gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני - אמונה ובטחון · Havineini - Emineh and Bituchoin — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: הבינני - אמונה ובטחון · Havineini - Emineh and Bituchoin

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

הבינני - אמונה ובטחון · Havineini - Emineh and Bituchoin — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת כי תבא ||| שנת תשפ"ו לפ"ק‬ ‫מדור‬ ‫שיעורי‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫הרב שמעון‬ ‫מתוך קונטרס הבינני המלא‬ ‫שפיצער‬ ‫קונטרס תל"ב‬ ‫שליט"א‬ ‫דרך הבטחון מול בעלי בחירה‬ ‫יום שלישי פרשת כי תצא ה' אלול תשפ"ו‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫שיעור שמ"ג‬ ‫ַּבגְ מּול ָ‬ ‫ּובעֹונֶ ׁש (יסבול בדומיה‪ ,‬כאיש בעל בטחון‪ ,‬כשמחרפים אותו אותם בני‬ ‫קטגוריות חדשות לחובות האברים‬ ‫אדם שהוא מוכיחם בנסיון לקרבם אל עבודת ה’)"‪.‬‬ ‫בפרק הרביעי מלמד רבינו המחבר על כל חלקי חיי האדם‪,‬‬ ‫הגשמיים והרוחניים‪ ,‬כיצד לכלכלם באמונה ובטחון‪ .‬עד כה‬ ‫עד כאן הרשימה‪ .‬יופיה של הרשימה הוא שהיא‬ ‫למדנו שברוחניות על האדם לבחור בטוב ולסמוך על הקב"ה‬ ‫יוצרת קטגוריות חדשות‪ .‬בדומה לרמב"ם שחילק את‬ ‫שהתוצאה (ה’גמר’) תיעשה כדבעי‪ ,‬כולל שתיעשה בשלימות‬ ‫ה"יד החזקה" לקטגוריות חדשות – מדע‪ ,‬אהבה‪ ,‬הפלאה‬ ‫פנימית‪ ,‬מתוך הסיבות הנכונות וההרגשים האמיתיים‪ ,‬אשר‬ ‫וכו' – וחילק את התורה בצורה חדשה לפי הבנה עמוקה‬ ‫בשביל זה זקוק האדם לסייעתא דשמיא מיוחדת‪.‬‬ ‫על פי רוח הקודש‪ .‬אף רבינו המחבר‪ ,‬כשמדבר על חובות‬ ‫האברים אשר תועלתם ונזקם מתעברים אל זולתו‪ ,‬הוא‬ ‫יׁשי וְ הּוא‬ ‫"א ָבל ֵּפרּוׁש ַה ֵח ֶלק ַה ֲח ִמ ִ‬ ‫ממשיך רבינו המחבר‪ֲ :‬‬ ‫יוצר רשימה ייחודית‪ .‬לא היינו חושבים להעמיד בשורה‬ ‫זּולתֹו‬ ‫ּתֹוע ְל ָּתם וְ נִ זְ ָקם ִמ ְת ַע ְּב ִרים ֶאל ָ‬ ‫חֹובֹות ָה ֵא ָב ִרים‪ֲ ,‬א ֶׁשר ַ‬ ‫אחת את הנושא של החזרת אנשים בתשובה עם הנושא‬ ‫(כאן מדובר שוב על מצוות ועל אופן קיומן בבטחון‪ ,‬אך כעת בהגדרה חדשה‪ ,‬של‬ ‫של הסתרת סודות‪ .‬הם נראים נושאים שונים לחלוטין‪.‬‬ ‫מצוות הקשורות לאחרים) ּכִ ְצ ָד ָקה וְ ַה ַמ ֲע ֵׂשר (בנתינת צדקה משמחים את‬ ‫כעין זה‪ ,‬הוא מעמיד בצוותא חדא כיבוד אב ואם עם‬ ‫העני‪ ,‬והרי זה כולל את כל המצוות הקשורות למצוה זו‪ ,‬לאווין של ‘לא תאמץ’ ו’לא‬ ‫מעשר כספים‪ .‬זו רשימה מעניינת שהורכבה ממצוות‬ ‫תקפוץ’‪ ,‬עשה של ‘נתון תתן’‪ ,‬המצוה לפייס את העני‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬נתינת מעשר היא‬ ‫שלוקטו מכל התורה כולה‪ ,‬אשר הצד השווה שבהן הוא‬ ‫סוגיית מתנות עניים‪ ,‬כאשר האדם מפריש מעשרות מפירותיו ומכספו) וְ ִלימּוד‬ ‫היותן מצוות שבין אדם לחבירו‪.‬‬ ‫ַה ָחכְ ָמה (היינו ללמד תורה לאחרים‪ ,‬דבר הקשור להצלחה שבין אדם לחבירו‪ ,‬כי‬ ‫זה דורש לדעת איך להכניס תורה לאחרים‪ ,‬כולל לבניו) וְ ַצוֹות ַּבטֹוב וְ ִהזָ ֵהר‬ ‫עשיית המצוות בגישה הנכונה‬ ‫ּול ָה ִׁשיב ָה ֻא ָמנּות (להחזיר‬ ‫ֵמ ָה ַרע (בין לצוות על הטוב ובין להזהיר מן הרע) ְ‬ ‫עיקר העניין שרבינו המחבר מגיע אליו‪ ,‬הוא שבכל‬ ‫הלוואות ולהשיב פקדונות‪ .‬צריך לדעת כיצד לעשותו נכונה‪ .‬המדובר איננו על החיוב‬ ‫המצוות האלה‪ ,‬האדם צריך להתפלל‪ ,‬לעבוד‪ ,‬ליפול וחוזר‬ ‫להחזיר הלוואה‪ ,‬כי זה אינו שייך לשער הבטחון‪ .‬מדברים על כך שכאשר יש לו‬ ‫חלילה – והכל כדי להגיע למקום שהוא עושה אותן עם‬ ‫לאדם התמודדות זו‪ ,‬יידע להתמודד עמה בגישה הנכונה) ְּול ַה ְס ִּתיר ַהסֹוד‬ ‫המחשבות הנכונות ועם הגישה הנכונה‪ .‬לא דנים עכשיו‬ ‫(לא להוציאו בדיבור‪ ,‬ואף לא לרמזו בעקימת שפתיים או בקריצת העין) ְּול ַד ֵּבר‬ ‫על עצם החיוב שעל האדם לכבד את הוריו‪ ,‬וגם לא על‬ ‫טֹוב (על אחרים) וְ ַל ֲעׂשֹות ַהטֹוב (לגמול חסדים) וְ ּכִ יּבּוד ָאבֹות (כל‬ ‫עצם האיסור ההלכתי לגלות סודא‪ ,‬אלא בשלב מתקדם יותר‪.‬‬ ‫‪ֹ-‬להים (להחזיר בעלי‬ ‫סוגיית כיבוד אב ואם) וַ ֲה ָׁש ַבת ָה ְר ָׁש ִעים ֶאל ָה ֱא ִ‬ ‫לאחר שהאדם כבר מקיים את הכתוב בתורה‪ ,‬מלמד אותו‬ ‫טֹוב ָתם (לאלף בני אדם את‬ ‫עבירה בתשובה) וְ הֹורֹות ְּבנֵ י ָא ָדם ַד ְרכֵ י ָ‬ ‫רבינו המחבר‪ ,‬כדי שתוכל לעשותן באופן הנכון – כלומר‪,‬‬ ‫יהם (לחמול על העניים)‬ ‫הדרכים שיביאום אל המקום הטוב ביותר) וְ ַל ֲחמֹל ֲענִ יֵ ֶ‬ ‫עם בטחון – נדרשת ממך מחשבה רבה ובעיקר התבוננות‬ ‫ְּול ַר ֵחם ֲע ֵל ֶיהם (חמלה ורחמנות הן שני מושגים דומים אך שונים) וְ ִל ְסּבֹול‬ ‫פנימית בלבך‪ ,‬כדי לבחון אם אתה עושה אותן מחמת‬ ‫ּומיַ ְר ָאם‬ ‫אֹותם ְ‬ ‫ּומיַ ֵיחל ָ‬ ‫בֹודה ְ‬ ‫אֹותם ֶאל ָה ֲע ָ‬ ‫ֶח ְר ָּפ ָתם ּכְ ֶׁש ֵמ ִעיר ָ‬ ‫ראה ‘חפץ חיים’ רכילות כלל ח אות ה‪.‬‬ ‫א‬ ‫גליון הבינני || ‪1‬‬ ‫להכין כסף‪ ,‬להקדיש זמן לחיפוש אחר האתרוג‪" .‬יְ ַס ֵּבב‬ ‫הסיבות הנכונות‪ ,‬כי אם אינך עושה אותן מחמת הסיבות‬ ‫ֲא ֵל ֶיהם" פירושו לא רק לבחור באופן עקרוני לרצות לעשותה‪,‬‬ ‫הנכונות‪ ,‬הרי הן אינן מביאות אותך אל התכלית‪.‬‬ ‫אלא גם לעשות את מה שצריך בשביל זה‪.‬‬ ‫תכלית הבטחון היא דביקות‪ .‬כשהאדם מקיים 'תמים‬ ‫"ּכְ ִפי ַמה ֶּׁש ִה ְק ַּד ְמנּו ְּב ֵח ֶלק ָה ְר ִב ִיעי ֵמ ִחּיּוב ַה ְּב ִח ָירה ָע ֵלינּו‬ ‫תהיה'‪ ,‬שכרו הוא 'עם ה' אלוקיך'‪ ,‬היינו שנעשה 'עמו ולחלקו'‬ ‫‪ֹ-‬להים ִּב ְל ַבד (עכשיו‪ ,‬בשעה שאתה בוחר‪ ,‬בשעה שאתה‬ ‫ְל ִה ְת ָק ֵרב ֶאל ָה ֱא ִ‬ ‫וזוהי דביקות‪ .‬נמצא שאינך יכול להגיע אל הדביקות‪ ,‬אלא‬ ‫יורד אל הפרטים‪ ,‬הבה ואזכיר לך‪ .‬אחד מהדברים הקובעים האם המצוה שאתה הולך‬ ‫אם כן אתה עושה את המצוות כשאתה בוטח בה' וחושב‬ ‫לְה ְת ָק ֵרב‬ ‫לקיים תהיה מתוך בטחון וממילא היא תדביקך באלוקים‪ ,‬הוא שתעשה זאת ִ‬ ‫עליו‪ ,‬הכל משום שאתה משתוקק להתדבק בו‪.‬‬ ‫‪ֹ-‬להים ִּב ַלְבד)‪ֹ ,‬לא ִל ְקנֹות ֵׁשם וְ כָ בֹוד ֵּבינֵ ֶיהם‪ ,‬וְ ֹלא ְל ַקּוֹות‬ ‫ֶאל ָה ֱא ִ‬ ‫יהם (כפי שיש אנשים שאוהבים לגמול‬ ‫ַהּגְ מּול ֵמ ֶהם‪ ,‬וְ ֹלא ְל ִה ְׂש ָּת ֵרר ֲע ֵל ֶ‬ ‫מכוונים את האדם לדרכי חיים‬ ‫חסד וכו’ כדי להרגיש ששולטים על אחרים‪ .‬וכי ישאל השואל מי אומר שאצליח?‬ ‫יֹוׁשר ַה ִּב ָּטחֹון ָּבזֶ ה (הדרך‬ ‫"אֹופּנֵ י ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ממשיך רבינו המחבר‪:‬‬ ‫אולי תתגנב ללבי תולעת של גאוה? התשובה היא‪ ):‬וְ ַא ַחר ּכַ ך יִ ְב ַטח ַעל‬ ‫לעשותן בבטחון בדרך הנכונה)‪ֶׁ ,‬שּיִ ְהיֶ ה ָה ָא ָדם ֵ‬ ‫צֹופן ִּב ְל ָבבֹו ּכָ ל‬ ‫‪ֹ-‬להים ְּב ַה ְׁש ָל ַמת ַה ַּמ ֲע ֶׂשה ֶׁשּכִ יּוֵ ון ַל ֲעׂשֹותֹו ֵמ ֶהם ּכְ ִפי ַמה‬ ‫ָה ֱא ִ‬ ‫ׂשֹותם וִ ַיס ֵּבב ֲא ֵל ֶיהם"‪.‬‬ ‫ּדֹומה ָל ֶהם וְ יִ ְב ַחר ֲע ָ‬ ‫ַה ַּמ ֲע ִׂשים ָה ֵא ֶּלה וְ ַה ֶ‬ ‫ֶּׁשהּוא ר ֶֹוצה ּבֹו ִמ ֶּמּנּו‪ַ ,‬א ֲח ֵרי ֶׁשּיִ ְת ַּפ ֵּלל ֵא ָליו ַעל זֶ ה"‪.‬‬ ‫היינו שיחרוט בלבו‪ ,‬שכל הדברים האלה שצוותה התורה‬ ‫אכן‪ ,‬אם התכלית שאתה רוצה היא כסף‪ ,‬כבוד או כל‬ ‫– חיים הן ומוכרחים להיצמד אליהן‪ ,‬כי אין אפשרות אחרת‪.‬‬ ‫תועלת אחרת‪ ,‬על מה אתה בוטח? וכי בוטח אתה שהקב"ה‬ ‫אינני רוצה להיכשל בגילוי סוד‪ ,‬אני רוצה למאוס בצורך‬ ‫יעשה לך מה שאינו טוב בשבילך?! הלא טעית בשלב‬ ‫לגלות סוד או לרמז על ידיעת סוד‪ .‬אני רוצה לחיות חיים‬ ‫הראשון‪ .‬בשלב הראשון עליך לרצות את התכלית ולבחור‬ ‫שבהם מחפשים להטיב לאחרים ולסבול חרפה‪ .‬אינני רוצה‬ ‫בה‪ ,‬ואז תבטח בה' שיעזור לך‪.‬‬ ‫להיות אדם שאם מישהו צועק עליו‪ ,‬מלגלג עליו או עונה לו‬ ‫בחריפות‪ ,‬הוא מרגיש אבוד; אינני רוצה להתפלל לה' שזה‬ ‫תפילות כאלו מתקבלות‬ ‫לא יקרה לי לעולם‪ .‬אמנם כן‪ ,‬מותר לו לאדם לבקש 'ואל‬ ‫כל פעם שהאדם מתפלל להצליח בדבר רוחני – למשל‪,‬‬ ‫תביאני לידי נסיון'‪ ,‬כל עוד אינו מוכן‪ ,‬אבל היעד האמיתי‬ ‫לא להיכשל בלשון הרע – הוא מכיר את עצמו‪ ,‬יודע שעדיין‬ ‫שאליו אני רוצה להגיע‪ ,‬הוא להיות שלם‪ ,‬כלומר‪ ,‬להיות‬ ‫הוא צריך מאוד להרגיל את עצמו שלא להיכשל‪ .‬הוא יודע‬ ‫דבוק בה'‪.‬‬ ‫איזה מצבים יכולים להצית בו את יצר לשון הרע‪ ,‬והוא‬ ‫הקב"ה נפח בי נשמת חיים כדי שאוכל לבטא את‬ ‫מבקש מה' שוב ושוב‪" :‬עזור לי לא להיכשל בלשון הרע"‪.‬‬ ‫כוחותיה‪ ,‬ואחת מהדרכים לכך היא לסבול חרפה‪ .‬איני‬ ‫למה? כי אינני רוצה לפגוע בנשמתי‪ .‬הוא מתכוון ברצינות‪.‬‬ ‫מתמוטט באופן כזה שכאשר מישהו יפגוש אותי וישאל‬ ‫הוא מתבייש‪ ,‬כי עדיין יש לו פגמים מן העבר בעוון לשון‬ ‫אותי מה קרה‪ ,‬אתלונן ואומר לו‪" :‬אין לך מושג‪ ,‬שבוע שלם‬ ‫הרע העומדים לו לרועץ‪ ,‬אבל הוא ממשיך להתפלל יום‬ ‫אני במיטה‪ "...‬לא! אני רוצה להיות אדם שאף אחד אינו‬ ‫אחרי יום במשך כמה חודשים‪ ,‬עד שהקב"ה מקבל את‬ ‫צריך לדעת שנפגע‪ ,‬כי אני יודע איך לסבול‪ .‬יש לי מהלך‬ ‫תפילתו‪ .‬אחת מהדרכים שהקב"ה נענה לו היא שבדיוק‬ ‫במוח ובלב מה לענות לעצמי ומה להרגיש‪ .‬הדבר לקח לי‬ ‫כשהוא מתחיל לדבר לשון הרע‪ ,‬הקליטה מנותקת וחבירו‬ ‫כמה שנים ללטש אותו‪ ,‬אך כעת אני יהודי שיודע לסבול‬ ‫אינו יכול לשמוע‪ .‬הוא צועק בשפופרת‪" :‬הלו! הלו!"‪ ,‬אך אי‬ ‫חרפה‪.‬‬ ‫אפשר לשמוע והקליטה נקטעה‪.‬‬ ‫ֹׂ‬ ‫כשהוא שם לב לכך‪ ,‬הוא מחייך‪ .‬אמנם עדיין נשאר בו‬ ‫יס ֵ ּבב ֲא ֵל ֶ‬ ‫יהם‬ ‫יִ ְב ַחר ֲעשו ָתם וִ ַ‬ ‫קצת רצון לספר מה שעומד על קצה לשונו‪ ,‬אך באותו‬ ‫ובכן‪ ,‬בטחון פירושו כך‪ :‬עליך לנסות לחקוק במוחך ולבך‬ ‫זמן הוא יוצא בריקוד ואומר‪" :‬רבונו של עולם! אתה מאזין‬ ‫את הדברים האלה ולבחור לעשותם‪ .‬אף על פי שיש בזה‬ ‫לתפילותיי‪ .‬אתה עוזר לי להביא את רצוני הטוב לידי גמר‪,‬‬ ‫נסיון מיוחד – כי כשמדובר בדבר התלוי באחרים‪ ,‬זה מטלטל‬ ‫ואף על פי שברגע האחרון סטיתי מהדרך‪ ,‬עזרת לי שלא‬ ‫מאוד את הנפש – בכל זאת עליך להחזיק את עצמך ישר‪.‬‬ ‫אצליח"‪.‬‬ ‫ישר פירושו‪ :‬לזכור איך יהודי עובד את ה'‪ .‬דבר ראשון‪ ,‬עליו‬ ‫לבחור לעשותם‪ ,‬ואז יסבב אליהם‪.‬‬ ‫למה זה קרה? כי כל‪-‬כך הרבה פעמים התפללת‪ ,‬וכיון‬ ‫שהגעת לידי נפילה‪ ,‬מיד באו התפילות והרימו אותך‪.‬‬ ‫דרך זו נקט רבינו המחבר לעיל‪ ,‬כשבאר שכאשר האדם‬ ‫ולא רק בלשון הרע; אם יתבונן האדם בדבר שהוא באמת‬ ‫מתכונן לקיים מצוה‪ ,‬יש לו שלושה שלבים‪ .‬א‪ .‬הבחירה‬ ‫מתפלל עליו שוב ושוב ומתכוון ברצינות‪ ,‬יראה שיש לו‬ ‫לעשותה‪ .‬ב‪ .‬לחשוב על הפרטים המעשיים כיצד לעשותם‪.‬‬ ‫סייעתא דשמיא מיוחדת‪ .‬האם בשמירת עיניים אין הדבר‬ ‫מה אני צריך לעשות בשביל לקנות אתרוג? ללכת לשוק‪,‬‬ ‫‪ || 2‬גליון הבינני‬ ‫שולח לי עזר מן השמים‪ .‬אינני ירא‪ .‬כדברי ה'אור החיים'‬ ‫כך? האדם מתפלל על כך ועושה את מה שצריך‪ ,‬והנה יום‬ ‫הקדוש בפרשת שופטים על הפסוק (כ‪ ,‬א) 'לא תירא מהם'‪.‬‬ ‫אחד יש לו רגע של נפילה‪ ,‬והקב"ה מביא משהו ש'תוקע'‬ ‫אני רואה 'סוס ורכב עם רב ממך'‪ ,‬תכונות הנפש‪ ,‬ההרגלים‪,‬‬ ‫אותו כך שאינו יכול ללכת לאן שתכנן‪ .‬התפילות נענו‪.‬‬ ‫הפרשיות הישנות‪ ,‬ואינני ירא‪ .‬יש מהראשונים הלומדים‬ ‫שזהו המקור למצוות הבטחון‪ .‬אתה רואה דבר המעורר בך‬ ‫זה מראה שהבנת מראש שעליך לעשות מעשים של‬ ‫פחד‪ .‬אתה רואה את הפחד‪ ,‬אתה יודע שיש סוס ורכב‪ ,‬אבל‬ ‫בחירה בטוב‪ .‬אתה מחויב לעשות מעשים כאלו מצד‬ ‫אתה עונה לעצמך את התשובה‪ ,‬והתשובה היא‪ :‬הקב"ה‬ ‫התכלית והמציאות‪ ,‬אך בנוסף לכך אתה יודע שהגמר‬ ‫יעזור לי‪.‬‬ ‫יקרה רק אם הקב"ה יעזור לך‪ ,‬ולכן אתה מתפלל ללא הרף‪.‬‬ ‫כך הוא לגבי כל מצוה‪ .‬האדם עושה פעולות‪ ,‬מציב לעצמו‬ ‫גדרים ואינו מפסיק להתפלל – "רבונו של עולם! ברגע של‬ ‫הקושי לבטוח מול בעלי בחירה‬ ‫חולשה החזק בי"‪ .‬כפי שיצחק ביקש מאביו‪" :‬קשור אותי‪ ,‬כי‬ ‫נבאר את העניין‪ ,‬מדוע ענייני בין אדם לחבירו כל כך‬ ‫הגם שאני הולך אתך בדעה אחת וברצון אחד (כמו שנאמר 'וילכו‬ ‫מטלטלים את האדם? אחת מהסיבות העיקריות‪ :‬ברגע‬ ‫שניהם יחדיו')‪ ,‬ירא אנכי שברגע האחרון‪ ,‬כשאראה את המאכלת‬ ‫שאתה מתמודד עם בעל בחירה‪ ,‬אינך רואה לפניך סתם‬ ‫וארגיש את הצער‪ ,‬גופי יתחיל להשתולל‪ .‬אני מבקש ממך –‬ ‫אבן‪ ,‬עץ או בעל חיים‪ ,‬אלא אדם שמדבר‪ ,‬יצור פוליטי וחכם‪,‬‬ ‫קשור אותי"‪.‬‬ ‫ואתה נבהל‪ .‬בהלה או פחד מתבטאים לא רק כשאתה מרגיש‬ ‫שהוא רוצה להרע לך‪ ,‬אלא גם כשאתה מרגיש שאתה רוצה‬ ‫מסכת מיוחדת שצריכה תלמוד‬ ‫למצוא חן בעיניו‪.‬‬ ‫מלמד רבינו המחבר‪ ,‬שמי שמשריש בנפשו שהצלחה‬ ‫התשובה לפחד זה היא בוודאי אותה תשובה שאין כלום‪,‬‬ ‫רוחנית באה רק על‪-‬ידי שני החלקים יחד – בחירה בטוב‬ ‫כי אם א‪-‬ל אחד בשמים ובארץ‪ ,‬וכולם נמצאים בידיו‪ ,‬הוא‬ ‫תוך עשיית גדרים וסייגים‪ ,‬ותפילה מתוך ידיעה פשוטה‬ ‫זה שבראם והוא זה שמנהלם – 'אין עוד מלבדו'‪ .‬אך כשאתה‬ ‫שברגע האחרון עלולים ללכת לאיבוד‪ .‬צריך ללבן זאת באופן‬ ‫עומד על אי שומם‪ ,‬רואה את השמים התכולים פרוסים‬ ‫מיוחד כשעוסק בסוגיות שבין אדם לחברו‪ ,‬כי ענייני בין אדם‬ ‫עליך מלמעלה‪ ,‬ולפניך מעיין מים חיים ועצים מרהיבים‪,‬‬ ‫לחבירו הם מסכת מיוחדת‪ .‬אם תכניס אותם לקטגוריה‬ ‫ואתה צועק 'ה' אחד ושמו אחד' ואומר 'עלינו לשבח' ו'על‬ ‫של המצוות האחרות‪ ,‬בוודאי לא תצליח; שכן בטחון נובע‬ ‫כן נקוה לך'‪ ,‬הרבה יותר קל לך להרגיש זאת‪ .‬אדרבא‪ ,‬אתה‬ ‫מכך שהאדם בשלב הראשון מבין את חולשתו‪ .‬הוא מרגיש‬ ‫מסתכל על יופי הבריאה והמילים בוקעות מגרונך‪' :‬מה רבו‬ ‫שלא יצליח בכוחות עצמו‪ ,‬חרף רצונו והשתדלותו‪ ,‬ומרגיש‬ ‫מעשיך ה' כולם בחכמה עשית'‪' ,‬כולם אליך ישברון'‪...‬‬ ‫חוסר אונים‪ .‬לאחר מכן מגיע השלב השני שבו הוא אומר‪:‬‬ ‫אבל הקב"ה יעזור לי‪' .‬אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו'‪,‬‬ ‫לעומת כן‪ ,‬כשהמנהל מסלק את הבחור מהתלמוד תורה‬ ‫ואם הקב"ה עוזרו – יכול גם יכול לו‪ .‬את השלב הראשון‬ ‫בקול רעש גדול ומבזהו ברבים‪ ,‬כאן האב והבן שואלים פה‬ ‫חייבים לעשות באופן מיוחד בבין אדם לחבירו‪ ,‬משום שיש‬ ‫אחד‪ :‬מה עם 'לית אתר פנוי מיניה' (אין מקום פנוי ממנו)? כל‪-‬כך‬ ‫בהם את החולשות המיוחדות להם‪ ,‬וצריך למצוא בהם את‬ ‫קשה ללב בעת כזאת להאמין שהקב"ה מנהל את העולם‬ ‫המקומות המיוחדים שבהם צריך להתחזק בבטחון בה'‬ ‫והכל נעשה בהשגחתו הפרטית‪.‬‬ ‫ולעשותם בלתי לה' לבדו‪.‬‬ ‫כשאחד מתקוטט אתך‪ ,‬קשה מאוד שזה לא יגע בך‪ .‬זוהי‬ ‫נחזור שוב על השורה האחרונה מדברי רבינו המחבר‬ ‫עבודה קשה מאוד‪ .‬אנשים חושבים שכאשר הם אומרים‬ ‫‪ֹ-‬להים ְּב ַה ְׁש ָל ַמת ַה ַּמ ֲע ֶׂשה‬ ‫ונסיים את דבריו‪" :‬יִ ְב ַטח ַעל ָה ֱא ִ‬ ‫שלא אכפת להם‪ ,‬הדבר באמת לא נגע בהם; יש שתי דרכי‬ ‫ֹוצה ּבֹו ִמ ֶּמּנּו (כלומר‪ ,‬כפי‬ ‫ֶׁשּכִ יוֵ ון ַל ֲעׂשֹותֹו ֵמ ֶהם ּכְ ִפי ַמה ֶּׁשהּוא ר ֶ‬ ‫התמודדות למתחילים‪ .‬אחד נעשה מזועזע‪ ,‬והשני מתעלם‬ ‫מה שהקב”ה רוצה ממנו ולא כפי שהוא עצמו רוצה)‪ַ ,‬א ֲח ֵרי ֶׁשּיִ ְת ַּפ ֵּלל ֵא ָליו‬ ‫ואומר‪" :‬לא מענין אותי‪ ,‬אין לי כלום אתו"‪ .‬אין שום הבדל‬ ‫ַעל זֶ ה‪ ,‬וְ יִ ּזָ ֵהר ּכְ ִפי יְ כָ ְלּתֹו ְּבכָ ל זֶ ה ְל ַה ְס ִּתירֹו ִמ ִּמי ֶׁש ֵאין ָצ ִריְך‬ ‫מהותי בין השניים‪ .‬היה כאן 'טריגר' שגרם לו להגיב כך‪,‬‬ ‫יֹותר ּגָ דֹול ִמ ַּמה‬ ‫הֹוד ַיע‪ּ ,‬כִ י ִּב ְהיֹותֹו נִ ְס ָּתר‪ ,‬יִ ְהיֶ ה ְׂשכָ רֹו ֵ‬ ‫לֹו ְל ִ‬ ‫וזאת משום שגרם ללבו להאיץ את דפיקותיו‪.‬‬ ‫נֹודע"‪.‬‬ ‫ֶׁשּיִ ְהיֶ ה ִאם יִ ְהיֶ ה ַ‬ ‫אכן למאמר זה של חז"ל‪' ,‬אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול‬ ‫כלומר‪ ,‬בענינים שבין אדם לחבירו‪ ,‬היות שיש לנו בהם‬ ‫לו'‪ ,‬יש פירוש מובהק וקל ביותר כשמדובר במצבים כאלה‪.‬‬ ‫הרגלים מרים‪ ,‬כאשר רוצים להתרפא מאותם הרגלים –‬ ‫אנחנו כל‪-‬כך חלשים שם‪ ,‬ממש עלים נידפים‪ .‬החולשה‬ ‫הדבר דורש עבודה רצינית‪ .‬אך מה? איננו נשברים ברוחנו‪.‬‬ ‫מתבטאת או בכך שמרגישים אבודים ומתייראים או בכך‬ ‫למה? – כי אני מצדי באמת לא יכול‪ ,‬אך אני בוטח בה'‪ .‬זו‬ ‫שדורכים על הזולת – ומדובר באותה חולשה ממש! אין‬ ‫אכן פרשה מורכבת‪ ,‬אבל ‪ ---‬זה לא קשור אלי (במובן של יאוש);‬ ‫הבדל באיזו דרך התמודדות משתמשים; בשורה התחתונה‪,‬‬ ‫עלי לעשות את הדברים הנכונים ולבטוח בה'‪ ,‬ואז הקב"ה‬ ‫גליון הבינני || ‪3‬‬ ‫שנזדמנה לך באופן הנכון‪ ,‬אבל לבך כבר טרוד בהתנהגותו‬ ‫אתה מתפעל ומתרגש מן המציאות הזאת‪ ,‬ואינך מצליח‬ ‫של העני‪ .‬כעין זה לגבי מי שבא לבקש ממך פקדון‪ .‬הוא אמר‬ ‫לראות בה כי "לית אתר פנוי מיניה"‪ .‬זהו קושי גדול‪ ,‬בזוהר‬ ‫לך שלא בדרך כבוד שהוא צריך את הפקדון בעוד שבוע‪,‬‬ ‫הקדוש כבר כתוב על זה 'זעירין אינון'‪ .‬כלומר‪ ,‬מעט הם‬ ‫ואתה אומר לעצמך‪ :‬הוא צודק‪ ,‬אבל לא ככה מדברים‪ ...‬לב‬ ‫בעלי הבטחון כשמדובר בבעלי בחירה‪.‬‬ ‫האדם נמשך כל‪-‬כך מהר לכעס ולרוגז וכו'‪.‬‬ ‫חוסר הבטחון גורם‬ ‫אף שמירת סוד‪ ,‬הגם שהיא לכאורה נסיון התלוי באדם‬ ‫נזכיר שוב שבאור החיים הקדוש פרשת וישב‪ ,‬מביא את‬ ‫עצמו‪ ,‬בסוף היא תלויה בצורת הסתכלותו על העולם‪ .‬היא‬ ‫דברי הזוהר הקדוש‪ ,‬שבעלי בחירה יכולים להזיק לאדם‬ ‫איננה אצלו כמו מצות ציצית‪ .‬הוא שואל את עצמו בעמדו‬ ‫גם כשלא נגזר עליו מן השמים‪ .‬אך בזוהר הקדוש עצמו‬ ‫לפני נסיון לגלות סוד‪ :‬נראה לך שזה מפריע לפלוני? לבו‬ ‫מבוארת הנקודה שהאדם מתערער ומאבד את בטחונו‬ ‫משוטט אז בעולם של בין אדם לחבירו‪.‬‬ ‫בעמדו בפני בעלי בחירה‪ ,‬ולכן הללו יכולים להרע לו –‬ ‫האמת היא שצריך לבוא מדרך נוספת כדי להבין‪ .‬צורות‬ ‫משום שהוא איבד את בטחונו ואת דביקותו בה'‪ .‬זה באמת‬ ‫פעולותיהם‪ ,‬מחשבותיהם ותגובותיהם של בני אדם‪ ,‬הן עולם‬ ‫נסיון גדול‪ ,‬עד שהזוהר הקדוש אומר על כך 'זעירין אינון'‪.‬‬ ‫שלם‪ ,‬עולם של חכמה ושל הבנה‪ ,‬עולם מלא בהרגשים‪.‬‬ ‫מעטים המה האנשים שנשארים אז לגמרי בבטחונם‪.‬‬ ‫מישהו בא אליך ואומר לך מילה טובה – "דע לך שאני כל‪-‬‬ ‫אך כאשר האדם זוכה ומן השמים מסייעין אותו והוא‬ ‫כך נהנה ממך"‪ ,‬מישהו בא אליך (אולי חלש בדרגה ובחכמה) ואומר‬ ‫מחזיק חזק בבטחונו בה' – לאף אחד אין שליטה עליו‪ .‬אלא‬ ‫לך‪" :‬הנה‪ ,‬נודע לי דבר חדש‪ ,‬נודע לי שפלוני מחזיק ממך‬ ‫שכאמור‪ ,‬לב האדם רגיש מאוד ולכן האדם מתפעל מבעלי‬ ‫עולם ומלואו"‪ .‬מיד מוחך נמשך לעולם חדש וטיפשי – "מה‬ ‫הבחירה ושוכח מהקב"ה‪ .‬אבל הקב"ה נתן לנו את העבודה‪,‬‬ ‫פלוני אמר? באמת? מה עוד הוא אמר?" אבל זה עולם חי‬ ‫והיא שהאדם יתפלל וישמח את עצמו במחשבת הבטחון‬ ‫של אנשים והרגשים חיים‪.‬‬ ‫שהקב"ה עוזר ובוודאי יעזור לו‪ ,‬וכן יתבונן בהתקדמותו‬ ‫כעת נבין שאף הנסיון לגלות סוד הוא נסיון כזה‪.‬‬ ‫ויראה איך הוא חוזר לעצמו אחרי שנבהל‪ ,‬הרבה יותר מהר‬ ‫המחשבות מתרוצצות אז במוח‪" :‬מה פלוני יחשוב? מה אני‬ ‫מכפי שהדבר לקח לו בעבר‪.‬‬ ‫יכול להרוויח?"‪ .‬הנה‪ ,‬מפני מה רוצה האדם לגלות סוד? – כי‬ ‫הידיעה שהדבר קשה לא ניתנה לנו כדי לייאש אותנו‪,‬‬ ‫הוא רוצה לשאת חן אצל בן שיחו‪ .‬אילו היה יודע שהלה‬ ‫כי היאוש הוא ההיפך הגמור של הבטחון‪ .‬הידיעה ניתנה‬ ‫יסתכל עליו כעל משוגע שהוא מגלה סודות של אחרים‪,‬‬ ‫לנו כדי שנפנים את השלב הראשון‪ ,‬כמה אנו חלשים בלי‬ ‫לעולם לא היה מעלה ברצונו לעשות זאת‪ .‬נסיונו בא רק‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ואם הקב"ה לא עושה לנו נס‪ ,‬בוודאי אנו נופלים‪ .‬כן‪,‬‬ ‫משום שהוא יודע שהלה יפקח זוג עיניים וישאל אותו‪:‬‬ ‫זה טוב שנכיר את חולשתנו ופחיתותנו‪ .‬אכן אז באה גדלותו‬ ‫"מה? באמת?! איך אתה יודע?"‪ ,‬והוא יענה לו‪" :‬אני יודע"‪.‬‬ ‫של הקב"ה – 'סומך ה' לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים'‪.‬‬ ‫וכל רצונו יהיה שהלה ישאל אותו שוב‪ ,‬ושוב יחשיב את‬ ‫אבל האמת נשארת אמת שזהו המקום הקל ביותר לבטוח‬ ‫עצמו כמי שיודע דברים נסתרים על אחרים‪ .‬נמצא שנסיונו‬ ‫בו בה'‪ ,‬כי אנו מכירים בו את חולשתנו‪.‬‬ ‫הוא נסיון של בין אדם לחבירו‪ ,‬כי הוא נהנה מהאנרגיה‬ ‫שמתפרצת ברגעים כאלה‪.‬‬ ‫יש שאומרים‪ :‬כאן יותר קל לבטוח‪ ,‬כי בדרך הטבע אין‬ ‫סיכוי‪ .‬במקום אחר‪ ,‬שם צריך להיות בעל מדרגה כדי לבטוח‪.‬‬ ‫הידיד האמיתי אינו המחמיא‬ ‫אך אפשר להסתכל על זה לאידך גיסא‪ .‬כאן זה המקום הקל‬ ‫ביותר לבטוח‪ ,‬כי אם אתה רוצה לבטוח בעצמך‪ ...‬את מי‬ ‫הרה"ק רבי צבי הירש מקרעטשניף זיע"א‪ ,‬סיפר‬ ‫אתה מרמה? אתה הרי הולך לאיבוד מדבר של מה בכך‪ ...‬קל‬ ‫שבסיגעט היה אברך חשוב מאוד בשם ר' כתריאל שהיה‬ ‫להיות כאן בעל בטחון‪ ,‬כי אינני מרמה את עצמי שאני יכול‪.‬‬ ‫אומר‪ :‬כשמישהו פוגע בי ומטיח בפני את חסרוני‪ ,‬הוא הרי‬ ‫בחלק זה אין לי באמת נסיון‪ ,‬כי ברור לי שאיני יכול‪ .‬עיקר‬ ‫ידידי הטוב ביותר‪ ,‬וכי אשנא אותו?! הלא הוא אומר לי מה‬ ‫עבודתי כאן היא לעורר בי את האמונה שהקב"ה יעזור לי‪...‬‬ ‫עלי לתקן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מי שמרעיף עלי דברי שבח‪ ,‬וכי‬ ‫אאהוב אותו?! הלא הוא רוצה להמיתני! הוא רוצה לעורר‬ ‫בלבי פניות‪.‬‬ ‫עולם של הרגשים‬ ‫זוהי הסיבה הראשונה לכך שבדברים המנויים ברשימתו‬ ‫זהו סגנון דיבור של 'חובת הלבבות'‪ .‬הוא אמר כך‪ :‬יש‬ ‫של רבינו המחבר‪ ,‬קשה יותר להיות בבטחון‪ ,‬כי בעלי בחירה‬ ‫לי תכלית שאליה אני צריך להגיע‪ ,‬פלוני מקרבני אליה או‬ ‫מעורבים בהם‪ .‬למשל נתינת צדקה‪ .‬האדם מרגיש מלחמה‬ ‫מרחקני? זה המדד היחיד שלי‪ .‬ידוע שיש 'כתית למאור'‬ ‫פנימית – כן מגיע לו‪ ,‬לא מגיע לו‪ ...‬תאר לך שהעני מבקש‬ ‫ויש 'כתית למנחות'‪ .‬אפשר לכתת אדם כדי לגרום לו להאיר‬ ‫ממך בדרך שאינה מכובדת‪ .‬עליך לדעת לקיים מצות צדקה‬ ‫‪ || 4‬גליון הבינני‬ ‫יבואו לחתונתי‪ .‬אני חייב‪ .‬אם לא אשתתף בשום חתונה‪ ,‬אף‬ ‫ואפשר לכתתו כדי להורידו מטה מטה‪ .‬כך גם לגבי מילים‬ ‫אחד לא ישתתף בשלי‪ .‬יש מינימום שאני חייב להתאים את‬ ‫טובות‪ .‬יש מילים טובות שבונות‪ ...‬יש לך כח‪ ,‬אדרבא‪ ,‬עשה‬ ‫עצמי אליו‪ .‬מה עוד? – כלום‪.‬‬ ‫את זה קצת יותר טוב‪ ,‬התקדם הלאה‪ ,‬אל תיבהל‪ ,‬אתה‬ ‫עושה דברים נכונים‪ ...‬ויש מילים טובות שהורסות את‬ ‫הוא עשה חשבון מהיר מתישהו בחיים שאם לא‬ ‫האדם‪ .‬הוא מזמן לא היה במקום כה נמוך כמו המקום זה‬ ‫מסתדרים בענייני בין אדם לחבירו‪ ,‬החיים נידונים לסבל‪ .‬זה‬ ‫שפלוני הורידו אליו במילותיו‪.‬‬ ‫דווקא נכון‪ ,‬השאלה היא לאן הוא רוצה להגיע‪ .‬הטעות שיש‬ ‫לאדם הזה‪ ,‬היא שהוא חושב שהעולם הזה הוא הטרקלין‪.‬‬ ‫הוא עושה הכל להסתדר בין אדם לחבירו כי הוא רוצה‬ ‫שחקן בהצגה ותו לא‬ ‫להצליח כאן‪ .‬הוא שחקן‪ .‬הוא לא רואה צורך לעבוד על‬ ‫ובכן‪ ,‬עליך לדעת כיצד לצאת מעולם כזה‪ ,‬וזה קשה מאוד‪,‬‬ ‫מדותיו כדי להתדבק בה'‪ ,‬הוא לא חושב בכלל על הקב"ה‪.‬‬ ‫כי אנו חיים עם בני אדם ועלינו להיות מעורבים עם הבריות‬ ‫ועלינו לחייך לסביבה‪ .‬מכאן אנו מגיעים למה שאמרנו‬ ‫כולנו מכירים את הדיון האם כשהאדם מתייגע בלימודו‪,‬‬ ‫שקשה להיות בעל בטחון בדברים הקשורים לאחרים‪ ,‬כי‬ ‫הוא צריך מדי פעם לעצור ולחשוב על דביקות בה' או‬ ‫זה עולם מסוג אחר וקל לשכוח בו מהקב"ה‪ .‬עניין נוסף‬ ‫שהלימוד עצמו הוא דביקות – עכשיו אתה לומד‪ ,‬אינך צריך‬ ‫הוא שהצורך להיות מעורב בין הבריות שני מהלכים יש‬ ‫לחשוב עכשיו על הנושא‪ .‬לענייננו‪ ,‬יש מי שאומר‪ :‬כשאני‬ ‫לו‪ .‬תחילתם של שני המהלכים נראים דומים להפליא‪ ,‬אך‬ ‫עוסק בעניינים שבין אדם לחבירו‪ ,‬אין לי צורך לחשוב על‬ ‫פנימיותם וסופם‪ ,‬רחוקים כרחוק מזרח ממערב‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ .‬אני עסוק עכשיו בלהרגיש מה שפלוני מרגיש ולבכות‬ ‫אתו ולאהוב אותו ולומר לו את המילים הנכונות‪ ,‬ואני עושה‬ ‫הדרך הראשונה היא להיות שחקן‪ .‬הוא יודע מתי לחייך‪,‬‬ ‫זאת כל‪-‬כך טוב‪ ,‬שאין יותר צורך לכלום‪ .‬אתה צריך לשמוע‬ ‫הוא יודע אלו מילים לומר‪ ,‬מה לומר למי‪ ,‬והוא יודע לשחק‬ ‫אחר‪-‬כך את פלוני מה הוא אומר עלי‪ .‬שאל אותו‪...‬‬ ‫כל‪-‬כך טוב‪ ,‬שהוא מרגיש שזה אמיתי‪ .‬אצל השחקנים‬ ‫בהצגות‪ ,‬אחת מהתכונות הנדרשות להיות שחקן מוצלח‪,‬‬ ‫לעשות בלי ציפייה לגמול‬ ‫היא להכנס אל הדמות‪ .‬למשל‪ ,‬אם הוא מציג את העני‬ ‫זוהי דרך אחת‪ ,‬דרכו של מי שמקווה לגמול‪ .‬אם הוא יודע‬ ‫המסכן‪ ,‬הוא נכנס לדמותו כל‪-‬כך חזק‪ ,‬עד שהוא יכול‬ ‫שלא ירוויח מזה כלום‪ ,‬הוא מתלונן ואומר כך‪" :‬האנשים כ"כ‬ ‫להוריד דמעות אמיתיות‪ .‬מגיעים הדברים לידי כך שאם‬ ‫רעים‪ .‬טיפש הייתי‪ .‬חשבתי שאם אעשה טובות‪ ,‬אם אהיה‬ ‫בהצגה קוראים לו בשם מסוים‪ ,‬כשילך אחר‪-‬כך ברחוב‬ ‫זה שילך לכל החתונות – ארוויח מזה משהו‪ .‬ולמעשה‪ ,‬שום‬ ‫ומישהו יקרא לו בשם זה‪ ,‬הוא יסתובב אליו‪ ,‬הגם ששמו‬ ‫דבר לא עזר לי‪ .‬הוא כאילו אינו מכיר אותי‪ .‬אני זקוק לטובה‬ ‫האמיתי שונה לגמרי‪.‬‬ ‫קטנה והוא מתחמק‪"...‬‬ ‫אף כשהאדם משמש כשחקן במערכת שבין אדם לחבירו‪,‬‬ ‫את המהלך הזה בא רבינו המחבר לעקור‪ .‬הוא בא להוציא‬ ‫אין הכוונה שהוא פועל רק מן השפה ולחוץ עד שהוא‬ ‫אותך מעולם זה‪ .‬הדרך האחרת היא זו שהאדם עושה את‬ ‫בעצמו חצוי לשנים‪ .‬ממש לא‪ .‬הוא יכול להיכנס לדמות עד‬ ‫הדברים הנכונים בלי שום קשר למקבלים‪ .‬הוא מכבד את‬ ‫הסוף ובאמת לתת לפלוני מילים טובות ואפילו לבכות אתו‪.‬‬ ‫אביו‪ ,‬לא משום שהוא רוצה לקבל ממנו משהו‪ .‬הוא מכבד‬ ‫אבל למעשה מדובר בהצגה אחת גדולה‪ .‬הוא שחקן כה טוב‬ ‫את אביו‪ ,‬כי הוא רוצה לעשות נחת רוח להקב"ה‪ ,‬והקב"ה‬ ‫שהוא בעצמו מתפעל מהסיפור כשהוא מספר אותו‪ ,‬הוא‬ ‫רוצה שהדבר ייעשה עם לב ועם הכנעה וביטול‪.‬‬ ‫מתרגש‪ .‬אבל זה בכלל לא הוא‪.‬‬ ‫אפשר לראות שכל פעם שאנו עושים משהו ששייך‬ ‫השחקן מצפה לגמול‬ ‫למערכת שבין אדם לחבירו‪ ,‬אנו מצפים לגמול ולמשוב‬ ‫('פידבק')‪' .‬אמור תודה'‪' ,‬שלח לי משהו'‪' ,‬זכור אותי כשזה‬ ‫אם כן‪ ,‬כיצד יכול האדם לדעת אם זה הוא או לא?‬ ‫יגיע לחלוקה'‪ .‬הציפייה לגמול בענינים שבין אדם לחבירו‪,‬‬ ‫התשובה היא שיעמיד את עצמו מול השאלה‪ :‬מה היעד‬ ‫מושרשת אצלנו עמוק מאוד‪ ,‬ואיננו רואים בזה שום בעיה‪.‬‬ ‫שלך? לאן אתה שואף להגיע? השחקן מעוניין לחיות‬ ‫בחיים של 'שמור לי ואשמור לך'‪ .‬הוא אומר לעצמו‪ :‬אני‬ ‫אמנם לוקח זמן רב עד שמגיעים למעלה‪ ,‬אבל דבר ראשון‬ ‫צריך שהשכנים יהיו מרוצים ממני‪ .‬אני יודע שכפי שהם‬ ‫– למה סילקת את הקב"ה לגמרי? תפתח לו חלון‪ .‬תתחיל‬ ‫זקוקים לי‪ ,‬כך אני זקוק להם‪ .‬אני רוצה להגיע אל הגמול‪ .‬זה‬ ‫להתבונן בנושא‪ .‬זו הרי תמיד הדרך להתעלות‪ .‬תתחיל לתת‬ ‫מה שרבינו המחבר אומר כאן‪ ,‬לא ברמז‪ ,‬אלא בפירוש‪ .‬אני‬ ‫למוחך לרוץ בכיוון הזה ולשים לב אל הנעשה‪ .‬אל תעשה‬ ‫טוב לבני אדם כי אני מקווה לגמולם‪ .‬אני צריך את חיוכם‪,‬‬ ‫עדיין כלום‪ .‬תתחיל לחשוב על כך – מדוע הקב"ה נתן‬ ‫אני צריך שיאמרו שאני אדם נפלא‪ ,‬אני צריך שבבוא העת‪,‬‬ ‫לנו את כל הסוגיא של בין אדם לחבירו‪ ,‬כשאנו מוקפים‬ ‫כשאצטרך להם‪ ,‬הם יהיו אז בשבילי‪ .‬אני צריך שאנשים‬ ‫גליון הבינני || ‪5‬‬ ‫אכן‪ ,‬הקב"ה ברא את המציאות הזאת‪ ,‬כי הוא רוצה‬ ‫באנשים שאומרים לנו מילים טובות ולהיפך? התשובה היא‬ ‫שתעשה את המוטל עליך ותאמר‪" :‬התדבקתי היום בה'‪.‬‬ ‫שהקב"ה נתן לנו את כל זה‪ ,‬כדי שנצטרך לעבוד ולהרגיל‬ ‫אני חושב שמכל המצוות שקיימתי היום‪ ,‬אותה קיימתי עם‬ ‫את עצמנו להכיר גם שם את הקב"ה‪.‬‬ ‫הכוונה הנכונה ביותר לשמה"‪ .‬איה היא שמחתי – שמחה‬ ‫של מצווה? אני רוצה להרגיל את עצמו לפני שאני מתעצב‬ ‫אני אוהב אותך גם כשאני מקבל מחמאות‬ ‫אל לבי‪ ,‬אני רוצה לזכור שאם אני עושה את המוטל עלי‬ ‫נראה לך שרק טרגדיה היא חושך?! חושך הוא בכל מקום‬ ‫בציפייה לקבל מהם גמול‪ ,‬אני זה שמכניס את עצמי למצב‬ ‫שאין אור‪ .‬ר' כתריאל מסיגעט ידע שכאשר הוא שומע מילים‬ ‫של עגמת נפש‪.‬‬ ‫טובות‪ ,‬שורר אצלו חושך ולא אור‪ ,‬כי אור הוא כשרואים את‬ ‫הרי זה כמי שבטוח שפלוני יגיד לו מילה טובה‪ ,‬ומי שמכיר‬ ‫הקב"ה‪ ,‬וכעת בגלל שמגדלים ומשבחים אותו‪ ,‬שורר אצלו‬ ‫את פלוני‪ ,‬אומר לו‪" :‬בחיים הוא לא יאמר לך"‪ .‬או כעין זה‪ ,‬מי‬ ‫חושך‪ ,‬והרי הוא זקוק עכשיו ל'אמונתך בלילות'‪ .‬עליו לחזק‬ ‫שמחליט לפנות לקמצן העיר אשר אינו פותח את כיסו לאף‬ ‫את עצמו ולומר‪" :‬הקב"ה הוא זה ששלח לי את המילים‬ ‫אחד‪ ,‬ומעורר בלבו ציפייה שיתן לו סכום הגון – אם בסוף אינו‬ ‫האלה‪ ,‬הקב"ה מנסה אותי‪ ,‬הקב"ה! אני אוהב אותך‪ .‬גם זו‬ ‫נותן לו‪ ,‬הוא עצמו אשם בעגמת נפש שיש לו‪ .‬על האדם לומר‬ ‫לטובה‪ ,‬אני שמח"‪.‬‬ ‫לעצמו מראש‪" :‬לא! אינני מצפה לשום גמול"‪ .‬זה הרבה יותר‬ ‫כשמדובר בעניינים שבין אדם לחבירו‪ ,‬קשה מאוד‬ ‫קל‪ ,‬אפילו מצד העולם הזה‪ .‬יש לי אלוקים‪ ,‬וכשאני מקבל‬ ‫לזכור זאת‪ .‬על האדם להזכיר לעצמו בכח – 'אשרי שא‪-‬ל‬ ‫חיוך‪ ,‬הוא זה שנתן לי אותו ושלחו אלי דרך פלוני‪ .‬חייבים‬ ‫יעקב בעזרו ִשׂברו על ה' אלוקיו'‪ .‬מה יש לך עם פלוני?‬ ‫להתרגל בכך‪ ,‬אחרת‪ ,‬נסבול גם בעולם הזה‪.‬‬ ‫'אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה‪ ,‬תצא רוחו‬ ‫נחזור שוב‪ :‬סיבת הקושי הראשונה היא ששוכחים‬ ‫ישוב לאדמתו‪ ,‬ביום ההוא אבדו עשתונותיו'‪ .‬האנשים האלה‬ ‫מהקב"ה ונכנסים לעולם בני האדם‪ ,‬מצפים לגמול‪,‬‬ ‫שנמצאים סביבך אשר אתה רוצה למצוא חן בעיניהם‪ ,‬מי הם‬ ‫ומתרגזים וכועסים‪ ,‬ובגלל זה שוכחים בשנית מהקב"ה‪,‬‬ ‫בכלל? – הן יבוא יום שישובו לאדמתם וייאבדו עשתונותם‪.‬‬ ‫וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫תן לעצמך להתקדם קצת בענין זה‪ .‬לכל הפחות תחשוב על‬ ‫זה כשאתה מתפלל‪ .‬צייר במוחך איך אתה נראה כשפלוני‬ ‫אינו קיים בכלל בעולם‪ .‬אמור לעצמך‪" :‬זה הרי יכול לקרות‪,‬‬ ‫הדרך הנכונה מחייבת עבודת המדות‬ ‫ובכן‪ ,‬מה אעשה אז? אם כן‪ ,‬תן לי כבר עכשיו לעשות את‬ ‫הסיבה השנייה לקושי‪ ,‬היא שכדי לקיים את המצוות‬ ‫זה‪ .‬תן לי לחשוב על הקב"ה‪ .‬אני נמצא בודד בעולם‪ ,‬אבל‬ ‫האלה בדרך הנכונה‪ ,‬צריך לעבוד על המדות ובראשן‬ ‫יש לי אלוקים"‪ .‬לבדידות יש מעלה עצומה‪ .‬היא מסייעת‬ ‫הגאוה‪ ,‬וזה קשה ומפרך‪ .‬כשהאדם שחקן‪ ,‬יעדו אינו אלא‬ ‫לאדם להתדבק בה'‪ .‬אנשים אינם מבינים אותי‪ ,‬אבל הקב"ה‬ ‫למצוא חן בעיני בני אדם וממילא אינו צריך לעבוד על‬ ‫מבין אותי‪.‬‬ ‫מדותיו‪ ,‬כי גם כשהוא מוותר‪ ,‬יש לו חשבון בכך‪ .‬זה מאוד‬ ‫נפוץ לדאבון לב‪ .‬תמיד הוא פועל מתוך 'שמור לי ואשמור‬ ‫‪ֹ-‬להים ִב ְּל ַבד‬ ‫ְל ִה ְת ָק ֵרב ֶאל ָה ֱא ִ‬ ‫לך'‪ .‬אתה צריך להכיר אותו‪ .‬אם הוא עושה לך טובה‪ ,‬אם‬ ‫הוא מוותר לך‪ ,‬חכה ותראה שישלח לך חשבונית‪ .‬כמה שלך‬ ‫על כל פנים‪ ,‬אחת מהסיבות שכל‪-‬כך קשה להיות‬ ‫יש חוש פוליטי‪ ,‬לו יש חוש פוליטי מחודד פי כמה וכמה‪.‬‬ ‫בבטחון במקומות האלה‪ ,‬היא ששוכחים אז מהקב"ה‪,‬‬ ‫אתה מחשב צעד אחד קדימה‪ ,‬והוא מחשב ארבעה צעדים‬ ‫וכשעושים מה שצריך‪ ,‬עושים אותו מתוך שאיפה וציפייה‬ ‫קדימה‪ .‬הוא מהיר ממך פי כמה‪.‬‬ ‫לקבל משהו בחזרה‪ .‬לכן קבע רבינו המחבר שם בדבריו‪:‬‬ ‫יֹוׁשר ַה ִּב ָּטחֹון ָּבזֶ ה‪ֶׁ ,‬שּיִ ְהיֶ ה ָה ָא ָדם ֵ‬ ‫צֹופן ִּב ְל ָבבֹו ּכָ ל‬ ‫אֹופּנֵ י ֶ‬‫" ַ‬ ‫כאמור‪ ,‬אדם כזה לעולם אינו נזקק לעבוד על מדותיו‪ .‬גם‬ ‫‪ֹ-‬להים ִּב ְל ַבד‪ֹ ,‬לא ִל ְקנֹות‬ ‫ַה ַּמ ֲע ִׂשים ָה ֵא ֶּלה ‪ְ ...‬ל ִה ְת ָק ֵרב ֶאל ָה ֱא ִ‬ ‫כשהוא מוותר על משהו‪ ,‬גם כשהוא פועל נגד עקרונותיו‪.‬‬ ‫ֵשׁם וְ כָ בֹוד ֵבּינֵ ֶיהם‪ ,‬וְ ֹלא ְל ַקּוֹות ַהגְ ּמּול ֵמ ֶהם‪ ,‬וְ ֹלא ְל ִה ְש ָׂת ֵּרר‬ ‫הוא אומר‪ :‬אף פעם אינני הולך לשם‪ ,‬אך הפעם אני חורג‪,‬‬ ‫ֲע ֵל ֶיהם"‪.‬‬ ‫אך ורק בשבילך‪ .‬דע לך שלאף אחד אינני עושה את זה – רק‬ ‫לך‪ .‬מהי הסיבה? – 'שמור לי ואשמור לך'‪ .‬אין שום קשר‬ ‫הוראה זו נכונה לכל המנויים ברשימתו של רבינו המחבר‪.‬‬ ‫לעבודה עצמית‪ .‬וזה נכון גם כשהוא הולך באמצע הלילה‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬כשהוא נותן צדקה לעני‪ ,‬וכן כשהוא מתמסר להוריו‬ ‫בערוב ימיהם ואינם מאירים לו פנים‪ ,‬אלא להיפך – בקוצר‬ ‫אך כשהאדם צועד בדרך הנכונה‪ ,‬הרי הוא אומר כך‪" :‬יש‬ ‫רוחם הם מתרגזים ומתלוננים עליו‪ ,‬והוא אומר לעצמו‪:‬‬ ‫לי כאן תכלית בעולם‪ ,‬יש לי הרבה גאווה (האדם הרי נולד עם‬ ‫"היתכן?! אני הרי הבן שמתמסר בשבילם יותר מכולם‪.‬‬ ‫גאות טבעית)‪ ,‬ויש לי גם הרבה כעס וכן תאוות הניצוח ורצון‬ ‫ויתרתי על כל סדר היום שלי ואני קורע את עצמי בשבילם‪,‬‬ ‫לנקום או לראות בצרת אחרים (כפי שרואים‪ ,‬להבדיל‪ ,‬אצל אומות‬ ‫ולמעשה‪ ,‬הם צועקים עלי פעם אחר פעם ומאשימים אותי"‪.‬‬ ‫‪ || 6‬גליון הבינני‬ ‫שהוא רוצה להשיג לעצמו את מה שהוא חולם‪ ,‬זה גורם לו‬ ‫העולם שמעדיפים לפרסם הודעות של השתתפות בצער‪ ,‬מאשר לראות בהצלחת‬ ‫לעגמת נפש מרובה ומרחיקו מהקב"ה‪.‬‬ ‫ישראל)"‪ .‬כך הוא הגוף‪ .‬נשמתו של יהודי זכה ונקייה‪ ,‬אך הגוף‪,‬‬ ‫כל עוד לא הזדכך‪ ,‬יש לו את כל התשוקות האפלות האלה‪.‬‬ ‫לא תגור מפני איש‬ ‫ובכן‪ ,‬לעבוד על המדות מתוך הבנה שזהו הטוב והנעים‬ ‫בכל התחומים זה כך‪ .‬אין אנו מדברים עכשיו על לעשות‬ ‫ביותר‪ ,‬זו עבודה קשה מאוד‪ ,‬ואם האדם עושה את המוטל‬ ‫א' במקום ב'‪ .‬מדברים רק על שינוי המניע‪ .‬זה מה שמלמד‬ ‫עליו בעניינים שבין אדם לחברו מחמת הסיבה הנכונה‪ ,‬זה‬ ‫אותנו רבינו המחבר ושכך הוא גם להיפך‪ .‬האדם צריך לחנך‬ ‫מכריח אותו לעבוד על תיקון מידותיו מכל הצדדים‪ .‬זהו‬ ‫את בניו או את תלמידיו‪ ,‬וזה ידרוש ממנו להיאבק קצת‪.‬‬ ‫ההבדל הגדול ביותר‪ .‬אם אינך עושה את זה מחמת הסיבה‬ ‫הוא יצטרך לומר מה שיש לו לומר והלה לא ירצה לקבל‪.‬‬ ‫הנכונה – זה לא יזכך אותך‪ .‬אם אתה עושה את זה מחמת‬ ‫הסיבה הנכונה – זה יזכך אותך עד מאוד‪ ,‬כי זה יפגוש אותך‬ ‫נניח שהאדם מנהל מוסד ובו יש תקנה שלא להתלבש‬ ‫בכל מקום ובכל פינה‪.‬‬ ‫באופן מסוים וכעת הוא מעיר לגביר או לבעל הקשרים‬ ‫ואומר לו‪" :‬אין אפשרות‪ .‬כן נהוג אצלנו ומי שלא‪ ,‬אינו יכול‬ ‫לבוא לכאן"‪ .‬והלה מתחיל להפעיל את קשריו ואת כוחותיו‪.‬‬ ‫חינוך הבנים לשם מה?‬ ‫הנה רבינו המחבר הזכיר כמה וכמה דברים שקשורים‬ ‫אומר אז המנהל לעצמו‪" :‬אינני כועס ואינני ירא‪ ,‬למה? כי‬ ‫"לימּוד ַה ָחכְ ָמה‪ַ ,‬צוֹות ַבּטֹוב‪ִ ,‬הזָ ֵהר‬ ‫ללימוד לאחרים – ִ‬ ‫ביקשתי מהקב"ה שאוכל לסבול חרפה כשאני מעיר אותם‬ ‫‪ֹ-‬להים‪ ,‬וְ הֹורֹות ְבּנֵ י ָא ָדם‬ ‫ֵמ ָה ַרע‪ֲ ,‬ה ָש ַׁבת ָה ְר ָש ִׁעים ֶאל ָה ֱא ִ‬ ‫אל העבודה‪ .‬לא ביקשתי ממנו שלא יביישו אותי‪ .‬התפללתי‬ ‫בֹודה‬ ‫אֹותם ֶאל ָה ֲע ָ‬ ‫טֹוב ָתם‪ ,‬וְ ִל ְסּבֹול ֶח ְר ָפ ָּתם כְ ֶּש ֵׁמ ִעיר ָ‬ ‫ַד ְרכֵ י ָ‬ ‫שאוכל לסבול חרפה‪ ,‬כי אינני משקיע אצל בעל הקשרים‪.‬‬ ‫ּומיַ ְר ָאם ַבּגְ מּול ָּובעֹונֶ ׁש"‪ .‬והרי הוא כולל בזה‬ ‫אֹותם ְ‬‫ּומיַ ֵיחל ָ‬ ‫ְ‬ ‫אני בקשר מאוד טוב איתו ומרחם עליו‪ ,‬אבל אני עובד אצל‬ ‫את כל הסוגיא של חינוך הבנים וחינוך התלמידים‪ ,‬ומעמיד‬ ‫מישהו אחר‪ .‬אני עובד אצל הקב"ה‪ .‬גם אם מפטרים אותי‬ ‫בה יסודות‪.‬‬ ‫וגם אם אני נשאר בלי מקור פרנסה – לא כאן אני עובד"‪.‬‬ ‫השאלה הראשונה ששואלים את האב היא‪" :‬מדוע אתה‬ ‫לדעת לעשות זאת ברגישות הנכונה ובאותו זמן להיות‬ ‫רוצה לחנך את בניך?" – זה צריך להיות חסד של אמת‪.‬‬ ‫עם הרגש הנכון‪ ,‬לרחם ולדבר באהבה ולא להיסחף‪...‬‬ ‫איני יודע אם אנו רשאים להיכנס לעומק‪ ,‬כי אז לא נמצא‬ ‫את ידינו ואת רגלינו ועלולים אנו להישבר ברוחנו ח"ו‪.‬‬ ‫הלה צועק ואתה עונה ברוגע‪ .‬זה לא קל‪ ,‬כי אילו היה‬ ‫נדבר אולי רק מקופיא‪ .‬כשהאדם מצפה לגמולו של דבר‬ ‫מתחיל להרים את קולו רק כעבור עשרים דקות‪ ,‬יכול היה‬ ‫וזו הסיבה שהוא עוסק בו – הוא צועד בדרך הבלתי נכונה‪.‬‬ ‫להספיק ללמוד בינתיים חובת הלבבות‪ .‬אבל זה לא כך‪ .‬זה‬ ‫הולך כל‪-‬כך מהר‪ .‬הלה מיד מתחיל לצעוק בקולי קולות‪,‬‬ ‫וכמעט בלתי אפשרי שלא להיסחף אחריו‪ .‬האם אתה יכול‬ ‫לא לזה היא ציפתה‬ ‫להראות את זה?‬ ‫מצוי לשמוע אנשים אומרים‪ ,‬בדרך משל‪ ,‬על בנות שאינן‬ ‫לבושות כאמן‪" :‬לא את זה היא רצתה‪ ,‬לא לזה היא ציפתה"‪.‬‬ ‫וזו טעות גדולה מאוד‪ .‬משמעות הדבר היא שרואים את האם‬ ‫כאן הוא מקום הבטחון‬ ‫כמי שיש לה בית חרושת ומוכנה להשקיע הרבה מאוד כדי‬ ‫מלמד אותנו רבינו המחבר שכאן הוא מקומו של‬ ‫להוציא ממנו את מה שהיא אוהבת‪ ,‬ובסוף היא רואה שיצא‬ ‫הבטחון‪ .‬האדם אומר אז לעצמו‪" :‬אני באמת לא יודע איך‬ ‫משהו אחר‪ ,‬לא מה שהיא אוהבת‪.‬‬ ‫עושים את זה‪ .‬אך מה? אני פונה לעזרתו יתברך"‪ .‬הקב"ה‬ ‫אומר לך שהדבר אפשרי‪ .‬כדי להצליח ברוחניות‪ ,‬אתה זקוק‬ ‫שואלים את המדברים‪" :‬האם הן לבושות בצניעות לפי‬ ‫לנס‪ .‬אם לא הייתי עוזר לך עד כה‪ ,‬לא היית מצליח בשום‬ ‫ההלכה?" והם משיבים‪" :‬כן‪ ,‬בוודאי‪ ,‬אבל לא לזה היא‬ ‫דבר רוחני‪ .‬מדוע‪ ,‬אם כן‪ ,‬אתה נבהל כל‪-‬כך בחלקים שאתה‬ ‫ציפתה"‪ .‬אמנם כן‪ ,‬לרדת במדרגה הוא נושא שצריך לדון‬ ‫מרגיש שלא תוכל לעשותם?‬ ‫בו‪ ,‬אבל סגנון הדיבור הנ"ל אינו קשור לדיון זה‪ .‬הוא סגנון‬ ‫שבנוי על זה שהאדם אומר‪" :‬כיצד אני נראה בעיני בני אדם‪,‬‬ ‫אכן‪ ,‬מטעם זה כלל רבינו המחבר את כל אלה ברשימה‬ ‫אם אין לי מה להראות? רציתי להתפאר בילדיי‪"...‬‬ ‫אחת‪ .‬אם אתה חושב שאתה יודע לעשות זאת מושלם –‬ ‫אתה טועה‪ .‬אתה אומר שאתה הולך לעשות את זה בשיא‬ ‫זה מביא כל‪-‬כך הרבה עגמת נפש ואינו מביא שום‬ ‫הרגישות‪ ,‬מצוין; אך כעת הבה נראה כיצד אתה עושה את‬ ‫דביקות‪ .‬ללמד אנשים מה טוב ומה אינו טוב – מביא‬ ‫החלק השני‪ ,‬איך אתה נשאר חזק גם כשהוא צועק עליך‬ ‫דביקות‪ .‬אבל אם האדם עושה את הדברים האלה‪ ,‬לא כדי‬ ‫ומאיים עליך להשתמש בקשריו‪.‬‬ ‫להתקרב אל ה' ולא כדי לקיים את מצותיו‪ ,‬אלא משום‬ ‫גליון הבינני || ‪7‬‬ ‫כמו תינוק שרוצה מטוס‬ ‫מה גם שבדרך כלל האדם נופל‪ ,‬ואינו בטוח אם הוא‬ ‫זה נוגע לחלקים עמוקים בנפש‪ ,‬כי לאדם יש רצונות‬ ‫עושה את הדבר הנכון – "איני יודע אם אני עושה את‬ ‫שונים שאינו יכול להגיע אליהם מחמת עניינים שבין אדם‬ ‫הדבר הנכון או לא‪ "...‬והאדם מרים את שתי ידיו לשמים‬ ‫לחבירו‪ ,‬אך אינו רואה זאת כמציאות‪ ,‬אלא תולה זאת בדעת‬ ‫ואומר‪" :‬רבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות‬ ‫אחרים‪ ,‬כאילו הם אלה שמפריעים לו‪.‬‬ ‫רצונך‪ .‬אם טעיתי עכשיו – אעמוד על רגליי ואומר טעיתי‪.‬‬ ‫אינני רוצה להיות צודק‪ .‬אני רוצה לעשות את הדבר‬ ‫נביא לזה משל שהוא נמשל‪ .‬ילד בן שנתיים מדמיין שיש‬ ‫הנכון‪ .‬רבונו של עולם! אל תעזוב אותי‪ .‬נכנסתי ליער‬ ‫לו מטוס פרטי‪ ,‬פונה לאמו ומבקש יפה‪" :‬תקני לי מטוס"‪.‬‬ ‫עבות ואני מנסה לראות היכן ללכת‪ .‬את הדרך הראשונה‬ ‫"אי אפשר לקנות מטוס" – עונה לו אמו‪ .‬והוא מתחיל‬ ‫כבר ניסיתי והרגשתי שאינני צועד נכון וכעת אני מנסה‬ ‫לצעוק ונשכב בפישוט ידיים ורגליים ובועט ומאיים – "אני‬ ‫בדרך השניה"‪.‬‬ ‫רוצה מטוס"‪ .‬הנה מה קורה כאן? פשוט מאוד‪ .‬אי אפשר‬ ‫לקנות מטוס‪ ,‬והילד‪ ,‬בגלל שהוא בן שנתיים בלבד‪ ,‬בטוח‬ ‫שלא אזדקק לאישורים מאחרים‬ ‫שזה אפשרי אבל אמו לא מרשה‪.‬‬ ‫קח בחשבון שאנשים ישתמשו נגדך במאמרי חז"ל‪ .‬אלא‬ ‫כעת ניקח את הילד בן השנתיים ונעשה אותו בן עשרים‬ ‫מאי? הם יאמרו לך‪" :‬דע לך שלעולם לא תצא מהגיהנום"‪,‬‬ ‫ושתיים‪ .‬הוא נראה אותו דבר‪ .‬הוא צועק ובועט כי הוא סבור‬ ‫והם ישמחו במפלתך‪ .‬אבל אם כל רצונך הוא להתקרב אל‬ ‫שזה פלוני ואומר לעצמו‪ :‬אם זה פלוני‪ ,‬כיון שאראה לו שאני‬ ‫הקב"ה‪ ,‬שום דבר לא יסיט אותך מהדרך‪ ,‬ותמשיך להתפלל‬ ‫כועס ואצעק עליו בכל הכח או לחילופין אחייך אליו ואמרח‬ ‫עוד ועוד‪" :‬רבונו של עולם! אני רוצה להיות ירא שמים‪ ,‬אני‬ ‫אותו בכסף – הוא יפסיק להפריע לי ואשיג את מה שברצוני‪.‬‬ ‫רוצה לעשות את רצונך‪ ,‬ואני יודע שפתאום החושך ישתלט‬ ‫עלי ולא אזכור אפילו את שמי‪ ,‬אבל גם אז‪ ,‬כשלא יהיה לי‬ ‫אתה הרי מדבר שטויות‪ .‬הקב"ה הוא זה שמסבב את‬ ‫כלום – יהיה לי אותך"‪.‬‬ ‫המציאות והוא זה שאומר 'לא'‪ .‬האם אתה יכול לבקש‬ ‫מהקב"ה שישנה את המציאות? – זה כן‪ .‬הקב"ה כבר קרע‬ ‫הצורך לעבוד על המדות ובראש ובראשונה להסיר את‬ ‫את הים‪ ,‬ובקע את נהר גינאי בשביל רבי פנחס בן יאיר‪.‬‬ ‫הגאוה‪ ,‬ואת הרצון לתפוס מקום ולקבל אישורים מבני אדם‬ ‫אבל לא זה מה שאתה עושה עכשיו‪ .‬אתה חושב שזה תלוי‬ ‫(דהיינו‪ ,‬שהוא בוטח באנשים קטנים הקרוצים מחומר) – היא הסיבה השניה‬ ‫בפלוני‪ ,‬לא בהקב"ה‪ ,‬ונמצא ששכחת מהקב"ה במה שקשור‬ ‫לגודל הקושי‪ .‬שתי הסיבות בוודאי קשורות ואחוזות זו בזו‪,‬‬ ‫לרצונך שהוא החלק הפנימי ביותר וממילא הדבר החשוב‬ ‫אבל הן מתחילות משני מקומות בנפש‪ .‬אם נרצה להגדירן‬ ‫ביותר בחייך‪ ,‬כי השגת הרצון היא אצל האדם הדבר החשוב‬ ‫נכונה‪ ,‬נוכל לומר כך‪ :‬סיבה אחת קשורה לפלוני‪ ,‬סיבה אחת‬ ‫ביותר בחייו‪.‬‬ ‫קשורה אלי‪.‬‬ ‫זוהי הסיבה שאנו מתחילים להשתולל‪ .‬והבחירה בטוב‪,‬‬ ‫הסיבה הראשונה קשורה היתה לפלוני‪ .‬כשאני רואה את‬ ‫ועשיית גדרים וסייגים‪ ,‬וללמוד בענין זה‪ ,‬וליפול ולקום‪ ,‬ליפול‬ ‫פלוני‪ ,‬כשאני עובד עם אנשים‪ ,‬אני מתפעל מהם וממילא‬ ‫ולקום‪ ,‬אלה הם הדברים שנותנים לנו את הכח להתפלל‬ ‫אני חושש מהם ורוצה למצוא חן בעיניהם‪ ,‬וכך אני נסחף‬ ‫ולבטוח‪ ,‬וכשהאדם בוטח‪ ,‬נפתחים בשבילו חלונות‪ .‬אכן כן‪,‬‬ ‫אל עולם החי השקרי‪ ,‬ואז אני רוצה לעשות את מה שאני‬ ‫יש אנשים שמתנהגים באופן כל‪-‬כך נאה ומוותרים לאחרים‬ ‫עושה מחמתם ואני שוכח לגמרי מהקב"ה‪ .‬קשה עלי‬ ‫מחמת הסיבות הנכונות ובוטחים בה'‪ .‬יש צדיקים‪ ,‬יש‬ ‫האמונה הפשוטה‪ .‬אני שוכח כי 'לית אתר פנוי מיניה'‪.‬‬ ‫חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬יש אנשים שהצליחו‪ .‬אפשר להצליח‪.‬‬ ‫צריך בסך הכל להתחיל ללכת בנתיב הנכון‪ ,‬הנתיב המוביל‬ ‫הסיבה השניה קשורה אלי‪ ,‬כי כשאני צריך לעשות מה‬ ‫אל הבטחון‪ .‬אל לנו להישבר מהמרחק‪ .‬זה יותר קרוב מכפי‬ ‫ששייך לבין אדם לחבירו‪ ,‬אני צריך לעבוד על מדותיי‬ ‫שחושבים‪.‬‬ ‫הקשות‪ .‬אני צריך לקרצף בבורית‪ ,‬קליפות עבות של גאוה‬ ‫קרוב‬ ‫'כי‬ ‫ותאוה וכל אביזרייהו‪.‬‬ ‫‪718.686.8300‬‬ ‫‪072.257.7726‬‬ ‫קול הבינני‬ ‫ארה"ב‬ ‫א"י‬ ‫הדבר‬ ‫אליך‬ ‫‪072.257.7726‬‬ ‫‪718.686.8300‬‬ ‫א"י‬ ‫ארה"ב‬ ‫בפיך ובלבבך‬ ‫הקושי גדול מאד‪ ,‬ועל זה אומרים אלמלא הקב"ה עוזרו‬ ‫לעשותו'‪.‬‬ ‫אינו יכול לו‪ .‬אני לא יכול‪ ,‬אבל הקב"ה יכול‪.‬‬ ‫‪0204.586.2115‬‬ ‫בריטניה‬ ‫‪0480.20.1618‬‬ ‫בלגיה‬ ‫לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא‪ ,‬או לקבלת השיעורים‪ ,‬שלחו מייל‪info@machonhavineini.com :‬‬ ‫לתרומות וזכויות בהפצת הגליון ושיעורי הבינני‪ ,‬צרו קשר עם 'מכון הבינני'‪ 718.387.1122 :‬או במייל‪info@machonhavineini.com :‬‬ ‫‪ || 8‬גליון הבינני‬