ר ְישַׁ לְּחֶ נּוּ ה' בָּ � בְּ ָרעָ ב וּבְ צָ מָ א
)כח ,מח( וְ עָ בַ ְד ָתּ ֶאת ֹ
ה' ,שצריך לחיות בהסתפקות ,והרוב כל משמחה וטוב לב,
אר� עַ ד ִה ְשׁ ִמידוֹ א ָֹת�:
וּבח ֶֹסר כֹּל וְ נ ַָתן עֹל בַּ ְרזֶ ל עַ ל צַ ָוּ ֶ
וּבְ עֵ ירֹם ְ
וכמאמרם זכרונם לברכה )אבות ד ,ה( איזהו עשיר השמח בחלקו,
מה הפירוש בחז"ל ב"חוסר כל" -בלא דעת
וכמו שאמר לעיל )כו ,יא( ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה'
)כח ,מח( ועבדת את אויביך כו' ובחוסר כל .13זה דעת )נדרים מא,
אלקיך ,שזה צריך להיות השמחה ,כיון שה' נתן לו ,ודאי מצא חן
מה כונתם בזה ,ועוד יש לדקדק ,מה הכונה בכתוב הקודם "תַּ חַ ת אֲשֶׁ ר �א ] 11לב[ )כח ,מז( "תַּ חַ ת אֲשֶׁ ר �א עָ בַ ְדתָּ אֶ ת ה' אֱ�הֶ י� בְּ ִשׂ ְמחָ ה וּבְ טוּב לֵבָ ב
עָ בַ ְדתָּ אֶ ת ה' אֱ�הֶ י� בְּ ִשׂ ְמחָ ה וּבְ טוּב לֵבָ ב מֵ רֹב כֹּ ל" ע"כ .דהלשון משמע מֵ רֹב כֹּ ל" ע"כ .יש לדקדק ,דהלשון משמע שעבדת את ה' אלוקיך ,אבל לא
שעבדת את ה' אלוקיך ,אבל לא עבדת אותו בשמחה ,ובאמת הקללות באו עבדת אותו בשמחה ,ובאמת הקללות באו כי לא עבדו כלל .ועוד ,מהו
כי לא עבדו כלל .ועוד ,מהו אריכות הלשון בטוב לבב מרוב כל. אריכות הלשון בטוב לבב מרוב כל.
ונראה על פי הא דאיתא בברכות )נח ,א( "בן זומא ראה אוכלוסא על גב ונראה לבאר ביאור חדש בכתוב ,דבאמת הקללה היא שלא עבדת את ה',
מעלה בהר הבית ,אמר ברוך חכם הרזים ,וברוך שברא כל אלו לשמשני. ומה שכתוב בשמחה ,הוא טעם ,מדוע לא עבדת את ה' ,בגלל שהיית שמח
הוא היה אומר ,כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול ,חרש וטוב לב על רוב הטובה שה' נתן לך ,ושמחה שבאה על ריבוי טובה היא
וזרע וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה ,ואחר כך אכל, שמחה של גויים ,שהגויים שמחים על ריבוי טובה שלהם ,כמאמר הכתוב
ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנין לפני .וכמה יגיעות יגע אדם הראשון )הושע ט ,י( אל תשמח ישראל אל גיל העמים ,פירוש ,אל תשמח מהסיבה
עד שמצא בגד ללבוש גזז ולבן ונפץ וטוה וארג ,ואחר כך מצא בגד ללבוש, שהעמים בגיל ,שהיא מרוב כל ,אבל חז"ל הורו לנו מה היא השמחה
ואני משכים ומוצא כל אלה מתוקנים לפני .כל אומות שוקדות ובאות לפתח האמיתית ,שאמרו )אבות ד ,א( איזהו עשיר השמח בחלקו ,ששמח במה
ביתי ,ואני משכים ומוצא כל אלו לפני" ע"כ. שיש לו.
וגם במושכלות הוא כזה" ,כן צריך האדם להתבונן אל חסדי הבורא ברוך ועל פי זה יתבאר לך פירוש הכתוב לעיל )כו ,יא( ושמחת בכל הטוב אשר
הוא על השתלמות השכלי ,אשר כמה יגיעות יגע וחקירות ונסיונות עמל נתן לך ה' אלוקיך ,דלכאורה קשה ,מה הוא אריכות הלשון אשר נתן לך כו',
אברהם אבינו עד שהתבונן להרחיק הגלולים ,ולהשכיל אמיתת מציאות אבל פירוש הכתוב הוא ,שהשמחה צריכה להיות ,לא מרוב הטובה ,אלא
השם יתברך ,ויחודו ,והשגחתו ,והשארת הנפש .ואחרי כן עמלו אבות מזה שה' נתן לו ,בודאי מצא חן בעיני ה' ,ועל זה צריך לשמוח.
הקדושים לעמוד על אמיתתו ,ויגעו אבותינו במצרים עד שנעשו ראויים 12תמצית דבריו :יש לדקדק ,הא לא עבדו כלל ,ומה הפירוש
לקבל תרי"ג מצוות ותורתנו הקדושה ,והמה כולם אורות בהירים ומזהירים בשמחה ובטוב לבב מרוב כל .ומבאר המשך חכמה ,דבאמת לא
את הנפש ,אשר בכל אחת מהם יוכל האדם להתדבק בצחצחות האמיתית, עבדו כלל ,והכתוב מבאר את הסיבה שלא עבדו ,כי היו שמחים
הדביקות להיחיד האמיתי ,ומה שיגעו כולם ,אני מוצא כל אלה מתוקנים מרוב הטובה ,והישראלי אסור לשמוח על ריבוי טובה.
לפני,כמה צריך האדם הנלבב להיות שמח ולהודות להשם יתברך הטוב
שזיכהו לכל זה".
ועל פי זה יתבאר הכתוב הקודם ,דהעונש הוא תחת שלא שמחת על ריבוי ]לג[
הטובה של המושכלות שהיו לך ,כי "רוב כל" משמעו על ריבוי חכמה כמו
] 13לג[ )כח ,מח( "וְ עָ בַ ְדתָּ אֶ ת אֹ יְבֶ י� אֲשֶׁ ר יְשַׁ לְּ חֶ נּוּ ה' בָּ � בְּ ָרעָ ב וּבְ צָ מָ א
שכתוב במלכים-א )ה ,ט( " ַויִּ תֵּ ן אֱ�הִ ים חָ כְ מָ ה לִ ְשׁ�מֹ ה וּתְ בוּנָה הַ ְרבֵּ ה ְמאֹ ד
ָאר� עַ ד הִ ְשׁ ִמיד ֹו אֹ תָ �" ע"כ ,חז"ל
וּבְ עֵ ירֹם וּבְ חֹ סֶ ר כֹּ ל וְ נָתַ ן עֹ ל בַּ ְרזֶל עַ ל צַ וּ ֶ
וְ רֹחַ ב לֵב ַכּחוֹל אֲשֶׁ ר עַ ל ְשׂפַ ת הַ יָּם" ע"כ ,והיינו שהקללה תבוא מחמת "שלא
בנדרים )מא ,א( פירשו ,מה הוא "בחוסר כל" ,היינו בלא דעת .ויש לבאר,
ד
משך חכמה
פרשת כי תבוא פסקא כז -לו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' מט תשפ"ו טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
מכל ,כמו שאמר על שלמה )מלכים א ,ה ,ט( חכמה ותבונה הרבה א( .תחת כו' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל )פסוק מז( .יתכן ,דכמו
כו' כחול כו' .וכבר התבונן החסיד )בעל חובת הלבבות( בשער דבן זומא )ברכות נח ,א( התבונן כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד
הבחינה ,זה לשונו והגדולה שבטובות שהטיב בהם הבורא לאדם כו' חרש וקצר זרע עמר כו' לש ואפה ,ואחרי כן אכל ,ואני משכים
כו' התורה הנתונה כו' כו' ,על זה צריך האדם לשמוח ולתת שבח ומוצא כל אלה מתוקנים לפני כו' עד שמצא בגד ללבוש גזז ולבן
והודיה להשם יתברך מעומק לב ,ולהתנחם בזה על כל מדוי לבבו, כו' ואחרי כן מצא בגד ללבוש כו' ,כן צריך האדם להתבונן אל
והמקרים המעיקים לו בשנות ימי חייו הספורים המועטים חסדי הבורא ברוך הוא על השתלמות השכלי ,אשר כמה יגיעות
בעולם הנפסד והעובר .14 יגע וחקירות ונסיונות עמל אברהם אבינו עד שהתבונן להרחיק
הגלולים ,ולהשכיל אמיתת מציאות השם יתברך ,ויחודו,
והשגחתו ,והשארת הנפש .ואחרי כן עמלו אבות הקדושים לעמוד
על אמיתתו ,ויגעו אבותינו במצרים עד שנעשו ראויים לקבל
]לד[
תרי"ג מצוות ותורתנו הקדושה ,והמה כולם אורות בהירים
תּוֹרה ַהזּ ֹאת
)כח ,נח-נט( )נח( ִאם ל ֹא ִת ְשׁמֹר ַלעֲשׂוֹת ֶאת ָכּל ִדּבְ ֵרי ַה ָ
ומזהירים את הנפש ,אשר בכל אחת מהם יוכל האדם להתדבק
נּוֹרא הַ זֶּה ֵאת ה'
הַ כְּ תֻ בִ ים בַּ ֵסּ ֶפר הַ ֶזּה ְל ִי ְר ָאה ֶאת הַ שֵּׁ ם הַ נִּכְ בָּ ד וְ הַ ָ
בצחצחות האמיתית ,הדביקות להיחיד האמיתי ,ומה שיגעו
אֱ �הֶ י�) :נט( וְ ִהפְ ָלא ה' ֶאת מַ כּ ְֹת� וְ ֵאת מַ כּוֹת ז ְַרעֶ � מַ כּוֹת גְּ דֹ�ת
כולם ,אני מוצא כל אלה מתוקנים לפני ,כמה צריך האדם הנלבב
וְ נֶאֱ מָ נוֹת ָוחֳ ָל ִים ָרעִ ים וְ נֶאֱ מָ נִים:
להיות שמח ולהודות להשם יתברך הטוב שזיכהו לכל זה .וזה
מהו לשון והפלא ה' את מכותך
בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ,זהו מרוב הדיעות הצודקות
)כח ,נח-נט( אם לא תשמר לעשות כו' והפלא ה' את מכתך .15 והמשכילות ,המזהירות בשכל האלקי ,אשר זה יקרא הריבוי
] 15לד[ )כח ,נח-נט( )נח( "אִ ם �א תִ ְשׁמֹ ר ַלעֲשׂוֹת אֶ ת כָּל ִדּבְ ֵרי הַ תּו ָֹרה הַ זֹּאת שמחת על רוב הדיעות הצודקות והמשכילות ,המזהירות בשכל האלקי,
הַ כְּ תֻבִ ים בַּ סֵּ פֶ ר הַ זֶּה לְ י ְִראָה אֶ ת הַ שֵּׁ ם הַ נִּכְ בָּ ד וְ הַ נּו ָֹרא הַ זֶּה אֵ ת ה' אֱ�הֶ י�) :נט( וכבר התבונן החסיד )בעל חובת הלבבות( בשער הבחינה ,זה לשונו
וְ הִ פְ לָא ה' אֶ ת מַ כֹּ תְ � וְ אֵ ת מַ כּוֹת ז ְַרעֶ � מַ כּוֹת גְּ דֹ�ת וְ ֶנאֱמָ נוֹת ָו ֳח ָליִם ָרעִ ים והגדולה שבטובות שהטיב בהם הבורא לאדם כו' התורה הנתונה כו' כו',
וְ ֶנאֱמָ נִים" ע"כ .ויש לדקדק ,מה הוא הלשון "והפלא ה' את מכותך" שלא על זה צריך האדם לשמוח ולתת שבח והודיה להשם יתברך מעומק לב,
מצאנו לשון זה .ונראה על פי מה שדרשו חז"ל )תמורה ג ,ב( מכאן ,דעל ולהתנחם בזה על כל מדוי לבבו ,והמקרים המעיקים לו בשנות ימי חייו
לאו שאין בו מעשה אין לוקין ,רק מקלל חבירו בשם ,משום דכתיב ליראה הספורים המועטים בעולם הנפסד והעובר".
את שם השם אלקיך ,ובזה מיושב מדוע כתוב והפלא ה' את מכותך ,דהוא ועל פי זה גם מבואר עומק כונת חז"ל שאמרו ,דבחוסר כל היינו בלא דעת,
מלמד על מכות בית דין ,ובירושלמי דשבועות )ג ,י( דריש מזה גם לנשבע הכונה שתחת שלא שמחת על ריבוי החכמה ,תעבוד את אויבך בחוסר דעת,
בשקר בשם ,יעויין שם ,דזה נמי שאינו יראה את ה' ונשבע על השקר ,ועיין מידה כנגד מידה .ומיושב כל הדקדוקים.
בספר אור שמח הלכות תמורה בזה. 14תמצית דבריו :יש לדקדק ,מה ביאור הכתוב במה שאמרו חז"ל
אבל יש לדקדק ,דהא מלבד מקלל בשם ונשבע לשקר ,יש עוד שלוקין על בחוסר כל היינו בלא דעת ,ועוד ,מה ביאור הכתוב הקודם תחת
דיבור והם מוציא שם רע ,ועליהם לא כתוב הכתוב הזה ,ומדוע לוקין הא שלא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה .ומבאר המשך חכמה ,דהכונה
לאו שאין בו מעשה הוא .אבל בריש מסכת מכות )ד ,ב( איתא שהטעם היא ,שאבותינו ביארו לנו את המושכלות ביחוד ה' והשגחתו
שמוציא שם רע ועדים זוממים לוקין אף על פי שאין בהן מעשה ,שכן יש ובהשארת הנפש ,ותחת שלא שמחת בריבוי החכמה הזאת ,מידה
בהם צד חמור ,ומבואר בסוגיא ,דבמוציא שם רע יש צד חמור שכן לוקה כנגד מידה ,תעבוד את אויבך בחוסר דעת.
ומשלם ,ובעדים זוממין יש צד חמור שאין צריכים התראה .אבל הוא תמוה
מאוד ]כמו שהקשו שם התוס' בד"ה אלא[ ,הא כל במה הצד כך הוא ,שיש
חומרה אחת שאין לשני ,וזה מלמד שחומרה זו אינה הסיבה לדין זה. ]לד[
ה
משך חכמה
פרשת כי תבוא פסקא כז -לו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' מט תשפ"ו טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
אם לא תשמור כו' ליראה את השם הנכבד והנורא ,זה נושא השם מכאן דרשו זכרונם לברכה )תמורה ג ,ב( דעל לאו שאין בו מעשה
הנכבד והנורא ,על זה נאמר והפלה ה' ,ולוקה .ודו"ק .ולכן ביד אין לוקין ,רק מקלל חבירו בשם ,משום דכתיב ליראה ,ליראה
בית דין לנקות ,וכיון שנקלה הוא כאחיך )מכות כג ,א( ,ופטור את שם השם אלקיך ,ובירושלמי דשבועות )ג ,י( דריש מזה גם
מכל רע ,ומעותד לכל טוב סלה .16 לנשבע בשקר בשם ,יעויין שם ,ובספר אור שמח הלכות תמורה
בזה .ובריש מסכת מכות )ד ,ב( אמר דמוציא שם רע ועדים
זוממים לוקין אף על פי שאין בהן מעשה ,שכן יש בהם צד חמור,
יעויין שם .ובפירוש המשנה בואלו הן הלוקין )מכות ג ,א( כתב
]לה[
ועדים זוממין חשב להם דבריהם מעשה ,לפי שהם נצרכים
)כח ,סא-סב( )סא( גַּם ָכּל חֳ לִי וְ כָל ַמכָּה אֲ שֶׁ ר ל ֹא כָתוּב ְבּסֵ פֶר
להגיד עדותן בבית דין ,עכ"ל ,נראה דזה טעמא דמוציא שם רע,
תּוֹרה הַ זּ ֹאת יַעְ לֵם ה' עָ לֶי� עַ ד ִהשָּׁ ְמדָ �) :סב( וְ ִנ ְשׁ ַא ְר ֶתּם ִבּ ְמ ֵתי
הַ ָ
הואיל ובא לבית דין והביא עדים והוציא שם רע בבית דין,
ִיתם כְּ כוֹכְ בֵ י הַ שָּׁ מַ יִ ם ָלרֹב כִּ י ל ֹא שָׁ מַ עְ ָתּ בְּ קוֹל
ְמעָ ט ַתּ ַחת אֲ ֶשׁר הֱ י ֶ
מיחשב כמעשה ולוקה .ואולי הוא זה צד חמור ,דעבירה
ה' אֱ �הֶ י�:
דמתעבדא בפני בית דין ,שרוצה שבית דין ידונו שלא כדין על ידי
מה הוא סמיכות הכתוב כל מכה כו' ,לפסוק ונשארתם כו' ,ומה הוא לשון ככוכבי
אמירתו שקר בפניהם לוקה ,אף שאין בה מעשה .נראה לי ,משום
השמים
דמושב בית דין נקרא על שם ה' יתברך ,והמשפט לאלקים
)כח ,סא( גם כל כו' אשר לא כתובה בספר התורה הזאת .17זו
)דברים א ,יז( ,ואלקים נצב בעדת אל )תהלים פב ,א( ,הוי בכלל
16תמצית דבריו :הטעם שכתוב והפלא ה' את מכותך ,בא ללמד, ונראה לבאר על פי זה מה שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה בואלו הן הלוקין
שמקלל חבירו בשם לוקה אפילו שהוא לאו שאין בו מעשה. )מכות ג ,א( ,וז"ל "ועדים זוממין חשב להם דבריהם מעשה ,לפי שהם
והמשך חכמה מבאר בכללות את כל אלו שלוקין על דיבור בלבד, נצרכים להגיד עדותן בבית דין" עכ"ל ,הנה נתבאר הטעם שבעדים זוממין
כיון שחשובים כמעשה ,מפני שהם באים לבית דין ,ומושב בית לוקין ,כיון שצריכים להעיד דוקא בבית דין ,הרי זה כמעשה .ועל פי זה יש
דין נקרא על שם ה' יתברך ,והוא בכלל אם לא תשמור כו' ליראה לומר ,דזה הטעם במוציא שם רע שלוקה ,כיון שבא לבית דין והביא עדים
את השם הנכבד והנורא ,זה נושא השם הנכבד והנורא ,על זה והוציא שם רע בבית דין ,לכן נחשב זה כמעשה ולוקה .הנה נתבאר שהצד
נאמר והפלא ה' ,ולוקה. השוה בעדים זוממין ומוציא שם רע שנעשה דוקא בבית דין.
ועל פי זה יש לומר אולי דזה כונת הש"ס "צד חמור" ,שעבירה שנעשית
בפני בית דין ,שרוצה שבית דין ידונו שלא כדין על ידי אמירתו שקר בפניהם
]לה[ לוקה ,אף שאין בה מעשה .והטעם בזה ,נראה ,משום דמושב בית דין נקרא
על שם ה' יתברך ,והמשפט לאלקים )דברים א ,יז( ,ואלקים נצב בעדת אל
] 17לה[ )כח ,סא-סב( ")סא( גַּם כָּל חֳלִ י וְ כָל מַ כָּה אֲשֶׁ ר �א כָתוּב בְּ סֵ פֶ ר
)תהלים פב ,א( ,הוי בכלל אם לא תשמור כו' ליראה את השם הנכבד
אַרתֶּ ם בִּ ְמתֵ י ְמעָ ט תַּ חַ ת
הַ תּו ָֹרה הַ זֹּאת יַעְ לֵם ה' עָ לֶי� עַ ד ִהשָּׁ ְמ ָד�) :סב( וְ נ ְִשׁ ְ
והנורא ,זה נושא השם הנכבד והנורא ,על זה נאמר והפלא ה' ,ולוקה .ודו"ק.
אֲשֶׁ ר ֱהיִיתֶ ם כְּ כוֹכְ בֵ י הַ שָּׁ מַ יִם ָלרֹב כִּ י �א שָׁ מַ עְ תָּ בְּ קוֹל ה' אֱ�הֶ י�" ע"כ .ויש
ועל פי זה מבואר היטב מדוע אמרו חז"ל במכות )כג ,א( "כל חייבי כריתות
לדקדק מה הוא סמיכות הפסוק ונשארתם במתי מעט לפסוק כל מכה כו'.
שלקו נפטרו ידי כריתתם שנאמר ונקלה אחיך לעיניך כשלקה הרי הוא
ועוד קשה ,מהו אריכות הלשון תחת אשר הייתם ככוכבי השמים ,ומדוע
כאחיך" ,לכאורה הוא פלא ,מה כח יש לבית דין לנקות רשע על ידי מכות,
נקט דוקא כוכבים.
ושיהיה נקרא אחיך וראוי לכל הטוב של ישראל .אבל כיון שבית דין נקרא
ונראה בזה] ,על פי מה מה דכתיב בישעיהו )נז ,א( "הַ צַּ ִדיק אָבָ ד וְ אֵ ין אִ ישׁ
על שם ה' יתברך ,לכן יש כח לבית דין לנקותו ,כמו שה' יכול לנקותו ,ולכן
שָׂ ם עַ ל לֵב וְ אַנְשֵׁ י חֶ סֶ ד ֶנאֱסָ פִ ים בְּ אֵ ין מֵ בִ ין כִּ י ִמפְּ נֵי הָ ָרעָ ה ֶנאֱסַ ף הַ צַּ ִדּיק" ע"כ,
לאחר שלקה הוא כאחיך ,וראוי לכל העתיד הטוב של ישראל .ומבואר הכל
ואמרו חז"ל בבבא קמא )ס ,א( שכאשר ה' רוצה להעניש את ישראל ,מסלק
בסייעתא דשמיא.
קודם את הצדיקים שלא יראו את הרעה ,לכן טובה היא לצדיק שמת קודם
ו
משך חכמה
פרשת כי תבוא פסקא כז -לו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' מט תשפ"ו טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
לכן ופקדתי על תבל ,יעויין שם .18 מיתתן של צדיקים ,דימותו שלא לראות ברעה ,אבל מה שכתוב
בתורה מיתת אהרן ומשה וכיוצא בזה ,הוא לכפר על הדור,
והראיה ,מכל הטוב הבא אחריהם ,ומבאר )פסוק סב( ,ונשארתם
מתי מעט ]קוטן המעלה[ תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרוב
]לו[
]היינו הצדיקים[ ,וכמו דאמר )דניאל יב ,ב( ומצדיקי הרבים
תּוֹרה ַה ֑זּ ֹאת
ל־מ ָ֔כּה אֲ שֶׁ ֙ר ֣ל ֹא כָ ֔תוּב בְּ ֵ ֖ס ֶפר הַ ָ ֣
)כח ,סא( גַּ ֤ם כָּ ל־חֳ ִלי֙ וְ ָכ ַ
ככוכבים .ועיין ירושלמי )כלאים ט ,ג( ולא תימא ר"י כו' עלמא
יַעְ ֵל֤ם ה֙' עָ ֶ֔לי� ַ ֖עד ִה ָשּׁ ְמ ָ ֽד�.
נפל וחד כוכבא סמיך ומנו ר"י .וזה שאמר ישעיה יג ,ט-יא הנה
מדוע כתוב בספר התורה ולא כתוב בתורה
יום ה' בא יום אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה כו'
)כח ,סא( גם כל כו' אשר לא כתובה בספר התורה הזאת .19יעויין כוכבי השמים וכסיליהם לא יהילו אורם ]זהו מיתת צדיקים[,
המשך חכמה ,דהכונה היא שימותו הצדיקים לפני הרעה ,כדי הרעה .ובזה יתיישב הכל[ ,דבפסוק סא כתוב כל מכה כו' ,היינו מיתת
שלא יראו ברעה ,ועל ידי זה תשארו מתי מעט באיכות ,תחת הצדיקים שימותו לפני הרעה ,שמכה זו לא כתובה בתורה] .א .ה .והוא
שהיה לכם את הצדיקים שמשולים לכוכבים ,ולכן כתוב ככוכבי פירוש של רבינו ואינו כתוב בחז"ל[.
השמים לרוב. ומפרש הכתוב שלאחר מיתתן תשארו מתי מעט ,היינו במעלה פחותה,
שמתו הצדיקים ,תחת אשר הייתם ככוכבי השמים ,היינו עם הצדיקים
שנקראים כוכבים ,כמו שאמר דניאל שהצדיקים נקראים כוכבים ,דכתיב
]לו[ )דניאל יב ,ג( "וְ הַ מַּ ְשׂכִּ לִ ים יַזְ הִ רוּ כְּ זֹהַ ר הָ ָר ִקיעַ וּמַ צְ ִדּיקֵ י הָ ַרבִּ ים כַּכּ ֹוכָבִ ים
לְ ע ֹולָם וָעֶ ד" ,והיינו הצדיקים שהם משולים לכוכבים.
] 19לו[ )כח ,סא( " ַגּ֤ם כָּל־חֳלִ י֙ וְ כָל־מַ ָכּ֔ה אֲשֶׁ ר֙ �֣א ָכת֔וּב בְּ ֵ ֖ס ֶפר ַה ָ ֣
תּוֹרה
וכן הוא בירושלמי כלאים )ט ,ג( ,דגרסינן התם ]עם פירוש ידי נפש[ "חַ ד
הַ ֑זּ ֹאת יַעְ ֵל֤ם ה֙' עָ ֶל֔י� עַ ֖ד ִהשָּׁ ְמ ֽ ָד�" ע"כ .רש"י בפרשת נצבים )כט ,כ ד"ה
ג ְָר ָדיי ]אורג אחד[ אֲתָ א לְ גַבֵּ י ְדּ ַרבִּ י יוֹחָ נָן ]בא אצל ר"י[ אָמַ ר לֵיהּ חָ ִמית
הכתובה( הקשה ,מדוע כאן כתוב "התורה הזאת" ,בלשון נקבה ,ובפרשת
בְּ ִחילְ ִמי ִד ְר ִקיעָ א נָפַ ל וְ חַ ד ִמן תַּ לְ ִמ ַיד� סָ מַ � לֵיהּ ]אמר לו ,ראיתי בחלומי
נצבים )שם( כתוב "התורה הזה" ,דכתיב "וְ הִ בְ ִדּיל֤ ֹו ה֙' לְ ָרעָ ֔ה ִמכֹּ ֖ל ִשׁבְ טֵ ֣י
שהרקיע נופל ותלמיד אחד שלך סומך ומחזיק אותו שלא יפול[ אָמַ ר לֵיהּ,
תּוֹרה הַ זֶּ ֽה" ,ומתרץ ,דספר
י ְִשׂ ָראֵ ֑ל כְּ כֹ ל֙ אָל֣וֹת הַ בְּ ִר֔ית הַ כְּ תוּבָ ֕ה בְּ ֵ ֥ס ֶפר הַ ָ ֖
וְ חָ כִּ ים אַ תְּ לֵיהּ ]שאלו ר"י ,האם תכיר אותו[ אָמַ ר לֵיהּ אִ יןֲ ,אנָא חָ ִמי לֵיהּ ֲאנָא
הוא לשון זכר ,ותורה הוא לשון נקבה ,לפיכך ,אם קוראים את הספר בנפרד,
חָ כִּ ים לֵיהּ ]אמר לו ,כן ,אני ראיתי אותו ואם אראה אותו שוב ,אכיר אותו[
אז התורה מחוברת עם הזאת ,לכן הוא לשון נקבה ,אבל אם קוראים את
עָ בַ ר כֹּ ל תָ לְ ִמידוֹי קוּמוֹי וְ חָ כִּ ים לְ ַרבִּ י יוֹסֵ ה ]העביר את כל תלמידיו לפניו,
ספר התורה יחד ,ויש הפסק בתיבת התורה ,אז יש לכתוב הזה ,כיון שהזה
והכיר את ר' יוסי[" .מוכח שצדיקים משולים לכוכבים] .א .ה .ודע ,דבגרסא
עולה על הספר שהוא לשון זכר .וטעם טפחא הוא טעם מפסיק ,לכן,
שלפנינו לא גרסינן בירושלמי "וחד כוכבא סמיך" ,אלא חד מן תלמידך[.
כשהטפחה תחת בספר כמו כאן בפסוק דידן ,יש לכתוב הזאת ,כי התורה
ועל פי זה יתפרש היטב הא דכתיב בישעיהו )יג ,ט-יא( ")ט( הִ נֵּה יוֹם ה' בָּ א
מחוברת לזאת ,ואם הטפחה תחת התורה כמו בפרשת נצבים ,יש לכתוב
אָרץ לְ שַׁ מָּ ה וְ חַ טָּ אֶ יהָ י ְַשׁ ִמיד ִממֶּ נָּה) :י( כִּ י
אַכְ ז ִָרי וְ עֶ בְ ָרה ַוחֲרוֹן אָף לָשׂוּם הָ ֶ
הזה לשון זכר.
כוֹכְ בֵ י הַ שָּׁ מַ יִם וּכְ סִ ילֵיהֶ ם �א יָהֵ לּוּ או ָֹרם חָ שַׁ � הַ שֶּׁ מֶ שׁ בְּ צֵ את ֹו וְ י ֵָרחַ �א יַגִּ יהַּ
אבל יש לדקדק מדוע פעם אחת כתבה תורה ספר תורה דבוק יחד ,ופעם
אוֹרוֹ) :יא( וּפָ קַ ְדתִּ י עַ ל תֵּ בֵ ל ָרעָ ה וְ עַ ל ְרשָׁ עִ ים ֲע ֹונָם וְ הִ ְשׁבַּ תִּ י גְּ אוֹן ז ִֵדים וְ ַג ֲאוַת
אחת ספר מופסק מהתורה .וכדי לבאר זאת יש להקדים ביאור ענין אחר.
עָ ִריצִ ים אַ ְשׁפִּ יל" ע"כ ,דפסוק ט' כתוב מה ה' רוצה לעשות ,על זה כתוב
דהנה ,נחלקו התנאים )מכות יא ,א( על הפסוק )יהושע כד ,כו( " ַויִּ כְ תֹּ ב
שלפני כן ימותו הצדיקים ,והם הכוכבים ,ולאחר מכן ופקדתי .ומבואר הכל
יְה ֹושֻׁעַ אֶ ת הַ ְדּבָ ִרים הָ אֵ לֶּה בְּ סֵ פֶ ר תּו ַֹרת אֱ�הִ ים" ,מה כתב יהושע ,חד אמר
בסייעתא דשמיא.
דכתב שמונה פסוקים אחרונים שיש בתורה ,מוימת משה )דברים לד ,ה-יב(
18תמצית דבריו :יש לדקדק ,מה הוא סמיכות הכתוב כל מכה
דכך אמרו חז"ל בבבא בתרא )טו ,א( דיש מאן דאמר שסובר ששמונה
כו' ,לפסוק ונשארתם כו' ,ומה הוא לשון ככוכבי השמים .ומבאר
פסוקים הללו כתב יהושע.
ז
משך חכמה
פרשת כי תבוא פסקא כז -לו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' מט תשפ"ו טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
בספר התורה ,אבל לא בתורה עצמה ,כי אחרי מות משה אין רש"י פרשת נצבים )כט ,כ ד"ה הכתובה( ,כי הטפחה תחת
תורה ,כמו שאמר )מלאכי ג ,כב( זכרו תורת משה ,וזה עיקר בספר ,והזאת הוא על התורה ,לכן לשון נקבה ,יעויין שם .דלמאן
משלושה עשר עקרים .20 דאמר )מכות יא ,א( ויכתוב יהושע את הדברים האלה בספר
תורת אלקים )יהושע כד ,כו( ,על שמונה פסוקים מוימת שם
משה ,אם כן מיתת צדיקים להגין על הדור ,כמו משה ,כתוב
ובנצבים יחד .וה' יאיר עיני[ ויש לדקדק א .מה בא הנביא ללמד בזה שכתבו יהושע .ב .מהו הלשון
תמצית דבריו :ויש לדקדק ,מה הוא לשון "בספר התורה" ,ולא 20
"בספר" ולא כתוב ויכתוב בתורת אלוקים .ג .כיון שמשה לא כתבו מדוע
כתוב "בתורה" ,ומבאר המשך חכמה ,דספר הם השמונה ציוה ה' ליהושע להוסיף שמונה פסוקים בספר התורה שכתב משה.
פסוקים שהוסיף יהושע בתורה שאינם תורה ממש ,אלא "ספר ונראה ,דשמונה פסוקים הללו הם ממיתת משה רבינו ,וכתבה התורה פרשה
תורה" ,ולכן דקדק הכתוב לכתוב "ספר תורה" ,לומר ,דלא רק זו בתוך התורה ,ללמד ,שמיתת צדיקים מגין על הדור ,ולכן ציוה ה' לכתוב
בתורה לא כתובה המכה ,אלא אף בספר התורה אינה כתובה. בתוך התורה ,אבל מכל מקום אין לפסוקים הללו דין של תורה ממש ,כי רק
ומבאר עוד ענינים נפלאים כמבואר בפנים. משה רבינו היה יכול לכתוב את התורה ,כדכתיב )מלאכי ג ,כב( זכרו תורת
משה ,וזה עיקר משלושה עשר עקרים .לכן דקדק הנביא לכתוב שכתבו
"בספר" תורת האלוקים ,לא בתורה ממש ,רק בספר של התורה] .א .ה .לא
זכיתי להבין כוונת רבינו ,איך מתיישב ,שכאן כתוב בספר נפרד מהתורה,
ח
