gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להבין · Lehuvin — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: להבין · Lehuvin

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

להבין · Lehuvin — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫להתבונן‬ ‫התבוננות מעמיקה ומחזקת‬ ‫ביסודות עבודת האדם בעולמו‬ ‫ע_ל מועדי השנה‬ ‫מאמרים *‬ ‫* פורי‬ ‫חודש אלול‬ ‫מאמרי המועדים‬ ‫להתבונן‬ ‫התבוננות מעמיקה ומחזקת‬ ‫ביסודות עבודת האדם בעולמו‬ ‫על מועדי השנה‬ ‫ַמ ַא ְמ ֵרי חוֹ ֶד ׁש ֱא_ל ּו_ל‬ ‫ערוך על פי וועדים שנמסרו‬ ‫בפני מבקשי דעת‬ ‫ע"י הרה"ג‬ ‫רבי אהרן שווב שליט"א‬ ‫כתיבה ועריכה‪:‬‬ ‫הרב אריה לייב גולדשטוף שליט"א‬ ‫‪-----------------------------‬‬ ‫עימוד וגרפיקה‪:‬‬ ‫אהרן עמיר ‪052-7657995‬‬ ‫‪-----------------------------‬‬ ‫להארות ולהערות‪:‬‬ ‫‪lehovin.tora@gmail.com | 050-4166000‬‬ ‫הָּלֻּכ הָנ ָ ּׁשַה ןּוּקיִּת ‪ָ -‬היֶתֹולְלִקְו הָנ ָ ׁש הֶלְ כִּת | טמ‬ ‫ִּתכְ ֶלה ׁ ָשנָ ה וְ ִק ְללוֹ ֶת ָיה ‪ִּ -‬ת ּיק ּון ַה ׁ ּ ָשנָ ה ֻּכ ָ ּלה‬ ‫| היחס הנכון לחומריות וכוחות הרע |‬ ‫על איזה קללות נאמר "תכלה שנה וקללותיה"?‬ ‫הגמרא אומרת‪:103‬‬ ‫"עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבמשנה תורה קודם ראש‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫מאי טעמא? אמר אביי ואיתימא ריש לקיש‪ :‬כדי שתכלה השנה וקללותיה"‪.‬‬ ‫ויש להתבונן‪ ,‬מה הם אותם "קללותיה" של השנה שאנו מבקשים לכלות ולגמור? הלא‬ ‫לא בכל שנה ישנם פוגרומים ופיגועים‪ ,‬וכיצד יתכן שחז"ל קבעו מראש שלכל שנה‬ ‫משנות העולם יהיו את "קללותיה"?‬ ‫עוד יש להבין‪ ,‬כיצד הקריאה של פרשת הקללות בתורה פועלת ש"תכלה" השנה‬ ‫וקללותיה?‬ ‫יש שרצו לבאר שזה פועל בבחינת "ונשלמה פנים שפתינו"‪ ,104‬כלומר‪ ,‬שאם‬ ‫נגזר עלינו ח"ו קללות‪ ,‬הם יתקיימו בקריאתם בתורה‪.‬‬ ‫אולם לפי זה היה מתאים יותר לקרוא את הקללות בתחילת השנה‪ ,‬כדי לתת‬ ‫להם 'קיום' ולסיימם מיד בתחילת השנה‪ .‬ואילו אנו קוראים את הקללות בסיום‬ ‫השנה‪ .‬מה המטרה בזה?‬ ‫מהי עניינה של השמחה בעבודת ה'?‬ ‫כאשר נתבונן בפרשת 'כי תבא' כולה‪ ,‬נבחין שישנו יסוד מרכזי העובר כחוט מרכזי‬ ‫מתחילתה ועד סופה‪ :‬השמחה‪.‬‬ ‫בתחילת הפרשה נזכרת מצוות הבאת ביכורים‪ ,‬בה נאמר‪:105‬‬ ‫ְ"ושָׂ ַמ ְח ָּת ְב ָכל ַה ּטוֹ ב ֲאׁ ֶשר נָ ַתן לְ ָך ה' ֱאל ֶֹק ָיך"‪.‬‬ ‫‪ .103‬מגילה לא ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .104‬ראה יומא פו ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .105‬דברים כו‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫נ | להתבונן‬ ‫לאחר מכן באה מצוות הנחת האבנים בהר עיבל‪ ,‬גם בה נאמר‪:106‬‬ ‫ְ"וזָ ַב ְח ָּת ׁ ְשלָ ִמים ְו ָא ַכלְ ָּת ּׁ ָשם‪ְ ,‬ושָׂ ַמ ְח ָּת לִ ְפנֵ י ה' ֱאל ֶֹק ָיך"‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬נאמרו הקללות למי שעוברים על דברי התורה‪ ,‬ובמרכז הקללות מונח‬ ‫הפסוק‪:107‬‬ ‫"ת ַחת ֲאׁ ֶשר לֹא ָע ַב ְד ָּת ֶאת ה' ֱאל ֶֹה ָיך ְּבשִׂ ְמ ָחה ו ְּבטוּב לֵ ָבב ֵמרֹ ב ּ ֹכל"‪.‬‬ ‫ַּ‬ ‫ומבאר הרמב"ם‪:108‬‬ ‫נצטוינו על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל‪ ,‬שנאמר‪" :‬תחת אשר לא‬ ‫עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב"‪ ,‬הא למדת שהעבודה בשמחה‪.‬‬ ‫ויש לעמוד על כך ולברר‪ ,‬מהו העומק הטמון בעבודת ה'שמחה'?‬ ‫מדוע הונחו הנחת 'אבני התורה' דוקא בהר עיבל?‬ ‫קודם כניסתם לארץ הצטוו ישראל‪ ,‬שלאחר שיעברו את הירדן יעמידו אבנים בהר‬ ‫עיבל‪ ,‬ויכתבו עליהם את דברי התורה‪:109‬‬ ‫ְ"ו ָהיָ ה ַּב ּיוֹ ם ֲא ׁ ֶשר ַּת ַע ְבר ּו ֶאת ַה ַ ּי ְרדֵּ ן ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ה' ֱאל ֶֹק ָיך נֹ ֵתן לָ ְך‪,‬‬ ‫ַו ֲה ֵקמֹ ָת לְ ָך ֲא ָבנִ ים ְ ּגדֹ לוֹ ת ְושַׂ ְד ָּת א ָֹתם ַּב ּ ִׂשיד‪ְ .‬ו ָכ ַת ְב ָּת ֲעלֵ ֶיהן ֶאת ָּכל דִּ ְב ֵרי‬ ‫ַה ּתוֹ ָרה ַה ֹּזאת‪.‬‬ ‫ְו ָהיָ ה ְּב ָע ְב ְר ֶכם ֶאת ַה ַ ּי ְרדֵּ ן ָּת ִקימ ּו ֶאת ָה ֲא ָבנִ ים ָה ֵא ֶּלה ֲאׁ ֶשר ָאנֹ ִכי ְמ ַצ ֶּוה ֶא ְת ֶכם‬ ‫ַה ּיוֹ ם ְּב ַהר ֵע ָיבל‪ְ ,‬ושַׂ ְד ָּת אוֹ ָתם ַּב ּ ִׂשיד"‪.‬‬ ‫יש להבין‪ ,‬מדוע העמדת האבנים היתה דוקא ב'הר עיבל'?‬ ‫"ו ֵא ֶ ּלה ַי ַע ְמד ּו ַעל‬ ‫בפרט‪ ,‬שהר זה הוא ההר שעליו נערך מעמד הקללות‪ ,‬כמו שנאמר‪ְ :110‬‬ ‫יבל"‪ .‬מדוע זה המקום המתאים להנחת 'אבני התורה'?‬‫ַה ְ ּק ָל ָלה ְ ּב ַהר ֵע ָ‬ ‫מה ענין קרבן השלמים והשמחה לאחר המעמד בהר עיבל?‬ ‫לאחר כתיבת התורה על האבנים ְו ַהנָ ָח ָתם ב'הר עיבל'‪ ,‬הצטוו ישראל על הקרבת קרבן‬ ‫‪ .106‬דברים כז‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫‪ .107‬דברים כח‪ ,‬מז‪.‬‬ ‫‪ .108‬יום טוב פ"ו ה"כ‪.‬‬ ‫‪ .109‬דברים כז‪ ,‬ב‪-‬ד‪.‬‬ ‫‪ .110‬דברים כז‪ ,‬יג‪.‬‬ ‫הָּלֻּכ הָנ ָ ּׁשַה ןּוּקיִּת ‪ָ -‬היֶתֹולְלִקְו הָנ ָ ׁש הֶלְ כִּת | אנ‬ ‫שלמים ואכילתו בשמחה‪:111‬‬ ‫ְ"וזָ ַב ְח ָּת ׁ ְשלָ ִמים ְו ָא ַכלְ ָּת ּׁ ָשם‪ְ ,‬ושָׂ ַמ ְח ָּת לִ ְפנֵ י ה' ֱאל ֶֹק ָיך"‪.‬‬ ‫הגמרא‪ 112‬לומדת מפסוק זה את המקור לכך שאכילת שלמים יש בה שמחה‪:‬‬ ‫בזמן שבית המקדש היה קיים אין שמחה אלא בבשר‪ ,‬שנאמר‪" :‬וזבחת‬ ‫שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלקיך"‪.‬‬ ‫כיצד 'קרבן שלמים' שייך למעמד הנחת אבני התורה בהר עיבל?‬ ‫ומה הסיבה שדוקא כאן נכתב הלימוד היסודי על כך שבקרבן שלמים יש 'שמחה'?‬ ‫כיצד יתכן עונש כה חמור על חסרון בשמחה?‬ ‫במרכז הפרשה נמצאת פרשת הקללות‪ .‬והסיבה לביאתם היא‪ ,‬כמפורש בכתוב‪:113‬‬ ‫"ת ַחת ֲאׁ ֶשר לֹא ָע ַב ְד ָּת ֶאת ה' ֱאל ֶֹק ָיך ְּבשִׂ ְמ ָחה ו ְּבטוּב לֵ ָבב ֵמרֹ ב ּ ֹכל"‪.‬‬ ‫ַּ‬ ‫ויש להבין‪ ,‬כיצד יתכן שמחמת חוסר השמחה בעבודת ה' ישנם קללות כה נוראות‬ ‫ועצומות?! זה נראה דבר שלכאורה אינו מידתי!‬ ‫הרי לא מדובר על חסרון במעשים‪ ,‬אלא רק על חוסר ברגש של 'שמחה'! כיצד ניתן‬ ‫להבין שישנם קללות ועונשים נוראים על חסרון 'רגשי' בלבד?!‬ ‫בספרים הקדושים‪ 114‬מבואר שבקיום מצוה יש חמשה חלקים‪ :‬מעשה‪ ,‬תורה‪,‬‬ ‫כוונה‪ ,‬מחשבה‪ ,‬ו"רעותא דליבא"‪ ,‬והם כנגד חמשת חלקי הנרנח"י בנשמת‬ ‫האדם‪ .‬השמחה במצוה היא הדרגה החמישית של ה"רעותא דליבא"‪ ,‬כנגד חלק‬ ‫הנשמה העליונה 'יחידה'‪ .‬מדובר על דרגה גבוהה ביותר‪.‬‬ ‫האם על החיסרון של המעלה המרוממת הזו ניתנים כל העונשים‬ ‫האמורים בפרשה?‬ ‫כיצד יתכן שריבוי החומריות אינו מרחיק מהקב"ה?‬ ‫"ת ַחת ֲא ׁ ֶשר לֹא ָע ַב ְד ָּת ֶאת ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫יך ְ ּבשִׂ ְמ ָחה וּ ְבטוּ ב ֵל ָבב ֵמרֹב ּכֹל"‪ .‬מה‬ ‫בפסוק נאמר‪ַּ :‬‬ ‫"מרֹב ּכֹל"?‬ ‫פירוש המילים ֵ‬ ‫‪ .111‬דברים כז‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫‪ .112‬פסחים קט ע"א‪.‬‬ ‫‪ .113‬דברים כח‪ ,‬מז‪.‬‬ ‫‪ .114‬ראה שער הכוונות דרושי קרי"ש לג ע"א‪ ,‬ובן איש חי הקדמה לפרשת וישב‪.‬‬ ‫בנ | להתבונן‬ ‫היה ניתן לפרש בפשטות שהמילים הללו מבטאים את הסיבה לחטאים‪ .‬כלומר‪ ,‬מחמת‬ ‫ריבוי החומריות שהיתה ‪ -‬האדם חטא‪ ,‬על דרך הכתוב‪:115‬‬ ‫ית ַו ִ ּי ּ ֹט ׁש ֱאלוֹ ַּה ָעשָׂ ה ּו ַויְ נַ ֵּבל‬ ‫ַ"ו ִ ּי ׁ ְש ַמן יְ ׁ ֻשר ּון ַו ִ ּי ְב ָעט‪ָ ׁ ,‬ש ַמנְ ָּת ָע ִב ָ‬ ‫ית ָּכשִׂ ָ‬ ‫צוּר יְ ׁ ֻש ָעתוֹ "‪.‬‬ ‫וכעין המבואר ברמח"ל‪ 116‬שעכירות החומר היא האויב הגדול ביותר של הנשמה‪.‬‬ ‫אבל רש"י מבאר את המילים האלו בצורה אחרת‪:‬‬ ‫מרב כל ‪ -‬בעוד שהיה לך כל טוב‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הריבוי של החומריות הוא לא הסיבה לחטא‪ ,‬אלא כוונת הפסוק שלא עבדת‬ ‫את ה' 'למרות' שהיה לך רֹב ּכֹל‪.‬‬ ‫ולכאורה צריך להבין‪ ,‬מדוע אי אפשר לפרש את הפסוק כמשמעותו הפשוטה יותר?‬ ‫מבאר המהר"ל‪:117‬‬ ‫בעוד היה לך כל טוב ‪ -‬דאין פירושו שלא עבדת בשמחה ובטוב לבב‬ ‫בשביל שהיה לך רוב כל‪ ,‬ובשביל זה היית מבעט בהקב"ה‪ ,‬שאין רוב טובה‬ ‫סיבה שלא יעבדו אותו בשמחה‪.‬‬ ‫לכך פירושו "מרוב כל" בעוד שהיה לך רוב כל‪.‬‬ ‫וצריך להבין את דבריו‪ ,‬מדוע אי אפשר לומר כך? והרי אנו יודעים שהחומריות סותרת‬ ‫לרוחניות?!‬ ‫מבואר כאן שהחומריות שהקב"ה ברא בעולם‪ ,‬לא בהכרח שייכת לצד של הרע‪ ,‬והיא‬ ‫לא נבראה רק בכדי לתת מקום ליצר הרע ולהיות כביכול "זה לעומת זה" לאור הנשמה‪.‬‬ ‫כך אנו ְל ֵמ ִדים גם מההלכה המחייבת להתענג ב'תענוגים גשמיים' ביום השבת הקדוש‬ ‫ובשאר המועדים‪ .‬אפילו בחג השבועות שאנו עוסקים במתן תורתנו ‪" -‬לכולי עלמא‬ ‫בעינן נמי לכם"‪.118‬‬ ‫ומה פשר הדבר? הלא אם החומריות מרחיקה מאור ה' יתב'‪ ,‬איזה מטרה רוחנית יכולה‬ ‫להתקיים על ידי העולם החומרי?‬ ‫ונבאר‪.‬‬ ‫‪ .115‬דברים לב‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫‪ .116‬דרך ה' חלק א' פרק ג אות ב‪.‬‬ ‫‪ .117‬גור אריה שם‪.‬‬ ‫‪ .118‬פסחים סח ע"ב‪.‬‬ ‫הָּלֻּכ הָנ ָ ּׁשַה ןּוּקיִּת ‪ָ -‬היֶתֹולְלִקְו הָנ ָ ׁש הֶלְ כִּת | גנ‬ ‫מדוע מצוות ביכורים היא קיום לתכלית הבריאה?‬ ‫פרשתינו ‪ -‬פרשת 'כי תבא' פותחת במצות 'ביכורים'‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬מצוה זו אינה 'עוד מצוה' מתוך התרי"ג מצוות‪ ,‬אלא עשייתה היא קיום לתכלית‬ ‫הבריאה!‬ ‫מפורסמים דברי רש"י בתחילת התורה‪:119‬‬ ‫בראשית ברא ‪ -‬בשביל התורה שנקראת "ראשית דרכו"‪ ,‬ובשביל ישראל‬ ‫שנקראו "ראשית תבואתו"‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬במדרש נוסף על כך‪:120‬‬ ‫בזכות ביכורים‪ ,‬אין ראשית אלא ביכורים שנאמר‪" :‬ראשית בכורי אדמתך"‪.‬‬ ‫בהשקפה ראשונה זה נראה תמוה‪ :‬בשלמא 'ישראל' וה'תורה'‪ ,‬מובן היטב מדוע הם‬ ‫תכלית הבריאה‪ ,‬וכפי שמבואר בתחילת תפילת השל"ה‪:‬‬ ‫את עוֹ לָ ְמ ָך ְּבגִ ין לְ ִאׁ ְש ְּתמוֹ ַדע ֱאלָ הו ָּת ְך [‪ -‬כדי‬ ‫ַא ָּת ּה הוּא ה' ֱאל ֵֹהינ ּו וכו'‪ ,‬ו ָּב ָר ָ‬ ‫ָ‬ ‫להודיע ולגלות אלוקותך] ְּב ֶא ְמ ָצעוּת ּתוֹ ָר ְתך ַה ְּקדוֹ ׁ ָשה‪.‬‬ ‫אשית ‪ִּ -‬ב ׁ ְש ִביל ּתוֹ ָרה ּו ִב ׁ ְש ִביל יִ ְ ׂש ָר ֵאל"‪,‬‬ ‫"ב ֵר ׁ ִ‬ ‫ְּכמוֹ ׁ ֶש ָא ְמר ּו ַר ּבוֹ ֵתינ ּו ז"ל‪ְּ :‬‬ ‫ִּכי ֵהם ַע ְּמ ָך ְונַ ֲחלָ ְת ָך ֲא ׁ ֶשר ָּב ַח ְר ָּת ָּב ֶהם ִמ ָּכל ָה ֻא ּמוֹ ת‪ְ ,‬ונָ ַת ָּת לָ ֶהם ּתוֹ ָר ְת ָך‬ ‫ַה ְּקדוֹ ׁ ָשה‪ְ ,‬ו ֵק ַר ְב ָּתם לְ ׁ ִש ְמ ָך ַה ָ ּגדוֹ ל‪.‬‬ ‫ְו ַעל ִק ּיוּם ָהעוֹ לָ ם ְו ַעל ִק ּיוּם ַה ּתוֹ ָרה ָּבא לָ נ ּו ִמ ְּמ ָך ה' ֱאל ֵֹהינ ּו ׁ ְשנֵ י ִצ ּווּיִ ים‪ָּ .‬כ ַת ְב ָּת‬ ‫ְּבתוֹ ָר ְת ָך ּ ְ"פר ּו ו ְּרבוּ"‪ְ ,‬ו ָכ ַת ְב ָּת ְּבתוֹ ָר ְת ָך ְ"ולִ ַּמ ְד ֶּתם אוֹ ָתם ֶאת ְּבנֵ ֶיכם"‪ְ ,‬ו ַה ַּכ ָוּנָ ה‬ ‫את‪ ,‬יָ ַצ ְר ָּת‬ ‫את ִּכי ִאם לָ ׁ ֶש ֶבת‪ְ ,‬ולִ ְכבוֹ ְד ָך ָּב ָר ָ‬ ‫ִּבׁ ְש ֵּת ֶיהן ֶא ָחת‪ִּ ,‬כי לֹא לְ תֹ ה ּו ָב ָר ָ‬ ‫ַאף ָע ִ ׂש ָית‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶש ִ ּנ ְהיֶ ה ֲאנַ ְחנ ּו ְו ֶצ ֱא ָצ ֵאינ ּו ְו ֶצ ֶא ָצ ֵאי ָּכל ַע ְּמ ָך ֵּבית יִ ְ ׂש ָר ֵאל יוֹ ְד ֵעי‬ ‫ׁ ְש ֶמ ָך ְולוֹ ְמ ֵדי ּתוֹ ָר ֶת ָך‪.‬‬ ‫על ידי יצירת ַעם ישראל ונתינת התורה בידם‪ ,‬מתקיימת תכלית הבריאה ‪ -‬שהיא רצונו‬ ‫של הקב"ה להתגלות בעולם יותר ויותר‪.‬‬ ‫אבל כיצד ניתן להבין את דברי חז"ל שמצות 'ביכורים' היא תכלית הבריאה? מה‬ ‫יחודיותה?‬ ‫‪ .119‬בראשית א‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ .120‬בראשית רבה א‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫דנ | להתבונן‬ ‫תיקון הבריאה בשלימות הוא בחומריות שבארץ ישראל‬ ‫כאשר הקב"ה הבטיח לבני ישראל בהיותם במצרים‪ ,‬שהוא עתיד לגואלם‪ ,‬נאמרו להם‬ ‫חמשה לשונות המבטאים חמשה דרגות של גאולה‪:121‬‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ִמ ַּת ַחת ִס ְבלֹת ִמ ְצ ַריִ ם‪.‬‬ ‫ְוהוֹ ֵצ ִ‬ ‫ְו ִה ַ ּצלְ ִּתי ֶא ְת ֶכם ֵמ ֲעבֹ ָד ָתם‪.‬‬ ‫ְוגָ ַאלְ ִּתי ֶא ְת ֶכם ִּבזְ רוֹ ַע נְ טוּיָ ה‪.‬‬ ‫ְולָ ַק ְח ִּתי ֶא ְת ֶכם לִ י לְ ָעם‪.‬‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ֶאל ָה ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫ְו ֵה ֵב ִ‬ ‫סיום תהליך הגאולה ושיאו הוא בלשון הגאולה ‪" -‬והבאתי"‪ ,‬כלומר הכניסה לארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬שם הוא המקום המיועד להשכנת הגילוי האלוקי ברמה הגבוהה ביותר‪ ,‬דווקא‬ ‫בתוך המציאות הגשמית‪.‬‬ ‫גילוי זה לדאבוננו עדיין לא הושלם עד עצם היום הזה‪.‬‬ ‫אילו היינו זוכים‪ ,‬משה רבינו היה מכניס את ישראל לארץ‪ ,‬וכך היה נשלם הגילוי הסופי‬ ‫מתוך שלשת הגילויים שנעשו על ידו‪.‬‬ ‫וכפי שנאמר במדרש‪ ,122‬שאילו היה משה רבינו מכניס את ישראל לארץ‪ ,‬לא היה‬ ‫המקדש חרב לעולם‪ ,‬והיינו עומדים בתיקון השלם‪.‬‬ ‫אך לאחר שחטאו ישראל בחטא העגל ובחטא המרגלים‪ ,‬בצירוף 'חטאו' של משה‬ ‫רבינו ב'מי מריבה'‪ ,‬לא זכינו לגילוי זה‪ ,‬וכך התאפשר דרדור רוחני עד לחורבנות בתי‬ ‫המקדש וגלות מארצנו הקדושה‪ .‬ואנו עדיין מצפים להשיג את הגילוי העליון הלזה‪,‬‬ ‫בו המציאות החומרית בעצמה מכריזה את היותה גילוי אלוקי‪.‬‬ ‫צריך לדעת‪ ,‬למרות שלבסוף עם ישראל נכנסו לארץ הקדושה‪ ,‬היה זה רק כניסה‬ ‫זמנית לצורך עלייתם הרוחנית של ישראל ִלזמנו‪ ,‬ואין זו הכניסה המקורית‬ ‫שתוכננה‪ .‬סימן לדבר‪ ,‬שהלא במשך רוב שנות עולם עם ישראל לא היה בארצו‪.‬‬ ‫עכ"פ‪ ,‬אנו מצפים ומייחלים למציאות הנפלאה הזאת שהגילוי האלוקי יתגלה בארץ‬ ‫ישראל והתיקון שיעשה אז הוא על ידי העלאת החומריות אל ה'‪.‬‬ ‫ועלינו להרחיב ולבאר‪ ,‬כיצד זה נעשה‪.‬‬ ‫‪ .121‬שמות ו ו‪-‬ח‪.‬‬ ‫‪ .122‬מובא בפרשת דרכים דרוש ח'‪ ,‬ואור החיים דברים א‪ ,‬לז ועוד רבים‪ .‬ועי' סוטה ט‪" .‬לא שלטו שונאים‬ ‫במעשיהם"‪.‬‬ ‫הָּלֻּכ הָנ ָ ּׁשַה ןּוּקיִּת ‪ָ -‬היֶתֹולְלִקְו הָנ ָ ׁש הֶלְ כִּת | הנ‬ ‫אדם הראשון בגן עדן עסק בתיקון החומריות‬ ‫את עבודת תיקון החומריות ביצע אדם הראשון בהיותו בגן עדן‪ ,‬עוד קודם החטא‪,‬‬ ‫כפי שנאמר‪:123‬‬ ‫ַ"ו ִ ּי ַּקח ה' ֱאל ִֹקים ֶאת ָה ָא ָדם ַו ַ ּי ִ ּנ ֵחה ּו ְבגַ ן ֵע ֶדן לְ ָע ְב ָד ּה וּלְ ׁ ָש ְמ ָר ּה"‪.‬‬ ‫ומבאר הרמב"ן‪:124‬‬ ‫"שהניחו שם להיות זורע לו חטים ומיני תבואות וכל עשב זורע זרע‬ ‫וערוגות הבשמים‪ ,‬וקוצר ותולש ואוכל כרצונו‪ ,‬וזה טעם "לעבדה ולשמרה"‪,‬‬ ‫לעבוד אדמת הגן הערוגות שיעשה שם"‪.‬‬ ‫מה הענין של העבודה הזו? וכיצד היא מביאה את העולם לתיקונו וייעודו?‬ ‫תכלית הבריאה ‪ -‬רצונו של הקב"ה להתגלות בעולם‬ ‫נשנה שוב את היסוד שהזכרנו פעמים רבות‪ :‬תכלית ומטרת בריאת העולם היא רצונו‬ ‫של הקב"ה להתגלות בתוכו‪ ,‬כלשון השל"ה בנוסח תפילתו‪" :‬להשתמודע אלקותך"‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הקב"ה יצר מקום שבו הוא אינו גלוי‪ .‬כלומר‪ ,‬מקום בו ניתן לטעות ולהחשיב‬ ‫את המציאות כעומדת מכוח עצמה ומנותקת מכוחו של הבורא‪.‬‬ ‫אנו נבראנו כדי להיות באותו "עולם" שהקב"ה כביכול 'נעלם' ומסתתר בו‪ ,‬ולגלות בו‬ ‫את הקב"ה‪ .‬הגילוי הזה תלוי רק בנו‪.‬‬ ‫דרכי הגילוי הם רבים‪ .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם אוחז בידו כוס מים‪ ,‬מתבונן עליהם וחושב‪ :‬ממה עשויים המים האלו?‬ ‫אילו הוא היה מדען המתבונן בחכמת הטבע‪ ,‬תשובתו היתה שזה נוצר מתרכובת‬ ‫של יסודות וחומרים שונים וכו'‪ .‬אך היהודי המאמין פותח את פיו ואומר‪:‬‬ ‫"שהכל נהיה בדברו"!‬ ‫כשהיהודי אוחז ככר לחם או כל מאכל אחר‪ ,‬הוא לא מתייחס אליו כמציאות‬ ‫העומדת לעצמה‪ ,‬אלא הוא אומר "המוציא לחם מן הארץ"! "אתה ה' אלקינו‬ ‫מלך העולם בורא פרי האדמה"! הקב"ה מהוה כל פרט במציאות בכל רגע‪.‬‬ ‫גם בלימוד התורה אנו פועלים זאת‪.‬‬ ‫בכל נושא בתורה‪ ,‬אנו ניגשים עם המושכל ראשון שלנו שהוא "דעת בעלי‬ ‫בתים היפך דעת תורה"‪ ,‬ובמהלך לימוד הסוגיא אנו מבררים מה דעת ה' ותורתו‬ ‫‪ .123‬בראשית ב‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫‪ .124‬שם פסוק ז‪.‬‬ ‫ונ | להתבונן‬ ‫על הנושא הזה‪ .‬ובזה אנו עוקרים מעצמינו את ה"דעת בעלי בתים"‪ ,‬ומחדשים‬ ‫התייחסות אחרת למציאות על פי אמיתתה של התורה‪ ,‬התייחסות זו היא גילוי‬ ‫של דעת ה' יתב' בתוך המציאות הגשמית‪.‬‬ ‫בדומה לזה‪ ,‬גם קיום המצוות פועל גילוי אלוקי בבריאה‪.‬‬ ‫אנו נוטלים חפצים גשמיים ומשתמשים בהם לקיום מצוות ה'‪ ,‬ובכך אנו מגלים‬ ‫כלפי חוץ שאין לחפצים הגשמיים משמעות עצמית סתמית‪ ,‬אלא הם נועדו אך‬ ‫ורק בכדי לעשות בהם את רצון ה'‪ .‬בכך אנו מטפילים את כל הבריאה לקב"ה‪.‬‬ ‫זה ביאור מה שהצדיקים נהגו לבזבז כסף עבור המצוות‪ ,‬ולא להתמקח על‬ ‫מחירם‪ .125‬המטרה בזה היא לגלות שאין לכסף משמעות עצמית‪ ,‬אלא כל ייעודו‬ ‫הוא לשמש עבור קיום רצון ה'‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬חיים בתוך העולם עם אמונה‪.‬‬ ‫החיים עם אמונה אינו רק דרך מסוימת להתמודד עם קשיים בעולמנו‪ ,‬אלא זוהי מטרת‬ ‫הבריאה ותיקונה‪.‬‬ ‫כאשר מזדמן לפתחינו ניסיון‪ ,‬אנו מתלבטים האם לקיים את רצון ה' למרות‬ ‫שיהיה לנו מכך הפסד גשמי של כסף וכדומה‪ ,‬או להעדיף את הצרכים הגשמיים‬ ‫על פני רצון ה'‪.‬‬ ‫בשעה כזו עלינו להתגבר על הניסיון‪ ,‬ולגלות את ההשקפה נכונה על המציאות‪,‬‬ ‫שרק הקב"ה מנהל את הבריאה ולא מערכת הטבע הגשמית‪ .‬ועל כן נעשה את‬ ‫צונו יתב' ולא נחוש כלל שאנו מפסידים מאומה‪.‬‬ ‫זו הזדמנות לצעוק ולגלות את גילוי ה' בתוך העולם‪.‬‬ ‫ולכן כאשר תבוא הגאולה נחוש "שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים"‪,126‬‬ ‫וזהו עצמו תיקון הבריאה המלא‪.‬‬ ‫שורש חטא אדם הראשון ‪ -‬התייחסות לטבע כמערכת עצמאית‬ ‫חטא אדם הראשון שאנו עמלים לתקן עד עצם היום הזה‪ ,‬היה בנקודה זו‪ ,‬ונבאר‪:‬‬ ‫הלא בשעת החטא אדם הראשון היה בגן עדן‪ ,‬ואם כן כיצד יתכן שהוא חטא ועשה‬ ‫נגד רצון ה'‪ .‬הרי בגן עדן אין כל אחיזה לכוחות הרע‪ ,‬כמו שנאמר‪" :127‬לֹא ְי ֻג ְר ָך ָרע"!‬ ‫‪ .125‬ראה שער המצוות פרשת עקב‪ ,‬על מנהג האריז"ל‪.‬‬ ‫‪ .126‬סוטה מט ע"א‪.‬‬ ‫‪ .127‬תהילים ה‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫הָּלֻּכ הָנ ָ ּׁשַה ןּוּקיִּת ‪ָ -‬היֶתֹולְלִקְו הָנ ָ ׁש הֶלְ כִּת | זנ‬ ‫גם הנחש שפיתה את אדם הראשון לא היה יכול מעצמו להיכנס לגן עדן‪ ,‬ומוכרח‬ ‫שאפשר לכוחות הרע לשלוט על האדם‪.‬‬ ‫להיות שקדם לכך שורש חטא כלשהו ִ‬ ‫מבאר בעל ה'לשם'‪ :128‬תחילת ושורש החטא של אדם הראשון היה בכך שהוא התבונן‬ ‫בחכמת הטבע ועסק בה‪ .‬בזה הוא נתן חשיבות במה יש כאן כביכול מערכת הפועלת‬ ‫לעצמה‪ ,‬בניתוק מהקב"ה‪ ,‬במידת מה‪.‬‬ ‫ברגע שאדם הראשון נתן מציאות ָלעולם שכביכול הוא מנותק מהקב"ה‪ ,‬בזה הוא‬ ‫הוריד את העולם בדרגה‪ ,‬ונוצרה הסתרה גמורה של הקב"ה‪ ,‬עד שניתן להסתכל על‬ ‫העולם כאילו אין בו הנהגת הקב"ה‪ ,‬ח"ו‪.‬‬ ‫זה היה יסוד הפגם והרוע של 'חכמת יון' ‪ -‬להתייחס לטבע כמערכת הפועלת לעצמה‬ ‫בלא קשר לבורא ומנהיג‪ ,‬ובזה היא "החשיכה עיניהם של ישראל"‪.129‬‬ ‫וכאשר אנו מבקשים לתקן את חטא אדם הראשון‪ ,‬עלינו לשוב ולהוציא לפועל את‬ ‫הגילוי האלוקי בתוך הבריאה ‪-‬‬ ‫מאחר ואדם הראשון התבונן בטבע העומד לעצמו ובכך ניתק אותו מהקב"ה‪,‬‬ ‫לכך אנו צריכים לתקנו על ידי שנתבונן בטבע כדבר המחובר לגמרי לקב"ה‪,‬‬ ‫ולא כדבר עצמי‪ ,‬ובזה אנו מחברים אותו בחזרה למקורו‪.‬‬ ‫רבי חנינא בן דוסא לימד את ִ ּב ּתוֹ להתייחס ל'טבע' כגילוי אלוקי שאין לו מערכת‬ ‫עצמאית‪ ,‬ולכן אמר לה‪" :‬מי שאמר לשמן וידלוק יאמר לחומץ וידלוק"‪ ,130‬בכך הוא‬ ‫עשה תיקון לחטא אדם הראשון ומימש את תכלית הבריאה‪.‬‬ ‫מצות הבאת הביכורים ‪ -‬גילוי הקב"ה במציאות החומרית‬ ‫זה התוכן של מצות הבאת ביכורים ‪ -‬להכיר ולגלות שכל הטבע הוא גילוי אלוקי‪.‬‬ ‫הפירות שצומחים על העץ‪ ,‬באים לאחר עבודה רבה של האדם‪ .‬שהרי הוא זורע‪,‬‬ ‫משקה‪ ,‬מזבל ומטפח‪ ,‬לאחר שנה צומח הפרי הראשון‪ .‬אי אפשר לתאר את ההתרגשות‬ ‫שאוחזת בחקלאי שעמל כל כך הרבה בגידול העץ‪ ,‬וכעת סוף סוף הוא רואה בעיניו‬ ‫את הפרי הראשון‪...‬‬ ‫"כ ִֹחי ְוע ֶֹצם ָי ִדי ָעשָׂ ה ִלי‬ ‫המחשבה הראשונה שעלולה לעלות בראשו של החקלאי היא‪ּ :‬‬ ‫ֶאת ַה ַח ִיל ַה ֶ ּזה"‪ !131‬יש מערכת טבעית שפועלת בכללים מסוימים‪ ,‬ואני החכמתי לפעול‬ ‫לפי אותם כללים‪ ,‬טרחתי‪ ,‬יגעתי‪ ,‬והנה כעת אני קוצר את הפירות!‬ ‫‪ .128‬ספר הדע"ה ח"ב דרוש ד' ענף ג'‪.‬‬ ‫‪ .129‬בראשית רבה ב‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪ .130‬תענית כה ע"א‪.‬‬ ‫‪ .131‬דברים ח‪ ,‬יז‪.‬‬ ‫חנ | להתבונן‬ ‫אולם כאשר אותו חקלאי מביא את הפרי הראשון לבית המקדש ומגישו אל הקב"ה‪,‬‬ ‫הוא מצהיר ומגלה שלא הטבע וחכמתו הרבה עשו זאת‪ ,‬אלא רק הקב"ה‪ ,‬ועל כן לא‬ ‫יאה ונאה לקבל את ביכורי פרי האדמה‪.‬‬ ‫נמצא שבקיום מצוה זו‪ ,‬הוא אינו רק עושה מצוה כלשהי מתוך התרי"ג מצוות‪ ,‬אלא‬ ‫הוא מקיים את תכלית הבריאה!‬ ‫המצוה הזו ניתנה להתקיים מיד בכניסה לארץ ישראל‪ ,‬כמו שנאמר‪:132‬‬ ‫ְ"ו ָהיָ ה ִּכי ָתבוֹ א ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲאׁ ֶשר ה' ֱאל ֶֹק ָיך נֹ ֵתן לְ ָך נַ ֲחלָ ה‪ִ ,‬ו ִירׁ ְש ָּת ּה ְויָ ׁ ַש ְב ָּת ָּב ּה‪.‬‬ ‫אשית ָּכל ּ ְפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה ֲאׁ ֶשר ָּת ִביא ֵמ ַא ְר ְצ ָך ֲאׁ ֶשר ה' ֱאל ָ‬ ‫ֹקיך נֹ ֵתן‬ ‫ְולָ ַק ְח ָּת ֵמ ֵר ׁ ִ‬ ‫לָ ְך ְושַׂ ְמ ָּת ַב ֶּטנֶ א ְו ָהלַ ְכ ָּת ֶאל ַה ָּמקוֹ ם ֲאׁ ֶשר יִ ְב ַחר ה' ֱאל ֶֹקיך לְ ׁ ַש ֵּכן ׁ ְשמוֹ ׁ ָשם‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ְו ָענִ ָית ְו ָא ַמ ְר ָּת לִ ְפנֵ י ה' ֱאל ֶֹק ָיך‪...‬‬ ‫אשית ּ ְפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה ֲאׁ ֶשר נָ ַת ָּתה ִּלי ה'"!‬ ‫אתי ֶאת ֵר ׁ ִ‬ ‫ְו ַע ָּתה ִה ֵ ּנה ֵה ֵב ִ‬ ‫היסוד הזה‪ ,‬הוא הקו המנחה של כל העבודה המיוחדת שיש בארץ ישראל‪ ,‬גילוי ה'‬ ‫בתוך המציאות החומרית‪ .‬ושאין לטבע מציאות לעצמו‪ ,‬אלא כולו גילוי אלוקי‪.‬‬ ‫השמחה באה מ'סגירת מעגל'‬ ‫התורה מעידה שלאחר קיום מצות הביכורים יש לאדם שמחה‪ ,‬וכמו שנאמר בסיום‬ ‫פרשת הביכורים‪:133‬‬ ‫ְ"ושָׂ ַמ ְח ָּת ְב ָכל ַה ּטוֹ ב ֲאׁ ֶשר נָ ַתן לְ ָך ה' ֱאל ֶֹה ָיך וּלְ ֵב ֶית ָך"‪.‬‬ ‫מדוע יש שמחה מיוחדת לאחר קיום מצוה זו?‬ ‫ה'שמחה' היא הרגשה טובה שבאה לאחר סגירת מעגל‪ .‬כשיש מתחילה ֶח ֶסר‪ ,‬והוא‬ ‫נשלם‪ ,‬זה יוצר את ה'שמחה'‪ .134‬זו השמחה הקיימת בנישואין‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫כך גם כאן‪ :‬הבריאה חסרה את הגילוי האלוקי‪ ,‬ובהבאת הביכורים האדם פועל ומגלה‬ ‫אותו‪ .‬וב'סגירת המעגל' הזו נוצרת שמחה‪.‬‬ ‫מדוע יעקב אבינו חזר על פכים קטנים?‬ ‫את התייחסות הנכונה לחומר הגשמי‪ ,‬אנו יכולים ללמוד גם מיעקב אבינו ‪-‬‬ ‫‪ .132‬דברים כו‪ ,‬א‪-‬י‪.‬‬ ‫‪ .133‬דברים כו‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫‪ .134‬מהר"ל בכמה מקומות‪.‬‬ ‫הָּלֻּכ הָנ ָ ּׁשַה ןּוּקיִּת ‪ָ -‬היֶתֹולְלִקְו הָנ ָ ׁש הֶלְ כִּת | טנ‬ ‫לאחר שיעקב אבינו עבר עם נשיו וילדיו את ַמ ֲע ַבר ַי ּבֹק‪ ,‬נאמר‪:135‬‬ ‫ַ"ו ִ ּי ָּו ֵתר יַ ֲעקֹ ב לְ ַבדּ וֹ ‪ַ ,‬ו ֵ ּי ָא ֵבק ִא ׁיש ִע ּמוֹ ַעד ֲעלוֹ ת ַה ּׁ ָש ַחר"‪.‬‬ ‫מבאר רש"י‪:‬‬ ‫ויותר יעקב ‪ -‬שכח פכים קטנים וחזר עליהם‪.‬‬ ‫ויאבק איש ‪ -‬פירשו רבותינו ז"ל שהוא שרו של עשו‪.‬‬ ‫מדוע יעקב אבינו טרח כל כך להסתכן באישון לילה עבור 'פכים קטנים'?‬ ‫וכן‪ ,‬מהי הסיבה שדוקא כאן הגיע 'שרו של עשיו' להילחם עמו?‬ ‫חז"ל מלמדים‪ ,‬שבהזדמנות הזו היה ליעקב אבינו ניצחון על עשיו‪ ,‬ועל זה נאמר‪:136‬‬ ‫ית ִעם ֱאל ִֹהים ְו ִעם ֲאנָ ׁ ִשים ַו ּתוּ ָכל"‪.‬‬ ‫"כי שָׂ ִר ָ‬ ‫ִּ‬ ‫מה היה מיוחד באירוע זה שגרם ניצחון של יעקב על עשיו?‬ ‫חלוקת עוה"ז ועוה"ב בין יעקב לעשיו‬ ‫מצינו במדרש‪:137‬‬ ‫כשהיו יעקב ועשו במעי אמן‪ ,‬אמר לו יעקב לעשיו‪ :‬אחי‪ ,‬שני עולמות‬ ‫לפנינו‪ ,‬העולם הזה והעולם הבא‪ ,‬העולם הזה יש בו אכילה ושתיה ומשא‬ ‫ומתן לישא אשה ולהוליד בנים ובנות‪ ,‬אבל העולם הבא אין בו כל המדות‬ ‫הללו‪ .‬רצונך טול אתה העולם הזה ואני אטול העולם הבא‪.‬‬ ‫מיד כפר עשו בתחית המתים‪ ,‬אותה שעה נטל עשיו חלקו העולם הזה‬ ‫ויעקב נטל חלקו העולם הבא‪.‬‬ ‫הרי מבואר‪ ,‬שיעקב אבינו נטל את העולם הבא‪ ,‬והשאיר את העולם הזה לעשיו‪.‬‬ ‫ויש להבין‪ :‬אם כן ‪ -‬מה יעקב אבינו עושה כאן בעולם הזה?! כיצד הוא משתמש בו‬ ‫ונהנה ממנו? ובפרט שאנו רואים לכאורה את הקפדתו הגדולה לנצלו עד תומו בכך‬ ‫שחזר עבור פכים קטנים!‬ ‫יעקב אבינו ראה בכל המציאות החומרית 'כלים' לעבודת ה'‬ ‫ביאור הדבר טמון בשינוי הנוסח שהיה בין יעקב לעשיו בעת שנפגשו‪:‬‬ ‫‪ .135‬בראשית לב‪ ,‬כה‪.‬‬ ‫‪ .136‬שם פסוק לב‪.‬‬ ‫‪ .137‬ילקוט שמעוני תולדות סי' קיא‪.‬‬ ‫ס | להתבונן‬ ‫עשיו אמר‪" :138‬יֶ ׁש לִ י ָרב"‪ ,‬ויעקב אמר‪" :139‬יֶ ׁש לִ י כֹ ל"‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬כיצד יעקב אבינו היה יכול לומר "יש לי כל"‪ ,‬וכי הוא חולק על דברי חז"ל‬ ‫‪140‬‬ ‫"יש לו מנה רוצה מאתיים"?‪...‬‬ ‫אלא שעשיו חי את העולם הזה כמקום עם 'מטרה' לעצמו‪ ,‬המנותק מהקב"ה‪ .‬ולכן‬ ‫אמר "יש לי רב"‪ .‬הוא ְלעולם לא יבוא על סיפוקו‪ ,‬משום שבעולם הזה יש לו עוד‬ ‫הרבה מה להשלים‪.‬‬ ‫אבל יעקב אבינו לא ראה את העולם הזה 'מטרה' העומדת לעצמה‪ ,‬אלא כל המציאות‬ ‫שימשה אצלו רק כ'אמצעי' וכלי לגילוי הקב"ה בעולם‪.‬‬ ‫הוא השאיר את העולם הזה כ'מטרה בפני עצמו' לשאיפותיו של עשיו‪ ,‬ואילו לעצמו‬ ‫לקח את העולם הזה המשמש כ'כלי' לגלות את הקב"ה‪.‬‬ ‫ועל כך אמר יעקב אבינו‪" :‬יש לי כל"‪ .‬כלומר‪" ,‬יש לי את כל הכלים" לפעול את‬ ‫התיקון שלי בעולם‪ .‬מה שאין לי ‪ -‬לא צריך להיות לי‪ ,‬ומה שיש לי ‪ -‬הרי הוא כלי‬ ‫לצורך עבודת התיקון‪.‬‬ ‫הביטוי להשקפה הזו של יעקב אבינו‪ ,‬היה בחזרתו להבאת ה'פכים קטנים'‪.‬‬ ‫שהלא מבחינה כלכלית זה לא כדאי להסתכן ולבזבז את זמנו כביכול עבור‬ ‫פכים קטנים‪ .‬אך הוא הבין שאם הכלים הללו ניתנו לו כדי להביא את דבר ה'‬ ‫לגילוי דרך הכלים הללו‪ ,‬אי אפשר לוותר עליהם‪.‬‬ ‫כשיעקב אבינו חזר על הפכים הקטנים‪ ,‬הוא עורר בכך מלחמה כנגד שרו של עשיו‬ ‫המייצג את העולם הזה העומד כמטרה לעצמו‪ .‬ובזה עצמו הוא ניצח אותו‪ ,‬כשהראה‬ ‫שאצלו העולם הזה עומד רק לשימוש עבור גילוי כבוד ה'‪.‬‬ ‫בזוהר הקדוש‪ 141‬מבואר שעשיו הרשע הוא המקטרג על ישראל בראש השנה‪.‬‬ ‫הקטרוג של עשיו הוא על הנקודה הזו‪ ,‬שהוא בא ומקטרג על כך שהחיבור‬ ‫שלנו ל'עולם הזה' כדבר העומד לעצמו ולא ככלי המשמש לעבודת ה'‪ .‬שלקחנו‬ ‫אותו כמטרה ולא כאמצעי‪.‬‬ ‫ועל כן עלינו לתקן את ההשקפה הזו ואת ההשלכות המעשיות הנובעות ממנה‪,‬‬ ‫ובכך נזכה להינצל מהקטרוגים ולזכות בדין‪.‬‬ ‫‪ .138‬בראשית לג‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫‪ .139‬שם פסוק יא‪.‬‬ ‫‪ .140‬קהלת רבה א‪ ,‬לד‪.‬‬ ‫‪ .141‬ח"ב קפו ע"א‪.‬‬ ‫הָּלֻּכ הָנ ָ ּׁשַה ןּוּקיִּת ‪ָ -‬היֶתֹולְלִקְו הָנ ָ ׁש הֶלְ כִּת | אס‬ ‫הר גריזים והר עיבל ‪ -‬סמל הטוב והרע‬ ‫נשוב לבאר את המשמעות של 'הר עיבל'‪.‬‬ ‫בעל ה'לשם' מביא ידיעה חשובה על המציאות של הר גריזים והר עיבל‪ 142‬וז"ל‪:‬‬ ‫"כתוב בספר שערי ירושלים שער ב'‪ :‬הר עיבל הוא משמאל לעמק שכם‪,‬‬ ‫והוא שמם וערום מכל פרי עץ ודשא‪ ,‬קללת אלהים ירחף על פניו‪ ,‬והוא‬ ‫הר גבוה ושומם‪ ,‬כולו אבנים גדולות ודרכים עקלקלות‪.‬‬ ‫אך הר גריזים הוא לצד דרומית מערבית לעמק שכם‪ ,‬והוא מלא ברכת ה'‬ ‫ְּבגִ נּ וֹ ת ופרדסים ועצי פרי נחמדים"‪.‬‬ ‫המשמעות של "הר"‪ ,‬היא יציאה מהמסגרת הרגילה‪ ,‬והיא באה להורות וללמד על‬ ‫משהו‪.‬‬ ‫כמו שכתוב "אשא עיני אל ההרים" וביארו חז"ל במדרש ‪ 143‬שהכוונה זה‬ ‫האבות הקדושים שנקראו 'הרים'‪ .‬משום שהם מייצגים את הגילוי של המידות‬ ‫המיוחדות (חסד‪ ,‬גבורה ותפארת)‪.‬‬ ‫מובן א"כ ששני ההרים האלו באים ללמד אותנו יסוד הקשור לברכות והקללות‬ ‫שנאמרו כלפיהם‪.‬‬ ‫מוסיף הלשם‪:‬‬ ‫"הר עיבל הוא בסוד עץ הדעת טוב ורע"‪.‬‬ ‫נבאר את דבריו‪.‬‬ ‫גם מהרע יוצא גילוי אלוקי‬ ‫כאמור‪ ,‬תכלית בריאת העולם היא לגלות את הקב"ה‪ּ ַ ,‬ב ָּמקוֹ ם שהוא נעלם ומוסתר בו‪.‬‬ ‫אלוקי‪ ,‬לא רק מהטוב אלא גם מהרע‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫עלינו לדעת שמכל דבר בבריאה יוצא גילוי‬ ‫הרמח"ל מאריך לבאר יסוד זה בספרו "דעת תבונות"‪ ,144‬ואנו להבין זאת בדרך הפשטני‬ ‫יותר הוא‪ ,‬שהגילוי היוצא מהרע הוא בשעה שהרשע נענש ומפסיד‪.‬‬ ‫‪ .142‬ספר הדע"ה ח"ב דרוש ד' ענף ג'‪.‬‬ ‫‪ .143‬מדרש תהילים מזמור קכא‪.‬‬ ‫‪ .144‬במקומות רבים בספר‪ ,‬וז"ל (אות קמב)‪" :‬אינו טוב לעולם כלל מה שהקב"ה מניח לרשעים להתהולל‬ ‫ולהרים קרנם‪ ,‬והנה הצדיקים מדוכאים‪ ,‬ושטנא נצח‪ ,‬ודאי אין זה טוב לעולם‪ ,‬אלא רע‪ .‬אבל הטוב הוא‬ ‫אדרבא‪ ,‬שהקב"ה יעשה משפט‪ ,‬ושיכניע את הרשעים וישפיל הגאים‪ ,‬וירומם הצדיקים וירים כבודם‪ ,‬וכן‬ ‫נאמר (משלי כא‪ ,‬טו)‪" :‬שמחה לצדיק עשות משפט"‪" ,‬ובאבוד רשעים רנה" (משלי יא‪ ,‬י)"‪.‬‬ ‫בס | להתבונן‬ ‫יש שני דרכים לראות את יד ה' בתוך המציאות‪ ,‬או כש'טוב' לעושי רצונו‪ ,‬או כש'רע'‬ ‫למי שעוברים על דבריו‪.‬‬ ‫אם איננו רואים את ההנהגה הזו‪ ,‬הרי זה חלק מההסתר‪ ,‬ונכלל בשאלה "צדיק‬ ‫ורע לו רשע וטוב לו"‪ .145‬שאין כאן המקום להיכנס בביאורה‪.‬‬ ‫לאור זאת נוכל להבין‪ ,‬שהעבירה הגדולה ביותר היא כשרואים מציאות של 'טוב'‬ ‫ואומרים שכוחות גשמיים פעלו זאת ולא הקב"ה!‬ ‫זהו החטא החמור ביותר‪ ,‬משום שהוא מבטל את האפשרות להביא את הבריאה‬ ‫לתכליתה‪ .‬שהרי אי אפשר לראות את הגילוי האלוקי כשלא מייחסים את ההצלחה‬ ‫והטוב לקב"ה‪.‬‬ ‫משמעות אמירת הברכות והקללות בהר גריזים והר‬ ‫עיבל ‪ -‬הגילוי האלוקי יוצא בין מהטוב ובין מהרע‬ ‫כשעם ישראל נכנסו לארץ‪ ,‬הם היו צריכים להתחיל בעבודה לברר את הטוב מהרע‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫ולכן הצטוו להכריז מיד שמי שיהיה דבוק בה' ויעשה את רצונו זוכה ל'טוב'‪ ,‬ומי‬ ‫שחלילה יעבור על רצונו ויתחבר ל'רע' ולחדלון יפסיד הכל‪.‬‬ ‫לשם כך הם הלכו ל'הר גריזים' ו'הר עיבל'‪ ,‬וקראו כלפיהם את הברכות והקללות‪.‬‬ ‫ב'הר גריזים' הם ראו ביטוי לפריחה וצמיחה‪ ,‬וקראו את הברכות‪ ,‬ובכך גילו שהטוב‬ ‫בא מקיום רצון ה'‪ .‬וב'הר עיבל' הם ראו ביטוי לחדלון ולשממה‪ ,‬וקראו כלפיו את‬ ‫הקללות‪ ,‬ובכך גילו שהרע בא גם הוא מאת ה'‪ ,‬והוא ניתן למי שעובר על רצונו ולא‬ ‫מקיים את תפקידו בעולם כראוי‪.‬‬ ‫כשמתייחסים ל'רע' בצורה כזו‪ ,‬הרי הוא נהפך לשמש ככלי לגילוי כבוד ה'‪ .‬ובכך‬ ‫מעלים את ה'רע' ל'טוב'‪.‬‬ ‫זו הסיבה ש'אבני התורה' הונחו למרגלות הר עיבל‪ ,‬להראות ולגלות שהרע והשממה‬ ‫אינם באים באופן סתמי‪ ,‬אלא שחלה עליהם ְּכ ָל ֵלי וחוקי התורה הקדושה‪ ,‬ועל כן‬ ‫שוממותו של ההר היא דווקא מחמת מה שלא עושים רצונו של מקום‪.‬‬ ‫הקרבת השלמים והשמחה על השלימות והאיחוד‬ ‫בגילוי היוצא בין מהטוב ובין מהרע‬ ‫כעת כאשר הם הראו שכל המציאות נועדה לגילוי כבוד ה'‪ ,‬גם הטוב וגם הרע‪,‬‬ ‫הקריבו קרבן שלמים‪.‬‬ ‫‪ .145‬ראה ברכות ז ע"א‪.‬‬ ‫הָּלֻּכ הָנ ָ ּׁשַה ןּוּקיִּת ‪ָ -‬היֶתֹולְלִקְו הָנ ָ ׁש הֶלְ כִּת | גס‬ ‫"שלמים" מלשון שלימות‪ ,‬הם הגיעו להשגה שאין 'חומריות' רעה בבריאה‪,‬‬ ‫אלא הכל נועד לגילוי כבוד ה'‪.‬‬ ‫כל עוד והאדם לא מבין את היסוד הזה‪ ,‬הוא מבולבל‪ ,‬מצד אחד הוא רואה‬ ‫שיש משמעות כביכול לחומריות בעולם‪ ,‬ואי אפשר בלעדיו‪ ,‬ומאידך הוא יודע‬ ‫שהחומריות היא עכורה ועלולה להוריד אותו לשאול תחתית‪ .‬וכן הוא רואה מחד‬ ‫שיש מקום בעולם ל'רע'‪ ,‬ומאידך הוא מבין שה'רע' הוא שלילי‪ .‬זה מבלבל מאד‪.‬‬ ‫אך כשהאדם זוכה לחיות חיים אמיתיים‪ ,‬שרואים בו שכל המציאות נועדה לעבודת‬ ‫ה'‪ ,‬כאשר גם ל'חומריות' יש תפקיד בעבודת ה' באופנים ובגדרים שהתורה למדה‬ ‫אותנו‪ .‬ומבין יותר מזה ואף על ידי הרע יש בסופו של תהליך גילוי של רצון ה'‬ ‫בעולם‪ ,‬אזי הוא יוצא מן הבלבול ומן הספקות‪ ,‬ואין שמחה כהתרת הספקות‪.‬‬ ‫זה פשר השמחה הקיימת באכילת קרבן שלמים‪ ,‬שמחה הבאה בבהירות הגדולה‬ ‫לא ׁ ֵשי ריח ניחוח לה'‪ ,‬ואז הוא יכול להצטרף לסעודה‬ ‫של לקיחת החומר ולהעלותה ִ‬ ‫הקדושה יחד עם אכילת המזבח‪.146‬‬ ‫שעם ישראל למדו בהר גריזים והר עיבל שגם הטוב וגם הרע אינם כוחות‬‫לאחר ַ‬ ‫העומדים לעצמם‪ ,‬אלא כולם פועלים על ידי הקב"ה לפי מעשי האדם‪ ,‬ובמטרה‬ ‫להוציא מכך את התכלית של הגילוי האלוקי בבריאה‪ ,‬הרי הם הגיעו לידי הרגשת‬ ‫שמחה ושלימות‪.‬‬ ‫לכן המקור לשמחה בקרבן שלמים הוא דווקא כאן‪ ,‬משום שבמעמד זה התבררה‬ ‫השלימות הקיימת בכל הבריאה החומרית‪ ,‬שכולה נועדה לגילוי כבוד ה'‪.‬‬ ‫זו גם עבודתנו בשבתות ובמועדים‪ ,‬בהם אנו מתרוממים ומתעלים ויש לנו‬ ‫יכולת להכיר בנוכחות ה' בכל הבריאה‪ ,‬ובכך שהוא מתגלה גם במציאות‬ ‫החומריות הגשמית‪ .‬ולכן בזמנים אלו אנו מתענגים במאכלים גשמיים‬ ‫משובחים‪ ,‬שליו ודגים‪ ,‬משום שאנו יכולים להכיר בכך שהם מוסיפים גילוי‬ ‫לה' בבריאה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כשאדם שומר את המאכלים המשובחים לאוכלם אך לצורך השבת‬ ‫והמועדים‪ ,‬הוא מגלה ומראה שאין לחומר מקום לעצמו‪ ,‬אלא הוא מיועד רק‬ ‫לכבוד ה'‪ .‬ובאכילת מעדנים שכאלו יש תיקון לבריאה כולה‪.‬‬ ‫‪ .146‬ע"פ מדרש תנחומא צו פ"ד‪.‬‬ ‫דס | להתבונן‬ ‫השמחה מביטול הסתירה בין החומריות לרוחניות‬ ‫כשאדם זוכה להפנים את הידיעה הזו שאין סתירה בין החומריות לרוחניות‪ ,‬וּ ֵמ ַה ּכֹל‬ ‫"ל ִי ׁ ְש ֵרי ֵלב שִׂ ְמ ָחה"‪ ,‬כשיש יושר‬ ‫יוצא גילוי כבוד ה'‪ ,‬יש לו שמחה‪ .‬נאמר בפסוק‪ְ :147‬‬ ‫כשהכל מסתדר במהלך אחד ‪ -‬נוצרת שלמות ושמחה‪.‬‬ ‫החג 'המיועד' לעבודת השמחה הוא חג הסוכות‪ ,‬בו נוטלים את הלולב "לוֹ ‪ֵ -‬לב"‪,‬‬ ‫עליו אמרו בגמרא‪:148‬‬ ‫"מה תמר זה אין לו אלא לב אחד ‪ -‬אף ישראל אין להם אלא לב אחד‬ ‫לאביהם שבשמים"‪.‬‬ ‫בלב האדם יש שני חדרים‪ ,‬חדר ימין המקבל השפעה רוחנית מה'נשמה' אשר במוח‪,‬‬ ‫וחדר שמאל המחוברת לדחפים והתשוקות אשר ב'נפש'‪ .‬כאשר יש לו ספקות מה‬ ‫'ב ְל ֻ ּבל' ‪ -‬אותיות 'לב'‪'-‬לב' אך הפוכות‪ ,‬להורות על‬ ‫לעשות ומה ראוי לנהוג‪ ,‬הרי הוא ּב ִ‬ ‫היפך יושר ה'לב'‪.‬‬ ‫אך כאשר אין מקום ל'רע'‪ ,‬הרי הוא מכוון את שני החדרים רק להקב"ה‪ ,‬נעשה לו לב‬ ‫אחד לאביו שבשמים‪ ,‬אין לו ִ ּב ְל ּבוּ ל והוא שמח‪.‬‬ ‫הבחירה ביד האדם אם לגלות את ה' דרך הטוב או דרך הרע‬ ‫ובזות נבין את ביאור הפסוק המסביר מהי הסיבה לביאת הקללות‪:149‬‬ ‫ַּת ַחת ֲאׁ ֶשר לֹא ָע ַב ְד ָּת ֶאת ה' ֱאל ֶֹק ָיך ְּבשִׂ ְמ ָחה ו ְּבטוּב לֵ ָבב ֵמרֹ ב ּ ֹכל‪.‬‬ ‫תמהנו‪ ,‬כיצד יתכן שעל חסרון בשמחה יהיו עונשים כאלו חמורים ונוראים‪.‬‬ ‫והביאור הוא‪ ,‬שלא מדובר רק על חסרון הרגש של השמחה במעשי המצוות‪ ,‬אלא על‬ ‫חוסר הבנה של תכלית הבריאה‪ ,‬והתייחסות שגויה לכל החומריות‪.‬‬ ‫ונקדים לדייק ‪-‬‬ ‫שלכאורה בפשטות היה נראה לבאר שכוונת הפסוק לומר‪ :‬בגלל ומחמת שלא‬ ‫עבדת את ה' בשמחה‪ ,‬לכן תקבל עונש‪.‬‬ ‫"ת ַחת"‪.‬‬ ‫אבל לאמיתו של דבר לא זו היא המשמעות של הביטוי ַּ‬ ‫"ת ַחת" היא‪ּ ִ :‬ב ְמקוֹ ם‪ ,‬תמורת‪ ,‬תחליף‪ .‬כמו‬ ‫המשמעות הפשוטה של הביטוי ַּ‬ ‫"ע ִין ַּת ַחת ַע ִין"‪.150‬‬ ‫ַ‬ ‫‪ .147‬תהילים צז‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫‪ .148‬סוכה מה ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .149‬דברים כח‪ ,‬מז‪.‬‬ ‫‪ .150‬שמות כא‪ ,‬כד‪.‬‬ ‫הָּלֻּכ הָנ ָ ּׁשַה ןּוּקיִּת ‪ָ -‬היֶתֹולְלִקְו הָנ ָ ׁש הֶלְ כִּת | הס‬ ‫מה פשרו של הביטוי הזה כאן?‬ ‫אלא ביאור הפסוק הוא לא כפי משמעותו הפשוטה‪ .‬הקללות לא באות 'בגלל' שלא‬ ‫עבדנו את ה' בשמחה‪ ,‬אלא הם 'תחליף' לכך‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬יש אפשרות לגלות את הקב"ה דרך הטוב‪ ,‬ולהכריז שהוא בא מיד ה'‪ .‬ובצורה‬ ‫זו ניתן לגלות את הקב"ה בכל המציאות החומרית ולהגיע לשמחה של שלימות‪ ,‬כמו‬ ‫זו הקיימת בהבאת הביכורים‪ ,‬ועל זה נאמר שם "ושמחת בכל הטוב"‪ ,‬וכמידתו של‬ ‫יעקב אבינו ע"ה אשר אמר "יש לי כל"‪.‬‬ ‫ואזי שמחתו היא "בטוב לבב" היינו בשני חלקי ה'לב'‪ ,151‬כי כאשר האדם לא נותן‬ ‫מקום לרע ורואה רק את הטוב אזי שני חדרי הלב מחוברים המה בשמחת הגילוי של‬ ‫הקב"ה בעולם‪.‬‬ ‫אבל מי שלא רואה את החומריות כולה ככלים המיועדים לגילוי כבוד ה'‪ ,‬וּ ִב ְמקוֹ ם‬ ‫להיות 'שמח' בשלימות המאחדת את כל הבריאה תחת כנפי ה'‪ ,‬הוא נותן ערך ויחס‬ ‫למערכת החומרית והטבעית בפני עצמה ‪-‬‬ ‫אזי אין ברירה אלא להוציא ממנו את הגילוי האלוקי בדרך אחרת‪...‬‬ ‫ומעתה‪" ,‬תחת" שהיה עליך לגלות את ה' דרך שפע הטוב‪ֵ ,‬י ֵצא ממנו גילוי בדרך‬ ‫ובמסלול הרע‪ .‬וכאמור‪ ,‬הקללות הבאות על האדם העובר על רצון ה'‪ ,‬גם הם פועלות‬ ‫גילוי של הקב"ה בבריאה‪ ,‬וכלשון המדרש‪:152‬‬ ‫"כי יהיה משפט לרשעים‪ ,‬ושמחה לצדיקים"‪.‬‬ ‫וזה ביאור דברי רש"י‪" :‬מרֹב כל ‪ -‬בעוד שהיה לך כל טוב"‪.‬‬ ‫וכביאורו של המהר"ל‪ ,‬שלא יתכן שריבוי החומר יביא לריחוק מהקב"ה‪ ,‬משום‬ ‫שהחומר בעצמו יכול לשמש ככלי לתוספת גילוי אלוקי‪ .‬אלא שכאשר האדם חוטא‬ ‫ולא משתמש ברוב טוּב שהקב"ה נתן לו בעבור שישמש ככלי לגילוי כבוד ה'‪ ,‬אזי‬ ‫יצא ממנו גילוי בדרך אחרת של קללות ויסורים‪ ,‬וכך יתגלה שגם הרע הוא כלי ביד ה'‬ ‫להביאו על מי שעובר על רצונו‪.‬‬ ‫נמצא‪ ,‬שלאדם יש בחירה‪ ,‬האם לגלות את הקב"ה בטוב או לגלות אותו ברע‪.‬‬ ‫‪ .151‬וכדברי הגמ' במסכת בבא בתרא (יב ע"ב)‪" :‬א"ר אבדימי דמן חיפה קודם שיאכל אדם וישתה יש לו‬ ‫שתי לבבות לאחר שאוכל ושותה אין לו אלא לב אחד"‪ .‬ומבאר ר"צ הכהן זי"ע (פרי צדיק פרשת מקץ ‪ -‬אות ו)‬ ‫וז"ל‪" :‬לא נתפרש איזה לב אחד יש לו לאחר אכילה ושתיה‪ .‬אך הוא תלוי כפי כוונת האכילה‪ ,‬כי כשאוכל‬ ‫אכילה בקדושה מתקן גם הלב כסיל ויהיה לו רק לב אחד לאביו שבשמים‪ .‬ואם חס וחלילה האכילה אינו‬ ‫בקדושה רק למלא תאותו אז מתגבר היצר הרע על ידי האכילה‪ ,‬וכאמור"‪.‬‬ ‫והן הן הדברים‪.‬‬ ‫‪ .152‬בתי מדרשות חלק א ‪ -‬פרקי היכלות רבתי ‪ -‬פרק מ אות ב‬ ‫וס | להתבונן‬ ‫האם לשמוח בשלימות הבריאה‪ ,‬או לתקן דרך הקללות והרע‪.‬‬ ‫הקללות והברכות ‪ -‬אות ומופת על גילוי הנהגת ה' בבריאה‬ ‫ובזה יבואר היטב כ'מין חומר' הפסוק המקדים לפסוק שביארנו‪ ,‬נאמר על הקללות‪:153‬‬ ‫ְו ָהי ּו ְב ָך לְ אוֹ ת וּלְ מוֹ ֵפת ו ְּבזַ ְר ֲע ָך ַעד עוֹ לָ ם‪.‬‬ ‫הרמב"ם באגרת‪ 154‬מבאר את הפסוק הזה‪:‬‬ ‫"וכבר זכר בתורה שהוא מופת ַמ ְת ִמיד‪ ,‬ואמר "והיו בך לאות ולמופת‬ ‫ובזרעך עד עולם" ‪-‬‬ ‫רצה לומר‪ ,‬שתיקונם והפסדם אינם לסיבה טבעית ולא על מנהג המציאות‪,‬‬ ‫אלא נתלה בעבודה ו ְּב ֶמ ִרי‪.‬‬ ‫וזה אות יותר גדול מכל אות‪ ,‬שיהיו פעולותיהם תמיד נקשרות בתקון‬ ‫ענייניהם או בהפסדם"‪.‬‬ ‫הקללות והברכות משמשות כאות ומופת לגילוי הנהגת ה' בבריאה‪ .‬אין זה מערכת‬ ‫טבעית סתמית‪ ,‬אלא הטוב מושפע למי שעושה את רצון ה'‪ ,‬והרע נמשך למי שעובר‬ ‫על רצונו‪.‬‬ ‫תיקון השנה כולה על ידי שינוי המבט‬ ‫במהלך כל שנה ישנם חלקים 'טובים' וחלקים 'רעים'‪ ,‬ומשניהם עולה גילוי של הקב"ה‪.‬‬ ‫הן מה'טוב' הבא לטובים‪ ,‬והן מה'רע' הבא לרעים‪.‬‬ ‫בסיומה של השנה‪ ,‬שהיו בה משני החלקים ‪' -‬טוב' לטובים ו'רע' לרעים ‪ -‬אנו צריכים‬ ‫ּ‬ ‫לקרוא את הברכות והקללות שבפרשת 'כי תבא'‪ ,‬ובכך להכריז ולגלות שגם הטוב‬ ‫וגם הרע שהיו בשנה הזו היו כולם מעשי ה'‪ ,‬והם באים לפי עשיית רצונו יתב' או ח"ו‬ ‫המראת פיו‪.‬‬ ‫גם בשנים שלא היו צרות ואסונות‪ ,‬יש בעולם את מציאות החומר הגשמי‪ ,‬שכאשר הוא‬ ‫אלוקי הוא בבחינת 'רע' וניתן ְל ׁ ַש ֵ ּי ְך אותו לכוחות ה'סטרא אחרא'‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫מוסתר בלא גילוי‬ ‫ורק על ידי שאנו מגלים את האמת שהקב"ה ְמ ַהוֶּ ה ומנהיג את הכל‪ ,‬ה'רע' הזה מתחבר‬ ‫למקור ה'טוב'‪.‬‬ ‫‪ .153‬דברים כח‪ ,‬מו‪.‬‬ ‫‪ .154‬אגרת תחיית המתים‬ ‫הָּלֻּכ הָנ ָ ּׁשַה ןּוּקיִּת ‪ָ -‬היֶתֹולְלִקְו הָנ ָ ׁש הֶלְ כִּת | זס‬ ‫כשבסוף השנה מתבוננים בזה‪ ,‬הרי אנו מעלים את השנה כולה לתיקון‪ ,‬ומהפכים את‬ ‫כל ה'רע' ל'טוב'‪ .‬כשמבינים שכל ה'רע' שהיה השנה ‪ -‬נעשה ע"י ה' כדי להעניש את‬ ‫הרשעים‪ ,‬וכל החומר הוא כלי לגילוי המציאות האלוקית בעולם‪ ,‬בכך אנו מכלים את‬ ‫הקללות שהיו בשנה החולפת‪ ,‬ולא נותנים להם מקום וקיום עצמי‪ ,‬ממילא ניתן להיכנס‬ ‫לתפקיד של השנה הבאה בצורה טובה‪ ,‬בבקשתנו לפני אדון כל‪:‬‬ ‫"תן לנו שפע רב בשנה הבאה עלינו לטובה‪ ,‬כי אנו רוצים לגלות אותך בדרך ובמסלול‬ ‫הטוב‪ ,‬ולקיים בהידור את המצווה של "ושמחת בכל הטוב"‪ ,‬ובזה לתקן את כל הבריאה‬ ‫כולה כרצונך הטוב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חס | להתבונן‬ ‫ַהכּ וֹ ַח ׁ ֶש ַּב ּתוֹ כֵ ָחה‬ ‫ָּת ׁש ּו ב ּו ְל ת וֹ כַ ְח ִּת י ‪ַ -‬א ִּב י ָע ה ָל כֶ ם ר ּו ִח י‬ ‫תכלה שנה וקללותיה‬ ‫לתקופת 'אחרית השנה' קבעו לנו חז"ל סדר עבודה מיוחד‪ .‬וכפי שאמרו בגמרא‪:155‬‬ ‫עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבמשנה תורה קודם ראש‬ ‫השנה ‪ -‬כדי שתכלה השנה וקללותיה‪.‬‬ ‫כדי שנזכה לשנה טובה ומתוקה‪ ,‬ולא נדע עוד צער‪ ,‬עלינו לקרא בסיומה של השנה את‬ ‫התוכחות הכוללת את הקללות‪.‬‬ ‫כיצד זה פועל? מהי הדרך שבה ה'תוכחה' מסירה מאיתנו את הקללות לשנה הבאה?‬ ‫שלשת החסרונות של האדם בעבודת ה'‬ ‫"ת ׁשוּ בוּ‬ ‫את כוח התוכחה נלמד מתוך דברי שלמה המלך בספר משלי באומרו‪ָּ :‬‬ ‫ְלתוֹ ַכ ְח ִּתי"‪.‬‬ ‫תחילה נלמד בעיון את הרקע שעליו אומר שלמה המלך לשוב אל התוכחה‪.‬‬ ‫ישנם שלשה חסרונות מרכזיים שמפריעים לאדם בתהליך עלייתו בעבודת ה'‪:156‬‬ ‫ַעד ָמ ַתי ּ ְפ ָתיִ ם ְּת ֵא ֲהב ּו ֶפ ִתי‪ְ ,‬ולֵ ִצים לָ צוֹ ן ָח ְמד ּו לָ ֶהם‪ ,‬ו ְּכ ִסילִ ים יִ שְׂ נְ א ּו ָד ַעת‪.‬‬ ‫כך פירש בביאור הגר"א‪:157‬‬ ‫בני אדם המתרחקין עצמן מן התורה הוא מחמת ג' ענינים‪:‬‬ ‫"פ ָתיִ ם‬ ‫א' מחמת שנתפתו ביצרם לילך אחר תאוות עולם הזה‪ - .‬וזה ּ ְ‬ ‫ְּת ֵא ֲהב ּו ֶפ ִתי"‪.‬‬ ‫וביאור דבריו‪ :‬לכל אדם יש תאוות ודחפים שמושכים אותו לענייני עולם הזה‪.‬‬ ‫וה'פתי' אינו שולט על עצמו אלא מתפתה ונמשך אחריהם‪ ,‬על ידי זה הוא‬ ‫מתרחק מעבודת הבורא‪.‬‬ ‫‪ .155‬מגילה לא ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .156‬משלי א‪ ,‬כב‪.‬‬ ‫‪ .157‬כל הציטוטים מדברי הגר"א להלן‪ ,‬הם עיקרי דבריו‪.‬‬