gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ברוך שאמר · Burich She'umar — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: ברוך שאמר · Burich She'umar

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

ברוך שאמר · Burich She'umar — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת כי תבא‬ ‫תפריט לראש השנה – שנת תשפ"א‬ ‫כוחה של צעקה – שנת תשפ"ה‬ ‫בר כוכבא מאיר בן אלינור אסתר אלקע‬ ‫בר כוכבא מאיר בן יואב‬ ‫רחמים בן ג'מילה‬ ‫דור בן גאולה‬ ‫ר' משה בן שוקת חיה וב"ב‬ ‫ר' משה ב"ר שמואל רפאל רייך‬ ‫שמחה בת יהודה‬ ‫ידידיה בן ליטל‬ ‫יוסף בן טובה וסיון אסנת בת שרה וב"ב‬ ‫מיכאל בן עובדיה‬ ‫דוד בן פרחה‬ ‫רעות ועידן שונם הלוי‬ ‫אהרן בן משה‬ ‫דני בן טטיאנה‬ ‫אורן חמו בן זהרי‬ ‫ינון בן מרים‬ ‫אלכס בן רחל‬ ‫רחל בת נחמה‬ ‫עמוס בן סעדיה‬ ‫אריאלה בת מלכה‬ ‫בנימין כהן בן יעקב‬ ‫ברוריה בת מלכה‬ ‫כל חיילי צה"ל וכוחות הבטחון‬ ‫מיכאל בן עובדיה‬ ‫משה בן בנימין‬ ‫רונית בת מזל‬ ‫ימלא ה' כל משאלות לבם לטובה!‬ ‫יעקב בן סלמן‬ ‫נועם בן מיכל‬ ‫טובה בת אהרן‬ ‫סמי בן סימי‬ ‫אהרן יוסף בן משה דוד הכהן‬ ‫שירה בת שרה וב"ב‬ ‫אלי סולטן בן אסתר‬ ‫רחל בת אסתר‬ ‫רותי בת חסיבה‬ ‫לאה שרה בת חנה‬ ‫יצחק בן שלמה ואסתר‬ ‫ישראל בן שמחה‬ ‫אריה יהודה בן רחל‬ ‫שאול בן מרדכי אריה‬ ‫חנה בת שושנה‬ ‫יפה שניידל בת יצחק‬ ‫יוסף מרדכי בן תהילה שמחה‬ ‫אסתר בת קמרה‬ ‫אסתר בת מסעודה‬ ‫סלמן בן יהודה‬ ‫אהרן בן יהודית‬ ‫מזל בת יוסף חיים הכהן‬ ‫יואב בן אסתר אריקה‬ ‫משה ברבי בן שמחה אודט‬ ‫משה נחמיה בן הרב יוסף צבי‬ ‫ציפורה פייגא בת הדסה‬ ‫סימי בת שרה‬ ‫כרמל בן נאגיה‬ ‫יואב בן עזרא‬ ‫תמר בת כרמלה‬ ‫אלינור אסתר אלקע בת בלומה‬ ‫מיילי רחל בת סיון‬ ‫משה חיים בן בתיה‬ ‫ר' עמוס חיים כמוס בן פורטונה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫שאמר‬ ‫א"פשת תנש – הנשה שארל טירפת‬ ‫ברוך‬ ‫תפריט לראש השנה – שנת תשפ"א‬ ‫פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו‪ ,‬פרשת כי תבוא‪ .‬פותחת הפרשה במצות הביכורים‪.‬‬ ‫אומרת המשנה (מסכת ביכורים פ"ג‪ ,‬מ"א) – יֹוֹ ֵֵרד ָָא ָָדם ְ�ְּבתֹוֹ ְך ָׂש�ָ ֵֵדהּוּ‬ ‫אומרת התורה‪( :‬כו‪ ,‬א) ְְו ָָהָיָ ה �ִִּכי ָָתבֹוֹ א ֶֶאל ָָה ָָא ֶֶרץ ֲֲא � ֶֶׁשר ה' ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך‬ ‫ְְורֹוֹ ֶֶאה ְ�ְּת ֵֵאָנָ ה � ֶֶׁש ִ�ִּב �ְְּכ ָָרה‪ֶֶ ,‬א � ְְׁשּכֹּוֹ ל � ֶֶׁש ִ�ִּב �ֵֵּכר‪ִִ ,‬רּמֹּוֹ ן � ֶֶׁש ִ�ִּב �ֵֵּכר‪ ,‬קֹוֹ � ְְׁשרֹוֹ ְְב ֶֶג ִִמי‪,‬‬ ‫אִׁשית �ָָּכל � ְְּפ ִִרי‬ ‫ֹנ ֵֵֹתן ְלְ ָך ַנַ ֲֲחָלָ ה ִִו ִיִר � ְְׁש ָ�ָּתּהּ ְְוָיָ � ַַׁש ְְב ָ�ָּת ָ �ָּבּהּ ‪( :‬ב) ְְוָלָ ַַק ְְח ָ�ָּת ֵֵמ ֵֵר � ִ‬ ‫ְְואֹוֹ ֵֵמר‪ֲֲ ,‬ה ֵֵרי ֵֵאּלּּוּ ִ�ִּב ִ‬ ‫ּכּּוִּרים‪...‬‬ ‫ָָה ֲֲא ָָד ָָמה ֲֲא � ֶֶׁשר ָ�ָּת ִִביא ֵֵמ ַַא ְְר ְְצָך ֲֲא � ֶֶׁשר ה' ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך ֹנ ֵֵֹתן ָלָ ְך ְְוַׂש�ַ ְְמ ָ�ָּת ַַב � ֶֶּטֶנֶ א‬ ‫מה עושים במצות הביכורים?‬ ‫אָת‬ ‫ְְו ָָהַלַ ְכְ ָ�ָּת ֶֶאל ַַה ָ�ָּמקֹוֹ ם ֲֲא � ֶֶׁשר ִיִ ְְב ַַחר ה' ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך ְלְ � ַַׁש �ֵֵּכן � ְְׁשמֹוֹ � ָָׁשם‪( :‬ג) ָוָב ָ‬ ‫ֶֶאל ַַה �ֹּכ ֵֵֹהן ֲֲא � ֶֶׁשר ִיִ ְְהֶיֶ ה ַ �ַּב ָ �ָּי ִִמים ָָה ֵֵהם ְְו ָָא ַַמ ְְר ָ�ָּת ֵֵאָלָ יו ִִה ַ �ַּג ְְד ִ�ִּתי ַַהּיֹּוֹ ם ַלַ ה'‬ ‫אדם בא ומודה לקב"ה – איך? אדם שיש לו שני עצי רימונים‬ ‫אִתי ֶֶאל ָָה ָָא ֶֶרץ ֲֲא � ֶֶׁשר ִנִ � ְְׁש ַ �ַּבע ה' ַלַ ֲֲאֹב ֵֵֹתינּוּ ָלָ ֶֶתת ָלָ נּוּ ‪( :‬ד)‬ ‫ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך �ִִּכי ָָב ִ‬ ‫ושני עצי תאנים‪ ,‬עולה לירושלים כדי לומר 'תודה רבה'; צריך‬ ‫ְְוָלָ ַַקח ַַה �ֹּכ ֵֵֹהן ַַה � ֶֶּטֶנֶ א ִִמ ָ �ָּי ֶֶדָך ְְו ִִה ִ �ִּניחֹוֹ ִלִ ְְפֵנֵ י ִִמְזְ ַ �ַּבח ה' ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך‪( :‬ה) ְְו ָָעִנִ ָיָת‬ ‫לדעת שזה לא חייב להיות חקלאי (חקלאי עוזב את ביתו כיון שיש לו‬ ‫ְְו ָָא ַַמ ְְר ָ�ָּת ִלִ ְְפֵנֵ י ה' ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך ֲֲא ַַר �ִִּמי ֹא ֵֵֹבד ָָא ִִבי ַוַ ֵ �ֵּי ֶֶרד ִִמ ְְצ ַַרְיְ ָָמה וכו'‪.‬‬ ‫עשרות דונמים של פירות)‪ .‬יכול להיות אדם שעובד בהייטק‪ ,‬אבל יש‬ ‫לו בגינה שני עצי תאנים ושני עצי רימונים‪ ,‬ועל הפרגולה יש‬ ‫פרשת הביכורים יוצאת בכל שנה בשבת הסמוכה לראש השנה;‬ ‫לו גפנים; אדם כזה לוקח חופש של שבועיים מהעבודה‪ ,‬ויוצא‬ ‫מתוך שתי השבתות האחרונות של השנה‪ ,‬הראשונה היא פרשת כי‬ ‫לירושלים‪ .‬כל הדרך שרים‪ ,‬לנים בדרך תחת כיפת השמים – [לא‬ ‫תבוא והשבת השניה פרשת נצבים‪ ,‬ופעמים נצבים – וילך‪.‬‬ ‫בבתי מלון] – כל זה‪ ,‬בשביל שני עצי תאנים ושני עצי רימונים!‬ ‫כידוע‪ ,‬ד' הפרשיות שקוראים בחודש אלול‪ ,‬יש בהם רמז‬ ‫אף אחד לא ויתר על הזכות הזאת‪ ,‬לעלות לירושלים ולהודות לה'!‬ ‫לעבודת החודש; הפרשה הראשונה היא פרשת שופטים‪ ,‬שרומזת‬ ‫לענין המשפט‪ ,‬וחז"ל הקדושים אומרים במדרש‪ ,‬אם יש דין למטה‬ ‫ולמה אף אחד לא ויתר על הזכות הזאת? כי מי שהיה מביא‬ ‫אין דין למעלה – אם אדם בוחן את עצמו מה הוא צריך לתקן‬ ‫את הביכורים ואומר את המקרא ביכורים‪ ,‬היה זוכה לשכר גדול‬ ‫– אומר הקב"ה‪" :‬אם הוא מטפל בעצמו‪ ,‬אין צורך שאחרים יטפלו‬ ‫– ומהו השכר?‬ ‫בו"‪ .‬לאחר מכן מגיעה פרשת 'כי תצא'‪ ,‬הרומזת למלחמת היצר‪.‬‬ ‫אומרים חז"ל (תנחומא‪ ,‬כי תבוא‪ ,‬אות א') – ָָא ַַמר ַַר ִ�ִּבי � ִִׁש ְְמעֹוֹ ן ֶ �ֶּבן ָלָ ִִקיׁשׁ ‪,‬‬ ‫וכידוע‪ ,‬ליצר הרע ישנם שבעה שמות;‬ ‫ָיָ ְְצ ָָתה ַ �ַּבת קֹוֹ ל ְְו ָָא ְְמ ָָרה לֹוֹ ‪ִּ�ִ ,‬תְזְ �ֶֶּכה ַלַ � � ָָּׁשָנָ ה ַַה ָ �ָּב ָָאה ְְו ָָת ִִביא �ְְּכ ַַהּיֹּוֹ ם ַַה �ֶֶּזה‪.‬‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת סוכה נב‪ ,‬א) – דרש ר' עוירא ואיתימא ויש‬ ‫בא האלשיך הקדוש ושואל שאלה נפלאה;‬ ‫אומרים ר' יהושע בן לוי‪ :‬שבעה שמות יש לו ליצה”ר הקב”ה‬ ‫מדובר על תקופה שעדיין לא היו מכוניות‪ .‬כמה זמן היה‬ ‫קראו רע שנאמר (בראשית ח‪-‬כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו‬ ‫לוקח לאדם‪ ,‬להגיע מצפת לירושלים? בערך שבועיים; אם מדובר‬ ‫משה קראו ערל שנאמר (דברים י‪-‬טז) ומלתם את ערלת לבבכם‪.‬‬ ‫בחקלאי שסיים את כל עבודת הקיץ – כבר זמר את הגפנים‪ ,‬סיים‬ ‫דוד קראו טמא שנאמר (תהילים נא‪-‬יב) לב טהור ברא לי אלהים‬ ‫את מסיק הזיתים וכו' – לוקח חופש למשך חודש ימים ועולה‬ ‫מכלל דאיכא טמא שלמה קראו שונא שנאמר (משלי כה‪-‬כא) אם‬ ‫לירושלים‪ .‬אבל אם לא מדובר בחקלאי‪ ,‬אלא בחיט‪ ,‬או נגר? – הוא‬ ‫רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה‬ ‫גר בוילה במושב מירון ויש לו בחצר הבית שני עצי גפן‪ ,‬שני‬ ‫חותה על ראשו וה' ישלם לך אל תקרי ישלם לך אלא ישלימנו‬ ‫עצי תמר‪ ,‬שני עצי תאנה ועץ אחד של זיתים – כאשר הוא רואה‬ ‫לך ישעיה קראו מכשול שנאמר (ישעיה נז‪-‬יד) סולו סולו פנו דרך‬ ‫פרי ראשון‪ ,‬מיד הוא קושר עליו ֶֶג ִִמי – מתכנסים כולם ועולים‬ ‫הרימו מכשול מדרך עמי יחזקאל קראו אבן שנאמר (יחזקאל לו‪-‬כו)‬ ‫לירושלים – שבועיים הלוך ושבועיים חזור – חודש שלם הבן‬ ‫והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר יואל קראו‬ ‫אדם לא בבית – כל זה בשביל להביא שני תאנים‪ ,‬שני זיתים‪ ,‬שתי‬ ‫צפוני שנאמר (יואל ב‪-‬כ) ואת הצפוני ארחיק מעליכם‪.‬‬ ‫זמורות ושני ענבים – בשביל זה משביתים עבודה של חודש שלם?!‬ ‫לכן אדם שיוצא למלחמה מול יצרו‪ ,‬אומרת התורה‪ּ" :‬וְּנְ ָָתנֹוֹ‬ ‫שואל האלשיך הקדוש – ומה קול החרדה משוה חצי דינר?‬ ‫ה' ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך ְ�ְּבָיָ ֶֶדָך ְְו � ָָׁש ִִב ָיָת � ִִׁש ְְביֹוֹ " – פירוש‪ ,‬שאפילו את העבירות‬ ‫שנמצאים בידו‪ ,‬הוא יכול להפוך לזכויות ע"י תשובה מאהבה!‬ ‫ואיך כל זה מתקשר לנו לראש השנה? פשוט מאד‪ .‬הפרשה‬ ‫הזאת מלמדת אותנו את סדר העבודה בראש השנה‪ .‬לכל א' יש‬ ‫השבת נקרא את פרשת כי תבוא‪ .‬מלבד צ"ח הקללות שיש בה‪,‬‬ ‫בכיס 'רשימת רכש' לקראת השנה הבאה; המלך אוהב שפונים‬ ‫יש לנו גם את מצות הביכורים שבכל שנה ושנה צריך לחזור עליה‪,‬‬ ‫אליו ומבקשים ממנו‪ ,‬למרות שהוא לא צריך את זה היות והוא‬ ‫היות וזה א' מעיקרי העבודה של ראש השנה‪.‬‬ ‫יודע בדיוק מה חסר לכל א' וא' מאיתנו – אבל זה סדר העבודה‪,‬‬ ‫ּבֶּׁשת‬ ‫בני עדות אשכנז אומרים בסליחות "ְלְ ָך ה' ַַה ְ �ְּצ ָָד ָָקה ְְוָלָ נּוּ � ֶ‬ ‫שנפנה אליו ונבקש ממנו מה שאנחנו צריכים‪.‬‬ ‫ַַה � ָָּפִנִ ים" – וזו היא מצות הביכורים! – למה הכוונה? בואו נסביר;‬ ‫ג‬ ‫שאמר‬ ‫א"פשת תנש – הנשה שארל טירפת‬ ‫ברוך‬ ‫אומר רש"י – מראשית‪ .‬ולא כל ראשית‪ ,‬שאין כל הפרות‬ ‫בעוד פחות משבועיים ראש השנה‪ ,‬ושם נעמוד בתפילה‪ָ" :‬זָ ְכְ ֵֵרנּוּ‬ ‫חיבין בבכורים אלא שבעת המינין בלבד‪ .‬נאמר כאן ארץ‪ ,‬ונאמר‬ ‫ְּב�ֵּס ֶֶפר ַַח ּ �ִּיים‪ְ ,‬לְ ַַמ ַַעְנְ ָך ֱֱאֹל ִִֹהים ַַח ּ �ִּיים"‬ ‫ַּב�ַּח ּ �ִּיים‪ָּ ,‬כ ְ�ְּת ֵֵבנּוּ ֵ‬ ‫ְלְ ַַח ּ �ִּיים‪ֶֶ ,‬מֶלֶ ְך ָָח ֵֵפץ ַ‬ ‫להלן (לעיל ח‪ ,‬ח) ארץ חטה ושערה וגו'‪ ,‬מה להלן משבעת המינים‬ ‫וכו' ‪ -‬הוא לא חייב לנו שום דבר! ולכן הפניה הראשונה שאנחנו‬ ‫שנשתבחה בהם ארץ ישראל‪ ,‬אף כאן שבח ארץ ישראל שהן‬ ‫ּבֶּׁשת ַַה � ָָּפִנִ ים" –‬ ‫פונים לקב"ה בסליחות‪ ,‬היא "ְלְ ָך ה' ַַה ְ �ְּצ ָָד ָָקה ְְוָלָ נּוּ � ֶ‬ ‫שבעה מינין‪.‬‬ ‫"ריבונו של עולם‪ ,‬אני מתבייש בעצמי! כמה נתת לי השנה הזאת‬ ‫אומרת המשנה (מסכת ביכורים פ"ג‪ ,‬מ"א) – יֹוֹ ֵֵרד ָָא ָָדם ְ�ְּבתֹוֹ ְך ָׂש�ָ ֵֵדהּוּ‬ ‫וכמה הכעסתי אותך!" – ממילא‪ ,‬צריך להכיר טובה לבורא על‬ ‫ְְורֹוֹ ֶֶאה ְ�ְּת ֵֵאָנָ ה � ֶֶׁש ִ�ִּב �ְְּכ ָָרה‪ֶֶ ,‬א � ְְׁשּכֹּוֹ ל � ֶֶׁש ִ�ִּב �ֵֵּכר‪ִִ ,‬רּמֹּוֹ ן � ֶֶׁש ִ�ִּב �ֵֵּכר‪ ,‬קֹוֹ � ְְׁשרֹוֹ ְְב ֶֶג ִִמי‪,‬‬ ‫כל החסדים – גם על שני תאנים או שני רימונים! – אדם כזה‬ ‫ְְואֹוֹ ֵֵמר‪ֲֲ ,‬ה ֵֵרי ֵֵאּלּּוּ ִ�ִּב ִ‬ ‫ּכּּוִּרים‪...‬‬ ‫שיודע לומר 'תודה'‪ ,‬זוכה לשמוע בת קול שאומרת – ִ�"ִּתְזְ �ֶֶּכה ַלַ � � ָָּׁשָנָ ה‬ ‫ַַה ָ �ָּב ָָאה ְְו ָָת ִִביא �ְְּכ ַַהּיֹּוֹ ם ַַה �ֶֶּזה"‪.‬‬ ‫אומרים המפרשים – ֶֶג ִִמי ר"ת גדולים מעשי י‪-‬ה‪.‬‬ ‫בא החיד"א זיע"א ומביא את שאלת המהר"ם בן חביב‪ ,‬למה‬ ‫כולנו זוכים לומר בכל שבת 'ִנִ � ְְׁש ַַמת �ָָּכל ַַחי' בהתרגשות רבה‪ .‬אבל‬ ‫אִׁשית �ָָּכל � ְְּפ ִִרי ָָה ֲֲא ָָד ָָמה" – אם מדובר במין משבעת‬ ‫נאמר ְ"ְוָלָ ַַק ְְח ָ�ָּת ֵֵמ ֵֵר � ִ‬ ‫צריך לדעת‪ ,‬שבראש השנה עלינו לעשות תפילה נפרדת מסדר‬ ‫אִׁשית �ָָּכל � ְְּפ ִִרי העץ"?‬ ‫המינים‪ ,‬היה צריך לומר ְ"ְוָלָ ַַק ְְח ָ�ָּת ֵֵמ ֵֵר � ִ‬ ‫התפילה; מצות ביכורים זו אמירת תודה – מחוץ לסדר התפילה!‬ ‫אם אדם רוצה לבקש‪ ,‬הוא צריך להודות תחילה על מה שניתן לו‪,‬‬ ‫כותב החיד"א (חומת אנך‪ ,‬אות א) – ולקחת מראשית כל פרי האדמה‪.‬‬ ‫אחרת למה שיתנו לו אם הוא לא אומר תודה?! – והראיה‪ ,‬מסדר‬ ‫הקשה הרב הגדול מהר"ם בן חביב ז"ל בדרשותיו כ"י‪ ,‬דהוה ליה‬ ‫התפילה בימים הנוראים – תחילה מבקשים את המינימום – בברכת‬ ‫לומר פרי העץ‪ ,‬דהבכורים הם משבעה מינים‪ .‬ותירץ דכשרואה‬ ‫ַּב�ַּח ּ �ִּיים‪ָּ ,‬כ ְ�ְּת ֵֵבנּוּ ֵ‬ ‫ְּב�ֵּס ֶֶפר‬ ‫'מגן אברהם' מבקשים‪ָ" :‬זָ ְכְ ֵֵרנּוּ ְלְ ַַח ּ �ִּיים‪ֶֶ ,‬מֶלֶ ְך ָָח ֵֵפץ ַ‬ ‫תאנה שבכרה כורך עליו גמי‪ ,‬ואז הוא בוסר‪ ,‬ועל הבוסר מברך‬ ‫ַַח ּ �ִּיים‪ְ ,‬לְ ַַמ ַַעְנְ ָך ֱֱאֹל ִִֹהים ַַח ּ �ִּיים" – ולמה צריך לבקש כ"כ הרבה חיים?‬ ‫פרי האדמה (או"ח סי' ר"ב ס"ב)‪ ,‬והאריך הרבה‪ .‬ועוד תירץ‪ ,‬דחיטה פרי‬ ‫האדמה‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ותירוץ ראשון לא נחה בו דעתי הקצרה‪ .‬ותירוץ‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת נדרים סד‪ ,‬ב) – ארבעה חשובים כמתים ואלו‬ ‫שני מלבד שהוא דחוק‪ ,‬הרי רבי עקיבא ורבי יהודה סבירא להו‬ ‫הן‪ :‬עני סומא ומצורע ומי שאין לו בנים‪.‬‬ ‫דחיטה עץ‪ ,‬כמבואר בראש השנה דף ט"ז ע"א‪.‬‬ ‫אומר א' המפרשים‪ ,‬בעצם הבקשה ל'חיים' אנחנו לא מבקשים‬ ‫ולי הדל אפשר לומר‪ ,‬דצריך לומר 'הנה הבאתי את ראשית‬ ‫רק 'חיים' אלא חיים עם פרנסה טובה ולא בעוני‪ ,‬חיים טובים עם‬ ‫פרי האדמה אשר נתת לי' (פס' י) על מתנת ארץ ישראל‪ ,‬ולא‬ ‫ראייה טובה ולא בעיוורון‪ ,‬חיים טובים עם ילדים וחיים טובים‬ ‫אתי שפיר פרי העץ‪ ,‬דרוצה להודות לה' על מתנת הארץ‪ ,‬ולהכי‬ ‫ללא צרעת! – ד' פעמים חיים כנגד ד' החשובים כמתים‪.‬‬ ‫נקט ברישא נמי הכי‪ .‬ועוד אפשר לכפר על אדם הראשון שנברא‬ ‫לאחר שביקשנו חיים‪ ,‬מגיעה הבקשה הבאה – ִ"ִמי ָָכמֹוֹ ָך ַַאב‬ ‫מהאדמה‪ ,‬וכתיב (בראשית ג‪ ,‬יז) 'ארורה האדמה'‪ ,‬ועל ידי מצוה זו‬ ‫צּוָּריו ְ�ְּב ַַר ֲֲח ִִמים" – "תן לי קצת חיים – אבל לא‬ ‫ָָה ַַר ֲֲח ִִמים זֹוֹ ֵֵכר ְיְ ָ‬ ‫הויא כפרה וברכה‪.‬‬ ‫התכוונתי חיים עם מוגבלות‪ ,‬אלא חיים ברחמים – בלי בלון חמצן‬ ‫שאלה ראשונה שצריכה ביאור;‬ ‫על הגב!" – לאחר שביקשנו חיים‪ ,‬מגיעה הבקשה הבאה – ִ"ִמי‬ ‫אומרת לנו המשנה – "יֹוֹ ֵֵרד ָָא ָָדם ְ�ְּבתֹוֹ ְך ָׂש�ָ ֵֵדה�ּו ְְורֹוֹ ֶֶאה ְ�ְּת ֵֵאָנָ ה‬ ‫צּוָּריו ְ�ְּב ַַר ֲֲח ִִמים" – "תן לי חיים נורמליים‬ ‫ָָכמֹוֹ ָך ַַאב ָָה ַַר ֲֲח ִִמים זֹוֹ ֵֵכר ְיְ ָ‬ ‫� ֶֶׁש ִ�ִּב �ְְּכ ָָרה‪ֶֶ ,‬א � ְְׁשּכֹּוֹ ל � ֶֶׁש ִ�ִּב �ֵֵּכר‪ִִ ,‬רּמֹּוֹ ן � ֶֶׁש ִ�ִּב �ֵֵּכר וכו'" – והרי זה לא ע"פ סדר‬ ‫בלי בלון על הגב‪ .‬אני לא רוצה להיות סוכן של פז‪-‬גז‪ .‬רוצה‬ ‫המקרא; בפרשת עקב‪ ,‬אומרת התורה‪( :‬דברים ח‪ ,‬ח) ֶֶא ֶֶרץ ִִח � ָָּטה ּוְּׂש�ְ ֹע ָָֹרה‬ ‫לנשום בכוחות עצמי!"; לאחר מכן עולים דרגה – "ּוְּכְ ֹתֹב ְלְ ַַח ּ �ִּיים‬ ‫ְְו ֶֶג ֶֶפן ְּוְּת ֵֵאָנָ ה ְְו ִִרּמֹּוֹ ן ֶֶא ֶֶרץ ֵזֵ ית � ֶֶׁש ֶֶמן ְּוְּד ָָבׁשׁ ;‬ ‫טֹוֹ ִִבים ּ�ָּכל ְּב�ֵּנֵ י ְְב ִִר ֶיֶתָך" – תראה את משה השכן איזה 'חיים טובים'‬ ‫נשאלת השאלה – כאן הגפן לפני התאנה‪ ,‬אז למה כתבה המשנה‬ ‫יש לו‪ :‬עשה בריכה אולימפית בחצר‪ ,‬נוסע במרצדס חדשה –‬ ‫את התאנה קודם?‬ ‫😊‬ ‫אני צריך להגיד לך מה זה 'חיים טובים'?! ; ומכאן כבר אין‬ ‫שאלה נוספת שיש לשאול‪ ,‬למה ציינה המשנה דוקא את התאנה‬ ‫"ּוְּב ֵֵס ֶֶפר ַַח ּ �ִּיים‪ְָּ ,‬ב�ָּר ָָכה ְְו � ָׁׁשלֹוֹ ם‪ַּ ,‬וַּפ ְְרָנָ ָָסה טֹוֹ ָָבה ִִו ָ‬ ‫יׁשּׁוָּעה ְְוֶנֶ ָָח ָָמה‪,‬‬ ‫בושה – ְ‬ ‫ּוְּגְ ֵזֵ רֹוֹ ת טֹוֹ בֹוֹ ת‪ִ ,‬נִ �ָּז ֵֵּכר ְְוִנִ ָּכ ֵ�ֵּתב ְלְ ָָפֶנֶ יָך‪ֲֲ ,‬אַנַ ְְחנּוּ ְְו ָָכל ַַע �ְּּמָך ּ �ֵּבית ִיִ ָ‬ ‫ְׂש�ָׂר ֵֵאל‪,‬‬ ‫ולא מין אחר משבת המינים דוגמת זית או תמר?‬ ‫כותב היכין – ה"ט מדבעי למנקט להו דרך בכירותם דתאנה‬ ‫😊‬ ‫ְלְ ַַח ּ �ִּיים טֹוֹ ִִבים ּוְּלְ � ָׁׁשלֹוֹ ם"‬ ‫ממהרת להתבשל מקודם‪ ,‬וכדכתיב התאנה חנטה פגיה ואחר כך‬ ‫א"כ אדם שיודע לומר תודה רבה על כל דבר ודבר שגמל‬ ‫הגפן והרמון בסוף מדקליפתו קשה מתבשל באיחור זמן מאד‪.‬‬ ‫עמו הבורא‪ ,‬יכול גם לבקש! וזהו היסוד שמלמדת אותנו התורה‬ ‫באים המפרשים ושואלים שאלה נפלאה;‬ ‫הקדושה‪ ,‬כאן בפרשה‪ ,‬ממצות הביכורים‪.‬‬ ‫בפרשת חוקת‪ ,‬מסתלקת מרים הנביאה אל בית עולמה‪ ,‬ובאותו‬ ‫לאחר ההקדמה הזאת‪ ,‬בואו ניכנס לתוך מצות הביכורים וננסה‬ ‫הרגע פסקו המים – ולמה?‬ ‫לחבר אותה לענייני ראש השנה הבעל"ט‪:‬‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת תענית ט‪ ,‬א) ‪ -‬ר' יוסי בר' יהודה אומר‪:‬‬ ‫אומרת התורה‪( :‬כו‪ ,‬א) ְְו ָָהָיָ ה �ִִּכי ָָתבֹוֹ א ֶֶאל ָָה ָָא ֶֶרץ ֲֲא � ֶֶׁשר ה' ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך‬ ‫שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל אלו הן‪ :‬משה ואהרן ומרים‪,‬‬ ‫אִׁשית �ָָּכל � ְְּפ ִִרי‬ ‫ֹנ ֵֵֹתן ְלְ ָך ַנַ ֲֲחָלָ ה ִִו ִיִר � ְְׁש ָ�ָּתּהּ ְְוָיָ � ַַׁש ְְב ָ�ָּת ָ �ָּבּהּ ‪( :‬ב) ְְוָלָ ַַק ְְח ָ�ָּת ֵֵמ ֵֵר � ִ‬ ‫וג' מתנות טובות ניתנו על ידם ואלו הן‪ :‬באר וענן ומן‪ .‬באר בזכות‬ ‫ָָה ֲֲא ָָד ָָמה ֲֲא � ֶֶׁשר ָ�ָּת ִִביא ֵֵמ ַַא ְְר ְְצָך ֲֲא � ֶֶׁשר ה' ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך ֹנ ֵֵֹתן ָלָ ְך ְְוַׂש�ַ ְְמ ָ�ָּת ַַב � ֶֶּטֶנֶ א‬ ‫מרים‪ ,‬עמוד ענן בזכות אהרן‪ ,‬מן בזכות משה‪ .‬מתה מרים‪ ,‬נסתלק‬ ‫ְְו ָָהַלַ ְכְ ָ�ָּת ֶֶאל ַַה ָ�ָּמקֹוֹ ם ֲֲא � ֶֶׁשר ִיִ ְְב ַַחר ה' ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך ְלְ � ַַׁש �ֵֵּכן � ְְׁשמֹוֹ � ָָׁשם‪...‬‬ ‫ד‬ ‫שאמר‬ ‫א"פשת תנש – הנשה שארל טירפת‬ ‫ברוך‬ ‫בא המשך חכמה ואומר‪ ,‬שבני ישראל לא ידעו בכלל שיש‬ ‫הבאר‪ ,‬שנאמר (במדבר כ‪-‬א) ותמת שם מרים וכתיב בתריה ולא היה‬ ‫דבר כזה שנקרא 'שמן זית' ו'דבש תמרים'‪ ,‬אלא הם ידעו שיש‬ ‫מים לעדה‪ ,‬וחזרה בזכות שניהן בזכות משה ואהרן‪...‬‬ ‫דבש דבורים ושמן כלשהו – ומה הראיה שלו?‬ ‫משמע‪ ,‬שהבאר היתה בזכותה של מרים‪ .‬ממילא כשנפטרה‬ ‫כותב המשך חכמה (פרשת עקב ח‪ ,‬ח) – ארץ חטה ושערה וגפן‬ ‫מרים‪ ,‬נסתלקה גם הבאר‪.‬‬ ‫ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש‪ .‬בגמרא ברכות מא‪ ,‬ב‪ :‬זה שני‬ ‫לארץ וכו'ב‪ .‬ונראה דהנך שני דברים "זית שמן ודבש" לא היו‬ ‫באים עם ישראל לפני משה ואהרן‪ ,‬ומתלוננים – (במדבר כ‪ ,‬ה)‬ ‫ד‬ ‫במצרים‪ ,‬לכן כתב קרא 'ארץ' בפני עצמוג‪ .‬דלכן הראשון לארץ‬ ‫ְְוָלָ ָָמה ֶֶה ֱֱעִלִ ֻיֻתנּוּ ִִמ �ִִּמ ְְצ ַַרִיִ ם ְלְ ָָה ִִביא ֹא ָָֹתנּוּ ֶֶאל ַַה ָ�ָּמקֹוֹ ם ָָה ָָרע ַַה �ֶֶּזה ֹל ֹא ְְמקֹוֹ ם‬ ‫קודםה משום דנתייחדה בו הארץו‪ .‬וכן מוכח ממה ששלח יעקב‬ ‫ֶזֶ ַַרע ְּוְּת ֵֵאָנָ ה ְְו ֶֶג ֶֶפן ְְו ִִרּמֹּוֹ ן ַּוַּמִיִ ם ַַאִיִ ן ִלִ � ְְׁשּתֹּוֹ ת;‬ ‫מ'זמרת הארץ מעט דבש' (בראשית מג‪ ,‬יא)ז‪ .‬וכן מוכח בפרשת חוקת‬ ‫נשאלת השאלה – ולמה גם כאן לא מנתה התורה את הפירות‬ ‫(כ‪ ,‬ה) מדאמרו ("ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה)‪ ,‬לא‬ ‫ע"פ סדרם בפסוק?‬ ‫מקום זרע ותאנה וגפן ורמוןח"‪ ,‬ולא הזכירו זית שמן ודבש‪ ,‬מכלל‬ ‫דזה לא היה להם אף במצרים‪.‬‬ ‫כותב בעל הטורים – ותאנה וגפן‪ .‬ורמון‪ .‬ולהלן הקדים גפן‬ ‫דכתיב ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון‪ .‬אלא בכל מקום מקדים‬ ‫בא הספר מגדים חדשיםט ומסביר עפ"י דברי המשך חכמה‪,‬‬ ‫גפן כדכתיב איש תחת גפנו ותחת תאנתו וכאן הקדים תאנה משום‬ ‫רעיון יפהפה;‬ ‫דסליק מפרהרמז למה שאמרו בררו משם עצי תאנהא‪.‬‬ ‫הָמן לרדת לישראל; אומרת התורהי‪:‬‬ ‫בפרשת בשלח‪ ,‬מתחיל ָ‬ ‫כותב הספר עמודי הוד (ביאור על בעל הטורים) – לשון זה 'בררו‬ ‫"ַוַ �ֹּי ְ‬ ‫ֹאְמרּוּ ִִאיׁשׁ ֶֶאל ָָא ִִחיו ָָמן הּוּ א"‬ ‫משם עצי תאנה'‪ ,‬הוא לשון המשנה בתמיד פ"ג דף כ"ט א'‪ ,‬לענין‬ ‫נשאלת השאלה – איזו מין תשובה זאת ָ"ָמן הּוּ א"‪ ,‬היתכן שכולם‬ ‫סידור מערכה שניה‪ ,‬ואילו בפרה אדומה תנן בפרק פ"ג מ"ח "ועצים‬ ‫היו תימנים?!‬ ‫😊‬ ‫היו מסדרים שם עצי ארזים וארנים וברושים ועצי תאנה חלקה"‪,‬‬ ‫ולא היו משתמשים בעצי תאנה בלבד‪ ,‬וצ"ע מש"כ בעל הטורים‬ ‫אם אתה לא יודע איזה טעם יש לזה‪ ,‬תטעם ותדע!‬ ‫דלפרה היו משתמשים בעצי תאנה‪ ,‬וצ"ל דמכל שבעת המינים היו‬ ‫אומר הספר מגדים חדשים – זה לא היה עוזר להם אם הם היו‬ ‫משתמשים רק בעצי תאנה‪.‬‬ ‫טועמים‪ ,‬כי אומרת התורה שטעם המן היה �ְ"ְּכ ַַצ � ִִּפ ִיִחת ִ�ִּב ְְד ָָבׁשׁ "אי –‬ ‫כותב החתם סופר – וי"ל דתאנה עדיף מגפן לצרכי עולם הזה‪,‬‬ ‫לָמן‪ ,‬אומרת‬ ‫והרי דבש לא היה להם אף פעם; טעם נוסף שהיה ָ‬ ‫אך גפן מוקדם דמשמח אלקים ואנשים שאין אומרים שירה אלא‬ ‫התורה בפרשת בהעלותךבי‪ְ"ְ :‬ו ָָהָיָ ה ַַט ְְעמֹוֹ �ְְּכ ַַט ַַעם ְלְ � ַַׁשד ַַה � � ָָּׁש ֶֶמן" – והרי‬ ‫על היין [ברכות לה ע"א] ‪ ...‬ע"כ הלכו תחלה אצל התאנה החשוב‬ ‫זיתים לא היו להם ג"כ! לכן מובנת התשובה שאמרו – ָ"ָמן הּוּ א";‬ ‫ואח"כ אל הגפן‪ ,‬והשיב תירושי משמח אלקים ואנשים‪ ,‬וה"נ קי"ל‬ ‫אמרו‪" :‬רגע‪ ,‬מזה הדבר הזה – את הטעם הזה אנחנו לא מכירים!"‬ ‫לא קרבו נסכים במדבר [קידושין לז ע"ב]‪ ,‬א"כ אין חשיבות לגפן‪,‬‬ ‫לאחר הדברים האלה‪ ,‬נוכל ללכת לנק' נוספת;‬ ‫ותאנה עדיף‪.‬‬ ‫א‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬שתחילת הפרשה עוסקת בפרה אדומה‪ ,‬ונאמר במסכת פרה [פ"ג]‪ ,‬שאת הפרה היו שורפים בעצי תאנה‪ .‬והיות וכך‪ ,‬נמנתה התאנה קודם כדי להסמיך‬ ‫אותה לענין של פרה אדומה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬רב חסדא ורב המנונא הוו יתבי בסעודתא‪ ,‬אייתו לקמייהו תמרי ורמוני‪ .‬שקל רב המנונא‪ ,‬בריך אתמרי ברישא (דבש האמורה בתורה הוא דבש דבורים – רש"י)‪.‬‬ ‫אמר ליה רב חסדא‪ ,‬לא סבירא ליה מר להא דאמר רב יוסף ואיתימא ר' יצחק‪ ,‬כל המוקדם בפסוק זה קודם לברכה? אמר ליה‪ :‬זה שני לארץ וזה חמישי לארץ‬ ‫("ארץ זית שמן ודבש" דכתיב בסיפיה דקרא‪ ,‬הפסיק 'ארץ' את הסדר וחזר לעשות זיתים ותמרים חשובים מרימונים‪ ,‬שהרימון חמישי ל'ארץ' הכתובה בראש המקרא‪ ,‬ודבש שני ל'ארץ' הכתובה בסופו – רש"י)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬והראיה ממכת הברד שהיתה במצרים‪ ,‬שחיסלה את כל העצים – ז"ש (תהילים קה‪ ,‬לג) ַוַ ַ �ַּיְך ַ �ַּג ְְפָנָ ם ְּוְּת ֵֵאָנָ ָָתם ַוַ ְיְ � ַַׁש ֵ �ֵּבר ֵֵעץ ְ �ְּגבּוָּלָ ם‪ ,‬וכן נאמר (שם עח‪ ,‬מז) ַיַ ֲֲהֹרֹג‬ ‫פשוט מאד‪ .‬כי לא‬ ‫😊‬ ‫ַ �ַּב ָ �ָּב ָָרד ַ �ַּג ְְפָנָ ם ְְו � ִִׁש ְְקמֹוֹ ָָתם ַ �ַּב ֲֲחָנָ ַַמל – ולמה לא נאמר ַיַ ֲֲהֹרֹג ַ �ַּב ָ �ָּב ָָרד 'זיתם' או ִ'ִקיִוִ וָיָ ם' או ָ'ָמְנְ גוָנָ ם' – היינו שלא חיסל את הקווי ולא את המנגו?!‬ ‫היה שם לא קיווי ולא מנגו ולא זיתים ולא תמרים‪ ,‬אלא רק גפן ותאנים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬השניה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬לשני 'לארץ' הראשונה‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬כלומר‪ ,‬החשיבות של שני פירות אלה (המצוינת על ידי 'ארץ' שניה בעלת השפעה בדין הקדימה) היא בכך שלא היו כלל בארץ מצרים אשר יצאו משם‪.‬‬ ‫ז‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬כששמע יעקב אבינו שהמשנה למלך מצרים (יוסף) תפס את שמעון והכניסו לכלא‪ ,‬אמר לבניו ִ"ִאם �ֵֵּכן ֵֵאפֹוֹ א ֹזֹאת ֲֲעׂשּׂוּ ְְקחּוּ ִִמ �ִִּז ְְמ ַַרת ָָה ָָא ֶֶרץ ִ�ִּבְכְ ֵלֵ ֶיֶכם‬ ‫ּוְּׁש ֵֵק ִִדים"‪ ,‬ומובא בחומש אוצר הראשונים בשם ר' זכריה – ומעט דבש‪ .‬הוא דבש תמרים‪.‬‬ ‫ְְוהֹוֹ ִִרידּוּ ָלָ ִִאיׁשׁ ִִמְנְ ָָחה ְְמ ַַעט ֳֳצ ִִרי ְּוְּמ ַַעט ְ �ְּד ַַבׁשׁ ְנְ ֹכֹאת ָוָ ֹל ֹט ָ �ָּב ְְטִנִ ים � ְ‬ ‫ח‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬אשר כולם היו במצרים ולכן חסרו להם‪.‬‬ ‫ט‪ .‬על מסכת ברכות‪.‬‬ ‫י‪ .‬שמות טז‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫אי‪ .‬שם לא‪.‬‬ ‫בי‪ .‬במדבר יא‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫ה‬ ‫שאמר‬ ‫א"פשת תנש – הנשה שארל טירפת‬ ‫ברוך‬ ‫אומר‪ :‬תאנה היה‪ ,‬שבדבר שקלקלו בו נתקנו‪ ,‬שנאמר (בראשית ג‪-‬ז)‬ ‫אומרת המשנה (מסכת ברכות פ"ו מ"ח) – ָָא ַַכל ְ�ְּת ֵֵאִנִ ים ֲֲעָנָ ִִבים ְְו ִִרּמֹּוֹ ִנִ ים‪,‬‬ ‫ויתפרו עלה תאנה‪.‬‬ ‫ְְמ ָָב ֵֵרְך ַַא ֲֲח ֵֵר ֶיֶהן � ָָׁשלׁשׁ ְ�ְּב ָָרכֹוֹ ת‪ִּ� ִ ,‬ד ְְב ֵֵרי ַַר ָ �ָּבן ַ �ַּג ְְמִלִ ֵיֵאל‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה – ולמה בחר אדם הראשון לקחת דוקא עלי‬ ‫כאן הסדר בדיוק כמו שכתוב בתורה‪ ,‬כמ"ש (דברים ח‪ ,‬ח) ֶֶא ֶֶרץ‬ ‫תאנה‪ ,‬ולא עלים מעצים אחרים?‬ ‫ִִח � ָָּטה ּוְּׂש�ְ ֹע ָָֹרה ְְו ֶֶג ֶֶפן ְּוְּת ֵֵאָנָ ה ְְו ִִרּמֹּוֹ ן ֶֶא ֶֶרץ ֵזֵ ית � ֶֶׁש ֶֶמן ְּוְּד ָָבׁשׁ ‪.‬‬ ‫אומר תוספות במקום – משל לבן מלך שקלקל עם אחת‬ ‫מצד שני‪ ,‬אומרת המשנה (מעשרות פ"ב‪ ,‬מ"ו) – ָָהאֹוֹ ֵֵמר ַלַ ֲֲח ֵֵברֹוֹ ‪,‬‬ ‫משפחותיו כיון ששמע המלך טרדו והוציאו חוץ לפלטרין שלו‬ ‫ֵֵהיָלָ ְך ִִא ָ�ָּסר ֶזֶ ה ְ�ְּב ֶֶעֶׂש�ֶ ר ְ�ְּת ֵֵאִנִ ים � ֶֶׁש ָָאֹבֹר ִלִ י ‪ְּ�ְ ...‬ב ֶֶא � ְְׁשּכֹּוֹ ל � ֶֶׁש ָָאֹבֹר ִלִ י‪...‬‬ ‫והיה מחזר על הפתחים של שפחותיו ולא היו מקבלין אותו אלא‬ ‫ְ�ְּב ִִרּמֹּוֹ ן � ֶֶׁש ָָאֹבֹר ִלִ י ‪ – ...‬כאן קודם התאנה אח"כ גפן ואח"כ רימון‪.‬‬ ‫אותה שקלקלה עמו פתחה לו דלתיה וקבלתו כך בשעה שאכל‬ ‫נשאלת השאלה – ולמה כל השינויים האלה? למה א"א לכתוב‬ ‫אדם מפרי האילן טרדו והוציאו מחוץ לגן עדן והיה מחזר על‬ ‫את הסדר בדיוק כמו שכתוב בתורה?‬ ‫כל האילנות ולא היו מקבלין אותו מה היו אומרים לו א”ר ברכיא‬ ‫אומר התוספות יו"ט – וי"ל דקרא דאתא למימר בשבח ארץ‬ ‫הא גנבא דגנב דעתא דברייה – [גנב את הדעת של הקב"ה] –‬ ‫ישראל הקדים המשובח יותר‪ ,‬וכדאמרינן כל המוקדם בפסוק‬ ‫היינו הא דכתיב אל תבואני רגל גאוה רגל שנתגאה על בוראו‬ ‫מוקדם לברכה‪ ,‬והתנא דמיירי באכילתן מקדים המתבשל תחלה‪,‬‬ ‫ויד רשעים אל תנידני לא תסב מני עלה אבל התאנה ע”י שאכל‬ ‫וכן בבכורים המתבכר תחלה וכו'‪.‬‬ ‫ממנה פתחה לו דלתיה וקבלתו‪.‬‬ ‫כותב המאור ושמש – וזהו רמזו חז"ל באמרם "אדם יורד לתוך‬ ‫באים המפרשים ושואלים שאלה יפה – ולמה המשנה במסכת‬ ‫שדהו ורואה תאנה שביכרה כורך עליה גמי"‪ ,‬ביאורו כמדומה לי‬ ‫ביכורים מונה רק ג' מינים ולא את כל שבעת המינים?‬ ‫ששמענוהו מאדמו"ר הרב הקדוש רבן של כל בני הגולה מו"ה‬ ‫בא הגאון ר' מנחם זמבה הי"ד בספרו‪ ,‬ומביא את דברי האר"י‬ ‫אלימלך זצוק"ל‪ ,‬שהאדם היורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה‪,‬‬ ‫הקדוש שמצות הביכורים באה לכפר על הוצאת הדיבה שהוציאו‬ ‫ונפשו מחמדת לאוכלה ותבערת תאוותו תוקד בקרבו‪ ,‬אז יכרוך‬ ‫המרגלים על ארץ ישראל; היות והמרגלים סחבו רק ג' סוגים של‬ ‫עליה גמי‪ ,‬ביאורו שיחסום בעד תאוותו ויסגור בעדה ע"י שיזכור‬ ‫פירות – אשכול ענבים‪ ,‬תאנה ורימון – כדי להוציא דבת הארץ‬ ‫כי בשר הוא ומחר יעלו עשבים ודשאים על לחיו‪ ,‬ועל מה זה‬ ‫רעה‪ ,‬לכן בחרה המשנה לכתוב רק את אותם ג' סוגים ולא גם את‬ ‫נגזר על הגוף שיתבלה בעפר‪ ,‬אם לא מחמת חטא אדם הראשון‬ ‫שאר המינים משבעת המינים‪.‬‬ ‫שהיתה ע"י שנטה אחרי התאוה וגרם ע"י זה שנתדבק בו ובזרעו‬ ‫בא הפרדס יוסף ואומר דבר נפלא – ומה קרה כתוצאה מהוצאת‬ ‫אחריו חלאת זוהמת נחש הקדמוני שאי אפשר להפרידו אם לא‬ ‫הדיבה שהוציאו המרגלים על ארץ ישראל?! נגזר על אנשי המדבר‬ ‫ע"י מיתה וקבורה‪ ,‬ועל ידי זה ישליך תאוותו מנגד בכדי לזכך‬ ‫מיתה – אף א' לא האריך ימים יותר מגיל ‪!60‬‬ ‫חומריותו בעודנו בחיים חיותו‪ ,‬ולבל יוסף להתגאל בחמדת תבל‬ ‫כותב הפרדס יוסף (פרשת שלח) – ולפי דברי האר"י הקדוש יש‬ ‫ומטעמים הערבים לחיך‪ .‬ומחמת זה נקט תאנה‪ ,‬שעץ שאכל אדם‬ ‫לומר דהנה חטא המרגלים קיצר שנותיהם של בני ישראל‪ ,‬ולגבי‬ ‫הראשון קא סבר שתאנה היתה‪ ,‬וכמו שפירש"י [שם]‪.‬‬ ‫מצות בכורים רואים שיש בה סגולה לאריכות ימים וכדאיתא בספרי‬ ‫חשבתי לומר‪ ,‬אם מצות הבכורים באה לתקן את חטאו של אדם‬ ‫(פרשת כי תבוא) דבת קול יוצאת ואומרת‪ :‬תזכה לשנה הבאה ודו"ק‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬לכן נקטה המשנה לשון 'אדם' – "יֹוֹ ֵֵרד ָָא ָָדם ְ�ְּבתֹוֹ ְך ָׂש�ָ ֵֵדהּוּ "‬ ‫יוצא א"כ‪ ,‬שאם הוצאת הדיבה על פירות ארץ ישראל גרמה‬ ‫ולא 'איש'‪ ,‬היות והמצוה באה לכפר על חטאו של אדם הראשון!‬ ‫מיתה‪ ,‬באה מצות הביכורים ומתקנת את זה – ובמדה כנגד מדה‬ ‫כותב האור החיים הקדוש – והוא אומרו וענית ואמרת לפני‬ ‫מזכה באריכות ימים – "אם תביא לי תאנה גפן ורימון בשמחה‪,‬‬ ‫ה'‪ ,‬ארמי אובד אבי ארמי זה יצה”ר שהוא רמאי גדול כאומרו‬ ‫תזכה להביא גם בשנה הבאה!"‬ ‫(בראשית ג' א') והנחש היה ערום‪ ,‬שמרמה הבריות לאבדם‪ ,‬והוא‬ ‫בא המאור ושמש ואומר‪ ,‬שמצות הביכורים באה לכפר על‬ ‫אומרו אובד אבי פירוש אדם הראשון על דרך אומרו (ישעי' מ”ג‬ ‫חטאו של אדם הראשון;‬ ‫כ”ז) אביך הראשון חטא‪ ,‬ואבדו וגרם מיתה לו ולדורות הבאים‬ ‫אחריו והשריש בכל הנפשות חלק הרע‪ ,‬והוא סוד ערלה הדבוקה‬ ‫אומרת המשנה (מסכת ביכורים פ"ג‪ ,‬מ"א) – יֹוֹ ֵֵרד ָָא ָָדם ְ�ְּבתֹוֹ ְך ָׂש�ָ ֵֵדהּוּ‬ ‫באדם מבטן ומהריון‪ ,‬עוד ירצה באומרו אובד אבי על דרך אומרו‬ ‫ְְורֹוֹ ֶֶאה ְ�ְּת ֵֵאָנָ ה � ֶֶׁש ִ�ִּב �ְְּכ ָָרה‪ֶֶ ,‬א � ְְׁשּכֹּוֹ ל � ֶֶׁש ִ�ִּב �ֵֵּכר‪ִִ ,‬רּמֹּוֹ ן � ֶֶׁש ִ�ִּב �ֵֵּכר‪ ,‬קֹוֹ � ְְׁשרֹוֹ ְְב ֶֶג ִִמי‪,‬‬ ‫(תהלים י”ד) אמר נבל בלבו אין אלהים‪.‬‬ ‫ְְואֹוֹ ֵֵמר‪ֲֲ ,‬ה ֵֵרי ֵֵאּלּּוּ ִ�ִּב ִ‬ ‫ּכּּוִּרים‪...‬‬ ‫מהדברים האלה‪ ,‬נוכל להיכנס לתוך סוגיה מעניינת מאד – מה‬ ‫ולמה פתחה המשנה דוקא בתאנה?‬ ‫אוכלים בר"ה ‪:‬‬ ‫😊‬ ‫באה הגמרא ומביאה ג' דעות מה היה אותו העץ שממנו אכל‬ ‫כותב השולחן ערוך (סי' תקפ"ג – דברים שנוהגים לאכול בליל ראש השנה‪,‬‬ ‫אדם הראשון‪:‬‬ ‫ס"א) – ְיְ ֵֵהא ָָא ָָדם ָָרִגִ יל ֶלֶ ֱֱאֹכֹל ְ�ְּב ֹֹראׁשׁ ַַה � � ָָּׁשָנָ ה ֻֻר ְ�ְּבָיָ א ְ �ְּד ַַהְיְ נּוּ ִ�ִּתְלְ ָ�ָּתן‪ַַּ� ,‬כ ְְר ִ�ִּתי‪,‬‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת סנהדרין ע‪ ,‬א‪-‬ב) – אותו אילן שאכל ממנו‬ ‫ֹאַמר‪ְ :‬יְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן � ֶֶׁש ִ �ִּי ְְרּבּּוּ ְזְ ֻכֻ ּיֹּוֹ ֵֵתינּוּ ;‬ ‫ִִסְלְ ָָקא‪ַּ�ַ ,‬ת ְְמ ֵֵרי‪ָָ ,‬ק ָָרא‪ּ .‬וְּכְ � ֶֶׁש �ֹּי ַ‬ ‫ֹאַכל ֻֻר ְ�ְּבָיָ א ֹי ַ‬ ‫אדם הראשון גפן היה דתניא ר' מאיר אומר‪ :‬אותו שאין לך דבר‬ ‫�ַַּכ ְְר ִ�ִּתי‪ִ ,‬יִ �ָָּכ ְְרתּוּ ׂשֹׂוֹ ְנְ ֵֵאינּוּ ; ִִסְלְ ָָקא‪ִ ,‬יִ ְְס ַ�ַּת �ְְּלקּוּ אֹוֹ ְיְ ֵֵבינּוּ ; ַ�ַּת ְְמ ֵֵרי‪ִ ,‬יִ ַ�ַּתּמּּוּ ׂשֹׂוֹ ְנְ ֵֵאינּוּ ;‬ ‫שמביא יללה לאדם אלא יין‪ .‬ר' יהודה אומר‪ :‬חטה היה‪ ,‬שאין‬ ‫ָָק ָָרא‪ִ ,‬יִ ָ �ָּק ַַרע ְ �ְּגַזַ ר ִ �ִּדיֵנֵ נּוּ ְְוִיִ ָ �ָּק ְְראּוּ ְלְ ָָפֶנֶ יָך ְזְ ֻכֻ ּיֹּוֹ ֵֵתינּוּ‪.‬‬ ‫התינוק יודע לקרוא אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן‪ .‬רבי נחמיה‬ ‫ו‬ ‫שאמר‬ ‫א"פשת תנש – הנשה שארל טירפת‬ ‫ברוך‬ ‫כותב המשנה ברורה (סי' תר"א ד"ה פרי חדש) – ובמעשה רבזט כתב‬ ‫ּפּּוַּח ָָמתֹוֹ ק ִ�ִּב ְְד ַַבׁשׁ (טּוּ ר)‪,‬‬ ‫כותב הרמ"א – ְְוֵיֵ ׁשׁ נֹוֹ ֲֲהִגִ ין ֶלֶ ֱֱאֹכֹל ַ�ַּת ַ‬ ‫דאין לאכול ענבים בראש השנה (והטעם על פי סוד)‪.‬‬ ‫תּוָּקה ַ(ַאּבּ ּוּ ַַד ְְר ַַהם)‪ְְ ,‬ו ֵֵכן נֹוֹ ֲֲהִגִ ין‪ְְ .‬וֵיֵ ׁשׁ‬ ‫ְְואֹוֹ ְְמ ִִרים‪ִּ�ִ :‬ת ְְת ַַח �ֵֵּדׁשׁ ָָעֵלֵ ינּוּ � ָָׁשָנָ ה ְְמ ָ‬ ‫כותב כף החיים (סי' תקפ"ג‪ ,‬אות כ"א) – אין לאכול ענבים בראש‬ ‫אֹוֹ ְכְ ִלִ ים ִִרּמֹּוֹ ִנִ ים ְְואֹוֹ ְְמ ִִרים‪ַ :‬נַ ְְר ֶ �ֶּבה ְזְ ֻכֻ ּיֹּוֹ ת �ְְּכ ִִרּמֹּוֹ ן; ְְונֹוֹ ֲֲהִגִ ין ֶלֶ ֱֱאֹכֹל ָ �ָּבָׂש�ָ ר‬ ‫השנה והטעם על פי הסוד‪ .‬מעשה רב אות ר"ד‪ .‬וכתב פעולת‬ ‫� ָָׁש ֵֵמן ְְו ָָכל ִִמיֵנֵ י ְְמ ִִת ָיָקהגי ָ(ָמ ְְרְּד�ְ ַַכי ְּד�ְ יֹוֹ ָָמא)‪.‬‬ ‫שכיר שם זכר לדבר עיין ברכות נ"ו ע"ב‪" :‬הרואה ענבים בחלום‬ ‫ממשיך השולחן ערוך (שם ס"ב) – אֹוֹ ְכְ ִלִ ים ֹֹראׁשׁ �ֶֶּכ ֶֶבׂשׂ לֹוֹ ַַמר‪:‬‬ ‫לבנות בין בזמנן בין שלא בזמנן – יפות; שחורות – בזמנן יפות‪,‬‬ ‫ִנִ ְְהֶיֶ ה ְלְ ֹֹראׁשׁ ְְוֹל ֹא ְלְ ָזָ ָנָ ב‪ְְ ,‬וֵזֵ ֶֶכר ְלְ ֵֵאילֹוֹ � ֶֶׁשל ִיִ ְְצ ָָחק‪.‬‬ ‫שלא בזמנן – רעות"‪ .‬ולפי זה משמע דוקא ענבים שחורים‪ ,‬אבל‬ ‫כותב הרמ"א – ֵיֵ ׁשׁ ְְמ ַַד ְְק ְ �ְּד ִִקים � ֶֶׁשֹּל� ֹא ֶלֶ ֱֱאֹכֹל ֱֱאגֹוֹ ִזִ ים‪ֶֶׁ � ,‬ש ֱֱאגֹוֹ ז‬ ‫ענבים לבנים אדרבא סימן טוב הם‪ .‬וכן הוא בזוהר פרשת תרומה‬ ‫ְ�ְּבִגִ ַיַמ ְְט ִִר ָ �ָּיא ֵֵח ְְטאדי‪ְְ ,‬ועֹוֹ ד � ֶֶׁש ֵֵהן ַַמ ְְר ִ�ִּבים �ִִּכ ָיָחה ְְוִנִ ָיָעה ְּוְּמ ַַב � ְְּטִלִ ים ַַה ְ�ְּת ִִפ ָ�ָּלה‬ ‫דף קמ"ד ע"א‪ .‬ומיהו עיין שם בזוהר שכתב שהרואה אוכל ענבים‬ ‫ַ(ַמ ֲֲה ִִרי”ל)‪ְְ .‬והֹוֹ ְלְ ִכִ ין ֶֶאל ַַה ָ �ָּנ ָָהר לֹוֹ ַַמר � ָָּפסּוּק‪ְְ :‬ו ַַת � ְְׁשִלִ יְך ִ�ִּב ְְמ ֻֻצלֹוֹ ת ָיָ ם �ָָּכל‬ ‫שחורות בחלום מובטח לו שהוא בן עולם הבא‪ .‬ואפשר לענין ראש‬ ‫יַׁשן ְ�ְּביֹוֹ ם ֹֹראׁשׁ‬ ‫ֹאוָתם ְְוגֹוֹ ' ִ(ִמ ָיָכה ז‪ ,‬יט) ִ(ִמְנְ ָָהִגִ ים)‪ְְ .‬וַגַ ם נֹוֹ ֲֲהִגִ ים � ֶֶׁשֹּל� ֹא ִלִ � ַ‬ ‫ַַח �ֹּט ָ‬ ‫השנה יש להקפיד שלא לאכול ענבים שחורים וגם להעלותם על‬ ‫וט‬ ‫ַַה � � ָָּׁשָנָ ה (ְיְ רּוּ � ַַׁשְלְ ִִמי)‪ִּ ,‬וִּמְנְ ָָהג ָנָ כֹוֹ ן הּוּ א‪.‬‬ ‫השולחן בראש השנה יש להקפיד מן הטעם הנזכר שם בזוהר‪.‬‬ ‫באים המפרשים ומסבירים למה לא לאכול אגוז בר"ה;‬ ‫בא הספר אמרי שמואל – המוציא לאור של מעשה רב‪ ,‬ואומר‬ ‫אומר החתם סופר (דרשות החתם סופר) – אמרו חז"ל (עיין רש"י שיר‬ ‫– ולמה אסור לאכול ענבים בראש השנה?! כי זהו יום בריאת‬ ‫השירים ו‪ ,‬יא)‪" :‬אל גנת אגוז ירדתי" – למה נמשלו ישראל לאגוז‪,‬‬ ‫אדם הראשון;‬ ‫מה אגוז זה מטלטל במקום הטנופת ואין תוכו מתלכלך‪ ,‬אף ישראל‬ ‫אומרים חז"ל (ויקרא רבה‪ ,‬פרשה כט‪ ,‬אות א) – ְ�ְּב � ָָׁש ָָעה ִִראׁשֹׁוֹ ָנָ ה ָָעָלָ ה‬ ‫בגלות מיטלטלים מעם לעם ואין תוכם מתלכלך‪.‬‬ ‫יִׁשית �ִִּכ ֵ �ֵּנס ֲֲע ָָפרֹוֹ ‪,‬‬ ‫ַ �ַּב ַ�ַּמ ֲֲח � ָָׁש ָָבה‪ַּ� ַ ,‬ב � � ְְּׁשִנִ ָ �ָּיה ִנִ ְְתָיָ ֵֵעץ ִִעם ַַמְלְ ֲֲא ֵֵכי ַַה � � ָָּׁש ֵֵרת‪ַּ� ַ ,‬ב � � ְְּׁשִלִ � ִ‬ ‫ויש לומר שרמוז הדבר בתיבת "אגז"‪ ,‬ר"ת "אף גם זאת"‪ ,‬וכמאמר‬ ‫יִׁשית ִִר ְ �ְּקמֹוֹ ‪ַּ� ַ ,‬ב � � ִִּׁש � � ִִּׁשית ֲֲעָׂש�ָ אֹוֹ �ֹּגֶֹלֶ ם‪ַּ� ַ ,‬ב � � ְְּׁש ִִב ִיִעית ָנָ ַַפח‬ ‫ָ �ָּב ְְר ִִב ִיִעית ִ �ִּג ְ�ְּבלֹוֹ ‪ַּ� ַ ,‬ב ֲֲח ִִמ � ִ‬ ‫הכתוב (ויקרא כו‪ ,‬מד) "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא‬ ‫ּבֹּוֹ ְנְ � ָָׁש ָָמה‪ַּ� ַ ,‬ב � � ְְּׁש ִִמיִנִ ית ִִהְכְ ִנִ יסֹוֹ ַלַ ָ �ָּגן‪ַּ� ַ ,‬ב ְ�ְּת � ִִׁש ִיִעית ִנִ ְְצ ַַט ָ �ָּוה‪ָּ� ָ ,‬ב ֲֲעִׂש�ִ ִיִרית ָָע ַַבר‪,‬‬ ‫מאסתים ולא געלתים לכלותם"‪" .‬אויבים" – ר"ת‪ :‬אדום‪ ,‬יון‪ ,‬בבל‪,‬‬ ‫ְ�ְּב ַַא ַַחת ֶֶעְׂש�ְ ֵֵרה ִנִ ּדֹּוֹ ן‪ִּ�ִ ,‬ב � ְְׁש ֵ�ֵּתים ֶֶעְׂש�ְ ֵֵרה ָיָ ָָצא ְ�ְּב ִִדימּוּ ס‪.‬‬ ‫מדי‪.‬‬ ‫כותב המעשה רב – והטעם עפ"י הסוד‪ .‬אולי אל זה רמז‬ ‫ולפי שנמשל אגוז לטלטול הגלות‪ ,‬על כן אין זה מן הראוי‬ ‫לנו רבינו ז"ל לדברי הזוהר להלן שם‪ ,‬דאילנא דחב ביה אדם‬ ‫כסימנא מילתא לאוכלו בראש השנה‪.‬‬ ‫קדמאה ענבין הוו‪ ,‬דכתיב [דברים לב‪ ,‬ב] 'ענבימו ענבי רוש' כו'‪,‬‬ ‫אם תשימו לב‪ ,‬לכבוד ראש השנה תמצאו ברוב המאפיות רק‬ ‫ע"ש (ועיין בזוה"ק בראשית דף לו ע"א עה"פ [שם ג‪ ,‬ו] 'ותקח מפריו' וגו') וידוע‬ ‫חלות עגולות שאינן קלועות – ולמה? – אז ראיתי בשם החתם‬ ‫דאדם הראשון נברא בר"ה ואכל באותו היום מעץ הדעת‪ ,‬והלכך‬ ‫סופר‪ ,‬שקלוע מראה על סיבוכים‪ ,‬ולכן תעשה חלות עגולות – ללא‬ ‫אין לאכול ענבים בו ביום‪ ,‬כדי לתקן החטא של אדם הראשון‪,‬‬ ‫והבן (אמרי שמואל)‪.‬‬ ‫😊‬ ‫מיצרים וללא סיבוכים‬ ‫כותב ר' חיים פלאג'י (נפש חיים‪ ,‬מערכת א' אות י"ט) – האוכל אגוז‬ ‫מסופר על יהודי א' שהתארח בר"ה אצל החזון איש‪ ,‬והביא לו‬ ‫שורה עליו שר של שכחה ילקוט שמעוני (שיה"ש רמז תתקצ"ב) על‬ ‫ענבים לבנים; שאל אותו היהודי‪ ,‬האם אפשר לאכול אותם בראש‬ ‫הפסוק "אל גינת אגוז" והביאו הרב קרבן מנחה (סימן ו)‪ .‬ואפשר‬ ‫השנה‪ ,‬וענה לו החזון איש‪" :‬ודאי שאפשר"‬ ‫לרמוז כי אגוז עם הכולל גימטריא חטא‪ ,‬והוא לשון גרעון וחסרון‬ ‫הקשה לו היהודי ואמר‪" :‬והרי כתוב במעשה רב שע"פ הסוד‬ ‫על דרך "והיתי אני ובני שלמה חטאים" (מ"א א‪ ,‬כ"א)‪ ,‬כי יוצא‬ ‫אין לאכול?"‬ ‫בגרעון שמשכח תלמודו ויצא חסר‪ .‬אי נמי כי "אגוזים" במילוי‬ ‫אמר לו החזון איש‪" :‬התשובה פשוטה מאד‪ .‬בוילנא לא היו‬ ‫אל'ף גימ'ל וי'ו זי'ן יו'ד מ'ם גימטריא 'משכח' עם ד' תיבות ועם‬ ‫ענבים – זה הסוד!"‬ ‫😊‬ ‫הכולל גימטריא שע"ג‪ ,‬שהוא בגימטריא אגוזים במילוי כאמור ‪...‬‬ ‫ואולי לזה אין לאכול אגוזים בר"ה שהוא יום הזיכרון ואין ליתן‬ ‫"מה הפשט כאן?!"‪ ,‬שאל היהודי‪.‬‬ ‫אחיזה אז לשר של שכחה‪.‬‬ ‫"הכוונה שהיו ענבים‪ .‬אבל הם לא היו ראויים לאכילה‪ .‬הם היו‬ ‫אומר הפרדס יוסף – אגוזי"ם גימטריא ב"א די"ן ‪ ...‬אמר לי הרב‬ ‫בוסר – ובוסר אין לאכולזי"‬ ‫גנות‪ ,‬אגו"ז בגימט' זבו"ב וזבוב נמשל ליצר הרע ואין האדם רוצה‬ ‫בא הספר אורי וישעי במאמר ז'‪ ,‬ומבאר את הדברים;‬ ‫להכניס את היצר הרע לביתו בראש השנה‪ ,‬ולכן אין לאכול אגוזים‪.‬‬ ‫גי‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬זה נפסק עוד לפני המיסים של ליברמן 😊‬ ‫די‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬שבארמית אגוז נקרא 'אגוזא'‬ ‫וט‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬היות וכל הסיבה שהצליח הנחש להחטיא את חוה‪ ,‬היה משום שאדם הראשון הלך לישון באותו הזמן – ור"ה היה‪.‬‬ ‫זט‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬הגר"א‪.‬‬ ‫זי‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬היות והם חמוצים‪ ,‬ואין לאכול דברים חמוצים בר"ה – לא בגלל שהשנה תהיה חמוצה‪ ,‬אלא זה יגרום לעשות פרצופים – ובר"ה אין לעשות‬ ‫ז‬ ‫שאמר‬ ‫א"פשת תנש – הנשה שארל טירפת‬ ‫ברוך‬ ‫אומר רש"י – התאנה חנטה פגיה אלו פושעי ישראל שכלו‬ ‫אומר המדרש (בראשית רבה‪ ,‬פרשה יט‪ ,‬אות ה) – ַוַ ִ�ִּת ַ �ַּקח ִִמ � ִִּפ ְְריֹוֹ ַוַ �ֹּת ַ‬ ‫ֹאַכל‬ ‫בשלשת ימי אפילה‪ :‬והגפנים סמדר נתנו ריח‪ .‬אלו הנשארים מהם‬ ‫(בראשית ג‪ ,‬ו)‪ָָ ,‬א ַַמר ַַר ִ�ִּבי ַַאְיְ בּוּ ‪ָָ :‬ס ֲֲח ָָטה ֲֲעָנָ ִִבים ְְוָנָ ְְתָנָ ה לֹוֹ – דהיינו‪ ,‬לקחה‬ ‫עשו תשובה ונתקבלו כך נדרש בפסיקתא‪.‬‬ ‫את הענבים‪ ,‬סחטה לו אותם ונתנה לו לשתות את המיץ שיצא מהם‪.‬‬ ‫א"כ‪ ,‬אומר לנו המחזור ארם צובא‪ ,‬שהיות והתאנה מסמלת את‬ ‫משמע מכאן‪ ,‬שחטא אדם הראשון לא היה בכלל בענבים אלא‬ ‫הרשעים ולמאן דאמר תאנה היה העץ שממנו אכל אדם הראשון‬ ‫בגפן‪ ,‬וז"ש (בראשית ג‪ ,‬יב) ִִהוא ָנָ ְְתָנָ ה �ִִּלי ִִמן ָָה ֵֵעץ ָוָ ֹא ֵֵֹכל – היינו מן‬ ‫– אל תאכל תאנה בראש השנה!‬ ‫היוצא ממנו‪.‬‬ ‫לא מצאנו בהלכה שאסור לאכול תאנים‪ .‬וגם לא מצאנו בהלכה‬ ‫כותב השפתי כהן (פרשת קדושים) – "‪ ...‬ולא המתינה ג' שעות‪,‬‬ ‫שאסור לאכול חיטה‪ ,‬וגם לא מצאנו שאסור לאכול אתרוג וגם לא‬ ‫נצטווָת‪ .‬נשאר מהיום ג' שעות‪ ,‬וכנגדם נצטוינו‬ ‫ָ‬ ‫כי בשעה תשיעית‬ ‫מצאנו שאסור לאכול ענבים – מלבד מה שכותב הגאון מוילנא‬ ‫כאן שלא לאכל מהפירות ג' שנים‪ ,‬וכנגד זה נאמר כאן ג' ערלות‪,‬‬ ‫שאסור‪ ,‬וכף החיים מקבל את דבריו‪ ,‬רק שהוא מחלק את הדברים‬ ‫שלא המתינה שלש שעות כי בעשירית סרח‪ ,‬ואילו היה ממתין ג'‬ ‫– ענבים שחורים – לא‪ ,‬ענבים לבנים – כן‪.‬‬ ‫שעות היה נכנס שבת והיה כל פריו קדש הלולים‪" ...‬‬ ‫בא הספר אורי וישעי ומביא ראיה שכן מותר לשתות יין‬ ‫ממילא אם אדם הראשון היה מחכה עם הענבים האלה ג' שעות‪,‬‬ ‫ולאכול חיטה בראש השנה;‬ ‫היה נכנס שבת ואז היה מקדש עליהם והיינו מגיעים לתיקון‬ ‫רבקה אמנו מקבלת בנבואה שיעקב צריך לקבל את הברכות‬ ‫השלם – וזמ"ש בהושענא רבה – "הושענא שלש שעות הושענא"‪.‬‬ ‫ולא עשו‪ ,‬ומיד קוראת ליעקב‪( :‬בראשית כז‪ ,‬ח) ְְו ַַע ָ�ָּתה ְְבִנִ י � ְְׁש ַַמע ְ�ְּבֹקִֹלִ י‬ ‫אומרים חז"ל (בראשית רבה‪ ,‬פרשה כא‪ ,‬אות ז) – �ָָּד ַַרׁשׁ ַַר ִ�ִּבי ְיְ הּוּ ָָדה ֶ �ֶּבן‬ ‫ַלַ ֲֲא � ֶֶׁשר ֲֲאִנִ י ְְמ ַַצ ָ �ָּוה ֹא ָָֹתְך‪( :‬ט) ֶלֶ ְך ָנָ א ֶֶאל ַַה �ֹּצֹאן ְְו ַַקח ִלִ י ִִמ � � ָָּׁשם � ְְׁשֵנֵ י ְ �ְּג ָָדֵיֵ י‬ ‫� ְְּפ ָָדָיָ א ִִמי ְיְ ַַג ֶ�ֶּלה ָָע ָָפר ֵֵמ ֵֵעיֶנֶ יָך ָָא ָָדם ָָה ִִראׁשֹׁוֹ ן � ֶֶׁשֹל ֹא ָיָ כֹוֹ ְלְ ָ�ָּת ַלַ ֲֲעֹמֹד ַ �ַּב ִ �ִּצּוּּוּ י‬ ‫ִִע �ִִּזים ֹט ִִֹבים ְְו ֶֶא ֱֱעֶׂש�ֶ ה ֹא ָָֹתם ַַמ ְְט ַַע �ִִּמים ְלְ ָָא ִִביָך �ַַּכ ֲֲא � ֶֶׁשר ָָא ֵֵהב;‬ ‫ֲֲא ִִפּלּּוּ � ָָׁש ָָעה ַַא ַַחת‪ַ ,‬וַ ֲֲה ֵֵרי ָ �ָּבֶנֶ יָך ַַמ ְְמ ִ�ִּתיִנִ ין ְלְ ָָע ְְרָלָ ה � ָָׁשלׁשׁ � ָָׁשִנִ ים‪ֶֶׁ � ,‬ש ֶ �ֶּנ ֱֱא ַַמר‬ ‫אומר רש"י – שני גדיי עזים‪ .‬וכי שני גדיי עזים היה מאכלו‬ ‫(ויקרא יט‪ ,‬כג)‪ָָׁ � :‬שלׁשׁ � ָָׁשִנִ ים ִיִ ְְהֶיֶ ה ָלָ ֶֶכם ֲֲע ֵֵרִלִ ים ֹל ֹא ֵיֵ ָָא ֵֵכל‪.‬‬ ‫של יצחק‪ ,‬אלא האחד הקריב לפסחו והאחד עשה מטעמים‪ .‬בפרקי‬ ‫דרבי אליעזר (פרק לב)‪.‬‬ ‫אם אומר לנו האמרי שמואל שהסיבה שאין לאכול ענבים בראש‬ ‫חי‬ ‫השנה היא‪ ,‬משום שבזה חטא אדם הראשון – אליבא לשיטה הזאת‪,‬‬ ‫משמע מדברי רש"י‪ ,‬שאותו הזמן היה פסח‪ .‬אבל הזוהר הקדוש‬ ‫יהיה גם אסור לעשות קידוש! ולמאן דאמר חיטה היה העץ שממנו‬ ‫סובר אחרת ואומר‪ ,‬שבראש השנה זה היה – ע"פ דברי הזוהר‪,‬‬ ‫אכל אדם הראשון‪ ,‬ממילא יהיה אסור גם לאכול לחם; א"כ על‬ ‫מסביר הגאון מוילנא את דברי הרמ"א שכותב‪ ,‬שנהגו לאכול‬ ‫מה נעשה קידוש אם אסור גם גפן וגם חיטה – על לחם מקמח‬ ‫תפוחים בר"ה – ולמה דוקא תפוחים?‬ ‫תפוחי אדמה?!‬ ‫😊‬ ‫כותב הגאון מוילנא (סי' תקפ"ג) – תפוח‪ .‬ע"ש ופריו מתוק לחכי‪,‬‬ ‫ודאי זאת לא הסיבה‪ ,‬ותיכף נראה מה מונח בחטא אדם הראשון‪.‬‬ ‫וכמ"ש כריח שדה ומתרגמינן חקל תפוחים והיה בר"ה כידוע‪.‬‬ ‫כותב הספר מועדים לשמחה – וכתב בספר ראש יוסף (סי'‬ ‫יעקב אבינו נכנס ליצחק לקבל את הברכות‪ ,‬ומה הוא מביא‬ ‫לו מלבד הגדיי עזים והלחם שנתנה לו רבקה?! – אומרת התורה‪:‬‬ ‫תקפ"ג)‪ ,‬נוהגים לאכול אתרוג בליל ראש השנה‪ ,‬וטעם הדבר כדי‬ ‫(כז‪ ,‬כה) ַוַ ַ �ַּי ֶ �ֶּגׁשׁ לֹוֹ ַוַ �ֹּי ַ‬ ‫ֹאַכל ַוַ ָ �ָּי ֵֵבא לֹוֹ ַיַ ִיִ ן ַוַ ֵ �ֵּי � ְְׁש ְ�ְּת – ומאיפה היה לו יין?!‬ ‫שנזכה לקיים מצות אתרוג ועוד שכמו שאתרוג פרי הדר כן נהיה‬ ‫מהודרים במצות וכו' ועוד כדי לתקן חטא עץ הדעת למאן דאמר‬ ‫כותב הדעת זקנים – ויבא לו יין‪ .‬מהיכן היה לו יין שלא מצינו‬ ‫אתרוג היה הנה מה טוב לאכול ממנו ביום שקלקל בו ולברך עליו‪.‬‬ ‫שמסרה לו אמו יין‪ .‬אלא שמיכאל הביא לו יין מגן עדן‪...‬‬ ‫נשאלת השאלה – אם האכילה של האתרוג היא כדי לכפר על‬ ‫אומר הספר אורי וישעי‪ ,‬משמע מכאן שיצחק אבינו אכל בראש‬ ‫חטאו של אדם הראשון למאן דאמר עץ הדעת אתרוג היה‪ ,‬למה‬ ‫השנה לחם ושתה ייןטי!‬ ‫שלא נאכל ענבים למאן דאמר גפן היה‪ ,‬ולמה שלא נאכל חיטה‬ ‫בשעה שיוצאים המרגלים לרגל את ארץ ישראל‪ ,‬אומר להם‬ ‫למאן דאמר חיטה היה?‬ ‫משה רבינו‪( :‬במדבר יג‪ ,‬כ) ְְו ִִה ְְת ַַח �ַַּז ְְק ֶ�ֶּתם ּוְּלְ ַַק ְְח ֶ�ֶּתם ִִמ � ְְּפ ִִרי ָָה ָָא ֶֶרץ ְְו ַַה ָ �ָּי ִִמים‬ ‫בא מחזור ארם צובא ואומר – "אדוני היקר‪ ,‬אל תאכל תאנים‬ ‫ּכּּוֵּרי ֲֲעָנָ ִִבים; המרגלים יצאו בסוף חודש סיון – תחילת חודש‬ ‫ְיְ ֵֵמי ִ�ִּב ֵ‬ ‫בראש השנה כי בהם חטא אדם הראשון!";‬ ‫תמוז‪ ,‬לכאורה זה לא הזמן שבו הענבים מבכרים בו‪ .‬הענבים‬ ‫מתחילים בפסח ונגמרים לאחר ר"ה – א"כ למה נאמר ְ"ְו ַַה ָ �ָּי ִִמים‬ ‫דבר נוסף‪ ,‬אומר שלמה המלך‪( :‬שיה"ש ב‪ ,‬יג) ַַה ְ�ְּת ֵֵאָנָ ה ָָחְנְ ָָטה ַַפ ֶ �ֶּג ָיָה‬ ‫ְיְ ֵֵמי ִ�ִּב ֵ‬ ‫ּכּּוֵּרי ֲֲעָנָ ִִבים"?!‬ ‫ְְו ַַה ְ �ְּג ָָפִנִ ים ְְס ָָמ ַַדר ָנָ ְְתנּוּ ֵֵר ַיַח;‬ ‫פרצופים אלא צריך להיות עם חיוך מאוזן לאוזן 😊‬ ‫חי‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬רעיא מהימנא ח"ג ק‪ ,‬א‪.‬‬ ‫טי‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬למרות שא"א להביא ראיה מהיין‪ ,‬כי אומר התרגום יונתן‪ ,‬שהמלאך הביא לו מהיין השמור לצדיקים לעתיד לבוא – ְ"ְו ַַאְיְ ִיִתי ִִמן ַַח ְְמ ָָרא ְְד ִִא ְְצ ִִטַנַ ע‬ ‫ְ�ְּב ִִעיְנְ בֹוֹ ֵיֵ י ִִמן יֹוֹ ֵֵמי � ֵֵׁשירּוּ י ַַעְלְ ָָמא" – ויין כזה בודאי שלא שייך לחטא אדם הראשון‪.‬‬ ‫ח‬ ‫שאמר‬ ‫א"פשת תנש – הנשה שארל טירפת‬ ‫ברוך‬ ‫בא הספר אורי וישעי ואומר דבר נפלא;‬ ‫הבאנו את הדברים בפרשת שופטים‪ ,‬שם הבאנו את דברי האגרא‬ ‫דכלה שאמר‪ ,‬שיעקב ועשו חלקו ביניהם את חודשי השנה;‬ ‫אומרת התורה בפרשת השבוע‪( :‬דברים כח‪ ,‬יג) ּוְּנְ ָָתְנְ ָך ה' ְלְ ֹֹראׁשׁ‬ ‫ְְוֹל ֹא ְלְ ָזָ ָנָ ב ְְו ָָהִיִ ָיָת ַַרק ְלְ ַַמ ְְעָלָ ה ְְוֹל ֹא ִִת ְְהֶיֶ ה ְלְ ָָמ � ָָּטה וגו'‪.‬‬ ‫כותב האגרא דכלה (פרשת בראשית) – וכתב המגלה עמוקות להיות‬ ‫האותיות הפשוטות הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק‪ ,‬הם נגד י"ב חדשי השנה‬ ‫אומר לנו השולחן ערוך – אֹוֹ ְכְ ִלִ ים ֹֹראׁשׁ �ֶֶּכ ֶֶבׂשׂ לֹוֹ ַַמר‪ִ :‬נִ ְְהֶיֶ ה‬ ‫כמבואר בספר יצירה‪ ,‬ואם כן הו"ז הם נגד חדשי ניסן אייר סיון‪,‬‬ ‫ְלְ ֹֹראׁשׁ ְְוֹל ֹא ְלְ ָזָ ָנָ ב‪ ,‬ואם אין לו ראש של כבש‪ ,‬אומר המשנה ברורה‪,‬‬ ‫וזה נטל יעקב לחלקו ובהן הצלחת ישראל ביציאת מצרים ומתן‬ ‫שיאכל ראש של דג‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬ואותיות חט"יכ הם נגד תמוז אב אלול‪ ,‬וזה שהיה בתמוז‬ ‫ענבי"ם בגימט' ‪ = 172‬עק"ב – הוא האיבר הנמוך ביותר אצל‬ ‫ואב‪ ,‬רק חודש אלול המרומז ביו"ד זה נטל יעקב ממנו בעל כרחו‬ ‫האדם; כאשר רוצים לומר על בנאדם שהוא עושה דברים בלי‬ ‫ובהם הצלחת ישראל בתשובה ‪...‬‬ ‫שכל‪ ,‬אומרים עליו שהוא עושה דברים מתוך 'רגילות'‪ .‬יוצא א"כ‪,‬‬ ‫א"כ אצל עשו נשארו החודשים תמוז – אב שהם בשליטתו‪.‬‬ ‫שפעולה ללא שכל נקראת 'הרגל'; איפה נמצאת הדעת?! בראש‪.‬‬ ‫אומר ר' שמשון מאוסטרופולי (ספר קרניים) – אם תיקח את המילה‬ ‫ומה האיבר הרחוק ביותר מהראש?! – העקב!‬ ‫ֲֲעָנָ ִִבים ו'תבכר' אותה‪ ,‬כלומר תיקח את האותיות הקודמות לאותיות‬ ‫אומר רש"י – והיה עקב תשמעון‪ .‬אם המצות קלות שאדם דש‬ ‫ֲֲעָנָ ִִבים‪ ,‬תקבל; ע =ס‪ .‬נ = מ‪ .‬ב = א‪ .‬מ = ל‪.‬‬ ‫בעקביו תשמעון‪.‬‬ ‫אמר להם משה רבינו‪" :‬תדעו לכם‪ ,‬אתם נכנסים עכשיו לתקופה‬ ‫באים חז"ל הקדושים‪ ,‬ומבארים לנו פס' בספר מלכים;‬ ‫ששולט בה הסיטרא אחרא במלוא כוחו‪ .‬ממילא‪ ,‬תזהרו שלא‬ ‫תיפלו!"‬ ‫אומר הנביא‪( :‬מ"א ה‪ ,‬ה) ַוַ ֵ �ֵּי � ֶֶׁשב ְיְ הּוּ ָָדה ְְוִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל ָלָ ֶֶב ַַטח ִִאיׁשׁ ַ�ַּת ַַחת‬ ‫ַ �ַּג ְְפנֹוֹ ְְו ַַת ַַחת ְ�ְּת ֵֵאָנָ תֹוֹ ִִמ �ָָּדן ְְו ַַעד ְ�ְּב ֵֵאר � ָָׁש ַַבע �ֹּכֹל ְיְ ֵֵמי � ְְׁשֹלֹֹמֹה;‬ ‫היות ובענבים יש סמל לסיטרא אחרא‪ ,‬לכן לא נוגעים בהם‬ ‫בראש השנה!‬ ‫נשאלת השאלה – למה הוזכרו דוקא הגפן והתאנה‪ ,‬ולא למשל‬ ‫"איש תחת רימונו ותחת קיוויו"?‬ ‫😊‬ ‫בא הכלי יקר בפרשת נח ואומר דבר נפלא;‬ ‫נח יוצא מהתיבה‪ ,‬ומה הדבר הראשון שהוא עושה?! – אומרת‬ ‫אומרת התורה בפרשת 'וזאת הברכה'‪( :‬דברים לג‪ ,‬כח) ַוַ ִ �ִּי � ְְׁש �ֹּכֹן ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל‬ ‫התורה בפרשת נח‪( :‬ט‪ ,‬כ) ַוַ ָ �ָּי ֶֶחל ֹנ ַַֹח ִִאיׁשׁ ָָה ֲֲא ָָד ָָמה ַוַ ִ �ִּי � ַַּטע �ָָּכ ֶֶרם;‬ ‫ֶ �ֶּב ַַטח ָ �ָּב ָָדד ֵֵעין ַיַ ֲֲעֹקֹב ֶֶאל ֶֶא ֶֶרץ �ָָּד ָָגן ְְו ִִתירֹוֹ ׁשׁ וגו'‪.‬‬ ‫כותב רש"י – בטח בדד‪ .‬כל יחיד ויחיד איש תחת גפנו ותחת‬ ‫😊‬ ‫ולמה דוקא ענבים ולא עץ תמרים של מג'הול?!‬ ‫אומרים חז"ל (ילקוט שמעוני נח‪ ,‬רמז סא) – ויטע כרם‪ .‬בא לקראתו‬ ‫תאנתו‪ ,‬מפזרין ואין צריכים להתאסף ולישב יחד מפני האויב‪.‬‬ ‫השטן א"ל‪ :‬רצונך שנטענה יחדיו אני ואתה? א"ל‪ :‬הן‪ .‬מיד הביא‬ ‫משמע‪ ,‬שהם הרגישו בטוחים תחת התאנה והגפן‪.‬‬ ‫תחלה רחלה אחת ושחטה על הגפן‪ ,‬ואח"כ הביא אריה אחד ושחטו‬ ‫עושה הספר אורי וישעי חשבון יפה מאד – תאני"ם בגימט' ‪501‬‬ ‫על אותו הגפן‪ .‬ואח"כ חזיר אחד ושחטו על אותו הגפן‪ ,‬מפני מה‬ ‫= רא"ש; ענבי"ם = עק"ב = ‪ ;172‬כשרוצים לומר על בנאדם שהכל‬ ‫עשה כן השטן? – כשאדם שותה כוס אחד הוא כרחלה – עניו‬ ‫אצלו מושלם‪ ,‬אומר הנביא ישעיה‪( :‬א‪ ,‬ו) ִִמ �ַַּכף ֶֶר ֶֶגל ְְו ַַעד ֹֹראׁשׁ ֵֵאין‬ ‫ושפל רוח‪ ,‬וכשהוא שותה שתי כוסות מיד נעשה גבור כארי‬ ‫ּבֹּוֹ ְְמֹתֹם וגו' – פירוש הדבר‪ ,‬מענבי"ם ועד תאני"ם‪.‬‬ ‫ומתחיל לדבר גדולות ואומר 'מי כמוני'‪ ,‬וכשהוא שותה ג' או ד'‬ ‫מיד הוא נעשה כחזיר שמתלכלך בטיט ורפש‪ ,‬אף הוא מתלכלך‬ ‫פירוש הדבר‪ ,‬אם ענבי"ם זה עק"ב‪ ,‬משמע כשאתה אוכל ענבי"ם‬ ‫ואף במי רגלים‪.‬‬ ‫אתה הופך להיות העק"ב = הזנב‪ .‬לכן אם אוכלים ראש של כבש‬ ‫או של דג ואומרים‪' :‬שנהיה לראש ולא לזנב'‪ ,‬לא יתכן שנוכל‬ ‫כותב הכלי יקר – יש בנסתרות רמז לשלשה גליות הידועים‬ ‫ענבים שמסמלים את הזנב‪ ,‬שהוא ההיפך מהראש! – וחוץ מזה‪,‬‬ ‫גלות מצרים שהיו עובדים לטלה‪ .‬וגלות בבל על נבוכדנצר שנקרא‬ ‫הסיטרא אחרא שולט בזנב‪ ,‬שנאמר (בראשית ג‪ ,‬טו) הּוּ א ְיְ ְ‬ ‫ׁשּׁוְּפָך ֹֹראׁשׁ‬ ‫אריה‪ .‬שנאמר (ירמיה ד‪ .‬ז) עלה אריה מסבכו‪ .‬וגלות שלישי ע"י‬ ‫ׁשּׁוֶּפּנּּוּ ָָע ֵֵקב‪.‬‬ ‫ְְו ַַא ָ�ָּתה ְ�ְּת ֶ‬ ‫האומה שנאמר בה יכרסמנה חזיר מיער‪( .‬תהלים פ‪ .‬יד) ומלת ענב"ם‬ ‫שותפו של סמא"ל באותיות שניות באלפ"א ביתא רמז נכון שנזדווג‬ ‫כותב הספר קהלת יעקב (ח"א אות אלף) – אגוז גימטריא חטא‬ ‫לו השטן ע"י נטיעת הענבים‪.‬‬ ‫הוא סוד הסטרא אחרא נוקבא דס"מ‪ ,‬אגוז ר"ת אלמנה גרושה‬ ‫בא הפרדס יוסף ומביא סיבה נוספת – למה לא אוכלים ענבים‬ ‫וחללה זונה ‪...‬‬ ‫בראש השנה; אלהי"ם בגימט' ‪ .86‬ענבי"ם בגימט' ‪ = 172‬פעמיים‬ ‫א"כ עד עכשיו הבאנו‪ ,‬שאין לאכול ענבים ואין לאכול אגוזים‬ ‫אלהי"ם – משמע שהאוכלם מושך על עצמו פעמיים דיןאכ‪ ,‬ולכן‬ ‫בראש השנה‪.‬‬ ‫יש להימנע‪.‬‬ ‫כ‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬שאותיות ח'ט היו בשליטת עשו – מה שלא קיים אצל ישראל – והראיה מיעקב אבינו; כותב בעל הטורים בפרשת ויחי (בראשית מט‪ ,‬א)‪ :‬ויקרא‬ ‫יעקב אל בניו ביקש לגלות להם את הקץ ונסתם ממנו‪ ,‬אמר שמא ח"ו יש בכם חטא‪ ,‬אמרו תדקדק בשמותינו ולא תמצא בהם אותיות ח' ט'‪...‬‬ ‫אכ‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬ששם אלקים הוא דין‪.‬‬ ‫ט‬ ‫שאמר‬ ‫א"פשת תנש – הנשה שארל טירפת‬ ‫ברוך‬ ‫בכל שבת אנחנו אומרים בהתרגשות גדולה‪ ,‬את הפיוט שכתב‬ ‫במוצאי שבת קודש‪ ,‬יצטרפו בני עדות אשכנז לבני עדות ספרד‬ ‫ר' שלמה אלקבץ – 'לכה דודי'; הבית של ִ"ִה ְְתעֹוֹ ִרִרי‪ִִ ,‬ה ְְתעֹוֹ ִרִרי‪ִִּ� ,‬כי‬ ‫לאמירת הסליחות‪ ,‬והייתי רוצה לקשר את ההפטרה שנקרא השבת‬ ‫עּוִּרי � ִִׁשיר �ַַּד ֵ �ֵּב ִִרי‪ְְּ� ,‬כבֹוֹ ד ה' ָָעַלַ ִיִ ְך ִנִ ְגְ ָלָ ה"‬ ‫עּוִּרי ִ‬ ‫קּוִּמי אֹוֹ ִִרי‪ִ ,‬‬ ‫ָָבא אֹוֹ ֵֵרְך ִ‬ ‫– השישית מתוך 'שבעה דנחמתא' – אל הסליחות;‬ ‫– הוא כנגד ההפטרה של פרשת השבוע שלנו; מה כתוב כאן?‬ ‫קּוִּמי אֹוֹ ִִרי �ִִּכי ָָבא אֹוֹ ֵֵרְך ּוְּכְ בֹוֹ ד ה'‬ ‫אומר הנביא ישעיהו (ס‪ ,‬א) ִ‬ ‫ִ"ִה ְְתעֹוֹ ִרִרי‪ִִ ,‬ה ְְתעֹוֹ ִרִרי �ִִּכי ָָבא אֹוֹ ֵֵרְך" – תתעוררו! מגיע ראש השנה!‬ ‫ָָעַלַ ִיִ ְך ָזָ ָָרח‪( :‬ב) �ִִּכי ִִה ֵ �ֵּנה ַַהֹח � ֶֶֹׁשְך ְיְ ַַכ ֶ�ֶּסה ֶֶא ֶֶרץ ַוַ ֲֲע ָָר ֶֶפל ְלְ ֻֻא �ִִּמים ְְו ָָעַלַ ִיִ ְך‬ ‫מה קרה בכ"ה באלול?! הקב"ה ברא את האור‪ ,‬שנאמר (בראשית‬ ‫ִיִ ְזְ ַַרח ה' ּוְּכְ בֹוֹ דֹוֹ ָָעַלַ ִיִ ְך ֵיֵ ָָר ֶֶאה‪( :‬ג) ְְו ָָהְלְ כּוּ גֹוֹ ִיִ ם ְלְ אֹוֹ ֵֵרְך ְּוְּמָלָ ִכִ ים ְלְ ֹנַֹגַ ּהּ‬ ‫ֹאֶמר ֱֱאֹל ִִֹהים ְיְ ִִהי אֹוֹ ר ַוַ ְיְ ִִהי אֹוֹ ר‪ ,‬ואומרים רבותינו‪ ,‬שהתיבה‬ ‫א‪ ,‬ג) ַוַ �ֹּי ֶ‬ ‫ַזַ ְְר ֵֵחְך‪( :‬ד) ְׂש�ְ ִִאי ָָס ִִביב ֵֵעיַנַ ִיִ ְך ְּוְּר ִִאי �ֻֻּכ ָ�ָּלם ִנִ ְְק ְ�ְּבצּוּ ָָבאּוּ ָלָ ְך ָ �ָּבַנַ ִיִ ְך ֵֵמ ָָרחֹוֹ ק‬ ‫העשרים וחמש [כ"ה] מתחילת התורה היא 'אור'‪.‬‬ ‫ָיָ ֹֹבאּוּ ְּוְּבֹנ ַַֹתִיִ ְך ַַעל ַַצד ֵ�ֵּת ָָא ַַמָנָ ה ‪( ...‬יח) ֹל ֹא ִיִ � � ָָּׁש ַַמע עֹוֹ ד ָָח ָָמס ְ�ְּב ַַא ְְר ֵֵצְך‬ ‫א"כ מה עלינו לעשות כהכנה לקראת ראש השנה?‬ ‫ּוְּׁש ָָע ַַרִיִ ְך ְ�ְּת ִִה ָ�ָּלה‪( :‬יט) ֹל ֹא‬ ‫�ֹׁשֹד ָוָ � ֶֶׁש ֶֶבר ִ�ִּבְגְ בּוָּלָ ִיִ ְך ְְו ָָק ָָראת ְיְ ָ‬ ‫ׁשּׁוָּעה חֹוֹ ֹמ ַַֹתִיִ ְך � ְ‬ ‫אמרנו‪ ,‬דבר ראשון לומר 'תודה רבה' על הכל‪ .‬דבר שני‪ ,‬כל‬ ‫ִיִ ְְהֶיֶ ה ָ�ָּלְך עֹוֹ ד ַַה � � ֶֶּׁש ֶֶמׁשׁ ְלְ אֹוֹ ר יֹוֹ ָָמם ּוְּלְ ֹנ ַַֹגּהּ ַַה ָ �ָּי ֵֵר ַַח ֹל ֹא ָיָ ִִאיר ָלָ ְך ְְו ָָהָיָ ה‬ ‫א' מאיתנו צריך לקבל על עצמו קבלה – קטנה או גדולה‪ ,‬בכל‬ ‫ָלָ ְך ה' ְלְ אֹוֹ ר עֹוֹ ָלָ ם ֵוֵ אֹל ַַֹהִיִ ְך ְלְ ִִת ְְפ ַַא ְְר ֵ�ֵּתְך‪( :‬כ) ֹל ֹא ָיָ בֹוֹ א עֹוֹ ד � ִִׁש ְְמ � ֵֵׁשְך‬ ‫מקרה אסור להיכנס לראש השנה בלי קבלה‪ ,‬וזמ"ש ִ"ִה ְְתעֹוֹ ִרִרי‬ ‫ִִו ֵיֵר ֵֵחְך ֹל ֹא ֵיֵ ָָא ֵֵסף �ִִּכי ה' ִיִ ְְהֶיֶ ה ָ�ָּלְך ְלְ אֹוֹ ר עֹוֹ ָלָ ם ְְו � ָָׁשְלְ מּוּ ְיְ ֵֵמי ֶֶא ְְבֵלֵ ְך‪.‬‬ ‫ִִה ְְתעֹוֹ ִרִרי" – האור של ראש השנה עומד להגיע‪ ,‬שלא יוצר מצב‬ ‫באים המפרשים ושואלים‪ ,‬למה מתחילים בני עדות אשכנז את‬ ‫שח"ו נגיע לאור הגדול בלי כלום!‬ ‫אמירת הסליחות רק במוצאי שבת קודש הזה ולא כמו בני עדות‬ ‫חודש אלול – אני לדודי ודודי לי; משל למה הדבר דומה?‬ ‫ספרד לאחר ראש חודש אלול?‬ ‫משל לנכד בן ‪ 5‬שאוהב מאד את הסבא שלו‪ ,‬שקונה לו כל מיני‬ ‫כותב הר"ן (מסכת ר"ה טז‪ – ).‬כמאן דמצלינן האידנא זה היום‬ ‫צעצועים‪ .‬רץ הנכד אל הסבא שלו ואומר לו‪" :‬סבא! אני אוהב‬ ‫תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון כמאן? כרבי אליעזר על יצירת‬ ‫אותך – את כל מה שיש לי אני מוכן לתת לך!"‬ ‫אדם קאמרינן‪ .‬אבל בכ"ה באלול תחלת בריאת העולם הוא‪ ,‬ולכך‬ ‫לכאורה‪ ,‬מה כבר הנכד יכול לתת לסבא שלו?! ארגז גוגואים?!‬ ‫נהגו בברצלונ"ה וגלילותיה להשכים באשמורת הבוקר בכ"ה באלול‪.‬‬ ‫אוסף של בולים?! כמה סוכריות משבת?!‬ ‫כותב המגיד מקוז'ניץ (עבודת ישראל‪ ,‬פרשת נצבים) – כי העולם נברא‬ ‫אומר הסבא לנכד‪" :‬מוישי! גם אני מוכן לתת לך את כל מה‬ ‫בתשרי והתחלתו בכ"ה באלול ולכן תקנו חז"ל לעמוד באשמורת‬ ‫שיש לי!"‬ ‫לומר סליחות כדי לקדש ימי הבריאה עד יום הששי שהוא יום‬ ‫הנכד נותן לו גוגואים‪ ,‬והסבא נותן לו ארבע דירות שיש לו –‬ ‫המקודש בריאת אדם ראש השנה כי כל דבר מתעורר בזמנו‪.‬‬ ‫"אני לדודי" מה אנחנו כבר יכולים לתת לדוד?! – "לך ה' הצדקה‬ ‫"קּוִּמי אֹוֹ ִִרי �ִִּכי ָָבא אֹוֹ ֵֵרְך ּוְּכְ בֹוֹ ד ה' ָָעַלַ ִיִ ְך‬ ‫ִ‬ ‫אומר לנו הנביא‪:‬‬ ‫ולנו בושת הפנים"! בורא עולם לא חייב לנו כלום! את כל מה‬ ‫ָזָ ָָרח" – ואיזה יום נקרא 'אור'?! יום ראש השנה‪ ,‬שנאמר (תהלים‬ ‫שאנחנו מקבלים ממנו זה בחסד וברחמים!!!‬ ‫כז‪ ,‬א) ְלְ ָָד ִִוד ה' אֹוֹ ִִרי ְְוִיִ � ְְׁש ִִעי;‬ ‫אומר לנו הקב"ה‪" :‬אני לדודי" – "בוא ותיתן לי משהו – תן‬ ‫לי יראת שמים‪ ,‬תן לי עוד שעת לימוד תורה ביום‪ ,‬תן לי עוד‬ ‫אומר המדרש (ויקרא רבה‪ ,‬פרשה כא‪ ,‬אות ד) – ַַר ָ �ָּבָנָ ן � ָָּפ ְְת ִִרין ְְק ָָרא ְ�ְּב ֹֹראׁשׁ‬ ‫מעשה חסד‪ ,‬תן לי תפילת ‪ 18‬בכוונה‪ ,‬תן לי ברכת המזון בכוונה"‬ ‫ּפּּוִּרים‪ ,‬אֹוֹ ִִרי ְ�ְּב ֹֹראׁשׁ ַַה � � ָָּׁשָנָ ה ְְוִיִ � ְְׁש ִִעי ְ�ְּביֹוֹ ם ַַה �ִִּכ ִ‬ ‫ּפּּוִּרים‪.‬‬ ‫ַַה � � ָָּׁשָנָ ה ְְויֹוֹ ם ַַה �ִִּכ ִ‬ ‫– "ודודי לי" – אם אנחנו נדע לתת‪ ,‬ודאי וודאי שהקב"ה ייתן‬ ‫רּוָּעה ה' ְ�ְּבאֹוֹ ר‬ ‫אומר הפס'‪( :‬תהלים פט‪ ,‬טז) ַַא � ְְׁש ֵֵרי ָָה ָָעם יֹוֹ ְְד ֵֵעי ְְת ָ‬ ‫לנו פי כמה וכמה!‬ ‫� ָָּפֶנֶ יָך ְיְ ַַה ֵ�ֵּלכּוּ ן – פירוש הדבר‪ ,‬אורו של הקב"ה מתגלה בראש השנה!‬ ‫אם ניתן לקב"ה תוספת על עבודת השם שלנו‪ ,‬בטוחני שיכתוב הקב"ה את כולנו לשנה טובה ומתוקה‪ ,‬שנה של‬ ‫עליה בתורה ויראת שמים‪ ,‬שנה של פרנסה טובה‪ ,‬שנת בריאות ושפע‪ ,‬ונזכה לביאת גואל צדק ולבנין בית המקדש‬ ‫ב"ב אמן ואמן!!!‬ ‫י‬ ‫שאמר‬ ‫דעלא – ה"פשת תנש – הקעצ לש החוכ‬ ‫ברוך‬ ‫כוחה של צעקה – שנת תשפ"ה – אלעד‬ ‫פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו‪ ,‬פרשת כי תבוא‪ .‬וכידוע‪ ,‬מובא בפרשה צ"ח 'היפך הברכות'‪ ,‬וידועים דברי‬ ‫הגמרא (מסכת מגילה לא‪ ,‬ב) – תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר‪ :‬עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת‬ ‫כהנים קודם עצרת‪ ,‬ושבמשנה תורה קודם ר”ה‪ .‬מאי טעמא? אמר אביי ואיתימא ויש אומרים ריש לקיש‪ :‬כדי‬ ‫שתכלה השנה וקללותיה‪ ,‬ותוספות במקום אומר‪ ,‬שצריך שתהיה שבת הפסקה בין הקללות לבין ראש השנה‪,‬‬ ‫ולכן בשבוע הבא יש לנו את פרשת נצבים שחוצצת בין הקללות לבין ראש השנה‪ .‬ובעצם עם סיום הקללות‬ ‫מתחילה שנה חדשה‪.‬‬ ‫דבר נוסף שצריך ביאור‪ ,‬באף א' מג' המצוות הללו לא הולכים‬ ‫הייתי רוצה לעסוק במצוה א' בפרשה‪ ,‬וממנה ללמוד את סדר‬ ‫אל הכהן ולא עולים לירושלים‪ ,‬מלבד ממצות הביכורים – והשאלה‬ ‫העבודה בראש השנה‪:‬‬ ‫שנשאלת היא – למה?‬ ‫פותחת הפרשה במצות הביכורים – (כו‪ ,‬א) ְְו ָָהָיָ ה �ִִּכי ָָתבֹוֹ א ֶֶאל‬ ‫שאלה נוספת שצריכה ביאור;‬ ‫ָָה ָָא ֶֶרץ ֲֲא � ֶֶׁשר ה' ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך ֹנ ֵֵֹתן ְלְ ָך ַנַ ֲֲחָלָ ה ִִו ִיִר � ְְׁש ָ�ָּתּהּ ְְוָיָ � ַַׁש ְְב ָ�ָּת ָ �ָּבּהּ ‪( :‬ב) ְְוָלָ ַַק ְְח ָ�ָּת‬ ‫אִׁשית �ָָּכל � ְְּפ ִִרי ָָה ֲֲא ָָד ָָמה ֲֲא � ֶֶׁשר ָ�ָּת ִִביא ֵֵמ ַַא ְְר ְְצָך ֲֲא � ֶֶׁשר ה' ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך ֹנ ֵֵֹתן‬ ‫ֵֵמ ֵֵר � ִ‬ ‫חז"ל הקדושים מלמדים אותנו‪ ,‬שהבאת הביכורים היתה נעשית‬ ‫ָלָ ְך ְְוַׂש�ַ ְְמ ָ�ָּת ַַב � ֶֶּטֶנֶ א ְְו ָָהַלַ ְכְ ָ�ָּת ֶֶאל ַַה ָ�ָּמקֹוֹ ם ֲֲא � ֶֶׁשר ִיִ ְְב ַַחר ה' ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך ְלְ � ַַׁש �ֵֵּכן‬ ‫בקול רעש גדול;‬ ‫אָת ֶֶאל ַַה �ֹּכ ֵֵֹהן ֲֲא � ֶֶׁשר ִיִ ְְהֶיֶ ה ַ �ַּב ָ �ָּי ִִמים ָָה ֵֵהם ְְו ָָא ַַמ ְְר ָ�ָּת ֵֵאָלָ יו‬ ‫� ְְׁשמֹוֹ � ָָׁשם‪( :‬ג) ָּוָּב ָ‬ ‫אומרת המשנה (מסכת ביכורים פ"ג מ"ב) – �ֵֵּכ ַיַצד ַַמ ֲֲעִלִ ין ֶֶאת ַַה ִ�ִּב ִ‬ ‫ּכּּוִּרים‬ ‫אִתי ֶֶאל ָָה ָָא ֶֶרץ ֲֲא � ֶֶׁשר ִנִ � ְְׁש ַ �ַּבע ה' ַלַ ֲֲאֹב ֵֵֹתינּוּ‬ ‫ִִה ַ �ַּג ְְד ִ�ִּתי ַַהּיֹּוֹ ם ַלַ ה' ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך �ִִּכי ָָב ִ‬ ‫לירושלים‪ ,‬לבית המקדש? �ָָּכל ָָה ֲֲעָיָ רֹוֹ ת � ֶֶׁש ַ �ַּב ַ�ַּמ ֲֲע ָָמד ִִמ ְְת �ַַּכ ְ �ְּנסֹוֹ ת ָלָ ִִעיר � ֶֶׁשל‬ ‫ָלָ ֶֶתת ָלָ נּוּ ‪( :‬ד) ְְוָלָ ַַקח ַַה �ֹּכ ֵֵֹהן ַַה � ֶֶּטֶנֶ א ִִמ ָ �ָּי ֶֶדָך ְְו ִִה ִ �ִּניחֹוֹ ִלִ ְְפֵנֵ י ִִמְזְ ַ �ַּבח ה' ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך‪:‬‬ ‫ַַמ ֲֲע ָָמד ענין המעמד מבואר במסכת תענית [ד‪ ,‬ב]‪ :‬בפרשת קרבן‬ ‫(ה) ְְו ָָעִנִ ָיָת ְְו ָָא ַַמ ְְר ָ�ָּת ִלִ ְְפֵנֵ י ה' ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך ֲֲא ַַר �ִִּמי ֹא ֵֵֹבד ָָא ִִבי ַוַ ֵ �ֵּי ֶֶרד ִִמ ְְצ ַַרְיְ ָָמה‬ ‫התמיד נאמר (במדבר כח‪ ,‬ב)‪" :‬צו את בני ישראל ואמרת אליהם‪ ,‬את‬ ‫ַוַ ָ �ָּי ָָגר � ָָׁשם ִ�ִּב ְְמ ֵֵתי ְְמ ָָעט ַוַ ְיְ ִִהי � ָָׁשם ְלְ גֹוֹ י ָ �ָּגדֹוֹ ל ָָעצּוּ ם ָוָ ָָרב וכו' – וכאן‬ ‫קרבני לחמי לאשי‪ ...‬תשמרו להקריב לי במועדו" – ומכאן שכל‬ ‫מתחיל מקרא ביכורים;‬ ‫ישראל מצווים על הקרבת קרבן התמיד בכל יום‪ .‬אבל היאך קרבנו‬ ‫אומר רש"י – ואמרת אליו‪ .‬שאינך כפוי טובה‪.‬‬ ‫של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו? כלומר שמצוה על כל‬ ‫מי שמביא קרבן לעמוד בעזרה בשעת הקרבת קרבנו‪ ,‬אבל בקרבן‬ ‫דבר נוסף‪ ,‬כותב רש"י על הפס' הראשון בתורה – (בראשית א‪,‬‬ ‫ציבור‪ ,‬כקרבן התמיד או קרבן מוסף‪ ,‬הרי א"א שיהיו כל ישראל‬ ‫אִׁשית ָ �ָּב ָָרא ֱֱאֹל ִִֹהים ֵֵאת ַַה � � ָָּׁש ַַמִיִ ם ְְו ֵֵאת ָָה ָָא ֶֶרץ; אין המקרא הזה‬ ‫א) ְ�ְּב ֵֵר � ִ‬ ‫עומדים בעזרה בשעת הקרבתו? לפיכך תיקנו נביאים ראשונים‬ ‫אומר אלא דרשני‪ ,‬כמו שדרשוהו רבותינו זכרונם לברכה בשביל‬ ‫(שמואל ודוד)‪ ,‬שיהיו כל ישראל מחולקים לעשרים וארבעה מעמדות‬ ‫התורה שנקראת (משלי ח‪ ,‬כב) ראשית דרכו‪ ,‬ובשביל ישראל שנקראו‬ ‫(היינו לעשרים וארבעה איזורים)‪ ,‬כשם שחילקו את הכהנים לעשרים‬ ‫(ירמיה ב‪ ,‬ג) ראשית תבואתו‪...‬‬ ‫וארבעה משמרות כהונה‪ ,‬ואת הלויים לעשרים וארבעה משמרות‬ ‫באים חז"ל ומוסיפים דבר נוסף‪:‬‬ ‫לווייה‪ .‬כל מעמד ומעמד היה אחד מתוכו ממונה עליו‪ ,‬הנקרא‬ ‫אומר המדרש (בראשית רבה‪ ,‬פרשה א‪ ,‬אות ד) – ַַרב הּוָּנָ א ְ�ְּב � ֵֵׁשם ַַרב‬ ‫"ראש המעמד"‪ ,‬והעיר שישב בה ראש המעמד היתה העיר הראשית‬ ‫לָׁשה ְ �ְּד ָָב ִִרים ִנִ ְְב ָָרא ָָהעֹוֹ ָלָ ם‪ִּ�ִ ,‬בְזְ כּוּ ת ַַח ָ�ָּלה‪ִּ ,‬וִּבְזְ כּוּ ת‬ ‫ַַמ ְְתָנָ ה ָָא ַַמר‪ִּ�ִ ,‬בְזְ כּוּ ת � ְְׁש � ָ‬ ‫של כל עיירות המעמד‪ .‬כל שבוע היה מעמד אחר שולח מתוכו‬ ‫אִׁשית ָ �ָּב ָָרא ֱֱאֹל ִִֹהים‪ְְ ,‬ו ֵֵאין‬ ‫ּכּּוִּרים‪ַּ ,‬וַּמה � ַַּט ַַעם‪ְּ�ְ ,‬ב ֵֵר � ִ‬‫ַַמ ַַעְׂש�ְ רֹוֹ ת‪ִּ ,‬וִּבְזְ כּוּ ת ִ�ִּב ִ‬ ‫אנשים "כשרים ויראי חטא"‪ ,‬שיעמדו בעזרה כשליחי כל ישראל‬ ‫אִׁשית ֲֲע ִִרֹס ֵֵֹת ֶיֶכם‪ֵֵ ,‬אין‬ ‫אִׁשית ֶֶאָלָ א ַַח ָ�ָּלה‪ֶֶׁ � ,‬ש ֶ �ֶּנ ֱֱא ַַמר (במדבר טו‪ ,‬כ)‪ֵֵ :‬ר � ִ‬ ‫ֵֵר � ִ‬ ‫בשעת הקרבת קרבנות הציבור‪ ,‬ואלו נקראים "אנשי מעמד"‪ ,‬ושאר‬ ‫אִׁשית ֶֶא ָ�ָּלא ַַמ ַַעְׂש�ְ רֹוֹ ת‪ֵֵ ,‬היְך ְ �ְּד ַַא ְ�ְּת ָָא ַַמר (דברים יח‪ ,‬ד)‪ֵֵ :‬ר � ִ‬ ‫אִׁשית ְ �ְּד ָָגְנְ ָך‪,‬‬ ‫ֵֵר � ִ‬ ‫האנשים של אותו מעמד‪ ,‬שלא עלו לירושלים‪ ,‬היו מתענים במשך‬ ‫אִׁשית ִ�ִּב ֵ‬ ‫ּכּּוֵּרי‬ ‫ּכּּוִּרים‪ֶֶׁ � ,‬ש ֶ �ֶּנ ֱֱא ַַמר (שמות כג‪ ,‬יט)‪ֵֵ :‬ר � ִ‬ ‫אִׁשית ֶֶא ָ�ָּלא ִ�ִּב ִ‬ ‫ְְו ֵֵאין ֵֵר � ִ‬ ‫אותו שבוע‪ ,‬חוץ מיום ראשון ושישי‪ ,‬והיו מתכנסים כל יום בבתי‬ ‫ַַא ְְד ָָמ ְְתָך וגו'‪.‬‬ ‫כנסיות ומרבים בתפילה‪ ,‬שיתקבלו קרבנות ישראל ברצון‪ .‬כן היו‬ ‫קוראים יום יום בתורה במעשה בראשית – להודיע על הקשר‬ ‫בשלמא בשביל התורה נברא העולם – מובן‪ .‬אבל לומר שבשביל‬ ‫שבין העבודה במקדש וקיום העולם‪ ,‬כמו שאמרו‪" :‬אלמלא מעמדות‬ ‫מצות ביכורים ומצות הפרשת חלה?! – לא מובן!‬ ‫לא נתקיימו שמים וארץ"‪ ,‬שכל זמן שעבודת בית המקדש קיימת‪,‬‬ ‫דבר נוסף שצריך ביאור‪ ,‬בג' המצוות שמונה כאן המדרש אין‬ ‫העולם מתברך על יושביו וגשמים יורדים בזמנם‪ .‬משנתנו באה‬ ‫'מקרא' – אין מקרא חלה ואין מעשרות‪ .‬יש רק 'מקרא ביכורים' –‬ ‫ללמד‪ ,‬שכשהגיע זמן הבאת הביכורים לא היה כל אחד ואחד מביא‬ ‫והשאלה שנשאלת היא‪ ,‬למה דוקא במצות ביכורים אנחנו מציינים‬ ‫ביכורים בפני עצמו‪ ,‬אלא היו מתכנסים מעמדות מעמדות‪ ,‬כדי‬ ‫'מקרא ביכורים'?‬ ‫אי‬ ‫שאמר‬ ‫דעלא – ה"פשת תנש – הקעצ לש החוכ‬ ‫ברוך‬ ‫את מסיק הזיתים וכו' – לוקח חופש למשך חודש ימים ועולה‬ ‫להעלות את הביכורים ברוב עם‪ .‬בהמון חוגג‪ ,‬בתהלוכה רבת פאר‪,‬‬ ‫לירושלים‪ .‬אבל אם לא מדובר בחקלאי‪ ,‬אלא בחיט‪ ,‬או נגר? –‬ ‫בשירה ובזמרה‪ .‬וזהו ששנינו כאן‪' :‬כל העיירות שבמעמד מתכנסות‬ ‫הוא גר בוילה במושב מירון ויש לו בחצר הבית שני עצי גפן‪,‬‬ ‫לעיר של מעמד' – לעיר הראשית של עיירות המעמד‪ ,‬מקום‬ ‫שני עצי תמר‪ ,‬שני עצי תאנה ועץ אחד של זיתים – כאשר הוא‬ ‫מגורו של 'ראש המעמד'‪ְְ ,‬וָלָ ִנִ ין ִ�ִּב ְְרחֹוֹ ָָבּהּ � ֶֶׁשל ִִעיר ברחבת העיר‪,‬‬ ‫רואה פרי ראשון‪ ,‬מיד הוא קושר עליו ֶֶג ִִמי – מתכנסים כולם‬ ‫ְְוֹל ֹא ָָהיּוּ ִנִ ְכְ ָנָ ִִסין ַלַ ָ �ָּב ִ�ִּתים שלא ייטמאו בטומאת מת המטמא באוהל‪.‬‬ ‫ועולים לירושלים – שבועיים הלוך ושבועיים חזור – חודש שלם‬ ‫ְְוַלַ ַ�ַּמ � ְְׁש �ִִּכים ובהשכמה‪ ,‬בבוקר השכם‪ָָ ,‬הָיָ ה ַַה ְְמ ֻֻמ ֶ �ֶּנה ראש המעמד אֹוֹ ֵֵמר‬ ‫הבן אדם לא בבית – כל זה בשביל להביא שני תאנים‪ ,‬שני‬ ‫(ירמיה לא)‪ ,‬קּוּ מּוּ ְְוַנַ ֲֲעֶלֶ ה ִִצּיֹּוֹ ן ֶֶאל ֵ �ֵּבית ה' ֱֱאֹל ֵֵֹהינּוּ וכך היו עולים בסך‬ ‫זיתים‪ ,‬שתי זמורות ושני ענבים – בשביל זה משביתים עבודה‬ ‫לירושלים עם טנאי ביכוריהם‪ ,‬לקיים מה שכתוב (משלי יד‪ ,‬כח)‪:‬‬ ‫של חודש שלםבכ?!‬ ‫"ברב עם הדרת מלך"‪.‬‬ ‫שואל האלשיך הקדוש – ומה קול החרדה משוה חצי דינר?‬ ‫(שם מ"ג)‪ַַ :‬ה ְ �ְּקרֹוֹ ִִבים לירושלים‪ְְ ,‬מ ִִב ִיִאים ַַה ְ�ְּת ֵֵאִנִ ים ְְו ָָה ֲֲעָנָ ִִבים כשהם‬ ‫ועוד שואל האלשיך הקדוש‪ ,‬על מה כל השירה הגדולה כל‬ ‫לחים ויפים‪ ,‬שהואיל והדרך קרובה אין חוששים שמא יתקלקלו‪,‬‬ ‫הדרך – על שני פירות שמביאים לקב"ה?!‬ ‫ּמּּוִּקים תאנים וענבים‬ ‫ְְו ָָה ְְרחֹוֹ ִִקים מירושלים‪ְְ ,‬מ ִִב ִיִאים ְ �ְּגרֹוֹ ָָגרֹוֹ ת ְְו ִִצ ִ‬ ‫יבשים‪ ,‬שאלו מתקיימים יותר ומשתמרים אף בדרך רחוקה‪ְְ ,‬ו ַַה �ּׁשֹׁוֹ ר‬ ‫אומר המדרש (תנחומא‪ ,‬פרשת כי תבוא‪ ,‬אות א') ‪ָָ -‬א ַַמר ַַר ִ�ִּבי ֲֲא ָָבהּוּ‬ ‫הֹוֹ ֵלֵ ְך ִלִ ְְפֵנֵ ֶיֶהם בירושלמי יש מי שאומר‪ ,‬שהשור היה מיועד לקרבן‬ ‫ְ�ְּב � ֵֵׁשם ַַר ִ�ִּבי יֹוֹ ִִסי ַ �ַּבר ֲֲחִנִ יָנָ א‪ּ ,‬בֹּוֹ א ְּוְּר ֵֵאה �ַַּכ ָ�ָּמה ִִמ ְְת ַַח � ְְּט ִִאין‪ְְ ,‬ו ַַכ ָ�ָּמה ֵיֵ ׁשׁ ָלָ ֶֶהן‬ ‫שלמים כמו ששנינו (לעיל ב‪ ,‬ד) שהביכורים טעונים קרבן‪ְְ ,‬ו ַַק ְְרָנָ יו‬ ‫� ִִּפ ְְתחֹוֹ ן � ֶֶּפה ְלְ עֹוֹ � ֵֵׁשי ִִמ ְְצֹוֹ ת‪ָָ .‬א ָָדם ֵיֵ ׁשׁ לֹוֹ ֵֵע ֶֶסק ֵֵא ֶֶצל ַַמְלְ כּוּ ת – המלכות‬ ‫ְְמ ֻֻצּפֹּוֹ ת ָזָ ָָהב לשם הידור‪ַ ,‬וַ ֲֲע ֶֶט ֶֶרת � ֶֶׁשל עלי ַזַ ִיִ ת ְ�ְּבֹרֹאׁשֹׁוֹ של השור‪,‬‬ ‫תובעת אותו על עסק מסוים – � ְְּפ ָָע ִִמים � ֶֶׁשהּוּ א נֹוֹ ֵֵתן �ַַּכ ָ�ָּמה ָָממֹוֹ ן ַַעד‬ ‫לסמל הביכורים הבאים משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ‬ ‫� ֶֶׁש ַ�ַּמ ִ �ִּג ִיִעין אֹוֹ תֹוֹ ֵֵא ֶֶצל ַַה ֶ�ֶּמֶלֶ ְך הוא רוצה להיפגש עם המלך‪ ,‬כדי להסיר‬ ‫ישראל‪ ,‬ולפי שאין באילנות של שבעת המינים אילן נאה כמו‬ ‫את הגזירה‪ ,‬או כל סיבה אחרת – כמה כסף הוא צריך להשקיע‬ ‫הזית‪ ,‬היו עושים את העטרה מעלי הזית בלבד (רמב"ם)‪ .‬יש מפרשים‪,‬‬ ‫עד שמגיע הרגע הזה שהוא יוכל להיפגש עם המלך?! צריך לתת‬ ‫לפי שהוא האילן הסמוך לתיבת "ארץ" בפסוק (דברים ח‪ ,‬ח) ֶֶא ֶֶרץ‬ ‫לעוזר הזה כסף ולעוזר הזה כסף – צריך 'למרוח' את כל מי‬ ‫ִִחָּט� ָ ה ּוּ ְׂש�ְ ֹע ָָֹרה ְוְ ֶגֶ ֶֶפן ּוּ ְְת ֵֵאָנָ ה ְוְ ִִר ּּמֹוֹ ן ֶֶא ֶֶרץ ֵזֵ ית � ֶֶׁש ֶֶמן ּוּ ְְד ָָבׁשׁ ‪ .‬ויש מבארים‬ ‫שזז‪ ,‬עד שהוא יצליח להיפגש עם המלך‪ֵֵּ� .‬כיָוָ ן � ֶֶׁש ִִה ִ �ִּג ַיַע ֵֵא ֶֶצל ַַה ֶ�ֶּמֶלֶ ְך‪,‬‬ ‫הטעם‪ ,‬שהזית הוא סמל הכהונה והמלכות‪ֶֶ .‬ה ָָחִלִ יל ַַמ �ֶֶּכה ִלִ ְְפֵנֵ ֶיֶהם‬ ‫ָָס ֵֵפק עֹוֹ ֶׂש�ֶ ה � ְְׁש ֵֵאָלָ תֹוֹ ‪ָָ ,‬ס ֵֵפק ֹל ֹא עֹוֹ ֶׂש�ֶ ה הוא כבר הגיע למלך‪ ,‬אבל מי‬ ‫כלומר שבראש השיירה היה הולך בעל החליל המקיש באצבעותיו‬ ‫מבטיח לו שהמלך יקבל את בקשתו?! ֲֲא ָָבל ַַה ָ �ָּקדֹוֹ ׁשׁ ָ �ָּברּוּ ְך הּוּ א ֵֵאינֹוֹ‬ ‫על חלילו‪ ,‬ומשמיע קולו למרחוק‪ַַ ,‬עד � ֶֶׁש ַ�ַּמ ִ �ִּג ִיִעים ָָקרֹוֹ ב ִלִ � ָ‬ ‫ירּוָּׁשָלָ ִיִ ם‬ ‫�ֵֵּכן‪ֶֶ ,‬א ָ�ָּלא יֹוֹ ֵֵרד ָָא ָָדם ְלְ תֹוֹ ְך ָׂש�ָ ֵֵדהּוּ‪ָָ ,‬ר ָָאה ֶֶא � ְְׁשּכֹּוֹ ל � ֶֶׁש ִ�ִּב �ֵֵּכר‪ְּ�ְ ,‬ת ֵֵאָנָ ה � ֶֶׁש ִ�ִּב �ְְּכ ָָרה‪,‬‬ ‫בירושלמי מובא‪ ,‬שהיו הולכים בכל הדרך וקוראים‪" :‬שמחתי‬ ‫ירּוָּׁשַלַ ִיִ ם ָּוָּבא ְְועֹוֹ ֵֵמד ְ�ְּב ֶֶא ְְמ ַַצע ָָה ֲֲעָזָ ָָרה‬ ‫ִִרּמֹּוֹ ן � ֶֶׁש ִ�ִּב �ֵֵּכר‪ַַ ,‬מ ִ �ִּניחֹוֹ ַ �ַּב ַ�ַּסל ְְוהֹוֹ ֵלֵ ְך ִלִ � ָ‬ ‫באומרים לי בית ה' נלך" (תהילים קכ"ב‪ ,‬א)‪ .‬וכשהגיעו לירושלים היו‬ ‫ְּוְּמ ַַב ֵ �ֵּקׁשׁ ַַר ֲֲח ִִמים ַַעל ַַע ְְצמֹוֹ ְְו ַַעל ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל ְְו ַַעל ֶֶא ֶֶרץ ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל‪ֶֶׁ � ,‬ש ֶ �ֶּנ ֱֱא ַַמר‪:‬‬ ‫אומרים‪" :‬עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים" (שם שם‪ ,‬ב)‪ִִ .‬ה ִ �ִּגיעּוּ‬ ‫ַַה � ְְׁש ִִק ָיָפה ִִמ �ְְּמעֹוֹ ן ָָק ְְד � ֶֶׁשָך ְְוגֹוֹ '‪ְְ .‬וֹל ֹא עֹוֹ ד‪ֶֶ ,‬א ָ�ָּלא � ֶֶׁש ָָהָיָ ה אֹוֹ ֵֵמר‪ֵֵ ,‬איִנִ י ָזָ ז‬ ‫ירּוָּׁשַלַ ִיִ ם‪ָָׁ � ,‬שְלְ חּוּ ִלִ ְְפֵנֵ ֶיֶהם שליחים‪ ,‬להודיע לאנשי ירושלים‬ ‫ָָקרֹוֹ ב ִלִ � ָ‬ ‫ִִמ �ָָּכאן ַַעד � ֶֶׁש ַ�ַּת ֲֲעֶׂש�ֶ ה ָָצ ְְר �ִִּכי ַַהּיֹּוֹ ם ַַה �ֶֶּזה‪ֶֶׁ � ,‬ש �ָָּכתּוּב ַַא ֲֲח ָָריו‪ַַ ,‬הּיֹּוֹ ם ַַה �ֶֶּזה ה'‬ ‫ּכּּוֵּר ֶיֶהם הניחו את הפירות היפים והמשובחים‬ ‫על בואם‪ְְ ,‬ו ִִע � ְְּטרּוּ ֶֶאת ִ�ִּב ֵ‬ ‫ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך ְְמ ַַצ ְ �ְּוָך ַלַ ֲֲעׂשֹׂוֹ ת אדם מביא ביכורים ו'מאיים'‪" :‬ריבונו של‬ ‫למעלה לשם עיטור ונוי‪ַַ .‬ה � ַַּפחֹוֹ ת סגני הכהונה‪ַַ ,‬ה �ְְּס ָָגִנִ ים סגני הלווייה‪,‬‬ ‫עולם‪ ,‬אני לא זז מפה עד שתעשה צרכי! – וזאת רשימת הבקשות‬ ‫אָתם יש מפרשים‬ ‫ְְו ַַה ִ �ִּגְזְ ָ �ָּב ִִרים הממונים על אוצר המקדש‪ ,‬יֹוֹ ְְצ ִִאים ִלִ ְְק ָָר ָ‬ ‫שלי לשנה הקרובה‪ָָ – " ...‬א ַַמר ַַר ִ�ִּבי � ִִׁש ְְמעֹוֹ ן ֶ �ֶּבן ָלָ ִִקיׁשׁ ‪ָ ,‬יָ ְְצ ָָתה ַ �ַּבת‬ ‫שהכוונה לחשובי ירושלים‪ְ .‬לְ ִִפי ְכְ בֹוֹ ד ַַה ִ �ִּנְכְ ָנָ ִִסים ָָהיּוּ יֹוֹ ְְצ ִִאים לקראתם‪.‬‬ ‫קֹוֹ ל ְְו ָָא ְְמ ָָרה לֹוֹ ‪ִּ�ִ ,‬תְזְ �ֶֶּכה ַלַ � � ָָּׁשָנָ ה ַַה ָ �ָּב ָָאה ְְו ָָת ִִביא �ְְּכ ַַהּיֹּוֹ ם ַַה �ֶֶּזה‪.‬‬ ‫בירושלמי שואלים‪ :‬וכי יש קטן וגדול בישראל? והלא כל ישראל‬ ‫אדם ששומע דבר כזה‪ ,‬מה עושה? מיד מתקשר לסוכן ביטוח‪:‬‬ ‫בני מלכים הם? אלא – מפרשים שם – כוונת המשנה היא‪ ,‬שאם‬ ‫"בבקשה לבטל את הפוליסת חיים!"‬ ‫😊‬ ‫היו הנכנסים מרובים‪ ,‬רבים יצאו לקראתם‪ .‬ואם מעטים היו‪ ,‬יצאו‬ ‫היות ואדם שמביא ביכורים מקבל כזאת הבטחה – 'תעודת‬ ‫ירּוָּׁשַלַ ִיִ ם עֹוֹ ְְמ ִִדים ִלִ ְְפֵנֵ ֶיֶהם‬‫לקראתם מעטים‪ְְ .‬ו ָָכל ַ �ַּב ֲֲעֵלֵ י ֻֻא ָ�ָּמִנִ ּיֹּוֹ ת � ֶֶׁש ִ�ִּב � ָ‬ ‫ביטוח' לשנה הקרובה‪ ,‬ממילא מובן על מה כל הטרחה‪.‬‬ ‫אעפ"י שאין בעלי אומניות חייבים להפסיק מלאכתם ולעמוד מפני‬ ‫תלמידי חכמים‪ ,‬מכל מקום עומדים הם מפני מביאי ביכורים‪,‬‬ ‫בא האלשיך הקדוש‪ ,‬ומנסה להסביר על גבי ארבעה עמודים‪,‬‬ ‫כשהם עוברים לפניהם‪ ,‬שחביבה מצוה בשעתה‪ְְ ,‬וׁשֹׁוֹ ֲֲאִלִ ין ִ�ִּב � ְְׁשלֹוֹ ָָמם‪:‬‬ ‫מה יש במצות הביכורים שעבורה היה כדאי לברוא את העולם‪,‬‬ ‫אֶתם ְלְ � ָָׁשלֹוֹ ם – כלומר "בואכם לשלום"‪.‬‬ ‫ַַא ֵֵחינּוּ ַַאְנְ � ֵֵׁשי ַַה ָ�ָּמקֹוֹ ם � ְְּפלֹוֹ ִנִ י‪ָּ� ָ ,‬ב ֶ‬ ‫ובתוך דבריו הוא אומר שמצות הביכורים‪ ,‬היא מצוה שבה לומד‬ ‫האדם להודות לקב"ה – על תאנה אחת להגיד "תודה רבה"; אדם‬ ‫מדובר על תקופה שעדיין לא היו מכוניות‪ .‬כמה זמן היה‬ ‫משבית את עצמו ממלאכתו‪ ,‬כדי להביא פרי אחד – ומזה הוא‬ ‫לוקח לאדם‪ ,‬להגיע מצפת לירושלים? בערך שבועיים; אם מדובר‬ ‫מחדיר ללבו‪ ,‬שלא כוחו ועוצם ידו עשה לו את החיל הזה – כי‬ ‫בחקלאי שסיים את כל עבודת הקיץ – כבר זמר את הגפנים‪ ,‬סיים‬ ‫בכ‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬תארו לעצמכם רופא שיניים שסוגר את העסק שלו למשך שבועיים; שם שלט על הדלת – "יצאתי לירושלים להעלות ביכורים" – קילו רימונים‬ ‫עולה בסביבות ‪ 15‬שקל‪ ,‬רק לקדוח שן א' עולה היום כמו ארגז רימונים‪ ,‬אז על מה כל ה'בלגן' הזה – לעזוב את העבודה למשך שבועיים בשביל להעלות שני‬ ‫רימונים לירושלים וכו'?‬ ‫בי‬ ‫שאמר‬ ‫דעלא – ה"פשת תנש – הקעצ לש החוכ‬ ‫ברוך‬ ‫ְלְ ַַח ּ �ִּיים"‪ .‬ובסוף התפילה‪ ,‬מוסיפים ג"כ ב' בקשות‪ּ" :‬וְּכְ ֹתֹב ְלְ ַַח ּ �ִּיים טֹוֹ ִִבים‬ ‫קיים חשש‪ ,‬שלאחר שהאילנות יוציאו פירות‪ ,‬האדם יגיע להרגשה‬ ‫"ּוְּב ֵֵס ֶֶפר ַַח ּ �ִּיים‪ְָּ ,‬ב�ָּר ָָכה ְְו � ָׁׁשלֹוֹ ם‪ַּ ,‬וַּפ ְְרָנָ ָָסה טֹוֹ ָָבה‬ ‫�ָּּכל ְּב�ֵּנֵ י ְְב ִִר ֶיֶתָך"‪ְ ,‬וְ – ְ‬ ‫של "הנה‪ ,‬זרעתי‪ ,‬דישנתי‪ ,‬שתלתי וכו' – עשיתי את כל הפעולות‬ ‫יׁשּׁוָּעה ְְוֶנֶ ָָח ָָמה‪ּ ,‬וְּגְ ֵזֵ רֹוֹ ת טֹוֹ בֹוֹ ת‪ִ ,‬נִ �ָּז ֵֵּכר ְְוִנִ ָּכ ֵ�ֵּתב ְלְ ָָפֶנֶ יָך‪ֲֲ ,‬אַנַ ְְחנּוּ ְְו ָָכל ַַע �ְּּמָך‬ ‫ִִו ָ‬ ‫הנצרכות‪ ,‬והנה בזכותי הוציאו האילנות פרי" – ויגיע למצב של‬ ‫ְׂש�ָׂר ֵֵאל‪ְ ,‬לְ ַַח ּ �ִּיים טֹוֹ ִִבים ּוְּלְ � ָׁׁשלֹוֹ ם"‪.‬‬ ‫ּ �ֵּבית ִיִ ָ‬ ‫"ַוַ ִ �ִּי � ְְׁש ַַמן ְיְ � ֻֻׁשרּוּ ן ַוַ ִ �ִּי ְְב ָָעט" – שבעצם‪ ,‬אומר האלשיך הקדוש‪ ,‬לפחות‬ ‫ומאיפה נולדה כל רשימת הבקשות הזאת? רק אחרי שבנאדם‬ ‫מחצית מהתבואה מגיעה לקב"ה – אמנם האדם נטע את האילן‬ ‫מודה לקב"ה על כל מה שיש לו; אדם שיודע להגיד 'תודה רבה'‪,‬‬ ‫ועשה את כל הפעולות הנצרכות‪ ,‬אבל את הגשם‪ ,‬את האדמה‪ ,‬את‬ ‫יכול לבוא ולבקש בקשות‪.‬‬ ‫השמש ואת הרוחות – נתן הקב"ה! אך לא זה רצונו של הקב"ה‪,‬‬ ‫אלא מה הוא מבקש בסכ"ה? "תביא לי תאנה אחת או אשכול ענבים‬ ‫באה מצות הביכורים לפני ראש השנה‪ ,‬כדי לומר לכל א' וא'‬ ‫אחד" – בעצם הבאת הביכורים‪ ,‬מוכיח האדם – א'‪ ,‬שהוא איננו‬ ‫מאתנו – אתה רוצה לשמוע בת קול שתיתן לך ביטוח חיים לשנה‬ ‫כפוי טובה‪ ,‬וב'‪ ,‬ששום דבר לא שלו – שכל תכלית בריאת האדם‪,‬‬ ‫הבאה?! הדרך היא א' ויחידה – תאמר תודה רבה על השנה החולפת‪.‬‬ ‫"ֶׁש �ֵֵּכן‬ ‫להודות לבורא ית' על בריאתו‪ .‬שכן אנו אומרים בשבת – � ֶ‬ ‫לאחר הדברים האלה‪ ,‬הייתי רוצה ללמוד את דברי המהרש"א‬ ‫חֹוֹ ַַבת �ָָּכל ַַהְיְ ִ‬ ‫צּוִּרים‪ְ ,‬לְ ָָפֶנֶ יָך ה' ֱֱאֹל ֵֵֹהינּוּ ֵוֵ אֹל ֵֵֹהי ֲֲאבֹוֹ ֵֵתינּוּ ְלְ הֹוֹ דֹוֹ ת‪," ...‬‬ ‫במסכת ברכות‪:‬‬ ‫ועוד – הדבר הראשון שאומר היהודי כשמתעורר בבוקר – "מֹוֹ ֶֶדה‬ ‫בסליחות שנאמר בערב ראש השנה‪ ,‬בני עדות אשכנז יאמרו‬ ‫ֲֲאִנִ י ְלְ ָָפֶנֶ יָך" – כל זה‪ ,‬משריש באדם את הבסיס הגדול לעבודת‬ ‫את הפיוט שחיבר רש"י – "ה' אלקי הצבאות נורא בעליונים‪,‬‬ ‫ה' – לדעת להכיר טובה;‬ ‫אמרת שובו בנים סרבנים בואו עדי בתודה וברננים בקשו פני‬ ‫כותב האלשיך הקדוש – הנה כתבנו כי עיקר כוונתו יתברך‬ ‫בבכי ובתחנונים" – מה אומר לנו כאן רש"י?! אתה רוצה לחזור‬ ‫להרחיקנו ממדת כפוי טובה ולהביאנו אל גדר החזיק טובה כראוי‪,‬‬ ‫בתשובה? תאמר קודם 'תודה' – רק לאחר שתאמר תודה – "בואו‬ ‫כי הוא גדר גדול ועיקר גדול בכל ענייני ועיקרי הדת‪ ,‬כי בו תלוי‬ ‫עדי בתודה וברננים בקשו פני בבכי ובתחנונים"‬ ‫כל עבודת אלהים להכיר כי הנשמה לו יתברך והגוף פעלו וכולנו‬ ‫כל א' שואל את עצמו‪ ,‬מאיפה המקור לכך‪ ,‬שההקדמה לראש‬ ‫עבדים לו יתברך‪ ,‬ושבשכר זה הוא מקנה לנו הארץ למורשה ואם‬ ‫השנה קשורה לאמירת תודה רבה?‬ ‫לאו הארץ תיעזב מהם‪.‬‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת ברכות נה‪ ,‬א) – אמר רב יהודה אמר רב‪:‬‬ ‫לכן בע"ה במוצ"ש‪ ,‬כשיצטרפו בני עדות אשכנז לבני עדות‬ ‫שלשה צריכים רחמים‪ :‬מלך טוב‪ ,‬שנה טובה‪ ,‬וחלום טוב‪...‬‬ ‫ספרד לאמירת הסליחות‪ ,‬שם יאמרו‪" :‬הנשמה לך והגוף פועלך"‬ ‫כותב המהרש"א – שלשה צריכין רחמים כו'‪ .‬לכאורה קשה‬ ‫– פירוש הדבר‪ ,‬אתה מודה לקב"ה שלא רק הנשמה שייכת לו‪,‬‬ ‫דודאי הכל בידו ית' ב"ה וצריכין לבקש רחמים עליהם ובכמה‬ ‫אלא גם הגוף שלך‪ .‬וכל מה שעשית עם הגוף עבור צמיחת הפירות‬ ‫דוכתין אמרינן דבעי לאפושי רחמים ואפשר דג' צריכין רחמים‬ ‫– הכול שייך לו‪ .‬ממילא יוצא‪ ,‬שהוא לא 'שותף חצי חצי' אלא‬ ‫דקאמר ר"ל מתחילת השנה והיינו דחשיב שנה טובה וקאמר נמי‬ ‫החלק שלו בהרבה יותר גדול – גם הגוף והנשמה זה שלו‪ ,‬וכן‬ ‫מלך טוב לפי שיום זה מיוחד להודות הקדוש ברוך הוא מלך‬ ‫הגשמים והעצים וכו' – ומה הוא מבקש ממך?! רימון א' שתקשור‬ ‫מלכי המלכים שעל כן אנו אומרים בו המלך הקדוש והמלך‬ ‫עליו גמי ותאמר 'תודה רבה'!‬ ‫המשפט וגזירת המלכיות בו ביום דמלכותא דארעא כעין מלכותא‬ ‫כותב הרמב"ן [סוף פרשת בא] – וכוונת כל המצות שנאמין‬ ‫דרקיעא ובעי רחמי בו ביום להעמיד לנו מלך טוב וחלום טוב‬ ‫באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו‪ ,‬והיא כוונת היצירה‪ ,‬שאין לנו‬ ‫דההוא חלום דר"ה הוא היותר אמתי כדאמרינן המתענה תענית‬ ‫טעם אחר ביצירה הראשונה‪ ,‬ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד‬ ‫חלום בר"ה פעם אחת יתענה אותו כל ימיוגכ ומייתי ליה מקראי‬ ‫שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו‪ ,‬וכוונת רוממות הקול בתפלות‬ ‫פלגי מים כמו המים שמתפלגין ומתחלקים לשני נהרות א' לימין‬ ‫וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים‪ ,‬זהו שיהיה לבני אדם‬ ‫וא' לשמאל כן לב מלך ביד ה' להטותו לטוב לנו או לרע ח"ו כפי‬ ‫מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו‬ ‫הזכות וחובה שלנו ושנה טובה דכתיב תמיד וגו' מראשית השנה עד‬ ‫לפניו בריותיך אנחנו‪...‬‬ ‫וגו' חסר כתיב דהיינו מתשרי השנה עיני ה” לטובה עליה וחלום‬ ‫טוב מדכתיב ותחלימני ותחייני פירשוה מלשון חלום וכן לקמן גבי‬ ‫יוצא א"כ‪ ,‬שכל תכלית בריאת האדם היא להודות לקב"ה על‬ ‫ששה דברים יפים לחולה‪.‬‬ ‫שברא אותו!‬ ‫בא הספורנו בביאורו לספר תהילים‪ ,‬על מזמור צ"ה – (שם א)‬ ‫כותב השפת אמת (כי תבוא‪ ,‬שנת תרל"ז‪ ,‬שנת תרמ"ב) – מצות הביכורים‪,‬‬ ‫ְלְ כּוּ ְנְ ַַר ְ �ְּנָנָ ה ַלַ ה' ָנָ ִִר ָיָעה ְלְ צּוּ ר ִיִ � ְְׁש ֵֵענּוּ ‪( :‬ב) ְנְ ַַק ְ �ְּד ָָמה ָָפָנָ יו ְ�ְּבתֹוֹ ָָדה ִ�ִּבְזְ ִִמרֹוֹ ת‬ ‫היא ההכנה לקראת ראש השנה‪.‬‬ ‫ָנָ ִִר ַיַע לֹוֹ ‪(:‬ג) �ִִּכי ֵֵאל ָ �ָּגדֹוֹ ל ה' ֶּוֶּמֶלֶ ְך ָ �ָּגדֹוֹ ל ַַעל �ָָּכל ֱֱאֹל ִִֹהים;‬ ‫בעוד כשבועיים‪ ,‬נאמר כולנו בר"ה בברכת 'מגן אברהם'‪ָ" :‬זָ ְכְ ֵֵרנּוּ‬ ‫כותב הספורנו – נקדמה פניו‪ .‬קודם יום הדין‪ .‬בזמירות נריע‬ ‫ְּב�ֵּס ֶֶפר ַַח ּ �ִּיים‪ְ ,‬לְ ַַמ ַַעְנְ ָך ֱֱאֹל ִִֹהים ַַח ּ �ִּיים";‬ ‫ַּב�ַּח ּ �ִּיים‪ָּ ,‬כ ְ�ְּת ֵֵבנּוּ ֵ‬ ‫ְלְ ַַח ּ �ִּיים‪ֶֶ ,‬מֶלֶ ְך ָָח ֵֵפץ ַ‬ ‫לו‪ .‬ביום הדין כי מלפניו משפטינו יצא לזכות‪.‬‬ ‫צּוָּריו ְַּב�ַּר ֲֲח ִִמים‬ ‫בקשה נוספת‪ ,‬מבקשים‪ִ"ִ :‬מי ָָכמֹוֹ ָך ָָאב ָָה ַַר ֲֲח ָָמן‪ ,‬זֹוֹ ֵֵכר ְיְ ָ‬ ‫גכ‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬אם אדם התענה פעם א' תענית חלום בראש השנה‪ ,‬יתענה כל ימיו באותו יום של ראש השנה – א' או ב' דראש השנה‪.‬‬ ‫גי‬ ‫שאמר‬ ‫דעלא – ה"פשת תנש – הקעצ לש החוכ‬ ‫ברוך‬ ‫אומרים חז"ל (מסכת סנהדרין מג‪ ,‬ב) – בשעה שאמר הקב”ה ליהושע‬ ‫א"כ באה בפרשת כי תבוא‪ ,‬ללמד אותנו אורחות מוסר ודרך‬ ‫(יהושע ז‪-‬יא) חטא ישראל‪[ ...‬וגם לקחו מן החרם]‪ ,‬אמר לפניו יהושע‪:‬‬ ‫חיים; אדם לא יכול להגיש 'בקשה' לפני הקב"ה‪ ,‬מבלי שאמרת לו‬ ‫רבש”ע מי הוא זה שחטא? אמר ליה הקב"ה‪ :‬וכי דילטור [מלשין]‬ ‫קודם כל 'תודה רבה' על השנה החולפת שהוא נתן לך – והשאלה‬ ‫אני? ֵלֵ ך הפל גורלות וכך תמצא את החוטא‪ .‬הלך יהושע והפיל‬ ‫שנשאלת היא‪ ,‬מה המיוחד ב'תודה רבה' הזאת?‬ ‫גורלות ונפל הגורל על ָָעכן‪ .‬משראה עכן שעלה בגורל‪ ,‬אמר לו‬ ‫מובא בספר מעשה הגדולים (אות יז‪ ,‬יחוד הקדושה) – מצאתי כתוב‬ ‫ליהושע‪ :‬יהושע‪ ,‬בגורל אתה בא עלי להרשיעני ולהרגני? כיצד‬ ‫מטהרת יה"ק להמקובל האלהי הרב החסיד כמוהר"ר דוד שירירו‬ ‫יכול אתה להרגני על פי גורל בלא עדים? יכול אני להוכיח שאי‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬והובא בספר מועדי רגל‪ ,‬ובספר מועד לכל חי לרה"ג חיים‬ ‫אפשר להסתמך על גורל‪ .‬אתה ואלעזר הכהן שני גדולי הדור‬ ‫פלאג'י זצוק"לדכ‪ ,‬שבערב ראש השנה יקרא פרשת 'והיה כי תבוא'‬ ‫אתם‪ ,‬אם אני מפיל עליכם גורל‪ ,‬ודאי שעל אחד מכם הוא נופל‪.‬‬ ‫מתחילה עד 'והגר אשר בקרבך'‪ ,‬וכל הקורא ספר זה מעביר הקב"ה‬ ‫וברור שאין הדבר מוכיח שמי שעלה בגורל באמת אשם‪ .‬כיצד‬ ‫כרוז ואומר "גביתי מאדם זה כל החובות ומוחל על חטאיו ויסיים‬ ‫אם כן ברור לך שהגורל שאתה הטלת מוכיח שאני אשם? אמר‬ ‫בעוד השמש על הארץ‪ .‬וידוע דאית ז' מרומים‪ ,‬ונוטל הקב"ה‬ ‫לו יהושע‪ :‬בבקשה ממך‪ ,‬אל תוציא לעז על הגורלות לומר שאינם‬ ‫נשמת זה האדם ממש ומקריבה על גבי ז' הרקיעין ואומר הרי‬ ‫אמת‪ ,‬שהרי עתידה ארץ ישראל שתתחלק בגורל‪ ,‬שנאמר (במדבר‬ ‫הוא טהור וקבלתי כל חובותיו כפליים בכל חטאתיו‪...‬‬ ‫כו‪-‬נה) אך בגורל יחלק את הארץ‪ .‬לכן תן תודה (התוודה על עוונך)‪.‬‬ ‫אדם אומר י"א פסוקים ונכנס למצב של מחילת עוונות – זה‬ ‫ממשיך הנביא ואומר‪( :‬שם יט) ַוַ �ֹּי ֶ‬ ‫ֹאֶמר ְיְ הֹוֹ � ֻֻׁש ַַע ֶֶאל ָָע ָָכן ְ�ְּבִנִ י ִׂש�ִ ים‬ ‫פשוט דבר שהוא פלא! והרי ידוע שתהליך התשובה זה חרטה‬ ‫ָנָ א ָָכבֹוֹ ד ַלַ ה' ֱֱאֹל ֵֵֹהי ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל ְְו ֶֶתן לֹוֹ תֹוֹ ָָדה ְְו ַַה ֶ �ֶּגד ָנָ א ִלִ י ֶֶמה ָָעִׂש�ִ ָיָת‬ ‫וידוי וקבלה לעתיד – אז איך יכול להיות שאמירת י"א פסוקים‬ ‫ַַאל ְ�ְּת ַַכ ֵֵחד ִִמ ֶ�ֶּמ ִ �ִּני‪.‬‬ ‫מאפס לך את המונה של העבירות?!‬ ‫אומר רש"י – שים נא כבוד‪ .‬התחיל להוציא לעז על הגורל‪,‬‬ ‫חשבתי לומר‪ ,‬שכאשר אדם אומר 'תודה רבה'‪ ,‬זה מביא אותו‬ ‫אמר לו‪ :‬בגורל אתה בא עלי‪ ,‬אתה ואלעזר הכהן גדולי הדור אתם‪,‬‬ ‫לרגשי חרטה על מעשיו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אנחנו אומרים בסליחות 'הנשמה‬ ‫הטל הגורל על שניכם‪ ,‬ויפול על האחד‪ .‬אמר לו‪ :‬שים נא כבוד‪,‬‬ ‫לך והגוף שלך' – הנשמה והגוף הם של הקב"ה;‬ ‫בבקשה ממך‪ ,‬אל תוציא לעז על הגורלות שבו עתידה הארץ ליחלק‪.‬‬ ‫בואו נאמר שיש לכם דוד מיליונר‪ ,‬שהחליט לתת לכם ג'יפ‬ ‫ולמה אמר לו יהושע 'ותן לו תודה' דוקא? אלא 'תודה' מלשון‬ ‫טויוטה חדש עם דלקןהכ והוא אומר לכם בפירוש "אני מרשה‬ ‫וידוי‪ .‬ברגע שאדם אומר 'תודה רבה' מגיע להתוודות בפני הקב"ה‬ ‫לך לנסוע לאיפה שאתה רוצה – רק דבר א'‪ ,‬את יעקב אל תיקח‬ ‫– ואיפה זה כתוב?‬ ‫באוטו ואל תשאל שאלות – הבנת?!"‬ ‫כשבית המקדש היה קיים‪ ,‬היו מביאים 'קרבן תודה' – על מה?‬ ‫"בסדר דוד‪ .‬אמרת – אמרת!"‬ ‫עוברי ימים‪ ,‬הולכי מדבריות‪ ,‬חבוש בבית האסורים וחולה שנתרפא;‬ ‫מה יקרה אם הדוד יגלה שבכל יום מחכה אדון יעקב בתחנה‪,‬‬ ‫אומר המדרש (תנחומא‪ ,‬צו‪ ,‬אות ו) – ִִאם ַַעל ּתֹּוֹ ָָדה ַיַ ְְק ִִר ֶיֶבּנּּוּ ְְו ִִה ְְק ִִריב‪.‬‬ ‫והאחיין שלו אוסף אותו עם הג'יפ שלו‪ ,‬למרות שהוא אסר עליו‬ ‫ְְר ֵֵאה ֵֵה ַיַאְך ַַה ָ �ָּקדֹוֹ ׁשׁ ָ �ָּברּוּ ְך הּוּ א סֹוֹ ֵלֵ ַַח ַלַ ֲֲעֹוֹ נֹוֹ ֵֵת ֶיֶהם � ֶֶׁשל ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל‪ְְ .‬ר ֵֵאה‬ ‫לקחת אותו‪ ,‬האם הוא ימשיך לו את הדלקן??? – ודאי שלא! על‬ ‫ֶֶמה ָָהיּוּ ַַמ ְְק ִִר ִיִבין ְלְ ַַה ָ �ָּקדֹוֹ ׁשׁ ָ �ָּברּוּ ְך הּוּ א‪ְְ ,‬ו ִִה ְְק ִִריב ַַעל ֶזֶ ַַבח ַַהּתֹּוֹ ָָדה‪ֶֶ .‬א ָ�ָּלא‬ ‫המקום הוא יפסיק לו את הדלקן ואת הטסט!‬ ‫ָָא ַַמר ַַה ָ �ָּקדֹוֹ ׁשׁ ָ �ָּברּוּ ְך הּוּ א‪ִִ ,‬מי � ֶֶׁש ֵ �ֵּיׁשׁ לֹוֹ � ַַּפר‪ָ ,‬יָ ִִביא � ַַּפר‪ִִ .‬מי � ֶֶׁש ֵ �ֵּיׁשׁ לֹוֹ‬ ‫ַַאִיִ ל‪ָ ,‬יָ ִִביא ַַאִיִ ל‪ִּ .‬וִּמי � ֶֶׁש ֵ �ֵּיׁשׁ לֹוֹ ֶׂש�ֶ ה‪ָ ,‬יָ ִִביא ֶׂש�ֶ ה‪ִּ .‬וִּמי � ֶֶׁש ֵ �ֵּיׁשׁ לֹוֹ יֹוֹ ָנָ ה‪,‬‬ ‫באים לקב"ה בראש השנה ומבקשים ממנו שנה טובה; אומר‬ ‫ָיָ ִִביא יֹוֹ ָנָ ה‪ִּ .‬וִּמי � ֶֶׁש ֵֵאין לֹוֹ ֶֶא ָָחד ִִמ �ָָּכל ֵֵאּלּּוּ‪ָ ,‬יָ ִִביא ֹסֶֹלֶ ת‪ִּ .‬וִּמי � ֶֶׁש ֵֵאין לֹוֹ‬ ‫הקב"ה‪ ,‬נתתי לך 'רכב' [גוף] עם דלקן [נשמה] וביטוחים‪ ,‬ומה‬ ‫ֹסֶֹלֶ ת ְְוֹל ֹא �ְְּכלּוּ ם‪ָ ,‬יָ ִִביא ְ �ְּד ָָב ִִרים‪ֶֶׁ � ,‬ש ֶ �ֶּנ ֱֱא ַַמר‪ְְ :‬קחּוּ ִִע ָ�ָּמ ֶֶכם ְ �ְּד ָָב ִִרים ְְוׁשּׁוּ בּוּ ֶֶאל‬ ‫ביקשתי ממך בסכ"ה?! שבעיניים שנתתי לך תסתכל תורה?!‬ ‫ֹאַמר � ֶֶׁשהּוּ א ְְמ ֻֻק ָ �ָּבל ומי אמר לך שהקב"ה יקבל‬ ‫ה' (הושע יד‪ ,‬ג)‪ְְ ,‬וֹת ַ‬ ‫שבאזניים שנתתי לך תשמע תורה?! שבפה שנתתי לך תלמד תורה?!‬ ‫אותו? ָָא ַַמר ַַה ָ �ָּקדֹוֹ ׁשׁ ָ �ָּברּוּ ְך הּוּ א‪ֵֵ ,‬הן‪ּ ,‬וְּנְ � ַַׁש �ְְּל ָָמה � ָָּפ ִִרים ְׂש�ְ ָָפ ֵֵתינּוּ (שם)‪.‬‬ ‫– מה בסכ"ה ביקשתי ממך???‬ ‫ׁשּׁוָּבה ִלִ ְְפֵנֵ י ַַה ָ �ָּקדֹוֹ ׁשׁ ָ �ָּברּוּ ְך הּוּ א יֹוֹ ֵֵתר ִִמן הֹוֹ ָָדָיָ ה‪ְ .‬לְ ָָכְך‬ ‫ָלָ ָ�ָּמה‪ֶֶׁ � ,‬ש ֵֵאין ְ�ְּת ָ‬ ‫ולכן אדם שבא ואומר 'תודה רבה' ואומר את הי"א פס' הללו‪,‬‬ ‫ֶנֶ ֱֱא ַַמר‪ִִ :‬אם ַַעל ּתֹּוֹ ָָדה ַיַ ְְק ִִר ֶיֶבּנּּוּ‪.‬‬ ‫זה מביא אותו להכרת טובה לבורא ית'; אם אדם הולך לירושלים‬ ‫תשובה אמיתית זה 'תודה' לקב"ה!!! אדם שיודע להגיד 'תודה‬ ‫במשך שבועיים כדי לומר 'תודה רבה' על רימון אחד; אדם צריך‬ ‫רבה' – זה וידוי!!! – וזה מה שאומר רש"י בפיוט שנתחיל לומר‬ ‫לומר 'תודה רבה' על ‪ 365‬ימים שעברו בשנה החולפת – זה לא‬ ‫במוצ"ש בסליחות‪" :‬ה' אלקי הצבאות נורא בעליונים‪ ,‬אמרת שובו‬ ‫תודה רבה שעושים בחמש דקות‪ ,‬אלא צריך לשבת כמה שעות‬ ‫בנים סרבנים בואו עדי בתודה וברננים בקשו פני בבכי ובתחנונים"‬ ‫ולהודות על כל צעד ושעל מהשנה החולפת – ממילא אמירת‬ ‫– שברגע שאדם אומר 'תודה רבה'‪ ,‬זה מביא אותו לווידוי – איך‬ ‫תודה רבה מביא את האדם לווידוי על מעשיו – ומה הראיה לזה?‬ ‫דכ‪ .‬מועד לכל חי‪ ,‬חודש תשרי סימן י"ב‪.‬‬ ‫הכ‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬אחרי שתקראו את זה‪ ,‬אל תשכחו לומר 'אמן' 😊‬ ‫די‬ ‫שאמר‬ ‫דעלא – ה"פשת תנש – הקעצ לש החוכ‬ ‫ברוך‬ ‫כותב הספורנו – הנה צעקת בני ישראל באה אלי‪ .‬שקבלתי‬ ‫יכולתי להשתמש בגוף שנתן לי הקב"ה ולחטוא איתו' – וזה עצמו‬ ‫תפילתם‪ ,‬מאחר שקראוני באמת‪ ,‬לא על דרך ויפתוהו בפיהם‪.‬‬ ‫יביא אותו להרהורי תשובה‪.‬‬ ‫בא האזנים לתורה ומסביר על איזה צעקה מדובר כאן;‬ ‫בא מביא הביכורים ואומר מקרא ביכורים‪ ,‬וכך הוא אומר –‬ ‫אומרת התורה בסוף פרשת משפטים‪( :‬שמות כד‪ ,‬ט) ַוַ ַ �ַּי ַַעל ֹמ � ֶֶֹׁשה‬ ‫(כו‪ ,‬ו) ַוַ ָ �ָּי ֵֵרעּוּ ֹא ָָֹתנּוּ ַַה �ִִּמ ְְצ ִִרים ַוַ ְיְ ַַעּנּּוּ נּוּ ַוַ ִ �ִּי ְ�ְּתנּוּ ָָעֵלֵ ינּוּ ֲֲעֹב ָָֹדה ָָק � ָָׁשה‪( :‬ז)‬ ‫ְְו ַַא ֲֲהֹרֹן ָנָ ָָדב ַוַ ֲֲא ִִביהּוּ א ְְו � ִִׁש ְְב ִִעים ִִמ �ִִּז ְְקֵנֵ י ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל‪( :‬י) ַוַ ִ �ִּי ְְראּוּ ֵֵאת ֱֱאֹל ֵֵֹהי‬ ‫ַוַ ִ �ִּנ ְְצ ַַעק ֶֶאל ה' ֱֱאֹל ֵֵֹהי ֲֲאֹב ֵֵֹתינּוּ ַוַ ִ �ִּי � ְְׁש ַַמע ה' ֶֶאת ֹקֵֹלֵ נּוּ ַוַ ַ �ַּי ְְרא ֶֶאת ָָעְנְ ֵיֵ נּוּ‬ ‫ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל ְְו ַַת ַַחת ַַרְגְ ָלָ יו �ְְּכ ַַמ ֲֲעֵׂש�ֵ ה ִלִ ְְבַנַ ת ַַה ַ�ַּס � ִִּפיר ּוְּכְ ֶֶע ֶֶצם ַַה � � ָָּׁש ַַמִיִ ם ָלָ ֹט ַַֹהר;‬ ‫ְְו ֶֶאת ֲֲע ָָמֵלֵ נּוּ ְְו ֶֶאת ַלַ ֲֲח ֵֵצנּוּ ; התורה בחרה לציין כאן‪ ,‬דוקא את ענין‬ ‫הצעקה – "ַוַ ִ �ִּנ ְְצ ַַעק ֶֶאל ה' ֱֱאֹל ֵֵֹהי ֲֲאֹב ֵֵֹתינּוּ ";‬ ‫נשאלת השאלה – ממתי יש בשמים לבנים‪ ,‬והרי אין שם‬ ‫מפעלי איטונג?!‬ ‫😊‬ ‫אומרים חז"ל (דברים רבה‪ ,‬פרשה ב‪ ,‬אות א) – ָָא ַַמר ַַר ִ�ִּבי יֹוֹ ָָחָנָ ן ֲֲעָׂש�ָ ָָרה‬ ‫כותב החזקוני – לבנת הספיר לשון לבנה‪ .‬אמר ר' עקיבא‪ :‬עבדי‬ ‫ְלְ ׁשֹׁוֹ נֹוֹ ת ִנִ ְְק ֵֵראת ְ�ְּת ִִפ ָ�ָּלה‪ְְ ,‬ו ֵֵאּלּּוּ ֵֵהן‪ַַׁ � :‬ש ְְו ָָעה‪ְְ ,‬צ ָָע ָָקהוכ‪ְ ,‬נְ ָָא ָָקה‪ִִ ,‬ר ָ �ָּנה‪ְְּ � ,‬פִגִ ָיָעה‪,‬‬ ‫ּוִּפּלּּוּ ל ְְו ַַת ֲֲחנּוִּנִ ים‪ַַׁ � .‬ש ְְו ָָעה ְְצ ָָע ָָקה‪ֶֶׁ � ,‬ש ֶ �ֶּנ ֱֱא ַַמר (שמות‬ ‫ִ�ִּבּצּּוּ ר‪ְְ ,‬ק ִִר ָיָאה‪ִ ,‬נִ ּפּּוּ ל ִ‬ ‫פרעה היו דוחקין ומכין את ישראל כדי לעשות להם תוכן לבנים‬ ‫בכפל‪ ,‬שנאמר תוכן לבנים תתנוחכ והמצרים לא היו נותנים להם‬ ‫ב‪ ,‬כג)‪ַ :‬וַ ֵ �ֵּי ָָאְנְ חּוּ ְְבֵנֵ י ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל ִִמן ָָה ֲֲעֹב ָָֹדה ַוַ ִִּיְזְ ָָעקּוּ וגו'‪ְ .‬נְ ָָא ָָקה‪ִּ� ִ ,‬דְכְ ִִתיב‬ ‫�‬ ‫תבן‪ ,‬והיו צריכים לקושש קש במדבר‪ ,‬ואותו קש היה מלא קוצים‬ ‫יָעה‪ִּ� ִ ,‬דְכְ ִִתיב (ירמיה‬ ‫(תהלים י‪ ,‬כד)‪ַ :‬וַ ִ �ִּי � ְְׁש ַַמע ֱֱאֹל ִִֹהים ֶֶאת ַנַ ֲֲא ָָק ָָתם‪ִִ .‬ר ָ �ָּנה ְּוְּפִגִ ָ‬ ‫וברקנים והיה הקש נוקב את עקביהם והיה הדם מתבוסס ומתערב‬ ‫ז‪ ,‬טז)‪ַַ :‬אל ִ�ִּת ְְת � ַַּפ ֵ�ֵּלל ְ�ְּב ַַעד ָָה ָָעם ַַה �ֶֶּזה ְְו ַַאל ִ�ִּתָֹּׂש���ֹ א ַ �ַּב ֲֲע ָָדם ִִר ָ �ָּנה ְּוְּת ִִפ ָ�ָּלה ְְו ַַאל‬ ‫בטיט‪ ,‬ורחל בת בנו של מתושלחטכ היתה הרה ללדת ורומסת‬ ‫ִ�ִּת ְְפ ַ �ַּגע ִ�ִּבי‪ִּ�ִ .‬בּצּּוּ ר ְּוְּק ִִר ָיָאה‪ִּ� ִ ,‬דְכְ ִִתיב (תהלים יח‪ ,‬ז)‪ַּ� ַ :‬ב ַ �ַּצר ִלִ י ֶֶא ְְק ָָרא ה'‪.‬‬ ‫ִנִ ּפּּוּ ל‪ִּ� ִ ,‬דְכְ ִִתיב (דברים ט‪ ,‬יח)‪ָ :‬וָ ֶֶא ְְתַנַ � ַַּפל ִלִ ְְפֵנֵ י ה'‪ִִּ � .‬פּלּּוּ ל‪ִּ� ִ ,‬דְכְ ִִתיב (תהלים קו‪,‬‬ ‫בטיט עם בעלהל עד שיצא הולד ממעיה‪ ,‬ונתערב עם המלבן‬ ‫והיתה צועקת על בנה [שמת] ועלתה צעקתה לפני כסא הכבוד‬ ‫ל)‪ַ :‬וַ ַ �ַּי ֲֲעֹמֹד � ִִּפיְנְ ָָחס ַוַ ְיְ ַַפ ֵ�ֵּלל‪ְְ .‬ו ַַת ֲֲחנּוִּנִ ים‪ִּ� ִ ,‬דְכְ ִִתיב‪ָ :‬וָ ֶֶא ְְת ַַח ַ �ַּנן ֶֶאל ה'‪ִּ .‬וִּמ �ֻֻּכ ָ�ָּלן‬ ‫וירד מיכאל ונטלוהו והעלהו לפני כיסא הכבוד ועשה אותו מלבן‬ ‫מֶׁשה ֶֶא ָ�ָּלא ִ�ִּבְלְ ׁשֹׁוֹ ן ַ�ַּת ֲֲחנּוִּנִ ים‪ָָ .‬א ַַמר ַַר ִ�ִּבי יֹוֹ ָָחָנָ ן‪ִִ ,‬מ ָ�ָּכאן ַַא ָ�ָּתה‬ ‫ֹל ֹא ִנִ ְְת � ַַּפֵלֵ ל � ֶ‬ ‫ונתנו למטה מרגליו של הקב"ה‪ .‬הוא שנאמר ְְו ַַת ַַחת ַַרְגְ ָלָ יו �ְְּכ ַַמ ֲֲעֵׂש�ֵ ה‬ ‫מֶׁשה ַַר ָ �ָּבן � ֶֶׁשל �ָָּכל‬ ‫ָלָ ֵֵמד‪ֶֶׁ � ,‬ש ֵֵאין ִלִ ְְב ִִרָיָ ה �ְְּכלּוּ ם ֵֵא ֶֶצל ּבֹּוֹ ְְר ָָאה‪ֶֶׁ � ,‬ש ֲֲה ֵֵרי � ֶ‬ ‫ִלִ ְְבַנַ ת ַַה ַ�ַּס � ִִּפיר‪ .‬פירוש לבנה שנעשית משפיר היולדת‪.‬‬ ‫ַַה ְ �ְּנ ִִב ִיִאים ֹל ֹא ָָבא ֶֶא ָ�ָּלא ִ�ִּבְלְ ׁשֹׁוֹ ן ַ�ַּת ֲֲחנּוִּנִ ים‪.‬‬ ‫אומר האזנים לתורה – הרי שעיקר שמיעת קולנו הי' מפני‬ ‫אומרת התורה‪( :‬שמות ב‪ ,‬כג) ַוַ ְיְ ִִהי ַַב ָ �ָּי ִִמים ָָה ַַר ִ�ִּבים ָָה ֵֵהם ַוַ ָ �ָּי ָָמת ֶֶמֶלֶ ְך‬ ‫קושי השעבוד והאכזריות‪.‬‬ ‫ִִמ ְְצ ַַרִיִ ם ַוַ ֵ �ֵּי ָָאְנְ חּוּ ְְבֵנֵ י ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל ִִמן ָָה ֲֲעֹב ָָֹדה ַוַ ִ �ִּיְזְ ָָעקּוּ ַוַ ַ�ַּת ַַעל � ַַׁש ְְו ָָע ָָתם ֶֶאל‬ ‫ָָה ֱֱאֹל ִִֹהים ִִמן ָָה ֲֲעֹב ָָֹדה‪( :‬כד) ַוַ ִ �ִּי � ְְׁש ַַמע ֱֱאֹל ִִֹהים ֶֶאת ַנַ ֲֲא ָָק ָָתםזכ ַוַ ִ �ִּיְזְ �ֹּכֹר ֱֱאֹל ִִֹהים‬ ‫א"כ מה הכוח שיש בצעקה הזאת?‬ ‫ֶֶאת ְ�ְּב ִִריתֹוֹ ֶֶאת ַַא ְְב ָָר ָָהם ֶֶאת ִיִ ְְצ ָָחק ְְו ֶֶאת ַיַ ֲֲעֹקֹב‪( :‬כה) ַוַ ַ �ַּי ְְרא ֱֱאֹל ִִֹהים ֶֶאת‬ ‫במוצאי שבת קודש‪ ,‬יצטרפו בני עדות אשכנז לבקשת הסליחות;‬ ‫ְ�ְּבֵנֵ י ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל ַוַ ֵ �ֵּי ַַדע ֱֱאֹל ִִֹהים‪.‬‬ ‫בני עדות אשכנז מתחילים בפיוט שנקרא ּ�'ְּבמֹוֹ ָָצ ֵֵאי ְְמ ָ‬ ‫נּוָּחה ִִקַּד ְ�ְּמנּוּ ָך‬ ‫אומר הרמב"ן – והאריך הכתוב להזכיר טענות רבות בגאולתם‪,‬‬ ‫ְּת ִ�ִּח ּ�ָּלה' – שם בא' הבתים‪ ,‬אומרים כך‪ְּ" :‬פ�ֵּנֵ ה ָנָ א ֶֶאל ַַהְּת�ָּלָ אֹוֹ ת ְְו ַַאל‬ ‫וישמע אלהים את נאקתם‪ ,‬ויזכור אלהים את בריתו‪ ,‬וירא אלהים‪,‬‬ ‫ַלַ ֲֲח ָָטאֹוֹ ת‪ַַ ,‬צֵּד�ּק צֹוֹ ֲֲע ֶֶקיָך ַַמ ְְפִלִ יא ְְפָלָ אֹוֹ ת‪ְְ ,‬קׁשֹׁוֹ ב ָנָ א ִִחּנּּוָּנָ ם ֱֱאֹל ִִֹהים ְיְ ָיָ‬ ‫וידע אלהים‪ ,‬כי ידעתי את מכאוביו (להלן ג‪ ,‬ז)‪ ,‬כי אע”פ שנשלם‬ ‫ְְצ ָָבאֹוֹ ת ִלִ �ְׁשֹׁמ ַַֹע ‪;" ...‬‬ ‫הזמן שנגזר עליהם לא היו ראויים להגאל‪ ,‬כמו שמפורש על ידי‬ ‫נשאלת השאלה – מה טמון בצעקה הזאת?‬ ‫יחזקאל (יחזקאל כ‪ ,‬ח)‪ ,‬אלא מפני הצעקה קבל תפלתם ברחמיו‪.‬‬ ‫ישנו פיוט שאומרים בכל יום – ָ'ָא ָ �ָּנא ְ�ְּבֹכ ַַֹח'‪ ,‬שחיברו ר' נחוניה‬ ‫עוד‪ ,‬אומרת התורה (שמות ג‪ ,‬ט) ְְו ַַע ָ�ָּתה ִִה ֵ �ֵּנה ַַצ ֲֲע ַַקת ְ�ְּבֵנֵ י ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל‬ ‫"ַׁש ְְו ָָע ֵֵתנּוּ ַַק ֵ �ֵּבל‪ְ � ,‬‬ ‫ּוְּׁש ַַמע ַַצ ֲֲע ָָק ֵֵתנּוּ‪,‬‬ ‫בן הקנה‪ .‬בסוף הפיוט אנו אומרים‪ַ � :‬‬ ‫ָ �ָּב ָָאה ֵֵאָלָ י ְְו ַַגם ָָר ִִא ִיִתי ֶֶאת ַַה ַ�ַּל ַַחץ ֲֲא � ֶֶׁשר ִִמ ְְצ ַַרִיִ ם ֹל ֲֲֹח ִִצים ֹא ָָֹתם;‬ ‫יֹוֹ ֵֵד ַַע ַ�ַּת ֲֲעלּוּמֹוֹ ת";‬ ‫אומר הרמב"ן – הנה צעקת בני ישראל באה אלי‪ .‬אע”פ שאמר‬ ‫נשאלת השאלה – ולמה צריך ַ�"ַּת ֲֲעלּוּמֹוֹ ת"?‬ ‫(בפסוק ז) ואת צעקתם שמעתי‪ ,‬חזר ואמר כי באה אלי‪ ,‬והנה הגיע‬ ‫ּוְּׁש ַַמע ַַצ ֲֲע ָָק ֵֵתנּוּ " – רק מי שיודע‬ ‫"ַׁש ְְו ָָע ֵֵתנּוּ ַַק ֵ �ֵּבל‪ְ � ,‬‬ ‫פשוט מאד‪ ,‬כי � ַ‬ ‫צעקתם אל כסא כבודי‪ ,‬ולא אוסיף עוד לעבוד לפרעה‪ ,‬כי מצרים‬ ‫ַ�"ַּת ֲֲעלּוּמֹוֹ ת"‪ ,‬יודע לפענח מה פשר הצעקה!‬ ‫לוחצים אותם יותר מדאי‪ .‬כענין עד לשמים הגיע (דהי”ב כח ט)‪ .‬ועל‬ ‫ודאי שצריך ביאור לדברים‪ ,‬ומי שמדבר על זה בהרחבה גדולה‪,‬‬ ‫דרך האמת‪ ,‬צעקת בני ישראל היא כנסת ישראל‪ ,‬שבאה אליו‬ ‫הוא הבאר משה מאוז'רוב בפרשת עקב‪.‬‬ ‫צועקת‪ ,‬כדרך הכצעקתה הבאה אלי (בראשית יח כ”א)‪ .‬ושם רמזתי‪.‬‬ ‫וכ‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬אם אינני טועה‪ ,‬אני חושב שהפעם הראשונה שמופיעה המלה 'צעקה' בתורה זה אצל בתו של לוט‪ ,‬שנאמר (בראשית יח‪ ,‬כא) ַַה �ְְּכ ַַצ ֲֲע ָָק ָָתּהּ ַַה ָ �ָּב ָָאה ֵֵאַלַ י‬ ‫ָָעׂשּׂוּ �ָָּכָלָ ה – הצעקה שלה עלתה עד למעלה‪ ,‬וירד הקב"ה ובית דינו לראות מה נעשה למטה – ללמדנו‪ ,‬עד כמה גדולה מעלת הצעקה!‬ ‫זכ‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬פירש"י‪ :‬נאקתם‪ .‬צעקתם‪.‬‬ ‫חכ‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬כותב תוספות השלם – על הפס' (שמות ה‪ ,‬ח) ְְו ֶֶאת ַַמ ְְת �ֹּכֶֹנֶ ת ַַה �ְְּל ֵֵבִנִ ים ֲֲא � ֶֶׁשר ֵֵהם ֹעִֹׂש�ִ ים‪ .‬מתכנת לית מתכו"ן ת' הוסיף על כל אחד לעשות ת' לבנים וזהו‬ ‫מתכו"ן ת'‪.‬‬ ‫ׁשּׁוֶּתַלַ ח ִִמ � ְְׁש � ַַּפ ַַחת ַַה � � ֻֻּׁש ַַתְלְ ִִחי‬ ‫טכ‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬גירסה אחרת סוברת‪ ,‬שזו היתה רחל בת שותלח – שהיה מבני אפרים‪ ,‬כמ"ש (במדבר כו‪ ,‬לה) ֵֵא ֶ�ֶּלה ְְבֵנֵ י ֶֶא ְְפ ַַרִיִ ם ְלְ ִִמ � ְְׁש � ְְּפֹח ָָֹתם ְלְ ֶ‬ ‫וגו'‪.‬‬ ‫ל‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬שהיתה מכינה את הטיט ביחד עם בעלה‪.‬‬ ‫וט‬ ‫שאמר‬ ‫דעלא – ה"פשת תנש – הקעצ לש החוכ‬ ‫ברוך‬ ‫את המלים מפיו ַַהאי ְְצלֹוֹ ָָתא � ְְׁשֵלֵ ָיָמ ָָתא זו התפילה המושלמת ביותר‬ ‫למדנו בפרשת כי תצא‪ ,‬מהו ההבדל בין אם אדם צועק או לא;‬ ‫ְ �ְּד ִִהיא ְ�ְּבִלִ ָ �ָּבא שזו תפלה היוצאת מהלב‪ּ ,‬וְּלְ עֹוֹ ָלָ ם ָלָ א ַַה ְְד ָָרא ֵֵר ָיָקַנַ ָ �ָּיא‬ ‫אם אדם חוטף אישה בתוך העיר‪ ,‬אומרת הגמרא שהורגים את‬ ‫ולעולם לא חוזרת ריקם‪ָָ .‬א ַַמר ִִר ִ�ִּבי ְיְ הּוּ ָָדה‪ְּ� ְ ,‬גדֹוֹ ָלָ ה ְְצ ָָע ָָקה‪ְְׁ � ,‬שקֹוֹ ֵֵר ַַע ְ �ְּגַזַ ר‬ ‫שניהם – ולמה? את האיש בגלל שהוא עשה את אותו מעשה‪,‬‬ ‫ִ �ִּדינֹוֹ � ֶֶׁשל ָָא ָָדם ִִמ �ָָּכל ָיָ ָָמיו‪ִִ .‬ר ִ�ִּבי ִיִ ְְצ ָָחק ָָא ַַמר‪ְּ� ְ ,‬גדֹוֹ ָלָ ה ְְצ ָָע ָָקה‪ֶֶׁ � ,‬שּמֹּוֹ � ֶֶׁשֶלֶ ת‬ ‫ואת האישה כיון שהיא לא צעקה‪ .‬אבל אם הוא מצא אותה‬ ‫ַַעל ִִמ �ַַּדת ַַה ִ �ִּדין � ֶֶׁשל ַַמ ְְעָלָ ה‪ִִ .‬ר ִ�ִּבי יֹוֹ ֵֵסי ָָא ַַמר‪ְּ� ְ ,‬גדֹוֹ ָלָ ה ְְצ ָָע ָָקה‪ֶֶׁ � ,‬שּמֹּוֹ � ֶֶׁשֶלֶ ת‬ ‫בשדה – את האיש הורגים ולאישה לא עושים דבר – ולמה? כי‬ ‫ָ �ָּבעֹוֹ ָלָ ם ַַה �ֶֶּזה ָּוָּבעֹוֹ ָלָ ם ַַה ָ �ָּבא‪.‬‬ ‫אומרת התורה‪( :‬דברים כב‪ ,‬כז) ָָצ ֲֲע ָָקה ַַה ַ �ַּנ ֲֲע ָָרה ַַה �ְְּמֹא ָָֹרָׂש�ָ ה ְְו ֵֵאין מֹוֹ � ִִׁש ַיַע‬ ‫עוד‪ ,‬כותב הזוה"ק (ח"ב עמ' שנ"ד) – צעקה ושועה במה הם נבדלים‪,‬‬ ‫ָלָ ּהּ – משערים שאדם שנמצא במצב כזה – צועק‪.‬‬ ‫א"ר יצחק‪ ,‬אין לך שועה אלא בתפלה‪ ,‬שנאמר שמעה תפלתי ה'‬ ‫ממילא‪ ,‬הצעקה יכולה להציל את האדם ממוות‪.‬‬ ‫ושועתי האזינה וכן אליך ה' שועתי‪ ,‬וכן שועתי אליך ותרפאני‪,‬‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת ראש השנה טז‪ ,‬ב) – וא”ר יצחק‪ :‬ד' דברים‬ ‫צעקה פירושו שצועק ואינו אומר כלום (דהיינו בלי דיבורים)‪ .‬אמר‬ ‫מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן‪ :‬צדקה צעקה שינוי השם ושינוי‬ ‫ר' יהודה הלכך גדולה צעקה מכולן‪ ,‬שצעקה הוא בלב‪ ,‬זה שאמר‬ ‫מעשה‪ .‬צדקה דכתיב (משלי י‪-‬ב) וצדקה תציל ממות‪ .‬צעקה דכתיב‬ ‫צעק לבם אל ה'‪ ,‬וזו קרובה להקב"ה יותר מתפלה ואנחה‪ ,‬שכתוב‬ ‫(תהילים קז‪-‬כח) ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקותיהם יוציאם‪ .‬שינוי‬ ‫כי אם צעוק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו‪( .‬צעקה שאין בו התגלות‬ ‫השם דכתיב (בראשית יז‪-‬טו) שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי‪,‬‬ ‫רק בלב הצועק אין בו אחיזה למקטרגים‪ ,‬וגם הוא מקובל יותר מאנחה‪ ,‬שהוא מגלה‬ ‫כי שרה שמה וכתיב וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן הרי‬ ‫רק במחשבת הנאנח)‪...‬‬ ‫שבשינוי שמה זכתה ללדת‪ .‬שינוי מעשה דכתיב (יונה ג‪-‬י) וירא‬ ‫בא הרב חיים זייטשיק בספרו מעייני החיים‪ ,‬פרשת בהעלותך‬ ‫האלהים את מעשיהם‪ ,‬וכתיב (יונה ג‪-‬י) וינחם האלהים על הרעה‬ ‫ואומר רעיון נפלא;‬ ‫אשר דבר לעשות להם ולא עשה‪ .‬ויש אומרים אף שינוי מקום‬ ‫אומרת התורה‪( :‬במדבר יב‪ ,‬יג) ַוַ ִ �ִּי ְְצ ַַעק ֹמ � ֶֶֹׁשה ֶֶאל ה' ֵלֵ אֹמֹר ֵֵאל ָנָ א‬ ‫דכתיב (בראשית יב‪-‬א) ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך‪ ,‬והדר‬ ‫ְְר ָָפא ָנָ א ָלָ ּהּ ;‬ ‫ושוב כתוב בפס' הבא‪ :‬ואעשך לגוי גדול הרי שבשינוי מקומו יזכה‬ ‫אברהם להוליד בן אחרי עשרות שנים שהיה עקר‪.‬‬ ‫אומר רש"י – לאמר‪ .‬מה תלמוד לומר‪ ,‬אמר לו השיבני אם‬ ‫אתה מרפא אותה אם לאו‪ ,‬עד שהשיבו ואביה ירק ירק וגו'‪.‬‬ ‫עמוד קודם לכן‪ ,‬אומרת הגמרא – דא”ר יצחק‪ :‬יפה צעקה לאדם‬ ‫כותב הרב זייטשיק – י"ל לשם מה היה צריך משה לתשובה‪,‬‬ ‫בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין‪.‬‬ ‫ומשום מה מדבר משה העניו בנימה תקיפה כזו ובהרגשה של‬ ‫א"כ לשיטת ר' יצחק צעקה יפה קודם גזר דין ובין לאחר גזר‬ ‫בן ביתו של הקב"ה‪ ,‬שמצא כאן מקום לנצל את כוחו ולהשתמש‬ ‫דין‪ .‬לכאורה אתה אומר‪ ,‬שתפילה עוזרת קודם גזר דין‪ .‬לאחר‬ ‫בעדותו של הקב"ה עליו‪ ,‬שקרא לו עבד נאמן בכל ביתו‪ .‬משה‬ ‫גזר דין אתה צריך לעשות תפילת רבים אולי זה יעזור במשהו‪.‬‬ ‫העניו שינה כאן לשונו והוא תובע תשובה מיידית מהקב"ה?‬ ‫אומר המהרש"א‪ ,‬זה פירוש דבריו של ר' אמנון ממגנצא בפיוטו‪:‬‬ ‫ונ"ל "ויצעק משה אל ה”"‪ ,‬צעקה היא מעשרה לשונות של תפלה‪,‬‬ ‫ׁשּׁוָּבה ְּוְּת ִִפ ָ�ָּלה ְּוְּצ ָָד ָָקה‬ ‫"ּוְּת ָ‬ ‫'ונתנה תוקף'‪ .‬שם בסוף הפיוט‪ ,‬הוא כותב‪ְ :‬‬ ‫והיא יותר חזקה מכל התפילות‪.‬‬ ‫מעבירים את רע הגזרה"; תשובה זה שינוי המעשה‪ ,‬צדקה – מובן‪,‬‬ ‫כאשר אדם צועק‪ ,‬אות וסימן שכאבו חזק‪ ,‬שאי אפשר לבטאו‬ ‫שצדקה תציל ממות‪ ,‬ותפילה זו צעקה שמשנה את גזר הדין‪.‬‬ ‫במלים‪ ,‬גדולה צעקה‪ ,‬שצעקה היא בלב‪ ,‬הה"ד "צעק לבם אל ה'"‪,‬‬ ‫באים חז"ל הקדושים ואומרים לנו‪ ,‬יש תפילה שעושה פירות‬ ‫וזוהי קרובה להקב"ה יותר מן התפלה ואנחה‪" .‬האי מאן דצלי ובכי‬ ‫אחרי מאה שנה‪ ,‬יש תפילה שעושה פירות לאחר תשעים שנה‪,‬‬ ‫וצעיק עד דלא יכול למרחיש בשפתיה‪ ,‬האי צלותא שלימתא‪,‬‬ ‫יש תפילה שעושה פירות לאחר שמונים שנה ויש תפילה שעושה‬ ‫ולעולם לא הדר ריקינא‪" .‬לפי שצעקו בני ישראל על הים‪ ,‬שנאמר‬ ‫פירות לאחר שלשה ימים ויש תפילה שעושה פירות מיד;‬ ‫'ויצעקו בני ישראל'‪ ,‬שמע הקב"ה תפלתם" [שמו"ר כא‪ ,‬א]‪.‬‬ ‫אומר המדרש שמואל (פרשה ד) – יש תפלה שהיא נענית למאה‬ ‫"ויזעק יהושפט‪ ,‬והשם ית' עזרו‪ ,‬ויסיתם אלקים ממנו‪ .‬מלמד‬ ‫שנה מאברהם‪ ,‬ואברהם בן מאת שנה‪ ,‬יש תפילה שהיא נענית‬ ‫שהיה יהושפט ראוי ליהרג באותה שעה‪ ,‬ובשכר שזעק תלה לו‬ ‫לתשעים שנה משרה‪ ,‬ואם שרה הבת תשעים שנה תלד‪ ,‬יש תפלה‬ ‫הקב"ה שבע שנים ועלתה מנין מלכותו לבניו" [ילקו"ש מ"א‪ ,‬כב]‪.‬‬ ‫שהיא נענית לשמנים שנה ממשה‪ ,‬ומשה בן שמנים שנה בלדת‬ ‫"אסתר המלכה‪ ,‬יום ראשון אמרה אלי‪ ,‬יום שני אמרה אלי‪,‬‬ ‫אותם‪ ,‬יש תפלה שהיא נענית לחמשים שנה משמואל‪ ,‬שאמרה‬ ‫שלישי צעקה בקול גדול אלי אלי למה עזבתני" [ילקוט תהלים‬ ‫ומבן חמשים שנה וגו'‪ ...‬יש תפלה שהיא נענית לשלשים שנה‬ ‫כד‪ ,‬תרפ"ה]‪.‬‬ ‫מיוסף‪ ,‬ויוסף בן שלשים שנה‪ ,‬יש תפלה שהיא נענית לשלשה‬ ‫צעקה היא דרגה עילאה שיוצאת מן הלב עמוק בכמה גניחות‪.‬‬ ‫ימים מיונה‪ ,‬ויהי יונה במעי הדגה שלשה ימים ושלשה לילות‪,‬‬ ‫מלוה בדם וזיעה שמתקבלת היא בשמים‪ ,‬וזהו שהיה אצל משה‬ ‫יש תפלה שלא הספיקה לצאת מפי אומרה עד שנענית ממשה‪,‬‬ ‫רבינו‪ ,‬שכואב היה לבו על צער ועלבון אחותו מרים‪ ,‬ויותר מזה‬ ‫ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי ‪...‬‬ ‫היה כואב לו‪ ,‬שבגללו ובעבורו נכשלה ונענשה‪ .‬תפלתו של משה‬ ‫כותב הזוהר הקדוש (שמות דף כ‪ ,‬ע"א) – ָ�ָּתנּוּ ַַר ָ �ָּבָנָ ן‪ַַ ,‬האי ַַמאן ְ �ְּד ַַצ ֵ�ֵּלי‬ ‫היתה עולה עד ל'צעקה'‪ ,‬שהיא מתוך צער וכאב הלב‪...‬‬ ‫ָּוָּב ֵֵכי ְְו ָָצ ִִעיק‪ַַ ,‬עד ָלָ א ָיָ ִכִ יל ְלְ ִִמ ְְר ָָחׁשׁ ְ�ְּבִׂש�ִ ְְפָוָ ֵוֵתיּהּ עד שלא יכול להוציא‬ ‫זט‬ ‫שאמר‬ ‫דעלא – ה"פשת תנש – הקעצ לש החוכ‬ ‫ברוך‬ ‫בהרהור ולפני מותו‪ ,‬בכל זאת מעלה יש בה לפי שמוכיחה על‬ ‫הצעקה היא שיא דרגת התפלה‪ ,‬ואף ששערי תפלה ננעלו‪ ,‬שערי‬ ‫טהרת פנימיותו של האדם‪.‬‬ ‫דמעות לא ננעלו‪ ,‬ומה פירוש שערי דמעות? אלו הן תפלה וצעקה‬ ‫חזקה ויותר עמוקה שהיא יוצאת מן הלב‪ ,‬שהיא מלווה דמעות וזו‬ ‫וסמוכין לדברינו נמצא בפירש"י (שיר השירים ב' י"ד) עה"כ‪ :‬יונתי‬ ‫שבוקעת רקיעים‪.‬‬ ‫בחגוי הסלע בסתר המדרגה‪ ,‬הראיני את מראיך השמיעיני את קולך‬ ‫"זה נאמר על אותה שעה שרדף פרעה אחריהם והשיגם חונים‬ ‫בא הבאר משה מאוז'רוב בפרשת בשלח ואומר דבר נפלא –‬ ‫על הים‪ .‬ואין מקום לנוס לפניהם מפני הים‪ ,‬ולא להפנות מפני‬ ‫"מה תצעק אליי וכו'" ביאור דבריהם הוא כי צעקה משמעותה כמו‬ ‫חיות רעות וכו'‪ .‬אמר לה הקב"ה הראיני את מראיך – את כשרון‬ ‫שאמרו בזוה"ק (ח"ב הנ"ל)‪ ,‬גדולה צעקה וכו' שהיא בלב כדכתיב (איכה‬ ‫פעולתך‪ ,‬למי את פונה בעת צרה‪ ,‬השמיעני את קולך ויצעקו בני‬ ‫ב' יח) צעק לבם אל ה' כלומר‪ ,‬חשיבות הצעקה הוא בזה שנובעת‬ ‫ישראל אל ה'‪ .‬ומקור לדבריו הוא (שמות רבה פכ"א) הרי מפורש‬ ‫מפנימיות האדם‪ ,‬משורש חיותו שבלב‪ ,‬שהוא המקום הפנימי ביותר‬ ‫שהפניה בעת צרה מבטאת את צורתם האמיתית של ישראל‪ ,‬שאף‬ ‫שבאדם‪ ,‬לפיכך יש בזה מעלה וחשיבות כשהנקודה הטמונה בלב‬ ‫שהיו קטרוגים עליהם הללו עובדי עבודה זרה (שם) הרי כשצעקו‬ ‫מתעוררת בעת צרה לבקש רחמים‪.‬‬ ‫אל ה' הוכח שבפנימיות לבם שלמים הם עם קונם לפי שבעת‬ ‫הא למה זה דומה‪ ,‬למארז"ל (כלים פי"ז מי"ג) כל שבים טהור‬ ‫צרתם נתעוררה נקודת חיותם בפנימיות הלב "צעקה בלב השי"ת"‪.‬‬ ‫חוץ מכלב המים מפני שהוא בורח ליבשה‪ ,‬ופירש הר"ש "כל מה‬ ‫עכ"ד בפרשת בשלח‪.‬‬ ‫שיש ביבשה יש בים‪ ,‬וחית הים ובהמת הים אין אחד מהם בורח‬ ‫ליבשה כשרוצים לצודם‪ ,‬רק הכלב לבדו‪ ,‬הלכך הוי בכלל בהמות‬ ‫בפרשת עקב‪ ,‬שם מדברת התורה על עבודת התפילה‪ ,‬מוסיף‬ ‫היבשה" ותמוה שבגלל דבר זה כבר נהיה טמא‪ ,‬אף שבעצם טהור‬ ‫הבאר משה ואומר – נמצינו למדים‪ ,‬כי הצעקה היא הביטוי החזק‬ ‫הוא בהיותו בים‪ ,‬ומוכח שדבר זה אות חותך הוא שמקורו ושרשו‬ ‫ביותר שיש לו לאדם‪ ,‬מכל עשרה לשונות נקראת בהם תפלה‬ ‫אינו הים אלא היבשה‪ ,‬ולפיכך הוא בעצם טמא‪ ,‬כי בעת צרה‬ ‫(דברים רבה פ"ב א') שהרי אמרו צעקה גדולה מכולן שצעקה היא‬ ‫הוא המבחן לאן הוא פונה‪ ,‬וכשרואים שכלב הים נס ליבשה‪ ,‬סימן‬ ‫בלב‪ ,‬כלומר‪ ,‬מחמת שהצעקה נובעת מעומק הלב‪ ,‬לכן היא מתקבלת‬ ‫מובהק הוא ששרשו ביבשה וממילא דינו ככלב היבשה שהוא טמא‪.‬‬ ‫ורצויה ביותר‪.‬‬ ‫נמצא שעת צרה היא שעת מבחן‪ ,‬ולפיכך איש ישראל למרות‬ ‫והנה מהות הצעקה היא בניגוד למה שרגילים לכנות בשם‬ ‫שאינו כל כך הגון‪ ,‬אך כשרואים שבעת שצר לו נס הוא אל‬ ‫'צעקה'‪ ,‬כי הצעקה אינה כמו שבני אדם חושבים קול גדול וחזק‪,‬‬ ‫השי"ת‪ ,‬א"כ מוכח שבעצם טהור הוא אלא שסיבות שונות גרמו‬ ‫אלא צעקה חרישית הנובעת מעומק הלב ובוקעת רקיעים בקולה‬ ‫לו שיסטה מהדרך‪ ,‬לפי שבזה שהוא נס אל השי"ת הרי זו הוכחה‬ ‫הפנימי‪ .‬ובזה נבין מה שיסד רבי נחוניא בן הקנה בתפלת 'אנא‬ ‫שהפנימיות שבו‪ ,‬זו המתעוררת בעת צרה מפחד החיות שבה‪ ,‬היא‬ ‫בכח' – שועתנו קבל ושמע צעקתינו יודע תעלומות‪ .‬ולכאורה‪ ,‬אם‬ ‫שלימה עם השי"ת‪ ,‬ודבר זה קובע ומכריע שנפשו של אדם נוטה‬ ‫יש כאן צעקה מה ענינה ליודע תעלומות‪ ,‬והרי הצעקה היא בקול‬ ‫לטוב כדוגמת ההלכה (הנ"ל) שכלב הים טמא‪ ,‬לפי שנקודת חיותו‬ ‫גדול‪ ,‬ואינה בגדר תעלומה‪.‬‬ ‫מושכת אותו אל היבשה‪.‬‬ ‫אמנם לפי האמור יובן היטב‪ ,‬כי באמת צעקה היא בלב‪ ,‬ולפיכך‬ ‫ותראה שזוהי כוונת הכתוב (ירמיה טז‪ ,‬יט) ה' עוזי ומעוזי ומנוסי‬ ‫רק היודע תעלומות הוא המכיר בה והשומע אותה‪ ,‬ועל כך אנו‬ ‫ביום צרה‪ ,‬היינו מה שהשי"ת הוא מנוסי בעת צרה‪ ,‬מוכיח שהוא‬ ‫מבקשים 'שועתנו קבל ושמע צעקתינו' – זו שהיא נובעת מעומק‬ ‫עוזי ומעוזי והנני דבוק ומקושר אליו בפנימיות לבי‪ ,‬וזה גם הכוונה‬ ‫הלב‪ ,‬שהרי אתה לבדך 'יודע תעלומות'‪ ,‬והנך יודע ושומע צעקתינו‬ ‫במ"ש (תהלים נט‪ ,‬יז) כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי‪ ,‬וזה שמצינו‬ ‫שהיא באמת נסתרת ונעלמת מעין כל‪ ,‬ולכן מופנית היא אך ורק‬ ‫בפירוש המשניות לרמב"ם (ר"ה פ"ד מ"ט) העובר לפני התיבה ביו"ט‬ ‫אליך בלבד‪ ,‬כי אתה הוא יודע תעלומות‪...‬‬ ‫של ר"ה וכו' לפי שהם ימי עבודה והכנעה ופחד ומורא מהשם‬ ‫ועד היכן הדברים מגיעים נראה ממה שאמרו (ר"ה טז‪ ,‬א) יפה‬ ‫ויראה ממנו ומברח ומנוס אליו" היינו שבימים אלו ששורר בהם‬ ‫צעקה לאדם בין קודם גזר דין‪ ,‬בין לאחר גזר דין‪ ,‬ופירשו התוספות‬ ‫הפחד ואימת הדין‪ ,‬אזי 'מברח ומנוס אליו' כמו שרואים שיש‬ ‫(שם י"ז‪ ,‬ב ד"ה י"ג מדות בהגה"ה) "אבל חנון הוא שחונן בעת הדחק לגאול‬ ‫התעוררות באותם הימים‪ ,‬ובזה מוכח שישראל קדושים הם בעצם‬ ‫הצועק‪ ,‬כדכתיב (ישעיה ל‪ ,‬יט) חנון יחנך לקול זעקך‪ ,‬ומדה זו כביכול‬ ‫טובים‪ ,‬שהרי נקודת חיותם בעת שצר לה‪ ,‬מנוסה ובריחתה היא‬ ‫שבעל כח יש לו לחון על הצועק אף שלא כדין‪ ,‬כדכתיב (שמות‬ ‫רק אליו‪.‬‬ ‫כ"ב כ"ו) והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני‪ ,‬כלומר‪ ,‬אע"פ‬ ‫והוא שאמרו בזוה"ק (ח"ג – ר"כ‪ ,‬ב') שאותם שהרהרו בתשובה‬ ‫שבדין בא העבוט לידך‪ ,‬כי הלוית עליו מעותיך‪ ,‬אף על פי כן‬ ‫בלבם לפני מותם‪ ,‬הצדיקים יורדים בגללם לגיהנום להעלותם‪,‬‬ ‫תשיבנו לו‪ ,‬כי אם יצעק אלי‪ ,‬המדה היא כך שאשמע צעקתו‪ ,‬לפי‬ ‫והכוונה היא כאמור כי מאחר שהרהרו בתשובה לפני מותם‪ ,‬היינו‬ ‫שחנוןאני ואיני יכול לראות בעיניו'‪.‬‬ ‫כשצר להם א"כ מוכח בעליל‪ -‬ששרשם הוא בקדושה ובעצם הם‬ ‫הרי מפורש שכוחה של צעקה הוא כה רב‪ ,‬שגם אם אינו זכאי‬ ‫טובים‪ ,‬ולפיכך יש מקום לתקן את נשמתם‪ ,‬וזה מה שאומרים‬ ‫לכך שירחמו עליו‪ ,‬למרות הכל 'חנון יחנך לקול זעקך'‪' ,‬כי אם‬ ‫בפיוט לימים הנוראים 'כי כשמך כן תהלתך וכו' – ועד יום מותו‬ ‫תצעק אלי‪ ,‬המדה היא כך שאשמע צעקתו'‪ ,‬והיינו כאמור בהיותה‬ ‫תחכה לו אם ישוב מיד תקבלו משום שהתשובה אף שהיא רק‬ ‫זי‬ ‫שאמר‬ ‫דעלא – ה"פשת תנש – הקעצ לש החוכ‬ ‫ברוך‬ ‫– לפי שצעקו בני ישראל על הים שמע הקב"ה תפלתם‪ .‬להודיעך‬ ‫שפת עומק הלב‪ ,5‬שאין כל בריה מכירה בה‪ ,‬אלא השי"ת בלבד‬ ‫כוחה של צעקה‪.‬‬ ‫יודע תעלומות‪.‬‬ ‫ונחמד ביסוד זה לבאר את הכתובים (תהלים מ"ז ב – ה) כל העמים‬ ‫בא וראה מה שביאר הרמ"ק ז"ל בסידור 'תפלה למשה' (שער‬ ‫תקעו כף הריעו לאלקים בקול רנה וגו'‪ ,‬יבחר לנו את נחלתנו‬ ‫ששי סי' שלישי בביאור התפלה 'אנשי אמונה אבדו')‪" :‬צעקה היא נגד הכתר‪,‬‬ ‫את גאון יעקב אשר אהב סלה‪ ,‬כלומר‪ ,‬עשו המתגאה בירושתו‬ ‫שועה נגד החכמה נאקה‪ ,‬נגד הבינה‪ ,‬ולהיות הצעקה המשובחת‬ ‫– 'הידיים ידי עשו' והנלוים אליו‪ ,‬עליהם נאמר‪ :‬כל העמים‬ ‫שבכולם (בחינת כתר)‪ ,‬צעקה גדולה מהכל‪ ,‬ירצה מכל התפלות‪ ,‬ושם‬ ‫תקעו כף‪ ,‬שימסרו את כל הכח שבכפם וידיהם אליו ית'‪ ,‬ואילו‬ ‫פירשו (זוה"ק שמות הנ"ל) שהצעקה הוא היות האדם מתפלל עד קצרה‬ ‫ישראל קדושים שירשו מאביהם את קול הצעקה‪ ,‬בהם נאמר‪:‬‬ ‫יד לשונו‪ ,‬שיצעק ככאב לב‪ ,‬ופירשו דהיינו‪ :‬צעק לבם אל ה'‪ ,‬וזה‬ ‫הריעו לאלקים בקול רנה‪ ,‬שהרי נחלתם היא גאותם – יעקב מתגאה‬ ‫מפני שהצעקה במקום אסיפת המחשבה‪ ,‬ותכלית התפלה שיעלה‬ ‫בירושתו‪ ,‬הקול קול יעקב‪.‬‬ ‫הצעקה מהלב‪...‬‬ ‫וזהו‪ :‬יבחר לנו את נחלתינו – ירושתם של ישראל‪ ,‬ומה היא‬ ‫ירושתם – את גאון יעקב‪ ,‬שבה מתגאה יעקב‪ ,‬שירש את הקול‬ ‫ומה שכתב 'שהצעקה במקום אסיפת המחשבה'‪ ,‬היינו כיון‬ ‫והצעקה בברכתו מאביו‪ ,‬שהרי נחלתם של ישראל אהובה לפניו‬ ‫שצעקה היא מבחינת 'כתר' וכמ"ש (זוהר חדש מ"ד ב') דרגא סתימאה‬ ‫ית'‪ ,‬יותר מירושת עשו‪ ,‬ולפיכך‪ :‬אשר אהב סלה – הקב"ה אוהב‬ ‫עילאה דכל מחשבתן ביה תליין‪ ,‬ומשם נובעת הצעקה‪ ,‬שהוא‬ ‫ירושתם זו – הקול – לנצח‪ ,‬כמ"ש (עירובין נד‪ ,‬א) כל מקום שנאמר‬ ‫המקוםשממנו מקור המחשבות‪ ...‬ומאחר שצעקה היא בסוד תשובה‬ ‫סלה אין לו הפסק עולמית‪.‬‬ ‫עלאה כאמור‪ ,‬שהיא בגדר תשובה מאהבה‪ ,‬לכן מצינו ב'אור החמה'‬ ‫בשם רבינו הרמ"ק ז"ל "מי שזכה לצעקה זדונות נעשו לו כזכיות'‪,‬‬ ‫ולפי זה גם יתפרש הכתוב (שם פס' ד) ידבר עמים תחתינו ולאומים‬ ‫שהרי בתשובה מאהבה אמרו (יומא פו‪ ,‬ב) זדונות נעשות לו כזכיות‪.‬‬ ‫תחת רגלינו‪ ,‬היינו מאחר שהקב"ה אוהב נחלתם זו של ישראל‬ ‫ומה שאמר 'מי שזכה לצעקה'‪ ,‬הכוונה היא‪ ,‬כי כדי להגיע למדריגה‬ ‫– הקול קול יעקב – לפיכך הוא מדביר עמים תחתינו ולאומים‬ ‫של צעקה שהיא מעומק הלב‪ ,‬צריכים זכות‪ ,‬ואילו לצעוק בפה‬ ‫תחת רגלינו [ועוד כיון שעד הגאולה העתידה משתמשים האומות‬ ‫יכול כל אחד‪ .‬על כל פנים מוכח מדבריו עד כמה נעלית וחשובה‬ ‫בכפיהם לאכזריות ורציחה‪ ,‬ועוד שמתגאים במעשיהם אלו]‪ ,‬והמבחן‬ ‫הצעקה בתפלה‪ ,‬שאינה חוזרת ריקם‪.‬‬ ‫לכך הוא בעת תקיעת שופר‪ ,‬כמ"ש (ויקר"ר פכ"ט ד') עה"כ (שם פ"ט ט"ז)‬ ‫אשרי העם יודעי תרועה‪ ,‬וכי אין אומות העולם יודעים להריע‪,‬‬ ‫וכעת יובן לנו מה שאמרו (שמות רבה פכ"א א') עה"כ (שמות יד‪ ,‬טו)‬ ‫כמה קרנות יש להן וכו'‪ ,‬ואמרת‪ :‬אשרי העם יודעי תרועה‪ ,‬אלא‬ ‫ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי‪ ,‬הה"ד (תהלים ל"ד י"ח) צעקו וה'‬ ‫שהן (ישראל) מכירין לפתות את בוראן בתרועה‪ ,‬והוא עומד מכסא‬ ‫שמע – מהו כן‪ ,‬אלא שתי ירושות הנחיל יצחק לשני בניו‪ ,‬הנחיל‬ ‫דין לכסא רחמים‪ ,‬ומתמלא עליהם רחמים‪.‬‬ ‫ליעקב הקול‪ ,‬וכן הוא אומר (בראשית כז‪ ,‬כב) הקול קול יעקב‪ ,‬והנחיל‬ ‫בא בית הלוי בדרוש ט"ו ואומר דבר נפלא ביותר;‬ ‫לעשו הידים‪ ,‬שנאמר (שם) והידים ידי עשו‪ ,‬ועשו היה מתגאה‬ ‫בירושתו‪ ,‬שנאמר (במדבר כ‪ ,‬יח) ויאמר אליו אדום לא תעבור בי‬ ‫מאד קשה לשמור את הפה מדיבורים אסורים; איך אפשר לבוא‬ ‫פן בחרב אצא לקראתך‪ ,‬יעקב מתגאה בירושתו‪ ,‬שנאמר (להלן כו‪,‬‬ ‫לפני הקב"ה עם פה מלוכלך?! – איך בדיוק תמליך אותו עם פה‬ ‫ז) ונצעק אל ה' אלקי אבותינו וכו'‪ ,‬לכך כתיב‪ :‬צעקו וה' שמע‪,‬‬ ‫כזה מטונף – והרי כתוב שהתוקע בשופר הוא מעין 'לפנים ולפני‬ ‫לפי שצעקו בני ישראל על הים‪ ,‬שנאמר (שמות יד‪ ,‬י) ויצעקו בני‬ ‫דמו'? אלא מה? היות והתוקע מוציא נפיחה מהלב – שהיא בחינה‬ ‫ישראל אל ה'‪ ,‬שמע הקב"ה תפלתם ואמר למשה מה תצעק אלי‪,‬‬ ‫של צעקה לפני הקב"ה‪.‬‬ ‫כבר שמעתי צעקתם‪.‬‬ ‫יוצא א"כ‪ ,‬שרק בעזרת השופר יש לנו את הכוח לצעוק לקב"ה‪.‬‬ ‫והיינו כי כל כך גדולה הצעקה‪ ,‬עד שלא יכלו ישראל לזכות להן‬ ‫א"כ כשנתייצב כולנו במוצ"ש לאמירת סליחות‪ ,‬נאמר‪ַ"ַ :‬צֵּד�ּק‬ ‫מכח עצמם‪ ,‬אלא מורשה היא להם מיצחק אבינו ע"ה‪ ,‬שהנחילה‬ ‫צֹוֹ ֲֲע ֶֶקיָך ַַמ ְְפִלִ יא ְְפָלָ אֹוֹ ת‪ְְ ,‬קׁשֹׁוֹ ב ָנָ א ִִחּנּּוָּנָ ם ֱֱאֹל ִִֹהים ְיְ ָיָ ְְצ ָָבאֹוֹ ת ִלִ �ְׁשֹׁמ ַַֹע‬ ‫ליעקב אבינו ע"ה בברכתו‪ ,‬וזהו כוחם של ישראל‪ ,‬וע"כ היא גאותם‬ ‫אל הרינה ואל התפלה‪;" ...‬‬ ‫שהקב"ה עונה להם בעת שיצעקו לפניו‪ ,‬שהרי כך היתה גאולתם‬ ‫א"כ כשבאים לפני הקב"ה‪ ,‬צריכים להרים צעקה; אנחנו אומרים‬ ‫ממצרים‪ :‬ונצעק אל ה' אלקי אבותינו וגו' ויוציאנו ה' ממצרים‪.‬‬ ‫בתפילת המוספים‪" :‬מה נדבר פני מישרים דובר ומה נענה לממנו‬ ‫מענה ומה נצטדקה פני לובש צדקה גמלנו טובות ושילמנו רעות‬ ‫ולפי האמור יש ליישב מה שתמהו המפרשים על שאלתו ית'‪:‬‬ ‫ומה יש לנו עוד צדקה ולזעוק עוד אל פני המלך" – אין לנו מה‬ ‫"מה תצעק אלי"‪ ,‬וכי למה לא יצעק אם מצרים רודפים מאחריהם‪,‬‬ ‫לעשות עוד‪ ,‬אלא לצעוק אל המלך!!!‬ ‫והים לפניהם‪ ,‬ואילו המדבר בצדם‪ ,‬ולא נראה להם פתח הצלה‬ ‫מהמבוכה שהיו שרויים בה‪ ,‬אך ביאור התמיהה הוא‪ ,‬כי מאחר‬ ‫מביא הרב פינקוס בספרו‪ ,‬משל נפלא‪:‬‬ ‫שכל כך גדלה מעלת הצעקה‪ ,‬פעל משרע"ה מיד בצעקתו שיוושעו‬ ‫רופא צעיר התחיל את תפקידו בבית החולים‪ ,‬במחלקת גריאטריה‬ ‫בני ישראל‪ ,‬ולכן אמר לו הקב"ה "מה תצעק אלי"‪ ,‬אין לך צורך‬ ‫– כולם זקנים‪ ,‬שלושים ושש מיטות – פעמיים ח"י‪ ,‬אבל כולם‬ ‫להוסיף ולצעוק לפני‪ ,‬כי צעקתם עשתה מיד פרי‪" ,‬דבר אל בני‬ ‫כבר חצי מתים‬ ‫😊‬ ‫ישראל ויסעו"‪ .‬ואמנם בזכות הצעקה זכו לקריעת ים סוף (כנ"ל)‬ ‫חי‬ ‫שאמר‬ ‫דעלא – ה"פשת תנש – הקעצ לש החוכ‬ ‫ברוך‬ ‫"אז למה לא צפצפת???"‬ ‫כל אחד מחובר לצינורות‪ ,‬כל שניה מישהו אחר מצפצף – "איך‬ ‫"כי הייתי עסוק עם המושקוביץ הזה!"‬ ‫אני יכול להסתדר ככה לבד???"‪ ,‬שואל הרופא הצעיר את קודמו‬ ‫בתפקיד‪.‬‬ ‫"היית עסוק‪ ,‬אבל היית צריך לצפצף לעזרה – ולכן זו רשלנות‬ ‫רפואית!"‬ ‫"אדוני‪ ,‬אני הסתדרתי ככה משמונה בבוקר ועד שתים בצהרים‪.‬‬ ‫אני מאמין שתצליח להסתדר ג"כ‪ .‬אבל אם בכל זאת אתה מרגיש‬ ‫מצינו צעקה גם בענין יתום ואלמנה‪ ,‬כמ"ש התורה‪( :‬שמות כב‪,‬‬ ‫שאתה לא מסתדר – יש כאן לחצן מצוקה‪ ,‬תיתן לחיצה אחת –‬ ‫כא) �ָָּכל ַַאְלְ ָָמָנָ ה ְְוָיָ תֹוֹ ם ֹל ֹא ְְת ַַעּנּּוּ ן (כב) ִִאם ַַע ֵ �ֵּנה ְְת ַַע ֶ �ֶּנה ֹאֹתֹוֹ �ִִּכי ִִאם‬ ‫ישר יגיעו עוד שני רופאים מהמיון!"‬ ‫ָָצֹעֹק ִיִ ְְצ ַַעק ֵֵאַלַ י � ָָׁשֹמ ַַֹע ֶֶא � ְְׁש ַַמע ַַצ ֲֲע ָָקתֹוֹ ‪( :‬כג) ְְו ָָח ָָרה ַַא � ִִּפי ְְו ָָה ַַרְגְ ִ�ִּתי ֶֶא ְְת ֶֶכם‬ ‫רופא צעיר – לילה ראשון במחלקת גריאטריה – מילא‪ ,‬היו‬ ‫ֶ �ֶּב ָָח ֶֶרב ְְו ָָהיּוּ ְנְ � ֵֵׁש ֶיֶכם ַַאְלְ ָָמנֹוֹ ת ְּוְּבֵנֵ ֶיֶכם ְיְ ֹת ִִֹמים;‬ ‫מכניסים אותו בלילה הראשון למחלקת תינוקות ב'מעייני הישועה' –‬ ‫אומר רש"י במקום – כל אלמנה ויתום לא תענון‪ .‬הוא הדין‬ ‫לכל אדם‪ ,‬אלא שדבר הכתוב בהווה‪ ,‬לפי שהם תשושי כח ודבר‬ ‫😊‬ ‫ברוך ה' כולם בריאים‪ ,‬מלבד ‪ 2-3‬צהובים – אבל הכל בסדר‬ ‫משעה ‪ 2300‬הוא רץ מאחד לשני – מכניס צינור ‪ ...‬מוציא‬ ‫מצוי לענותם‪.‬‬ ‫צינור – לא נח לרגע!‬ ‫בהפטרה שאנו קוראים ב'בשבת שובה'‪ ,‬מזהיר הנביא הושע את‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬הוא לא הספיק לטפל באחד ה'מצפצפים' – 'אדון‬ ‫עם ישראל שישובו בתשובה; אומר הנביא‪( :‬יד‪ ,‬ב) ָ‬ ‫ׁשּׁוָּבה ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל‬ ‫ַַעד ה' ֱֱאֹל ֶֶֹקיָך �ִִּכי ָָכ � ַַׁשְלְ ָ�ָּת ַ �ַּב ֲֲעֹוֹ ֶנֶ ָך‪( :‬ג) ְְקחּוּ ִִע ָ�ָּמ ֶֶכם ְ �ְּד ָָב ִִרים ְְוׁשּׁוּ בּוּ ֶֶאל‬ ‫😐‬ ‫גולדמן' – עד שהוא הגיע אליו‪ ,‬הוא כבר נפח את נשמתו‬ ‫בבוקר‪ ,‬מגיע מנהל המחלקה לסיבוב בוקר – "תגיד‪ ,‬איך קרה‬ ‫ה' ִִא ְְמרּוּ ֵֵאָלָ יו �ָָּכל ִ�ִּת � ָָּׂש� א ָָעֹוֹ ן ְְו ַַקח טֹוֹ ב ּוְּנְ � ַַׁש �ְְּל ָָמה ָָפ ִִרים ְׂש�ְ ָָפ ֵֵתינּוּ ‪( :‬ד)‬ ‫מה שקרה לאדון גולדמן???"‬ ‫ֹאַמר עֹוֹ ד ֱֱאֹל ֵֵֹקינּוּ ְלְ ַַמ ֲֲעֵׂש�ֵ ה‬ ‫ַַא �ּׁשּּוּ ר ֹל ֹא יֹוֹ � ִִׁש ֵיֵענּוּ ַַעל סּוּ ס ֹל ֹא ִנִ ְְר �ָָּכב ְְוֹל ֹא ֹנ ַ‬ ‫ָיָ ֵֵדינּוּ ֲֲא � ֶֶׁשר ְ�ְּבָך ְיְ ֻֻר ַַחם ָיָ תֹוֹ ם‪.‬‬ ‫"תראה ‪ ...‬התעסקתי עם אדון מושקוביץ – לא הספקתי להגיע‬ ‫אליו והוא כבר ‪" ...‬‬ ‫אם האדם בוטח רק בקב"ה‪ ,‬הוא זוכה לקבל לפניו ית' בחינה‬ ‫"אדוני‪ ,‬אתה יודע שזו רשלנות רפואית!"‬ ‫של יתום! דוגמת אסתר המלכה שאמרה "אלי אלי למה עזבתני ‪...‬‬ ‫הושיעני מפי אריה" וכו' – מאריה רק אתה יכול להושיע!‬ ‫"איזו רשלנות רפואית – לא נחתי אפילו רגע אחד!"‬ ‫אנחנו נמצאים בימים שנקראים 'אריה'‪ ,‬וכבר כתב השל"ה הקדוש‬ ‫לבסוף‪ ,‬תובעים את אותו הרופא על רשלנות רפואית; הוא מגיע‬ ‫– ארי"ה אותיות א'לול ר'אש השנה י'ום הכיפורים‪ ,‬ה'ושענא רבה‬ ‫לפני שופט‪ ,‬והשופט שואל אותו‪" :‬אדוני‪ ,‬איך קרה שלא טיפלת‬ ‫‪ -‬אריה ישאג מי לא ירא – מה עושים??? – זועקים לאבא!‬ ‫באדון גולדמן?"‬ ‫"כי טיפלתי באדון מושקוביץ‪ ,‬ולא הספקתי!"‬ ‫במצב כזה של קרבת אלקים – ש'אני לדודי ודודי לי' – ביום‬ ‫א' עשרה נרצחים – צריך לזעוק לקב"ה!‬ ‫"אתה יודע שזו רשלנות רפואית???"‬ ‫במוסף של יום הכיפורים‪ ,‬לאחר הפיוט של עשרה הרוגי מלכות‪,‬‬ ‫"איזו רשלנות ‪ ...‬מה עשיתי???"‬ ‫אנחנו אומרים‪ֹ" :‬זֹאת ְְק ָָר ַַא ְְתנּוּ ְְו ִִסַּפ ְ�ְּרנּוּ �ְּב�ִּׁשּׁנּּוּ ן ְְו �ָׁש ַַׁפְכְ נּוּ ֵלֵ ב �ָׁשׁפּוּ ל ְְו ָָאנּוּ ן‪,‬‬ ‫אומר לו השופט‪" :‬תשמע‪ ,‬הרי אמר לך הרופא שאם יש לחץ‬ ‫ִִמ ּ�ָּמרֹוֹ ם ַַה ְְס �ֵּּכת ַּת ֲ�ֲּחנּוּ ן ְיְ ָיָ ְיְ ָיָ ֵֵאל ַַרחּוּ ם ְְו ַַחּנּּוּ ן‪ַַ .‬חּנּּוּ ן ַַה ּ�ִּב ָיָטה ִִמ �ְּּמרֹוֹ ִִמים‬ ‫– יש לחצן מצוקה – תלחץ עליו ויגיעו עוד שני רופאים – אמר‬ ‫ִּת ��ְּׁש �ֹּׁפ ֶֶּכת �ַּּדם ַַה �ַּצ ּ �ִּּד ִיִקים ְְו ַַת ְְצ ִִמית ָּד ִ�ִּמים ִּת ְ�ְּר ֶֶאה ַ‬ ‫ְּב�ַּפ ְְרּגּּוּ ָָדְך ְְו ַַה ֲֲע ֵֵבר ְּכ ָ�ָּת ִִמים‬ ‫לך או לא???"‬ ‫ֵֵאל ֶֶמֶלֶ ְך יֹוֹ � ֵׁׁשב ַַעל ִּכ ּ��ֵּּסא ַַר ֲֲח ִִמים"‬ ‫"אמר‪" ...‬‬ ‫ויהי רצון שנזכה לצעוק את הצעקה הנכונה‪ ,‬וישלח לנו הקב"ה את משיח צדקנו ונזכה כולנו לכתיבה וחתימה‬ ‫טובה‪ ,‬לשנת גאולה וישועה ב"ב אמן ואמן!!!‬ ‫טי‬