אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — כי תבוא (2026-08-24)

גליון מס׳
226
ערש"ק פרשת כי תבוא
ט"ו אלול תשפ"ו
"כאילו בו ביום נצטווית עליהם"
פרי ,הוא עלול לשכוח שהבורא ית"ש הוא 'כסף צרוף מזוקק שבעתיים' ַה ּיוֹ ם ַה ֶּזה ה' ֱאל ֶֹקיָך ְמצַ ְ ּוָך לַ ֲעשׂ וֹ ת ֶאת ַֽה ֻח ִּקים ָה ֵא ֶּלה.
לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים,
אשית ָּכל ּ ְפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה ֲא ׁ ֶשר ָּתבִ יא
וְ לָ ַק ְח ָּת ֵמ ֵר ׁ ִ
כולל מה שנראה כאילו האדם פעל ועשה. אווירה מיוחדת שוררת בביתו של כל ירא ה' ,בהתקרב שמחת 'בר מצוה'
ֵמ ַא ְרצְ ָך ֲא ׁ ֶשר ה' ֱאל ֶֹקיָך נ ֵֹתן לָ ְך.
חלילה וחס. לאחד מבניו ,ובפרט גואה ההתרגשות לקראת שמחת 'בר מצוה' ראשונה.
תכליתה של מצות ביכורים ,היא להשריש הבאת ביכורים לכהן מרמזת לתמיכה
אין להשוות את ההכנות לעריכת שמחה כזו לשמחות אחרות .המאפיין
בקרבנו את האמונה .ומכיון שהגאוה היא בתלמידי חכמים העוסקים בתורה .ולכן העיקרי של שמחת 'בר מצוה' הוא ששורשה בעניינים רוחניים ,הנחת תפלין
הגורמת לשכחת הבורא ,כמו שהעיד בנו כשם שדרשו חז"ל "'בראשית ברא אלקים' וקבלת עול כל המצוות ,והתהוותו של הילד היקר ל"גדול" המצטרף למנין,
הכתוב (לעיל ח ,יד-ז)' ,ורם לבבך ושכחת את -בשביל התורה שנקראת 'ראשית'" ,כך וההכנות הגשמיות הם טפלות לעיקרה הרוחני .ובהגיע היום המיוחל ,והבן
ה' אלקיך וגו' ואמרת בלבבך כוחי ועוצם דרשו" ,ואין ראשית אלא ביכורים' ,ראשית יקיר מתעטר ביקר טוטפתא ,רוח של התחדשות עוברת על כל בני הבית,
ידי עשה לי את החיל הזה' ,על כן הבאת ביכורי אדמתך'" (ב"ר א ,ד) .והיינו שמי שלא לא מיבעיא על ה"חתן הבר מצוה" אשר לו היום הראשון שזכה לקיים מצוה
ביכורים כרוכה בענוה והכנעה'" .ובאת אל זכה לקיים בעצמו את העולם ע"י לימוד חשובה זו ולהתחייב בכל שאר המצוות ,אלא גם הוריו וזקניו שכבר זכו לקיים
תורתו ,חלקו בתורה הוא ע"י החזקתם של מצוות הרבה במשך שנים רבות ,גם הם חשים התעלות נשגבה על אשר
הכהן אשר יהיה בימים ההם' -אין לך אלא 'קדשתנו במצוותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך'.
כהן שבימיך" (רש"י) ,עליך לכבדו ולהתבטל לומדי התורה.
אמנם עליו להקפיד שממונו יהיה כשר את הרגשות העילאיים הללו אנו מצווים לחדש בקרבנו בכל יום ,ובכל מצוה
לפניו ,כי רק עי"ז תזכה להשריש בקרבך
בתכלית הכשרות ,שמשאו ומתנו יהיה שאנו מקיימים ,גם אם אין זו הפעם הראשונה שאנו זוכים לקיימה .וכמרומז
שלא חכמתך ועושרך הביאו להצלחתך, במאמר הכתוב (תהלים ב ,ז)' ,ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך' -הרי
אלא חסדי השי"ת וטובו הגדול. באמונה ,ללא תערובת גזל ,אונאה ושקר.
הינך כבריה חדשה אשר מימיך לא קיימת עדיין שום מצוה ,על כן עליך
שאם לא כן ,לא תיחשב לו נתינתו לזכות,
לקיים מצוות כמו בפעם הראשונה ,בהרגשת רוממות נפלאה על שזכית
וייחשב לו לעון מה שהוא מפטם את לומדי לשרת את קונך במצוה זו.
'בין ישראל לעמים' התורה באיסורים רח"ל .וזהו שאמר הכתוב
זהו שפירש רש"י'" :היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החוקים האלה' וגו'
וּנְ ָתנְ ָך ה' ֱאל ֶֹקיָך ֶעלְ יוֹ ן ַעל ָּכל גּ וֹ יֵ י ָה ָא ֶרץ. 'ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו' אשר
-בכל יום יהיו בעיניך חדשים ,כאילו בו ביום נצטווית עליהם" .וז"ל המדרש
לא הוצרך הכתוב להבטיח שכאשר ישראל ה' אלקיך נותן לך' ,שהתמיכה בלומדי (תנחומא ,א)" :מהו 'היום הזה' וכו' ,בכל יום תהא התורה חביבה עליכם ,כאילו
עוסקים בעניינים רוחניים יהיו חשובים התורה תהיה ממה שנתן 'לך' ה' אלקיך, היום קבלתם אותה מהר סיני".
יותר מ'גויי הארץ' ,שהרי נשמות ישראל ולא שנתן לאחרים ואתה נטלת מהם שלא
אך מעבר לריענון ההרגשה המרוממת שהורגשה בפעם הראשונה של קיום
חצובות מכסא הכבוד ,ומדרגתם גבוהה גם כדין ,בגזל ובאונאה. המצוה ,יש לדרשת חז"ל "בכל יום יהיו בעיניך חדשים" כוונה עמוקה יותר.
ממלאכי השרת. וסיים הכתוב 'ושמחת בכל הטוב' -ש"אין "בכל יום" ישנה בחינה חדשה של קבלת התורה הקשורה בהווייתו של 'היום
אלא הכוונה שגופם של בני ישראל טוב אלא תורה ,דכתיב 'כי לקח טוב נתתי הזה' ,ואינה דומה קבלת התורה והמצוות היום לקבלתן אתמול .ואם חלילה
ועסקיהם הגשמיים -אשר לכאורה לכם' ,לפיכך משה מזהיר את ישראל 'עשר קבלת התורה של 'יום זה' תאבד ,אין לה תשלומין .זהו שדרשו בגמרא
תעשר'" (תנחומא ראה ,יא) .היינו שבנוסף (ברכות סג ):עה"פ בפרשתנו 'היום הזה נהיית לעם' " -וכי אותו היום ניתנה
בעניינים אלו טבעם של כל בני אדם שווה
יעׂשר מזמנו ויקבע בעצמו לתמיכתו ,גם ֵ תורה לישראל וכו' .אלא ללמדך ,שחביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום,
-על אלו נאמר 'והיה אם שמוע תשמע כיום שניתנה מהר סיני וכו' .תדע ,שהרי אדם קורא קריאת שמע שחרית
בקול ה' אלקיך לשמור לעשות את כל עתים לתורה.
וערבית ,וערב אחד אינו קורא ,דומה כמי שלא קרא קריאת שמע מעולם" .כי
מצוותיו' וגו' ,אזי גם בעניינים אשר האדם התורה והמצוות ניתנו במיוחד עבור כל יום מחדש" ,כיום שניתנה מהר סיני".
דומה בהם לבהמה ' -ונתנך ה' אלקיך עליון
על כל גויי הארץ' דייקא ,כי תגביהו את
'הכנעה מביאה לידי אמונה' 'היום הזה' ,דא ראש השנה ,כי הוא יום של התחדשות הבריאה .ובו ביום ' -ה'
אלקיך מצוך לעשות את החוקים האלה' ,בהשתוקקות ובהתלהבות' ,ושמרת
העניינים הארציים ,וגם בהם תהיו עליונים את ֶאל ַה ּכ ֵֹהן ֲא ׁ ֶשר יִ ְהיֶ ה ַּב ָ ּי ִמים ָה ֵהם.
וּבָ ָ
ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך' ,כאילו היום נצטווית לראשונה .ועי"ז
על כל הגוים ,ולא תהיו דומים אליהם כלל כאשר רואה האדם שהאילנות אשר עמל נזכה להיות מרוצים לפניו ית"ש ,שיכתבנו ויחתמנו לאלתר לחיים טובים
וכלל. והתייגע בנטיעתם וגידולם הצליחו ועשו ארוכים ולשלום ,בספרן של צדיקים גמורים.
6776952@gmail.com 03-6776953 22
בפרשת השבוע ,באורו של רבינו זי“ע מעשה ולקחו
א בלאט גמרא -באותו חביבות כמו פדיון פטר חמור
לאחר מעשה הקנין כדת וכדין וכשהקול נשמע בבית רבינו לאמור, האחריות ובמהרה נשלף הכרך השלישי משולחן ערוך
ילדה אתונו חמור זכר ,צהלו פניו וגדלה שמחתו לקראת המצוה 'יורה דעה' ,וחרף השעה המאוחרת ,שב הרה"ג ושינן את
הנדירה שנפלה בחלקו ,וביקש לעשותה בשלמות כבר למחרת, כל הלכות פדיון פטר חמור עד שידען על בוריין ,עם כל אשית ָּכל ּ ְפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה.
וְ לָ ַק ְח ָּת ֵמ ֵר ׁ ִ
כמבואר בדברי המחבר בשולחן ערוך יורה דעה (סימן שכא ,סעי' א) פרטיהן ודקדוקיהן. יש להבין ,מדוע נקט הכתוב ואמר 'כל פרי האדמה' ,דמשמע
אותם הקריא לשליחיו" :ומאימתי חייב לפדותו ,משיוולד עד שימות, אתא בוקר ובשערי המושב המתינו בציפייה דרוכה כל פרי שהוא ,הלוא אין מביאין ביכורים אלא מהמובחר
אלא שמצוה לפדותו מיד ,שלא להשהות המצוה". הנכללים ברשימת המוזמנים ,והנה הופיע רבינו בהדרו שבשבעת המינין.
התכיפו השליחים עשייה לאמירה כבקשתו ,ותיכף ומיד פנו לסידור ובגדי שבת עליו ,שש ושמח לעשות רצון קונו וצורו, אלא ,כי הנה ישנם אנשים שמצוה שחשובה וחמורה בעיניהם
העניינים הטכניים הקשורים לקיום המצוה בפועל ,ובין היתר שמרו פיו ממלל רברבן וחזותו מוכיחה על עוצם תשוקתו ורוב הם מקיימים אותה בהתלהבות ובחרדת קודש ,ואילו מצוות
על חשאיות מוחלטת ,כהוראתו ,לקיים את המצוה במעמד מנין שמחתו ,מאושר שככה לו .בעליה הקודמים של האתון, קלות הם דשים בעקביהם .בהתנהגותם זו ,הרי הם מוכיחים
עשרה מאנ"ש ולא יותר. המוכר ,שהחזיק בבעלותו גם דיר של כבשים הקנה שאינם מקיימים את המצוות כדי לעשות נחת רוח לקונם ,אלא
לרבינו שה אחד שאליו יעביר את קדושת החמור ,רבינו כדי לצאת ידי חובתם בלבד.
כאמור לעיל ,הימים שקדמו לחנוכת הבית עברו על אנ"ש בהכנה
קנאו בקנין הגבהה ואף שילם את מחירו בכסף מלא,
דרבה ובמאמצים כבירים להשלמת המשימה הנעלה -לסיים את לעומת אלו ,מדייק הכתוב ומצווה בלשון 'ולקחת מראשית כל
וכשהושלמו הפרטים פתח ובירך ,והיה קולו הטהור מנסר
הש"ס עובר לכניסה לבית המדרש החדש .האווירה המרוממת דמתה פרי האדמה' ,שיש בו משמעות כי אף פירות פשוטים ושאינם
את חללו של המושב ומתפשט בכל מרחביו .בנעימת
בצד מה להכנה הקדומה בה נצטוו ישראל קודם מתן תורה ,כאשר מובחרים המה בכלל המצוה .וזאת ללמד ולהודיע ,כי לא הצורה
קול שאינה ניתנת לתיאור ונצורה בלב זוכריה לעד,
המוני לומדים הצטרפו לסדרי הלימוד שנקבעו בין כתלי בית המדרש החיצונית היא הקובעת את חשיבות המצוה ,אלא פנימיות
הדהדו מילות הברכה 'אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על
הזמני ,וחיבת הקודש הכשירה וזירזה אותם להוסיף חיל בתורה כוונתו של מקיימה.
פדיון פטר חמור' ,עד שהיו מבין הנוכחים שאמרו כי ניתן
ובאהבתה ,שעות ארוכות .בין הלומדים היה הכהן אותו בחר רבינו
היה למשש בידיים את הברכה ,משל היה עובייה כפול...
לפדות אצלו את החמור ולהעניק לו את השה תחתיו ,ה"ה הרה"ג רבי
מנחם כהן שליט"א. לאחר שנמסר השה לכהן ,שב הלה והחזירו לרבינו
במתנה גמורה ובעל הדיר צירף עוד ארבעה כבשים
היתה זו שעת לילה מאוחרת ולאחר סדר לימוד ארוך בין כתלי
ובכך התחייב רבינו במצות 'ראשית הגז' שהיא מחמשה
בית המדרש ,הודיעוהו מביתו של רבינו כי נבחר לְ כַ ֵהן ככהן במעמד ביום ראש חודש ניסן שנת תשנ"ב ,זכה רבינו לחנוך את היכלו
כבשים ולמעלה ,ושוב קיבל הכהן מתנת כהונה נוספת מידי רבינו,
הפדיון ולמחר עליו להשכים קום לקראת הנסיעה לאותו מושב בהשלמת בית המדרש החדש והמפואר שבמרכז קרית נדבורנה בעיר
מלוא חפני צמר שרבינו גזז [אותם ייעד אחר כך להכנת ציצית].
שבאזור בית שמש ,שם ייערך מעמד הפדיון .הציפייה הדרוכה בני ברק המעטירה ,ויהי היום הזה ליום חגם של חסידיו ושומעי לקחו
וההתרגשות העצומה ,כך סיפר הכהן שליט"א ,לא עמעמה את גודל את שה הפדיון נטלו לשחיטה ובחסדי ה' נמצאה הבהמה כשרה בכל תפוצות תבל.
האחריות ובמהרה נשלף הכרך השלישי משולחן ערוך 'יורה דעה', למהדרין מן המהדרין ,והועמדה למליחה וכו' .בשעות הערב
המוקדמות כששב הכהן שליט"א למשמרת לימודו במסגרת ההכנות כדרכו בכל מצוה ודבר שבקדושה ,הקדים רבינו מסכת הכנה רבה
וחרף השעה המאוחרת ,שב הרה"ג ושינן את כל הלכות פדיון פטר
לחנוכת בית המדרש ,שמע כי רבינו מחפשו ומיהר להתייצב לפניו. לתחילת חינוך בית המדרש ,ואף קרא לכל אנשי שלומו ליטול חבל
חמור עד שידען על בוריין ,עם כל פרטיהן ודקדוקיהן.
רבינו ששמחת הבוקר עדיין לא פגה ממנו והיה שרוי בחדווה עילאית, בהכנות ולסיים לכבוד חגיגת חנוכת הבית את הש"ס כולו .ואכן ,את
אתא בוקר ובשערי המושב המתינו בציפייה דרוכה הנכללים ברשימת ביקש להוסיף עליה שמחת מצוה נוספת ,ולשם כך זימן אליו את פקודתו שמרה רוחם של בני התשחורת לצד אברכי הכוללים ובעלי
המוזמנים ,והנה הופיע רבינו בהדרו ובגדי שבת עליו ,שש ושמח הכהן כדי להעניק לו את מתנות הכהונה :הזרוע ,הלחיים והקיבה .אך הבתים ,שנקבצו ובאו וקבעו מקום לימודם ביני עמודי והוו גרסי ,החל
לעשות רצון קונו וצורו ,פיו ממלל רברבן וחזותו מוכיחה על עוצם בטרם הגשת המתנות ונתינתם לכהן ,התעניין אצלו רבינו היכן היה מאשמורת הבוקר ועד שעות הלילה המאוחרות ,מסכתות ודפים עד
תשוקתו ורוב שמחתו ,מאושר שככה לו .בעליה הקודמים של האתון, בשעות אחר הצהריים בהן חיפש אחריו ,התנצל אפוא הלה שבהעדר להשלמת היעד הנכסף -סיום הש"ס .לא זו אף זו ,במשך כשבועיים
המוכר ,שהחזיק בבעלותו גם דיר של כבשים הקנה לרבינו שה אחד שעות שינה מאמש בליל ההכנה ועד להשכמת הבוקר ,פנה לנוח נשמעו במהלך היום שיעורים מפי גדולי ישראל ,ארזי התורה ואדירי
שאליו יעביר את קדושת החמור ,רבינו קנאו בקנין הגבהה ואף שילם קמעא .הביט בו רבינו בתמיהה שיש עמה פליאה רבתית ,ובאותו רגע החסידות ,שהגידו שיעורי עיון בסוגיות שונות ודרשות בחסידות
את מחירו בכסף מלא ,וכשהושלמו הפרטים פתח ובירך ,והיה קולו נתחדד שוב רובד כביר במדרגתו הגדולה של רבינו - אודות תוקף כח הראשית וההתחלה ,כהכנה לחינוך המקום.
הטהור מנסר את חללו של המושב ומתפשט בכל מרחביו .בנעימת
הרובד עליה מצביע רבינו במאמרו הנפלא בפרשתנו ,שאין מאומה זכה רבינו ,וכגברא דמריה סייעיה ,התגלגלה לידו באותם ימים קיום
קול שאינה ניתנת לתיאור ונצורה בלב זוכריה לעד ,הדהדו מילות
בין מצוה נדירה וחביבה לבין מצוה קלה שאנשים מן השורה דשים מצוה נדירה .מצות פדיון פטר חמור .רבינו אף ראה בכך אות הסכמה
הברכה 'אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על פדיון פטר חמור' ,עד שהיו
בה בעקביהם .שניהם -ניתנו מאות הבורא ית' ,ובשניהם -הכוונה משמים לכינון המוסדות הקדושים ,עד שמצות הקמתם גררה אחריה
מבין הנוכחים שאמרו כי ניתן היה למשש בידיים את הברכה ,משל
הפנימית היא הקובעת (ראה המאמר בראש העמוד). מצוה נדירה שכזו .כשנכנס השליח שעל ידו התגלגלו הדברים וסיפר
היה עובייה כפול...
ובכן ,בהביע רבינו את רחשי לבו כלפי אותן שעות צהריים ,התפלא לרבינו דברים כהווייתן ,על האתון המבכירה אותה מגדל תושב אחד
לאחר שנמסר השה לכהן ,שב הלה והחזירו לרבינו במתנה גמורה המושבים הסמוכים לבית שמש והאפשרות לרכשה ובכך לזכות
וקרא:
ובעל הדיר צירף עוד ארבעה כבשים ובכך התחייב רבינו במצות במצות הפדיון ,נהרה של שמחת מצוה כמו נשפכה על פניו של רבינו
'ראשית הגז' שהיא מחמשה כבשים ולמעלה ,ושוב קיבל הכהן מתנת "וכי איך אפשר לישון אחרי מצוה כזאת?"...
ואלו האירו שבעתיים כאור החמה.
כהונה נוספת מידי רבינו ,מלוא חפני צמר שרבינו גזז [אותם ייעד אלא מה כן אפשר לעשות? את מה שרבינו עשה אז :צלל לשעשועי
לאחר מעשה הקנין כדת וכדין וכשהקול נשמע בבית רבינו לאמור,
אחר כך להכנת ציצית]. תורת אלקיו ,בדיוק באותה חביבות שבה קיים את המצוות הנדירות
ילדה אתונו חמור זכר ,צהלו פניו וגדלה שמחתו לקראת המצוה
את שה הפדיון נטלו לשחיטה ובחסדי ה' נמצאה הבהמה כשרה -פדיון פטר חמור ,ראשית הגז ,ומתנות כהונה---
הנדירה שנפלה בחלקו ,וביקש לעשותה בשלמות כבר למחרת,
למהדרין מן המהדרין ,והועמדה למליחה וכו' .בשעות הערב ביום ראש חודש ניסן שנת תשנ"ב ,זכה רבינו לחנוך את היכלו כמבואר בדברי המחבר בשולחן ערוך יורה דעה (סימן שכא ,סעי' א)
המוקדמות כששב הכהן שליט"א למשמרת לימודו במסגרת ההכנות בהשלמת בית המדרש החדש והמפואר שבמרכז קרית נדבורנה בעיר אותם הקריא לשליחיו" :ומאימתי חייב לפדותו ,משיוולד עד שימות,
לחנוכת בית המדרש ,שמע כי רבינו מחפשו ומיהר להתייצב לפניו. בני ברק המעטירה ,ויהי היום הזה ליום חגם של חסידיו ושומעי לקחו אלא שמצוה לפדותו מיד ,שלא להשהות המצוה".
רבינו ששמחת הבוקר עדיין לא פגה ממנו והיה שרוי בחדווה עילאית, בכל תפוצות תבל.
ביקש להוסיף עליה שמחת מצוה נוספת ,ולשם כך זימן אליו את התכיפו השליחים עשייה לאמירה כבקשתו ,ותיכף ומיד פנו לסידור
כדרכו בכל מצוה ודבר שבקדושה ,הקדים רבינו מסכת הכנה רבה
הכהן כדי להעניק לו את מתנות הכהונה :הזרוע ,הלחיים והקיבה .אך העניינים הטכניים הקשורים לקיום המצוה בפועל ,ובין היתר שמרו
לתחילת חינוך בית המדרש ,ואף קרא לכל אנשי שלומו ליטול חבל
בטרם הגשת המתנות ונתינתם לכהן ,התעניין אצלו רבינו היכן היה על חשאיות מוחלטת ,כהוראתו ,לקיים את המצוה במעמד מנין
בהכנות ולסיים לכבוד חגיגת חנוכת הבית את הש"ס כולו .ואכן ,את
בשעות אחר הצהריים בהן חיפש אחריו ,התנצל אפוא הלה שבהעדר עשרה מאנ"ש ולא יותר.
פקודתו שמרה רוחם של בני התשחורת לצד אברכי הכוללים ובעלי
שעות שינה מאמש בליל ההכנה ועד להשכמת הבוקר ,פנה לנוח הבתים ,שנקבצו ובאו וקבעו מקום לימודם ביני עמודי והוו גרסי ,החל כאמור לעיל ,הימים שקדמו לחנוכת הבית עברו על אנ"ש בהכנה
קמעא .הביט בו רבינו בתמיהה שיש עמה פליאה רבתית ,ובאותו רגע מאשמורת הבוקר ועד שעות הלילה המאוחרות ,מסכתות ודפים עד דרבה ובמאמצים כבירים להשלמת המשימה הנעלה -לסיים את
נתחדד שוב רובד כביר במדרגתו הגדולה של רבינו - להשלמת היעד הנכסף -סיום הש"ס .לא זו אף זו ,במשך כשבועיים הש"ס עובר לכניסה לבית המדרש החדש .האווירה המרוממת דמתה
הרובד עליה מצביע רבינו במאמרו הנפלא בפרשתנו ,שאין מאומה נשמעו במהלך היום שיעורים מפי גדולי ישראל ,ארזי התורה ואדירי בצד מה להכנה הקדומה בה נצטוו ישראל קודם מתן תורה ,כאשר
בין מצוה נדירה וחביבה לבין מצוה קלה שאנשים מן השורה דשים החסידות ,שהגידו שיעורי עיון בסוגיות שונות ודרשות בחסידות המוני לומדים הצטרפו לסדרי הלימוד שנקבעו בין כתלי בית המדרש
בה בעקביהם .שניהם -ניתנו מאות הבורא ית' ,ובשניהם -הכוונה אודות תוקף כח הראשית וההתחלה ,כהכנה לחינוך המקום. הזמני ,וחיבת הקודש הכשירה וזירזה אותם להוסיף חיל בתורה
הפנימית היא הקובעת (ראה המאמר בראש העמוד). זכה רבינו ,וכגברא דמריה סייעיה ,התגלגלה לידו באותם ימים קיום ובאהבתה ,שעות ארוכות .בין הלומדים היה הכהן אותו בחר רבינו
מצוה נדירה .מצות פדיון פטר חמור .רבינו אף ראה בכך אות הסכמה לפדות אצלו את החמור ולהעניק לו את השה תחתיו ,ה"ה הרה"ג רבי
ובכן ,בהביע רבינו את רחשי לבו כלפי אותן שעות צהריים ,התפלא מנחם כהן שליט"א.
וקרא: משמים לכינון המוסדות הקדושים ,עד שמצות הקמתם גררה אחריה
מצוה נדירה שכזו .כשנכנס השליח שעל ידו התגלגלו הדברים וסיפר היתה זו שעת לילה מאוחרת ולאחר סדר לימוד ארוך בין כתלי
"וכי איך אפשר לישון אחרי מצוה כזאת?"... לרבינו דברים כהווייתן ,על האתון המבכירה אותה מגדל תושב אחד בית המדרש ,הודיעוהו מביתו של רבינו כי נבחר לְ כַ ֵהן ככהן במעמד
אלא מה כן אפשר לעשות? את מה שרבינו עשה אז :צלל לשעשועי המושבים הסמוכים לבית שמש והאפשרות לרכשה ובכך לזכות הפדיון ולמחר עליו להשכים קום לקראת הנסיעה לאותו מושב
תורת אלקיו ,בדיוק באותה חביבות שבה קיים את המצוות הנדירות במצות הפדיון ,נהרה של שמחת מצוה כמו נשפכה על פניו של רבינו שבאזור בית שמש ,שם ייערך מעמד הפדיון .הציפייה הדרוכה
-פדיון פטר חמור ,ראשית הגז ,ומתנות כהונה--- ואלו האירו שבעתיים כאור החמה. וההתרגשות העצומה ,כך סיפר הכהן שליט"א ,לא עמעמה את גודל
נפשי תערוג
פרקי זכרונות ונגוהות אור מאוצרם של חסידים ומקושרים לרבינו הקדוש זי"ע
בעדויות אישיות מרטיטות לב מתקופת היות נר הצדיק מאיר על ראשם
חשיפה רבת-ערך:
אוצר בלום מלא ברכה הדרכות מאיר עיניים ומשיבי נפש אשר השיב רבינו בשפה ברורה במענה רך לתלמיד שוחר דעת מבקש ה' הוא ניהו
הגה"ח רבי חזקיהו יוסף כהן שליט"א
רב דומ"ץ בבית שמש ,ראש מכון ובית הוראה "טהרת הנצח" ,ומח"ס שו"ת "אבני חן" ושא"ס
אשר השכיל לפרוש שאלותיו בפני הקודש בעודו בשנות בחרותו והעלה על הכתב אמרי יושר סמוך לשמיעתן ,דבר דבור על אופניו
לו
חודש אלול
שהיה גדול ממני בשנים הרבה והיה איש נכבד מאד - התפילה ,את העשה טוב ,ואז זוכים ממילא להיחלץ ***** קלב ******
שהוא מתלעלע בבכי ועיניו נפוחות מדמעה--- מההרגלים הרעים .זה הפירוש 'ואשיבה רגלי' ,משיבים
ומהפכים את ההרגלים .זו היא עבודת התשובה בזמננו! עבודת התשובה בזמננו
***** קלד ****** חקוקים בעצמותי דברים לוהטים שנשא רבינו ב'תורה'
ראש של כבש בראש השנה ***** קלג ****** (עוד בתקופת מינץ) ,בהם עמד על המדרש הידוע (ויק"ר פל"ה,
א) על הפסוק 'חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך' -
באחד השנים לא הביאו לפני רבינו 'ראש כבש' בראש
'לדאבוני יש אברכים שעוד לא מבינים' "אמר דוד ,רבונו של עולם ,בכל יום ויום הייתי מחשב
השנה למנהג אמירת 'שנהיה לראש ולא לזנב' ,וביום ב' שוב היה מעשה בעודי בבחרותי ,ב'תורה' שנשא רבינו ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך ,והיו
דר"ה שמע רבינו מחדב"נ הרה"צ רבי אשר אנשיל כ"ץ בתקופת אלול בליל שב"ק במינץ (היה זה בתקופה שכבר חדל רגלי מוליכות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות" .והאריך
שליט"א שברשותי יש ראש של כבש ,וביקש ממנו לפנות לומר את מאמרי 'וכולם מקבלים' ,ודיבר בפני עצמו בהמשך הטיש, רבינו בפשט שפירשו צדיקים ,שבכדי להמלט מנסיונות
אלי ולבקש להביא לו לפחות חתיכה זעירה בכדי לקיים כפי שהציבור זוכר) ,ואף אותו תורה אינו מניחני וחקוק כשמן היצר התחכם דוד המלך ואמר 'למקום פלוני אני הולך' ,כמי
הענין ,ואף ציין שזה עשרות בשנים לא אירע לו שייאלץ בעצמותי. שרוצה ללכת למקום אחר ,וכך לא הטיל עליו היצר עצלות
לוותר על המנהג .למותר לציין ,שחתיכה זעירה הסרתי לקום ממטתו ולא עיכב בעדו לצאת מן הבית בכל מיני
רבינו דיבר אז על התפילות של ראש השנה ,וכדרכו
עבורי ,ואת הראש כולו הרצתי בזריזות לרבינו. תירוצים ,וכשכבר היה בחוץ ונפטר מהנסיונות סובב רגליו
פירט במתיקות רבה את חלקי התפילה ,את ה'לדור ודור
וחזר לכיוון ביהכ"נ וביהמ"ד.
לשנה הבאה כבר הכנתי כמובן מראש עבור רבינו ראש המליכו' ,את ה'ובכן יתקדש שמך' ,את ה'מלוך על כל
של כבש מהודר שבמהודרים ,והנה בסמיכות לר"ה ביקש העולם כולו בכבודך' ,וכו' כזכור לכול ,ובין הדברים חידד והמשיך אז רבינו ואמר:
רבינו אם אוכל להביא לו ב' ראשים ,לכל לילה בנפרד. שוב ושוב שעיקר בקשותינו בזאת הוא על התגלות מלכות
תלמידי הבעש"ט הקדוש זיע"א כבר נחלקו בדורות עברו
למרות שכבר היה קרוב מאד ליו"ט ,ראיתי סייעתא דשמיא שמים ולא על צרכים גשמיים ,ושיש להזהר שלא להיות
אם נדרש להקדים 'סור מרע' לפני 'עשה טוב' או שאפשר
שהצלחנו להשיג עבורו ראש נוסף שהיה אף הוא מהודר מהצווחים 'הב הב' כלשון הזוה"ק.
להתחיל מיד בטוב .יש מהם שפירשו את הפסוק "סור
ממש.
ואז ,השתתק רבינו לזמן-מה ,ושקע בשרעפים .כעבור מרע ועשה טוב" שהסדר הוא בדווקא ,תחילה לסור מרע
מעניין לציין ,שבאותה שנה אף ביקש ממני רבינו אם יש רגעים קצרים ,בפתע פתאום ,הזדעק רבינו במילים שחתכו ורק אז אין המצוות הולכים לסט"א ח"ו ואפשר לקיים
בידי ידיעות מספה"ק על המנהג ,וליקטתי עבורו כו"כ את הלבבות כסכינים מלוטשים: ועשה טוב ,ויש סברו שהכוונה היא שסור מרע הוא על ידי
ענינים שמופיעים בספרי הקדמונים וספרי המנהגים .מתוך עשה טוב ,שבכח הטוב דוחים את הרע כי מעט מן האור
"מיר שטייען יעצט שוין אין שבת סליחות ,און ליידער
כך ,התבררו כמה ידיעות חדשות בנידון ,והעליתי שאלות דוחה הרבה מן החושך.
ליידער רעדן מיר דא מיט פארוואקסענע יונגעלייט וואס
שונות לפני רבינו ,ועל כולן קיבלתי תשובה בהירה וחדה.
האלטן נאך אלץ אין די נידריגע מדריגות פון צו בעהטן ואז עלה קולו של רבינו בלהב אש וזעק:
לדוגמא ,שאלתי אם ניחא לרבינו שאגיש לפניו גם לשון בעיקר די הייגענע בקשות ,און פארשטייען נישט אז די
מחלוקת זו היתה רק בדורות קודמים .כהיום ,במיעוט
של פרה בתור 'ראש' ,או שמא יש לחשוש שמזכיר את גאנצע ימים הנוראים איז כמעט נאר פאר כבוד שמים,
דעתנו ,אין כבר שום מחלוקת! כולם מסכימים שנחוץ
חטא הע-ג-ל ומוטב שלא להעלותו על השולחן בראש אויף מלכות שמים ,און צו דעם דארף מען כאטש יעצט זיך
להיות שקוע רק בלהרבות טוב! אין להתעסק עם הרע,
השנה .השיב רבינו מיד ואמר :אדרבה ,במפורש נהגו לאכול מחזק זיין זיך אביסל דערהויבן צו האלטן ביי די מדריגה צו
אין להתעסק עם הכשלונות ,לא נכון בכלל להידרש אליהם
בשר בקר בראש השנה ,ומכאן שלא חששו. בעהטן אויף כבוד שמים".
ולחשוב עליהם! צריך להתנתק מהם לגמרי ,גם במחשבת
עוד שאלתי ,אם ניחא לתבל את הבשר בפלפל שחור ,או [בלה"ק :אנו עומדים כבר בשבת סליחות ,ולדאבוני אנו הראש!
שמא נחשב ל'דבר חריף' שנמנעים לאכול בראש השנה. מדברים כאן לאברכים גדולים שעדיין אוחזים במדרגות
פעם היתה דעתם רחבה ,הם ידעו להתעסק עם תיקונים
והשיב רבינו שכל שרגילים לתבל בו את המאכל בסעודות הנמוכות של לבקש בעיקר בקשות פרטיות ,ולא מבינים
וזיכוכים להסרת הרע ,הם ידעו להכנס לזה ולצאת מזה.
המצויות ,אינו בכלל דבר חריף לענין זה. שכל הימים הנוראים סובב בעיקר על כבוד שמים ,בגין
אבל אנחנו 'יתמי דיתמי' ,אנחנו לא יכולים! אסור לנו
מלכות שמים .בשביל כך ,צריך לפחות כעת שכל אחד
מאז הנהגתי לעצמי להביא לרבינו ראשי כבש מדי שנה להתעסק עם מחשבות שגוררות רפיון ,מחשבות שמטילות
יתחזק להתרומם מעט ולהגיע לדרגה של בקשות על כבוד
בשנה ,ובחסדי השי"ת עלה ברעיוני לשלחו אליו עם ילדיי מורך ,צריך רק חיזוק ,ועוד חיזוק ,ועוד חיזוק!
שמים"].
שיח' בעיצומה של סעודת החג ,וכך זכו לקירוב מיוחד
והפטיר אז רבינו:
בקודש פנימה בהאי יומא רבא ,כאשר רבינו היה מאיר פניו זוכרני שהמילים היו כה נוקבות וחודרות ,עד שכאשר
אליהם ורוקד עמם בשירת 'זכרנו לחיים' וכיו"ב... העזתי להרים את עיני הבחנתי ביהודי העומד לצידי - מה שנדרש מאתנו ,זה להגביר את כח התורה ,את כח
התומכים והשותפים ברכת מזלא טבא תבואתה לראש האי גברא יקירא לעילוי נשמת
הקבועים זכאים תומך המכון כ"ק מרן אדמו"ר מבערגסאז זצוק"ל
למסגרת הנצחה/ברכה הרה"ח ר' מרדכי אהרן פרידמן שליט"א הרה"צ רבי אברהם אלטר בן הק' רבי יוסף מאיר הי"ד זצוק"ל
על גבי הגליון -לע"נ יקירם או לרגל שמחת אירוסי בתו שתחי' נלב"ע כ' אלול תשס"ו
בעת שהשמחה במעונם עב"ג בשעטו"מ למז"ט
ת .נ .צ .ב .ה.
צרו קשר לקבלת הזכות: יהי רצון שיזכו לקשר של קיימא ולבנין עדי עד
03-6776953 ויזכו לרוות ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה הונצח ע"י חתנו הרה"צ רבי ישראל לייפער שליט"א
'לפולחנא דקודשא
בריך הוא!'---
/פרק יג
רעותה -היו גם הסדר והשלווה דרים בכפיפה הגשמיים ,עד שאף נתונים פשוטים הידועים גברא דמאריה סייעיה
אחת .בה בשעה שנודעה הקפדתו ועמידתו לכל ינוקא ,זרים לו ורחוקים מהווייתו. מדי דברנו במאמרי השבועות האחרונים ,צפה
על משמר הסדר והדיוק בזמנים ,כשבאופן ועם זאת ואף על פי כן ,ברוב אהבת ישראל ועולה ,מתחדדת ומתעצמת ,תובנה מופלאה.
טבעי אצל רבים הקפדה שכזו גוררת מתח שפיעמה בקרבו ,לא מנע עצמו מעזרה רחוק היה רבינו כמטחווי קשת מהתעניינות
וחוסר סבלנות המורגשת למרחקים ,במחיצתו לזולת ,ככל שהתבקש .וכשהתבקש ,ראה והתמצאות בחפצי העולם וחידושיו .בשנים
הורגש ההפך הגמור ,נעימה קדושה שרויה בכך שליחות משמיא והתמסר אליה ,כאמור, בהן השתמשו הבריות במכשיר 'טייפ'
היתה בכל עת .מעולם לא שררה תחושת ללא בדיקה מה מידת התאמתו לתפקיד ובלי להשמעה והקלטה ,אירע והבחינו כי רבינו כלל
לחץ מעיקה ,ואף על פי כן לא היה בכך סתירה לחשב מה הם אחוזי סיכויי ההצלחה שיראה אינו מודע למקום הכנסת ה'קלטת' ולצורת
לזמנים ולסדרים שנשמרו למופת. בסופו של תהליך. הפעלתה.
והרי זהו סניף נוסף לכל מלאכת עבודתו אלפים צבאו על פתחי חדריו ונהנו ממנו לא-פחות מכך ,לגבי חיוג במכשירי הטלפון
בקודש ודביקותו בבורא יתברך ,עבודה תמה עצה ותושיה בתחומים רבים ,והנה התגלה השונים או שאר דברים להם נצרך חוש טכני.
של 'איש אלוקים' שחציו האלוקי המרומם בהם רבינו כיחיד מומחה וכחכם היודע פשר הוא כה רבות השתמש בהם ונזקק להידרש
והעילאי ,ניווט את צרכי וענייני ה'איש' והשפיע ומכיר נבכי מחשבות בני אנוש ובקי בדרכי אליהם ,ובכל זאת -דרכי הפעלתם והוראות
עליהם שגם הם ייעשו בשלימות .מבטו על כל תחבולותיהם .כל סוגי הפניות שבעולם, השימוש בהם לא היו נהירים לו עד זקנה
רגע שביקש תפקידו ויחסו לכל תפקיד שדרש קלות ,חמורות ומורכבות ביותר התנקזו ושיבה.
את הזמן המיועד לו ,היה מבט של עבודת אל שולחנו ,והיתה מצודתו פרוסה ומקיפה לא אחת ,ביקש רבינו מבאי ביתו ומקורביו
קודש ושליחות אלוקית ,רצון א-ל אדון הורגש את כולן ביעילות שאינה מצויה .עלולים היו להראותו מהו הפרי או הירק המסוים -אודותיו
אצלו בכל המעשים ,ומשכך ,לא אימת סדרים לסבור היהודים הנועצים בו ,כי זה עתה פגשו פורסמה הנחיית כשרות מטעם המרא דאתרא
שלטה על מעשיו אלא חיבת מצוה ושמחת מי שרגליו נטועות בקרקע המציאות והתברך הרב לנדא ז"ל או הבד"צ של 'העדה החרדית'
שליח העושה באמונה שליחותו ,בכל עת ובכל במידה גדושה של מעשיּות וידע נרחב בכל או אזהרה לנחיצות ההשגחה מפני תולעים
שעה ,כל השעה. ענייני העולם .ברם ,האמת היתה הפוכה מצויות וחומר איסורן .ניכר היה ,שאין הוא בקי
אגב אורחא ,לחידוד הדברים ,נאה להסמיך בתכלית. בטיב המאכלים ושמם אשר נקבע להם.
כאן סיפור ,מעדות נכדו הרה"ג רבי יוחנן כתוצאה מחוסר התמצאותו ,התעניין תדיר
היה זה בבחינת גברא דמריה סייעיה ,ומשמים
רוזנבוים בן כ"ק אדמו"ר שליט"א מירושלים. גם על הפירות וברכותיהם .היה זה מחזה
כיוונו את צעדיו בחכמה עילאה שהכל העידו
בראש ישיבה פלוני היה המעשה ,שבכמה כי אינה בגדר חכמה טבעית מצויה. הוד שחזר ונשנה שוב ושוב מדי שנה בשנה,
וכמה הזדמנויות שונות היה מגיש לרבינו בהתאסף קהל הקודש בט"ו בשבט לעת
כי אכן ,לא ראה רבינו במד ה'הצלחה' את
ספרים במתנה ,ובענוותנותו הצטדק רבינו כי עריכת השולחן הטהור לרגל ראש השנה
העיקר ,כי אם במילוי השליחות שהועידו
מבין הוא את הרמז שעליו להתחזק בלימוד. לאילנות -שרבינו ייחס לו חשיבות עצומה
לו ,ואותה ביצע בעמל וביגיעה ככל עבודתו
פעם אף הוסיף להתנצל מעומקא דליבא, ולכבודו כינס צדיקים וחסידים להודות ולהלל
בקודש.
בהתחננו לאותו ראש ישיבה ש'יבינו אותו' ,כי -ובמהלך ה'טיש' ,כמעט על כל פרי שהוגש
מאחר והוא טרוד בענייני הכלל שעות רבות, *** לפניו מתוך מגשי הפירות העמוסים שהוכנו
אין לו פנאי וזמן ללמוד די הצורך ,באיכות בחביבותא תליא מילתא לכבוד היום ,בירר והתעניין אם ברכתו 'העץ'
ובכמות... כחלק מתופעת המיזוג הנדיר שהיה בו ברבינו, או 'האדמה'.
הגיעו הדברים עד כדי כך ,שראש הישיבה כאשר מידות והיפוכן נמצאו בו משולבות רואי פני הקודש חשו כי רבינו שסולמו מגיע
הפסיק להגיש לרבינו ספרים כמנחה ,בראותו באופן בלתי מצוי ולא מוסבר ,חוסות בצילו השמימה ,אך בקושי ניצב הוא ארצה .רחוק
כי אך עוגמת נפש מחולל הוא... ואינן מאיימות אלא אף משלימות האחת את הוא כמטחווי קשת מחפצי העולם וענייניו
22
03-7654021 24 46
6776952@gmail.com 050-4165319 03-6776953
