עמל משה · Emel Moshe — כי תבוא (2026-08-24)

עמל משה
שיעורים בהלכה על סדר הפרשות
על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו
בע"ה עש"ק פר' כי תבא תשס"א
"ברֹב עם הדרת מלך"
"והיה כי תבוא אל הארץ ,אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה ,וירשתה וישבת בה .ולקחת
מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך ,אשר ה' אלקיך נתן לך ,ושמת בטנא,
והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם" (דברים כו ,א-ב)
כיצד מעלין את הבכורים ,כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד ,ולנין
ברחובה של עיר ,ולא היו נכנסין לבתים .ולמשכים היה הממונה אומר" ,קומו
ונעלה ציון ,אל בית ה' אלקינו"( 1משנה ביכורים ג ,ב)
אין מעלים את הביכורים אלא בחבורה
ובירושלמי 2הוסיף:
ולא היו עולין יחידים יחידים ,אלא פלכים פלכים.
ובטעם הדבר מדוע לא היו עולים יחידים כתב הרמב"ם:
כיצד מעלין את הבכורים ,כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ,כדי
שלא יעלו יחידים ,שנאמר "ברוב עם הדרת מלך".3
ונראה לעיין בחיובים ובגדרים של ברוב עם "הדרת מלך" .האם זה "הידור מצוה" ,כשאר גדרי הידור
מצוה ,שצריך אדם להדר עד שליש וכדו'.
וכן האם מעלה זו קודמת לשאר הידורים במצווה ,כגון ,כאשר עומדת בפניו האפשרות לעשות מצווה
פחות מהודרת ,ברוב עם .או לעשותה באופן מהודר יותר ,אך לא ברוב עם .אלא דודאי צריך עיון ,מדוע
ידחה ,כי לכאורה אין הידור מצוה גדול מכך ,לעמוד ולשרת את הבורא ברוב עם ,בהדרת מלך.
ברוב עם או זריזין מקדימין
והכי איתא במסכת ראש השנה:4
משנה .העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה ,השני מתקיע .ובשעת הלל,
הראשון מקרא את ההלל.
גמרא .מאי שנא שני מתקיע ,משום דברוב עם הדרת מלך .אי הכי הלל נמי נימא
בשני ,משום דברוב עם הדרת מלך .אלא ,מאי שנא הלל דבראשון ,משום דזריזין
1ראה ירמיהו לא ,ה
2ביכורים ג ,ה
3משלי יד ,כח
4ראש השנה לב ,ב
1
הערות ,הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למיילAMALMOSHE@GMAIL.COM :
עמל משה
שיעורים בהלכה על סדר הפרשות
על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו
מקדימין למצות .תקיעה נמי נעביד בראשון ,משום דזריזין מקדימין למצות .אמר
רבי יוחנן ,בשעת השמד שנו.
היינו ,שתקיעת שופר סמוכה לתפילת מוסף ,ואמירת הלל ,סמוכה לתפילת שחרית .ושאלה הגמ'
מדוע ,שאם טעם האיחור בתקיעת שופר הוא משום ברוב עם הדרת מלך ,וכמה שמתאחרים יותר,
ב אים יותר אנשים לבית הכנסת ,אף את ההלל היה לסמוך לתפילת מוסף ,כדי שיתקבצו יותר
אנשים .5ואם טעם ההקדמה הוא משום זריזין מקדימין ,ואף שעל ידי כך מפסידים עניין זה של ברוב
עם הדרת מלך ,אף את תקיעת השופר היה לסמוך לתפילת שחרית .ויישבה הגמ' ,שאין הכי נמי,
והעיקר הוא משום זריזין מקדימין .והא שסומכים את תקיעת השופר לתפילת מוסף ,תקנה זו ניתקנה
בשעת הגזירה ,והיו אורבים להם כל זמן תפילת שחרית ,ולכן תקעו בתפילת מוסף6.
הרי מעלת זריזין מקדימין עדיפה על מעלה ברוב עם .וכך דייק מרן החיד"א בספרו "ברכי יוסף",7
וב"מחזיק ברכה" ,8והביא זאת בעל ה"שדה חמד".9
הקדמת ברית מילה אף שמפסיד ברוב עם
ומהלכה זו אנו למדים אף לדין ברית מילה ,האם עדיף לקיים מצוה זו בשחר ,כדי לקיים "זריזין
מקדימין" ,או עדיף לאחרה כדי שיהיה ברוב עם .ואכן ,אף שכל היום כשר למילה ,מצוה להקדים את
המילה שזריזין מקדימין ,כפי שפסק השולחן ערוך וז"ל:
אין מלין עד שתנץ החמה ביום השמיני ללידתו .וכל היום כשר למילה ,אלא שזריזין
מקדימים למצות ומלין מיד בבקר.
וב"פתחי תשובה" שם כתב:
עיין בתשובת "שבות יעקב" 10שכתב ,דיש למחות בחזנים שמאריכין בשבת ויום
טוב כשיש מילה בבית הכנסת עד אחר חצות ,והם מבטלין מצות זריזין ע"ש עוד.
הרי אף לגבי ברית מילה ,מצינו שיקדים ברית מילה משום שזריזין מקדימין .ואף שלכאו' מפסיד על
ידי כך את עניין "ברוב עם".
אין ללמוד מברית מילה שמעלת ההקדמה בה היא גדולה
5ואגב ילפינן מהכא ד"רוב עם" אינו רק מיחיד לרבים ,אלא אף מציבור לציבור גדול יותר .שהרי שם מדובר שיש כבר
מנין בשחרית ,שהרי יש עובר לפני התיבה .ואלמלא הדין של זריזין מקדימין ,היו קורין הלל במוסף ,וזאת כדי שיהיה
ברוב גדול יותר.
6ועיין שם בתוס' ,מדוע לא חזר הדבר לקדמות.
7אורח חיים ז ,א
8אורח חיים רכט ,ז
9מערכת ז אות ג ,לעניין פדיון הבן.
10חלק א סימן ל
2
הערות ,הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למיילAMALMOSHE@GMAIL.COM :
עמל משה
שיעורים בהלכה על סדר הפרשות
על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו
והנה מהדין של מילה אין ללמוד דין זריזין מקדימין לשאר מצות ,שמילה אינה רק מצווה אלא היא
"חותם ברית קודש" כפי שכתב בעל "ערוך השולחן" .11שהקשה ,מדוע המשנה במגילה 12שהאריכה
ומנתה את כל הדברים הכשרים כל היום כולו ,13לא כתב אף את מצוות מילה ,שכשרה כל היום כולו
כפי שכתבה הברייתא בפסחים" 14כל היום כולו כשר למילה ,אלא שזריזין מקדימים למצות" ,וכתב:
ונראה לי ,דבכוונה שבקה התנא .דוודאי גם במילה כן הוא ,אלא שבשארי מצות אין
קפידא כל כך אם נאחר מעט ,אף שבוודאי מצוה להקדים .אבל במילה ,שהוא
"חותם ברית קודש" ,ובזה נכנס לקדושה ,יש קפידא גדולה שלא לאחרה .ולכן גם
בברייתא ,לא תני הך דזריזין מקדימין רק למילה.
ויש לנו לצווח על מנהג זמנינו ,שמאחרין המילה כמה שעות ביום ,מפני שטותים
שלא באו כל הקרואים ,וכדומה שטותים כאלה .ויש מקומות שמאחרין עד אחר חצות
היום ,והוא עון פלילי.
ביאר ,כי בשאר מצוות אין קיפדא כל כך בכך שמאחר ,מה שאין כן ברית מילה ,כיוון שהיא "חותם
ברית קודש" ,יש קפידא גדולה בכך שיאחר ,ולכן לא שנה התנא דין כל היום כולו בברית מילה ,כדי
שלא יוכלו לללמוד מכך לאחר את המילה .ואף לכן רק לעניין ברית מילה ,כתב התנא בברייתא ,את
עניין זריזין מקדימין.
ועוד אפשר כעין דבריו ,שבזכות המילה מתקיים העולם ,כדברי הפסוק "אם לא בריתי יומם ולילה,
חוקות שמים וארץ לא שמתי" ,15ולכן יש עניין גדול בהקדמתה.16
זיריזין מקדימין הוא מעלה בגוף המצווה מה שאין כן ברוב עם
אמנם ,אף שאין ללמוד ש"זריזין מקדימין" קודם ל"ברוב עם" ממצוות מילה ,כפי שכתבנו ,מכל מקום
כך הוא הדין כפי שמבואר בגמ' בראש השנה ,לעניין הלל ותקיעת שופר ,וכפי שכתבנו לעיל .וצריך
לבאר את טעם הדבר.
ואפשר לבאר ,כי זריזין מקדימין ,אינו דין בקיום המצווה ,היינו ,שאין הגדר שחיוב המצווה חל מיד
כשהגיע הזמן שאפשר לקיימה ,ואסור לדחות את קיום המצווה ,וכעין "אין מעבירין על המצוות" .אלא
דין זה תלוי במקיים המצוה ,שקיום המצווה בזריזות ,מורה על הדבקות במצווה ,והוא הידור בעיקר
קיום המצווה ,שמקיים אותה באופן מהודר יותר .מה שאין כן דין "ברוב עם" ,אינו מעשה בגוף המצווה,
אלא כבוד חיצוני ,על כן נדחה זה מפני זה17.
11יורה דעה רסב ,ח
12מגילה כ ,ב
13קריאת המגילה ,קריאת ההלל ,תקיעת שופר ,נטילת לולב ,תפילת מוסף ,קרבן מוסף ,וידוי הפרים ,וידוי מעשר ,וידוי
יום הכפורים ,סמיכה ,שחיטה ,תנופה ,הגשה ,קמיצה ,הקטרה ,מליקה ,קבלה ,הזיה ,השקיית סוטה ,עריפת העגלה,
טהרת מצורע.
14ד ,א
15ירמיהו לג ,כה
16ועיין "ראש דוד" שמות פרשת תצוה ושבת זכור.
17ועיין בכל זה ובעוד דברים שנכתבו כאן בשיעורינו "וירא תשעב – זריזין מקדימין".
3
הערות ,הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למיילAMALMOSHE@GMAIL.COM :
עמל משה
שיעורים בהלכה על סדר הפרשות
על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו
זריזין מקדימין בהנחת תפילין
ויתר על כן מצינו ,כי לא רק הידור של "ברוב עם" ,שכפי שכתבנו אינו הידור בגוף המצווה ,אינו קודם
לזריזין מקדימים ,אלא אף הידורים אחרים אינם דוחים עניין זה .שאף שמעיקר הדין מתעטף בטלית
קודם שמניח תפילין ,וכפי שהביא הט"ז 18בשם הזוהר:19
כי תחלה צריך לפרוס על ראשו פרוסה דמצוה ,ואחר כך יתקשר בקישורא דיחודא,
דאינהו תפילין ,שמורין על יחוד שמו יתברך.
ומבואר בדברים אלו ,כי טעם הקדמת טלית לתפילין ,אינו רק כפי שהביא ה"בית יוסף" ,משום תדיר
ושאינו תדיר ,או משום חשיבות מצוות ציצית ,שקולה כנגד כל המצוות .אלא ישנו הידור בקיום מצוות
תפיל ין ,שהם ייחוד ה' ,אחרי שמקבל עליו עול שמים על ידי עיטוף הטלית .ולפי זה נראה ,כי ישנו
הידור בכך שמניח תפילין אחר שמתעטף בטלית.
ומכל מקום פסק הרמ"א ,20שאם התפילין מזומנים בידו ,ואין לו עדיין טלית ,יניח תפילין ,וכשיביאו לו
את הטלית ,יתעטף .וביאר המגן אברהם ,שאינו ממתין משום ש"שהויי מצווה לא משהינן".21
הרי טעם זריזין מקדימין ,עדיף אף על הידורים אחרים בקיום המצווה.
זריזין מקדימין בפורים בשנה מעוברת
ולפי זה ,צריך לבאר את דברי הגמ' ,22שנחלקו התנאים מתי עושים את הפורים בשנה מעוברת ,האם
באדר הראשון או באדר השני ,דדעת רבי אלעזר ברבי יוסי ,שקורין באדר הראשון ,ודעת רבן שמעון
בן גמליאל ,שקורין באדר השני .וכתבה הגמ':
בשלמא רבי אליעזר ברבי יוסי ,מסתבר טעמא ,דאין מעבירין על המצות .אלא רבן
שמעון בן גמליאל מאי טעמא ,אמר רבי טבי ,טעמא דרבי שמעון בן גמליאל ,מסמך
גאולה לגאולה עדיף.
הרי דעת רבן שמעון בן גמליאל ,שטעם מיסמך גאולה לגאולה ,עדיף על טעם אין מעבירין על המצוות,
ועל הזריזות בקיום המצווה .ומדוע ,הרי ראינו כי טעם זריזין מקדימין עדיף על הידורים אחרים בקיום
המצווה.
שאני פורים שאין המצווה בפנינו
והיה נראה לחלק ולומר ,שאף שאין מעבירין על המצות ,ושהוי מצוה לא משהינן 23,זהו דווקא כאשר
יש מצווה לפנינו ,ובגלל סיבות מסוימות רוצים לדחותה ,בזה אנו אומרים שאין מעבירין על המצוות.
18אורח חיים כה ,ב
19פרשת במדבר ,חלק ג קכ ,ב .וזה תרגומו "מעשה ראשון בשעה שאדם קם -צריך לטהר עצמו בתחילה .ואחר כך יקבל
עליו עו ל זה ,יפרש על ראשו פריסת מצוה .אחר כך יקשר קשר היחוד ,שהם תפלין".
20אורח חיים כה ,א
21יבמות לט ,א
22מגיחה ו ,ב
23ובמקום אחר הארכנו בביאור מושגים אלו "שהויי מצווה לא משהינן"" ,אין מעבירין על המצוות"" ,זריזין מקדימין".
4
הערות ,הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למיילAMALMOSHE@GMAIL.COM :
עמל משה
שיעורים בהלכה על סדר הפרשות
על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו
אבל בקביעת יום הפורים ,דעת רבן שמעון בן גמליאל שלא שייך דין זה ,שאין מצווה לפנינו שאנו
עוברים ולא מקיימים אותה ,שמשום טעם סמיכת גאולה לגאולה ,קבעו חז"ל את יום הפורים באדר
השני ,וממילא נחשב שלא הייתה כלל מצווה בפנינו באדר הראשון.
וכן נמצא בדברי החתם סופר .24שהביא את מחלוקת הרדב"ז 25והחכם צבי ,26לעניין אחד שהיה בבית
האסורים ,ויכול היה לצאת ליום אחד ,שכתב הרדב"ז שכיוון שיש בפניו אפשרות לקיים מצווה ,חייב
לצאת מיד לקיימה ,ואין לו להמתין ליום בו יוכל לקיים מצוות גדולות יותר .וביאר החתם סופר:
ודלא תיקשי מפרק קמא דמגלה ,דמשום מסמך גאולה לגאולה מעבירים אדר
ראשון ועושים בשני .התם תחלת תקנה של אנשי כנסת הגדולה ,שתקנו לעשות
פורים ,תקנוהו בזמן המובחר וכו' .אבל אחר שכבר הוטל מצוה אגברא ,אין לו לפלס
וזריזות עדיף.
היינו ,שלכ או' בדברי הגמ' במגילה מבואר שלא כהרדב"ז ,שנראה שם שכדי לסמוך גאולה לגאולה
דחו חז"ל את קיום המצווה .וביאר ,שלא דמי ,משום ששם כך הייתה עיקר התקנה ,ולא נחשב שמבטל
מצווה שעליו לקיים .מה שאין כן באופן שכבר חל עליו חיוב מצווה ,בזה אין לו לבטלה אף כשמרוויח
על ידי זה עניינים שונים27 .
זריזין מקדימין בקידוש לבנה
ונחזור לענייננו ,שנתבאר שאין דוחים קיום מצווה מפני הידורה ,וכל שכן בהידור שאינו בגוף המצווה.
אלא שיש להקשות מדברי "תרומת הדשן" ,28שנשאל האם לקדש את הלבנה מיד כאשר רואה
בחידושה ,אף שזה יום חול ,או שיש להמתין למוצאי שבת.
וכתב:
תשובה :יראה דיש לחלק בדבר ,היכא דליל מוצאי שבת הבא בקרוב ,אינו לילות
הרבה בחודש ,כגון ז' או ח' בחדש ,שאפילו אם יהא מעונן במוצאי שבת ,וב' וג' או
ד' לילות אחריו ,עדיין יש זמן לברך ,עד סוף ליל ט"ו ,כהאי גוונא יפה להמתין עד
מוצאי שבת .דכתב אור זרוע ,דאין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת ,כשהן
מבושמין ובכלים נאים .אבל אם ליל מוצאי שבת הבא ,יהא לילות הרבה בחודש,
שאם יהיה מעונן בו ,וב' וג' או ד' לילות אחריו ,יעבור זמן הברכה ,כהאי גוונא אין
24שו"ת חתם סופר אורח חיים קסב
25חלק ד סימן יג
26סימן קו
27ואולי אפשר לחלק ,שלעניין פורים ,בין כה וכה מקיים את מצוות הפורים ,וכל העניין אינו אלא מתי יקיים את
המצווה .מה שאין כן ב דינו של הרדב"ז ,אם לא ייצא מיד כשתבוא לידו המצווה ,יבטלנה לגמרי.
28סימן לה
5
הערות ,הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למיילAMALMOSHE@GMAIL.COM :
עמל משה
שיעורים בהלכה על סדר הפרשות
על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו
להמתין עד מוצאי שבת ,דכל היכא דראוי הוא להסתפק ,שתעבור המצוה ,אין
משהין אותה ,אפילו כדי לעשותה יותר מן המובחר29.
ומבואר בדבריו ,שאף שמצד זריזין מקדימין ,עליו לקיים את מצוות קידוש לבנה מיד כאשר יכול
לקיימה ,מכל מקום יש לדחותה ,כדי לקיימה באופן יותר מהודר ,כאשר הוא מבושם ובבגדים נאים.
ורק אם יש ספק שמא לא יוכל לקיים את המצווה ,אז לא ידחה את קיומה כדי לקיימה יותר בהידור.
ולכאו' אין זה כדברי הרמ"א שהבאנו לעיל ,שאם אין לו טלית ,יניח תפילין ,אף שעתה הנחתו פחות
מהודרת .ושם נראה שאין מדובר רק על האופן שיש לחשוש שעל ידי כך יבטל מצוות תפילין.
סתירה בדברי הרמ"א
ולא ייתכן שדברי "תרומת הדשן" סותרים לדברי הרמ"א לעניין תפילין ,שהרמ"א 30גופיה הביא
להלכה את דברי "תרומת הדשן" ,וז"ל:
אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים .הגה :ודוקא
אם ליל מוצאי שבת הוא קודם י' בחדש ,אז ממתינין עד מוצאי שבת .אבל אם הוא
אחר כך ,אין ממתינין עד מוצאי שבת שמא יהיו ב' לילות או ג' או ד' עננים ולא יראו
הלבנה ויעבור הזמן .וכשמקדשין אותה בחול יש ללבוש בגדים נאים.
ואם כן לכאו' דברי הרמ"א סותרים אלו את אלו ,שלעניין קידוש לבנה כתב שאם אין חשש שתתבטל
המצווה ,יש להמתין כדי לקיימה באופן מהודר יותר .ולעניין תפילין כתב ,שאין לו להמתין שתגיע
הטלית לפניו ,אלא יניח מיד את התפילין.
זריזין מקדימין או ארבע מינים מהודרים
ואף בשו"ת "שבות יעקב" 31דן בשאלה כעין זו ,באחד שהגיע לידו בסוכות בעת קריאת ההלל ארבע
מינים כשרים לברכה ,אך אינם מהודרים .ואם ימתין יביאו לו אתרוג מהודר ונאה ,האם ימתין כדי
לקיים את המצווה בהידור .או שיטלם מיד כדי לקיים זריזין מקדימין32 .
29ועיין שם בראייתו ,וז"ל" :וראייה ,מהא דגרסינן פרק החולץ (יבמות לט ,א) איתמר ביאת קטן וחליצת גדול ,רבי
יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ,חד אמר ביאת קטן עדיפא ,משום דמצוה ביבום ,וחד אמר חליצת גדול עדיפא ,משום דמצוה
בגדול .ופריך עלה ממתניתי ן ,תלה בקטן עד שיגדיל אין שומעים לו ,אלא אומרים לו עליך מצוה ,או חלוץ או יבם .ואי
סלקא דעתך דאמרינן ביאת קטן עדיפא ,נינטר דילמא מייבם .ומשני כל שיהוי מצוה לא משהינן .ולאידך מאן דאמר
פריך נמי ממתניתין ,דתנן ,תלה בגדול עד שיבא ממדינת הים ,אין שומעין לו ,ואי סלקא דעתך חליצת גדול עדיפא ,נינטר
לגדול דילמא אתי וחליץ .ומשני נמי הכי ,כל שיהוי מצוה כו' .אלמא דלא משהינן מצוה ,כדי לעשותו מן המובחר כי
התם ,דלחד מאן דאמר ביאת קטן עדיף ,ולחד בגדול עדיפא ,ואפילו הכי לא משהינן לה .ומכל מקום מוכח התם ,דדוקא
בדראוי להסתפק שתעבור המצוה ,אז לא משהינן לה ,אבל בשאין ראוי להסתפק לא.
30אורח חיים תכו ,ב
31חלק א סימן לד
32ובתוך דבריו נראה ,שסבירא ליה שלא יכול לקיים את ההידור לבד ,ואם יטול ארבע מינים בשעת ההלל ,שוב לא יוכל
ליטול אחר כך ,כדי לקיים את המצווה בהידור ,שכבר יצא ידי חובת המצווה .וכפי שמקובל משם הגר"ח ,שמי שיש לו
אתרוג מהודר אך ספק מורכב ,ואתרוג שאינו מהודר ,שיטול קודם את המהודר הספק מורכב ,משום שאם יטול קודם
את האתרוג הכשר ,שוב לא ירווח את ההידור ,שאין משמעות לנטילה אחר שכבר יצא ידי מצוותו( .וכבר כתב בן ה"בית
הלוי" (שו"ת בית הלוי חלק ב סימן מז) לעניין לולב).
6
הערות ,הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למיילAMALMOSHE@GMAIL.COM :
עמל משה
שיעורים בהלכה על סדר הפרשות
על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו
ובתחילת דבריו כתב שעדיף לקיים זריזין מקדימין ,שחביבה מצווה בשעתה ,וכפי שכתבה הגמ'33
לעניין הקטר חלבים ואיברים ועוד .34הרי אף למצווה מן המובחר אין ממתינים .וכן הביא את דברי
הרמ"א שהבאנו לעיל ,כשאין לו טלית ,לא ימתין אלא יניח מיד את התפילין .והביא את דברי תרומת
הדשן ,שתלוי האם ייתכן ויפסיד את המצווה ,אז לא ימתין ,אבל אם ודאי לא יפסיד את המצווה ,ימתין
כדי לקיימה מן המובחר .אלא שבסוף דבריו כתב לדחות את הראיות ,ששם אין ודאי שיוכל לקיים את
המצווה בהידור ,ולכן אין לו להמתין .ועוד דן בדבריו.
ואף את הראיה מדברי הרמ"א ,שמניח תפילין אף שאין לו טלית להתעטף ,כתב לדחות ,שאין זה
נחשב קיום מצוות תפילין מן המובחר ,אלא שציצית קודמת .אלא שלכאו' אין זה כדברי הט"ז בשם
הזוהר שהובאו לעיל ,שנראה שאין זה רק עניין של קדימות ,אלא הטלית היא מעין הכנה להנחת
התפילין.
ועל כל פנים ,מסקנתו כמסקנת תרומת הדשן ,שיש לאחר את המצווה כדי לקיימה יותר בהידור,
וכתב:
שהויי מצוה ולא משהינן ,אם לא שכוונתו לעשות מצוה מן המובחר ,אז מותר
לשהות אפילו זמן מרובה ,כל שודאי לו שיבא לידו מצוה מן המובחר .דזה גם כן
זריז ועומד הוא לעשות מצוה מן המובחר ,ומחשבתו הטובה מצרף למעשה.
היינו ,דעתו שכיוון ששוהה כדי לקיים את המצווה מן המובחר ,אף הוא נחשב זריז לקיים את המצווה,
דהרצון לקיים את המצווה בהידור ,גם כן נחשב זריזות ,ועוד שהקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה.
אמנם צריך להבין לפי דבריו ,מדוע כלפי שופר והלל ,אין אומרים שכיוון ששוהה מלקיים את המצווה
כדי לקיימה ברוב עם ,שהוא אופן יותר מעולה ,לא מפסיד על ידי כך את המעלה של הזריזות .וכן מדוע
לא אומרים סברא זו אף לעניין ברית מילה.
ביאור דברי הרמ"א
והנה במה שחילקנו לעיל ,בין "זריזין מקדימין" ,לבין "ברוב עם הדרת מלך" שזריזין מקדימין הוא
דבקות בגוף המצוה ,ועל כן קודם הוא ל"ברוב עם" שהוא דבר חיצוני .אפשר שהוא הדין לעניין קידוש
לבנה ,שאם הוא עצמו מקיים את המצווה בשעה שהוא מבושם ובבגדים נאים ,אם כן גוף המצווה
מתקיים באופן יותר מהודר ,ובהכנה יותר חשובה למצווה ,ולכן דוחה אף את דין "זריזין מקדימין",
ששניהם הידור בקיום המצווה.
ולפי זה יש ליישב את דברי הרמ"א ,איך פסק להמתין מלקדש את הלבנה עד מוצאי שבת ,משום
הידור מצווה .והרי לעניין תפילין פסק שזריזין מקדימין קודם להידורים אחרים בקיום המצווה ,ששאני
הידור זה דקידוש לבנה שהוא הידור בגוף המצווה .מה שאין כן ההידור להקדים את עיטוף הטלית
33מנחות עב ,א
34והביא עוד עניין זה שאין ממתין בקרבן עולה ויורד שיוכל להביא כשבה או שעירה ,אלא מביא מיד עשירית האיפה.
על פי דברי הפסיקתא (יקרא יד ,ב)
7
הערות ,הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למיילAMALMOSHE@GMAIL.COM :
עמל משה
שיעורים בהלכה על סדר הפרשות
על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו
להנחת התפילין אינו הידור בגוף המצווה ,ולכן הוא נדחה מפני זריזין מקדימין שהוא הידור בגוף
המצווה.35
ולפי זה אפשר אולי לבאר את את דברי ה"שבות יעקב" ,ששאני ברוב עם ,כיוון שאינו הידור בגוף
המצווה ,לא אומרים סברא זו שנחשב כזריז בכך שממתין מלקיים את המצווה כדי לקיימה ברוב עם.
תפילה במקום הלימוד או ברוב עם
והנה הביא הטור ,שמצווה על כל אחד להשתדל בכל כוחו להתפלל בבית הכנסת בציבור ,והוסיף
הטור:
והני מילי להמון העם ,אבל מי שיש לו מדרש קבוע בתוך ביתו שלומד בו ,מצוה
להתפלל בו ,אפילו אין לו עשרה.
וכתב ה"בית יוסף":
והשתא קאמר ,אבל מי שיש לו מדרש קבוע בתוך ביתו ,שלומד בו ,מצוה להתפלל
בו .אי נמי ,אמאי דסמיך ליה קאי ,שכתב שצריך להשתדל בכל כחו להתפלל עם
הציבור ,וקאמר ,דהני מילי להמון העם .אבל מי שיש לו מדרש קבוע ,מצוה
להתפלל בו ביחיד ,מלהתפלל בבית הכנסת עם הציבור וכו'.
וכתב ה"ר יונה 36פירשו רבני צרפת ,שאפילו בלא עשרה היו עושין כן ,מפני שיותר
נכון להתפלל יחידי ,במקום ששם קביעות התורה יומם ולילה ,מלהתפלל בבית
הכנסת עם הציבור .אבל הרמב"ם כתב בפ"ח מהלכות תפילה ,37והוא שיתפלל
שם תפילת הציבור ,כלומר בעשרה .ואם תאמר ,אם כן מאי רבותיה דבית המדרש.
תירץ ה"ר יונה ,שאף על פי שבבית הכנסת היו מתקבצים הרבה בני אדם ,וברוב
עם הדרת מלך ,אפילו הכי היו רוצים יותר בעשרה בלבד בבית המדרש ,מלהתפלל
בבית הכנסת עם רוב עם.
וכתב עוד ,שאפילו לדעת הרמב"ם ,אין צריך עשרה אלא למי שדרכו ללכת מביתו
ללמוד למקום אחר ,דכיון שדרכו להתבטל מלימודו בשעה שהולך ללמוד ,יש לו
להתפלל בעשרה ,או ללכת לבית הכנסת .אבל מי שלומד בביתו כל היום במקום
קבוע ,ותורתו אומנותו ,אין לו ללכת לבית הכנסת אם לא ימצא עשרה ,מפני שנמצא
מתבטל מלימודו בשעת הילוכו ,וטוב לו שיתפלל יחידי ,משיתבטל כלל .והביא ראיה
לדבר.
35ועוד נראה ליישב ,כי מצוות תפילין ,אין זה רק עניין של קדימות ,אלא לכאו' מקיים מצווה כל רגע ורגע ,ולכן אין לו
להמתין שתגיע טלית לפניו ,משום שעד שתגיע הטלית ,מתבטל הוא ממצוות תפילין .מה שאין כן קידוש לבנה ,מקיים
את המצווה רק פעם אחת ,וכל הנדון הוא מתי יקיים את המצווה ,ולכן עדיף שימתין כדי לקיימה באופן מובחר יותר.
36ברכות ד ,א מדפי הרי"ף ס"ה "אלא ביני עמודי".
37הלכה ג
8
הערות ,הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למיילAMALMOSHE@GMAIL.COM :
עמל משה
שיעורים בהלכה על סדר הפרשות
על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו
היינו ,שמבואר בדברי הטור ,שאף שיש מצווה להשתדל בכל הכח להתפלל בבית הכנסת בציבור,
תפילה במקום הלימוד חשובה יותר .אלא שנחלקו הראשונים האם היא חשובה יותר אף מתפילה
בציבור ,שאף אם מתפלל יחידי במקום שלומד ,יש לו להתפלל שם ,ולא לילך לבית הכנסת .או שאינה
חשובה יותר מתפילה בציבור ,ו החידוש הוא ,שאף ששם אינו מתפלל אלא בעשרה ,ובבית הכנסת
מתפלל עם רבים ,ו"ברוב עם הדרת מלך" ,מכל מקום תפילה במקום הלימוד חשובה יותר ממעלה זו.
ואף לדברי הרמב"ם ,כל זה כאשר הולך מביתו להתפלל בבית הכנסת ,אבל אם אינו מתבטל מלימודו
כלל ,ולומד בביתו כל היום ,אין לו לבטל כלל מלימודו ,ויש לו להתפלל בביתו יחידי ,אף שמפסיד על
ידי כך גם את מעלת תפילה במנין.
ויש לעיין בדברים אלו ,שאין מבטלין מתלמוד תורה כדי להתפלל בצבור ,ועל כן יתפלל יחידי בביתו,
ואף לדעת הרמב"ם שמבטלים תלמוד תורה בשביל תפילה בציבור כשלומד בבית המדרש ,אין
מבטלים אותה בשביל מעלת ברוב עם.
דאיתא בגמ:38
תנו רבנן :היו יושבין בבית המדרש והביאו אור לפניהם .בית שמאי אומרים ,כל
אחד ואחד מברך לעצמו .ובית הלל אומרים ,אחד מברך לכולן ,משום שנאמר "ברב
עם ,הדרת מלך" .בשלמא בית הלל מפרשי טעמא ,אלא בית שמאי מאי טעמא,
קסברי ,מפני בטול בית המדרש .תניא נמי הכי ,של בית רבן גמליאל לא היו אומרים
מרפא [אסותא] בבית המדרש ,מפני בטול בית המדרש.
הרי מפורש בגמ' לדעת בית הלל ,שמעלת ברוב עם עדיפה על בטול בית המדרש ,ואם כן לדידן מדוע
שלא ילך ויעזוב את ביתו ויתפלל עם הצבור .ואף לשיטת הרמב"ם ,מדוע אינו צריך לילך ממקום שלומד
לבית הכנסת ,כדי להתפלל ברוב עם .ואין נראה לחלק ולומר ,שבגמ' מדובר בביטול קטן ,כדי ברכת
הריח ,אילו כאן מדובר בביטול גדול יותר ,שצריך ללבת לבית הכנסת.
ביטול בית המדרש אין משמעו שבטל מלימודו
אך זה אינו קשה ,דאומרת הגמ' 39שמבטלים תלמוד תורה ,ובאים לשמוע מקרא מגילה .וכן מבטלי
תלמוד תורה להוצאת מת ולהכנסת כלה .40ובשלטי הגבורים 41הוסיף מן הסברא ,שמבטלים תלמוד
תורה אף בשביל ברית מילה ,שמילה גדולה מהוצאת המת ,ואם מבטלים תורה להוצאת המת ,כל
שכן שמבטלים אף בשבילה.
הרי עניין ביטול בית המדרש ,הכוונה היא לעזיבת בית המדרש ,ולא לעצם הביטול תורה ,שביטול בית
המדרש הוא דווקא לדברים אלו ,ולא לשאר מצוות ,וכל שכן ברוב עם ,שאינו מצווה גמורה אלא רק
הידור במצווה ,ולכן פסקו הראשונים שאין יוצאים ומבטלים את בית המדרש בשביל תפילה בציבור,
38ברכות נג ,א
39מגילה ג ,א
40שם עמוד ב .ועוד.
41מגילה ב ,ב מדפי הרי"ף
9
הערות ,הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למיילAMALMOSHE@GMAIL.COM :
עמל משה
שיעורים בהלכה על סדר הפרשות
על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו
או בשביל ברוב עם .מה שאין מחלוקת בית שמאי ובית הלל לעניין ברכת הריח ,אין מדובר על ביטול
בית המדרש ,אלא על הפסקה בלימוד ,ובזה דעת בית הלל שמעלת ברוב עם עדיפה ,ודעת בית שמאי
שאינה עדיפה .ואף כי הלשון של בית שמאי הוא "ביטול בית המדרש" ,אין הכוונה לבטול של יציאה
מבית המדרש ,אלא להפסקה קלה בלימוד בתוך בית המדרש.
כשמתאספים ישראל ומשבחים את הקב"ה מתקיים ברוב עם
ויתר על כן ,הנה אמרו חז"ל:42
"ברב עם הדרת מלך ,ובאפס לאום מחתת רזון" .אמר רבי חמא בר חנינא ,בא וראה
שבחו וגדולתו של הקדוש ברוך הוא ,שאף על פי שיש לפניו אלף אלפי אלפים וריבי
רבבות כתות של מלאכי השרת שישרתוהו וישבחוהו ,אינו רוצה בשבחן של כלם,
אלא בשבחן של ישראל ,שנאמר "ברב עם הדרת מלך" ,ואין עם אלא ישראל,
שנאמר "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו" ,43בשביל שיגידו שבחי בעולם .כן הוא אומר
"נדיבי עמים נאספו ,עם אלקי אברהם ,כי לאלקים מגני ארץ מאד נעלה" ,44אמר
רבי סימון ,אימתי הקדוש ברוך הוא מתעלה בעולמו ,בשעה שישראל נאספים
בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ,ונותנין שבח וקילוס לפני בוראן.
רבי ישמעאל אומר ,בשעה שישראל נאספין בבתי מדרשות ושומעין אגדה מפי
חכם ,ואחר כך עונין אמן יהא שמיה רבא מברך ,באותה שעה הקדוש ברוך הוא
שמח ומתעלה בעולמו ,ואומר למלאכי השרת ,בואו וראו עם זו שיצרתי בעולמי,
כמה הן משבחין אותי .באותה שעה מלבישין אותו הוד והדר ,לכך נאמר "ברב עם
הדרת מלך ,ובאפס לאום מחתת רזון" .אם הפסיקו עצמן מדברי תורה ,אף אני
אפסוק מהן דברי תורה.
הרי לפי דברי רבי ישמעאל ,עיקר עניין ברוב עם ,הוא דווקא בשעה שלומדים דברי תורה ,ואז עוסקים
בשבחו של מקום ,וזהו שבחו והדרו של מקום .ואם חס ושלום הפסיקו עצמן מדברי תורה ,אזי "מחתת
רזון" ,ועל כן ,אין להקשות מדוע אין מבטלים בית המדרש ,דהיינו הליכה לקיים מצוות ,כדי להתפלל
באופן של ברוב עם ,כי על ידי כך "מחתת רזון".
מעלת לימוד תורה בחבורה
ויש להוסיף במעלת תלמוד תורה בחבורה ,שכתב השולחן ערוך:45
אחר שיצא מבית הכנסת ,ילך לבית המדרש ,ויקבע עת ללמוד .וצריך שאותו עת
יהיה קבוע ,שלא יעבירנו ,אף אם הוא סבור להרויח הרבה.
42מדרש משלי יד ,כח
43ישעיהו מג ,כא
44תהלים מז ,י
45אורח חיים קנה ,א
10
הערות ,הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למיילAMALMOSHE@GMAIL.COM :
עמל משה
שיעורים בהלכה על סדר הפרשות
על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו
והאריך ה"באור הלכה" וז"ל:
והנה עצם הלמוד אף שכשהוא לומד ביחידי ,הוא גם כן מקיים מצוות עשה של
תלמוד תורה ,מכל מקום ,לכתחלה מצוה להדר כל מה שיכול ללמוד בחבורה ,שעל
ידי זה יש כבוד שמים יותר ,וכן אמרו חז"ל בכמה מקומות" ,ברב עם הדרת מלך".
וכבר אמרו חז"ל 46שיש נפקא מינה בין מי שלומד ביחידי ,דאף שהקב"ה קובע לו
שכר על זה ,מכל מקום לא מכתבן מליה בספר הזכרונות .מה שאין כן כשלומד שלא
ביחידי ,נאמר עליהם בכתוב "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו' ,ויכתב ספר זכרון
לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו".47
וכל שכן כשלומדים בעשרה יחד ,דאז קדמה שכינה ואתיא ,כדכתיב "אלקים נצב
בעדת א-ל" .48וגם אמרו חז"ל ,אין התורה נקנית אלא בחבורה .עוד אמרו חז"ל 49על
הפסוק "הסכת ושמע ישראל וגו'" ,50עשו כתות כתות ועסקו בתורה .גם על ידי זה
נושא הקדוש ברוך הוא פנים לישראל ,כדאיתא בתנא דבי אליהו 51תשובת הקדוש
ברוך הוא למדת הדין ,ששואלת לפניו ,למה הוא נושא פנים לישראל ,והלא כתיב
"הא-ל הגדול הגבור והנורא ,אשר לא ישא פנים" .52והשיב הקדוש ברוך הוא ,איך
לא אשא פניו לישראל וכו' ,ולא עוד ,אלא שהן מלמדים את התורה ,ויושבים אגודות
אגודות ועוסקים בתורה עי"ש.
הרי לנו כמה חשוב לימוד התורה בחבורה דווקא ,ומשום ברוב עם הדרת מלך ,ולא עוד אל שעל ידי
זה נכתבים מעשיהם בספר הזכרונות .וכן רק באופן זה ניקנית התורה ,ובזכות זה נושא הקב"ה
לישראל פנים בדין .וכפי שהבאנו לעיל את דברי המדרש ,כי השבח וההדר לבורא עולם ,הוא דווקא
בשעה שעוסקין בתורתו ,ואחר כך אומרים אמן יהא שמיה רבה וכו' ,ומקלסין אותו53.
האם השבח הוא דווקא כשכולם חייבים בקילוס זה
והנה ,לכאורה מאי נפקא מינה בין דברי רבי סימון האומר ,אימתי הקב"ה מתעלה בעולמו ,בשעה
שישראל נאספים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ,ונותנין שבח וקילוס לפני בוראן .לבין מה שאמר רבי
ישמעאל ,שבשעה שישראל נאספין בבתי מדרשות ושומעין אגדה מפי חכם ,ואחר כך עונין אמן יהא
שמיה רבא מברך ,אז מתקלס שמו .והנה ודאי ההבדל ,שבדברי רבי ישמעאל ,עוסקים בתורה .ובדברי
רבי סימון ,לא הוזכר לימוד התורה ,אלא רק שמשבחים את ה' ברוב עם.
46ברכות ו ,א
47מלאכי ג ,טז
48תהלים פב ,א
49ברכות סג ,ב
50דברים כז ,ט
51תנא דברי אליהו זוטא פרשה כג
52דברים י ,יז
53ועיין שיעורינו ההלכתי פרשת תבוא תשס – קימה מפני עושי מצווה .שהארכנו בחשיבות לימוד התורה
11
הערות ,הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למיילAMALMOSHE@GMAIL.COM :
עמל משה
שיעורים בהלכה על סדר הפרשות
על פי שיעורי הגאון רבי משה אברהם בר שליט"א רבה של יד אליהו
אך נראה להוסיף ,שאפשר ונחלקו רבי סימון ורבי ישמעאל ,האם "ברוב עם הדרת מלך" ,עניינו לשבח
ולקלס את הבורא ,אף אם אין הוא חייב בדבר .או דווקא אם הוא חייב בדבר .דלרבי סימון עניינו הוא
שבח וקילוס ,ואף שאין מחוייבים לשבחו ,מכל מקום כיוון שמתאספים ליתן שבח לבורא ,משתבח
בכך הקב"ה .מה שאין כן לדברי רבי ישמעאל ,עיקר הקילוס זה רק כאשר חייבים בכך ,שלומדים
תורה ,ואחר כך משבחים.
ביאור לפי זה מדוע אין ללמוד מברית מילה שזריזין מקדימין קודם לברוב עם
ובמחלוקת זו יש לתלות את השאלה האם עניין ברוב עם ,הוא רק בדברים שכולם בר חיובא ,דהיינו,
כאשר משבחים ומקיימים מצווה בחבורה ,אף שודאי גם אם אין זו מצווה בחבורה ,יש עניין של "בתוך
רבים אהללנו" ,54מכל מקום ,עניין זה של ברוב עם אינו כתיקונו .או אף כאשר אדם מקיים מצווה
פרטית ,כגון מצוות מילה ,גם יש עניין לעשותה ברוב עם.
ואם כבצד הראשון ,יש לבאר באופן אחר ,מדוע אין להוכיח ממילה ,ש"זריזין מקדימין" חשוב יותר
מ"ברוב עם" ,שבברית מילה אין את העניין השלם של "ברוב עם" ,שזו מצווה פרטית .מה שאין כן
הלל ותקיעת שופר ,שרבים מקיימים יחד את המצווה ,בזה מתקיים בשלמות עניין זה של ברוב עם.
ביאור דברי הרמב"ם בביכורים
ונראה לבאר לפי זה ,מדוע אין הרמב"ם מזכיר עניין ברוב עם אלא רק במצוות בבכורים ,משום
שבמצווה זו ישנה חבורה שכולם מקיימים יחד את המצווה 56.55
54תהלים קט ,ל
55אמנם בפירוש המשניות כתב הרמב"ם עניין זה אף כלפי עבודות בית המקדש ,שנעשים בכהנים רבים משום ברוב עם,
(עיין פסחים ה ,ה .וסוטה ז ,ה).
56ויש עוד להאריך בשאלה זו .ועיין "משמר הלוי" מגילה סימן ח.
12
הערות ,הארות ובקשות הצטרפות לרשימת התפוצה ניתן לשלוח למיילAMALMOSHE@GMAIL.COM :
