טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level — כי תבוא (2026-08-24)

שנה ג' גליון 140
זמני הדלקת נרות שבת מוקדם פר' כי תצא
ירושלים 6:32 :מוקדם6:22 : תוספת
בני ברק 6:47 :מוקדם6:37 :
מודיעין עילית 6:41 :מוקדם6:31 :
מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת
שבת
דברי חיזוק בלימוד בזמנים מיוחדים ובזמני רפיון שישי שבת ומוצ"ש וגדולת יום השבת
לקראת תחילת זמן אלול ימי הרחמים והסליחות הבעל"ט
וכתב בספר חרדים דע כי כל יום ויום הבא לקראתך הוא כמה פעמים אמר מרן החזו"א שיש להזדרז ביותר ללמוד במוצאי
נסיון חדש לך .שכך אמרו וז"ל בכל יום מתחדש יצרו של שבת ובראש חודש ,לסימן טוב( .דינים והנהגות סוף יו"ד).
אדם עליו .לכן מתחילת כניסת היום השכם והערב לביתו של
בקהלת יו"ט על הספר הנ"ל אות ג'( :על כי זהו חייו) וחייב
הקב"ה והתחנן לו שיהיה בצרת נסיונך שלא תכעיסנו תכנס
אדם לחדש חידוש בתורה בכל שבת ,כמ"ש בזהר בחזרת נשמה
לשלום ותצא לשלום .וכן בתחילת השבוע כמו שסדרו
יתירה למקומה שואל אותה הקב"ה מה חידוש אמרת בתורה -
בהבדלה באמירת (רבונו של עולם דאח"כ) החל עלינו את
של"ה,
ששת ימי המעשה הבאים לקראתנו לשלום חשוכים מכל
חטא ופשע .וכן בתחילת החודש .וכן בתחילת השנה .וע"ז ומח"ב בשם האר"י שאם מחדש בתורה מעטרין לאביו
נאמר אשרי אדם מפחד תמיד עכ"ל .ואיתא באבות פ"ג רבי באותו עולם לכך נסמך כבוד או"א למצות שבת ,ומי שאינו
חנינא בן תרדיון אומר שנים שיושבין ואין ביניהם דברי בר הכי לחדש ילמד דברים שלא למד עד הנה -שו"ת ס'
תורה הרי זה מושב לצים שנא' ובמושב לצים לא ישב ,אבל ר"צ ,ואם מחדש בשבת הנהגה טובה אין לך חידוש גדול
שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה שכינה שרויה ביניהם בתורה.
כו' מנין שאפילו אחד כו' .וצריך ליזהר תמיד שלא לעבור וכן ידוע שמרן ראש ישיבת מיר הגרנ"צ פינקל זצוק"ל היה לומד
על משנה זו שלא לעסוק בשיחה בטילה לעולם .ולכן צריך בשישי שבת 17שעות!! ,ודאג שיהיה לו איזה חידוש שהנשמה
ליזהר גם במוצאי שבת תיכף אחר הבדלה והזמירות לעסוק יתירה לא תתבייש כשחוזרת לשמים במוצש"ק.
בתורה ומצוה ויראת שמים ולא בשיחה בטילה ח"ו .ולא
לשמוע להיצה"ר שמפתה אותו לעסוק בשיחה בטילה ח"ו יותר מזה – כתב יסוד ושורש העבודה ,ומי שמאבד הזמן
או בדברים שאפשר בלעדם .ומעלה בדעתו כי עתה אין בשבת ויו"ט שיש לו פנאי ,יענש גם על ביטול תורה של
הזמן גרמא לעסוק בתורה בקביעות. ימות החול ואין לו מקום פטור שהיה טרוד על המחיה,
שהרי שבת ויו"ט הוכיחו שאין דבריו אמת ,ולכן כל רגע
צריך לידע כי כן דרכו של היצה"ר בכל מקום שיוכל לקנות בשבת ויו"ט יהיה יקר לו יותר מזהב ומפז -ת"ח בשם
שלימות הרבה מתגבר עליו מאוד שלא להניחו .וכן במוצאי ספרי מוסר ,עכ"ל של הקהלת יו"ט.
שבת דיוכל לקנות שלימות מקדושת השבת על כל השבוע על
ידי תורה ועבודה כנ"ל מתגבר יותר ח"ו. כתב בתנא דבי אליהו רבה פכ"ו (אות כ"ב) מכאן שמעת
שקדושת הקב"ה וקדושת שבת וקדושת ישראל חשובות
וכתב בספר חסידים סימן ז' דכל דבר שקשה לו לאדם כאחד ע"כ עי"ש .ובפירוש טובי חיים על התדב"א שם על
ועושהו שכרו הרבה מאוד .ובסימן קנ"ה כתב דמקבל שכר וקדושת שבת וז"ל :וכתב בספר מדרש פנחס דיזהר האדם
טוב מה שאדם כופף את יצרו יותר ממאה מצוות שאין יצרו אחר שבת ויו"ט ואחר תפילה בכוונת הלב שלא לדבר
מסיתו ותוקפו ודוחק עליהם .לפיכך טוב יותר לעשות אותו בדברי עולם .וכמה לא עלתה להם לטובה כי נופל פתאום
דבר שיצר הרע מתגבר עליו ומכניע את יצרו בעבור הבורא מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ח"ו .וגם הזהיר מאוד שלא
ברוך הוא עכ"ל. ליסע במוצש"ק.
סיפורים נפלאים לחיזוק שמירת השבת
כששמע הצדיק כי מודה הינו שעושה הוא את שבתו חול אל חדרו של הרב הקדוש רבי שלום מבעלזא זצ"ל נכנס כפרי
התחיל להוכיח אותו ולדבר על לבו דברי מוסר שישפר את אחד ושטח לפניו תחינתו שיתפלל למענו" .מה מעשיך?" שאל
דרכיו וינוח ביום השבת ,גם נתן לו עצות כיצד יבצע זאת אותו הרבי" .עובד אדמה הנני" השיב הכפרי" .האם שובת הנך
הלכה למעשה שלא יינזקו יבוליו בשדה .סוף סוף לאחר שעה מכל מלאכה ביום השבת?" המשיך הרבי לשאול .התחיל הכפרי
ארוכה של דברי שכנוע נאות הכפרי להבטיח כי ישמע בקול לגמגם" :יסלח לי הרבי כי בשדה אי אפשר לשבות לגמרי מכל
הרבי אך בקשה אחת לו ,שיואיל הצדיק לחכות עד אחרי עונת העבודה במשך יום שלם".
תוספת שבת
"רבי" אמר "שוב לא אוסיף לדבר דברי הבל כאלו והנני מקבל הקציר והאיסוף שהם ימי העבודה ה"בוערת" בשדה ואחר כך
עלי להתחיל מיד בשמירת השבת כהלכתה". יתחיל לשמור את השבת כהלכתה .חיוך עלה על שפתיו של
הרבי והוא אמר לכפרי :שמע נא את הסיפור אשר אספר לך:
"וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת בימי קדם נהוג היה כי לכל פריץ מאדוני הכפרים היה יהודי
שבתון לה'" (לה ,ב) שניהל את בית המזיגה והוא היה תלוי בחסדי אדוניו הפריץ
הם נהגו לבלות בתאטראות מן הטובים בעולם ,הם גדלו כעבד נרצע .פעם אחת עשה אחד הפריצים משתה גדול לכל
על ברכיה של התרבות הנאורה בעולם ,הם תרמו אדירה חבריו ובו נטלו חלק כל בעלי האחוזות הגדולים מאותו הגליל.
לעולם הרפואה והמוסיקה ,הם ידעו היטב התעללות מהי. כטוב לב הפריצים ביין החלו להתפאר איש איש ביהודי "שלו"
הם היו גרמנים! הם גילו בין כליה של עובדת כפיה תפוח וכל אחד מנה את מעלותיו של המוזג אשר בכפרו .כששמע
אדמה שניסתה להגניב אל בנה הרעב ,הם ביימו מחזה הפריץ בעל המשתה את דבריהם התנצח עמם והתפאר כי
כמיטב המסורת הגרמנית והעמידוה ל"משפט" פומבי .הם היהודי אשר בכפרו עולה על כל האחרים אשר בכפרי חבריו
הושיבו שלושה "שופטים" – יהודים .מינו לנאשמת "קטגור" כי עבד נאמן כמוהו לא נמצא בכל הארץ ומסור הוא בכל
ו"סניגור" – יהודים .ומכיון שמסודרים מאוד הם הגרמנים הם לבו ונפשו לאדוניו הפריץ" .אם אמנם כדברך כן הוא" נענו
אף דאגו ל"קצרן" – יהודי -שישב ויכתוב את פרוטוקול הפריצים האחרים ואמרו הבה נעמיד אותו בניסיון וניווכח אם
המשפט .לשופטים נאמר כי לפי כללי המחזה שהמוח גרמני צדקת או לא"" .ומהו הניסיון אשר נטיל עליו?" שאל הפריץ.
יכול להמציא ,רצוי מאוד כי העונש שיושת על הנאשמת לא "אתה תצווה עליו להמיר את דתו ואם ישמע בקולך אז נדע
יפחות מ 50 -מלקות .השופטים היהודים שנאלצו לשחק לפי כי באמת לא נמצא עבד נאמן כמוהו".
הכללים "הסבירו" לנאשמת כי למרות עונש המוות שיוטל מיד צווה הפריץ לקרוא אליו את המוזג היהודי .כששמע
עליה ,אם תשתטח אפיים ארצה ,תתייפח ותתחנן על נפשה, הלה כי הפריץ מזמינו אליו לבש את בגדי השבת שלו ובפיק
יופחת עונשה ל 25 -מלקות ואולי יתמזל מזלה ותיוותר ברכיים התייצב לפני אדוניו המוקף בחבר מרעיו" .מושקה"
בחיים. פנה אליו הפריץ בחביבות יתרה שלא כהרגלו "דורש אני ממך
המשפט נפתח ,הקטגור היהודי היפך בחובתה של אחותו שתמיר את דתך"" .מה זאת תבקש ממני אדוני הפריץ?" גמגם
היהודייה וטען כי יש להעניש את הנאשמת במלא חומרת היהודי בפחד" .אחת גזרתי ולא אשנה" הרעים עליו הפריץ
הדין וזאת למען יראו וייראו ולא יזידון עוד .הסניגור לעומתו בקולו "ואם לא תשמע לדברי דע לך כי מרה תהיה אחריתך".
בקש רחמים על בת עמו ודיבר על ליבם של אחיו הדיינים הכפרי המסכן הרהר רגע ולבסוף אמר" :תן נא לי אדוני רשות
למען יתחשבו בעובדה כי לנאשמת ילד רך בשנים הזקוק לה. ללכת ולהימלך באשתי" .נאות הפריץ לבקשתו והיהודי מיהר
השופטים גזרו על הנאשמת כמתוכנן עונש של 50 -מלקות. לביתו לספר לאשתו על הפקודה שקיבל .האישה שהייתה
הכל פעל לפי ה"תסריט" הנאצי .עכשיו ימתינו השופטים קלת דעת נבהלה לשמע איומי הפריץ ואמרה לו" :אל תמרה
למשחקה של הנאשמת שתכרע על ברכיה ותמלא את חלקה את פי אדונך אלא לך ועשה כדבריו".
בהצגת העוועים .כאן קלקלה הנאשמת את "ההצגה" ושינתה שב האיש ומסר לפריץ את תשובת אשתו והלה שמח מאוד על
מן התסריט .במקום להתחנן על נפשה ולקנות את חייה שהוכיח את נצחונו לידידו ובשביעות רצון אמר" :טוב איפוא
סכרה את פיה ו...שתקה .דממת מות השתררה בכיכר המחנה. מהיום והלאה יהיה שמך איוון ואף את שם אשתך תחליף
את מוכרחה לבכות ,לחש לעברה בתחינה אחד ה"שופטים", ועתה לך לשלום" .עברו חדשים אחדים ושוב הופיע שליח
הגרמנים לא מרשים לשנות מן הנוהל ,הם לא אוהבים מאת האדון לקרוא אליו את "איון" .כשהלה בא אל הארמון
קלקולים ,תבכי מהר! אך היא כאילו להכעיס מנענעת בראשה אמר לו הפריץ" :מעתה תוכל לשוב לאמונתך הראשונה ושמך
כאומרת יודעת אני וממשיכה בשלה ...ושותקת .היא הוכתה יהיה מושקה כמקודם"" .גם הפעם לא אעשה מאומה ללא
50מלקות. עצת אשתי" ענה הכפרי .הוא שב לביתו לשאול את פי אשתו
לפני שעלתה אל אביה בשמים פנתה אל בנה הקטון לאמר :בני, לדעתה אך האישה החמיצה פניה ואמרה" :אמנם טוב ונעים
בטח אינך מבין מדוע שתקתי ולמה לא התחננתי על נפשי .לא יהיה לחזור לאמונתנו הישנה אך עתה הולכים וקרבים ימי
בני ,אל תדונני לכף חובה ,לא גאוותי גרמה לשתיקתי ,גם לא הפסח והעבודה בביעור חמץ תהיה רבה מאוד .גם נותרה לנו
הפחד .האם הבחנת בעובדה כי הושיבו הצוררים "קצרן" יהודי עדין כמות גדולה של בשר חזיר וחבל מאוד יהיה לזרקו לכן
שירשום את מילותי במהלך המשפט? האם יודע אתה בני כי שוב לאדונך ובקש ממנו שיואיל להמתין עד אחרי הפסח ואז
שבת היום? האם מודע אתה לכך כי אסור לכתוב בשבת? אני נעשה כרצונו ונהיה יהודים כמקודם"...
אגרום ליהודי לחלל שבת? ועוד ברגעי האחרונים? שלום לך כשסיים הצדיק מבעלזא את סיפורו נשא עיניו אל הכפרי
בני .השבת תשמור עליך! העומד מולו וראה כי הלה הבין היטב את הרמז ואת הנמשל.
לתרומות לעלון אפשר גם ב"נדרים פלוס" ו"קהילות" קופת לפרטים והנצחות או לשליחת דרשות וכד' ניתן לפנות
"אוסף גליונות" קופת "עלון תוספת שבת" או בטלפון למייל a0732951324gail.coa
037630543שלוחה . 2040 לשמיעת שיחות חיזוק בנושא שבת בטל073-2951324 :
שנה ג' גליון 133
תוספת
נרות שבת מתקדמים!
השקיעה והדלקת נרות
לב! השקיעה
שיםלב!
שים
זמני הדלקת נרות שבת מוקדם פרשת כי תבוא
שבת
ירושלים 6:23 :מוקדם6:13 :
בני ברק 6:39 :מוקדם6:29 :
מודיעין עילית 6:33 :מוקדם6:23 :
מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת
"המשגיח רבי יחזקאל לוונשטין זצוק"ל היה מכריז מידי שנה" :שני שבתות האחרונות של השנה מתקנים את כל השנה"
דברי חיזוק בענין תוספת שבת וכבוד שבת מרבינו מרן פוסק הדור הגר"נ קרליץ זצוק"ל
ככלות אחד עשרה חודש:
בשו"ע .וכבר כתב במ"ב ובפרט בימים הקצרים ומכל שכן כידוע רבינו זיע"א היה מהזריזים ומזרזים מאד להקדים את
כשרואה שכבר הוא סמוך לשבת שאז הוא מחויב לעסוק בכל כניסת השבת ,והרבה המליץ לאנשים לנצל את סגולות "תוספת
כחו וכו'. שבת" ואכן גם בביתו הדליקו נרות וקיבלו שבת 40דק' לפני
ובהמשך כתוב :ולפי"ז דרך משל אם שקיעת החמה היא בשעה השקיעה! ואפי' שגר בב"ב! רבינו גם עורר שישתתפו בקבלת
שש ,אזי לפחות כעשר דקות קודם לכן כבר אסור בעשיית שבת בביהכנ"ס ברוב עם .ושיקדימו מנחה בער"ש ואלו דבריו
מלאכה מדין תוספת שבת ,ובערב יוה"כ אסור באכילה ובמלאכה שנכתבו בספריו "חוט שני":
באותו הזמן ,אף אם לא קיבל להדיא קבלת שבת או יוה"כ ,וכן ברמב"ם כתב (הל' שבת פרק ל' – ב') איזהו כבוד ,זה שאמרו
אין לו לעשות מלאכה או להתפלל מנחה בזמן הסמוך לשקיעת חכמים שמצוה על אדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב
החמה דעל כרחו הוא שבת לגביו .ויש לעשות החשבון שיסיים שבת מפני כבוד השבת ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש
את תפילת שמו"ע של מנחה לפני זמן זה ולא שיתחיל אז ומיחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך.
שמו"ע( ...חוט שני ח"ד ) לאור דברי רבינו ,מנצלים את ימי וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת ומתעטפים
השישי המתארכים ומתפללים מנחה גדולה ,ומקבלים שבת ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלך ,והיינו דהכבוד היותר
לכה"פ שלשים דק' לפני השקיעה!! גדול הוא שרבים וגדולים יוצאים להקבלת שבת .ומפני זה נהגו
סיפר רבינו :היתה לי קביעות ,מידי שבוע ,ללמוד לכל הפחות מאות בשנים להתאסף בציבור ולומר מזמורים ושבחים לכבוד
פעם אחת בשבוע ,איזה דין אחד לכל הפחות מהלכות שבת, השבת ,והוא יקרא דשבתא כשמתאספים צבור גדול ,והוא קיום
כבר מצעירותי .כך היה שבוע אחר שבוע ,בלי לדלג אף של כבוד שבת ממש ,והמזלזל בזה ואינו משתתף הרי הוא מראה
שבוע אחד .ואפשר שמפני כן זכיתי ללמוד וללמד ,ובפרט בעצמו שאינו חש לכבוד השבת ,והוא כמלך שיוצאים לקראתו
הלכות שבת ,ולחבר ארבעת ספרי "חוט שני" על הלכות שבת. והוא אינו יוצא ,על כן יש על כל אחד ואחד להזדרז לבוא בזמן
[וכידוע רבינו מסר שיעור על הלכות שבת ועירובין מידי הראוי להקביל פני השבת ,ויזכה להמבואר שם בגמ' ל"נחלה בלי
מוצאי שבת בפני ת"ח גדולים ,במשך עשרות שנים .וכשסיים
מצרים"...
הלכות שבת ,עבר ללמד הלכות עירובין ,וכשסיים זה ,חזר שוב עוד מבואר שם בגמ' דההכנה והטירחה בערב שבת ג"כ
להלכות שבת]. באופן הנ"ל ,כמו שאמרו שם ,רבה בר רב הונא איקלע לבי
רבה בר רב נחמן ,קריבו ליה תלת סאוי טחיי [רקיקין טחין
בחובת הקדמת הנסיעות בערב שבת. פניהם בשומן אליה או בשמן ,רש"י] ,א"ל מי הוה ידעיתון
הנוסע בערב שבת למקום רחוק עם מכונית ויש מי שמכין לו דאתינא ,אמרו ליה מי עדיפת לן מיניה ,פרש"י ,כלום אתה חשוב
צרכי שבת ,צריך לחשב שיוכל להגיע קודם שבת ,וכן לחשב לנו מן השבת ,לכבוד שבת הכננום ולא היינו ידועים שתבוא .רב
שאם יהיה איזה עיכוב או תקלה שיוכל להגיע קודם השבת. נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק [בערב שבת יוצא ונכנס
ומעשה בהגאון רבי שלמה שמשון קרליץ זצ"ל שנסע להביא תמיד משואות כלי תשמיש ובגדי חופש ומגדים כאדם
סמוך לשבת והיה לאוטובוס תאונת דרכים ונפצע מכך הוא שמקבל את רבו בביתו ומראה לו שהוא חשוב עליו וחרד לכבודו
ואנשים אחרים שהיו באוטובוס ,ואמר ע"ז מרן החזו"א זללה"ה לטרוח ולהרבות בשבילו ,רש"י] אמר אילו מקלעין לי ר' אמי ור'
שזה שזכות התורה שהוא לומד ויגע בה לא הגינה עליו זו אינה אסי מי לא מכתיפנא קמייהו.
קושיא שהרי לפעמים מגיע גם לצדיק איזה עונש ,אבל קשה הרי לנו הנהגת האמוראים להמחיש את הקבלת פני שבת
מאי טעמא לא הגינה זכות התורה על שאר הנוסעים שלא ינזקו, כאילו מגיעים לביתו גדולי הדור .ונמשיל לעצמנו ,אדם שיודע
ואמר שצריך לעיין אם הנסיעה היתה באופן שאסור היה לנסוע שיגיע לביתו גדול הדור בשעה מסוימת ,בודאי ידאג שכל הבית
בערב שבת ועל כן לא הגינה עליהם זכות התורה .ואלו שנוסעים וחפציו והמאכלים יהיו מוכנים במקומם לפני זמן הגעת האורח,
במכוניותיהם סמוך לכניסת השבת לאחר הצפצוף המודיע שזה ולא שיגיע האורח והוא עדיין באמצע הכנותיו ,ק"ו שבת קודש
הזמן הסמוך לשבת ,יש בזה פריצת גדר בחומת שמירת השבת שבזמן הראוי לקבלת שבת יהיה הכל מוכן ,ויהיה יושב ומצפה
וזלזול בכבוד השבת ,שמראים שעדיין לא מוכנים לשבת. בכובד ראש כמבואר ברמב"ם ,וישמח בביאת השבת כמ"ש
תוספת שבת
[שבת קמ"ט ע"א] שכתב ,טעם מה שאסרו למנות מן הכתב קריאת עיתון בשבת
גזירה שמא יקרא אגרת שלום בשבת ,והוא אסור כי לבד ספרי סיפר רבינו שליט"א ,שפעם אחת עיין בחור אחד בשבת בעיתון
הנבואות או פירושיהם אסור לקרות בשבת או ביו"ט ,ואפילו "קול ישראל" ,שהיה מלא מאמרי השקפה וכדו' ,ואמר לו מרן
היה אותו הספר בחכמה מן החכמות. החזו"א שעיתון הוא מוקצה ,והראה לו את דברי הרמב"ם בפיה"מ
לרגל לימוד מס' עירובין בדף היומי נביא מדברי מרן רשכבה"ג הגראי"ל שטינמן זיע"א שנאמרו בסיום בכולל פונוביז
ראי' מנדרים דף ל"ז ע"ב עי' בביאור הגר"א שם .ונמצא דאדם ..א"כ יש מצוה של עירובין ,הדין של עירובין זה בעצם לא
יכול לעמול שנה שלימה על מסכת עירובין - ,שרובה דינים מצוה רק מניעה ,מניעה של עבירה ,ואפילו שכתוב בגמ' קצת
דרבנן ,ויש לו שכר רק של מצוה דרבנן! שצריך לעשות עירובין ,אבל למעשה זה לא ממש מצוה ,העיקר
ואמר רבנו שבדרך דכלל הלימוד במצוות דרבנן הוא יותר קשה, הוא מניעה ,שלא לבוא לידי עבירה ,היות שיש דין שבת .ושבת
כמו במסכת עירובין שהיא מצוה דרבנן ,ובפרק הדר שכולה רק ג"כ למעשה רוב דינים של שבת זה איסורים ,לא מצות ,יש
דרבנן זה הפרק הכי קשה בעירובין .וכנראה שיש כח מיוחד קצת גם מצות ,אבל העיקר הוא "שמור" שמירת שבת ,ל"ט
בתורה שבכתב שהיא מאירה על תורה שבע"פ ,וממילא דבר מלאכות זה העיקר ,זה לא שוקל כנגד העבירות שיש שאסור
שזה רק דרבנן הוא יותר קשה. לחלל שבת זה העיקר ,רק הרי ישב אדם ולא עבר עבירה
נותנין לו שכר כעושה מצוה ,אבל והוא שבא דבר עבירה לידו,
מורגלא בפי הלומדים שמסכתות ענ"י [עירובין נדה יבמות] הם ובשבת כל רגע ורגע זה כאילו בא דבר עבירה לידו ,היכן שזז
המסכתות הקשות שבש"ס[ .והובא בהקדמת הערוך לנר ,מרעיא נוגע לו ,אם זה מוקצה ...אם זה דבר אחר ,כל מקום שהוא זז
מהימנא ריש פר' תצא] ואמר רבנו דהכונה שהציורים וחישובי יש לו מה לדעת ,הוא אוכל האיך לאכול ,אפילו אם אוכל דג,
המציאות של הגמ' שם קשים ,בעירובין אופני המחיצות ,בנדה צריך לדעת להיזהר מברירה ,בלי זה אי אפשר לזוז ,יוצא שכל
הוסתות ,וביבמות סוגי הנשים .אבל בהבנת עמקי הסוגיות ישנן השבת כמעט זה בגדר של ישב אדם ולא עבר עבירה ,נותנין לו
מסכתות קשות יותר( .כאייל תערוג) שכר כעושה מצוה ,אבל עכ"פ זה הכל בגלל שאי אפשר לזוז
בלי דינים ,אם אחד שבת ,זה הדינים של שבת ,אם דבר אחר
מרן הגראי"ל :למה בישיבות לא הנהיגו ללמוד איזה דינים שיש בזה ,אי אפשר לזוז.
מסכת שבת?
ממילא כל אחד ואחד צריך להיות שמח אם רוכש עוד חלק
מדברי רבנו בפתיחה למסכת שבת לפני אברכי כולל פוניבז': מהתורה ,שהוא יודע את זה ,הוא הרי המאושר ,כי בלי שיודע
כאשר באים ללמוד מסכת שבת צריך לדעת שהיא מסכת את זה ,כמו שהספר יערות דבש אומר והחפץ חיים מביא אותו
קשה מאד ,ובמה היא קשה? בזה שהרבה פעמים מצוי שיש בהקדמה למשנ"ב ח"ג ,כי בן אדם אי אפשר שיקיים מצות
הבדל בסברא דקה מאד ואפשר לטעות בין חיוב דאורייתא שבת בלי שידע הלכות שבת ,אי אפשר! כי בהכרח יכשל ,אם
של סקילה להיתר גמור ,וזה דבר שבשאר מסכתות אינו מצוי בדאורייתא או בדרבנן .ממילא צריך להיות מאושר שזכו להבין
כל כך ,רק בדיני שבת ההבדל הוא דק מאד ,שאפשר להסביר מסכתא עירובין ,כזו מסכתא קשה ,ושממש מלא רובה כמעט
דבר ,או שזה חייב מיתה או שזה מותר לכתחילה ,וממילא צריך כולה רק דרבנן ,ובכל זאת דרבנן זה תורה ,כי גם זה תורה ,מה
מאד זהירות בלימוד הדברים .והרי בישיבות רגילים לעשות שרבנן יתקנו זה תורה ,ממילא עכשיו כשאחד לומד דין דרבנן
חילוקים דקים ,לומדישע חילוקים ,וזה טוב כל זמן שזה לא מקיים מצות עשה דאורייתא ,לא מדרבנן.
נוגע להלכה ,אבל אם זה נוגע להלכה למעשה ,יכול להיות א"כ ב"ה שזכו לגמור מסכתא כזו ,מקוים שגם יודעים אותה ,כי
שיעשה לומדות בדיוק ההיפך מהאמת ,ולפי סברתו יצא לו אם לא יודעים זה שוב לא כלום ,רק מסתמא כן יודעים אותה.
היתר ולמעשה זה להיפך ,שיש על זה חיוב מיתה ,ומאד צריך הקב"ה יעזור שכן תזכו ללמוד עוד מסכתות ועוד מסכתות,
ליזהר לא לטעות ח"ו .ויתכן דמה"ט לא רצה הרב מפוניבז' ותהיו בקיאים בכל הש"ס ובכל התורה כולה ,ותזכו בזה גם
שילמדו בישיבה מסכת שבת ,שלפי הלימוד הישיבתי אפשר לדעת וגם לקיים ,ותהיו מאושרים שהקב"ה יעזור לכולכם גם
לטעות בקל בדבר הנוגע להלכה. שתהיו בריאים כולכם וכל המשפחות שלכם תזכו לכל טוב
ובהסכמת רבנו לס' שלמי יוסף שבת כתב בתו"ד :מבואר סלה.
בחגיגה דף י' שהלכות שבת הם כהררים תלוין בשערה ויש ופעם אחרת אמר :מעודי הייתי סבור דלימוד תורה בכל נושא
בה גם הרבה מהסברות הדקות מאד ,אשר זה מחדד את השכל הוא מצוה דאורייתא ,גם כשלומד על דינים דרבנן ,אך הראוני
להבין בהבנתה של תורה ,שעי"ז אפשר לעלות מאד גם ביראת בשו"ע יו"ד סי' רמ"ו ברמ"א בשם הגהות מיימוני דאף שאסור
שמים ,אשר עליה נאמר הן יראת ה' היא חכמה ,ואמרו שבת ליטול שכר כדי ללמד תורה ,אבל המלמד דינים שתקנו חכמים
דף לא ב' הן אחת היא. מותר ליטול ע"ז שכר ,והיינו משום שהוא רק דרבנן ,כמו שהביא
לתרומות לעלון אפשר גם ב"נדרים פלוס" ו"קהילות" קופת לפרטים והנצחות או לשליחת דרשות וכד' ניתן לפנות
"אוסף גליונות" קופת "עלון תוספת שבת" או בטלפון למייל a0732951324gail.coa
037630543שלוחה . 2040 לשמיעת שיחות חיזוק בנושא שבת בטל073-2951324 :
