לענין הלכה · Le'inyan Halacha — כי תבוא (2026-08-24)

לענין הלכה
בס"ד כי תבוא תשפ"ו
+
הערות מעשיות בהל' ועניני רבית המצויים
מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה גליון 597
בחורי ישיבות שפתחו חשבון בנק עניני רבית המצויים ()2
בשנה אחרונה בעקבות נציגי הבנקים שהגיעו לישיבות ,בחורי היתר עיסקא עולמי
ישיבות רבים פתחו חשבון בנק ,וכבר הבאנו דברי גדולי
הפוסקים שעליהם ליזהר ביותר שלא להיכנס לאוברדרפט ,כיון לאחרונה פרסמו בית המדרש להוראה בעניני ריבית היתר
שאין להם נכס על שמםג. עיסקא עולמי – גירסה מעודכנתא -ע"י שיש לה תוקף חוקי
כרטיס דיירקט :בחורי ישיבות שיש להם כרטיס דיירקט גם וכדלהלן.
צריכים לשים לב שלפעמים ע"י כך נכנסים לאוברדרפט ללא דמי רצינות :הוספה חשובה להיתר עיסקא עולמי ,ע"פ דרישת
שימת לב. העורך דין ,הוא סכום סימלי שנתי ,להיות חתום על ההיתר
עיסקא ,שהוא דמי רצינות ,שע"י כך ע"פ חוק לא ניתן לטעון
להקנות חלק מהדירה שהחתימה על היתר עיסקא הוא 'מסמך דתי' בעלמא ,כיון
עצה כל דהו :בחורי ישיבות ובנות סמינר שאין להם נכס המניב שמשלם על זה כסף ,וחייבים ע"פ חוק להתייחס לזה.
רווחים צריכים ליזהר ביותר שלא להיכנס לאוברדרפט וכנ"ל. ניתן למלאות טופס ל'היתר עיסקא העולמי' דרך נדרים פלוס
ניתן להשיג שטר מיוחד בפנייה לבית הוראה לעניני רבית ,כדי בחיפוש "עיסקא".
להקנות חלק מדירה כדין לבן או בת באופן המועיל. ושאלנו הג"ר שריאל רוזנברג שליט"א ,האם כדאי לחתום על
והדבר מהני עכ"פ בדיעבד להינצל מאיסור דאורייתא ,אבל אין היתר עיסקא העולמי של בית ההוראה לעניני ריבית ,והשיב
לסמוך על זה לכתחילה (שמענו מרבני בית הוראה לעניני רבית), בבירור "בטח שכדאי לחתום על זה" ,ושאלנו שלפני כמה שנים
כמו"כ כששאלנו הגר"ש רוזנברג שליט"א על כך לא התלהב היו אלו שפקפקו על זהב ,אולי זה לא מועיל ,והשיב אה"נ (יש בזה
מזה ,ואמר שמאד קשה לעשות קנין באופן שמועילד. נידון) ,אבל בכל זאת השיב בבירור שכדאי לחתום על זה (וכנ"ל).
עוד עניני רבית וכן ראה בהערה דברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א שראוי לזרז כל
אחד ואחד לחתום על היתר עיסקא.
שכנים וידידים -היה נותן לו הלואה לפני זה לסמוך על זה להקל :מ"מ כיון שלדעת הגר"א קוטלר זצ"ל ועוד
לווה שהיה רגיל לפני ההלוואה לתת מתנות למלווה ,כגון בעת לא מהני הצהרה כזו (ראה בהערה) ,אין לסמוך על היתר עיסקא
שמחה משפחתית או שהיה רגיל להשאיל לו כלים וכדו' .מותר לו כזו לקולא ,וחייבים בכל עיסקא לפרש שהכל ע"פ היתר עיסקא.
להמשיך כהרגלו ולתת לו מתנות או להשאיל לו .אך מה שלא מי שאין לו נכס :בחורי ישיבות או בנות סמינר שאין להם נכס,
היה נותן לו לולא ההלוואה אסור לו לתת לו עכשיו. הוראת הפוסקים שלא מהני היתר עיסקא העולמי ,מ"מ כדאי
האופנים האסורים: להם לחתום ,כיון שאם 'מלווים' כסף לבנק ,או נכנסים לחנות
אולם בארבעה אופנים אסור לו לתת שום דבר אף מה שהיה נותן שהיתר עיסקא תלוי בקיר ,זה יכול להתפרש שהעסק בחנות או
לו לולא ההלוואה. בבנק הוא ע"פ היתר עיסקא.
א .מתכוון להלוואה כשהוא מתכוון גם עבור ההלוואה וכ"ש אם
אומר לו בפירוש שזה בגלל ההלוואה (כיון שכל ההיתר הוא
שהיה עושה כן בלי ההלוואה (ע' שו"ע ס' קס סע' ז ,שו"ע הרב א יש הרבה הוספות ותיקונים חשובים (יותר מעשר עמודים של חוזה
סע' יא ,חכמת אדם כלל קלא סע' טז)). שמלבד תוקף הלכתי ,להבדיל ,יש לה גם תוקף חוקי ומשפטי).
ב טענו גדולי הרבנים (הבאנו בגליון 165אחרי מות קדושים תשע"ח),
ב .בשעת פרעון אם נותן לו בשעת פרעון החוב (שו"ע הרב סע' ז ובראשם הגר"א קוטלר זצ"ל והסכים עמו חמיו הגרא"ז מלצר זצ"ל
שכל מה שמוסיף בשעת פרעון נראה שנותן לו בשביל ההלוואה). (משנת רבי אהרן חלק א' יו"ד סימן כ ,אוסף חידושי תורה הרב אהרן קוטלר
ג בפרהסיה :דברים שבפרהסיה כגון לתת למלווה להשתמש סימן מ"ה תשובת הגרא"ז מלצר נדפסה באוסף חידושי תורה הנ"ל בהערה
ברכב שלו (שו"ע שם ,ברית פנחס פ"ה סע' ב). הקודמת בסימן מ"ו) וחלקו על דברי האדמו"ר מלובלין הגאון רבי עזריאל
ד .בלא רשות אסור למלווה לקחת שום דבר מעצמו או להשתמש אייגר זצ"ל בספרו "תקנת רבים" ,שלא מהני להצהיר שכל עסקיו יהיו
בחפציו בלא רשותו אפי' אם הלווה היה נותן לו לולא ההלוואה ע"פ היתר עיסקא (ולא דמי למסירת מודעא על התרת נדרים (שהוא ענין של
(שו"ע שם ע' ש"ך ס"ק יא). בין אדם למקום) ,שעיסקא שעושים עם אדם אחר אינו מועיל מה שמוסר
מודעה שלא בפני השני) כיון שבזמן ההלואה לא הוזכר ענין היתר עיסקא,
מתנה לכבוד שמחה אין תוקף למה שלא הוזכר בהדיא בין הצדדים.
היה רגיל לתת לידידו מתנה בעת לידה וכד' מותר להמשיך ואחד מהשינויים כיום ,שכבר חתימתו על היתר עיסקא הוא שמור
כהרגלו ולתת לו אע"פ שלווה ממנו ואין בזה משום רבית ,אך במערכת ממוחשבת ומחייב על פי חוק ,וגם משלמים כסף על זה,
וכשנכנס לחנות שהוא תלוי במשרד הרי שהעיסקאות על דרך זו וכ"ש
יזהר שלא יאמר לו שמתנתו היא בגלל ההלוואה ,וכן שלא יכוון כאשר הדבר כתוב בספרי החברה ע' דברי הגרז"נ גולדברג זצ"ל בס'
במרבית לא תתן עמ' יא] .אך בכל זאת לכאורה כיון שלא הוזכר בשעת
ההלואה ,בהרבה מקרים עדיין שייך טענת הגר"א קוטלר זצ"ל.
ג ויש לעיין האם ניתן להשתמש בתוכנית חסכון לכל ילד כנכס המניב רווחים. והבאנו בגליון 165דברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א (קיצור דיני ריבית
אך הורו גדול י הפוסקים ,שכיון שכדי להקנות העיסקא עבור היתר עיסקא צריך המצויים עמ' ו) שראוי לזרז שכל יחיד ויחיד לחתום היתר עיסקא כי
קנין המועיל ,ותוכנית חסכון לכל ילד יש חסרון א) לא מרשים להקנות העיסקא כששניהם חותמים הרי זה מועיל ,והביא עצת הג"ר עזריאל איגר זצ"ל
לאדם אחר ,ב) אפילו מקנה שלא לפי דעתם ,העיסקא הוא באגרות חוב שהם
שטרות ,וכדי להקנות שטרות צריך קנין שטר כדין (וכן שמענו מהגר"ש רוזנברג וכתב "ונראה דהשאלה כשכל יחיד חותם לעצמו אבל בעל חנות ועסק
שליט"א שלא מהני תוכנית חסכון לכל ילד עבור 'נכס' להיתר עיסקא. שתולה ההיתר עיסקא בחנותו ובמשרדו במקום בולט שזהו תקנת
ד יש לציין שבלאו הכי דעת חמיו מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל( ,וכן דעת מרן הגרי"ש החנות ועסק מועיל לכל הדעות כמו שסומכין בבאנק שמועיל ההיתר
אלישיב זצ"ל) שאפילו אדם שיש לו דירה או נכס יש להיזהר מאד שלא להיכנס עסקא ועדיף מבנק שאין מפרסמין במקום בולט ואצלם מונח במקום
לאוברדרפט (אא"כ הוא עושה עיסקא אמיתי עם הכסף). בולט ודי בכך.
להלוות לחכם ע"מ שילמוד משניות לעילוי נשמתו שעכשיו נותן את המתנה בגלל שהלווהו (ברית פנחס שם סע' ג).
בספר מרבה תורה (סי' ק"ס סקכ"ט ד"ה וכן) ,הוסיף דמותר בניית סוכה לשכן
להלוות לחכם על מנת שילמד משניות לעילוי נשמתו אחרי היה רגיל לעזור לשכינו בכל שנה לבנות את הסוכה ,מותר
פטירתו דהרי מותר גם לקלסו אחרי מותו ,כיון שהלוה שוב אינו להמשיך כהרגלו ולעזור לו אע"פ שלווה ממנו כיוון שאין עושה כן
חייב למלוה אלא לבניו ואיסור רבית דברים הוא רק כל זמן בגלל ההלוואה ,אך אם השנה יש לו קושי מיוחד ,ואין לו כח
שמעותיו בידו ואחרי מיתתו אין המעות של המלוה ,ועוד הוסיף לעזור והולך לעזור לו רק בגלל שהלווהו אסור (שם).
דלאחר מיתתו אין המלוה נקרא אחיך ונעשה חפשי מן המצוות. חברים בכולל
להשתתף בחתונת המלוה או לנחמו באבלו שנים שיושבים יחד בכולל או שעובדים יחד במשרד ובכל יום רגיל אחד
כ' הפוסקים דאסור ללוה לבא להשתתף בשמחת חתונה או בר מצוה מהם להכין קפה בשבילו ובשביל חבירו ,מותר לו להמשיך ולעשות לו
שהמלוה עושה אא"כ היה רגיל בכך לפני ההלואה ויתכן שזה גם אע"פ שלווה ממנו כסף ואין בזה משום רבית (שם).
נחשב פרהסיא דחמור יותר כמבואר בשו"ע סי' ק"ס ס"ז וה"ה לקנות עליה למלווה -כשידוע שהם אוהבים
דאסור לנחמו כשהוא אבל ר"ל (חלקת בנימין סי' ק"ס סקס"ז)ז.
דברים הנעשים בפרהסיה אסור לתת למלווה אף באופן שידוע
להלוות לחכם ע"מ שיתפלל לרפואתו לכולם שהם אוהבים זה לזה (ע' ש"ך הו"ד לעיל וכ"כ בשו"ע הרב
כ' הדרכ"ת סי' ק"ס סקפ"א בשם הספר מרבה תורה (סקכ"ט ד"ה סע' יא להחמיר בזה) ,ולכן אסור לפרסם ברכת מזל טוב בעיתון
אבל) דאסור להלוות לחכם על מנת שיתפלל עליו לרפואתו דהוי עבור המלווה אף אם הם ידועים כאוהבים זה לזה האופנים
כרבית דברים שקצץ עליו בשעת הלואה והוי דררא של איסור המותרים (שם) .אם ידוע לכל שאינו נותן זאת בגלל ההלוואה מותר
דאורייתא ,והסביר דאין להתיר משום מצוה ,דהרי המצוה להתפלל אף בדבר שבפרהסיה :ולכן מותר לבן לכבד את אביו בסנדקאות
היא על מי שבעצמו נמצא בצרה ,וכאן החולה הוא בצרה ואע"פ אע"פ שהלוהו כסף כיוון שידוע לכל שאינו עושה זאת מחמת
שנפסק ברמ"א (בהל' ביקור חולים יו"ד סי' של"ה ס"י י"א) שמי ההלוואה[ .וכן אם היה רגיל לתת לו דבר זה בפרהסיה קודם ההלוואה
שיש לו חולה בביתו ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים ,הרי מותר שו"ע הרב סע' יא)] .ולכן אם כבר פרסם עבורו ברכת מזל טוב
מבואר דיש מצוה לבקש מהחכם שיתפלל במקום איסור רבית אין זה בעבר מותר לו גם הפעם ,וכן אם כבר קנה לו עליה כמה פעמים בבית
אלא מצוה הבאה בעבירה ואע"פ דבמקום פקו"נ הותר הרפואה ,היינו כנסת זה מותר לו שוב לקנות לו (ברית פנחס שם סע' ט).
בדרך הטבע ולא מצד סגולה ותפלה היא רק בדרך סגולה ,ולכן אין דברי המהרש"ל דאסור לכבד המלוה בעליה לתורה
להתיר איסור רבית דברים משום מצוה זו שהיא רק דרך סגולה ,אבל
סיים שם דבודאי הלוה חייב מצד עצמו להתפלל בעדו דגדולה גמ"ח הש"ך (יו"ד סי' קס"ו סק"א) הביא בשם המהרש"ל (ב"ק פ"ט סי'
יותר מצדקה ,ואם בנהנה מחבירו צדקה צריך להתפלל עבורו ,כש"כ י"א) דאמנם אסור למלוה ליהנות מהלוה בדבר של פרהסיא כגון
כשעשה לו גמ"ח ולכן מותר ללוה לומר למלוה הלויני ואתפלל בעדך רק לעשות מלאכה בעבדו או לדור בחצירו ,אבל מותר להשאילו כליו או
שלא יאמר על מנת. בהמתו אם הי' משאילו בלא"ה ,דאינו דבר של פרהסיא אבל אסור
לכבדו במצוה כגון לקרותו לס"ת או לקנות לו גלילה אע"פ שהוא
סעודה לצורך השגת הלואות לבית הכנסת יודע בעצמו שבלאו ההלואה נמי עביד ליה ,אפ"ה מאחר שאוושא
עוד עניני רבית :בית הכנסת שזקוק להלואות ורוצים לערוך מילתא דומה לבית ועבד דאסור אם לא שידוע לכל שלא מחמת
סעודה כדי שיבואו רבים ויתנו הלוואות ,אם המזמין וכן המשלם הלואה קא עביד עכ"ד הש"ך.
את הסעודה אין להם אחריות אישית על ההלואות ,והסעודה וע"ש ביש"ש שהק' דאין לומר דבמה שמכבדו לעלות לס"ת אינו עושה
אינה משולמת ע"י קופת בית הכנסת שהיא הנושאת באחריות לו טובה ,משום דאם לא הי' עולה הי' עונה אמן וגדול העונה אמן יותר
כלוה שרי (שבות יצחק רבית עמ' מח). מהמברך ,דאין זה נאמר אלא לגבי שכר הברכה אבל עצם הדבר הרי לא
גרע מרבית דברים ושאר חניפות דהא סו"ס כבדו בזה שהוא הדרת מלך
מקומות ימים נוראים וראי' לכך דהאידנא קונים הזכות לעלות לתורה משא"כ בעניית אמן,
בימים אלו שמסדרים המקומות בבתי כנסיות וישיבות עבור ימים וסיים היש"ש דירא שמים ידקדק בדברים אלו מאד אם רצונו
הנוראים הבעל"ט ,יש לשים לב לנושא של 'עובר לפני המתפלל' להיות זוכה ליום התחייה.
שהרי איתא בשו"ע (ס' קב סע' ד) אסור לעבור לפני המתפללים וע' לשון הטור יו"ד סי' ק"ס סי"ב וז"ל צריך ליזהר בענין רבית
בתוך ד' אמות,ח ואם השלים תפלתו והיה אדם אחר מתפלל אחריו, שלא לבקש שום צד היתר כי הוא דבר המושך לאדם ואם היום
אסור לפסוע פסיעות עד שיגמור מי שאחריו את תפלתו ,שאם יעשה יפתח לו כחודה של מחט יוסיף מידי יום יום עד שיפתח לו כפתחו
כן הרי הוא כעובר כנגד המתפלל (שו"ע שם סע' ה)ט .וע' דברי של אולם עכ"ל.
הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סימן עה) קנה 'כל המצוות' במחיר נמוך :בתי כנסת /שטיבלך שרגילים
דמי שיודע שמאריך בשמונה עשרה ,ומתפלל בביהכנ"ס במקום למכור עליות כל השנה ,ולפעמים אחד קונה "כל המצוות"
שעוברים דרכו ,חוטא שמכשיל בכך הרבים ,וראוי לו לכתחילה במחיר נמוך .מ"מ אין לכבד אפילו כיבוד 'קטן' להמלוה משום
למצוא מקום תפלה שאין עוברים ,ומכל מקום אף שהמתפלל עושה איסור רביתה.
שלא כהוגן אין זה תירוץ לציבור שיוכלו לעבור עכ"ד. אם הוא גבאי בית הכנסת ומכבדו לפי שהגיע תורו ,מותר (ברית
מקומות לימים הנוראים :ולכן אדם היודע שמאריך בתפילתו, פנחס).
ועלולים אנשים אחרים לעבור לפניו שלא כדין באמצע תפילתו ,עליו
להקפיד למצוא מקום הסמוך לקיר או מאחורי אלו שגם מאריכים אחרי שהמלוה עלה על הבימה נודע לו שהלוה
בתפילתם. קנה לו העליה לתורה
תפילת מעריב בליל ראש השנה :ובפרט בתפילת מעריב בליל ראש
השנה שרבים עוברים לצד המזרח מיד לאחר מעריב ,ואין חזרת בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' קע) נשאל ע"י מלוה שנתכבד לעלות
הש"ץ ,שאלה זו מצויה יותר ,ונכון לסדר מקומות שלא יגרום לתורה ע"י הלוה שקנה לו העליה לתורה וכבר עלה על הבימה
אנשים לעבור לפני המתפלל. דיש לצדד להקל שלא יצטרך לרדת משום כבוד הבריותו אלא
שנסתפק אם יש ענין לצי"ש שיחזיר לו שווי העליה לתורה מדין
לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות 0533163916 - אבק רבית דיש מקום להקל במידי דמצוה.
(מ.י .הרסקין -מודיעין עילית)
ניתן לקבל הגיליון במיילg089285647@gmail.com :
וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי
ה ידוע שב הרבה מקומות נוהגים למכור עליות בימים הנוראים ,אף שלא נוהגים
כן כל השנה ,ומלבד ענין המובא בפוסקים שיש ענין לקנות עלייה בימים
נוראים( ,וע"ע שו"ע ומ"ב או"ח ס' שז) ,יש עוד מעלה במנהג זו שהוא גורם
ז בזמננו :יש לדון בגדר האיסור של רבית בפרהסיא ,דלכאורה אינו שייך אא"כ ההלואה בעקיפין שאין קפידא על הגבאים בענין עליות והכיבודים בימי הדין ...ובכל
ידועה לרבים כמו שהיה בסתם הלואה בזמן חז"ל שהעדים הוציאו קול ופרסמו ההלואה השנה הוא דבר קשה לרצות את כולם ...לפחות בימים נוראים יש קצת 'חופש'
ועי"ז ידעו הלקוחות להזהר אבל ברוב הלואות בימינו שאין פרסום שהלוה לוה מהמלוה לגבאים המסורים מכל מיני קפידות שונות ומשונות (ודי מה שסובלים עם
האם גם בכה"ג יש החומרא של דיני רבית בפרהסיא וכן צידד לומר בנתיבות שלום עמוד טענות על סידור המקומות).
צ"ו אות ז ,הו"ד מעדני יו"ט בעניני רבית[ .מ"מ נוהגים להחמיר בזה ,ויעשה שאלת חכם]. ו וע' מעדני יום טוב על רבית שכתב על זה ,בפרט לפי המבואר בברכות נ"ה ג' דברים
[ובפרט במקום שיש לתלות שלא עשה עבור הלואה ,ואינו מעורר חשש ,כגון שהמלוה מקצרים ימיו ושנותיו של אדם מי שנותנין לו ס"ת לקרות ואינו קורא ,כוס של ברכה
עומד ממש סמוך לבימה וניכר לכל שמכבדו כיון שעומד סמוך לבימה]. לברך ואינו מברך וכו' ,ונפסק להלכה בשו"ע סי' ר"א ס"ג והובא במ"ב סי' קל"ט סק"א
ח לדעת הגר"ח נאה שיעור ד' אמות הוא 1.92מטר ולדעת החזון איש 2.3מטר. וסי' תכ"ח סקי"ז אלא דיש לדחות דכמו שהאחרונים כ' דבמקום שיש סיבה שלא יעלה
ט טעם האיסור :י"א מפני שמבטל כוונתו ע"י זה וי"א מפני שמפסיק בין המתפלל לשכינה אינו בכלל זה וכמבואר במ"ב סי' קל"ט סק"א וסי' קמ"א סקי"ח א"כ אפשר בנד"ד שיש
(מ"ב שם ס"ק טו). לו סיבה משום חשש רבית וצ"ב.
