gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫משך חכמה‬ ‫פרשת כי תבוא פסקא כז ‪ -‬לו‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' מט תשפ"ו טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן‬ ‫כתוב בתחילת הפרשה אם לא תשמע‪ ,‬ואחר זה כתוב כי לא שמעת‬ ‫]כז[‬ ‫בעבר‪ ,‬לא כן בברכות‪ ,‬השכר יגיע על ששומר התורה כשהוא‬ ‫)כח‪ ,‬טו( וְ הָ יָה ִאם ל ֹא ִת ְשׁמַ ע בְּ קוֹל ה' אֱ �הֶ י� ִל ְשׁמֹר ַלעֲשׂוֹת ֶאת‬ ‫מתברך והעושר אינו מגבה לבבו‪ ,‬עבור זה בא השכר‪ ,‬לכן בכל‬ ‫וֹתיו וְ חֻ קּ ָֹתיו אֲ שֶׁ ר ָאנֹכִ י ְמצַ וְּ � הַ יּוֹם וּבָ אוּ עָ לֶי� כָּ ל ַה ְקּלָ לוֹת‬ ‫כָּל ִמצְ ָ‬ ‫הפרשה כתוב כי תשמע אל מצות בהוה ‪.2‬‬ ‫הָ ֵאלֶּ ה וְ ִה ִשּׂיגוּ�‪:‬‬ ‫במדוע בסוף קללות כתוב לשון עבר‪" ,‬כי לא שמעת"‪ ,‬ובברכות לשון הוה‪" ,‬כי‬ ‫‪‬‬ ‫תשמע" כו'‪.‬‬ ‫]כח[‬ ‫)כח‪ ,‬טו( והיה אם לא תשמע כו'‪ .‬ובסוף ‪ 1‬הפרשה כתיב )פסוק‬ ‫סב( כי לא שמעת כו'‪ .‬כי על מה שעבר בעת הצרות אין האדם‬ ‫הוּמה וְ ֶאת ַה ִמּגְ עֶ ֶרת בְּ ָכל‬ ‫)כח‪ ,‬כ( ְישַׁ לַּ ח ה' בְּ � ֶאת ַה ְמּ ֵא ָרה ֶאת הַ ְמּ ָ‬ ‫נידון‪ ,‬שדקדוקי עניות מעבירין אדם על דעתו ועל דעת קונו‬ ‫ֲשׂה עַ ד ִהשָּׁ ֶמ ְד� וְ עַ ד אֲ בָ ְד� מַ ֵהר ִמפְּ נֵי רֹעַ‬ ‫ִמ ְשׁלַח י ְָד� אֲ שֶׁ ר ַתּע ֶ‬ ‫)עירובין מא‪ ,‬ב(‪ ,‬וכן אמר )רשב"י( ]רבי אלעזר בן עזריה[ יכול אני‬ ‫מַ ֲע ָללֶי� אֲ שֶׁ ר ֲעזַבְ ָתּנִי‪:‬‬ ‫לפטור העולם כולו מן הדין שכורת ולא מיין כו' )ישעיה נא‪ ,‬כא(‬ ‫למה כתוב "אשר עזבתני"‪ ,‬ולא כתוב "אשר עזבתו"‪ ,‬הרי הכל בלשון נסתר כלפי ה'‬ ‫)עירובין סה‪ ,‬א(‪ ,‬רק העון מה שלא שמע קודם שנתיסר‪ ,‬ולכן‬ ‫)כח‪ ,‬כ( הנה ‪ 3‬יעויין ברש"י דכל התוכחה נאמרה מפי משה בלשון‬ ‫שלא היה לו ברכות‪ ,‬אבל כאשר נתברך‪ ,‬וטוב לו‪ ,‬בודאי ישמע בקול ה'‪ ,‬וקל‬ ‫‪] 1‬כז[ )כח‪ ,‬טו( "וְ הָ יָה אִ ם �א תִ ְשׁמַ ע בְּ קוֹל ה' אֱ�הֶ י� לִ ְשׁמֹ ר ַלעֲשׂוֹת אֶ ת כָּל‬ ‫לו לעבוד את ה'‪ ,‬ומדוע לא כתוב גם בברכות לשון עבר שעיקר הברכות הם‬ ‫ִמצְ וֹתָ יו וְ חֻ קֹּ תָ יו אֲשֶׁ ר אָנֹ כִ י ְמצַ וְּ � הַ יּוֹם וּבָ אוּ עָ לֶי� כָּל הַ ְקּלָלוֹת הָ אֵ לֶּה‬ ‫בעבור ששמע בקול ה' כשלא היה לו ברכות‪ ,‬אבל הביאור בזה‪ ,‬שבשעה‬ ‫וְ הִ ִשּׂיגוּ�" ע"כ‪ .‬יש לדקדק‪ ,‬שבסוף הפרשה כתוב בלשון עבר )כח‪ ,‬סב(‬ ‫שיש לאדם עושר‪ ,‬אף על פי שקל לו יותר לעבוד את ה'‪ ,‬אבל טבע האדם‪,‬‬ ‫אַרתֶּ ם בִּ ְמתֵ י ְמעָ ט תַּ חַ ת אֲשֶׁ ר ֱהיִיתֶ ם כְּ כוֹכְ בֵ י הַ שָּׁ מַ יִם ָלרֹב כִּ י ל ֹא שָׁ ַמעְ ָתּ‬ ‫"וְ נ ְִשׁ ְ‬ ‫שהעושר מגבה לבבו‪ ,‬ועבור זה מגיע לו שכר גם על עבודת ה' בשעה שיש‬ ‫בְּ קוֹל ה' אֱ �הֶ י�"‪ .‬אבל בברכות כתוב בהתחלה )כח‪ ,‬א( "וְ הָ יָה אִ ם שָׁ מוֹעַ‬ ‫לו עושר ושפע‪ ,‬לכן בברכות כתוב לשון הוה‪ ,‬שגם על ההוה יש לו שכר‬ ‫תִּ ְשׁמַ ע בְּ קוֹל ה' אֱ�הֶ י� כו'"‪ ,‬ולאחר מכן כתוב בלשון הוה דכתיב )כח‪ ,‬ט(‬ ‫ששומע בקול ה' כשיש לו עושר לרוב‪.‬‬ ‫"כִּ י תִ ְשׁמֹ ר אֶ ת ִמצְ וֹת ה' ֱא�הֶ י� וְ הָ לַכְ תָּ בִּ ְד ָרכָיו"‪ ,‬וכתיב )כח‪ ,‬יג( "כִּ י תִ ְשׁמַ ע‬ ‫תמצית דבריו‪ :‬הטעם שבסוף קללות כתוב לשון עבר‪" ,‬כי לא‬ ‫‪2‬‬ ‫אֶ ל ִמצְ וֹת ה' אֱ�הֶ י� אֲשֶׁ ר אָנֹ כִ י ְמצַ וְּ � הַ יּוֹם לִ ְשׁמֹ ר וְ ַלעֲשׂוֹת"‪.‬‬ ‫שמעת"‪ ,‬ובברכות לשון הוה‪" ,‬כי תשמע" כו'‪ ,‬כי אין אדם נענש‬ ‫ונראה‪ ,‬על פי מה שאמרו חז"ל בעירובין )מא‪ ,‬ב( "תנו רבנן‪ :‬שלושה דברים‬ ‫על מה שעובר בשעה שיש לו צרות‪ ,‬כי הצרות מעבירות את האדם‬ ‫מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו‪ ,‬אלו הן‪ :‬עובדי כוכבים‪ ,‬ורוח‬ ‫על דעת קונו‪ ,‬לכן כתוב לשון עבר‪ ,‬שהעונש על שעבר בשעה שלא‬ ‫רעה‪ ,‬ודקדוקי עניות"‪ ,‬ואיתא עוד בעירובין )סה‪ ,‬א( "אמר רבי אלעזר בן‬ ‫היה לו צרות‪ ,‬אבל בברכות יש לו שכר גם על מה שמקיים כשיש‬ ‫עזריה ]א‪ .‬ה‪ .‬בנדפס רשב"י‪ ,‬וכן איתא בסוכה )מה‪ ,‬ב( ואמר חזקיה אמר‬ ‫לו שפע ועשירות‪ ,‬שאף על פי שקל יותר לעבוד את ה' אז‪ ,‬מכל‬ ‫רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי‪ :‬יכול אני לפטור את כל העולם כולו‬ ‫מקום‪ ,‬טבע האדם‪ ,‬שהעושר מגבה את לבבו‪ ,‬ואם אינו גבה לב‪,‬‬ ‫מן הדין מיום שנבראתי עד עתה‪ ,‬אבל לא מובא שם הטעם שישראל דין‬ ‫יש לו שכר ביותר גם על זה בשעה שיש לו עושר‪ ,‬לכן כתוב לשון‬ ‫שיכור להם‪ .‬ועיינתי בדקדוקי סופרים העירובין‪ ,‬ולא מצאתי גירסא רשב"י[‬ ‫הוה‪.‬‬ ‫יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד‬ ‫עכשיו‪ ,‬שנאמר )נא‪ ,‬כא( לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין"‪ ,‬ע"כ‪,‬‬ ‫לכן אין אדם נענש על מה שעובר על התורה בשעת הצרות‪ ,‬אבל נענש על‬ ‫]כח[‬ ‫מה שעבר בשעה שלא היה לו צרות‪ ,‬לכן התורה מדקדקת לומר שנענש על‬ ‫מה שלא שמע בעבר בקול ה'‪ ,‬בשעה שלא היה לו צרות‪.‬‬ ‫‪] 3‬כח[ )כח‪ ,‬כ( "יְשַׁ לַּח ה' בְּ � אֶ ת הַ ְמּאֵ ָרה אֶ ת הַ ְמּהוּמָ ה וְ אֶ ת הַ ִמּגְ עֶ ֶרת בְּ כָל‬ ‫ואם תאמר‪ ,‬אם כן גם בברכות היה לכתוב לשון עבר‪ ,‬ששמע בקול ה' בשעה‬ ‫ִמ ְשׁלַח י ְָד� אֲשֶׁ ר תַּ עֲשֶׂ ה עַ ד הִ שָּׁ מֶ ְד� וְ עַ ד אֲבָ ְד� מַ הֵ ר ִמפְּ נֵי רֹעַ מַ ֲע ָללֶי� אֲשֶׁ ר‬ ‫א‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת כי תבוא פסקא כז ‪ -‬לו‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' מט תשפ"ו טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫מוֹשׁיעַ ‪:‬‬ ‫ִ‬ ‫וְ ל ֹא יָשׁוּב לָ � צ ֹאנְ� נְתֻ נוֹת לְ אֹיְ בֶ י� וְ ֵאין לְ �‬ ‫נסתר יכך ה' )פסוק כב(‪ ,‬ישלח ה' )פסוק כ( יעויין שם‪ .‬לבד קרא‬ ‫מדוע כתוב "לעיניך"‬ ‫)שם( דישלח ה' בך את המארה כו' בכל משלח ידך אשר תעשה‬ ‫)כח‪ ,‬לא( שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו‪ .‬אם ‪ 5‬אינו לעיניך‪,‬‬ ‫כו' אשר עזבתני בלשון נוכח‪ ,‬והיה צריך להיות אשר עזבתו‪ .‬ויתכן‬ ‫בלאו הכי אסור באכילה‪ ,‬רמז‪ ,‬לבשר שנתעלם מן העין‪ ,‬שאסור‪.‬‬ ‫דבפרשת ראה אמר )יב‪ ,‬יח‪-‬יט( תאכלנו כו' והלוי אשר בשעריך‬ ‫עיין גיד הנשה חולין צה‪ ,‬א ‪.6‬‬ ‫ושמחת כו' בכל משלח ידיך‪ ,‬השמר פן תעזוב את הלוי כו'‪ ,‬לכן‬ ‫אמר‪ ,‬אם יעזבו את הלוי ישלח המארה בכל משלח ידך‪ ,‬ולפי‬ ‫‪‬‬ ‫שמשה ראש הלויים‪ ,‬יאמר על אשר עזבתני בלשון נוכח‪ ,‬וכן אמר‬ ‫מלאכי בסימן ג‪ ,‬י בחנוני נא בזאת כו' ‪.4‬‬ ‫]ל[‬ ‫)כח‪ ,‬לה( יַכְּ ָכה ה' בִּ ְשׁ ִחין ָרע עַ ל הַ בִּ ְר ַכּ ִים וְ עַ ל הַ שּׁ ַֹקיִ ם אֲ שֶׁ ר ל ֹא‬ ‫‪‬‬ ‫תוּכַל לְ הֵ ָרפֵ א ִמכַּף ַרגְ לְ � וְ עַ ד ָק ְדקֳ דֶ �‪:‬‬ ‫]כט[‬ ‫מדוע הפסיק בתיבות "אשר לא תוכל להרפא"‬ ‫)כח‪ ,‬לה( אשר לא תוכל להרפא‪ ,‬מכף רגלך ועד קדקדך‪ .‬פירוש ‪,7‬‬ ‫בוּח לְעֵ ינֶי� וְ ל ֹא ת ֹא ַכל ִממֶּ נּוּ חֲ מ ְֹר� גָּזוּל ִמ ְלּפָ נֶי�‬ ‫שׁוֹר� טָ ַ‬ ‫)כח‪ ,‬לא( ְ‬ ‫ֲעזַבְ תָּ נִי"‪ ,‬ע"כ‪ .‬יש לדקדק‪ ,‬דכל הפרשה נאמרה בלשון נסתר‪ ,‬יכך ה' )פסוק‬ ‫כב(‪ ,‬ישלח ה' )פסוק כ(‪ ,‬אם כן מדוע מסיים פסוק זה בלשון נוכח " ִמפְּ נֵי רֹעַ‬ ‫]כט[‬ ‫מַ ֲע ָללֶי� אֲשֶׁ ר עֲזַ בְ ָתּנִי"‪ ,‬הרי הוא מדבר על ה'‪ ,‬והיה לכתוב מפני אשר‬ ‫עזבתו‪.‬‬ ‫‪] 5‬כט[ )כח‪ ,‬לא( "שׁו ְֹר� טָ בוּחַ לְעֵ ינֶי� וְ �א תֹ אכַל ִממֶּ נּוּ חֲמֹ ְר� גָּזוּל ִמלְּ פָ נֶי�‬ ‫ונראה‪ ,‬דפסוק זה מדבר על העונש שעזבו את הלוי ולא נתנו מעשרות‪ ,‬ולכן‬ ‫וְ �א יָשׁוּב לָ� צֹאנְ� ְנתֻנוֹת לְ אֹ יְבֶ י� וְ אֵ ין לְ � מו ִֹשׁיעַ "‪ ,‬ע"כ‪ .‬יש לדקדק‪ ,‬מדוע‬ ‫כתב לשון "אשר עזבתני"‪ ,‬כי משה היה ראש ללויים ובשם הלויים אמר‪.‬‬ ‫כתוב "טבוח לעיניך"‪.‬‬ ‫והראיה שעונש זה על ביטול מעשרות‪ ,‬דבהאי קרא כתוב "יְשַׁ לַּח ה' בְּ � אֶ ת‬ ‫ונראה‪ ,‬דכאן רמזה תורה להא דאמר בחולין )צה‪ ,‬א( "אמר רב‪ :‬בשר‪ ,‬כיון‬ ‫הַ ְמּאֵ ָרה אֶ ת הַ ְמּהוּמָ ה וְ אֶ ת הַ ִמּגְ עֶ ֶרת בְּ ָכל ִמ ְשׁלַ ח י ְָד� כו'"‪ ,‬ומצאנו בפרשת‬ ‫שנתעלם מן העין – אסור"‪] ,‬ופירש רש"י וז"ל "שנתעלם מן העין ‪ -‬שהיה‬ ‫ראה‪ ,‬שאם לא יעזוב את הלוי יתברך משלוח ידו‪ ,‬דכתיב )דברים יב‪ ,‬יח‪-‬יט(‬ ‫שעה אחת שלא ראהו‪ ,‬ואפילו היה מונח על שלחנו‪ :‬אסור ‪ -‬שמא נתחלף‬ ‫– ")יח( כִּ י אִ ם לִ פְ נֵי ה' אֱ�הֶ י� תֹּ אכְ לֶנּוּ בַּ מָּ קוֹם אֲשֶׁ ר יִבְ חַ ר ה' אֱ�הֶ י� בּ ֹו אַ תָּ ה‬ ‫בנבלה[‪ .‬לפיכך כתוב שורך טבוח לעיניך‪ ,‬דאי לאו לעיניך‪ ,‬דהיינו אם אינך‬ ‫וּבִ נְ� וּבִ תֶּ � וְ עַ בְ ְדּ� ַואֲמָ תֶ � וְ הַ לֵּוִ י אֲשֶׁ ר בִּ ְשׁעָ ֶרי� וְ שָׂ מַ ְחתָּ לִ פְ נֵי ה' אֱ�הֶ י� בְּ כֹל‬ ‫רואה את הטביחה‪ ,‬מיד נאסר הבשר משום בשר שנתעלם מן העין‪ .‬לפיכך‬ ‫אַדמָ תֶ �" ע"כ‪,‬‬ ‫ִמ ְשׁלַח יָדֶ �‪) :‬יט( הִ שָּׁ מֶ ר לְ � פֶּ ן תַּ ֲעזֹב אֶ ת הַ ֵלּוִ י כָּל יָמֶ י� עַ ל ְ‬ ‫כתוב "לעיניך"‪ ,‬שאפילו שהוא מותר באכילה‪ ,‬לא אכל ממנו‪.‬‬ ‫והוא מפורש גם במלאכי‪ ,‬שאם יתנו מעשרות יתברכו במשלוח ידם‪ ,‬דכתיב‬ ‫‪ 6‬תמצית דבריו‪ :‬כתוב "שורך טבוח לעיניך"‪ ,‬דאם אינו "לעיניך"‪,‬‬ ‫)מלאכי ג‪ ,‬י( "הָ בִ יאוּ אֶ ת כָּל הַ מַּ עֲשֵׂ ר אֶ ל בֵּ ית הָ אוֹצָ ר וִ יהִ י טֶ ֶרף בְּ בֵ יתִ י וּבְ חָ נוּנִי‬ ‫בלאו הכי אסור מיד‪ ,‬דבשר שנתעלם מן העין אסור‪ ,‬שמא נתחלף‬ ‫נָא בָּ זֹאת אָמַ ר ה' צְ בָ אוֹת אִ ם �א אֶ פְ תַּ ח ָלכֶם אֵ ת אֲרֻ בּוֹת הַ שָּׁ מַ יִם ַוה ֲִריקֹ תִ י ָלכֶם‬ ‫בנבלה‪.‬‬ ‫בְּ ָרכָה עַ ד בְּ לִ י ָדי" ע"כ‪ ,‬וכיון שמדובר בעזיבת הלוי‪ ,‬לכן כתוב "עזבתני"‪,‬‬ ‫שמשה ראש הלוים‪ ,‬ומיושב הכל בס"ד‪.‬‬ ‫‪ 4‬תמצית דבריו‪ :‬הטעם שכתוב "אשר עזבתני"‪ ,‬ולא כתוב "אשר‬ ‫]ל[‬ ‫עזבתו"‪ ,‬הרי הכל בלשון נסתר כלפי ה'‪ .‬כיון שקללה זו היא על‬ ‫‪] 7‬ל[ )כח‪ ,‬לה( "יַכְּ כָה ה' בִּ ְשׁ ִחין ָרע עַ ל הַ בִּ ְר ַכּיִם וְ עַ ל הַ שֹּׁקַ יִם אֲשֶׁ ר �א תוּכַל‬ ‫שעזבו את הלוי ולא נתנו מעשרות‪ ,‬לכן משה‪ ,‬שהוא ראש הלוים‪,‬‬ ‫לְ הֵ ָרפֵ א ִמכַּף ַרגְ לְ � וְ עַ ד קָ ְדקֳ ֶד�"‪ ,‬ע"כ‪ .‬יש לדקדק‪ ,‬מדוע הפסיק באמצע‬ ‫אמר בלשון נוכח "עזבתני"‪ ,‬היינו אותי‪ ,‬את הלויים‪.‬‬ ‫הכתוב בתיבות "אֲשֶׁ ר �א תוּכַל לְ הֵ ָרפֵ א"‪ ,‬והיה לכתוב זאת בסוף הכתוב‪.‬‬ ‫ב‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת כי תבוא פסקא כז ‪ -‬לו‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' מט תשפ"ו טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫הטעם שבשמן כתוב סיכה וביין שתיה‬ ‫כי שני מיני טהרה יש למצורע‪ ,‬אחד שנרפא הנגע )ויקרא יד‪ ,‬ג(‪,‬‬ ‫)כח‪ ,‬מ( ושמן לא תסוך‪ .‬בזה ‪ 9‬למדנו דשותה שמן אינו משלם‬ ‫ואחד שנהפך כולו לבן )ויקרא יג‪ ,‬יג(‪ ,‬לכן אמר אשר לא תוכל‬ ‫חומש אם הוא תרומה‪ ,‬דמזיק הוא לתרומה או להשותה‪ ,‬עיין‬ ‫להרפא‪ ,‬בלתי‪ ,‬שיהא הנגע פשה מכף רגלך ועד קדקדך‪ ,‬זה יהיה‬ ‫ריש כיצד מברכין )ברכות לה‪ ,‬ב(‪ .‬וגבי יין אמר ולא תשתה ממנו‪,‬‬ ‫אופן הטהרה שלך‪ .‬כן פירש יונתן בתרגומו ‪.8‬‬ ‫ורק עומד שמן לסיכה‪ ,‬לכך הסך משמן של תרומה משלם חומש‬ ‫)שם(‪ .‬ודו"ק ‪.10‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫]לא[‬ ‫)כח‪ ,‬לט‪-‬מ( כְּ ָר ִמים ִתּטַּ ע וְ עָ בָ ְד ָתּ וְ ַייִן ל ֹא ִת ְשׁ ֶתּה וְ ל ֹא ֶתאֱ גֹר כִּ י‬ ‫]לב[‬ ‫ֵיתים יִ ְהיוּ לְ � בְּ כָל גְּ בוּלֶ� וְ ֶשׁמֶ ן ל ֹא ָתסוּ� כִּ י ִישַּׁ ל‬ ‫תּלָעַ ת‪ :‬ז ִ‬ ‫ת ֹאכְ לֶנּוּ הַ ֹ‬ ‫)כח‪ ,‬מז( ַתּחַ ת אֲ שֶׁ ר ל ֹא עָ בַ ְד ָתּ ֶאת ה' אֱ �הֶ י� בְּ ִשׂ ְמ ָחה וּבְ טוּב לֵבָ ב‬ ‫ֵית�‪:‬‬ ‫ז ֶ‬ ‫מהנגע‪ ,‬אלא באופן שיהיה על כל הגוף‪ ,‬שאין המצורע נטהר‬ ‫ונראה‪ ,‬דהנה מצורע נרפא בשתי אופנים‪ ,‬או כאשר נרפא הנגע )ויקרא‪ ,‬יד‪,‬‬ ‫מטומאתו אלא אם נרפא הנגע‪ ,‬או שכל הגוף הפך למנוגע‪.‬‬ ‫ג(‪ ,‬או כאשר הנגע כולו הפך לבן )ויקרא יג‪ ,‬יג(‪ ,‬ובא הכתוב לקלל‪ ,‬שלא‬ ‫תרפא מהנגע היינו להטהר ממנו באופן שירפא‪ ,‬אלא רק באופן השני שיהיה‬ ‫הנגע על כל הגוף‪ .‬וכך פירוש הכתוב‪" ,‬אֲשֶׁ ר �א תוּכַל לְ הֵ ָרפֵ א" היינו להטהר‬ ‫]לא[‬ ‫ממנו‪ ,‬אלא באופן שיהיה הנגע פושה בכל הגוף‪ִ " ,‬מכַּף ַרגְ לְ � וְ עַ ד קָ ְדקֳ ֶד�"‪,‬‬ ‫זה היה אופן הטהרה שלך‪.‬‬ ‫‪] 9‬לא[ )כח‪ ,‬מ( "זֵיתִ ים יִהְ יוּ לְ � בְּ כָל גְּ בוּלֶ� וְ שֶׁ מֶ ן �א תָ סוּ� כִּ י יִשַּׁ ל זֵיתֶ �"‪,‬‬ ‫ימ ָרא ַד ְי ָי‬ ‫ועל פי זה יתבאר לך דברי התרגום יונתן‪ .‬דז"ל "י ְַמ ִחינְכוֹן מֵ ְ‬ ‫ע"כ‪ .‬יש לדקדק‪ ,‬מדוע בשמן כתב שלא "תסוך"‪ ,‬ועל היין כתב לעיל שלא‬ ‫יטתוֹן לְ פִ תְ גַם עֲבֵ ְירתָּ א‪ ,‬וְ עַ ל שַׁ ְקיָיא‬ ‫יחנָא בִ ישָׁ א עַ ל ְרכוּבַ יָא‪ְ ,‬מטוֹל ְדחַ ִמ ְ‬ ‫בְּ ִשׁ ְ‬ ‫ישתה‪ ,‬דכתיב )פסוק לט( "כְּ ָר ִמים תִּ טַּ ע וְ עָ בָ ְדתָּ וְ ַייִן �א תִ ְשׁתֶּ ה וְ �א תֶ ֱאגֹ ר כִּ י‬ ‫ִד ְרהָ טוּ לָהּ‪ .‬וְ אִ ין לָא תְ תוּבוּן לְ או ַֹר ְייתָ א‪ ,‬לָא תֵ כְ לוּן לְ אִ יתַּ סָ אָה‪ֱ ,‬אלָהֵ ן תִּ ילְ קוּן‬ ‫תֹ אכְ לֶנּוּ הַ תֹּ לָעַ ת"‪.‬‬ ‫בֵּ יהּ ִמפַּ ְרסַ ת ִריגְ לֵיכ ֹון וְ עַ ד מו ְֹק ָדא ְד ֵרישֵׁ יכוֹן"‪] ,‬ובתרגום ללשון הקודש‪:‬‬ ‫ונראה‪ ,‬דהנה מבואר בברכות )לה‪ ,‬ב( שהשותה שמן זית אינו מברך‪ ,‬דהוא‬ ‫יכּכם מאמרו של ה' בשחין רע על ברכים‪ ,‬בִ שׁביל שכרעתם לדבר עבירה‪,‬‬ ‫מזיק לשותה ]בנדפס‪ :‬להשותה‪ .‬והוא הוא[‪ .‬ועוד תניא התם‪ ,‬דהשותה שמן‬ ‫ועל שוקיים שרצו לה‪ ,‬ואִ ם לא תשובו לתורה לא תוכלו להרפא‪ ,‬אלא ִתלקו‬ ‫זית אינו משלם חומש אלא קרן‪ ,‬כדין מזיק תרומה‪ ,‬שלא חייבה תורה חומש‬ ‫בה מכף רגליכם עד קדקד ראשיכם[‪.‬‬ ‫אלא לאוכל או שותה תרומה שמועילה לו‪ ,‬אבל כיון ששמן זית ששותה‬ ‫ודברי התרגום צריכים ביאור‪ ,‬דהרי מפרש שהטעם שיככך ה' בברכים הוא‬ ‫מזיק לו‪ ,‬הרי הוא כמזיק את התרומה שפטור מחומש‪) ,‬יומא פ‪ ,‬ב‪ .‬ועוד(‪.‬‬ ‫על שכרעו לדבר עבירה‪ ,‬ועל השוקיים שרצו‪ ,‬אם כן מדוע אם לא ישובו‬ ‫ועל פי זה מבואר היטב‪ ,‬דלכך דקדק הכתוב לכתוב בשמן סיכה וביין שתיה‪,‬‬ ‫לתורה ילקו מכף רגליכם עד קדקד ראשיכם‪ ,‬על איזה עבירה הוא זה‪ .‬אבל‬ ‫דשמן אינו עומד לשתיה אלא לסיכה‪ ,‬ויין עומד לשתיה ולא לסיכה‪) ,‬רמב"ם‬ ‫לאור המבואר יתבאר היטב כונת התרגום‪ ,‬דהתורה אומרת שאם ישובו‬ ‫תרומות י‪ ,‬יא(‪.‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬ירפאו מהצרעת ריפוי ממש‪ ,‬וכך יטהרו ממנה‪ ,‬אבל אם לא ישובו‬ ‫‪ 10‬תמצית דבריו‪ :‬הטעם שבשמן כתוב סיכה וביין שתיה‪ ,‬כיון‬ ‫בתשובה‪ ,‬לא יטהרו ממנה אלא בדרך שילקו מכף רגל ועד קדקד‪ ,‬ואין זה‬ ‫שיין עומד לשתיה‪ ,‬ושמן לסיכה‪ ,‬ואם שותה יין הוא מזיק לשותה‬ ‫קללה‪ ,‬אלא דרך טהרה לטהר מטומאת צרעת החמורה‪] .‬א‪ .‬ה‪ .‬ואף על פי‬ ‫וליין‪ ,‬ואינו משלם חומש אלא קרן‪ ,‬וכן הסך יין‪.‬‬ ‫שכתב רבינו "כך פירש יונתן בתרגומו"‪ ,‬ההכרח לפרש כפי שביארנו‪ ,‬שהרי‬ ‫דברי יונתן אפשר לכאורה לפרש כפשוטו[‪.‬‬ ‫‪ 8‬תמצית דבריו‪ :‬הטעם שהפסיק בתיבות "אשר לא תוכל‬ ‫]לב[‬ ‫להרפא"‪ ,‬מפני שבא הכתוב לומר‪ ,‬שלא תרפא‪ ,‬היינו לא תטהר‬ ‫ג‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת כי תבוא פסקא כז ‪ -‬לו‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' מט תשפ"ו טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫בעיניו והגון לפניו‪ ,‬ועל זה ישמח ‪.12‬‬ ‫מֵ רֹב כֹּל‪:‬‬ ‫יש לדקדק הא לא עבדו כלל‪ ,‬ומה הפירוש "בשמחה ובטוב לבב מרוב כל"‬ ‫‪‬‬ ‫)כח‪ ,‬מז( תחת אשר לא עבדת וכו' ‪ .11‬והסיבה לזה שלא עבדת‪ ,‬הוא‬ ‫]לג[‬ ‫מחמת שהיה לך שמחה וטוב לב מרוב כל‪ ,‬ואל תשמחי ישראל אל‬ ‫גיל בעמים )הושע ט‪ ,‬א(‪ ,‬שמריבוי הטובה שמחים‪ ,‬לא כן נתן לך‬ ‫איְבֶ י� אֲ שֶׁ ר ְישַׁ לְּחֶ נּוּ ה' בָּ � בְּ ָרעָ ב וּבְ צָ מָ א‬ ‫)כח‪ ,‬מח( וְ עָ בַ ְד ָתּ ֶאת ֹ‬ ‫ה'‪ ,‬שצריך לחיות בהסתפקות‪ ,‬והרוב כל משמחה וטוב לב‪,‬‬ ‫אר� עַ ד ִה ְשׁ ִמידוֹ א ָֹת�‪:‬‬ ‫וּבח ֶֹסר כֹּל וְ נ ַָתן עֹל בַּ ְרזֶ ל עַ ל צַ ָוּ ֶ‬ ‫וּבְ עֵ ירֹם ְ‬ ‫וכמאמרם זכרונם לברכה )אבות ד‪ ,‬ה( איזהו עשיר השמח בחלקו‪,‬‬ ‫מה הפירוש בחז"ל ב"חוסר כל" ‪ -‬בלא דעת‬ ‫וכמו שאמר לעיל )כו‪ ,‬יא( ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה'‬ ‫)כח‪ ,‬מח( ועבדת את אויביך כו' ובחוסר כל ‪ .13‬זה דעת )נדרים מא‪,‬‬ ‫אלקיך‪ ,‬שזה צריך להיות השמחה‪ ,‬כיון שה' נתן לו‪ ,‬ודאי מצא חן‬ ‫מה כונתם בזה‪ ,‬ועוד יש לדקדק‪ ,‬מה הכונה בכתוב הקודם "תַּ חַ ת אֲשֶׁ ר �א‬ ‫‪] 11‬לב[ )כח‪ ,‬מז( "תַּ חַ ת אֲשֶׁ ר �א עָ בַ ְדתָּ אֶ ת ה' אֱ�הֶ י� בְּ ִשׂ ְמחָ ה וּבְ טוּב לֵבָ ב‬ ‫עָ בַ ְדתָּ אֶ ת ה' אֱ�הֶ י� בְּ ִשׂ ְמחָ ה וּבְ טוּב לֵבָ ב מֵ רֹב כֹּ ל" ע"כ‪ .‬דהלשון משמע‬ ‫מֵ רֹב כֹּ ל" ע"כ‪ .‬יש לדקדק‪ ,‬דהלשון משמע שעבדת את ה' אלוקיך‪ ,‬אבל לא‬ ‫שעבדת את ה' אלוקיך‪ ,‬אבל לא עבדת אותו בשמחה‪ ,‬ובאמת הקללות באו‬ ‫עבדת אותו בשמחה‪ ,‬ובאמת הקללות באו כי לא עבדו כלל‪ .‬ועוד‪ ,‬מהו‬ ‫כי לא עבדו כלל‪ .‬ועוד‪ ,‬מהו אריכות הלשון בטוב לבב מרוב כל‪.‬‬ ‫אריכות הלשון בטוב לבב מרוב כל‪.‬‬ ‫ונראה על פי הא דאיתא בברכות )נח‪ ,‬א( "בן זומא ראה אוכלוסא על גב‬ ‫ונראה לבאר ביאור חדש בכתוב‪ ,‬דבאמת הקללה היא שלא עבדת את ה'‪,‬‬ ‫מעלה בהר הבית‪ ,‬אמר ברוך חכם הרזים‪ ,‬וברוך שברא כל אלו לשמשני‪.‬‬ ‫ומה שכתוב בשמחה‪ ,‬הוא טעם‪ ,‬מדוע לא עבדת את ה'‪ ,‬בגלל שהיית שמח‬ ‫הוא היה אומר‪ ,‬כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול‪ ,‬חרש‬ ‫וטוב לב על רוב הטובה שה' נתן לך‪ ,‬ושמחה שבאה על ריבוי טובה היא‬ ‫וזרע וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה‪ ,‬ואחר כך אכל‪,‬‬ ‫שמחה של גויים‪ ,‬שהגויים שמחים על ריבוי טובה שלהם‪ ,‬כמאמר הכתוב‬ ‫ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנין לפני‪ .‬וכמה יגיעות יגע אדם הראשון‬ ‫)הושע ט‪ ,‬י( אל תשמח ישראל אל גיל העמים‪ ,‬פירוש‪ ,‬אל תשמח מהסיבה‬ ‫עד שמצא בגד ללבוש גזז ולבן ונפץ וטוה וארג‪ ,‬ואחר כך מצא בגד ללבוש‪,‬‬ ‫שהעמים בגיל‪ ,‬שהיא מרוב כל‪ ,‬אבל חז"ל הורו לנו מה היא השמחה‬ ‫ואני משכים ומוצא כל אלה מתוקנים לפני‪ .‬כל אומות שוקדות ובאות לפתח‬ ‫האמיתית‪ ,‬שאמרו )אבות ד‪ ,‬א( איזהו עשיר השמח בחלקו‪ ,‬ששמח במה‬ ‫ביתי‪ ,‬ואני משכים ומוצא כל אלו לפני" ע"כ‪.‬‬ ‫שיש לו‪.‬‬ ‫וגם במושכלות הוא כזה‪" ,‬כן צריך האדם להתבונן אל חסדי הבורא ברוך‬ ‫ועל פי זה יתבאר לך פירוש הכתוב לעיל )כו‪ ,‬יא( ושמחת בכל הטוב אשר‬ ‫הוא על השתלמות השכלי‪ ,‬אשר כמה יגיעות יגע וחקירות ונסיונות עמל‬ ‫נתן לך ה' אלוקיך‪ ,‬דלכאורה קשה‪ ,‬מה הוא אריכות הלשון אשר נתן לך כו'‪,‬‬ ‫אברהם אבינו עד שהתבונן להרחיק הגלולים‪ ,‬ולהשכיל אמיתת מציאות‬ ‫אבל פירוש הכתוב הוא‪ ,‬שהשמחה צריכה להיות‪ ,‬לא מרוב הטובה‪ ,‬אלא‬ ‫השם יתברך‪ ,‬ויחודו‪ ,‬והשגחתו‪ ,‬והשארת הנפש‪ .‬ואחרי כן עמלו אבות‬ ‫מזה שה' נתן לו‪ ,‬בודאי מצא חן בעיני ה'‪ ,‬ועל זה צריך לשמוח‪.‬‬ ‫הקדושים לעמוד על אמיתתו‪ ,‬ויגעו אבותינו במצרים עד שנעשו ראויים‬ ‫‪ 12‬תמצית דבריו‪ :‬יש לדקדק‪ ,‬הא לא עבדו כלל‪ ,‬ומה הפירוש‬ ‫לקבל תרי"ג מצוות ותורתנו הקדושה‪ ,‬והמה כולם אורות בהירים ומזהירים‬ ‫בשמחה ובטוב לבב מרוב כל‪ .‬ומבאר המשך חכמה‪ ,‬דבאמת לא‬ ‫את הנפש‪ ,‬אשר בכל אחת מהם יוכל האדם להתדבק בצחצחות האמיתית‪,‬‬ ‫עבדו כלל‪ ,‬והכתוב מבאר את הסיבה שלא עבדו‪ ,‬כי היו שמחים‬ ‫הדביקות להיחיד האמיתי‪ ,‬ומה שיגעו כולם‪ ,‬אני מוצא כל אלה מתוקנים‬ ‫מרוב הטובה‪ ,‬והישראלי אסור לשמוח על ריבוי טובה‪.‬‬ ‫לפני‪,‬כמה צריך האדם הנלבב להיות שמח ולהודות להשם יתברך הטוב‬ ‫שזיכהו לכל זה"‪.‬‬ ‫ועל פי זה יתבאר הכתוב הקודם‪ ,‬דהעונש הוא תחת שלא שמחת על ריבוי‬ ‫]לג[‬ ‫הטובה של המושכלות שהיו לך‪ ,‬כי "רוב כל" משמעו על ריבוי חכמה כמו‬ ‫‪] 13‬לג[ )כח‪ ,‬מח( "וְ עָ בַ ְדתָּ אֶ ת אֹ יְבֶ י� אֲשֶׁ ר יְשַׁ לְּ חֶ נּוּ ה' בָּ � בְּ ָרעָ ב וּבְ צָ מָ א‬ ‫שכתוב במלכים‪-‬א )ה‪ ,‬ט( " ַויִּ תֵּ ן אֱ�הִ ים חָ כְ מָ ה לִ ְשׁ�מֹ ה וּתְ בוּנָה הַ ְרבֵּ ה ְמאֹ ד‬ ‫ָאר� עַ ד הִ ְשׁ ִמיד ֹו אֹ תָ �" ע"כ‪ ,‬חז"ל‬ ‫וּבְ עֵ ירֹם וּבְ חֹ סֶ ר כֹּ ל וְ נָתַ ן עֹ ל בַּ ְרזֶל עַ ל צַ וּ ֶ‬ ‫וְ רֹחַ ב לֵב ַכּחוֹל אֲשֶׁ ר עַ ל ְשׂפַ ת הַ יָּם" ע"כ‪ ,‬והיינו שהקללה תבוא מחמת "שלא‬ ‫בנדרים )מא‪ ,‬א( פירשו‪ ,‬מה הוא "בחוסר כל"‪ ,‬היינו בלא דעת‪ .‬ויש לבאר‪,‬‬ ‫ד‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת כי תבוא פסקא כז ‪ -‬לו‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' מט תשפ"ו טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫מכל‪ ,‬כמו שאמר על שלמה )מלכים א‪ ,‬ה‪ ,‬ט( חכמה ותבונה הרבה‬ ‫א(‪ .‬תחת כו' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל )פסוק מז(‪ .‬יתכן‪ ,‬דכמו‬ ‫כו' כחול כו'‪ .‬וכבר התבונן החסיד )בעל חובת הלבבות( בשער‬ ‫דבן זומא )ברכות נח‪ ,‬א( התבונן כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד‬ ‫הבחינה‪ ,‬זה לשונו והגדולה שבטובות שהטיב בהם הבורא לאדם‬ ‫כו' חרש וקצר זרע עמר כו' לש ואפה‪ ,‬ואחרי כן אכל‪ ,‬ואני משכים‬ ‫כו' התורה הנתונה כו' כו'‪ ,‬על זה צריך האדם לשמוח ולתת שבח‬ ‫ומוצא כל אלה מתוקנים לפני כו' עד שמצא בגד ללבוש גזז ולבן‬ ‫והודיה להשם יתברך מעומק לב‪ ,‬ולהתנחם בזה על כל מדוי לבבו‪,‬‬ ‫כו' ואחרי כן מצא בגד ללבוש כו'‪ ,‬כן צריך האדם להתבונן אל‬ ‫והמקרים המעיקים לו בשנות ימי חייו הספורים המועטים‬ ‫חסדי הבורא ברוך הוא על השתלמות השכלי‪ ,‬אשר כמה יגיעות‬ ‫בעולם הנפסד והעובר ‪.14‬‬ ‫יגע וחקירות ונסיונות עמל אברהם אבינו עד שהתבונן להרחיק‬ ‫הגלולים‪ ,‬ולהשכיל אמיתת מציאות השם יתברך‪ ,‬ויחודו‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫והשגחתו‪ ,‬והשארת הנפש‪ .‬ואחרי כן עמלו אבות הקדושים לעמוד‬ ‫על אמיתתו‪ ,‬ויגעו אבותינו במצרים עד שנעשו ראויים לקבל‬ ‫]לד[‬ ‫תרי"ג מצוות ותורתנו הקדושה‪ ,‬והמה כולם אורות בהירים‬ ‫תּוֹרה ַהזּ ֹאת‬ ‫)כח‪ ,‬נח‪-‬נט( )נח( ִאם ל ֹא ִת ְשׁמֹר ַלעֲשׂוֹת ֶאת ָכּל ִדּבְ ֵרי ַה ָ‬ ‫ומזהירים את הנפש‪ ,‬אשר בכל אחת מהם יוכל האדם להתדבק‬ ‫נּוֹרא הַ זֶּה ֵאת ה'‬ ‫הַ כְּ תֻ בִ ים בַּ ֵסּ ֶפר הַ ֶזּה ְל ִי ְר ָאה ֶאת הַ שֵּׁ ם הַ נִּכְ בָּ ד וְ הַ ָ‬ ‫בצחצחות האמיתית‪ ,‬הדביקות להיחיד האמיתי‪ ,‬ומה שיגעו‬ ‫אֱ �הֶ י�‪) :‬נט( וְ ִהפְ ָלא ה' ֶאת מַ כּ ְֹת� וְ ֵאת מַ כּוֹת ז ְַרעֶ � מַ כּוֹת גְּ דֹ�ת‬ ‫כולם‪ ,‬אני מוצא כל אלה מתוקנים לפני‪ ,‬כמה צריך האדם הנלבב‬ ‫וְ נֶאֱ מָ נוֹת ָוחֳ ָל ִים ָרעִ ים וְ נֶאֱ מָ נִים‪:‬‬ ‫להיות שמח ולהודות להשם יתברך הטוב שזיכהו לכל זה‪ .‬וזה‬ ‫מהו לשון והפלא ה' את מכותך‬ ‫בשמחה ובטוב לבב מרוב כל‪ ,‬זהו מרוב הדיעות הצודקות‬ ‫)כח‪ ,‬נח‪-‬נט( אם לא תשמר לעשות כו' והפלא ה' את מכתך ‪.15‬‬ ‫והמשכילות‪ ,‬המזהירות בשכל האלקי‪ ,‬אשר זה יקרא הריבוי‬ ‫‪] 15‬לד[ )כח‪ ,‬נח‪-‬נט( )נח( "אִ ם �א תִ ְשׁמֹ ר ַלעֲשׂוֹת אֶ ת כָּל ִדּבְ ֵרי הַ תּו ָֹרה הַ זֹּאת‬ ‫שמחת על רוב הדיעות הצודקות והמשכילות‪ ,‬המזהירות בשכל האלקי‪,‬‬ ‫הַ כְּ תֻבִ ים בַּ סֵּ פֶ ר הַ זֶּה לְ י ְִראָה אֶ ת הַ שֵּׁ ם הַ נִּכְ בָּ ד וְ הַ נּו ָֹרא הַ זֶּה אֵ ת ה' אֱ�הֶ י�‪) :‬נט(‬ ‫וכבר התבונן החסיד )בעל חובת הלבבות( בשער הבחינה‪ ,‬זה לשונו‬ ‫וְ הִ פְ לָא ה' אֶ ת מַ כֹּ תְ � וְ אֵ ת מַ כּוֹת ז ְַרעֶ � מַ כּוֹת גְּ דֹ�ת וְ ֶנאֱמָ נוֹת ָו ֳח ָליִם ָרעִ ים‬ ‫והגדולה שבטובות שהטיב בהם הבורא לאדם כו' התורה הנתונה כו' כו'‪,‬‬ ‫וְ ֶנאֱמָ נִים" ע"כ‪ .‬ויש לדקדק‪ ,‬מה הוא הלשון "והפלא ה' את מכותך" שלא‬ ‫על זה צריך האדם לשמוח ולתת שבח והודיה להשם יתברך מעומק לב‪,‬‬ ‫מצאנו לשון זה‪ .‬ונראה על פי מה שדרשו חז"ל )תמורה ג‪ ,‬ב( מכאן‪ ,‬דעל‬ ‫ולהתנחם בזה על כל מדוי לבבו‪ ,‬והמקרים המעיקים לו בשנות ימי חייו‬ ‫לאו שאין בו מעשה אין לוקין‪ ,‬רק מקלל חבירו בשם‪ ,‬משום דכתיב ליראה‬ ‫הספורים המועטים בעולם הנפסד והעובר"‪.‬‬ ‫את שם השם אלקיך‪ ,‬ובזה מיושב מדוע כתוב והפלא ה' את מכותך‪ ,‬דהוא‬ ‫ועל פי זה גם מבואר עומק כונת חז"ל שאמרו‪ ,‬דבחוסר כל היינו בלא דעת‪,‬‬ ‫מלמד על מכות בית דין‪ ,‬ובירושלמי דשבועות )ג‪ ,‬י( דריש מזה גם לנשבע‬ ‫הכונה שתחת שלא שמחת על ריבוי החכמה‪ ,‬תעבוד את אויבך בחוסר דעת‪,‬‬ ‫בשקר בשם‪ ,‬יעויין שם‪ ,‬דזה נמי שאינו יראה את ה' ונשבע על השקר‪ ,‬ועיין‬ ‫מידה כנגד מידה‪ .‬ומיושב כל הדקדוקים‪.‬‬ ‫בספר אור שמח הלכות תמורה בזה‪.‬‬ ‫‪ 14‬תמצית דבריו‪ :‬יש לדקדק‪ ,‬מה ביאור הכתוב במה שאמרו חז"ל‬ ‫אבל יש לדקדק‪ ,‬דהא מלבד מקלל בשם ונשבע לשקר‪ ,‬יש עוד שלוקין על‬ ‫בחוסר כל היינו בלא דעת‪ ,‬ועוד‪ ,‬מה ביאור הכתוב הקודם תחת‬ ‫דיבור והם מוציא שם רע‪ ,‬ועליהם לא כתוב הכתוב הזה‪ ,‬ומדוע לוקין הא‬ ‫שלא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה‪ .‬ומבאר המשך חכמה‪ ,‬דהכונה‬ ‫לאו שאין בו מעשה הוא‪ .‬אבל בריש מסכת מכות )ד‪ ,‬ב( איתא שהטעם‬ ‫היא‪ ,‬שאבותינו ביארו לנו את המושכלות ביחוד ה' והשגחתו‬ ‫שמוציא שם רע ועדים זוממים לוקין אף על פי שאין בהן מעשה‪ ,‬שכן יש‬ ‫ובהשארת הנפש‪ ,‬ותחת שלא שמחת בריבוי החכמה הזאת‪ ,‬מידה‬ ‫בהם צד חמור‪ ,‬ומבואר בסוגיא‪ ,‬דבמוציא שם רע יש צד חמור שכן לוקה‬ ‫כנגד מידה‪ ,‬תעבוד את אויבך בחוסר דעת‪.‬‬ ‫ומשלם‪ ,‬ובעדים זוממין יש צד חמור שאין צריכים התראה‪ .‬אבל הוא תמוה‬ ‫מאוד ]כמו שהקשו שם התוס' בד"ה אלא[‪ ,‬הא כל במה הצד כך הוא‪ ,‬שיש‬ ‫חומרה אחת שאין לשני‪ ,‬וזה מלמד שחומרה זו אינה הסיבה לדין זה‪.‬‬ ‫]לד[‬ ‫ה‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת כי תבוא פסקא כז ‪ -‬לו‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' מט תשפ"ו טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫אם לא תשמור כו' ליראה את השם הנכבד והנורא‪ ,‬זה נושא השם‬ ‫מכאן דרשו זכרונם לברכה )תמורה ג‪ ,‬ב( דעל לאו שאין בו מעשה‬ ‫הנכבד והנורא‪ ,‬על זה נאמר והפלה ה'‪ ,‬ולוקה‪ .‬ודו"ק‪ .‬ולכן ביד‬ ‫אין לוקין‪ ,‬רק מקלל חבירו בשם‪ ,‬משום דכתיב ליראה‪ ,‬ליראה‬ ‫בית דין לנקות‪ ,‬וכיון שנקלה הוא כאחיך )מכות כג‪ ,‬א(‪ ,‬ופטור‬ ‫את שם השם אלקיך‪ ,‬ובירושלמי דשבועות )ג‪ ,‬י( דריש מזה גם‬ ‫מכל רע‪ ,‬ומעותד לכל טוב סלה ‪.16‬‬ ‫לנשבע בשקר בשם‪ ,‬יעויין שם‪ ,‬ובספר אור שמח הלכות תמורה‬ ‫בזה‪ .‬ובריש מסכת מכות )ד‪ ,‬ב( אמר דמוציא שם רע ועדים‬ ‫‪‬‬ ‫זוממים לוקין אף על פי שאין בהן מעשה‪ ,‬שכן יש בהם צד חמור‪,‬‬ ‫יעויין שם‪ .‬ובפירוש המשנה בואלו הן הלוקין )מכות ג‪ ,‬א( כתב‬ ‫]לה[‬ ‫ועדים זוממין חשב להם דבריהם מעשה‪ ,‬לפי שהם נצרכים‬ ‫)כח‪ ,‬סא‪-‬סב( )סא( גַּם ָכּל חֳ לִי וְ כָל ַמכָּה אֲ שֶׁ ר ל ֹא כָתוּב ְבּסֵ פֶר‬ ‫להגיד עדותן בבית דין‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬נראה דזה טעמא דמוציא שם רע‪,‬‬ ‫תּוֹרה הַ זּ ֹאת יַעְ לֵם ה' עָ לֶי� עַ ד ִהשָּׁ ְמדָ �‪) :‬סב( וְ ִנ ְשׁ ַא ְר ֶתּם ִבּ ְמ ֵתי‬ ‫הַ ָ‬ ‫הואיל ובא לבית דין והביא עדים והוציא שם רע בבית דין‪,‬‬ ‫ִיתם כְּ כוֹכְ בֵ י הַ שָּׁ מַ יִ ם ָלרֹב כִּ י ל ֹא שָׁ מַ עְ ָתּ בְּ קוֹל‬ ‫ְמעָ ט ַתּ ַחת אֲ ֶשׁר הֱ י ֶ‬ ‫מיחשב כמעשה ולוקה‪ .‬ואולי הוא זה צד חמור‪ ,‬דעבירה‬ ‫ה' אֱ �הֶ י�‪:‬‬ ‫דמתעבדא בפני בית דין‪ ,‬שרוצה שבית דין ידונו שלא כדין על ידי‬ ‫מה הוא סמיכות הכתוב כל מכה כו'‪ ,‬לפסוק ונשארתם כו'‪ ,‬ומה הוא לשון ככוכבי‬ ‫אמירתו שקר בפניהם לוקה‪ ,‬אף שאין בה מעשה‪ .‬נראה לי‪ ,‬משום‬ ‫השמים‬ ‫דמושב בית דין נקרא על שם ה' יתברך‪ ,‬והמשפט לאלקים‬ ‫)כח‪ ,‬סא( גם כל כו' אשר לא כתובה בספר התורה הזאת ‪ .17‬זו‬ ‫)דברים א‪ ,‬יז(‪ ,‬ואלקים נצב בעדת אל )תהלים פב‪ ,‬א(‪ ,‬הוי בכלל‬ ‫‪ 16‬תמצית דבריו‪ :‬הטעם שכתוב והפלא ה' את מכותך‪ ,‬בא ללמד‪,‬‬ ‫ונראה לבאר על פי זה מה שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה בואלו הן הלוקין‬ ‫שמקלל חבירו בשם לוקה אפילו שהוא לאו שאין בו מעשה‪.‬‬ ‫)מכות ג‪ ,‬א(‪ ,‬וז"ל "ועדים זוממין חשב להם דבריהם מעשה‪ ,‬לפי שהם‬ ‫והמשך חכמה מבאר בכללות את כל אלו שלוקין על דיבור בלבד‪,‬‬ ‫נצרכים להגיד עדותן בבית דין" עכ"ל‪ ,‬הנה נתבאר הטעם שבעדים זוממין‬ ‫כיון שחשובים כמעשה‪ ,‬מפני שהם באים לבית דין‪ ,‬ומושב בית‬ ‫לוקין‪ ,‬כיון שצריכים להעיד דוקא בבית דין‪ ,‬הרי זה כמעשה‪ .‬ועל פי זה יש‬ ‫דין נקרא על שם ה' יתברך‪ ,‬והוא בכלל אם לא תשמור כו' ליראה‬ ‫לומר‪ ,‬דזה הטעם במוציא שם רע שלוקה‪ ,‬כיון שבא לבית דין והביא עדים‬ ‫את השם הנכבד והנורא‪ ,‬זה נושא השם הנכבד והנורא‪ ,‬על זה‬ ‫והוציא שם רע בבית דין‪ ,‬לכן נחשב זה כמעשה ולוקה‪ .‬הנה נתבאר שהצד‬ ‫נאמר והפלא ה'‪ ,‬ולוקה‪.‬‬ ‫השוה בעדים זוממין ומוציא שם רע שנעשה דוקא בבית דין‪.‬‬ ‫ועל פי זה יש לומר אולי דזה כונת הש"ס "צד חמור"‪ ,‬שעבירה שנעשית‬ ‫בפני בית דין‪ ,‬שרוצה שבית דין ידונו שלא כדין על ידי אמירתו שקר בפניהם‬ ‫]לה[‬ ‫לוקה‪ ,‬אף שאין בה מעשה‪ .‬והטעם בזה‪ ,‬נראה‪ ,‬משום דמושב בית דין נקרא‬ ‫על שם ה' יתברך‪ ,‬והמשפט לאלקים )דברים א‪ ,‬יז(‪ ,‬ואלקים נצב בעדת אל‬ ‫‪] 17‬לה[ )כח‪ ,‬סא‪-‬סב( ")סא( גַּם כָּל חֳלִ י וְ כָל מַ כָּה אֲשֶׁ ר �א כָתוּב בְּ סֵ פֶ ר‬ ‫)תהלים פב‪ ,‬א(‪ ,‬הוי בכלל אם לא תשמור כו' ליראה את השם הנכבד‬ ‫אַרתֶּ ם בִּ ְמתֵ י ְמעָ ט תַּ חַ ת‬ ‫הַ תּו ָֹרה הַ זֹּאת יַעְ לֵם ה' עָ לֶי� עַ ד ִהשָּׁ ְמ ָד�‪) :‬סב( וְ נ ְִשׁ ְ‬ ‫והנורא‪ ,‬זה נושא השם הנכבד והנורא‪ ,‬על זה נאמר והפלא ה'‪ ,‬ולוקה‪ .‬ודו"ק‪.‬‬ ‫אֲשֶׁ ר ֱהיִיתֶ ם כְּ כוֹכְ בֵ י הַ שָּׁ מַ יִם ָלרֹב כִּ י �א שָׁ מַ עְ תָּ בְּ קוֹל ה' אֱ�הֶ י�" ע"כ‪ .‬ויש‬ ‫ועל פי זה מבואר היטב מדוע אמרו חז"ל במכות )כג‪ ,‬א( "כל חייבי כריתות‬ ‫לדקדק מה הוא סמיכות הפסוק ונשארתם במתי מעט לפסוק כל מכה כו'‪.‬‬ ‫שלקו נפטרו ידי כריתתם שנאמר ונקלה אחיך לעיניך כשלקה הרי הוא‬ ‫ועוד קשה‪ ,‬מהו אריכות הלשון תחת אשר הייתם ככוכבי השמים‪ ,‬ומדוע‬ ‫כאחיך"‪ ,‬לכאורה הוא פלא‪ ,‬מה כח יש לבית דין לנקות רשע על ידי מכות‪,‬‬ ‫נקט דוקא כוכבים‪.‬‬ ‫ושיהיה נקרא אחיך וראוי לכל הטוב של ישראל‪ .‬אבל כיון שבית דין נקרא‬ ‫ונראה בזה‪] ,‬על פי מה מה דכתיב בישעיהו )נז‪ ,‬א( "הַ צַּ ִדיק אָבָ ד וְ אֵ ין אִ ישׁ‬ ‫על שם ה' יתברך‪ ,‬לכן יש כח לבית דין לנקותו‪ ,‬כמו שה' יכול לנקותו‪ ,‬ולכן‬ ‫שָׂ ם עַ ל לֵב וְ אַנְשֵׁ י חֶ סֶ ד ֶנאֱסָ פִ ים בְּ אֵ ין מֵ בִ ין כִּ י ִמפְּ נֵי הָ ָרעָ ה ֶנאֱסַ ף הַ צַּ ִדּיק" ע"כ‪,‬‬ ‫לאחר שלקה הוא כאחיך‪ ,‬וראוי לכל העתיד הטוב של ישראל‪ .‬ומבואר הכל‬ ‫ואמרו חז"ל בבבא קמא )ס‪ ,‬א( שכאשר ה' רוצה להעניש את ישראל‪ ,‬מסלק‬ ‫בסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫קודם את הצדיקים שלא יראו את הרעה‪ ,‬לכן טובה היא לצדיק שמת קודם‬ ‫ו‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת כי תבוא פסקא כז ‪ -‬לו‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' מט תשפ"ו טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫לכן ופקדתי על תבל‪ ,‬יעויין שם ‪.18‬‬ ‫מיתתן של צדיקים‪ ,‬דימותו שלא לראות ברעה‪ ,‬אבל מה שכתוב‬ ‫בתורה מיתת אהרן ומשה וכיוצא בזה‪ ,‬הוא לכפר על הדור‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫והראיה‪ ,‬מכל הטוב הבא אחריהם‪ ,‬ומבאר )פסוק סב(‪ ,‬ונשארתם‬ ‫מתי מעט ]קוטן המעלה[ תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרוב‬ ‫]לו[‬ ‫]היינו הצדיקים[‪ ,‬וכמו דאמר )דניאל יב‪ ,‬ב( ומצדיקי הרבים‬ ‫תּוֹרה ַה ֑זּ ֹאת‬ ‫ל־מ ָ֔כּה אֲ שֶׁ ֙ר ֣ל ֹא כָ ֔תוּב בְּ ֵ ֖ס ֶפר הַ ָ ֣‬ ‫)כח‪ ,‬סא( גַּ ֤ם כָּ ל־חֳ ִלי֙ וְ ָכ ַ‬ ‫ככוכבים‪ .‬ועיין ירושלמי )כלאים ט‪ ,‬ג( ולא תימא ר"י כו' עלמא‬ ‫יַעְ ֵל֤ם ה֙' עָ ֶ֔לי� ַ ֖עד ִה ָשּׁ ְמ ָ ֽד�‪.‬‬ ‫נפל וחד כוכבא סמיך ומנו ר"י‪ .‬וזה שאמר ישעיה יג‪ ,‬ט‪-‬יא הנה‬ ‫מדוע כתוב בספר התורה ולא כתוב בתורה‬ ‫יום ה' בא יום אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה כו'‬ ‫)כח‪ ,‬סא( גם כל כו' אשר לא כתובה בספר התורה הזאת ‪ .19‬יעויין‬ ‫כוכבי השמים וכסיליהם לא יהילו אורם ]זהו מיתת צדיקים[‪,‬‬ ‫המשך חכמה‪ ,‬דהכונה היא שימותו הצדיקים לפני הרעה‪ ,‬כדי‬ ‫הרעה‪ .‬ובזה יתיישב הכל[‪ ,‬דבפסוק סא כתוב כל מכה כו'‪ ,‬היינו מיתת‬ ‫שלא יראו ברעה‪ ,‬ועל ידי זה תשארו מתי מעט באיכות‪ ,‬תחת‬ ‫הצדיקים שימותו לפני הרעה‪ ,‬שמכה זו לא כתובה בתורה‪] .‬א‪ .‬ה‪ .‬והוא‬ ‫שהיה לכם את הצדיקים שמשולים לכוכבים‪ ,‬ולכן כתוב ככוכבי‬ ‫פירוש של רבינו ואינו כתוב בחז"ל[‪.‬‬ ‫השמים לרוב‪.‬‬ ‫ומפרש הכתוב שלאחר מיתתן תשארו מתי מעט‪ ,‬היינו במעלה פחותה‪,‬‬ ‫שמתו הצדיקים‪ ,‬תחת אשר הייתם ככוכבי השמים‪ ,‬היינו עם הצדיקים‬ ‫שנקראים כוכבים‪ ,‬כמו שאמר דניאל שהצדיקים נקראים כוכבים‪ ,‬דכתיב‬ ‫]לו[‬ ‫)דניאל יב‪ ,‬ג( "וְ הַ מַּ ְשׂכִּ לִ ים יַזְ הִ רוּ כְּ זֹהַ ר הָ ָר ִקיעַ וּמַ צְ ִדּיקֵ י הָ ַרבִּ ים כַּכּ ֹוכָבִ ים‬ ‫לְ ע ֹולָם וָעֶ ד"‪ ,‬והיינו הצדיקים שהם משולים לכוכבים‪.‬‬ ‫‪] 19‬לו[ )כח‪ ,‬סא( " ַגּ֤ם כָּל־חֳלִ י֙ וְ כָל־מַ ָכּ֔ה אֲשֶׁ ר֙ �֣א ָכת֔וּב בְּ ֵ ֖ס ֶפר ַה ָ ֣‬ ‫תּוֹרה‬ ‫וכן הוא בירושלמי כלאים )ט‪ ,‬ג(‪ ,‬דגרסינן התם ]עם פירוש ידי נפש[ "חַ ד‬ ‫הַ ֑זּ ֹאת יַעְ ֵל֤ם ה֙' עָ ֶל֔י� עַ ֖ד ִהשָּׁ ְמ ֽ ָד�" ע"כ‪ .‬רש"י בפרשת נצבים )כט‪ ,‬כ ד"ה‬ ‫ג ְָר ָדיי ]אורג אחד[ אֲתָ א לְ גַבֵּ י ְדּ ַרבִּ י יוֹחָ נָן ]בא אצל ר"י[ אָמַ ר לֵיהּ חָ ִמית‬ ‫הכתובה( הקשה‪ ,‬מדוע כאן כתוב "התורה הזאת"‪ ,‬בלשון נקבה‪ ,‬ובפרשת‬ ‫בְּ ִחילְ ִמי ִד ְר ִקיעָ א נָפַ ל וְ חַ ד ִמן תַּ לְ ִמ ַיד� סָ מַ � לֵיהּ ]אמר לו‪ ,‬ראיתי בחלומי‬ ‫נצבים )שם( כתוב "התורה הזה"‪ ,‬דכתיב "וְ הִ בְ ִדּיל֤ ֹו ה֙' לְ ָרעָ ֔ה ִמכֹּ ֖ל ִשׁבְ טֵ ֣י‬ ‫שהרקיע נופל ותלמיד אחד שלך סומך ומחזיק אותו שלא יפול[ אָמַ ר לֵיהּ‪,‬‬ ‫תּוֹרה הַ זֶּ ֽה"‪ ,‬ומתרץ‪ ,‬דספר‬ ‫י ְִשׂ ָראֵ ֑ל כְּ כֹ ל֙ אָל֣וֹת הַ בְּ ִר֔ית הַ כְּ תוּבָ ֕ה בְּ ֵ ֥ס ֶפר הַ ָ ֖‬ ‫וְ חָ כִּ ים אַ תְּ לֵיהּ ]שאלו ר"י‪ ,‬האם תכיר אותו[ אָמַ ר לֵיהּ אִ ין‪ֲ ,‬אנָא חָ ִמי לֵיהּ ֲאנָא‬ ‫הוא לשון זכר‪ ,‬ותורה הוא לשון נקבה‪ ,‬לפיכך‪ ,‬אם קוראים את הספר בנפרד‪,‬‬ ‫חָ כִּ ים לֵיהּ ]אמר לו‪ ,‬כן‪ ,‬אני ראיתי אותו ואם אראה אותו שוב‪ ,‬אכיר אותו[‬ ‫אז התורה מחוברת עם הזאת‪ ,‬לכן הוא לשון נקבה‪ ,‬אבל אם קוראים את‬ ‫עָ בַ ר כֹּ ל תָ לְ ִמידוֹי קוּמוֹי וְ חָ כִּ ים לְ ַרבִּ י יוֹסֵ ה ]העביר את כל תלמידיו לפניו‪,‬‬ ‫ספר התורה יחד‪ ,‬ויש הפסק בתיבת התורה‪ ,‬אז יש לכתוב הזה‪ ,‬כיון שהזה‬ ‫והכיר את ר' יוסי["‪ .‬מוכח שצדיקים משולים לכוכבים‪] .‬א‪ .‬ה‪ .‬ודע‪ ,‬דבגרסא‬ ‫עולה על הספר שהוא לשון זכר‪ .‬וטעם טפחא הוא טעם מפסיק‪ ,‬לכן‪,‬‬ ‫שלפנינו לא גרסינן בירושלמי "וחד כוכבא סמיך"‪ ,‬אלא חד מן תלמידך[‪.‬‬ ‫כשהטפחה תחת בספר כמו כאן בפסוק דידן‪ ,‬יש לכתוב הזאת‪ ,‬כי התורה‬ ‫ועל פי זה יתפרש היטב הא דכתיב בישעיהו )יג‪ ,‬ט‪-‬יא( ")ט( הִ נֵּה יוֹם ה' בָּ א‬ ‫מחוברת לזאת‪ ,‬ואם הטפחה תחת התורה כמו בפרשת נצבים‪ ,‬יש לכתוב‬ ‫אָרץ לְ שַׁ מָּ ה וְ חַ טָּ אֶ יהָ י ְַשׁ ִמיד ִממֶּ נָּה‪) :‬י( כִּ י‬ ‫אַכְ ז ִָרי וְ עֶ בְ ָרה ַוחֲרוֹן אָף לָשׂוּם הָ ֶ‬ ‫הזה לשון זכר‪.‬‬ ‫כוֹכְ בֵ י הַ שָּׁ מַ יִם וּכְ סִ ילֵיהֶ ם �א יָהֵ לּוּ או ָֹרם חָ שַׁ � הַ שֶּׁ מֶ שׁ בְּ צֵ את ֹו וְ י ֵָרחַ �א יַגִּ יהַּ‬ ‫אבל יש לדקדק מדוע פעם אחת כתבה תורה ספר תורה דבוק יחד‪ ,‬ופעם‬ ‫אוֹרוֹ‪) :‬יא( וּפָ קַ ְדתִּ י עַ ל תֵּ בֵ ל ָרעָ ה וְ עַ ל ְרשָׁ עִ ים ֲע ֹונָם וְ הִ ְשׁבַּ תִּ י גְּ אוֹן ז ִֵדים וְ ַג ֲאוַת‬ ‫אחת ספר מופסק מהתורה‪ .‬וכדי לבאר זאת יש להקדים ביאור ענין אחר‪.‬‬ ‫עָ ִריצִ ים אַ ְשׁפִּ יל" ע"כ‪ ,‬דפסוק ט' כתוב מה ה' רוצה לעשות‪ ,‬על זה כתוב‬ ‫דהנה‪ ,‬נחלקו התנאים )מכות יא‪ ,‬א( על הפסוק )יהושע כד‪ ,‬כו( " ַויִּ כְ תֹּ ב‬ ‫שלפני כן ימותו הצדיקים‪ ,‬והם הכוכבים‪ ,‬ולאחר מכן ופקדתי‪ .‬ומבואר הכל‬ ‫יְה ֹושֻׁעַ אֶ ת הַ ְדּבָ ִרים הָ אֵ לֶּה בְּ סֵ פֶ ר תּו ַֹרת אֱ�הִ ים"‪ ,‬מה כתב יהושע‪ ,‬חד אמר‬ ‫בסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫דכתב שמונה פסוקים אחרונים שיש בתורה‪ ,‬מוימת משה )דברים לד‪ ,‬ה‪-‬יב(‬ ‫‪ 18‬תמצית דבריו‪ :‬יש לדקדק‪ ,‬מה הוא סמיכות הכתוב כל מכה‬ ‫דכך אמרו חז"ל בבבא בתרא )טו‪ ,‬א( דיש מאן דאמר שסובר ששמונה‬ ‫כו'‪ ,‬לפסוק ונשארתם כו'‪ ,‬ומה הוא לשון ככוכבי השמים‪ .‬ומבאר‬ ‫פסוקים הללו כתב יהושע‪.‬‬ ‫ז‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת כי תבוא פסקא כז ‪ -‬לו‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' מט תשפ"ו טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫בספר התורה‪ ,‬אבל לא בתורה עצמה‪ ,‬כי אחרי מות משה אין‬ ‫רש"י פרשת נצבים )כט‪ ,‬כ ד"ה הכתובה(‪ ,‬כי הטפחה תחת‬ ‫תורה‪ ,‬כמו שאמר )מלאכי ג‪ ,‬כב( זכרו תורת משה‪ ,‬וזה עיקר‬ ‫בספר‪ ,‬והזאת הוא על התורה‪ ,‬לכן לשון נקבה‪ ,‬יעויין שם‪ .‬דלמאן‬ ‫משלושה עשר עקרים ‪.20‬‬ ‫דאמר )מכות יא‪ ,‬א( ויכתוב יהושע את הדברים האלה בספר‬ ‫תורת אלקים )יהושע כד‪ ,‬כו(‪ ,‬על שמונה פסוקים מוימת שם‬ ‫משה‪ ,‬אם כן מיתת צדיקים להגין על הדור‪ ,‬כמו משה‪ ,‬כתוב‬ ‫‪‬‬ ‫ובנצבים יחד‪ .‬וה' יאיר עיני[‬ ‫ויש לדקדק א‪ .‬מה בא הנביא ללמד בזה שכתבו יהושע‪ .‬ב‪ .‬מהו הלשון‬ ‫תמצית דבריו‪ :‬ויש לדקדק‪ ,‬מה הוא לשון "בספר התורה"‪ ,‬ולא‬ ‫‪20‬‬ ‫"בספר" ולא כתוב ויכתוב בתורת אלוקים‪ .‬ג‪ .‬כיון שמשה לא כתבו מדוע‬ ‫כתוב "בתורה"‪ ,‬ומבאר המשך חכמה‪ ,‬דספר הם השמונה‬ ‫ציוה ה' ליהושע להוסיף שמונה פסוקים בספר התורה שכתב משה‪.‬‬ ‫פסוקים שהוסיף יהושע בתורה שאינם תורה ממש‪ ,‬אלא "ספר‬ ‫ונראה‪ ,‬דשמונה פסוקים הללו הם ממיתת משה רבינו‪ ,‬וכתבה התורה פרשה‬ ‫תורה"‪ ,‬ולכן דקדק הכתוב לכתוב "ספר תורה"‪ ,‬לומר‪ ,‬דלא רק‬ ‫זו בתוך התורה‪ ,‬ללמד‪ ,‬שמיתת צדיקים מגין על הדור‪ ,‬ולכן ציוה ה' לכתוב‬ ‫בתורה לא כתובה המכה‪ ,‬אלא אף בספר התורה אינה כתובה‪.‬‬ ‫בתוך התורה‪ ,‬אבל מכל מקום אין לפסוקים הללו דין של תורה ממש‪ ,‬כי רק‬ ‫ומבאר עוד ענינים נפלאים כמבואר בפנים‪.‬‬ ‫משה רבינו היה יכול לכתוב את התורה‪ ,‬כדכתיב )מלאכי ג‪ ,‬כב( זכרו תורת‬ ‫משה‪ ,‬וזה עיקר משלושה עשר עקרים‪ .‬לכן דקדק הנביא לכתוב שכתבו‬ ‫"בספר" תורת האלוקים‪ ,‬לא בתורה ממש‪ ,‬רק בספר של התורה‪] .‬א‪ .‬ה‪ .‬לא‬ ‫זכיתי להבין כוונת רבינו‪ ,‬איך מתיישב‪ ,‬שכאן כתוב בספר נפרד מהתורה‪,‬‬ ‫ח‬