gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מטעמי תורת חיים · Mita'amei Toras Chaim — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: מטעמי תורת חיים · Mita'amei Toras Chaim

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

מטעמי תורת חיים · Mita'amei Toras Chaim — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בינ"ו עמ"י עש"ו‬ ‫שנת ה'תשפ"ו‬ ‫פרשת כי תבוא – גודל מעלת השמחה‬ ‫התורה מצוה לעבוד את ה' בשמחה שנאמר " ּובָ אּו עָ לֶיָך כָל הַ ְּקלָלֹות הָ ֵאלֶה ְּּורדָ פּוָך וְּ ִה ִשיגּוָך עַ ד ִהשָ ְּמדָ ְך כִ י ל ֹא שָ מַ עְּ ָת בְּ קֹול יְהו"ה אֱ ֹל ֶקיָך ל ְִּשמֹר‬ ‫מחה ּובְּ טּוב לֵבָ ב מֵ רֹב כֹל" (דברים כח‪ ,‬מה‪-‬‬ ‫ֹותיו וְּ חֻ ק ָֹתיו אֲ שֶ ר צִ ּוְָך‪ :‬וְּ הָ יּו בְּ ָך לְּאֹות ּולְּמֹופֵת ּובְּ ז ְַּרעֲָך עַ ד עֹולָם‪ַּ :‬תחַּ ת אשֶׁ ר ל ֹא עבַּ ְדת ֶׁאת יְהו"ה אֱ ֹל ֶׁקיָך בְ ִׂש ְ‬ ‫ִמצְּ ָ‬ ‫מז)‪ .‬לפי שחייב אדם לשמוח בעת שעוסק במצוה ('רבינו בחיי' דברים כח‪ ,‬מז) שזה עיקר שלמות העבודה ('רבינו בחיי' בהקדמתו לפרשת נשא ד"ה באר)‪ ,‬ושמחה זו היא‬ ‫מצוה בפני עצמה ומקבל גם עליה שכר‪ .‬ומי שלא שמח במצוה ראוי להענישו ('רבינו בחיי' דברים כח‪ ,‬מז) וכל שכן אם מונע עצמו מן השמחה הזו‪ ,‬שראוי‬ ‫להיפרע ממנו (רמב"ם הלכות לולב פרק ח' הלכה טו)‪.‬‬ ‫ויש להבין‪ ,‬מדוע עם ישראל צריכים לקיים את מצוותיו של ה' יתברך וכן ללמוד את תורתו‪ ,‬דווקא מתוך שמחה ולא מתוך עצבות?‬ ‫מדת העצבות מגיעה מהס"מ ואשתו בראשית בריאת העולם‬ ‫'הסטרא אחרא' כולו עֶׁ צֶׁ ב ('שם משמואל' לר' שמואל מסוכטשוב פרשת ויחי דף שלג טור ב שנת תרע"ג ד"ה ויש לומר)‪ ,‬וכשהטיל זוהמא ביחד עם הנחש בתוך אדם וחוה‪ ,‬נמשכה‬ ‫ֲבּורָך בְ עִׂ צבון ת ֹא ֲכ ֶלנָה כֹל יְּמֵ י חַ יֶיָך" (בראשית ג‪ ,‬יז) וכן התקללה חוה‬ ‫רּורה הָ אֲ דָ מָ ה בַ ע ֶ‬ ‫להם מזה העצבות‪ .‬וזה כפי שקולל אדם הראשון אחרי חטאו "אֲ ָ‬ ‫אשתו "הַ ְּרבָ ה ַא ְּרבֶ ה עִׂ צְ בונְֵך וְּ הֵ ֹרנְֵך בְ עֶׁ צֶׁ ב ֵתל ְִּדי בָ נִים" (בראשית ג‪ ,‬טז) ('שערי קדושה' לר' חיים ויטאל חלק ב שער ד)‪ .‬ומטעם זה גם 'האלילים' מכונים בשם "עצַּ בִׂ ים"‬ ‫היות שהם מצד הטומאה של העצבות כפי שנאמר "כ ַָרע בֵ ל ק ֵֹרס נְּבֹו הָ יּו עצַּ בֵ יהֶׁ ם לַחַ יָה וְּ לַבְּ הֵ מָ ה נְּשֻ א ֵֹתיכֶם עֲמּוסֹות מַ שָ א ַל ֲע ֵיפָה" (ישעיה מו‪ ,‬א) וגם‬ ‫יֹוספּו לַחֲ ט ֹא ַויַעְּ שּו לָהֶ ם מַ סֵ כָה ִמכ ְַּספָם כִ ְּתבּונָם עצַּ בִׂ ים מַ עֲשֵ ה חָ ָר ִשים כֹֻּלה לָהֶ ם הֵ ם א ְֹּמ ִרים זֹבְּ חֵ י ָאדָ ם ֲע ָגלִים יִשָ קּון" (הושע יג‪ ,‬ב)‪ .‬וכן נאמר‬ ‫" וְּ עַ ָתה ִ‬ ‫ְּמֹוקש" (תהלים קו‪ ,‬לו) (עפ"י הרמ"ד וואלי תלמיד חבר להרמח"ל‬‫בתהלים "עצַּ בֵ יהֶׁ ם ֶכסֶ ף וְּ זָהָ ב מַ עֲשֵ ה יְּדֵ י ָאדָ ם" (תהלים קטו‪ ,‬ד) ועוד " ַויַעַ בְּ דּו ֶאת עצַּ בֵ יהֶׁ ם ַוי ְִּהיּו לָהֶ ם ל ֵ‬ ‫שמואל ב' פרק ה על הפסוק 'פרץ ה' את אויבי')‪.‬‬ ‫כשהאדם נמצא בעצבות הרי הוא מחזק את כוחות הטומאה‪ .‬לפי שהס"מ ואשתו הלילי"ת מביאים את האדם לעצבות ורודפים לבקש את נפשו‪,‬‬ ‫ממֶ נּו יָגֹון" – כנגד ס"מ‪" ,‬וַאֲ נָחָ ה" – כנגד לילי"ת ('תפארת שלמה' לר' שלמה‬ ‫וכפי שכתוב בסידור האר"י ז"ל כי הם רמוזים בתפילת עמידה בתיבות "וְּ הָ סֵ ר ִ‬ ‫מראדמסק בחלק לראש חודש ד"ה אהבתי)‪ .‬וזה מה שאומרים בווידוי בימי שני וחמישי "נִבְּ הֲ לָה נַפְּ שֵ נּו מֵ רֹוב עִׂ צְ בונֵנּו" – שעל ידי העצבות נבהלת הנפש ונפגמת‬ ‫אה ִאם דֶׁ ֶׁרְך עֹצֶׁ ב בִ י ּונְּחֵ נִי בְ דֶׁ ֶׁרְך עולם" (תהלים קלט‪,‬‬ ‫כי נופלת ממדרגתה הרוחנית‪ .‬ועל זה התפלל דוד המלך "חָ ְּק ֵרנִי ֵא‪-‬ל וְּ דַ ע לְּבָ בִ י בְּ חָ ֵננִי וְּ דַ ע שַ ְּרעַ פָי‪ְּּ :‬ור ֵ‬ ‫כג‪-‬כד) וכוונתו שיש שתי דרכים לאדם "דֶ ֶרְך עֹצֶ ב" שהיא דרך העצבות השייכת לסטרא אחרא‪ ,‬ויש "דֶ ֶרְך עֹולָם" שהיא דרך השמחה השייכת לשכינה‬ ‫הקדושה ('תפארת שלמה' בחלק 'שבת חוה"מ של פסח' ד"ה והנחילנו)‪ .‬לכן כאשר אדם נמצא בעצבות הוא נעשה מקום להשראת 'הסטרא אחרא' (עפ"י 'יערות דבש' חלק א'‬ ‫דרוש א לחודש אלול ד"ה ובזוהר)‪.‬‬ ‫כל עצבון בא מן 'החיצונים' ('שער הגלגולים' להאר"י ז"ל הקדמה לח ד"ה ונחזור לעניינינו) אשר גורמים הרבה מאוד דאגה ועצב במקום אחיזתם‪ ,‬מפני הרוע והפיתוי‬ ‫שלהם (הרמ"ד וואלי בביאור על תהלים מזמור טז‪ ,‬ד)‪ ,‬ומטרתם להפיל את האדם ('שערי קדושה' למהרח"ו חלק ב שער ד) על ידי העצבות‪ ,‬אשר מביאה לכך שיוכנע יצר הטוב‬ ‫של האדם ואז לא יוכל להידבק בקדושה (הרמ"ד וואלי תהלים קלט‪ ,‬כד)‪ .‬ועצבות זו מגיעה בעיקר מלילי"ת אשת הס"מ ('תפארת שלמה' לר' שלמה מראמדסק בחלק לראש‬ ‫חודש ד"ה אהבתי) שיש לה ארבע מאות ושמונים מחנות מזיקים כגמטריא שמה‪ ,‬והיא גורמת לאדם הרבה יללות ודאגה וצער בשעת לימוד התורה ובשעת‬ ‫התפילה‪ ,‬וכן בשבתות וימים טובים ושאר שמחות של מצוה ('ארץ החיים' לר' אברהם חיים הכהן על התהלים מזמור נג‪ ,‬א)‪ .‬וכשהאדם נמצא בעצבות ואנחה הוא נטמא‬ ‫בה בהיותו תופס את אומנותה‪ ,‬ונותן לה יד לעשות בו את תאוותה כיון שנעשה מצידה‪ .‬ואז היא יכולה לטמא אותו ב'קרי' כי הוא בחלקה‪ .‬ורמז‬ ‫לדבר בפסוק "עֵ שֶ ב מַ זְּ ִריעַ ז ֶַרע" (בראשית א‪ ,‬יא) כאשר מחליפים בפסוק את התיבה "עֵ שֶ ב" בתיבה 'עֵ צֶ ב' ('יוסף לחק' להחיד"א על 'חק לישראל' פרשת משפטים ליום שני)‪.‬‬ ‫מדת העצבות מסלקת את השכינה ואת 'רוח הקודש' מהאדם‬ ‫כל אדם צריך שלא תהיה עליו 'עצבות' (צוואת הבעש"ט אות ט ד"ה ושלא יהיה) ולהיזהר מזה בכל מה שיוכל (צוואת הבעש"ט אות מד ד"ה וזהו כלל גדול)‪ .‬ואם הוא מתעצב‬ ‫בשעת עשיית מצוה הוא מעורר את רוח הטומאה ואת הלילי"ת שהיא יללה ועצבון נפש ('יערות דבש' לר' יהונתן אייבשיץ חלק ב דרוש ה ד"ה אבל זה בא הכל)‪ ,‬ולא שורה‬ ‫עליו 'השכינה' (זוהר פרשת ויחי דף רטז ע"ב ד"ה תנא אמר רבי אלעזר) ו'רוח הקודש' ('שערי קדושה' חלק ב שער ד‪' ,‬יערות דבש' דרוש א לחודש אלול ד"ה ובזוהר)‪ .‬וגם אם היתה עליו רוח‬ ‫הקודש‪ ,‬הרי שהיא מסתלקת ממנו ('שערי קדושה' למהרח"ו חלק ב שער ד ‪' ,‬יוסף לחק' להחיד"א על 'חק לישראל' פרשת משפטים ליום שני)‪ ,‬לפי שאין דבר כמו 'העצבות' שגורם‬ ‫לאדם מניעת השגת חכמה ו'רוח הקודש' אפילו אם הוא ראוי ('שער רוח הקודש' להאר"י ז"ל בחלק 'כוונת האפר' דף לג טור ב ד"ה 'גם מדת העצבות')‪ ,‬כי מדה זו היא בעצמה‬ ‫'הקליפה' כנודע ('ליקוטי יקרים' להמגיד ממעזריטש דף לח ע"ב ד"ה והנה באמת)‪ ,‬ומגונה מאוד ('שער רוח הקודש' להאר"י ז"ל בחלק 'כוונת האפר' דף לג טור ב ד"ה 'גם מדת העצבות') ממש היפך‬ ‫הקדושה ('ליקוטי יקרים' להמגיד ממעזריטש דף לח ע"ב ד"ה והנה באמת)‪.‬‬ ‫ולכן כאשר ה' שלח את אברהם אבינו לעקוד את בנו‪ ,‬הוא לא אמר לו בתחילה היכן המקום המדויק בו יקריב את בנו אלא רק הודיעו כי ישוב‬ ‫ידָך אֲ שֶ ר ָאהַ בְּ ָת ֶאת יִצְּ חָ ק וְּ לְֶך לְָּך ֶאל ֶא ֶרץ הַ מ ִֹריָה וְּ הַ ֲעלֵהּו שָ ם ְּל ֹעלָה עַּ ל ַּאחַּ ד הֶׁ ה ִׂרים אשֶׁ ר‬ ‫ויתגלה אליו כמו שנאמר " וַי ֹאמֶ ר ַקח נָא ֶאת בִ נְָּך ֶאת י ְִּח ְּ‬ ‫אֹמַּ ר ֵאלֶׁיָך" (בראשית כב‪ ,‬ב)‪ .‬וכששמע אברהם אבינו כי ה' עתיד להתגלות אליו שוב סמוך לעקידה‪ ,‬היה עוצר את עצמו לא לבוא לידי עצבון בעבור עקידת‬ ‫להשגת ספרי 'מטעמי תורת חיים' המתוקים מדבש ‪052-718-3300‬‬ ‫ספר שני‬ ‫נקודות הפצה בערים‪ :‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬חולון‪ ,‬אשדוד‪ ,‬פתח תקוה‪ ,‬צפת‪ ,‬בני ברק‪,‬‬ ‫ספר ראשון‬ ‫כ‪ 700 -‬עמודים‬ ‫ביתר עלית ‪ ,‬נתניה‪ ,‬רמלה‪ ,‬ראש העין‪ ,‬קרית גת‪ ,‬באר שבע‪ ,‬אשקלון‪ ,‬מעלה אדומים‪.‬‬ ‫כ‪ 650 -‬עמודים‬ ‫מרתקים!‬ ‫מרתקים!‬ ‫בחנויות ספרים בירושלים‪' :‬ספרי מאה שערים'‪ ,‬ספרי 'עין יעקב'‪' ,‬ספרי הישיבה'‬ ‫ניתן להשיג בעוד מקומות ובאמצעות שליח עד הבית‬ ‫~‪~1‬‬ ‫בנו‪ ,‬שאם היה מגיע לידי כך הרי היתה מסתלקת ממנו 'רוח הקודש' ולא היה יכול לדבר עם השכינה כפי שהצטווה‪ .‬ועל ידי זה מנע הקב"ה את‬ ‫אברהם אבינו מלהתעצב אל ליבו בעבור העקידה ('ענף יוסף' על מדרש תנחומא פרשת וירא ד"ה ואין נא‪' ,‬תפארת יהונתן' לר' יהונתן אייבשיץ פרשת וירא ד"ה אשר אומר)‪.‬‬ ‫וכאשר רצתה רבקה אמנו לדעת מה יש בבטנה בשל צער ההריון שהיה לה‪ ,‬היא לא שאלה את בעלה יצחק אבינו על אף שהיה נביא ה' ומפורסם‬ ‫ויצא טיבעו בכל העולם‪ ,‬וגם לא את אברהם אבינו שעדיין היה חי ובוודאי היה בעל רוח הקודש‪ ,‬אלא הלכה לשאול דווקא ב'ישיבת שם ועבר' כפי‬ ‫שנאמר " ַוי ְִּת ֹרצֲצּו הַ בָ נִים בְּ ִק ְּרבָ ּה וַת ֹאמֶ ר ִאם כֵן לָמָ ה זֶה ָאנֹכִ י ו ֵַתלְֶך ל ְִׂדרֹש ֶׁאת יְהו"ה" (בראשית כה‪ ,‬כב) (ראה רש"י בראשית כה‪ ,‬כב ד"ה ותלך לדרוש)‪ .‬והסיבה לכך היא‬ ‫משום שרבקה היתה מצטערת הרבה בהריונה‪ ,‬ובלי ספק היו גם בעלה וחמיה מצטערים בשבילה ומתוך כך לא שרתה הנבואה עליהם ש"אין‬ ‫הנבואה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות אלא מתוך שמחה" (ראה רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ז הלכה ד)‪ ,‬ועל כן לא יכלו לעזור לה בשאלתה ('רבינו‬ ‫אפרים על התורה' פרשת תולדות) (להרחבה על ישיבת שֵ ם ועֶ בֶ ר ראה אחד ממאמרינו לפרשת תולדות – 'הישיבה של שם ועבר')‪.‬‬ ‫וכן יעקב היה ירא מאוד כשיצא מבית לבן ונודע לו על עשו הרשע הרודף אחריו‪ ,‬שנאמר " ַויָשֻ בּו הַ מַ ל ְָּאכִ ים ֶאל ַי ֲעקֹב לֵאמֹר בָ אנּו ֶאל ָא ִחיָך ֶאל עֵשָ ו‬ ‫ִשנֵי מַ חֲ נֹות" (בראשית לב‪,‬‬ ‫אתָך וְּ ַא ְּרבַ ע מֵ אֹות ִאיש עִ מֹו‪ַּ :‬ויִׂירא יַּעקֹב ְמאֹד ַויֵצֶ ר לֹו ַויַחַ ץ ֶאת הָ עָ ם אֲ שֶ ר ִאתֹו וְּ ֶאת הַ צ ֹאן וְּ ֶאת הַ בָ ָקר וְּ הַ גְּ מַ לִים ל ְּ‬ ‫הלְֵך ל ְִּק ָר ְּ‬ ‫וְּ גַם ֹ‬ ‫ז‪-‬ח)‪ .‬יעקב נשא תפילה לה' יתברך ואמר "הַ צִ י ֵלנִי נָא ִמיַד ָא ִחי ִמיַד עֵ שָ ו כִׂ י י ֵרא אנֹכִׂ י אֹתו פֶן יָבֹוא וְּ ִה ַכנִי ֵאם עַ ל בָ נִים" (בראשית לב‪ ,‬יב) ומיד אחר כך הוא‬ ‫ישן שם שנאמר " ַו ָילֶן שָ ם בַ ַל ְּילָה הַ הּוא" (בראשית לב‪ ,‬יד)‪ ,‬אך עם זאת ה' לא התגלה אליו בחלום לענות על תפילתו ובקשתו‪ .‬והסיבה לכך היא כיוון‬ ‫שיעקב אבינו היה ירא ודואג מאוד‪ ,‬ועל ידי כן לא היה נמצא בשמחה ולכן לא שרתה עליו השכינה‪ ,‬שאין היא שורה על האדם מתוך עצבות אלא‬ ‫מתוך שמחה ('עץ הדעת טוב' לר' חיים ויטאל פרשת וישלח ד"ה וילן שם)‪.‬‬ ‫אך כאשר יעקב אבינו ברח מבית הוריו מפני עשו הרשע‪ ,‬שגם אז היה עצוב ודואג וירא מפני אחיו‪ ,‬אף על פי כן ישן וראה מראות אלקים שנאמר‬ ‫" ַויֵצֵ א ַי ֲעקֹב ִמבְּ ֵאר שָ בַ ע ַו ֵילְֶך חָ ָרנָה‪ַ :‬ויִפְּ גַע בַ מָ קֹום ַו ָילֶן שָ ם כִ י בָ א הַ שֶ מֶ ש ַוי ִַקח מֵ ַאבְּ נֵי הַ מָ קֹום ַויָשֶ ם ְּמ ַראֲ ש ָֹתיו ַוי ְִּשכַב בַ מָ קֹום הַ הּוא‪ַ :‬ויַחֲ ֹלם וְּ ִהנֵה‬ ‫סֻ לָם מֻ צָ ב ַא ְּרצָ ה וְּ ר ֹאשֹו מַ גִ יעַ הַ שָ מָ יְּמָ ה וְ ִׂהנֵה מַּ לְאכֵי אֱ ֹל ִׂקים ֹעלִׂים וְ י ְֹר ִׂדים בו‪ :‬וְּ ִהנֵה יְּה ָֹו"ה נִצָ ב עָ לָיו וַי ֹאמַ ר אֲ נִי יְּה ָֹו"ה אֱ ֹל ֵקי ַאבְּ ָרהָ ם ָאבִ יָך וֵאֹל ֵקי‬ ‫שכֵב עָ לֶיהָ לְָּך ֶא ְּת ֶננָה ּו ְּלז ְַּרעֶ ָך" (בראשית כח‪ ,‬י‪-‬יג)‪ .‬ועל זה היה מתפלא יעקב אבינו‪ ,‬כי ידע שאין השכינה שורה אלא מתוך שמחה‪,‬‬ ‫יִצְּ חָ ק הָ ָא ֶרץ אֲ שֶ ר ַא ָתה ֹ‬ ‫וכיצד ראה מראות אלקים? עד אשר חקר ומצא כי כל זה לא היה אלא מצד הכנת המקום הקדוש ההוא כפי שאמר "אכֵן יֵש יְהו"ה בַּ מקום הַּ זֶׁה"‬ ‫אנֹכִ י ל ֹא יָדָ עְּ ִתי" (בראשית כח‪ ,‬טז) כלומר שהיה ידוע לו שהוא לא מוכן לזכות למראה הזה ('צרור המור' לר' אברהם סבע חמיו של ר' יוסף קארו‬ ‫(בראשית כח‪ ,‬טז)‪ ,‬אך מצדו "וְּ ָ‬ ‫פרשת ויצא ד"ה ולכן אמר יעקב)‪ ( .‬ראה 'יערות דבש' לר' יהונתן אייבשיץ חלק א' בהספד חודש אב דף פג ע"ב טור ב ד"ה 'אמנם הישוב' שהביא כי השכינה יכולה להימצא גם עם שבורי לב ואף למראשותיו של החולה‬ ‫שהוא בעיצבון גדול‪ ,‬כי במעלות מסוימות של קרבת אלקים ניתן להתקרב אליו יתברך אפילו בעצבות עיי"ש ואכמ"ל)‪.‬‬ ‫תנֶת‬‫השבטים הקדושים לקחו את כתונת הפסים של יוסף אחרי מכירתו והטבילו אותה בדם שעיר עיזים ושלחו לאביהם‪ ,‬כפי שנאמר " ַוי ְִּקחּו ֶאת כְּ ֹ‬ ‫תנֶת בִ נְָּך ִהוא ִאם ל ֹא"‬ ‫ֹאמרּו ז ֹאת מָ צָ אנּו הַ כֶר נָא הַ כְּ ֹ‬ ‫תנֶת הַ פ ִַסים ַויָבִ יאּו ֶאל אֲ בִ יהֶ ם וַי ְּ‬ ‫תנֶת בַ דָ ם‪ַ :‬ויְּשַ לְּחּו ֶאת כְּ ֹ‬ ‫יֹוסֵ ף ַוי ְִּשחֲ טּו ְּשעִ יר עִ זִ ים ַוי ְִּטבְּ לּו ֶאת הַ ֻכ ֹ‬ ‫(בראשית לז‪ ,‬לא‪-‬לב) וזה כי השבטים ידעו שאין הנבואה שורה מתוך עצבות ועל ידי שאביהם יקבל את כתונת יוסף תבוא לו עצבות ולא תשרה עליו‬ ‫השכינה וממילא לא יידע מה עלה בגורלו של יוסף‪ .‬וזה פירוש דברי רבותינו שהאחים שיתפו את השכינה עמהם (ראה 'מדרש תנחומא' פרשת וישב אות ב)‬ ‫במעשה מכירת יוסף ('שפתי כהן על התורה' לר' מרדכי הכהן פרשת וישב ד"ה וישלחו)‪ .‬זה גם הטעם שהם לא הרגו את יוסף כפי שאמר יהודה "מַ ה בֶ צַ ע כִ י נַּהרֹג ֶאת‬ ‫ָא ִחינּו וְּ כִ ִסינּו ֶאת דָ מֹו" (בראשית לז‪ ,‬כו)‪ ,‬כי בסוף אביהם היה מקבל תנחומים על המת והיתה שבה אליו השכינה כי שוב לא היה מתאבל‪ .‬ואז השכינה‬ ‫היתה מגלה לו שיוסף נהרג על ידם ('ילקוט דוד' לר' דוד פוזנר פרשת וישב על הפסוק 'מה בצע כי נהרוג את אחינו')‪.‬‬ ‫השבטים החליטו שלא להרוג את יוסף וממילא אביהם לא יתרצה בקבלת תנחומים על המת כי הוא למעשה חי (ראה 'בראשית רבה' פד‪ ,‬כא) וימשיך‬ ‫באבלותו‪ ,‬ואז לא תהיה השכינה אצלו כי אין השכינה שורה מתוך עצבות‪ .‬ועל ידי זה יתקיים בהם "וְּ כִ ִסינּו ֶאת דָ מֹו" מפני יעקב אבינו‪ .‬ואמר להם‬ ‫יהודה " לְּכּו וְּ נ ְִּמכְּ ֶרנּו ַלי ְִּש ְּמעֵ אלִים וְּ יָדֵ נּו ַאל ְּת ִהי בֹו" (בראשית לז‪ ,‬כז)‪ ,‬וכך עשו אחרי שזרקו אותו לבור שנאמר " ַוי ְִּמ ְּשכּו ַו ַיעֲלּו ֶאת יֹוסֵ ף ִמן הַ בֹור ַוי ְִּמכְּ רּו‬ ‫ֶאת יֹוסֵ ף ַלי ְִּש ְּמעֵ אלִים בְּ עֶ ְּש ִרים כָסֶ ף ַויָבִ יאּו ֶאת יֹוסֵ ף ִמצְּ ָריְּמָ ה" (בראשית לז‪ ,‬כז‪-‬כח) ('ילקוט דוד' פרשת וישב על הפסוק 'מה בצע כי נהרוג את אחינו)‪ .‬ואכן כל אותן שנים יעקב‬ ‫אבינו היה בעצב ולא שרתה עליו השכינה (זוהר פרשת ויחי דף רטז ע"ב ד"ה תא חזי כתיב)‪ ,‬ורק כאשר נודע לו כי יוסף בנו חי באה לו שמחה ומיד חזרה אליו רוח‬ ‫ַּת ִׂחי רּוחַּ יַּעקֹב אבִׂ יהֶׁ ם" (בראשית מה‪ ,‬כז)‬ ‫הקודש שנאמר " ַויְּדַ בְּ רּו ֵאלָיו ֵאת כָל ִדבְּ ֵרי יֹוסֵ ף אֲ שֶ ר ִדבֶ ר אֲ לֵהֶ ם ַוי ְַּרא ֶאת הָ ֲעגָלֹות אֲ שֶ ר שָ לַח יֹוסֵ ף לָשֵ את אֹתֹו ו ְ‬ ‫(זוהר פרשת וישב דף קפ ע"ב ד"ה הכא אית לאסתכלא)‪.‬‬ ‫וכשחטא העם בחטא המרגלים היו ישראל נזופים והסתלק ה'דיבור' של ה' ממשה רבינו‪ ,‬כלומר שה' היה מדבר אתו אך לא היה בלשון חיבה‬ ‫פנים אל פנים ובישוב הדעת (רש"י דברים ב‪ ,‬יז)‪ .‬ומטעם זה מאז תיאור חטא המרגלים (ראה דברים א‪ ,‬כב‪-‬לו) פניית ה' למשה רבינו היתה רק בלשון "וַי ֹאמֶ ר"‬ ‫ולא בלשון " ַויְּדַ בֵ ר" ('רבינו בחיי' דברים ב‪ ,‬יז) עד לאחר שתמו למות כל דור המדבר וכפי שנאמר בסמיכות הפסוקים " ַוי ְִּהי כַאֲ שֶ ר ַּתמּו כָל ַאנְּשֵ י הַ ִמלְּחָ מָ ה‬ ‫לָמּות ִמ ֶק ֶרב הָ עָ ם‪ַּ :‬ויְדַּ בֵ ר יְּה ָֹו"ה ֵאלַי לֵאמֹר" (דברים ב‪ ,‬טז‪ -‬יז)‪ .‬והנה על אף שֶ ְּמ ֵתי ִמ ְּדבָ ר פסקו מלמות כבר בתשעה באב שבשנה האחרונה של בני ישראל‬ ‫במדבר‪' ,‬הדיבור' חזר למשה רבינו רק כמה ימים אחר כך בחמשה עשר באב‪ ,‬משום שעם ישראל היה באבלות על אותם אלו שמתו קודם לכן בתשעה‬ ‫באב‪ ,‬ורק אחרי שעברו שבעת ימי האבלות יצאו בני ישראל מהעיצבון וממילא רק אז היה יכול להתייחד הדיבור עם משה רבינו בחמישה עשר‬ ‫באב ('רבינו בחיי' דברים ב‪ ,‬יז‪' ,‬שפתי כהן על התורה' פרשת דברים ד"ה ארץ רפאים)‪.‬‬ ‫וכן אחרי פטירת נדב ואביהוא שני בניו של אהרן‪ ,‬ה' התגלה למשה רבינו וציוה דרכו את אהרן הכהן כפי שנאמר " ַויְּדַ בֵ ר יְּה ָֹו"ה ֶאל מֹשֶ ה ַאחֲ ֵרי מֹות‬ ‫ְּשנֵי בְּ נֵי ַאהֲ רֹן בְּ ָק ְּרבָ ָתם לִפְּ נֵי יְּה ָֹו"ה ַויָמֻ תּו‪ :‬וַּי ֹאמֶׁ ר יְהו"ה ֶׁאל מֹשֶׁ ה דַּ בֵ ר ֶׁאל ַּאהרֹן א ִׂחיָך וְּ ַאל יָב ֹא בְּ כָל עֵ ת ֶאל הַ קֹדֶ ש ִמבֵ ית ַל ָפ ֹרכֶת ֶאל פְּ נֵי הַ ַכפ ֶֹרת אֲ שֶ ר‬ ‫עַ ל הָ ָארֹן וְּ ל ֹא יָמּות כִ י בֶ עָ נָן ֵא ָר ֶאה עַ ל הַ ַכפ ֶֹרת" (ויקרא טז‪ ,‬א‪-‬ב) כלומר שה' ציוה את אהרן דרך משה ולא באופן ישיר‪ ,‬לפי שהשכינה שורה רק מתוך‬ ‫שמחה ואילו אהרן היה או ֵנן על בניו‪ ,‬ולא היתה יכולה השכינה לשרות עליו ('תפארת יהונתן' על התורה לר' יהונתן אייבשיץ פרשת אחרי מות ד"ה דבר)‪ .‬וכן כאשר התנבאו‬ ‫אלדד ומידד "משה מת‪ ,‬ויהושע מכניס את ישראל לארץ" (רש"י במדבר יא‪ ,‬כח) אמר יהושע למשה רבינו "אֲ ֹדנִי מֹשֶ ה כְ ל ֵאם" (במדבר יא‪ ,‬כח)‪ ,‬וכוונתו שיטיל‬ ‫עליהם צרכי ציבור וממילא ִׂתכְ ֶׁלה נבואתם כי אין הנבואה שורה מתוך אבילות וטורח ('שפתי חכמים' על רש"י במדבר יא‪ ,‬כח) או כוונתו שיכלא אותם ממש ועל‬ ‫ידי כן יפסיקו את נבואתם משום שיהיו בעצבות ('שפתי כהן על התורה' פרשת בהעלותך ד"ה וישארו שני)‪.‬‬ ‫על ידי שהאדם נמצא בשמחה יכולה לשרות עליו 'רוח הקודש'‬ ‫השכינה הקדושה נקראת בשם 'שמחה' ('יוסף לחק' להחיד"א ב 'חק לישראל' פרשת משפטים ליום שני‪' ,‬ניצוצי אורות' להחיד"א על זוהר פרשת ויחי דף רטז ע"ב אות ב)‪ ,‬ועל כך מבקשים‬ ‫מחה' היא 'עם השכינה' ('ניצוצי‬ ‫בֹותינּו שֶ ַת ֲעלֵנּו בְ ִׂש ְמחה ל ְַּא ְּרצֵ נּו"‪ ,‬כשהכוונה בתיבה 'בְ ִׂש ְ‬ ‫בתפילת מוסף של שבת "י ְִּהי ָרצֹון ִמ ְּל ָפנֶיָך ה' אֱ ֹל ֵקינּו וֵאֹל ֵקי אֲ ֵ‬ ‫~‪~2‬‬ ‫אורות' להחיד"א על זוהר פרשת ויחי דף רטז ע"ב אות ב)‪ .‬ו כאשר יצחק אבינו רצה לברך את בנו עשו‪ ,‬הוא ביקש שיעשה לו מאכלים ע ֲֵרבִ ים שנאמר " ַועֲשֵ ה לִי מַ ְּטעַ ִמים‬ ‫א ֵכלָה בַ עֲבּור ְּתבָ ֶרכְּ ָך נַפְּ ִשי בְּ טֶ ֶרם ָאמּות" (בראשית כז‪ ,‬ד) וכל הכוונה של יצחק אבינו לא היתה לתענוג הגוף או לחוש הטעם‬ ‫יאה לִי וְּ ֹ‬ ‫כַאֲ שֶ ר ָאהַ בְּ ִתי וְּ הָ בִ ָ‬ ‫חלילה‪ ,‬אלא כדי שנפשו תהיה שמחה ומתענגת ועל ידי השמחה תחול עליו 'רוח הקודש' כדי שיוכל לברכו‪ .‬לכן הוא הזכיר עם הברכה את נפשו‬ ‫א ֵכלָה בַ עֲבּור ְתב ֶׁרכְ ָך נַּפְ ִׂשי בְּ טֶ ֶרם ָאמּות" (בראשית כז‪ ,‬ד) וכן "וַי ֹאמֶ ר הַ גִ שָ ה לִי וְּ אֹכְּ לָה ִמצֵ יד בְּ נִי‬ ‫יאה לִי וְּ ֹ‬ ‫שנאמר " ַועֲשֵ ה לִי מַ ְּטעַ ִמים כַאֲ שֶ ר ָאהַ בְּ ִתי וְּ הָ בִ ָ‬ ‫כנִׂי נַּפְ שֶׁ ָך" (בראשית כז‪ ,‬יט) ('רבינו בחיי' פרשת תולדות‬ ‫ידי בַ עֲבּור ְתב ְר ַּ‬ ‫לְּמַ עַ ן ְתב ֶׁרכְ ָך נַּפְ ִׂשי" (בראשית כז‪ ,‬כה) וגם כך אמר יעקב ליצחק אביו "קּום נָא ְּשבָ ה וְּ ָאכְּ לָה ִמצֵ ִ‬ ‫פרק כז ד"ה ועשה לי)‪.‬‬ ‫כאשר אדם שמח בשמחה של מצוה הוא יכול לזכות להידבק ב'שכינה הקדושה' הנקראת 'שמחה' וכך להעביר מעליו את ה'רעה' שהיא הלילי"ת‪,‬‬ ‫ולא לבוא לידי חטא ('יוסף לחק' להחיד"א על 'חק לישראל' פרשת משפטים ליום שני)‪ .‬ומטעם זה הצטוו ישראל לעלות לירושלים בשלושת הרגלים‪ ,‬לפי שאז כל ישראל‬ ‫כאיש אחד נמצאים ביחד והשמחה ביניהם רבה ביותר‪ ,‬ועל ידי השמחה הזאת נדחית 'הסטרא אחרא' המנסה לקטרג ולמנוע את השפע שמוריד‬ ‫הקב"ה לעם ישראל בשלושת הרגלים ('תפארת שלמה' פרשת ויצא ד"ה וירא והנה)‪ .‬ועוד היו יכולים על ידי שמחתם לשאוב 'רוח הקודש'‪ ,‬כפי שהיה עם יונה בן‬ ‫אמיתי שהיה מעולי הרגלים וב'שמחת בית השואבה' שרתה עליו רוח הקודש‪ .‬לכן השמחה היתה נקראת 'שמחת בית השואבה' לרמוז כי שאבו‬ ‫משם רוח הקודש (גמ' ירושלמי סוכה דף כב ע"ב פרק ה הלכה א)‪.‬‬ ‫וכך היא גם היתה הנהגתם של הצדיקים‪ ,‬כאשר הם היו רוצים שתשרה עליהם 'רוח הקודש' אזי היו מטיבים את לבם בשמחה ובטוב לבב‪ ,‬כדי‬ ‫לסלק את העצבות ולקרב את השמחה‪ .‬וזה הענין של סעודות מצוה וסעודות תלמידי חכמים‪ ,‬שעל ידי התחלת 'התענוג הגשמי' מגיעים בסוף לכך‬ ‫שמטיבים את ליבם ב'רוח הקודש' ('אגרא דכלה' לר' צבי אלימלך מדינוב מחבר ספר 'בני יששכר' פרשת תולדות ד"ה הנה נא)‪ .‬כך היתה הסעודה שעשו אהרן הכהן והזקנים עם‬ ‫יתרו שנאמר " ַוי ִַקח י ְִּתרֹו ח ֵֹתן מֹשֶ ה ֹעלָה ּוזְּ בָ ִחים לֵאֹל ִק ים ַויָב ֹא ַאהֲ רֹן וְּ כֹל זִ ְּקנֵי י ְִּש ָר ֵאל לֶאֱ כָל לֶחֶ ם עִ ם ח ֵֹתן מֹשֶ ה לִפְּ נֵי הָ אֱ ֹל ִקים" (שמות יח‪ ,‬יב)‪ ,‬שכוונתם‬ ‫היתה להביא שמחה לסועדים עד שתשרה עליהם 'רוח הקודש' ('רבינו בחיי' פרשת יתרו יח‪ ,‬יב)‪.‬‬ ‫לפני שדוד המלך היה מזמר את התהלים חלה עליו 'רוח הקודש' ואז היה משורר‪ .‬מזמורים מעין אלו נפתחו בשתי התיבות " ִׂמזְ מור לְדוִׂ ד" כמו‬ ‫במזמור "ל ְַּמנַצֵ חַ ִׂמזְ מור לְדוִׂ ד‪ :‬הַ שָ מַ יִם ְּמסַ פְּ ִרים כְּ בֹוד ֵא"ל ּומַ עֲשֵ ה יָדָ יו מַ גִ יד הָ ָר ִקיעַ " (תהלים יט‪ ,‬א‪-‬ב) וכן " ִׂמזְ מור לְדוִׂ ד הָ בּו לַיה ָֹו"ה בְּ נֵי ֵאלִים הָ בּו לַיה ָֹו"ה‬ ‫כָבֹוד ָועֹז" (תהלים כט‪ ,‬א) וכן הלאה‪ .‬אך כמה פעמים שלא היתה חלה 'רוח הקודש' על דוד המלך לפני שהיה פותח ומזמר את התהלים (זוהר פרשת בראשית דף‬ ‫סז ע"א ד"ה יהודה פתח)‪ ,‬לכן היה מנגן (מדרש שוחר טוב' כד ד"ה לדוד מזמור) ושר (גמ' פסחים דף קיז ע"א) שיר ושבח אחר‪ ,‬כדי שעל ידי כן יתעורר השפע של 'רוח הקודש'‬ ‫וישרה עליו ('זכר דוד' מאמר א' פרק יז דף מב ד"ה מזמור לדוד)‪ ,‬ואחר כך היתה שורה עליו 'רוח הקודש' ('מדרש שוחר טוב' כד ד"ה לדוד מזמור) ואז היה מזמר את מזמורי‬ ‫התהלים ('זכר דוד' מאמר א' פרק יז דף מב ד"ה מזמור לדוד)‪ .‬ובמזמורים אלו בהם דוד היה צריך לעורר את השפע נאמרה הלשון "לְדוִׂ ד ִׂמזְ מור" כלומר בסדר הפוך‪,‬‬ ‫ֹשבֵ י בָ ּה" (תהלים כד‪ ,‬א) (ראה עוד במזמורי תהלים ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה) (זוהר פרשת בראשית דף סז ע"א ד"ה 'יהודה פתח'‪ .‬אמנם ראה גמ'‬ ‫לֹואּה ֵתבֵ ל וְּ י ְּ‬ ‫ּומ ָ‬‫כגון במזמור "לְדוִׂ ד ִׂמזְ מור לַיה ָֹו"ה הָ ָא ֶרץ ְּ‬ ‫פסחים דף קיז ע"א שגרסו ההיפך מזה)‪.‬‬ ‫על ידי השמחה מסתלק הסטרא אחרא והאדם נעשה כלי להשראת השכינה‬ ‫אם האדם נמצא בשמחה הרי הוא דבק בקדושה ומכניע את 'הקליפה'‪ ,‬כי כשהוא שמח אין ש ם עצבות ותוגה וכשזה קם זה נופל ('נועם אלימלך' לר'‬ ‫אלימלך מליז'ענסק פרשת וארא ד"ה או יאמר)‪ .‬ועל ידי השמחה במצוה מתבטלת אחיזת 'הסטרא אחרא' מגופו והיא מגורשת ('צוארי שלל' להחיד"א פרשת קדושים אות ב‪,‬‬ ‫'צוארי שלל' להחיד"א פרשת בהעלותך אות ה ד"ה א"נ במשז"ל דאין) ומתמעטים כוחות 'החיצונים' ששורשם רק עצבות ויללה ('שם משמואל' פרשת ויגש שנת תרע"ג דף רעט)‪ .‬לכן ה'‬ ‫ִית ַאְך שָ מֵ חַ "‬ ‫בּוא ְּתָך ּובְּ כֹל מַ עֲשֵ ה יָדֶ יָך וְּ הָ י ָ‬ ‫ֹלקיָך בְּ כֹל ְּת ָ‬ ‫ֹלקיָך בַ מָ קֹום אֲ שֶ ר יִבְּ חַ ר יְּה ָֹו"ה כִ י יְּבָ ֶרכְּ ָך יְּה ָֹו"ה אֱ ֶ‬ ‫"שבְּ עַ ת י ִָמים ָתחֹג לַיה ָֹו"ה אֱ ֶ‬ ‫יתברך ציוה ִ‬ ‫ִית ַאְך שָ מֵ חַ " – שתהיה שמחה של מצוה שכל כוונתה לשמים‪ ,‬ואז היא תהיה ללא 'עצב' שהוא מאחיזת החיצונים‪ ,‬ואחר כך‬ ‫(דברים טז‪ ,‬טו)‪" .‬וְּ הָ י ָ‬ ‫בּוא ְּתָך ּובְּ כֹל מַ עֲשֵ ה יָדֶ יָך" – ברכה שהיא ללא עצבות‪ ,‬כי כך היא ברכת ה' שנאמר "בִ ְּרכַת יְּה ָֹו"ה ִהיא ַתע ֲִשיר‬ ‫ֹלקיָך בְּ כֹל ְּת ָ‬ ‫יתקיים "יְּבָ ֶרכְּ ָך יְּה ָֹו"ה אֱ ֶ‬ ‫יֹוסף עֶׁ צֶׁ ב עִ מָ ּה" (משלי י‪ ,‬כב) (הרמ"ד וואלי דברים פרק טז על הפסוק 'במקום אשר יבחר ה'')‪.‬‬ ‫וְּ ל ֹא ִ‬ ‫בכוח השמחה שורה קדושה על האדם (עפ"י הרמ"ד וואלי תהלים קלט‪ ,‬כד)‪ ,‬וכשהיא שמחה של מצוה נהיה גופו גם מוכן וראוי שתשרה עליו השכינה‪ .‬וזה מה‬ ‫שנאמר "רנִׂי וְ ִׂש ְמ ִׂחי בַ ת צִ יֹון כִ י ִה ְּננִי בָ א וְ ש ַּכנ ְִׂתי בְּ תֹוכְֵך נְּאֻ ם יְּה ָֹו"ה" (זכריה ב‪ ,‬יד)‪ָ " ,‬רנִי" – במצוות‪" ,‬וְּ ִש ְּמ ִחי" – בתורה‪ ,‬בשביל שתהיי מוכנה להשראת‬ ‫השכינה‪ ,‬ואז "וְ ש ַּכנ ְִׂתי בְּ תֹוכְֵך נְּאֻ ם יְּה ָֹו"ה" ('צוארי שלל' להחיד"א הפטרת בהעלותך אות ה' ד"ה א"נ במשז"ל דאין)‪ .‬לכן צריך האדם להיות שמח מאוד כשעוסק בתורה‪,‬‬ ‫במצוה ובתפילה‪ ,‬יותר מאשר הרוויח או מצא אלף אלפי דינרי זהב‪ ,‬ויהיה בחשק נמרץ ובהתלהבות עצומה ('מדבר קדמות' להחיד"א מערכת ש'‪ ,‬כה)‪ ,‬ואז הוא‬ ‫אהוב לפני ה' יתברך (ספר 'זכירה' לר' זכריה סימנר דף כו ע"ב ד"ה סגולה העושה מצוה תמיד בשמחה)‪ .‬והשמחה בעת עשיית המצוות היא תועלת עצומה לאדם‪ ,‬כפי שהעיד‬ ‫האר"י ז"ל לאחד מתלמידיו‪ ,‬שכל מה שהשיג בחכמה נפלאה ורוח הקודש היה מחמת שעשה את כל מצוותיו בשמחה גדולה כמוצא שלל רב ('ככר‬ ‫לאדן' להחיד"א דרך ארץ זוטא פרק ב' דף רפא ד"ה מוסר‪' ,‬עיר מקלט' סדר א'‪-‬ב' אות ת‪' ,‬פלא יועץ' ערך שמחה ד"ה ובפרט)‪.‬‬ ‫וכך היה עם אברהם אבינו שעשה ברית מילה כפי שנאמר " וְּ ַאבְּ ָרהָ ם בֶ ן ִת ְּשעִ ים ו ֵָתשַ ע שָ נָה בְּ ִהמֹלֹו בְּ שַ ר עָ ְּרלָתֹו" (בראשית יז‪ ,‬כד)‪ ,‬וכאשר הגיע ליום‬ ‫השלישי לאחר המילה‪ ,‬שהכאב בו הוא גדול‪ ,‬אברהם לא היה עַּצֵ ב ולא הצטער על כאבו‪ ,‬ואדרבא היה שמח וטוב לב על המצוה כמו שאמר דוד‬ ‫המלך על מצות המילה "שָ ש ָאנֹכִ י עַ ל ִא ְּמ ָר ֶתָך כְּ מֹוצֵ א שָ לָל ָרב" (תהלים קיט‪ ,‬קסב)‪ .‬לכן התגלתה אליו השכינה שנאמר " ַוי ֵָרא ֵאלָיו יְּה ָֹו"ה בְּ ֵאֹלנֵי מַ ְּמ ֵרא‬ ‫וְּ הּוא יֹשֵ ב פ ֶַתח הָ אֹהֶ ל כְּ חֹם הַ יֹום" (בראשית יח‪ ,‬א)‪ .‬וזה היה שבח גדול לאברהם אבינו שנראתה אליו השכינה באותה העת שהיה בעל ייסורים‪ .‬וכל כך‬ ‫היה שמח אברהם במצוה עד שהיה יכול באותו יום לרוץ כמו נער על מנת לקיים מצות הכנסת אורחים ולארח את שלושת האנשים שבאו אליו‬ ‫א ְּרצָ ה" (בראשית יח‪ ,‬ב) ('צרור המור' לר' אברהם סבע פרשת וירא‬‫שנאמר " ַויִשָ א עֵ ינָיו ַוי ְַּרא וְּ ִהנֵה ְּשֹלשָ ה אֲ נ ִָשים נִצָ בִ ים עָ לָיו ַּוי ְַּרא וַּירץ ל ְִׂקראתם ִמפ ֶַתח הָ אֹהֶ ל ַוי ְִּש ַתחּו ָ‬ ‫ד"ה כל זאת להורות מעלת)‪.‬‬ ‫וזה גם עניינה של השבת שיש בה השראת 'שכינה' על ישראל‪ .‬לכן השבת נקראת 'כַּלה' כפי שאומרים בקבלתה "בֹו ִאי ַכלָה" וגם נקראת 'מלכה'‬ ‫כפי שאומרים 'שבת מלכתא' – כי שמות אלו הם כינויים לשכינה‪ .‬ומשום כך מקבלים את השבת בשמחה גדולה ובשירים נאים ותשבחות ורננות‪,‬‬ ‫ובכמה קהילות היו נוהגים אף לנגן לפני כניסת השבת בכלי זמר בנבלים וכינורות‪ .‬כי אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה‪ .‬ומטעם זה הוזהרו‬ ‫ישראל על 'שלום בית' ביתר שאת‪ ,‬כדי שיהיה לו שלום עם אשתו ביום שבת ויתקיים בהם "איש ואשה זכו שכינה ביניהן" (ראה גמ' סוטה דף יז ע"א בשם‬ ‫ר' עקיבא) כלומר שהשכינה תשרה שם בשבת עמהם‪ .‬ולכן נאסרה העצבות ביום שבת כמו שאומרים בנוסח ברכת המזון בשבת "ואל תהי צרה ויגון‬ ‫~‪~3‬‬ ‫ביום מנוחתנו" ('דעת חכמה' למהרי"ל פוחוביצ'ר שער השבת פרק תשיעי ד"ה ועל שענין שבת)‪ .‬ו צריך לקדש את השבת במאכל ומשתה וכסות נקיה שעל ידי דברים אלו‬ ‫נמשכת השמחה בלבו של האדם‪ ,‬והיא מביאתו שתשרה עליו 'השכינה' ('מדרש אליהו' למחבר שבט מוסר בביאור מגילת אסתר דף עו ע"ב ד"ה א"נ בדרז"ל עשה שבתך חול)‪.‬‬ ‫התפילה של האדם היא לפני השכינה וצריכה להיות מתוך שמחה‬ ‫הלויים שהיו במשכן ובבית המקדש מקום השראת השכינה‪ ,‬הצטוו לשורר בפה ובכלי ניגון בזמן הקרבת הקרבנות‪ ,‬על מנת שיהיה מעשה הקרבת‬ ‫הקרבנות נעשה בשמחה על ידי הכהנים‪ ,‬בכוח הניגון והשיר של הלויים ‪ .‬ולכן הלויים הורשו לעבוד בבית המקדש רק בהיותם בגיל שלושים עד‬ ‫חמישים‪ ,‬לפי שאז האדם בשיא כוחו מבחינה גופנית וכן מבחינת הקול‪ ,‬ואחר כך תש כוחו וקולו משתנה ונפסל (עפ"י 'רבינו בחיי' על התורה בהקדמה לפרשת‬ ‫נשא)‪ .‬מטעם זה הוזהרו ישראל לתת ללוים 'מעשר לוי'‪ ,‬ואם אין‪ ,‬יתנו לו 'מעשר עני' או מהשלמים (ראה רש"י דברים יב‪ ,‬יח)‪ ,‬כי כיון שהלוי גורם את השמחה‬ ‫על ידי ניגון ושיר‪ ,‬אז אם לא ישמחו אותו הוא לא ישמח אותם‪ ,‬ואדרבא במקום שמחה יהיה עֶׁ צֶׁ ב‪ .‬וזה מה שציותה התורה באכילת הקדשים "כִ י‬ ‫ִאם לִפְּ נֵי יְּה ָֹו"ה אֱ ֹל ֶקיָך ת ֹאכְּ לֶנּו בַ מָ קֹום אֲ שֶ ר יִבְּ חַ ר יְּה ָֹו"ה אֱ ֹל ֶק יָך בֹו ַא ָתה ּובִ נְָּך ּובִ ֶתָך וְּ עַ בְּ ְּדָך וַאֲ מָ ֶתָך וְּ הַ לֵוִ י אֲ שֶ ר בִ ְּשעָ ֶריָך וְּ שָ מַ ְּח ָת לִפְּ נֵי יְּה ָֹו"ה אֱ ֹל ֶקיָך‬ ‫בְּ כֹל ִמ ְּשלַח יָדֶ ָך" (דברים יב‪ ,‬יח) "וְּ הַ לֵוִ י אֲ שֶ ר בִ ְּשעָ ֶריָך" – הזהירה התורה לתת לו את חלקו בקדשים משום "וְּ שָ מַ ְּח ָת לִפְּ נֵי יְּה ָֹו"ה אֱ ֹל ֶקיָך" – שהשמחה‬ ‫תלויה בו (הרמ"ד וואלי פרשת ראה דברים פרק יב על הפסוק 'השמר לך פן תעזוב')‪.‬‬ ‫לכן צריך האדם לשמוח גם בעת שעוסק בתפילה לפי שהיא כנגד עבודת המקדש‪ ,‬שבה אדם עומד מול השכינה ומשוחח עמה‪ .‬ואם יעשה זאת‬ ‫מתוך צער הרי לא תהיה תפילתו רצויה כי צריך להתפלל רק מתוך שמחה ('של"ה הקדוש' במסכת ראש השנה תורה אור ד"ה ועוד כי מתוך) וכשם שרבותינו דרשו "אין‬ ‫עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך‬ ‫'ש ְּמחָ ה' הוא הניקוד של‬ ‫שמחה של מצוה" (גמ' ברכות דף לא ע"א)‪ .‬וצריך שהשמחה בתפילה תהיה ביראה ולא בקלות ראש‪ .‬לכן הניקוד של התיבה ִ‬ ‫התיבה ' ִי ְּר ָאה' ('מחשוף הלבן' לר' יעקב אבוחצירא פרשת תרומה ד"ה ועשו לי מקדש)‪ .‬ו אם אדם לא יכול להתפלל בשמחה לפני ה' מחמת צער ודוחק שהוא שרוי בו‪,‬‬ ‫תקנתו שיוריד דמעות בתפילתו כי 'שערי דמעה' לא ננעלו (ראה גמ' ברכות דף לב ע"ב בשם ר' אלעזר)‪ ,‬ואז המלאכים הממונים על שערי דמעה שוברים את כל‬ ‫המקטרגים והמנעולים בעליונים‪ ,‬ומכניסים את הדמעות והתפילה לפני המלך הקדוש (זוהר פרשת תרומה דף קסה ע"א ד"ה ואי תימא אי הכי וד"ה אלא ודאי הא) (להרחבה על‬ ‫מעלת התפילה בדמעות ראה אחד מאמרינו לפרשת ויצא – 'כוחן העצום של הדמעות')‪.‬‬ ‫על מנת שהתפילה תעלה למעלה צריך להתפלל רק מתוך שמחה שנאמר "עִ בְּ דּו ֶאת יְּה ָֹו"ה בְּ ִש ְּמחָ ה בֹאּו ְּל ָפנָיו בִ ְּר ָננָה" (תהלים ק‪ ,‬ב) כי לפניו יתברך יש‬ ‫רק שמחה ‪ ,‬וצריך להיזהר לא להראות לפניו שום עצבות‪ .‬וכך היה נכנס הכהן הגדול בבית המקדש לפני ה' יתברך מתוך שמחה‪ ,‬ומראה לו שמחה‬ ‫מקֹמו" (דברי הימים א' טז‪,‬‬ ‫כדי לקיים "בֹאּו לְפניו בִׂ ְרננה" (זוהר פרשת תרומה דף קסה ע"א ד"ה ועל דא כהן וד"ה ואי תימא)‪ .‬וכן זה מה שנאמר "הֹוד וְּ הָ דָ ר ְּל ָפנָיו עֹז וְ חֶׁ ְדוה בִׂ ְ‬ ‫כז)‪ .‬ועל ידי שישראל משמיעים קולם בתורה ותפילה מתוך שמחה וחדוה‪ ,‬הרי נעשה בזה נחת רוח גדולה לפני ה' יתברך‪ .‬ומטעם זה נהגו רבותינו‬ ‫מחָ ה בֹאּו לְפניו בִׂ ְרננה" (תהלים ק‪ ,‬ב) ('מאור ושמש' לר' קלונימוס קלמן אפשטיין‬ ‫להגיד דבר משמח לפני הלימוד (ראה גמ' שבת דף ל ע"ב) ובזה קיימו "עִ בְּ דּו ֶאת יְּה ָֹו"ה בְּ ִש ְּ‬ ‫מחֵ י לֵב" ('ראשית חכמה' לר' אליהו די וידאש בחלק שער האהבה פרק יב ד"ה והנה בענין‬ ‫פרשת שמות ד"ה ויאמר ה' ראה) ופתחו את הלב ללמוד בשמחה כי "פִ קּודֵ י יְּה ָֹו"ה יְּשָ ִרים ְּמשַ ְּ‬ ‫השמחה)‪.‬‬ ‫בוודאי שתפילה שהיא בשמחה גדולה‪ ,‬חשובה ומקובלת לפניו יתברך יותר מאשר תפילה שהיא בעצבות ובבכיה ('צוואת הריב"ש' לבעש"ט אות קז ד"ה התפילה)‪.‬‬ ‫לכן יכין עצמו להתפלל בהכנעה ובקול נמוך‪ ,‬אך בשמחה ('משנת חסידים' לר' עמנואל חי ריקי מסכת תפלת העשיה פרק א אות ג) גדולה ('שיח יצחק' דיני העקידה והזמירות אות ג בשם‬ ‫מהרח"ו בספר 'נגיד ומצוה') ולא בעצבות ('משנת חסידים' מסכת תפלת העשיה פרק א אות ג)‪ ,‬ואפילו לא מחמת דאגת העבירות ('אור צדיקים' למהר"מ פאפירש סימן ה אות יא ד"ה לא יהיה עצב)‪.‬‬ ‫לפי שאסור לאדם להתפלל בעיצבון אלא יהיה כעבד המשמש את קונו בשמחה גדולה‪ ,‬שאם לא כן אזי אין כוח בנפש שלו לקבל את ההארה העליונה‬ ‫שעל ידי תפילתו ( 'פרי עץ חיים' למהרח"ו שער עולם העשיה סוף פרק א ד"ה גם צריך)‪ .‬וכך יאמר בשמחה גם את כל 'פסוקי דזמרה' ('שיח יצחק' לר' אליהו סלימאן מני בחלק 'דינים‬ ‫השייכים להודו' אות ו) ו'שירת הים' ('שיח יצחק' לר' אליהו סלימאן מני בחלק 'דינים השייכים לשירת הים' אות א) ו'קריאת שמע' ('שיח יצחק' בחלק 'דינים השייכים לתפילת ערבית' אות טו) וגם את‬ ‫תפילת 'עלינו לשבח' בסוף ('שיח יצחק' דיני עלינו לשבח אות א)‪ .‬ורק באומרו הווידוי או בהזכירו עוונותיו אז ייאנח בְ ִׂשבְ רון ליבו – אך לא בשאר חלקי התפילה‬ ‫('שיח יצחק' דיני העקידה והזמירות אות ג בשם מהרח"ו בספר 'נגיד ומצוה'‪ ,‬עפ"י 'אור צדיקים' למהר"מ פאפירש סימן ה אות יא ד"ה לא יהיה עצב)‪.‬‬ ‫'שמחה של מצוה' היא השמחה שה' חפץ בה‪ ,‬לכן בכל התורה כולה לא מוצאים שהקב"ה מצווה על השמחה אלא כאשר יש מצוה ('פרי צדיק' לר' צדוק‬ ‫הכהן מלובלין לר"ח אדר ראשון אות י' ד"ה ובתורה)‪ .‬ועל האדם לשמוח בכל מצוה שהוא עושה כדי שתשרה עליו השכינה הקדושה ('זרע שמשון' על קהלת דף נט ע"א ד"ה 'מדרש‬ ‫טוב ללכת' מהמרש"א)‪ .‬וכן לימוד התורה צריך שיהיה בשמחה שמתוך כך תשרה עליו השכינה ('דעת חכמה' למהרי"ל פוחוביצ'ר שער העבודה פרק חמישי דף מג ע"ב ד"ה קצת‬ ‫הנהגות הלימוד)‪ ,‬ובשל כך חכמים נהגו לפתוח את לימודם באיזה דבר המשמחם (עפ"י מאירי ב'בית הבחירה' משנה שבת דף ל ע"ב)‪ .‬והשמחה בשעת עבודת ה' מביאה‬ ‫את האדם לחיי העולם הבא‪ ,‬להתהלך לפני ה' ב'אור החיים' (הרמ"ד וואלי על תהלים קלט‪ ,‬כד)‪ ,‬כי על העולם הבא נאמר 'שהשמחה במעונו' וכפי שתיארו‬ ‫ימינְָּך נֶצַ ח" (תהלים טז‪ ,‬יא)‪ ,‬שהעולם הבא הוא "שֹבַ ע ְּשמָ חֹות" כלומר שמחה שאין אחריה‬ ‫"תֹודיעֵ נִי א ַֹרח חַ יִים שֹבַ ע ְּשמָ חֹות ֶאת ָפנֶיָך נְּעִ מֹות בִ ִ‬ ‫ִ‬ ‫דוד המלך‬ ‫ימינְָּך נֶׁצַּ ח" כי השמחה היא נצחית וללא הפסק לעולמים ('נשמת חיים' לר' מנשה בן ישראל בחלק מאמר ראשון פרק אחד עשר ד"ה השני הוא שחיי)‪" .‬בָ רּוְך‬ ‫תוגה‪ .‬ושם "נְּעִ מֹות בִ ִ‬ ‫יְּה ָֹו"ה לְּעֹולָם ָאמֵ ן וְּ ָאמֵ ן" (תהלים פט‪ ,‬נג)‪.‬‬ ‫תרומות לעלון בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית ניתן להפקיד ל‪ :‬בנק הדואר מספר ‪ 09‬׀ סניף ‪ 001‬׀ מספר חשבון ‪ 30608503‬׀ שם החשבון חיים לנגר‬ ‫העלון לזיווג הגון של‬ ‫העלון לרפואת הנפש‬ ‫לעילוי נפש רוח ונשמה‬ ‫העלון מופץ לעילוי נשמת‬ ‫העלון לעילוי נשמת‬ ‫העלון גם לעילוי‬ ‫ניתן לקבל את העלון במייל ‪alon.torat.haim@gmail.com‬‬ ‫ערן אורן מור בן שושנה הי"ו‬ ‫יצחק בן קייטי גיטי הי"ו‬ ‫והגוף‬ ‫וזיווג הגון של‬ ‫צופיה בת מרים תחי'‬ ‫אפרים בן אביגיל ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫חיים בן לאה ז"ל‬ ‫זוהרה בת שמחה ז"ל‬ ‫פינחס בן אסתר ז"ל‬ ‫נשמת‬ ‫רות בת מרים‬ ‫ז"ל‬ ‫ומי שרוצה להפיץ את העלון ניתן ליצור קשר בטלפון ‪052-7675933‬‬ ‫לעילוי נפש רוח ונשמה של‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫יפה בת ברי ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫שושנה בת מרי דוד ונעמי ז"ל‬ ‫זרע בר קיימא ורפואת הנפש והגוף ל‪:‬‬ ‫העלון להצלחה ולברכה‬ ‫יצחק ג'ק בן מרים ז"ל‬ ‫העלון גם לעילוי‬ ‫עופר אהרון בן אולגה הי"ו‬ ‫משה בן מרים הי"ו‬ ‫נשמות‪:‬‬ ‫לעילוי נפש רוח ונשמה‬ ‫רפואה שלימה ל‪:‬‬ ‫העלון לרפואה שלימה של הילדות‬ ‫להצלחת‪:‬‬ ‫חגי בן אולגה הי"ו‬ ‫אנה בת רוזה הי"ו‬ ‫העלון מופץ לעילוי נשמת‬ ‫רחל בת גרשון‬ ‫העלון לעילוי נפש רוח ונשמה‬ ‫אופיר בן דינה ז"ל‬ ‫חיים ומיכאל מכלוף בני אסתר הי"ו‬ ‫טליה אסתר בת אלינור מזרחי תחי'‬ ‫עמיחי וטליה למשפחת סלע‬ ‫נתנאל הכהן בן יונה הכהן ע"ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ושרה ז"ל‬ ‫ובנותיהם‬ ‫מרדכי בן מרים ז"ל‬ ‫אשת דוד‬ ‫עליה בת אסתר הי"ו‬ ‫שירה בת אילנה מזרחי תחי'‬ ‫רֹתם‪ ,‬כרמל‪ ,‬תהל‬ ‫אלכסנדר בן יהודה ע"ה‬ ‫מַּ ְדלֵן בת לּונה ז"ל‬ ‫דוד בן ישי ז"ל‬ ‫העלון מופץ להצלחה וישועה בקרוב‬ ‫זיווג הגון בקרוב ל‪:‬‬ ‫לעילוי נפש רוח ונשמה‬ ‫אברהם ישראל בן מרים הי"ו‬ ‫של‬ ‫אלינור בת נורית תחי'‬ ‫של הילד‬ ‫הנולד ממרים‬ ‫שמעון בן מרי הי"ו‬ ‫להצלחת‪:‬‬ ‫ארז בן צילה הי"ו‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫רפואה שלמה ל‪:‬‬ ‫נועם חנן בן שושנה הי"ו‬ ‫לע"נ ששון שי מימון‬ ‫נתן יוסף ז"ל‬ ‫אייל בן דינה הי"ו‬ ‫ר' פנחס רפאל בן סימי סימונה ז"ל‬ ‫אברהם ישראל בן מרים הי"ו‬ ‫מוריה בת דורית תחי'‬ ‫בן כשונה פרטונה ז"ל‬ ‫רוזה בת דורה דבורה תחי'‬ ‫וכל בני ביתם‬ ‫נלב"ע כ"ג ניסן ה'תשפ"ה‬ ‫העלון גם לעילוי‬ ‫להצלחתה ורפואתה השלימה של‬ ‫חיים בן אסתר הי"ו‬ ‫וילדיהם‪:‬‬ ‫העלון גם לעילוי נשמת‪:‬‬ ‫נשמות‪:‬‬ ‫לרפואת‬ ‫לעילוי נפש רוח ונשמה של‬ ‫יהודית מרים בת ורדה רוזיטה תחי'‬ ‫בתוך שאר חולי עמו ישראל‬ ‫נעה‪ ,‬יהונתן‪ ,‬אבינעם‪ ,‬שילה‬ ‫אליהו בן ג'נֵט ז"ל‬ ‫מאיר בן משה‬ ‫בארי בן יעל הי"ו‬ ‫אברהם חי בן יוסף שמעון ז"ל‬ ‫הי"ו‬ ‫לבריאות פרנסה ברכה והצלחה‪:‬‬ ‫לעילו נפש רוח ונשמה של‬ ‫ז"ל‪ ,‬יונה בן‬ ‫אורי הכהן בן פרומה הי"ו‬ ‫שמואל ז"ל‪,‬‬ ‫אולגה (חּולָה) בת סימי ז"ל‬ ‫רפואה שלימה בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו של‬ ‫העלון גם לרפואה שלימה במהרה של‬ ‫שלומית אלישבע בת חיה תחי'‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫דוד ומשה מנחם הי"ו‬ ‫העלון לזיווג הגון עם בת ישראל‬ ‫לרפואת מור חמי‬ ‫לעילוי נפש רוח ונשמה של‬ ‫יקיר בן דורית ז"ל‬ ‫כלימה בת ליזה ז"ל‬ ‫ברטה בתיה‬ ‫אבישלום בן רות הי"ו‬ ‫כשרה וטהורה וחזרה בתשובה‬ ‫ר' אשר בן יפה הי"ו‬ ‫בת מאיר ז"ל‪,‬‬ ‫מתוך אהבת התורה ל‪:‬‬ ‫רבקה אביבה בת יקוט ז"ל‬ ‫ניר בן יהודית מרים הי"ו‬ ‫חיים בן לייב‬ ‫העלון להצלחה וישועה בקרוב ל‬ ‫העלון לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נפש רוח ונשמה‬ ‫ז"ל‪,‬‬ ‫לרפואתה השלימה של‪:‬‬ ‫ירחמיאל שמואל בן אולגה הי"ו‬ ‫העלון לרפואה שלימה ונחת יהודית מהילדים‬ ‫גיא בן יהודית מרים הי"ו‬ ‫לרפואה שלמה‬ ‫לע"נ רחל בת רבי בנציון ז"ל‬ ‫הנרייט מינה בת ג'ולי ז"ל‬ ‫מרים בת חנה ז"ל‬ ‫מגי בת שרה טובה תחי'‬ ‫מרים בת‬ ‫ג ְניַּה אסתר בת שרה בתיה תחי'‬ ‫דליה בת יהודית תחי'‬ ‫יניב בן יהודית מרים הי"ו‬ ‫דוד בן פנינה הי"ו‬ ‫לע"נ שמעון בן שלמה ז"ל‬ ‫ראובן בן ג'רמן ז"ל‬ ‫לבית משפחת דיטשי‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫שמואל ז"ל‬ ‫~‪~4‬‬