gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת כי תבוא‬ ‫תשפ"ו | שנה ג' | גליון קמב‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫מכון 'אמונים נצר' קאסאן‬ ‫‪‬‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫‪‬‬ ‫דברות קודש‬ ‫רעווא דרעווין פרשת כי תצא תשפ"ו‬ ‫שבת שבע ברכות ‪ -‬לבת כ''ק מרן רבינו שליט''א‬ ‫'אני לדודי ודודי לי' בחודש אלול מתגלה האהבה והקרבה של השי"ת לעמו‬ ‫ישראל������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������ה‬ ‫'ודודי לי' אנו נותנים נחת ותענוג למעלה ⋅ 'צור לבבי וחלקי אלקים לעולם' אין באפשרותנו להיפרד‬ ‫מהשי"ת ⋅ 'פתחו לי פתח של מחט' עבודתנו היא לפתוח בתשובה ⋅ 'שאינך כפוי טובה' התיקון‬ ‫בהכרת הטוב בנישואין ⋅ 'כי יקח איש אשה חדשה' התחדשות והתחזקות בחודש אלול ⋅ 'ברחמים‬ ‫גדולים אקבצך' התעוררות לבקשה על הישועה‬ ‫פניני אמונים נצר‬ ‫עבודת חודש אלול מתוך שמחה‬ ‫כי ימינך פשוטה ⋅ ואתא שונרא‪................................................................................‬טו‬ ‫דברות קודש‬ ‫רעווא דרעווין פרשת כי תצא תשפ"ו‬ ‫שבת שבע ברכות ‪ -‬לבת כ''ק מרן רבינו שליט''א‬ ‫'אני לדודי ודודי לי'‬ ‫בחודש אלול מתגלה האהבה והקרבה של השי"ת לעמו ישראל‬ ‫'ודודי לי' אנו נותנים נחת ותענוג למעלה ⋅ 'צור לבבי וחלקי אלקים לעולם' אין‬ ‫באפשרותנו להיפרד מהשי"ת ⋅ 'פתחו לי פתח של מחט' עבודתנו היא לפתוח‬ ‫בתשובה ⋅ 'שאינך כפוי טובה' התיקון בהכרת הטוב בנישואין ⋅ 'כי יקח איש‬ ‫אשה חדשה' התחדשות והתחזקות בחודש אלול ⋅ 'ברחמים גדולים אקבצך'‬ ‫התעוררות לבקשה על הישועה‬ ‫לביתו שנה' הם אותיות הוי"ה‪ .‬ויש להבין‬ ‫בפרשתן (כא י) 'כי תצא למלחמה על‬ ‫השייכות לזה בפסוק כאן‪.‬‬ ‫אויביך ונתנו ה' אלקיך בידך‬ ‫ושבית שביו'‪ .‬ויש לדקדק על שנקט‬ ‫אמת (פרשת שופטים שנת תרל"ח ד"ה‬ ‫השפת‬ ‫שופטים ושוטרים) מביא מזקינו‬ ‫בתחילה 'אויביך' בלשון רבים‪ ,‬וסיים 'ונתנו'‬ ‫הרה"ק החידושי הרי"מ זי"ע שעניינו של‬ ‫בלשון יחיד (ועי' כלי יקר כאן)‪.‬‬ ‫חודש אלול נרמז בפסוק (תהלים ק ג) 'דעו‬ ‫עוד בפרשה (כד ה) 'כי יקח איש אשה‬ ‫כי ה' הוא אלקים הוא עשנו ולא אנחנו'‪,‬‬ ‫חדשה לא יצא בצבא ולא יעבור עליו‬ ‫שהקרי הוא 'ולו אנחנו' והכתיב הוא 'ולא‬ ‫לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח‬ ‫אנחנו'‪ ,‬ותיבות אלו 'לו לא' הם אותיות‬ ‫את אשתו אשר לקח'‪ ,‬וכתב בעל הטורים‬ ‫חודש 'אלול'‪ ,‬ויש לדעת הרמז בזה‪.‬‬ ‫(ד"ה נקי) שסופי התיבות של 'נקי יהיה‬ ‫ה‬ ‫האדם על השנה החולפת היאך עברה עליו‪,‬‬ ‫עומדים אנו בשבת שבע ברכות בעת‬ ‫כמה התעסק בה במילוי חובתו בעולמו‬ ‫שהשמחה במעונו‪ ,‬וכבר הזכרנו‬ ‫ובריבוי כבוד שמים‪ ,‬וכמה ח"ו היה שקוע‬ ‫מאמר הצדיקים (קונטרס ויגד משה שבסו"ס שלחן‬ ‫וטרוד בהבלים ובעניינים שונים שאינם‬ ‫העזר דף יח) ששמחת נישואין בחודש אלול‬ ‫נוגעים כלל לתפקידו בעולם‪ ,‬דברים שלא‬ ‫יש בה משום הכנה מיוחדת לימים הנוראים‬ ‫יועילו ולא יצילו‪ .‬בחודש אלול מתעורר‬ ‫הבעל"ט‪ ,‬ואמש אמרו כאן טעם אחד לזה‪,‬‬ ‫האדם מקול השופר להתעורר מתרדמתו‬ ‫והוא על פי דברי חז"ל (ילקוט שמואל רמז קיז)‬ ‫ושינתו‪ ,‬ולהבין שהוא שגה בכל השנה‬ ‫שהחתן מוחלין לו כל עוונותיו‪ ,‬ובספה"ק‬ ‫בהבל וריק‪ ,‬להוסיף הון וכבוד ושאר דברי‬ ‫דגל מחנה אפרים (פרשת בא ד"ה א"י ולכל) כתב‬ ‫הבל‪.‬‬ ‫שגם לכל המשתתפים יש מחילת עוונות‪,‬‬ ‫על זה אומר לנו הרמב"ם שעצה אחת‬ ‫וזוהי ההכנה המיוחדת בנישואין שבחודש‬ ‫יש בידינו‪ ,‬להתעורר בתשובה ולזכור‬ ‫אלול‪ .‬ויש לומר עוד טעם בזה‪.‬‬ ‫את הבורא ולהתחדש בקיום התכלית‬ ‫'האי עלמא כהילולא דמיא'‬ ‫בעולם‪ .‬כבר הזכירו היום את דברי‬ ‫התעוררות מנישואין לזה העולם‬ ‫התולדות יעקב יוסף (פרשת במדבר ד"ה עוד‬ ‫נראה לי) שמביא 'מהרב המגיד מו"ה מנחם‬ ‫כתב הרמב"ם (תשובה פ"ג ה"ד) 'אף על פי‬ ‫זי"ע' שפירש דברי חז"ל (עירובין נד‪ ).‬ששמואל‬ ‫שתקיעת שופר בראש השנה גזירת‬ ‫אמר לרב יהודה 'שיננא חטוף ואכול חטוף‬ ‫הכתוב‪ ,‬רמז יש בו‪ ,‬כלומר עורו ישנים‬ ‫ואישתי‪ ,‬דעלמא דאזלינן מיניה כהילולא‬ ‫משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם‪,‬‬ ‫דמיא'‪ ,‬שהדמיון בין שמחת חתונה לזה‬ ‫וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו‬ ‫העולם הוא‪ ,‬כמו שבשמחת נישואין יש‬ ‫בוראכם‪ ,‬אלו השוכחים את האמת בהבלי‬ ‫הרבה טרחות והכנות שעושים במשך‬ ‫הזמן‪ ,‬ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא‬ ‫חודשים שלמים טרם השמחה‪ ,‬וישנם‬ ‫יועיל ולא יציל‪ ,‬הביטו לנפשותיכם והטיבו‬ ‫הרבה מאוד עניינים שצריך לסדר ולארגן‬ ‫דרכיכם ומעלליכם‪ ,‬ויעזוב כל אחד מכם‬ ‫קודם השמחה‪ ,‬אמנם כל בר דעת מבין‬ ‫דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה'‪.‬‬ ‫שתכלית החתונה אינה המאכלים או הכלי‬ ‫בדבריו הקדושים ובלשונו הזהב מעורר‬ ‫שיר וכדו'‪ ,‬אלא אותם הרגעים בהם החתן‬ ‫אותנו רבינו הרמב"ם על עבודת‬ ‫מקדש את הכלה‪ ,‬שזה שורש ויסוד הכול‪,‬‬ ‫בחודש אלול ועל ההתבוננות הנדרשת לנו‬ ‫וכל השאר הוא סביב זה‪.‬‬ ‫כהכנה לשנה החדשה הבעל"ט‪ ,‬שיתבונן‬ ‫ו‬ ‫חכמים (אבות פ"ב מי"ב) כל מעשיך יהיו לשם‬ ‫כמו כן בעבודתנו בזה העולם‪ ,‬שישנם‬ ‫שמים‪ ,‬שאפילו דברים של רשות וכו'‪,‬‬ ‫הרבה עניינים שהאדם צרך לעשות‬ ‫יהיו כולם לעבודת בוראך או לדבר הגורם‬ ‫כדי להביא טרף לביתו וכדי להחיות את‬ ‫עבודתו'‪.‬‬ ‫נפשו וכדו'‪ ,‬אמנם כל איש אשר רוח בו‬ ‫מבין אל נכון שלא לצורך כך נברא בזה‬ ‫'ודודי לי'‬ ‫העולם‪ ,‬אלא תכלית הכל היא כדי לגלות‬ ‫אנו נותנים נחת ותענוג למעלה‬ ‫אלוקותו בעולם על ידי קיום התורה‬ ‫הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע הוא סניגורן‬ ‫והמצוות‪ ,‬ולהדבק בהשי"ת ב"ה בתכלית‬ ‫של ישראל‪ ,‬ותמיד מלמד זכות‬ ‫הדבקות‪ ,‬וכל שאר הדברים הם רק טפלים‬ ‫על כל זרע ישראל‪ ,‬אמנם במקום אחד יוצא‬ ‫ועראיים לזה‪ .‬ובזה מפרש התולדות את‬ ‫מגדרו וכותב (קדושות לפורים קדושה שלישית) בזה‬ ‫דברי המשנה (אבות פ"א מי"ד) 'אם אין אני‬ ‫הלשון‪' :‬וזה הוא עיקר עבודת האדם עבור‬ ‫לי מי לי'‪ ,‬שתיבת 'לי' מרמזת על הייחוד‬ ‫לעשות נחת רוח להבורא ברוך הוא‪ ,‬אמנם‬ ‫והקידושין [מלשון הרי את מקודשת 'לי']‪ ,‬ועל‬ ‫אם מתייאש את עצמו ואומר שאין להקדוש‬ ‫זה אמרה המשנה‪' ,‬אם אין אני לי' דהיינו‬ ‫ברוך הוא נחת רוח במעשיו‪ ,‬הגם שיהיה‬ ‫'אם אין אני עושה כל התורה והמעשים‬ ‫סובר שהוא עניו ושפל ברך‪ ,‬אם מתייאש‬ ‫לתכלית הדבקות בו ית' שהוא ענין לי‪ ,‬אם‬ ‫את עצמו ואומר שאין להקדוש ברוך הוא‬ ‫כן מי לי'‪ ,‬מה יתרון בכל עמלי‪ ,‬עכת"ד‪.‬‬ ‫נחת רוח בתחתונים אין זה נקרא עניו ושפל‬ ‫נמצא שכמו שכל הטרדות והממון‬ ‫ברך‪ ,‬אדרבה הוא נוטה קצת למינות‪,‬‬ ‫והטרחות שעוסקים בהם‬ ‫ואין זה עניו ושפל ברך העולה על לב בני‬ ‫חודשים ארוכים‪ ,‬הכל מסתובב סביב הרגע‬ ‫האדם‪ ,‬כי אין נחת רוח להקדוש ברוך הוא‬ ‫שהחתן מקדש את הכלה ומקיים את‬ ‫מהעושין רצונו‪ .‬רק זה הדרך שאדם מתענג‬ ‫מצות הנישואין הגדולה ומעורר את היחוד‬ ‫בעת אשר לומד ומקיים מצוותיו ועיקר‬ ‫השלם לעילא‪ ,‬וחוץ מנקודה זו הכל טפל‬ ‫הנחת רוח של בני ישראל בעת עסקם‬ ‫שבטפלים‪ .‬כמו כן כל עסקנו בזה העולם‬ ‫בלבבם שהאלקי האלקים ואדוני האדונים‬ ‫צריך להיות סביב התכלית של קיום רצון‬ ‫יש לו נחת רוח כביכול ושמח במעשינו‬ ‫הבורא‪ ,‬וכדברי השלחן ערוך (או"ח סי' רלא‬ ‫הטובים'‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫ס"א)‪' :‬בכל מה שיכנס בעולם הזה‪ ,‬לא יכוון‬ ‫יש להתעורר בזכירת דבר זה‪ ,‬ואף שאין‬ ‫להנאתו‪ ,‬אלא לעבודת הבורא יתברך‪,‬‬ ‫אנחנו מבינים את טעם הדבר‪ ,‬שכן‬ ‫כדכתיב (משלי ג ו) בכל דרכיך דעהו‪ ,‬ואמרו‬ ‫ז‬ ‫את הבורא יתברך שמו‪ ,‬ואלמלא מקרא‬ ‫היאך יתכן שבזה שאנו נוטלים לולב‬ ‫כתוב אי אפשר לאומרו‪.‬‬ ‫ואתרוג ומנענעים אותם‪ ,‬אנו גורמים בזה‬ ‫נחת רוח למעלה ומעוררים תיקונים גדולים‬ ‫(אבודרהם סדר תפילת ר"ה‪ ,‬פרע"ח‬ ‫בקדמונים‬ ‫בעולמות עליונים‪ ,‬אבל מכל מקום יש‬ ‫שער ר"ה פ"א‪ ,‬ועוד) מובא הרמז‬ ‫לדעת שכן הוא האמת‪ ,‬ומי שחושב בדעתו‬ ‫לחודש אלול בפסוק (שיה"ש ו ג) 'אני לדודי‬ ‫שיש בעולם כל כך הרבה יהודים ואין‬ ‫ודודי לי'‪ ,‬שהראשי תיבות שלו הם אותיות‬ ‫שום תועלת בעבודתו‪ ,‬הרי זה 'נוטה קצת‬ ‫אלול‪ .‬ויש לרמז ענין זה‪ ,‬שכשם שאני נצרך‬ ‫למינות' ל"ע‪.‬‬ ‫לדודי שיתן לי חיות ומזון ומבלעדו יתברך‬ ‫אין שום כח ויכולת‪ ,‬כמו כן כביכול דודי‬ ‫אחר (פרשת תזריע ד"ה א"י אשה הג')‬ ‫במקום‬ ‫מזדקק ונצרך לי שאתן לו פרנסה‪ ,‬במצוותי‬ ‫הביא הרה"ק מבארדיטשוב‬ ‫ובתורתי‪ .‬ויש לרמוז בזה עוד‪ ,‬שהתיבות‬ ‫זי"ע מרבו הגדול הרה"ק הרבי ר' בער זי"ע‬ ‫'ישראל מפרנסי לאביהן שבשמים' הם‬ ‫שאמר על מאמר הזוה"ק (ח"ג ז‪' ):‬ישראל‬ ‫ראשי תיבות 'לשמי'‪ ,‬ואמרו חז"ל (ראה רש"י‬ ‫מפרנסין לאביהן שבשמים' שכוונת הדבר‬ ‫שמות כה ב) 'לי ‪ -‬לשמי'‪ ,‬ונמצא שענין זה נרמז‬ ‫הוא שבמה שאנו עושים מצוות ומעשים‬ ‫אכן בתיבת 'ודודי לי'‪ ,‬שהשי"ת נצרך לי‬ ‫טובים אנו גורמים תענוג ונחת רוח לבורא‬ ‫כיון שאנו מפרנסים אותו כביכול‪.‬‬ ‫כל עולמים כביכול‪ .‬ובזה אנו כביכול נותנים‬ ‫פרנסה להשי"ת‪ ,‬והוא עושה את עצמו‬ ‫לכן יש התעוררות מיוחדת בשמחת‬ ‫נישואין שבחודש אלול‪ ,‬שכאמור‬ ‫לבחינת 'מקבל' מאיתנו כי אנו המפרנסים‬ ‫לעיל מדברי התולדות יש לימוד גדול‬ ‫והגורמים תענוג להשי"ת‪ ,‬ואלמלא הדברים‬ ‫מחתונה לעבודתנו בעולם‪ ,‬ובחודש אלול‬ ‫אמורים לא היה אפשר לאומרם‪.‬‬ ‫אנו מתעוררים מהנישואין שהכל סובב‬ ‫כביכול השי"ת ממתין ומצפה לפרנסה‬ ‫בהם סביב הקידושין בתיבות 'הרי את‬ ‫ולמזון שאנו נותנים לו‪ ,‬והוא‬ ‫מקודשת לי'‪ ,‬וכמו כן בזה העולם אל‬ ‫ית"ש רואה את כל מעשיו של איש ישראל‪,‬‬ ‫לנו לשקוע יום אחר יום בהבלים ודברים‬ ‫ויודע את עומק לבבו באיזה קושי עולה‬ ‫חיצוניים ומיותרים שלא יועילו ולא יצילו‪,‬‬ ‫לו ההתגברות על נסיונותיו ויצרו הרע‪,‬‬ ‫אלא להתעסק רק בתכלית שלשמה‬ ‫ומקשיב לכל דיבור של תורה ותפילה‬ ‫נשתלחנו‪ ,‬ולזכור את החיזוק של 'ודודי לי'‪,‬‬ ‫וקדושה שמוציא היהודי מפיו‪ .‬וכל זה‬ ‫שאנו מפרנסים לאבינו שבשמים‪.‬‬ ‫מביא כביכול פרנסה ומזון וכביכול מחיה‬ ‫ח‬ ‫'אני לדודי ודודי לי'‪ ,‬ולא כפיתויי כח הרע‬ ‫יש לרמז כי לטעם זה התיבות 'שמחת‬ ‫שאנו כבר איננו נאמנים לו ח"ו‪ .‬וסיים‬ ‫חתן כלה' הם ראשי תיבות חש"ך‪,‬‬ ‫הכתוב ואמר 'לא יוכל לשלחה כל ימיו'‪,‬‬ ‫שהם האותיות שבסופי התיבות 'הלך‬ ‫היינו שכביכול השי"ת אומר שהוא אינו‬ ‫אורח איש' שהם שמותיו של היצר הרע‬ ‫יכול לשלוח ולגרש אותנו מעמו‪ ,‬שהלא אנו‬ ‫כמבואר בגמרא (סוכה נב‪ ,):‬כמו שמובא‬ ‫המפרנסים ונותנים מזון כביכול לו ית"ש‪.‬‬ ‫רמז זה בסידור עם פירוש 'בני שלשים'‬ ‫וכדברי בעל התניא (ליקוטי תורה פרשת נצבים‬ ‫(פיוט 'אל אדון') מזקה"ק מקאסאן זי"ע‪ ,‬שכן‬ ‫דף מד‪ ).‬שלכן אמר השי"ת לאברהם אבינו‬ ‫ההתעוררות משמחת חתן וכלה מעוררת‬ ‫בברית בין הבתרים (בראשית טו י) שיביא‬ ‫אותנו לגבור ולהנצל מהחשכות של היצר‬ ‫כמה בהמות ויחתוך אותם לשני חלקים‬ ‫הרע שרוצה שנשקע בחשכות של הבלי‬ ‫ויעבור עמו בין החלקים‪ ,‬ולכאורה למה‬ ‫הזמן‪.‬‬ ‫לא הניח בהמה אחת מכאן ואחת מכאן‬ ‫'צור לבבי וחלקי אלקים לעולם'‬ ‫ויעבור ביניהם כדרך כורתי ברית שעוברים‬ ‫אין באפשרותנו להיפרד מהשי"ת‬ ‫בין שתי מחיצות‪ ,‬ומה זה הענין לחתוך את‬ ‫נאמר בפרשתן בפרשת מוציא שם רע‬ ‫הבהמות לשניים‪.‬‬ ‫(כב יט) 'ולו תהיה לאשה לא יוכל‬ ‫ומבאר‪ ,‬שההתחלה של הברית בין‬ ‫לשלחה כל ימיו'‪ ,‬והרמז בזה לענייננו‪,‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא לאברהם‬ ‫שהיצר הרע הוא מוציא שם רע על בתולת‬ ‫אבינו ולעם ישראל זרע אברהם אוהבו‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ובא וטוען שאנו משועבדים לרע‬ ‫היא שיבין האדם וישכיל לזכור שהקב"ה‬ ‫ולטומאה ואיננו יכולים לחזור בתשובה‬ ‫אינו שלם כביכול בלעדיו‪ ,‬וכן הוא אינו דבר‬ ‫ולהיות אחד ומיוחד עם השי"ת כבחינת‬ ‫השלם בלי הקב"ה‪ ,‬ולא כדרכו של עולם‬ ‫נישואין‪ .‬אבל האמת היא שאין הקדוש‬ ‫שברית בין מדינות היא באופן שמדינה‬ ‫ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו (ע"ז‬ ‫פלונית אומרת למדינה השניה‪ ,‬שאמנם‬ ‫ג‪ ,).‬והוא רוצה מיהודי רק את מה שבידו‬ ‫כל מדינה היא מדינה חזקה ובעלת יכולת‬ ‫לעשות‪ ,‬ובכל מצב יכול הוא לחזור‬ ‫בפני עצמה‪ ,‬אבל הם עושים הסכם וברית‬ ‫בתשובה‪.‬‬ ‫ביניהם שבזמן צרה ומלחמה יסייעו האחד‬ ‫דבר זה נרמז בכאן‪ ,‬שאמר הכתוב 'ולו‬ ‫ביד השני‪ ,‬ואכן הסכם כזה אינו קיים לנצח‪,‬‬ ‫תהיה לאשה'‪ ,‬היינו שאנו כן נהיה‬ ‫ויתכן שכעבור זמן מה תקום המדינה‬ ‫כרעייתו של השי"ת כביכול‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫ט‬ ‫אלול אנחנו חוזרים ושבים אליו באהבה‬ ‫האחת ותבטל את הברית כי שוב היא‬ ‫ושבים להיות מאוחדים עמו‪.‬‬ ‫אינה זקוקה למדינה השניה‪.‬‬ ‫אכן בסידור יש לנו י"ג 'אני מאמין'‪ ,‬אך‬ ‫אבל הברית בין השי"ת לעם ישראל היא‬ ‫לפי דברי הרה"ק מבארדיטשוב‬ ‫באופן שכביכול הבורא ית"ש הוא‬ ‫יש להוסיף עוד 'אני מאמין' י"ד [והרמב"ם‬ ‫רק חצי ובני ישראל הם החצי שני‪ ,‬וקוב"ה‬ ‫בוודאי לא יקפיד עלינו]‪ ,‬ש'אני מאמין‬ ‫וישראל חד (ע"פ זוה"ק ח"ג עג‪ ,).‬וזה בלא זה‬ ‫באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו רוצה‬ ‫אי אפשר‪ .‬ולכן הורה השי"ת לאברהם‬ ‫ומקבל תפילותי מצוותי ותורתי באהבה‬ ‫לחתוך ולחצות את הבהמות לשני חלקים‪,‬‬ ‫ויש לו תענוג ונחת רוח מהם'‪ ,‬כדי שלא‬ ‫כדי לרמז שהברית היא דייקא באופן שכל‬ ‫יהיה אצלנו ח"ו חשש של 'נוטה קצת‬ ‫אחד הוא רק חצי‪ ,‬עכת"ד‪.‬‬ ‫למינות' על ידי המחשבות של היצר הרע‬ ‫ממילא פשוט שמיד כאשר יהודי‬ ‫שאין תועלת בעבודתי‪.‬‬ ‫מתעורר ושב בתשובה‪,‬‬ ‫מחזירו השי"ת אליו באהבה ובחיבה‪ .‬ולכן‬ ‫'פתחו לי פתח של מחט'‬ ‫עבודתנו היא לפתוח בתשובה‬ ‫נרמז בכאן חודש אלול בתיבות 'לו תהיה‬ ‫לאשה לא יוכל לשלחה'‪ ,‬כי בחודש זה אנו‬ ‫זקה"ק העטרת צבי זי"ע בספה"ק סור‬ ‫שבים ומבררים שאנו דבוקים וחשוקים‬ ‫מרע ועשה טוב (חלק סור מרע ד"ה‬ ‫אצל השי"ת בלא שום ריחוק ופירוד‪ ,‬ועם‬ ‫וממורי שמעתי) מביא מרבינו הקדוש הרבי‬ ‫התגלות הרחמים והאהבה‪.‬‬ ‫מלובלין זי"ע לבאר בלשון הכתוב (במדבר טו‬ ‫לט) 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם'‪,‬‬ ‫זהו הרמז לחודש אלול בפסוק 'הוא עשנו‬ ‫שתיבת 'תתורו' היא מלשון התרת הקשר‪,‬‬ ‫ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו'‪ ,‬שאנו של‬ ‫והיינו שמורה לנו הכתוב כאן 'שלא יהיה‬ ‫השי"ת לבדו ואיננו יכולים להיות בלעדיו‪,‬‬ ‫לך מותר הדבר 'אחרי לבבכם'‪ ,‬כי לא‬ ‫וגם הוא כביכול אינו יכול להיות מבלעדי‬ ‫תתיר קשרך מן הבורא אם יארע לך שלא‬ ‫עמו ישראל‪ .‬וחיזוק זה מכניס בנו שמחה‬ ‫היה באיזה פעם ליבך ברשותך וידך ונזור‬ ‫עד אין קץ‪ ,‬שאנו יודעים ובטוחים שבשבילי‬ ‫הלב לאחור‪ ,‬עם כל זה לא תעזוב עבודתך‪,‬‬ ‫נברא העולם (סנהדרין לז‪ ,).‬ואם לא אנחנו‬ ‫אמנם תעשה תשובה ותבקש רחמים מבעל‬ ‫לא היה כלום‪ ,‬כי הבורא אינו מחזיק כאן‬ ‫הרחמים ויתכפר לך כי טוב וסלח הוא'‪.‬‬ ‫בעולם דברים מיותרים שלא לצורך‪ ,‬ואנו‬ ‫שכן ברגע אחד של הרהור תשובה חוזר‬ ‫נותנים חיות להשי"ת כביכול‪ ,‬וכעת בחודש‬ ‫י‬ ‫'שאינך כפוי טובה'‬ ‫האדם להשי"ת ונהפך להיות צדיק גמור‪,‬‬ ‫התיקון בהכרת הטוב בנישואין‬ ‫ואין שום מציאות שהוא מיואש מלחזור אל‬ ‫מצינו בשמחת נישואין שיש ריבוי גדול‬ ‫הקדושה ולהתקרב להשי"ת בלי שום מסך‬ ‫של ברכות‪ ,‬ומצד הדין אפשר‬ ‫המבדיל‪.‬‬ ‫לומר 'שבע ברכות' בכל פעם שיש 'פנים‬ ‫לרמז זה אמר הכתוב 'כי תצא למלחמה‬ ‫חדשות' (כתובות ז‪ ,:‬רמב"ם הלכות ברכות פ"ב ה"י)‪,‬‬ ‫על אויביך'‪ ,‬שהרמז בזה למלחמת‬ ‫מה שלא ראינו בשאר כל המצוות‪ .‬ויש‬ ‫היצר (זוהר חדש צו‪ ,).‬שזהו הפירוש הפשוט‬ ‫לבאר בזה‪ ,‬שהלא בבנין הנישואין הראשון‬ ‫בפסוק בזמננו אנו כמאמר הרה"ק הרבי ר'‬ ‫של אדם הראשון מצאנו שאמר (בראשית ג‬ ‫בונם מפשיסחא (רמתים צופים פב‪ :‬אות נה‪ ,‬הובא‬ ‫יב) 'האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי‬ ‫בקול מבשר בפרשתן)‪ ,‬והאדם רואה כנגדו 'הרים‬ ‫מן העץ ואוכל'‪ ,‬וכתב רש"י (ד"ה האשה)‬ ‫וגבעות' של חטאים ופשעים וחסרונות‬ ‫'כאן כפר בטובה'‪ ,‬הרי שהיה כאן פגם של‬ ‫ונסיונות שיש בו‪ ,‬כלשון הרה"ק הרבי ר'‬ ‫כפיות טובה‪.‬‬ ‫אלימלך זי"ע בצעטיל קטן (סעיף יג)‪ ,‬ולכן‬ ‫ענין הכרת הטוב להשי"ת הוא מיסודי‬ ‫נאמר 'אויביך' בלשון רבים‪.‬‬ ‫היהדות כמאמר הכתוב (ישעיה מג כא)‬ ‫'עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו'‪ ,‬וכמבואר‬ ‫ואמר הכתוב על זה שאתה תעשה‬ ‫בחובות הלבבות (שער הבטחון פרק ו) שגם אם‬ ‫צעד אחד ותלך בהדרגה מדרגה‬ ‫יאספו יחדיו את כל המעשים הטובים של‬ ‫לדרגה במלחמת היצר‪ ,‬וכדברי התניא‬ ‫האדם בכל ימי חייו‪ ,‬אין בכך כדי לשלם‬ ‫(אגרת התשובה פרק יא) שכבר בצעד קטן נכלל‬ ‫ולהחזיר להשי"ת אף על חסד אחד מחסדיו‬ ‫האדם ונחשב 'הבא ליטהר' שמובטח לו‬ ‫הרבים שעושה עם אדם בכל עת ורגע‪ ,‬וכמו‬ ‫שמסייעין לו (שבת קד‪ .‬יומא לח‪ ,):‬ולכן נאמר‬ ‫שאומרים בנשמת 'אין אנחנו מספיקים‬ ‫סיום הפסוק בלשון יחיד‪ ,‬שעל האדם מוטל‬ ‫להודות לך על אחת מאלף אלפי אלפים‬ ‫רק לעשות את הפתח של מחט במלחמה‬ ‫ורבי רבבות פעמים הטובות'‪ .‬וכתב בספר‬ ‫הגדולה‪ ,‬ומכאן ואילך יעזרהו השי"ת‪ .‬גם‬ ‫תורת חיים (ב"ק טז‪ .‬ד"ה שדרו) שבתפילת‬ ‫יש לומר [בדרך צחות] שבתיבת 'בידך'‬ ‫'מודים' שבשמו"ע אנו משלימים את מה‬ ‫נרמז האני מאמין הי"ד שהוא הזכירה‬ ‫שהיינו צריכים להודות בכל רגע להשי"ת‬ ‫והאמונה בכח העצום שיש ביד כל איש‬ ‫על כל נשימה ונשימה (בראשית רבה יד ט)‪ ,‬וזה‬ ‫יהודי‪ ,‬שעל ידי כך יזכה אכן לגבור על היצר‬ ‫כעין תנאי על כל היום כולו‪ ,‬וכמו שקראנו‬ ‫ולשוב בתשובה שלמה‪.‬‬ ‫אי‬ ‫ד"ה ויהי החדש הזה) שרמז בנוסח שבתפילת‬ ‫כעת במנחה את הפסוק (כו ג) 'ואמרת אליו‬ ‫מוסף לר"ח 'תחילה וראש לפדיון נפשנו'‪,‬‬ ‫הגדתי היום לה' אלקיך'‪ ,‬וכתב רש"י (ד"ה‬ ‫שתיבת 'תחילה' עולה על חודש אלול‪,‬‬ ‫ואמרת) 'שאינך כפוי טובה'‪.‬‬ ‫שכן תיבת 'בתולה' היא גימטריא 'תחלה'‪,‬‬ ‫לכן בשמחת נישואין אנו רוצים לתקן‬ ‫'וראש' הוא חודש תשרי שבראשית השנה‪,‬‬ ‫את הפגם שהיה בנישואין‬ ‫עכ"ד‪ .‬ונמצא שהרמז בכאן על חודש אלול‪.‬‬ ‫הראשונים‪ ,‬ואנו שבים ומברכים שוב ושוב‬ ‫ואמרה התורה את הדרך הישרה לחודש‬ ‫את השי"ת בברכות לרוב‪ ,‬ומודים על‬ ‫אלול‪' ,‬לא יצא בצבא' ‪ -‬היינו‬ ‫יצירת האדם ואשתו בגן עדן מקדם כדי‬ ‫שלא יהיה האדם עסוק בחודש זה בדברים‬ ‫לתקן חטא זה‪ .‬ומעתה זהו השייכות לחודש‬ ‫גשמיים במלחמות וכדומה‪ ,‬אלא יהיה‬ ‫אלול‪ ,‬שבאחרית השנה אנו מתעוררים על‬ ‫שקוע ומונח בעבודת הבורא‪ .‬והמשיך‬ ‫כל השנה שחלפה‪ ,‬ובמקום כל הטענות‬ ‫הפסוק להורות לנו את הדרך להתגבר על‬ ‫והקושיות שהיו לנו במשך השנה על‬ ‫פיתויי היצר‪ ,‬ואמר 'ולא יעבור עליו לכל‬ ‫השי"ת‪ ,‬למה אין לנו את זה ולמה לא את‬ ‫זה וכדומה‪ ,‬תחת זה אנו מתחזקים בהכרת‬ ‫דבר'‪ ,‬והרמז בזה על פי דברי התפארת‬ ‫הטוב‪ ,‬ונזכרים שאנו חייבים להשי"ת את‬ ‫שלמה (פרשת שמיני ד"ה וירד מעשות החטאת‪,‬‬ ‫כל חיינו‪ ,‬והוא גומל עמנו רק חסדים טובים‬ ‫פרשת בלק ד"ה מי מנה‪ ,‬לשבת שובה ד"ה חזקו ואמצו‪,‬‬ ‫במתנת חינם‪ ,‬ומודים לו על כל החסדים‬ ‫ועוד) במאמר חז"ל (פסחים סד‪' ):‬אין מעבירין‬ ‫שעשה איתנו בשנה שחלפה‪.‬‬ ‫על המצוות'‪ ,‬שהכוונה שבשעת קיום‬ ‫המצוות לא יחשוב האדם מהעבירות‬ ‫'כי יקח איש אשה חדשה'‬ ‫שעשה ומהעבר שלו אלא ישמח בקיומם‪.‬‬ ‫התחדשות והתחזקות בחודש אלול‬ ‫וזה שאמר כאן שלא יעבור בחודש אלול‬ ‫על זה אומר לנו הכתוב 'כי יקח איש חדשה‬ ‫ויתקרר מעבודת ה' מחמת העבירות‬ ‫לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר‬ ‫שבידו‪ ,‬אלא בעת ההתעסקות בתורה‬ ‫נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו‬ ‫ומצוות לא יחשוב בזה‪ ,‬ורק כשיושב ואוכל‬ ‫אשר לקח'‪ ,‬ויש לרמז בזה שכל הפסוק‬ ‫ועוסק בגשמיות אז יהיו חטאיו נגדו‪ .‬וזה‬ ‫מדבר על חודש אלול‪ ,‬כי הנה חודש אלול‬ ‫גם מה שכתב רש"י כאן (ד"ה אשה חדשה)‬ ‫נקרא 'אשה' כי הוא במזל בתולה (ספר יצירה‬ ‫'פרט למחזיר גרושתו'‪ ,‬היינו שלא יהיה‬ ‫פ"ה מ"ה)‪ ,‬וגם מכונה 'חדשה'‪ ,‬כמאמרו של‬ ‫עסוק רק בעבר שלו ובדברים ישנים‪ ,‬אלא‬ ‫זקה"ק הבני שלשים זי"ע (ויצבר יוסף שער התפלה‬ ‫בי‬ ‫'ברחמים גדולים אקבצך'‬ ‫עיקר עסקו בחודש אלול יהיה בהתחדשות‬ ‫התעוררות לבקשה על הישועה‬ ‫ובהתחזקות בעבודת הבורא‪.‬‬ ‫(פרשתן‬ ‫בספה"ק דגל מחנה אפרים‬ ‫ואמר הכתוב 'נקי יהיה לביתו'‪ ,‬היינו‬ ‫ד"ה א"י רני) לבאר בלשון‬ ‫שבחודש זה הזמן גרמא לאדם‬ ‫הכתוב שאמרנו באפטרתא דיומא (ישעיה‬ ‫לנקות ולטהר את נשמתו השוכנת בקרבו‪,‬‬ ‫נד א) 'רני עקרה לא ילדה וגו' כי רבים בני‬ ‫וזאת על ידי 'שנה אחת' – בשינוי אחד וברגעא‬ ‫שוממה מבני בעולה אמר ה''‪ ,‬ומביא‬ ‫חדא של הרהור תשובה מעומקא דליבא‪.‬‬ ‫מרבינו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שאמר‬ ‫וכמאמרו של החתם סופר (מובא בחת"ס החדש‬ ‫לפרש בזה 'כי כל התפילות עושים פעולה‬ ‫ליקוטים ד"ה כרחוק‪ ,‬בשם המעגלי צדק פרשת בלק ד"ה‬ ‫בעולמות העליונים‪ ,‬ולפעמים בקצה הארץ‪,‬‬ ‫וליישב‪ ,‬ששמע מפ"ק) את הפסוק בתהלים (קג‬ ‫וסמך על פסוק (תהלים יב ט) 'כרום זלות לבני‬ ‫יב) 'כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את‬ ‫אדם'‪ ,‬אלו דברים שעומדים ברומו של‬ ‫פשעינו'‪ ,‬שהנה ההפרש בין מזרח למערב‬ ‫עולם' (ברכות ו‪ ,):‬שנעשים מזה דברים נוראים‬ ‫הוא רק רגע כמימריה כדי הסבת הפנים‬ ‫ברומו של עולמות‪ ,‬ובני אדם סוברים שלא‬ ‫ממזרח למערב‪ ,‬וכמו כן 'לעיקר התשובה‬ ‫נתקבלו תפילתן לכן 'מזלזלין בהם''‪ .‬וזה‬ ‫'רני עקרה לא ילדה'‪ ,‬שסוברים שהתפילות‬ ‫אין צריך רק הרהור והסבת פניו מרע לטוב‬ ‫לא מולידים מאומה‪ ,‬אבל האמת היא 'כי‬ ‫נעשה צדיק גמור‪ ,‬והבא ליטהר מסייעין‬ ‫רבים בני שוממה'‪ ,‬פירוש התפילות אשר‬ ‫אותו'‪ .‬וכדברי החפץ חיים [שאמר למסור‬ ‫אתה סובר שהם שוממים עושים פעולות‬ ‫ליהודים באמריקה בשמו]‪' ,‬תשובה איז נישט‬ ‫גדולות יותר מראייתך הגשמית'‪ ,‬עכת"ד‪.‬‬ ‫קיין בער‪ ,‬תשובה איז נאר א קער' [וכפי‬ ‫שהארכנו בשבוע שעבר]‪.‬‬ ‫יש לזכור כי כל תפילה בימים אלו פועלת‬ ‫ואינה שבה ריקם כדברי הבעש"ט‬ ‫וסיים הכתוב ואמר שעל ידי כן יחזור‬ ‫הנ"ל‪ ,‬ויש להרבות במיוחד בתפילות על‬ ‫ויעורר בו את הקשר והדבקות‬ ‫הישועה והגאולה השלמה‪ ,‬וכמו שרמז‬ ‫בהשי"ת מקור חיותו‪ ,‬ולכן נרמז כאן בסופי‬ ‫בזה בספה"ק מאור ושמש (ד"ה א"י כי ידוע)‬ ‫תיבות שם הוי"ה‪ ,‬כדברי הבעל הטורים‬ ‫בנאמר בפרשתן (כב י) 'לא תחרוש בשור‬ ‫הנ"ל‪ .‬וסיים הכתוב 'ושמח את אשתו אשר‬ ‫ובחמור יחדיו'‪ ,‬שהכוונה שלא נחריש‬ ‫לקח'‪ ,‬כי על ידי כן יזכה האדם לחודש אלול‬ ‫מלהתפלל על ההתגלות של משיח בן יוסף‬ ‫[בחינת אשה כנ"ל] שמח ומרומם ויחזור‬ ‫– בחינת שור [כמו שכתוב (דברים לג יז) 'בכור‬ ‫להיות קרוב ודבוק לאביו שבשמים‪.‬‬ ‫גי‬ ‫יהי רצון שנזכה כבר להתגלות שאמרנו‬ ‫שורו']‪ ,‬ועל משיח בן דוד שיבוא אלינו רוכב‬ ‫היום בהפטרה (ישעיה נד ז) 'ברגע‬ ‫על החמור (זכריה ט ט)‪ ,‬שיחדיו יבואו שניהם‬ ‫קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך'‪,‬‬ ‫בהתגלות הגאולה‪.‬‬ ‫שיתבטלו כבר כל כחות הרע‪ ,‬שהשי"ת‬ ‫בימים אלו כל יהודי מתעורר להתפלל‬ ‫לישועתן של ישראל‪ ,‬אי אפשר‬ ‫יגרש את כל רודפי התורה ולא יהיה להם‬ ‫כבר להמשיך עם כל הצרות ורדיפות‬ ‫שום שליטה עלינו‪ .‬שנזכה כולנו לכתיבה‬ ‫הדת‪ ,‬ואנו מתפללים ומתחננים שכבר‬ ‫וחתימה טובה‪ ,‬חיי בני ומזוני רוויחי‪,‬‬ ‫נזכה שיהיה 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו‬ ‫והשפעות טובות בכל העניינים‪ .‬ואנו‬ ‫ויבין כל יצור כי אתה יצרתו'‪ ,‬שיכירו הכל‬ ‫סמוכים ובטוחים שהשי"ת לא יעזוב אותנו‬ ‫במלכות הבורא ית"ש‪ .‬ויהא רעווא שיזכו‬ ‫החתן והכלה להקים בית נאמן בישראל‬ ‫ולא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב‪ ,‬וכבר‬ ‫בדרכי אבות שזכותם תלווה אותם תמיד‪,‬‬ ‫נזכה מתוך רחמים רבים לגאולה השלמה‬ ‫שיזכו לבנים ובני בנים עוסקים בתורה‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ובמצוות מתוך שפע רב והשפעות לרוב‪.‬‬ ‫די‬ ‫נצר‬ ‫אמונים‬ ‫פניני‬ ‫קטעים נבחרים מתוך גליונות 'אמונים נצר'‬ ‫עבודת חודש אלול מתוך שמחה‬ ‫כי ימינך פשוטה‬ ‫ווייטער לוסטיג'‪ ,‬ואפשר לכל אחד‬ ‫אנו כעת בראש חודש אלול‪,‬‬ ‫נמצאים‬ ‫להוסיף עוד ראשי תיבות כהנה וכהנה‬ ‫וברצוני לגלות לאברכים‬ ‫כיד ה' הטובה עליו‪...‬‬ ‫החשובים שכאן בבית המדרש חודש‬ ‫אלול הוא החודש השמח ביותר‬ ‫צריך כל כך להאריך לבאר למה‬ ‫אין‬ ‫בשנה‪ ,‬אלא שמי שלא הספיק לבטא‬ ‫חודש אלול הוא החודש הכי‬ ‫את שמחתו כראוי בחודש אלול‬ ‫שמח בשנה‪ ,‬כי מה יכול יותר לשמח‬ ‫יכול להשלים את השמחה בחודש‬ ‫יהודי מאשר שפע של רחמים שמתגלה‬ ‫אדר‪ ,‬וכמאמרו של הרה"ק המהרי"ד‬ ‫בחודש זה (סידור ר' שבתי סדר כוונת ר"ח אלול)‪,‬‬ ‫מבעלזא זי"ע על הפסוק 'כי לולא‬ ‫וקרבת ה' באופן של 'המלך בשדה'‬ ‫התמהמנו כי עתה שבנו זה פעמיים'‬ ‫שמתגלה בחודש זה (ליקו"ת פרשת ראה ד"ה‬ ‫(בראשית מג י)‪ ,‬שבחודש השנים עשר [כמנין‬ ‫ושמתי)‪ ,‬והשפעות של חסדים ותשובה‬ ‫ז"ה] הוא חודש אדר אפשר להשלים‬ ‫מאהבה שנשפעים בחודש הגדול הזה‪.‬‬ ‫את עבודת חודש אלול הנרמז בתיבת‬ ‫איתא מהרה"ק ר' פנחס מקאריץ‬ ‫והנה‬ ‫לולא‪ ,‬אבל מקור השמחה היא מחודש‬ ‫זי"ע (אמרי פנחס החדש ת"ב אות תד)‬ ‫אלול‪ .‬יש לי שלושה ראשי תיבות על‬ ‫שאמר כי במוצאי תשעה באב אינו‬ ‫תיבת 'אלול'‪ ,‬ויש לזוכרם כראוי‪ ,‬ואלו‬ ‫יכול לישון מרוב התגלות האור‬ ‫הם‪' :‬לעבעדיג און ווייטער לעבעדיג'‪,‬‬ ‫וההתחדשות שנשפעים לנשמות‬ ‫'לאכן און ווייטער לאכן'‪' ,‬לוסטיג און‬ ‫וט‬ ‫ואומר לו שהוא חפץ בקרבתו ורוצה‬ ‫ישראל‪ ,‬והוא הוסיף עוד יום של‬ ‫למחול לו על כל העבר‪ ,‬וכל חובותיו‬ ‫השכמה – ביום י' באב‪ .‬ויתכן לומר‪,‬‬ ‫נמחקים ונהיים לאפס‪ ,‬ומעתה הוא‬ ‫שהרי מבואר בספר יצירה (פ"ה מי"ב)‬ ‫מתחיל דף חדש ונקי עם התחדשות‬ ‫שחודש אלול נוצר באות יו"ד‪ ,‬וממילא‬ ‫ושמחה עצומה‪ ,‬היש לך שמחה וסיפוק‬ ‫מיד אחר תשעה באב ביום יו"ד מנחם‬ ‫הנפש גדול מזה‪.‬‬ ‫אב‪ ,‬כבר התנוצץ אצלו האור של‬ ‫חודש אלול שמרומז באות יו"ד כנ"ל‪,‬‬ ‫כבר רבות מה שכותב זקה"ק‬ ‫חזרנו‬ ‫ולכן לא היה יכול לישון מרוב שמחה‬ ‫העטרת צבי זי"ע בספה"ק‬ ‫סור מרע ועשה טוב (חלק סור מרע ד"ה‬ ‫והתרגשות‪.‬‬ ‫וממורי שמעתי) בשם רבינו הרה"ק הרבי‬ ‫שנכנס לבית המדרש בחודש אלול‬ ‫מי‬ ‫מלובלין זי"ע שפירש בלשון הכתוב‬ ‫ואינו עוטה חיוך על פניו‪ ,‬הרי צריך‬ ‫(במדבר טו לט) 'ולא תתורו אחרי לבבכם‬ ‫בדיקה אחריו‪ ,‬ואני ממליץ לו שישקיע‬ ‫ואחרי עיניכם'‪ ,‬שתיבת 'תתורו' היא‬ ‫רבות בענין השמחה של חודש אלול‪.‬‬ ‫מלשון התרת הקשר‪ ,‬והיינו שמורה לנו‬ ‫הרי לו יצויר אדם של"ע שקע בחובות‬ ‫הכתוב כאן 'שלא יהיה לך מותר הדבר‬ ‫קשים מכל עבר‪ ,‬ואין לו לא יום ולא‬ ‫'אחרי לבבכם'‪ ,‬כי לא תתיר קשרך מן‬ ‫לילה מפחד הנושים ומהלחץ זה‬ ‫הבורא אם יארע לך שלא היה באיזה‬ ‫הדחק מכל חובותיו הרבים‪ ,‬ונכנסים‬ ‫פעם ליבך ברשותך וידך ונזור הלב‬ ‫כמה עסקנים לעובי הקורה ומחלצים‬ ‫לאחור‪ ,‬עם כל זה לא תעזוב עבודתך‪,‬‬ ‫אותו מהבור שלו‪ ,‬ומעמידים אותו על‬ ‫אמנם תעשה תשובה ותבקש רחמים‬ ‫הרגלים באופן מושלם ונפלא‪ ,‬הוא הרי‬ ‫מבעל הרחמים ויתכפר לך כי טוב‬ ‫יהיה אסיר תודה ולא יידע מה לעשות‬ ‫וסלח הוא'‪.‬‬ ‫עם עצמו מרוב אושר‪ ,‬על שסידרו את‬ ‫כל החובות שלו ומעתה הוא משוחרר‬ ‫להאמין בזה ולדעת את האמת‬ ‫יש‬ ‫לנפשו ורגוע ומיושב בדעתו‪.‬‬ ‫הזאת‪ ,‬ולא להתהלך בחודש אלול‬ ‫ולגשש כסומא באפילה בלא להבין‬ ‫אחת כמה וכמה ברוחניות‪ ,‬אשר‬ ‫על‬ ‫את גודל יקרת המתנה הטובה הזאת‪,‬‬ ‫אם בכל השנה יכול לקרות ל"ע‬ ‫אלא להבין את העת רצון‪ ,‬ולהיות מלא‬ ‫שיהודי שוקע בגשמיות ובחטאים‬ ‫שמחה וחדווה על גודל זמן‪ .‬השי"ת‬ ‫ומתרחק מהשי"ת ומכח הקדושה‪ ,‬ויש‬ ‫קורא לנו ומעורר אותנו שנתקרב‬ ‫לו הרבה חסרונות וחובות להשי"ת‪,‬‬ ‫ונשוב אליו‪ ,‬כמו שאומר הכתוב 'קול‬ ‫הרי כעת בחודש אלול הקב"ה קורא‬ ‫זט‬ ‫מתייאש מאיתנו אף פעם‪ ,‬ובכל עת ידו‬ ‫דודי דופק פתחי לי'‪ ,‬ואף אם פעם‬ ‫ית"ש פתוחה לקבל שבים‪.‬‬ ‫ופעמיים ושלוש או יותר לא שמענו‬ ‫ולא התעוררנו מהקול הדופק הזה‪,‬‬ ‫(גליון פרשת שופטים תשפ"ה)‬ ‫מכל מקום השי"ת אינו מוותר לנו ולא‬ ‫ואתא שונרא‬ ‫בתשובה‪ ,‬ומה היה מאז?! וכי אתה‬ ‫אלול יש אנשים שלא יודעים‬ ‫בחודש‬ ‫אוחז כבר במשהו?! על מי אתה‬ ‫מה לעשות עם עצמם‪,‬‬ ‫עובד?! וכדומה‪ ,‬אבל זהו שקר גמור‪,‬‬ ‫וחושבים שצריך ללכת עם 'אראפ‬ ‫כי מידותיו של השי"ת הם בלי סוף‬ ‫געלאזטע נאז' וכדומה‪ ,‬ובאמת חודש‬ ‫ואינם מוגבלים‪.‬‬ ‫אלול הוא החודש הכי שמח בשנה‪ ,‬איך‬ ‫אפשר לא להיות בשמחה בחודש זה?!‬ ‫יצוייר אצל בשר ודם בעולם הגשמי‬ ‫לו‬ ‫שעשו לו עוולות ובאים ומפייסים‬ ‫בוודאי שצריך לשוב בתשובה‪ ,‬אבל‬ ‫אותו והוא מוחל‪ ,‬ואח"כ אותו אדם‬ ‫תשובה הרי עוזרת‪ ,‬וכבר אמר החפץ‬ ‫שוב עושה לו עוולה גדולה ושולח‬ ‫חיים זי"ע למסור ליהודי אמריקה בזה‬ ‫לו שליח שלא התכוון ובשוגג יצאה‬ ‫הלשון‪' :‬תשובה איז נישט קיין בער‪,‬‬ ‫המכשלה מתחת ידו וכדומה‪ ,‬נו‪ ,‬הוא‬ ‫תשובה איז נאר א קער'‪ ,‬ואיך אפשר‬ ‫שוב יסלח לו‪ ,‬אבל אם כבר עבר ושנה‬ ‫לא לשמוח‪.‬‬ ‫שלוש וארבע פעמים ויותר יאמר לו‬ ‫אנשים יחלקו על זה‪ ,‬אבל לדידי‬ ‫אולי‬ ‫הנפגע 'תעשה לי טובה ותעמוד רחוק‬ ‫לא מובן איך אפשר לחשוב‬ ‫ממני‪ ,‬אתה שור נגח ואין לי שייכות‬ ‫אחרת‪ ,‬כשמגיע חודש אלול יש‬ ‫איתך‪ ,‬לאו בעל דברים דידי את‬ ‫להתמלאות בשמחה ולהיות במצב‬ ‫וכט"ס'‪ ,‬ובזה הוא עוד נחשב לסלחן‬ ‫רוח כל כך מרומם‪ ,‬וכנראה הנקודה‬ ‫ומחלן ופועל ישועות לכלל ולפרט‪ ,‬כי‬ ‫היא שלא מספיק מאמינים בזה‪,‬‬ ‫אדם אחר היה משלם לו כגמולו הטוב‪,‬‬ ‫שאנחנו בשכלנו הדל לא יכולים‬ ‫ואילו הוא נכנס ל'חבורת הנעלבים‬ ‫להבין ענין זה‪ .‬כבר זקנתי ויש לי זקן‬ ‫ואינם עולבים' ומלא בהרגשים שהוא‬ ‫לבן‪ ,‬והיצה"ר בא ואומר שכבר כמעט‬ ‫בעל מידות טובות‪ ,‬שלא נקם בחברו‬ ‫שישים שנה אתה אומר שהגיע חודש‬ ‫כראוי וכיאות לו‪ ,‬אבל עוד לעשות לו‬ ‫אלול ומעתה תתנהג כראוי ותחזור‬ ‫זי‬ ‫[‪-‬קא"ץ] אחד החליט שהוא מוכרח‬ ‫אח"כ טובות ולסלוח לו שוב ‪ -‬מאן‬ ‫להיכנס לבית‪ ,‬ובמשך יותר משבוע‬ ‫דכר שמיה‪.‬‬ ‫ניסה שוב ושוב‪ ,‬פעם מהדלת ופעם‬ ‫כאן הוא באדם המוגבל‬ ‫עד‬ ‫מהחלון‪ ,‬מכל מקום אפשרי ניסה‬ ‫והמצומצם‪ ,‬אבל אצל השי"ת‬ ‫לחדור לבית‪ ,‬וככל שניסו לגרשו‬ ‫אין גבול‪ ,‬וגם אחרי עשר פעמים‪,‬‬ ‫ולסלקו מהאזור חזר שוב ושוב‪ ,‬ולא‬ ‫מאה פעמים‪ ,‬אלף פעמים ויותר‪ ,‬צריך‬ ‫ידענו מה הוא רוצה מאיתנו‪ .‬עד‬ ‫להתחזק באמונה שאין מציאות בעולם‬ ‫שלילה אחד נשאר בטעות חלון אחד‬ ‫כלל שהשי"ת כבר התייאש ממנו ח"ו‪.‬‬ ‫פתוח‪ ,‬ותוך זמן קצר קפץ החתול‬ ‫וכנודע (הובא בדרכי חיים ליקוטים אות יג‪ ,‬מהרה"ק‬ ‫מבעד לחלון ונכנס לבית‪ ,‬ותוך רגע קט‬ ‫מצאנז זי"ע) מה שהיה אומר הרבי ר' זושא‬ ‫דילג ועלה מעל אחד הארונות שנמצא‬ ‫זי"ע בכל יום ויום שאמנם אמש כבר‬ ‫שם והתיישב עליו‪ .‬כשעלינו לבדוק‬ ‫אמר שמעתה יהיה טוב ויתנהג כראוי‪,‬‬ ‫מה יש שם ראינו שהגורים הקטנים‬ ‫אבל היום הוא אומר את זה 'באמת'‪,‬‬ ‫שלו נמצאים שם‪ ,‬והבנו שלכן ניסה‬ ‫וכך אמר יום יום בכל ימי חייו וזה היה‬ ‫ואף הצליח להיכנס‪ ,‬וכמובן שנאלצנו‬ ‫בסדר גמור והתקבל בשמים‪.‬‬ ‫לקרוא לאדם מיוחד שלקח אותו ואת‬ ‫לעורר נקודה זאת באופן חזק‪ ,‬ואין‬ ‫יש‬ ‫ילדיו ביחד והניחם במקום מרוחק‪...‬‬ ‫זה רק דברי חיזוק אלא האמת‪,‬‬ ‫שאין זה אפילו משל‪ ,‬אבל הרי‬ ‫כמובן‬ ‫וכמו שכותב הרמב"ם פעמיים בהלכות‬ ‫כוחם של הנבראים משתלשל‬ ‫תשובה (פ"א ה"ג ופ"ג ה"ד) שאפילו אם כל‬ ‫ונמשך מכוחו של הקב"ה בעצמו‪,‬‬ ‫ימי חיי האדם לא התנהג כלל כיהודי‬ ‫והחתולה הזאת לא ויתרה במשך‬ ‫רח"ל [ואיננו עומדים אפי' ליד כאלו‬ ‫שבוע שלם‪ ,‬וכמה שרק נעלו בפניה‬ ‫אנשים]‪ ,‬וקודם פטירתו הרהר בתשובה‪,‬‬ ‫וסגרו וטרקו וגירשו וכדומה לא היה‬ ‫הרי הוא מזומן לחיי העולם הבא‪ .‬אין‬ ‫מציאות בעולם שתוותר‪ ,‬ותמיד מצאה‬ ‫זה ראשית חכמה או צעטיל קטן אלא‬ ‫דרכים להגיע‪ ,‬עד שהצליחה להיכנס‬ ‫זה פסק להלכה ברמב"ם‪ ,‬כי כן היא‬ ‫לילדיה‪ .‬זה תמונה מוחשית שאפילו‬ ‫המציאות‪ ,‬שתמיד יכול האדם לחזור‬ ‫בעל חי לא מוותר על בניו‪ ,‬ועל אחת‬ ‫בתשובה שלמה‪ ,‬ורק כיון שאיננו‬ ‫כמה וכמה ‪ -‬בלי שום השוואה ‪-‬‬ ‫בטוחים בזה יש לנו בעיות ופחדים‪.‬‬ ‫שהשי"ת לא מוותר עלינו‪ ,‬וכמה שרק‬ ‫קודם חג הפסח בשנה זו היה‬ ‫בביתי‬ ‫ננעל בפניו את הדלת ח"ו ע"י החטאים‬ ‫שחתול‬ ‫מופלא‪,‬‬ ‫מעשה‬ ‫חי‬ ‫ד"ה כל הבא לצבוא צבא‪ ,‬בשם היהודי הקדוש זי"ע)‪.‬‬ ‫וכדומה‪ .‬מכל מקום השי"ת לא יוותר‬ ‫וממילא יש לשמוח ולהיות בתכלית‬ ‫עלינו‪ ,‬ובפרט כעת בחודש אלול‪.‬‬ ‫ההתרוממות שיש לנו כעת אפשרות‬ ‫להתקרב להשי"ת‪.‬‬ ‫כבר הגדירו שגם כשאדם רק‬ ‫וצדיקים‬ ‫רוצה לרצות לרצות לרצות‬ ‫(מתוך שיחת קודש בחבורת האברכים 'תשובה בציבור'‪ ,‬ה'‬ ‫וכו' פעמים רבות‪ ,‬זה חשוב ומתקבל‬ ‫אלול תשפ"ד)‬ ‫לרצון לפני השי"ת‪( ,‬עטרה לראש צדיק ליקוטים‬ ‫טי‬ ‫בס"ד‬ ‫ישמח לב מבקשי ה'‬ ‫_לרג_ל השמחה‬ ‫הופיע ויצא _לאור קובץ ג_ליונות‬ ‫אמונים נֹ צר‬ ‫תשפ''ה‬ ‫מחיר‬ ‫‪₪‬‬‫‪20‬‬ ‫מחיר ‪ 20‬ש''ח‬ ‫‪ -‬לפרטים ניתן לפנות למערכת ‪-‬‬