gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נעימו<ת‬ ‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫גליון‬ ‫פרשת כי תבוא תשפ"ו‬ ‫גליון ל"ז‬ ‫יש‪+‬רא<ל‬ ‫דברי תורה ושיחות מאת כ"ק הגה"צ אב"ד שליט"א‬ ‫קדושת ימי חודש אלול‬ ‫וקרבת ה' בימים אלו‬ ‫מעלת התפילה בחודש אלול והעת רצון‬ ‫בפרשת הרוצח הנס אל עיר מקלטו‪ ,‬שמרומז‬ ‫עבודת ניצול סגולת חודש אלול שקולטת‬ ‫בפסוק (שמות כא‪ ,‬יג) "ואשר לא צדה‬ ‫הנפלא בפתיחת שערים בה‬ ‫והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר‬ ‫כעיר מקלט ובקל יימצא להיטהר בה‬ ‫אחד מעיקרי המעלות של האי חודש‬ ‫ינוס שמה"‪ ,‬שתיבת 'אנה לידו ושמתי לך'‬ ‫נודע מספרים הקדושים שחודש אלול‬ ‫גדול זה הוא ענין התפילה והעת רצון הנפלא‬ ‫ראשי תיבות אלו"ל‪ ,‬וכבר הביאו כן בקיצור‬ ‫הוא בחינת ה'זמן' של ענין מצות ערי מקלט‪,‬‬ ‫שמתעורר בשמיא לתפילתם של ישראל‪,‬‬ ‫שולחן ערוך ובעוד ספרים‪ ,‬ועל כל פנים‬ ‫וביאור הדבר הוא‪ ,‬דהלא כל ענייני העולם‬ ‫וגם זה נרמז בראשי תיבות דקרא בספר‬ ‫נתנה תורה כאן זמן מיוחד בחודש אלול‬ ‫בכלליות יש בהם בכל דבר שלושה בחינות‬ ‫שמות (ח‪ ,‬ה) "למתי אעתיר לך ולעבדיך"‬ ‫שתקלוט את החטאים והפשעים ולמצוא‬ ‫הרמוזים בתיבת עש"ן ‪ -‬ע'ולם ש'נה נ'פש‪,‬‬ ‫ראשי תיבות 'אלו"ל'‪ ,‬ומרמז שהוא זמן‬ ‫דר"ך תשובה נכונה מבלי מפריעים ויצה"ר‪,‬‬ ‫שכל דבר בעולם או מצוה בתורה יש לה‬ ‫שיכול האדם להעתיר בתפילה על עצמו על‬ ‫ויכול להגיע לתשובה מרצון ומאהבה באלו‬ ‫בחינה בעולם דהיינו במקום מסוים עלי‬ ‫משפחתו והסובבים אליו‪ ,‬ד'לך ולעבדיך'‬ ‫ימים גבוהים בתוך עיר מקלטו‪.‬‬ ‫ארץ‪ ,‬ובחינה אחרת יש לה בשנה‪ ,‬דהיינו‬ ‫כתיב ביה‪ ,‬והיינו על האדם עצמו ועל קרוביו‬ ‫ועל משקל זה במעלת ימי חודש אלול‬ ‫בזמן מסוים שאז עניינו קיים‪ ,‬ובנפש היינו‬ ‫ובני ביתו הנרמזים בזה‪.‬‬ ‫היה אומר אאמו"ר זצוקללה"ה על הפסוק‬ ‫באיזה אדם שנמצא בו או חל עליו וכדומה‪.‬‬ ‫והוא סגולה גדולה‪ ,‬כי כפי שנתבאר‬ ‫(דברים ד‪ ,‬ל) "בצר לך ומצאוך כל הדברים‬ ‫ותיקון גדול עשה השי"ת לרוצח בשגגה‬ ‫ימים הללו הם מתנה וחסד השי"ת להתעורר‬ ‫האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלקיך‬ ‫שיוכל לברוח אל עיר מקלט ושם לא ישיגנו‬ ‫בהם ולהתקרב אליו יתברך לקראת הימים‬ ‫ושמעת בקולו" שלפעמים מרגיש האדם‬ ‫גואל הדם המבקש את דמו‪ .‬ובכן נתבאר‬ ‫הנוראים‪ ,‬ולכן גם נוהגים להרבות באמירת‬ ‫שבצר לו ואינו יודע איך להינצל ממצבו‬ ‫בספה"ק שחודש אלול הוא גם כן בחינת‬ ‫תהילים בחודש זה כל אחד לפי דרגתו‬ ‫הרוחני הירוד שנפל בו‪ ,‬או אפילו מצב‬ ‫עיר מקלט‪ ,‬שעיר מקלט עצמה לרוצח היא‬ ‫ומנהגו‪ ,‬כיון שארשת שתפינו ערב לפניו‬ ‫גשמי שנפל לאיזה צער וצוקה ל"ע ואינו‬ ‫בבחינת 'עולם' וחודש אלול היא בחינת‬ ‫יתברך ביותר ומצפה לקרבתנו ולתפילותינו‬ ‫יודע איך לצאת מהבור שנפל בו‪ ,‬ונותנת לו‬ ‫'שנה' שאז הוא זמן שיכול כל חוטא בשגגה‬ ‫וממלא משאלותינו במידה טובה ישועה‬ ‫התורה הקדושה עצה טובה ‪' -‬ומצאוך כל‬ ‫לברוח ולהימלט אל בית המלך לקרבת‬ ‫ורחמים‪.‬‬ ‫הדברים האלה באחרית הימים' ‪ -‬מרמז על‬ ‫אלוקים רמה שיש בחודש זה‪ ,‬ושם בתוך‬ ‫אחרית ימי השנה‪ ,‬שזה חודש אלול ושם‬ ‫קדושת עבודת חודש יקר זה‪ ,‬לא יוכל היצר‬ ‫וכן מרומז גם ענין התפילה והעת רצון‬ ‫יוכל למצוא כל הדברים שיוציאוהו ממיצרו‬ ‫הרע גואל הדם שרוצה בנפילתו וחטאיו‬ ‫הנפלא שיש בחודש אלול בפסוק (תהלים‬ ‫וצערו‪.‬‬ ‫להשיגו ולצודו ברשתו ח"ו‪.‬‬ ‫סט‪ ,‬יד) "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" דהיינו‬ ‫שאנו מלאי תפילה ומבקשים להיות לנו‬ ‫ונרמז ביותר בתיבת 'ומצאוך' ‪ -‬שאינה‬ ‫ולכן יש לאדם לנצל הזמן המיוחד הזה‪,‬‬ ‫עת רצון לפניו יתברך‪ ,‬והנה תיבת 'ואנ"י'‬ ‫עבודה קשה ועמל ויגיעה רבה עד שיזכה‬ ‫שהוא עמו עיר מקלט שאין שם שליטה ליצר‬ ‫הוא בגימטריא ס"ז כמניין מספר 'אלו"ל'‬ ‫לקבל שפע וקדושת ימי חודש אלול‪ ,‬אלא‬ ‫הרע! ואם רק יעורר לבו וידע נאמנה שהוא‬ ‫שגם עולה מנין זה‪ ,‬והיינו שחודש אלול‬ ‫הם באים כמו 'מציאה' שבאה לאדם בהיסח‬ ‫זמן גדול וסגולה מיוחדת לחזור בתשובה‬ ‫הדעת בלא שיעמול בה כלל! ובכן בחודש‬ ‫ולהתקרב אל השי"ת‪ ,‬הלא יזכה לכפר על‬ ‫הוא עת רצון והוא עת היותר ראוי להתפלל‬ ‫אלול ‪ -‬אחרית הימים של ימות השנה‬ ‫כל עבירות שחטא בשגגה ובטעות‪ ,‬שמשך‬ ‫ולהשקיע בעבודת התפילה כראוי‪.‬‬ ‫נמצאים אלו הטובות והמעלות כמרגליות‬ ‫השנה רודף אחריו גואל הדם ומבקש לחטוף‬ ‫וזה עבודת הקודש שראוי לבוא‬ ‫ברחוב העיר ורק צריך לעורר הלב ולהרים‬ ‫אף את מצוותיו שעשה מפני אלו חטאיו‬ ‫לחודש אלול באמונה שלמה וידיעה נאמנה‬ ‫המרגליות והסגולות המצויים בו לרוב!‬ ‫שעבר בטעות ובמשוגה‪ ,‬וכאן לפניו נמצא‬ ‫שהתפילות הפשוטות שלי‪ ,‬בחודש אלול‬ ‫עיר מקלט ששם יכול להתעלות ולכפר כל‬ ‫ואף עבודות קשות שבמקדש שמשך‬ ‫יש בהם יותר סגולה ומעלה‪ ,‬ופועלים הרבה‬ ‫השנה היה לוקח זמן רב לכפר על עבירות‬ ‫חטאיו מבלי הפרעת חייליו של הסטר"א‬ ‫יותר וקרובים להשי"ת בעת רצון נפלא‪.‬‬ ‫חמורות או לכוף דעתו ולשבור מידות רעות‬ ‫שנפטר ממנו שם בתוך עיר מקלט השנתי‬ ‫ובאמת הטעם בזה שחודש אלול‬ ‫שהתרגל בהם כל כך עד שנעשו כמו טבע‬ ‫בחודש אלול! ואם ישכיל לנצל זמן גדול‬ ‫התפילה מעולה יותר לפניו יתברך הוא‬ ‫שני אצלו וכדומה שאר קשיים שיש לאדם‬ ‫זה‪ ,‬יזכה לצאת מעיר מקלטו אחר הימים‬ ‫משום שהתפילה באופן כללי אינה רק‬ ‫בעבודת אלוקים‪ ,‬ידע נאמנה שבחודש אלול‬ ‫הנוראים נקי וחף מפשע‪ ,‬עד שלא ימצא‬ ‫תחינה למלאות בקשתינו והצטרכויותינו‪,‬‬ ‫הכל קיל טפי הרבה יותר! ויכול בעבודה‬ ‫היצר הרע מה לרדוף עוד בו‪ ,‬וכך יתקרב‬ ‫אלא הוא דרך ואופן להתקרב להשי"ת‬ ‫מועטת לזכות במציאה של התעלות‬ ‫יותר ויותר ויעלה מעלה מעלה‪.‬‬ ‫שמחכה וממתין לשמוע תפילתנו‬ ‫והתרוממות וקדושה נפלאה!‬ ‫ובאמת נרמז זה בתורה עצמה‬ ‫אלול‪.‬‬ ‫ושני הפתחים האמורים ביארם הרה"ק בעל‬ ‫בכדי לתת צרכינו‪ ,‬ולכן בימי אלול שהשי"ת‬ ‫בני יששכר (מאמרי חודש אלול מאמר א אות‬ ‫מצפה לקרבתנו יותר ויותר‪ ,‬לכן מעולה התפילה‬ ‫וכמו כן הוא מרומז באותו אופן בתיבת‬ ‫ח) שנפתחים בחודש אלול‪ ,‬ודבריו ז"ל קאי על‬ ‫ביותר בה‪ ,‬שעל ידה יכול האדם להתקרב אל ה'‬ ‫'רשים' על פי סדר החושים שחודש תמוז מרמז‬ ‫מה שאומרים בסדר הסליחות 'כדלים וכרשים‬ ‫ולהשמיע תחנוניו לפניו יתברך שזה מטרת כל‬ ‫על ראייה וחודש אב על שמיעה‪ ,‬ויחד נתהוה‬ ‫דפקנו דלתך' שתיבת 'דלים' מרמז על חודשי‬ ‫ענין חודש אלול כנתבאר לעיל‪.‬‬ ‫ראשי תיבות ר"ש‪ ,‬ובבוא אלול ניתוסף עניין‬ ‫תמוז ואב‪ ,‬כי שנים עשר אותיות של מילוי שם‬ ‫'עשייה' שהוא אות ע' ונעשה 'שע"ר' לדופקי‬ ‫אדנ"י הם נגד כל החודשים כסדרם‪ ,‬ואלו הם‬ ‫ובזה יש לרמז דברי חז"ל במסכת ברכות (ח‪).‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬עיי"ש אריכות דבריו הנפלאים‪.‬‬ ‫אותיות מילוי שם אדנ"י; א' ל' פ' ‪ -‬ד' ל' ת' ‪ -‬נ' ו'‬ ‫'לעולם ייכנס אדם שני פתחים ואחר כך יתפלל'‬ ‫נ' ‪ -‬י' ו' ד' וכל אחד מאלו י"ב אותיות מכוון נגד‬ ‫והרבה רמזים טמונים במאמר זה בסדר התפילה‪,‬‬ ‫ובכן הוי 'כדלים וכרשים' בימי חודשי תמוז‬ ‫ולדידן יש לומר שמרמז על חודש אלול שיש בה‬ ‫ואב היינו דלים ורשים‪ ,‬ועתה 'דפקנו דלתיך'‬ ‫חודש אחד בשנה שמתחיל בחודש ניסן‪ ,‬ונמצא‬ ‫שחודשי תמוז ואב הם אותיות ד"ל‪ ,‬אבל אחר‬ ‫שני פתחים מיוחדים שנפתחים לאדם בחודש‬ ‫בחודש אלול כבר נכנסנו בדלת התשובה ובשער‬ ‫זה‪ ,‬ואז בפתיחת שערים המיוחדים של חודש‬ ‫שעוברים ימי תמוז ואב ואתי ובא חודש אלול‪,‬‬ ‫הרחמים להתקרב אל ה' ולחסות בצלו‪.‬‬ ‫אלול כדלהלן‪ ,‬אז יתפלל כי הוא זמן טוב‬ ‫הלא מצטרף עימהם אות ת' ויחד נעשה דל"ת‪,‬‬ ‫ומעתה אחר שנתבאר שישנם ב' פתחים‬ ‫מרמז על דלת ופתח שנפתח לישראל בחודש‬ ‫ועת רצון שיתקבלו תפילותיו‪.‬‬ ‫הילולא דצדיקיא‬ ‫הגה"צ ר' משה אריה פריינד זצ"ל גאב"ד ירושלים ‪ //‬כ' אלול תשנ"ו‬ ‫עתק של שלוש אלף דולר‪ .‬האב אמר שאינו יכול שהרי כבר כיבד את‬ ‫רבינו היה נוהג לבקר אצל כ"ק מרן אאמו"ר מתולדות אהרן‬ ‫גאב"ד ירושלים‪ ,‬אמנם מאידך גיסא הרי שלש אלף דולר אינו סכום‬ ‫זצוק"ל בכל שנה בחול המועד‪ ,‬ומעשה שהיה בשנה אחת שכאשר‬ ‫שאפשר לזלזל בזה‪ ,‬ולאו בכל יומא אתרחיש ניסא‪ ,‬אך סמך על זה‬ ‫נכנס רבינו כיבדו אאמו"ר זצ"ל לישב על כסאו המיוחד לו‪ ,‬ולעצמו‬ ‫שהגאב"ד המפורסם בענוותנותו בודאי יוותר על הכיבוד‪ ,‬ומה עוד‬ ‫לקח כסא רגיל‪ ,‬ורבינו לא סירב כלל אלא התיישב מיד על הכסא‬ ‫שכל מה שהסכים לקבל זאת היה רק בכדי להיטיב עמדי‪ ,‬ואם אספר‬ ‫המכובד‪ ,‬ותיכף נכנסו לשיחה ממושכת בידידות וחביבות‪.‬‬ ‫לו מה שנזדמן לי בודאי יסכים שאכבד את קרובי בסנדקאות‪.‬‬ ‫לאחר שיצא רבינו מהביקור‪ ,‬דברו שם הנוכחים בבית על כך‬ ‫נכנס האב אל רבינו ושח לו כל הנעשה‪ ,‬ולתדהמתו נענה בשלילה‬ ‫שאאמו"ר זצ"ל נתן את כסאו לרבינו‪ ,‬ושמע אאמו"ר ונתחייך‪ ,‬ואמר‬ ‫מוחלטת‪ ,‬כשרבינו נענה אליו‪" :‬במטותא‪ ,‬כבר כבדת אותי‪ ,‬מצוה‬ ‫בשביעות רצון על פניו‪ :‬ראיתם את הענוה של רבי משה אריה‪,‬‬ ‫זו שלי היא‪ ,‬ואיני מוסרה לאחר"‪ .‬האיש עמד נדהם ולשונו נדבקה‬ ‫שאפילו לא ניסה להתוכח שלא לשבת על הכסא שהגשתי לו‪ ,‬כי זה‬ ‫לחיכו‪ ,‬אך לא נשארו לו ברירות רבות‪ ,‬ורבינו הגיע ושימש כסנדק‬ ‫הוא דרך הענוה ושפלות רוח אמיתי‪ ,‬לא להתוכח עם מארחו בענין‬ ‫בברית‪.‬‬ ‫כיבוד כל שהוא‪ .‬כי אם עושים עסק מכסא זה או אחר‪ ,‬ובסופו של‬ ‫דבר מתרצים ויושבים עליה‪ ,‬אז בהכרח מראים שבכל זאת התרצה‬ ‫למחרת הברית הגיע שליח מרבינו ודפק על דלתו של אבי הבן‬ ‫לכבוד ההוא‪ ,‬מה שאין כן בדרך זה נמצא שבאמת אין חילוק אצלו על‬ ‫ומסר לו מעטפה חתומה בשליחות רבה של ירושלים‪ .‬האב השתומם‬ ‫איזה כסא הוא יושב‪ ,‬וכן בכל כי האי גוונא‪ ,‬כי העיקר שלא לעשות‬ ‫על הדבר‪ ,‬אך להפתעתו הגדולה מצא בה סכום עתק של חמש אלף‬ ‫עסק‪.‬‬ ‫דולר!‬ ‫• סיפר אברך אחד שפעם בא במיוחד מאמעריקא כדי להסתופף‬ ‫האב הנדהם מיהר לירושלים אל ביתו של רבינו ותמה לפניו‪,‬‬ ‫בצל הקודש אצל רבינו‪ ,‬ודיבר אז עם רבינו זצ"ל מזקיניו למעלה‬ ‫בשלמא שלש אלף דולר שההוא רצה לשלם לי‪ ,‬ניחא‪ ,‬אך מהי‬ ‫בקודש‪ ,‬ורבינו נהנה לשמוע מהאברך סיפורי צדיקים והראה לו‬ ‫התוספת הגדולה הזו? פתח רבינו פיו בחכמה ואמר לו‪" :‬ראה‬ ‫פנים שוחקות‪ ,‬ודיבר עם האברך כאשר ידבר איש אל רעהו בענוה‬ ‫נא‪ ,‬קרובך היה מוכן לשלם שלש אלף דולר על המצוה גרידא של‬ ‫ובשפלות ובסבר פנים יפות כדרכו בקודש‪.‬‬ ‫הסנדקאות‪ ,‬שהרי אין בזה שום כיבוד כאשר הוא בא לבקש על זאת‪,‬‬ ‫הרי שזהו הסכום שמשלמים על המצוה עצמה‪ ,‬אבל אני שכיבדתני‬ ‫האברך התפעל מאד מזה‪ ,‬עד שנענה ואמר לרבינו‪" :‬הוצאות‬ ‫בזה‪ ,‬צריך לשלם לך על הכבוד גם כן‪ ,‬וכי 'כבוד' אינו שווה אלפיים‬ ‫הנסיעה מאמעריקא לארץ ישראל עולה לדמים מרובים‪ ,‬אבל‬ ‫דולר‪."...‬‬ ‫בצפיתינו ציפינו שרבינו יוציא אותי משאול תחתית"‪.‬‬ ‫• פעם אחת שאלתי מרבינו פשט במה שאומרים בנשמת כל‬ ‫תיכף ומיד בשמעו דיבורים אלו‪ ,‬ברגע אחד ראו על פני רבינו‬ ‫חי‪" :‬ואלו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו וכו' אין אנו‬ ‫שינוי צורה‪ ,‬והתחיל למרמר בבכיות גדולות "ווער וועט מיך ארויס‬ ‫מספיקים להודות לך ה' אלקינו על אחת מאלף אלפי אלפים ורבוא‬ ‫שלעפן פון שאול תחתית"‪ ,‬וחזר על דבריו במשך רבע שעה‪ .‬האברך‬ ‫רבבות פעמים" וכו'‪ .‬דלכאורה קשה מפני מה אין יכולים להודות‬ ‫כראותו את המחזה הנורא אחזו חיל ורעדה‪ ,‬ורצה לתת ידו לרבינו‬ ‫השי"ת על הטובות שעשה לנו‪ ,‬דהיינו אם אחד הוא רעב מאד‬ ‫לברכת שלום ולצאת‪ ,‬אבל לא היה ביכולת בשום אופן‪ .‬אח"כ כשיצא‬ ‫ומבקש להשקיט רעבונו‪ ,‬והשי"ת מזמין לו סעודה טובה‪ ,‬למה אינו‬ ‫סיפר לגבאים מה שראה‪ ,‬ואמרו לו הגבאים דמילתא דשכיחי הוא‬ ‫יכול ליתן שבח והודאה להשי"ת על חסד הזה שהשי"ת גמל עמו‪,‬‬ ‫שרבינו מתחיל להתמרמר במרירות גדול עד שאין יכולים להרגיעו‪.‬‬ ‫כמו שיכולים לשלם לאדם בשר ודם הפורס לחם לאדם רעב‪ ,‬כמו כן‬ ‫אחר כך סיפרו הגבאים‪ ,‬שאחר הדברים האלה הלך רבינו כמה‬ ‫לכאורה יכול בן אדם לשלם להשי"ת בשבח והודיה?‬ ‫פעמים למקוה‪ ,‬אף על פי שכבר היה בלילה ולא היה דרכו בזה‪ ,‬אבל‬ ‫רבינו התחיל לתרץ בתירוצים והסברים שונים למה הדבר הוא‬ ‫אז הצטצער עצמו כל כך שלא יכל להרגיע נפשו באופן אחר‪.‬‬ ‫משונה אצל השי"ת‪ ,‬אבל אחר כך כששאלתי אותו עוד הפעם‪ ,‬ענה‬ ‫• בערוב ימיו כבדו את רבינו בסנדקאות בעיר אחרת‪ ,‬ורבינו קיבל‬ ‫לי‪" :‬אם תדע איזה תענוג רוחני יהודי כשר מרגיש בשעת התפלה או‬ ‫אז את הכיבוד למרות שעקב חולשתו מיעט אז בנסיעות‪ ,‬משום‬ ‫בשעת הלימוד ובשעת קיום המצוה‪ ,‬תענוג כזה אינו שייך לשלם בכל‬ ‫שהכיר את אבי הבן שהיה מטופל בבית גדול ועמל קשה לפרנס‬ ‫הון דעלמא‪ ,‬אין ביכולת בשום אופן אפילו לתת שבח והודיה להשי"ת‬ ‫את ביתו לחם לפי הטף‪ ,‬ורצה לעודדו ולחזקו ביודעו את החשיבות‬ ‫על זה‪ ,‬אין אני יכול להסביר לך בדברים מה שנקרא תענוג רוחני של‬ ‫הגדולה שיהיה לו כאשר רבה של ירושלים ישמש כסנדק לבנו הנולד‪.‬‬ ‫יהודי כשר מהו מרגיש" עכלה"ק‪ .‬ובשעה שרבינו אמר זאת היה ניכר‬ ‫כמה ימים לפני הברית פנה אחד מקרובי המשפחה אל אבי הבן‬ ‫על פניו גודל התענוג ונחת רוח שמרגיש בשעת עבודת ה'‪ ,‬וחיל‬ ‫וביקש שיכבדו בסנדקאות‪ ,‬ואמר שהוא מוכן לשלם על זה סכום‬ ‫ורעדה אחזתני מגודל מדריגותיו‪.‬‬ ‫‪// 2 //‬‬ ‫אינו בא עלינו למשפט וליום הדין בבהלה‬ ‫לו חלק עשירית להשי"ת‪ ,‬ובספרים הקדושים‬ ‫שנפתחים לישראל בחודש אלול ומרומזים‬ ‫פתאום ביום ראש השנה‪ ,‬אלא מקדים לנו את‬ ‫כתבו שכמו כן הם בתקופות השנה‪ ,‬שיש לעשר‬ ‫בתיבת דל"ת ושע"ר‪ ,‬מעתה יש לומר 'יכנס‬ ‫חודש אלול שבו כבר מתחילים לדפוק לנו מעט‬ ‫זמן מיוחד להשי"ת מתוך זמנו של אדם‪ ,‬והיינו‬ ‫האדם שני פתחים' אלו בחודש אלול 'ואחר כך‬ ‫עם השופר לעורר אותנו שהנה עוד מעט בוא‬ ‫דמלבד חודשי ניסן ותשרי שהם כולם קודש‬ ‫יתפלל' על כל הצטרכויותיו כי זה זמן נכון ועת‬ ‫יבוא היום הגדול והנורא בו נעמוד למשפט לפניו‬ ‫להשי"ת במצוות ומעשים טובים‪ ,‬עוד יש עשר‬ ‫מוצלח להצלחת התפילות וכנ"ל‪.‬‬ ‫חודשים בשנה לצורכו של אדם‪ ,‬ומהם יעשר‬ ‫וכפי שמוסיף וממתיק בבני יששכר שם‬ ‫יתברך כבני מרון!‬ ‫חודש אחד שיתן לעבודת השי"ת‪ ,‬ואיזהו זהו‬ ‫עוד רמז בלשון של תחינה על פי מאמר יקר זה‬ ‫ובנים אנו לה' אלוקינו שאוהב אותנו ורוצה‬ ‫חודש אלול שבו מתקרב האדם לתשובה‪.‬‬ ‫ומבאר גם דברי הפסוק שהתחנן משה רבינו על‬ ‫בזיכויינו לפניו ולכן מעורר אותנו ונותן לכל‬ ‫וירומז נפלאות בתוך לשון התורה של האי‬ ‫כניסתו לארץ‪ ,‬והוא מסר נפשו בתפילה זו עד‬ ‫אחד דר"ך תשובה בחודש אלול שיהא הכנה‬ ‫מצוה‪ ,‬דכתיב (דברים יד‪ ,‬כב) "עשר תעשר‬ ‫שהוכרח השי"ת למונעו מלהתפלל כי בוודאי‬ ‫רבה ומעולה‪ ,‬שנזכה לשוב לפניו ולבוא ליום‬ ‫את כל תבואת זרעך"‪ ,‬הלא תיבת 'עש"ר' הוא‬ ‫היה פועל על ידי תפילתו הרמה הזאת‪ ,‬ותפילה‬ ‫ראש השנה בנקיות ובטהרה‪ ,‬וכמו שמביאים‬ ‫אותיות 'שע"ר' וזה הרמז לחודש אלול שבו‬ ‫זו הייתה אחר מלחמות סיחון ועוג בחודש‬ ‫הספה"ק שבת קול יוצאת בימי אלול וקוראת‬ ‫נפתח ונעשה שע"ר כנ"ל שנוסף בו אות ע'‪,‬‬ ‫אלול! ולכן נתעלתה תפילתו כל כך‪ .‬ומרומז‬ ‫להם לישראל לאמר 'שובו בנים שובבים' בכדי‬ ‫ואת אותו חודש יעשר ויתקרב בו להשי"ת יותר‬ ‫בפסוק (דברים ג‪ ,‬כג) "ואתחנן אל ה' בעת ההוא‬ ‫ויותר‪.‬‬ ‫לאמר" ‪ -‬ועל פי הנתבאר לעיל שבחודש אלול‬ ‫שנזכה באמת לבוא מוכנים וראויים לעמוד‬ ‫נוסף אות ע' לר"ש ונעשה שע"ר ונוסף אות ת'‬ ‫לפניו יתברך‪.‬‬ ‫השי"ת מעורר אותנו בחודש אלול ומצפה‬ ‫לד"ל ונעשה דל"ת‪ ,‬ונמצא שהוספת האותיות‬ ‫ובכן "אריה שאג מי לא יירא" (עמוס ג‪,‬‬ ‫בחודש אלול הם אותיות ע"ת‪ ,‬וזה אומרו 'בע"ת‬ ‫שנכין נפשנו אליו באמת‬ ‫ההיא' ‪ -‬בחודש אלול שנוסף בו אותיות אלו! אז‬ ‫ח) ‪ -‬עתה בחודש אב שהוא מזל אריה עומד‬ ‫ושואג וצועק שיש להתעורר ולהתכונן כראוי‬ ‫היוצא מהדברים שיש לו לאדם להתחזק‬ ‫התפלל משה כי ידע שזהו זמן תפילה וראוי בו‬ ‫ולנצל היטב הימים הקדושים של חודש אלול‬ ‫ולהתרומם באלו ימים קדושים של חודש‬ ‫לקבל תחינתו‪.‬‬ ‫שקבלנו ברוב סגולה להצליח בהם את מעשינו‬ ‫אלול שיש בה סגולות מיוחדות של פתיחת‬ ‫וכיהודה ועוד לקרא יש להוסיף ולרמז גם‬ ‫שערים ועת רצון‪ ,‬לידע לנצל הימים כדבעי‪ ,‬הן‬ ‫את מהות תפילות של משה רבינו אבי הנביאים‪,‬‬ ‫ותשובתנו‪.‬‬ ‫בעצם סגולת הימים שקולטים כמו עיר מקלט‪,‬‬ ‫שיש לנו לילך בדרכיו ולבקש ולהתחנן בחודש‬ ‫ולכן מבקשים 'וטהר לבנו לעבדך באמת'‪,‬‬ ‫והמרגליות ופניני ההתעלות מסתובבים בינינו‬ ‫יקר זה כפי מה שביקש הוא באותה תפילה‪,‬‬ ‫ורמזו בספה"ק שראשי תיבות של תפילה זו‬ ‫ויש רק להתחזק ולהשתמש בהם כי באים‬ ‫והיינו בקשות על קרבת אלוקים ועל הצלחה‬ ‫הוא בגימטריא ס"ח שהוא כמנין אלו"ל עם‬ ‫כמציאה בהיסח הדעת‪ ,‬וכמה טיפש הוא האדם‬ ‫ברוחניות ובהתעלות בימים הנוראים הבאים‬ ‫הכולל‪ ,‬וטעם שמבקשים כן בחודש אלול‪ ,‬מפני‬ ‫שהיה בין האוצרות ולא לקח לעצמו מאומה‪,‬‬ ‫לקראתנו‪ ,‬דהנה משה רבינו ביקש; 'בעת ההיא‬ ‫כי נודע שיש י"ג מידות של רחמים המכוונים‬ ‫והן בעבודת התפילה וקרבת האלוקים שיש‬ ‫לאמ"ר' ‪ -‬תיבת לאמ"ר הוא ראשי תיבות ר'צוננו‬ ‫בחודש זה ‪ -‬להשקיע בה יותר ויותר בכל כוחו‬ ‫ל'ראות א'ת מ'לכנו‪ ,‬שזה היה עיקר בקשתו של‬ ‫נגד חודשי השנה‪ ,‬ומידה השביעית המכוונת‬ ‫ובכל נשמתו‪ ,‬ויזכה להתקרב יותר להשי"ת וגם‬ ‫משה רבינו ע"ה להתקרב אל ה' ולקיים מצוותיו‬ ‫על חודש תשרי הוא מידת אמת‪ ,‬ולכן כל‬ ‫הוא עת רצון נפלא לפעול ישועות והצלחות‬ ‫וחוקותיו‪ ,‬ובכן החלש יאמר גיבור אני להתחזק‬ ‫תפילות הימים הנוראים מלאים בבקשות על‬ ‫יותר מתפילות בכל השנה‪.‬‬ ‫ביתר עוז בעבודת התפילה בחודש זה‪ ,‬וכל כמה‬ ‫מלוכה באמת וקרבת אלוקים באמת‪ ,‬כי ראש‬ ‫שירצה ויחפש ויבקש להכתיר עליו את כתר‬ ‫ויזכור שכל אלו הדברים באים לאדם בחסד‬ ‫השנה הוא במידת אמת כנודע ליודעי ח"ן‪,‬‬ ‫עליון נפלא‪ ,‬וכמאמרו של אאמו"ר זצוקללה"ה‬ ‫מלכות מלכי המלכים‪ ,‬כך באמת יזכה בבוא‬ ‫ולכן מבקשים בחודש אלול 'וטהר לבנו לעובדך‬ ‫שנתן לנו השי"ת את חודש אלול מרוב רחמנותו‬ ‫יום הרת עולם הכתרת מלכו של עולם‪ ,‬לראות‬ ‫באמת' שנזכה להכין נפשנו ולטהר לבנו ומוחנו‬ ‫עלינו‪ ,‬כמו שכתב רש"י הק' על הפסוק (דברים‬ ‫ולהרגיש ולחוש את קדושת ומעלת היותו בן‬ ‫לקראת האי מידת אמת‪ .‬וכנתבאר לעיל שחודש‬ ‫לב‪ ,‬יא) "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף" ופירש‬ ‫לעם קדוש המכתיר את מלכו‪ ,‬ויראה בחוש כי‬ ‫אלול מסוגל לקבלת התפילות‪ ,‬ואם ישפוך נפשו‬ ‫רש"י ז"ל‪' :‬כנשר הזה רחמני על בניו ואינו נכנס‬ ‫פי ה' דיבר והוא עומד קרוב ונחמד וידיד באותו‬ ‫כראוי ויבקש להיות בין עובדי השי"ת באמת‪,‬‬ ‫לקנו פתאום עד שהוא מקשקש ומטרף על בניו‬ ‫מעמד נורא של המלכת המלך‪.‬‬ ‫יזכהו הבורא להכין לבו באמת ולקבל מלכותו‬ ‫בכנפיו‪ ,‬בין אילן לאילן בין שוכה לחברתה‪ ,‬כדי‬ ‫ואם כנים הדברים‪ ,‬יש להוסיף ולרמז בה עוד‬ ‫יתברך עליו באמת‪ ,‬עדי נזכה לעולם שכולו אמת‬ ‫שיעורו בניו ויהא בהן כח לקבלו‪ ,'.‬ע"כ‪.‬‬ ‫את מה שדרשו בספרים הקדושים עניין‬ ‫ואמונה בחי עולמים‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫וכמו כן אבינו מלכנו בעל הרחמים הגדול‬ ‫מצוות מעשר‪ ,‬שיתן האדם מכל אשר‬ ‫ֲחנֹ ְך ַל ַּנעַ ר עַ ל ּ ִפי ַד ְר ּכוֹ ‪ //‬יא‬ ‫תאמר לבית יעקב ‪ //‬הנהגת החינוך לאמהות בישראל‬ ‫ויש להתבונן מדוע החשיבו חז"ל כ"כ את המצוה הזאת ‪-‬‬ ‫חשיבות האשה בביתה‬ ‫לישא בת תלמיד חכם יותר ממצוות רבות שלא נאמר בהם שצריך‬ ‫לבזבז את כל הונו עליהם‪.‬‬ ‫אמרו חז"ל (פסחים מט ע"א) לעולם ימכור אדם כל מה שיש‬ ‫לו וישא בת תלמיד חכם‪ .‬שאם מת או גולה ‪ -‬מובטח לו שבניו‬ ‫מעלת בת תלמיד חכם‬ ‫תלמידי חכמים‪ .‬ואל ישא בת עם הארץ ‪ -‬שאם מת או גולה בניו‬ ‫עמי הארץ‪.‬‬ ‫והתשובה היא‪ ,‬כי עיקר גידול וחינוך הילדים בביתם‪ ,‬הוא ע"י‬ ‫שמקבלים השפעה מהתנהגות ההורים‪ ,‬שרואים כיצד מתנהגים‬ ‫והקשו הפוסקים‪ ,‬הלא כתב הרמ"א (סי' תרנ"ו) שעל מצות‬ ‫ההורים בהנהגתם יום יום‪ .‬ולזה חשוב מאוד לישא בת שנתגדלה‬ ‫עשה א"צ לבזבז יותר מחומש‪ ,‬ולמה אמרו 'כל מה שיש לו'‪.‬‬ ‫בבית של תלמידי חכמים‪ ,‬וכידוע שהתלמידי חכמים הם שלמים‬ ‫ומתרצים ששיעור חומש נאמר רק על מצוה עוברת שמקיים פעם‬ ‫במידותיהם וכפי שנקראים בלשון חז"ל 'חברים' על שם‬ ‫אחת בלבד‪ ,‬אבל במצוה כזאת הנמשכת כל ימי חייו מחוייב‬ ‫שחבורתם נאה‪ .‬וכן אמרו חז"ל (ברכות סד ע"א) תלמידי‬ ‫לבזבז כל ממונו‪.‬‬ ‫‪// 3 //‬‬ ‫המשך מעמוד ‪3‬‬ ‫>>‬ ‫תפקיד הנשים לגדל בניהם לתורה‬ ‫חכמים מרבים שלום בעולם‪ ,‬ועל דרך זה מתחנכים כל‬ ‫בני הבית‪ ,‬וחודר לקרבם כל המידות טובות שרואים אצל‬ ‫ויש להזהיר אל בית יעקב אלו הנשים‪ ,‬שהם עיקר גדול‬ ‫אביהם‪.‬‬ ‫בהעמדת החינוך של חיי התורה בבית‪ ,‬כדכתיב (משלי א‪,‬‬ ‫ח) אל תטוש תורת אמך‪ ,‬וכתיב (שם ט‪ ,‬א) חכמות נשים‬ ‫וכאשר הבנים והבנות רואים את חשיבות התורה‬ ‫בנתה ביתה‪ ,‬אשר לפעמים נופל אצלם רחמנות על בניהם‬ ‫ומצוותיה בעיני אביהם‪ ,‬ואת גודל יראת שמים שלו‪,‬‬ ‫שלא יתאמצו יותר מדאי בלימוד התורה‪ ,‬או שרוצים ברוב‬ ‫ורואים כיצד חוזר מביהמ"ד וכל חיותו הוא רק בתורה‬ ‫טובם למנוע את בניהם להשכים קום חדשים לבקרים‪.‬‬ ‫ושמחת קיום המצוות‪ ,‬וכל שיחתו סובבת בעניני התורה‬ ‫והמצוה‪ ,‬הרי זה נכנס לתוך תוכם של הבנים ועושה רושם‬ ‫וכותב על זה השל"ה הקדוש (שער האותיות אות ד'‬ ‫עז עליהם‪ ,‬בל ימחה לעולם‪.‬‬ ‫דרך ארץ) דברים חריפים וזה לשון קדשו‪ :‬ויען כי טבע‬ ‫הנשים רכות‪ ,‬על כן החיוב מוטל על הנשים ללבוש כלי‬ ‫ולהיפך ח"ו‪ ,‬כאשר מתגדלין בבית עמי הארצות ל"ע‪,‬‬ ‫גבר‪ ,‬רצוני לומר להיות לה אביר לב להוכיח בשבט מוסר‬ ‫שמזלזלין בכבוד החכמים ושומעים כמה פעמים דברי‬ ‫ולהכות אותו הכאות בטוב‪ ,‬גם כי ישוע ויזעק לבלתי שמוע‬ ‫ביקורת והערות על הרב או שאר תלמידי חכמים וערליכע‬ ‫אליו‪ ,‬עד שיסור מדרך הרע וילך בדרך הטוב והישר‪ .‬ודרך‬ ‫יודען‪ ,‬ולעומת זה נושאים עיניהם על בעלי הון ומחשיבים‬ ‫רמז אני אומר‪ ,‬ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן (איכה ד‪,‬‬ ‫אותם למבחר האנשים שזכו לעושר וכבוד‪ ,‬ולומדי תורה‬ ‫י)‪ ,‬רוצה לומר אותן הנשים שמרחמים על ילדיהן לבלתי‬ ‫ועובדי ה' הם בדרגה שניה‪ ,‬אזי גם שאיפת בניהם יהיה‬ ‫הכות אותם‪ ,‬הם מבשלות אותם‪ ,‬כלומר ממיתות אותם‪,‬‬ ‫לעושר וכבוד ולא לתורה ויודישקייט‪ .‬וכאשר יבוא זמן‬ ‫כאילו היו שוחטים אותם ומבשלים אותם כבשר בהמה‬ ‫הנישואין לא יהיה עיקר הדגש על התורה‪ ,‬אלא על קניני‬ ‫חיה ועוף‪ .‬עכל"ק‪.‬‬ ‫העולם הזה ולא תהיה מוכן לוותר כלום מעוה"ז‪ ,‬וגם אם‬ ‫גידול הבנים בחמימות‬ ‫תנשא לת"ח ‪ -‬לא יהיו דיעותיהם שוות‪ ,‬ויהיה כל היום‬ ‫חילוקי דעות ביניהם אשר ישפיע מאוד על חינוך הבנים‪.‬‬ ‫עימוד ועיצוב‪ :‬משה קלמן פריינד ‪MKF62602@GMAIL.COM‬‬ ‫ונודע מאמר חז"ל (חולין כד ע"ב) אמר רבי חנינא‪:‬‬ ‫חמין ושמן שסכתני אמי בילדותי הן עמדו לי בעת זקנותי‪.‬‬ ‫וזהו נקודת כל חינוך הבנים‪ ,‬כגון כאשר מגיע העת‬ ‫ואפשר לפרש שחמין ושמן רומזים לחמימות‪ ,‬והיינו שעל‬ ‫להתפלל או ללכת לשיעורי תורה‪ ,‬הבנים מרגישים היטב‬ ‫ידי שגידלה אותו אימו בחמימות‪ ,‬זאת עמדה לו לרבי חנינא‬ ‫מאוד האם אביהם הולך בשמחה‪ ,‬כאילו מחכה לשעה זו‬ ‫שיוכל לגדול לתנא אלוקי‪.‬‬ ‫שבו לומד ומתפלל‪ ,‬או שמא נותן קרעכץ על שהוא צריך‬ ‫ויש ללמוד מכך עד היכן מגיעים הדברים‪ ,‬וכמה חשוב‬ ‫לסגור את חנותו או לעזוב את ביתו ולשרוך רגליו אל‬ ‫שהילד ירגיש וידע שאביו ואמו אוהבים אותו‪ ,‬וכאשר הוריו‬ ‫ביהמ"ד‪ .‬וזה משפיע על כל גידול הילדים שרואים מה‬ ‫אומרים לו בקטנותו שהם אוהבים אותו‪ ,‬הרי זה משפיע‬ ‫נחשב בעיני ההורים ומה לא נחשב בעיניהם‪ .‬ורגשות אלו‬ ‫עליו כל ימי חייו שהוא מרגיש אהוב ורצוי גם בעיני הבריות‬ ‫א"א להסתיר מעיני הבנים‪ ,‬ולכן מוטל החיוב על כל אחד‬ ‫ויכול לגדול בתורה למעלה מעלה‪.‬‬ ‫לישא בת תלמיד חכם‪ ,‬שראתה בבית את החיבה לתורה‬ ‫ומצוות‪ ,‬ואת השמחה ואת השאיפה שיש לאבי הבית‬ ‫וכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה היה מזכיר כל ימיו פעמים‬ ‫מכל הקניינים הרוחניים‪ ,‬ואיך שמואס בתענוגי העוה"ז‪,‬‬ ‫רבות את החמימות של אמו ע"ה‪ ,‬אשר גידלה אותו‬ ‫שאז יכולה להמשיך את האוירה הזאת גם בביתה אצלו‬ ‫בחמימות של יודישקייט‪ ,‬וזה נשאר חקוק אצלו כל ימי‬ ‫ולהחדיר זאת בקרב הבנים והבנות‪.‬‬ ‫חייו‪ ,‬עד שגדל לצדיק נשגב מושל ביראת אלוקים בזיכוך‬ ‫המידות והחושים בכח החמימות שנתנה לו אמו ע"ה‪.‬‬ ‫הגדר של בת עם הארץ‬ ‫עוד היה תמיד שגור על לשונו של כ"ק אאמו"ר‬ ‫זצוקללה"ה הדיבורים של אמונה שאמרה לו אמו ע"ה‬ ‫נאמר בתורה (דברים כז‪ ,‬כא) ארור שוכב עם כל‬ ‫‪ -‬והיתה רגילה ללחש באזנו בעודו ילד רך את הדברים‬ ‫בהמה‪ ,‬ודרשו חז"ל (ספחים מט ע"ב) עמי הארץ ‪ -‬הן שקץ‬ ‫האלו‪ :‬הנה הקב"ה אמר לאברהם אבינו ללכת מביתו‪,‬‬ ‫ובנותיהן שקץ‪ ,‬ועל נשותיהם הוא אומר ארור שוכב עם‬ ‫ועדיין לא ידע היכן ללכת‪ ,‬ובכל זאת התחיל ללכת אפילו‬ ‫כל בהמה‪ .‬וכתב הט"ז (אה"ע סי' ב) פירש רש"י שדומות‬ ‫שעדיין לא ידע כלום‪ .‬ולמה לא שאל להיכן ללכת‪ ,‬כי אם‬ ‫לבהמה ‪ -‬שאין להם לב להבין כי חייך ואורך ימיך עכ"ל‪.‬‬ ‫השי"ת מצוה ללכת ‪ -‬הולכים בלי לשאול שאלות‪" .‬אז דער‬ ‫נראה פירוש לדבריו‪ ,‬דטבע הנשים שיבטלו בעליהם‬ ‫אויבערשטער הייטס גיין ‪ -‬גייט מען"‪.‬‬ ‫מתורה בשביל שהם סוברים שמכח זה יתעסקו בסחורות‬ ‫מה תופס מקום אצל ההורים‬ ‫ויהיה להם טובות עולם הזה‪ ,‬משא"כ אם יעסקו בתורה לא‬ ‫יהיו להם רק עולם הבא לחוד‪ .‬ובאמת אינו כן‪ ,‬אלא היא‬ ‫היוצא מכל האמור‪ ,‬כי כל בתי אנשי שלומינו שוים‬ ‫חייך בעולם הזה‪ ,‬ואורך ימיך בעולם שכולו ארוך שהוא‬ ‫בדפוסי התנהגותם‪ ,‬יש בהם רוחניות ויש בהם גשמיות‪,‬‬ ‫עולם הבא‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ולכל אחד יש לו את הנסיונות שלו כי אין מושלם בעולם‪.‬‬ ‫אבל הכל תלוי מהו העיקר בבית ומהו הטפל בבית‪ ,‬הילדים‬ ‫ופסק שם הט"ז‪ ,‬שלפי זה‪ ,‬אם נמצא בת עם הארץ‬ ‫עוקבים ובודקים מה תופס מקום אצל ההורים ועל פי‬ ‫שהיא חכמה ומבינה שהתורה מביאה את האדם לעוה"ב‬ ‫זה הם קובעים בבוא הימים את השאיפות שלהם ואת‬ ‫ולעוה"ז‪ ,‬אין בזה איסור מצד שאביה עם הארץ‪.‬‬ ‫הרצונות שלהם‪ ,‬ועל כן הרבה יש להזהר בכל ההתנהגות‬ ‫ובספר מעשה איש מובא שבחור אחד הגיע לשאול‬ ‫בבית‪ ,‬באופן הדיבור ובצורת ההנהגה בשעת כעס ונסיון‬ ‫בעצת החזו"א זצ"ל אם לעשות שידוך עם בת למשפחה‬ ‫בעניני מידות‪.‬‬ ‫מיוחדת‪ ,‬ואביה ציין מעלתה בכך שהיא מוכנה להקריב‬ ‫ולכן חשוב מאוד שתהא השלוה מצויה בבית‪ ,‬לדבר‬ ‫עצמה 'קרבן' בכדי להנשא לבן תורה‪ ,‬והשיב‪ ,‬שאם היא‬ ‫ללא הרמת קול‪ ,‬ושלא יהא מקום כלל למחלוקת בתוך‬ ‫רואה שלהנשא לבן תורה הוא 'כקרבן' ואינה מבינה את‬ ‫הבית‪ ,‬וכך יהיה גם אורח חייהם של הבנים והבנות על‬ ‫האושר הטמון בה‪ ,‬היא אינה מתאימה להנשא לבן‬ ‫מי מנוחות כל ימי חייהם‪ .‬אכי"ר‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬ויעץ להבחור שלא לגשת להשידוך‪.‬‬ ‫יו"ל ע"י מוסדות האר"י שבחבורה ללימוד תורת הנגלה והנסתר בארה"ק ‪ //‬רחוב ר‘ יהושע ‪ - 7‬בית שמש‬ ‫טלפון‪ // 025600080 :‬אימייל‪A6639095@gmail.com :‬‬