gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עמל משה · Emel Moshe — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: עמל משה · Emel Moshe

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

עמל משה · Emel Moshe — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫עמל משה‬ ‫שיעורים בהלכה על סדר הפרשות‬ ‫על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו‬ ‫בע"ה עש"ק פר' כי תבא תשס"א‬ ‫"ברֹב עם הדרת מלך"‬ ‫"והיה כי תבוא אל הארץ‪ ,‬אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה‪ ,‬וירשתה וישבת בה‪ .‬ולקחת‬ ‫מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך‪ ,‬אשר ה' אלקיך נתן לך‪ ,‬ושמת בטנא‪,‬‬ ‫והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם" (דברים כו‪ ,‬א‪-‬ב)‬ ‫כיצד מעלין את הבכורים‪ ,‬כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד‪ ,‬ולנין‬ ‫ברחובה של עיר‪ ,‬ולא היו נכנסין לבתים‪ .‬ולמשכים היה הממונה אומר‪" ,‬קומו‬ ‫ונעלה ציון‪ ,‬אל בית ה' אלקינו"‪( 1‬משנה ביכורים ג‪ ,‬ב)‬ ‫אין מעלים את הביכורים אלא בחבורה‬ ‫ובירושלמי‪ 2‬הוסיף‪:‬‬ ‫ולא היו עולין יחידים יחידים‪ ,‬אלא פלכים פלכים‪.‬‬ ‫ובטעם הדבר מדוע לא היו עולים יחידים כתב הרמב"ם‪:‬‬ ‫כיצד מעלין את הבכורים‪ ,‬כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד‪ ,‬כדי‬ ‫שלא יעלו יחידים‪ ,‬שנאמר "ברוב עם הדרת מלך"‪.3‬‬ ‫ונראה לעיין בחיובים ובגדרים של ברוב עם "הדרת מלך"‪ .‬האם זה "הידור מצוה"‪ ,‬כשאר גדרי הידור‬ ‫מצוה‪ ,‬שצריך אדם להדר עד שליש וכדו'‪.‬‬ ‫וכן האם מעלה זו קודמת לשאר הידורים במצווה‪ ,‬כגון‪ ,‬כאשר עומדת בפניו האפשרות לעשות מצווה‬ ‫פחות מהודרת‪ ,‬ברוב עם‪ .‬או לעשותה באופן מהודר יותר‪ ,‬אך לא ברוב עם‪ .‬אלא דודאי צריך עיון‪ ,‬מדוע‬ ‫ידחה‪ ,‬כי לכאורה אין הידור מצוה גדול מכך‪ ,‬לעמוד ולשרת את הבורא ברוב עם‪ ,‬בהדרת מלך‪.‬‬ ‫ברוב עם או זריזין מקדימין‬ ‫והכי איתא במסכת ראש השנה‪:4‬‬ ‫משנה‪ .‬העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה‪ ,‬השני מתקיע‪ .‬ובשעת הלל‪,‬‬ ‫הראשון מקרא את ההלל‪.‬‬ ‫גמרא‪ .‬מאי שנא שני מתקיע‪ ,‬משום דברוב עם הדרת מלך‪ .‬אי הכי הלל נמי נימא‬ ‫בשני‪ ,‬משום דברוב עם הדרת מלך‪ .‬אלא‪ ,‬מאי שנא הלל דבראשון‪ ,‬משום דזריזין‬ ‫‪ 1‬ראה ירמיהו לא‪ ,‬ה‬ ‫‪ 2‬ביכורים ג‪ ,‬ה‬ ‫‪ 3‬משלי יד‪ ,‬כח‬ ‫‪ 4‬ראש השנה לב‪ ,‬ב‬ ‫‪1‬‬ ‫הערות‪ ,‬הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למייל‪AMALMOSHE@GMAIL.COM :‬‬ ‫עמל משה‬ ‫שיעורים בהלכה על סדר הפרשות‬ ‫על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו‬ ‫מקדימין למצות‪ .‬תקיעה נמי נעביד בראשון‪ ,‬משום דזריזין מקדימין למצות‪ .‬אמר‬ ‫רבי יוחנן‪ ,‬בשעת השמד שנו‪.‬‬ ‫היינו‪ ,‬שתקיעת שופר סמוכה לתפילת מוסף‪ ,‬ואמירת הלל‪ ,‬סמוכה לתפילת שחרית‪ .‬ושאלה הגמ'‬ ‫מדוע‪ ,‬שאם טעם האיחור בתקיעת שופר הוא משום ברוב עם הדרת מלך‪ ,‬וכמה שמתאחרים יותר‪,‬‬ ‫ב אים יותר אנשים לבית הכנסת‪ ,‬אף את ההלל היה לסמוך לתפילת מוסף‪ ,‬כדי שיתקבצו יותר‬ ‫אנשים‪ .5‬ואם טעם ההקדמה הוא משום זריזין מקדימין‪ ,‬ואף שעל ידי כך מפסידים עניין זה של ברוב‬ ‫עם הדרת מלך‪ ,‬אף את תקיעת השופר היה לסמוך לתפילת שחרית‪ .‬ויישבה הגמ'‪ ,‬שאין הכי נמי‪,‬‬ ‫והעיקר הוא משום זריזין מקדימין‪ .‬והא שסומכים את תקיעת השופר לתפילת מוסף‪ ,‬תקנה זו ניתקנה‬ ‫בשעת הגזירה‪ ,‬והיו אורבים להם כל זמן תפילת שחרית‪ ,‬ולכן תקעו בתפילת מוסף‪6.‬‬ ‫הרי מעלת זריזין מקדימין עדיפה על מעלה ברוב עם‪ .‬וכך דייק מרן החיד"א בספרו "ברכי יוסף"‪,7‬‬ ‫וב"מחזיק ברכה"‪ ,8‬והביא זאת בעל ה"שדה חמד"‪.9‬‬ ‫הקדמת ברית מילה אף שמפסיד ברוב עם‬ ‫ומהלכה זו אנו למדים אף לדין ברית מילה‪ ,‬האם עדיף לקיים מצוה זו בשחר‪ ,‬כדי לקיים "זריזין‬ ‫מקדימין"‪ ,‬או עדיף לאחרה כדי שיהיה ברוב עם‪ .‬ואכן‪ ,‬אף שכל היום כשר למילה‪ ,‬מצוה להקדים את‬ ‫המילה שזריזין מקדימין‪ ,‬כפי שפסק השולחן ערוך וז"ל‪:‬‬ ‫אין מלין עד שתנץ החמה ביום השמיני ללידתו‪ .‬וכל היום כשר למילה‪ ,‬אלא שזריזין‬ ‫מקדימים למצות ומלין מיד בבקר‪.‬‬ ‫וב"פתחי תשובה" שם כתב‪:‬‬ ‫עיין בתשובת "שבות יעקב"‪ 10‬שכתב‪ ,‬דיש למחות בחזנים שמאריכין בשבת ויום‬ ‫טוב כשיש מילה בבית הכנסת עד אחר חצות‪ ,‬והם מבטלין מצות זריזין ע"ש עוד‪.‬‬ ‫הרי אף לגבי ברית מילה‪ ,‬מצינו שיקדים ברית מילה משום שזריזין מקדימין‪ .‬ואף שלכאו' מפסיד על‬ ‫ידי כך את עניין "ברוב עם"‪.‬‬ ‫אין ללמוד מברית מילה שמעלת ההקדמה בה היא גדולה‬ ‫‪ 5‬ואגב ילפינן מהכא ד"רוב עם" אינו רק מיחיד לרבים‪ ,‬אלא אף מציבור לציבור גדול יותר‪ .‬שהרי שם מדובר שיש כבר‬ ‫מנין בשחרית‪ ,‬שהרי יש עובר לפני התיבה‪ .‬ואלמלא הדין של זריזין מקדימין‪ ,‬היו קורין הלל במוסף‪ ,‬וזאת כדי שיהיה‬ ‫ברוב גדול יותר‪.‬‬ ‫‪ 6‬ועיין שם בתוס'‪ ,‬מדוע לא חזר הדבר לקדמות‪.‬‬ ‫‪ 7‬אורח חיים ז‪ ,‬א‬ ‫‪ 8‬אורח חיים רכט‪ ,‬ז‬ ‫‪ 9‬מערכת ז אות ג‪ ,‬לעניין פדיון הבן‪.‬‬ ‫‪ 10‬חלק א סימן ל‬ ‫‪2‬‬ ‫הערות‪ ,‬הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למייל‪AMALMOSHE@GMAIL.COM :‬‬ ‫עמל משה‬ ‫שיעורים בהלכה על סדר הפרשות‬ ‫על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו‬ ‫והנה מהדין של מילה אין ללמוד דין זריזין מקדימין לשאר מצות‪ ,‬שמילה אינה רק מצווה אלא היא‬ ‫"חותם ברית קודש" כפי שכתב בעל "ערוך השולחן"‪ .11‬שהקשה‪ ,‬מדוע המשנה במגילה‪ 12‬שהאריכה‬ ‫ומנתה את כל הדברים הכשרים כל היום כולו‪ ,13‬לא כתב אף את מצוות מילה‪ ,‬שכשרה כל היום כולו‬ ‫כפי שכתבה הברייתא בפסחים‪" 14‬כל היום כולו כשר למילה‪ ,‬אלא שזריזין מקדימים למצות"‪ ,‬וכתב‪:‬‬ ‫ונראה לי‪ ,‬דבכוונה שבקה התנא‪ .‬דוודאי גם במילה כן הוא‪ ,‬אלא שבשארי מצות אין‬ ‫קפידא כל כך אם נאחר מעט‪ ,‬אף שבוודאי מצוה להקדים‪ .‬אבל במילה‪ ,‬שהוא‬ ‫"חותם ברית קודש"‪ ,‬ובזה נכנס לקדושה‪ ,‬יש קפידא גדולה שלא לאחרה‪ .‬ולכן גם‬ ‫בברייתא‪ ,‬לא תני הך דזריזין מקדימין רק למילה‪.‬‬ ‫ויש לנו לצווח על מנהג זמנינו‪ ,‬שמאחרין המילה כמה שעות ביום‪ ,‬מפני שטותים‬ ‫שלא באו כל הקרואים‪ ,‬וכדומה שטותים כאלה‪ .‬ויש מקומות שמאחרין עד אחר חצות‬ ‫היום‪ ,‬והוא עון פלילי‪.‬‬ ‫ביאר‪ ,‬כי בשאר מצוות אין קיפדא כל כך בכך שמאחר‪ ,‬מה שאין כן ברית מילה‪ ,‬כיוון שהיא "חותם‬ ‫ברית קודש"‪ ,‬יש קפידא גדולה בכך שיאחר‪ ,‬ולכן לא שנה התנא דין כל היום כולו בברית מילה‪ ,‬כדי‬ ‫שלא יוכלו לללמוד מכך לאחר את המילה‪ .‬ואף לכן רק לעניין ברית מילה‪ ,‬כתב התנא בברייתא‪ ,‬את‬ ‫עניין זריזין מקדימין‪.‬‬ ‫ועוד אפשר כעין דבריו‪ ,‬שבזכות המילה מתקיים העולם‪ ,‬כדברי הפסוק "אם לא בריתי יומם ולילה‪,‬‬ ‫חוקות שמים וארץ לא שמתי"‪ ,15‬ולכן יש עניין גדול בהקדמתה‪.16‬‬ ‫זיריזין מקדימין הוא מעלה בגוף המצווה מה שאין כן ברוב עם‬ ‫אמנם‪ ,‬אף שאין ללמוד ש"זריזין מקדימין" קודם ל"ברוב עם" ממצוות מילה‪ ,‬כפי שכתבנו‪ ,‬מכל מקום‬ ‫כך הוא הדין כפי שמבואר בגמ' בראש השנה‪ ,‬לעניין הלל ותקיעת שופר‪ ,‬וכפי שכתבנו לעיל‪ .‬וצריך‬ ‫לבאר את טעם הדבר‪.‬‬ ‫ואפשר לבאר‪ ,‬כי זריזין מקדימין‪ ,‬אינו דין בקיום המצווה‪ ,‬היינו‪ ,‬שאין הגדר שחיוב המצווה חל מיד‬ ‫כשהגיע הזמן שאפשר לקיימה‪ ,‬ואסור לדחות את קיום המצווה‪ ,‬וכעין "אין מעבירין על המצוות"‪ .‬אלא‬ ‫דין זה תלוי במקיים המצוה‪ ,‬שקיום המצווה בזריזות‪ ,‬מורה על הדבקות במצווה‪ ,‬והוא הידור בעיקר‬ ‫קיום המצווה‪ ,‬שמקיים אותה באופן מהודר יותר‪ .‬מה שאין כן דין "ברוב עם"‪ ,‬אינו מעשה בגוף המצווה‪,‬‬ ‫אלא כבוד חיצוני‪ ,‬על כן נדחה זה מפני זה‪17.‬‬ ‫‪ 11‬יורה דעה רסב‪ ,‬ח‬ ‫‪ 12‬מגילה כ‪ ,‬ב‬ ‫‪ 13‬קריאת המגילה‪ ,‬קריאת ההלל‪ ,‬תקיעת שופר‪ ,‬נטילת לולב‪ ,‬תפילת מוסף‪ ,‬קרבן מוסף‪ ,‬וידוי הפרים‪ ,‬וידוי מעשר‪ ,‬וידוי‬ ‫יום הכפורים‪ ,‬סמיכה‪ ,‬שחיטה‪ ,‬תנופה‪ ,‬הגשה‪ ,‬קמיצה‪ ,‬הקטרה‪ ,‬מליקה‪ ,‬קבלה‪ ,‬הזיה‪ ,‬השקיית סוטה‪ ,‬עריפת העגלה‪,‬‬ ‫טהרת מצורע‪.‬‬ ‫‪ 14‬ד‪ ,‬א‬ ‫‪ 15‬ירמיהו לג‪ ,‬כה‬ ‫‪ 16‬ועיין "ראש דוד" שמות פרשת תצוה ושבת זכור‪.‬‬ ‫‪ 17‬ועיין בכל זה ובעוד דברים שנכתבו כאן בשיעורינו "וירא תשעב – זריזין מקדימין"‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הערות‪ ,‬הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למייל‪AMALMOSHE@GMAIL.COM :‬‬ ‫עמל משה‬ ‫שיעורים בהלכה על סדר הפרשות‬ ‫על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו‬ ‫זריזין מקדימין בהנחת תפילין‬ ‫ויתר על כן מצינו‪ ,‬כי לא רק הידור של "ברוב עם"‪ ,‬שכפי שכתבנו אינו הידור בגוף המצווה‪ ,‬אינו קודם‬ ‫לזריזין מקדימים‪ ,‬אלא אף הידורים אחרים אינם דוחים עניין זה‪ .‬שאף שמעיקר הדין מתעטף בטלית‬ ‫קודם שמניח תפילין‪ ,‬וכפי שהביא הט"ז‪ 18‬בשם הזוהר‪:19‬‬ ‫כי תחלה צריך לפרוס על ראשו פרוסה דמצוה‪ ,‬ואחר כך יתקשר בקישורא דיחודא‪,‬‬ ‫דאינהו תפילין‪ ,‬שמורין על יחוד שמו יתברך‪.‬‬ ‫ומבואר בדברים אלו‪ ,‬כי טעם הקדמת טלית לתפילין‪ ,‬אינו רק כפי שהביא ה"בית יוסף"‪ ,‬משום תדיר‬ ‫ושאינו תדיר‪ ,‬או משום חשיבות מצוות ציצית‪ ,‬שקולה כנגד כל המצוות‪ .‬אלא ישנו הידור בקיום מצוות‬ ‫תפיל ין‪ ,‬שהם ייחוד ה'‪ ,‬אחרי שמקבל עליו עול שמים על ידי עיטוף הטלית‪ .‬ולפי זה נראה‪ ,‬כי ישנו‬ ‫הידור בכך שמניח תפילין אחר שמתעטף בטלית‪.‬‬ ‫ומכל מקום פסק הרמ"א‪ ,20‬שאם התפילין מזומנים בידו‪ ,‬ואין לו עדיין טלית‪ ,‬יניח תפילין‪ ,‬וכשיביאו לו‬ ‫את הטלית‪ ,‬יתעטף‪ .‬וביאר המגן אברהם‪ ,‬שאינו ממתין משום ש"שהויי מצווה לא משהינן"‪.21‬‬ ‫הרי טעם זריזין מקדימין‪ ,‬עדיף אף על הידורים אחרים בקיום המצווה‪.‬‬ ‫זריזין מקדימין בפורים בשנה מעוברת‬ ‫ולפי זה‪ ,‬צריך לבאר את דברי הגמ'‪ ,22‬שנחלקו התנאים מתי עושים את הפורים בשנה מעוברת‪ ,‬האם‬ ‫באדר הראשון או באדר השני‪ ,‬דדעת רבי אלעזר ברבי יוסי‪ ,‬שקורין באדר הראשון‪ ,‬ודעת רבן שמעון‬ ‫בן גמליאל‪ ,‬שקורין באדר השני‪ .‬וכתבה הגמ'‪:‬‬ ‫בשלמא רבי אליעזר ברבי יוסי‪ ,‬מסתבר טעמא‪ ,‬דאין מעבירין על המצות‪ .‬אלא רבן‬ ‫שמעון בן גמליאל מאי טעמא‪ ,‬אמר רבי טבי‪ ,‬טעמא דרבי שמעון בן גמליאל‪ ,‬מסמך‬ ‫גאולה לגאולה עדיף‪.‬‬ ‫הרי דעת רבן שמעון בן גמליאל‪ ,‬שטעם מיסמך גאולה לגאולה‪ ,‬עדיף על טעם אין מעבירין על המצוות‪,‬‬ ‫ועל הזריזות בקיום המצווה‪ .‬ומדוע‪ ,‬הרי ראינו כי טעם זריזין מקדימין עדיף על הידורים אחרים בקיום‬ ‫המצווה‪.‬‬ ‫שאני פורים שאין המצווה בפנינו‬ ‫והיה נראה לחלק ולומר‪ ,‬שאף שאין מעבירין על המצות‪ ,‬ושהוי מצוה לא משהינן‪ 23,‬זהו דווקא כאשר‬ ‫יש מצווה לפנינו‪ ,‬ובגלל סיבות מסוימות רוצים לדחותה‪ ,‬בזה אנו אומרים שאין מעבירין על המצוות‪.‬‬ ‫‪ 18‬אורח חיים כה‪ ,‬ב‬ ‫‪ 19‬פרשת במדבר‪ ,‬חלק ג קכ‪ ,‬ב‪ .‬וזה תרגומו "מעשה ראשון בשעה שאדם קם ‪ -‬צריך לטהר עצמו בתחילה‪ .‬ואחר כך יקבל‬ ‫עליו עו ל זה‪ ,‬יפרש על ראשו פריסת מצוה‪ .‬אחר כך יקשר קשר היחוד‪ ,‬שהם תפלין"‪.‬‬ ‫‪ 20‬אורח חיים כה‪ ,‬א‬ ‫‪ 21‬יבמות לט‪ ,‬א‬ ‫‪ 22‬מגיחה ו‪ ,‬ב‬ ‫‪ 23‬ובמקום אחר הארכנו בביאור מושגים אלו "שהויי מצווה לא משהינן"‪" ,‬אין מעבירין על המצוות"‪" ,‬זריזין מקדימין"‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫הערות‪ ,‬הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למייל‪AMALMOSHE@GMAIL.COM :‬‬ ‫עמל משה‬ ‫שיעורים בהלכה על סדר הפרשות‬ ‫על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו‬ ‫אבל בקביעת יום הפורים‪ ,‬דעת רבן שמעון בן גמליאל שלא שייך דין זה‪ ,‬שאין מצווה לפנינו שאנו‬ ‫עוברים ולא מקיימים אותה‪ ,‬שמשום טעם סמיכת גאולה לגאולה‪ ,‬קבעו חז"ל את יום הפורים באדר‬ ‫השני‪ ,‬וממילא נחשב שלא הייתה כלל מצווה בפנינו באדר הראשון‪.‬‬ ‫וכן נמצא בדברי החתם סופר‪ .24‬שהביא את מחלוקת הרדב"ז‪ 25‬והחכם צבי‪ ,26‬לעניין אחד שהיה בבית‬ ‫האסורים‪ ,‬ויכול היה לצאת ליום אחד‪ ,‬שכתב הרדב"ז שכיוון שיש בפניו אפשרות לקיים מצווה‪ ,‬חייב‬ ‫לצאת מיד לקיימה‪ ,‬ואין לו להמתין ליום בו יוכל לקיים מצוות גדולות יותר‪ .‬וביאר החתם סופר‪:‬‬ ‫ודלא תיקשי מפרק קמא דמגלה‪ ,‬דמשום מסמך גאולה לגאולה מעבירים אדר‬ ‫ראשון ועושים בשני‪ .‬התם תחלת תקנה של אנשי כנסת הגדולה‪ ,‬שתקנו לעשות‬ ‫פורים‪ ,‬תקנוהו בזמן המובחר וכו'‪ .‬אבל אחר שכבר הוטל מצוה אגברא‪ ,‬אין לו לפלס‬ ‫וזריזות עדיף‪.‬‬ ‫היינו‪ ,‬שלכ או' בדברי הגמ' במגילה מבואר שלא כהרדב"ז‪ ,‬שנראה שם שכדי לסמוך גאולה לגאולה‬ ‫דחו חז"ל את קיום המצווה‪ .‬וביאר‪ ,‬שלא דמי‪ ,‬משום ששם כך הייתה עיקר התקנה‪ ,‬ולא נחשב שמבטל‬ ‫מצווה שעליו לקיים‪ .‬מה שאין כן באופן שכבר חל עליו חיוב מצווה‪ ,‬בזה אין לו לבטלה אף כשמרוויח‬ ‫על ידי זה עניינים שונים‪27 .‬‬ ‫זריזין מקדימין בקידוש לבנה‬ ‫ונחזור לענייננו‪ ,‬שנתבאר שאין דוחים קיום מצווה מפני הידורה‪ ,‬וכל שכן בהידור שאינו בגוף המצווה‪.‬‬ ‫אלא שיש להקשות מדברי "תרומת הדשן"‪ ,28‬שנשאל האם לקדש את הלבנה מיד כאשר רואה‬ ‫בחידושה‪ ,‬אף שזה יום חול‪ ,‬או שיש להמתין למוצאי שבת‪.‬‬ ‫וכתב‪:‬‬ ‫תשובה‪ :‬יראה דיש לחלק בדבר‪ ,‬היכא דליל מוצאי שבת הבא בקרוב‪ ,‬אינו לילות‬ ‫הרבה בחודש‪ ,‬כגון ז' או ח' בחדש‪ ,‬שאפילו אם יהא מעונן במוצאי שבת‪ ,‬וב' וג' או‬ ‫ד' לילות אחריו‪ ,‬עדיין יש זמן לברך‪ ,‬עד סוף ליל ט"ו‪ ,‬כהאי גוונא יפה להמתין עד‬ ‫מוצאי שבת‪ .‬דכתב אור זרוע‪ ,‬דאין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת‪ ,‬כשהן‬ ‫מבושמין ובכלים נאים‪ .‬אבל אם ליל מוצאי שבת הבא‪ ,‬יהא לילות הרבה בחודש‪,‬‬ ‫שאם יהיה מעונן בו‪ ,‬וב' וג' או ד' לילות אחריו‪ ,‬יעבור זמן הברכה‪ ,‬כהאי גוונא אין‬ ‫‪ 24‬שו"ת חתם סופר אורח חיים קסב‬ ‫‪ 25‬חלק ד סימן יג‬ ‫‪ 26‬סימן קו‬ ‫‪ 27‬ואולי אפשר לחלק‪ ,‬שלעניין פורים‪ ,‬בין כה וכה מקיים את מצוות הפורים‪ ,‬וכל העניין אינו אלא מתי יקיים את‬ ‫המצווה‪ .‬מה שאין כן ב דינו של הרדב"ז‪ ,‬אם לא ייצא מיד כשתבוא לידו המצווה‪ ,‬יבטלנה לגמרי‪.‬‬ ‫‪ 28‬סימן לה‬ ‫‪5‬‬ ‫הערות‪ ,‬הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למייל‪AMALMOSHE@GMAIL.COM :‬‬ ‫עמל משה‬ ‫שיעורים בהלכה על סדר הפרשות‬ ‫על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו‬ ‫להמתין עד מוצאי שבת‪ ,‬דכל היכא דראוי הוא להסתפק‪ ,‬שתעבור המצוה‪ ,‬אין‬ ‫משהין אותה‪ ,‬אפילו כדי לעשותה יותר מן המובחר‪29.‬‬ ‫ומבואר בדבריו‪ ,‬שאף שמצד זריזין מקדימין‪ ,‬עליו לקיים את מצוות קידוש לבנה מיד כאשר יכול‬ ‫לקיימה‪ ,‬מכל מקום יש לדחותה‪ ,‬כדי לקיימה באופן יותר מהודר‪ ,‬כאשר הוא מבושם ובבגדים נאים‪.‬‬ ‫ורק אם יש ספק שמא לא יוכל לקיים את המצווה‪ ,‬אז לא ידחה את קיומה כדי לקיימה יותר בהידור‪.‬‬ ‫ולכאו' אין זה כדברי הרמ"א שהבאנו לעיל‪ ,‬שאם אין לו טלית‪ ,‬יניח תפילין‪ ,‬אף שעתה הנחתו פחות‬ ‫מהודרת‪ .‬ושם נראה שאין מדובר רק על האופן שיש לחשוש שעל ידי כך יבטל מצוות תפילין‪.‬‬ ‫סתירה בדברי הרמ"א‬ ‫ולא ייתכן שדברי "תרומת הדשן" סותרים לדברי הרמ"א לעניין תפילין‪ ,‬שהרמ"א‪ 30‬גופיה הביא‬ ‫להלכה את דברי "תרומת הדשן"‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים‪ .‬הגה‪ :‬ודוקא‬ ‫אם ליל מוצאי שבת הוא קודם י' בחדש‪ ,‬אז ממתינין עד מוצאי שבת‪ .‬אבל אם הוא‬ ‫אחר כך‪ ,‬אין ממתינין עד מוצאי שבת שמא יהיו ב' לילות או ג' או ד' עננים ולא יראו‬ ‫הלבנה ויעבור הזמן‪ .‬וכשמקדשין אותה בחול יש ללבוש בגדים נאים‪.‬‬ ‫ואם כן לכאו' דברי הרמ"א סותרים אלו את אלו‪ ,‬שלעניין קידוש לבנה כתב שאם אין חשש שתתבטל‬ ‫המצווה‪ ,‬יש להמתין כדי לקיימה באופן מהודר יותר‪ .‬ולעניין תפילין כתב‪ ,‬שאין לו להמתין שתגיע‬ ‫הטלית לפניו‪ ,‬אלא יניח מיד את התפילין‪.‬‬ ‫זריזין מקדימין או ארבע מינים מהודרים‬ ‫ואף בשו"ת "שבות יעקב"‪ 31‬דן בשאלה כעין זו‪ ,‬באחד שהגיע לידו בסוכות בעת קריאת ההלל ארבע‬ ‫מינים כשרים לברכה‪ ,‬אך אינם מהודרים‪ .‬ואם ימתין יביאו לו אתרוג מהודר ונאה‪ ,‬האם ימתין כדי‬ ‫לקיים את המצווה בהידור‪ .‬או שיטלם מיד כדי לקיים זריזין מקדימין‪32 .‬‬ ‫‪ 29‬ועיין שם בראייתו‪ ,‬וז"ל‪" :‬וראייה‪ ,‬מהא דגרסינן פרק החולץ (יבמות לט‪ ,‬א) איתמר ביאת קטן וחליצת גדול‪ ,‬רבי‬ ‫יוחנן ורבי שמעון בן לקיש‪ ,‬חד אמר ביאת קטן עדיפא‪ ,‬משום דמצוה ביבום‪ ,‬וחד אמר חליצת גדול עדיפא‪ ,‬משום דמצוה‬ ‫בגדול‪ .‬ופריך עלה ממתניתי ן‪ ,‬תלה בקטן עד שיגדיל אין שומעים לו‪ ,‬אלא אומרים לו עליך מצוה‪ ,‬או חלוץ או יבם‪ .‬ואי‬ ‫סלקא דעתך דאמרינן ביאת קטן עדיפא‪ ,‬נינטר דילמא מייבם‪ .‬ומשני כל שיהוי מצוה לא משהינן‪ .‬ולאידך מאן דאמר‬ ‫פריך נמי ממתניתין‪ ,‬דתנן‪ ,‬תלה בגדול עד שיבא ממדינת הים‪ ,‬אין שומעין לו‪ ,‬ואי סלקא דעתך חליצת גדול עדיפא‪ ,‬נינטר‬ ‫לגדול דילמא אתי וחליץ‪ .‬ומשני נמי הכי‪ ,‬כל שיהוי מצוה כו'‪ .‬אלמא דלא משהינן מצוה‪ ,‬כדי לעשותו מן המובחר כי‬ ‫התם‪ ,‬דלחד מאן דאמר ביאת קטן עדיף‪ ,‬ולחד בגדול עדיפא‪ ,‬ואפילו הכי לא משהינן לה‪ .‬ומכל מקום מוכח התם‪ ,‬דדוקא‬ ‫בדראוי להסתפק שתעבור המצוה‪ ,‬אז לא משהינן לה‪ ,‬אבל בשאין ראוי להסתפק לא‪.‬‬ ‫‪ 30‬אורח חיים תכו‪ ,‬ב‬ ‫‪ 31‬חלק א סימן לד‬ ‫‪ 32‬ובתוך דבריו נראה‪ ,‬שסבירא ליה שלא יכול לקיים את ההידור לבד‪ ,‬ואם יטול ארבע מינים בשעת ההלל‪ ,‬שוב לא יוכל‬ ‫ליטול אחר כך‪ ,‬כדי לקיים את המצווה בהידור‪ ,‬שכבר יצא ידי חובת המצווה‪ .‬וכפי שמקובל משם הגר"ח‪ ,‬שמי שיש לו‬ ‫אתרוג מהודר אך ספק מורכב‪ ,‬ואתרוג שאינו מהודר‪ ,‬שיטול קודם את המהודר הספק מורכב‪ ,‬משום שאם יטול קודם‬ ‫את האתרוג הכשר‪ ,‬שוב לא ירווח את ההידור‪ ,‬שאין משמעות לנטילה אחר שכבר יצא ידי מצוותו‪( .‬וכבר כתב בן ה"בית‬ ‫הלוי" (שו"ת בית הלוי חלק ב סימן מז) לעניין לולב)‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הערות‪ ,‬הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למייל‪AMALMOSHE@GMAIL.COM :‬‬ ‫עמל משה‬ ‫שיעורים בהלכה על סדר הפרשות‬ ‫על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו‬ ‫ובתחילת דבריו כתב שעדיף לקיים זריזין מקדימין‪ ,‬שחביבה מצווה בשעתה‪ ,‬וכפי שכתבה הגמ'‪33‬‬ ‫לעניין הקטר חלבים ואיברים ועוד‪ .34‬הרי אף למצווה מן המובחר אין ממתינים‪ .‬וכן הביא את דברי‬ ‫הרמ"א שהבאנו לעיל‪ ,‬כשאין לו טלית‪ ,‬לא ימתין אלא יניח מיד את התפילין‪ .‬והביא את דברי תרומת‬ ‫הדשן‪ ,‬שתלוי האם ייתכן ויפסיד את המצווה‪ ,‬אז לא ימתין‪ ,‬אבל אם ודאי לא יפסיד את המצווה‪ ,‬ימתין‬ ‫כדי לקיימה מן המובחר‪ .‬אלא שבסוף דבריו כתב לדחות את הראיות‪ ,‬ששם אין ודאי שיוכל לקיים את‬ ‫המצווה בהידור‪ ,‬ולכן אין לו להמתין‪ .‬ועוד דן בדבריו‪.‬‬ ‫ואף את הראיה מדברי הרמ"א‪ ,‬שמניח תפילין אף שאין לו טלית להתעטף‪ ,‬כתב לדחות‪ ,‬שאין זה‬ ‫נחשב קיום מצוות תפילין מן המובחר‪ ,‬אלא שציצית קודמת‪ .‬אלא שלכאו' אין זה כדברי הט"ז בשם‬ ‫הזוהר שהובאו לעיל‪ ,‬שנראה שאין זה רק עניין של קדימות‪ ,‬אלא הטלית היא מעין הכנה להנחת‬ ‫התפילין‪.‬‬ ‫ועל כל פנים‪ ,‬מסקנתו כמסקנת תרומת הדשן‪ ,‬שיש לאחר את המצווה כדי לקיימה יותר בהידור‪,‬‬ ‫וכתב‪:‬‬ ‫שהויי מצוה ולא משהינן‪ ,‬אם לא שכוונתו לעשות מצוה מן המובחר‪ ,‬אז מותר‬ ‫לשהות אפילו זמן מרובה‪ ,‬כל שודאי לו שיבא לידו מצוה מן המובחר‪ .‬דזה גם כן‬ ‫זריז ועומד הוא לעשות מצוה מן המובחר‪ ,‬ומחשבתו הטובה מצרף למעשה‪.‬‬ ‫היינו‪ ,‬דעתו שכיוון ששוהה כדי לקיים את המצווה מן המובחר‪ ,‬אף הוא נחשב זריז לקיים את המצווה‪,‬‬ ‫דהרצון לקיים את המצווה בהידור‪ ,‬גם כן נחשב זריזות‪ ,‬ועוד שהקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה‪.‬‬ ‫אמנם צריך להבין לפי דבריו‪ ,‬מדוע כלפי שופר והלל‪ ,‬אין אומרים שכיוון ששוהה מלקיים את המצווה‬ ‫כדי לקיימה ברוב עם‪ ,‬שהוא אופן יותר מעולה‪ ,‬לא מפסיד על ידי כך את המעלה של הזריזות‪ .‬וכן מדוע‬ ‫לא אומרים סברא זו אף לעניין ברית מילה‪.‬‬ ‫ביאור דברי הרמ"א‬ ‫והנה במה שחילקנו לעיל‪ ,‬בין "זריזין מקדימין"‪ ,‬לבין "ברוב עם הדרת מלך" שזריזין מקדימין הוא‬ ‫דבקות בגוף המצוה‪ ,‬ועל כן קודם הוא ל"ברוב עם" שהוא דבר חיצוני‪ .‬אפשר שהוא הדין לעניין קידוש‬ ‫לבנה‪ ,‬שאם הוא עצמו מקיים את המצווה בשעה שהוא מבושם ובבגדים נאים‪ ,‬אם כן גוף המצווה‬ ‫מתקיים באופן יותר מהודר‪ ,‬ובהכנה יותר חשובה למצווה‪ ,‬ולכן דוחה אף את דין "זריזין מקדימין"‪,‬‬ ‫ששניהם הידור בקיום המצווה‪.‬‬ ‫ולפי זה יש ליישב את דברי הרמ"א‪ ,‬איך פסק להמתין מלקדש את הלבנה עד מוצאי שבת‪ ,‬משום‬ ‫הידור מצווה‪ .‬והרי לעניין תפילין פסק שזריזין מקדימין קודם להידורים אחרים בקיום המצווה‪ ,‬ששאני‬ ‫הידור זה דקידוש לבנה שהוא הידור בגוף המצווה‪ .‬מה שאין כן ההידור להקדים את עיטוף הטלית‬ ‫‪ 33‬מנחות עב‪ ,‬א‬ ‫‪ 34‬והביא עוד עניין זה שאין ממתין בקרבן עולה ויורד שיוכל להביא כשבה או שעירה‪ ,‬אלא מביא מיד עשירית האיפה‪.‬‬ ‫על פי דברי הפסיקתא (יקרא יד‪ ,‬ב)‬ ‫‪7‬‬ ‫הערות‪ ,‬הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למייל‪AMALMOSHE@GMAIL.COM :‬‬ ‫עמל משה‬ ‫שיעורים בהלכה על סדר הפרשות‬ ‫על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו‬ ‫להנחת התפילין אינו הידור בגוף המצווה‪ ,‬ולכן הוא נדחה מפני זריזין מקדימין שהוא הידור בגוף‬ ‫המצווה‪.35‬‬ ‫ולפי זה אפשר אולי לבאר את את דברי ה"שבות יעקב"‪ ,‬ששאני ברוב עם‪ ,‬כיוון שאינו הידור בגוף‬ ‫המצווה‪ ,‬לא אומרים סברא זו שנחשב כזריז בכך שממתין מלקיים את המצווה כדי לקיימה ברוב עם‪.‬‬ ‫תפילה במקום הלימוד או ברוב עם‬ ‫והנה הביא הטור‪ ,‬שמצווה על כל אחד להשתדל בכל כוחו להתפלל בבית הכנסת בציבור‪ ,‬והוסיף‬ ‫הטור‪:‬‬ ‫והני מילי להמון העם‪ ,‬אבל מי שיש לו מדרש קבוע בתוך ביתו שלומד בו‪ ,‬מצוה‬ ‫להתפלל בו‪ ,‬אפילו אין לו עשרה‪.‬‬ ‫וכתב ה"בית יוסף"‪:‬‬ ‫והשתא קאמר‪ ,‬אבל מי שיש לו מדרש קבוע בתוך ביתו‪ ,‬שלומד בו‪ ,‬מצוה להתפלל‬ ‫בו‪ .‬אי נמי‪ ,‬אמאי דסמיך ליה קאי‪ ,‬שכתב שצריך להשתדל בכל כחו להתפלל עם‬ ‫הציבור‪ ,‬וקאמר‪ ,‬דהני מילי להמון העם‪ .‬אבל מי שיש לו מדרש קבוע‪ ,‬מצוה‬ ‫להתפלל בו ביחיד‪ ,‬מלהתפלל בבית הכנסת עם הציבור וכו'‪.‬‬ ‫וכתב ה"ר יונה‪ 36‬פירשו רבני צרפת‪ ,‬שאפילו בלא עשרה היו עושין כן‪ ,‬מפני שיותר‬ ‫נכון להתפלל יחידי‪ ,‬במקום ששם קביעות התורה יומם ולילה‪ ,‬מלהתפלל בבית‬ ‫הכנסת עם הציבור‪ .‬אבל הרמב"ם כתב בפ"ח מהלכות תפילה‪ ,37‬והוא שיתפלל‬ ‫שם תפילת הציבור‪ ,‬כלומר בעשרה‪ .‬ואם תאמר‪ ,‬אם כן מאי רבותיה דבית המדרש‪.‬‬ ‫תירץ ה"ר יונה‪ ,‬שאף על פי שבבית הכנסת היו מתקבצים הרבה בני אדם‪ ,‬וברוב‬ ‫עם הדרת מלך‪ ,‬אפילו הכי היו רוצים יותר בעשרה בלבד בבית המדרש‪ ,‬מלהתפלל‬ ‫בבית הכנסת עם רוב עם‪.‬‬ ‫וכתב עוד‪ ,‬שאפילו לדעת הרמב"ם‪ ,‬אין צריך עשרה אלא למי שדרכו ללכת מביתו‬ ‫ללמוד למקום אחר‪ ,‬דכיון שדרכו להתבטל מלימודו בשעה שהולך ללמוד‪ ,‬יש לו‬ ‫להתפלל בעשרה‪ ,‬או ללכת לבית הכנסת‪ .‬אבל מי שלומד בביתו כל היום במקום‬ ‫קבוע‪ ,‬ותורתו אומנותו‪ ,‬אין לו ללכת לבית הכנסת אם לא ימצא עשרה‪ ,‬מפני שנמצא‬ ‫מתבטל מלימודו בשעת הילוכו‪ ,‬וטוב לו שיתפלל יחידי‪ ,‬משיתבטל כלל‪ .‬והביא ראיה‬ ‫לדבר‪.‬‬ ‫‪ 35‬ועוד נראה ליישב‪ ,‬כי מצוות תפילין‪ ,‬אין זה רק עניין של קדימות‪ ,‬אלא לכאו' מקיים מצווה כל רגע ורגע‪ ,‬ולכן אין לו‬ ‫להמתין שתגיע טלית לפניו‪ ,‬משום שעד שתגיע הטלית‪ ,‬מתבטל הוא ממצוות תפילין‪ .‬מה שאין כן קידוש לבנה‪ ,‬מקיים‬ ‫את המצווה רק פעם אחת‪ ,‬וכל הנדון הוא מתי יקיים את המצווה‪ ,‬ולכן עדיף שימתין כדי לקיימה באופן מובחר יותר‪.‬‬ ‫‪ 36‬ברכות ד‪ ,‬א מדפי הרי"ף ס"ה "אלא ביני עמודי"‪.‬‬ ‫‪ 37‬הלכה ג‬ ‫‪8‬‬ ‫הערות‪ ,‬הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למייל‪AMALMOSHE@GMAIL.COM :‬‬ ‫עמל משה‬ ‫שיעורים בהלכה על סדר הפרשות‬ ‫על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו‬ ‫היינו‪ ,‬שמבואר בדברי הטור‪ ,‬שאף שיש מצווה להשתדל בכל הכח להתפלל בבית הכנסת בציבור‪,‬‬ ‫תפילה במקום הלימוד חשובה יותר‪ .‬אלא שנחלקו הראשונים האם היא חשובה יותר אף מתפילה‬ ‫בציבור‪ ,‬שאף אם מתפלל יחידי במקום שלומד‪ ,‬יש לו להתפלל שם‪ ,‬ולא לילך לבית הכנסת‪ .‬או שאינה‬ ‫חשובה יותר מתפילה בציבור‪ ,‬ו החידוש הוא‪ ,‬שאף ששם אינו מתפלל אלא בעשרה‪ ,‬ובבית הכנסת‬ ‫מתפלל עם רבים‪ ,‬ו"ברוב עם הדרת מלך"‪ ,‬מכל מקום תפילה במקום הלימוד חשובה יותר ממעלה זו‪.‬‬ ‫ואף לדברי הרמב"ם‪ ,‬כל זה כאשר הולך מביתו להתפלל בבית הכנסת‪ ,‬אבל אם אינו מתבטל מלימודו‬ ‫כלל‪ ,‬ולומד בביתו כל היום‪ ,‬אין לו לבטל כלל מלימודו‪ ,‬ויש לו להתפלל בביתו יחידי‪ ,‬אף שמפסיד על‬ ‫ידי כך גם את מעלת תפילה במנין‪.‬‬ ‫ויש לעיין בדברים אלו‪ ,‬שאין מבטלין מתלמוד תורה כדי להתפלל בצבור‪ ,‬ועל כן יתפלל יחידי בביתו‪,‬‬ ‫ואף לדעת הרמב"ם שמבטלים תלמוד תורה בשביל תפילה בציבור כשלומד בבית המדרש‪ ,‬אין‬ ‫מבטלים אותה בשביל מעלת ברוב עם‪.‬‬ ‫דאיתא בגמ‪:38‬‬ ‫תנו רבנן‪ :‬היו יושבין בבית המדרש והביאו אור לפניהם‪ .‬בית שמאי אומרים‪ ,‬כל‬ ‫אחד ואחד מברך לעצמו‪ .‬ובית הלל אומרים‪ ,‬אחד מברך לכולן‪ ,‬משום שנאמר "ברב‬ ‫עם‪ ,‬הדרת מלך"‪ .‬בשלמא בית הלל מפרשי טעמא‪ ,‬אלא בית שמאי מאי טעמא‪,‬‬ ‫קסברי‪ ,‬מפני בטול בית המדרש‪ .‬תניא נמי הכי‪ ,‬של בית רבן גמליאל לא היו אומרים‬ ‫מרפא [אסותא] בבית המדרש‪ ,‬מפני בטול בית המדרש‪.‬‬ ‫הרי מפורש בגמ' לדעת בית הלל‪ ,‬שמעלת ברוב עם עדיפה על בטול בית המדרש‪ ,‬ואם כן לדידן מדוע‬ ‫שלא ילך ויעזוב את ביתו ויתפלל עם הצבור‪ .‬ואף לשיטת הרמב"ם‪ ,‬מדוע אינו צריך לילך ממקום שלומד‬ ‫לבית הכנסת‪ ,‬כדי להתפלל ברוב עם‪ .‬ואין נראה לחלק ולומר‪ ,‬שבגמ' מדובר בביטול קטן‪ ,‬כדי ברכת‬ ‫הריח‪ ,‬אילו כאן מדובר בביטול גדול יותר‪ ,‬שצריך ללבת לבית הכנסת‪.‬‬ ‫ביטול בית המדרש אין משמעו שבטל מלימודו‬ ‫אך זה אינו קשה‪ ,‬דאומרת הגמ'‪ 39‬שמבטלים תלמוד תורה‪ ,‬ובאים לשמוע מקרא מגילה‪ .‬וכן מבטלי‬ ‫תלמוד תורה להוצאת מת ולהכנסת כלה‪ .40‬ובשלטי הגבורים‪ 41‬הוסיף מן הסברא‪ ,‬שמבטלים תלמוד‬ ‫תורה אף בשביל ברית מילה‪ ,‬שמילה גדולה מהוצאת המת‪ ,‬ואם מבטלים תורה להוצאת המת‪ ,‬כל‬ ‫שכן שמבטלים אף בשבילה‪.‬‬ ‫הרי עניין ביטול בית המדרש‪ ,‬הכוונה היא לעזיבת בית המדרש‪ ,‬ולא לעצם הביטול תורה‪ ,‬שביטול בית‬ ‫המדרש הוא דווקא לדברים אלו‪ ,‬ולא לשאר מצוות‪ ,‬וכל שכן ברוב עם‪ ,‬שאינו מצווה גמורה אלא רק‬ ‫הידור במצווה‪ ,‬ולכן פסקו הראשונים שאין יוצאים ומבטלים את בית המדרש בשביל תפילה בציבור‪,‬‬ ‫‪ 38‬ברכות נג‪ ,‬א‬ ‫‪ 39‬מגילה ג‪ ,‬א‬ ‫‪ 40‬שם עמוד ב‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ 41‬מגילה ב‪ ,‬ב מדפי הרי"ף‬ ‫‪9‬‬ ‫הערות‪ ,‬הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למייל‪AMALMOSHE@GMAIL.COM :‬‬ ‫עמל משה‬ ‫שיעורים בהלכה על סדר הפרשות‬ ‫על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו‬ ‫או בשביל ברוב עם‪ .‬מה שאין מחלוקת בית שמאי ובית הלל לעניין ברכת הריח‪ ,‬אין מדובר על ביטול‬ ‫בית המדרש‪ ,‬אלא על הפסקה בלימוד‪ ,‬ובזה דעת בית הלל שמעלת ברוב עם עדיפה‪ ,‬ודעת בית שמאי‬ ‫שאינה עדיפה‪ .‬ואף כי הלשון של בית שמאי הוא "ביטול בית המדרש"‪ ,‬אין הכוונה לבטול של יציאה‬ ‫מבית המדרש‪ ,‬אלא להפסקה קלה בלימוד בתוך בית המדרש‪.‬‬ ‫כשמתאספים ישראל ומשבחים את הקב"ה מתקיים ברוב עם‬ ‫ויתר על כן‪ ,‬הנה אמרו חז"ל‪:42‬‬ ‫"ברב עם הדרת מלך‪ ,‬ובאפס לאום מחתת רזון"‪ .‬אמר רבי חמא בר חנינא‪ ,‬בא וראה‬ ‫שבחו וגדולתו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שאף על פי שיש לפניו אלף אלפי אלפים וריבי‬ ‫רבבות כתות של מלאכי השרת שישרתוהו וישבחוהו‪ ,‬אינו רוצה בשבחן של כלם‪,‬‬ ‫אלא בשבחן של ישראל‪ ,‬שנאמר "ברב עם הדרת מלך"‪ ,‬ואין עם אלא ישראל‪,‬‬ ‫שנאמר "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו"‪ ,43‬בשביל שיגידו שבחי בעולם‪ .‬כן הוא אומר‬ ‫"נדיבי עמים נאספו‪ ,‬עם אלקי אברהם‪ ,‬כי לאלקים מגני ארץ מאד נעלה"‪ ,44‬אמר‬ ‫רבי סימון‪ ,‬אימתי הקדוש ברוך הוא מתעלה בעולמו‪ ,‬בשעה שישראל נאספים‬ ‫בבתי כנסיות ובבתי מדרשות‪ ,‬ונותנין שבח וקילוס לפני בוראן‪.‬‬ ‫רבי ישמעאל אומר‪ ,‬בשעה שישראל נאספין בבתי מדרשות ושומעין אגדה מפי‬ ‫חכם‪ ,‬ואחר כך עונין אמן יהא שמיה רבא מברך‪ ,‬באותה שעה הקדוש ברוך הוא‬ ‫שמח ומתעלה בעולמו‪ ,‬ואומר למלאכי השרת‪ ,‬בואו וראו עם זו שיצרתי בעולמי‪,‬‬ ‫כמה הן משבחין אותי‪ .‬באותה שעה מלבישין אותו הוד והדר‪ ,‬לכך נאמר "ברב עם‬ ‫הדרת מלך‪ ,‬ובאפס לאום מחתת רזון"‪ .‬אם הפסיקו עצמן מדברי תורה‪ ,‬אף אני‬ ‫אפסוק מהן דברי תורה‪.‬‬ ‫הרי לפי דברי רבי ישמעאל‪ ,‬עיקר עניין ברוב עם‪ ,‬הוא דווקא בשעה שלומדים דברי תורה‪ ,‬ואז עוסקים‬ ‫בשבחו של מקום‪ ,‬וזהו שבחו והדרו של מקום‪ .‬ואם חס ושלום הפסיקו עצמן מדברי תורה‪ ,‬אזי "מחתת‬ ‫רזון"‪ ,‬ועל כן‪ ,‬אין להקשות מדוע אין מבטלים בית המדרש‪ ,‬דהיינו הליכה לקיים מצוות‪ ,‬כדי להתפלל‬ ‫באופן של ברוב עם‪ ,‬כי על ידי כך "מחתת רזון"‪.‬‬ ‫מעלת לימוד תורה בחבורה‬ ‫ויש להוסיף במעלת תלמוד תורה בחבורה‪ ,‬שכתב השולחן ערוך‪:45‬‬ ‫אחר שיצא מבית הכנסת‪ ,‬ילך לבית המדרש‪ ,‬ויקבע עת ללמוד‪ .‬וצריך שאותו עת‬ ‫יהיה קבוע‪ ,‬שלא יעבירנו‪ ,‬אף אם הוא סבור להרויח הרבה‪.‬‬ ‫‪ 42‬מדרש משלי יד‪ ,‬כח‬ ‫‪ 43‬ישעיהו מג‪ ,‬כא‬ ‫‪ 44‬תהלים מז‪ ,‬י‬ ‫‪ 45‬אורח חיים קנה‪ ,‬א‬ ‫‪10‬‬ ‫הערות‪ ,‬הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למייל‪AMALMOSHE@GMAIL.COM :‬‬ ‫עמל משה‬ ‫שיעורים בהלכה על סדר הפרשות‬ ‫על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו‬ ‫והאריך ה"באור הלכה" וז"ל‪:‬‬ ‫והנה עצם הלמוד אף שכשהוא לומד ביחידי‪ ,‬הוא גם כן מקיים מצוות עשה של‬ ‫תלמוד תורה‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬לכתחלה מצוה להדר כל מה שיכול ללמוד בחבורה‪ ,‬שעל‬ ‫ידי זה יש כבוד שמים יותר‪ ,‬וכן אמרו חז"ל בכמה מקומות‪" ,‬ברב עם הדרת מלך"‪.‬‬ ‫וכבר אמרו חז"ל‪ 46‬שיש נפקא מינה בין מי שלומד ביחידי‪ ,‬דאף שהקב"ה קובע לו‬ ‫שכר על זה‪ ,‬מכל מקום לא מכתבן מליה בספר הזכרונות‪ .‬מה שאין כן כשלומד שלא‬ ‫ביחידי‪ ,‬נאמר עליהם בכתוב "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו'‪ ,‬ויכתב ספר זכרון‬ ‫לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו"‪.47‬‬ ‫וכל שכן כשלומדים בעשרה יחד‪ ,‬דאז קדמה שכינה ואתיא‪ ,‬כדכתיב "אלקים נצב‬ ‫בעדת א‪-‬ל"‪ .48‬וגם אמרו חז"ל‪ ,‬אין התורה נקנית אלא בחבורה‪ .‬עוד אמרו חז"ל‪ 49‬על‬ ‫הפסוק "הסכת ושמע ישראל וגו'"‪ ,50‬עשו כתות כתות ועסקו בתורה‪ .‬גם על ידי זה‬ ‫נושא הקדוש ברוך הוא פנים לישראל‪ ,‬כדאיתא בתנא דבי אליהו‪ 51‬תשובת הקדוש‬ ‫ברוך הוא למדת הדין‪ ,‬ששואלת לפניו‪ ,‬למה הוא נושא פנים לישראל‪ ,‬והלא כתיב‬ ‫"הא‪-‬ל הגדול הגבור והנורא‪ ,‬אשר לא ישא פנים"‪ .52‬והשיב הקדוש ברוך הוא‪ ,‬איך‬ ‫לא אשא פניו לישראל וכו'‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא שהן מלמדים את התורה‪ ,‬ויושבים אגודות‬ ‫אגודות ועוסקים בתורה עי"ש‪.‬‬ ‫הרי לנו כמה חשוב לימוד התורה בחבורה דווקא‪ ,‬ומשום ברוב עם הדרת מלך‪ ,‬ולא עוד אל שעל ידי‬ ‫זה נכתבים מעשיהם בספר הזכרונות‪ .‬וכן רק באופן זה ניקנית התורה‪ ,‬ובזכות זה נושא הקב"ה‬ ‫לישראל פנים בדין‪ .‬וכפי שהבאנו לעיל את דברי המדרש‪ ,‬כי השבח וההדר לבורא עולם‪ ,‬הוא דווקא‬ ‫בשעה שעוסקין בתורתו‪ ,‬ואחר כך אומרים אמן יהא שמיה רבה וכו'‪ ,‬ומקלסין אותו‪53.‬‬ ‫האם השבח הוא דווקא כשכולם חייבים בקילוס זה‬ ‫והנה‪ ,‬לכאורה מאי נפקא מינה בין דברי רבי סימון האומר‪ ,‬אימתי הקב"ה מתעלה בעולמו‪ ,‬בשעה‬ ‫שישראל נאספים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות‪ ,‬ונותנין שבח וקילוס לפני בוראן‪ .‬לבין מה שאמר רבי‬ ‫ישמעאל‪ ,‬שבשעה שישראל נאספין בבתי מדרשות ושומעין אגדה מפי חכם‪ ,‬ואחר כך עונין אמן יהא‬ ‫שמיה רבא מברך‪ ,‬אז מתקלס שמו‪ .‬והנה ודאי ההבדל‪ ,‬שבדברי רבי ישמעאל‪ ,‬עוסקים בתורה‪ .‬ובדברי‬ ‫רבי סימון‪ ,‬לא הוזכר לימוד התורה‪ ,‬אלא רק שמשבחים את ה' ברוב עם‪.‬‬ ‫‪ 46‬ברכות ו‪ ,‬א‬ ‫‪ 47‬מלאכי ג‪ ,‬טז‬ ‫‪ 48‬תהלים פב‪ ,‬א‬ ‫‪ 49‬ברכות סג‪ ,‬ב‬ ‫‪ 50‬דברים כז‪ ,‬ט‬ ‫‪ 51‬תנא דברי אליהו זוטא פרשה כג‬ ‫‪ 52‬דברים י‪ ,‬יז‬ ‫‪ 53‬ועיין שיעורינו ההלכתי פרשת תבוא תשס – קימה מפני עושי מצווה‪ .‬שהארכנו בחשיבות לימוד התורה‬ ‫‪11‬‬ ‫הערות‪ ,‬הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למייל‪AMALMOSHE@GMAIL.COM :‬‬ ‫עמל משה‬ ‫שיעורים בהלכה על סדר הפרשות‬ ‫על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו‬ ‫אך נראה להוסיף‪ ,‬שאפשר ונחלקו רבי סימון ורבי ישמעאל‪ ,‬האם "ברוב עם הדרת מלך"‪ ,‬עניינו לשבח‬ ‫ולקלס את הבורא‪ ,‬אף אם אין הוא חייב בדבר‪ .‬או דווקא אם הוא חייב בדבר‪ .‬דלרבי סימון עניינו הוא‬ ‫שבח וקילוס‪ ,‬ואף שאין מחוייבים לשבחו‪ ,‬מכל מקום כיוון שמתאספים ליתן שבח לבורא‪ ,‬משתבח‬ ‫בכך הקב"ה‪ .‬מה שאין כן לדברי רבי ישמעאל‪ ,‬עיקר הקילוס זה רק כאשר חייבים בכך‪ ,‬שלומדים‬ ‫תורה‪ ,‬ואחר כך משבחים‪.‬‬ ‫ביאור לפי זה מדוע אין ללמוד מברית מילה שזריזין מקדימין קודם לברוב עם‬ ‫ובמחלוקת זו יש לתלות את השאלה האם עניין ברוב עם‪ ,‬הוא רק בדברים שכולם בר חיובא‪ ,‬דהיינו‪,‬‬ ‫כאשר משבחים ומקיימים מצווה בחבורה‪ ,‬אף שודאי גם אם אין זו מצווה בחבורה‪ ,‬יש עניין של "בתוך‬ ‫רבים אהללנו"‪ ,54‬מכל מקום‪ ,‬עניין זה של ברוב עם אינו כתיקונו‪ .‬או אף כאשר אדם מקיים מצווה‬ ‫פרטית‪ ,‬כגון מצוות מילה‪ ,‬גם יש עניין לעשותה ברוב עם‪.‬‬ ‫ואם כבצד הראשון‪ ,‬יש לבאר באופן אחר‪ ,‬מדוע אין להוכיח ממילה‪ ,‬ש"זריזין מקדימין" חשוב יותר‬ ‫מ"ברוב עם"‪ ,‬שבברית מילה אין את העניין השלם של "ברוב עם"‪ ,‬שזו מצווה פרטית‪ .‬מה שאין כן‬ ‫הלל ותקיעת שופר‪ ,‬שרבים מקיימים יחד את המצווה‪ ,‬בזה מתקיים בשלמות עניין זה של ברוב עם‪.‬‬ ‫ביאור דברי הרמב"ם בביכורים‬ ‫ונראה לבאר לפי זה‪ ,‬מדוע אין הרמב"ם מזכיר עניין ברוב עם אלא רק במצוות בבכורים‪ ,‬משום‬ ‫שבמצווה זו ישנה חבורה שכולם מקיימים יחד את המצווה ‪56.55‬‬ ‫‪ 54‬תהלים קט‪ ,‬ל‬ ‫‪ 55‬אמנם בפירוש המשניות כתב הרמב"ם עניין זה אף כלפי עבודות בית המקדש‪ ,‬שנעשים בכהנים רבים משום ברוב עם‪,‬‬ ‫(עיין פסחים ה‪ ,‬ה‪ .‬וסוטה ז‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫‪ 56‬ויש עוד להאריך בשאלה זו‪ .‬ועיין "משמר הלוי" מגילה סימן ח‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫הערות‪ ,‬הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למייל‪AMALMOSHE@GMAIL.COM :‬‬