gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שיעורי ליל שבת‬ ‫שיעור מורינו רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א‬ ‫גליון מס' ‪ - 292‬תשפ"ו‬ ‫‪‬‬ ‫בית הכנסת המרכזי שיכון ה'‬ ‫האם מי שמקפיד לא לאכול קודם התקיעות‬ ‫יכול השנה בר"ה שחל בשבת לאכול לפני מוסף‬ ‫כתב הרמ"א (בסי' תקפא ס"ג) דאף שמנהגינו לתקוע בכל חודש אלול‪ ,‬אין תוקעין בערב ראש השנה‪ ,‬ובטעם הדבר כתבו‬ ‫המג"א והט"ז דהוא כדי להפסיק בין תקיעות דרשות לתקיעות של חובה‪ ,‬והמהרי"ל בספר המנהגים כתב טעם נוסף שהוא‬ ‫כדי לערבב את השטן‪ ,‬ולכאו' הנפק"מ בין הטעמים היא כשר"ה חל להיות בשבת‪ ,‬דלטעם המג"א והט"ז שהוא כדי להפסיק‬ ‫בין תקיעות הרשות לתקיעות החובה‪ ,‬בשנה זו שהשבת ממילא מפסיקה בין התקיעות אי"צ להפסיק אף בערב ר"ה‪ ,‬אך‬ ‫לטעם המהרי"ל שהוא כדי לערבב השטן‪ ,‬אין הפסקה של שבת מועילה כדי לערבבו‪.‬‬ ‫אלא דהמ"ב (בס"ק כד בסוגריים) כתב דאף שר"ה חל להיות בשבת אין תוקעין בערב ר"ה‪ ,‬וביאר בשער הציון (ס"ק לה) דהטעם‬ ‫הוא דכיון שאף בשבת אנו אומרים 'זכרון תרועה' זה נחשב כמו תקיעה‪ ,‬וציין שהמקור לזה הוא 'אחרונים'‪ ,‬וחיפשתי את‬ ‫מקור הדברים בספרי האחרונים ולא מצאתי‪.‬‬ ‫ואמנם מובא בשם חכמי הקבלה דאף שאין אנו תוקעין בר"ה שחל להיות בשבת‪ ,‬מ"מ יש לכוין את כל הכוונות שאנו‬ ‫מכונים בתקיעות‪ ,‬וכן מבואר בספרים דכל ההשפעה וההתעוררויות שיש בתקיעות נמצאות גם בשבת זו‪ ,‬ובס' לקט יושר‬ ‫(עמ' קכ"ו) כתב דכשחל ר"ה בשבת יש ללמוד הלכות שופר וכשדורשים לאחר תפילת מנחה יש לדרוש בהלכות שופר‪,‬‬ ‫ומה"ט יש להפסיק בתקיעות של אלול כבר מערב ר"ה‪.‬‬ ‫והנה מפורסמין דברי הבבלי מדוע אין תוקעין בר"ה שחל להיות בשבת‪ ,‬גזירת חכמים שמא יטלנו בידו וילך אצל חכם‬ ‫ללמוד ויעבירנו ד' אמות בר"ה‪ ,‬אבל בירושלמי (ר"ה ריש פרק ד') מבואר שהוא מן התורה‪ ,‬וז"ל הירושלמי 'כתוב אחד אומר‬ ‫'יום תרועה'‪ ,‬וכתוב אחד אומר 'זכרון תרועה'‪ ,‬הא כיצד‪ ,‬בשעה שהוא חל בחול יום תרועה‪ ,‬בשעה שהוא חל בשבת זכרון‬ ‫תרועה ‪ ,‬ומזכירין אבל לא תוקעין'‪ ,‬ומבואר להדיא מדברי הירושלמי שמן התורה ר"ה שחל להיות בשבת אמנם הוא לא‬ ‫'יום תרועה' אך התורה העמידה אותו כיום של 'זכרון תרועה'‪ ,‬וא"כ שורש הדברים שהביא המ"ב שר"ה שחל בשבת הוא‬ ‫זכרון תרועה מיוסד על דברי הירושלמי‪.‬‬ ‫ויש לנידון זה השלכות מעשיות‪ ,‬דבספר תשובות והנהגות (ח"ד סי' קלח) הביא חכם אחד שפרסם הוראה לרבים דאף מי‬ ‫שמקפיד שלא לאכול קודם התקיעות‪ ,‬בר"ה שחל להיות בשבת ניתן לאכול קודם מוסף שהרי אין תוקעין בו‪ ,‬וחולק עליו‬ ‫שם שהרי אנו אומרים מלכויות זכרונות ושופרות במקום תקיעות‪ ,‬ודי בזה לחודא כדי שלא לאכול קודם מוסף‪ ,‬וכוונת‬ ‫הדברים היא כדברי השער הציון דזכרון תרועה הוי כמו תקיעה‪.‬‬ ‫והשלכה מעשית נוספת יש בזה‪ ,‬דמפורסמת שיטת מרנן הגר"ח והגרי"ז זצ"ל שצריך כל יחיד בר"ה להקפיד ולשמוע את‬ ‫כל חזרת הש"ץ של מוסף מילה במילה‪ ,‬כיון שצריך לשמוע את התקיעות על סדר הברכות‪ ,‬ואם לא עשה כן לא יצא ידי‬ ‫חובת תקיעות‪ ,‬ובתשובות והנהגות (שם במנהגי הגר"ח אות ס"ו) כתב דאף בר"ה שחל בשבת הקפיד הגר"ח לשמוע את כל‬ ‫חזרת הש"ץ מילה במילה‪ ,‬והטעם הוא דאף שאין אנו תוקעין בשבת מ"מ אמירת מלכויות זכרונות ושופרות נחשבות‬ ‫במקום תקיעה‪ ,‬והיינו כנ"ל דנחשב כאילו תוקעין בשופר אף בשנה זו‪.‬‬ ‫ונראה שהדברים כמעט מפורשים בדברי התוס' בר"ה (ט"ז ע"ב)‪ ,‬שאמרו שם בגמ' "כל שנה שאין תוקעין לה בתחילתה‬ ‫מריעין לה בסופה" [פירוש דמחמת הצרות שיתרגשו עליהם בסוף השנה יצטרכו להכריז תעניות שמריעין בהם תרועת‬ ‫שופרות] ‪ ,‬מאי טעמא דלא איערבב שטן [שלא התבלבל השטן ע"י השופר]‪ ,‬והיינו שהרי תוקעין ומריעין כשהן עומדין‬ ‫ותוקעין ומריעין כשהן יושבין ע"מ לערבב את השטן‪ ,‬וכשלא תקעו לא עורבב השטן ויש לו כח להזיק בסוף השנה‪ ,‬ובתוס'‬ ‫שם פירשו בשם בעל הלכות גדולות דכל שנה שלא תקעו בתחילתה היינו שלא תקעו מחמת אונס‪ ,‬אך כשלא תקעו מחמת‬ ‫ר"ה שחל להיות בשבת אי"ז נחשב כשנה שאין תוקעין בה בתחילתה ואינו בכלל דברי חז"ל‪.‬‬ ‫ויש להתבונן כשלא תקעו מחמת אונס מדוע מריעין לה בסופה הרי לא שייך להעניש את האדם על אונס‪ ,‬ושמעינן מזה‬ ‫דמריעין לה בסופה אינו עונש אלא מציאות‪ ,‬דשנה שאין תקיעה בתחילתה סופה יהיה מר‪ ,‬וכפי שחולה שנאנס ולא לקח‬ ‫את הכדור שהיה צריך לקחת‪ ,‬מצבו מידרדר אף שאין בו אשמה כלל‪ ,‬אלא דא"כ תמוה מדוע ר"ה שחל להיות בשבת הוא‬ ‫שונה ואינו בכלל זה‪ ,‬הרי במציאות אין תקיעה באותה שנה?‬ ‫והנה דנו האחרונים האם בר"ה שחל להיות בשבת חז"ל הפקיעו ועקרו את מצות שופר לגמרי‪ ,‬או שהשאירו את המצוה‬ ‫על כנה ורק אסרו לקיימה בפועל‪ ,‬וברעק"א (במערכות סי' ח) נקט כצד השני שרק אסרו לקיימה בפועל‪ ,‬והנפק"מ היא באדם‬ ‫שתקע למרות האיסור דלפי דברי רעק"א הוא קיים את מצות התקיעה וברכותיו הם ברכות‪ ,‬אלא דעבר על שבות דשבת‪,‬‬ ‫וכן אם בירך שהחיינו ביום הראשון לא יצטרך למנהגינו לברך שהחיינו ביום השני‪.‬‬ ‫ולכאו' אם ננקוט שחז"ל עקרו את מצות התקיעה ביום הראשון לגמרי א"כ ניחא דכיון שאין מצות תקיעה כלל ואין סיבה‬ ‫לתקיעה וודאי שלא ירעו לה בסופה‪ ,‬אך אם כדברי רעק"א שלא עקרו את מצות השופר מדוע זה שונה מאונס ולא ירעו‬ ‫לה בסופה‪ ,‬אלא התשובה היא דכשאנו אומרים 'זכרון תרועה' זה הוי כמו תקיעה‪ ,‬דכיון שאנו מזכירים את המצוה עם‬ ‫כל כוונותיה ועניניה לכך זה נחשב לנו כמו תקיעה‪ ,‬וממילא אף שנה זו נחשבת כשנה שתוקעין לה בתחילה‪ ,‬וזהו ביאור‬ ‫החילוק בדברי התוס' בין נאנס ולא תקע לבין ר"ה שחל להיות בשבת שנחשב כאילו תקע‪.‬‬ ‫בר"ה שחל בשבת ‪ -‬עם ישראל עוקד את מצות השופר לכבוד השי"ת‬ ‫אמרו חז"ל בראש השנה (ט"ז ע"ב) 'אמר רבי יצחק כל שנה שאין תוקעין בתחילתה מריעין לה בסופה [פירוש דמחמת הצרות‬ ‫שיתרגשו עליהם בסוף השנה יצטרכו להכריז תעניות שמריעין בהם תרועת שופרות] מאי טעמא דלא איערבב שטן [שלא‬ ‫התבלבל השטן ע"י השופר]‪ ,‬ופירשו בתוס' שם בשם בעל הלכות גדולות דהא שלא תקעו זה מחמת אונס‪ ,‬אך כשלא תקעו‬ ‫מחמת ר"ה שחל להיות בשבת אי"ז נחשב כשנה שאין תוקעין בה בתחילתה ואינו בכלל דברי חז"ל‪.‬‬ ‫והקשה המשך חכמה (פרשת אמור) דהלא מצות תקיעת שופר אינה ככל המצוות‪ ,‬דאדם שנמנע מלעשות את שאר המצוות‬ ‫נענש על כך‪ ,‬וכשאנוס נפטר‪ ,‬אך מצוות תקיעת שופר היא כמו רפואה‪ ,‬שהרי באה לזכרון לעורר את מידת הרחמים‪,‬‬ ‫וככפרת יום הכיפורים‪ ,‬וכפי שחולה הנמנע מלקחת את תרופתו אף אם נאנס ע"כ האם יתרפא?! והלא ברור שידרדר‬ ‫מצבו‪ ,‬וכך כשנעדר זכרון השופר שמכניס את זכרון ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬נשאר קטרוג השטן על מקומו‪ ,‬וא"כ כיצד‬ ‫בשנה שר"ה חל בשבת אין צרות בסופה למרות העדר השופר?‬ ‫ומבאר המשך חכמה שהרי אנו תוקעים בשופר של איל‪ ,‬להזכיר את זכות העקידה‪ ,‬דהתקיעה מזכירה את זכות ישראל מה‬ ‫שנחלו מיצחק‪ ,‬שבניו עוקדים תאוותיהם והרגשותיהם ושאלות החיים על מוקד אהבת השם ותורתו‪ ,‬ולמרות שעם ישראל‬ ‫יודע את גודל התועלת ממצות שופר‪ ,‬אשר ביטולו אף באונס הוא סכנה גדולה‪ ,‬ובכ"ז עם ישראל חושש פן יבולע חלילה‬ ‫למצוות שבת‪ ,‬אשר מעידה על קדושת שמו יתברך‪ ,‬שחידש את עולמו מן האין הגמור‪ ,‬יהי מי‪ ,‬יעבור עלינו מה‪ ,‬ויתקדש‬ ‫שמו יתברך‪ ,‬יקטרג השטן‪ ,‬ולא יכנס זכרוננו לפני אבינו שבשמים לטובה‪ ,‬אך לא יבולע לשבת המעידה על קדושת שמו‬ ‫יתברך‪ ,‬פן יעבירנו ארבע אמות ויתחלל שבת חלילה‪ ,‬ומשום כך עוקדים כל עם ישראל למען קידוש שמו יתברך את מצוות‬ ‫השופר אע"פ שיש בכך סכנה גדולה‪ ,‬ועקידה זו היא עקידה רוחנית מופלגת ומועילה לרצות אותנו‪ ,‬כמו שמרצה זכרון‬ ‫שופר‪.‬‬ ‫ולמדנו מדברי המשך חכמה שיסוד העקידה הוא לשים את רצון ה' מעל הכל‪ ,‬דע"י כך שעם ישראל עוקד את רצונותיו‬ ‫ותאוותיו הוא ממשיך את דרכו של יצחק להעמיד את רצון השי"ת מעל הכל בלי חשבונות‪ ,‬ואף בשנה שר"ה חל בשבת‬ ‫כשעם ישראל עוקדים את הצורך הרוחני של השופר עם כל השפעותיו לכבוד השי"ת‪ ,‬מועילה זכות זו לקרוע את גזר הדין‬ ‫כמו תקיעת השופר עצמה‪.‬‬ ‫ונראה להוסיף דהשופר שהוא זכרון העקידה מורה על אהבה להשי"ת‪ ,‬וכפי שביאר הרעק"א בדברי חז"ל בר"ה "תוקעין‬ ‫ומריעין כשהם יושבין ותוקעין ומריעין כשהם עומדים כדי לערבב השטן"‪ ,‬ופירש רש"י "שלא ישטין כשישמע ישראל‬ ‫מחבבין את המצוות" ולכאורה פלא הלא אדרבה אם מחבבין עמ"י את המצוות עליו להכשילם בעבירות כדי להפילם‪,‬‬ ‫וביאר הרעק"א דכיון שמחבבין את המצוות הרי זה מורה על תשובה מאהבה‪ ,‬וע"י תשובה מאהבה עוונותיהם נעשים להם‬ ‫כזכויות‪ ,‬ולכך אין חפץ להכשילם כדי שלא יהפכו עוונות אלו להם לזכויות‪.‬‬ ‫ונמצא שהשופר מורה על אהבה‪ ,‬וזהו עקידת יצחק שמעמידים את רצון ה' מעל כל ההרגשות והרצונות‪ ,‬ואף בר"ה החל‬ ‫בשבת כשמוותרים על השופר ומעלותיו לכבוד השי"ת זהו בכלל תשובה מאהבה‪ ,‬דמעשה זה הוא המורה בשנה זו על‬ ‫אהבת ישראל לאביהם שבשמים‪.‬‬ ‫©‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולקבלת העלון במייל ‪0548473@gmail.com‬‬