אלשיך - פרקי אבות · Alshich - Pirkei Uvois — כי תבוא (2026-08-24)

יב .א :קובע לו שכר ,מה צורך ראיה
לזה היתכן שלא ינתן שכר לאחד
שיושבים ,אלא על) כי אחד שיושב ואינו
עוסק בתורה הוא לץ?
* קצורי * באורי * לקוטי *
ו .אומרו אבל שנים שיושבין ויש שעוסק? האלשיך הק'
יב .ב :וגם מה ענין אומרו קובע ולא ביניהם דברי תורה ,כי היה לו לקצר ולומר פרקי אבות ג'
אמר נותן לו או קוצב לו שכרו? אבל אם יש ביניהם דברי תורה וכו'? ~ ~ ~
רבי חנינא בן תרדיון אומר שנים
יג .כי אין מן הפסוק ראיה לזה כלל, ז .אומרו שכינה שרויה ,כי מה לשון
שיושבין ואין ביניהם דברי תורה הרי זה
שרויה הלזה ,ולא אמר שכינה עמהם או ומה גם אם אומרו וידום הוא כפשוטו
מושב לצים שנאמר :ובמושב לצים לא
שיושב ודומם? שכינה ביניהם?
ישב .אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי
יד .אמנם הנה הוקשה לו בכתוב ח .כי אין מהפסוק ראיה ששכינה תורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר :אז
נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' שרויה ,כי גם שנאמר ויקשב ה' אפשר אומרו ובמושב לצים לא ישב .שאם הוא
וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' שהוא מן השמים כמה דאת אמר :ואתה שלא ישב עם היושבים ומתלוצצים היה
לו לומר ועם לצים לא ישב .ואם הוא שלא ולחושבי שמו .אין לי אלא שנים ,מנין תשמע השמים?
ט .למה מביא סוף הפסוק( .ויכתב ישב במושבם אפילו כשאינם יושבים שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה
שהקב"ה קובע לו שכר שנאמר :ישב בדד בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שם ,מה בכך?
(ומיישב י"ד) הוי אומר שהוא שמו)? וידום כי נטל עליו.
י .שיותר היה יכול לומר אבל שנים שיושבים שם שנים או יותר ואין הלא ,אין לו להקב"ה בעולם הזה אלא
ארבע אמות של הלכה ,ולכן במקום שיושבים וכו' שכינה שרויה ביניהם מתלוצצים כי אם יושבים יחד ,באופן
שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ומקשבת ושומעת ונכתב ספר זכרון לפניו ,שהמושב וההכנה יש ,ולא הליצנות עדיין.
ביניהם .אך בהתבטלם מסתלקת אל כי כל זה הוא בכתוב ,ואם מה שהכתוב (ובזה נתיישב קושיא ג .למה ייחס
הדבר אל המושב ולא אמר הרי אלו
העליון ,כי אין לו חפץ בזה ולא בבית מדבר ,הוא יראי ה' ,ומה שאמר התנא
לצים?
המקדש כי היכל ה' המה .והוא מאמר שנים שיושבין וכו' הוא אפילו בבלתי
ואין זה אלא על העדר מביניהם דברי יראי ה' ,אם כן אין לו ראיה מן הכתוב כלל התנא ...רבי חנינא בן תרדיון כו'
תורה ,מדסמיך ליה כי אם בתורת ה' כי שם על יראי ה' ידבר?
חפצו ,כי מכלל הן נשמע לאו המקביל וראוי לשית לב.
יא .אומרו אין לי אלא שנים מנין אליו .ושבח הכתוב את (האיש) אשר - א .אל אומרו ואין ביניהם דברי תורה,
עם שנים שיושבין במושב אחד ואין שיושב האחד הלא כי ,וכו' אחד שאפילו ולא אמר ואין עוסקים בתורה?
ביניהם דברי תורה -לא ישב .הנה כי שנים , שיושבין השנים הפך הוא בתורה ועוסק
רק בו אין ובאחד שרויה שכינה בשנים כי ב .אומרו הרי זה מושב לצים ,איך
שיושבין ואין ביניהם דברי תורה -מושב
לצים יקרא( .ובזה נתיישב קושיא ה .לא
יקרא העדר הדברי תורה ליצנות מבלי שקובעין לו שכר ,ואם כן יותר היה צודק
יאמר אבל אחד שיושב וכו' הקדוש ברוך יתלוצצו בפועל?
בשנים שיושבים מדבר הכתוב כי אם
באחד ,ולפי (פשט ו)דרכו (של המשנה), הוא קובע לו שכר ,ולא יאמר אין לי וכו' ג .למה ייחס הדבר אל המושב ולא
ילמוד משם (לא על שנים שיושבים, כאלו בא להביא שגם הוא כיוצא בשנים אמר הרי אלו לצים?
אלא על) כי אחד שיושב ואינו עוסק ואפילו בבואו לדבר דרך חיוב ,ולא רצה ד .כי אין משמעות הכתוב שלא ישב
בתורה הוא לץ?) לומר אבל אחד שיושב וכו' כי ,אם דרך בלי תורה רק שלא ישב עם לוצצים?
ומשבח את הבלתי יושב אתם כי חיוב ,היה יכול לקצר ולומר ומנין שאפילו
ה .כי לא בשנים שיושבים מדבר
אחד וכו' ,ולשתוק מאומרו אין לי אלא יתעתדו להתלוצץ .כי קביעות ישיבה
שנים שהוא מיותר? הכתוב כי אם באחד ,ולפי (פשט ו)דרכו
אשר איננו לדברי תורה ,לא יצא ממנו ,רק
(של המשנה) ילמוד משם (לא על שנים
העגל הזה( .ובזה נתיישב קושיא ב .הרי
1
ביניהם כי הקשבה מקרוב( .ובזה נתיישב ומביא ראיה מן הכתוב אשר על דברי זה מושב לצים ,איך יקרא העדר הדברי
קושיא ח .אין מהפסוק ראיה ששכינה תורה ידבר כאשר הוכיח סופו באומרו תורה ליצנות מבלי יתלוצצו בפועל?
שרויה ,כי גם שנאמר ויקשב ה' אפשר וקושיא ד .אין משמעות הכתוב ויכתב ספר וכו':
שהוא מן השמים (ונשאר שכינת עוזו שלא ישב בלי תורה רק שלא ישב עם
בגבהי מרומים) כמה דאת אמר :ואתה ועל כן הביא גם כן סוף הכתוב וגם לוצצים?)
תשמע השמים?) והנה ממוצא דבר היה אדם דן הוכיח היות שכינה שרויה ביניהם .והוא
ב .שטרם ידברו הקשיב כדי לשמוע מעצמו ,כי אם השנים שיושבים בלי שהוקשה לו בו:
בדברם .ועל כן אמר לשון שמיעה שהוא תורה הם מושב לצים ,כשיש ביניהם (טו ,א) אחד ,אומרו איש אל רעהו
להורות על עת שצודק בו לשון שמיעה דברי תורה די להם שנאמר שהקב"ה שהוא מיותר?
מה שאין כן טרם ידברו ,לא שכיון על קובע להם שכר .אך לא שתהיה שכינה
(טו ,ב) ועוד אומרו ויקשב וישמע ביניהם עד יהיו עשרה שאלהים נצב
ריחוק. בעדת אל .לזה אמר אבל שנים שיושבין שהוא ענין כפול כי וישמע בלבד היה
והוא על דרך עוד הם מדברים ואני ויש ביניהם דברי תורה שכינה שרויה מספיק?
אשמע ,כי גם שטרם הקריאה הוא עונה (טז) ועוד שנכנס ביראי ה' ויצא ביראי ביניהם( .ובזה נתיישב קושיא ו .אבל
וגוזר לעשות חפצם ,עם כל זה אין שנים שיושבין ויש ביניהם דברי ה' וחושבי שמו?
שמיעה צודקת רק עודם מדברים .באופן תורה ,כי היה לו לקצר ולומר אבל אם
אך פירוש הכתוב הוא אז נדברו וכו' .שענין הכתוב ששכינה שרויה ביניהם. יש ביניהם דברי תורה וכו'?)
והוא כי למעלה נאמר :הוגעתם ה'
וזה ויקשב ,שבא להקשיב כדי ולא בלבד אם יבואו לגדר יקראו
בדבריכם וכו' באמורכם וכו' ,באופן
שקצף ה' עליכם קצף .ואמר כי אז בעת לשמוע כשידברו ,שאם לא כן לשתוק עוסקים ,כי-אם ,אפילו בהיותם ,שבצד
הקצף על הנזכר נדברו יראי ה' וכו' .והיה מויקשב ויאמר (רק) וישמע ה' .והוא מה ,יש ביניהם דברי תורה( ,לא זו בלבד
אשר הקב"ה קובע להם שכר ,אלא גם
על אלה שפע רצון טוב ,כי ויקשב ה' ממש אומרו שכינה שרויה ביניהם( :ובזה
אשר) ה' אתם( :ובזה נתיישב קושיא א.
וישמע וכו' ,להורות שני דברים .א .כי נתיישב קושיא (טו ,ב) :ויקשב וישמע
אומרו ואין ביניהם דברי תורה ,ולא
שהוא ענין כפול כי וישמע בלבד היה
מספיק?)
ברגע באפו מרחם ומטיב לטובים .ב .כי אמר ואין עוסקים בתורה?)
הגינו אלו על הראשונים .ולא בלבד או יאמר ,אין צריך לומר אם שניהם
ואמר כי גדר זה בלבד הוא ליראי ה', בדברם דברי תורה איש אל רעהו שמע יודעי דעת ומביני מדע ומווכחים זה עם
ה' ,כי אם מטרם ידברו הקשיב כדי שהוא לאשר הם יראי ה' בלבד כי שכינה
זה שהוא משמעות עוסקים ,כי אם אפילו
שרויה ביניהם כמדובר. לשמוע ,ובדברם וישמע. שהאחד בלבד הוא היודע ומשמיע את
אמנם מדרגה אחרת יש גדולה מזו, והוא כי הנה ידענו כי הקשבה או הבלתי יודע ,שכינה שרויה ביניהם.
האזנה מקרוב ושמיעה מרחוק .כמו והוא כי ויכתב ספר זכרון לפניו ,כאשר וזה אומרו ויש ביניהם דברי תורה,
שאמרו ז"ל :על פסוק :האזינו השמים וכו' נוסף על היותם יראי ה' הם חושבי שמו. שגם שאין שניהם עוסקים לא יבצר
ושעור הכתוב אז נדברו יראי ה' ,ועל ובפסוק :שמעו שמים והאזיני ארץ ,כי מהיות ביניהם דברי תורה זה מדבר וזה
אלה שידברו דברי תורה איש אל רעהו משה היה יותר קרוב לשמים מלארץ, שומע .ואמר שרויה ביניהם ,לומר
אושרם הוא ,כי ויקשב ה' וישמע שהוא כי וההפך בישעיה. שבשעה שיש ביניהם הדברי תורה ,לא
שכינה שרויה ביניהם כמדובר .אך גם (שעכשיו) באה שכינה ביניהם ,כי-אם,
(יז) ובזה הוקשה לו פה בכתוב ,כי איך
ויכתב וכו' לאשר הם יראי ה' וגם חושבי שכבר היתה שרויה (לשון עבר) מאז ישבו
אחר אומרו ויקשב? ומה גם שהוא בקרוב
שמו( .ובזה נתיישב קושיא ט .למה ללמוד כי יודע אלהים את כוונתם( .ובזה
נתיישב קושיא ז .שכינה שרויה ,כי מה אומר וישמע ,כי ודאי הוא ששמע?
מביא סוף הפסוק( :ויכתב בספר זכרון
אך אין זה רק שבאומרו ויקשב כיון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו)? לשון שרויה הלזה ,ולא אמר שכינה
שני דברים .א .שהוא יתברך קרוב שרוי עמהם או שכינה ביניהם?)
2
ידבר .והנה היה מקום לומר כי גם מפסוק הוראת קבע ,גם ה' קובע לו שכר קבוע וקושיא (טז) שנכנס ביראי ה' ויצא
זה נלמד כי אפילו אחד שיושב ועוסק ומתמיד לעולם הבא( .ובזה נתיישב ביראי ה' וחושבי שמו?)
בתורה ששכינה עמו ,כי שתי הדרגות הן .קושיא יב .א :קובע לו שכר ,מה צורך ומאומרו איש אל רעהו מורה שלא
כשיראי ה' הם שנים כמשמעות אומרו ראיה לזה היתכן שלא ינתן שכר לאחד בלבד בהיות שניהם עוסקים ומווכחים
נדברו לשון רבים ,אז מלבד היות ה' שעוסק)
יש להם זה ,כי אם גם בהיות איש אל
גם רמז באומרו קובע ,בל יאמר איש: ביניהם גם מקשיב ושומע .ומינה שאם רעהו .כלומר גם שלא ידבר גם רעהו אליו
אחד הוא לא יחשיבנו להקשיב ולשמוע' ,אם כל כך חביבה היא התורה למה כי אם זה ידבר וזה שומע בלבד ,כמדובר
בהיות אחד יושב ועוסק בה יחסר לחמו אך לא יבצר מלהיות שכינה עמו, על אומרו יש ביניהם ולא אמר עוסקים
לזה אמר אין לי אלא שנים ,כלומר אל בעולם הזה? בדברי תורה( .ובזה נתיישב קושיא טו,
לזה אמר קובע לו שכר ,לומר כי תעש אותו הדיוק ללמוד :שאפילו אחד, א :אחד ,אומרו איש אל רעהו שהוא
מיותר?)
אדרבה זה חסדו יתברך לבלתי תת שכרו שכינה עמו .כי דע לך ,כי אין לי אלא
בעולם שהוא עראי כי אם שכר של קבע שנים ,כלומר כי אותו הדיוק איננו ,כי לא ואמר נדברו ולא אמר דברו הוא ,כי
שהוא בעולם העליון שהוא שכר עולם יעדר הוא יתברך בהיותו שרוי עם האדם הנה על פסוק :כי עדותיך שיחה לי ,אמרו
הקבע( .ובזה נתיישב קושיא יב .ב :מה מלהקשיב ולשמוע כדי שנעשה שתי כי כאשר היה שומע מכל מלמדיו היה
חלוקות ,אחד ששכינה שרויה ומקשבת ,ענין אומרו קובע ולא אמר נותן לו או עולה על לבו כי לא המלמד היה דובר בו
ואחד ששרויה ואינה מקשבת( :ובזה קוצב לו שכרו?) כי אם גם העדות עצמה .כי התורה עצמה
וזהו שמביא ראיה מן הפסוק ישב נתיישב קושיא יא .אין לי אלא שנים היא המדברת על ידי רוח פי המלמד .ואם
מנין שאפילו אחד וכו' ,כי הלא האחד בדד וכו' .והוא כי למעלה אמר :טוב לגבר כן מכל שכן שהמלמד עצמו בדברו
שיושב ועוסק בתורה הוא הפך השנים כי ישא עול בנעוריו שהוא עול תורה. התורה עצמה היתה כמשפעת בו מרוח
שיושבין ,כי בשנים שכינה שרויה קדשה .נמצאו שניהם נדברים הלומד
ושמא תאמר' :ומה יעשה במקום ובאחד אין בו רק שקובעין לו שכר ,ואם
והמלמד ,וזהו אז נדברו וכו' איש אל רעהו
שאין לו חברים אם לא ימצא במקום כן יותר היה צודק יאמר אבל אחד
שיושב וכו' הקדוש ברוך הוא קובע לו כאמור:
שיקיימוה בידו'?
שכר ,ולא יאמר אין לי וכו' כאלו בא ועל הקושיא העשירית (שיותר היה
לזה אמר אל יחוש כי אם ישב בעול להביא שגם הוא כיוצא בשנים ואפילו יכול לומר אבל שנים שיושבים וכו'
תורה הנזכר גם שיהיה בדד ,וגם שיראה בבואו לדבר דרך חיוב ,ולא רצה לומר שכינה שרויה ביניהם ומקשבת ושומעת
כי אזלת ידו בעולם הזה (כי נשאר אבל אחד שיושב וכו' כי אם דרך חיוב, ונכתב ספר זכרון לפניו ,כי כל זה הוא
בבדידות ),אל יחוש ,כי-אם ידום לה' היה יכול לקצר ולומר ומנין שאפילו בכתוב ,ואם מה שהכתוב מדבר הוא
כמה דאת אמר :דום לה' .כי הלא אם אין אחד וכו' ,ולשתוק מאומרו אין לי אלא יראי ה' ומה שאמר התנא שנים
לו טובה פה ,הלא נטל (וקבע שכר ),עליו שנים שהוא מיותר?) שיושבין וכו' הוא אפילו בבלתי יראי
אך מנין שאפילו אחד שיושב וכו' בעולם העליון (הקבוע ),אשר הוא עליו ה' ,אם כן אין לו ראיה מן הכתוב כלל)
שיש לו צד שוה עם השנים שיושבין ויש ולא בעולם שהוא בו( :ובזה נתיישב
כי שם לא ידבר רק על יראי ה'?
קושיא יג .אין מן הפסוק (ישב בדד ביניהם דברי תורה. אך התנא אומר סתם שנים שיושבים
וידום כי נטל עליו) ראיה לזה וכו' .אומר כי ידוע כי אין התנא מדבר רק
והוא כי כאשר בשנים אין שכרו
(שהקב"ה קובע לו שכר ),כלל? ומה גם על הסדר האמיתי כי תחלת חכמה יראת
אם אומרו וידום הוא כפשוטו שיושב שהוא יתברך שולח מלאך להיות עמהם
כי אם ששכינה עצמה עמהם ,כך ומנין ה' .וגם התנא הזהיר על כך באומרו :כל
ודומם?)
שאפילו אחד וכו' שהקב"ה בעצמו קובע שיראת חטאו קודמת לחכמתו וכו' .ועל כן
~ ~ ~
לו שכר ולא על ידי מלאך או שליח, באומרו פה שנים שיושבים ויש ביניהם
ALSHICHK@GMAIL.COM
שנאמר וכו' .וכנגד היותו יושב שהוא דברי תורה ,על מי שקדמה יראת חטאו
ידבר גם הוא ,כי לא במחוסרי יראת ה'
3
ואמר אשר יאמר כי חכם יקרא המלמד
לזולת ,אין זה תוארו האמתי כי-אם
ז .מי אמר לו כי האוכל יגיע כפיו האמור
שם הוא שמח בחלקו ולא שבעצבון
* קצורי * באורי * לקוטי *
אדרבה הלמד מכל אדם כאשר נבאר יאכלנו? האלשיך הק'
בס"ד .וכן אשר יאמר כי גבור הוא גבור ח .למה מביא פירוש אומרו בכתוב פרקי אבות ד'
הכח באבריו ,לא כן הוא כי-אם הכובש אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב ~ ~ ~
את יצרו אף אם חלש שבחלשים יהיה. לך לעולם הבא ,כי הלא אין זה רק לתת
וכן אשר בלב כל איש כי עשיר הוא אשר טעם אל כפל התיבות ,כי מי שהוא ּ ֶּבן זוֹ מָ א אוֹ מֵ ר ,אֵ יזֶּה ּו חָ כָ ם ,הַ לּ וֹ מֵ ד
כביר מצאה ידו ,נהפוך הוא כי אדרבה רש מאושר ידוע הוא שטוב לו ,על כן פירש ִמ ּ ָכל אָ ָדםֶּ ,ש ּנֶּאֱ מַ רִ ,מ ּ ָכל ְמל ְַּמ ַדי
הוא כי מרבה נכסים מרבה דאגה ,אך לא אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, יך ִשיחָ ה ִּלי .אֵ יזֶּה ּו הִ ְש ּ ַכלְ ִּתי ִּכי עֵ ְדוֹ ֶּת ָ
יקרא עשיר כי-אם השמח בחלקו המועט. וצריך לתת טוב טעם מה ראה על ככה גִ בּ וֹ ר ,הַ כּ וֹ בֵ ש אֶּ ת יִ צְ רוֹ ֶּ ,ש ּנֶּאֱ מַ ר ,טוֹ ב
וכן אשר אמר איזהו מכובד ,לא אשר ומה הגיע אליו פה להטפל בהתכת תיבות ּמשל ְּברוּחוֹ ִמלּ ֹכֵ ד אֶּ ֶּר ְך אַ ּ ַפיִ ם ִמ ִּגבּ וֹ ר ו ֵ
יכבדוהו כי-אם אדרבה המכבד את הכתוב ,ויראה שלא כענין? עִ יר .אֵ יזֶּה ּו עָ ִשיר הַ ּ ָשמֵ חַ ְּבחֶּ לְ קוֹ ,
הבריות כאשר נבאר בס"ד: ט .אומרו איזהו מכובד המכבד את יךיך ִּכי תֹאכֵ ל אַ ְש ֶּר ָ ֶּש ּנֶּאֱ מַ ר ,יְ גִ יעַ ּ ַכ ּ ֶּפ ָ
עוד יתכן דרך שני ,והוא מחלוקת הבריות ,כי אדרבה הוא תואר מכבד ולא יךָ ּ ,בעוֹ לָם הַ זֶּּה .וטוֹ ב וְ טוֹ ב ל ְָך .אַ ְש ֶּר ָ
אחרונים במאמר הידוע מרבותינו ז"ל תואר מכובד? ל ְָך ,לָעוֹ לָם הַ ּ ָבא .אֵ יזֶּה ּו ְמכ ּ ָֻבד ,הַ ְמכַ ּ ֵבד
בגדרי תוארים המיוחדים לנבואה ,הלא י .אומרו שנאמר כי מכבדי אכבד ובוזי אֶּ ת הַ ְּב ִריּוֹ תֶּ ,ש ּנֶּאֱ מַ רִּ ,כי ְמכַ ְּב ַדי אֲ כַ ּ ֵבד
המה חכם גבור עשיר ועניו .כי יש יקלו ,כי הלא המה דברי ה' האומר כי ּו ֹבזַי יֵקָ לוּ( :אבות ד' א')
מהאחרונים אומרים דברים כפשטן .אך מכבדיו יכבד ,ואיך ילמוד משם למכבד
הלא על זה הפירוש קושיא גדולה נופלת את הבריות ,כי כבוד ה' שאני? וראוי לשים לב.
עליו. א .מה היא כונת התנא בארבעה דברים
יא .אומרו ובוזי יקלו ,כי הלא לא ילמוד
יב .והיא ,כי היתכן יהיה איש צדיק אשר בא לגדור גדרן מזולתן ,שאם הוא
רק מאומרו מכבדי אכבד ,ולמה יביא ובוזי
חסיד ישר ונאמן והוא חלש או איש רש, על התנאים הצריכים להשגת נבואה ,אם
יקלו לבלי צורך ,והוא דבר הפך הענין,
היאבה ה' למנוע ממנו שפע נבואתו על האם לגמור הפסוק בלבבו לבד לא יחשד כן במקום איזהו מכובד היה ראוי לומר
שטבעו או מזלו גרמו לו יהיה חלש ,או על התנא ירבה דברים לבלי צורך ,ומה גם איזהו עניו ויגדור גדרו?
שחשכו כוכבי נשפו מלהעשירו .נמצאת במלות כאלה?
ב .אומרו הלומד מכל אדם ,כי הלא זה
הנבואה תלויה ונתונה תחת הטבע או אמנם יתכן בכללות הענין ,בא לתאר יותר יצדק בו תואר תלמיד מתואר חכם?
תחת המזל ,והלא כמו זר נחשב? תוארים הראויים אל הדברים האפשריים ג .כי מה ראה במאמר התנא האומר
על כן יש מחכמי המחקר האחרונים לטעות בהם בני האדם .וירא והנה (תמיד לב א) איזהו חכם הרואה את הנולד
הסכימה דעתו לומר כי גם מאמרם ז"ל ארבעה המה התוארים אשר יתארם שדחה אותו? או אם מר אמר חדא ומר
באומרם חכם גבור ועשיר ,מעמד האדם הפך אמיתתם ,ובא להסיר מלבם. אמר חדא ולא פליגי?
שלשתן על הכשרון התלוי בבחירה הוא, והוא כי הלא אם יאמרו לכל אשר הוא
כרביעית היא הענוה .ולפי זה ,אשר ד .הראיה שמביא מפסוק מכל מלמדי
חכם בעיניו ,אמור נא מה הוא גדר החכם,
השכלתי ,כי הלא אינו אומר שם שעל
הביאו בגמרא ראיה אל הגבורה משיבור הלא יענה המלמד לכל אדם .ואם יאמרו
הלוחות יהיה כי לולא היות משה כובש לומדו מכל אדם נקרא חכם?
אליו ומה תואר הגבור ,הלא יאמר אשר
את יצרו עד היות חומרו זך וכמעט רוחני, ה .אומרו איזהו גבור הכובש את יצרו
יאבק איש עמו ויגבר עליו ויפילהו ארצה.
על כן עצר כח לשבר הלוחות ,מה שאין ובאמור אליו אמור נא תואר העשיר שנאמר טוב ארך אפים מגבור ,כי הלא
באיש גבור כח גופני יכול לעשות .וכן מה וגדרו ,הלא יאמר אשר רב חילו .ואם תראה ראיה הפכית ,כי מאומרו טוב ארך
שהביאו ראיה אל העושר מפסוק פסל יאמרו לו איזהו מכובד ,הנה יאמר אשראפים מגבור יורה שהארך אפים אינו
לך ,הפסולת לך יהיה, יכבדוהו אנשים .על כן כנגד ארבעה הגבור ,ואיך יאמר שהוא תואר וגדר
דברים אלו דבר בן זומא ,ויגלה עפר מעיני הגבור?
יג .בשום לב כי הלא יקשה שאם כן כל כל אשר טח מראות עיניו מהביט אל
אשר התנבא עד אשר פסל לוחות שניות ו .אומרו איזהו עשיר השמח בחלקו
האמת( .ובזה יתיישב קושיא א .מה היא
איך השיג הנבואה הגדולה מבלי היותו שנאמר יגיע כפיך וכו' ,מי אמר לו שמי כונת התנא בארבעה דברים אשר בא
עשיר עד לוחות שניות? לגדור גדרן מזולתן) שנאמר בו יגיע כפיך וכו' נקרא עשיר?
1
אך אמר מכל מלמדי ,שלא געלתי והענין ,כי אין אדם שם לבו ונפשו אך הוא כי היה שמח בחלקו (ולע"ע
בשום מלמד אם גדול או קטן יהיה, להשיג חכמת התורה עד הכירו חין ערכה בשמחה היה עשיר ,מתנאי השגת נבואה)
נעשתי משכיל ,שהוא שהתחכם, כי רב ועצום הוא ,כי אז ימית עצמו עליה. וה' עשה שגם עושר בפועל יהיה לו:
והטעם הוא כי לא חשבתי בלבי והיא גם היא תמציא עצמה להחכימו כי והן זאת יתכן היה בלב בן זומא ,כי
שהמלמד הוא היה הדובר בי ,ולא היה כח ואל לה ,כי לא כחכמות הנכריות התעורר על זה איך יעלה על לב תהיה
כבודי כי מלך וגדול הסנהדרין אני ,כי- העבריות כי חיות ורוחניות הנה .ובמה השגת דבקותו יתברך תלויה במזל ולא
אם העולה על רוחי היה כי עדותיך עצמן יודע מי זה ואיזה הוא המכיר ערכה ,הלא בחסידות וכשרון המעשה .על כן גזר
שיחה לי ,הם היוצאים מפי המלמד הן הוא אם ילמוד מכל אדם אם אין .והוא, אומר כי מעמד שלשתן תלוים בשלמות
עצמן היו שיחה לי ,כי הן היו משיחין כי ,אם יאמרו לאיש התחפוץ לשמוע הכשרון ,כרביעית שהיא היות עניו .וזהו
עמי .ואם כן מה לי אם יצאו מפי קטון חדוש אחד בתורה אשר לא ידעתו אך איזהו חכם וכו' איזהו גבור וכו' איזהו עשיר
או גדול( :ובזה יתיישב קושיא ב .הלומד הוא מפי נער קטון שקבלו מרבו ,אם וכו' .ואחרי אומרו איזהו עשיר השמח
מכל אדם ,כי הלא זה יותר יצדק בו אמור יאמר הלא איש אנכי גדול ורב בחלקו ,ראה והנה משנה שלמה שנינו
תואר תלמיד מתואר חכם? בשנים ואם אקשיב אשמע מנער קטון המקדש את האשה ואמר על מנת שאני
וקושיא ד .הראיה שמביא מפסוק מכל עשיר וכו' אלא כל שבני עירו מכבדין
מלמדי השכלתי ,כי הלא אינו אומר שם
איה כבודי ,וימנע מלשמוע מפיו ,הנה
שעל לומדו מכל אדם נקרא חכם?) איש כזה לא יחכם ,כי מפני כבוד בעלמא אותו מפני עשרו .הרי כי גדר העשיר הוא
ישליך מרגלית דלית לה טימי אחרי גוו, היותו מכובד ,ואם כן איפה גם כן יתהפך
איזה הוא גבור ,כלומר תכלית הגבורה כי ככה יעשה כל הימים ויאבד הונה של שאיזהו מכובד מי שהוא עשיר .על כן
הנקרא גבור שאין למעלה הימנו ,הוא תורה .וכמקרה רבי אלעזר בן ערך, מה עשה ,אחרי אומרו גדר העשיר אמר
הכובש את יצרו .והביא ראיה מאומרו שמפני הכבוד שרצה יבאו חביריו אליו איזהו מכובד המכבד את הבריות ,כלומר
ומושל ברוחו מלוכד עיר ,כי מושל ברוחו ולא הוא אליהם ,הגיע עד קרוא מקרא ולא היותו עשיר .זהו דרך כלל כונת בן
הוא הכובש את יצרו ,ולא הביא (ראיתו) זומא אשר הניעו לדבר דבריו אלה:
החרש היה לבם במקום החדש הזה לכם.
מארך אפים האמור בכתוב .וביאור אך אם אמור יאמר איה הנער הלז קראן
(ובזה יתיישב באופן ב' קושיא א .מה
הכתוב לדעתו הוא ,טוב ארך אפים ועובר היא כונת התנא בארבעה דברים אשר
לו ,או ארדוף אשיג ואקשיב ואשמע מפיו בא לגדור גדרן מזולתן ,שאם הוא על
על פשע מגבור המתנקם מאשר עשה לו תורה ,כי לא אל זה אביט כי-אם אל זאת התנאים הצריכים להשגת נבואה ,אם
רעהו אך לא הגיע (ארך אפים) לגדר לוכד התורה אשר תצא מפיו ,כי לא הנער הוא כן במקום איזהו מכובד היה ראוי
עיר ,שאינו מושל ביצרו ורוחו בשאר המדבר כי-אם התורה עצמה אעלה על לומר איזהו עניו ויגדור גדרו?
דברים .אמנם המושל ברוחו שכובש את וקושיא יב .היתכן יהיה איש צדיק
לבי כי היא המדברת אתי ,כי רוחנית היא חסיד ישר ונאמן והוא חלש או איש רש,
יצרו תמיד ,הוא טוב מלוכד עיר( .ובזה
יתיישב קושיא ה .איזהו גבור הכובש את
כאשר נודע לאשר לו חלק בה ,הנה האיש היאבה ה' למנוע ממנו שפע נבואתו על
הלז נכון לבו בטוח יהיה שהשג ישיג שטבעו או מזלו גרמו לו יהיה חלש ,או על
יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגבור ,כי
חכמת התורה כי בא עד הכיר ערכה ,ולא שחשכו כוכבי נשפו מלהעשירו .נמצאת
הלא תראה ראיה הפכית ,כי מאומרו הנבואה תלויה ונתונה תחת הטבע או
טוב ארך אפים מגבור יורה שהארך ישקוט האיש עד חכם יהיה בלי ספק. תחת המזל ,והלא כמו זר נחשב?)
אפים אינו הגבור ,ואיך יאמר שהוא ומה מתקו אמרי רבותינו ז"ל כי נעמו
תואר וגדר הגבור?) האומרים למה נמשלה תורה למים ,מה ונבא אל התכת מאמריו קו לקו .והוא כי
והוא ,כי יש הדמות בצד מה לכובש את מים אין הגדול מתבייש מלומר לקטן הנה היחל ואמר איזהו חכם .ולא כיוון על
יצרו ומושל ברוחו עם לוכד עיר .כי כאשר השקיני מים אף התורה אין הגדול ענין האומר הרואה את הנולד כי שם ידבר
הבא ללכוד עיר יהיה לו עיכוב: מתבייש לומר לקטן למדני פרק או הלכה: על חכמת (החכם ,בעניני) ההנהגה
והמדות ,כי-אם (כיוון פה ,על) איזהו
מצד היות בני העיר רבים והוא יחיד, וזה מאמר התנא איזה הוא חכם הלומד האיש אשר ישיג גדר היותו חכם באמת
עוד שנית כי הם תושבי העיר והיא מכל אדם שנאמר מכל מלמדי השכלתי. ולא ימוט גדר זה ממנו ,הלא הוא הלומד
מקום תולדתם ובקיאים במוצאיה והוא ,כי הוקשה לו כי מהראוי היה יאמר מכל אדם ,והוא כלל נפלא( .ובזה יתיישב
ומובאיה יותר מזה הלוכד שבא מחוץ מכל מלמדי למדתי! קושיא ג .מה ראה במאמר התנא האומר
איזהו חכם הרואה את הנולד שדחה
לעיר, וגם מה ענין כי עדותיך וכו'? אותו? או אם מר אמר חדא ומר אמר
חדא ולא פליגי?)
2
בבראשית רבה החמיר הקדוש ברוך הוא הזה ,שהם בני חיי ומזוני .והתחיל במזוני: עוד שלישית שאינו רוצה להורגם רק
בכבוד הצדיק מבכבודו ,שעל כבוד צדיק באומרו יגיע כפיך וכו' ,ובבני :באומרו ללכוד את העיר כאשר היא למשול בהם
אמר ומקללך אאור שהוא בקום עשה אשתך כגפן וכו' ,ובחיי :באומרו וראה ויעבדוהו ,באופן שהוא יחוס עליהם והם
ובכבוד עצמו אמר ובוזי יקלו מעצמם, בנים לבניך וכו' ,כמפורש במקומו( :ובזה לא יחוסו עליו ,שהוא חפץ בקיומם והם
ע"כ .ובזה נבא אל הענין .כי אחר יתיישב קושיא ו .איזהו עשיר השמח חפצים במיתתו ,ויהיה קל להסתכן בידם.
שמפסוק ובוזי יקלו נלמד כי גדול כבוד בחלקו שנאמר יגיע כפיך וכו' ,מי אמר
לו שמי שנאמר בו יגיע כפיך וכו' נקרא כן שלש אלה ימצאו באדם הכובש את
הצדיק לפניו יתברך מכבוד עצמו ,הנה עשיר? יצרו.
מזה ראיה אל האמור ,כי המכבד את וקושיא ז .מי אמר לו כי האוכל יגיע
הבריות שהוא את הצדיקים ודאי יכבדוהו כפיו האמור שם הוא שמח בחלקו ולא כי כל האיברים הם חומריים נמשכים
יתברך יותר מהמכבד את עצמו ,ואם כן שבעצבון יאכלנו? אחר היצר הרע ועוזרים אותו ,ורבים המה
באומרו שמכבדיו יכבד כל שכן שיכבד וקושיא ח .למה מביא פירוש אומרו לעומת היצר הטוב שהוא יחיד בערכם.
את מכבד הצדיקים .שידוע שלא אמר בכתוב אשריך וטוב לך אשריך בעולם
הזה וטוב לך לעולם הבא ,כי הלא אין זה וגם השנית הנמצא בלוכד עיר שהוא
המכבד את הבריות רק על מכבד את רק לתת טעם אל כפל התיבות ,כי מי היות בני העיר מושרשים בה ,כן במושל
הצדיק ולא את אשר לא נאה לו כבוד. שהוא מאושר ידוע הוא שטוב לו ,על כן ברוחו הוא מושל ביצר הרע וכלל
ולפי זה יתיישב מה שהביא התנא סוף פירש אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם האיברים שהם מיום הולד האדם ,מה
הפסוק ובוזי יקלו שיראה דברי מותר .אך הבא ,וצריך לתת טוב טעם מה ראה על שאין כן ביצר הטוב שאינו בא עד י"ג
כיוון אל הנדרש בבראשית רבה כמו ככה ומה הגיע אליו פה להטפל בהתכת
תיבות הכתוב ,ויראה שלא כענין?)
שנה.
שכתבנו ,כלומר מי הכריחני לומר שאת וגם השלישית ימצא בו ,שאין היצר
המכבד את הצדיק יכבד הקדוש ברוך ואמר איזהו מכובד וכו' .כלומר אל
תחשוב למכובד אשר יכבדוהו הבריות, הטוב חפץ בבטולם .כי הוא צריך אליהם
הוא ,הלא הוא אומרו ובוזי יקלו כי משם לעבודתו יתברך ,והמה חפצים בביטולו.
הוא הקל וחומר כמדובר( .ובזה יתיישב באופן שהעשיר יקרא מכובד שהכל
ויקרא הכובש את יצרו ,גבור (יותר)
יכבדוהו .אך איזהו מכובד המכבד את באופן ב' קושיא ט .איזהו מכובד המכבד
הבריות ,שהוא מדה טובה שהוא קנין את הבריות ,כי אדרבה הוא תואר מכבד מהלוכד עיר ,מצד שהלוכד עיר מנגדיו
בעצמות האדם ,ולא עושר תלוי בזולתו .ולא תואר מכובד? ומיישב שהוא מכובד חוץ מעצמותו ,וזהו מנגדיו בו בעצמו
מהקב"ה מלך הכבוד .וקושיא י .שנאמר (ובזה יתיישב קושיא ט .איזהו מכובד והוא הנקרא גבור באמת:
כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו ,כי הלא המה המכבד את הבריות ,כי אדרבה הוא
דברי ה' האומר כי מכבדיו יכבד ,ואיך איזה הוא עשיר השמח בחלקו .הביא
תואר מכבד ולא תואר מכובד? ומיישב
ילמוד משם למכבד את הבריות ,כי כבוד שהוא מכובד בקנין המדה בעצמות
ראיה מפסוק יגיע כפיך וכו' ,אף על פי
ה' שאני? וקושיא יא .ובוזי יקלו ,כי הלא
האדם) וכן בעשיר אמר השמח בחלקו שאינו מפורש בכתוב שעל שמח בחלקו
לא ילמוד רק מאומרו מכבדי אכבד, ידבר ,ולא על הנקרא עשיר .הנה על כן
ולמה יביא ובוזי יקלו לבלי צורך?) שהוא קנין בעצמו ,ולא תלה ברבוי הממון
שהוא דבר חוץ ממנו ודבר האבד .וגם פירש כפל כונת הכתוב באומרו אשריך
ובתנחומא אמרו פרשת בראשית וז"ל: מפני שמרבה נכסים מרבה דאגה ,ואיך וטוב לך ,ואמר אשריך בעולם הזה שיראה
מכבדי אכבד המכבד בני תורה .והוא יקרא אושר. לבלי צורך .אך אין ספק כיוון להודיענו
מעין מאמרנו .והוא שהוקשה למו כי מאין לו שעל שמח בחלקו ידבר .והוא ,כי
כמה מכבדים את ה' ויצר להם בעולם וגם דעתו שלא יקרא מכובד המקבל מהכרח הכפל צריך לומר אשריך בעולם
הזה ,כי זו היא קושיית צדיק ורע לו .לזה כבוד מבני אדם ,כי-אם ממלך הכבוד הזה וכו' .ואם כן אם הוא יגע לאכול ואינו
אמר המכבד בני תורה כי ברית כרותה יתברך .והביא ראיה מפסוק כי מכבדי שמח בחלקו כי-אם קץ על יגיעו ,הנה זה
היא שייטב לו ויכובד בודאי מאתו אכבד ,אף על פי שלא ידבר רק במכבד לא יקרא מאושר בעולם הזה .ואם כן
יתברך .וזהו איזהו מכובד שהוא בודאי את המקום ,אך הוא מקל וחומר .והוא מוכרח הוא שהוא שמח בחלקו ואין לו
מכובד (וייטב לו בעוה"ז)? המכבד את באשר נשים לב אל הביאו סוף פסוק ובוזי דאגה .ויצא לו שיקרא עשיר ,מפני כי
הבריות( :ובזה יתיישב באופן ג' קושיא ט. יקלו לבלי צורך .אך הוא מאמרם בספר אומרו יגיע כפיך וכו' הוא מתן שכר לירא
אומרו איזהו מכובד המכבד את הבריות, הזוהר חש הקדוש ברוך הוא על כבוד את ה' הנזכר למעלה .כי כן יורה פשט
כי אדרבה הוא תואר מכבד ולא תואר הצדיק מעל כבוד עצמו ,כי הנה ירבעם הכתובים (יגיע כפיך שסובב על ירא ה'
מכובד? ומיישב שהמכבד ת"ח מכובד היה מקטיר על המזבח לעבודה זרה ולא
וייטב לו גם בעוה"ז) ההולך בדרכיו) כאשר ביארנו במקומו,
נגפו ה' ובשלוח ידו לתפוש בנביא מיד שכיוון אל שלשת מיני אושר שבעולם
~ ~ ~ ותיבש ידו .וכן אמרו רבותינו ז"ל
3
וקושיא ב .למה בעבירה לא אמר מן ּ ֶּבן עַ זַּאי אוֹ מֵ ר ,הֱוֵ י ָרץ לְ ִמצְ וָ ה קַ ּלָה תמיד כי תהיה רגיל בריצה למצוה וכן
העבירה קלה כמו שאמר במצוה ,כי הלא ְּ(כבַ חֲמו ָּרה) ,וּבוֹ ֵרחַ ִמן הָ עֲבֵ ָרה .בורח לשון הווה מן העבירה .ולא אמר רוץ
גם מעבירה קלה ראוי לברוח?
וקושיא ג .מן העבירה בה"א הידיעה, ֶּש ִּמצְ וָ ה גּ וֹ ֶּר ֶּרת ִמצְ וָ ה ,וַ עֲבֵ ָרה גוֹ ֶּר ֶּרת למצוה קלה וברח וכו'( :ובזה יתיישב
והראוי היה יאמר ובורח מעבירה?) קושיא א .א .הוי רץ וכו' ובורח וכו' ,ולא עֲבֵ ָרהֶּ .ש ּ ְשכַ ר ִמצְ וָ הִ ,מצְ וָ ה .ו ְּשכַ ר
אמר רוץ למצוה קלה וברח מן העבירה?)
ושמא תאמר למה המצוה גוררת מצוה עֲבֵ ָרה ,עֲבֵ ָרה( :אבות ד' ב')
ולענין המשנה ,הנה הדרך הראשון
והעבירה גוררת עבירה .לזה אמר ששכר שאחשוב יפול לב אדם עליו ,הלא הוא א .א .והנה ראוי להעיר .ראשונה דקדוק
מצוה וכו' .עניינו ששכר מצות בהאי באומרו הוי רץ וכו' לומר יתרחק מדרך הלשון באומרו הוי רץ וכו' ובורח וכו' ,ולא
עלמא ליכא זולתי שעושה הקדוש ברוך עובר לסוחר .כי דרך התגרים שבהזדמן אמר רוץ למצוה קלה וברח מן העבירה?
הוא כמלך או שר את אוהבו ,שאומר לו סחורה שהריוח מועט מתעצלים
עשה לי אומנות פלונית בשכר רב ואם א .ב .וגם בענין המשנה כי מאומרו הוי
ואומרים הנה זה כעת לפנינו נמתין ונראה רץ וכו' שמצוה גוררת מצוה ,יראה שאם
תעשנה מיד אתן לך אחרת ולא יחסר לך אם תזדמן סחורה שהריוח גדול ,ואם לא
במה שתרויח תמיד שכר טוב .כן הקדוש לא היתה גוררת מצוה לא היה ראוי
תבא ,הנה הקלה לפנינו ,ונעשה אחר כך להיות רץ לעשותה ,ולא כן הוא כי-אם
ברוך הוא לעושה מצוה ,מזמין לו אחרת לאטנו .אמר אל תעשה כן במצוה קלה,
שירויח בה כי אין שכרן בעולם הזה .וכן מצד עצמה גם כן ראוי לרוץ למצוה ,גם
לומר נייחל עד נראה אם תזדמן חמורה מבלי תגרור עבירה עבירה ראוי לברוח
בעבירה ,המורגל בהן והשטן מזמין לו ולא נתבטל מעתה להטפל בקלה ,ואם
עבירה שיאבד בה בשכר מה שכבר עשה: ממנה?
(ובזה יתיישב קושיא ה .ששכר מצוה לא תבא החמורה בקרוב אז נטפל בקלה. ב .למה בעבירה לא אמר מן העבירה
מצוה וכו' ,אם הוא טעם אחר היה ראוי כי-אם הוי רץ מיד במרוצה למצוה קלה. קלה כמו שאמר במצוה ,כי הלא גם
יאמר וששכר מצוה בוי"ו?) כי לומר שבהמנעך ממנו תבא לך אחרת מעבירה קלה ראוי לברוח?
עוד יתכן בכוונת התנא ,והוא בהקדים לא כן הוא ,כי אדרבה אם תעשה זאת
תזדמן אחרת כי מצוה גוררת מצוה ,מה ג .אומרו מן העבירה בה"א הידיעה,
מוסר נאה אשר טוב לגבר יהי לו כבגד והראוי היה יאמר ובורח מעבירה?
יעטה ולא ילוז מעיניו ,הלא הוא כי ימעטו שאין כן בהתבטלך ממנה .ואל יעלה על
בעיניו זכיותיו לשני סבות. רוחך כי תרוץ למצוה אחת ,שלמצוה ד .למה צריך גדר בריחה ,והיה די יאמר
אחת אתה רץ ,כי-אם לרבות הן כל והשמר מעבירה?
א .אולי היה לו בהם צד פניה ולא היו הנקראות קלות וחמורות:
לשמה. ה .אומרו ששכר מצוה מצוה וכו' ,אם
וגם בעבירה כיוצא בזה .והוא כי הוא טעם אחר היה ראוי יאמר וששכר
ב .אולי מעט אשר היה לפניו נכו אותם אפשר יאמר איש ,אם תזדמן עבירה מצוה בוי"ו? ואם הוא ענין אחד עם
ממנו ,כמאמר יעקב קטונתי מכל קלה' :די לנו בהמנע מעשותה כדרך הקודם הנה איננו דומה לו?
החסדים ,קל וחומר לשאר העם אולי לא התגר בראות הפסד במקחו ,אך לברוח
נשאר לו גם אחד על ידי כמה חסדים והתרחק מאד מאד מכל הדומה ו .כי יראה משולל הבנה כי איך תהיה
טובים והצלות אשר הצילו ה' ,זולת אשר לכיעורה ,או מביא אליה ,אין צורך שכר מצוה מצוה ,האם נאמר שכר פעולת
נעשה לו נס ולא הכיר בניסו ,באופן יחוש בשביל עבירה קלה' .לזה אמר לא השכיר היא פעולתו הלא אינו אלא דמי
פן הוא משולל מצוה. תעשה כן רק ובורח מן העבירה בה"א שכירותו; וההיקש בקושי זה באומרו
הידיעה ,כלומר העבירה הדומה אל ושכר עבירה עבירה:
וישים נגד עיניו כי לא כן העבירות ,כי מי
האיש אשר יתפאר שאין לו עבירות .כי האמור היא הקלה לעומת מצוה קלה אמנם הנה פתח דבריו בא ללמד דעת
אדם אין שתבצר ממנו לפחות אחת, שהזכיר .כי אין לך להסתכל באיכות לעבוד את ה' .הלא הוא כי ,אם יאחז
זולת אשר הוא יתברך העביר ראשון העבירה אם קלה היא לבלתי בורח ,כי צדיק דרך לעבוד את ה' ומה גם דרך
ראשון כאשר היחל לעשות אותן: אינך בורח מאחת כי-אם מרבות ,כי חסידות ,לא יעשה אותו לפרקים כי-אם
עבירה גוררת עבירה ונמצאת בורח מכולן: יורגל בו עד יעשנו כטבע ,שאם לא כן
הקדמה שנית גלויה ומפורסמת ,כי (ובזה יתיישב קושיא א .ב .הוי רץ וכו' תמוט המדה הטובה ממנו .ומה גם אם
המצוה שאדם עושה היא עצמה המאירה שמצוה גוררת מצוה ,יראה שאם לא עליו ישחקו הרואים יאחז במדת
לו ומעטרתו ומענגתו .ככתוב אצלנו על היתה גוררת מצוה לא היה ראוי להיות
החסידות ואחר כך יעזבנו ויבוש וגם את
פסוק ואת צדיקים ישלם טוב ,כי הטוב רץ לעשותה ,ולא כן הוא כי-אם מצד
עצמה גם כן ראוי לרוץ למצוה ,גם מבלי הכל יעזוב ,על כן צריך יהיה תמיד הולך
עצמו שעושה הוא תשלומי פעולתו ,כי וחזק מאד עד תהי לו הרגל כדבר טבעי.
תגרור עבירה עבירה ראוי לברוח ממנה?
האור שהפליג בעשותה נעשה ממנו וזהו אומרו הוי רץ למצוה קלה ובורח מן
מלאך .וההיקש בעבירה ,כי היא תייסרנו העבירה ,הכל לשון הווה .כלומר הוי רץ
4
עניו ממנו וכן במקיים מעושר עמו תמות ושמא תאמר וכי האם כח ואל או רוח פה ובגיהנם .כי כמספר העונות שעשה
עשרו ,הלא כמה וכמה בטלוה מעוני חיים יש בפעולת המצוה או העבירה כי זו הם המלאכי חבלה הממרקים אותו
והעשירו לרעתם כי משלם לשונאיו אל תגרור מצוה וזו עבירה .לזה אמר אל בגיהנם כי הן הן ,כי כל אחד נעשה
פניו ,וכמה קיימוה מעושר ונתרוששו תתמה על החפץ כי הלא דע ששכר מצוה משחית ומשחתו בידו .והוא מאמר
לטובתם? מצוה .והוא ענין ההקדמה השנית הכתוב ותמוגנו ביד עוננו ,ואומר תיסרך
ג .באומרו וכל המבטל את התורה שכתבנו ,כי המצוה עצמה נעשית מלאך רעתך ,ואומר חטאים תרדף רעה:
מעושר כו' כי כמה בטלו מעושר ומאשרתו בהארה ותענוג נמרץ והוא ונבא אל הענין .אמר הוי רץ וכו' .לומר
וארוחתם ארוחת תמיד בעושר וכבוד כל שכרו ,וזהו ששכר המצוה המצוה עצמה. יהיה בעיניך כי מיעטו מצותיך אשר
ימי חייו? וכמאמרנו על מאמרם ז"ל צדיקים עשית ,והוי רץ תמיד למצוה גם שתהיה
יושבים ועטרותיהם בראשיהם ,הם קלה ,ובורח מן העבירה הידועה לך אשר
אמנם ,לבא אל הביאור נקדים הקדמה, מצותיהם עצמן שנעשים עטרות
הלא היא ,כי באחד משני דרכים מנסה לא יבצר ממך כי תדע יש לך עבירה
רוחניות .וכן שכר עבירה היא העבירה ידועה לך לפחות אחת .ושמא תאמר
הוא יתברך את האדם. עצמה שנעשית היא כח טומאה שהוא הלא בכל חלוקה יש עליה קושיא.
א .בעוני אם יסבול חרפת רעב וחוסר משחית להשחיתו .והמשחית נקרא גם
לחם ולא יקוץ. הוא חטא ,כמאמר ספר הזוהר על גם ה' ז .כי במה שארוץ למצוה קלה ,מה תתן
העביר חטאתך .ואם כן אמור מעתה ,כי ומה תוסיף לי מצוה קלה שארוץ
ב .בעושר אם ישמן ויבעט או יכלכל אחר שיש למצוה כח להיות שכר המצוה לעשותה?
דבריו במשפט .והן אמת כי ,אם יהיה כי תעשה מלאך קדוש ויש כח בעבירה
נסיון העוני בכף מאזנים ונסיון העושר (חוזר על קושיא) ד .ואשר אמרת ובורח
להעשות מלאך משחית ,איך לא יהיה כח מן העבירה ,למה אמרת בורח אשר לא
בכף שני איזה הדרך קשה מחברו הזה או למצוה לגרור מצוה ולעבירה לגרור
זה ,הלא ימצא כי הגדול מחבירו הוא נסיון יצדק כי-אם על מי שרודפים אחריו ,ומן
עבירה כל אחת ואחת למינה( .ובזה הראוי היה תאמר אלי והזהר מן העבירה?
העושר ,כי הנה יותר יתעתד לחטא בעל יתיישב באופן ב' קושיא ה .ששכר מצוה
חומר גאוה אשר יקנה עשיר בעשרו מצוה וכו' ,אם הוא טעם אחר היה ראוי על כן ...על אומרו הוי רץ למצוה קלה,
ויאבד דעתו מאשר יחטא עני בעניו כי יאמר וששכר מצוה בוי"ו? אמר אל ימעט בעיניך עשותך מצוה אחת
הלא אז יכנע לבבו הערל: וקושיא ו .איך תהיה שכר מצוה מצוה, כי הלא זאת תמלאך מצות ,כי הלא מצוה
האם נאמר שכר פעולת השכיר היא גוררת מצוה .ואם כן כאשר זאת תביא לך
והוא מאמר שלמה בחכמתו ראש ועשר פעולתו הלא אינו אלא דמי שכירותו,
אל תתן לי .שהוא ,בל ינסנו באחד משני וההיקש בקושי זה באומרו ושכר עבירה אחרת ,גם האחרת זאת תעשה לך כן עד
הנסיונות הנזכרים .ופירש הרעות עבירה) אין קץ( .ובזה נתיישב קושיא ז .שמא
תאמר ...מה תתן ומה תוסיף לי מצוה
המתרגשות מכל אחת מהנה ואמר כי ַר ִּבי יוֹ נ ָָתן אוֹ מֵ רָ ּ ,כל הַ ְמקַ ּיֵם אֶּ ת קלה שארוץ לעשותה?)
יחדו לא יהיו תמים .כי הראשונה והוא עשר .וְ כָ ל
הַ ּתוֹ ָרה מֵ עֹנִ י ,סוֹ פוֹ לְ קַ ְּימָ ּה מֵ ֶּ
הריש ,אין רעתו כל כך רבה כרעת ואשר אמרתי ובורח מן העבירה ,אל
עשר ,סוֹ פוֹ הַ ְמבַ ּ ֵטל אֶּ ת הַ ּתוֹ ָרה מֵ ֶּ
יקשה בעיניך אומרי לשון בריחה כי רודף
העושר .כי הנה אשר הייתי מתעתד על לְ בַ ּ ְטל ָּה מֵ עֹנִ י( :אבות ד' ט')
ידי הריש הוא פן אורש וגנבתי ואעבור על אין .כי עתה דע לך כי עבירה גוררת
לא תגנוב ,ומזה אל שבועת שקר כי עבירה ,ואם כן העבירה אשר לא יבצר והוא ,בשום שכל והבין:
יתבענו הנגנב בבית דין ,וזהו ותפשתי שם ממך שעשית היא תגרור לך אחרת.
נמצא כי רודף יש אותך ,כי איזו עבירה א .באומרו סופו לקיימה מעושר כי הלא
א-להי .וגם זה לא יתרגש לי בהכרח על שעשית רודפת אותך לגרור לך אחרת ,אין מספר לשלמים וכן רבים קיימו את
ידי הגניבה כי הלא כופר בכל פטור ועל כן צריך אתה לברוח ממש כבורח התורה מעוני כרבי חנינא בן דוסא ורבי
משבועת התורה ואני אכפור בגניבה כי מפני אויב( .ובזה נתיישב קושיא ד .בורח אלעזר בן פדת ודומיהם ולא היה סופם
שבועת היסת עדיין לא היתה בזמן אשר לא יצדק כי-אם על מי שרודפים לקיימה מעושר ,ומתוך עניות מתו?
שלמה ,אך מה שאתעתד לעבור על
השבועה הוא פן מכעס היותי נחשד אחריו ,ומן הראוי היה ...יאמר והשמר ...ב .כאשר דבר על המקיים את התורה
בגנבות אקפוץ מעצמי ואשבע .וזהו והזהר מן העבירה?) והוא אמר מתחלה מעוני למה לא דבר גם על המבטלה
ותפשתי שם א-להי ולא אמר ונשבעתי מן העבירה כלומר הידועה לך ,שלא מעוני ,וההיקש על אומרו וכל המבטל את
בשם א-להי .הנה שכל רעת הדלות איננה תעדר ממך לפחות אחת( .ובזה נתיישב התורה מעושר כו' למה לא דבר על
זולתי גניבה וספק שבועה אך עדיין הוא הידיעה ,המקיים את התורה מעושר מה יהיה קושיא ג .מן העבירה בה"א
והראוי היה יאמר ובורח מעבירה?)
יתברך א-להי יקרא וזהו אומרו שם סופו ,אם הוא כי המבטלה מעוני לא יסור
5
וכי תאמר בלבבך הלא טוב הוא העושר וקושיא ג .וכל המבטל את א-להי .אמנם נסיון העושר לא כן הוא כי
כי בו ימלט איש מרעה כי צדקה אשר יתן התורה מעושר כו' כי כמה בטלו מעושר גדול כים שברו ,כי הלא פן אשבע וכחשתי
מעושרו תציל ממות ומכמה מאורעות וארוחתם ארוחת תמיד בעושר וכבוד כל
ימי חייו? ואמרתי מי ה' ,כי אגע בא-להות חלילה
שבידי אדם מה שאין כן אשר יחסר ממנו וקושיא ב .כאשר דבר על המקיים את עד בלתי הקרא א-להים א-להי .הנה כי
ועל כן לשלמות יתיחס וטוב לגבר התורה מעוני למה לא דבר גם על גדול נסיון העושר מנסיון העוני:
ישתדל עליו אולי יכול הועיל! המבטלה מעוני ,וההיקש על אומרו וכל
המבטל את התורה מעושר כו' למה לא וכן הוא אומר הנה צרפתיך ולא בכסף
הנה אינך אלא טועה כי הלא אין זה בחרתיך בכור עוני ,כלומר ,כי על כן עמדת
דבר על המקיים את התורה מעושר?
תלוי בעושר כי כמה עשירים לבלתי ומיישב כי כוונת התנא לבאר הק"ו, בנסיון מה שאין כן אם בחנתיך בעושר.
חסור מעושרם לא יגעו בו יד להמלט כי אשר שייך רק בשני האופנים שהזכיר) וטעם הדבר הוא כי אין לך דבר מכשיר
תחוס עינו על ממונו ולא יפזר יתן בעתו את האדם כהכנעה .והנה אין ספק כי
אך אשר הוא ערום הוא לבדו יעשה רבי יונתן אומר כל המקיים את התורה
מעוני סופו לקיימה מעושר וכו' :אבות פ"ד העוני הוא המביאו אליה .ימשך מזה כי
בדעת ולא רבים יחכמו לעשות כן כי-אם טוב לגבר כי ישא עול עוני וייסורין
אחד מני אלף וזהו ערום ראה רעה ונסתר מ"ט
ואחד קראתיו אך ופתאים אין צריך לומר בראשיתו למען יכנע לבבו ,כמאמר
נבחר שם מעושר רב מכסף ומזהב חן הכתוב טוב לגבר כי ישא עול כו' .כי על ידי
שלא נשמרו כי-אם גם בעושרם עברו טוב :עשיר ורש נפגשו עשה כלם ה' :ערום
עבירות בגאותם ונענשו ,נמצא עושרם כן גם כי יעשירנו המלך הקדוש אחרי כן
ראה רעה ויסתר ופתיים עברו ונענשו :עקב לא יירא מלבעוט בעשרו כי הלא אחר
לרעתם ולא לטובתם. ענוה יראת ה' עשר וכבוד וחיים :צנים שהעוני הכניע לבבו לא תסור מעליו
וגם אל תתמה על הבעל חן אם דל הוא פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם: הכנעתו .מה שאין כן אשר תחלתו
שהיא רעה חולה יהיו כל ימיו מכאובי במשלי (כ"ב א'-ה') ז"ל: בעושר ונכסים כי הלא ישמן ויבעט ,עד
ענוי :כי הלא לטובתו הוא כי בזה יקנה להורות כי אין העושר שלמות שיבור לו כי גם יעני אחר כך לא תסור מעליו אולתו
אושר מופלג וזהו עקב ענוה וכו' ,כי עקב וגאונו וגאותו אשר קנה בעשרו:
הענוה הנמשכת באיכותו בעניותו יקנה האדם להשתדל עליו הפך פנית ההמון
יראת ה' מושרשת בו וגם עושר וכבוד וזהו אומרו נבחר וכו' לומר נבחר להמון וזה הדבר אשר דבר התנא באומרו כל
וחיים כי על ידי הענוה ויראה אם יעשרנו שם מעושר רב עם שהעושר טוב בעיניהם המקיים כו' ,לומר ,טוב לך כי תחשוק
ה' לא יירא מהיות עובר ונענש כי על ידי ואולי בעל השם לא כן לבו אך מה שהוא העוני בראשיתך ,כי הלא בקיימך התורה
מדת ענוה אשר קנה כשנכנע בדלותו טוב מהעושר באמת הוא המשיג חן בעיני מעוני כי טבע העוני לקיים בו את התורה,
יקיים את התורה מעושר ולא יבעט וזהו א-להים כי בזה יובחן כשרותו ומה יקרה אז יכנע לבבך עד גדר כי גם אם תעשיר
עושר וכו' והוא מאמר התנא כמבואר מעלת רבי חנינא בן דוסא מצא חן בכל סופך לקיימה מעושר ,ולא תירא
אצלנו כל המקיים את התורה מעוני סופו קוראיו אליו יתברך מכמה עשירים בעלי מבעיטה הנמשכת מהעושר ,כי אשר
לקיימה מעושר כי למה שנכנע בעוני גם כי שם טוב אשר לא ישמע במרום קולם הכניעך העוני לא ימוט ממך .אמנם אם
יעשיר אחרי כן לא יתגאה לבעוט רק כמוהו. נהפוך יהיה כי תתעשר בתחלתך ,הלא
יקיימנה אך אם מבטל את התורה מעושר ואל ישיאך לבך לומר :אם חפץ בו ה' תתעתד לבעוט ולבטל התורה כטבע
סופו שגאות העושר תגרום שגם אם יעני בעצם למה לא יעשירנו והלא רוב בעלי העושר ,ורעת העושר רבה עד כי הלא גם
לא יספיק העוני להכניעו לקיימה רק חן אך דלים המה! כי תעני לא תקיים את התורה ,כי רב
יבטלנה מאשר נדבק בו רוע גאוה הוללות העושר אשר לא תסור גם בעוני,
בעושרו. כי הלא נגד עיניך שני טעמים שתשקיף
ותרא כי אין העושר אושר א' כי הנה כי הלא כל המבטל את התורה מעושר
ונתן טעם אל אומרו שעל ידי ענוה סופו לבטלה מעוני .ועל כן לא תפש
הנמשכת מהדלות יקנה עושר אמתי עשיר ורש נפגשו בדרך כל הארץ הוא
המות כלומר נפגשים בשווי א' ערומים בחלוקות זולת אלה ,כי אין הכונה ,רק
ומתמיד ואמר שעל ידי ענותנותו אשר לומר ,כי מה שטבע העוני לעשות מועיל
קנה לא יטנו עושרו אל עקשיות גאוותו כצאתם מבטן אמם ואם כן מה יתרון לזה
מזה. גם כי יעשיר ומה שטבע העושר לקלקל
ורעות הנמשכות לבלתי ישרים בלבותם כל כך יתחזק בבעליו שלא יתוקן גם כי
וזהו אומרו צנים וכו' לומר למה עקב ענוה ועוד טענה שנית :כי הלא לא על ידי יעני אחרי כן( :ובזה יתיישב קושיא א.
כו' עושר וכו' כי הלא צנים פחים שבדרך סופו לקיימה מעוני כי הלא אין מספר בחירה ישיגנו כי עשה כלם ה' מאתו
עקש הם הטיות רעות המתרגשות לשלמים וכן רבים קיימו את התורה יתברך מוריש לזה ומעשיר לזה ואם כן
מהעושר האיש הזה שומר נפשו ירחק מעוני כרבי חנינא בן דוסא ורבי אלעזר העושר לא יתיחס שלמות אל האדם.
מהם באופן שלא בעושר יפסיד כבוד בן פדת ודומיהם ולא היה סופם לקיימה
וחיים: מעושר ,ומתוך עניות מתו?
6
כי הוא לבדו אינו שלימות .וגם כל אחד יפה .אך בזר האמור בשלחן ומזבח לא לשה כְ ָת ִרים ַר ִּבי ִש ְמעוֹ ן אוֹ מֵ רְ ,ש ָ
משלשה כתרים בלי שם טוב אינן יצדק זה? הֵ םֶּ ּ ,כ ֶּתר ּתוֹ ָרה וְ כֶּ ֶּתר ְּכ ֻה ּנָה וְ כֶּ ֶּתר
כתרים .כי בעל כתר תורה ואינו בעל על כן אמר שלשה כתרים הם .ואם כן מַ לְ כוּת ,וְ כֶּ ֶּתר ֵשם טוֹ ב עוֹ לֶּה עַ ל
מעשים טובים ,מוטב שנהפכה שלייתו אחר שהזר האמור בשלחן ומזבח יצדק ּג ּ ֵַביהֶּ ן( :אבות ד' י"ג)
על פניו .ואשר הוא מלך או כהן ואינו בעל בהם השני כתרים ,אם כן גם האמור
שם טוב ,הוא גרוע בעיני א-להים ואדם. בשמות רבה :אמר רבי שמעון בן יוחאי
בארון הוא על כתר תורה כי יגידו עליו שלשה כתרים הם ,כתר מלכות וכתר
באופן כי כתר שם טוב לבדו אינו כלום, רעיו .ועל כן התחיל משולחן ומזבח
וגם האחרים אם לא יתקשטו בכתר שם כהונה וכתר תורה ,כתר מלכות זה השולחן
המאוחרים ואחר כך הארון ,כי הם ראיה דכתיב בו זר זהב סביב ,כתר כהונה זה
טוב אינם כתרים .וזה אומרו וכתר שם על הזר האמור בארון( .ובזה יתיישב
טוב עולה על גביהן ,לומר אם תקשני למה המזבח דכתיב בו זר זהב סביב ,כתר תורה
קושיא ג .למה היפך בסדר שהתחיל
לא מניתי ארבעה ,הלא הוא כי כתר שם במלכות וכהונה וסיים בארון שהוא זה הארון דכתיב ביה זר זהב; למה נכתבים
טוב הוא עולה כשהוא על גביהן של ראשון בפרשה? זר ונקראים זר אלא לומר לך אם אדם זוכה
השלשה הנזכרים .כי הוא העולה כשהוא וקושיא ז .מה ענין הזר הזה בשלשה נעשים לו זר ואם לאו זר; ומפני מה בכולן
על גביהן ,וגם המה יעלו עמו להיות דברים אלו בייחוד ארון ושולחן ומזבח כתיב ועשית ובארון כתיב ועשו ,ללמדך
הקטורת .והנה בארון היה מקום לומר, שכתר תורה מעולה יותר מכלן ,זכה אדם
כתרים בעצם שהוא בהיות כתר זה על כי היה הזר כמו שפה לבד לסבב שפת
גבי כל אחד מהן .והוא כי וי"ו של וכתר הכפורת סביב ויהיה עודף מעט למעלה
לתורה כאילו זכה לכולן ,ע"כ:
מושך את עצמו ואחר עמו ,לומר כל אחד כארגז שמור יפה .אך בזר האמור בשלחן א .וראוי לשים לב איך אמר (בשמות
מהכתרים עולה וכתר שם טוב גם הוא ומזבח לא יצדק זה?) רבה) שלשה כתרים הם .והלא ארבעה
עולה כאשר השם טוב הוא על גביהן, ושמא תאמר אם כן איפה היה לו לומר הם כמאמר התנא וכתר שם טוב עולה על
שבלעדיו אין עליה בהן ליקראם כתרים. נזר .על כן התחכם לשאול ואמר למה גביהן?
ועל כן להיות כתר זה קשוט אל כל אחד נכתבים זר ונקראים זר ,לומר שעל ידי ב .יקשה זה (באבות) גם כן למה
אינו נמנה בפני עצמו( :ובזה יתיישב תשובת שאלה זו יתורץ .והוא ,כי הלא
קושיא א .וראוי לשים לב איך אמר
מתחלה לא אמר ארבעה כתרים הם?
התשובה היא לומר אלא אם זכה נעשים
(בש"ר) שלשה כתרים הם .והלא ארבעה לו זר ואם לאו זר ,כי על ידי כן נדע למה ג .וגם למה היפך בסדר שהתחיל
הם כמאמר התנא וכתר שם טוב עולה במלכות וכהונה וסיים בארון שהוא
על גביהן? לא אמר נזר כי לא היה נשמע ממנו עונש
וקושיא ב .יקשה זה (באבות) גם כן למה הבלתי זוכה( :ובזה יתיישב קושיא ד. ראשון בפרשה?
מתחלה לא אמר ארבעה כתרים הם? למה נכתבין זר כו' ,והלא לא היה לו ד .ועוד ששאל למה נכתבין זר כו' ,והלא
וקושיא ט .נשים לב שלא אמר וכתר שם לומר אלא למה לא נכתב נזר?) לא היה לו לומר אלא למה לא נכתב נזר?
טוב עולה על כולן אלא עולה על גביהן?) ח .עוד כיוון בשום שכל והבין מה היה ה .ועוד באומרו למה בכולן כתיב ועשית
וזה ענין מאמר התנא אשרי מי שעמלו שלא שת לב כי ארבעה הם .ואיך יצדק כו' אלא ללמדך כו' ,כי אין זה תשובה
בתורה וגדל בשם טוב ועליו אמר שלמה אומרו שלשה פעמים זר כי הרביעי איננו? שלא היה לו לרמוז הרבוי רק בקנינים ולא
בחכמתו טוב שם משמן טוב וכו' .והוא כי אך הנה כתבנו כי גם זה יקשה (קושיא בקונים ,כי אמרו ועשו הוא בזוכים לתורה
רבי יהודה עצמו האומר שלשה כתרים ב) למאמר התנא שלשה כתרים הם כו' ולא בדברים שהזוכים בה זוכה בהן ,ויותר
הם כו' וכתר שם טוב עולה כו' הרגיש כי וכתר שם טוב עולה על גביהן שלא מנה יצדק מה שאמרו שהתורה מונחת לכל
הלא אמר שלמה טוב שם משמן טוב, ארבעה ,ואם הוא להיות גדולה מהן הלא הרוצה ליטול?
ושמן טוב הם מלך וכהן המשוחים בשמן גם התורה גדולה מהשנים ומנאה?
טוב כמו שאמרו ז"ל .הנה כי כתר שם טוב ו .אך הנה הוקשה לו בכתוב אומרו ועשו
לבדו טוב מכתר כהונה ומלכות ט .ועוד נשים לב שלא אמר וכתר שם בארון ובכל שאר דברים ועשית?
הנמשחים בשמן טוב ,ואם כן למה תמנה טוב עולה על כולן אלא עולה על גביהן? ז .וגם מה ענין הזר הזה בשלשה דברים
אותם השנים ולא זה .לזה אמר דע איפה אך הוא כי כתר שם טוב לבדו משולל אלו בייחוד ארון ושולחן ומזבח הקטורת.
כי לא שבח שלמה רק כשהשם טוב הוא תורה אינה כלום ,כי אדרבה לא עם הארץ והנה בארון היה מקום לומר ,כי היה הזר
על גבי התורה ,כי אשרי מי שעמלו בתורה חסיד .ומי לנו גדול מרבי עקיבא ,והיה כמו שפה לבד לסבב שפת הכפורת סביב
וגדל בשם טוב כו' ,ועליו שהוא על מי בעל שם טוב בהיותו עם הארץ ,והיה ויהיה עודף מעט למעלה כארגז שמור
ששם טוב שלו הוא על היות עמלו בתורה אומר מי יתן לי חכם ואנשכנו כחמור .הנה
7
היוצר כו' ,ומה קשר יש לזה עם הקודם הוּא הָ יָ ה אוֹ מֵ ר ,הַ ִּילּ וֹ ִדים לָמוּת, הוא מה שאמר שלמה טוב שם משמן
ש הילודים למות והמתים להחיות והחיים וְ הַ ּ ֵמ ִתים לְ הֵ חָ יוֹ ת ,וְ הַ חַ ִּיים לִ דּ וֹ ן .ל ֵַידע טוב .כי טוב הוא עם התורה מעם כהונה
לידון? ואם הוא כי מה שהחיים לידון לְ הוֹ ִדיעַ וּלְ הִ ָ ּו ַדע ֶּשהוּא אֵ ל ,הוּא הַ יּוֹ צֵ ר, ומלכות ,אך לבדו אינו כלום כי לא עם
אחר התחיה הוא לידע וכו' ,הלא הוא הוּא הַ בּ וֹ ֵרא ,הוּא הַ ּ ֵמבִ ין ,הוּא הַ דַּ ּיָן, הארץ חסיד .ויהיה כי לא הוצרך שלמה
הדין מקודם התחיה היה גם כן נודע דבר הוּא עֵ ד ,הוּא ּ ַבעַ ל דִּ ין ,וְ הוּא עָ ִתיד להזכיר התורה עם היות שעל מי שבידו
זה! ואיך יאמר כי היות הדין אחר התחיה לָדוּןָ ּ .ברו ְּך ה ּואֶּ ,שאֵ ין לְ פָ נָיו לֹא עַ וְ לָה תורה ידבר על כי אי אפשר יהיה שם טוב
הוא לידע ולהודיע כו'? מבלי תורה ,כי אין בור ירא חטא כו':
וְ לֹא ִשכְ חָ ה וְ לֹא מַ ּשוֹ א פָ נִ ים וְ לֹא ִמ ַ ּקח
ט .למה לא פורש מי הוא אשר יידע ומי שוֹ חַ דֶּ ,שהַ כּ ֹל ֶּשלּ וֹ .וְ ַדע ֶּשהַ כּ ֹל לְ פִ י וזה יכוין פה רבי שמעון בן יוחאי ע"ה.
הוא המודיע ומי הוא אשר יודע לו? הַ חֶּ ְשבּ וֹ ן .וְ אַ ל יַבְ ִטיח ֲָך יִ צְ ֶּר ָך ֶּשהַ ּ ְשאוֹ ל אחרי אומרו שלשה כתרים כו' הוקשה לו
י .כי לא נכון הדבר שלא יודע שהוא אל ּ ֵבית מָ נוֹ ס ל ְָךֶּ ,שעַ ל ּ ָכ ְרח ֲָך אַ ּ ָתה נוֹ צָ ר, כי הלא ארבעה הם ואיך יצדקו השלשה
והוא היוצר וכו' עד אחר הדין שאחר (וְ עַ ל ּ ָכ ְרח ֲָך אַ ּ ָתה נוֹ לָד) ,וְ עַ ל ּ ָכ ְרח ֲָך אַ ּ ָתה זר .על כן אמר למה נכתבין זר כו' ,אלא
התחיה! חַ י ,וְ עַ ל כָ ְרח ֲָך אַ ּ ָתה מֵ ת ,וְ עַ ל ּ ָכ ְרח ֲָך אדם זוכה ,שהוא שיש לו מעשים טובים
אַ ּ ָתה עָ ִתיד לִ ּ ֵתן דִּ ין וְ חֶּ ְשבּ וֹ ן לִ פְ נֵי מֶּ ל ְֶּך דהינו שם טוב ,נעשים לו זר ואם לאו זר.
יא .כי הלא אותו הדין אין עיקרו לידע
וכו' רק ליפרע מן הרשעים וליתן שכר מַ לְ כֵ י הַ ְּמלָכִ ים הַ ָ ּקדוֹ ש ּ ָברו ְּך הוּא:
הנה כי כלן בלי שם טוב אינם כתרים,
טוב לצדיקים! ואדרבה נעשים לו זרות ונכריות .הנה כי
(אבות ד' כ"ט)
השם טוב הוא הקישוט והתיקון שלהם,
יב .אומרו הוא היוצר הוא הבורא ,שהוא ולבא אל הענין נשית לב. ואיך תהיה כתר בפני עצמו?
כפל ענין במלות שונות ,שהן שתי
א .מי לא ידע כי הילודים למות? והקשה עוד ,אם שלשה כתרים הם
קושיות ,למה הוא הוכפל ענין? ולמה
במלות שונות? ב .אומרו הילודים למות ,ולא אמר למה שינה ואמר ועשית ובארון ועשו?
החיים למות! אמר ללמדך כו' ,והוא כי הנה אין הקושי
יג .למה נתייחדו ששה דברים אלו פה:
יוצר ,בורא ,מבין ,עד ,דיין ,בעל דין? ג .אומרו והמתים להחיות ,ולא אמר מה שנאמר בארון ועשו ,כי הלא לא היה
לחיות! משה העושה דבר כי-אם בצלאל וכל
יד .איזה הדרך יודעו הששה דברים? כי חכם לב ,שיבואו ויעשו את אשר צוה ה',
לא פורש כלל! ד .אומרו והחיים לידון ,שיורה שאין ואם כן אומרו ועשו הוא הצודק .אך הדבר
נדונים כי-אם אחר תחיית המתים ,והלא
טו .זאת הברכה אשר בירך התנא ואמר הקשה הוא אומרו ועשית בשולחן ומזבח
גם אחר מות נדונים!
ברוך הוא כו' ,ומה ראה על ככה לברכו וכיוצא בהן כי לא היה משה העושה?
יתברך במוסר זה מבכל יתר הדברים ה .כי מאומרו החיים לידון ,הוא על בני
אדם ואיך יצדק על אומרו הילודים על כן אמר כי מי שיזכה לתורה כאילו
שידבר? זכה לכולן ,כי על כן משה שזכה לתורה
שכולל אפילו הבעלי חיים?
טז .מי הוא האומר פה ענין הברכה אומר לו הוא יתברך בשאר ועשית כאילו
והודאה זו? אם הוא התנא אין מקום פה ו .מה היא כונת התנא? אם הוא הוא עושה וזוכה בכולן( :ובזה יתיישב
רק ללמד לאדם מוסר השכל ולא לסדר להפחיד את האדם מן המות כי הילודים קושיא ה .למה בכולן כתיב ועשית כו'
סדר הודאה אליו יתברך ,כי גם טוב למות מי בער לא ידע כי כן הוא? ואם אלא ללמדך כו' ,כי אין זה תשובה שלא
להודות לה' אין כאן מקומו! להזכיר לו יום הדין כי החיים לידון ,לא היה לו לרמוז הרבוי רק בקנינים ולא
היה ראוי לומר כי-אם המתים להחיות בקונים ,כי אמרו ועשו הוא בזוכים
יז .אומרו ודע כי הכל בא לפי חשבון ,אל לתורה ולא בדברים שהזוכים בה זוכה
ולידון! ועוד שאדרבא מרחיק לו עד אחר
מי מודיע התנא דבר זה? בהן ,ויותר יצדק מה שאמרו שהתורה
התחיה ,הדין ,וממעט את האדם מליראה מונחת לכל הרוצה ליטול?
ואיך יתקשר אל כל האמור? את הדין!
וקושיא ו .הוקשה לו בכתוב אומרו
וגם מלת בא מיותרת! ז .אומרו לידע כו' ,כי אחר אומרו ועשו בארון ובכל שאר דברים ועשית?
וגם אל מי בא לפי חשבון? להודיע כו' מה צריך לומר ולהודע? כי מי וקושיא ח .עוד כיוון בשום שכל והבין
לא ידע שאם יש מודיע שיודע? מה היה שלא שת לב כי ארבעה הם .ואיך
ומה הוא החשבון הלז? שאם הוא יצדק אומרו שלשה פעמים זר כי הרביעי
לחשבון העתיד היה ראוי יאמר לידי ח .כי מה שיראה פשט הענין הוא שמה איננו?)
חשבון ולא לפי חשבון! שיודיע וידע ויודע הוא שהוא אל והוא
8
חטאו מחוברים( .ובזה נתיישב קושיא ד. בכה .הסומא אומר איככה אוכל וראיתי יח .אומרו ואל יבטיחך יצרך שיש
אומרו והחיים לידון ,שיורה שאין נדונים ועינים אין לראות .והחגר אומר מאין בשאול בית מנוס ,כי מי בעל שכל
כי-אם אחר תחיית המתים ,והלא גם הרגלים לעלות .אז נטל המלך את הסומא יבטיחנו יצרו לנוס משאול מטה?
אחר מות נדונים! וקושיא ו .מה היא
כונת התנא? אם הוא להפחיד את האדם ויעלהו במות בעל הרגלים ,ויאמר להם יט .אומרו שעל כרחך אתה וכו' ,מה ענין
מן המות כי הילודים למות מי בער לא ככה עשיתם .וגם אני אעשה זאת לכם הודעה זו? וגם מה קשר יש לו עם
ידע כי כן הוא? ואם להזכיר לו יום הדין ליסרה אתכם איש על גב רעהו כאשר היו הקודם?
כי החיים לידון ,לא היה ראוי לומר כי- בעשותם הרעה .כמשל הזה הוא ענין
אם המתים להחיות ולידון! ועוד הגוף והנפש כמדובר: כ .כפל אומרו אתה נוצר אתה נולד!
שאדרבא מרחיק לו עד אחר התחיה,
הדין ,וממעט את האדם מליראה את ונבא אל הביאור .והוא כי הנה אחרי כא .אומרו ועל כרחך אתה עתיד ליתן
הדין!) אומרו כי הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין דין וכו' ,כי למה יהיה זה על כרחו של אדם
את האדם מן העולם ,ראה והנה יוכל איש ולא מרצונו ,כי מי פתי יגעל וימאס הדין
והלא כמו זר יחשב ,כי אחר שלדון והאמת?
אותם שב לחברם? טוב טוב היה ידון לדבר ולומר על הקנאה ועל התאוה,
אותם עודם בחיים מחוברים לייסרם "והלא אם קנאתי בהוללים כי שלום אמנם לבא אל הענין נזכירה מאמר
בעולם הזה ביסורין לפי רשעתם ,כיון רשעים אראה ,וגם אתאוה למטעמותיו רבותינו ז"ל בגמרא האומרים כי הגוף
שגם אחרי מותם לא ידין אותם עד ישוב אשר לאדם רע ובליעל כקוץ מונד ,ולמה והנפש כאשר המות יפריד ביניהם כל
יחברם ,וישקוט ריב הרב את יוצרו כי הוא יתברך לא יאיר עינינו לתת פה לרשע אחד מתנצל לאמר אני פטור מן הדין:
יראה צדיק ורע לו רשע וטוב לו! רע כרשעתו ולצדיק כצדקתו ,וידעו כי יש הנפש תאמר לא מטבעי להתאוות
א-להים שופטים בארץ?" לזה אמר: תאוות גופניות כי רוחנית מאת ה' מן
אך דע איפה כי לא על חנם הא-להים
עשה את הדבר הזה .כי אשר עשה כן הוא "גם אני ידעתי ,החשו ואגיד לכם השמים אני ,אך הגוף הוא אשר חטא על
להודיע ולידע ולהודע כי הוא אל וכו' .והוא הדבר ,על קושיא זו גדולה מקושייתכם הנפש .והגוף תאמר הנפש החוטאת היא
כי חש הוא יתברך על נפש כל איש ואיש אגיד לכם תשובתה .והיא כי הנה תמות כי אנכי עפר מן האדמה אשר לא
אשר ייסר על חטאיו בעולם הזה פן הילודים למות ,ולא אומר החיים למות ירע ולא ישחית.
תאבד ,כי יהיו ייסוריו לו למוקש להוסיף אלא הילודים .כלומר כי מאז הם משיב הוא יתברך ואומר לא ראי זה
על חטאתו פשע ולאבד נפשו מן העולם, ילודים הולכים ומתקרבים למות ,כי יום כראי זה ולא ראי זה כראי זה ,הצד השוה
והיא רעה המתרגשת לכל האדם לצדיק המות מיום הולדו ,כענין כי הולך האדם שבכם כי בין שניכם נעשתה התועבה
ולרשע ,כי הנה אין צדיק בארץ אשר לא אל בית עולמו( ".ובזה נתיישב קושיא א.
מי לא ידע כי הילודים למות?
בהיותכם יחד שניכם .אף אני אביא הנפש
יחטא ואשם ,ועל כלם היה צריך יעבור וקושיא ב .אומרו הילודים למות ,ולא בגוף כאשר היתה באמנה אתו בעשותם
כוס היסורין .ואין איש בארץ יזכור כל אמר החיים למות! וקושיא ה .מאומרו כל מצות ה' אשר לא תעשנה ,וידונו
אשר חטא מיום היותו כאשר הכל גלוי החיים לידון ,הוא על בני אדם ואיך ויענשו יחד כאשר חטאו.
לפני א-להי עולם ה'. יצדק על אומרו הילודים שכולל אפילו
הבעלי חיים?) משל לחיגר וסומא ששמו אותם
(טעות א) ועל כן בהביא עליו הוא נוטרים את התאנה ,וישא עיניו החיגר
יתברך רע כרשעתו ,והוא לא ידע ולא ידונם ה' בעולם הזה עודם בגוף וירא בכורה בתאנה בראשיתה ויחמדה,
עשירית האיפה איפת רזון זעומת ונפש כאשר יחד חטאו .ואם היה דן ויגד לסומא ואמר לו מה אעשה וחשכו
אשמותיו ,הלא יקוץ ויבעוט ויטיח אותם נפרדים החרשתי .אך לא יעשה כן הרואות בארובות ולא אדע איה מקום
דברים .ומי גבר כאיוב תם וישר וירא כי-אם והמתים להחיות ,שממיתם כבודה .והחיגר אומר פסח עבדך ולא
א-להים וסר מרע ,ויבעט ויתלונן עד להחיותם ,שהוא לשים אחר כך הנפש אוכל להיות מיטפס ועולה .אז נועצו
אמור ז"ל שכפר בתחיית המתים .והנה בגוף ולתת חיות באחדותם לדון את יחדיו ,יעלה החיגר על הסומא ועל שכמו
הן אלה קצות דרכי איש הרעים אשר שניהם בחיבור אחד ,כמשל החיגר ישאנו עד מקומה ,ויעשו כן ותוקח
יתהלך בהם ,בראות לפי ראות עיניו כי והסומא( .ובזה נתיישב קושיא ג .אומרו הבכורה ביגיעת שניהם ועודה בכפם
רבו יסוריו על חטאתיו על אחת כמה והמתים להחיות ,ולא אמר לחיות!) וזהו יבלעוה ,ויפרדו איש מעל אחיו .ואחרי כן
וכמה רעה כפולה .ומה גם אם רשע הוא והמתים להחיות כדי שהחיים לידון .כי כל יצא המלך אל גינת הביתן ,וישא עיניו אל
כי יאמר בלבו אין א-להים ,ואם ייטיב או אחד מתנצל לאמר כי הוא לבדו לא הבכורה והנה איננה .ויאמר להם מי עשה
ירע לאדם מזלו גורם לו: יחטא ,ועל כן אז ישוב לחברם כאשר את הדבר הזה .ויאמר זה בכה וזה אומר
9
נבל בלבו אין א-להים .אך עתה שמקבל מטובה .ומה לו יתברך מטובה מצרתי, (טעות ב) ואם רע בעיניו לנגוע באמונת
העונש אחר צאת נפשו תחלה מגופו באופן כי לא הוא יתברך ולא זולתו בעל הא-להות ,יאמר דבר אחר ביד חזקה ,כי
עתה ידע כי הוא אל ,כי אין הנפש יוצאת דיני .ויהי נא כמיצר לעצמו כי מי יחוש על רם ה' ועל השמים כבודו ולא ישגיח
עד אשר תראה השכינה. צרתו חוץ ממנו. בדברים חומריים ,ואם יצר רוח אדם
(ארוכה ב) וגם לא יפול בשחת רשת באופן כי ,אם כל חשך טמון ושמור בקרבו כי רוחני הוא לא עשה ולא היטפל
ההרהור השני ,כי אז בראות כי את הנפש לאדם בגיהנם על כל אשר חטא והחטיא בבשרו ,כי-אם אביו ואמו עשו את
והגוף יחד מחברם ומייסרם ולא יעצרנו מיום היותו היה משלם לו ביסורין בעולם החומר ,ועל כן לא מן השם הוא זה החולי
גשם חומריות הגוף ,אז ידע גם כן ויודיע הזה ,הלא תרבה רעת היסורין עד מאד או המכה אשר יתייסר בו גוף האיש כי אין
ויודע ,כי הוא היוצר רוח היא הנפש ,הוא ויקוץ בהם ,עד אשר לא יבצר ממנו לו יתברך עסק בגוף ,כי חומר עכור הוא
בעצמו הבורא את הגוף .וזהו הוא היוצר מלהרהר אחרי ה' ,וליפול בשחת אחת ואין לו יתברך מבא לבא בו .והיא סברא
שהוא את הצורה הוא הבורא( .ובזה מחמש הנה (טענות הטעויות אשר) שנא אשר רבים חללים הפילה .ועל כן המכות
נתיישב קושיא יב .אומרו הוא היוצר ה' אשר הזכרנו הקשים מכל עבירות האלה מקרה הוא היה לו ,או שיחשכוהו
הוא הבורא ,שהוא כפל ענין במלות שבידו ,ולא תהיה עוד תקומה למפלתו כוכבי נשפו ולא ה' פעל כל זאת .וחוזק
שונות ,שהן שתי קושיות ,למה הוא
וארוכה למחלתו ויהיה עדי אובד. ראייתו כי הלא רבו נוטפי מכותיו על
הוכפל ענין? ולמה במלות שונות?) זוחלי אשמותיו:
וגם אז בפרוע פרעות אשמותיך אחר אך כאשר ימות ואחרי כן ישוב יתברך
יחבר את שני חלקיו וידונם בגיהנם ,אז (טעות ג) או מעין זה יקל ברעה דרך
המות ,ועין בעין תראה אשר הוא יתברך שלישי לומר ,כי הן אמת כי גם בשר
יוכיחך לעיניך גם כל אשר הרהרת ,ומה גם תנצל מכל שש הרעות האלה (חמש
טענות הטעויות הנ"ל וששית שמזכיר האדם לו יתברך הוא ,ואשר הוכה מאתו
אם היה על עבודה זרה שמצרפה למעשה, להלן) ותצדיק עליך את הדין. יתברך היה לו .אך יכפור במקצת ,כי
וכן כל דבר רע אשר עשית גם בסתר, יאמר הלא לעוצם רוחניותו לא יבין
לא בלבד תדע האמת והצדק אתה ,כי- מזמות קרב איש ולב עמוק ,כי הוא
(ארוכה ג) גם תנצל מלכד הדבר אם גם תודיעהו לזולת .וזהו לידע שהוא
השלישי .כי אז בעיניך תראה ,כי הוא המבין תוכיות טינוף עכירות החומר .כי-אם
לידע אתה ולהודיע ולפרסם כי יפה כחות הטומאה היורדים ומשטינים
הוא העד כי כל מזמותיך הבין וראה והעיד, חייבוך .כמאמרם ז"ל כי גדול שבח העולה
ולא על פי עדות השטן נעשה הדבר. ועולים ומקטרגים הן הם היו מתערבים
מגיהנם ,כי יקראו בגרון אל יחשוכו יפה באדם בקרבו וכרעיו ,והמה עלו ויעידו
(ארוכה ד) וגם אז על ידי היות עונשך דנת יפה חייבת ,וזהו להודיע .ואז יתפרסם
שמה אחרי מותך לפני ה' א-להיך ,תנצל למעלה ,ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע כי
לכל רבים עמים אשר ישמעו הודאתו ירבו ידברו גבוה גבוה יותר מאשר חטא
מרוע סברא הרביעית ,אשר היית נלכד שמה .וזהו ולהודע לכל ,כי אין דבר מכל
בה אם היית מקבל כל עונשך פה .והוא, האיש ההוא ,ובעדותו יעמיסו עליו משא
ששה דברים הרעים אשר היו מתרגשים, כבד אשר לא יוכל לסבול:
כי אז תכיר כי הוא הדיין ולא מלאכיו ,כי אם כל עונש ייסורי גיהנם הראויים לכל
רק בעיניך תביט כי הוא הדיין אותך .וזהו אדם ,היה מקבלם פה .כי-אם שמשפט (טעות ד) או יחזיק בדרך רביעי .בגודל
אומרו הוא הדיין. אמת וצדק הוא יתברך נשפט אותו( .ובזה ייסוריו יותר על חטאיו לדעתו .כי יהרהר
(ארוכה ה) וגם אז תנקה מהטיח דברים נתיישב קושיא ז .אומרו לידע כו' ,כי אחר ויאמר אין זה כי-אם שלא ידין דין האדם
לומר כי איננו יתברך בעל דינך כי ,אם
אומרו להודיע כו' מה צריך לומר ולהודע? הוא יתברך בעצמו .כי-אם יעמיד בית דין
כי מי לא ידע שאם יש מודיע שיודע? למעלה מלאכים אשר לא ישערו עד היכן
חטאת מה תפעל בו ,כי הוא הדבר וקושיא ט .למה לא פורש מי הוא אשר יידע
החמישי שאמרנו שהיה נופל בו האדם ומי הוא המודיע ומי הוא אשר יודע לו?
גבול כל עונש חטא ועון מגיע ויגזרו גזרות
אם כל עונשו היה מקבל בעולם הזה. וקושיא י .לא נכון הדבר שלא יודע עודפות על השיעור הראוי .כי היה בגזרת
אמר כי עתה במה שתדון שם תנצל .והוא שהוא אל והוא היוצר וכו' עד אחר הדין עירין ובמימר קדישין ולא נצב לריב ה'
כי הלא אז בהיותך במותך משולל גוף שאחר התחיה! בעדת הדיינים:
וקושיא יא .הלא אותו הדין אין עיקרו
תכיר איך חלק א-לוה ממעל אתה, לידע וכו' רק ליפרע מן הרשעים וליתן (טעות ה) או אם לא יחזיק באחת
ותראה שורשך ואיך הוא דבק בו יתברך. שכר טוב לצדיקים!) מארבע סברות אלו ,כי-אם שיודה כי הוא
נמצא כי כאשר תטמא את נפשך ותפגם (ארוכה א) והיחל בהם ואמר שהוא אל. יתברך הדיין ,הלא לא יבצר ממנו מהיות
בה ובשורשה ,בעל דינך הוא יתברך כי והוא ,כי הרעה הגדולה אשר יפול לב טינא בלבו לומר ,אם רשעתי מה אפעל
טמאת טהרותיו ואשר הוא חלקו .וזהו אדם רשע עליה ,אם היה מקבל פה כל לו יתברך ומה הצרתי לו .הלא אם
אומרו הוא בעל דין( ,ובזה נתיישב קושיא עונשו בחיים חיותו ,הלא היה פן יאמר חטאתי ,לי אני מזיק כי אחסר נפשי
10
אשר התעתדתי לעשות טרם אעשנו ,אם יג .למה נתייחדו ששה דברים אלו פה :לא פחות ולא יותר לפי בחינת עניינו
כן איה איפה בחירתי .האם יכולתי עבור וגלגוליו ,ושיעור מה שמקבל פה מנכין לו יוצר ,בורא ,מבין ,עד ,דיין ,בעל דין?
וקושיא יד .איזה הדרך יודעו הששה
או נטות בבחירתי דבר מאשר ידעת .על שם( :ובזה נתיישב קושיא יז .אומרו ודע דברים? כי לא פורש כלל!)
כן הנני בא להסיר תועה מרעיוני לבך, כי הכל בא לפי חשבון ,אל מי מודיע
ואומר לך ואל יבטיחך יצרך לומר שיש התנא דבר זה? ואיך יתקשר אל כל כי אז תכיר זה ,מה שלא היית מכיר
האמור? וגם מלת בא מיותרת! וגם אל בהיותך נדון פה כמדובר והיית נופל
בשאול בית מנוס וטענה לנוס וליפטר מן מי בא לפי חשבון? ומה הוא החשבון
הדין ,שהוא לומר כי על כרחך אתה חוטא במצודה רעה.
הלז? שאם הוא לחשבון העתיד היה ראוי
ולמה תענש( .ובזה נתיישב קושיא יח. יאמר לידי חשבון ולא לפי חשבון! וגם תודה אז ותודיע לכל כי היית טועה
אומרו ואל יבטיחך יצרך שיש בשאול וקושיא ח .מה שיראה פשט הענין הוא בחשבונך אם היית לוקה בעולם הזה ,כי
בית מנוס ,כי מי בעל שכל יבטיחנו יצרו שמה שיודיע וידע ויודע הוא שהוא אל היית עולה על רוחך כי יותר מאשמותיך
לנוס משאול מטה?) והוא היוצר כו' ,ומה קשר יש לזה עם
הקודם שהילודים למות והמתים להחיות היו מענישין אותך ,אך אז תכיר בהעניש
כי הלא מאשר תראה שמה תגלה לך והחיים לידון? ואם הוא כי מה שהחיים אותך כי לא עצרת כח להיות נשפט
גם תשובה על זה .כי מאז תבין כי מה לידון אחר התחיה הוא לידע וכו' ,הלא ומקבל עונשך פעם אחת ,כי-אם עדיין
שהוא על כרחך הוא מה שאתה נוצר הוא הוא הדין מקודם התחיה היה גם כן נודע הוא עתיד לדון אחר התחיה ליום הדין או
יצירת הנפש וגם מה שאתה נולד שאתה דבר זה! ואיך יאמר כי היות הדין אחר בגלגול שאחר זה.
הגוף ומה שאתה חי ואתה מת .אך לא על התחיה הוא לידע ולהודיע כו'?)
כרחך אתה נדון ,שיורה שאינך חייב ועוד בכלל מה שתודיע ותדע ויודע
על פיך כל הדברים הנאמרים ,גם הוא :ושמא תאמר הנה טוב הדבר אשר דברת
וידינוך על כרחך .כי-אם שתראה כי על אמור! הודאה לה' שיפה חייב ,ולומר :לאמר ,כי בהיות האדם נדון אחרי מותו
כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון כי לא ברוך הוא שאין לפניו עולה כו' שיפה ינצל מחמשת סברות הריקות והרעות,
הוכרחת בהעותך .ואם כן על כרחך אתה חייב כי דן אותי כמעשי( .ובזה נתיישב ושעל ידי כן אמצא ארוכה למחלת קנאתי
חייב ועתיד ליתן דין וחשבון כי בחירתך קושיא טו .ברוך הוא כו' ,ומה ראה על אשר קנאתי בהוללים כי שלום רשעים
פגמה בך. ככה לברכו יתברך במוסר זה מבכל אראה ,כי מזה אבין כי הכל בא לפי
כי הלא מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך החשבון ,אך מעתה אני עוקר את הכל ,כי יתר הדברים שידבר?
הוא הוא יתברך ואין מחשבותיו וקושיא טז .מי הוא האומר פה ענין אעיקרא דדינא פירכא ,כי איך אודה
כמחשבותיך .והיא לפי תשובת הרמב"ם הברכה והודאה זו? אם הוא התנא אין בשאול כי יפה חייב על אשר ישפטני
ז"ל על הדבר בהלכות תשובה( ...ובזה השכל שמה ,וימרקני בשאול אשר אני הולך, מקום פה רק ללמד לאדם מוסר
ולא לסדר סדר הודאה אליו יתברך ,כי
נתיישב קושיא יט .אומרו שעל כרחך והלא יש לי טענה רבה לפטור עצמי מן גם טוב להודות לה' אין כאן מקומו!)
אתה וכו' ,מה ענין הודעה זו? וגם מה הדין .ומה הנה טענותיך לומר כי טוב לגבר
קשר יש לו עם הקודם? הנה כי על ידי אשר אמרתי להשיב על כי ישא עול עונשו בשאול מלקבלם פה,
וקושיא כ .כפל אומרו אתה נוצר אתה נולד! דבר קושיית למה ימית ויחיה את האדם והלא גם שם יש לי בית מנוס וטענה
וקושיא כא .אומרו ועל כרחך אתה
עתיד ליתן דין וכו' ,כי למה יהיה זה על לדונם אחרי כן ולא יענישם עודם בחיים לפטור עצמי מן הדין ומה גם עתה
כרחו של אדם ולא מרצונו ,כי מי פתי פה טרם ימות ,מזה אני בא להשיב לך על להתייסר פה .ומעתה אחזור אל הקנאה
יגעל וימאס הדין והאמת?) קנאתך אשר תקנא בשלות הרשעים והתאוה והכבוד לקנא במי שיצליח יותר
ונחזור אל הענין .כי אומר התנא כי אז בעולם הזה .והוא ,כי כאשר בנוגע אל ממני ,ואתאוה אשר אין ידי משגת לו ,כי
ישקיף וירא בלכתו מן העולם ועד העולם עצמך לא תדע עודך פה את מעשה ה' לא אומר כי עונותי מנעו הטוב ממני,
אם צדק משפטו עד אשר תלך שמה ,כי
בכלל אמיתת חמשת הדברים הנאמרים, אז יפקחו עיניך לדעת כי אין דבר כמלא כי הלא למה אענש על אשר לא טוב
גם זאת השישית כי אין בשאול בית מנוס. נימא משולל השגחה .לכן כאשר אעשה בעולם הזה? כי גם שם לפניו
ואחשבה שהוא כי שם עיניו יחזו הודעתיך שהילודים למות כו' ,כן ודע יתברך יש לי תשובה נצחת .כי אחר אשר
משחיתים אשר פעל ועשה בעונותיו, מעתה שהכל בא לפי חשבון .כי ,אם יש אראה גדולתו יתברך ואשר יוכיחני על
ועפעפיו יבחנו כי אילו היה בחירתו בטלה לאיש רשע שופע טובה אשר מזה באה הרהורי קרבי וכליותי כי לא נעלם דבר
על ידיעתו יתברך לא היה עונו פועל כח לך הקנאה כמדובר למעלה ,אל תחוש כי ממנו ,כי הלא אומר לו אם ידיעתך גדלה
טמא בהעותו .כי טוב לגבר כי מהיותו חי לא בלא משפט ניתן לו כי-אם הכל בא עד הארץ הלזו העכורה ואין דבר נעלם
יתן אל לבו: לעולם לפי החשבון .כי מאשר דנו אותו ממך ,אם כן איפה משפטי את ה' כי על
~ ~ ~ טרם יבא אל העולם ,ראה יתברך כי לפי מה תריבני על כל אשר חטאתי .ועל כרחי
ALSHICHK@GMAIL.COM
חשבונו היה ראוי לתת לו השיעור ההוא ,היה כי ממך הכל ,כי אחרי הגלות אליך כל
11
