פרי ביכורים · Pri Bicurim — כי תבוא (2026-08-24)

ל.ה.ו-פרשת כי תבוא-תשפ''ו
עבודת ה' בשמחה
בפרשתינו מופיע פעמיים החיוב לעבוד את השם ית' מתוך שמחה פעם
אחת בוידוי הנאמר עם הביכורים בפכ''ו פסוק יא כתיב ושמחת בכל הטוה
אשר נתן לך ה' א' ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך .ובהמשך בקללות
הנאמרים בפרשה (כח,מז) תחת אשר לא עבדת את ה''א בשמחה מרוב
כל .ועל זה כתב בשל''ה ה' בפרשתינו בדרך חיים תוכחת מוסר וזה לשונו,
וכלל גדול הוא זה לקיום התורה והמצות ,שיעשם בזריזות כאילו היום
נצטוה ,וגם יחשוב כאילו היום היה כריתת הברית השם יתברך עמנו ,ואז
נקיים המצות בזריזות ובשמחה גדולה ,לא מצות אנשים מלומדה .אשר
על זה פירש האר"י ז"ל (שער רוח הקודש דף י ):הפסוק (שם כח ,מז)
'אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל' ,כלומר ,שצריך
האדם לשמוח בעשיית המצוה וקיומה יותר מרב כל שמזמין לו השם
יתברך והוא שמח בו ,ביותר מזה צריך לשמוח במצוה הבאה לידו
שיקיימנה .ואמר הפסוק אף שעבדת את ה' בקיום המצות ,אבל לא עבדת
בשמחה ובטוב לבב ,על כן היתה זאת לך.עכ''ל,
וידוע מה שכתב בעל החרדים על האר''י ז''ל שזכה לכל מעלותיו הרוחניות
בגלל שהשתדל לקיים מצוות בשמחה .והנה הגמ' אומרת במסכת מגילה
לא ב איתא ,תניא ,רבי שמעון בן אלעזר אומר :עזרא תיקן להן לישראל
שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ,ושבמשנה תורה קודם
ראש השנה .מאי טעמא? אמר אביי ואיתימא ריש לקיש :כדי שתכלה
השנה וקללותיה .בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה
וקללותיה ,אלא שבתורת כהנים ,אטו עצרת ראש השנה היא? -אין ,עצרת
נמי ראש השנה היא ,דתנן :ובעצרת על פירות האילן .ולכאורה נראה
דהנה בקללות שבת''כ מבואר שסיבתן היא של היו עמלים בתורה ,והוא
סמוך ונראה לחג מתן תורה ,ואילו בפרשתינו הסמוכה לראש השנה כתיב
שהסיבה היא שלא עבדו את השי''ת בשמחה ובטוב לבב ,הרי העיקר
הזכיה ביום הדין הוא בכף שמקבלים לעבוד את השי"ת בשמחה ובטוב
לבב מתוך פרישקייט והתעוררות.
וזה לשון היערות דבש בדרוש יא ,והנה באמת כל תוקף קיום התורה
אשר יזכה הנער את אורחו הוא בכלל אחד שיעשה אדם המצות בשמחה
זו תכלית שלימות האדם כאשר יעשה עבודת ה' שיהיה בעיניו כמשוש
להון רב והוא המביא אדם ליראה ואהבה את ה' וזהו ממש כלל כל תורת
האדם השלם כי בזה יתדבק בה' ויטה אהבתו ויתלהב בתורתו ללמוד
תורה ויראת ה' כל הימים וכן חילופו מי שאינו עושה בשמחה ללמוד
תורה ויראת ה' כל הימים נענש הרבה וירחק למאוד משלימות כדכתיב
תחת אשר לא עבדת וכו' בשמחה וטוב לבב וכך כתב האר"י ז"ל דצריך
לעשות כל המצות בשמחה.
ושמחת מצוה תהיה בהתבונן אדם בתכלית שפלותו טיפה סרוחה כלי מלא
בושה ומלך מלכי המלכים צוה לעשות דבר ליקח ענף לולב ואתרוג ובו
יעשה רצונו ויהיה לרצון לה' איך לא ישמח ואילו יגיע לאיש אחד מכאן
כתב מהמלך לילך בשליחותו איזה ימים ובזה ימצא חן בעיניו הלא ידלג
שור באהבת עשות רצון מושל ארץ ואם ילך בדרך ויצטרך לפסוע עלי
קמשונים ולדלג פחתים והרים אשר במעדר יעדרון לא ידאג ולא יפסק
חוכא מפומא וכן יפה לעשות כי כולנו חייבים בכבודה של מלכות ואיך לא
נשמח בשמחה שלימה שאין בה עצב בעשיית מצות ה' אשר לא נפלאת
היא וקשה ונוח לעשותה כי לא הטריח ה' על ברואיו בשום דבר ובזה זכינו
למצוא חן בעיני ה' ולהיות דבקים בו כל הימים ואיך לא נגיל ולא נשמח
בכל לבבנו ובפרט כי ע"י מצוה בעשותה בשמחה נזכה להשגת חכמה
בשעה שאמרו ישראל ).שבת דף פח(והשגת רוח הקדש כמבואר בגמרא
נעשה ונשמע יצאה בת קול מי גילה רז זה שמלאכי השרת משתמשים בו
וכו' עושי רצונו והדר לשמוע בקול דברו ויש להבין מה הרז הזה ומה
.שמשתמשים בו מלאכי השרת
וכך הוא ממשיך אחר כך בהמשך דבריו הק' ,הביטו וראו כמה כוחה של
מצוה וכמה יש לנו לשוש ולשמוח בקיומה והלואי שיהיה לנו חלק אחד
מחלק אלפים שמחה מה שיש למלאכי השרת למעלה בעשותם מצות ה'
והאיש השמח בזכרו מצות ה' ישכח כל צערו ויגונו ותוגתו בזה העולם כי
במה נחשב נגד קיום מצות ה' אשר זוכה לעתיד לבא למראה הנבואה
ומחזה שדי יחזה ולמה זה אדם הבל יגע וישמח במצאו הבל מדומה
כאשר ימצא אדם אלף תגרים וכדומה אם ישתכר מה הוי מהרבה
השמחות והגדולה ואם יקרא ק"ש ויניח תפילין וכדומה כדקא יאות
אשר לא יערכנה כל הון לא ישמח אדרבה הכל עליו למשא וימים אלו
הבאים הם מלאים מצות שופר יום הכפור סוכה לולב ושאר מיני סוכה
ושותא בפי הבריות מי יתן שכבר יעברו הימים אלו אין בהם חפץ לעשות
דבר הוי המחליפים עולם קיים בעולם עובר בלי טעם כלל הלא כוכבי
שמים אינם מקבלים שפע כי אם ראשון בעשות רצון ה' ולכך ששים
ושמחים לעשות רצון קונם.
ולכן אנשי לבב שמעו אלי ועבדו את ה' בכל לבבכם באהבה ובשמחה
ובשנה זו יותר מוטל עלינו תפלה וצדקה לה' כי בעו"ה חרון אף ה' היה
בישראל בשנה שעברה ונגדע קרן ישראל בחורבן עיר ואם בישראל בלע
ה' ולא חמל נאות יעקב הם בית הכנסת ובית המדרש בפראג אשר כמוהו
לא יהיה בכל תפוצות ישראל ומתו כמה נפשות מישראל רבים נהרגו על
קדוש השם הי"ד וקצתם שמתו על מטתם שהיה ג"כ לרוב צער ויגון
ומבת ציון יצא כל הדרה בעלי תורה וחכמה ובעו"ה עוד היום חרון אף ה'
אשר ימים אלו שמענו ותרגז בטני אשר מתו שני בעלי תורה המופלאים
אחד חכם וסופר מופלא בדורו כמוה"ר אברהם אויש זצ"ל ושני יניק
וחכים צנוע ומעלי ממש מת בלי חטא ופשע כי מנעוריו היה עולה תמימה
לה' כמוה"ר אהרן ז"ל ווי ווי מישראל חסרו גבורי כח איך אבדו גבורים
ויאבדו כלי מלחמה לכן עלינו לבקש רחמים ולשפוך שיחה לפני ה'
שיסיר כעסו ושבטו ואל תאמרו מה לנו ולהם הלא למעלה אין הבדל בין
עיירות וכל ישראל בכלל בסקירה אחת נסקרים ועונותינו הטו זאת ואילו
היינו אנו זכאים היינו מגינים שלא קרה להם כן והלא איש אחד אנחנו
וכשלו איש באחיו.
וכתב בספר צדה לדרך על פרשת צו ,עבודת ה' בחוסר התלהבות מעידה
על עצבות והעדר חיבור לתורה ולמצוות .לעומ"ז עבודת ה' בהתלהבות
מעידה על שמחה בקיום המצוות ומעידה על עבודה מתוך אהבה .התורה
מעידה כי ההידרדרות ,אשר עלולה להביא לכל העונשים הכתובים
בתוכחה ,נעוצה בנקודת הבראשית של עבודת ה' בקרירות .וכדברי
הפסוק" :תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל"
.כאשר עובדים את ה' בשמחה ,הדבר ימשיך ויתעצם .אולם אם עובדים
את ה' בקרירות ובחוסר התלהבות ,הרי שגם אם מקיימים את כל התרי"ג
מצוות ,הדבר עלול להתפוגג ולהעלם ,ובסופו של דבר האדם לא יקיים את
המצוות .גם אם האדם כן יצליח מתוך הרגל לקיים את המצוות אך ללא
שמחה ,ספק רב אם יצליח להעביר זאת לבניו ולבני בניו .קשה להנחיל
לדורות הבאים עבודת ה' מתוך קרירות .רק עבודת ה' בהתלהבות
ובשמחה היא ערובה להנחלת התורה והמצוות לדורות הבאים.
וז"ל הרבינו בחיי בספר כד הקמח בערך שמחה ,עבדו את ה' בשמחה באו
לפניו ברננה דעו כי ה' הוא אלהים הוא עשנו ולא אנחנו עמו וצאן מרעיתו
(תהילים ק׳:ב׳-ג׳) .אין השמחה ראויה בעוה"ז כי אם בעבודת הש"י ולא
תמצא בכל ספרי הקדש שישבח השמחה אלא בענין העבודה וההשגה
בהקב"ה .הוא שכתוב )תהלים ל"ג ,א ('רננו צדיקים בה' ,וכתיב (שם לב)
שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב .וכתיב (שם קיט) שש אנכי
על אמרתך .כי הצדיקים שלוחי הש"י זריזין לעבוד את הש"י בשמחה,
וכן מצינו המאור הגדול שהוא רץ ומתנועע בגלגלו שכל תנועותיו בזריזות
ועבודתו בשמחה ,והוא שכתוב (שם יט) והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'
ובתפלת יוצר שמחים בצאתם וששים בבואם ,וכן מצינו שהזכיר
שלמה (קהלת ח ',ט"ו)ושבח אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת
השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו כל ימי חייו אשר
נתן לו האלהים תחת השמש .ואין האכילה והשתיה והשמחה בעוה"ז
מלוין אותו לעה"ב כי אם השמחה בעבודת השי"ת ,וכן אמרו במדרש
קהלת (קהלת ח ',ט"ו) כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו,
וכי יש אכילה ושתיה מלוין לו לאדם לקבר אלא זו תורה ותשובה ומעשים
טובים ,וזהו שהזכיר שלמה ע"ה (משלי י"ג ,ט') אור צדיקים ישמח ,כנה
נפש הצדיק לאור לפי שהיא לקוחה משם ונבראת עמו ביום ראשון ,ובא
לומר כי נפש הצדיק היא שמחה במעשה המצות אבל בנפש הרשע שכנה
אותה לנר הזכיר ידעך לפי שאין הרשעים שמחים בשמחת הנפש אלא כל
שמחתם אינה אלא בשמחת הגוף ולכך תכלה שמחתם בכלות הגוף כשם
שהנר יכלה אורו בכלות השמן והפתילה .וכן הזכיר משה רבינו
ע"ה (דברים כ"ח ,מ"ז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך וגו' הענישו
בעבודתו כשלא היתה בשמחה :השמחה הזאת היא מצוה מן התורה
נצטוה אדם עליה כי היא עבודה גמורה לשי"ת חשובה יותר מן המצוה.
ולאחר כל הדברים הנפלאים הנ"ל נבין כי היא עיקר ההכנה לימי הדין
לקיים את הפסוק עיבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה הריעו לה' כל
הארץ ,הריעו היינו תרועה ביום תרועה כי חובה גמורה ומיוחדת להיות
שמחים ומריעם במלכותו ית' בפרט השנה שחל יום א' דר''ה בשבת קדש,
ומקיימים שמחה זו במ''ש ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג
שבת ,ועיקר העונג והשמחה במלכותו ית' וקיום רצונו ,ועי''ז נזכה לשנה
טובה אפי' שאין מריעין לה בתחילתה כי זה חל בשבת קדש,אך על ידי
השמחה במלכותו ית' נזכה לבטל כל הקטרוגין ולעורר רחמים על עם
ישראל ולזכות לגאולה וישועה בשנה הבאה עלינו לטובה שנזכה לשנת
פעולות זכות רבות עלינו ועל כל ישראל אמן.
