מטעם · Mita'am — כי תבוא (2026-08-24)

מטעם 305לפרשת כי תבוא בס"ד
רמזים בטעמי המקרא בפרשה
מהספר העתידי רמזי טעם עם טעם לשב"ח מאת שלום המאירי ,אשמח לתגובות במיילshalom303@gmail.com :
יך
ה ָא ֹל ֶׁ ֛
ְדָ֧וד ֱ
אשית ָכל ְפ ִׁרי ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶׁשר ָת ִׁביא ֵמ ַֽא ְר ְצ ָך ֲא ֶׁשר י ֹ
ְל ַק ְח ָת ֵמ ֵר ִׁ
וָ
(דרגא תביר) ֹנ ֵתן ָל ְך (דברים כו ,ב)
(זקף קטן) נ ֵֹתן ְלָך נַחֲ לָ ה ו ִִּּיר ְש ָתּה ְוי ַָש ְב ָת ֱֹלדיָך
בפסוק הקודם נאמר" :וְהָ יָה כִּ י ָתבֹוא אֶ ל הָ אָ ֶרץ אֲ ֶשר יְ דֹ וָ֣ד א ֶ֔
ֱֹלדיָך (דרגא תביר). בָ ּה" ,ובפסוק זה יְ דֹ ו֧ד א ֛
רבי יצחק הוברמן מבאר 1את הבדל הטעמים כרומז על שתי דרגות בקנין התורה .תחילה דרגה קטנה" ,תורת
ה'" ,ואח"כ בדרגא גבוהה יותר "תורתו" ,כפי שאמרו חז"ל (כתובות קי עב) 'כל הדר בארץ ישראל דומה כמי
שיש לו אלוק' ועל זה אמר הכתוב מתי יהיה זה ,כשילמדו את התורה ויקיימו מצותיה ,כמאמר נעים זמירות
ישראל (תהלים קה,מד) 'ויתן להם ארצות גוים גו' בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו' .וידוע שתורתינו הקדושה
נקראת 'נחלה' ,2והיינו שבזכות תורתינו הקדושה נותן לך הארץ ,ועל כן הוא בטעם זקף קטון ,דזה מדריגה
קטנה ,ונקראת תורת ה' כמבואר במסכת עבודה זרה (יט עא) ועל כן הוסיף 'וירשתה' ,הכונה ...לנקות הקוצים
והברקנים שע"י זה מעלה מ"נ שהקב"ה יגרש הקליפות וסטרא אחרא מארץ העליונה מלכות דקדושה 'וישבת
בה' ,שיעשה מהמדבר ישוב וע"י זה יגרש הקב"ה השפחה בישא הטמאה ...ואז כשנתרחקו הקליפות וסטרא
אתרא יכולים להשיג עומק דברי תורתינו הקדושה שזוכה שתקרא תורתו כמבואר שם בעבודה זרה ,ועל כן
ֹלדיָך זה הוא בטעם דרגא תביר,
אמר אשר תביא מארצך שתזכה לחדש חידושי תורה ,ועל כן יְ דֹ ו֧ד אֱ ֛
שישתברו הדרגות שהיו מבדילים בינו לקונו דחידושי תורתו באים מהשראת שכינה הקדושה ממש כאומרם
ז"ל (תמיד לב עב) 'שכינה שונה כנגדו'... ,וזהו שאמר ושמת בטנא דוקא שגימטריה ס' נגד ס' מסכתות דתורה
שבעל פה דכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נתגלה למשה רבינו ע"ה בסיני (שמות רבה סוף פכ"ח).
תַק ֵלנּוַ(דבריםַכוַ,ז) ַ
ֹ ָדַא
עַי ֹדו ֶ
ַי ְש ַמ ְ
יַא ֹב ֵתינּוַו ִּ
ָדַא ֹל ֵה ֲ
לַי ֹדו ֱ
(זקףַגדול)ַא ְ
ֶ ע֕קַ
ַנ ְצ ַַ
ו ִּ
בֹותינּו ,כְ ָמה
בהגדה של פסח נדרש פסוק זה על אנחת בני ישראל וזעקתם במצרים" :וַנִּ צְ עַ ק אֶ ל ְי ֹדוָד אֱ ֹלהֵ י אֲ ֵ
ש ָראֵ ל ִּמן הָ ֲעב ָֹדה וַיִּ זְ עָ קּו ,ו ַַתעַ ל
ֶשנֶאֱ מַ ר (שמות ב ,כג) ַוי ְִּהי בַ י ִָּמים הָ ַר ִּבים הָ הֵ ם ַויָמָ ת ֶמלֶ ְך ִּמצְ ַריִּם ַויֵאָ נְ חּו ְבנֵי ִּי ְ ֹ
ֹלקים ִּמן הָ ֲעב ָֹדה". ַשוְעָ ָתם אֶ ל הָ אֱ ִּ
ֹלקים.
ֹלקים" -צעקו אֶ ל הָ אֱ ִּ
נראה שבעל ההגדה פירש "וַיִּ זְ עָ קּו ,ו ַַתעַ ל ַשוְעָ ָתם אֶ ל הָ אֱ ִּ
אולם יש מן המפרשים שפירשו שהצעקה היתה רק מחמת קושי וצרה ,ולא אל ה' .כך כותב רבי חיים בן עטר,
אור החיים ,בפירוש ראשון" :מן העבודה ,פירוש :לא שצעקו לאל שיושיעם ,אלא צעקו מן הצער כאדם הצועק
מכאבו .ומודיע הכתוב כי אותה צעקה עלתה לפני ה' והוא אומרו שועתם וגו' "מן העבודה" פירוש "מצער
העבודה" ,וישמע ה' את נאקתם פירוש הרמת קול כאבם"3.
רבי אברהם סבע ,צרור המור ,מבאר (שמות ב ,כג) שבגודל הצער לא יכלו להתפלל בפה אלא נשאו עיניהם
לשמים" :ולהורות על גודל צערם ,אמר שלא היו יכולין להתפלל ולצעוק בפיהם ,אלא ויאנחו משברון מתנים,
1בן לאשרי ברכה משולשת ,רבי יצחק הכהן הוברמן ,בני ברק תשסא ,תחילת הפרשה.
2מכילתא פרשת השירה פרשה י " :ארבעה נקראו נחלה .בית המקדש נקרא נחלה שנאמר בהר נחלתך .ארץ ישראל
נקראת נחלה שנאמר (דברים ט"ו) בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה .וכן התורה נקראת נחלה שנאמר (במדבר
כ"א) וממתנה נחליאל .וכן ישראל קרויין נחלה שנאמר יואל ד' עמי ונחלתי ישראל .אמר הקדוש ברוך הוא יבא ישראל
שנקראו נחלה ויבנו בית המקדש שנקרא נחלה בזכות התורה שנקראת נחלה לכך נאמר בהר נחלתך".
3ראה עוד במה שהבאנו שמות ב ,כג .ובפרט בענין פיסוק הטעמים בפסוק זה.
א
מטעם 305לפרשת כי תבוא בס"ד
רמזים בטעמי המקרא בפרשה
מהספר העתידי רמזי טעם עם טעם לשב"ח מאת שלום המאירי ,אשמח לתגובות במיילshalom303@gmail.com :
ויצעקו מכאב לבם לומר אוי ואבוי .אלא שברוב צערם היו נושאים עיניהם לשמים ,וזהו ותעל שועתם אל
האלהים מן העבודה .כי פי' שועה לפי הזוהר הוא נשיאת עינים ,כמו (ישעיה כב,ה) 'וְשֹועַ אֶ ל הָ הָ ר' .ולכן אמר
שמעה תפלתי ה' (תהלים לט ,יג) ,כשאתפלל לפניך .ואם לא יהיה בי כח להתפלל ,ושועתי האזינה ,כשאני
נושא עיני לשמים .ואם לא יהיה בי כח לישא עיני אל ההרים ,אל דמעתי אל תחרש ,אחר שהיא באה מעצמה.
ואם לא אוכל להוריד דמעות ,עשה בשביל זכות אברהם שאמר גר ותושב אנכי (בראשית כג ,ד) ,וזהו כי גר
אנכי עמך תושב ככל אבותי" .ע"כ.
ונרמז בטעמים :אפשר שפירושו של בעל ההגדה נרמז בטעמים :וַנִּ צְ עַ֕ ק (זקף גדול) אֶ ל ְי ֹדוָד ,הצעקה,
שהיתה בבחינת "זקף גדול" ,היתה אל ד' ,ששם הוי'ה כ"ו בגימטריה ,נרמז בצורת הטעם כשתי אותיות י'
ואות ו' .ופירושו של רבי אברהם סבע ,שהיו נושאים עיניהם לשמים ,נרמז וַנִּ צְ עַ֕ ק (זקף גדול) ,זקפו עיניהם
אל ה' ,הרמוז בגימטריא של הטעם.
שלום המאירי
רמז נוסף :במדרש 4נאמר..." :ישראל כשהיו במצרים והיו משעבדים בהם התחילו צועקים ותולין עיניהם
להקב"ה שנאמר (שמות ב) ויהי בימים הרבים ההם וגו' ויזעקו ,מיד וירא אלהים את בני ישראל ,התחיל הקב"ה
מוצי אן משם ביד חזקה ובזרוע נטויה והיה הקב"ה מבקש לשמוע את קולם פעם אחרת ולא היו רוצין .מה
עשה? גירה לפרעה לרדוף אחריהם שנאמר 'ופרעה הקריב' ,מיד 'ויצעקו בני ישראל אל ה' ' ,באותה שעה
אמר הקב"ה לכך הייתי מבקש לשמוע קולכם ,שנאמר 5יונתי בחגוי הסלע ,השמיעני קול אינו אומר ,אלא
השמיעני את קולך ,אותו הקול שכבר שמעתי במצרים .לכך כתיב השמיעני את קולך כיון שהתפללו אמר
הקב"ה למשה ,מה אתה עומד ומתפלל כבר קדמה תפלתן של בני לתפלתך ,שנאמר מה תצעק אלי" .ע"כ.
יעינִּ י אֶ ת
ונרמז בטעמים :בפסוק שהביא המדרש" ,יֹונ ִָּתי ְבחַ גְ וֵי הַ סֶ לַ ע ְבסֵ ֶתר הַ ַמ ְד ֵרגָה הַ ְר ִּאינִּ י אֶ ת ַמ ְראַ יְִּך הַ ְש ִּמ ִּ
בטעם גרשיים ,שני קוים שוים ומקבילים ,רמז לאהבתו ית' לישראל ,שהם כביכול תאומים קֹולֵ ְך" ,יֹונ ִ֞ ִּתי
ּדֹודי דֹופֵ ק ִּפ ְת ִּחי ִּלי אֲ חֹ ִתי ַר ְעי ִָתי יֹונ ִָתי ַת ָמ ִתי":
לקב"ה .כך אחז"ל 6על הפסוק (שיר השירים ה ,ב)" :קֹול ִּ
"תמתי -רבי ינאי אמר תאומתי כביכול לא אני גדולה ממנה ולא היא גדולה ממני .ר' יהושע דסכנין בשם ר'
לוי תאומתי מה התאומים הללו אם חושש אחד מהן בראשו חבירו מרגיש כך כביכול אמר הקדוש ב"ה (תהלים
צ"א) עמו אנכי בצרה" ,כך גם וַנִּ צְ עַ֕ ק (זקף גדול) אֶ ל ְי ֹדוָד ,הטעם זקף גדול מורכב מאות ו' ושתי אותיות י',
גימטריא כ"ו ,כשם הוי'ה .הצעקה של עם ישראל היתה כביכול גם של הקב"ה ,שהיה מבקש לשמוע את קולם
של ישראל.
שלום המאירי
4שמות רבה פרשה כא פסקה ה.
יעינִּ י אֶ ת
5המדרש מפרש את הפסוק (שיר השירים ב ,יד) " יֹונ ִָּתי ְבחַ גְ וֵי הַ סֶ לַ ע ְבסֵ ֶתר הַ מַ ְד ֵרגָה הַ ְר ִּאינִּ י אֶ ת ַמ ְראַ יְִּך הַ ְש ִּמ ִּ
ּומ ְראֵ יְך נָאוֶה".
קֹולֵ ְך כִּ י קֹולֵ ְך עָ ֵרב ַ
6מדרש רבה שיר השירים פרשה ה פסקה ג.
ב
