gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ממגד · Mimeged — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: ממגד · Mimeged

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

ממגד · Mimeged — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫'פיקודי ה' ישרים משמחי לב'‬ ‫אימתי הן ישרים כשיוצאין מפי ישר‬ ‫(מדברי מרן זצוק"ל ע"פ חז"ל בילקוט תהלים)‬ ‫גרש ירחים‬ ‫ממגד‬ ‫פניני הלכה אגדה ומוסר משלחנו של רבינו הגדול‬ ‫מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצוקללה"ה‬ ‫פרשת כי תבוא (שנה ז') תשפ"ו לפ"ק * גליון ‪ * 257‬עיה"ק ירושת"ו * כתבי תלמידים‬ ‫'והלכת בדרכיו'‬ ‫דרך קניין המידות‬ ‫שלמות בכל המידות! שלמות במידה אחת נותנת‬ ‫שנינו באבות (ב‪,‬ט) שרבי יוחנן בן זכאי אמר‬ ‫סייעתא דשמיא לשלמות בהרבה עניינים‪ ,‬וזה‬ ‫לתלמידיו צאו וראו איזוהי דרך טובה שידבק בה‬ ‫מביא לשלמות בכל המידות [א"ה‪ .‬במקום אחר‬ ‫האדם‪ ,‬וכל אחד מהתלמידים אמר דבר אחר‪ :‬רבי‬ ‫הביא רבינו זצ"ל שמקורו בשבת קי"ח שאמרו‬ ‫אליעזר אומר עין טובה‪ ,‬רבי יהושע אומר חבר‬ ‫כמה אמוראים 'תיתי לי' שקיימתי מצוה אחת‬ ‫טוב‪ ,‬רבי יוסי אומר שכן טוב‪ ,‬רבי שמעון אומר‬ ‫דבריהם הם זכרונם‬ ‫בשלמות‪ ,‬והענין בזה כי שלמות בדבר אחד‬ ‫הרואה את הנולד‪ ,‬רבי אלעזר אומר לב טוב‪.‬‬ ‫אלול‬ ‫מביאה לשלמות בשאר דברים]‪.‬‬ ‫ויש להבין למה אמרו דווקא מידה טובה מסוימת‪,‬‬ ‫ולכן אם אדם יהיה מושלם באחת מהמידות‬ ‫הלא צריכים שיהיה לאדם את כל המידות‬ ‫מראש חודש אלול זהו זמן ההכנה לימים הנוראים‪ ,‬שאז‬ ‫הטובות‪ ,‬כמו שכתוב 'והלכת בדרכיו'‪ ,‬וכגון מה‬ ‫משה רבינו עלה למרום לקבל לוחות שניות‪.‬‬ ‫שאמרו תלמידי רבי יוחנן‪ ,‬עין טובה‪ ,‬לב טוב‬ ‫וכו'‪ ,‬ממילא זה ישפיע שיהיה לו את כל המידות‬ ‫שאמרו (שבת קלג‪ ,‬סוטה יד ועוד) מה הוא רחום‬ ‫ובחיי אדם (ח"ב כלל קל"ח) הביא מתנא דבי אליהו כי‬ ‫הטובות‪ ,‬ורק הייתה השאלה ממה להתחיל‪ ,‬מאיזו‬ ‫וחנון אף אתה וכו'‪ ,‬ולמה אמרו דווקא מידה אחת‪.‬‬ ‫"ישראל היו נוהגים כל אותם הימים צום ותענית‪ ,‬ויום‬ ‫מידה טובה כדאי להתחיל‪ ,‬שהיא תביא לשלמות‬ ‫וכפי הנראה באמת אי אפשר להתחיל מכל‬ ‫אחרון שבכולם דהיינו בעשרה בתשרי גזרו תענית ולנו‬ ‫בכל המידות‪ .‬כך יתכן לפרש בדברי המשנה‪.‬‬ ‫המידות ביחד‪ ,‬ולכן אמר רבי יוחנן לתלמידיו‬ ‫בתענית‪ ,‬ולפיכך נקבע אותו יום דהיינו יום הכיפורים‬ ‫צאו וראו איזוהי דרך טובה‪ ,‬כלומר מה הסדר‪,‬‬ ‫לכפרה לעולם‪ ,‬ולפי שהיו ימים אלו ימי רצון מאז‪ ,‬לכן‬ ‫ואכתי יל"ע במה ששאל רבי יוחנן את תלמידיו‬ ‫מה הסדר וממה להתחיל‪ ,‬הרי מצינו סדר אחר‬ ‫מאיזו מידה טובה להתחיל‪ ,‬כי אדם שרוצה‬ ‫בכל שנה ושנה מתעורר עוד הרחמים למעלה והם ימי‬ ‫להשתלם במידותיו‪ ,‬צריך להתרגל ולעשות‬ ‫רצון"‪.‬‬ ‫שאמר רבי פינחס בן יאיר בברייתא (ע"ז כ‪ ,‬ב)‬ ‫תורה מביאה לידי זהירות וזהירות מביאה לידי‬ ‫פעולות שישפיעו עליו עד שההרגל נעשה טבע‪,‬‬ ‫וזה מפני שהיו צריכים הרבה רחמים כדי לזכות להתרומם‬ ‫ואי אפשר להתחיל הכל בבת אחת‪ ,‬ועל זה אמרו‬ ‫זריזות וכן כל ההמשך‪ ,‬וכפי שביאר המסילת‬ ‫למדרגה שיהיו ראויים ללוחות השניות‪ ,‬שהלוחות‬ ‫התלמידים‪ :‬עין טובה‪ ,‬חבר טוב‪ ,‬שכן טוב וכו'‪,‬‬ ‫ישרים בספרו כל מידה ומידה לפי הסדר הזה‪,‬‬ ‫השפיעו השפעה של תורה‪ ,‬השפעה של קדושה ושל‬ ‫כלומר שזוהי המידה הטובה שיש להתחיל ממנה‪.‬‬ ‫שכל דבר מביא לדבר הבא אחריו‪ ,‬ויש לעיין האם‬ ‫חירות מיצר הרע‪ ,‬ועכשיו בחודש אלול זה הזמן להתעורר‬ ‫דברי רבי יוחנן ותלמידיו הם סתירה לסדר הזה או‬ ‫וכמדומני ששמעתי ממרן הגר"ד פוברסקי זצ"ל‬ ‫ולהתחזק‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬וצ"ע במפרשים‪.‬‬ ‫כי אדם שהוא מושלם במידה אחת‪ ,‬זה כבר גורם‬ ‫ולמרות שבגמרא לא כתוב שום דבר שצריכים לעשות‬ ‫הפטרת כי תבוא‬ ‫באלול‪ ,‬במשך הדורות הוסיפו מנהגים כמו תקיעת שופר‪,‬‬ ‫ואמירת מזמור לדוד ה' אורי וישעי לאחר התפילה‪ ,‬וכל זה‬ ‫"אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך"‬ ‫בשביל להתעורר ולזכור שאנחנו צריכים עכשיו להוסיף‬ ‫זכויות‪ ,‬ולעסוק בחיזוק האמונה כדי להגיע לשלמות‪.‬‬ ‫כתוב "התעיף עיניך בו ואיננו"! אם אדם מסיח‬ ‫דעתו כהרף עין מן התורה‪ ,‬מיד הוא שוכח את מה‬ ‫*‬ ‫שלמד‪.‬‬ ‫דרגת לומדי התורה לעתיד לבא‬ ‫פסוקים אלו מדברים על הגאולה העתידה‪,‬‬ ‫כתוב בספרים כי "אני לדודי ודודי לי" ראשי תיבות אלול‪,‬‬ ‫ובאמת רבי מאיר שמחה היה בעל זיכרון מיוחד‬ ‫שאז יזכו ישראל לשלושה דברים הנזכרים כאן‪:‬‬ ‫והיינו שצריכים קודם את ההתקרבות שלנו ‪' -‬אני לדודי'‪,‬‬ ‫למעלה מן הטבע‪ ,‬ואף פעם לא שכח ממה שלמד‬ ‫"ונהרת"‪" ,‬ופחד"‪" ,‬ורחב לבבך"‪ .‬וצריך ביאור מה‬ ‫ועל ידי כן זוכים לסייעתא דשמיא ‪' -‬ודודי לי'‪.‬‬ ‫כלום‪ ,‬וידע את כל מה שכתוב בספרים שהיו‬ ‫הם שלושת הדברים האלו‪.‬‬ ‫בביתו‪ ,‬אך כשקם לפתוח את הדלת החזיק את‬ ‫מה היא עיקר ההתקרבות וכיצד מתקרבים? מהו הדבר‬ ‫ויש לפרש "ונהרת" מלשון נהורא – אור‪ ,‬והכוונה‬ ‫הגמרא בידו שלא ישכח תלמודו‪...‬‬ ‫הגדול והחשוב ביותר אצל דודי?‬ ‫בזה על אור התורה‪ ,‬שהתורה היא מאירת עיניים‪,‬‬ ‫וכל זה‪ ,‬מפני שכתוב (משלי ג‪ ,‬יח) "עץ חיים היא‬ ‫וכמו שכתוב (תהלים יט‪,‬ט) "מצות ה' ברה מאירת‬ ‫הדרגה הגבוהה ביותר היא אהבת השם‪ ,‬שזה השער‬ ‫למחזיקים בה"‪ ,‬וביאר בנפש החיים (ד‪ ,‬לג) שצריך‬ ‫עיניים"‪ ,‬וכתוב (משלי ו‪,‬כג) "כי נר מצוה ותורה‬ ‫העשירי בחובות הלבבות‪ ,‬ויש הרבה דרגות באהבה עד‬ ‫לדמות בנפשו כי אילו היה טובע בנחל שוטף‬ ‫אור"‪ ,‬היינו כמו שהאור נותן לאדם לראות מה טוב‬ ‫למסירות נפש כפשוטו מתוך אהבה‪ ,‬בדרגה של רבי‬ ‫עקיבא שאמר (ברכות סא‪ ,‬ב) כל ימי הייתי מצטער‬ ‫ורואה לפניו אילן חזק‪ ,‬ודאי היה מתאמץ להחזיק‬ ‫ומה לא טוב‪ ,‬ומראה את הדרך הנכונה היכן ללכת‬ ‫מתי יבוא לידי ואקיימנו‪ ,‬אבל יש גם דברים קלים יותר‬ ‫בו בכל כוחו כדי שלא לטבוע‪ ,‬כך גם התורה היא‬ ‫והיכן עלול ליפול‪ ,‬כך גם התורה מאירה לאדם את‬ ‫שהם מענפי האהבה‪ ,‬וכמו שכתב המסילת ישרים בפרק‬ ‫אילנא דחיי‪ ,‬וכל זמן שאדם מחזיק בתורה ועוסק‬ ‫הדרך ילך בה‪.‬‬ ‫י"ט כי השמחה בתורה ובמצוות היא מענפי האהבה‪ ,‬כל‬ ‫והוגה בה בקביעות‪ ,‬אזי התורה מחזיקה אותו‬ ‫אהבת תורה ומצוות ומעשים טובים זה ענף מאהבת ה'‪,‬‬ ‫שלא יטבע‪ ,‬אבל אם יסיח דעתו רגע אחד מן‬ ‫וכן המשך הפסוק "ופחד" ורחב לבבך‪ ,‬הכוונה‬ ‫שהשורש לזה מגיע מאהבת ה'‪.‬‬ ‫התורה מיד עלול לטבוע‪ ,‬ובזה צריך לפחד תמיד‬ ‫על דברי תורה‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל (ברכות ס‪ ,‬א)‬ ‫שלא להסיח דעת מן התורה ולא תיפסק הדבקות‬ ‫"אשרי אדם מפחד תמיד" – ההוא בדברי תורה‬ ‫אבל באמת אי אפשר לייצר ולעשות אהבה באופן‬ ‫בתורה‪.‬‬ ‫כתיב‪ ,‬והיינו שצריך לפחד בדברי תורה ולהיזהר‬ ‫מלאכותי‪ ,‬אלא זה דבר טבעי שיש בטבע האדם‪ ,‬והאהבה‬ ‫שלא לאבדם‪ ,‬כי דברי תורה קשים לקנותם ככלי‬ ‫זה הפנימיות שיש בטבע האדם כבר מתחילת בריאתו‪,‬‬ ‫והדבר השלישי "ורחב לבבך" היינו כי התורה‬ ‫זהב ונוחים לאבדם ככלי זכוכית (חגיגה טו‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫שכל אדם נברא עם הטבע הזה של אהבת השם‪ ,‬שאם לא‬ ‫שייכת רק במי שיש לו לב רחב‪ ,‬שמלבד מה שאינו‬ ‫ויש להיזהר שלא להסיח דעת מן התורה אפילו‬ ‫כן מה שייך מצוה של אהבה‪ ,‬וכי אפשר לעשות אהבה‬ ‫מסיח דעת מן התורה‪ ,‬יש בלבו גם סבלנות ורוחב‬ ‫רגע אחד‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל (ברכות ה‪ ,‬א) כי‬ ‫בידיים‪ ,‬הרי אין זו אהבה אלא הצגה‪ ,‬אך כל המצוה‬ ‫לב לסבול את השני ולשמוע את דבריו‪ ,‬לשמוח‬ ‫בשמחתו ולהשתתף בצערו‪.‬‬ ‫בדברי תורה נאמר "התעיף עיניך בו ואיננו"‪,‬‬ ‫(דברים ו‪ ,‬ה) "ואהבת את השם אלוקיך" שייכת מפני שיש‬ ‫ופירש"י שם "אם תכפל וסגרת עיניך בתורה היא‬ ‫לכל אחד מתחילת בריאתו את הטבע הזה של אהבת ה'‪,‬‬ ‫ועל כך נאמר "אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך"‪,‬‬ ‫משתכחת ממך"‪.‬‬ ‫והמצוה היא רק להוציא את הטבע מן הכוח אל הפועל‪,‬‬ ‫היינו שבגאולה העתידה "אז תראי" – כנסת‬ ‫ולסלק את כל הנגיעות המפריעות לאהבה‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬כולנו נזכה למדרגה הזאת של "ונהרת" –‬ ‫וכפי ששמעתי מעשה שהיה עם הגאון רבי מאיר‬ ‫אור התורה‪" ,‬ופחד ורחב לבבך" – שלא יהיה היסח‬ ‫שמחה זצ"ל בעל "אור שמח" (סיפר לי אחד‬ ‫הרי זהו מה שהקב"ה דורש מאיתנו וזה קיים בטבע האדם‪,‬‬ ‫ששמע מאביו שהיה נוכח בשעת מעשה) שפעם‬ ‫אלא שלא כל אחד זוכה לכך שהטבע הזה יצא לפועל‪,‬‬ ‫הדעת מדברי תורה‪ ,‬ויהיה בנו לב רחב לתורה‬ ‫ולמידות טובות‪.‬‬ ‫ישב ללמוד ודפקו על דלת ביתו‪ ,‬וקם לפתוח את‬ ‫כי היצר הרע מפתה ומושך לדברים אחרים‪ ,‬ועבודתנו‬ ‫הדלת והחזיק בידו את הגמרא עם האצבע בפנים‬ ‫בחודש אלול היא להתחזק בזה‪.‬‬ ‫אך בינתיים‪ ,‬שעדיין לא זכינו לגאולה‪ ,‬צריך כל‬ ‫במקום שאחז‪ ,‬ושאלו אותו מדוע הוא עושה ככה‪,‬‬ ‫אחד להשתדל בכל כוחו שלא להסיח דעת מן‬ ‫הרי יכול להשאיר את הגמרא במקומו ולעשות‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫סימן היכן שאוחז‪ ,‬והשיב ואמר הרי בדברי תורה‬ ‫ימי הרחמים‬ ‫עבודת ימי האלול וניצולם בשלימות‬ ‫עולם" – עדיף לו שייקחוהו מן העולם ולא ימשיך לחיות‪ ,‬כי אם יחיה וימשיך בדרך‬ ‫סגולת ימי האלול וחרדתו‬ ‫של חטאים יהיה יותר גרוע ויקבל יותר גיהינום‪ ,‬ועדיף למות ולקבל פחות גיהינום‪,‬‬ ‫בעל הטורים בפרשת נצבים כתב על הפסוק ומל השם אלוקיך את לבבך ואת‬ ‫וכן אלו שקנו עולמם בשעה אחת‪ ,‬טוב היה להם שמתו ולא איבדו את מדרגתם‪,‬‬ ‫לבבך זרעך לאהבה וגו'‪ ,‬את לבבך ואת לבב ראשי תיבות אלול‪ ,‬לכך נהגו להשכים‬ ‫כי אי אפשר להשתנות ולקפוץ את כל המדרגות בבת אחת ולהחזיק מעמד בזה‪.‬‬ ‫ולהתפלל סליחות מראש חודש אלול ואילך‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ואם כן כיצד נוכל בימים הספורים שנותרו לנו להתעלות ולחזור בתשובה שלמה‪.‬‬ ‫והיינו שחודש אלול הוא זמן המסוגל לזכות לאהבת השם ומילת הלב‪ ,‬וזו זכות‬ ‫הלימוד מ'בן סורר ומורה' – נידון על שם סופו‬ ‫גדולה מאד‪ ,‬ולכך אומרים סליחות‪ ,‬שעל ידי הסליחות והתפילה זוכים למעלה של‬ ‫הסרת ערלת הלב‪ ,‬והזמן לזה הוא חודש אלול‪.‬‬ ‫העצה היא כמו שידוע מבעלי המוסר‪ ,‬שהרי בן סורר ומורה נידון על שם סופו‪,‬‬ ‫ואמרו חז"ל (סנהדרין עב‪ ,‬א) "וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין‬ ‫ועוד כתב הבעל הטורים "וכן לולא האמנתי לראות בטוב ה' (תהלים כז‪,‬יג) לולא‬ ‫האיטלקי אמרה תורה יצא לבית דין להיסקל? אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של‬ ‫אותיות אלול‪ ,‬שמאלול ואילך חרדתי נגד ה'"‪ ,‬היינו שמצד אחד זה זמן של זכות‬ ‫בן סורר ומורה שסוף מגמר נכסי אביו ומבקש לימודו ואינו מוצא ויוצא לפרשת‬ ‫גדולה מאד שאפשר לזכות בו למילת הלב‪ ,‬וזו סיבה לשמחה‪ ,‬אך מצד שני זהו‬ ‫דרכים ומלסטם את הבריות אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב"‪ ,‬והיינו מכיוון‬ ‫זמן של חרדה‪.‬‬ ‫שהוא הולך בדרך הזאת שכך טבעו‪ ,‬הרי הטבע מושך אותו הלאה והלאה‪ ,‬עד‬ ‫שיגיע ללסטם את הבריות‪ ,‬ולכן נהרג כבר מעכשיו על שם סופו‪.‬‬ ‫מצד אחד זה זמן המסוגל להצלחה גדולה והתעלות גדולה ברוחניות‪ ,‬ומצד שני זה‬ ‫תלוי בחרדה‪ ,‬אם יש חרדה והרגשת אימת הדין‪ ,‬ואם אין חרדה אזי להיפך‪ ,‬מכיוון‬ ‫ואם במידה רעה אמרו כך‪ ,‬הרי מידה טובה מרובה ממידת פורענות (סוטה יא‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫שזה זמן המסוגל להצלחה ולזכויות ומזלזלים ולא מנצלים את הזמן‪ ,‬התביעה‬ ‫ובודאי שאם אדם הולך בדרך טובה שתביא אותו למצב של שלמות‪ ,‬יש לו כבר‬ ‫גדולה מאד‪ ,‬למה לא מנצלים ולא מחשיבים את הזמן‪ ,‬והוא מצד אחד זמן של‬ ‫מעכשיו את הזכויות על שם סופו‪.‬‬ ‫תוספת זכויות‪ ,‬ומצד שני זמן של חרדה אם לא מנצלים כראוי את הזמן‪.‬‬ ‫וכן הביא רבינו יונה (ב‪ ,‬י) מדברי חז"ל "כל שמעשיו מרובים מחכמתו חכמתו‬ ‫איך בחודש אחד אפשר לשוב בשלימות?‬ ‫מתקיימת"‪ ,‬ולכאורה כיצד שייך שיהיו מעשיו מרובים מחכמתו‪ ,‬הרי אם אינו יודע‬ ‫החרדה שצריכה להיות בחודש אלול‪ ,‬כיון שיודעים שיש חיובים שחייבים לקיים‬ ‫ואינו משיג בחכמתו כיצד יעשה מעשים?‬ ‫אותם‪ ,‬ואם לא מקיימים יש דין ומשפט‪ ,‬ויש פחד וחרדה מזה‪ ,‬וכדי לזכות בדין‬ ‫וביאר רבינו יונה כי זה שייך על ידי שאדם מקבל עליו לקיים את כל מה שילַ מדו‬ ‫מחפשים זכויות‪ ,‬והזכויות זה התשובה‪ ,‬לחזור בתשובה ולתקן את כל מה שצריכים‬ ‫אותו החכמים והמוכיחים‪ ,‬וכל יום ויום ידרוש וישקוד על דלתות מוכיחיו‪ ,‬על ידי‬ ‫לתקן‪.‬‬ ‫זה צדק לבש וקנה זכות על כל המעשים הטובים שהוא עתיד לעשותם‪ ,‬וקיבל כבר‬ ‫בשב ואל תעשה ובקום ועשה‪ ,‬להפסיק את החטאים בקום ועשה‪ ,‬ולקיים את מה‬ ‫מעכשיו את הדרגה כאילו עשאם‪.‬‬ ‫שלא עושים בשב ואל תעשה‪ ,‬יותר תורה‪ ,‬ויותר חסד‪ ,‬ויותר יראת שמים‪.‬‬ ‫וזוהי העצה‪ ,‬לקחת דרך‪ ,‬שאינה קשה‪ ,‬אבל היא בטוחה‪ ,‬שבמשך הזמן יגיע על ידה‬ ‫ובאמת הרי זו עבודה גדולה מאד‪ ,‬חיזוק בתורה ובחסד וביראת שמים‪ ,‬וכיצד‬ ‫לקיום כל המצוות בשלמות ולתיקון כל הדברים הצריכים תיקון‪ ,‬ובזה זוכה כבר‬ ‫אפשר בחודש אחד להגיע לשלמות בדברים האלה?‬ ‫מעכשיו בכל הזכויות של המעשים הטובים שעתיד לעשות‪ ,‬וכל מה שצריך לתקן‬ ‫נחשב מיד כאילו תיקן‪.‬‬ ‫וביותר שהרי כתב הרמב"ם (הל' תשובה ז‪,‬ג) שיש חיוב תשובה גם מדעות רעות‪,‬‬ ‫והיינו מידות רעות ושאיפות עולם הזה המושרשות בטבע האדם‪ ,‬וצריך לשנות את‬ ‫על ידי קביעות ללימוד המוסר ‪-‬נידון על שם סופו!‬ ‫הטבע שיהיו מידות טובות‪ ,‬וזה חיוב גמור כמ"ש והלכת בדרכיו‪ ,‬ואמרו חז"ל (שבת‬ ‫ורבינו יונה שם כתב זאת לגבי שמיעת דברי מוסר‪ ,‬וזה לשונו‪" :‬כאשר ישמע מוסר‬ ‫קלג ועוד) מה הוא רחום וחנון אף אתה וכו'‪ ,‬וזה מהמעלות העליונות המבוארות‬ ‫החכמים והמוכיחים יקשיב וישמע וייכנע ויחזור בתשובה‪ ,‬ויקבל בלבו כל דברי‬ ‫בשערי תשובה שם‪ ,‬מעלת לכת בדרכי השם‪ ,‬ויש הרבה דרגות בזה‪.‬‬ ‫התוכחות‪ ,‬ושלא יגרע דבר מדבריהם‪ .‬והנה האיש הזה ברגע קטן יצא מאפילה‬ ‫לאור גדול‪ ,‬כי עת אשר יאזין ויסכית ולבבו יבין ושב ויקבל ביום שמעו דברי‬ ‫ובאבן שלמה פ"א הובא בשם הגר"א "כל עבודת השם תלוי במידות"‪ ,‬היינו שאם‬ ‫המוכיח‪ ,‬ויקיים עליו להיותו עושה ככל אשר יורוהו תופשי התורה מן היום ההוא‬ ‫המידות אינן בשלמות כל התרי"ג מצוות אינן בשלמות‪" ,‬וכל החטאים מושרשים‬ ‫ומעלה‪ ,‬להיזהר כאשר יזהירוהו יודעי בינה לעתים‪ ,‬עלתה בידו התשובה ונהפך‬ ‫במידות"‪ ,‬מידות רעות הן הסיבה לכל החטאים‪ ,‬ו"עיקר חיות האדם הוא להתחזק‬ ‫לאיש אחר‪ .‬ומעת אשר קיבל כזאת במחשבתו וגמר עליו ככה בלבבו‪ ,‬קנה לנפשו‬ ‫תמיד בשבירת המידות ואם לאו למה לו חיים"‪.‬‬ ‫זכות ושכר על כל המצוות והמוסרים‪ ,‬ואשריו כי צדק נפשו בשעה קלה"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ומאחר שחייבים לחזור בתשובה גם על מידות רעות‪ ,‬אם כן התשובה היא השתנות‬ ‫היינו שאם אדם שומע דברי מוסר בכל יום ואוהב את התוכחות‪ ,‬אזי בודאי‪ ,‬מאחר‬ ‫של כל מהות האדם‪ ,‬ויש להתבונן כיצד אפשר להספיק לעשות את כל זה בזמן‬ ‫שהוא אוהב ורוצה את זה‪ ,‬סופו שישתנה‪.‬‬ ‫הקצר של חודש אלול‪ ,‬וכי בחודש אחד אפשר לשנות את הטבע ולקבל שלמות‬ ‫במידות‪ ,‬הרי ודאי שאי אפשר לעשות הכל בבת אחת‪ ,‬וצריכים לעלות מדרגה אחר‬ ‫וכך גם על ידי לימוד ספרי המוסר‪ ,‬אם אדם מוכיח ומבקר את עצמו‪ ,‬ויש לו בכל‬ ‫מדרגה‪.‬‬ ‫יום קביעות לביקורת עצמית‪ ,‬על ידי זה הוא יודע את מה שצריך לתקן ואינו‬ ‫מסיח דעת מזה‪ ,‬וזה דבר ידוע שמוליך לשלמות‪ ,‬ויש לו כבר מעכשיו שכר על כל‬ ‫אי אפשר 'לדלג מדרגות' בהתלהבות רגעית‬ ‫השלמות שיגיע לבסוף‪.‬‬ ‫כמו שמצינו בגמ' (ע"ז י‪,‬ב; ועוד) בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש‬ ‫קונה עולמו בכמה שנים‪ ,‬ואמר מו"ר הגרא"א דסלר זצ"ל שזה מוזכר תמיד בגמרא‬ ‫ובסדרי הישיבה יש סדר קבוע ללימוד המוסר חצי שעה בכל יום‪ ,‬אכן גם אברכים‬ ‫על כאלו שהתעוררו לתשובה ברגע אחד ומיד מתו‪ ,‬ומשום שאם היו ממשיכים‬ ‫שאינם משועבדים לסדרי הישיבה‪ ,‬אם יש להם קביעות יומית באיזה ספר מוסר‪,‬‬ ‫לחיות לא היו מחזיקים מעמד באותה מדרגה‪ ,‬כי השתנות מן הקצה אל הקצה נגד‬ ‫כל אחד לפי מה שהוא מרגיש שזה מחזק אותו ומושך אותו‪ ,‬בודאי במשך הזמן‬ ‫הטבע אינה יכולה להיות בבת אחת‪ ,‬ואמנם אדם יכול להגיע להכרת האמת גדולה‬ ‫זה ישפיע עליו שישתנה ויקבל את השלמות‪ ,‬ונקרא כבר מעכשיו על שם סופו‪.‬‬ ‫מאד לרגע אחד‪ ,‬אך תיכף לאחר מכן ירד ממדרגתו‪ ,‬ורק זמן קצר יוכל להחזיק בזה‪.‬‬ ‫זוהי הדרך הבטוחה שמביאה לתיקון כל הדברים הצריכים תיקון‪ ,‬ורבים העידו לי‬ ‫וסיפר לי מרן הגרא"מ שך זצ"ל שנכנס אליו פעם אדם אחד והתחיל לבכות על‬ ‫על עצמם שהתחילו ללמוד מוסר ומרגישים הרגשה מצוינת של אושר וסיפוק‪ ,‬כי‬ ‫מצבו העגום שנכשל באיזה דבר‪ ,‬והיה שרוי במצב רוח איום ולא היה יכול להירגע‬ ‫בלימוד המוסר אדם מכיר את עצמו ומרגיש איך שהוא משתפר‪ ,‬ומקבל הרגשות‬ ‫מצערו‪ ,‬אך כעבור יום אחד כבר נרגע לגמרי ונתקררה דעתו‪ ,‬כי כן הוא הטבע‬ ‫חדשות שלא הרגיש אותם וידיעות חדשות שמדריכות אותו‪ ,‬ויש לו דרך סלולה‬ ‫שהדעת מתקררת בזמן קצר‪ ,‬ואי אפשר להחזיק מעמד הרבה זמן עם דרגה של‬ ‫לכל רגע ורגע‪ ,‬מה לעשות ומה לא לעשות כפי דרך התורה‪ ,‬וזו הרגשה מצוינת‬ ‫קונה עולמו בשעה אחת‪.‬‬ ‫מאד!‬ ‫לכן כל אלו שקנו עולמם בשעה אחת ומתו‪ ,‬היה כדאי להם למות‪ ,‬כי אם היו‬ ‫וכאמור זוהי הדרך הבטוחה לתיקון כל המעשים‪ ,‬שגם בזמן הקצר שנותר לנו‪,‬‬ ‫ממשיכים לחיות היו יורדים ממדרגתם‪.‬‬ ‫אם נחליט מכאן ולהבא ללכת בדרך זו‪ ,‬ללמוד ספרי מוסר בקביעות ולקיים את‬ ‫כל דבריהם‪ ,‬נזכה כבר מעתה בכל הזכויות על שם סופו‪ ,‬ובזה נזכה בדין לכתיבה‬ ‫וכן מצינו בתהלים (קלט‪,‬כד) "וראה אם דרך עוצב בי ונחני בדרך עולם"‪ ,‬היינו שדוד‬ ‫וחתימה טובה‪.‬‬ ‫המלך ביקש שאם הקב"ה רואה שהוא הולך בדרך של חטאים‪ ,‬אזי "ונחני בדרך‬ ‫‪mimeged111@gmail.com‬‬ ‫ניתן לקבל את הגיליון במייל ‪:‬‬ ‫כמו כן לתרומות והנצחות‪ ,‬ולשליחת ד"ת‪ ,‬עובדות והנהגות ממרן זצוק"ל ניתן לפנות לכתובת הנ"ל‪.‬‬