נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — כי תבוא (2026-08-24)

נעימו<ת
בס"ד
יו"ל ע"י
גליון
פרשת כי תבוא תשפ"ו
גליון ל"ז
יש+רא<ל דברי תורה ושיחות מאת כ"ק הגה"צ אב"ד שליט"א
קדושת ימי חודש אלול
וקרבת ה' בימים אלו
מעלת התפילה בחודש אלול והעת רצון בפרשת הרוצח הנס אל עיר מקלטו ,שמרומז עבודת ניצול סגולת חודש אלול שקולטת
בפסוק (שמות כא ,יג) "ואשר לא צדה
הנפלא בפתיחת שערים בה והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר
כעיר מקלט ובקל יימצא להיטהר בה
אחד מעיקרי המעלות של האי חודש ינוס שמה" ,שתיבת 'אנה לידו ושמתי לך' נודע מספרים הקדושים שחודש אלול
גדול זה הוא ענין התפילה והעת רצון הנפלא ראשי תיבות אלו"ל ,וכבר הביאו כן בקיצור הוא בחינת ה'זמן' של ענין מצות ערי מקלט,
שמתעורר בשמיא לתפילתם של ישראל, שולחן ערוך ובעוד ספרים ,ועל כל פנים וביאור הדבר הוא ,דהלא כל ענייני העולם
וגם זה נרמז בראשי תיבות דקרא בספר נתנה תורה כאן זמן מיוחד בחודש אלול בכלליות יש בהם בכל דבר שלושה בחינות
שמות (ח ,ה) "למתי אעתיר לך ולעבדיך" שתקלוט את החטאים והפשעים ולמצוא הרמוזים בתיבת עש"ן -ע'ולם ש'נה נ'פש,
ראשי תיבות 'אלו"ל' ,ומרמז שהוא זמן דר"ך תשובה נכונה מבלי מפריעים ויצה"ר, שכל דבר בעולם או מצוה בתורה יש לה
שיכול האדם להעתיר בתפילה על עצמו על ויכול להגיע לתשובה מרצון ומאהבה באלו בחינה בעולם דהיינו במקום מסוים עלי
משפחתו והסובבים אליו ,ד'לך ולעבדיך' ימים גבוהים בתוך עיר מקלטו. ארץ ,ובחינה אחרת יש לה בשנה ,דהיינו
כתיב ביה ,והיינו על האדם עצמו ועל קרוביו ועל משקל זה במעלת ימי חודש אלול בזמן מסוים שאז עניינו קיים ,ובנפש היינו
ובני ביתו הנרמזים בזה. היה אומר אאמו"ר זצוקללה"ה על הפסוק באיזה אדם שנמצא בו או חל עליו וכדומה.
והוא סגולה גדולה ,כי כפי שנתבאר (דברים ד ,ל) "בצר לך ומצאוך כל הדברים ותיקון גדול עשה השי"ת לרוצח בשגגה
ימים הללו הם מתנה וחסד השי"ת להתעורר האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלקיך שיוכל לברוח אל עיר מקלט ושם לא ישיגנו
בהם ולהתקרב אליו יתברך לקראת הימים ושמעת בקולו" שלפעמים מרגיש האדם גואל הדם המבקש את דמו .ובכן נתבאר
הנוראים ,ולכן גם נוהגים להרבות באמירת שבצר לו ואינו יודע איך להינצל ממצבו בספה"ק שחודש אלול הוא גם כן בחינת
תהילים בחודש זה כל אחד לפי דרגתו הרוחני הירוד שנפל בו ,או אפילו מצב עיר מקלט ,שעיר מקלט עצמה לרוצח היא
ומנהגו ,כיון שארשת שתפינו ערב לפניו גשמי שנפל לאיזה צער וצוקה ל"ע ואינו בבחינת 'עולם' וחודש אלול היא בחינת
יתברך ביותר ומצפה לקרבתנו ולתפילותינו יודע איך לצאת מהבור שנפל בו ,ונותנת לו 'שנה' שאז הוא זמן שיכול כל חוטא בשגגה
וממלא משאלותינו במידה טובה ישועה התורה הקדושה עצה טובה ' -ומצאוך כל לברוח ולהימלט אל בית המלך לקרבת
ורחמים. הדברים האלה באחרית הימים' -מרמז על אלוקים רמה שיש בחודש זה ,ושם בתוך
אחרית ימי השנה ,שזה חודש אלול ושם קדושת עבודת חודש יקר זה ,לא יוכל היצר
וכן מרומז גם ענין התפילה והעת רצון יוכל למצוא כל הדברים שיוציאוהו ממיצרו הרע גואל הדם שרוצה בנפילתו וחטאיו
הנפלא שיש בחודש אלול בפסוק (תהלים וצערו. להשיגו ולצודו ברשתו ח"ו.
סט ,יד) "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" דהיינו
שאנו מלאי תפילה ומבקשים להיות לנו ונרמז ביותר בתיבת 'ומצאוך' -שאינה ולכן יש לאדם לנצל הזמן המיוחד הזה,
עת רצון לפניו יתברך ,והנה תיבת 'ואנ"י' עבודה קשה ועמל ויגיעה רבה עד שיזכה שהוא עמו עיר מקלט שאין שם שליטה ליצר
הוא בגימטריא ס"ז כמניין מספר 'אלו"ל' לקבל שפע וקדושת ימי חודש אלול ,אלא הרע! ואם רק יעורר לבו וידע נאמנה שהוא
שגם עולה מנין זה ,והיינו שחודש אלול הם באים כמו 'מציאה' שבאה לאדם בהיסח זמן גדול וסגולה מיוחדת לחזור בתשובה
הדעת בלא שיעמול בה כלל! ובכן בחודש ולהתקרב אל השי"ת ,הלא יזכה לכפר על
הוא עת רצון והוא עת היותר ראוי להתפלל
אלול -אחרית הימים של ימות השנה כל עבירות שחטא בשגגה ובטעות ,שמשך
ולהשקיע בעבודת התפילה כראוי.
נמצאים אלו הטובות והמעלות כמרגליות השנה רודף אחריו גואל הדם ומבקש לחטוף
וזה עבודת הקודש שראוי לבוא ברחוב העיר ורק צריך לעורר הלב ולהרים אף את מצוותיו שעשה מפני אלו חטאיו
לחודש אלול באמונה שלמה וידיעה נאמנה המרגליות והסגולות המצויים בו לרוב! שעבר בטעות ובמשוגה ,וכאן לפניו נמצא
שהתפילות הפשוטות שלי ,בחודש אלול עיר מקלט ששם יכול להתעלות ולכפר כל
ואף עבודות קשות שבמקדש שמשך
יש בהם יותר סגולה ומעלה ,ופועלים הרבה השנה היה לוקח זמן רב לכפר על עבירות חטאיו מבלי הפרעת חייליו של הסטר"א
יותר וקרובים להשי"ת בעת רצון נפלא. חמורות או לכוף דעתו ולשבור מידות רעות שנפטר ממנו שם בתוך עיר מקלט השנתי
ובאמת הטעם בזה שחודש אלול שהתרגל בהם כל כך עד שנעשו כמו טבע בחודש אלול! ואם ישכיל לנצל זמן גדול
התפילה מעולה יותר לפניו יתברך הוא שני אצלו וכדומה שאר קשיים שיש לאדם זה ,יזכה לצאת מעיר מקלטו אחר הימים
משום שהתפילה באופן כללי אינה רק בעבודת אלוקים ,ידע נאמנה שבחודש אלול הנוראים נקי וחף מפשע ,עד שלא ימצא
תחינה למלאות בקשתינו והצטרכויותינו, הכל קיל טפי הרבה יותר! ויכול בעבודה היצר הרע מה לרדוף עוד בו ,וכך יתקרב
אלא הוא דרך ואופן להתקרב להשי"ת מועטת לזכות במציאה של התעלות יותר ויותר ויעלה מעלה מעלה.
שמחכה וממתין לשמוע תפילתנו והתרוממות וקדושה נפלאה! ובאמת נרמז זה בתורה עצמה
אלול. ושני הפתחים האמורים ביארם הרה"ק בעל בכדי לתת צרכינו ,ולכן בימי אלול שהשי"ת
בני יששכר (מאמרי חודש אלול מאמר א אות מצפה לקרבתנו יותר ויותר ,לכן מעולה התפילה
וכמו כן הוא מרומז באותו אופן בתיבת
ח) שנפתחים בחודש אלול ,ודבריו ז"ל קאי על ביותר בה ,שעל ידה יכול האדם להתקרב אל ה'
'רשים' על פי סדר החושים שחודש תמוז מרמז
מה שאומרים בסדר הסליחות 'כדלים וכרשים ולהשמיע תחנוניו לפניו יתברך שזה מטרת כל
על ראייה וחודש אב על שמיעה ,ויחד נתהוה דפקנו דלתך' שתיבת 'דלים' מרמז על חודשי ענין חודש אלול כנתבאר לעיל.
ראשי תיבות ר"ש ,ובבוא אלול ניתוסף עניין תמוז ואב ,כי שנים עשר אותיות של מילוי שם
'עשייה' שהוא אות ע' ונעשה 'שע"ר' לדופקי אדנ"י הם נגד כל החודשים כסדרם ,ואלו הם ובזה יש לרמז דברי חז"ל במסכת ברכות (ח).
בתשובה ,עיי"ש אריכות דבריו הנפלאים. אותיות מילוי שם אדנ"י; א' ל' פ' -ד' ל' ת' -נ' ו' 'לעולם ייכנס אדם שני פתחים ואחר כך יתפלל'
נ' -י' ו' ד' וכל אחד מאלו י"ב אותיות מכוון נגד והרבה רמזים טמונים במאמר זה בסדר התפילה,
ובכן הוי 'כדלים וכרשים' בימי חודשי תמוז ולדידן יש לומר שמרמז על חודש אלול שיש בה
ואב היינו דלים ורשים ,ועתה 'דפקנו דלתיך' חודש אחד בשנה שמתחיל בחודש ניסן ,ונמצא
שחודשי תמוז ואב הם אותיות ד"ל ,אבל אחר שני פתחים מיוחדים שנפתחים לאדם בחודש
בחודש אלול כבר נכנסנו בדלת התשובה ובשער זה ,ואז בפתיחת שערים המיוחדים של חודש
שעוברים ימי תמוז ואב ואתי ובא חודש אלול,
הרחמים להתקרב אל ה' ולחסות בצלו. אלול כדלהלן ,אז יתפלל כי הוא זמן טוב
הלא מצטרף עימהם אות ת' ויחד נעשה דל"ת,
ומעתה אחר שנתבאר שישנם ב' פתחים מרמז על דלת ופתח שנפתח לישראל בחודש ועת רצון שיתקבלו תפילותיו.
הילולא דצדיקיא
הגה"צ ר' משה אריה פריינד זצ"ל גאב"ד ירושלים //כ' אלול תשנ"ו
עתק של שלוש אלף דולר .האב אמר שאינו יכול שהרי כבר כיבד את רבינו היה נוהג לבקר אצל כ"ק מרן אאמו"ר מתולדות אהרן
גאב"ד ירושלים ,אמנם מאידך גיסא הרי שלש אלף דולר אינו סכום זצוק"ל בכל שנה בחול המועד ,ומעשה שהיה בשנה אחת שכאשר
שאפשר לזלזל בזה ,ולאו בכל יומא אתרחיש ניסא ,אך סמך על זה נכנס רבינו כיבדו אאמו"ר זצ"ל לישב על כסאו המיוחד לו ,ולעצמו
שהגאב"ד המפורסם בענוותנותו בודאי יוותר על הכיבוד ,ומה עוד לקח כסא רגיל ,ורבינו לא סירב כלל אלא התיישב מיד על הכסא
שכל מה שהסכים לקבל זאת היה רק בכדי להיטיב עמדי ,ואם אספר המכובד ,ותיכף נכנסו לשיחה ממושכת בידידות וחביבות.
לו מה שנזדמן לי בודאי יסכים שאכבד את קרובי בסנדקאות. לאחר שיצא רבינו מהביקור ,דברו שם הנוכחים בבית על כך
נכנס האב אל רבינו ושח לו כל הנעשה ,ולתדהמתו נענה בשלילה שאאמו"ר זצ"ל נתן את כסאו לרבינו ,ושמע אאמו"ר ונתחייך ,ואמר
מוחלטת ,כשרבינו נענה אליו" :במטותא ,כבר כבדת אותי ,מצוה בשביעות רצון על פניו :ראיתם את הענוה של רבי משה אריה,
זו שלי היא ,ואיני מוסרה לאחר" .האיש עמד נדהם ולשונו נדבקה שאפילו לא ניסה להתוכח שלא לשבת על הכסא שהגשתי לו ,כי זה
לחיכו ,אך לא נשארו לו ברירות רבות ,ורבינו הגיע ושימש כסנדק הוא דרך הענוה ושפלות רוח אמיתי ,לא להתוכח עם מארחו בענין
בברית. כיבוד כל שהוא .כי אם עושים עסק מכסא זה או אחר ,ובסופו של
דבר מתרצים ויושבים עליה ,אז בהכרח מראים שבכל זאת התרצה
למחרת הברית הגיע שליח מרבינו ודפק על דלתו של אבי הבן לכבוד ההוא ,מה שאין כן בדרך זה נמצא שבאמת אין חילוק אצלו על
ומסר לו מעטפה חתומה בשליחות רבה של ירושלים .האב השתומם איזה כסא הוא יושב ,וכן בכל כי האי גוונא ,כי העיקר שלא לעשות
על הדבר ,אך להפתעתו הגדולה מצא בה סכום עתק של חמש אלף עסק.
דולר!
• סיפר אברך אחד שפעם בא במיוחד מאמעריקא כדי להסתופף
האב הנדהם מיהר לירושלים אל ביתו של רבינו ותמה לפניו, בצל הקודש אצל רבינו ,ודיבר אז עם רבינו זצ"ל מזקיניו למעלה
בשלמא שלש אלף דולר שההוא רצה לשלם לי ,ניחא ,אך מהי בקודש ,ורבינו נהנה לשמוע מהאברך סיפורי צדיקים והראה לו
התוספת הגדולה הזו? פתח רבינו פיו בחכמה ואמר לו" :ראה פנים שוחקות ,ודיבר עם האברך כאשר ידבר איש אל רעהו בענוה
נא ,קרובך היה מוכן לשלם שלש אלף דולר על המצוה גרידא של ובשפלות ובסבר פנים יפות כדרכו בקודש.
הסנדקאות ,שהרי אין בזה שום כיבוד כאשר הוא בא לבקש על זאת,
הרי שזהו הסכום שמשלמים על המצוה עצמה ,אבל אני שכיבדתני האברך התפעל מאד מזה ,עד שנענה ואמר לרבינו" :הוצאות
בזה ,צריך לשלם לך על הכבוד גם כן ,וכי 'כבוד' אינו שווה אלפיים הנסיעה מאמעריקא לארץ ישראל עולה לדמים מרובים ,אבל
דולר."... בצפיתינו ציפינו שרבינו יוציא אותי משאול תחתית".
• פעם אחת שאלתי מרבינו פשט במה שאומרים בנשמת כל תיכף ומיד בשמעו דיבורים אלו ,ברגע אחד ראו על פני רבינו
חי" :ואלו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו וכו' אין אנו שינוי צורה ,והתחיל למרמר בבכיות גדולות "ווער וועט מיך ארויס
מספיקים להודות לך ה' אלקינו על אחת מאלף אלפי אלפים ורבוא שלעפן פון שאול תחתית" ,וחזר על דבריו במשך רבע שעה .האברך
רבבות פעמים" וכו' .דלכאורה קשה מפני מה אין יכולים להודות כראותו את המחזה הנורא אחזו חיל ורעדה ,ורצה לתת ידו לרבינו
השי"ת על הטובות שעשה לנו ,דהיינו אם אחד הוא רעב מאד לברכת שלום ולצאת ,אבל לא היה ביכולת בשום אופן .אח"כ כשיצא
ומבקש להשקיט רעבונו ,והשי"ת מזמין לו סעודה טובה ,למה אינו סיפר לגבאים מה שראה ,ואמרו לו הגבאים דמילתא דשכיחי הוא
יכול ליתן שבח והודאה להשי"ת על חסד הזה שהשי"ת גמל עמו, שרבינו מתחיל להתמרמר במרירות גדול עד שאין יכולים להרגיעו.
כמו שיכולים לשלם לאדם בשר ודם הפורס לחם לאדם רעב ,כמו כן אחר כך סיפרו הגבאים ,שאחר הדברים האלה הלך רבינו כמה
לכאורה יכול בן אדם לשלם להשי"ת בשבח והודיה? פעמים למקוה ,אף על פי שכבר היה בלילה ולא היה דרכו בזה ,אבל
רבינו התחיל לתרץ בתירוצים והסברים שונים למה הדבר הוא אז הצטצער עצמו כל כך שלא יכל להרגיע נפשו באופן אחר.
משונה אצל השי"ת ,אבל אחר כך כששאלתי אותו עוד הפעם ,ענה • בערוב ימיו כבדו את רבינו בסנדקאות בעיר אחרת ,ורבינו קיבל
לי" :אם תדע איזה תענוג רוחני יהודי כשר מרגיש בשעת התפלה או אז את הכיבוד למרות שעקב חולשתו מיעט אז בנסיעות ,משום
בשעת הלימוד ובשעת קיום המצוה ,תענוג כזה אינו שייך לשלם בכל שהכיר את אבי הבן שהיה מטופל בבית גדול ועמל קשה לפרנס
הון דעלמא ,אין ביכולת בשום אופן אפילו לתת שבח והודיה להשי"ת את ביתו לחם לפי הטף ,ורצה לעודדו ולחזקו ביודעו את החשיבות
על זה ,אין אני יכול להסביר לך בדברים מה שנקרא תענוג רוחני של הגדולה שיהיה לו כאשר רבה של ירושלים ישמש כסנדק לבנו הנולד.
יהודי כשר מהו מרגיש" עכלה"ק .ובשעה שרבינו אמר זאת היה ניכר כמה ימים לפני הברית פנה אחד מקרובי המשפחה אל אבי הבן
על פניו גודל התענוג ונחת רוח שמרגיש בשעת עבודת ה' ,וחיל וביקש שיכבדו בסנדקאות ,ואמר שהוא מוכן לשלם על זה סכום
ורעדה אחזתני מגודל מדריגותיו.
// 2 //
אינו בא עלינו למשפט וליום הדין בבהלה לו חלק עשירית להשי"ת ,ובספרים הקדושים שנפתחים לישראל בחודש אלול ומרומזים
פתאום ביום ראש השנה ,אלא מקדים לנו את כתבו שכמו כן הם בתקופות השנה ,שיש לעשר בתיבת דל"ת ושע"ר ,מעתה יש לומר 'יכנס
חודש אלול שבו כבר מתחילים לדפוק לנו מעט זמן מיוחד להשי"ת מתוך זמנו של אדם ,והיינו האדם שני פתחים' אלו בחודש אלול 'ואחר כך
עם השופר לעורר אותנו שהנה עוד מעט בוא דמלבד חודשי ניסן ותשרי שהם כולם קודש יתפלל' על כל הצטרכויותיו כי זה זמן נכון ועת
יבוא היום הגדול והנורא בו נעמוד למשפט לפניו להשי"ת במצוות ומעשים טובים ,עוד יש עשר מוצלח להצלחת התפילות וכנ"ל.
חודשים בשנה לצורכו של אדם ,ומהם יעשר וכפי שמוסיף וממתיק בבני יששכר שם
יתברך כבני מרון!
חודש אחד שיתן לעבודת השי"ת ,ואיזהו זהו עוד רמז בלשון של תחינה על פי מאמר יקר זה
ובנים אנו לה' אלוקינו שאוהב אותנו ורוצה חודש אלול שבו מתקרב האדם לתשובה. ומבאר גם דברי הפסוק שהתחנן משה רבינו על
בזיכויינו לפניו ולכן מעורר אותנו ונותן לכל וירומז נפלאות בתוך לשון התורה של האי כניסתו לארץ ,והוא מסר נפשו בתפילה זו עד
אחד דר"ך תשובה בחודש אלול שיהא הכנה מצוה ,דכתיב (דברים יד ,כב) "עשר תעשר שהוכרח השי"ת למונעו מלהתפלל כי בוודאי
רבה ומעולה ,שנזכה לשוב לפניו ולבוא ליום את כל תבואת זרעך" ,הלא תיבת 'עש"ר' הוא היה פועל על ידי תפילתו הרמה הזאת ,ותפילה
ראש השנה בנקיות ובטהרה ,וכמו שמביאים אותיות 'שע"ר' וזה הרמז לחודש אלול שבו זו הייתה אחר מלחמות סיחון ועוג בחודש
הספה"ק שבת קול יוצאת בימי אלול וקוראת נפתח ונעשה שע"ר כנ"ל שנוסף בו אות ע', אלול! ולכן נתעלתה תפילתו כל כך .ומרומז
להם לישראל לאמר 'שובו בנים שובבים' בכדי ואת אותו חודש יעשר ויתקרב בו להשי"ת יותר בפסוק (דברים ג ,כג) "ואתחנן אל ה' בעת ההוא
ויותר. לאמר" -ועל פי הנתבאר לעיל שבחודש אלול
שנזכה באמת לבוא מוכנים וראויים לעמוד
נוסף אות ע' לר"ש ונעשה שע"ר ונוסף אות ת'
לפניו יתברך.
השי"ת מעורר אותנו בחודש אלול ומצפה לד"ל ונעשה דל"ת ,ונמצא שהוספת האותיות
ובכן "אריה שאג מי לא יירא" (עמוס ג, בחודש אלול הם אותיות ע"ת ,וזה אומרו 'בע"ת
שנכין נפשנו אליו באמת ההיא' -בחודש אלול שנוסף בו אותיות אלו! אז
ח) -עתה בחודש אב שהוא מזל אריה עומד
ושואג וצועק שיש להתעורר ולהתכונן כראוי היוצא מהדברים שיש לו לאדם להתחזק התפלל משה כי ידע שזהו זמן תפילה וראוי בו
ולנצל היטב הימים הקדושים של חודש אלול ולהתרומם באלו ימים קדושים של חודש לקבל תחינתו.
שקבלנו ברוב סגולה להצליח בהם את מעשינו אלול שיש בה סגולות מיוחדות של פתיחת וכיהודה ועוד לקרא יש להוסיף ולרמז גם
שערים ועת רצון ,לידע לנצל הימים כדבעי ,הן את מהות תפילות של משה רבינו אבי הנביאים,
ותשובתנו.
בעצם סגולת הימים שקולטים כמו עיר מקלט, שיש לנו לילך בדרכיו ולבקש ולהתחנן בחודש
ולכן מבקשים 'וטהר לבנו לעבדך באמת', והמרגליות ופניני ההתעלות מסתובבים בינינו יקר זה כפי מה שביקש הוא באותה תפילה,
ורמזו בספה"ק שראשי תיבות של תפילה זו ויש רק להתחזק ולהשתמש בהם כי באים והיינו בקשות על קרבת אלוקים ועל הצלחה
הוא בגימטריא ס"ח שהוא כמנין אלו"ל עם כמציאה בהיסח הדעת ,וכמה טיפש הוא האדם ברוחניות ובהתעלות בימים הנוראים הבאים
הכולל ,וטעם שמבקשים כן בחודש אלול ,מפני שהיה בין האוצרות ולא לקח לעצמו מאומה, לקראתנו ,דהנה משה רבינו ביקש; 'בעת ההיא
כי נודע שיש י"ג מידות של רחמים המכוונים והן בעבודת התפילה וקרבת האלוקים שיש לאמ"ר' -תיבת לאמ"ר הוא ראשי תיבות ר'צוננו
בחודש זה -להשקיע בה יותר ויותר בכל כוחו ל'ראות א'ת מ'לכנו ,שזה היה עיקר בקשתו של
נגד חודשי השנה ,ומידה השביעית המכוונת
ובכל נשמתו ,ויזכה להתקרב יותר להשי"ת וגם משה רבינו ע"ה להתקרב אל ה' ולקיים מצוותיו
על חודש תשרי הוא מידת אמת ,ולכן כל הוא עת רצון נפלא לפעול ישועות והצלחות וחוקותיו ,ובכן החלש יאמר גיבור אני להתחזק
תפילות הימים הנוראים מלאים בבקשות על יותר מתפילות בכל השנה. ביתר עוז בעבודת התפילה בחודש זה ,וכל כמה
מלוכה באמת וקרבת אלוקים באמת ,כי ראש שירצה ויחפש ויבקש להכתיר עליו את כתר
ויזכור שכל אלו הדברים באים לאדם בחסד
השנה הוא במידת אמת כנודע ליודעי ח"ן, עליון נפלא ,וכמאמרו של אאמו"ר זצוקללה"ה מלכות מלכי המלכים ,כך באמת יזכה בבוא
ולכן מבקשים בחודש אלול 'וטהר לבנו לעובדך שנתן לנו השי"ת את חודש אלול מרוב רחמנותו יום הרת עולם הכתרת מלכו של עולם ,לראות
באמת' שנזכה להכין נפשנו ולטהר לבנו ומוחנו עלינו ,כמו שכתב רש"י הק' על הפסוק (דברים ולהרגיש ולחוש את קדושת ומעלת היותו בן
לקראת האי מידת אמת .וכנתבאר לעיל שחודש לב ,יא) "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף" ופירש לעם קדוש המכתיר את מלכו ,ויראה בחוש כי
אלול מסוגל לקבלת התפילות ,ואם ישפוך נפשו רש"י ז"ל' :כנשר הזה רחמני על בניו ואינו נכנס פי ה' דיבר והוא עומד קרוב ונחמד וידיד באותו
כראוי ויבקש להיות בין עובדי השי"ת באמת, לקנו פתאום עד שהוא מקשקש ומטרף על בניו מעמד נורא של המלכת המלך.
יזכהו הבורא להכין לבו באמת ולקבל מלכותו בכנפיו ,בין אילן לאילן בין שוכה לחברתה ,כדי ואם כנים הדברים ,יש להוסיף ולרמז בה עוד
יתברך עליו באמת ,עדי נזכה לעולם שכולו אמת שיעורו בניו ויהא בהן כח לקבלו ,'.ע"כ. את מה שדרשו בספרים הקדושים עניין
ואמונה בחי עולמים ,אכי"ר. וכמו כן אבינו מלכנו בעל הרחמים הגדול מצוות מעשר ,שיתן האדם מכל אשר
ֲחנֹ ְך ַל ַּנעַ ר עַ ל ּ ִפי ַד ְר ּכוֹ //יא
תאמר לבית יעקב //הנהגת החינוך לאמהות בישראל
ויש להתבונן מדוע החשיבו חז"ל כ"כ את המצוה הזאת - חשיבות האשה בביתה
לישא בת תלמיד חכם יותר ממצוות רבות שלא נאמר בהם שצריך
לבזבז את כל הונו עליהם. אמרו חז"ל (פסחים מט ע"א) לעולם ימכור אדם כל מה שיש
לו וישא בת תלמיד חכם .שאם מת או גולה -מובטח לו שבניו
מעלת בת תלמיד חכם תלמידי חכמים .ואל ישא בת עם הארץ -שאם מת או גולה בניו
עמי הארץ.
והתשובה היא ,כי עיקר גידול וחינוך הילדים בביתם ,הוא ע"י
שמקבלים השפעה מהתנהגות ההורים ,שרואים כיצד מתנהגים והקשו הפוסקים ,הלא כתב הרמ"א (סי' תרנ"ו) שעל מצות
ההורים בהנהגתם יום יום .ולזה חשוב מאוד לישא בת שנתגדלה עשה א"צ לבזבז יותר מחומש ,ולמה אמרו 'כל מה שיש לו'.
בבית של תלמידי חכמים ,וכידוע שהתלמידי חכמים הם שלמים ומתרצים ששיעור חומש נאמר רק על מצוה עוברת שמקיים פעם
במידותיהם וכפי שנקראים בלשון חז"ל 'חברים' על שם אחת בלבד ,אבל במצוה כזאת הנמשכת כל ימי חייו מחוייב
שחבורתם נאה .וכן אמרו חז"ל (ברכות סד ע"א) תלמידי לבזבז כל ממונו.
// 3 //
המשך מעמוד 3 >>
תפקיד הנשים לגדל בניהם לתורה חכמים מרבים שלום בעולם ,ועל דרך זה מתחנכים כל
בני הבית ,וחודר לקרבם כל המידות טובות שרואים אצל
ויש להזהיר אל בית יעקב אלו הנשים ,שהם עיקר גדול אביהם.
בהעמדת החינוך של חיי התורה בבית ,כדכתיב (משלי א,
ח) אל תטוש תורת אמך ,וכתיב (שם ט ,א) חכמות נשים וכאשר הבנים והבנות רואים את חשיבות התורה
בנתה ביתה ,אשר לפעמים נופל אצלם רחמנות על בניהם ומצוותיה בעיני אביהם ,ואת גודל יראת שמים שלו,
שלא יתאמצו יותר מדאי בלימוד התורה ,או שרוצים ברוב ורואים כיצד חוזר מביהמ"ד וכל חיותו הוא רק בתורה
טובם למנוע את בניהם להשכים קום חדשים לבקרים. ושמחת קיום המצוות ,וכל שיחתו סובבת בעניני התורה
והמצוה ,הרי זה נכנס לתוך תוכם של הבנים ועושה רושם
וכותב על זה השל"ה הקדוש (שער האותיות אות ד'
עז עליהם ,בל ימחה לעולם.
דרך ארץ) דברים חריפים וזה לשון קדשו :ויען כי טבע
הנשים רכות ,על כן החיוב מוטל על הנשים ללבוש כלי ולהיפך ח"ו ,כאשר מתגדלין בבית עמי הארצות ל"ע,
גבר ,רצוני לומר להיות לה אביר לב להוכיח בשבט מוסר שמזלזלין בכבוד החכמים ושומעים כמה פעמים דברי
ולהכות אותו הכאות בטוב ,גם כי ישוע ויזעק לבלתי שמוע ביקורת והערות על הרב או שאר תלמידי חכמים וערליכע
אליו ,עד שיסור מדרך הרע וילך בדרך הטוב והישר .ודרך יודען ,ולעומת זה נושאים עיניהם על בעלי הון ומחשיבים
רמז אני אומר ,ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן (איכה ד, אותם למבחר האנשים שזכו לעושר וכבוד ,ולומדי תורה
י) ,רוצה לומר אותן הנשים שמרחמים על ילדיהן לבלתי ועובדי ה' הם בדרגה שניה ,אזי גם שאיפת בניהם יהיה
הכות אותם ,הם מבשלות אותם ,כלומר ממיתות אותם, לעושר וכבוד ולא לתורה ויודישקייט .וכאשר יבוא זמן
כאילו היו שוחטים אותם ומבשלים אותם כבשר בהמה הנישואין לא יהיה עיקר הדגש על התורה ,אלא על קניני
חיה ועוף .עכל"ק. העולם הזה ולא תהיה מוכן לוותר כלום מעוה"ז ,וגם אם
גידול הבנים בחמימות תנשא לת"ח -לא יהיו דיעותיהם שוות ,ויהיה כל היום
חילוקי דעות ביניהם אשר ישפיע מאוד על חינוך הבנים.
עימוד ועיצוב :משה קלמן פריינד MKF62602@GMAIL.COM
ונודע מאמר חז"ל (חולין כד ע"ב) אמר רבי חנינא:
חמין ושמן שסכתני אמי בילדותי הן עמדו לי בעת זקנותי. וזהו נקודת כל חינוך הבנים ,כגון כאשר מגיע העת
ואפשר לפרש שחמין ושמן רומזים לחמימות ,והיינו שעל להתפלל או ללכת לשיעורי תורה ,הבנים מרגישים היטב
ידי שגידלה אותו אימו בחמימות ,זאת עמדה לו לרבי חנינא מאוד האם אביהם הולך בשמחה ,כאילו מחכה לשעה זו
שיוכל לגדול לתנא אלוקי. שבו לומד ומתפלל ,או שמא נותן קרעכץ על שהוא צריך
ויש ללמוד מכך עד היכן מגיעים הדברים ,וכמה חשוב לסגור את חנותו או לעזוב את ביתו ולשרוך רגליו אל
שהילד ירגיש וידע שאביו ואמו אוהבים אותו ,וכאשר הוריו ביהמ"ד .וזה משפיע על כל גידול הילדים שרואים מה
אומרים לו בקטנותו שהם אוהבים אותו ,הרי זה משפיע נחשב בעיני ההורים ומה לא נחשב בעיניהם .ורגשות אלו
עליו כל ימי חייו שהוא מרגיש אהוב ורצוי גם בעיני הבריות א"א להסתיר מעיני הבנים ,ולכן מוטל החיוב על כל אחד
ויכול לגדול בתורה למעלה מעלה. לישא בת תלמיד חכם ,שראתה בבית את החיבה לתורה
ומצוות ,ואת השמחה ואת השאיפה שיש לאבי הבית
וכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה היה מזכיר כל ימיו פעמים מכל הקניינים הרוחניים ,ואיך שמואס בתענוגי העוה"ז,
רבות את החמימות של אמו ע"ה ,אשר גידלה אותו שאז יכולה להמשיך את האוירה הזאת גם בביתה אצלו
בחמימות של יודישקייט ,וזה נשאר חקוק אצלו כל ימי
ולהחדיר זאת בקרב הבנים והבנות.
חייו ,עד שגדל לצדיק נשגב מושל ביראת אלוקים בזיכוך
המידות והחושים בכח החמימות שנתנה לו אמו ע"ה.
הגדר של בת עם הארץ
עוד היה תמיד שגור על לשונו של כ"ק אאמו"ר
זצוקללה"ה הדיבורים של אמונה שאמרה לו אמו ע"ה נאמר בתורה (דברים כז ,כא) ארור שוכב עם כל
-והיתה רגילה ללחש באזנו בעודו ילד רך את הדברים בהמה ,ודרשו חז"ל (ספחים מט ע"ב) עמי הארץ -הן שקץ
האלו :הנה הקב"ה אמר לאברהם אבינו ללכת מביתו, ובנותיהן שקץ ,ועל נשותיהם הוא אומר ארור שוכב עם
ועדיין לא ידע היכן ללכת ,ובכל זאת התחיל ללכת אפילו כל בהמה .וכתב הט"ז (אה"ע סי' ב) פירש רש"י שדומות
שעדיין לא ידע כלום .ולמה לא שאל להיכן ללכת ,כי אם לבהמה -שאין להם לב להבין כי חייך ואורך ימיך עכ"ל.
השי"ת מצוה ללכת -הולכים בלי לשאול שאלות" .אז דער נראה פירוש לדבריו ,דטבע הנשים שיבטלו בעליהם
אויבערשטער הייטס גיין -גייט מען". מתורה בשביל שהם סוברים שמכח זה יתעסקו בסחורות
מה תופס מקום אצל ההורים ויהיה להם טובות עולם הזה ,משא"כ אם יעסקו בתורה לא
יהיו להם רק עולם הבא לחוד .ובאמת אינו כן ,אלא היא
היוצא מכל האמור ,כי כל בתי אנשי שלומינו שוים חייך בעולם הזה ,ואורך ימיך בעולם שכולו ארוך שהוא
בדפוסי התנהגותם ,יש בהם רוחניות ויש בהם גשמיות, עולם הבא .עכ"ל.
ולכל אחד יש לו את הנסיונות שלו כי אין מושלם בעולם.
אבל הכל תלוי מהו העיקר בבית ומהו הטפל בבית ,הילדים ופסק שם הט"ז ,שלפי זה ,אם נמצא בת עם הארץ
עוקבים ובודקים מה תופס מקום אצל ההורים ועל פי שהיא חכמה ומבינה שהתורה מביאה את האדם לעוה"ב
זה הם קובעים בבוא הימים את השאיפות שלהם ואת ולעוה"ז ,אין בזה איסור מצד שאביה עם הארץ.
הרצונות שלהם ,ועל כן הרבה יש להזהר בכל ההתנהגות ובספר מעשה איש מובא שבחור אחד הגיע לשאול
בבית ,באופן הדיבור ובצורת ההנהגה בשעת כעס ונסיון בעצת החזו"א זצ"ל אם לעשות שידוך עם בת למשפחה
בעניני מידות. מיוחדת ,ואביה ציין מעלתה בכך שהיא מוכנה להקריב
ולכן חשוב מאוד שתהא השלוה מצויה בבית ,לדבר עצמה 'קרבן' בכדי להנשא לבן תורה ,והשיב ,שאם היא
ללא הרמת קול ,ושלא יהא מקום כלל למחלוקת בתוך רואה שלהנשא לבן תורה הוא 'כקרבן' ואינה מבינה את
הבית ,וכך יהיה גם אורח חייהם של הבנים והבנות על האושר הטמון בה ,היא אינה מתאימה להנשא לבן
מי מנוחות כל ימי חייהם .אכי"ר. תורה ,ויעץ להבחור שלא לגשת להשידוך.
יו"ל ע"י מוסדות האר"י שבחבורה ללימוד תורת הנגלה והנסתר בארה"ק //רחוב ר‘ יהושע - 7בית שמש
טלפון // 025600080 :אימיילA6639095@gmail.com :
