gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם ורצון · Noyam Verutzoin — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: נועם ורצון · Noyam Verutzoin

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

נועם ורצון · Noyam Verutzoin — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ג׵יון‬ ‫נועם ורצון‬ ‫גליון פד ‪ -‬כי תבא‬ ‫שיחות ומאמרים ממו"ר המשפיע‬ ‫הגה"ח הרב יוסף שיינברגר שליט"א‬ ‫המלך המשפט‬ ‫פתח להם נועם ורצון‬ ‫לפתוח שערי רצונך‬ ‫שערים בתורת החסידות‬ ‫גליון זה נדבת ידידנו עוז‬ ‫בהבנה בהירה ובנפש האדם‬ ‫הרה"ח המפואר‬ ‫ישעי' ליבאוויטש שליט"א‬ ‫לרגל יומא דהילולא‬ ‫של מרא דארעא דישראל‬ ‫©‬ ‫רבי משה אריה‬ ‫כל הזכיות שמורות‬ ‫בן רבי ישראל פריינד זי"ע‬ ‫מכון נועם ורצון‬ ‫גאב"ד ירושלים‬ ‫רחוב רבי יהושע ‪ ,12‬בית שמש‬ ‫החל בכ' אלול‬ ‫איימיל‪w5187272@gmail.com :‬‬ ‫להצלחת ידידנו עוז‬ ‫הרה"ח המפואר‬ ‫לקבלת גליונות באיימיל‬ ‫יעקב יואל אליעזר בן שפרינצא‬ ‫‪w5187272@gmail.com‬‬ ‫פערל ובני ביתו שיחיו‬ ‫ניתן לשמוע כל שיעורי הרב‬ ‫באתר קול הלשון‬ ‫מספר ישיר‬ ‫ארץ ישראל‪073.2951207 :‬‬ ‫ארצות הברית‪646.5134509 :‬‬ ‫בקול נועם ורצון‪718.4007221 :‬‬ ‫ובאתר תורה אני טיים‬ ‫עימוד‪:‬‬ ‫ש"ס ‪053.3177225 -‬‬ ‫עיצוב‪:‬‬ ‫לתרומות והנצחות נא לפנות לטלפון ‪0556781410‬‬ ‫אדרת ‪050.4107439 -‬‬ ‫כמו כן אפשר לתרום להוצאות הגליון בנדרים פלוס‬ ‫נועם ורצון ‪ -‬בית שמש (ע"ר)‬ ‫בס"ד‬ ‫חבורת נועם ורצון – ארה"ב‬ ‫שמחים אנו להודיע לדורשי ה' ולחושבי שמו‬ ‫החפצים לחיות באור משנת מרנא הבעש"ט‬ ‫הק' ותלמידיו ולשאוב ממעין פנימיות התורה‬ ‫כי מו"ר המשפיע הגה"ח‬ ‫רבי יוסף שיינברגר שליט"א‬ ‫ישהה בארצות הברית‬ ‫מיום א' לסדר נצבים ‪ -‬וילך עד יום ג' כ"ו אלול‬ ‫פרטים על מקומות מסירת השיעורים‬ ‫אפשר לשמוע בקול נועם ורצון‬ ‫‪ 7184007221‬שלוחה ‪0‬‬ ‫‬‪‪‬‏‬‬‬ ‫|א‬ ‫המלך המשפט‬ ‫המלך המשפט‬ ‫פרק א‬ ‫‪ éùðà‬כנסת הגדולה ייסדו עיקר תפילת ראש השנה על מלכות ה' שיתגלה‬ ‫בשלימות על עמו ישראל‪' ,‬וכן יתקדש שמך ה' אלוקינו על ישראל עמך‬ ‫ועל ירושלים עירך'‪ ,‬ועל ידי זה מתגלה מלכותו גם על כל העולם כולו‪' ,‬מלוך על‬ ‫כל העולם כולו בכבודך'‪ ,‬כי מהות המלוכה שייך רק על בני ישראל ‪ ,à‬ומהות היום‬ ‫הוא מלכות ה'‪.‬‬ ‫‪ êãéàî‬מדברי המשנה )ראש השנה פ"א מ"ב( עולה שמהותו של ראש השנה הוא יום‬ ‫הדין‪' ,‬בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון'‪ .‬וכן איתא‬ ‫בגמרא )ראש השנה טז‪ (:‬שלושה ספרים נפתחים בראש השנה‪ ,‬וספרי חיים וספרי מתים‬ ‫פתוחים לפניו ‪.á‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫צריכין לבקש בר"ה על כל הבריאה להסכים‬ ‫‪ à‬ראה שפת אמת )‪ :(ã"ìøú ¯ äðùä ùàø‬בראש‬ ‫לרצון השי"ת‪] .‬וראה בגליונות על ראש‬ ‫השנה מבקשין על כלל העולם תן פחדך‬ ‫השנה משנים שעברו שהרחבנו ביאור ענין‬ ‫כו' כל הברואים כו'‪ ,‬ובגמ' איתא כדי‬ ‫זה‪[.‬‬ ‫שתמליכוני עליכם‪ .‬הפירוש כי העבד הנאמן‬ ‫צריך לבקש מלכות האדון על כל‪ ,‬רק ע"י‬ ‫‪ á‬לשון הגמרא‪ :‬שלשה ספרים נפתחין בראש‬ ‫שמבקש זה בכל לבו ממילא מתפשט‬ ‫השנה אחד של רשעים גמורין ואחד של‬ ‫המלכות עליו מקודם‪ ,‬ומלכיות שאומרים‬ ‫צדיקים גמורין ואחד של בינוניים‪ ,‬צדיקים‬ ‫לפניו הוא להמליכו על כל ברואיו ועי"ז זוכין‬ ‫גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים‪,‬‬ ‫להמליכו עלינו מקודם‪ ,‬ומקוב"ה אית לן‬ ‫רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר‬ ‫למילף שברא כל הבריאה עבור ישראל‬ ‫למיתה‪ ,‬בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה‬ ‫כמ"ש בשביל כו' ראשית‪ ,‬אם כן אם בני‬ ‫ועד יום הכפורים‪ ,‬זכו נכתבין לחיים לא זכו‬ ‫ישראל לא ישתתפו בראש השנה לכל‬ ‫נכתבין למיתה‪.‬‬ ‫הברואים לא יהיה להם קיום בעולם‪ ,‬ולכן‬ ‫פרק א‬ ‫ב|‬ ‫‪ íâ‬נרמז בפסוק שהוא יום דין כדכתיב )נחמיה ח ט(‪" :‬ויאמר נחמיה הוא התרשתא‬ ‫ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא לה'‬ ‫אלהיכם אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה"‪" .‬ויאמר‬ ‫להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום‬ ‫לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם"‪ .‬מדברי הפסוק עולה שנחמיה הזהיר‬ ‫את בני ישראל לבל יעצבו בראש השנה אפילו שזה יום הדין‪ ,‬ולכאורה מדוע באמת‬ ‫לא יעצבו הרי מי יצדק לפניך בדין‪.‬‬ ‫מלוכה וממשלה‬ ‫‪ ïëà‬ראש השנה כלול הוא משתי קצוות של מלוכה ודין הנראים לכאורה כשונים‬ ‫לגמרי וסותרים זה את זה‪ ,‬ויש לבאר כיצד משתלבים הם יחד‪ ,‬כי סתירה זו‬ ‫עלול לטעת בלבול לאיש הישראלי הרוצה להתחבר אל נכון למהות הפנימית של‬ ‫ראש השנה‪ ,‬מהרהר הוא בליבו באיזה תנועת נפש אמור לחיות ביום נעלה זה‪.‬‬ ‫קושי נפש זה ניכר יותר על אלו שדרכו על מפתן תורת החסידות שבה נתחדד‬ ‫ההבדל בין מלוכה שהוא ברצון‪ ,‬לממשלה הבא בכפיה‪ ,‬ובאם ראש השנה הוא יום‬ ‫דין הרי שחייו וחיי בני ביתו תלויים לו מנגד‪ ,‬ואנוס הוא על פי הדין לקבל מלכותו‪,‬‬ ‫ודומה יותר לממשלה‪.‬‬ ‫זה היום תחילת מעשיך‬ ‫‪ úåäî‬היום של ראש השנה הוא ענין המלוכה‪' ,‬זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום‬ ‫הראשון'‪ ,‬ביום זה נברא אדם הראשון ונתגלה כבוד מלכותו יתברך בעולם‪,‬‬ ‫כנאמר בשיר של יום של יום השישי "ה' מלך גאות לבש"‪ ,‬סביב זה נוסב כל‬ ‫מערכת הימים והמועדים מראש השנה עד שמיני עצרת כמתבאר בכתבי האריז"ל‬ ‫ובספרי החסידות‪ .‬מכל מקום אין זה סותר למה שכתוב במשנה שראש השנה הוא‬ ‫יום הדין‪ ,‬וספרי חיים וספרי מתים נפתחים‪ ,‬אלא שנקודת הדין של ראש השנה‬ ‫הוא פועל יוצא מענין המלוכה‪ ,‬לא זו בלבד אלא הדין הוא חלק מענין המלוכה‬ ‫ומשלימה‪ ,‬ומבלעדיו חסר במידת המלכות המתגלה ביום זה‪ ,‬אלא שהוא פרט לגבי‬ ‫הכלל של מהות מידת המלכות‪.‬‬ ‫‪ äàøéå‬כן מהלכה פסוקה בשולחן ערוך שאם אחד שכח ולא הזכיר 'המלך הקדוש'‬ ‫בראש השנה ובעשי"ת‪ ,‬צריך לחזור ולהתפלל שמונה עשרה‪ ,‬כי זה לעיכובא‪.‬‬ ‫אמנם אם שכח ולא הזכיר ענין הדין כגון 'זכרנו לחיים' 'בספר חיים' וכו'‪ ,‬אינו‬ ‫|ג‬ ‫המלך המשפט‬ ‫חוזר לראש התפילה‪ ,‬כי אין זה לעיכובא‪ ,‬ובהכרח שנקודת היום הוא ענין המלוכה‬ ‫הלכה למעשה‪.‬‬ ‫אין מלך בלא עם‬ ‫‪ ïéáäìå‬כל זה באר היטב יש להקדים בקצרה שורש ומהות מידת המלכות‪ ,‬הבעל‬ ‫התניא מבאר שנקודת ענין המלוכה יתכן רק על עם שהוא מצד אחד נפרד‬ ‫מהמלך ואינו בערכו כלל‪ ,‬ומצד שני קשורים עימו בעצם מהותו‪ ,‬על בנים לא יתכן‬ ‫מלוכה כי הם חלק בלתי נפרד מהמלך‪ ,‬על חיות ועופות גם לא יתכן מלוכה שהרי‬ ‫אינם בערכו כלל ואינם מכירים בגדולתו‪ ,‬ועל כן מידת המלוכה הוא על עם שמצד‬ ‫שורשם אחודים הם עם המלך ומאידך הם נפרדים‪ .‬ועל כן שלימות מידת מלכותו‬ ‫ה' בעולם יתכן רק על נשמות ישראל כאשר מלובשים הם בגוף גשמי‪ ,‬מצד נשמתם‬ ‫הם 'חלק אלוקי ממעל ממש'‪ ,‬ומכירים בגדולת המלך‪ ,‬ומצד גופם נחשבים כזרים‬ ‫ונפרדים מהמלך‪ ,‬ועל ידי ביטולם להקב"ה בעולם הזה הגשמי מתגלה מהות מלכות‬ ‫השם בעולם ‪.â‬‬ ‫‪ øåîàë‬מידת המלכות אחוזה היא משתי קצוות‪ ,‬מצד אחד המלך הוא מורם מעם‬ ‫ואינו בהערך לעם‪ ,‬לא זו בלבד מצד טבעו אין לו יחס אל העם שהרי‬ ‫אינם בערכם כלל‪ ,‬ואינו חפץ במלוכה עליהם‪ ,‬ומאידך על ידי קבלת המלכות‬ ‫נתעורר רצון במלך ונותן יחס לעם יורד הוא לדרגתם בכל פרטי החיים בנתינת‬ ‫יחס מכל צד ופינה‪.‬‬ ‫ומלכותו ברצון קיבלו עליהם‬ ‫‪ .øåàéá‬מאותו סיבה עצמה שהמלך אינו חפץ במלוכה היינו יחס לעם זה עצמו‬ ‫מעורר רצון בעם להכתירו כמלך‪ ,‬מכיון שהמלך משכמו ולמעלה גבוה מכל‬ ‫העם‪ ,‬על כן בטלים אליו וחפצים שיגלה רוממות מלכותו עליהם‪ ,‬רוממות וגדולה‬ ‫שאדם יכול להשיג בכוחות עצמו אינו נדרש לו לקבלם מהזולת‪ ,‬ועל כן אינו‬ ‫הערות וציונים‬ ‫יתברך דאין מלך בלא עם‪ ,‬פי' עם מלשון‬ ‫‪ â‬ראה שער היחוד ואמונה )‪ :(æ ÷øô‬כי הנה‬ ‫עוממות שהם דברים נפרדים וזרים ורחוקים‬ ‫סיבת וטעם הצמצום וההסתר הזה שהסתיר‬ ‫ממעלת המלך‪ ,‬כי אילו אפילו היו לו בנים‬ ‫והעלים הקדוש ברוך הוא את החיות של‬ ‫רבים מאד לא שייך שם מלוכה עליהם‪ ,‬וכן‬ ‫העולם כדי שיהיה העולם נראה דבר נפרד‬ ‫אפילו על שרים לבדם‪ ,‬רק ברוב עם דווקא‬ ‫בפני עצמו‪ ,‬הנה הוא ידוע לכל כי תכלית‬ ‫הדרת מלך‪.‬‬ ‫בריאת העולם הוא בשביל התגלות מלכותו‬ ‫פרק א‬ ‫ד|‬ ‫מתבטל אליו‪ ,‬אמנם גדולת המלך ורוממותו אינו כלל מערך נפשו‪ ,‬על כן על ידי‬ ‫הביטול למלך נכלל בו‪ ,‬והמלך מגלה גדולתו ורוממותו על העם‪.‬‬ ‫‪ øåîàë‬אין המלך חפץ כלל במלוכה כי אם כאשר העם מקבלים מלכותו ברצון‬ ‫ובבחירה דווקא אזי מתעורר בו הרצון למלוכה‪ ,‬כי הרצון אינו כשאר כוחות‬ ‫הנפש הנבדלים מעצם הנפש‪ ,‬אלא הרצון הוא הטיית עצם הנפש לדבר מסויים‪,‬‬ ‫כאשר העם מקבלים מלכותו ברצון מתעורר בו הקשר העצמי שיש בינו לבין העם‬ ‫וגם בו מתגלה נקודת הרצון למלוכה ומתקשר עמהם בקשר עצמי‪.‬‬ ‫הדרת מלך‬ ‫‪ íâä‬שנקודת המלוכה הוא היחס העצמי שהמלך מתקשר עם העם‪ ,‬אמנם לא די‬ ‫בזה‪ ,‬אלא שלימות ועיקר מהות המלוכה הוא שהמלך נותן יחס להעם מגלה‬ ‫רצונו וחכמתו וגדולתו לעם‪ ,‬על כן יראה שלאחר שמכתירים את המלך מציג‬ ‫בפניהם אוצרות המלך ושריו הנעלים וכמו כן רוב חילו ופרשיו‪ ,‬גם מנהיג את העם‬ ‫בתבונה ובהשכל ושופט את העם בחכמתו הגדולה בכל פרטי חיי העם‪.‬‬ ‫‪ íâ‬מצד העם לאחר קבלת המלכות בטלים הם לגמרי אל המלך ואמורים הם ללכת‬ ‫בדרכי המלך ולשמוע לקול דברו ואי אפשר להמרות רצונו‪ ,‬שהרי רצונם וחפצם‬ ‫היה שיהיה להם יחס עם המלך המרומם‪ ,‬ואכן המלך נותן להם יחס זה‪ ,‬על כן‬ ‫נוגע בעצם נפשו שהעם שנעשה חלק ממנו ילך בדרכיו וישמור חוקיו ומשפטיו‬ ‫מנקודת הרצון‪ ,‬יתירה מזו מלך בישראל מרגיש כל אחד מהעם על כל מה שעובר‬ ‫עליו‪ ,‬יראה כן מדוד המלך שהרגיש בכל הלכי חייו של כל אחד מישראל עד ביאת‬ ‫משיחנו‪ ,‬ועל כן דוד מלך ישראל חי וקיים‪.‬‬ ‫מאן מלכי רבנן‬ ‫‪ åðéðîæá‬אנו אין משל אמיתי למושג מלוכה‪ ,‬והמשל הכי קרוב לענין זה הוא מגדולי‬ ‫ישראל וצדיקי אמת‪ ,‬כנאמר בגמרא 'מאן מלכי רבנן'‪ ,‬בהיותם מורמים מעם‬ ‫וגדלות נפשם ונשמתם אינו בערך לשאר הכלל‪ ,‬הרי שמצד טבעם אינם חפצים‬ ‫להנהיג את הדור‪ ,‬אדרבה כל חפצם לחיות בצל השם על ידי לימוד התורה ועבודת‬ ‫השם באמת ובתמים‪ ,‬רק כאשר הם רואים גודל תשוקת הכלל שינהיג אותם וילמד‬ ‫אותם דרכי התורה והעבודה‪ ,‬מקבלים עליהם את הנהגת הדור‪.‬‬ ‫|ה‬ ‫המלך המשפט‬ ‫גבוה מכל העם‬ ‫‪ ìë‬החזיון הזה למדים אנו מאופן מלוכת שאול המלך שהוא הראשון שמלך בכלל‬ ‫ישראל‪ ,‬כנאמר )שמואל א' ט( "בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו‬ ‫ומעלה גבה מכל העם"‪ .‬הפסוק לא מדבר רק על הגובה הגשמי של שאול‪ ,‬כי אם‬ ‫על כך שהיה מורם מעם‪ ,‬ולא היה בערך לכלל העם‪ .‬גם לא היה חפץ במלוכה‬ ‫ו"נחבא אל הכלים" )שם(‪ ,‬והיו צריכים לעורר בו הרצון למלוכה‪ ,‬ועל כן הכריזו "יחי‬ ‫המלך" )שם( להכתירו בכתר מלוכה‪ .‬וכמו כן לאחר שקיבל מלכותו על עם ישראל‬ ‫נדרש מהעם הציות והביטול המוחלט אליו כפי שכתוב שם בהמשך הפרקים‪ ,‬וכמו‬ ‫כן לבו של שאול היה מקושר לכל אחד מישראל בתכלית היחוד ‪.ã‬‬ ‫המתנשא מימות עולם‬ ‫‪ .ìùîðä‬כתיב המלך המרומם לבדו מאז‪ ,‬מהות הקב"ה נבדל מכל מדרגות העולמות‬ ‫העליונים והתחתונים‪ ,‬לאמיתו של דבר לא יתכן שום יחס בינו לבין‬ ‫הנבראים גם לא לנאצלים העליונים ביותר שהרי כוליה קמיה כלא חשיבי‪ ,‬ולא‬ ‫יתכן שום יחס בין מצדו ובין מצדנו שהרי "אם צדקת מה תתן לו"‪ ,‬וריחוק הערך‬ ‫בין הנבראים להקב"ה הוא בלי גבול‪.‬‬ ‫‪ ä"á÷ä‬ברא את עולמו 'יש מאין'‪ ,‬ובהכרח שאין הנבראים תופסים כלל מקום‬ ‫אצלו‪ .‬הגע בעצמך מה קשה יותר להוציא מאין ליש‪ ,‬עולם שלם או גרגיר‬ ‫חול‪ .‬התשובה היא שבאם יש יכולת להוות יש מאין אזי אין הבדל בין גרגיר חול‬ ‫לעולם ומלאו‪ ,‬ושוה ומשווה גדול כקטן‪ ,‬ומצד הייתנו נבראים אין מעשינו וגדולתינו‬ ‫תופסים כלל מקום אצלו‪.‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫כי המלך הוא הלב של כלל ישראל‪ ,‬והלב‬ ‫‪ ã‬וראה בעל שם טוב )‪ :(ç úåà íéèôåù‬שמעתי‬ ‫שומע פירוש מבין‪ ,‬וזהו שאמר איך אלך‬ ‫ממארי אבא זקיני זלה"ה‪ ,‬כי המלך אשר‬ ‫ושמע שאול‪ ,‬פירוש‪ ,‬כי הוא עדיין המלך של‬ ‫בישראל הוא הלב של ישראל‪ ,‬וביאר על פי‬ ‫ישראל קודם משיחת דוד‪ ,‬ושמע פירושו‬ ‫זה את הפסוק )‪ (æè 'à ìàåîù‬איך אלך ושמע‬ ‫ויבין‪ ,‬למה אנכי הולך‪ ,‬על מה ולמה‪ ,‬והרגני‪,‬‬ ‫שאול והרגני‪ ,‬ודקדק אמאי היה ירא דווקא על‬ ‫אבל על החזרה לא ירא‪ ,‬כי כבר יהיה דוד‬ ‫ההליכה‪ ,‬הלא ההליכה יכול להיות בשתיקה‪,‬‬ ‫משוח למלך‪ ,‬ולא יבין שאול ולא ישמע‪ ,‬כי‬ ‫ויותר היה לו לומר איך אשוב ואחזור‪ ,‬אחרי‬ ‫בוודאי יעשה הדבר בהסתר‪.‬‬ ‫אשר אמשח אחר למלך ויהרגני שאול‪ ,‬וביאר‬ ‫פרק א‬ ‫ו|‬ ‫‪ úãéî‬המלכות הקשר העצמי וגילוי המלוכה שהקב"ה מגלה על בני ישראל עמו אינו‬ ‫אלא שכך עלה ברצונו הפשוט‪ ,‬שעבודת בני ישראל יגרמו לו שעשוע עצמי‪,‬‬ ‫ונחת רוח שאמרתי ונעשה רצוני‪ ,‬ולולי זה אין נחשב מעלתינו ועבודתינו לכלום‪.‬‬ ‫‪ ùøåù‬צורת המלוכה אין מלך בלא עם נעוץ בעולמו של הקב"ה‪ ,‬ומשם נמשך‬ ‫כלל זה בעולם‪ ,‬ומכיון שבחר הקב"ה בצורת קשר של מלוכה הרי שטומן‬ ‫בו כל כללי המלוכה המתגלה בעולם‪.‬‬ ‫המלך המרומם לבדו מאז‬ ‫‪ íéøîåà‬אנו בברכת יוצר של שחרית 'המלך המרומם לבדו מאז המשובח‬ ‫והמפואר והמתנשא מימות העולם' מורה על מידת המלך שהוא שלא‬ ‫בהערך ממדרגת העם‪ ,‬ואינו חפץ במלוכה‪ ,‬בני ישראל הרשומים בשמו משתוקקים‬ ‫בכל לב ונפש שימלוך עליהם ובכל ראש השנה מעוררים רצון למלוכה בהקב"ה‪,‬‬ ‫ומכתירים אותו בכתר מלוכה‪ ,‬כאשר הקב"ה רואה שבני ישראל קשורים אליו‬ ‫גם בעולם הגשמי מצד נקודת הרצון‪ ,‬אזי מתעורר בו הרצון במלוכה‪ ,‬ומגלה‬ ‫מלכותו עלינו‪.‬‬ ‫‪ øåîàë‬נקודת המלוכה תלויה היא ברצון עצם הקשר עם הקב"ה בנקודת‬ ‫המלכות‪ ,‬ולאחר מכן מגלה מלכותו עלינו שהוא מידת גדולתו ורוממותו‬ ‫ית'‪ ,‬מגלה אורו ית' בסדר המדרגות עד עולם הזה הגשמי בכדי שנוכל להכיר‬ ‫במלכותו‪ ,‬וכמו כן מגלה את רצונו וחכמתו שהם המצוות והתורה בעולם הזה‬ ‫הגשמי‪ ,‬וכן מכלכל אותנו בהנהגה מיוחדת בכל פרטי חיינו‪ ,‬כל זה מורה על היחס‬ ‫מצדו אלינו‪.‬‬ ‫‪ åîëå‬כן נדרש מאיתנו גם כן יחס נכון אל 'עצם המלכות' ו'גילוי המלכות'‪ ,‬לקשר‬ ‫עצמנו ברצון מוחלט אליו‪ ,‬וללכת בדרכיו שגילה לפנינו ובלימוד תורתו וקיום‬ ‫מצוותיו ולהתבונן בגדולתו יתברך‪ ,‬ובוודאי שלא להמרות רצונו‪.‬‬ ‫‪ øåîà‬מעתה שנקודת המלוכה כלולה משתי מדרגות‪ .‬א‪ .‬עצם המלוכה שהוא הקשר‬ ‫העצמי בין הקב"ה לכנסת ישראל‪ .‬ב‪ .‬גילוי המלוכה שהוא הנתינת יחס של‬ ‫הקב"ה אלינו ולעבודתנו בקיום התורה והמצוות‪ .‬וכמו כן נתבאר שכל מהות מידת‬ ‫המלוכה מורה על נקודת יחס בין המלך והעם‪ ,‬ובין העם אל המלך‪ ,‬העדר היחס‬ ‫נחשב להסתר פנים‪ ,‬וגילוי היחס להארת פניו‪ ,‬באור פני מלך חיים‪.‬‬ ‫|ז‬ ‫המלך המשפט‬ ‫הסתר פנים‬ ‫‪ ìùî‬למה הדבר דומה‪ ,‬ילד המגיע לביתו ומראה לאביו אות הצטיינות על לימודיו‪,‬‬ ‫והאב שקוע בעניניו ואינו מתייחס כלל למעלת בנו‪ ,‬אינו מביע רגשי שמחה‬ ‫וגיל או שאר סימנים של קורת רוח‪ ,‬וגם כאשר הבן הופך את כל הבית ורב עם‬ ‫אחיו הקטנים וכל הבית כמרקחה‪ ,‬אין האב מגיב כלום ונשאר עם סבר פנים‬ ‫חתומות‪ ,‬הרי שהילד חש ומרגיש התמרמרות נפשית על העדר היחס מצד אביו‪,‬‬ ‫ואין מעשיו לטב או לרע נוגע לאביו‪ .‬וכמו כן להיפך אב המעניק לבנו חום ואהבה‬ ‫וקונה לו מתנות‪ ,‬והבן אינו מגלה סימני שמחה וחדוה‪ ,‬אלא לוקח את המתנות‬ ‫ונכנס לחדרו לשחק בהם בלי להעיף מבט אל אביו‪ ,‬וכן כאשר האב גוער בו ורוצה‬ ‫לעמידו בדרך הנכונה אין הבן מתייחס אליו‪ ,‬הרי שהאב מרגיש שאין שום יחס‬ ‫וקשר בין הבן אליו‪.‬‬ ‫ראש השנה חידוש המלוכה‬ ‫‪ øçàì‬שבני ישראל מעוררים רצון למלוכה בראש השנה בהקב"ה‪ ,‬מתקשר עמנו‬ ‫בקשר עצמי וגם הוא חפץ במלוכה‪ ,‬וכמו כן נותן יחס לבני ישראל‪ ,‬בכך‬ ‫שמגלה מלכותו עליהם‪ ,‬היינו גדולתו ורוממותו בסדר המדרגות הנקרא סדר‬ ‫השתלשלות אורו יתברך עד העולם הזה הגשמי‪ .‬וכן הוא מצד בני ישראל כאשר‬ ‫הקב"ה מאיר להם פנים ששים ושמחים עמו‪ ,‬ומוסרים נפשם וכוחם להדבק‬ ‫להקב"ה ולעשות רצונו בלבב שלם‪ .‬וזהו עבודת חודש תשרי קבלת מלכותו יתברך‬ ‫בכל קומת הנפש‪ ,‬ועל כן ניתן לנו עשרת ימי תשובה לבנות בנין קומת כנסת‬ ‫ישראל בכל כוחתיה‪ ,‬וכן כל אחד מיישר דרכו ושמח ביחס שניתן לנו מהא‪-‬ל‬ ‫הגדול הגיבור והנורא‪.‬‬ ‫מדה כנגד מדה‬ ‫‪ åäæ‬נקודת ה'דין' 'מידה כנגד מידה' המורה על יחס בין הקב"ה לכנסת ישראל‪,‬‬ ‫ובהכרח כאשר מתגלה מידת מלכותו הרי שכולל הוא מידת הדין‪ ,‬להורות‬ ‫שמעשי בני ישראל נוגעים לעצם מהותו ית'‪ ,‬ואין מושג 'דין' כפי שנתפס בדרך‬ ‫כלל במחשבת בני אדם שהוא דבר רע כעונש על מעשינו הרעים‪ ,‬כי אם תוצאה‬ ‫ממידת הדין‪ ,‬וגם זה מורה על גודל היחס שיש ביננו להקב"ה שהענין כל כך נוגע‬ ‫אליו ועל כן מעניש אותם בכדי להצילם מרדת שחת‪ ,‬למרות שזה היפך טבעו‬ ‫שהרי טבע הטוב להטיב‪.‬‬ ‫פרק א‬ ‫ח|‬ ‫נבוא לביאור דברי האריז"ל השונה וכותב כמה פעמים בדרושיו )שער הכוונות(‬ ‫‪äúòîå‬‬ ‫שאין כוונתינו בחודש זה 'לבטל את הדינים'‪ ,‬כי אם 'לבסמם' ו'למתקם'‪,‬‬ ‫כי הדין מורה על גילוי כבוד מלכותו בצמצום לפי ערך העולמות התחתונים‪ ,‬ומורה‬ ‫על יחס‪ ,‬והוא חלק מגילוי מלכות השם‪.‬‬ ‫קללת הנחש‬ ‫‪ äàøéå‬דבר פלא‪ ,‬הנחש שהסית את אדם וחוה לאכול מעץ הדעת ביום ראש השנה‬ ‫יום השישי למעשה בראשית‪ ,‬נגזר עליו שמאכלו יהיה עפר הארץ‪ ,‬ולכאורה‬ ‫מדוע נחשב לקללה הרי עפר מצוי בכל מקום‪ ,‬והרי הנחש יכול להשביע את גופו‬ ‫בכל מקום שהוא‪ ,‬אלא מכאן אתה לומד שהקב"ה אכן סידר מזונתיו שיהיה מצוי‬ ‫ובל יצטרך לבקש מהקב"ה על מזונו‪ ,‬ומורה על העדר היחס בינו להקב"ה‪ ,‬וזהו‬ ‫הקללה הכי גדולה‪ .‬והעולה שבראש השנה ניתן יחס לאדם הראשון ו'אתם קרויים‬ ‫אדם'‪ ,‬ולהנחש שורש אומות העולם נגזר הפירוד‪.‬‬ ‫פארו עלי‬ ‫‪ úåìëúñä‬זו על מידת הדין אמור לשנות כל הלך המחשבה שהורגלנו אליה‪ ,‬טרם‬ ‫שנפש הישראלית מוארת באור יקרות נראה לו שמידת הדין חפצה‬ ‫לתפוס את האדם בקלקלתו‪ ,‬להראות את אפסיותו של האדם‪ ,‬ועל כן כאשר לומד‬ ‫על עומק מידת הדין חש בנפשו שעל כל דבר יבוא במשפט ואין הקב"ה וותרן‪.‬‬ ‫אמנם כאשר אדם מתעלה ומקבל מוחין דגדלות רואה כל ענין הדין באופן מואר‪,‬‬ ‫מידה זו לא באה להעניש את בני ישראל ח"ו‪ ,‬כי אם לבטא גודל פאר בני ישראל‬ ‫קדושים שנוגעים הם בבת עינו של הקב"ה‪ ,‬ועל ישראל הדרו‪ ,‬הם אלו המגלים‬ ‫כבודו בעולם‪ ,‬ומעשיהם תופסים מקום אצלו‪ ,‬ומשתעשע עם בניו אהוביו‬ ‫ובמעשיהם‪ .‬וכדברי מוהר"ן מברסלב )לקוטי מוהר"ן תורה יז( שגם תנועה קלה של יהודי‬ ‫כנענוע בפאה מעורר שעשוע בהקב"ה ‪.ä‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫מתפאר עמו בפרטיות‪ .‬וכן בפרטי פרטיות‪ ,‬כי‬ ‫‪ ä‬ראה לשונו‪ :‬כי יש בכל אחד ואחד‬ ‫יש בכל איבר ואיבר ובכל תנועה ותנועה של‬ ‫מישראל התפארות בפרטיות‪ ,‬שהשם‬ ‫ישראל התפארות אחר‪ .‬ויש לפעמים שאיזה‬ ‫יתברך מתפאר עמו בפרטיות‪ ,‬ואפלו בפחות‬ ‫פחות שבישראל עושה נענוע עם הפאה‬ ‫שבישראל‪ ,‬אפלו פושעי ישראל‪ ,‬כל זמן‬ ‫שלו‪ ,‬והשם יתברך יש לו התפארות גדול גם‬ ‫ששם ישראל נקרא עליו‪ ,‬כי נקרא פושעי‬ ‫מזה‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬יש בו התפארות פרטי‪ ,‬שהשם יתברך‬ ‫|ט‬ ‫המלך המשפט‬ ‫דקדוקי סופרים‬ ‫‪ øôåñî‬על משומד שהיה בוילנא שעבר רח"ל על כל עבירות שבתורה‪ ,‬פעם אחד‬ ‫פגש אותו הגר"א וראה שהוא אוכל בלי ברכה‪ ,‬והגר"א הוכיחו על כך‪,‬‬ ‫המשומד בשמוע דברי התוכחה צחק ואמר‪ :‬הרי אני עובר על עברות גדולות מאלו‬ ‫ומה לך להיתפס על דקדוקי סופרים שאני עובר‪ .‬ענה לו הגר"א ידוע תדע שלאחר‬ ‫מאה ועשרים ידונו אותך כצדיק הכי גדול ולא כמשומד‪ ,‬על כן גם דקדוק קל של‬ ‫דברי סופרים יבוא במשפט‪ ,‬כי אינך יכול לצאת מגדר ישראל‪ .‬וכאשר שמע משומד‬ ‫את דברי הגר"א נתעורר בתשובה‪ ,‬שגם לאחר חטא ופשע אינו נופל מדרגת הצדיק‬ ‫הכי גדול‪ ,‬וגרם לו לחזור לדת ישראל‪.‬‬ ‫‪ øùàë‬אדם שומע סיפור זה עם מוחין דקטנות נחקק בנפשו שמידת הדין רודפת‬ ‫אחרי האדם ולו על הדברים הכי קלים‪ ,‬אמנם כאשר אדם בוחן סיפור זה‬ ‫עם מוחין דגדלות מהרהר במחשבתו‪ ,‬מדוע אכן מידת הדין תובעת דינו של האדם‬ ‫על עבירות קלות מעין אלו‪ ,‬הרי המשומד עבר על איסורי סקילה וחנק‪ ,‬וכלל הוא‬ ‫בש"ס 'קם ליה בדרביה מיניה' )כאשר אדם מתחייב מיתה נפטר הוא מהעונש הקל(‪ .‬אלא הגר"א‬ ‫מווילנא בא להורות לנו שכל מעשה של איש ישראלי ולו מעשה הכי קל של‬ ‫משומד חביב בעיני הקב"ה כמו הצדיק הכי גדול‪ ,‬ואינו מוותר על שעשוע זה שהיה‬ ‫יכול לגרום לו יהודי שפל זה‪ .‬אמור מעתה כי מידת הדין והשכר והעונש בא לבטא‬ ‫היחס שיש לו עם הקב"ה‪ ,‬וגודל השעשוע שאנו מסבים לו‪.‬‬ ‫פרק ב‬ ‫י|‬ ‫פרק ב‬ ‫‪ äúà‬הראת לדעת כי שורש הדין נובע כתוצאה ממידת המלכות‪ ,‬ועל כן מידת המלוכה‬ ‫תלוי לפי מעשינו ודרכינו‪ ,‬והשכר והעונש רק תוצאה ממעלת מהות הדין‬ ‫והמשפט‪ ,‬אמנם 'מי יצדק לפניך בדין' ומי יאמר זיכיתי את ליבי‪ ,‬ומצד מידת הדין ח"ו‬ ‫אין תקומה לבני ישראל‪ ,‬על כן משתף הקב"ה רחמיו בדין‪ ,‬ואינו מתייחס רק כפי מעשינו‬ ‫בפועל שלקויים הם מחמת עבירות ופשעים וחטאים‪ ,‬אלא בוחן הוא את הרצון שלנו‬ ‫להתקרב אליו ולדבקה בו באמת‪ ,‬כי הרצון מורה על עצם קבלת המלכות‪ ,‬עצם הקשר‪,‬‬ ‫וכאשר רואה את בני ישראל משתוקקים לילך בדרכיו ולהטיב את מעשיהם ממתיק הוא‬ ‫את הדין ומשפיע עלינו שנה טובה ומתוקה‪ ,‬בכדי שנוכל באמת להוציא מהכח אל‬ ‫הפועל את הטוב שבקרבנו ליישר דרכנו ללכת בדרכיו ולשמור מצוותיו כראוי וכנכון‪.‬‬ ‫לא‪-‬ל עורך דין‬ ‫‪ äúòîå‬נקבל פירוש אחר על הפיוט לא‪-‬ל עורך דין שאנו אומרים בתפילת חזרה‬ ‫של שמונה עשרה‪ .‬בדרך כלל נוטה נפשו של האדם לראות פיוט זה‬ ‫כתוכחה לבני ישראל ביום הדין‪ ,‬נגד עיניו רואה תיבות 'לבוחן לבבות ביום דין'‪,‬‬ ‫ומיד עולה במחשבתו שגם כאשר הוא מנסה להראות פני צדיק וישר ביום זה‪ ,‬הרי‬ ‫הקב"ה בוחן ובודק עומקי הנפש ואין נסתר מנגד עיניו‪ ,‬ובוחן ליבו ורואה עד כמה‬ ‫מושרש הוא ברע‪ ,‬גם המשך הפיוט 'לגולה עמוקות בדין' על דרך זה‪ ,‬הקב"ה אינו‬ ‫וותרן וחופש ובודק ביום זה גנזי נסתרות וגולה עמוקות עומקי הרע הגנוזים בנפשו‪,‬‬ ‫ולב איש הישראלי נשבר מריחוקו מהקב"ה‪.‬‬ ‫‪ øåà‬הבעש"ט המאיר בקרבנו גודל האהבה אשר הקב"ה מרעיף על עמו ישראל‪,‬‬ ‫פותח את נפשנו לשוב אליו באמת‪ ,‬וגם פיוט זה מקבל אור חדש בהסתכלות‬ ‫נכונה‪ ,‬ובא להורות חסדי המקום על עמו ישראל‪ ,‬הפך מחשבת בני אדם‪" ,‬כי לא‬ ‫מחשבותי מחשבותיכם נאום ה'"‪.‬‬ ‫לבוחן לבבות ביום דין‬ ‫‪ ïèééôä‬פותח 'לא‪-‬ל עורך דין'‪ ,‬לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח אלא הקב"ה‬ ‫בעצמו עורך דינו של כל יהודי באשר הוא שם‪ ,‬כל התכלית של הדין‬ ‫| יא‬ ‫המלך המשפט‬ ‫לרצות ברצון הגמור במלכותו על בני ישראל‪' ,‬לבוחן לבבות ביום דין'‪ ,‬הקב"ה יורד‬ ‫וחופש כל חדרי בטן ורואה שפנימיות של היהודי הוא כולו טוב‪ ,‬כי חפצים לעשות‬ ‫רצונך‪ ,‬לבם של בני ישראל קדושים מסורים באמת ובתמים להקב"ה‪ ,‬וכל סיבת‬ ‫החטא הוא מחמת עומק הגלות אשר שקעו בה מרוב טרדות ותלאות העוברים‬ ‫עליהם למעלה מראש‪' .‬לגולה עמוקות בדין'‪ ,‬גם אלו שבחיצוניות נראה שכל לבם‬ ‫רק רע כל היום‪ ,‬ואין מלאך אחד מליץ עליו‪ ,‬אינו רק מהשפה אל החוץ‪ ,‬והקב"ה‬ ‫גולה עמוקות ורואה עומק טהרת לבבם של בני ישראל שנקודת הפנימית שבלב‬ ‫הוא לדבוק בו ולעשות רצונו בלבב שלם‪.‬‬ ‫‪ íàå‬ישאל השואל מנין שזהו פירוש הנכון של דברי הפיוט‪ .‬המענה על כך צא‬ ‫ולמד משאר בתי הפיוט שכולם בלי יוצא מהכלל מורים על רחמי הקב"ה‬ ‫בדין‪ ,‬ומנסה בכל כוחו להפוך בזכותם ולהטיב להם גם ביום הדין‪ ,‬ובהכרח שגם‬ ‫אלו אינם יוצאים מכלל זה‪ .‬כהמשך דברי הפיוט 'לדובר מישרים ביום דין'‪' ,‬להוגה‬ ‫דעות בדין'‪' ,‬לותיק ועושה חסד ביום דין'‪' ,‬לזוכר בריתו בדין' 'לחומל מעשיו ביום‬ ‫דין'‪ ,‬ועל דרך זה כל המשך הפיוט‪ ,‬ולא יתכן שרק 'לבוחן לבבות' ו'גולה עמוקות'‬ ‫יוצאים הם מהכלל‪.‬‬ ‫יום הדין‬ ‫‪ ìò‬יסוד דברים אלו יבואר לנו דברי הרה"ק המגיד מקאזניץ בספרו עבודת ישראל‬ ‫)ראש השנה( שהצדיקים ובני ישראל מתשוקקים שהקב"ה יגלה בראש השנה מידת‬ ‫הדין‪ ,‬ואינם חפצים רק במידת הרחמים‪ ,‬אמנם שאר אומות העולם חפצים שבראש‬ ‫השנה יגלה הקב"ה רק את מידת הרחמים ואינם חפצים במידת הדין‪ .‬ולכאורה‬ ‫נראים דבריו כסתומים הטעונים ביאור‪ ,‬מדוע דייקא הצדיקים ובני ישראל‬ ‫משתוקקים למידת הדין‪ ,‬וכי לא היה טוב יותר רק בגילוי מידת הרחמים‪ ,‬גם יש‬ ‫לבאר מדוע דייקא אומות העולם משתוקקים למידת הרחמים ‪.å‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫במדת האמת‪ ,‬דהיינו להשפיע לעולם כל מיני‬ ‫‪ å‬ראה עבודת ישראל )‪ (äðùä ùàø‬ואלו הם‬ ‫טובות בבחינת מדה במדה וכו'‪ .‬ונחזור‬ ‫תורף דבריו‪ :‬וזהו תגל נפשי באלהי‪ ,‬כי‬ ‫לעניננו‪ ,‬שעיקר הרצון לזכות את ישראל‬ ‫בודאי הוא שמחה גדולה לשפל נברא כמוני‬ ‫לפיכך הרבה להם תורה ומצות כדי שייטיבו‬ ‫לזכות להעלות ריח ניחוח לפניו יתברך‬ ‫את דרכיהם ויוציאו המשפט לאורה על פי‬ ‫להתענג בתענוגות בני אדם‪ ,‬כידוע שזה עיקר‬ ‫דין‪ ,‬כי כל עיקר המשפט והדין בראש השנה‬ ‫שעשועו יתברך בראשית חידוש העולם‬ ‫מפני שמקטרגים שישראל אינם עובדים את‬ ‫בשביל עושי רצונו וכו'‪ .‬והתלבש אורו יתברך‬ ‫הש"י‪ ,‬לפיכך הם רוצים הנהגה אחרת לא‬ ‫בבחינת לבושים כידוע כדי להנהיג העולם‬ ‫פרק ב‬ ‫יב |‬ ‫‪ íðîà‬לפי דברינו שכל מהות הדין מורה על יחס בין הקב"ה לכנסת ישראל‪ ,‬וכל‬ ‫מעשיהם ולו הקטן ביותר תופס מקום אצל הקב"ה ומשתשעש בכל פעולה‬ ‫קטנה של איש הישראלי‪ ,‬על כן חפצים הם בדין‪ ,‬אלא שמבקשים שישתף הקב"ה‬ ‫את מידת הרחמים להוציא לאור משפטינו‪ .‬אמנם שאר האומות אינם חפצים בדין‪,‬‬ ‫כי מקנאים הם ביחס המיוחד של בני ישראל עמו שקשורים עם הקב"ה גם מצד‬ ‫גופם ונפשם הבהמית‪ ,‬על כן רוצים הם רק במידת הרחמים‪ ,‬שמידה זו מורה שאין‬ ‫יחס למעשה בני אדם‪ ,‬ולא ניכר כל כך ההבדל בין בני ישראל לשאר האומות‪,‬‬ ‫ושווים הם לבני ישראל‪ .‬ראש השנה יום הדין מברר מעלת בני ישראל שרק עליהם‬ ‫חל מלכות השם‪ ,‬ויש יחס ביניהם להקב"ה‪ ,‬ושאר האומות נחשבים כשאר בעלי‬ ‫חיים עלי אדמות שאין להם שום יחס וקירבה להקב"ה‪.‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫חנם וחסד וייטב להם וכו'‪ .‬ועל פי זה תבין‬ ‫ההנהגה להשפעה על ידי התורה והמצות וכו'‪.‬‬ ‫כוונת האריז"ל השייך לראש השנה ואנחנו‬ ‫כי אין כבודו להשגיח בעצמו בשפלים כמו‬ ‫מעוררים אותו על ידי השופר על שם שפרו‬ ‫דרי מטה‪ .‬ומעתה לפי טעותם ככל הגוים בית‬ ‫מעשיכם‪ ,‬שאנחנו מראים צדקותינו ועבודתינו‬ ‫יהודה וזרע ישראל‪ .‬ועם כל זה בכל ראש‬ ‫והתשובה הנפלאה שאנחנו שבים ממעשינו‬ ‫השנה נתעורר החשבון והמשפט על השנה‬ ‫ומעצבון ידינו‪ .‬ועל ידי זה הקב"ה מתנהג גם‬ ‫שעברה‪ ,‬והמקטריגים רוצים לחזק את עצמם‬ ‫כן מדה במדה והוא שב כביכול אל בחינתו‬ ‫באיזה עילה שמוצאים בישראל שימאס‬ ‫להיות אלהינו להתנהג בשפעו הקדושה מדה‬ ‫הקב"ה בהם ויטוש את נחלתו‪ ,‬ואז תהיה‬ ‫במדה על ידי עבודתינו‪.‬‬ ‫ההשפעה בלי סדר עבודה רק בדרך מתנת‬ ‫| יג‬ ‫המלך המשפט‬ ‫פרק ג‬ ‫‪ øçàì‬שבאנו לידי הבנה בהירה בשילוב בין מלוכה לדין נבאר ענין זה בעומק יותר‬ ‫על פי פנימיות התורה כיצד מידת הדין בשילוב מידת הרחמים הוא שלימות‬ ‫גילוי כבוד מלכותו ית'‪ ,‬כנאמר במדרש רבה )בראשית פי"ב פט"ו( 'מתחילה רצה הקב"ה‬ ‫לברוא את העולם במידת הדין ראה שאין העולם מתקיים שיתף בו מידת הרחמים' ‪.æ‬‬ ‫עיגולים ויושר‬ ‫‪ ä"á÷ä‬מנהיג את העולם בשתי הנהגות כלליות‪ ,‬הנהגה אחת מורה על קיום העולם‬ ‫מצידו יתברך‪ ,‬כוונה נסתרת יש בעולם בגילוי כבוד מלכותו‪ ,‬כל מציאות‬ ‫העולמות מגלים שלימות שמו יתברך‪ ,‬ואינו תלוי במעשי התחתונים כלל‪ ,‬הנהגה‬ ‫זו נקרא בשפת האריז"ל הנהגה של 'עיגולים'‪ ,‬דוגמת העיגול המורה על בלי גבול‪,‬‬ ‫מבלי ראש וסוף‪ ,‬ובלשון בעלי המחשבה נקרא הנהגת 'הידיעה'‪ ,‬תכלית הבריאה‬ ‫מצידו יתברך‪ .‬וכמו כן יש הנהגה של יושר‪ ,‬סדר מדרגות ראש תוך סוף‪ ,‬וגילוי‬ ‫אורו יתברך תלוי במעשה התחתונים‪ ,‬ונקרא בלשון האריז"ל 'אור היושר'‪ ,‬דוגמת‬ ‫ה'קו' שיש לו ראש תוך סוף‪ ,‬ובלשון בעלי המחשבה נקרא הנהגת 'הבחירה'‪ ,‬שהיא‬ ‫תלוי במעשה האדם‪.‬‬ ‫רחמים ודין‬ ‫‪ éúùî‬הנהגות כלליות אלו מתגלה שתי שורשי הנהגות אלו לבני ישראל עמו‪,‬‬ ‫ונקראים מידת הרחמים‪ ,‬ומידת הדין‪ .‬מידת הרחמים מורה על קיום בני‬ ‫ישראל בעולם מצידו יתברך‪ ,‬קיום בני ישראל בעולם אינו רק להטיב להם בזה‬ ‫ובבא‪ ,‬אלא כל מציאותם הוא בשביל תענוג הבורא בקיום נשמות ישראל בגוף דווקא‪,‬‬ ‫ועל כן גם עם מצד מידת הדין מתחייבים חלילה כליה‪ ,‬כגון לאחר שנכשלו בחטא‬ ‫הערות וציונים‬ ‫אמר הקב"ה אם בורא אני את העולם במדת‬ ‫‪ æ‬ראה לשון המדרש‪ :‬ה' אלוקים למלך‪ ,‬שהיו לו‬ ‫הרחמים הוי חטייה סגיאין במדת הדין היאך‬ ‫כוסות ריקים אמר המלך אם אני נותן לתוכן‬ ‫העולם יכול לעמוד‪ ,‬אלא הרי אני בורא אותו‬ ‫חמין הם מתבקעין צונן הם מקריסין‪ ,‬ומה עשה‬ ‫במדת הדין ובמדת הרחמים והלואי יעמוד‪.‬‬ ‫המלך ערב חמין בצונן ונתן בהם ועמדו‪ .‬כך‬ ‫פרק ג‬ ‫יד |‬ ‫העגל‪ ,‬מכל מקום חפץ הקב"ה בהם למען שמו‪ ,‬דוגמת הבן שמעשיו הרעים עברו‬ ‫ראש ומצד מידת הדין על האב להפסיק כל קשר ושייכות עימו‪ ,‬מכל מקום מתגלים‬ ‫רחמי האב עליו‪ ,‬מכיון שהוא עצם מעצמיו ובשר מבשרו‪ ,‬וקיומו נוגע בעצם נפשו‬ ‫של האב‪ ,‬כן הוא מציאות בני ישראל שנקראו בנים למקום‪ ,‬ועל כן מחל הקב"ה‬ ‫לבני ישראל על עוון העגל‪ ,‬כי נתגלה הקשר של י"ג מידות הרחמים‪ ,‬וכנאמר )ישעי'‬ ‫מג כה( "אנכי אנכי מוחה פשעיך למעני"‪ ,‬סיבת כפרת העוון הוא למען שמו‪.‬‬ ‫‪ åîë‬כן יש הנהגה לבני ישראל עמו במידת הדין‪ ,‬אופן הנהגת הקב"ה וגילוי אורו‬ ‫יתברך תלוי במעשיהם של בני ישראל‪' ,‬מדה כנגד מידה'‪ ,‬ועל ידי עבודתם‬ ‫בקיום התורה והמצוות ממשיכים אורו יתברך בעולם‪ ,‬ומורה עד כמה מעשיהם‬ ‫נוגע להקב"ה ועומק היחס שיש בין הקב"ה לבני ישראל עמו גם בעולם הבחירה‬ ‫בעולם הזה הגשמי‪.‬‬ ‫מלכות שילוב בין רחמים ודין‬ ‫‪ ìëì‬אחד מהנהגות אלו יש מעלה אשר אין בחבירו‪ ,‬מעלת מידת הרחמים שכל‬ ‫מציאות בני ישראל עמו בעולם הגשמי הוא נצחי 'ולא יטוש ה' את עמו‬ ‫ברוב חסדיו'‪ ,‬ומאידך מורה במידת מה על חסרון‪ ,‬כי מידת הרחמים מורה על‬ ‫הנהגה מצידו יתברך ואינו תלוי במעשינו‪ ,‬ונרגש בכך חסרון ביחס ביננו לבין‬ ‫המקום‪ .‬לעומת זאת מידת הדין יש מעלה המורה על יחס בין הקב"ה לבני ישראל‪,‬‬ ‫ומאידך נרגש בזה חסרון כי מי יצדק לפניך כל חי‪ ,‬ואין העולם יכול להתקיים רק‬ ‫עם הנהגה זו‪.‬‬ ‫‪ øúé‬על כן באם מתגלה רק מידת הרחמים עולם הידיעה עולמו של הקב"ה‪ ,‬לא‬ ‫שייך מידת המלכות‪ ,‬כי אין כאן עם הנפרד ממנו‪ ,‬וכל העולם אינו תופס‬ ‫מקום אצלו‪ ,‬ומאידך כאשר יש רק הנהגת הדין אזי באמת מתגלה מידת המלכות‬ ‫על עם‪ ,‬אמנם מאידך הם נפרדים לגמרי ממנו‪ ,‬וגם שלא יתכן קיום העולם רק‬ ‫מצד הנהגה זו‪.‬‬ ‫‪ ìò‬כן שלימות גילוי המלוכה בראש השנה הוא בשילוב שתי הנהגות אלו‪ ,‬מצד‬ ‫אחד הוא יום הדין המורה על מלך ועם‪ ,‬ומכיון שכל מציאות הבריאה הוא‬ ‫למען שמו כי נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים בחר הקב"ה חידוש המלוכה‬ ‫בימים אלו שמאיר י"ג מידות של רחמים‪ ,‬ומשתף מידת הרחמים ומאריך אף בכדי‬ ‫שבני ישראל יעשו תשובה וייטבו דרכיהם‪ .‬ועל ידי שתי הנהגות אלו מתגלה‬ ‫שלימות המלוכה‪.‬‬ ‫| טו‬ ‫המלך המשפט‬ ‫קשר סתום וגלוי‬ ‫‪ ïôåàáå‬אחר‪ .‬מידת הרחמים מורה על דרגה עליונה במלוכה‪ ,‬קשר עצמי ויחס‬ ‫עצמי בין הקב"ה לכנסת ישראל‪ ,‬והוא עצם המלוכה שנתעורר על ידי בני‬ ‫ישראל בגילוי רצונם עצם הנפש במלכות השם‪ ,‬ומידת הדין משלמת את מהות‬ ‫המלוכה שהקב"ה מגלה אורו יתברך לפי סדר המדרגות הנקרא צמצום האור‪ ,‬מידת‬ ‫הדין‪ ,‬בכדי שנוכל לקבל אורו ית' גם בעולם הזה הגשמי‪ ,‬וכמו כן מעלת הצמצום‬ ‫הוא שאנו יכולים להתקרב אל הקב"ה גם בסדר המדרגות מדרגה לדרגה לראות‬ ‫כבודו ועוזו יתברך שמו‪.‬‬ ‫צדיק יסוד עולם‬ ‫‪ ìòå‬פי זה יובן היטב סיבת הנסיעה לצדיקים על ראש השנה‪ ,‬כי אין בידנו להשלים‬ ‫אל נכון יחוד הידיעה והבחירה‪ ,‬שמים וארץ‪ ,‬עיגולים ויושר‪ ,‬אמנם הצדיקים‬ ‫להם ניתן כח זה ליחד שמים וארץ ולשלב בין הידיעה לבחירה‪ .‬וכדברי השפת‬ ‫אמת )פורים ‪ -‬תרלד( כי מרדכי ידע כל אשר נעשה‪ ,‬היינו כבר ראה כיצד גזירת‬ ‫אחשוורוש עומד להתבטל‪ ,‬היינו 'אור הידיעה'‪ ,‬עם כל זאת לא מנע ממנו לזעוק‬ ‫זעקה גדולה ומרה ברחובות העיר 'אור הבחירה' ‪ .ç‬זהו כוחם של הצדיקים לחיות‬ ‫בשני הפכיים אלו‪ ,‬ועל כן הם אלו שיכולים ליחד ולהשלים מלכות ה' יתברך בעולם‪.‬‬ ‫המלך הקדוש‬ ‫‪ ïàëîå‬נבוא להבנה מעמיקה לשתי הגדרות שניתן על מלכות ה' שלכאורה סותרים‬ ‫הם זה את זה‪' ,‬המלך הקדוש' ו'המלך המשפט'‪' .‬המלך הקדוש' מורה על‬ ‫רוממות המלוכה המתנשא מימות עולם‪ ,‬מלכות ה' הקיימת מצידו יתברך‪ ,‬כנאמר‬ ‫'אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא'‪ ,‬אין מידת המלכות אמורה לבוא בציור‬ ‫של מלוכה על עם‪ ,‬כי מדותיו של הקב"ה הם בלתי מוגבלים באופן זה או אחר‪,‬‬ ‫ולאמיתן של דברים מידת מלכותו יתברך היה יכול להתגלות מבלי נבראים כלל‪,‬‬ ‫ומכל מקום בחר הקב"ה באופן גילוי המלוכה באופן של מלך ועם‪ ,‬ועל זה נאמר‬ ‫'המלך המשפט' המורה על כך שיש יחס בין המלך והעם‪ .‬וגם מתגלה לנו מעלת‬ ‫המלך הקדוש שהקב"ה מגלה לנו את מידת רוממותו הנעלה מכל ציור והגדרה של‬ ‫מלוכה‪ .‬ולא זו בלבד אלא משלב בין המלך הקדוש והמלך המשפט‪.‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫דרך כל הצדיקים שאף שיודעין הישועה מ"מ‬ ‫‪ ç‬ראה לשונו‪ :‬כי מרדכי ידע שהשי"ת יעזור‬ ‫יכולין לצעוק בלב שלם ממש כמו אם לא‬ ‫לבני ישראל בוודאי כמ"ש רוח והצלה כו'‪,‬‬ ‫היה יודע‪.‬‬ ‫וכן כתיב ידע את כל אשר נעשה כו'‪ .‬רק שכן‬ ‫פרק ג‬ ‫טז |‬ ‫‪ êøãáå‬עבודה גילוי המלוכה מצד מידת הרחמים היינו הקשר העצמי בין הקב"ה‬ ‫לכנסת ישראל נקרא 'המלך הקדוש'‪ ,‬שורש ענין המלוכה ביחס של קשר‬ ‫עצמי עם בני ישראל‪ ,‬ומלך המשפט הוא כפי שנתגלה המלוכה גם במידת הדין‬ ‫באופן של גילוי המלוכה בצמצום אחר הצמצום בכדי שיתגלה גם בעולם הגשמי‪,‬‬ ‫וכמו כן משמש כנתינת יחס לבני ישראל גם בעולם הבחירה‪.‬‬ ‫חסד ורחמים‬ ‫‪ øçàì‬שבאנו לידי הבנה בהירה בשתי מדרגות המלכות‪ ,‬נבוא לבאר כיצד‬ ‫משתלבים זה עם זה‪ .‬בהקדם שורש ההבדל בין מידת החסד ומידת‬ ‫הרחמים ]הכוונה על י"ג מידות הנקרא אריך אנפין הנקרא רצון‪ ,‬ולא על מידת‬ ‫הרחמים המשלב בין החסד והגבורה[‪ ,‬מידת החסד הוא בקומת המידות של האדם‪,‬‬ ‫סיבת התעוררות החסד נובע מחסרונו של הזולת‪ ,‬כאשר עני עומד בפתח של‬ ‫העשיר לבקש תרומה עבור פרנסת ביתו‪ ,‬אזי העשיר משער כמה כסף חסר לו‬ ‫ומשתדל להשלים את חסרונו כפי יכלתו‪ ,‬הגם שיש בו מידת החסד מכל מקום‬ ‫אינו אומר לעני כל מחסורך עלי‪ ,‬כי אינו חלק ממנו ורואה אותו כזולת‪ ,‬אלא‬ ‫שמידת חסדו מתעורר להטיב לו‪.‬‬ ‫‪ íðîà‬כאשר אדם עשיר פוגש נער יתום מאב ואם המושלך ברחובות העיר לבוש‬ ‫בגדים קרועים ובלויים‪ ,‬אזי מתעורר בו מידת הרחמים‪ ,‬מצב הנער נוגע‬ ‫לעצם מהותו‪ ,‬אינו משתדל רק להשלים חסרונו‪ ,‬אלא אוסף אותו לביתו וכל מחסורו‬ ‫עליו‪ ,‬וכמו שהאדם לעצמו אינו מגביל השפעתו כן הוא לזה שהוא מרחם עליו‪.‬‬ ‫זהו מידת הרחמים הנעוץ ברצון‪ ,‬שהענין נוגע לעצם מהות האדם שהוא בלי גבול‪,‬‬ ‫ולא רק במידת חסדו שהיא מוגבלת לזולת‪.‬‬ ‫‪ ãåãéçì‬יותר‪ .‬נקודת ההבדל בין מידת הרחמים למידת החסד הוא כי מידת הרחמים‬ ‫הוא מצידו‪ ,‬שהדבר נוגע אליו‪ ,‬ומידת החסד ראיית הזולת כדבר הנפרד‬ ‫שיש לסייע לו‪ ,‬ועל כן גם הסיוע הוא באופן מדוד ומוגבל‪ .‬קהילה קדושה שבין‬ ‫חבריה נמנה עשיר גדול‪ ,‬לא דורשים ממנו סיוע כספי יותר מהחברים האחרים‪ ,‬כי‬ ‫אם ממנים אותו לראש הקהל‪ ,‬היינו בני הקהילה חפצים שהקהילה יהפוך לפרוייקט‬ ‫שלו‪ ,‬ואז אינו רק משלים את החסר לחיי הקהילה‪ ,‬כי אם כל הוצאות הקהילה עליו‪.‬‬ ‫המלך המשפט‬ ‫‪ ìùîðä‬הנהגת המשפט של הקב"ה הוא בקומת המידות של הספירות הקדושות‬ ‫חסד דין )גבורה( רחמים )תפארת(‪ ,‬ומורה על היחס של הקב"ה לבני ישראל‬ ‫| יז‬ ‫המלך המשפט‬ ‫עמו במידת המשפט‪ ,‬שופט הוא את מעשיהם כיצד לכלכל אותם בגשמיות‬ ‫וברוחניות‪ ,‬וכל זה להורות על היחס שיש למעשיהם של בני ישראל בעולמו של‬ ‫הקב"ה‪ ,‬אמנם מצד הדין והמשפט לא יתכן קיום העולם‪' ,‬ראה שאין העולם‬ ‫מתקיים'‪ ,‬על כן 'שיתף בו מידת הרחמים'‪ ,‬הקב"ה מגלה נקודת י"ג מידות של‬ ‫רחמים המושרש ברצונו הפשוט בבני ישראל עמו‪ ,‬ועל ידי זה שופט הוא מעשיהם‪.‬‬ ‫‪ åäæ‬שילוב מידת הרחמים במידת הדין‪ ,‬תכלית הבריאה אינו רק לטובת הנבראים‪,‬‬ ‫אלא יש לקחת בחשבון בעיקר את תכלית הבריאה מצידו יתברך‪' ,‬עבודה‬ ‫צורך גבוה'‪' ,‬דירה בתחתונים'‪ ,‬ורק כך יכול להתגלות שלימות הדין בין מצד הבורא‬ ‫ובין מצד הנבראים‪ ,‬אמור מעתה שכללות המלוכה יכולה להתגלות רק כאשר יש‬ ‫התכללות של 'המלך הקדוש' ב'המלך המשפט'‪ ,‬שילוב בין 'ידיעה' ל'בחירה'‪,‬‬ ‫'עיגולים ויושר'‪.‬‬ ‫משל מבעל עסק‬ ‫‪ úùçîäì‬הדברים נשתמש במשל לסבר את האוזן‪ .‬הבדל גדול יש בין בעל מפעל‬ ‫ותיק ומנוסה בניהול עסק‪ ,‬לבין אחד שזה עתה פתח עסק למחייתו‪.‬‬ ‫בעל המפעל חדש שטרם רכש נסיון עם התעסקות עם פועלים‪ ,‬מחפש את הפועל‬ ‫המושלם העושה מלאכתו נאמנה מבלי שום חסרון וטעות‪ ,‬טרם נתברר לו עד כמה‬ ‫קשה למצוא פועל שיודע לעשות מלאכתו היטב‪ ,‬וכמו כן לכל אחד יש מעלות‬ ‫וחסרונות ואין אדם שלם‪ ,‬ועל כן כל פועל שעושה טעות קטנה או מאחר לעבודתו‬ ‫משלחו תיכף ומיד לביתו‪ ,‬עד שעם הזמן מוצא את עצמו בלי פועלים‪.‬‬ ‫‪ äðåùá‬ממנו בעל העסק שצבר הרבה שנות נסיון בניהול עסק‪ ,‬יודע הוא שאין‬ ‫אדם מושלם וכל אחד יש בו מעלות וחסרונות‪ ,‬ויודע הוא לאריך אפו‬ ‫לפועליו‪ ,‬כאשר רואה אחד מהפועלים שמתמצא היטב ברזי המקצוע התחיל להגיע‬ ‫מאוחר לעבודה‪ ,‬או מתרשל בה‪ ,‬מזמינו אחר כבוד לפגישה במשרדו‪ ,‬מנסה לברר‬ ‫אצל הפועל סיבת התרשלותו בעבודה‪ ,‬שמא לוקה הוא בבריאות הגוף‪ ,‬או שמא‬ ‫אחד מבני משפחתו אינם בקו הבריאות‪ ,‬או שמא חובות כספיים רובצים על צאורו‬ ‫וטורד מנוחתו‪ ,‬ובאם אחד מהסיבות נכונות הם‪ ,‬משתדל לסייע עד כמה שיכול‬ ‫בכדי שהפועל יוכל להשלים מלאכתו‪ ,‬יודע הוא שאינו בקל למצוא פועל הגון‪ ,‬על‬ ‫כן לא רק שאינו משלחו לביתו אלא מסדר חובותיו או משתדל למצוא רופא טוב‬ ‫לרפאותו וכדו'‪ ,‬כי לטובת המפעל הוא שיהיה פועל זה‪ ,‬על כן מתנהג עימו לפנים‬ ‫משורת הדין‪.‬‬ ‫פרק ג‬ ‫יח |‬ ‫למענך אלוקים חיים‬ ‫‪ .ìùîðä‬תכלית הבריאה במשנת החסידות הוא שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה‬ ‫בתחתונים‪ ,‬בני ישראל בעולם הגשמי הוא הפרוייקט של הקב"ה‪ ,‬אין זה רק‬ ‫עבור הטבה לנבראים‪ ,‬כי אם בראשונה למען שמו‪ ,‬ועל כן כאשר יהודי מתרשל‬ ‫בעבודתו אין זה רק הבעיה הפרטית של היהודי‪ ,‬אם יקבל שכר ועונש על מעשיו‪,‬‬ ‫אלא בעיקר נוגע עבודתו להקב"ה‪ ,‬החפץ בגילוי כבוד מלכותו על ידי בני ישראל עמו‪,‬‬ ‫ועל כן 'לא יחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו הרעה וחי'‪ ,‬אין הדין של ראש‬ ‫השנה נועד להעניש את עוברי רצונו בלבד‪ ,‬כי אם כיצד יתגלה מלכותו יתברך ביתר‬ ‫שלימות בשנה החדשה‪ ,‬על כן בני ישראל באים למשפט‪ ,‬והקב"ה בוחן ובודק מדוע‬ ‫לא השלימו את עבודתם בשנה שעברה‪ ,‬שמא היה להם חסרון בבני או בחיי או במזוני‪,‬‬ ‫ובאם רואה שסיבת התרשלות האדם בעבודת קונו הוא מחמת אחד מסיבות אלו‪ ,‬אזי‬ ‫משפיע עליו הקב"ה תוספת בבני חיי ומזוני ובלבד שישלים את עבודתו כראוי וכנכון‪.‬‬ ‫אריכות אפים‬ ‫‪ åîëå‬כן מאריך אפו לרשעים‪ ,‬הצלחת עסק אינו נמדד על פני כמה חודשים‪ ,‬אלא‬ ‫על זמן ארוך יותר‪ ,‬יתכן שהצלחת העסק רואים רק לאחר כמה שנים‪ .‬הקב"ה‬ ‫מאריך אפו ונותן הזדמנות לרשעים להטיב דרכיהם‪ ,‬רואה הוא שכל אחד ואחד‬ ‫בסוף ייטיב דרכיו‪ ,‬אלא לאחד זה לוקח פחות זמן ולאחד זה לוקח יותר‪ ,‬ובסוף‬ ‫כל אחד מישראל יעשה תשובה‪ ,‬על כן מעלים עין מסוררים‪ ,‬ומאריך אפו לרשעים‪.‬‬ ‫זה שיתוף מידת הרחמים בדין ראיית תכלית כוונתו בעולם כיצד היא נשלמת על‬ ‫ידי בני ישראל‪ ,‬כי זה הפרויקט שלו‪' ,‬למענך אלוקים חיים'‪.‬‬ ‫מכסא דין לכסא רחמים‬ ‫‪ úãå÷ð‬עבודה למעשה כהכנה לראש השנה וכן עבודת היום‪ ,‬מצד אחד לפשפש‬ ‫במעשים ולהטיב דרכו עד כמה שעולה בידו‪ ,‬כי הקב"ה שש ושמח בכל‬ ‫פעולה קטנה של יהודי באשר הוא שם‪ ,‬ומאידך יש לעורר רחמים פנימיות ועצם‬ ‫המלוכה בין ישראל להקב"ה‪ ,‬קשר עצמי שאינו תלוי בשום טעם ודעת‪ ,‬וזהו תקיעת‬ ‫שופר צעקה בקול פשוט גילוי הרצון העצמי להתקשר אל הקב"ה‪ ,‬ועל ידי כך‬ ‫יושב הקב"ה מכסא דין לכסא רחמים ‪.è‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫הדין וראה שאינו מתקיים ושיתף עמה מדת‬ ‫‪ è‬ראה שפת אמת )‪ :(à"îøú ¯ äðùä ùàø‬איתא‬ ‫הרחמים‪ .‬וכל זה מתקיים בכל ראש השנה‬ ‫בתחלה עלה במחשבה לבראות במדת‬ ‫| יט‬ ‫המלך המשפט‬ ‫‪ äàøå‬דברי החתם סופר )דרשות על ראש השנה( כי עיקר התשובה לעורר בנו נקודה‬ ‫זו שאנו בנים למקום‪ ,‬ועל ידי כך משתתקים כל המקטרגים עליו‪ ,‬ואתי‬ ‫שפיר לפי הנתבאר כי כאשר הדין ומשפט כולל תכלית הכוונה למען שמו ית' על‬ ‫זה אין המקטרגים כח לפעול‪.‬‬ ‫כיסוי הרחמים בדין‬ ‫‪ úôùä‬אמת מוסיף בגודל מידת הרחמים המתגלה בראש השנה‪ ,‬ומבאר שכל סיבת‬ ‫ראש השנה שהוא יום חידוש מלכות ה' חפץ הקב"ה להשפיע רוב טובה‬ ‫על בני ישראל עמו‪ ,‬ובכדי להסתיר שפע זה מעיני המקטרגים הלביש יום זה כיום‬ ‫דין‪ ,‬בל יפריעו המקטרגים מלהשפיע רוב טובה ‪.é‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫וכו'‪ ,‬כמ"ש ועמך כולם צדיקים וכתיב אור‬ ‫מתחלה דין ואחר כך ע"י התקיעות הופך‬ ‫זרוע לצדיק‪ .‬כי יש בכל איש ישראל נקודה‬ ‫מכסא דין לכסא רחמים‪ .‬ובמקום אחר כתבנו‬ ‫טמונה בלב שיש לנקודה זו דביקות בהשי"ת‬ ‫כי לא היה ח"ו שינוי רצון‪ ,‬רק שכך צריך‬ ‫ממש כדכתיב בנים אתם‪ ,‬אך נקודה זו צריכה‬ ‫להיות גם למטה שרצון ומחשבות הצדיקים‬ ‫להיות נסתר באדם שלא יהיה קטרוג עליו‬ ‫לתקן הכל עפ"י דין ממש‪ ,‬רק שבלתי‬ ‫שלא יהיה ניכר על פניו היתרון שיש לו על‬ ‫אפשר בלי רחמים ועזר עליון כמו שנאמר‬ ‫כל הנבראים‪ .‬אבל צריך לידע בפנימיותו כי‬ ‫לולי הקב"ה עוזרו כו'‪ ,‬לכך צריכין לעורר‬ ‫חלק ה' עמו כדאיתא חיבה יתירה נודעת להם‬ ‫רחמים ואז הקב"ה מחשבה טובה מצרפה‬ ‫שנקראו בנים‪ .‬וכפי מה שהאדם שומר נקודה‬ ‫למעשה‪ ,‬וזה עצמו ענין שיתוף מדת‬ ‫זו הפנימיות זוכה להתדבק בהשי"ת ועל זה‬ ‫הרחמים‪ ,‬להיות דן המחשבה לצרפה‬ ‫נאמר בכסה ליום חגינו‪ .‬וע"ז איתא בר"ה יצא‬ ‫למעשה‪ ,‬לכן צריכין לראות להיות עכ"פ‬ ‫יוסף מבית האסורים והבן כל זה‪.‬‬ ‫הרצון כראוי‪ ,‬והרצון והשתוקקות בנ"י אליו‬ ‫ית' מעורר רחמים בשמים‪.‬‬ ‫‪ äàøå‬עוד )‪ :(â"îøú ¯ íù‬וזהו שנאמר תקעו כו'‬ ‫בכסה ליום חגינו‪ ,‬כי צריכין בראש‬ ‫‪ é‬ראה שפת אמת )‪ (ã"ìøú ¯ äðùä ùàø‬ואלו תורף‬ ‫השנה לכסות מדריגות בני ישראל ולהתערב‬ ‫דבריו‪ :‬בכסה ליום חגינו‪ ,‬שהקב"ה נתן לנו‬ ‫בתוך כל הברואים לבקש רחמים‪ ,‬והאמת כי‬ ‫יום הדין לחג כי הוא בין המועדות אף כי יום‬ ‫על ידי זה מקבלין בני ישראל כל השפע גם‬ ‫משפט הוא‪ ,‬והוא מחסדו הגדול אשר עלינו‬ ‫השייך להאומות על ידי שכולם ניצולו בשביל‬ ‫כמ"ש נפלאותיך ומחשבותיך אלינו‪ ,‬כי בכל‬ ‫בני ישראל‪.‬‬ ‫מועד וחג יש הארה יתירה לכל איש ישראל‬