gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫לקט אמרי קודש‬ ‫ממרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫אל השי"ת בכדי שלקראת ראש השנה נקבל‬ ‫רעוא דרעווין תשפ"ד‬ ‫השגות חדשות בקדושת היום וגדלות הקב"ה‪.‬‬ ‫לחיים טובים ולשלום‪ ,‬הקב"ה יעזור אשר תכלה‬ ‫וזהו והיו כי תבואו אל הארץ‪ ,‬הארץ העליונה‪,‬‬ ‫שנה‪ ,‬ותחלה שנה‪ ,‬תחל שנה וברכותיה‪' ,‬לחיים'‬ ‫כאשר תעשו תשובה מאהבה ויהיה זכיות אזי אז‬ ‫בגימטריא צ"ח על ידי שבני ישראל מאחלים‬ ‫יקרא בלשון שמחה והיה‪.‬‬ ‫'לחיים' אחד לשני אזי מהפכים את הצ"ח קללות‬ ‫וכל זה מגיע על ידי התורה הקדושה‪ ,‬כי על ידי‬ ‫לברכות‪.‬‬ ‫שלומדים התוה"ק מגיעים להשתוקקות לקרבת‬ ‫והיה כי תבואו אל הארץ וגו' (כו‪ ,‬א)‪ .‬ידועים דברי‬ ‫השי"ת‪ ,‬ויודעים דברי האוחה"ק בסיום המאמר‬ ‫האוחה"ק על פרשה זו דברים מופלאים‪ ,‬והצצתי‬ ‫כפי שכבר הזכרנו בקידושא רבה אם היו בני אדם‬ ‫בפרשה זו שרומזת גם כן ביאת הארץ העליונה‪,‬‬ ‫מרגישין וכו'‪.‬‬ ‫ואמר והיה כי תבא שאין ראוי לאדם לשמוח אלא‬ ‫השי"ת יעזור שנזכה לשוב באמת בתשובה‪ ,‬ונזכה‬ ‫כשיבוא לארץ העליונה‪ ,‬והעבודה להגיע עד‬ ‫לטהרת המחשבה שזהו דבר שהשטן מתאמץ‬ ‫הארץ עליונה היא קשה מאוד‪.‬‬ ‫הרבה להכשיל בנ"א‪ ,‬שהרי יהודי צדיק אשר לא‬ ‫ה'בעל התניא' ב'אגרת התשובה' מבאר שכאשר‬ ‫יכול לדבר אליו שיעשה עבירות‪ ,‬על כן מכניס‬ ‫האדם עובר עבירה נמשך מזה שני דברים‪ ,‬האחד‬ ‫הוא מחשבות לא טהורות ח"ו‪ ,‬השי"ת יעזור‬ ‫עצם זה שממרה את פי ה'‪ ,‬והשני שעל ידי‬ ‫שנזכה להינצל ממחשבות הללו‪ ,‬ונזכה לכתיבה‬ ‫העבירה הוא מתרחק מאיתו יתב"ש‪.‬‬ ‫וחתימה טובה‪ ,‬ולבנין בית המקדש במהרה בימינו‬ ‫ובגמרא איתא (יומא פו‪ ):‬דהעושה תשובה מיראה‬ ‫אכי"ר‪.‬‬ ‫זדונות נעשות כשגגות‪ ,‬והעושה תשובה מאהבה‬ ‫זודונות נעשות כזכיות‪ ,‬והדרך לעשות תשובה‬ ‫מאהבה היא על ידי שמשתוקקים לחזור את תחת‬ ‫קידושא רבה תשפ"ד‬ ‫כנפי השכינה‪ ,‬כי אדם שעושה עבירה הוא‬ ‫שמחת אויפרוף לחתן יצחק בן הרה"ח שמואל מאיר שטרן‬ ‫מתרחק מהשי"ת‪ ,‬ועל ידי שעושה תשובה מחמת‬ ‫ב'אור החיים' הק' מפרש באריכות כל ענין פרשת‬ ‫שרוצה לחזור להתקרב אל הקב"ה‪ ,‬אזי נקרא‬ ‫ביכורים בדרך עמוקה ונפלאה‪ ,‬ובסוף דבריו על‬ ‫התשובה מאהבה והזדונות נעשות כזכיות‪ ,‬וכעת‬ ‫הפסוק (כו‪ ,‬יא) ושמחת בכל הטוב מפורסמים וז"ל‬ ‫בחודש אלול לכל איש ישראלי יש התעוררות‬ ‫גם ירמוז במאמר בכל הטוב אל התורה כאומרם‬ ‫לתשובה‪ ,‬וחז"ל תיקנו כמה דברים כדי להעיר את‬ ‫ז''ל (ברכות ה‪ ).‬ואין טוב אלא תורה‪ ,‬שאם היו בני‬ ‫בעם בתשובה כגון תקיעת שופר ותהלים ועוד‬ ‫אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו‬ ‫כמה דברים‪ ,‬וצריך לראות להשתוקק להתקרב‬ ‫עצמו‪ ,‬וזכות אבות היא אך לעזר ואחיסמך‪ .‬ופירש‬ ‫משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם‬ ‫בזה הפסוק לולי אלקי אבי אלקי אברהם ופחד‬ ‫מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת‬ ‫יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת‬ ‫כל הטובות שבעולם‪ .‬ואת השטיקעל הזה צריך‬ ‫יגיע כפי ראה אלקים ויוכח אמש‪ .‬ופירש דהנה‬ ‫לחזור כל הזמן בכל עת ובכל שעה‪.‬‬ ‫כתיב 'לולי' עם אות יו"ד‪ ,‬היינו כמו שפירשו‬ ‫ושמחת בכל הטוב‪ ,‬כתיב (משלי כב‪ ,‬יח) מצא אשה‬ ‫התוס' ‪ -‬אם כן‪ ,‬ופירש בזה שאם היה עיקר‬ ‫מצא טוב‪ ,‬רואים שאשה נקראת בשם טוב‪ ,‬ודברי‬ ‫סמיכותי על אלקי אבי אלקי אברהם ופחד יצחק‬ ‫האוחה"ק הללו שייכים ג"כ לטוב‪ ,‬שלא רק הבעל‬ ‫‪ -‬אז ריקם שלחתני הייתי נשאר עם כלום‪ ,‬כי לא‬ ‫צריך להרגיש את עריבות התורה‪ ,‬אלא צריך‬ ‫זה העיקר‪ ,‬אך את עניי ואת יגיע כפי‪ ,‬היינו את‬ ‫להכניס בלב הבני בית שטובה תורה מכל סחרה‪.‬‬ ‫עבודת עצמי זה ראה אלקים‪.‬‬ ‫עלה פעם בדעתי (אח"כ מצאתי שכבר הודפס בשינוי‬ ‫ואדמו"ר הרה"ק רבי ישראל שלום יוסף ממעזיבוז‬ ‫קצת) אביסל אנדערש‪ ,‬כידוע שבספה"ק והצדיקים‬ ‫הקשה על זה‪ ,‬איך יעקב אבינו ע"ה התפאר שיש‬ ‫המתיקו את דברי התוכחה‪ ,‬ואפ"ל על הפסוק‬ ‫לו עבודת עצמו‪ ,‬ואמר אשר יעקב אבינו ע"ה היה‬ ‫(כח‪ ,‬לד) והייתה משוגע ממראה עינך אשר תראה‪,‬‬ ‫כל כך שפל בעיניו וחשב שאפילו זכות אבות לא‬ ‫שהכוונה בזה לדברי האוחה"ק הללו של‬ ‫תעמוד לו‪ ,‬רק גודל היסורים שהיו לו ויסורים‬ ‫משתגעין ומתלהטין אחריה‪ ,‬גם רמזתי ממראה‬ ‫ממרקין וכו'‪ ,‬וזה פירוש לולי אלקי אבי היינו רק‬ ‫עיניך זה רמז לדברי תורה שכידוע כאשר לומדים‬ ‫זכות אבות‪ ,‬כי עתה ריקם וגו'‪ ,‬אך את עניי ואת‬ ‫התוה"ק מתוך הכתב זה סגולה גדולה להבין טוב‬ ‫יגיע כפי היינו גודל היסורים‪ ,‬זה ראה השי"ת‬ ‫ולהשכיל‪.‬‬ ‫ורחם עלי‪.‬‬ ‫השי"ת יעזור שנזכה לושמחת בכל הטוב‪ ,‬שיהיה‬ ‫ואפשר להוסיף על זה מעט בדרך אחרת‪ ,‬כי הנה‬ ‫כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬וגם כל אלו שצריכים זיווג‬ ‫יעקב אבינו ע"ה מדתו מדת האמת והעיקר‬ ‫טוב יכתבו ויחתמו לטובה בשטר תנאים‪.‬‬ ‫בעבודת השי"ת הוא שלא לרמות את עצמו‪,‬‬ ‫ולדעת באמת באיזה מדריגה הוא נמצא‪ ,‬ואם‬ ‫יודע באמת שהוא כלום אז עוזר לו השי"ת‪ ,‬וזהו‬ ‫רעוא דרעווין תשס"ז ‪ -‬קוממיות‬ ‫שאמר יעקב אבינו ע"ה את עניי שאני כלום ראה‬ ‫אלקים וגו'‪.‬‬ ‫"וענית ואמרת לפני ד' אלקיך ארמי אבד אבי וירד‬ ‫מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול‬ ‫וזה פירוש הפסוק "ארמי" ‪ -‬היינו היצר הרע (כמ"ש‬ ‫עצום ורב"‪( ,‬כו‪ ,‬ה)‪:‬‬ ‫באוה"ח הק')‪ ,‬היינו שמרמה את עצמו‪ ,‬אז "אבד‬ ‫אבי" ‪ -‬הוא מאבד את הכל‪ ,‬וכמ"ש בסה"ק 'דגל‬ ‫לכאורה היה צריך לומר 'וירד מצרימה במתי מעט‬ ‫מחנה אפרים' "לבן הארמי" ‪ -‬שישנם כאלה‬ ‫ויגר שם'‪ ,‬ועוד צריך להבין‪ ,‬מה שייך ארמי אבד‬ ‫שלובשים בגדי לבן ומרמים את הבריות‪ ,‬ואז ‪-‬‬ ‫אבי לירידת מצרים‪.‬‬ ‫"וירד מצרימה" ‪ -‬היינו שנופלים למעמקי‬ ‫והנה איתא (כרם בית ישראל ע"מ קמג‪-‬ד) בשם הרה"ק‬ ‫הקליפות כמו שהיה במצרים במ"ט שערי טומאה‪,‬‬ ‫מוה"ר ר' יצחק מסקוירא זי"ע שעיקר גדול‬ ‫ואם נמצאים שם חס ושלום ‪ -‬אזי "ויגר שם"‪ ,‬נופל‬ ‫בעבודת השי"ת שאסור לסמוך את עצמו על‬ ‫עליו פחד ‪ -‬ויגר לשון פחד ‪ -‬מהמציאות שהוא‬ ‫זכות אבות‪ ,‬ועיקר העבודה היא עבודת ויגיעת‬ ‫שכל יהודי בכל ערב שבת קודש יש לו איזה הכנה‬ ‫נמצא שם‪ ,‬ואם הוא "במתי מעט" היינו שיודע‬ ‫והשתוקקות לקבל פני שבת קודש‪ ,‬וכמו בכל ערב‬ ‫שהוא כלום‪ ,‬אז עוזרהו השי"ת "ויהי שם לגוי גדול‬ ‫ראש השנה יש איזה התעוררות מיראת הדין‬ ‫עצום ורב"‪.‬‬ ‫והיום שכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון‪,‬‬ ‫וזה עתה בימים האלו שכל אחד צריך לפשפש‬ ‫כמו כן מרגישים כאן בחוש איך השדות והעצים‬ ‫במעשיו ולעשות תשובה בהכנה ליום הגדול ויום‬ ‫והאדמה יש להם הרגשה והתעוררות לקראת‬ ‫הדין‪ ,‬ועיקר ההכנה והתשובה הוא בהתחזקות‬ ‫שנת השמיטה‪ ,‬כמ"ש הללו את ה' מן הארץ וגו'‬ ‫בעבודת השי"ת‪ ,‬וצריך כל אחד לדעת באמת‬ ‫ההרים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים וגו' יהללו‬ ‫צרת נפשו והעיקר הוא לעורר לבו ונפשו להשי"ת‬ ‫את שם ה'‪ ,‬וכמ"ש שבזכות מצות שמיטה נגאלין‪.‬‬ ‫בבחינת לך אמר לבי‪ ,‬לבי ובשרי ירננו לאל חי‪,‬‬ ‫וכיה"ר שנזכה לשנה טובה ומבורכת ולשנת‬ ‫וצריך כל זה להיות באמת‪.‬‬ ‫גאולה וישועה ולכתיבה וחתימה טובה וישמע‬ ‫מהרה קול שופר גדול לחרותנו‪ .‬בברכת שנה‬ ‫והנה נמצאים אנו בשבת קודש זו ב'יישוב‬ ‫טובה ומבורכת לכל בית ישראל‪.‬‬ ‫קוממיות'‪ ,‬וכתוב ברוך אתה בעיר וברוך אתה‬ ‫בשדה‪ ,‬ואיתא בפירוש התוספות עה"ת דהיינו‬ ‫מצות שמקיימים בעיר ומצוות שמקיימין בשדה‪,‬‬ ‫תרומות ומעשרות וכדו'‪ ,‬ויש לנו ההרגשה‪ ,‬כמו‬ ‫סיפורי קודש שנשמעו מפי מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ביקור מרן אדמו"ר שליט"א אצל מרן אדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א‬ ‫יום שני כי תבוא תשפ"ו‬ ‫זוכרני שפעם אחת שנכנס לטיש פאר קוכעט‬ ‫מרן שליט"א איחל ברכת מזל טוב לרגל שמחת‬ ‫בדחילו ורחימו‪ ,‬ואמר על התיקוני זוהר שמחולק‬ ‫הבר מצוה לנכדו בכורו (בן חתנו הרב שמואל אבא‬ ‫לחודש אלול‪ ,‬ובי"א אלול מתחיל התיקו"ז 'תרי‬ ‫טווערסקי)‪ ,‬ואמר ב"ה רואים את פירות פירותיהם‪.‬‬ ‫סבין דנחתי לעלמא' ‪ -‬שכוונתו על האחים‬ ‫אדמו"ר מראחמיסטריווקא‪ :‬היה היום י"א אלול‬ ‫הקדושים מסאדיגורה‪ ,‬כל כך פאר קוכעט הוא‬ ‫יומא דהילולא של הרה"ק מסאדיגורה‪.‬‬ ‫היה בי"א אלול‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שני האחים הקדושים מסאדיגורה‪,‬‬ ‫הכרתי שני יהודים שהיו בסאדיגורה אצל ר'‬ ‫בני הס"ק מרוז'ין זי"ע‪ .‬אצל דודי ה'אביר יעקב'‬ ‫שלום יוסף מסאדיגורה‪ ,‬ר' שלום ראנד ועוד‬ ‫מסאדיגורה זכרונו לברכה היה י"א אלול פון דער‬ ‫יהודי‪.‬‬ ‫גרויסע טיש'ן‪ ,‬בשנים האחרונות [לערך עשרה‬ ‫אדמו"ר מראחמיסטריווקא‪ :‬מי הוא היה‪ ,‬יהודי‬ ‫שנים] היה עורך את הטיש בהרי הכרמל בחיפה‬ ‫מתל אביב?‬ ‫שהיה שוהה שם למנוחה‪ ,‬והיה שם שטיבל של‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הוא התגורר דווקא בירושלים‪ ,‬א‬ ‫חסידיו‪ ,‬היה אצלו מוראדיגע טיש'ן‪ ,‬היה כמה‬ ‫מוראדיגע איד געווען‪ ,‬היה לו בן שוחט ר' לייבוש‪,‬‬ ‫פעמים שהיה י"א אלול גם כן בשב"ק‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬רוז'ין גם באו מרוסלאנד‪ ,‬אין לזה‬ ‫והוא התגורר בפרדס חנה‪ ,‬היה פאר קוכטע‬ ‫שייכות זה חילוקי מנהגים‪.‬‬ ‫חסיד‪ ,‬פעם שוחחתי עם הה"ק מסקווירא זי"ע א‬ ‫אדמו"ר מראחמיסטריווקא‪ :‬בפולין וגאליציע‬ ‫גאנצע שמעוס ושוחחנו אודותיו‪ ,‬הוא הכיר אותו‬ ‫מניחים ביום הבר מצוה‪ ,‬אמנם בגער מניחים‬ ‫מבוקרעסט‪ ,‬הרבי מסקווירא שאל אותי מי הכרתי‬ ‫חודש לפני‪.‬‬ ‫מהאלטע חסידים‪ ,‬ואמרתי לו בין השאר את ר'‬ ‫שלום ראנד‪ ,‬והוא נהיה פאר קוכעט ואמר‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בגער נוהגים כמו מנהגי האשכנזים‪,‬‬ ‫"'שלום' ‪ -‬ער איז דאך געווען א פארצטיישע‬ ‫הרבה מנהגים נהגו כמו אצל האשכנזים‪ ,‬סליחות‬ ‫איד"‪ ,...‬ר' שלום הנ"ל הניח תפילין אצל אדמו"ז‬ ‫גם אומרים בנוסח אשכנז‪.‬‬ ‫מסאדיגורה ואחר כך היה עוד חסיד של דודי‬ ‫אדמו"ר מראחמיסטריווקא‪ :‬הם הרי מניחים את‬ ‫מסאדיגורה‪ .‬ובנו ר' לייבוש היה בעל תפלה‬ ‫התפילין אחרת‪.‬‬ ‫במוספין בראש השנה אצלינו‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אבל ברוז'ין הקפידו דווקא בו ביום‪,‬‬ ‫אדמו"ר מראחמיסטריווקא‪ :‬הרבי מסקווירא‬ ‫ואת הסעודה הקפידו לערוך דווקא לאחר ההנחת‬ ‫הכיר אותו מבוקערסט‪.‬‬ ‫תפילין‪ .‬שמעתי מר' אלי' דיין [הוא היה גאן‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬היה הרבה רוזינע חסידים‬ ‫הגאונים ידע כל ש"ס בעל פה מילה במילה]‪ ,‬הוא‬ ‫בבוקערסט‪ ,‬בדרך כלל הם היו חסידים של‬ ‫היה מעיר קאפיטשיניץ והוא היה חסיד הוסיאטין‪,‬‬ ‫הפאשקענ'ער‪ ,‬והרבי מסקווירא היה לו שייכות‬ ‫ואחר כך התחתן בטשערנוביץ ונסע לסאדיגורה‪,‬‬ ‫עם החסידים הללו‪.‬‬ ‫וכאן בארץ ישראל היה חסיד של דודי ה'אביר‬ ‫יעקב' מסאדיגורה‪.‬‬ ‫אדמו"ר מראחמיסטריווקא‪ :‬איך האב נישט‬ ‫געהאלטן אייך מטריח זיין צו קומען‪ ,‬אבער איך‬ ‫וסיפר לי שאביו היה פעם בהוסיאטין בשמחת‬ ‫וועל נישט האפ זאגן‪.‬‬ ‫הבר מצוה של ר' נחומי'ו [הוא היה אח של ר'‬ ‫משה'ניו מבאיאן‪ ,‬היינו בנו של ר' שלום יוסף‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יש לפעמים טירחא‪ ,‬ויש לפעמים‬ ‫מהוסיאטין‪ ,‬והוא היה יתום מאביו]‪ ,‬והוא הניח‬ ‫שזה הרגש‪ ,...‬חסדי ה'‪ .‬אני מביט על זה כשמחינו‬ ‫תפילין ביום שישי אצל אדמו"ז מהוסיאטין‪ ,‬והיה‬ ‫כימות עיניתני‪.‬‬ ‫אז ימים קצרים‪ ,‬והיה הסעודה בו ביום ביום שישי‬ ‫[בירכו לחיים]‬ ‫בצהריים‪ ,‬והחידוש היה שהרעב'ס לא הלבישו‬ ‫אדמו"ר מראחמיסטריווקא‪ :‬ברש"ש איתא‬ ‫שטריימל בבר מצוה לצאצאיהם‪ ,‬החתן כן היה‬ ‫שסעודת בר מצווה הוא סעודת מצווה‪ .‬אמנם‬ ‫הולך קאלפיק ובגדי שבת‪ ,‬ואז הרעב'ס כבר ישבו‬ ‫ברוז'ין היו מניחים התפילין ביום הבר מצווה כמו‬ ‫עם השטרימלך‪ ,‬ושבירכו ברכת המזון מסעודת‬ ‫שאיתא ברמ"א‪.‬‬ ‫הבר מצוה‪ ,‬מיד לאחר מכן נכנסו להתפלל קבלת‬ ‫שבת‪ ,‬כבר היה אחר הצהריים‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כן‪ ,‬וכך היה בבעלזא ועוד מקומות‪.‬‬ ‫אדמו"ר מראחמיסטריווקא‪ :‬זאת אומרת מאוד‬ ‫אדמו"ר מראחמיסטריווקא‪ :‬הקפידו דווקא על‬ ‫מאוחר‪.‬‬ ‫יום הבר מצווה‪ ,‬אבל ברוסלאנד הניחו חודש‬ ‫קודם‪.‬‬ ‫נוסע לסאדיגורה לכל השמחות‪ ,‬ואף בבר מצוות‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ממילא לבשו השטרימל‪ ,‬הכל‬ ‫היה מגיע להשתתף‪ ,‬כל שנה היה נוסע‬ ‫התאחר בהוסיאטין הרי לא היו מתפללים שחרית‬ ‫לסאדיגורה‪ ,‬הוא מאוד אהב את נכדיו‪.‬‬ ‫ותיקין‪...‬‬ ‫היום בלילה יוד"ק של הרבי ר' בונים‪ ,‬וכן ההילולא‬ ‫אדמו"ר מראחמיסטריווקא‪ :‬שמעתי שאחד הזמין‬ ‫של ר' משה אליקים בריעה מקאזניץ‪.‬‬ ‫לשמחת בר מצוה את הרה"ק מהר"א מבעלזא‬ ‫אדמו"ר מראחמיסטריווקא‪ :‬בפולין הוא שני‬ ‫זיע"א‪ ,‬וראה הרב מבעלזא שכתוב שהסעודה‬ ‫יאהרצייטים גדולים‪.‬‬ ‫בלילה של הבר מצוה‪ ,‬אמר לו שיראה לעשות‬ ‫אחר ההנחת תפילין‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לאחר מכן ההילולא של ר'‬ ‫ירחמיאל משה מקאזניץ‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אצלי בבר מצוה גם היה הסעודה‬ ‫אחר ההנחת תפילין‪.‬‬ ‫אדמו"ר מראחמיסטריווקא‪ :‬הוא גדל אצל ה'בית‬ ‫אהרן' מקארלין‪.‬‬ ‫אדמו"ר מראחמיסטריווקא‪ :‬בסקווירא עשו עיקר‬ ‫הסעודה בהנחת תפילין‪ ,‬אחר כך היה סעודה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הוא היה נחשב לאחד הצדיקים‬ ‫קטנה‪.‬‬ ‫החשובים ביותר‪ ,‬הכרתי עוד חסידי קאזניץ‬ ‫חסידים שלו‪ ,‬זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שמעתי פעם מדודי ה'אביר יעקב'‬ ‫ובירכו לשלום למזל טוב וכתיבה וחתימה טובה‪.‬‬ ‫מסאדיגורה‪ ,‬שזקינו ה'בית אהרן' מקארלין היה‬ ‫ביקור מרן אדמו"ר משאהץ דרהוביטש שליט"א אצל מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫יום שני ואתחנן תשפ"ו‬ ‫אדמו"ר משאהץ דרהוביטש‪ :‬כן‪ ,‬וודאי ללא‬ ‫מרן שליט"א קיבל לשלום ושאל אודות יחוסו‬ ‫כוחות לא צריך את האריכות ימים‪ ,‬הרבי מטאהש‬ ‫למעלה בקודש לגזע בית זלאטשוב‪.‬‬ ‫אמר פעם שמיום א' דסליחות עד אחר שמחת‬ ‫אדמו"ר משאהץ דרהוביטש פירט היחוס ואמר‬ ‫תורה ישן שלושים שעות‪ ,‬ואמר הרבי מטאהש‬ ‫שאדמו"ר מטשאקווא זצ"ל היה שאהצ'ער‬ ‫שכתוב וקווי ה' יחליפו כח‪ ,‬שיש לפעמים מציאות‬ ‫איניקל‪ ,‬והוא אמר לי שהוא בן אחר בן‬ ‫שאי אפשר לחדש את הכוחות‪ ,‬והשי"ת מוציא‬ ‫לזלאטשוב'ער מגיד‪ ,‬הגם שקוראים לי‬ ‫הכוחות הישנים ומכניס מתחתם כוחות חדשים‪,‬‬ ‫האלברטשאם‪ ,‬אך אמי הייתה א ווילע אידנ'ע‬ ‫שהרי לא שייך לנוח כה מעט‪.‬‬ ‫היא לא קלקלה‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מספרים כן על הקאזניצ'ער מגיד‬ ‫[הגישו לחיים]‬ ‫שפעם בהקפות היה בעל עגלה שהתמוטט‪ ,‬ואמר‬ ‫שלקח את הכוחות שלו‪.‬‬ ‫אדמו"ר משאהץ דרהוביטש‪ :‬השי"ת יעזור שיהיה‬ ‫לאנגע יאהרן‪.‬‬ ‫אדמו"ר משאהץ דרהוביטש‪ :‬הגענו לקבל ברכה‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה לנכדי‪ ,‬קוראים לו 'מרדכי‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אבל עם כוחות‪.‬‬ ‫רציתי לפגוש אותם‪ ,‬ועל כן המתנתי עד שיחזרו‬ ‫דוד' על שם חמי ר' מרדכי דוד הרבי מהוסאקוב‬ ‫לביתם ואחר כך ירדתי‪.‬‬ ‫מבאר שבע‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬א פחד‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לספינקא'ער רבי גם כן קראו מרדכי‬ ‫מספרים שאדמו"ז מבוהוש היה חתן אצל ר'‬ ‫דוד‪.‬‬ ‫דוד'קא זאבלטוב'ער בנו של ה'אהבת שלום'‬ ‫אדמו"ר משאהץ דרהוביטש‪ :‬הספינקא רבי היה‬ ‫מקאסוב ור' דודק'א היה חתנו של ר' משה לייב‬ ‫חתנו של הרבי מהוסאקוב‪ ,‬והם נכדים של ר'‬ ‫סאסוב'ער‪ ,‬והוא עצמו היה נכד של ר' יצחק‬ ‫מרדכי דוד שטמון בעיה"ק צפת על יד האר"י הק'‪,‬‬ ‫מראדוויל‪ ,‬שאביו ר' שלום יוסף מסאדיגורה היה‬ ‫ר' מרדכי דוד שהתגורר בצפת‪ ,‬היה נכדו של‬ ‫חתן בראדוויל אצל ר' דן מראדוויל‪ ,‬ובשעה‬ ‫ה'ישמח משה' בן אחר בן‪ ,‬והוא היה חתן אצל ר'‬ ‫ששניהם היו בעולם היה מתיחות עם השחיטה‬ ‫חנינא אילנוב'ער בנו של ר' יעקב ממעליץ וחתנו‬ ‫בין קאסוב לראדוויל‪ ,‬והשידוך של הבוהוש'ער‬ ‫של ר' אליעזר מדזיקוב‪ .‬ואביו ר' נחום הערש היה‬ ‫היה אמור להיות אצל הס"ק מרוז'ין‪ ,‬והרוזינ'ער‬ ‫בן של ר' אליעזר ניסן בנו של ה'ישמח משה'‪ ,‬והיה‬ ‫לא יצא לתנאים‪ ,‬והמתינו הרבה זמן שיירד‪,‬‬ ‫חתן בדאמברווא אצל ר' מרדכי דוד‬ ‫ושהגיע לאחר מכן לסגור השידוך‪ ,‬אמר הס"ק‬ ‫מדאמבארווא‪ ,‬ומשם מגיע השם 'מרדכי דוד'‪.‬‬ ‫שהתאחר משום ששני הצדיקים נהיו מחותנים‪,‬‬ ‫בחתונה הנ"ל היה מענין שר' מרדכי דוד קיבל על‬ ‫והיה צריך לעשות שלום ביניהם לכן לקח הזמן‬ ‫עצמו לשלם את כל הנד"ן והחתונה היה אצלו‬ ‫עד שירדתי‪ ,‬שלמעלה הוא כמו כאן בזה העולם‪,‬‬ ‫שהוא היה צד הכלה‪ ,‬ושהגיע השעה לצאת‬ ‫וממילא שהיה פירוד בזה העולם הייתי מוכרח‬ ‫לחופה לא יצא‪ ,‬ושלחו שליח לשאול מדוע לא‬ ‫שלא יהיה הפירוד גם למעלה‪.‬‬ ‫יוצא לחופה‪ ,‬ואמר שלא יוצא עד שלא מוותרים‬ ‫אדמו"ר משאהץ דרהוביטש‪ :‬מענין שזקנינו ר'‬ ‫את הנד"ן‪ ,‬וה'ישמח משה' היה שם‪ ,‬וויתרו את‬ ‫מאיר פרמישלאנ'ער זצ"ל היה לו שייכות עם‬ ‫הנד"ן‪ ,‬ואמר אחר כך שצריך לוותר על חצי‬ ‫הס"ק מרוז'ין‪ ,‬ומעולם לא נפגשו‪ ,‬ועם כל זה היה‬ ‫ההוצאות של החתונה שהוטל עליו‪ ,‬אחר כך‬ ‫להם קשרי ידידות פלאיים‪.‬‬ ‫שהיה כבר אחד בלילה אמר אני נותן הכל כמו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לא מוכרח שלא נפגשו‪ ,‬אבל כך‬ ‫מתחלה ויוצאים לחופה‪ ,‬ואמר לאחר מכן מה‬ ‫משמע‪ ,‬ניסתי לשאול לפני הרבה שנים‪ ,‬לא‬ ‫עשה כאן‪ .‬שהיה תלמיד של הרבי מלובלין‪ ,‬וקודם‬ ‫שמעתי שנפגשו פעם‪.‬‬ ‫פטירתו של הרבי מלובלין שאל את רבו מה יהיה‬ ‫אתי‪ ,‬ואמר לי הרבי מלובלין שאצל כל החתונות‬ ‫אדמו"ר משאהץ דרהוביטש‪ :‬יש מעשה וואס‬ ‫של הילדים שלך אני ישתתף‪ ,‬וראיתי שהרבי‬ ‫ארבעט עד היום הזה‪ ,‬עבודה של צדיקים נמשך‬ ‫מלובלין לא הגיע‪ ,‬על כן הבנתי שעוד לא הזמן‬ ‫עד היום הזה‪ .‬היה יהודי שהיה צריך להיוושע‬ ‫לצאת לחופה‪ ,‬והייתי צריך שפילען מיט דער‬ ‫בזש"ק והלך לר' מאיר פרמישלאנ'ער‪ ,‬ופעם אמר‬ ‫צייט‪ ,‬ממילא אמרתי לוותר על הנד"ן וכדו'‪ .‬אחר‬ ‫לו שיש לי שליחות לס"ק מרוז'ין ואם תעשה את‬ ‫כך שהגיע הרבי מלובלין אמרתי לצאת לחופה‬ ‫השליחות כמו שאני יאמר לך תוושע‪ ,‬ואמר‬ ‫ושאלתי את הרבי מלובלין מדוע לא הגיע עד כה‪,‬‬ ‫שמוכן לילך לעשות השליחות‪ .‬ור' מאיר פתח‬ ‫ואמר לי הרבי מלובלין שהיה אנשי בליעל שלא‬ ‫המגירה שעמדה אצלו בשלחן והוציא מפתח‪,‬‬ ‫ושהתחיל לנגן כל הגבאים ובני המשפחה התחילו‬ ‫ופתח את הארון שהיה מתחתיו‪ ,‬והוציא משם י"ב‬ ‫לשחוק‪ ,‬על מה שמנגן 'יום זה מכובד' בימות‬ ‫חלה ומיד סגר את הארון והכניס את המפתח‪,‬‬ ‫החול ברוב התלהבות‪ ,‬והס"ק מרוז'ין נהיה‬ ‫ואמר את זה תשלח לרוזינ'ער‪ ,‬ושנית תאמר לו‬ ‫בגילופין מכך‪ ,‬ובאותו יום היה 'יום זה מכובד'‬ ‫שהוא הולך בדרך המלך ואני הולך מהצד‪ ,‬אבל‬ ‫ושוחרר מהמשפט‪.‬‬ ‫שנינו באים בסוף לאותו מקום‪ ,‬ושלישית תאמר‬ ‫לו שהיות ויש לך קביעות לנגן 'יום זה מכובד'‬ ‫ומענין שיש לי דוד באנטוורפען הרבי משאהץ‬ ‫אצלי בשבת קודש תנגן אותו גם שם‪ ,‬והיה יהודי‬ ‫אחיו הצעיר של אבי‪ ,‬ושנסע לאנטוורפען היה‬ ‫תמים והגיע לס"ק מרוז'ין‪ ,‬והיה זה בימים טרודים‬ ‫צריך פאפירען‪ ,‬והיה לו ישיבה‪ ,‬וסיפר את‬ ‫בשעה שהיה המשפט האם נשאר בסאדיגורה או‬ ‫הסיפור‪ ,‬ואמר לכל תלמידי הישיבה שינגנו‪ -‬זה‬ ‫שצריך לנסוע חזרה לרוסלאנד‪ ,‬והיה זמן מתוח‬ ‫היה ביום שלישי‪ ,‬וכולם ניגנו 'יום זה מכובד'‬ ‫מאוד‪ ,‬ואמרו לו שאי אפשר להיכנס לרבי‪ ,‬ואמר‬ ‫ובאותו יום קיבל את הניירות‪.‬‬ ‫שהוא שליח מר' מאיר פרמישלאנ'ער‪ ,‬והבינו‬ ‫מרן שליט"א בירך את חתן הבר מצוה‪ ,‬ואמר‬ ‫שהולך להיות כאן לעבדיג‪ ,‬כמו בעל פעם שהיה‬ ‫שהיה קפידא לעשות הסעודה ביום הנחת‬ ‫שליחות מר' מאיר'ל והכניסו אותו‪.‬‬ ‫התפילין‪ ,‬ולא בלילה שקודם ההנחת תפילין‪,‬‬ ‫ונכנס לרוזינ'ער והוציא את הי"ב חלה מר'‬ ‫ואמר לבחור הבר מצוה שהיות ואצלו השמחה כן‬ ‫מאיר'ל‪ ,‬ואמר שר' מאיר'ל שלח זאת‪ ,‬והס"ק פתח‬ ‫בליל הבר מצוה‪ ,‬על כן צריך לראות בלילה אחר‬ ‫את המגירה משלחנו והוציא מפתח ופתח את‬ ‫השמחה ללכת לישון מוקדם‪ ,‬אתה הרי ילד‪,‬‬ ‫הארון שמאחוריו והכניס את הי"ב חלה לארון‬ ‫ואתה תהיה מסוקרן לראות איזה מתנות תקבל‪,...‬‬ ‫והכניס חזרה את המפתח‪ ,‬כמו שר' מאיר'ל עשה‪.‬‬ ‫רק תלך מיד לישון‪ ,‬והשינה יהיה הכנה למצווה‬ ‫ואמר לו עוד שר' מאיר'ל אמר שהרבי הולך בדרך‬ ‫של הנחת תפילין‪ ,‬ובירך לשלום את האדמו"ר‬ ‫המלך וכו'‪ ,‬והס"ק הנהן בראשו‪ .‬ואחר כך אמר‬ ‫ובני משפחתו‪.‬‬ ‫שאמר לו ר' מאיר'ל להתחיל לנגן 'יום זה מכובד'‬ ‫והס"ק הסכים שינגן‪ ,‬והתחיל לנגן 'יום זה מכובד'‪,‬‬ ‫גליון פ'‪ ,‬יוצא לאור על ידי וועד אמרי קודש קאפיטשיניץ‬ ‫להערות הארות ותרומות ניתן לפנות ‪0556727105 -‬‬