אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — כי תבוא (2026-08-24)

בס"ד
לקט אמרי קודש
ממרן אדמו"ר שליט"א
פרשת כי תבוא
אל השי"ת בכדי שלקראת ראש השנה נקבל רעוא דרעווין תשפ"ד
השגות חדשות בקדושת היום וגדלות הקב"ה. לחיים טובים ולשלום ,הקב"ה יעזור אשר תכלה
וזהו והיו כי תבואו אל הארץ ,הארץ העליונה, שנה ,ותחלה שנה ,תחל שנה וברכותיה' ,לחיים'
כאשר תעשו תשובה מאהבה ויהיה זכיות אזי אז בגימטריא צ"ח על ידי שבני ישראל מאחלים
יקרא בלשון שמחה והיה. 'לחיים' אחד לשני אזי מהפכים את הצ"ח קללות
וכל זה מגיע על ידי התורה הקדושה ,כי על ידי לברכות.
שלומדים התוה"ק מגיעים להשתוקקות לקרבת והיה כי תבואו אל הארץ וגו' (כו ,א) .ידועים דברי
השי"ת ,ויודעים דברי האוחה"ק בסיום המאמר האוחה"ק על פרשה זו דברים מופלאים ,והצצתי
כפי שכבר הזכרנו בקידושא רבה אם היו בני אדם בפרשה זו שרומזת גם כן ביאת הארץ העליונה,
מרגישין וכו'. ואמר והיה כי תבא שאין ראוי לאדם לשמוח אלא
השי"ת יעזור שנזכה לשוב באמת בתשובה ,ונזכה כשיבוא לארץ העליונה ,והעבודה להגיע עד
לטהרת המחשבה שזהו דבר שהשטן מתאמץ הארץ עליונה היא קשה מאוד.
הרבה להכשיל בנ"א ,שהרי יהודי צדיק אשר לא ה'בעל התניא' ב'אגרת התשובה' מבאר שכאשר
יכול לדבר אליו שיעשה עבירות ,על כן מכניס האדם עובר עבירה נמשך מזה שני דברים ,האחד
הוא מחשבות לא טהורות ח"ו ,השי"ת יעזור עצם זה שממרה את פי ה' ,והשני שעל ידי
שנזכה להינצל ממחשבות הללו ,ונזכה לכתיבה העבירה הוא מתרחק מאיתו יתב"ש.
וחתימה טובה ,ולבנין בית המקדש במהרה בימינו ובגמרא איתא (יומא פו ):דהעושה תשובה מיראה
אכי"ר. זדונות נעשות כשגגות ,והעושה תשובה מאהבה
זודונות נעשות כזכיות ,והדרך לעשות תשובה
מאהבה היא על ידי שמשתוקקים לחזור את תחת
קידושא רבה תשפ"ד
כנפי השכינה ,כי אדם שעושה עבירה הוא
שמחת אויפרוף לחתן יצחק בן הרה"ח שמואל מאיר שטרן מתרחק מהשי"ת ,ועל ידי שעושה תשובה מחמת
ב'אור החיים' הק' מפרש באריכות כל ענין פרשת שרוצה לחזור להתקרב אל הקב"ה ,אזי נקרא
ביכורים בדרך עמוקה ונפלאה ,ובסוף דבריו על התשובה מאהבה והזדונות נעשות כזכיות ,וכעת
הפסוק (כו ,יא) ושמחת בכל הטוב מפורסמים וז"ל בחודש אלול לכל איש ישראלי יש התעוררות
גם ירמוז במאמר בכל הטוב אל התורה כאומרם לתשובה ,וחז"ל תיקנו כמה דברים כדי להעיר את
ז''ל (ברכות ה ).ואין טוב אלא תורה ,שאם היו בני בעם בתשובה כגון תקיעת שופר ותהלים ועוד
אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו כמה דברים ,וצריך לראות להשתוקק להתקרב
עצמו ,וזכות אבות היא אך לעזר ואחיסמך .ופירש משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם
בזה הפסוק לולי אלקי אבי אלקי אברהם ופחד מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת
יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת כל הטובות שבעולם .ואת השטיקעל הזה צריך
יגיע כפי ראה אלקים ויוכח אמש .ופירש דהנה לחזור כל הזמן בכל עת ובכל שעה.
כתיב 'לולי' עם אות יו"ד ,היינו כמו שפירשו ושמחת בכל הטוב ,כתיב (משלי כב ,יח) מצא אשה
התוס' -אם כן ,ופירש בזה שאם היה עיקר מצא טוב ,רואים שאשה נקראת בשם טוב ,ודברי
סמיכותי על אלקי אבי אלקי אברהם ופחד יצחק האוחה"ק הללו שייכים ג"כ לטוב ,שלא רק הבעל
-אז ריקם שלחתני הייתי נשאר עם כלום ,כי לא צריך להרגיש את עריבות התורה ,אלא צריך
זה העיקר ,אך את עניי ואת יגיע כפי ,היינו את להכניס בלב הבני בית שטובה תורה מכל סחרה.
עבודת עצמי זה ראה אלקים.
עלה פעם בדעתי (אח"כ מצאתי שכבר הודפס בשינוי
ואדמו"ר הרה"ק רבי ישראל שלום יוסף ממעזיבוז קצת) אביסל אנדערש ,כידוע שבספה"ק והצדיקים
הקשה על זה ,איך יעקב אבינו ע"ה התפאר שיש המתיקו את דברי התוכחה ,ואפ"ל על הפסוק
לו עבודת עצמו ,ואמר אשר יעקב אבינו ע"ה היה (כח ,לד) והייתה משוגע ממראה עינך אשר תראה,
כל כך שפל בעיניו וחשב שאפילו זכות אבות לא שהכוונה בזה לדברי האוחה"ק הללו של
תעמוד לו ,רק גודל היסורים שהיו לו ויסורים משתגעין ומתלהטין אחריה ,גם רמזתי ממראה
ממרקין וכו' ,וזה פירוש לולי אלקי אבי היינו רק עיניך זה רמז לדברי תורה שכידוע כאשר לומדים
זכות אבות ,כי עתה ריקם וגו' ,אך את עניי ואת התוה"ק מתוך הכתב זה סגולה גדולה להבין טוב
יגיע כפי היינו גודל היסורים ,זה ראה השי"ת ולהשכיל.
ורחם עלי.
השי"ת יעזור שנזכה לושמחת בכל הטוב ,שיהיה
ואפשר להוסיף על זה מעט בדרך אחרת ,כי הנה כתיבה וחתימה טובה ,וגם כל אלו שצריכים זיווג
יעקב אבינו ע"ה מדתו מדת האמת והעיקר טוב יכתבו ויחתמו לטובה בשטר תנאים.
בעבודת השי"ת הוא שלא לרמות את עצמו,
ולדעת באמת באיזה מדריגה הוא נמצא ,ואם
יודע באמת שהוא כלום אז עוזר לו השי"ת ,וזהו רעוא דרעווין תשס"ז -קוממיות
שאמר יעקב אבינו ע"ה את עניי שאני כלום ראה
אלקים וגו'. "וענית ואמרת לפני ד' אלקיך ארמי אבד אבי וירד
מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול
וזה פירוש הפסוק "ארמי" -היינו היצר הרע (כמ"ש עצום ורב"( ,כו ,ה):
באוה"ח הק') ,היינו שמרמה את עצמו ,אז "אבד
אבי" -הוא מאבד את הכל ,וכמ"ש בסה"ק 'דגל לכאורה היה צריך לומר 'וירד מצרימה במתי מעט
מחנה אפרים' "לבן הארמי" -שישנם כאלה ויגר שם' ,ועוד צריך להבין ,מה שייך ארמי אבד
שלובשים בגדי לבן ומרמים את הבריות ,ואז - אבי לירידת מצרים.
"וירד מצרימה" -היינו שנופלים למעמקי והנה איתא (כרם בית ישראל ע"מ קמג-ד) בשם הרה"ק
הקליפות כמו שהיה במצרים במ"ט שערי טומאה, מוה"ר ר' יצחק מסקוירא זי"ע שעיקר גדול
ואם נמצאים שם חס ושלום -אזי "ויגר שם" ,נופל בעבודת השי"ת שאסור לסמוך את עצמו על
עליו פחד -ויגר לשון פחד -מהמציאות שהוא זכות אבות ,ועיקר העבודה היא עבודת ויגיעת
שכל יהודי בכל ערב שבת קודש יש לו איזה הכנה נמצא שם ,ואם הוא "במתי מעט" היינו שיודע
והשתוקקות לקבל פני שבת קודש ,וכמו בכל ערב שהוא כלום ,אז עוזרהו השי"ת "ויהי שם לגוי גדול
ראש השנה יש איזה התעוררות מיראת הדין עצום ורב".
והיום שכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, וזה עתה בימים האלו שכל אחד צריך לפשפש
כמו כן מרגישים כאן בחוש איך השדות והעצים במעשיו ולעשות תשובה בהכנה ליום הגדול ויום
והאדמה יש להם הרגשה והתעוררות לקראת הדין ,ועיקר ההכנה והתשובה הוא בהתחזקות
שנת השמיטה ,כמ"ש הללו את ה' מן הארץ וגו' בעבודת השי"ת ,וצריך כל אחד לדעת באמת
ההרים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים וגו' יהללו צרת נפשו והעיקר הוא לעורר לבו ונפשו להשי"ת
את שם ה' ,וכמ"ש שבזכות מצות שמיטה נגאלין. בבחינת לך אמר לבי ,לבי ובשרי ירננו לאל חי,
וכיה"ר שנזכה לשנה טובה ומבורכת ולשנת וצריך כל זה להיות באמת.
גאולה וישועה ולכתיבה וחתימה טובה וישמע
מהרה קול שופר גדול לחרותנו .בברכת שנה והנה נמצאים אנו בשבת קודש זו ב'יישוב
טובה ומבורכת לכל בית ישראל. קוממיות' ,וכתוב ברוך אתה בעיר וברוך אתה
בשדה ,ואיתא בפירוש התוספות עה"ת דהיינו
מצות שמקיימים בעיר ומצוות שמקיימין בשדה,
תרומות ומעשרות וכדו' ,ויש לנו ההרגשה ,כמו
סיפורי קודש שנשמעו מפי מרן אדמו"ר שליט"א
ביקור מרן אדמו"ר שליט"א אצל מרן אדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א
יום שני כי תבוא תשפ"ו
זוכרני שפעם אחת שנכנס לטיש פאר קוכעט מרן שליט"א איחל ברכת מזל טוב לרגל שמחת
בדחילו ורחימו ,ואמר על התיקוני זוהר שמחולק הבר מצוה לנכדו בכורו (בן חתנו הרב שמואל אבא
לחודש אלול ,ובי"א אלול מתחיל התיקו"ז 'תרי טווערסקי) ,ואמר ב"ה רואים את פירות פירותיהם.
סבין דנחתי לעלמא' -שכוונתו על האחים אדמו"ר מראחמיסטריווקא :היה היום י"א אלול
הקדושים מסאדיגורה ,כל כך פאר קוכעט הוא יומא דהילולא של הרה"ק מסאדיגורה.
היה בי"א אלול.
מרן שליט"א :שני האחים הקדושים מסאדיגורה,
הכרתי שני יהודים שהיו בסאדיגורה אצל ר' בני הס"ק מרוז'ין זי"ע .אצל דודי ה'אביר יעקב'
שלום יוסף מסאדיגורה ,ר' שלום ראנד ועוד מסאדיגורה זכרונו לברכה היה י"א אלול פון דער
יהודי. גרויסע טיש'ן ,בשנים האחרונות [לערך עשרה
אדמו"ר מראחמיסטריווקא :מי הוא היה ,יהודי שנים] היה עורך את הטיש בהרי הכרמל בחיפה
מתל אביב? שהיה שוהה שם למנוחה ,והיה שם שטיבל של
מרן שליט"א :הוא התגורר דווקא בירושלים ,א חסידיו ,היה אצלו מוראדיגע טיש'ן ,היה כמה
מוראדיגע איד געווען ,היה לו בן שוחט ר' לייבוש, פעמים שהיה י"א אלול גם כן בשב"ק.
מרן שליט"א :רוז'ין גם באו מרוסלאנד ,אין לזה והוא התגורר בפרדס חנה ,היה פאר קוכטע
שייכות זה חילוקי מנהגים. חסיד ,פעם שוחחתי עם הה"ק מסקווירא זי"ע א
אדמו"ר מראחמיסטריווקא :בפולין וגאליציע גאנצע שמעוס ושוחחנו אודותיו ,הוא הכיר אותו
מניחים ביום הבר מצוה ,אמנם בגער מניחים מבוקרעסט ,הרבי מסקווירא שאל אותי מי הכרתי
חודש לפני. מהאלטע חסידים ,ואמרתי לו בין השאר את ר'
שלום ראנד ,והוא נהיה פאר קוכעט ואמר
מרן שליט"א :בגער נוהגים כמו מנהגי האשכנזים, "'שלום' -ער איז דאך געווען א פארצטיישע
הרבה מנהגים נהגו כמו אצל האשכנזים ,סליחות איד" ,...ר' שלום הנ"ל הניח תפילין אצל אדמו"ז
גם אומרים בנוסח אשכנז. מסאדיגורה ואחר כך היה עוד חסיד של דודי
אדמו"ר מראחמיסטריווקא :הם הרי מניחים את מסאדיגורה .ובנו ר' לייבוש היה בעל תפלה
התפילין אחרת. במוספין בראש השנה אצלינו.
מרן שליט"א :אבל ברוז'ין הקפידו דווקא בו ביום, אדמו"ר מראחמיסטריווקא :הרבי מסקווירא
ואת הסעודה הקפידו לערוך דווקא לאחר ההנחת הכיר אותו מבוקערסט.
תפילין .שמעתי מר' אלי' דיין [הוא היה גאן מרן שליט"א :היה הרבה רוזינע חסידים
הגאונים ידע כל ש"ס בעל פה מילה במילה] ,הוא בבוקערסט ,בדרך כלל הם היו חסידים של
היה מעיר קאפיטשיניץ והוא היה חסיד הוסיאטין, הפאשקענ'ער ,והרבי מסקווירא היה לו שייכות
ואחר כך התחתן בטשערנוביץ ונסע לסאדיגורה, עם החסידים הללו.
וכאן בארץ ישראל היה חסיד של דודי ה'אביר
יעקב' מסאדיגורה. אדמו"ר מראחמיסטריווקא :איך האב נישט
געהאלטן אייך מטריח זיין צו קומען ,אבער איך
וסיפר לי שאביו היה פעם בהוסיאטין בשמחת וועל נישט האפ זאגן.
הבר מצוה של ר' נחומי'ו [הוא היה אח של ר'
משה'ניו מבאיאן ,היינו בנו של ר' שלום יוסף מרן שליט"א :יש לפעמים טירחא ,ויש לפעמים
מהוסיאטין ,והוא היה יתום מאביו] ,והוא הניח שזה הרגש ,...חסדי ה' .אני מביט על זה כשמחינו
תפילין ביום שישי אצל אדמו"ז מהוסיאטין ,והיה כימות עיניתני.
אז ימים קצרים ,והיה הסעודה בו ביום ביום שישי [בירכו לחיים]
בצהריים ,והחידוש היה שהרעב'ס לא הלבישו אדמו"ר מראחמיסטריווקא :ברש"ש איתא
שטריימל בבר מצוה לצאצאיהם ,החתן כן היה שסעודת בר מצווה הוא סעודת מצווה .אמנם
הולך קאלפיק ובגדי שבת ,ואז הרעב'ס כבר ישבו ברוז'ין היו מניחים התפילין ביום הבר מצווה כמו
עם השטרימלך ,ושבירכו ברכת המזון מסעודת שאיתא ברמ"א.
הבר מצוה ,מיד לאחר מכן נכנסו להתפלל קבלת
שבת ,כבר היה אחר הצהריים. מרן שליט"א :כן ,וכך היה בבעלזא ועוד מקומות.
אדמו"ר מראחמיסטריווקא :זאת אומרת מאוד אדמו"ר מראחמיסטריווקא :הקפידו דווקא על
מאוחר. יום הבר מצווה ,אבל ברוסלאנד הניחו חודש
קודם.
נוסע לסאדיגורה לכל השמחות ,ואף בבר מצוות מרן שליט"א :ממילא לבשו השטרימל ,הכל
היה מגיע להשתתף ,כל שנה היה נוסע התאחר בהוסיאטין הרי לא היו מתפללים שחרית
לסאדיגורה ,הוא מאוד אהב את נכדיו. ותיקין...
היום בלילה יוד"ק של הרבי ר' בונים ,וכן ההילולא אדמו"ר מראחמיסטריווקא :שמעתי שאחד הזמין
של ר' משה אליקים בריעה מקאזניץ. לשמחת בר מצוה את הרה"ק מהר"א מבעלזא
אדמו"ר מראחמיסטריווקא :בפולין הוא שני זיע"א ,וראה הרב מבעלזא שכתוב שהסעודה
יאהרצייטים גדולים. בלילה של הבר מצוה ,אמר לו שיראה לעשות
אחר ההנחת תפילין.
מרן שליט"א :לאחר מכן ההילולא של ר'
ירחמיאל משה מקאזניץ. מרן שליט"א :אצלי בבר מצוה גם היה הסעודה
אחר ההנחת תפילין.
אדמו"ר מראחמיסטריווקא :הוא גדל אצל ה'בית
אהרן' מקארלין. אדמו"ר מראחמיסטריווקא :בסקווירא עשו עיקר
הסעודה בהנחת תפילין ,אחר כך היה סעודה
מרן שליט"א :הוא היה נחשב לאחד הצדיקים קטנה.
החשובים ביותר ,הכרתי עוד חסידי קאזניץ
חסידים שלו ,זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל. מרן שליט"א :שמעתי פעם מדודי ה'אביר יעקב'
ובירכו לשלום למזל טוב וכתיבה וחתימה טובה. מסאדיגורה ,שזקינו ה'בית אהרן' מקארלין היה
ביקור מרן אדמו"ר משאהץ דרהוביטש שליט"א אצל מרן אדמו"ר שליט"א
יום שני ואתחנן תשפ"ו
אדמו"ר משאהץ דרהוביטש :כן ,וודאי ללא מרן שליט"א קיבל לשלום ושאל אודות יחוסו
כוחות לא צריך את האריכות ימים ,הרבי מטאהש למעלה בקודש לגזע בית זלאטשוב.
אמר פעם שמיום א' דסליחות עד אחר שמחת אדמו"ר משאהץ דרהוביטש פירט היחוס ואמר
תורה ישן שלושים שעות ,ואמר הרבי מטאהש שאדמו"ר מטשאקווא זצ"ל היה שאהצ'ער
שכתוב וקווי ה' יחליפו כח ,שיש לפעמים מציאות איניקל ,והוא אמר לי שהוא בן אחר בן
שאי אפשר לחדש את הכוחות ,והשי"ת מוציא לזלאטשוב'ער מגיד ,הגם שקוראים לי
הכוחות הישנים ומכניס מתחתם כוחות חדשים, האלברטשאם ,אך אמי הייתה א ווילע אידנ'ע
שהרי לא שייך לנוח כה מעט. היא לא קלקלה...
מרן שליט"א :מספרים כן על הקאזניצ'ער מגיד [הגישו לחיים]
שפעם בהקפות היה בעל עגלה שהתמוטט ,ואמר
שלקח את הכוחות שלו. אדמו"ר משאהץ דרהוביטש :השי"ת יעזור שיהיה
לאנגע יאהרן.
אדמו"ר משאהץ דרהוביטש :הגענו לקבל ברכה
לרגל שמחת הבר מצוה לנכדי ,קוראים לו 'מרדכי מרן שליט"א :אבל עם כוחות.
רציתי לפגוש אותם ,ועל כן המתנתי עד שיחזרו דוד' על שם חמי ר' מרדכי דוד הרבי מהוסאקוב
לביתם ואחר כך ירדתי. מבאר שבע.
מרן שליט"א :א פחד... מרן שליט"א :לספינקא'ער רבי גם כן קראו מרדכי
מספרים שאדמו"ז מבוהוש היה חתן אצל ר' דוד.
דוד'קא זאבלטוב'ער בנו של ה'אהבת שלום' אדמו"ר משאהץ דרהוביטש :הספינקא רבי היה
מקאסוב ור' דודק'א היה חתנו של ר' משה לייב חתנו של הרבי מהוסאקוב ,והם נכדים של ר'
סאסוב'ער ,והוא עצמו היה נכד של ר' יצחק מרדכי דוד שטמון בעיה"ק צפת על יד האר"י הק',
מראדוויל ,שאביו ר' שלום יוסף מסאדיגורה היה ר' מרדכי דוד שהתגורר בצפת ,היה נכדו של
חתן בראדוויל אצל ר' דן מראדוויל ,ובשעה ה'ישמח משה' בן אחר בן ,והוא היה חתן אצל ר'
ששניהם היו בעולם היה מתיחות עם השחיטה חנינא אילנוב'ער בנו של ר' יעקב ממעליץ וחתנו
בין קאסוב לראדוויל ,והשידוך של הבוהוש'ער של ר' אליעזר מדזיקוב .ואביו ר' נחום הערש היה
היה אמור להיות אצל הס"ק מרוז'ין ,והרוזינ'ער בן של ר' אליעזר ניסן בנו של ה'ישמח משה' ,והיה
לא יצא לתנאים ,והמתינו הרבה זמן שיירד, חתן בדאמברווא אצל ר' מרדכי דוד
ושהגיע לאחר מכן לסגור השידוך ,אמר הס"ק מדאמבארווא ,ומשם מגיע השם 'מרדכי דוד'.
שהתאחר משום ששני הצדיקים נהיו מחותנים, בחתונה הנ"ל היה מענין שר' מרדכי דוד קיבל על
והיה צריך לעשות שלום ביניהם לכן לקח הזמן עצמו לשלם את כל הנד"ן והחתונה היה אצלו
עד שירדתי ,שלמעלה הוא כמו כאן בזה העולם, שהוא היה צד הכלה ,ושהגיע השעה לצאת
וממילא שהיה פירוד בזה העולם הייתי מוכרח לחופה לא יצא ,ושלחו שליח לשאול מדוע לא
שלא יהיה הפירוד גם למעלה. יוצא לחופה ,ואמר שלא יוצא עד שלא מוותרים
אדמו"ר משאהץ דרהוביטש :מענין שזקנינו ר' את הנד"ן ,וה'ישמח משה' היה שם ,וויתרו את
מאיר פרמישלאנ'ער זצ"ל היה לו שייכות עם הנד"ן ,ואמר אחר כך שצריך לוותר על חצי
הס"ק מרוז'ין ,ומעולם לא נפגשו ,ועם כל זה היה ההוצאות של החתונה שהוטל עליו ,אחר כך
להם קשרי ידידות פלאיים. שהיה כבר אחד בלילה אמר אני נותן הכל כמו
מרן שליט"א :לא מוכרח שלא נפגשו ,אבל כך מתחלה ויוצאים לחופה ,ואמר לאחר מכן מה
משמע ,ניסתי לשאול לפני הרבה שנים ,לא עשה כאן .שהיה תלמיד של הרבי מלובלין ,וקודם
שמעתי שנפגשו פעם. פטירתו של הרבי מלובלין שאל את רבו מה יהיה
אתי ,ואמר לי הרבי מלובלין שאצל כל החתונות
אדמו"ר משאהץ דרהוביטש :יש מעשה וואס של הילדים שלך אני ישתתף ,וראיתי שהרבי
ארבעט עד היום הזה ,עבודה של צדיקים נמשך מלובלין לא הגיע ,על כן הבנתי שעוד לא הזמן
עד היום הזה .היה יהודי שהיה צריך להיוושע לצאת לחופה ,והייתי צריך שפילען מיט דער
בזש"ק והלך לר' מאיר פרמישלאנ'ער ,ופעם אמר צייט ,ממילא אמרתי לוותר על הנד"ן וכדו' .אחר
לו שיש לי שליחות לס"ק מרוז'ין ואם תעשה את כך שהגיע הרבי מלובלין אמרתי לצאת לחופה
השליחות כמו שאני יאמר לך תוושע ,ואמר ושאלתי את הרבי מלובלין מדוע לא הגיע עד כה,
שמוכן לילך לעשות השליחות .ור' מאיר פתח ואמר לי הרבי מלובלין שהיה אנשי בליעל שלא
המגירה שעמדה אצלו בשלחן והוציא מפתח,
ושהתחיל לנגן כל הגבאים ובני המשפחה התחילו ופתח את הארון שהיה מתחתיו ,והוציא משם י"ב
לשחוק ,על מה שמנגן 'יום זה מכובד' בימות חלה ומיד סגר את הארון והכניס את המפתח,
החול ברוב התלהבות ,והס"ק מרוז'ין נהיה ואמר את זה תשלח לרוזינ'ער ,ושנית תאמר לו
בגילופין מכך ,ובאותו יום היה 'יום זה מכובד' שהוא הולך בדרך המלך ואני הולך מהצד ,אבל
ושוחרר מהמשפט. שנינו באים בסוף לאותו מקום ,ושלישית תאמר
לו שהיות ויש לך קביעות לנגן 'יום זה מכובד'
ומענין שיש לי דוד באנטוורפען הרבי משאהץ אצלי בשבת קודש תנגן אותו גם שם ,והיה יהודי
אחיו הצעיר של אבי ,ושנסע לאנטוורפען היה תמים והגיע לס"ק מרוז'ין ,והיה זה בימים טרודים
צריך פאפירען ,והיה לו ישיבה ,וסיפר את בשעה שהיה המשפט האם נשאר בסאדיגורה או
הסיפור ,ואמר לכל תלמידי הישיבה שינגנו -זה שצריך לנסוע חזרה לרוסלאנד ,והיה זמן מתוח
היה ביום שלישי ,וכולם ניגנו 'יום זה מכובד' מאוד ,ואמרו לו שאי אפשר להיכנס לרבי ,ואמר
ובאותו יום קיבל את הניירות. שהוא שליח מר' מאיר פרמישלאנ'ער ,והבינו
מרן שליט"א בירך את חתן הבר מצוה ,ואמר שהולך להיות כאן לעבדיג ,כמו בעל פעם שהיה
שהיה קפידא לעשות הסעודה ביום הנחת שליחות מר' מאיר'ל והכניסו אותו.
התפילין ,ולא בלילה שקודם ההנחת תפילין, ונכנס לרוזינ'ער והוציא את הי"ב חלה מר'
ואמר לבחור הבר מצוה שהיות ואצלו השמחה כן מאיר'ל ,ואמר שר' מאיר'ל שלח זאת ,והס"ק פתח
בליל הבר מצוה ,על כן צריך לראות בלילה אחר את המגירה משלחנו והוציא מפתח ופתח את
השמחה ללכת לישון מוקדם ,אתה הרי ילד, הארון שמאחוריו והכניס את הי"ב חלה לארון
ואתה תהיה מסוקרן לראות איזה מתנות תקבל,... והכניס חזרה את המפתח ,כמו שר' מאיר'ל עשה.
רק תלך מיד לישון ,והשינה יהיה הכנה למצווה ואמר לו עוד שר' מאיר'ל אמר שהרבי הולך בדרך
של הנחת תפילין ,ובירך לשלום את האדמו"ר המלך וכו' ,והס"ק הנהן בראשו .ואחר כך אמר
ובני משפחתו. שאמר לו ר' מאיר'ל להתחיל לנגן 'יום זה מכובד'
והס"ק הסכים שינגן ,והתחיל לנגן 'יום זה מכובד',
גליון פ' ,יוצא לאור על ידי וועד אמרי קודש קאפיטשיניץ
להערות הארות ותרומות ניתן לפנות 0556727105 -
