gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לענין הלכה · Le'inyan Halacha — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: לענין הלכה · Le'inyan Halacha

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

לענין הלכה · Le'inyan Halacha — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לענין הלכה‬ ‫בס"ד כי תבוא תשפ"ו‬ ‫‪+‬‬ ‫הערות מעשיות בהל' ועניני רבית המצויים‬ ‫מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה גליון ‪597‬‬ ‫בחורי ישיבות שפתחו חשבון בנק‬ ‫עניני רבית המצויים (‪)2‬‬ ‫בשנה אחרונה בעקבות נציגי הבנקים שהגיעו לישיבות‪ ,‬בחורי‬ ‫היתר עיסקא עולמי‬ ‫ישיבות רבים פתחו חשבון בנק‪ ,‬וכבר הבאנו דברי גדולי‬ ‫הפוסקים שעליהם ליזהר ביותר שלא להיכנס לאוברדרפט‪ ,‬כיון‬ ‫לאחרונה פרסמו בית המדרש להוראה בעניני ריבית היתר‬ ‫שאין להם נכס על שמםג‪.‬‬ ‫עיסקא עולמי – גירסה מעודכנתא ‪ -‬ע"י שיש לה תוקף חוקי‬ ‫כרטיס דיירקט‪ :‬בחורי ישיבות שיש להם כרטיס דיירקט גם‬ ‫וכדלהלן‪.‬‬ ‫צריכים לשים לב שלפעמים ע"י כך נכנסים לאוברדרפט ללא‬ ‫דמי רצינות‪ :‬הוספה חשובה להיתר עיסקא עולמי‪ ,‬ע"פ דרישת‬ ‫שימת לב‪.‬‬ ‫העורך דין‪ ,‬הוא סכום סימלי שנתי‪ ,‬להיות חתום על ההיתר‬ ‫עיסקא‪ ,‬שהוא דמי רצינות‪ ,‬שע"י כך ע"פ חוק לא ניתן לטעון‬ ‫להקנות חלק מהדירה‬ ‫שהחתימה על היתר עיסקא הוא 'מסמך דתי' בעלמא‪ ,‬כיון‬ ‫עצה כל דהו‪ :‬בחורי ישיבות ובנות סמינר שאין להם נכס המניב‬ ‫שמשלם על זה כסף‪ ,‬וחייבים ע"פ חוק להתייחס לזה‪.‬‬ ‫רווחים צריכים ליזהר ביותר שלא להיכנס לאוברדרפט וכנ"ל‪.‬‬ ‫ניתן למלאות טופס ל'היתר עיסקא העולמי' דרך נדרים פלוס‬ ‫ניתן להשיג שטר מיוחד בפנייה לבית הוראה לעניני רבית‪ ,‬כדי‬ ‫בחיפוש "עיסקא"‪.‬‬ ‫להקנות חלק מדירה כדין לבן או בת באופן המועיל‪.‬‬ ‫ושאלנו הג"ר שריאל רוזנברג שליט"א‪ ,‬האם כדאי לחתום על‬ ‫והדבר מהני עכ"פ בדיעבד להינצל מאיסור דאורייתא‪ ,‬אבל אין‬ ‫היתר עיסקא העולמי של בית ההוראה לעניני ריבית‪ ,‬והשיב‬ ‫לסמוך על זה לכתחילה (שמענו מרבני בית הוראה לעניני רבית)‪,‬‬ ‫בבירור "בטח שכדאי לחתום על זה"‪ ,‬ושאלנו שלפני כמה שנים‬ ‫כמו"כ כששאלנו הגר"ש רוזנברג שליט"א על כך לא התלהב‬ ‫היו אלו שפקפקו על זהב‪ ,‬אולי זה לא מועיל‪ ,‬והשיב אה"נ (יש בזה‬ ‫מזה‪ ,‬ואמר שמאד קשה לעשות קנין באופן שמועילד‪.‬‬ ‫נידון)‪ ,‬אבל בכל זאת השיב בבירור שכדאי לחתום על זה (וכנ"ל)‪.‬‬ ‫עוד עניני רבית‬ ‫וכן ראה בהערה דברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א שראוי לזרז כל‬ ‫אחד ואחד לחתום על היתר עיסקא‪.‬‬ ‫שכנים וידידים ‪ -‬היה נותן לו הלואה לפני זה‬ ‫לסמוך על זה להקל‪ :‬מ"מ כיון שלדעת הגר"א קוטלר זצ"ל ועוד‬ ‫לווה שהיה רגיל לפני ההלוואה לתת מתנות למלווה‪ ,‬כגון בעת‬ ‫לא מהני הצהרה כזו (ראה בהערה)‪ ,‬אין לסמוך על היתר עיסקא‬ ‫שמחה משפחתית או שהיה רגיל להשאיל לו כלים וכדו'‪ .‬מותר לו‬ ‫כזו לקולא‪ ,‬וחייבים בכל עיסקא לפרש שהכל ע"פ היתר עיסקא‪.‬‬ ‫להמשיך כהרגלו ולתת לו מתנות או להשאיל לו‪ .‬אך מה שלא‬ ‫מי שאין לו נכס‪ :‬בחורי ישיבות או בנות סמינר שאין להם נכס‪,‬‬ ‫היה נותן לו לולא ההלוואה אסור לו לתת לו עכשיו‪.‬‬ ‫הוראת הפוסקים שלא מהני היתר עיסקא העולמי‪ ,‬מ"מ כדאי‬ ‫האופנים האסורים‪:‬‬ ‫להם לחתום‪ ,‬כיון שאם 'מלווים' כסף לבנק‪ ,‬או נכנסים לחנות‬ ‫אולם בארבעה אופנים אסור לו לתת שום דבר אף מה שהיה נותן‬ ‫שהיתר עיסקא תלוי בקיר‪ ,‬זה יכול להתפרש שהעסק בחנות או‬ ‫לו לולא ההלוואה‪.‬‬ ‫בבנק הוא ע"פ היתר עיסקא‪.‬‬ ‫א‪ .‬מתכוון להלוואה כשהוא מתכוון גם עבור ההלוואה וכ"ש אם‬ ‫אומר לו בפירוש שזה בגלל ההלוואה (כיון שכל ההיתר הוא‬ ‫שהיה עושה כן בלי ההלוואה (ע' שו"ע ס' קס סע' ז‪ ,‬שו"ע הרב‬ ‫א יש הרבה הוספות ותיקונים חשובים (יותר מעשר עמודים של חוזה‬ ‫סע' יא‪ ,‬חכמת אדם כלל קלא סע' טז))‪.‬‬ ‫שמלבד תוקף הלכתי‪ ,‬להבדיל‪ ,‬יש לה גם תוקף חוקי ומשפטי)‪.‬‬ ‫ב טענו גדולי הרבנים (הבאנו בגליון ‪ 165‬אחרי מות קדושים תשע"ח)‪,‬‬ ‫ב‪ .‬בשעת פרעון אם נותן לו בשעת פרעון החוב (שו"ע הרב סע' ז‬ ‫ובראשם הגר"א קוטלר זצ"ל והסכים עמו חמיו הגרא"ז מלצר זצ"ל‬ ‫שכל מה שמוסיף בשעת פרעון נראה שנותן לו בשביל ההלוואה)‪.‬‬ ‫(משנת רבי אהרן חלק א' יו"ד סימן כ‪ ,‬אוסף חידושי תורה הרב אהרן קוטלר‬ ‫ג בפרהסיה‪ :‬דברים שבפרהסיה כגון לתת למלווה להשתמש‬ ‫סימן מ"ה תשובת הגרא"ז מלצר נדפסה באוסף חידושי תורה הנ"ל בהערה‬ ‫ברכב שלו (שו"ע שם‪ ,‬ברית פנחס פ"ה סע' ב)‪.‬‬ ‫הקודמת בסימן מ"ו) וחלקו על דברי האדמו"ר מלובלין הגאון רבי עזריאל‬ ‫ד‪ .‬בלא רשות אסור למלווה לקחת שום דבר מעצמו או להשתמש‬ ‫אייגר זצ"ל בספרו "תקנת רבים"‪ ,‬שלא מהני להצהיר שכל עסקיו יהיו‬ ‫בחפציו בלא רשותו אפי' אם הלווה היה נותן לו לולא ההלוואה‬ ‫ע"פ היתר עיסקא (ולא דמי למסירת מודעא על התרת נדרים (שהוא ענין של‬ ‫(שו"ע שם ע' ש"ך ס"ק יא)‪.‬‬ ‫בין אדם למקום)‪ ,‬שעיסקא שעושים עם אדם אחר אינו מועיל מה שמוסר‬ ‫מודעה שלא בפני השני) כיון שבזמן ההלואה לא הוזכר ענין היתר עיסקא‪,‬‬ ‫מתנה לכבוד שמחה‬ ‫אין תוקף למה שלא הוזכר בהדיא בין הצדדים‪.‬‬ ‫היה רגיל לתת לידידו מתנה בעת לידה וכד' מותר להמשיך‬ ‫ואחד מהשינויים כיום‪ ,‬שכבר חתימתו על היתר עיסקא הוא שמור‬ ‫כהרגלו ולתת לו אע"פ שלווה ממנו ואין בזה משום רבית‪ ,‬אך‬ ‫במערכת ממוחשבת ומחייב על פי חוק‪ ,‬וגם משלמים כסף על זה‪,‬‬ ‫וכשנכנס לחנות שהוא תלוי במשרד הרי שהעיסקאות על דרך זו וכ"ש‬ ‫יזהר שלא יאמר לו שמתנתו היא בגלל ההלוואה‪ ,‬וכן שלא יכוון‬ ‫כאשר הדבר כתוב בספרי החברה ע' דברי הגרז"נ גולדברג זצ"ל בס'‬ ‫במרבית לא תתן עמ' יא]‪ .‬אך בכל זאת לכאורה כיון שלא הוזכר בשעת‬ ‫ההלואה‪ ,‬בהרבה מקרים עדיין שייך טענת הגר"א קוטלר זצ"ל‪.‬‬ ‫ג ויש לעיין האם ניתן להשתמש בתוכנית חסכון לכל ילד כנכס המניב רווחים‪.‬‬ ‫והבאנו בגליון ‪ 165‬דברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א (קיצור דיני ריבית‬ ‫אך הורו גדול י הפוסקים‪ ,‬שכיון שכדי להקנות העיסקא עבור היתר עיסקא צריך‬ ‫המצויים עמ' ו) שראוי לזרז שכל יחיד ויחיד לחתום היתר עיסקא כי‬ ‫קנין המועיל‪ ,‬ותוכנית חסכון לכל ילד יש חסרון א) לא מרשים להקנות העיסקא‬ ‫כששניהם חותמים הרי זה מועיל‪ ,‬והביא עצת הג"ר עזריאל איגר זצ"ל‬ ‫לאדם אחר‪ ,‬ב) אפילו מקנה שלא לפי דעתם‪ ,‬העיסקא הוא באגרות חוב שהם‬ ‫שטרות‪ ,‬וכדי להקנות שטרות צריך קנין שטר כדין (וכן שמענו מהגר"ש רוזנברג‬ ‫וכתב "ונראה דהשאלה כשכל יחיד חותם לעצמו אבל בעל חנות ועסק‬ ‫שליט"א שלא מהני תוכנית חסכון לכל ילד עבור 'נכס' להיתר עיסקא‪.‬‬ ‫שתולה ההיתר עיסקא בחנותו ובמשרדו במקום בולט שזהו תקנת‬ ‫ד יש לציין שבלאו הכי דעת חמיו מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל‪( ,‬וכן דעת מרן הגרי"ש‬ ‫החנות ועסק מועיל לכל הדעות כמו שסומכין בבאנק שמועיל ההיתר‬ ‫אלישיב זצ"ל) שאפילו אדם שיש לו דירה או נכס יש להיזהר מאד שלא להיכנס‬ ‫עסקא ועדיף מבנק שאין מפרסמין במקום בולט ואצלם מונח במקום‬ ‫לאוברדרפט (אא"כ הוא עושה עיסקא אמיתי עם הכסף)‪.‬‬ ‫בולט ודי בכך‪.‬‬ ‫להלוות לחכם ע"מ שילמוד משניות לעילוי נשמתו‬ ‫שעכשיו נותן את המתנה בגלל שהלווהו (ברית פנחס שם סע' ג)‪.‬‬ ‫בספר מרבה תורה (סי' ק"ס סקכ"ט ד"ה וכן)‪ ,‬הוסיף דמותר‬ ‫בניית סוכה לשכן‬ ‫להלוות לחכם על מנת שילמד משניות לעילוי נשמתו אחרי‬ ‫היה רגיל לעזור לשכינו בכל שנה לבנות את הסוכה‪ ,‬מותר‬ ‫פטירתו דהרי מותר גם לקלסו אחרי מותו‪ ,‬כיון שהלוה שוב אינו‬ ‫להמשיך כהרגלו ולעזור לו אע"פ שלווה ממנו כיוון שאין עושה כן‬ ‫חייב למלוה אלא לבניו ואיסור רבית דברים הוא רק כל זמן‬ ‫בגלל ההלוואה‪ ,‬אך אם השנה יש לו קושי מיוחד‪ ,‬ואין לו כח‬ ‫שמעותיו בידו ואחרי מיתתו אין המעות של המלוה‪ ,‬ועוד הוסיף‬ ‫לעזור והולך לעזור לו רק בגלל שהלווהו אסור (שם)‪.‬‬ ‫דלאחר מיתתו אין המלוה נקרא אחיך ונעשה חפשי מן המצוות‪.‬‬ ‫חברים בכולל‬ ‫להשתתף בחתונת המלוה או לנחמו באבלו‬ ‫שנים שיושבים יחד בכולל או שעובדים יחד במשרד ובכל יום רגיל אחד‬ ‫כ' הפוסקים דאסור ללוה לבא להשתתף בשמחת חתונה או בר מצוה‬ ‫מהם להכין קפה בשבילו ובשביל חבירו‪ ,‬מותר לו להמשיך ולעשות לו‬ ‫שהמלוה עושה אא"כ היה רגיל בכך לפני ההלואה ויתכן שזה גם‬ ‫אע"פ שלווה ממנו כסף ואין בזה משום רבית (שם)‪.‬‬ ‫נחשב פרהסיא דחמור יותר כמבואר בשו"ע סי' ק"ס ס"ז וה"ה‬ ‫לקנות עליה למלווה ‪ -‬כשידוע שהם אוהבים‬ ‫דאסור לנחמו כשהוא אבל ר"ל (חלקת בנימין סי' ק"ס סקס"ז)ז‪.‬‬ ‫דברים הנעשים בפרהסיה אסור לתת למלווה אף באופן שידוע‬ ‫להלוות לחכם ע"מ שיתפלל לרפואתו‬ ‫לכולם שהם אוהבים זה לזה (ע' ש"ך הו"ד לעיל וכ"כ בשו"ע הרב‬ ‫כ' הדרכ"ת סי' ק"ס סקפ"א בשם הספר מרבה תורה (סקכ"ט ד"ה‬ ‫סע' יא להחמיר בזה)‪ ,‬ולכן אסור לפרסם ברכת מזל טוב בעיתון‬ ‫אבל) דאסור להלוות לחכם על מנת שיתפלל עליו לרפואתו דהוי‬ ‫עבור המלווה אף אם הם ידועים כאוהבים זה לזה האופנים‬ ‫כרבית דברים שקצץ עליו בשעת הלואה והוי דררא של איסור‬ ‫המותרים (שם)‪ .‬אם ידוע לכל שאינו נותן זאת בגלל ההלוואה מותר‬ ‫דאורייתא‪ ,‬והסביר דאין להתיר משום מצוה‪ ,‬דהרי המצוה להתפלל‬ ‫אף בדבר שבפרהסיה‪ :‬ולכן מותר לבן לכבד את אביו בסנדקאות‬ ‫היא על מי שבעצמו נמצא בצרה‪ ,‬וכאן החולה הוא בצרה ואע"פ‬ ‫אע"פ שהלוהו כסף כיוון שידוע לכל שאינו עושה זאת מחמת‬ ‫שנפסק ברמ"א (בהל' ביקור חולים יו"ד סי' של"ה ס"י י"א) שמי‬ ‫ההלוואה‪[ .‬וכן אם היה רגיל לתת לו דבר זה בפרהסיה קודם ההלוואה‬ ‫שיש לו חולה בביתו ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים‪ ,‬הרי‬ ‫מותר שו"ע הרב סע' יא)]‪ .‬ולכן אם כבר פרסם עבורו ברכת מזל טוב‬ ‫מבואר דיש מצוה לבקש מהחכם שיתפלל במקום איסור רבית אין זה‬ ‫בעבר מותר לו גם הפעם‪ ,‬וכן אם כבר קנה לו עליה כמה פעמים בבית‬ ‫אלא מצוה הבאה בעבירה ואע"פ דבמקום פקו"נ הותר הרפואה‪ ,‬היינו‬ ‫כנסת זה מותר לו שוב לקנות לו (ברית פנחס שם סע' ט)‪.‬‬ ‫בדרך הטבע ולא מצד סגולה ותפלה היא רק בדרך סגולה‪ ,‬ולכן אין‬ ‫דברי המהרש"ל דאסור לכבד המלוה בעליה לתורה‬ ‫להתיר איסור רבית דברים משום מצוה זו שהיא רק דרך סגולה‪ ,‬אבל‬ ‫סיים שם דבודאי הלוה חייב מצד עצמו להתפלל בעדו דגדולה גמ"ח‬ ‫הש"ך (יו"ד סי' קס"ו סק"א) הביא בשם המהרש"ל (ב"ק פ"ט סי'‬ ‫יותר מצדקה‪ ,‬ואם בנהנה מחבירו צדקה צריך להתפלל עבורו‪ ,‬כש"כ‬ ‫י"א) דאמנם אסור למלוה ליהנות מהלוה בדבר של פרהסיא כגון‬ ‫כשעשה לו גמ"ח ולכן מותר ללוה לומר למלוה הלויני ואתפלל בעדך רק‬ ‫לעשות מלאכה בעבדו או לדור בחצירו‪ ,‬אבל מותר להשאילו כליו או‬ ‫שלא יאמר על מנת‪.‬‬ ‫בהמתו אם הי' משאילו בלא"ה‪ ,‬דאינו דבר של פרהסיא אבל אסור‬ ‫לכבדו במצוה כגון לקרותו לס"ת או לקנות לו גלילה אע"פ שהוא‬ ‫סעודה לצורך השגת הלואות לבית הכנסת‬ ‫יודע בעצמו שבלאו ההלואה נמי עביד ליה‪ ,‬אפ"ה מאחר שאוושא‬ ‫עוד עניני רבית‪ :‬בית הכנסת שזקוק להלואות ורוצים לערוך‬ ‫מילתא דומה לבית ועבד דאסור אם לא שידוע לכל שלא מחמת‬ ‫סעודה כדי שיבואו רבים ויתנו הלוואות‪ ,‬אם המזמין וכן המשלם‬ ‫הלואה קא עביד עכ"ד הש"ך‪.‬‬ ‫את הסעודה אין להם אחריות אישית על ההלואות‪ ,‬והסעודה‬ ‫וע"ש ביש"ש שהק' דאין לומר דבמה שמכבדו לעלות לס"ת אינו עושה‬ ‫אינה משולמת ע"י קופת בית הכנסת שהיא הנושאת באחריות‬ ‫לו טובה‪ ,‬משום דאם לא הי' עולה הי' עונה אמן וגדול העונה אמן יותר‬ ‫כלוה שרי (שבות יצחק רבית עמ' מח)‪.‬‬ ‫מהמברך‪ ,‬דאין זה נאמר אלא לגבי שכר הברכה אבל עצם הדבר הרי לא‬ ‫גרע מרבית דברים ושאר חניפות דהא סו"ס כבדו בזה שהוא הדרת מלך‬ ‫מקומות ימים נוראים‬ ‫וראי' לכך דהאידנא קונים הזכות לעלות לתורה משא"כ בעניית אמן‪,‬‬ ‫בימים אלו שמסדרים המקומות בבתי כנסיות וישיבות עבור ימים‬ ‫וסיים היש"ש דירא שמים ידקדק בדברים אלו מאד אם רצונו‬ ‫הנוראים הבעל"ט‪ ,‬יש לשים לב לנושא של 'עובר לפני המתפלל'‬ ‫להיות זוכה ליום התחייה‪.‬‬ ‫שהרי איתא בשו"ע (ס' קב סע' ד) אסור לעבור לפני המתפללים‬ ‫וע' לשון הטור יו"ד סי' ק"ס סי"ב וז"ל צריך ליזהר בענין רבית‬ ‫בתוך ד' אמות‪,‬ח ואם השלים תפלתו והיה אדם אחר מתפלל אחריו‪,‬‬ ‫שלא לבקש שום צד היתר כי הוא דבר המושך לאדם ואם היום‬ ‫אסור לפסוע פסיעות עד שיגמור מי שאחריו את תפלתו‪ ,‬שאם יעשה‬ ‫יפתח לו כחודה של מחט יוסיף מידי יום יום עד שיפתח לו כפתחו‬ ‫כן הרי הוא כעובר כנגד המתפלל (שו"ע שם סע' ה)ט‪ .‬וע' דברי‬ ‫של אולם עכ"ל‪.‬‬ ‫הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סימן עה)‬ ‫קנה 'כל המצוות' במחיר נמוך‪ :‬בתי כנסת ‪ /‬שטיבלך שרגילים‬ ‫דמי שיודע שמאריך בשמונה עשרה‪ ,‬ומתפלל בביהכנ"ס במקום‬ ‫למכור עליות כל השנה‪ ,‬ולפעמים אחד קונה "כל המצוות"‬ ‫שעוברים דרכו‪ ,‬חוטא שמכשיל בכך הרבים‪ ,‬וראוי לו לכתחילה‬ ‫במחיר נמוך‪ .‬מ"מ אין לכבד אפילו כיבוד 'קטן' להמלוה משום‬ ‫למצוא מקום תפלה שאין עוברים‪ ,‬ומכל מקום אף שהמתפלל עושה‬ ‫איסור רביתה‪.‬‬ ‫שלא כהוגן אין זה תירוץ לציבור שיוכלו לעבור עכ"ד‪.‬‬ ‫אם הוא גבאי בית הכנסת ומכבדו לפי שהגיע תורו‪ ,‬מותר (ברית‬ ‫מקומות לימים הנוראים‪ :‬ולכן אדם היודע שמאריך בתפילתו‪,‬‬ ‫פנחס)‪.‬‬ ‫ועלולים אנשים אחרים לעבור לפניו שלא כדין באמצע תפילתו‪ ,‬עליו‬ ‫להקפיד למצוא מקום הסמוך לקיר או מאחורי אלו שגם מאריכים‬ ‫אחרי שהמלוה עלה על הבימה נודע לו שהלוה‬ ‫בתפילתם‪.‬‬ ‫קנה לו העליה לתורה‬ ‫תפילת מעריב בליל ראש השנה‪ :‬ובפרט בתפילת מעריב בליל ראש‬ ‫השנה שרבים עוברים לצד המזרח מיד לאחר מעריב‪ ,‬ואין חזרת‬ ‫בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' קע) נשאל ע"י מלוה שנתכבד לעלות‬ ‫הש"ץ‪ ,‬שאלה זו מצויה יותר‪ ,‬ונכון לסדר מקומות שלא יגרום‬ ‫לתורה ע"י הלוה שקנה לו העליה לתורה וכבר עלה על הבימה‬ ‫אנשים לעבור לפני המתפלל‪.‬‬ ‫דיש לצדד להקל שלא יצטרך לרדת משום כבוד הבריותו אלא‬ ‫שנסתפק אם יש ענין לצי"ש שיחזיר לו שווי העליה לתורה מדין‬ ‫לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות ‪0533163916 -‬‬ ‫אבק רבית דיש מקום להקל במידי דמצוה‪.‬‬ ‫(מ‪.‬י‪ .‬הרסקין ‪ -‬מודיעין עילית)‬ ‫ניתן לקבל הגיליון במייל‪g089285647@gmail.com :‬‬ ‫וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי‬ ‫ה ידוע שב הרבה מקומות נוהגים למכור עליות בימים הנוראים‪ ,‬אף שלא נוהגים‬ ‫כן כל השנה‪ ,‬ומלבד ענין המובא בפוסקים שיש ענין לקנות עלייה בימים‬ ‫נוראים‪( ,‬וע"ע שו"ע ומ"ב או"ח ס' שז)‪ ,‬יש עוד מעלה במנהג זו שהוא גורם‬ ‫ז בזמננו‪ :‬יש לדון בגדר האיסור של רבית בפרהסיא‪ ,‬דלכאורה אינו שייך אא"כ ההלואה‬ ‫בעקיפין שאין קפידא על הגבאים בענין עליות והכיבודים בימי הדין‪ ...‬ובכל‬ ‫ידועה לרבים כמו שהיה בסתם הלואה בזמן חז"ל שהעדים הוציאו קול ופרסמו ההלואה‬ ‫השנה הוא דבר קשה לרצות את כולם‪ ...‬לפחות בימים נוראים יש קצת 'חופש'‬ ‫ועי"ז ידעו הלקוחות להזהר אבל ברוב הלואות בימינו שאין פרסום שהלוה לוה מהמלוה‬ ‫לגבאים המסורים מכל מיני קפידות שונות ומשונות (ודי מה שסובלים עם‬ ‫האם גם בכה"ג יש החומרא של דיני רבית בפרהסיא וכן צידד לומר בנתיבות שלום עמוד‬ ‫טענות על סידור המקומות)‪.‬‬ ‫צ"ו אות ז‪ ,‬הו"ד מעדני יו"ט בעניני רבית‪[ .‬מ"מ נוהגים להחמיר בזה‪ ,‬ויעשה שאלת חכם]‪.‬‬ ‫ו וע' מעדני יום טוב על רבית שכתב על זה‪ ,‬בפרט לפי המבואר בברכות נ"ה ג' דברים‬ ‫[ובפרט במקום שיש לתלות שלא עשה עבור הלואה‪ ,‬ואינו מעורר חשש‪ ,‬כגון שהמלוה‬ ‫מקצרים ימיו ושנותיו של אדם מי שנותנין לו ס"ת לקרות ואינו קורא‪ ,‬כוס של ברכה‬ ‫עומד ממש סמוך לבימה וניכר לכל שמכבדו כיון שעומד סמוך לבימה]‪.‬‬ ‫לברך ואינו מברך וכו'‪ ,‬ונפסק להלכה בשו"ע סי' ר"א ס"ג והובא במ"ב סי' קל"ט סק"א‬ ‫ח לדעת הגר"ח נאה שיעור ד' אמות הוא ‪ 1.92‬מטר ולדעת החזון איש ‪ 2.3‬מטר‪.‬‬ ‫וסי' תכ"ח סקי"ז אלא דיש לדחות דכמו שהאחרונים כ' דבמקום שיש סיבה שלא יעלה‬ ‫ט טעם האיסור‪ :‬י"א מפני שמבטל כוונתו ע"י זה וי"א מפני שמפסיק בין המתפלל לשכינה‬ ‫אינו בכלל זה וכמבואר במ"ב סי' קל"ט סק"א וסי' קמ"א סקי"ח א"כ אפשר בנד"ד שיש‬ ‫(מ"ב שם ס"ק טו)‪.‬‬ ‫לו סיבה משום חשש רבית וצ"ב‪.‬‬