gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שנה ג' גליון ‪140‬‬ ‫זמני הדלקת נרות שבת מוקדם פר' כי תצא‬ ‫ירושלים‪ 6:32 :‬מוקדם‪6:22 :‬‬ ‫תוספת‬ ‫בני ברק‪ 6:47 :‬מוקדם‪6:37 :‬‬ ‫מודיעין עילית‪ 6:41 :‬מוקדם‪6:31 :‬‬ ‫מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת‬ ‫שבת‬ ‫דברי חיזוק בלימוד בזמנים מיוחדים ובזמני רפיון שישי שבת ומוצ"ש וגדולת יום השבת‬ ‫לקראת תחילת זמן אלול ימי הרחמים והסליחות הבעל"ט‬ ‫וכתב בספר חרדים דע כי כל יום ויום הבא לקראתך הוא‬ ‫כמה פעמים אמר מרן החזו"א שיש להזדרז ביותר ללמוד במוצאי‬ ‫נסיון חדש לך‪ .‬שכך אמרו וז"ל בכל יום מתחדש יצרו של‬ ‫שבת ובראש חודש‪ ,‬לסימן טוב‪( .‬דינים והנהגות סוף יו"ד)‪.‬‬ ‫אדם עליו‪ .‬לכן מתחילת כניסת היום השכם והערב לביתו של‬ ‫בקהלת יו"ט על הספר הנ"ל אות ג'‪( :‬על כי זהו חייו) וחייב‬ ‫הקב"ה והתחנן לו שיהיה בצרת נסיונך שלא תכעיסנו תכנס‬ ‫אדם לחדש חידוש בתורה בכל שבת‪ ,‬כמ"ש בזהר בחזרת נשמה‬ ‫לשלום ותצא לשלום‪ .‬וכן בתחילת השבוע כמו שסדרו‬ ‫יתירה למקומה שואל אותה הקב"ה מה חידוש אמרת בתורה ‪-‬‬ ‫בהבדלה באמירת (רבונו של עולם דאח"כ) החל עלינו את‬ ‫של"ה‪,‬‬ ‫ששת ימי המעשה הבאים לקראתנו לשלום חשוכים מכל‬ ‫חטא ופשע‪ .‬וכן בתחילת החודש‪ .‬וכן בתחילת השנה‪ .‬וע"ז‬ ‫ומח"ב בשם האר"י שאם מחדש בתורה מעטרין לאביו‬ ‫נאמר אשרי אדם מפחד תמיד עכ"ל‪ .‬ואיתא באבות פ"ג רבי‬ ‫באותו עולם לכך נסמך כבוד או"א למצות שבת‪ ,‬ומי שאינו‬ ‫חנינא בן תרדיון אומר שנים שיושבין ואין ביניהם דברי‬ ‫בר הכי לחדש ילמד דברים שלא למד עד הנה ‪ -‬שו"ת ס'‬ ‫תורה הרי זה מושב לצים שנא' ובמושב לצים לא ישב‪ ,‬אבל‬ ‫ר"צ‪ ,‬ואם מחדש בשבת הנהגה טובה אין לך חידוש גדול‬ ‫שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה שכינה שרויה ביניהם‬ ‫בתורה‪.‬‬ ‫כו' מנין שאפילו אחד כו'‪ .‬וצריך ליזהר תמיד שלא לעבור‬ ‫וכן ידוע שמרן ראש ישיבת מיר הגרנ"צ פינקל זצוק"ל היה לומד‬ ‫על משנה זו שלא לעסוק בשיחה בטילה לעולם‪ .‬ולכן צריך‬ ‫בשישי שבת ‪ 17‬שעות!!‪ ,‬ודאג שיהיה לו איזה חידוש שהנשמה‬ ‫ליזהר גם במוצאי שבת תיכף אחר הבדלה והזמירות לעסוק‬ ‫יתירה לא תתבייש כשחוזרת לשמים במוצש"ק‪.‬‬ ‫בתורה ומצוה ויראת שמים ולא בשיחה בטילה ח"ו‪ .‬ולא‬ ‫לשמוע להיצה"ר שמפתה אותו לעסוק בשיחה בטילה ח"ו‬ ‫יותר מזה – כתב יסוד ושורש העבודה‪ ,‬ומי שמאבד הזמן‬ ‫או בדברים שאפשר בלעדם‪ .‬ומעלה בדעתו כי עתה אין‬ ‫בשבת ויו"ט שיש לו פנאי‪ ,‬יענש גם על ביטול תורה של‬ ‫הזמן גרמא לעסוק בתורה בקביעות‪.‬‬ ‫ימות החול ואין לו מקום פטור שהיה טרוד על המחיה‪,‬‬ ‫שהרי שבת ויו"ט הוכיחו שאין דבריו אמת‪ ,‬ולכן כל רגע‬ ‫צריך לידע כי כן דרכו של היצה"ר בכל מקום שיוכל לקנות‬ ‫בשבת ויו"ט יהיה יקר לו יותר מזהב ומפז ‪ -‬ת"ח בשם‬ ‫שלימות הרבה מתגבר עליו מאוד שלא להניחו‪ .‬וכן במוצאי‬ ‫ספרי מוסר‪ ,‬עכ"ל של הקהלת יו"ט‪.‬‬ ‫שבת דיוכל לקנות שלימות מקדושת השבת על כל השבוע על‬ ‫ידי תורה ועבודה כנ"ל מתגבר יותר ח"ו‪.‬‬ ‫כתב בתנא דבי אליהו רבה פכ"ו (אות כ"ב) מכאן שמעת‬ ‫שקדושת הקב"ה וקדושת שבת וקדושת ישראל חשובות‬ ‫וכתב בספר חסידים סימן ז' דכל דבר שקשה לו לאדם‬ ‫כאחד ע"כ עי"ש‪ .‬ובפירוש טובי חיים על התדב"א שם על‬ ‫ועושהו שכרו הרבה מאוד‪ .‬ובסימן קנ"ה כתב דמקבל שכר‬ ‫וקדושת שבת וז"ל‪ :‬וכתב בספר מדרש פנחס דיזהר האדם‬ ‫טוב מה שאדם כופף את יצרו יותר ממאה מצוות שאין יצרו‬ ‫אחר שבת ויו"ט ואחר תפילה בכוונת הלב שלא לדבר‬ ‫מסיתו ותוקפו ודוחק עליהם‪ .‬לפיכך טוב יותר לעשות אותו‬ ‫בדברי עולם‪ .‬וכמה לא עלתה להם לטובה כי נופל פתאום‬ ‫דבר שיצר הרע מתגבר עליו ומכניע את יצרו בעבור הבורא‬ ‫מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ח"ו‪ .‬וגם הזהיר מאוד שלא‬ ‫ברוך הוא עכ"ל‪.‬‬ ‫ליסע במוצש"ק‪.‬‬ ‫סיפורים נפלאים לחיזוק שמירת השבת‬ ‫כששמע הצדיק כי מודה הינו שעושה הוא את שבתו חול‬ ‫אל חדרו של הרב הקדוש רבי שלום מבעלזא זצ"ל נכנס כפרי‬ ‫התחיל להוכיח אותו ולדבר על לבו דברי מוסר שישפר את‬ ‫אחד ושטח לפניו תחינתו שיתפלל למענו‪" .‬מה מעשיך?" שאל‬ ‫דרכיו וינוח ביום השבת‪ ,‬גם נתן לו עצות כיצד יבצע זאת‬ ‫אותו הרבי‪" .‬עובד אדמה הנני" השיב הכפרי‪" .‬האם שובת הנך‬ ‫הלכה למעשה שלא יינזקו יבוליו בשדה‪ .‬סוף סוף לאחר שעה‬ ‫מכל מלאכה ביום השבת?" המשיך הרבי לשאול‪ .‬התחיל הכפרי‬ ‫ארוכה של דברי שכנוע נאות הכפרי להבטיח כי ישמע בקול‬ ‫לגמגם‪" :‬יסלח לי הרבי כי בשדה אי אפשר לשבות לגמרי מכל‬ ‫הרבי אך בקשה אחת לו‪ ,‬שיואיל הצדיק לחכות עד אחרי עונת‬ ‫העבודה במשך יום שלם"‪.‬‬ ‫תוספת שבת‬ ‫"רבי" אמר "שוב לא אוסיף לדבר דברי הבל כאלו והנני מקבל‬ ‫הקציר והאיסוף שהם ימי העבודה ה"בוערת" בשדה ואחר כך‬ ‫עלי להתחיל מיד בשמירת השבת כהלכתה"‪.‬‬ ‫יתחיל לשמור את השבת כהלכתה‪ .‬חיוך עלה על שפתיו של‬ ‫הרבי והוא אמר לכפרי‪ :‬שמע נא את הסיפור אשר אספר לך‪:‬‬ ‫"וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת‬ ‫בימי קדם נהוג היה כי לכל פריץ מאדוני הכפרים היה יהודי‬ ‫שבתון לה'" (לה‪ ,‬ב)‬ ‫שניהל את בית המזיגה והוא היה תלוי בחסדי אדוניו הפריץ‬ ‫הם נהגו לבלות בתאטראות מן הטובים בעולם‪ ,‬הם גדלו‬ ‫כעבד נרצע‪ .‬פעם אחת עשה אחד הפריצים משתה גדול לכל‬ ‫על ברכיה של התרבות הנאורה בעולם‪ ,‬הם תרמו אדירה‬ ‫חבריו ובו נטלו חלק כל בעלי האחוזות הגדולים מאותו הגליל‪.‬‬ ‫לעולם הרפואה והמוסיקה‪ ,‬הם ידעו היטב התעללות מהי‪.‬‬ ‫כטוב לב הפריצים ביין החלו להתפאר איש איש ביהודי "שלו"‬ ‫הם היו גרמנים! הם גילו בין כליה של עובדת כפיה תפוח‬ ‫וכל אחד מנה את מעלותיו של המוזג אשר בכפרו‪ .‬כששמע‬ ‫אדמה שניסתה להגניב אל בנה הרעב‪ ,‬הם ביימו מחזה‬ ‫הפריץ בעל המשתה את דבריהם התנצח עמם והתפאר כי‬ ‫כמיטב המסורת הגרמנית והעמידוה ל"משפט" פומבי‪ .‬הם‬ ‫היהודי אשר בכפרו עולה על כל האחרים אשר בכפרי חבריו‬ ‫הושיבו שלושה "שופטים" – יהודים‪ .‬מינו לנאשמת "קטגור"‬ ‫כי עבד נאמן כמוהו לא נמצא בכל הארץ ומסור הוא בכל‬ ‫ו"סניגור" – יהודים‪ .‬ומכיון שמסודרים מאוד הם הגרמנים הם‬ ‫לבו ונפשו לאדוניו הפריץ‪" .‬אם אמנם כדברך כן הוא" נענו‬ ‫אף דאגו ל"קצרן" – יהודי ‪ -‬שישב ויכתוב את פרוטוקול‬ ‫הפריצים האחרים ואמרו הבה נעמיד אותו בניסיון וניווכח אם‬ ‫המשפט‪ .‬לשופטים נאמר כי לפי כללי המחזה שהמוח גרמני‬ ‫צדקת או לא"‪" .‬ומהו הניסיון אשר נטיל עליו?" שאל הפריץ‪.‬‬ ‫יכול להמציא‪ ,‬רצוי מאוד כי העונש שיושת על הנאשמת לא‬ ‫"אתה תצווה עליו להמיר את דתו ואם ישמע בקולך אז נדע‬ ‫יפחות מ‪ 50 -‬מלקות‪ .‬השופטים היהודים שנאלצו לשחק לפי‬ ‫כי באמת לא נמצא עבד נאמן כמוהו"‪.‬‬ ‫הכללים "הסבירו" לנאשמת כי למרות עונש המוות שיוטל‬ ‫מיד צווה הפריץ לקרוא אליו את המוזג היהודי‪ .‬כששמע‬ ‫עליה‪ ,‬אם תשתטח אפיים ארצה‪ ,‬תתייפח ותתחנן על נפשה‪,‬‬ ‫הלה כי הפריץ מזמינו אליו לבש את בגדי השבת שלו ובפיק‬ ‫יופחת עונשה ל‪ 25 -‬מלקות ואולי יתמזל מזלה ותיוותר‬ ‫ברכיים התייצב לפני אדוניו המוקף בחבר מרעיו‪" .‬מושקה"‬ ‫בחיים‪.‬‬ ‫פנה אליו הפריץ בחביבות יתרה שלא כהרגלו "דורש אני ממך‬ ‫המשפט נפתח‪ ,‬הקטגור היהודי היפך בחובתה של אחותו‬ ‫שתמיר את דתך"‪" .‬מה זאת תבקש ממני אדוני הפריץ?" גמגם‬ ‫היהודייה וטען כי יש להעניש את הנאשמת במלא חומרת‬ ‫היהודי בפחד‪" .‬אחת גזרתי ולא אשנה" הרעים עליו הפריץ‬ ‫הדין וזאת למען יראו וייראו ולא יזידון עוד‪ .‬הסניגור לעומתו‬ ‫בקולו "ואם לא תשמע לדברי דע לך כי מרה תהיה אחריתך"‪.‬‬ ‫בקש רחמים על בת עמו ודיבר על ליבם של אחיו הדיינים‬ ‫הכפרי המסכן הרהר רגע ולבסוף אמר‪" :‬תן נא לי אדוני רשות‬ ‫למען יתחשבו בעובדה כי לנאשמת ילד רך בשנים הזקוק לה‪.‬‬ ‫ללכת ולהימלך באשתי"‪ .‬נאות הפריץ לבקשתו והיהודי מיהר‬ ‫השופטים גזרו על הנאשמת כמתוכנן עונש של ‪ 50 -‬מלקות‪.‬‬ ‫לביתו לספר לאשתו על הפקודה שקיבל‪ .‬האישה שהייתה‬ ‫הכל פעל לפי ה"תסריט" הנאצי‪ .‬עכשיו ימתינו השופטים‬ ‫קלת דעת נבהלה לשמע איומי הפריץ ואמרה לו‪" :‬אל תמרה‬ ‫למשחקה של הנאשמת שתכרע על ברכיה ותמלא את חלקה‬ ‫את פי אדונך אלא לך ועשה כדבריו"‪.‬‬ ‫בהצגת העוועים‪ .‬כאן קלקלה הנאשמת את "ההצגה" ושינתה‬ ‫שב האיש ומסר לפריץ את תשובת אשתו והלה שמח מאוד על‬ ‫מן התסריט‪ .‬במקום להתחנן על נפשה ולקנות את חייה‬ ‫שהוכיח את נצחונו לידידו ובשביעות רצון אמר‪" :‬טוב איפוא‬ ‫סכרה את פיה ו‪...‬שתקה‪ .‬דממת מות השתררה בכיכר המחנה‪.‬‬ ‫מהיום והלאה יהיה שמך איוון ואף את שם אשתך תחליף‬ ‫את מוכרחה לבכות‪ ,‬לחש לעברה בתחינה אחד ה"שופטים"‪,‬‬ ‫ועתה לך לשלום"‪ .‬עברו חדשים אחדים ושוב הופיע שליח‬ ‫הגרמנים לא מרשים לשנות מן הנוהל‪ ,‬הם לא אוהבים‬ ‫מאת האדון לקרוא אליו את "איון"‪ .‬כשהלה בא אל הארמון‬ ‫קלקולים‪ ,‬תבכי מהר! אך היא כאילו להכעיס מנענעת בראשה‬ ‫אמר לו הפריץ‪" :‬מעתה תוכל לשוב לאמונתך הראשונה ושמך‬ ‫כאומרת יודעת אני וממשיכה בשלה‪ ...‬ושותקת‪ .‬היא הוכתה‬ ‫יהיה מושקה כמקודם"‪" .‬גם הפעם לא אעשה מאומה ללא‬ ‫‪ 50‬מלקות‪.‬‬ ‫עצת אשתי" ענה הכפרי‪ .‬הוא שב לביתו לשאול את פי אשתו‬ ‫לפני שעלתה אל אביה בשמים פנתה אל בנה הקטון לאמר‪ :‬בני‪,‬‬ ‫לדעתה אך האישה החמיצה פניה ואמרה‪" :‬אמנם טוב ונעים‬ ‫בטח אינך מבין מדוע שתקתי ולמה לא התחננתי על נפשי‪ .‬לא‬ ‫יהיה לחזור לאמונתנו הישנה אך עתה הולכים וקרבים ימי‬ ‫בני‪ ,‬אל תדונני לכף חובה‪ ,‬לא גאוותי גרמה לשתיקתי‪ ,‬גם לא‬ ‫הפסח והעבודה בביעור חמץ תהיה רבה מאוד‪ .‬גם נותרה לנו‬ ‫הפחד‪ .‬האם הבחנת בעובדה כי הושיבו הצוררים "קצרן" יהודי‬ ‫עדין כמות גדולה של בשר חזיר וחבל מאוד יהיה לזרקו לכן‬ ‫שירשום את מילותי במהלך המשפט? האם יודע אתה בני כי‬ ‫שוב לאדונך ובקש ממנו שיואיל להמתין עד אחרי הפסח ואז‬ ‫שבת היום? האם מודע אתה לכך כי אסור לכתוב בשבת? אני‬ ‫נעשה כרצונו ונהיה יהודים כמקודם‪"...‬‬ ‫אגרום ליהודי לחלל שבת? ועוד ברגעי האחרונים? שלום לך‬ ‫כשסיים הצדיק מבעלזא את סיפורו נשא עיניו אל הכפרי‬ ‫בני‪ .‬השבת תשמור עליך!‬ ‫העומד מולו וראה כי הלה הבין היטב את הרמז ואת הנמשל‪.‬‬ ‫לתרומות לעלון אפשר גם ב"נדרים פלוס" ו"קהילות" קופת‬ ‫לפרטים והנצחות או לשליחת דרשות וכד' ניתן לפנות‬ ‫"אוסף גליונות" קופת "עלון תוספת שבת" או בטלפון‬ ‫למייל ‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫‪ 037630543‬שלוחה ‪. 2040‬‬ ‫לשמיעת שיחות חיזוק בנושא שבת בטל‪073-2951324 :‬‬ ‫שנה ג' גליון ‪133‬‬ ‫תוספת‬ ‫נרות שבת מתקדמים!‬ ‫השקיעה והדלקת נרות‬ ‫לב! השקיעה‬ ‫שיםלב!‬ ‫שים‬ ‫זמני הדלקת נרות שבת מוקדם פרשת כי תבוא‬ ‫שבת‬ ‫ירושלים‪ 6:23 :‬מוקדם‪6:13 :‬‬ ‫בני ברק‪ 6:39 :‬מוקדם‪6:29 :‬‬ ‫מודיעין עילית‪ 6:33 :‬מוקדם‪6:23 :‬‬ ‫מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת‬ ‫"המשגיח רבי יחזקאל לוונשטין זצוק"ל היה מכריז מידי שנה‪" :‬שני שבתות האחרונות של השנה מתקנים את כל השנה"‬ ‫דברי חיזוק בענין תוספת שבת וכבוד שבת מרבינו מרן פוסק הדור הגר"נ קרליץ זצוק"ל‬ ‫ככלות אחד עשרה חודש‪:‬‬ ‫בשו"ע‪ .‬וכבר כתב במ"ב ובפרט בימים הקצרים ומכל שכן‬ ‫כידוע רבינו זיע"א היה מהזריזים ומזרזים מאד להקדים את‬ ‫כשרואה שכבר הוא סמוך לשבת שאז הוא מחויב לעסוק בכל‬ ‫כניסת השבת‪ ,‬והרבה המליץ לאנשים לנצל את סגולות "תוספת‬ ‫כחו וכו'‪.‬‬ ‫שבת" ואכן גם בביתו הדליקו נרות וקיבלו שבת ‪ 40‬דק' לפני‬ ‫ובהמשך כתוב‪ :‬ולפי"ז דרך משל אם שקיעת החמה היא בשעה‬ ‫השקיעה! ואפי' שגר בב"ב! רבינו גם עורר שישתתפו בקבלת‬ ‫שש‪ ,‬אזי לפחות כעשר דקות קודם לכן כבר אסור בעשיית‬ ‫שבת בביהכנ"ס ברוב עם‪ .‬ושיקדימו מנחה בער"ש ואלו דבריו‬ ‫מלאכה מדין תוספת שבת‪ ,‬ובערב יוה"כ אסור באכילה ובמלאכה‬ ‫שנכתבו בספריו "חוט שני"‪:‬‬ ‫באותו הזמן‪ ,‬אף אם לא קיבל להדיא קבלת שבת או יוה"כ‪ ,‬וכן‬ ‫ברמב"ם כתב (הל' שבת פרק ל' – ב') איזהו כבוד‪ ,‬זה שאמרו‬ ‫אין לו לעשות מלאכה או להתפלל מנחה בזמן הסמוך לשקיעת‬ ‫חכמים שמצוה על אדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב‬ ‫החמה דעל כרחו הוא שבת לגביו‪ .‬ויש לעשות החשבון שיסיים‬ ‫שבת מפני כבוד השבת ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש‬ ‫את תפילת שמו"ע של מנחה לפני זמן זה ולא שיתחיל אז‬ ‫ומיחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך‪.‬‬ ‫שמו"ע‪( ...‬חוט שני ח"ד ) לאור דברי רבינו ‪ ,‬מנצלים את ימי‬ ‫וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת ומתעטפים‬ ‫השישי המתארכים ומתפללים מנחה גדולה‪ ,‬ומקבלים שבת‬ ‫ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלך‪ ,‬והיינו דהכבוד היותר‬ ‫לכה"פ שלשים דק' לפני השקיעה!!‬ ‫גדול הוא שרבים וגדולים יוצאים להקבלת שבת‪ .‬ומפני זה נהגו‬ ‫סיפר רבינו‪ :‬היתה לי קביעות‪ ,‬מידי שבוע‪ ,‬ללמוד לכל הפחות‬ ‫מאות בשנים להתאסף בציבור ולומר מזמורים ושבחים לכבוד‬ ‫פעם אחת בשבוע‪ ,‬איזה דין אחד לכל הפחות מהלכות שבת‪,‬‬ ‫השבת‪ ,‬והוא יקרא דשבתא כשמתאספים צבור גדול‪ ,‬והוא קיום‬ ‫כבר מצעירותי‪ .‬כך היה שבוע אחר שבוע‪ ,‬בלי לדלג אף‬ ‫של כבוד שבת ממש‪ ,‬והמזלזל בזה ואינו משתתף הרי הוא מראה‬ ‫שבוע אחד‪ .‬ואפשר שמפני כן זכיתי ללמוד וללמד‪ ,‬ובפרט‬ ‫בעצמו שאינו חש לכבוד השבת‪ ,‬והוא כמלך שיוצאים לקראתו‬ ‫הלכות שבת‪ ,‬ולחבר ארבעת ספרי "חוט שני" על הלכות שבת‪.‬‬ ‫והוא אינו יוצא‪ ,‬על כן יש על כל אחד ואחד להזדרז לבוא בזמן‬ ‫[וכידוע רבינו מסר שיעור על הלכות שבת ועירובין מידי‬ ‫הראוי להקביל פני השבת‪ ,‬ויזכה להמבואר שם בגמ' ל"נחלה בלי‬ ‫מוצאי שבת בפני ת"ח גדולים‪ ,‬במשך עשרות שנים‪ .‬וכשסיים‬ ‫מצרים"‪...‬‬ ‫הלכות שבת‪ ,‬עבר ללמד הלכות עירובין‪ ,‬וכשסיים זה‪ ,‬חזר שוב‬ ‫עוד מבואר שם בגמ' דההכנה והטירחה בערב שבת ג"כ‬ ‫להלכות שבת]‪.‬‬ ‫באופן הנ"ל‪ ,‬כמו שאמרו שם‪ ,‬רבה בר רב הונא איקלע לבי‬ ‫רבה בר רב נחמן‪ ,‬קריבו ליה תלת סאוי טחיי [רקיקין טחין‬ ‫בחובת הקדמת הנסיעות בערב שבת‪.‬‬ ‫פניהם בשומן אליה או בשמן‪ ,‬רש"י]‪ ,‬א"ל מי הוה ידעיתון‬ ‫הנוסע בערב שבת למקום רחוק עם מכונית ויש מי שמכין לו‬ ‫דאתינא‪ ,‬אמרו ליה מי עדיפת לן מיניה‪ ,‬פרש"י‪ ,‬כלום אתה חשוב‬ ‫צרכי שבת‪ ,‬צריך לחשב שיוכל להגיע קודם שבת‪ ,‬וכן לחשב‬ ‫לנו מן השבת‪ ,‬לכבוד שבת הכננום ולא היינו ידועים שתבוא‪ .‬רב‬ ‫שאם יהיה איזה עיכוב או תקלה שיוכל להגיע קודם השבת‪.‬‬ ‫נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק [בערב שבת יוצא ונכנס‬ ‫ומעשה בהגאון רבי שלמה שמשון קרליץ זצ"ל שנסע‬ ‫להביא תמיד משואות כלי תשמיש ובגדי חופש ומגדים כאדם‬ ‫סמוך לשבת והיה לאוטובוס תאונת דרכים ונפצע מכך הוא‬ ‫שמקבל את רבו בביתו ומראה לו שהוא חשוב עליו וחרד לכבודו‬ ‫ואנשים אחרים שהיו באוטובוס‪ ,‬ואמר ע"ז מרן החזו"א זללה"ה‬ ‫לטרוח ולהרבות בשבילו‪ ,‬רש"י] אמר אילו מקלעין לי ר' אמי ור'‬ ‫שזה שזכות התורה שהוא לומד ויגע בה לא הגינה עליו זו אינה‬ ‫אסי מי לא מכתיפנא קמייהו‪.‬‬ ‫קושיא שהרי לפעמים מגיע גם לצדיק איזה עונש‪ ,‬אבל קשה‬ ‫הרי לנו הנהגת האמוראים להמחיש את הקבלת פני שבת‬ ‫מאי טעמא לא הגינה זכות התורה על שאר הנוסעים שלא ינזקו‪,‬‬ ‫כאילו מגיעים לביתו גדולי הדור‪ .‬ונמשיל לעצמנו‪ ,‬אדם שיודע‬ ‫ואמר שצריך לעיין אם הנסיעה היתה באופן שאסור היה לנסוע‬ ‫שיגיע לביתו גדול הדור בשעה מסוימת‪ ,‬בודאי ידאג שכל הבית‬ ‫בערב שבת ועל כן לא הגינה עליהם זכות התורה‪ .‬ואלו שנוסעים‬ ‫וחפציו והמאכלים יהיו מוכנים במקומם לפני זמן הגעת האורח‪,‬‬ ‫במכוניותיהם סמוך לכניסת השבת לאחר הצפצוף המודיע שזה‬ ‫ולא שיגיע האורח והוא עדיין באמצע הכנותיו‪ ,‬ק"ו שבת קודש‬ ‫הזמן הסמוך לשבת‪ ,‬יש בזה פריצת גדר בחומת שמירת השבת‬ ‫שבזמן הראוי לקבלת שבת יהיה הכל מוכן‪ ,‬ויהיה יושב ומצפה‬ ‫וזלזול בכבוד השבת‪ ,‬שמראים שעדיין לא מוכנים לשבת‪.‬‬ ‫בכובד ראש כמבואר ברמב"ם‪ ,‬וישמח בביאת השבת כמ"ש‬ ‫תוספת שבת‬ ‫[שבת קמ"ט ע"א] שכתב‪ ,‬טעם מה שאסרו למנות מן הכתב‬ ‫קריאת עיתון בשבת‬ ‫גזירה שמא יקרא אגרת שלום בשבת‪ ,‬והוא אסור כי לבד ספרי‬ ‫סיפר רבינו שליט"א‪ ,‬שפעם אחת עיין בחור אחד בשבת בעיתון‬ ‫הנבואות או פירושיהם אסור לקרות בשבת או ביו"ט‪ ,‬ואפילו‬ ‫"קול ישראל"‪ ,‬שהיה מלא מאמרי השקפה וכדו'‪ ,‬ואמר לו מרן‬ ‫היה אותו הספר בחכמה מן החכמות‪.‬‬ ‫החזו"א שעיתון הוא מוקצה‪ ,‬והראה לו את דברי הרמב"ם בפיה"מ‬ ‫לרגל לימוד מס' עירובין בדף היומי נביא מדברי מרן רשכבה"ג הגראי"ל שטינמן זיע"א שנאמרו בסיום בכולל פונוביז‬ ‫ראי' מנדרים דף ל"ז ע"ב עי' בביאור הגר"א שם‪ .‬ונמצא דאדם‬ ‫‪ ..‬א"כ יש מצוה של עירובין‪ ,‬הדין של עירובין זה בעצם לא‬ ‫יכול לעמול שנה שלימה על מסכת עירובין‪ - ,‬שרובה דינים‬ ‫מצוה רק מניעה‪ ,‬מניעה של עבירה‪ ,‬ואפילו שכתוב בגמ' קצת‬ ‫דרבנן‪ ,‬ויש לו שכר רק של מצוה דרבנן!‬ ‫שצריך לעשות עירובין‪ ,‬אבל למעשה זה לא ממש מצוה‪ ,‬העיקר‬ ‫ואמר רבנו שבדרך דכלל הלימוד במצוות דרבנן הוא יותר קשה‪,‬‬ ‫הוא מניעה‪ ,‬שלא לבוא לידי עבירה‪ ,‬היות שיש דין שבת‪ .‬ושבת‬ ‫כמו במסכת עירובין שהיא מצוה דרבנן‪ ,‬ובפרק הדר שכולה רק‬ ‫ג"כ למעשה רוב דינים של שבת זה איסורים‪ ,‬לא מצות‪ ,‬יש‬ ‫דרבנן זה הפרק הכי קשה בעירובין‪ .‬וכנראה שיש כח מיוחד‬ ‫קצת גם מצות‪ ,‬אבל העיקר הוא "שמור" שמירת שבת‪ ,‬ל"ט‬ ‫בתורה שבכתב שהיא מאירה על תורה שבע"פ‪ ,‬וממילא דבר‬ ‫מלאכות זה העיקר‪ ,‬זה לא שוקל כנגד העבירות שיש שאסור‬ ‫שזה רק דרבנן הוא יותר קשה‪.‬‬ ‫לחלל שבת זה העיקר‪ ,‬רק הרי ישב אדם ולא עבר עבירה‬ ‫נותנין לו שכר כעושה מצוה‪ ,‬אבל והוא שבא דבר עבירה לידו‪,‬‬ ‫מורגלא בפי הלומדים שמסכתות ענ"י [עירובין נדה יבמות] הם‬ ‫ובשבת כל רגע ורגע זה כאילו בא דבר עבירה לידו‪ ,‬היכן שזז‬ ‫המסכתות הקשות שבש"ס‪[ .‬והובא בהקדמת הערוך לנר‪ ,‬מרעיא‬ ‫נוגע לו‪ ,‬אם זה מוקצה‪ ...‬אם זה דבר אחר‪ ,‬כל מקום שהוא זז‬ ‫מהימנא ריש פר' תצא] ואמר רבנו דהכונה שהציורים וחישובי‬ ‫יש לו מה לדעת‪ ,‬הוא אוכל האיך לאכול‪ ,‬אפילו אם אוכל דג‪,‬‬ ‫המציאות של הגמ' שם קשים‪ ,‬בעירובין אופני המחיצות‪ ,‬בנדה‬ ‫צריך לדעת להיזהר מברירה‪ ,‬בלי זה אי אפשר לזוז‪ ,‬יוצא שכל‬ ‫הוסתות‪ ,‬וביבמות סוגי הנשים‪ .‬אבל בהבנת עמקי הסוגיות ישנן‬ ‫השבת כמעט זה בגדר של ישב אדם ולא עבר עבירה‪ ,‬נותנין לו‬ ‫מסכתות קשות יותר‪( .‬כאייל תערוג)‬ ‫שכר כעושה מצוה‪ ,‬אבל עכ"פ זה הכל בגלל שאי אפשר לזוז‬ ‫בלי דינים‪ ,‬אם אחד שבת‪ ,‬זה הדינים של שבת‪ ,‬אם דבר אחר‬ ‫מרן הגראי"ל‪ :‬למה בישיבות לא הנהיגו ללמוד‬ ‫איזה דינים שיש בזה‪ ,‬אי אפשר לזוז‪.‬‬ ‫מסכת שבת?‬ ‫ממילא כל אחד ואחד צריך להיות שמח אם רוכש עוד חלק‬ ‫מדברי רבנו בפתיחה למסכת שבת לפני אברכי כולל פוניבז'‪:‬‬ ‫מהתורה‪ ,‬שהוא יודע את זה‪ ,‬הוא הרי המאושר‪ ,‬כי בלי שיודע‬ ‫כאשר באים ללמוד מסכת שבת צריך לדעת שהיא מסכת‬ ‫את זה‪ ,‬כמו שהספר יערות דבש אומר והחפץ חיים מביא אותו‬ ‫קשה מאד‪ ,‬ובמה היא קשה? בזה שהרבה פעמים מצוי שיש‬ ‫בהקדמה למשנ"ב ח"ג‪ ,‬כי בן אדם אי אפשר שיקיים מצות‬ ‫הבדל בסברא דקה מאד ואפשר לטעות בין חיוב דאורייתא‬ ‫שבת בלי שידע הלכות שבת‪ ,‬אי אפשר! כי בהכרח יכשל‪ ,‬אם‬ ‫של סקילה להיתר גמור‪ ,‬וזה דבר שבשאר מסכתות אינו מצוי‬ ‫בדאורייתא או בדרבנן‪ .‬ממילא צריך להיות מאושר שזכו להבין‬ ‫כל כך‪ ,‬רק בדיני שבת ההבדל הוא דק מאד‪ ,‬שאפשר להסביר‬ ‫מסכתא עירובין‪ ,‬כזו מסכתא קשה‪ ,‬ושממש מלא רובה כמעט‬ ‫דבר‪ ,‬או שזה חייב מיתה או שזה מותר לכתחילה‪ ,‬וממילא צריך‬ ‫כולה רק דרבנן‪ ,‬ובכל זאת דרבנן זה תורה‪ ,‬כי גם זה תורה‪ ,‬מה‬ ‫מאד זהירות בלימוד הדברים‪ .‬והרי בישיבות רגילים לעשות‬ ‫שרבנן יתקנו זה תורה‪ ,‬ממילא עכשיו כשאחד לומד דין דרבנן‬ ‫חילוקים דקים‪ ,‬לומדישע חילוקים‪ ,‬וזה טוב כל זמן שזה לא‬ ‫מקיים מצות עשה דאורייתא‪ ,‬לא מדרבנן‪.‬‬ ‫נוגע להלכה‪ ,‬אבל אם זה נוגע להלכה למעשה‪ ,‬יכול להיות‬ ‫א"כ ב"ה שזכו לגמור מסכתא כזו‪ ,‬מקוים שגם יודעים אותה‪ ,‬כי‬ ‫שיעשה לומדות בדיוק ההיפך מהאמת‪ ,‬ולפי סברתו יצא לו‬ ‫אם לא יודעים זה שוב לא כלום‪ ,‬רק מסתמא כן יודעים אותה‪.‬‬ ‫היתר ולמעשה זה להיפך‪ ,‬שיש על זה חיוב מיתה‪ ,‬ומאד צריך‬ ‫הקב"ה יעזור שכן תזכו ללמוד עוד מסכתות ועוד מסכתות‪,‬‬ ‫ליזהר לא לטעות ח"ו‪ .‬ויתכן דמה"ט לא רצה הרב מפוניבז'‬ ‫ותהיו בקיאים בכל הש"ס ובכל התורה כולה‪ ,‬ותזכו בזה גם‬ ‫שילמדו בישיבה מסכת שבת‪ ,‬שלפי הלימוד הישיבתי אפשר‬ ‫לדעת וגם לקיים‪ ,‬ותהיו מאושרים שהקב"ה יעזור לכולכם גם‬ ‫לטעות בקל בדבר הנוגע להלכה‪.‬‬ ‫שתהיו בריאים כולכם וכל המשפחות שלכם תזכו לכל טוב‬ ‫ובהסכמת רבנו לס' שלמי יוסף שבת כתב בתו"ד‪ :‬מבואר‬ ‫סלה‪.‬‬ ‫בחגיגה דף י' שהלכות שבת הם כהררים תלוין בשערה ויש‬ ‫ופעם אחרת אמר‪ :‬מעודי הייתי סבור דלימוד תורה בכל נושא‬ ‫בה גם הרבה מהסברות הדקות מאד‪ ,‬אשר זה מחדד את השכל‬ ‫הוא מצוה דאורייתא‪ ,‬גם כשלומד על דינים דרבנן‪ ,‬אך הראוני‬ ‫להבין בהבנתה של תורה‪ ,‬שעי"ז אפשר לעלות מאד גם ביראת‬ ‫בשו"ע יו"ד סי' רמ"ו ברמ"א בשם הגהות מיימוני דאף שאסור‬ ‫שמים‪ ,‬אשר עליה נאמר הן יראת ה' היא חכמה‪ ,‬ואמרו שבת‬ ‫ליטול שכר כדי ללמד תורה‪ ,‬אבל המלמד דינים שתקנו חכמים‬ ‫דף לא ב' הן אחת היא‪.‬‬ ‫מותר ליטול ע"ז שכר‪ ,‬והיינו משום שהוא רק דרבנן‪ ,‬כמו שהביא‬ ‫לתרומות לעלון אפשר גם ב"נדרים פלוס" ו"קהילות" קופת‬ ‫לפרטים והנצחות או לשליחת דרשות וכד' ניתן לפנות‬ ‫"אוסף גליונות" קופת "עלון תוספת שבת" או בטלפון‬ ‫למייל ‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫‪ 037630543‬שלוחה ‪. 2040‬‬ ‫לשמיעת שיחות חיזוק בנושא שבת בטל‪073-2951324 :‬‬