נועם ורצון · Noyam Verutzoin — כי תבוא (2026-08-24)

גיון
נועם ורצון
גליון פד -כי תבא
שיחות ומאמרים ממו"ר המשפיע
הגה"ח הרב יוסף שיינברגר שליט"א
המלך המשפט
פתח להם נועם ורצון
לפתוח שערי רצונך
שערים בתורת החסידות
גליון זה נדבת ידידנו עוז בהבנה בהירה ובנפש האדם
הרה"ח המפואר
ישעי' ליבאוויטש שליט"א
לרגל יומא דהילולא
של מרא דארעא דישראל
©
רבי משה אריה כל הזכיות שמורות
בן רבי ישראל פריינד זי"ע מכון נועם ורצון
גאב"ד ירושלים רחוב רבי יהושע ,12בית שמש
החל בכ' אלול איימילw5187272@gmail.com :
להצלחת ידידנו עוז
הרה"ח המפואר לקבלת גליונות באיימיל
יעקב יואל אליעזר בן שפרינצא w5187272@gmail.com
פערל ובני ביתו שיחיו
ניתן לשמוע כל שיעורי הרב
באתר קול הלשון
מספר ישיר
ארץ ישראל073.2951207 :
ארצות הברית646.5134509 :
בקול נועם ורצון718.4007221 :
ובאתר תורה אני טיים
עימוד:
ש"ס 053.3177225 -
עיצוב:
לתרומות והנצחות נא לפנות לטלפון 0556781410 אדרת 050.4107439 -
כמו כן אפשר לתרום להוצאות הגליון בנדרים פלוס
נועם ורצון -בית שמש (ע"ר)
בס"ד
חבורת נועם ורצון – ארה"ב
שמחים אנו להודיע לדורשי ה' ולחושבי שמו
החפצים לחיות באור משנת מרנא הבעש"ט
הק' ותלמידיו ולשאוב ממעין פנימיות התורה
כי מו"ר המשפיע הגה"ח
רבי יוסף שיינברגר שליט"א
ישהה בארצות הברית
מיום א' לסדר נצבים -וילך עד יום ג' כ"ו אלול
פרטים על מקומות מסירת השיעורים
אפשר לשמוע בקול נועם ורצון
7184007221שלוחה 0
|א המלך המשפט
המלך המשפט
פרק א
éùðàכנסת הגדולה ייסדו עיקר תפילת ראש השנה על מלכות ה' שיתגלה
בשלימות על עמו ישראל' ,וכן יתקדש שמך ה' אלוקינו על ישראל עמך
ועל ירושלים עירך' ,ועל ידי זה מתגלה מלכותו גם על כל העולם כולו' ,מלוך על
כל העולם כולו בכבודך' ,כי מהות המלוכה שייך רק על בני ישראל ,àומהות היום
הוא מלכות ה'.
êãéàîמדברי המשנה )ראש השנה פ"א מ"ב( עולה שמהותו של ראש השנה הוא יום
הדין' ,בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון' .וכן איתא
בגמרא )ראש השנה טז (:שלושה ספרים נפתחים בראש השנה ,וספרי חיים וספרי מתים
פתוחים לפניו .á
הערות וציונים
צריכין לבקש בר"ה על כל הבריאה להסכים àראה שפת אמת ) :(ã"ìøú ¯ äðùä ùàøבראש
לרצון השי"ת] .וראה בגליונות על ראש השנה מבקשין על כלל העולם תן פחדך
השנה משנים שעברו שהרחבנו ביאור ענין כו' כל הברואים כו' ,ובגמ' איתא כדי
זה[. שתמליכוני עליכם .הפירוש כי העבד הנאמן
צריך לבקש מלכות האדון על כל ,רק ע"י
áלשון הגמרא :שלשה ספרים נפתחין בראש שמבקש זה בכל לבו ממילא מתפשט
השנה אחד של רשעים גמורין ואחד של המלכות עליו מקודם ,ומלכיות שאומרים
צדיקים גמורין ואחד של בינוניים ,צדיקים לפניו הוא להמליכו על כל ברואיו ועי"ז זוכין
גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, להמליכו עלינו מקודם ,ומקוב"ה אית לן
רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למילף שברא כל הבריאה עבור ישראל
למיתה ,בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה כמ"ש בשביל כו' ראשית ,אם כן אם בני
ועד יום הכפורים ,זכו נכתבין לחיים לא זכו ישראל לא ישתתפו בראש השנה לכל
נכתבין למיתה. הברואים לא יהיה להם קיום בעולם ,ולכן
פרק א ב|
íâנרמז בפסוק שהוא יום דין כדכתיב )נחמיה ח ט(" :ויאמר נחמיה הוא התרשתא
ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא לה'
אלהיכם אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה"" .ויאמר
להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום
לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם" .מדברי הפסוק עולה שנחמיה הזהיר
את בני ישראל לבל יעצבו בראש השנה אפילו שזה יום הדין ,ולכאורה מדוע באמת
לא יעצבו הרי מי יצדק לפניך בדין.
מלוכה וממשלה
ïëàראש השנה כלול הוא משתי קצוות של מלוכה ודין הנראים לכאורה כשונים
לגמרי וסותרים זה את זה ,ויש לבאר כיצד משתלבים הם יחד ,כי סתירה זו
עלול לטעת בלבול לאיש הישראלי הרוצה להתחבר אל נכון למהות הפנימית של
ראש השנה ,מהרהר הוא בליבו באיזה תנועת נפש אמור לחיות ביום נעלה זה.
קושי נפש זה ניכר יותר על אלו שדרכו על מפתן תורת החסידות שבה נתחדד
ההבדל בין מלוכה שהוא ברצון ,לממשלה הבא בכפיה ,ובאם ראש השנה הוא יום
דין הרי שחייו וחיי בני ביתו תלויים לו מנגד ,ואנוס הוא על פי הדין לקבל מלכותו,
ודומה יותר לממשלה.
זה היום תחילת מעשיך
úåäîהיום של ראש השנה הוא ענין המלוכה' ,זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום
הראשון' ,ביום זה נברא אדם הראשון ונתגלה כבוד מלכותו יתברך בעולם,
כנאמר בשיר של יום של יום השישי "ה' מלך גאות לבש" ,סביב זה נוסב כל
מערכת הימים והמועדים מראש השנה עד שמיני עצרת כמתבאר בכתבי האריז"ל
ובספרי החסידות .מכל מקום אין זה סותר למה שכתוב במשנה שראש השנה הוא
יום הדין ,וספרי חיים וספרי מתים נפתחים ,אלא שנקודת הדין של ראש השנה
הוא פועל יוצא מענין המלוכה ,לא זו בלבד אלא הדין הוא חלק מענין המלוכה
ומשלימה ,ומבלעדיו חסר במידת המלכות המתגלה ביום זה ,אלא שהוא פרט לגבי
הכלל של מהות מידת המלכות.
äàøéåכן מהלכה פסוקה בשולחן ערוך שאם אחד שכח ולא הזכיר 'המלך הקדוש'
בראש השנה ובעשי"ת ,צריך לחזור ולהתפלל שמונה עשרה ,כי זה לעיכובא.
אמנם אם שכח ולא הזכיר ענין הדין כגון 'זכרנו לחיים' 'בספר חיים' וכו' ,אינו
|ג המלך המשפט
חוזר לראש התפילה ,כי אין זה לעיכובא ,ובהכרח שנקודת היום הוא ענין המלוכה
הלכה למעשה.
אין מלך בלא עם
ïéáäìåכל זה באר היטב יש להקדים בקצרה שורש ומהות מידת המלכות ,הבעל
התניא מבאר שנקודת ענין המלוכה יתכן רק על עם שהוא מצד אחד נפרד
מהמלך ואינו בערכו כלל ,ומצד שני קשורים עימו בעצם מהותו ,על בנים לא יתכן
מלוכה כי הם חלק בלתי נפרד מהמלך ,על חיות ועופות גם לא יתכן מלוכה שהרי
אינם בערכו כלל ואינם מכירים בגדולתו ,ועל כן מידת המלוכה הוא על עם שמצד
שורשם אחודים הם עם המלך ומאידך הם נפרדים .ועל כן שלימות מידת מלכותו
ה' בעולם יתכן רק על נשמות ישראל כאשר מלובשים הם בגוף גשמי ,מצד נשמתם
הם 'חלק אלוקי ממעל ממש' ,ומכירים בגדולת המלך ,ומצד גופם נחשבים כזרים
ונפרדים מהמלך ,ועל ידי ביטולם להקב"ה בעולם הזה הגשמי מתגלה מהות מלכות
השם בעולם .â
øåîàëמידת המלכות אחוזה היא משתי קצוות ,מצד אחד המלך הוא מורם מעם
ואינו בהערך לעם ,לא זו בלבד מצד טבעו אין לו יחס אל העם שהרי
אינם בערכם כלל ,ואינו חפץ במלוכה עליהם ,ומאידך על ידי קבלת המלכות
נתעורר רצון במלך ונותן יחס לעם יורד הוא לדרגתם בכל פרטי החיים בנתינת
יחס מכל צד ופינה.
ומלכותו ברצון קיבלו עליהם
.øåàéáמאותו סיבה עצמה שהמלך אינו חפץ במלוכה היינו יחס לעם זה עצמו
מעורר רצון בעם להכתירו כמלך ,מכיון שהמלך משכמו ולמעלה גבוה מכל
העם ,על כן בטלים אליו וחפצים שיגלה רוממות מלכותו עליהם ,רוממות וגדולה
שאדם יכול להשיג בכוחות עצמו אינו נדרש לו לקבלם מהזולת ,ועל כן אינו
הערות וציונים
יתברך דאין מלך בלא עם ,פי' עם מלשון âראה שער היחוד ואמונה ) :(æ ÷øôכי הנה
עוממות שהם דברים נפרדים וזרים ורחוקים סיבת וטעם הצמצום וההסתר הזה שהסתיר
ממעלת המלך ,כי אילו אפילו היו לו בנים והעלים הקדוש ברוך הוא את החיות של
רבים מאד לא שייך שם מלוכה עליהם ,וכן העולם כדי שיהיה העולם נראה דבר נפרד
אפילו על שרים לבדם ,רק ברוב עם דווקא בפני עצמו ,הנה הוא ידוע לכל כי תכלית
הדרת מלך. בריאת העולם הוא בשביל התגלות מלכותו
פרק א ד|
מתבטל אליו ,אמנם גדולת המלך ורוממותו אינו כלל מערך נפשו ,על כן על ידי
הביטול למלך נכלל בו ,והמלך מגלה גדולתו ורוממותו על העם.
øåîàëאין המלך חפץ כלל במלוכה כי אם כאשר העם מקבלים מלכותו ברצון
ובבחירה דווקא אזי מתעורר בו הרצון למלוכה ,כי הרצון אינו כשאר כוחות
הנפש הנבדלים מעצם הנפש ,אלא הרצון הוא הטיית עצם הנפש לדבר מסויים,
כאשר העם מקבלים מלכותו ברצון מתעורר בו הקשר העצמי שיש בינו לבין העם
וגם בו מתגלה נקודת הרצון למלוכה ומתקשר עמהם בקשר עצמי.
הדרת מלך
íâäשנקודת המלוכה הוא היחס העצמי שהמלך מתקשר עם העם ,אמנם לא די
בזה ,אלא שלימות ועיקר מהות המלוכה הוא שהמלך נותן יחס להעם מגלה
רצונו וחכמתו וגדולתו לעם ,על כן יראה שלאחר שמכתירים את המלך מציג
בפניהם אוצרות המלך ושריו הנעלים וכמו כן רוב חילו ופרשיו ,גם מנהיג את העם
בתבונה ובהשכל ושופט את העם בחכמתו הגדולה בכל פרטי חיי העם.
íâמצד העם לאחר קבלת המלכות בטלים הם לגמרי אל המלך ואמורים הם ללכת
בדרכי המלך ולשמוע לקול דברו ואי אפשר להמרות רצונו ,שהרי רצונם וחפצם
היה שיהיה להם יחס עם המלך המרומם ,ואכן המלך נותן להם יחס זה ,על כן
נוגע בעצם נפשו שהעם שנעשה חלק ממנו ילך בדרכיו וישמור חוקיו ומשפטיו
מנקודת הרצון ,יתירה מזו מלך בישראל מרגיש כל אחד מהעם על כל מה שעובר
עליו ,יראה כן מדוד המלך שהרגיש בכל הלכי חייו של כל אחד מישראל עד ביאת
משיחנו ,ועל כן דוד מלך ישראל חי וקיים.
מאן מלכי רבנן
åðéðîæáאנו אין משל אמיתי למושג מלוכה ,והמשל הכי קרוב לענין זה הוא מגדולי
ישראל וצדיקי אמת ,כנאמר בגמרא 'מאן מלכי רבנן' ,בהיותם מורמים מעם
וגדלות נפשם ונשמתם אינו בערך לשאר הכלל ,הרי שמצד טבעם אינם חפצים
להנהיג את הדור ,אדרבה כל חפצם לחיות בצל השם על ידי לימוד התורה ועבודת
השם באמת ובתמים ,רק כאשר הם רואים גודל תשוקת הכלל שינהיג אותם וילמד
אותם דרכי התורה והעבודה ,מקבלים עליהם את הנהגת הדור.
|ה המלך המשפט
גבוה מכל העם
ìëהחזיון הזה למדים אנו מאופן מלוכת שאול המלך שהוא הראשון שמלך בכלל
ישראל ,כנאמר )שמואל א' ט( "בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו
ומעלה גבה מכל העם" .הפסוק לא מדבר רק על הגובה הגשמי של שאול ,כי אם
על כך שהיה מורם מעם ,ולא היה בערך לכלל העם .גם לא היה חפץ במלוכה
ו"נחבא אל הכלים" )שם( ,והיו צריכים לעורר בו הרצון למלוכה ,ועל כן הכריזו "יחי
המלך" )שם( להכתירו בכתר מלוכה .וכמו כן לאחר שקיבל מלכותו על עם ישראל
נדרש מהעם הציות והביטול המוחלט אליו כפי שכתוב שם בהמשך הפרקים ,וכמו
כן לבו של שאול היה מקושר לכל אחד מישראל בתכלית היחוד .ã
המתנשא מימות עולם
.ìùîðäכתיב המלך המרומם לבדו מאז ,מהות הקב"ה נבדל מכל מדרגות העולמות
העליונים והתחתונים ,לאמיתו של דבר לא יתכן שום יחס בינו לבין
הנבראים גם לא לנאצלים העליונים ביותר שהרי כוליה קמיה כלא חשיבי ,ולא
יתכן שום יחס בין מצדו ובין מצדנו שהרי "אם צדקת מה תתן לו" ,וריחוק הערך
בין הנבראים להקב"ה הוא בלי גבול.
ä"á÷äברא את עולמו 'יש מאין' ,ובהכרח שאין הנבראים תופסים כלל מקום
אצלו .הגע בעצמך מה קשה יותר להוציא מאין ליש ,עולם שלם או גרגיר
חול .התשובה היא שבאם יש יכולת להוות יש מאין אזי אין הבדל בין גרגיר חול
לעולם ומלאו ,ושוה ומשווה גדול כקטן ,ומצד הייתנו נבראים אין מעשינו וגדולתינו
תופסים כלל מקום אצלו.
הערות וציונים
כי המלך הוא הלב של כלל ישראל ,והלב ãוראה בעל שם טוב ) :(ç úåà íéèôåùשמעתי
שומע פירוש מבין ,וזהו שאמר איך אלך ממארי אבא זקיני זלה"ה ,כי המלך אשר
ושמע שאול ,פירוש ,כי הוא עדיין המלך של בישראל הוא הלב של ישראל ,וביאר על פי
ישראל קודם משיחת דוד ,ושמע פירושו זה את הפסוק ) (æè 'à ìàåîùאיך אלך ושמע
ויבין ,למה אנכי הולך ,על מה ולמה ,והרגני, שאול והרגני ,ודקדק אמאי היה ירא דווקא על
אבל על החזרה לא ירא ,כי כבר יהיה דוד ההליכה ,הלא ההליכה יכול להיות בשתיקה,
משוח למלך ,ולא יבין שאול ולא ישמע ,כי ויותר היה לו לומר איך אשוב ואחזור ,אחרי
בוודאי יעשה הדבר בהסתר. אשר אמשח אחר למלך ויהרגני שאול ,וביאר
פרק א ו|
úãéîהמלכות הקשר העצמי וגילוי המלוכה שהקב"ה מגלה על בני ישראל עמו אינו
אלא שכך עלה ברצונו הפשוט ,שעבודת בני ישראל יגרמו לו שעשוע עצמי,
ונחת רוח שאמרתי ונעשה רצוני ,ולולי זה אין נחשב מעלתינו ועבודתינו לכלום.
ùøåùצורת המלוכה אין מלך בלא עם נעוץ בעולמו של הקב"ה ,ומשם נמשך
כלל זה בעולם ,ומכיון שבחר הקב"ה בצורת קשר של מלוכה הרי שטומן
בו כל כללי המלוכה המתגלה בעולם.
המלך המרומם לבדו מאז
íéøîåàאנו בברכת יוצר של שחרית 'המלך המרומם לבדו מאז המשובח
והמפואר והמתנשא מימות העולם' מורה על מידת המלך שהוא שלא
בהערך ממדרגת העם ,ואינו חפץ במלוכה ,בני ישראל הרשומים בשמו משתוקקים
בכל לב ונפש שימלוך עליהם ובכל ראש השנה מעוררים רצון למלוכה בהקב"ה,
ומכתירים אותו בכתר מלוכה ,כאשר הקב"ה רואה שבני ישראל קשורים אליו
גם בעולם הגשמי מצד נקודת הרצון ,אזי מתעורר בו הרצון במלוכה ,ומגלה
מלכותו עלינו.
øåîàëנקודת המלוכה תלויה היא ברצון עצם הקשר עם הקב"ה בנקודת
המלכות ,ולאחר מכן מגלה מלכותו עלינו שהוא מידת גדולתו ורוממותו
ית' ,מגלה אורו ית' בסדר המדרגות עד עולם הזה הגשמי בכדי שנוכל להכיר
במלכותו ,וכמו כן מגלה את רצונו וחכמתו שהם המצוות והתורה בעולם הזה
הגשמי ,וכן מכלכל אותנו בהנהגה מיוחדת בכל פרטי חיינו ,כל זה מורה על היחס
מצדו אלינו.
åîëåכן נדרש מאיתנו גם כן יחס נכון אל 'עצם המלכות' ו'גילוי המלכות' ,לקשר
עצמנו ברצון מוחלט אליו ,וללכת בדרכיו שגילה לפנינו ובלימוד תורתו וקיום
מצוותיו ולהתבונן בגדולתו יתברך ,ובוודאי שלא להמרות רצונו.
øåîàמעתה שנקודת המלוכה כלולה משתי מדרגות .א .עצם המלוכה שהוא הקשר
העצמי בין הקב"ה לכנסת ישראל .ב .גילוי המלוכה שהוא הנתינת יחס של
הקב"ה אלינו ולעבודתנו בקיום התורה והמצוות .וכמו כן נתבאר שכל מהות מידת
המלוכה מורה על נקודת יחס בין המלך והעם ,ובין העם אל המלך ,העדר היחס
נחשב להסתר פנים ,וגילוי היחס להארת פניו ,באור פני מלך חיים.
|ז המלך המשפט
הסתר פנים
ìùîלמה הדבר דומה ,ילד המגיע לביתו ומראה לאביו אות הצטיינות על לימודיו,
והאב שקוע בעניניו ואינו מתייחס כלל למעלת בנו ,אינו מביע רגשי שמחה
וגיל או שאר סימנים של קורת רוח ,וגם כאשר הבן הופך את כל הבית ורב עם
אחיו הקטנים וכל הבית כמרקחה ,אין האב מגיב כלום ונשאר עם סבר פנים
חתומות ,הרי שהילד חש ומרגיש התמרמרות נפשית על העדר היחס מצד אביו,
ואין מעשיו לטב או לרע נוגע לאביו .וכמו כן להיפך אב המעניק לבנו חום ואהבה
וקונה לו מתנות ,והבן אינו מגלה סימני שמחה וחדוה ,אלא לוקח את המתנות
ונכנס לחדרו לשחק בהם בלי להעיף מבט אל אביו ,וכן כאשר האב גוער בו ורוצה
לעמידו בדרך הנכונה אין הבן מתייחס אליו ,הרי שהאב מרגיש שאין שום יחס
וקשר בין הבן אליו.
ראש השנה חידוש המלוכה
øçàìשבני ישראל מעוררים רצון למלוכה בראש השנה בהקב"ה ,מתקשר עמנו
בקשר עצמי וגם הוא חפץ במלוכה ,וכמו כן נותן יחס לבני ישראל ,בכך
שמגלה מלכותו עליהם ,היינו גדולתו ורוממותו בסדר המדרגות הנקרא סדר
השתלשלות אורו יתברך עד העולם הזה הגשמי .וכן הוא מצד בני ישראל כאשר
הקב"ה מאיר להם פנים ששים ושמחים עמו ,ומוסרים נפשם וכוחם להדבק
להקב"ה ולעשות רצונו בלבב שלם .וזהו עבודת חודש תשרי קבלת מלכותו יתברך
בכל קומת הנפש ,ועל כן ניתן לנו עשרת ימי תשובה לבנות בנין קומת כנסת
ישראל בכל כוחתיה ,וכן כל אחד מיישר דרכו ושמח ביחס שניתן לנו מהא-ל
הגדול הגיבור והנורא.
מדה כנגד מדה
åäæנקודת ה'דין' 'מידה כנגד מידה' המורה על יחס בין הקב"ה לכנסת ישראל,
ובהכרח כאשר מתגלה מידת מלכותו הרי שכולל הוא מידת הדין ,להורות
שמעשי בני ישראל נוגעים לעצם מהותו ית' ,ואין מושג 'דין' כפי שנתפס בדרך
כלל במחשבת בני אדם שהוא דבר רע כעונש על מעשינו הרעים ,כי אם תוצאה
ממידת הדין ,וגם זה מורה על גודל היחס שיש ביננו להקב"ה שהענין כל כך נוגע
אליו ועל כן מעניש אותם בכדי להצילם מרדת שחת ,למרות שזה היפך טבעו
שהרי טבע הטוב להטיב.
פרק א ח|
נבוא לביאור דברי האריז"ל השונה וכותב כמה פעמים בדרושיו )שער הכוונות( äúòîå
שאין כוונתינו בחודש זה 'לבטל את הדינים' ,כי אם 'לבסמם' ו'למתקם',
כי הדין מורה על גילוי כבוד מלכותו בצמצום לפי ערך העולמות התחתונים ,ומורה
על יחס ,והוא חלק מגילוי מלכות השם.
קללת הנחש
äàøéåדבר פלא ,הנחש שהסית את אדם וחוה לאכול מעץ הדעת ביום ראש השנה
יום השישי למעשה בראשית ,נגזר עליו שמאכלו יהיה עפר הארץ ,ולכאורה
מדוע נחשב לקללה הרי עפר מצוי בכל מקום ,והרי הנחש יכול להשביע את גופו
בכל מקום שהוא ,אלא מכאן אתה לומד שהקב"ה אכן סידר מזונתיו שיהיה מצוי
ובל יצטרך לבקש מהקב"ה על מזונו ,ומורה על העדר היחס בינו להקב"ה ,וזהו
הקללה הכי גדולה .והעולה שבראש השנה ניתן יחס לאדם הראשון ו'אתם קרויים
אדם' ,ולהנחש שורש אומות העולם נגזר הפירוד.
פארו עלי
úåìëúñäזו על מידת הדין אמור לשנות כל הלך המחשבה שהורגלנו אליה ,טרם
שנפש הישראלית מוארת באור יקרות נראה לו שמידת הדין חפצה
לתפוס את האדם בקלקלתו ,להראות את אפסיותו של האדם ,ועל כן כאשר לומד
על עומק מידת הדין חש בנפשו שעל כל דבר יבוא במשפט ואין הקב"ה וותרן.
אמנם כאשר אדם מתעלה ומקבל מוחין דגדלות רואה כל ענין הדין באופן מואר,
מידה זו לא באה להעניש את בני ישראל ח"ו ,כי אם לבטא גודל פאר בני ישראל
קדושים שנוגעים הם בבת עינו של הקב"ה ,ועל ישראל הדרו ,הם אלו המגלים
כבודו בעולם ,ומעשיהם תופסים מקום אצלו ,ומשתעשע עם בניו אהוביו
ובמעשיהם .וכדברי מוהר"ן מברסלב )לקוטי מוהר"ן תורה יז( שגם תנועה קלה של יהודי
כנענוע בפאה מעורר שעשוע בהקב"ה .ä
הערות וציונים
מתפאר עמו בפרטיות .וכן בפרטי פרטיות ,כי äראה לשונו :כי יש בכל אחד ואחד
יש בכל איבר ואיבר ובכל תנועה ותנועה של מישראל התפארות בפרטיות ,שהשם
ישראל התפארות אחר .ויש לפעמים שאיזה יתברך מתפאר עמו בפרטיות ,ואפלו בפחות
פחות שבישראל עושה נענוע עם הפאה שבישראל ,אפלו פושעי ישראל ,כל זמן
שלו ,והשם יתברך יש לו התפארות גדול גם ששם ישראל נקרא עליו ,כי נקרא פושעי
מזה. ישראל ,יש בו התפארות פרטי ,שהשם יתברך
|ט המלך המשפט
דקדוקי סופרים
øôåñîעל משומד שהיה בוילנא שעבר רח"ל על כל עבירות שבתורה ,פעם אחד
פגש אותו הגר"א וראה שהוא אוכל בלי ברכה ,והגר"א הוכיחו על כך,
המשומד בשמוע דברי התוכחה צחק ואמר :הרי אני עובר על עברות גדולות מאלו
ומה לך להיתפס על דקדוקי סופרים שאני עובר .ענה לו הגר"א ידוע תדע שלאחר
מאה ועשרים ידונו אותך כצדיק הכי גדול ולא כמשומד ,על כן גם דקדוק קל של
דברי סופרים יבוא במשפט ,כי אינך יכול לצאת מגדר ישראל .וכאשר שמע משומד
את דברי הגר"א נתעורר בתשובה ,שגם לאחר חטא ופשע אינו נופל מדרגת הצדיק
הכי גדול ,וגרם לו לחזור לדת ישראל.
øùàëאדם שומע סיפור זה עם מוחין דקטנות נחקק בנפשו שמידת הדין רודפת
אחרי האדם ולו על הדברים הכי קלים ,אמנם כאשר אדם בוחן סיפור זה
עם מוחין דגדלות מהרהר במחשבתו ,מדוע אכן מידת הדין תובעת דינו של האדם
על עבירות קלות מעין אלו ,הרי המשומד עבר על איסורי סקילה וחנק ,וכלל הוא
בש"ס 'קם ליה בדרביה מיניה' )כאשר אדם מתחייב מיתה נפטר הוא מהעונש הקל( .אלא הגר"א
מווילנא בא להורות לנו שכל מעשה של איש ישראלי ולו מעשה הכי קל של
משומד חביב בעיני הקב"ה כמו הצדיק הכי גדול ,ואינו מוותר על שעשוע זה שהיה
יכול לגרום לו יהודי שפל זה .אמור מעתה כי מידת הדין והשכר והעונש בא לבטא
היחס שיש לו עם הקב"ה ,וגודל השעשוע שאנו מסבים לו.
פרק ב י|
פרק ב
äúàהראת לדעת כי שורש הדין נובע כתוצאה ממידת המלכות ,ועל כן מידת המלוכה
תלוי לפי מעשינו ודרכינו ,והשכר והעונש רק תוצאה ממעלת מהות הדין
והמשפט ,אמנם 'מי יצדק לפניך בדין' ומי יאמר זיכיתי את ליבי ,ומצד מידת הדין ח"ו
אין תקומה לבני ישראל ,על כן משתף הקב"ה רחמיו בדין ,ואינו מתייחס רק כפי מעשינו
בפועל שלקויים הם מחמת עבירות ופשעים וחטאים ,אלא בוחן הוא את הרצון שלנו
להתקרב אליו ולדבקה בו באמת ,כי הרצון מורה על עצם קבלת המלכות ,עצם הקשר,
וכאשר רואה את בני ישראל משתוקקים לילך בדרכיו ולהטיב את מעשיהם ממתיק הוא
את הדין ומשפיע עלינו שנה טובה ומתוקה ,בכדי שנוכל באמת להוציא מהכח אל
הפועל את הטוב שבקרבנו ליישר דרכנו ללכת בדרכיו ולשמור מצוותיו כראוי וכנכון.
לא-ל עורך דין
äúòîåנקבל פירוש אחר על הפיוט לא-ל עורך דין שאנו אומרים בתפילת חזרה
של שמונה עשרה .בדרך כלל נוטה נפשו של האדם לראות פיוט זה
כתוכחה לבני ישראל ביום הדין ,נגד עיניו רואה תיבות 'לבוחן לבבות ביום דין',
ומיד עולה במחשבתו שגם כאשר הוא מנסה להראות פני צדיק וישר ביום זה ,הרי
הקב"ה בוחן ובודק עומקי הנפש ואין נסתר מנגד עיניו ,ובוחן ליבו ורואה עד כמה
מושרש הוא ברע ,גם המשך הפיוט 'לגולה עמוקות בדין' על דרך זה ,הקב"ה אינו
וותרן וחופש ובודק ביום זה גנזי נסתרות וגולה עמוקות עומקי הרע הגנוזים בנפשו,
ולב איש הישראלי נשבר מריחוקו מהקב"ה.
øåàהבעש"ט המאיר בקרבנו גודל האהבה אשר הקב"ה מרעיף על עמו ישראל,
פותח את נפשנו לשוב אליו באמת ,וגם פיוט זה מקבל אור חדש בהסתכלות
נכונה ,ובא להורות חסדי המקום על עמו ישראל ,הפך מחשבת בני אדם" ,כי לא
מחשבותי מחשבותיכם נאום ה'".
לבוחן לבבות ביום דין
ïèééôäפותח 'לא-ל עורך דין' ,לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח אלא הקב"ה
בעצמו עורך דינו של כל יהודי באשר הוא שם ,כל התכלית של הדין
| יא המלך המשפט
לרצות ברצון הגמור במלכותו על בני ישראל' ,לבוחן לבבות ביום דין' ,הקב"ה יורד
וחופש כל חדרי בטן ורואה שפנימיות של היהודי הוא כולו טוב ,כי חפצים לעשות
רצונך ,לבם של בני ישראל קדושים מסורים באמת ובתמים להקב"ה ,וכל סיבת
החטא הוא מחמת עומק הגלות אשר שקעו בה מרוב טרדות ותלאות העוברים
עליהם למעלה מראש' .לגולה עמוקות בדין' ,גם אלו שבחיצוניות נראה שכל לבם
רק רע כל היום ,ואין מלאך אחד מליץ עליו ,אינו רק מהשפה אל החוץ ,והקב"ה
גולה עמוקות ורואה עומק טהרת לבבם של בני ישראל שנקודת הפנימית שבלב
הוא לדבוק בו ולעשות רצונו בלבב שלם.
íàåישאל השואל מנין שזהו פירוש הנכון של דברי הפיוט .המענה על כך צא
ולמד משאר בתי הפיוט שכולם בלי יוצא מהכלל מורים על רחמי הקב"ה
בדין ,ומנסה בכל כוחו להפוך בזכותם ולהטיב להם גם ביום הדין ,ובהכרח שגם
אלו אינם יוצאים מכלל זה .כהמשך דברי הפיוט 'לדובר מישרים ביום דין'' ,להוגה
דעות בדין'' ,לותיק ועושה חסד ביום דין'' ,לזוכר בריתו בדין' 'לחומל מעשיו ביום
דין' ,ועל דרך זה כל המשך הפיוט ,ולא יתכן שרק 'לבוחן לבבות' ו'גולה עמוקות'
יוצאים הם מהכלל.
יום הדין
ìòיסוד דברים אלו יבואר לנו דברי הרה"ק המגיד מקאזניץ בספרו עבודת ישראל
)ראש השנה( שהצדיקים ובני ישראל מתשוקקים שהקב"ה יגלה בראש השנה מידת
הדין ,ואינם חפצים רק במידת הרחמים ,אמנם שאר אומות העולם חפצים שבראש
השנה יגלה הקב"ה רק את מידת הרחמים ואינם חפצים במידת הדין .ולכאורה
נראים דבריו כסתומים הטעונים ביאור ,מדוע דייקא הצדיקים ובני ישראל
משתוקקים למידת הדין ,וכי לא היה טוב יותר רק בגילוי מידת הרחמים ,גם יש
לבאר מדוע דייקא אומות העולם משתוקקים למידת הרחמים .å
הערות וציונים
במדת האמת ,דהיינו להשפיע לעולם כל מיני åראה עבודת ישראל ) (äðùä ùàøואלו הם
טובות בבחינת מדה במדה וכו' .ונחזור תורף דבריו :וזהו תגל נפשי באלהי ,כי
לעניננו ,שעיקר הרצון לזכות את ישראל בודאי הוא שמחה גדולה לשפל נברא כמוני
לפיכך הרבה להם תורה ומצות כדי שייטיבו לזכות להעלות ריח ניחוח לפניו יתברך
את דרכיהם ויוציאו המשפט לאורה על פי להתענג בתענוגות בני אדם ,כידוע שזה עיקר
דין ,כי כל עיקר המשפט והדין בראש השנה שעשועו יתברך בראשית חידוש העולם
מפני שמקטרגים שישראל אינם עובדים את בשביל עושי רצונו וכו' .והתלבש אורו יתברך
הש"י ,לפיכך הם רוצים הנהגה אחרת לא בבחינת לבושים כידוע כדי להנהיג העולם
פרק ב יב |
íðîàלפי דברינו שכל מהות הדין מורה על יחס בין הקב"ה לכנסת ישראל ,וכל
מעשיהם ולו הקטן ביותר תופס מקום אצל הקב"ה ומשתשעש בכל פעולה
קטנה של איש הישראלי ,על כן חפצים הם בדין ,אלא שמבקשים שישתף הקב"ה
את מידת הרחמים להוציא לאור משפטינו .אמנם שאר האומות אינם חפצים בדין,
כי מקנאים הם ביחס המיוחד של בני ישראל עמו שקשורים עם הקב"ה גם מצד
גופם ונפשם הבהמית ,על כן רוצים הם רק במידת הרחמים ,שמידה זו מורה שאין
יחס למעשה בני אדם ,ולא ניכר כל כך ההבדל בין בני ישראל לשאר האומות,
ושווים הם לבני ישראל .ראש השנה יום הדין מברר מעלת בני ישראל שרק עליהם
חל מלכות השם ,ויש יחס ביניהם להקב"ה ,ושאר האומות נחשבים כשאר בעלי
חיים עלי אדמות שאין להם שום יחס וקירבה להקב"ה.
הערות וציונים
חנם וחסד וייטב להם וכו' .ועל פי זה תבין ההנהגה להשפעה על ידי התורה והמצות וכו'.
כוונת האריז"ל השייך לראש השנה ואנחנו כי אין כבודו להשגיח בעצמו בשפלים כמו
מעוררים אותו על ידי השופר על שם שפרו דרי מטה .ומעתה לפי טעותם ככל הגוים בית
מעשיכם ,שאנחנו מראים צדקותינו ועבודתינו יהודה וזרע ישראל .ועם כל זה בכל ראש
והתשובה הנפלאה שאנחנו שבים ממעשינו השנה נתעורר החשבון והמשפט על השנה
ומעצבון ידינו .ועל ידי זה הקב"ה מתנהג גם שעברה ,והמקטריגים רוצים לחזק את עצמם
כן מדה במדה והוא שב כביכול אל בחינתו באיזה עילה שמוצאים בישראל שימאס
להיות אלהינו להתנהג בשפעו הקדושה מדה הקב"ה בהם ויטוש את נחלתו ,ואז תהיה
במדה על ידי עבודתינו. ההשפעה בלי סדר עבודה רק בדרך מתנת
| יג המלך המשפט
פרק ג
øçàìשבאנו לידי הבנה בהירה בשילוב בין מלוכה לדין נבאר ענין זה בעומק יותר
על פי פנימיות התורה כיצד מידת הדין בשילוב מידת הרחמים הוא שלימות
גילוי כבוד מלכותו ית' ,כנאמר במדרש רבה )בראשית פי"ב פט"ו( 'מתחילה רצה הקב"ה
לברוא את העולם במידת הדין ראה שאין העולם מתקיים שיתף בו מידת הרחמים' .æ
עיגולים ויושר
ä"á÷äמנהיג את העולם בשתי הנהגות כלליות ,הנהגה אחת מורה על קיום העולם
מצידו יתברך ,כוונה נסתרת יש בעולם בגילוי כבוד מלכותו ,כל מציאות
העולמות מגלים שלימות שמו יתברך ,ואינו תלוי במעשי התחתונים כלל ,הנהגה
זו נקרא בשפת האריז"ל הנהגה של 'עיגולים' ,דוגמת העיגול המורה על בלי גבול,
מבלי ראש וסוף ,ובלשון בעלי המחשבה נקרא הנהגת 'הידיעה' ,תכלית הבריאה
מצידו יתברך .וכמו כן יש הנהגה של יושר ,סדר מדרגות ראש תוך סוף ,וגילוי
אורו יתברך תלוי במעשה התחתונים ,ונקרא בלשון האריז"ל 'אור היושר' ,דוגמת
ה'קו' שיש לו ראש תוך סוף ,ובלשון בעלי המחשבה נקרא הנהגת 'הבחירה' ,שהיא
תלוי במעשה האדם.
רחמים ודין
éúùîהנהגות כלליות אלו מתגלה שתי שורשי הנהגות אלו לבני ישראל עמו,
ונקראים מידת הרחמים ,ומידת הדין .מידת הרחמים מורה על קיום בני
ישראל בעולם מצידו יתברך ,קיום בני ישראל בעולם אינו רק להטיב להם בזה
ובבא ,אלא כל מציאותם הוא בשביל תענוג הבורא בקיום נשמות ישראל בגוף דווקא,
ועל כן גם עם מצד מידת הדין מתחייבים חלילה כליה ,כגון לאחר שנכשלו בחטא
הערות וציונים
אמר הקב"ה אם בורא אני את העולם במדת æראה לשון המדרש :ה' אלוקים למלך ,שהיו לו
הרחמים הוי חטייה סגיאין במדת הדין היאך כוסות ריקים אמר המלך אם אני נותן לתוכן
העולם יכול לעמוד ,אלא הרי אני בורא אותו חמין הם מתבקעין צונן הם מקריסין ,ומה עשה
במדת הדין ובמדת הרחמים והלואי יעמוד. המלך ערב חמין בצונן ונתן בהם ועמדו .כך
פרק ג יד |
העגל ,מכל מקום חפץ הקב"ה בהם למען שמו ,דוגמת הבן שמעשיו הרעים עברו
ראש ומצד מידת הדין על האב להפסיק כל קשר ושייכות עימו ,מכל מקום מתגלים
רחמי האב עליו ,מכיון שהוא עצם מעצמיו ובשר מבשרו ,וקיומו נוגע בעצם נפשו
של האב ,כן הוא מציאות בני ישראל שנקראו בנים למקום ,ועל כן מחל הקב"ה
לבני ישראל על עוון העגל ,כי נתגלה הקשר של י"ג מידות הרחמים ,וכנאמר )ישעי'
מג כה( "אנכי אנכי מוחה פשעיך למעני" ,סיבת כפרת העוון הוא למען שמו.
åîëכן יש הנהגה לבני ישראל עמו במידת הדין ,אופן הנהגת הקב"ה וגילוי אורו
יתברך תלוי במעשיהם של בני ישראל' ,מדה כנגד מידה' ,ועל ידי עבודתם
בקיום התורה והמצוות ממשיכים אורו יתברך בעולם ,ומורה עד כמה מעשיהם
נוגע להקב"ה ועומק היחס שיש בין הקב"ה לבני ישראל עמו גם בעולם הבחירה
בעולם הזה הגשמי.
מלכות שילוב בין רחמים ודין
ìëìאחד מהנהגות אלו יש מעלה אשר אין בחבירו ,מעלת מידת הרחמים שכל
מציאות בני ישראל עמו בעולם הגשמי הוא נצחי 'ולא יטוש ה' את עמו
ברוב חסדיו' ,ומאידך מורה במידת מה על חסרון ,כי מידת הרחמים מורה על
הנהגה מצידו יתברך ואינו תלוי במעשינו ,ונרגש בכך חסרון ביחס ביננו לבין
המקום .לעומת זאת מידת הדין יש מעלה המורה על יחס בין הקב"ה לבני ישראל,
ומאידך נרגש בזה חסרון כי מי יצדק לפניך כל חי ,ואין העולם יכול להתקיים רק
עם הנהגה זו.
øúéעל כן באם מתגלה רק מידת הרחמים עולם הידיעה עולמו של הקב"ה ,לא
שייך מידת המלכות ,כי אין כאן עם הנפרד ממנו ,וכל העולם אינו תופס
מקום אצלו ,ומאידך כאשר יש רק הנהגת הדין אזי באמת מתגלה מידת המלכות
על עם ,אמנם מאידך הם נפרדים לגמרי ממנו ,וגם שלא יתכן קיום העולם רק
מצד הנהגה זו.
ìòכן שלימות גילוי המלוכה בראש השנה הוא בשילוב שתי הנהגות אלו ,מצד
אחד הוא יום הדין המורה על מלך ועם ,ומכיון שכל מציאות הבריאה הוא
למען שמו כי נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים בחר הקב"ה חידוש המלוכה
בימים אלו שמאיר י"ג מידות של רחמים ,ומשתף מידת הרחמים ומאריך אף בכדי
שבני ישראל יעשו תשובה וייטבו דרכיהם .ועל ידי שתי הנהגות אלו מתגלה
שלימות המלוכה.
| טו המלך המשפט
קשר סתום וגלוי
ïôåàáåאחר .מידת הרחמים מורה על דרגה עליונה במלוכה ,קשר עצמי ויחס
עצמי בין הקב"ה לכנסת ישראל ,והוא עצם המלוכה שנתעורר על ידי בני
ישראל בגילוי רצונם עצם הנפש במלכות השם ,ומידת הדין משלמת את מהות
המלוכה שהקב"ה מגלה אורו יתברך לפי סדר המדרגות הנקרא צמצום האור ,מידת
הדין ,בכדי שנוכל לקבל אורו ית' גם בעולם הזה הגשמי ,וכמו כן מעלת הצמצום
הוא שאנו יכולים להתקרב אל הקב"ה גם בסדר המדרגות מדרגה לדרגה לראות
כבודו ועוזו יתברך שמו.
צדיק יסוד עולם
ìòåפי זה יובן היטב סיבת הנסיעה לצדיקים על ראש השנה ,כי אין בידנו להשלים
אל נכון יחוד הידיעה והבחירה ,שמים וארץ ,עיגולים ויושר ,אמנם הצדיקים
להם ניתן כח זה ליחד שמים וארץ ולשלב בין הידיעה לבחירה .וכדברי השפת
אמת )פורים -תרלד( כי מרדכי ידע כל אשר נעשה ,היינו כבר ראה כיצד גזירת
אחשוורוש עומד להתבטל ,היינו 'אור הידיעה' ,עם כל זאת לא מנע ממנו לזעוק
זעקה גדולה ומרה ברחובות העיר 'אור הבחירה' .çזהו כוחם של הצדיקים לחיות
בשני הפכיים אלו ,ועל כן הם אלו שיכולים ליחד ולהשלים מלכות ה' יתברך בעולם.
המלך הקדוש
ïàëîåנבוא להבנה מעמיקה לשתי הגדרות שניתן על מלכות ה' שלכאורה סותרים
הם זה את זה' ,המלך הקדוש' ו'המלך המשפט'' .המלך הקדוש' מורה על
רוממות המלוכה המתנשא מימות עולם ,מלכות ה' הקיימת מצידו יתברך ,כנאמר
'אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא' ,אין מידת המלכות אמורה לבוא בציור
של מלוכה על עם ,כי מדותיו של הקב"ה הם בלתי מוגבלים באופן זה או אחר,
ולאמיתן של דברים מידת מלכותו יתברך היה יכול להתגלות מבלי נבראים כלל,
ומכל מקום בחר הקב"ה באופן גילוי המלוכה באופן של מלך ועם ,ועל זה נאמר
'המלך המשפט' המורה על כך שיש יחס בין המלך והעם .וגם מתגלה לנו מעלת
המלך הקדוש שהקב"ה מגלה לנו את מידת רוממותו הנעלה מכל ציור והגדרה של
מלוכה .ולא זו בלבד אלא משלב בין המלך הקדוש והמלך המשפט.
הערות וציונים
דרך כל הצדיקים שאף שיודעין הישועה מ"מ çראה לשונו :כי מרדכי ידע שהשי"ת יעזור
יכולין לצעוק בלב שלם ממש כמו אם לא לבני ישראל בוודאי כמ"ש רוח והצלה כו',
היה יודע. וכן כתיב ידע את כל אשר נעשה כו' .רק שכן
פרק ג טז |
êøãáåעבודה גילוי המלוכה מצד מידת הרחמים היינו הקשר העצמי בין הקב"ה
לכנסת ישראל נקרא 'המלך הקדוש' ,שורש ענין המלוכה ביחס של קשר
עצמי עם בני ישראל ,ומלך המשפט הוא כפי שנתגלה המלוכה גם במידת הדין
באופן של גילוי המלוכה בצמצום אחר הצמצום בכדי שיתגלה גם בעולם הגשמי,
וכמו כן משמש כנתינת יחס לבני ישראל גם בעולם הבחירה.
חסד ורחמים
øçàìשבאנו לידי הבנה בהירה בשתי מדרגות המלכות ,נבוא לבאר כיצד
משתלבים זה עם זה .בהקדם שורש ההבדל בין מידת החסד ומידת
הרחמים ]הכוונה על י"ג מידות הנקרא אריך אנפין הנקרא רצון ,ולא על מידת
הרחמים המשלב בין החסד והגבורה[ ,מידת החסד הוא בקומת המידות של האדם,
סיבת התעוררות החסד נובע מחסרונו של הזולת ,כאשר עני עומד בפתח של
העשיר לבקש תרומה עבור פרנסת ביתו ,אזי העשיר משער כמה כסף חסר לו
ומשתדל להשלים את חסרונו כפי יכלתו ,הגם שיש בו מידת החסד מכל מקום
אינו אומר לעני כל מחסורך עלי ,כי אינו חלק ממנו ורואה אותו כזולת ,אלא
שמידת חסדו מתעורר להטיב לו.
íðîàכאשר אדם עשיר פוגש נער יתום מאב ואם המושלך ברחובות העיר לבוש
בגדים קרועים ובלויים ,אזי מתעורר בו מידת הרחמים ,מצב הנער נוגע
לעצם מהותו ,אינו משתדל רק להשלים חסרונו ,אלא אוסף אותו לביתו וכל מחסורו
עליו ,וכמו שהאדם לעצמו אינו מגביל השפעתו כן הוא לזה שהוא מרחם עליו.
זהו מידת הרחמים הנעוץ ברצון ,שהענין נוגע לעצם מהות האדם שהוא בלי גבול,
ולא רק במידת חסדו שהיא מוגבלת לזולת.
ãåãéçìיותר .נקודת ההבדל בין מידת הרחמים למידת החסד הוא כי מידת הרחמים
הוא מצידו ,שהדבר נוגע אליו ,ומידת החסד ראיית הזולת כדבר הנפרד
שיש לסייע לו ,ועל כן גם הסיוע הוא באופן מדוד ומוגבל .קהילה קדושה שבין
חבריה נמנה עשיר גדול ,לא דורשים ממנו סיוע כספי יותר מהחברים האחרים ,כי
אם ממנים אותו לראש הקהל ,היינו בני הקהילה חפצים שהקהילה יהפוך לפרוייקט
שלו ,ואז אינו רק משלים את החסר לחיי הקהילה ,כי אם כל הוצאות הקהילה עליו.
המלך המשפט
ìùîðäהנהגת המשפט של הקב"ה הוא בקומת המידות של הספירות הקדושות
חסד דין )גבורה( רחמים )תפארת( ,ומורה על היחס של הקב"ה לבני ישראל
| יז המלך המשפט
עמו במידת המשפט ,שופט הוא את מעשיהם כיצד לכלכל אותם בגשמיות
וברוחניות ,וכל זה להורות על היחס שיש למעשיהם של בני ישראל בעולמו של
הקב"ה ,אמנם מצד הדין והמשפט לא יתכן קיום העולם' ,ראה שאין העולם
מתקיים' ,על כן 'שיתף בו מידת הרחמים' ,הקב"ה מגלה נקודת י"ג מידות של
רחמים המושרש ברצונו הפשוט בבני ישראל עמו ,ועל ידי זה שופט הוא מעשיהם.
åäæשילוב מידת הרחמים במידת הדין ,תכלית הבריאה אינו רק לטובת הנבראים,
אלא יש לקחת בחשבון בעיקר את תכלית הבריאה מצידו יתברך' ,עבודה
צורך גבוה'' ,דירה בתחתונים' ,ורק כך יכול להתגלות שלימות הדין בין מצד הבורא
ובין מצד הנבראים ,אמור מעתה שכללות המלוכה יכולה להתגלות רק כאשר יש
התכללות של 'המלך הקדוש' ב'המלך המשפט' ,שילוב בין 'ידיעה' ל'בחירה',
'עיגולים ויושר'.
משל מבעל עסק
úùçîäìהדברים נשתמש במשל לסבר את האוזן .הבדל גדול יש בין בעל מפעל
ותיק ומנוסה בניהול עסק ,לבין אחד שזה עתה פתח עסק למחייתו.
בעל המפעל חדש שטרם רכש נסיון עם התעסקות עם פועלים ,מחפש את הפועל
המושלם העושה מלאכתו נאמנה מבלי שום חסרון וטעות ,טרם נתברר לו עד כמה
קשה למצוא פועל שיודע לעשות מלאכתו היטב ,וכמו כן לכל אחד יש מעלות
וחסרונות ואין אדם שלם ,ועל כן כל פועל שעושה טעות קטנה או מאחר לעבודתו
משלחו תיכף ומיד לביתו ,עד שעם הזמן מוצא את עצמו בלי פועלים.
äðåùáממנו בעל העסק שצבר הרבה שנות נסיון בניהול עסק ,יודע הוא שאין
אדם מושלם וכל אחד יש בו מעלות וחסרונות ,ויודע הוא לאריך אפו
לפועליו ,כאשר רואה אחד מהפועלים שמתמצא היטב ברזי המקצוע התחיל להגיע
מאוחר לעבודה ,או מתרשל בה ,מזמינו אחר כבוד לפגישה במשרדו ,מנסה לברר
אצל הפועל סיבת התרשלותו בעבודה ,שמא לוקה הוא בבריאות הגוף ,או שמא
אחד מבני משפחתו אינם בקו הבריאות ,או שמא חובות כספיים רובצים על צאורו
וטורד מנוחתו ,ובאם אחד מהסיבות נכונות הם ,משתדל לסייע עד כמה שיכול
בכדי שהפועל יוכל להשלים מלאכתו ,יודע הוא שאינו בקל למצוא פועל הגון ,על
כן לא רק שאינו משלחו לביתו אלא מסדר חובותיו או משתדל למצוא רופא טוב
לרפאותו וכדו' ,כי לטובת המפעל הוא שיהיה פועל זה ,על כן מתנהג עימו לפנים
משורת הדין.
פרק ג יח |
למענך אלוקים חיים
.ìùîðäתכלית הבריאה במשנת החסידות הוא שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה
בתחתונים ,בני ישראל בעולם הגשמי הוא הפרוייקט של הקב"ה ,אין זה רק
עבור הטבה לנבראים ,כי אם בראשונה למען שמו ,ועל כן כאשר יהודי מתרשל
בעבודתו אין זה רק הבעיה הפרטית של היהודי ,אם יקבל שכר ועונש על מעשיו,
אלא בעיקר נוגע עבודתו להקב"ה ,החפץ בגילוי כבוד מלכותו על ידי בני ישראל עמו,
ועל כן 'לא יחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו הרעה וחי' ,אין הדין של ראש
השנה נועד להעניש את עוברי רצונו בלבד ,כי אם כיצד יתגלה מלכותו יתברך ביתר
שלימות בשנה החדשה ,על כן בני ישראל באים למשפט ,והקב"ה בוחן ובודק מדוע
לא השלימו את עבודתם בשנה שעברה ,שמא היה להם חסרון בבני או בחיי או במזוני,
ובאם רואה שסיבת התרשלות האדם בעבודת קונו הוא מחמת אחד מסיבות אלו ,אזי
משפיע עליו הקב"ה תוספת בבני חיי ומזוני ובלבד שישלים את עבודתו כראוי וכנכון.
אריכות אפים
åîëåכן מאריך אפו לרשעים ,הצלחת עסק אינו נמדד על פני כמה חודשים ,אלא
על זמן ארוך יותר ,יתכן שהצלחת העסק רואים רק לאחר כמה שנים .הקב"ה
מאריך אפו ונותן הזדמנות לרשעים להטיב דרכיהם ,רואה הוא שכל אחד ואחד
בסוף ייטיב דרכיו ,אלא לאחד זה לוקח פחות זמן ולאחד זה לוקח יותר ,ובסוף
כל אחד מישראל יעשה תשובה ,על כן מעלים עין מסוררים ,ומאריך אפו לרשעים.
זה שיתוף מידת הרחמים בדין ראיית תכלית כוונתו בעולם כיצד היא נשלמת על
ידי בני ישראל ,כי זה הפרויקט שלו' ,למענך אלוקים חיים'.
מכסא דין לכסא רחמים
úãå÷ðעבודה למעשה כהכנה לראש השנה וכן עבודת היום ,מצד אחד לפשפש
במעשים ולהטיב דרכו עד כמה שעולה בידו ,כי הקב"ה שש ושמח בכל
פעולה קטנה של יהודי באשר הוא שם ,ומאידך יש לעורר רחמים פנימיות ועצם
המלוכה בין ישראל להקב"ה ,קשר עצמי שאינו תלוי בשום טעם ודעת ,וזהו תקיעת
שופר צעקה בקול פשוט גילוי הרצון העצמי להתקשר אל הקב"ה ,ועל ידי כך
יושב הקב"ה מכסא דין לכסא רחמים .è
הערות וציונים
הדין וראה שאינו מתקיים ושיתף עמה מדת èראה שפת אמת ) :(à"îøú ¯ äðùä ùàøאיתא
הרחמים .וכל זה מתקיים בכל ראש השנה בתחלה עלה במחשבה לבראות במדת
| יט המלך המשפט
äàøåדברי החתם סופר )דרשות על ראש השנה( כי עיקר התשובה לעורר בנו נקודה
זו שאנו בנים למקום ,ועל ידי כך משתתקים כל המקטרגים עליו ,ואתי
שפיר לפי הנתבאר כי כאשר הדין ומשפט כולל תכלית הכוונה למען שמו ית' על
זה אין המקטרגים כח לפעול.
כיסוי הרחמים בדין
úôùäאמת מוסיף בגודל מידת הרחמים המתגלה בראש השנה ,ומבאר שכל סיבת
ראש השנה שהוא יום חידוש מלכות ה' חפץ הקב"ה להשפיע רוב טובה
על בני ישראל עמו ,ובכדי להסתיר שפע זה מעיני המקטרגים הלביש יום זה כיום
דין ,בל יפריעו המקטרגים מלהשפיע רוב טובה .é
הערות וציונים
וכו' ,כמ"ש ועמך כולם צדיקים וכתיב אור מתחלה דין ואחר כך ע"י התקיעות הופך
זרוע לצדיק .כי יש בכל איש ישראל נקודה מכסא דין לכסא רחמים .ובמקום אחר כתבנו
טמונה בלב שיש לנקודה זו דביקות בהשי"ת כי לא היה ח"ו שינוי רצון ,רק שכך צריך
ממש כדכתיב בנים אתם ,אך נקודה זו צריכה להיות גם למטה שרצון ומחשבות הצדיקים
להיות נסתר באדם שלא יהיה קטרוג עליו לתקן הכל עפ"י דין ממש ,רק שבלתי
שלא יהיה ניכר על פניו היתרון שיש לו על אפשר בלי רחמים ועזר עליון כמו שנאמר
כל הנבראים .אבל צריך לידע בפנימיותו כי לולי הקב"ה עוזרו כו' ,לכך צריכין לעורר
חלק ה' עמו כדאיתא חיבה יתירה נודעת להם רחמים ואז הקב"ה מחשבה טובה מצרפה
שנקראו בנים .וכפי מה שהאדם שומר נקודה למעשה ,וזה עצמו ענין שיתוף מדת
זו הפנימיות זוכה להתדבק בהשי"ת ועל זה הרחמים ,להיות דן המחשבה לצרפה
נאמר בכסה ליום חגינו .וע"ז איתא בר"ה יצא למעשה ,לכן צריכין לראות להיות עכ"פ
יוסף מבית האסורים והבן כל זה. הרצון כראוי ,והרצון והשתוקקות בנ"י אליו
ית' מעורר רחמים בשמים.
äàøåעוד ) :(â"îøú ¯ íùוזהו שנאמר תקעו כו'
בכסה ליום חגינו ,כי צריכין בראש éראה שפת אמת ) (ã"ìøú ¯ äðùä ùàøואלו תורף
השנה לכסות מדריגות בני ישראל ולהתערב דבריו :בכסה ליום חגינו ,שהקב"ה נתן לנו
בתוך כל הברואים לבקש רחמים ,והאמת כי יום הדין לחג כי הוא בין המועדות אף כי יום
על ידי זה מקבלין בני ישראל כל השפע גם משפט הוא ,והוא מחסדו הגדול אשר עלינו
השייך להאומות על ידי שכולם ניצולו בשביל כמ"ש נפלאותיך ומחשבותיך אלינו ,כי בכל
בני ישראל. מועד וחג יש הארה יתירה לכל איש ישראל
