gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון מס׳‬ ‫‪226‬‬ ‫ערש"ק פרשת כי תבוא‬ ‫ט"ו אלול תשפ"ו‬ ‫"כאילו בו ביום נצטווית עליהם"‬ ‫פרי‪ ,‬הוא עלול לשכוח שהבורא ית"ש הוא‬ ‫'כסף צרוף מזוקק שבעתיים'‬ ‫ַה ּיוֹ ם ַה ֶּזה ה' ֱאל ֶֹקיָך ְמצַ ְ ּוָך לַ ֲעשׂ וֹ ת ֶאת ַֽה ֻח ִּקים ָה ֵא ֶּלה‪.‬‬ ‫לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים‪,‬‬ ‫אשית ָּכל ּ ְפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה ֲא ׁ ֶשר ָּתבִ יא‬ ‫וְ לָ ַק ְח ָּת ֵמ ֵר ׁ ִ‬ ‫כולל מה שנראה כאילו האדם פעל ועשה‪.‬‬ ‫אווירה מיוחדת שוררת בביתו של כל ירא ה'‪ ,‬בהתקרב שמחת 'בר מצוה'‬ ‫ֵמ ַא ְרצְ ָך ֲא ׁ ֶשר ה' ֱאל ֶֹקיָך נ ֵֹתן לָ ְך‪.‬‬ ‫חלילה וחס‪.‬‬ ‫לאחד מבניו‪ ,‬ובפרט גואה ההתרגשות לקראת שמחת 'בר מצוה' ראשונה‪.‬‬ ‫תכליתה של מצות ביכורים‪ ,‬היא להשריש‬ ‫הבאת ביכורים לכהן מרמזת לתמיכה‬ ‫אין להשוות את ההכנות לעריכת שמחה כזו לשמחות אחרות‪ .‬המאפיין‬ ‫בקרבנו את האמונה‪ .‬ומכיון שהגאוה היא‬ ‫בתלמידי חכמים העוסקים בתורה‪ .‬ולכן‬ ‫העיקרי של שמחת 'בר מצוה' הוא ששורשה בעניינים רוחניים‪ ,‬הנחת תפלין‬ ‫הגורמת לשכחת הבורא‪ ,‬כמו שהעיד בנו‬ ‫כשם שדרשו חז"ל "'בראשית ברא אלקים'‬ ‫וקבלת עול כל המצוות‪ ,‬והתהוותו של הילד היקר ל"גדול" המצטרף למנין‪,‬‬ ‫הכתוב (לעיל ח‪ ,‬יד‪-‬ז)‪' ,‬ורם לבבך ושכחת את‬ ‫‪ -‬בשביל התורה שנקראת 'ראשית'"‪ ,‬כך‬ ‫וההכנות הגשמיות הם טפלות לעיקרה הרוחני‪ .‬ובהגיע היום המיוחל‪ ,‬והבן‬ ‫ה' אלקיך וגו' ואמרת בלבבך כוחי ועוצם‬ ‫דרשו‪" ,‬ואין ראשית אלא ביכורים‪' ,‬ראשית‬ ‫יקיר מתעטר ביקר טוטפתא‪ ,‬רוח של התחדשות עוברת על כל בני הבית‪,‬‬ ‫ידי עשה לי את החיל הזה'‪ ,‬על כן הבאת‬ ‫ביכורי אדמתך'" (ב"ר א‪ ,‬ד)‪ .‬והיינו שמי שלא‬ ‫לא מיבעיא על ה"חתן הבר מצוה" אשר לו היום הראשון שזכה לקיים מצוה‬ ‫ביכורים כרוכה בענוה והכנעה‪'" .‬ובאת אל‬ ‫זכה לקיים בעצמו את העולם ע"י לימוד‬ ‫חשובה זו ולהתחייב בכל שאר המצוות‪ ,‬אלא גם הוריו וזקניו שכבר זכו לקיים‬ ‫תורתו‪ ,‬חלקו בתורה הוא ע"י החזקתם של‬ ‫מצוות הרבה במשך שנים רבות‪ ,‬גם הם חשים התעלות נשגבה על אשר‬ ‫הכהן אשר יהיה בימים ההם' ‪ -‬אין לך אלא‬ ‫'קדשתנו במצוותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך'‪.‬‬ ‫כהן שבימיך" (רש"י)‪ ,‬עליך לכבדו ולהתבטל‬ ‫לומדי התורה‪.‬‬ ‫אמנם עליו להקפיד שממונו יהיה כשר‬ ‫את הרגשות העילאיים הללו אנו מצווים לחדש בקרבנו בכל יום‪ ,‬ובכל מצוה‬ ‫לפניו‪ ,‬כי רק עי"ז תזכה להשריש בקרבך‬ ‫בתכלית הכשרות‪ ,‬שמשאו ומתנו יהיה‬ ‫שאנו מקיימים‪ ,‬גם אם אין זו הפעם הראשונה שאנו זוכים לקיימה‪ .‬וכמרומז‬ ‫שלא חכמתך ועושרך הביאו להצלחתך‪,‬‬ ‫במאמר הכתוב (תהלים ב‪ ,‬ז)‪' ,‬ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך' ‪ -‬הרי‬ ‫אלא חסדי השי"ת וטובו הגדול‪.‬‬ ‫באמונה‪ ,‬ללא תערובת גזל‪ ,‬אונאה ושקר‪.‬‬ ‫הינך כבריה חדשה אשר מימיך לא קיימת עדיין שום מצוה‪ ,‬על כן עליך‬ ‫שאם לא כן‪ ,‬לא תיחשב לו נתינתו לזכות‪,‬‬ ‫לקיים מצוות כמו בפעם הראשונה‪ ,‬בהרגשת רוממות נפלאה על שזכית‬ ‫וייחשב לו לעון מה שהוא מפטם את לומדי‬ ‫לשרת את קונך במצוה זו‪.‬‬ ‫'בין ישראל לעמים'‬ ‫התורה באיסורים רח"ל‪ .‬וזהו שאמר הכתוב‬ ‫זהו שפירש רש"י‪'" :‬היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החוקים האלה' וגו'‬ ‫וּנְ ָתנְ ָך ה' ֱאל ֶֹקיָך ֶעלְ יוֹ ן ַעל ָּכל גּ וֹ יֵ י ָה ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫'ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו' אשר‬ ‫‪ -‬בכל יום יהיו בעיניך חדשים‪ ,‬כאילו בו ביום נצטווית עליהם"‪ .‬וז"ל המדרש‬ ‫לא הוצרך הכתוב להבטיח שכאשר ישראל‬ ‫ה' אלקיך נותן לך'‪ ,‬שהתמיכה בלומדי‬ ‫(תנחומא‪ ,‬א)‪" :‬מהו 'היום הזה' וכו'‪ ,‬בכל יום תהא התורה חביבה עליכם‪ ,‬כאילו‬ ‫עוסקים בעניינים רוחניים יהיו חשובים‬ ‫התורה תהיה ממה שנתן 'לך' ה' אלקיך‪,‬‬ ‫היום קבלתם אותה מהר סיני"‪.‬‬ ‫יותר מ'גויי הארץ'‪ ,‬שהרי נשמות ישראל‬ ‫ולא שנתן לאחרים ואתה נטלת מהם שלא‬ ‫אך מעבר לריענון ההרגשה המרוממת שהורגשה בפעם הראשונה של קיום‬ ‫חצובות מכסא הכבוד‪ ,‬ומדרגתם גבוהה גם‬ ‫כדין‪ ,‬בגזל ובאונאה‪.‬‬ ‫המצוה‪ ,‬יש לדרשת חז"ל "בכל יום יהיו בעיניך חדשים" כוונה עמוקה יותר‪.‬‬ ‫ממלאכי השרת‪.‬‬ ‫וסיים הכתוב 'ושמחת בכל הטוב' ‪ -‬ש"אין‬ ‫"בכל יום" ישנה בחינה חדשה של קבלת התורה הקשורה בהווייתו של 'היום‬ ‫אלא הכוונה שגופם של בני ישראל‬ ‫טוב אלא תורה‪ ,‬דכתיב 'כי לקח טוב נתתי‬ ‫הזה'‪ ,‬ואינה דומה קבלת התורה והמצוות היום לקבלתן אתמול‪ .‬ואם חלילה‬ ‫ועסקיהם הגשמיים ‪ -‬אשר לכאורה‬ ‫לכם'‪ ,‬לפיכך משה מזהיר את ישראל 'עשר‬ ‫קבלת התורה של 'יום זה' תאבד‪ ,‬אין לה תשלומין‪ .‬זהו שדרשו בגמרא‬ ‫תעשר'" (תנחומא ראה‪ ,‬יא)‪ .‬היינו שבנוסף‬ ‫(ברכות סג‪ ):‬עה"פ בפרשתנו 'היום הזה נהיית לעם' ‪" -‬וכי אותו היום ניתנה‬ ‫בעניינים אלו טבעם של כל בני אדם שווה‬ ‫יעׂשר מזמנו ויקבע בעצמו‬ ‫לתמיכתו‪ ,‬גם ֵ‬ ‫תורה לישראל וכו'‪ .‬אלא ללמדך‪ ,‬שחביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום‪,‬‬ ‫‪ -‬על אלו נאמר 'והיה אם שמוע תשמע‬ ‫כיום שניתנה מהר סיני וכו'‪ .‬תדע‪ ,‬שהרי אדם קורא קריאת שמע שחרית‬ ‫בקול ה' אלקיך לשמור לעשות את כל‬ ‫עתים לתורה‪.‬‬ ‫וערבית‪ ,‬וערב אחד אינו קורא‪ ,‬דומה כמי שלא קרא קריאת שמע מעולם"‪ .‬כי‬ ‫מצוותיו' וגו'‪ ,‬אזי גם בעניינים אשר האדם‬ ‫התורה והמצוות ניתנו במיוחד עבור כל יום מחדש‪" ,‬כיום שניתנה מהר סיני"‪.‬‬ ‫דומה בהם לבהמה ‪' -‬ונתנך ה' אלקיך עליון‬ ‫על כל גויי הארץ' דייקא‪ ,‬כי תגביהו את‬ ‫'הכנעה מביאה לידי אמונה'‬ ‫'היום הזה'‪ ,‬דא ראש השנה‪ ,‬כי הוא יום של התחדשות הבריאה‪ .‬ובו ביום ‪' -‬ה'‬ ‫אלקיך מצוך לעשות את החוקים האלה'‪ ,‬בהשתוקקות ובהתלהבות‪' ,‬ושמרת‬ ‫העניינים הארציים‪ ,‬וגם בהם תהיו עליונים‬ ‫את ֶאל ַה ּכ ֵֹהן ֲא ׁ ֶשר יִ ְהיֶ ה ַּב ָ ּי ִמים ָה ֵהם‪.‬‬ ‫וּבָ ָ‬ ‫ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך'‪ ,‬כאילו היום נצטווית לראשונה‪ .‬ועי"ז‬ ‫על כל הגוים‪ ,‬ולא תהיו דומים אליהם כלל‬ ‫כאשר רואה האדם שהאילנות אשר עמל‬ ‫נזכה להיות מרוצים לפניו ית"ש‪ ,‬שיכתבנו ויחתמנו לאלתר לחיים טובים‬ ‫וכלל‪.‬‬ ‫והתייגע בנטיעתם וגידולם הצליחו ועשו‬ ‫ארוכים ולשלום‪ ,‬בספרן של צדיקים גמורים‪.‬‬ ‫‪6776952@gmail.com‬‬ ‫‪03-6776953‬‬ ‫‪22‬‬ ‫בפרשת השבוע‪ ,‬באורו של רבינו זי“ע‬ ‫מעשה ולקחו‬ ‫א בלאט גמרא ‪ -‬באותו חביבות כמו פדיון פטר חמור‬ ‫לאחר מעשה הקנין כדת וכדין וכשהקול נשמע בבית רבינו לאמור‪,‬‬ ‫האחריות ובמהרה נשלף הכרך השלישי משולחן ערוך‬ ‫ילדה אתונו חמור זכר‪ ,‬צהלו פניו וגדלה שמחתו לקראת המצוה‬ ‫'יורה דעה'‪ ,‬וחרף השעה המאוחרת‪ ,‬שב הרה"ג ושינן את‬ ‫הנדירה שנפלה בחלקו‪ ,‬וביקש לעשותה בשלמות כבר למחרת‪,‬‬ ‫כל הלכות פדיון פטר חמור עד שידען על בוריין‪ ,‬עם כל‬ ‫אשית ָּכל ּ ְפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה‪.‬‬ ‫וְ לָ ַק ְח ָּת ֵמ ֵר ׁ ִ‬ ‫כמבואר בדברי המחבר בשולחן ערוך יורה דעה (סימן שכא‪ ,‬סעי' א)‬ ‫פרטיהן ודקדוקיהן‪.‬‬ ‫יש להבין‪ ,‬מדוע נקט הכתוב ואמר 'כל פרי האדמה'‪ ,‬דמשמע‬ ‫אותם הקריא לשליחיו‪" :‬ומאימתי חייב לפדותו‪ ,‬משיוולד עד שימות‪,‬‬ ‫אתא בוקר ובשערי המושב המתינו בציפייה דרוכה‬ ‫כל פרי שהוא‪ ,‬הלוא אין מביאין ביכורים אלא מהמובחר‬ ‫אלא שמצוה לפדותו מיד‪ ,‬שלא להשהות המצוה"‪.‬‬ ‫הנכללים ברשימת המוזמנים‪ ,‬והנה הופיע רבינו בהדרו‬ ‫שבשבעת המינין‪.‬‬ ‫התכיפו השליחים עשייה לאמירה כבקשתו‪ ,‬ותיכף ומיד פנו לסידור‬ ‫ובגדי שבת עליו‪ ,‬שש ושמח לעשות רצון קונו וצורו‪,‬‬ ‫אלא‪ ,‬כי הנה ישנם אנשים שמצוה שחשובה וחמורה בעיניהם‬ ‫העניינים הטכניים הקשורים לקיום המצוה בפועל‪ ,‬ובין היתר שמרו‬ ‫פיו ממלל רברבן וחזותו מוכיחה על עוצם תשוקתו ורוב‬ ‫הם מקיימים אותה בהתלהבות ובחרדת קודש‪ ,‬ואילו מצוות‬ ‫על חשאיות מוחלטת‪ ,‬כהוראתו‪ ,‬לקיים את המצוה במעמד מנין‬ ‫שמחתו‪ ,‬מאושר שככה לו‪ .‬בעליה הקודמים של האתון‪,‬‬ ‫קלות הם דשים בעקביהם‪ .‬בהתנהגותם זו‪ ,‬הרי הם מוכיחים‬ ‫עשרה מאנ"ש ולא יותר‪.‬‬ ‫המוכר‪ ,‬שהחזיק בבעלותו גם דיר של כבשים הקנה‬ ‫שאינם מקיימים את המצוות כדי לעשות נחת רוח לקונם‪ ,‬אלא‬ ‫לרבינו שה אחד שאליו יעביר את קדושת החמור‪ ,‬רבינו‬ ‫כדי לצאת ידי חובתם בלבד‪.‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬הימים שקדמו לחנוכת הבית עברו על אנ"ש בהכנה‬ ‫קנאו בקנין הגבהה ואף שילם את מחירו בכסף מלא‪,‬‬ ‫דרבה ובמאמצים כבירים להשלמת המשימה הנעלה ‪ -‬לסיים את‬ ‫לעומת אלו‪ ,‬מדייק הכתוב ומצווה בלשון 'ולקחת מראשית כל‬ ‫וכשהושלמו הפרטים פתח ובירך‪ ,‬והיה קולו הטהור מנסר‬ ‫הש"ס עובר לכניסה לבית המדרש החדש‪ .‬האווירה המרוממת דמתה‬ ‫פרי האדמה'‪ ,‬שיש בו משמעות כי אף פירות פשוטים ושאינם‬ ‫את חללו של המושב ומתפשט בכל מרחביו‪ .‬בנעימת‬ ‫בצד מה להכנה הקדומה בה נצטוו ישראל קודם מתן תורה‪ ,‬כאשר‬ ‫מובחרים המה בכלל המצוה‪ .‬וזאת ללמד ולהודיע‪ ,‬כי לא הצורה‬ ‫קול שאינה ניתנת לתיאור ונצורה בלב זוכריה לעד‪,‬‬ ‫המוני לומדים הצטרפו לסדרי הלימוד שנקבעו בין כתלי בית המדרש‬ ‫החיצונית היא הקובעת את חשיבות המצוה‪ ,‬אלא פנימיות‬ ‫הדהדו מילות הברכה 'אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על‬ ‫הזמני‪ ,‬וחיבת הקודש הכשירה וזירזה אותם להוסיף חיל בתורה‬ ‫כוונתו של מקיימה‪.‬‬ ‫פדיון פטר חמור'‪ ,‬עד שהיו מבין הנוכחים שאמרו כי ניתן‬ ‫ובאהבתה‪ ,‬שעות ארוכות‪ .‬בין הלומדים היה הכהן אותו בחר רבינו‬ ‫היה למשש בידיים את הברכה‪ ,‬משל היה עובייה כפול‪...‬‬ ‫לפדות אצלו את החמור ולהעניק לו את השה תחתיו‪ ,‬ה"ה הרה"ג רבי‬ ‫מנחם כהן שליט"א‪.‬‬ ‫לאחר שנמסר השה לכהן‪ ,‬שב הלה והחזירו לרבינו‬ ‫במתנה גמורה ובעל הדיר צירף עוד ארבעה כבשים‬ ‫היתה זו שעת לילה מאוחרת ולאחר סדר לימוד ארוך בין כתלי‬ ‫ובכך התחייב רבינו במצות 'ראשית הגז' שהיא מחמשה‬ ‫בית המדרש‪ ,‬הודיעוהו מביתו של רבינו כי נבחר לְ כַ ֵהן ככהן במעמד‬ ‫ביום ראש חודש ניסן שנת תשנ"ב‪ ,‬זכה רבינו לחנוך את היכלו‬ ‫כבשים ולמעלה‪ ,‬ושוב קיבל הכהן מתנת כהונה נוספת מידי רבינו‪,‬‬ ‫הפדיון ולמחר עליו להשכים קום לקראת הנסיעה לאותו מושב‬ ‫בהשלמת בית המדרש החדש והמפואר שבמרכז קרית נדבורנה בעיר‬ ‫מלוא חפני צמר שרבינו גזז [אותם ייעד אחר כך להכנת ציצית]‪.‬‬ ‫שבאזור בית שמש‪ ,‬שם ייערך מעמד הפדיון‪ .‬הציפייה הדרוכה‬ ‫בני ברק המעטירה‪ ,‬ויהי היום הזה ליום חגם של חסידיו ושומעי לקחו‬ ‫וההתרגשות העצומה‪ ,‬כך סיפר הכהן שליט"א‪ ,‬לא עמעמה את גודל‬ ‫את שה הפדיון נטלו לשחיטה ובחסדי ה' נמצאה הבהמה כשרה‬ ‫בכל תפוצות תבל‪.‬‬ ‫האחריות ובמהרה נשלף הכרך השלישי משולחן ערוך 'יורה דעה'‪,‬‬ ‫למהדרין מן המהדרין‪ ,‬והועמדה למליחה וכו'‪ .‬בשעות הערב‬ ‫המוקדמות כששב הכהן שליט"א למשמרת לימודו במסגרת ההכנות‬ ‫כדרכו בכל מצוה ודבר שבקדושה‪ ,‬הקדים רבינו מסכת הכנה רבה‬ ‫וחרף השעה המאוחרת‪ ,‬שב הרה"ג ושינן את כל הלכות פדיון פטר‬ ‫לחנוכת בית המדרש‪ ,‬שמע כי רבינו מחפשו ומיהר להתייצב לפניו‪.‬‬ ‫לתחילת חינוך בית המדרש‪ ,‬ואף קרא לכל אנשי שלומו ליטול חבל‬ ‫חמור עד שידען על בוריין‪ ,‬עם כל פרטיהן ודקדוקיהן‪.‬‬ ‫רבינו ששמחת הבוקר עדיין לא פגה ממנו והיה שרוי בחדווה עילאית‪,‬‬ ‫בהכנות ולסיים לכבוד חגיגת חנוכת הבית את הש"ס כולו‪ .‬ואכן‪ ,‬את‬ ‫אתא בוקר ובשערי המושב המתינו בציפייה דרוכה הנכללים ברשימת‬ ‫ביקש להוסיף עליה שמחת מצוה נוספת‪ ,‬ולשם כך זימן אליו את‬ ‫פקודתו שמרה רוחם של בני התשחורת לצד אברכי הכוללים ובעלי‬ ‫המוזמנים‪ ,‬והנה הופיע רבינו בהדרו ובגדי שבת עליו‪ ,‬שש ושמח‬ ‫הכהן כדי להעניק לו את מתנות הכהונה‪ :‬הזרוע‪ ,‬הלחיים והקיבה‪ .‬אך‬ ‫הבתים‪ ,‬שנקבצו ובאו וקבעו מקום לימודם ביני עמודי והוו גרסי‪ ,‬החל‬ ‫לעשות רצון קונו וצורו‪ ,‬פיו ממלל רברבן וחזותו מוכיחה על עוצם‬ ‫בטרם הגשת המתנות ונתינתם לכהן‪ ,‬התעניין אצלו רבינו היכן היה‬ ‫מאשמורת הבוקר ועד שעות הלילה המאוחרות‪ ,‬מסכתות ודפים עד‬ ‫תשוקתו ורוב שמחתו‪ ,‬מאושר שככה לו‪ .‬בעליה הקודמים של האתון‪,‬‬ ‫בשעות אחר הצהריים בהן חיפש אחריו‪ ,‬התנצל אפוא הלה שבהעדר‬ ‫להשלמת היעד הנכסף ‪ -‬סיום הש"ס‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬במשך כשבועיים‬ ‫המוכר‪ ,‬שהחזיק בבעלותו גם דיר של כבשים הקנה לרבינו שה אחד‬ ‫שעות שינה מאמש בליל ההכנה ועד להשכמת הבוקר‪ ,‬פנה לנוח‬ ‫נשמעו במהלך היום שיעורים מפי גדולי ישראל‪ ,‬ארזי התורה ואדירי‬ ‫שאליו יעביר את קדושת החמור‪ ,‬רבינו קנאו בקנין הגבהה ואף שילם‬ ‫קמעא‪ .‬הביט בו רבינו בתמיהה שיש עמה פליאה רבתית‪ ,‬ובאותו רגע‬ ‫החסידות‪ ,‬שהגידו שיעורי עיון בסוגיות שונות ודרשות בחסידות‬ ‫את מחירו בכסף מלא‪ ,‬וכשהושלמו הפרטים פתח ובירך‪ ,‬והיה קולו‬ ‫נתחדד שוב רובד כביר במדרגתו הגדולה של רבינו ‪-‬‬ ‫אודות תוקף כח הראשית וההתחלה‪ ,‬כהכנה לחינוך המקום‪.‬‬ ‫הטהור מנסר את חללו של המושב ומתפשט בכל מרחביו‪ .‬בנעימת‬ ‫הרובד עליה מצביע רבינו במאמרו הנפלא בפרשתנו‪ ,‬שאין מאומה‬ ‫זכה רבינו‪ ,‬וכגברא דמריה סייעיה‪ ,‬התגלגלה לידו באותם ימים קיום‬ ‫קול שאינה ניתנת לתיאור ונצורה בלב זוכריה לעד‪ ,‬הדהדו מילות‬ ‫בין מצוה נדירה וחביבה לבין מצוה קלה שאנשים מן השורה דשים‬ ‫מצוה נדירה‪ .‬מצות פדיון פטר חמור‪ .‬רבינו אף ראה בכך אות הסכמה‬ ‫הברכה 'אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על פדיון פטר חמור'‪ ,‬עד שהיו‬ ‫בה בעקביהם‪ .‬שניהם ‪ -‬ניתנו מאות הבורא ית'‪ ,‬ובשניהם ‪ -‬הכוונה‬ ‫משמים לכינון המוסדות הקדושים‪ ,‬עד שמצות הקמתם גררה אחריה‬ ‫מבין הנוכחים שאמרו כי ניתן היה למשש בידיים את הברכה‪ ,‬משל‬ ‫הפנימית היא הקובעת (ראה המאמר בראש העמוד)‪.‬‬ ‫מצוה נדירה שכזו‪ .‬כשנכנס השליח שעל ידו התגלגלו הדברים וסיפר‬ ‫היה עובייה כפול‪...‬‬ ‫ובכן‪ ,‬בהביע רבינו את רחשי לבו כלפי אותן שעות צהריים‪ ,‬התפלא‬ ‫לרבינו דברים כהווייתן‪ ,‬על האתון המבכירה אותה מגדל תושב אחד‬ ‫לאחר שנמסר השה לכהן‪ ,‬שב הלה והחזירו לרבינו במתנה גמורה‬ ‫המושבים הסמוכים לבית שמש והאפשרות לרכשה ובכך לזכות‬ ‫וקרא‪:‬‬ ‫ובעל הדיר צירף עוד ארבעה כבשים ובכך התחייב רבינו במצות‬ ‫במצות הפדיון‪ ,‬נהרה של שמחת מצוה כמו נשפכה על פניו של רבינו‬ ‫'ראשית הגז' שהיא מחמשה כבשים ולמעלה‪ ,‬ושוב קיבל הכהן מתנת‬ ‫"וכי איך אפשר לישון אחרי מצוה כזאת?"‪...‬‬ ‫ואלו האירו שבעתיים כאור החמה‪.‬‬ ‫כהונה נוספת מידי רבינו‪ ,‬מלוא חפני צמר שרבינו גזז [אותם ייעד‬ ‫אלא מה כן אפשר לעשות? את מה שרבינו עשה אז‪ :‬צלל לשעשועי‬ ‫לאחר מעשה הקנין כדת וכדין וכשהקול נשמע בבית רבינו לאמור‪,‬‬ ‫אחר כך להכנת ציצית]‪.‬‬ ‫תורת אלקיו‪ ,‬בדיוק באותה חביבות שבה קיים את המצוות הנדירות‬ ‫ילדה אתונו חמור זכר‪ ,‬צהלו פניו וגדלה שמחתו לקראת המצוה‬ ‫את שה הפדיון נטלו לשחיטה ובחסדי ה' נמצאה הבהמה כשרה‬ ‫‪ -‬פדיון פטר חמור‪ ,‬ראשית הגז‪ ,‬ומתנות כהונה‪---‬‬ ‫הנדירה שנפלה בחלקו‪ ,‬וביקש לעשותה בשלמות כבר למחרת‪,‬‬ ‫למהדרין מן המהדרין‪ ,‬והועמדה למליחה וכו'‪ .‬בשעות הערב‬ ‫ביום ראש חודש ניסן שנת תשנ"ב‪ ,‬זכה רבינו לחנוך את היכלו‬ ‫כמבואר בדברי המחבר בשולחן ערוך יורה דעה (סימן שכא‪ ,‬סעי' א)‬ ‫המוקדמות כששב הכהן שליט"א למשמרת לימודו במסגרת ההכנות‬ ‫בהשלמת בית המדרש החדש והמפואר שבמרכז קרית נדבורנה בעיר‬ ‫אותם הקריא לשליחיו‪" :‬ומאימתי חייב לפדותו‪ ,‬משיוולד עד שימות‪,‬‬ ‫לחנוכת בית המדרש‪ ,‬שמע כי רבינו מחפשו ומיהר להתייצב לפניו‪.‬‬ ‫בני ברק המעטירה‪ ,‬ויהי היום הזה ליום חגם של חסידיו ושומעי לקחו‬ ‫אלא שמצוה לפדותו מיד‪ ,‬שלא להשהות המצוה"‪.‬‬ ‫רבינו ששמחת הבוקר עדיין לא פגה ממנו והיה שרוי בחדווה עילאית‪,‬‬ ‫בכל תפוצות תבל‪.‬‬ ‫ביקש להוסיף עליה שמחת מצוה נוספת‪ ,‬ולשם כך זימן אליו את‬ ‫התכיפו השליחים עשייה לאמירה כבקשתו‪ ,‬ותיכף ומיד פנו לסידור‬ ‫כדרכו בכל מצוה ודבר שבקדושה‪ ,‬הקדים רבינו מסכת הכנה רבה‬ ‫הכהן כדי להעניק לו את מתנות הכהונה‪ :‬הזרוע‪ ,‬הלחיים והקיבה‪ .‬אך‬ ‫העניינים הטכניים הקשורים לקיום המצוה בפועל‪ ,‬ובין היתר שמרו‬ ‫לתחילת חינוך בית המדרש‪ ,‬ואף קרא לכל אנשי שלומו ליטול חבל‬ ‫בטרם הגשת המתנות ונתינתם לכהן‪ ,‬התעניין אצלו רבינו היכן היה‬ ‫על חשאיות מוחלטת‪ ,‬כהוראתו‪ ,‬לקיים את המצוה במעמד מנין‬ ‫בהכנות ולסיים לכבוד חגיגת חנוכת הבית את הש"ס כולו‪ .‬ואכן‪ ,‬את‬ ‫בשעות אחר הצהריים בהן חיפש אחריו‪ ,‬התנצל אפוא הלה שבהעדר‬ ‫עשרה מאנ"ש ולא יותר‪.‬‬ ‫פקודתו שמרה רוחם של בני התשחורת לצד אברכי הכוללים ובעלי‬ ‫שעות שינה מאמש בליל ההכנה ועד להשכמת הבוקר‪ ,‬פנה לנוח‬ ‫הבתים‪ ,‬שנקבצו ובאו וקבעו מקום לימודם ביני עמודי והוו גרסי‪ ,‬החל‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬הימים שקדמו לחנוכת הבית עברו על אנ"ש בהכנה‬ ‫קמעא‪ .‬הביט בו רבינו בתמיהה שיש עמה פליאה רבתית‪ ,‬ובאותו רגע‬ ‫מאשמורת הבוקר ועד שעות הלילה המאוחרות‪ ,‬מסכתות ודפים עד‬ ‫דרבה ובמאמצים כבירים להשלמת המשימה הנעלה ‪ -‬לסיים את‬ ‫נתחדד שוב רובד כביר במדרגתו הגדולה של רבינו ‪-‬‬ ‫להשלמת היעד הנכסף ‪ -‬סיום הש"ס‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬במשך כשבועיים‬ ‫הש"ס עובר לכניסה לבית המדרש החדש‪ .‬האווירה המרוממת דמתה‬ ‫הרובד עליה מצביע רבינו במאמרו הנפלא בפרשתנו‪ ,‬שאין מאומה‬ ‫נשמעו במהלך היום שיעורים מפי גדולי ישראל‪ ,‬ארזי התורה ואדירי‬ ‫בצד מה להכנה הקדומה בה נצטוו ישראל קודם מתן תורה‪ ,‬כאשר‬ ‫בין מצוה נדירה וחביבה לבין מצוה קלה שאנשים מן השורה דשים‬ ‫החסידות‪ ,‬שהגידו שיעורי עיון בסוגיות שונות ודרשות בחסידות‬ ‫המוני לומדים הצטרפו לסדרי הלימוד שנקבעו בין כתלי בית המדרש‬ ‫בה בעקביהם‪ .‬שניהם ‪ -‬ניתנו מאות הבורא ית'‪ ,‬ובשניהם ‪ -‬הכוונה‬ ‫אודות תוקף כח הראשית וההתחלה‪ ,‬כהכנה לחינוך המקום‪.‬‬ ‫הזמני‪ ,‬וחיבת הקודש הכשירה וזירזה אותם להוסיף חיל בתורה‬ ‫הפנימית היא הקובעת (ראה המאמר בראש העמוד)‪.‬‬ ‫זכה רבינו‪ ,‬וכגברא דמריה סייעיה‪ ,‬התגלגלה לידו באותם ימים קיום‬ ‫ובאהבתה‪ ,‬שעות ארוכות‪ .‬בין הלומדים היה הכהן אותו בחר רבינו‬ ‫מצוה נדירה‪ .‬מצות פדיון פטר חמור‪ .‬רבינו אף ראה בכך אות הסכמה‬ ‫לפדות אצלו את החמור ולהעניק לו את השה תחתיו‪ ,‬ה"ה הרה"ג רבי‬ ‫ובכן‪ ,‬בהביע רבינו את רחשי לבו כלפי אותן שעות צהריים‪ ,‬התפלא‬ ‫מנחם כהן שליט"א‪.‬‬ ‫וקרא‪:‬‬ ‫משמים לכינון המוסדות הקדושים‪ ,‬עד שמצות הקמתם גררה אחריה‬ ‫מצוה נדירה שכזו‪ .‬כשנכנס השליח שעל ידו התגלגלו הדברים וסיפר‬ ‫היתה זו שעת לילה מאוחרת ולאחר סדר לימוד ארוך בין כתלי‬ ‫"וכי איך אפשר לישון אחרי מצוה כזאת?"‪...‬‬ ‫לרבינו דברים כהווייתן‪ ,‬על האתון המבכירה אותה מגדל תושב אחד‬ ‫בית המדרש‪ ,‬הודיעוהו מביתו של רבינו כי נבחר לְ כַ ֵהן ככהן במעמד‬ ‫אלא מה כן אפשר לעשות? את מה שרבינו עשה אז‪ :‬צלל לשעשועי‬ ‫המושבים הסמוכים לבית שמש והאפשרות לרכשה ובכך לזכות‬ ‫הפדיון ולמחר עליו להשכים קום לקראת הנסיעה לאותו מושב‬ ‫תורת אלקיו‪ ,‬בדיוק באותה חביבות שבה קיים את המצוות הנדירות‬ ‫במצות הפדיון‪ ,‬נהרה של שמחת מצוה כמו נשפכה על פניו של רבינו‬ ‫שבאזור בית שמש‪ ,‬שם ייערך מעמד הפדיון‪ .‬הציפייה הדרוכה‬ ‫‪ -‬פדיון פטר חמור‪ ,‬ראשית הגז‪ ,‬ומתנות כהונה‪---‬‬ ‫ואלו האירו שבעתיים כאור החמה‪.‬‬ ‫וההתרגשות העצומה‪ ,‬כך סיפר הכהן שליט"א‪ ,‬לא עמעמה את גודל‬ ‫נפשי תערוג‬ ‫פרקי זכרונות ונגוהות אור מאוצרם של חסידים ומקושרים לרבינו הקדוש זי"ע‬ ‫בעדויות אישיות מרטיטות לב מתקופת היות נר הצדיק מאיר על ראשם‬ ‫חשיפה רבת‪-‬ערך‪:‬‬ ‫אוצר בלום מלא ברכה הדרכות מאיר עיניים ומשיבי נפש אשר השיב רבינו בשפה ברורה במענה רך לתלמיד שוחר דעת מבקש ה' הוא ניהו‬ ‫הגה"ח רבי חזקיהו יוסף כהן שליט"א‬ ‫רב דומ"ץ בבית שמש‪ ,‬ראש מכון ובית הוראה "טהרת הנצח"‪ ,‬ומח"ס שו"ת "אבני חן" ושא"ס‬ ‫אשר השכיל לפרוש שאלותיו בפני הקודש בעודו בשנות בחרותו והעלה על הכתב אמרי יושר סמוך לשמיעתן‪ ,‬דבר דבור על אופניו‬ ‫לו‬ ‫חודש אלול‬ ‫שהיה גדול ממני בשנים הרבה והיה איש נכבד מאד ‪-‬‬ ‫התפילה‪ ,‬את העשה טוב‪ ,‬ואז זוכים ממילא להיחלץ‬ ‫***** קלב ******‬ ‫שהוא מתלעלע בבכי ועיניו נפוחות מדמעה‪---‬‬ ‫מההרגלים הרעים‪ .‬זה הפירוש 'ואשיבה רגלי'‪ ,‬משיבים‬ ‫ומהפכים את ההרגלים‪ .‬זו היא עבודת התשובה בזמננו!‬ ‫עבודת התשובה בזמננו‬ ‫***** קלד ******‬ ‫חקוקים בעצמותי דברים לוהטים שנשא רבינו ב'תורה'‬ ‫ראש של כבש בראש השנה‬ ‫***** קלג ******‬ ‫(עוד בתקופת מינץ)‪ ,‬בהם עמד על המדרש הידוע (ויק"ר פל"ה‪,‬‬ ‫א) על הפסוק 'חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך' ‪-‬‬ ‫באחד השנים לא הביאו לפני רבינו 'ראש כבש' בראש‬ ‫'לדאבוני יש אברכים שעוד לא מבינים'‬ ‫"אמר דוד‪ ,‬רבונו של עולם‪ ,‬בכל יום ויום הייתי מחשב‬ ‫השנה למנהג אמירת 'שנהיה לראש ולא לזנב'‪ ,‬וביום ב'‬ ‫שוב היה מעשה בעודי בבחרותי‪ ,‬ב'תורה' שנשא רבינו‬ ‫ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך‪ ,‬והיו‬ ‫דר"ה שמע רבינו מחדב"נ הרה"צ רבי אשר אנשיל כ"ץ‬ ‫בתקופת אלול בליל שב"ק במינץ (היה זה בתקופה שכבר חדל‬ ‫רגלי מוליכות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות"‪ .‬והאריך‬ ‫שליט"א שברשותי יש ראש של כבש‪ ,‬וביקש ממנו לפנות‬ ‫לומר את מאמרי 'וכולם מקבלים'‪ ,‬ודיבר בפני עצמו בהמשך הטיש‪,‬‬ ‫רבינו בפשט שפירשו צדיקים‪ ,‬שבכדי להמלט מנסיונות‬ ‫אלי ולבקש להביא לו לפחות חתיכה זעירה בכדי לקיים‬ ‫כפי שהציבור זוכר)‪ ,‬ואף אותו תורה אינו מניחני וחקוק כשמן‬ ‫היצר התחכם דוד המלך ואמר 'למקום פלוני אני הולך'‪ ,‬כמי‬ ‫הענין‪ ,‬ואף ציין שזה עשרות בשנים לא אירע לו שייאלץ‬ ‫בעצמותי‪.‬‬ ‫שרוצה ללכת למקום אחר‪ ,‬וכך לא הטיל עליו היצר עצלות‬ ‫לוותר על המנהג‪ .‬למותר לציין‪ ,‬שחתיכה זעירה הסרתי‬ ‫לקום ממטתו ולא עיכב בעדו לצאת מן הבית בכל מיני‬ ‫רבינו דיבר אז על התפילות של ראש השנה‪ ,‬וכדרכו‬ ‫עבורי‪ ,‬ואת הראש כולו הרצתי בזריזות לרבינו‪.‬‬ ‫תירוצים‪ ,‬וכשכבר היה בחוץ ונפטר מהנסיונות סובב רגליו‬ ‫פירט במתיקות רבה את חלקי התפילה‪ ,‬את ה'לדור ודור‬ ‫וחזר לכיוון ביהכ"נ וביהמ"ד‪.‬‬ ‫לשנה הבאה כבר הכנתי כמובן מראש עבור רבינו ראש‬ ‫המליכו'‪ ,‬את ה'ובכן יתקדש שמך'‪ ,‬את ה'מלוך על כל‬ ‫של כבש מהודר שבמהודרים‪ ,‬והנה בסמיכות לר"ה ביקש‬ ‫העולם כולו בכבודך'‪ ,‬וכו' כזכור לכול‪ ,‬ובין הדברים חידד‬ ‫והמשיך אז רבינו ואמר‪:‬‬ ‫רבינו אם אוכל להביא לו ב' ראשים‪ ,‬לכל לילה בנפרד‪.‬‬ ‫שוב ושוב שעיקר בקשותינו בזאת הוא על התגלות מלכות‬ ‫תלמידי הבעש"ט הקדוש זיע"א כבר נחלקו בדורות עברו‬ ‫למרות שכבר היה קרוב מאד ליו"ט‪ ,‬ראיתי סייעתא דשמיא‬ ‫שמים ולא על צרכים גשמיים‪ ,‬ושיש להזהר שלא להיות‬ ‫אם נדרש להקדים 'סור מרע' לפני 'עשה טוב' או שאפשר‬ ‫שהצלחנו להשיג עבורו ראש נוסף שהיה אף הוא מהודר‬ ‫מהצווחים 'הב הב' כלשון הזוה"ק‪.‬‬ ‫להתחיל מיד בטוב‪ .‬יש מהם שפירשו את הפסוק "סור‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬השתתק רבינו לזמן‪-‬מה‪ ,‬ושקע בשרעפים‪ .‬כעבור‬ ‫מרע ועשה טוב" שהסדר הוא בדווקא‪ ,‬תחילה לסור מרע‬ ‫מעניין לציין‪ ,‬שבאותה שנה אף ביקש ממני רבינו אם יש‬ ‫רגעים קצרים‪ ,‬בפתע פתאום‪ ,‬הזדעק רבינו במילים שחתכו‬ ‫ורק אז אין המצוות הולכים לסט"א ח"ו ואפשר לקיים‬ ‫בידי ידיעות מספה"ק על המנהג‪ ,‬וליקטתי עבורו כו"כ‬ ‫את הלבבות כסכינים מלוטשים‪:‬‬ ‫ועשה טוב‪ ,‬ויש סברו שהכוונה היא שסור מרע הוא על ידי‬ ‫ענינים שמופיעים בספרי הקדמונים וספרי המנהגים‪ .‬מתוך‬ ‫עשה טוב‪ ,‬שבכח הטוב דוחים את הרע כי מעט מן האור‬ ‫"מיר שטייען יעצט שוין אין שבת סליחות‪ ,‬און ליידער‬ ‫כך‪ ,‬התבררו כמה ידיעות חדשות בנידון‪ ,‬והעליתי שאלות‬ ‫דוחה הרבה מן החושך‪.‬‬ ‫ליידער רעדן מיר דא מיט פארוואקסענע יונגעלייט וואס‬ ‫שונות לפני רבינו‪ ,‬ועל כולן קיבלתי תשובה בהירה וחדה‪.‬‬ ‫האלטן נאך אלץ אין די נידריגע מדריגות פון צו בעהטן‬ ‫ואז עלה קולו של רבינו בלהב אש וזעק‪:‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬שאלתי אם ניחא לרבינו שאגיש לפניו גם לשון‬ ‫בעיקר די הייגענע בקשות‪ ,‬און פארשטייען נישט אז די‬ ‫מחלוקת זו היתה רק בדורות קודמים‪ .‬כהיום‪ ,‬במיעוט‬ ‫של פרה בתור 'ראש'‪ ,‬או שמא יש לחשוש שמזכיר את‬ ‫גאנצע ימים הנוראים איז כמעט נאר פאר כבוד שמים‪,‬‬ ‫דעתנו‪ ,‬אין כבר שום מחלוקת! כולם מסכימים שנחוץ‬ ‫חטא הע‪-‬ג‪-‬ל ומוטב שלא להעלותו על השולחן בראש‬ ‫אויף מלכות שמים‪ ,‬און צו דעם דארף מען כאטש יעצט זיך‬ ‫להיות שקוע רק בלהרבות טוב! אין להתעסק עם הרע‪,‬‬ ‫השנה‪ .‬השיב רבינו מיד ואמר‪ :‬אדרבה‪ ,‬במפורש נהגו לאכול‬ ‫מחזק זיין זיך אביסל דערהויבן צו האלטן ביי די מדריגה צו‬ ‫אין להתעסק עם הכשלונות‪ ,‬לא נכון בכלל להידרש אליהם‬ ‫בשר בקר בראש השנה‪ ,‬ומכאן שלא חששו‪.‬‬ ‫בעהטן אויף כבוד שמים"‪.‬‬ ‫ולחשוב עליהם! צריך להתנתק מהם לגמרי‪ ,‬גם במחשבת‬ ‫עוד שאלתי‪ ,‬אם ניחא לתבל את הבשר בפלפל שחור‪ ,‬או‬ ‫[בלה"ק‪ :‬אנו עומדים כבר בשבת סליחות‪ ,‬ולדאבוני אנו‬ ‫הראש!‬ ‫שמא נחשב ל'דבר חריף' שנמנעים לאכול בראש השנה‪.‬‬ ‫מדברים כאן לאברכים גדולים שעדיין אוחזים במדרגות‬ ‫פעם היתה דעתם רחבה‪ ,‬הם ידעו להתעסק עם תיקונים‬ ‫והשיב רבינו שכל שרגילים לתבל בו את המאכל בסעודות‬ ‫הנמוכות של לבקש בעיקר בקשות פרטיות‪ ,‬ולא מבינים‬ ‫וזיכוכים להסרת הרע‪ ,‬הם ידעו להכנס לזה ולצאת מזה‪.‬‬ ‫המצויות‪ ,‬אינו בכלל דבר חריף לענין זה‪.‬‬ ‫שכל הימים הנוראים סובב בעיקר על כבוד שמים‪ ,‬בגין‬ ‫אבל אנחנו 'יתמי דיתמי'‪ ,‬אנחנו לא יכולים! אסור לנו‬ ‫מלכות שמים‪ .‬בשביל כך‪ ,‬צריך לפחות כעת שכל אחד‬ ‫מאז הנהגתי לעצמי להביא לרבינו ראשי כבש מדי שנה‬ ‫להתעסק עם מחשבות שגוררות רפיון‪ ,‬מחשבות שמטילות‬ ‫יתחזק להתרומם מעט ולהגיע לדרגה של בקשות על כבוד‬ ‫בשנה‪ ,‬ובחסדי השי"ת עלה ברעיוני לשלחו אליו עם ילדיי‬ ‫מורך‪ ,‬צריך רק חיזוק‪ ,‬ועוד חיזוק‪ ,‬ועוד חיזוק!‬ ‫שמים"]‪.‬‬ ‫שיח' בעיצומה של סעודת החג‪ ,‬וכך זכו לקירוב מיוחד‬ ‫והפטיר אז רבינו‪:‬‬ ‫בקודש פנימה בהאי יומא רבא‪ ,‬כאשר רבינו היה מאיר פניו‬ ‫זוכרני שהמילים היו כה נוקבות וחודרות‪ ,‬עד שכאשר‬ ‫אליהם ורוקד עמם בשירת 'זכרנו לחיים' וכיו"ב‪...‬‬ ‫העזתי להרים את עיני הבחנתי ביהודי העומד לצידי ‪-‬‬ ‫מה שנדרש מאתנו‪ ,‬זה להגביר את כח התורה‪ ,‬את כח‬ ‫התומכים והשותפים‬ ‫ברכת מזלא טבא תבואתה לראש האי גברא יקירא‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הקבועים זכאים‬ ‫תומך המכון‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר מבערגסאז זצוק"ל‬ ‫למסגרת הנצחה‪/‬ברכה‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי אהרן פרידמן שליט"א‬ ‫הרה"צ רבי אברהם אלטר בן הק' רבי יוסף מאיר הי"ד זצוק"ל‬ ‫על גבי הגליון ‪ -‬לע"נ יקירם או‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בתו שתחי'‬ ‫נלב"ע כ' אלול תשס"ו‬ ‫בעת שהשמחה במעונם‬ ‫עב"ג בשעטו"מ למז"ט‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫צרו קשר לקבלת הזכות‪:‬‬ ‫יהי רצון שיזכו לקשר של קיימא ולבנין עדי עד‬ ‫‪03-6776953‬‬ ‫ויזכו לרוות ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה‬ ‫הונצח ע"י חתנו הרה"צ רבי ישראל לייפער שליט"א‬ ‫'לפולחנא דקודשא‬ ‫בריך הוא!'‪---‬‬ ‫‪ /‬פרק יג‬ ‫רעותה ‪ -‬היו גם הסדר והשלווה דרים בכפיפה‬ ‫הגשמיים‪ ,‬עד שאף נתונים פשוטים הידועים‬ ‫גברא דמאריה סייעיה‬ ‫אחת‪ .‬בה בשעה שנודעה הקפדתו ועמידתו‬ ‫לכל ינוקא‪ ,‬זרים לו ורחוקים מהווייתו‪.‬‬ ‫מדי דברנו במאמרי השבועות האחרונים‪ ,‬צפה‬ ‫על משמר הסדר והדיוק בזמנים‪ ,‬כשבאופן‬ ‫ועם זאת ואף על פי כן‪ ,‬ברוב אהבת ישראל‬ ‫ועולה‪ ,‬מתחדדת ומתעצמת‪ ,‬תובנה מופלאה‪.‬‬ ‫טבעי אצל רבים הקפדה שכזו גוררת מתח‬ ‫שפיעמה בקרבו‪ ,‬לא מנע עצמו מעזרה‬ ‫רחוק היה רבינו כמטחווי קשת מהתעניינות‬ ‫וחוסר סבלנות המורגשת למרחקים‪ ,‬במחיצתו‬ ‫לזולת‪ ,‬ככל שהתבקש‪ .‬וכשהתבקש‪ ,‬ראה‬ ‫והתמצאות בחפצי העולם וחידושיו‪ .‬בשנים‬ ‫הורגש ההפך הגמור‪ ,‬נעימה קדושה שרויה‬ ‫בכך שליחות משמיא והתמסר אליה‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫בהן השתמשו הבריות במכשיר 'טייפ'‬ ‫היתה בכל עת‪ .‬מעולם לא שררה תחושת‬ ‫ללא בדיקה מה מידת התאמתו לתפקיד ובלי‬ ‫להשמעה והקלטה‪ ,‬אירע והבחינו כי רבינו כלל‬ ‫לחץ מעיקה‪ ,‬ואף על פי כן לא היה בכך סתירה‬ ‫לחשב מה הם אחוזי סיכויי ההצלחה שיראה‬ ‫אינו מודע למקום הכנסת ה'קלטת' ולצורת‬ ‫לזמנים ולסדרים שנשמרו למופת‪.‬‬ ‫בסופו של תהליך‪.‬‬ ‫הפעלתה‪.‬‬ ‫והרי זהו סניף נוסף לכל מלאכת עבודתו‬ ‫אלפים צבאו על פתחי חדריו ונהנו ממנו‬ ‫לא‪-‬פחות מכך‪ ,‬לגבי חיוג במכשירי הטלפון‬ ‫בקודש ודביקותו בבורא יתברך‪ ,‬עבודה תמה‬ ‫עצה ותושיה בתחומים רבים‪ ,‬והנה התגלה‬ ‫השונים או שאר דברים להם נצרך חוש טכני‪.‬‬ ‫של 'איש אלוקים' שחציו האלוקי המרומם‬ ‫בהם רבינו כיחיד מומחה וכחכם היודע פשר‬ ‫הוא כה רבות השתמש בהם ונזקק להידרש‬ ‫והעילאי‪ ,‬ניווט את צרכי וענייני ה'איש' והשפיע‬ ‫ומכיר נבכי מחשבות בני אנוש ובקי בדרכי‬ ‫אליהם‪ ,‬ובכל זאת ‪ -‬דרכי הפעלתם והוראות‬ ‫עליהם שגם הם ייעשו בשלימות‪ .‬מבטו על כל‬ ‫תחבולותיהם‪ .‬כל סוגי הפניות שבעולם‪,‬‬ ‫השימוש בהם לא היו נהירים לו עד זקנה‬ ‫רגע שביקש תפקידו ויחסו לכל תפקיד שדרש‬ ‫קלות‪ ,‬חמורות ומורכבות ביותר התנקזו‬ ‫ושיבה‪.‬‬ ‫את הזמן המיועד לו‪ ,‬היה מבט של עבודת‬ ‫אל שולחנו‪ ,‬והיתה מצודתו פרוסה ומקיפה‬ ‫לא אחת‪ ,‬ביקש רבינו מבאי ביתו ומקורביו‬ ‫קודש ושליחות אלוקית‪ ,‬רצון א‪-‬ל אדון הורגש‬ ‫את כולן ביעילות שאינה מצויה‪ .‬עלולים היו‬ ‫להראותו מהו הפרי או הירק המסוים ‪ -‬אודותיו‬ ‫אצלו בכל המעשים‪ ,‬ומשכך‪ ,‬לא אימת סדרים‬ ‫לסבור היהודים הנועצים בו‪ ,‬כי זה עתה פגשו‬ ‫פורסמה הנחיית כשרות מטעם המרא דאתרא‬ ‫שלטה על מעשיו אלא חיבת מצוה ושמחת‬ ‫מי שרגליו נטועות בקרקע המציאות והתברך‬ ‫הרב לנדא ז"ל או הבד"צ של 'העדה החרדית'‬ ‫שליח העושה באמונה שליחותו‪ ,‬בכל עת ובכל‬ ‫במידה גדושה של מעשיּות וידע נרחב בכל‬ ‫או אזהרה לנחיצות ההשגחה מפני תולעים‬ ‫שעה‪ ,‬כל השעה‪.‬‬ ‫ענייני העולם‪ .‬ברם‪ ,‬האמת היתה הפוכה‬ ‫מצויות וחומר איסורן‪ .‬ניכר היה‪ ,‬שאין הוא בקי‬ ‫אגב אורחא‪ ,‬לחידוד הדברים‪ ,‬נאה להסמיך‬ ‫בתכלית‪.‬‬ ‫בטיב המאכלים ושמם אשר נקבע להם‪.‬‬ ‫כאן סיפור‪ ,‬מעדות נכדו הרה"ג רבי יוחנן‬ ‫כתוצאה מחוסר התמצאותו‪ ,‬התעניין תדיר‬ ‫היה זה בבחינת גברא דמריה סייעיה‪ ,‬ומשמים‬ ‫רוזנבוים בן כ"ק אדמו"ר שליט"א מירושלים‪.‬‬ ‫גם על הפירות וברכותיהם‪ .‬היה זה מחזה‬ ‫כיוונו את צעדיו בחכמה עילאה שהכל העידו‬ ‫בראש ישיבה פלוני היה המעשה‪ ,‬שבכמה‬ ‫כי אינה בגדר חכמה טבעית מצויה‪.‬‬ ‫הוד שחזר ונשנה שוב ושוב מדי שנה בשנה‪,‬‬ ‫וכמה הזדמנויות שונות היה מגיש לרבינו‬ ‫בהתאסף קהל הקודש בט"ו בשבט לעת‬ ‫כי אכן‪ ,‬לא ראה רבינו במד ה'הצלחה' את‬ ‫ספרים במתנה‪ ,‬ובענוותנותו הצטדק רבינו כי‬ ‫עריכת השולחן הטהור לרגל ראש השנה‬ ‫העיקר‪ ,‬כי אם במילוי השליחות שהועידו‬ ‫מבין הוא את הרמז שעליו להתחזק בלימוד‪.‬‬ ‫לאילנות ‪ -‬שרבינו ייחס לו חשיבות עצומה‬ ‫לו‪ ,‬ואותה ביצע בעמל וביגיעה ככל עבודתו‬ ‫פעם אף הוסיף להתנצל מעומקא דליבא‪,‬‬ ‫ולכבודו כינס צדיקים וחסידים להודות ולהלל‬ ‫בקודש‪.‬‬ ‫בהתחננו לאותו ראש ישיבה ש'יבינו אותו'‪ ,‬כי‬ ‫‪ -‬ובמהלך ה'טיש'‪ ,‬כמעט על כל פרי שהוגש‬ ‫מאחר והוא טרוד בענייני הכלל שעות רבות‪,‬‬ ‫***‬ ‫לפניו מתוך מגשי הפירות העמוסים שהוכנו‬ ‫אין לו פנאי וזמן ללמוד די הצורך‪ ,‬באיכות‬ ‫בחביבותא תליא מילתא‬ ‫לכבוד היום‪ ,‬בירר והתעניין אם ברכתו 'העץ'‬ ‫ובכמות‪...‬‬ ‫כחלק מתופעת המיזוג הנדיר שהיה בו ברבינו‪,‬‬ ‫או 'האדמה'‪.‬‬ ‫הגיעו הדברים עד כדי כך‪ ,‬שראש הישיבה‬ ‫כאשר מידות והיפוכן נמצאו בו משולבות‬ ‫רואי פני הקודש חשו כי רבינו שסולמו מגיע‬ ‫הפסיק להגיש לרבינו ספרים כמנחה‪ ,‬בראותו‬ ‫באופן בלתי מצוי ולא מוסבר‪ ,‬חוסות בצילו‬ ‫השמימה‪ ,‬אך בקושי ניצב הוא ארצה‪ .‬רחוק‬ ‫כי אך עוגמת נפש מחולל הוא‪...‬‬ ‫ואינן מאיימות אלא אף משלימות האחת את‬ ‫הוא כמטחווי קשת מחפצי העולם וענייניו‬ ‫‪22‬‬ ‫‪03-7654021‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪6776952@gmail.com‬‬ ‫‪050-4165319‬‬ ‫‪03-6776953‬‬