gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫ילקוט מאמרים מיוחדים‬ ‫מספרי חסידות‬ ‫פרשת כי תבא‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫העומד לימין מפעלות החסידות בכל עת ועונה מיום היווסדה‬ ‫הרה"ח ר' מאיר צבי היימליך שליט"א‬ ‫מחשובי פטרוני "קול דודי" שזכה להתעטר בתואר‬ ‫◆‬ ‫◆ בריח התיכון‬ ‫לרגל שמחתו בהולדת בתו למז"ט‬ ‫הקידושא רבה בהיכל ישי"ק "שומרי החומות"‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫מפתח‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫מאור עינים‪.........................................‬ג‬ ‫אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין‬ ‫דגל מחנה אפרים‪...............................‬ז‬ ‫חומות של דמיון‬ ‫שבטי ישראל ‪ 48‬כ"ב‬ ‫‪050-413-1519‬‬ ‫ישראל‪..................................‬יא‬ ‫עבודת‬ ‫עיקר המשפט בראש השנה‬ ‫תפארת שלמה‪...................................‬יג‬ ‫מדת הסתפקות ברוחניות ובגשמיות‬ ‫קו 'קול דודי'‬ ‫מבחר שיעורים ושיחות באור החסידות‬ ‫אירופה‪:‬‬ ‫ארה"ב‪:‬‬ ‫ארה"ק‪:‬‬ ‫‪033.0551.7811‬‬ ‫‪605.313.6695‬‬ ‫‪035.100.200‬‬ ‫היכל המרכזי ‪ -‬שלוחה ‪1‬‬ ‫ג‬ ‫חסידות‬ ‫אבת יכ תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫מאור עינים‬ ‫אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין‬ ‫מהי הסוד לזכות לשפע בלי שום גבול וצמצום?‬ ‫הרה"ק מטשערנאביל זי"ע מלמדנו יסוד גדול בעבודת האדם בעסק‬ ‫ההשתדלות לפרנסה‪ ,‬שעלינו להשריש בקרבנו שמקור ההשפעה היא‬ ‫מהשי"ת בלבד‪ ,‬ולא להתפתות אחר המבט השטחי שנראה לעין כאילו‬ ‫פרנסתינו תלויה בעסקינו ובהשתדלות על הפרנסה‪ ,‬אלא לדעת ולהכיר‬ ‫בהחלט שכל השפעתינו נמשכת ויורדת אך ורק מרצון העליון ברוך הוא‬ ‫המשפיע עלינו‪.‬‬ ‫אלא מהי תכלית כל ההשתדלות והפעולות שלנו בעסק הפרנסה?‬ ‫ההשתדלות אינה אלא כלי לקבל את המשכת ההשפעה מהשי"ת‪ ,‬ולא‬ ‫יותר מזה‪ ,‬שכך היא רצונו יתברך שנעשה כלי גשמי לקבל את ההשפעה‪,‬‬ ‫מכיון שאנו נבראים גשמיים‪.‬‬ ‫ומוסיף הרה"ק כי כפי ערך בטחוננו בהשי"ת מקור כל השפעה‪ ,‬כן היא‬ ‫המשכת השפע‪ ,‬כי אע"פ שמאמינים אנו שהשי"ת מפרנס אותנו‪ ,‬אבל כל‬ ‫עוד שבלבנו אנו סומכים על ההשתדלות‪ ,‬הרי אנו מגבילים ומצמצמים‬ ‫בכך את ההשפעה לפי ערך הכלים הגשמיים שיש לנו להתפרנס‪ ,‬ועל זה‬ ‫יש קטרוגים כמה אנו ראויים‪ .‬אבל כשנבטח בהשי"ת לבדו‪ ,‬מתוך הכרה‬ ‫מוחלטת שהכל תלוי בידו לבד‪ ,‬וההשתדלות אינה מוסיפה וגורעת‪ ,‬אזי‬ ‫אנו זוכים לקבל השפעה רווחה למעלה מכל צמצום והגבלה‪ ,‬מהשי"ת‬ ‫לבד מקור ההשפעה‪.‬‬ ‫(המאמר נמצא בפרשת ואתחנן‪ ,‬ומבאר הפסוק בפרשתנו "יצו ה' איתך את הברכה באסמיך")‬ ‫חסידות‬ ‫םיניע רואמ‬ ‫ספרי‬ ‫ד‬ ‫עסקים ‪ -‬כלי להמשכת השפעת‬ ‫(תענית‬‫ובזה תבין מה שאמרו בש"ס‬ ‫ה'‬ ‫ח‪ ):‬אין הברכה מצויה אלא‬ ‫אבל מי שזוכה לדעת השלם‪,‬‬ ‫בדבר הסמוי מן העין‪ ,‬ואין העין‬ ‫ולאמונה גמורה שהוא בחינת‬ ‫שולטת בו‪ ,‬שנאמר (כח‪ ,‬ח) יצו ה' אתך‬ ‫הבטחון‪ ,‬שעיקר השפע הוא על ידי‬ ‫את הברכה באסמיך‪ .‬וגם אמרו שם‬ ‫בעל הרצון‪ ,‬והסיבה ההיא שעוסק בה‬ ‫בענין ההוא בברייתא‪ ,‬הנכנס למוד‬ ‫שממנו יסובב לו פרנסתו‪ ,‬אינו רק‬ ‫את גרנו אומר יהי רצון שתשלח לי‬ ‫כלי ריקן המקבל למה שנותנים‬ ‫ברכה בכרי הזה וכו'‪ ,‬מדד ואחר כך‬ ‫לתוכו‪ ,‬שהוא על ידי שהאדם הוא‬ ‫בירך וכו' (הרי זו תפילת שוא)‪ ,‬שאין‬ ‫מלובש בחומר גשמי‪ ,‬מוכרח לקבל גם‬ ‫הברכה מצוייה לא בדבר המדוד ולא‬ ‫כן חיותו דרך מלבוש גשמי‪ ,‬אבל לא‬ ‫בדבר המנוי וכו'‪.‬‬ ‫שהסיבה העיקר או שאפשר להתחכם‬ ‫הבוטח בעסקו מגביל את‬ ‫בהסיבה לעשותה בדרך שירבה או‬ ‫ההשפעה‬ ‫יומעט השכר ההוא מבלעדי רצון בעל‬ ‫כי באמת שפעת הפרנסה הוא לפי‬ ‫הרצון הבורא ב"ה‪.‬‬ ‫גודל הבטחון בו יתברך‪ ,‬והפשטת‬ ‫ואם עושה כך אזי הפשיט הדבר‬ ‫בטחונו מסיבות חיצוניות‪ ,‬ששם הוא‬ ‫תמיד‬ ‫ומקרבה‬ ‫מגשמיות‬ ‫התלבשות שפע פרנסתו‪ .‬דרך משל‬ ‫למקורה לבעל הרצון ששם אין צמצום‬ ‫אם הוא עוסק במשא ומתן עם כמה‬ ‫ודינים‪ ,‬ונעשה כך באמת שאינו מקבל‬ ‫עסקים שונים‪ ,‬וכל פעם משים‬ ‫פרנסתו דרך השתלשלות וצמצומים‪ ,‬כי‬ ‫בטחונו על העסק ההוא החיצוני‪,‬‬ ‫אם מיד בעל הרצון עצמו‪ ,‬בהופיעו‬ ‫שהוא רק לבוש לשפע העליון היורד‬ ‫עליו רצון חסדו ורחמיו הגמורים‪.‬‬ ‫מלמעלה‪ ,‬ולא עיקר‪ ,‬והוא מחמת‬ ‫שאין לו דעת אינו בוטח רק על‬ ‫השפע בלי גבול לבוטח במקור‬ ‫הסיבה‪ .‬אזי מביא ההשפעה לבחינת‬ ‫שזהו כוונת הפסוק‬ ‫(תהלים קמה‪ ,‬טז)‬ ‫צמצום‪ ,‬שמצמצם השפע בהסיבה‬ ‫פותח את ידך ומשביע לכל‬ ‫במחשבתו‪ ,‬שחושב הוא העיקר ולכך‬ ‫חי רצון‪' ,‬חי' דייקא שהוא במדריגת‬ ‫נמשך לו על ידי צמצומים דרך‬ ‫צדיק הנקרא חי‪ ,‬שיש בו בטחון‬ ‫העולמות כאמור לעיל ונתעורר על זה‬ ‫הגדול על בעל הרצון לבדו‪ ,‬לו‬ ‫דינים וצמצומים‪.‬‬ ‫ה‬ ‫חסידות‬ ‫אבת יכ תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫במעלה גם הסיבה הוא בדקות בלי‬ ‫'משביע רצון' דייקא המופשט ומורק‬ ‫עמל וטורח כל כך‪.‬‬ ‫מצמצומים שלא בירידת עולמות‪ ,‬רק‬ ‫מידו לבד‪ ,‬שזהו 'פותח את ידך'‬ ‫השפעה אדירה שלא נראה לעין‬ ‫דייקא‪' ,‬ומשביע לכל חי' שהוא‬ ‫וזהו נקרא בחינת 'הסמוי מן העין'‬ ‫במדריגת חי שיש בו בטחון הגמור‪,‬‬ ‫שהבטחון שלהם הוא בדבר‬ ‫לזה הוא משביע רצון שהוא ניזון‬ ‫הסמוי מן העין‪ ,‬שאינו נראה לעין‬ ‫מרצון העליון‪ ,‬ועל כן יש ברכה‬ ‫שהוא אין סוף ברוך הוא בעל הרצון‪,‬‬ ‫עליונה במזונותיו‪.‬‬ ‫ולא בדבר הסיבה הגשמיות והנראית‪.‬‬ ‫כי על הרוב הצדיקים אינן בני משא‬ ‫וזהו אלא בדבר שאין העין שולטת‬ ‫ומתן‪ ,‬ועסקי פרנסה על ידי‬ ‫בו‪ ,‬שהוא מקור הרצון אשר עין לא‬ ‫סבות גשמיות בדרך העולם‪ ,‬ומכל‬ ‫ראתה‪ ,‬שעליו הוא בטחונן לבד‪ ,‬ולכך‬ ‫מקום ניזונין בכבוד בלי טורח גדול‪,‬‬ ‫גם הסתפקות צרכן אינו נראה לעין‬ ‫ויש מהם שניזונין ומתפרנסין בכל‬ ‫הרואה מהיכן הוא בא‪ ,‬לפי שאינן‬ ‫צרכיהם במעלה יותר ויותר מאותן‬ ‫בני משא ומתן‪ ,‬ומכל מקום יש להם‬ ‫העשירים העוסקים בעסקי פרנסה‪,‬‬ ‫די ספוקן בריוח ולא בצמצום‪ ,‬שזה‬ ‫כי כל זה הוא על ידי גודל בטחונן‬ ‫הוא עבור שבטחונן הוא במי שאין‬ ‫רק בהבורא ב"ה מקור הרצון אין‬ ‫נראה לעין‪ ,‬לכך פרנסתן אינן נראה‬ ‫סוף ב"ה‪ ,‬ולא שיחשבו לבטוח שום‬ ‫מוצא לעין‪ ,‬שהוא ממקום שאין העין‬ ‫בטחון על הסבה‪ ,‬שלהן נמשך כך על‬ ‫שולטת בו‪ ,‬ולכך הברכה מצויה שם‬ ‫ידי בעל הרצון‪ ,‬המופשט מהתחלקות‬ ‫לפי שאינו בא להם על ידי צמצומים‬ ‫ודינים‪ ,‬רק רחמים פשוטים‪.‬‬ ‫שהן בחי' דינים‪ ,‬רק על ידי בעל‬ ‫הרצון‪.‬‬ ‫ולכך כפי שיעור התפשטות הבטחון‬ ‫מן הסבות‪ ,‬והתקרבותו אל‬ ‫אבל אותן שמשתפין בטחונם‪ ,‬אפילו‬ ‫בעל הרצון‪ ,‬נמשך להן כך השפע‬ ‫שבוטחים בו יתברך וגם בסיבה‬ ‫בהתפשטות מן הסבות‪ ,‬כי אם אין‬ ‫ההיא‪ ,‬שאפשר להם ליזון מן הסיבה‪,‬‬ ‫הבטחון חזק כל כך צריך הוא על כל‬ ‫שחושב ומדמה כי בהעדר הסיבה יהא‬ ‫פנים לקבל דרך איזה סיבה והתלבשות‬ ‫נעדר מפרנסתו‪ ,‬וחושב תמיד בדבר‬ ‫עב כשיעור בטחונו‪ ,‬ואם בטחונו דק‬ ‫חסידות‬ ‫םיניע רואמ‬ ‫ספרי‬ ‫ו‬ ‫מאוד‪ ,‬ועל כן יש קטרוגים תמיד‬ ‫שיש לו גבול וצמצום‪ ,‬כי כל דבר‬ ‫בכל עת ירידתה‪ ,‬ועל כן צריך הוא‬ ‫גשמי יש לו גבול וצמצום‪ ,‬והוא משים‬ ‫לקבל על ידי סיבה גשמיות‪ ,‬כפי‬ ‫בטחונו על דבר המוגבל ההוא‪ ,‬לכן‬ ‫שיעור גשמיות בטחונו‪ ,‬ולכך גם כן‬ ‫נעשה כן למעלה שההשפעה צריכה‬ ‫יוכל לתקן על ידי תפלתו באותיות את‬ ‫להיות מוגבלת ומצומצת על ידי‬ ‫השפע המתעכב בהעולמות שהן‬ ‫ירידתם דרך עולמות מסיבה לסיבה‪,‬‬ ‫אותיות כאמור לעיל‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫עד הגעתה לאותה הסיבה הגשמית‬ ‫ז‬ ‫חסידות‬ ‫אבת יכ תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫דגל מחנה אפרים‬ ‫חומות של דמיון‬ ‫כל מציאות העולם אינה אלא אחיזת עינים‬ ‫כל מציאות העולם הזה‪ ,‬הרועשת וצועקת כוחי ועוצם ידי‪ ,‬אני ואפסי עוד‪,‬‬ ‫בואו ליהנות ממחמדי העולם וכו'‪ ,‬אינה אלא אחיזת עינים מהשי"ת‪ ,‬שהוא‬ ‫מסתיר את עצמו‪ ,‬כדי שלא יגיעו אליו אלא מי שבאמת ראוי לידבק בו‪,‬‬ ‫דהיינו כלל ישראל בניו האהובים‪ ,‬ואנחנו שמבקשים באמת להגיע אליו‪,‬‬ ‫אנו שוברים את כל החומות‪ ,‬ולא מתפעלים מהרושם החיצוני של האחיזת‬ ‫עינים‪ ,‬אלא אנו דבוקים במטרה להתקרב אליו ית'‪ ,‬מתוך אמונה ברורה‬ ‫שאין שום מציאות מלבדו ית'‪.‬‬ ‫ואז מתגלה השי"ת אלינו‪ ,‬ומראה לנו בגילוי איך שהכל לא היה אלא‬ ‫אחיזת עינים‪ ,‬ללא שום מציאות עצמית כלל‪ .‬כמשל השבע חומות שמביא‬ ‫לנו הרה"ק בשם הבעש"ט זי"ע והיה מורגל רבות בפי רבותינו הק' זי"ע‬ ‫('שומר אמונים' בטחון והתחזקות פט"ו; 'דברי אמונה' תולדות פ"ו‪ ,‬נשא פי"ג)‪.‬‬ ‫זללה"ה‪( ,‬משל) למלך שעשה מחיצות‬ ‫החומות באחיזת עינים‬ ‫רבות באחיזת עינים זו לפנים מזו‪,‬‬ ‫קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה'‬ ‫וגם סיבוב מן כותל וכותל‪ ,‬נהרות‬ ‫עליך זרח כי הנה החושך‬ ‫וגם חיילות רבים מבוהלים‪ ,‬וגם‬ ‫יכסה ארץ וערפל לאומים וגו'‬ ‫דובים ואריות ושאר חיות מבוהלים‪,‬‬ ‫(הפטורה; ישעיה ס‪ ,‬א‪-‬ב)‪ .‬כי שמעתי משל‬ ‫בכדי שיראו מגשת אליו ולא כל‬ ‫מאדוני אבי זקני [הבעל שם טוב]‬ ‫חסידות‬ ‫םירפא הנחמ לגד‬ ‫ספרי‬ ‫ח‬ ‫בן המלך שובר כל החומות‬ ‫הרוצה ליטול את השם יבא ויטול‪,‬‬ ‫אבל לבן המלך אשר מעיו המו אל‬ ‫והמלך הוא נורא ומלכותו בכל משלה‪,‬‬ ‫אביו‪ ,‬וגם רחמי אב על הבן‬ ‫ואור פני המלך מאיר בכל העולמות‬ ‫לקרב אותו לאור פניו‪ ,‬אשר באור‬ ‫וכבודו מלא את הארץ‪ ,‬רק הכותלים‬ ‫פני מלך חיים נצחיים תמיד‪ ,‬ומאור‬ ‫והסובבים הם המסתירים את פני‬ ‫פני המלך מי שזוכה לראותו אזי זיו‬ ‫המלך והוא באחיזת עינים‪.‬‬ ‫פניו מבהיקים ומאירים בכל העולם‪,‬‬ ‫הסתרת המלך ממי שאינו ראוי‬ ‫וממנו יגורו כל יושבי תבל ושוכני ארץ‬ ‫כמו בפני המלך בעצמו‪ ,‬ורשות בידו‬ ‫וכרוזים יוצאים כל מי שיבא אל‬ ‫להמית ולהחיות‪ ,‬לאסור מלכיהם‬ ‫המלך‪ ,‬יתן לו המלך עושר‬ ‫בזיקים ולפתוח ולהוציא אסורים חפשי‪,‬‬ ‫וכבוד ויהיה שר אצלו עומד בהיכלו‪,‬‬ ‫בכח אור פני המלך‪.‬‬ ‫ומי הוא שאינו רוצה בזה‪ ,‬רק כשבא‬ ‫לחומה ראשונה ורואה כמה ארכה‬ ‫ובודאי בן המלך כח האב בבנו‬ ‫וגבהה ושאר דברים המבהילים לבבות‬ ‫בחכמה‪ ,‬וכשבא לחומות‬ ‫בני אדם‪ ,‬נסוג לבבו אחור‪.‬‬ ‫ולנהרות וחילות ודובים וכל המבהילים‬ ‫ויש מהם שהולך כמה חומות זו‬ ‫ומסתירים את פני המלך‪ ,‬תמה עצמו‬ ‫לפנים מזו‪ ,‬ושם יש שרים‬ ‫למאוד מה זה מלך רחמן כמותך‬ ‫נכבדים ממונים מאת המלך‪ ,‬מפזרים‬ ‫כרחם אב על בנים‪ ,‬תסתיר עצמך‬ ‫ממון רב לבא לפנים מן החומות‪,‬‬ ‫בהסתרות כאלו‪ ,‬ואני אנה אני בא‬ ‫ולפעמים אחרי רואו שיש לו כל הון‬ ‫וצועק 'אלי אלי למה עזבתני' (תהלים‬ ‫יקר וכבר מצא ידו ואוצרות ממון‪,‬‬ ‫כב‪ ,‬ב)‪ ,‬ובכח לבבו הבוער והנשבר לבא‬ ‫נסוג אחור‪ ,‬אף על פי שראה כבר‬ ‫אל אביו‪ ,‬מוסר עצמו ודוחק עצמו‬ ‫שהלך כמה חומות ונהרות ואין שם‬ ‫בכח לדלג על החומות ונהרות‪ ,‬ומפזר‬ ‫פגע רע ואין מים ואין חומה‪ ,‬מכל‬ ‫כל הונו לחיילות הסובבים שמה‪.‬‬ ‫מקום אחר אשר כל חומה וחומה‬ ‫ובראות אביו געגועיו ומסירות‬ ‫גבוהה ורחבה מראשונה‪ ,‬ואיומה כדי‬ ‫נפשו‪ ,‬ושועתו עלתה באזני‬ ‫להבהיל יותר שלא יקרב מי שירצה אל‬ ‫אביו המלך‪ ,‬והסיר האחיזות עינים‬ ‫המלך‪.‬‬ ‫ט‬ ‫חסידות‬ ‫אבת יכ תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫המה שלא יקרבו אלי שונאיך‪ ,‬אשר‬ ‫הללו‪ ,‬וירא אין שום חומה ולא שום‬ ‫אינם רוצים בטובתך‪ ,‬והמגדילים עליך‬ ‫מסך מבדיל‪ ,‬רק ארץ מישור וגנות‬ ‫רוצים‬ ‫ואינם‬ ‫עליך‬ ‫והמלשינים‬ ‫ופרדיסים‪ ,‬והכלי עונג ומשרתי המלך‬ ‫במלכותך‪ ,‬והמה רוצים לירש את‬ ‫עומדים בלבושי יקר‪ ,‬וכל מיני מזמרים‬ ‫מלכותך‪ ,‬כי יודעים הם כל זמן שאתה‬ ‫עומדים‪ ,‬והמלך יושב על כסא מלכותו‬ ‫חי מלכותם לא יכון בידם‪ ,‬לכן אם‬ ‫והארץ האירה מכבודו‪.‬‬ ‫יבואו לפני ילשינו עליך במעשים‬ ‫הכעורים אשר הלכת עמהם ואחרי‬ ‫תכלית ההסתרה‪ :‬הבירור‪ ,‬מי‬ ‫עצתם בבית המשתה‪ ,‬וכמעט היית‬ ‫מחפש את המלך עצמו‬ ‫בכל רע‪ ,‬לולא שמעתי עד כה לעצתם‬ ‫וירא ויפול על פניו ויאמר אהה‬ ‫הרעה להדיחך ממני והם ישלטו‬ ‫אדוני המלך אבי ומלכי‪ ,‬מה‬ ‫במלכותי‪.‬‬ ‫זאת ומה זה אשר הסתרת פניך‬ ‫ממני‪ ,‬הסתרת פניך הייתי נבהל‬ ‫ועתה בני אל תירא ואל תיחת‪ ,‬כי‬ ‫(תהלים ל‪ ,‬ח)‪ ,‬מחיילותיך ומחומותיך‬ ‫אורך אורי‪ ,‬ומלכותי בכל‬ ‫ושאר דברים המבהילים אותי‪ ,‬וכמעט‬ ‫משלה לך היא ולך ישתחוו כולם‪,‬‬ ‫אשר אבדתי‪.‬‬ ‫אחרי שובך אלי ואחרי ראותי געגועיך‬ ‫אלו‪ ,‬והם לא יבואו לפני לראות את‬ ‫ויאמר המלך קום בני חביבי‪ ,‬ויושט‬ ‫אור פני‪ ,‬כי לא יוכלו מפני גודל‬ ‫לו את שרביט הזהב אשר‬ ‫והפחדים‬ ‫והסביבים‬ ‫המחיצות‬ ‫בידו ויחזקהו וילבישהו הודו ואורו‬ ‫המבהילים‪ ,‬וכטוב בעיניך תעשה מהם‪,‬‬ ‫ולבושו וכתרו נתן בראשו‪ ,‬ויאמר לו‬ ‫כל גוי וממלכה אשר לא יעבדוך וצרת‬ ‫לא למענך ועליך עשיתי את כל זאת‪,‬‬ ‫עד רדתה‪ ,‬והנמשל מובן‪.‬‬ ‫רק למען נסותך ולדעת את אשר‬ ‫בלבבך יראתך ואהבתך אלי‪ ,‬ועתה בני‬ ‫בהתגלות ההסתרה נופלים כל‬ ‫אהובי עבור בכל העולם‪ ,‬והנה מהודי‬ ‫החומות‬ ‫נתתי עליך ואורי על פניך מאירים‬ ‫ולבושי תלביש וכתר יתן בראשך‪ ,‬למען‬ ‫וזהו 'קומי אורי כי בא אורך' פירוש‬ ‫דעת כל עמי הארץ כי בני אתה‪.‬‬ ‫לשון הסתלקות האור‪ ,‬כמו כי‬ ‫בא השמש כדי שעליך יזרח כבוד ה'‪,‬‬ ‫והסתרות והפחדים הכל אשר ראית‪,‬‬ ‫חסידות‬ ‫םירפא הנחמ לגד‬ ‫ספרי‬ ‫י‬ ‫אלקינו‪ ,‬והנה אור פני המלך עלינו‪,‬‬ ‫'כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל‬ ‫ויסר מעלינו עון וילבש אותנו מחלצות‪,‬‬ ‫לאומים' כי החשך והמסכים המבדילים‬ ‫וישם את צניף הטהור על ראשינו‪,‬‬ ‫יפלו על הבאים ללחום עמך‪ ,‬אבל מי‬ ‫שהם מוחין עלאין (השגות אלקות) של‬ ‫שיודע שכל הדברים המסתירים את‬ ‫חיים נצחיים‪ ,‬ומהודו ואורו נמשך‬ ‫פני המלך אין זה הסתרה‪ ,‬כי מלא‬ ‫עלינו זהו אור התורה הקדושה‪ ,‬כמו‬ ‫כל הארץ כבודו‪.‬‬ ‫שאומרים (בתפלת י"ח) כי באור פניך‬ ‫וצועק בלב נשבר אל אביו זה הקב"ה‪,‬‬ ‫נתת לנו תורת חיים‪ ,‬וכח והיכולת‬ ‫אחר אשר הוא יודע כי מלך‬ ‫בידינו לעשות ולמלוך ולהמית ולהחיות‪,‬‬ ‫רחמן הוא‪ ,‬ובחסדו ברא את כל‬ ‫כמו שאיתא בש"ס (בראשית רבה עז‪ ,‬א)‬ ‫העולם‪ ,‬ורוצה שיכירו את אלוקותו‪,‬‬ ‫שצדיקים דומים להקב"ה מה הקב"ה‬ ‫ויודע שנשמתו נחצבה ממש ממנו‪,‬‬ ‫מחיה מתים וכו' מה הוא רופא‬ ‫כמו שנאמר (בראשית ב‪ ,‬ז) ויפח באפיו‬ ‫חולים‪.‬‬ ‫נשמת חיים‪ ,‬וכלום אדם נופח וכו'‪,‬‬ ‫אם כן למה הוא מסתיר את עצמו‪,‬‬ ‫וזהו 'אשרי העם יודעי תרועה' לשון‬ ‫ומשבר את לבבו הרם ומתודה על‬ ‫שבירה‪' ,‬ה'' פירוש שמבינים‬ ‫חטאיו וצועק ובוכה‪.‬‬ ‫שכל המסכים המבדילים הם מאת ה'‪,‬‬ ‫והם ממש רק אחיזת עינים‪' .‬באור‬ ‫ידי זה נשברו החומות של‬ ‫ועל‬ ‫פניך יהלכון' ובאור פני מלך חיים‪.‬‬ ‫שקרים המבדילים בינינו לבין‬ ‫אי‬ ‫חסידות‬ ‫אבת יכ תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫עבודת ישראל‬ ‫עיקר המשפט בראש השנה‬ ‫למה עדיף לנו שפע שתלוי במעשינו משפע חינם?‬ ‫ישנם שני דרכים בהם משפיע השי”ת את השפע בעולם‪ .‬דרך אחת היא‬ ‫השפעה מחסדו הגדול לקיום הבריאה ללא שום חשבונות אם ראויים‬ ‫לכך‪ .‬ובדרך זו ניזונים כל אומות העולם אף שאינם ראויים‪ .‬הדרך השניה‬ ‫היא שפע לפי מדה‪ ,‬לכל אחד כפי מה שהוא ראוי‪ ,‬והיא שפע מתוך קשר‪,‬‬ ‫שהמשפיע רוצה את הקשר‪ ,‬ולכך מגביל את השפע לפי הקשר‪.‬‬ ‫אנו כלל ישראל בנים אהובים למקום‪ ,‬אין אנו רוצים כלל בשפע ללא‬ ‫שום חשבון‪ ,‬כי כל אחד מאיתנו רוצה יותר את הקשר עם השי”ת מעל‬ ‫כל שפע ותענוג גשמי‪ .‬וזה ההבדל בין ישראל לאומות‪ ,‬כי האומות שאינם‬ ‫שייכים לקשר בהשי”ת עיקר המבוקש שלהם היא השפע‪ ,‬אבל אנו‬ ‫מעדיפים שפע מתוך קשר‪.‬‬ ‫וזהו עיקר המשפט בראש השנה הבעל”ט‪ ,‬אם נקבל את השפע בדרך של‬ ‫קשר או לא ח”ו‪ ,‬ואנו מבקשים שהשפע יהיה תלוי בנו‪ ,‬וזאת כל תשוקתינו‬ ‫לעורר רצונו לייחד אלקותו עלינו‪ ,‬ולקשרנו אליו משך כל השנה הבאה‪.‬‬ ‫שני שבילי השפע‬ ‫בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים‬ ‫ונראה לומר דהכתוב מרמז לנו דבר‬ ‫ינוסו לפניך (כח‪ ,‬ז)‪ .‬ובתוכחה‬ ‫גדול‪ ,‬לפי מה שהקדמנו‬ ‫נאמר להיפך (בדרך אחד תצא אליו‪ ,‬ובשעה‬ ‫לעיל שיש שביל השופע במתנת תנם‬ ‫דרכים תנוס לפניו; כח‪ ,‬כז)‪ .‬ועיין מ"ש‬ ‫וחסד‪ ,‬אשר הבורא ברוך הוא יסד בה‬ ‫ברמב"ן על סך שבעה דרכים‪.‬‬ ‫חסידות‬ ‫לארשי תדובע‬ ‫ספרי‬ ‫בי‬ ‫יניקה מהנהגת שבע ספירות‬ ‫את עולמו לצורך העולם‪ ,‬אפילו חס‬ ‫וזהו פירוש בדרך אחד יצאו אליך‪,‬‬ ‫ושלום אין אדם שיעבדהו‪ ,‬אשר בזה‬ ‫דהיינו שירצו בזה שיהיה דרך‬ ‫השביל מתפרנסים העכו"ם העוזבים‬ ‫אחד בשוה‪ .‬אבל על פי שבעה דרכים‬ ‫אותו ואת עבודתו‪ .‬וגם נברא שביל‬ ‫ינוסו לפניך‪ ,‬דהיינו ההנהגה הנקראת‬ ‫העבודה והנהגת מדה במדה‪ ,‬אשר‬ ‫שבעה על שם שבעה ספירות וראו כל‬ ‫בה יקרא אלקי ישראל לשלם לאיש‬ ‫עמי הארץ ויראו ממך (כי האומות אין‬ ‫כמעשהו‪.‬‬ ‫שייכות לשפע מתוך קשר)‪.‬‬ ‫עיקר המשפט בראש השנה‬ ‫וזה הענין ניחא כשישראל עושים‬ ‫ותמיד בראש השנה עיקר המשפט‪,‬‬ ‫רצונו אז טוב להם הנהגת‬ ‫שהמקטרגים והשרים רוצים‬ ‫שבעה הנ"ל ורע לשונאי ה'‪ .‬אבל‬ ‫השפע התמידית ומתנת חנם וחסד‪,‬‬ ‫נהפוך הוא כשחס ושלום אינם עושים‬ ‫ולא שתהיה נובעת על פי צינור‬ ‫רצונו‪ ,‬אין בהם כח לעמוד ולינק‬ ‫עבודת עושי רצונו‪ ,‬כדי שיהיו כולם‬ ‫ההשפעה‪ ,‬אם לא מדרך אחד שהוא‬ ‫מקבלים ההשפעה בשוה‪.‬‬ ‫מתנת חנם‪ ,‬אבל בשבעה דרכים תנוס‪,‬‬ ‫אבל אנחנו עמו עושים רצונו‬ ‫כיון שאתה כמוהו אינך עושה רצונו‬ ‫ותוקעים בשופר‪ ,‬ומקבלים‬ ‫של מקום‪.‬‬ ‫מלכותו ועבודתו‪ ,‬כדי שעל ידי‬ ‫וזה קללת התוכחה עד שישובו ישראל‬ ‫התעוררות התחתון יתעורר למעלה‬ ‫לעשות רצון קונם ויגבירו כח‬ ‫שיקרא שמו אלקי ישראל‪ ,‬ותהיה‬ ‫לרשת ההשפעה הקדושה על פי‬ ‫שפע הברכה נוזלת על פי עבודתינו‪,‬‬ ‫הנהגת מדה במדה הנקרא שבעה‪ ,‬ואז‬ ‫מדה במדה לשלם שכר לעושי מצוה‬ ‫לא יתערב זר בשמחתנו כמו שכתבתנו‬ ‫לאוהביו וליראיו‪ ,‬ולעובדיו בשבע מדות‬ ‫למעלה עי"ש‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫הקדושים‪ ,‬ולהעניש לעוברי עבירה‪.‬‬ ‫גי‬ ‫חסידות‬ ‫אבת יכ תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫תפארת שלמה‬ ‫מדת הסתפקות ברוחניות ובגשמיות‬ ‫המצוות הם עצות ודרכים איך להגיע לדביקות ה'‪ ,‬ובאמת כל מצוה‬ ‫מיוחדת לעצמה שמביא לנו דביקות ה' במקום נוסף בתוך חיינו‪ ,‬במאמר‬ ‫זה מבאר רבינו‪ ,‬כי מיוחדת מצות הביכורים להאיר לנו לקבל את כל‬ ‫השפעתינו להיות מאוחד עם השי"ת‪ ,‬ולא ח"ו כנפרד ממנו‪ ,‬ע"י ההכרה‬ ‫הברורה שאין לנו שום כח ומציאות מבלעדי השי"ת‪ ,‬והשפעה כזה היא‬ ‫באה מצד הקדושה‪ ,‬ולכן היא בשלימות ללא שום חסרון‪ ,‬שיכולים אנו‬ ‫להסתפק במועט ולהיות שמח בחלקו‪.‬‬ ‫ולא בהשפעות גשמיות בלבד הדברים אמורים‪ ,‬אלא גם בעבודת השי"ת‪,‬‬ ‫שכאשר אנו מכירים שהכל הוא מהשי"ת‪ ,‬נוכל להסתפק בכוחות שנתן‬ ‫לנו השי"ת‪ ,‬ולא לרצות במדריגות וכוחות שאינם שלנו‪ ,‬אף שצריכים אנו‬ ‫להשתוקק יותר ויותר להתדבק בה' ולעלות ממדריגה למדריגה‪ ,‬עם כל זה‬ ‫אין לנו לחפש כוחות של אחרים שלא ניתן לנו‪ ,‬אלא לנצל את כל כוחנו‬ ‫שחנן השי"ת אותנו לעבודתו ית' באהבה ויראה‪ ,‬וזהו עבודתינו גם עתה‬ ‫כשאין לנו מצות הביכורים בפועל‪.‬‬ ‫הזוה"ק (משפטים צו‪ ):‬הוא קורא‬ ‫המצוות הם תרי"ג עצות לדביקות‬ ‫להמצוות ופקודי אורייתא עטין‬ ‫ה'‬ ‫(‪-‬עצות)‪ ,‬והוא כי אמנם בכל מצוה‬ ‫ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה'‬ ‫ומצוה יש בה עצות ודרכים איכה‬ ‫אלוקיך‪ .‬הנראה לי דהנה‬ ‫חסידות‬ ‫המלש תראפת‬ ‫ספרי‬ ‫די‬ ‫הזן 'ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו‬ ‫להגיע אל עבדות הבורא‪ ,‬וממנו יסייע‬ ‫ואל יחסר לנו' כשבא מטובו הגדול‬ ‫לאהבת ה' יתברך ולדביקותו וליראתו‬ ‫אין חסר כלום‪ ,‬ולזה מסיים כאמור‬ ‫כל הימים‪.‬‬ ‫פותח את ידך כו'‪ ,‬וזה גם כן 'וכל‬ ‫טוב אל יחסרנו' כשבא מבחינת כ"ל‬ ‫מצות ביכורים מביא הסתפקות‬ ‫טו"ב יחוד של מעלה הנה הכל מלא‬ ‫במועט‬ ‫בלי שום חסרון‪.‬‬ ‫כמו שיש במצות ציצית סיוע וסגולה‬ ‫ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי‬ ‫ולהיפך בהשפעה מסטרא אחרא ח"ו‬ ‫עיניכם כמבואר בפסוק (במדבר טו‪ ,‬לט)‪,‬‬ ‫נקראת צמאה‪ ,‬כי מי שיש לו‬ ‫ובמצות תפלין למען תהיה תורת ה'‬ ‫מנה רוצה מאתים (קהלת רבה א‪ ,‬לב)‪,‬‬ ‫בפיך (שמות יג‪ ,‬ט) וכדומה בשאר‬ ‫ולא יכול למלאות תאוותו כי כל מה‬ ‫המצות כמבואר לכל מבקשי ה'‪ ,‬והנה‬ ‫שיש לו מבקש עוד יותר‪ ,‬וזה שהיה‬ ‫כן במצוה הזאת מצות בכורים‪ ,‬יש בה‬ ‫ענין מצות הבכורים שיהיה לו שלימות‬ ‫ענין לימוד למדת הסתפקות בכל דבר‬ ‫בכל אשר לו ושמחת בכל הטוב וגו'‪.‬‬ ‫להיות שמח בחלקו‪ ,‬כמו שאמרו (אבות‬ ‫הסתפקות בעבודת ה' כפי‬ ‫פ"ד מ"א) איזהו עשיר השמח בחלקו‪.‬‬ ‫מדריגתו וכוחו מן השמים‬ ‫והנה כן הוא בעניני צרכי עולם הזה‬ ‫שפע מצד הקדושה הוא‬ ‫השלימות ומדת ההסתפקות‪,‬‬ ‫בשלימות והסתפקות‬ ‫וכן הוא גם כן בעניני עבדות השי"ת‬ ‫והנה יש שני בחינות בהשפע הבאה‬ ‫השלימות‬ ‫בחינת‬ ‫הוא‬ ‫ברוך‬ ‫לו לאדם‪ ,‬יש שבא לו מסטרא‬ ‫והסתפקות‪ ,‬היינו שיסתפק האדם‬ ‫דקדושה‪ ,‬והוא תמיד בשלימות כמו‬ ‫במה שחנן לו אלקים בחכמה בינה‬ ‫שאנו אומרים בברכת המזון כי אם‬ ‫ודעת ויראה‪ ,‬להסתכל בעצמו תמיד‬ ‫לידך המלאה הפתוחה הקדושה‬ ‫ולפקח על כל דרכיו‪ ,‬ולא יאמר בלבבו‬ ‫והרחבה‪ ,‬היינו כשהשפע באה‬ ‫לאמר לעלות במעלות הגדולים‪ ,‬אם כי‬ ‫מהקדושה ומלאה לא תחסר כל בה‪,‬‬ ‫ראה יראה רעהו גדול ממנו בהשגתו‬ ‫וזהו מלא ברכת ה'‪ ,‬ומשביע לכל חי‬ ‫וצדקתו‪ ,‬הנה הוא אך בתומו יתהלך‬ ‫רצון‪ ,‬כי כשבא מהקדושה הנה נשבע‬ ‫כל הימים‪.‬‬ ‫הרצון ואין חסר לו עוד‪ ,‬וזה ברכת‬ ‫וט‬ ‫חסידות‬ ‫אבת יכ תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫מורה לנו ליתן תודה לה' על חלקו‬ ‫אם כי מחויב האדם לומר מתי יגיעו‬ ‫הישראלי אשר בו‪ ,‬ואשר זכה להתקרב‬ ‫מעשי למעשה אבותי (תנא דבי‬ ‫לעבודתו ית"ש‪ ,‬והלואי ישלים חלקו‬ ‫אליהו רבה פכ"ה)‪ ,‬בכל זה אם אינו בכח‬ ‫לפי הראוי לו לפי השי"ת ברוך הוא‪.‬‬ ‫השגתו וקדושתו אל יהרהר אחריו‬ ‫חלילה‪ ,‬וח"ו אל יקנא לרדוף אחריו‬ ‫מצות ביכורים מביא הסתפקות‬ ‫חלילה‪ ,‬אך יהיה לו מדריגתו לשלימות‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‬ ‫אתו‪ ,‬ויודה לה' וישמח בחלקו כשאומר‬ ‫בכל יום שלא עשני עובד כוכבים‪ ,‬שלא‬ ‫וזהו פירוש 'ושמחת בכל הטוב'‬ ‫עשני עבד וכו'‪ ,‬שלא עשני אשה‪.‬‬ ‫שיהיה לך שמחה ומדת‬ ‫ההסתפקות כאלו היה לך כל הטוב‬ ‫מתחיל בגנות לשמוח בשלימות‬ ‫בשלימות בעולם הזה‪ ,‬והטעם אשר‬ ‫על חלקו‬ ‫נתן לך ה' אלקיך (כי ההשפעה) באה לך‬ ‫ובשביל זה הענין אומרים בפרשת‬ ‫מהקדושה מה' ומשפע העליונה‪ ,‬כן‬ ‫בכורים ארמי אובד אבי‪,‬‬ ‫בעניני העבדות‪' ,‬ושמחת' כי הוא‬ ‫וכן בהגדה מתחיל בגנות ומסיים‬ ‫אשר נתן לך ה' אלקיך אין להרהר‬ ‫בשבח‪ ,‬מתחלה עובדי ע"ג היו אבותינו‬ ‫אחריו כלל‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו‪ ,‬שזה‬ ‫ֵמ'אַ ׁ ְשֵרי' ַעד‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫קל‬ ‫'אַ ָּתה הָ ְראֵ תָ '‬ ‫עם הבנה והארה פנימית‬ ‫ב לנשיאה‬ ‫כל‬ ‫בא מקום‪ ,‬בדרכים‪,‬‬ ‫כ‬ ‫על סניות‪ ,‬בתפילות‪,‬‬ ‫הפארענטשעס‪,‬‬ ‫וביני לביני‬ ‫הסט שיאיר לך את ימי‬ ‫הרחמים‪ ,‬המלכות והיחוד‬ ‫נמ_‪+‬ליכו וניח‪+‬דו‬ ‫מתוך מאמרי העלון המלהיב 'יחידתי'‬ ‫ארבע חוברות בפורמט כיס‬ ‫אלול • ראש השנה • יום כיפור • סוכות ושמחת תורה‬ ‫להשיג בחנויות‬ ‫ובמוקדים‬ ‫להזמנת מוקד ולכמויות‪:‬‬ ‫אגף הוצאה לאור‬ ‫הקבועים‬ ‫‪ 02-535-9903‬שלוחה ‪4‬‬ ‫משעה ‪ 7‬בערב‬