gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מטעם · Mita'am — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: מטעם · Mita'am

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

מטעם · Mita'am — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מטעם ‪ 305‬לפרשת כי תבוא‬ ‫בס"ד‬ ‫רמזים בטעמי המקרא בפרשה‬ ‫מהספר העתידי רמזי טעם עם טעם לשב"ח מאת שלום המאירי‪ ,‬אשמח לתגובות במייל‪shalom303@gmail.com :‬‬ ‫יך‬ ‫ה ָ‬‫א ֹל ֶׁ ֛‬ ‫ְדָ֧וד ֱ‬ ‫אשית ָכל ְפ ִׁרי ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶׁשר ָת ִׁביא ֵמ ַֽא ְר ְצ ָך ֲא ֶׁשר י ֹ‬ ‫ְל ַק ְח ָת ֵמ ֵר ִׁ‬ ‫וָ‬ ‫(דרגא תביר) ֹנ ֵתן ָל ְך (דברים כו‪ ,‬ב)‬ ‫(זקף קטן) נ ֵֹתן ְלָך נַחֲ לָ ה ו ִִּּיר ְש ָתּה ְוי ַָש ְב ָת‬ ‫ֱֹלדיָך‬ ‫בפסוק הקודם נאמר‪" :‬וְהָ יָה כִּ י ָתבֹוא אֶ ל הָ אָ ֶרץ אֲ ֶשר יְ דֹ וָ֣ד א ֶ֔‬ ‫ֱֹלדיָך (דרגא תביר)‪.‬‬ ‫בָ ּה"‪ ,‬ובפסוק זה יְ דֹ ו֧ד א ֛‬ ‫רבי יצחק הוברמן מבאר‪ 1‬את הבדל הטעמים כרומז על שתי דרגות בקנין התורה‪ .‬תחילה דרגה קטנה‪" ,‬תורת‬ ‫ה'"‪ ,‬ואח"כ בדרגא גבוהה יותר "תורתו"‪ ,‬כפי שאמרו חז"ל (כתובות קי עב) 'כל הדר בארץ ישראל דומה כמי‬ ‫שיש לו אלוק' ועל זה אמר הכתוב מתי יהיה זה‪ ,‬כשילמדו את התורה ויקיימו מצותיה‪ ,‬כמאמר נעים זמירות‬ ‫ישראל (תהלים קה‪,‬מד) 'ויתן להם ארצות גוים גו' בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו'‪ .‬וידוע שתורתינו הקדושה‬ ‫נקראת 'נחלה'‪ ,2‬והיינו שבזכות תורתינו הקדושה נותן לך הארץ‪ ,‬ועל כן הוא בטעם זקף קטון‪ ,‬דזה מדריגה‬ ‫קטנה‪ ,‬ונקראת תורת ה' כמבואר במסכת עבודה זרה (יט עא) ועל כן הוסיף 'וירשתה'‪ ,‬הכונה ‪...‬לנקות הקוצים‬ ‫והברקנים שע"י זה מעלה מ"נ שהקב"ה יגרש הקליפות וסטרא אחרא מארץ העליונה מלכות דקדושה 'וישבת‬ ‫בה'‪ ,‬שיעשה מהמדבר ישוב וע"י זה יגרש הקב"ה השפחה בישא הטמאה ‪...‬ואז כשנתרחקו הקליפות וסטרא‬ ‫אתרא יכולים להשיג עומק דברי תורתינו הקדושה שזוכה שתקרא תורתו כמבואר שם בעבודה זרה‪ ,‬ועל כן‬ ‫ֹלדיָך זה הוא בטעם דרגא תביר‪,‬‬ ‫אמר אשר תביא מארצך שתזכה לחדש חידושי תורה‪ ,‬ועל כן יְ דֹ ו֧ד אֱ ֛‬ ‫שישתברו הדרגות שהיו מבדילים בינו לקונו דחידושי תורתו באים מהשראת שכינה הקדושה ממש כאומרם‬ ‫ז"ל (תמיד לב עב) 'שכינה שונה כנגדו'‪... ,‬וזהו שאמר ושמת בטנא דוקא שגימטריה ס' נגד ס' מסכתות דתורה‬ ‫שבעל פה דכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נתגלה למשה רבינו ע"ה בסיני (שמות רבה סוף פכ"ח)‪.‬‬ ‫תַק ֵלנּוַ(דבריםַכו‪ַ,‬ז) ַ‬ ‫ֹ‬ ‫ָדַא‬ ‫עַי ֹדו ֶ‬ ‫ַי ְש ַמ ְ‬ ‫יַא ֹב ֵתינּוַו ִּ‬ ‫ָדַא ֹל ֵה ֲ‬ ‫לַי ֹדו ֱ‬ ‫(זקףַגדול)ַא ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ע֕קַ‬ ‫ַנ ְצ ַַ‬ ‫ו ִּ‬ ‫בֹותינּו‪ ,‬כְ ָמה‬ ‫בהגדה של פסח נדרש פסוק זה על אנחת בני ישראל וזעקתם במצרים‪" :‬וַנִּ צְ עַ ק אֶ ל ְי ֹדוָד אֱ ֹלהֵ י אֲ ֵ‬ ‫ש ָראֵ ל ִּמן הָ ֲעב ָֹדה וַיִּ זְ עָ קּו‪ ,‬ו ַַתעַ ל‬ ‫ֶשנֶאֱ מַ ר (שמות ב‪ ,‬כג) ַוי ְִּהי בַ י ִָּמים הָ ַר ִּבים הָ הֵ ם ַויָמָ ת ֶמלֶ ְך ִּמצְ ַריִּם ַויֵאָ נְ חּו ְבנֵי ִּי ְ ֹ‬ ‫ֹלקים ִּמן הָ ֲעב ָֹדה"‪.‬‬ ‫ַשוְעָ ָתם אֶ ל הָ אֱ ִּ‬ ‫ֹלקים‪.‬‬ ‫ֹלקים" ‪ -‬צעקו אֶ ל הָ אֱ ִּ‬ ‫נראה שבעל ההגדה פירש "וַיִּ זְ עָ קּו‪ ,‬ו ַַתעַ ל ַשוְעָ ָתם אֶ ל הָ אֱ ִּ‬ ‫אולם יש מן המפרשים שפירשו שהצעקה היתה רק מחמת קושי וצרה‪ ,‬ולא אל ה'‪ .‬כך כותב רבי חיים בן עטר‪,‬‬ ‫אור החיים‪ ,‬בפירוש ראשון‪" :‬מן העבודה‪ ,‬פירוש‪ :‬לא שצעקו לאל שיושיעם‪ ,‬אלא צעקו מן הצער כאדם הצועק‬ ‫מכאבו‪ .‬ומודיע הכתוב כי אותה צעקה עלתה לפני ה' והוא אומרו שועתם וגו' "מן העבודה" פירוש "מצער‬ ‫העבודה"‪ ,‬וישמע ה' את נאקתם פירוש הרמת קול כאבם"‪3.‬‬ ‫רבי אברהם סבע‪ ,‬צרור המור‪ ,‬מבאר (שמות ב‪ ,‬כג) שבגודל הצער לא יכלו להתפלל בפה אלא נשאו עיניהם‬ ‫לשמים‪" :‬ולהורות על גודל צערם‪ ,‬אמר שלא היו יכולין להתפלל ולצעוק בפיהם‪ ,‬אלא ויאנחו משברון מתנים‪,‬‬ ‫‪ 1‬בן לאשרי ברכה משולשת‪ ,‬רבי יצחק הכהן הוברמן‪ ,‬בני ברק תשסא‪ ,‬תחילת הפרשה‪.‬‬ ‫‪ 2‬מכילתא פרשת השירה פרשה י‪ " :‬ארבעה נקראו נחלה‪ .‬בית המקדש נקרא נחלה שנאמר בהר נחלתך‪ .‬ארץ ישראל‬ ‫נקראת נחלה שנאמר (דברים ט"ו) בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה‪ .‬וכן התורה נקראת נחלה שנאמר (במדבר‬ ‫כ"א) וממתנה נחליאל‪ .‬וכן ישראל קרויין נחלה שנאמר יואל ד' עמי ונחלתי ישראל‪ .‬אמר הקדוש ברוך הוא יבא ישראל‬ ‫שנקראו נחלה ויבנו בית המקדש שנקרא נחלה בזכות התורה שנקראת נחלה לכך נאמר בהר נחלתך"‪.‬‬ ‫‪ 3‬ראה עוד במה שהבאנו שמות ב‪ ,‬כג‪ .‬ובפרט בענין פיסוק הטעמים בפסוק זה‪.‬‬ ‫א‬ ‫מטעם ‪ 305‬לפרשת כי תבוא‬ ‫בס"ד‬ ‫רמזים בטעמי המקרא בפרשה‬ ‫מהספר העתידי רמזי טעם עם טעם לשב"ח מאת שלום המאירי‪ ,‬אשמח לתגובות במייל‪shalom303@gmail.com :‬‬ ‫ויצעקו מכאב לבם לומר אוי ואבוי‪ .‬אלא שברוב צערם היו נושאים עיניהם לשמים‪ ,‬וזהו ותעל שועתם אל‬ ‫האלהים מן העבודה‪ .‬כי פי' שועה לפי הזוהר הוא נשיאת עינים‪ ,‬כמו (ישעיה כב‪,‬ה) 'וְשֹועַ אֶ ל הָ הָ ר'‪ .‬ולכן אמר‬ ‫שמעה תפלתי ה' (תהלים לט‪ ,‬יג)‪ ,‬כשאתפלל לפניך‪ .‬ואם לא יהיה בי כח להתפלל‪ ,‬ושועתי האזינה‪ ,‬כשאני‬ ‫נושא עיני לשמים‪ .‬ואם לא יהיה בי כח לישא עיני אל ההרים‪ ,‬אל דמעתי אל תחרש‪ ,‬אחר שהיא באה מעצמה‪.‬‬ ‫ואם לא אוכל להוריד דמעות‪ ,‬עשה בשביל זכות אברהם שאמר גר ותושב אנכי (בראשית כג‪ ,‬ד)‪ ,‬וזהו כי גר‬ ‫אנכי עמך תושב ככל אבותי"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ונרמז בטעמים‪ :‬אפשר שפירושו של בעל ההגדה נרמז בטעמים‪ :‬וַנִּ צְ עַ֕ ק (זקף גדול) אֶ ל ְי ֹדוָד‪ ,‬הצעקה‪,‬‬ ‫שהיתה בבחינת "זקף גדול"‪ ,‬היתה אל ד'‪ ,‬ששם הוי'ה כ"ו בגימטריה‪ ,‬נרמז בצורת הטעם כשתי אותיות י'‬ ‫ואות ו'‪ .‬ופירושו של רבי אברהם סבע‪ ,‬שהיו נושאים עיניהם לשמים‪ ,‬נרמז וַנִּ צְ עַ֕ ק (זקף גדול)‪ ,‬זקפו עיניהם‬ ‫אל ה'‪ ,‬הרמוז בגימטריא של הטעם‪.‬‬ ‫שלום המאירי‬ ‫רמז נוסף‪ :‬במדרש‪ 4‬נאמר‪..." :‬ישראל כשהיו במצרים והיו משעבדים בהם התחילו צועקים ותולין עיניהם‬ ‫להקב"ה שנאמר (שמות ב) ויהי בימים הרבים ההם וגו' ויזעקו‪ ,‬מיד וירא אלהים את בני ישראל‪ ,‬התחיל הקב"ה‬ ‫מוצי אן משם ביד חזקה ובזרוע נטויה והיה הקב"ה מבקש לשמוע את קולם פעם אחרת ולא היו רוצין‪ .‬מה‬ ‫עשה? גירה לפרעה לרדוף אחריהם שנאמר 'ופרעה הקריב'‪ ,‬מיד 'ויצעקו בני ישראל אל ה' '‪ ,‬באותה שעה‬ ‫אמר הקב"ה לכך הייתי מבקש לשמוע קולכם‪ ,‬שנאמר‪ 5‬יונתי בחגוי הסלע‪ ,‬השמיעני קול אינו אומר‪ ,‬אלא‬ ‫השמיעני את קולך‪ ,‬אותו הקול שכבר שמעתי במצרים‪ .‬לכך כתיב השמיעני את קולך כיון שהתפללו אמר‬ ‫הקב"ה למשה‪ ,‬מה אתה עומד ומתפלל כבר קדמה תפלתן של בני לתפלתך‪ ,‬שנאמר מה תצעק אלי"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫יעינִּ י אֶ ת‬ ‫ונרמז בטעמים‪ :‬בפסוק שהביא המדרש‪" ,‬יֹונ ִָּתי ְבחַ גְ וֵי הַ סֶ לַ ע ְבסֵ ֶתר הַ ַמ ְד ֵרגָה הַ ְר ִּאינִּ י אֶ ת ַמ ְראַ יְִּך הַ ְש ִּמ ִּ‬ ‫בטעם גרשיים‪ ,‬שני קוים שוים ומקבילים‪ ,‬רמז לאהבתו ית' לישראל‪ ,‬שהם כביכול תאומים‬ ‫קֹולֵ ְך"‪ ,‬יֹונ ִ֞ ִּתי‬ ‫ּדֹודי דֹופֵ ק ִּפ ְת ִּחי ִּלי אֲ חֹ ִתי ַר ְעי ִָתי יֹונ ִָתי ַת ָמ ִתי"‪:‬‬ ‫לקב"ה‪ .‬כך אחז"ל‪ 6‬על הפסוק (שיר השירים ה‪ ,‬ב)‪" :‬קֹול ִּ‬ ‫"תמתי ‪ -‬רבי ינאי אמר תאומתי כביכול לא אני גדולה ממנה ולא היא גדולה ממני‪ .‬ר' יהושע דסכנין בשם ר'‬ ‫לוי תאומתי מה התאומים הללו אם חושש אחד מהן בראשו חבירו מרגיש כך כביכול אמר הקדוש ב"ה (תהלים‬ ‫צ"א) עמו אנכי בצרה"‪ ,‬כך גם וַנִּ צְ עַ֕ ק (זקף גדול) אֶ ל ְי ֹדוָד‪ ,‬הטעם זקף גדול מורכב מאות ו' ושתי אותיות י'‪,‬‬ ‫גימטריא כ"ו‪ ,‬כשם הוי'ה‪ .‬הצעקה של עם ישראל היתה כביכול גם של הקב"ה‪ ,‬שהיה מבקש לשמוע את קולם‬ ‫של ישראל‪.‬‬ ‫שלום המאירי‬ ‫‪ 4‬שמות רבה פרשה כא פסקה ה‪.‬‬ ‫יעינִּ י אֶ ת‬ ‫‪ 5‬המדרש מפרש את הפסוק (שיר השירים ב‪ ,‬יד) " יֹונ ִָּתי ְבחַ גְ וֵי הַ סֶ לַ ע ְבסֵ ֶתר הַ מַ ְד ֵרגָה הַ ְר ִּאינִּ י אֶ ת ַמ ְראַ יְִּך הַ ְש ִּמ ִּ‬ ‫ּומ ְראֵ יְך נָאוֶה"‪.‬‬ ‫קֹולֵ ְך כִּ י קֹולֵ ְך עָ ֵרב ַ‬ ‫‪ 6‬מדרש רבה שיר השירים פרשה ה פסקה ג‪.‬‬ ‫ב‬