אשיחה בנפלאותיך · Asichu Benifle'oisechu — כי תבוא (2026-08-24)

בס"ד פרשת כי תבוא תשפ"ו
אשיחה בנפלאותיך יו"ל ע"י מכון
אשיחה בנפלאותיך
בהנהלת הרב ש .י.
הגליון נתנדב ע"י הרוצה בעילום שמו אטלאס
שנה ז'
ביאורים בספרי בעל הבני יששכר גליון כ"ז
מאמר מעשה ידינו כוננהו פקודיך הבינני
שתלוי הדבר באופן קיום המצוה,
שאם מקיים המצוה במדריגה קטנה
לא יבא כ"כ שפע ,אבל אם מקיים
והכנותם ,רק בני אדם יכולים לעשות
זאת. פרק א' יום הזה ד' אלקיך מצוך
לעשות את החוקים
האלה ואת המשפטים וכו'.
ה
המצוה במדריגה גבוה אז יתרחב המשכת השפע ע"י המצוות כפילות הפסוקים (כ"ח ט"ז)
הצינור שממנו בא השפע ויבא שפע
רב.
"והטעם הוא ,כי להיות על ידי
עבודה שבלב היא התפלה ,הוא סוד
המשכת השפע אל הספירות
קימך ד' לו לעם קדוש( .כ"ח ט')
במאמר הזאת מבאר רבינו מה י
ש י כ ו ל ה אד ם ל פ ע ו ל ב ע ו ל מ ו ת
רבינו באגרא דכלה ובדרך
פקודיך ( הק דמ ה ה ' ג') ביאר
פסוק הזאת ע"פ דברי
פרק ב' למעלה( ",שם)
שוב בא לפרש בפירוט יותר ענין
העליונים.
"ויתבאר עוד יקימך ד' לו (דייקא)
האריז"ל בשער הגלגולים,
שצריך כל אדם לקיים כל
חילוקי שורש הנשמות קיום המצוות שנעשה ע"י האדם. לעם קדוש אחר שנדקדק עוד סיימו, תרי"ג מצוות כדי שנשמתו
"וכן כפי המקום אחיזת הנשמה כן ופירוש דבריו ,שהגם שבתפילה אין כי ת שמ ור את מ צו ת ד' א לק י ך יזכה לחלוקא דרבנן כאשר
תהיה מדריגת האור הנשפע ,ועם כל מוצאים שום זכר לעולמות העליונים, והלכת בדרכיו ,דלכאורה הוא מיותר יעלה לגנזי מרומים .ואם
זה לא תהיה מדריגת האור הנשפע רק כל התפילה היא בקשות על דהרי זה התחלת הפרשה ,ותנאי היה חלילה לא קיים כל המצוות
על ידי אחד ,כמדריגות האור הנשפע צרכינו הגשמיים ,אבל סוד הדברים הדבר ,והיה אם שמע תשמע וכו' כולם צריך לחזור בגלגול
על ידי זולתו( ",שם) קאי על המשכת שפע התפילה אל ונתנך וכו' ,ברוך אתה וכו' יקימך ד' אחר גלגול עד שמקיים כל
פירוש ,שנשמת כל אחד יש לו שורש כל הס פ יר ו ת ל מע ל ה .וה א רי ז " ל כו' ,ואם כן למה שוב פרש בכאן כי המצוות.
אחר ,באיזה עולם נשרש ,ובאיזה והבאים אחריו ביארו בפרטיות כל תשמור את מצות וכו'( ".אגד"כ) אמנם יש מצוות שא"א
ספירה נשרש .ובאופן כללי יש ס' כוונות התפילות ,על איזה עולם קאי, להאדם לקיים ,וכגון מצוות
רבוא שרשים ,אבל גם בפרטיות יש ועל איזה ספירה וכו'. הספירות הם ביד האדם שאינם רק בזמן הבית ,וגם
לכל אחד חלקו בשורש שלו .הנה והנה אקדים לך דברי מהר"נ שפירא מצוות כאלו צריך כל אדם
כיון שהתעוררות שלו בעולמות נשמת האדם אחוז למעלה בה ק דמ ת פ ר י ע ץ ח יי ם ,ו הט ע ם לקיים כדי שישתלם חלוקא
העליונים נעשה רק משום שנשמתו "וזה להיות האדם חלק אלוק ממעל שניתנו המדריגות כולם ביד האדם דרבנן שלו .אלא שהאריז"ל
אחוז למעלה ,א"כ תלוי הדבר גם וכו'( ",שם) מהכתר ולמטה ולהוסיף בהם אורם נותן כמה עצות היאך
באיז ה מ קום אחו ז .נ מצא שמ ה וביאר היאך יכול האדם ע"י תפילתו על ידי הכנתם [ומעשה עבודתם] משלימים מצוות אלו ,וא'
שהוא יכול לתקן אין חבירו יכול לעשות תיקונים כאלו בעולמות וכו'( ",שם) מהם לצפות ולקוות על מצוות
לתקן. העליונים ,הלא אינו נמצא שם רק ר' נתן שפירא ביאר שם ענין ידיעת אלו ,מתי אוכל לקיימם.
ויש להוסיף ,שהנה כל אחד שמקיים בעולם הגשמי הזה .אלא משום שיש עולמות העליונים ,שתכליתה לידע ה נ ה מ כ א ן ו א י ל ך בת ו ר ה
איזה מצוה ,ולמשל תפילה ,לא מצינו לו נשמה שהוא חלק אלוק ממעל, מן הבורא ברוך הוא בכל שעה. הקדושה לא נמצא עוד מצוה
שיש לו כ וונ ה אחרת בתפי לתו , ונשמה הזאת אחוז בשרשרת הקדוש אמנם ,אין זו עבודה גשמיית ,רק שאינה נוהגת בכל זמן ,ויכול
ובמבט שיטחי נראה שעבודת ע"י שלשלת של השתלשלות מעולם עבודה שכליית .אבל יש עבודה כל אחד לקיימו .נמצא שכבר
התפילה שלו הוא לבנות הספירות אחד על חבירו ,ממעלה למטה עד אחרת היותר חשובה ,והוא להמשיך סיימו מלדבר ממצוות שאינם
ולהמשיך השפע ממש כמו חבירו, עולם הזה .נמצא שכל מה שעושה שפע העליונים למטה .והוא ע"י קיום נוהגות רק בארץ .ע"כ רמז
שכל הכוונות עולים על עולמות אלו. כאן מעורר בנשמתו עד למעלה המצוות ,שע"י קיום כל מצוה מכין הקרא ,היום הזה ד' אלקיך
ולמשל ,שמתחילים להעלות הניצו' למקום שורשו. האדם את הספירות מן כתר ולמטה מצוך לעשות וכו' ,היום הזה
שנמצאים בעולם העשי' לתוך עולם "וכפי שיעור והתעוררת והכשר לקבל השפע ,וגם ממשיך את השפע דהיינו במדבר ,שעדיין לא
היצירה ,ומשם מעלים כל הניצו' מן מעשה ,כך יהיה התרחבות הצינור הזאת .וענין הזאת נקרא בזוה"ק היה שייך לקיים כל המצוות
יצירה לבריאה ,ומשם לאצילות ,הרי והארת שפע עליון( ",שם) בשם זווג ,ובלשון ספה"ק יחוד. שנצטוו ,וא"כ היאך
כל אחד מכוון לעולמות אלו .וא"כ דהיינו ,לא עוד שכל פעולותיו יש על כן ניתנו כל המדריגות כולם ביד משלימים מצוות אלו,
מהו החילוק שבין אחד לחבירו, ל ה ם ר ו ש ם ו ה ת ע ו רר ו ת ל מ על ה האדם ולא ביד מלאכי מרום ,כיון והתשובה ,ושמרת ,שהוא
הלא כל הכוונות שווים הם. להשפיע שפע עליון להספירות ,אלא שאין ביד המלאכים לקיים המצוות מלשון תצפה ,ואביו שמר את
המשך בעמוד הבא המשך בעמוד ד'
אשיחה בנפלאותיך
עמוד ב‘
קדוש ,היינו אפילו לא תהיה נשמתך ועכשיו מוסיף עוד ענין אחר ,והוא
ממקום גבוה מאוד ,עם כל זה יקימך בחילוק בין החכם לעם הארץ.
המשך המאמר מעמוד הקודם
אבל ביאור הענין ,שגם בכל עולם הערות הקורא
ד' ל"ו (דייקא) לעם קדוש ,ויהיה לך "וזולת סיבת מדריגות מקום אחיזת ועולם יש פרטי פרטים של כל באתי להעיר שנית ,על מה
התרחבות הדעת ותפעול בשיעור הנשמות ,יש הבדל רב בין מעשה העולמות .וכל הכוונות אינם אלא שכתבת [בגליון לפרשת עקב מדור
קומתו של יוצר בראשית בעל חכמה ומעשה עמי הארצות ,כי בדרך כלל ,אבל בדברך פרט כל פקודיך הבינני] דלהלכה הרהור
בקדושתך( ",שם) החכם בטוב כוונתו כאשר יכוון אחד מתקן חלק העולמות השייכות לאו כדיבור דמי .הנה הלבוש
פירוש ,שחלק העבודה שתלוי במעלת השלום ,תעלה נשמתו לשורש נשמתו. סי' ס"ב סעי' ה' כתב להדיא
ב מ דר י ג ת ה א ד ם ,ד ה י י נ ו ה ח ל ק ממדריגה למדריגה ומסיבה לסיבה דהרהור כדיבור דמי ,ובסי'
החכמה ,הרי זה תלוי במעשה האדם. ומעילה לעילה ,עד שתגיע ותראה גודל הפגם מ"ז סעי' ד' כתב דיוצאים
אמנם מה יעשה האדם הצדיק ותרצה לפני קונה ותדבק במקורו "וכן לא יהיה פגם הנעשה על ידי מצות ת"ת על ידי הרהור .וכן
ששורש נשמתו נמוך ,היאך יכול הוא באור החיים ,ואז ישופע עליו שפע אחד ,כפגם הנעשה על ידי זולתו הפמ"ג במשבצות סי' ס"ב
לעשות תיקונים גדולים בעולמות רב וכו' ,ועיין שם עוד( ".שם) כו'( ".שם) סק"א סובר כן ,דמדאורייתא
העליונים ,ולהמשיך השפעות גדולות. המהרנ"ש מאריך לבאר מדריגות שהרי לא רק המצוות שמקיימים יש הרהור כדיבור דמי ,רק
ולאיש כזה אומר הקב"ה יקימך ד' רבות בעבודת האדם .וכלל הדבר, להם רושם למעלה ,אלא כל מעשינו, מדרבנן החמירו ,ע"כ במקום
לו ,לו היינו להש"י ,דהיינו לעולמות שיש מדריגות הפחותים ביותר ,בין בין לטוב ובין למוטב .ע"כ כפי גודל אונס יוצאים קר"ש ע"י
העליונים ,שיהיה נשלם כל תיקוני מצד ההרחקה מן הרע ,ובין מצד החטא כן יהיה הפגם למעלה .וכן כל הרה ור ,וכ ן מ דיי ק מ לשו ן
המצוות בכל שיעור קומה שלהם. ההתקרבות לטוב .ונכלל בזה בין אחד לפי שורש נשמתו למעלה יעשה המחבר ,ע"ש בדבריו .וא"כ
והיאך יעשה כן ,לעם קדוש ,היינו באופני קיום המצוה במעשה ,ובין פגם במקום אחר בהעולמות. יש לפרש דברי הבני יששכר
שיעשה האדם לבחי' קדוש ,וכמו בכוונה ולב .ומי שעובד את השם [שכתב שאפילו מי שמחמיר שלא
ללמוד בלא טבילה ,אם אין לו מקוה
שמבאר רבינו בסמוך. במדריגה הפשוטה ,אפי' אם שורש מדקדקים עם הצדיקים יש לו להרהר בדברי תורה]
"(כבר ידעת קודש הוא חכמה) ,היינו נשמתו גדול מאד ,אינו ממשיך כ"כ "ועם זה יתבאר טעם מה שאמרו בפשיטות כדברי הפוסקים
יקומם אותך ד' לו לכל שיעור קומתו שפע .וכן במי ששורש נשמתו הוא רז"ל הקב"ה מדקדק עם הצדיקים האלו דסברי דהרהור כדיבור
באצילות הקודש תפעל לעם קדוש, למטה ,אבל אם עובד את הש ם כחוט השערה וכו' .והענין ,כשמונע דמ י ,ו כ " ש ש י ש ל ו א ו נ ס
כאלו היתה נשמתך ממקור החכמה בחכמה ובמדריגה גדולה אז ממשיך הצדיק לעשות אחד מהמצות ,אז שא"א ללמוד בפה.
הנעלמה( ".שם) שפע יותר. ימעט גדולת השפע והאור הראוי אלעזר בוימוואלשפינער
ענין קודש שהוא חכמה כבר ביארנו להיות נשפע על ידו אם היה עושה [יפה העיר ר' אלעזר ,שהמעיין בדרך
כמה פעמים ,ואכמ"ל .וכוונת רבינו סיכום ב' חילוקים אלו המצוה זה ,שאין החסרון כל כך אם פקודיך יראה שכמעט בכל מקום הביא
ששורש העליון שבכולם הוא בעולם "הנה תראה שביאר הרב ב' עניינים, רבינו הכרעת הפמ"ג ,וכנראה שתפס
מונע אותה אחד מן הריקים ,שאפילו
דבריו כפוסק האחרון ,ע"כ שפיר יש
האצילות .הנה ספירות הכלליות הם ענין אחד שיש חילוק בין מי היה עושה אותה לא היה נשפע כל לפרש דברי רבינו כדעת הפמ"ג.
כנגד הד' עולמיות אצילות בריאה שנשמת ו ממ קום גבוה ,לב ין מ י כך על ידו אור ושפע ,וכן לא יהיה חברי המכון]
וכו' ,ובחי' אצילות כנגד ספירות שנשמתו אינה ממקום גבוה כל כך, דומה פגם אשר עושה הצדיק לפי —————
העליונות ,בחי' קודש ,חכמה הנעלמה ויש הבדל ביניהם הן לענין השפע מדריגת מעלתו מקום אחיזת נשמתו, יישר כח על הגליונות
שהוא ספירת כתר ,וכלשון הפיוט על ידי מעשה המצות ,והן לענין לפ ג ם ש י ע ש ה אח ד מ שא ר ה ע ם המאירים את העינים
השכל הנעלם מכל רעיון. הפגם על ידי מעשה העבירות .ענין שמדריגתו מטה מטה( ",שם) ומלהיבים את הלב.
ופירוש דברי רבינו ,שיחשב נשמתו ב' אפילו אם שני נשמות בני אדם דהיינו ,שחילוק הצדיק ופשוטי העם ונתעוררתי במה שהובא
להיות שורשו באצילות כדי שוים ,רק שהאחד תלמיד חכם ועושה הוא במקום שורש נשמתו ,שהצדיק בגליו ן העב ר [ ל פ ' ש ו פ ט י ם ]
שמצוותיו יעשו תיקונים גם שם בכל המצות בכוונת הסוד ,והשני עם יש לו שורש במקום היותר עליון. מאגרא דפרקא ,דכתב רבינו
שיעור קומת עולם הזאת. הארץ ועושה המצות כפשוטו בלי א"כ הצדיק ע"י עבודתו ממשיך דבעלי מחלוקת "בודאי" הם
כוונת הסוד ,הנה יש חילוק ביניהן שפע רב וגדול שבא ממקום גבוה פוגמי בריתם .ולא הבנתי
השלמה לטוב ולא לרע בענין שפע הנשפע על ידי עשיית מאד ,משא"כ האיש הפשוט שאפי' הכרח הדברים ,הן אמת שכל
"ושמא תאמר אם כן גם הפגם ח"ו המצות ,מה שאין כן הפגם הנעשה ע"י עבודה רבה אינו ממשיך כ"כ שפוגם בבריתו יש לו בטבעו
בעשיית העבירה תפגם הרבה כאלו על ידי העבירות ,אין חילוק ביניהן שפע .וא"כ כאשר מונע הצדיק אפי' גם לעשות ריב ומחלוקת,
היתה נשמתך ממקום עליון( ",שם) כיון שאחיזת נשמותיהן ממקום אחד, מעבודה קטנה מאד סוכ"ס הפגם וכמו שביארת בהרחבה ,אבל
שהרי אחר שנשמתו פועל במקום ד ו ק כ ל ז ה ב ד ב ר י ה ר ב ות מ צ א וחסרון הוא הרבה יותר מאם מונע האם אין כאן סיבה אחרת
גבוה הזאת ,בדין הוא שיפעול בין כדברי ,דהנה בחלוקה הא' ביאר האיש הפשוט מלעשות מצוה הזאת. שיעשה אדם מחלוקת.
לטוב ובין למוטב. חילוק השפע וחילוק הפגם ,ובחלוקה ע"כ מקבל הצדיק עונש על כל חטא בברכת הצלחה ,ש .ש.
"לזאת באת התורה ופירשה דבריה, הב' לא חילק רק בשפע לא בפגם, קטן כיון שהפגם הוא גדול. [לענ"ד פי' הדברים ,ששני עבירות
אלו יש להם שורש אחד ,נמצא
זה דוקא כי תשמור את מצות ד' עיין שם( ".שם)
שמקושרים שניהם יחד .א"כ אם תמצא
אלקיך והלכת בדרכיו ,מה שאין כן
פרק ג' מי שלא עבר על שניהם אין הסיבה
ח"ו בעשות העבירות לא תפגום רק
כדי שורש נשמתך ,וזה בשורה טובה
פרק ד' מדריגת קיום המצוות
לכך משום שאין לו שייכות לעבירה
השנייה .אלא אחד משנים ,או שגבר
על יצרו הרע כשבא לידו העבירה ,או
לישראל ,הבן הדברים וינעמו לך השלמת שורש הנשמה עד כאן ביאר המהרנ"ש החילוק בין שלא היה לו ההזדמנות לעבור על
ויהי רצון שלא יאמר פינו דבר שלא "ולדעתי זה הוא המתפרש בכאן מקום אחיזת נשמת כל אחד ,בין אם העבירה הזאת.
כרצונו( ".שם) בפסוק יקימך ד' לו (דייקא) לעם הוא במקום גבוה או במקום נמוך. בכבוד רב ,ש .י .אטלאס]
פרשת כי תבוא תשפ"ו
עמוד ג‘
תולדות רבינו פנינים מספרי רבינו
עם כתב רבינו מכתב
המלצה ליהודי אחד,
והאיש ההוא נסע עם מכתב
פ ונקודות ואותיות שלך (ר"ת טנ"א)
שתאמר בתפילתך ,ולהיות דעת
הנברא קצרה לתבוע כל צרכיו ,וזהו
הוא גרוע מעובד הצלמים בפרהסיא
מכמה טעמים ,ואחד מהטעמים הוא
שעובד עבודה זרה ,יתראה לעין כל
עניני קיום המצוות
ומשארתיך ,ר"ל מה שתשייר שלא נבלתו וסכלותו ויתגנה בעיני ירושת הגוף על ידי תורה ומצוות
הזאת לקאסוב .כאשר ראה
תוכל להוציא בשפתיך בתפילתך ,גם החכמים והמשכילים ,משא"כ החונף והיה כי תבוא אל הארץ וכו'( .כ"ו א')
הרה"ק ר' מענדל מקאסוב
אותיות המחשבה יתברכו( ...שם) משים ארבו בקרבו ולפני הבריות ...יש לפרש ברמז ,שזה ציווי לנשמות
את המכתב ,ביקש מאותו מתכבד ,כי נראה בעיניהם כעובד את האדם ,כי תבוא אל הארץ( ,היינו
יהודי את המכתב ,ותמורת הש"י ,ועליהם אמרו רז"ל עושה להגוף בארץ הנשמה הלזו הגוף
מבינים רק תורת אמת
זאת יכתוב לו כתב המלצה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס. החומרי בארץ) ,אשר ד' אלקיך נתן
ברוך טנאך ומשארתך( .שם)
חדשה .וטענתו בפיו ,שבעיר וירמוז עוד ע"פ דרך הנ"ל ,דפירש ונקדים עוד מה שכתבו המקובלים לך נחלה( ,כי אם תיטיב מעשיך יהיה
קאסוב לא ידע איש מן שיש שם בקדושה חר"ש ,שנרמז לך הגוף הארציי בירושה ע"י התורה
בקנה ...כי כל דבר מושכל שיש
רבינו ,ומה יועיל לו המכתב בקטורת בס"ת ממולח' טהור' קודש', ומעשים טובים ,כדמיון היורש נכסים
לאדם במחשבה אינו יכול להלבישו
והוא מסוגל לעליות התפלה למכוין ועבדים סרים למשמעתו ,וע"כ)
המלצה .וכדאי לו שיהיה באותיות הדיבור רק חלק שמיני...
בו ,א ב ל ז ה ד וקא ל מ י ש מ י י ח ד וישבת בה (ישיבה שלימה ותמה
בידו מכתב המלצה מן רב ונמצא לפ"ז האיך אפשר שיבין אדם
מעשיו בתפילתו לשמו ית' בלי שום לעתיד) ,משא"כ אם לא תורישנו
העיר ,ואז יצליח האיש מחבירו את כל אשר בלבבו ,רק
פניה ...ובזה יפורש הפסוק ,ארור שיהיה סר למשמעתך ,אזי תתנטע
ביותר .אחר שהמכתב כבר צריך לומר אם הוא תורת אמת אזי
האיש המכובד החשוב בעיני העולם באתר אחרא בסוד הגלגול ,ויהיה
היה נתונה בידי ר' מענדל מתברכת התורה במעיו והבן דבר על ש עס ק בת ור ה ות פל ה ,א ש ר הגוף האחר ון דאצלח הוא יהי ה
מתוך דבר .וזהו ברוך טנא"ך ,טעמים יעשה פסל ומסכה בכוונתו לשום העיקר( ...אגד"כ)
התחיל למשוך ולקרב רבינו
ונקודות אותיות שלך ,ומשארתיך מה פניה ,והוא תועבת ד' מעשה ידי
לדרכו בעבודת השם.
שנשאר במחשבתך ,יתברך שיבין חרש ,שמהראוי שיפעלו ידי השם קיום לאווין על ידי קיום העשין
וכך הוה ,שהתחיל רבינו
השומע מעצמו ,והבן( .שם) חר"ש להעלות התפלה ,והוא היום הזה ד' אלקיך מצוך לעשות את
להרגיש תשוקה לילך
בכוונתו הזרה מונע מעשי ידי השם החוקים האלה וכו' ושמרת ועשית
לקאסוב ,והחליט לנסוע עליית התפילות שהתפלל בלא כוונה אותם בכל לבבך וכו'( .שם ט"ז)
ר"ל ,ושם בסתר כי אין יודע זה
בלבוש איש פשוט כדי שלא ברוך טנאך ומשארתך( .שם) זולת הבורא ית"ש ,הש"י ישים יש לדקדק ...התחיל בעשיה בלבד
יכירו ר' מענדיל .אמנם ר' וירמוז עוד לדרך הנ"ל .דאיתא בלבנו לעבדו באמת ,והבן( .שם) וסיים בשמירה ועשייה ...או יאמר
מענדיל הכירו היטב ברוח בזוהר דאותן התפילות שאינו מתפלל ע"פ האמור בספר עשרה מאמרות,
קדשו ,וכיבד רבינו מאד. בכוונה יש להם היכל מיוחד ,וממונה עניני תפילה שיש שמירת לא תעשה בקיום
הנה בעוד לפני שבת כבר עליהם מלאך עד שיזכה האדם העשה ,דהיינו שמקיים מצות ציצית
להתפלל בכוונה ,אזי מעלה אותן תיבות שלימות בתפילה שלא יתור אחר מחשבת הלב ,ומקיים
רצה רבינו לילך לדרכו ,אבל
האותיות הנדחים .וזהו ברוך טנאך אבנים שלימות תבנה כו'( .שם ו') הלאו ולא תתורו אחרי לבבכם .והנה
ר' מענדל השתדל מאד שלא
כנ"ל ,ומשארתיך היינו האותיות יש לרמז ,כבר ידעת אותיות נקראים העשין והלאווין הם כנגד יום שלם,
ילך מפניו ,רק ילמד ממנו אבנים כמ"ש בספר יצירה ,וכתבו היינו יום ולילה ,הלאוין נגד הלילה
הנשארים שנעשו שיריים ,יתעלו גם
דרכו בעבודת השבת .השיב המקובלים שכל אות הוא שיעור והעשין נגד היום כנודע .וז"ש היום
כן ,נ"ל( .שם)
רבינו" ,אתה רוצה ללמדני קומה ,ולכך צריך לדבר כל אות הזה [היינו העשין והלאווין] ד' אלקיך
אל"ף בי"ת ,ואני כבר נקמה ברשעים בהרגש כל איבריו ,ובאם לאו יהיה [מצוך לעשות וכו' ושמרת ועשית ,היינו שע"י
קיום העשה יכול לקיים גם לאו]( .שם)
למדתי גמרא ".ונראה כוונת האות כמו בעל מום מחוסר איזה
רבינו לומר ,שכל מה שרצה אבר .והנה ידוע שע"י התפלות
גם הרשעים יפלו בידינו פניות הוא עבודה זרה בסתר
מעלים עליות בכל העולמות ,וזה
ר' מענדל ללמדו היה כבר יתן ד' את אויביך הקמים עליך נגפים ארור האיש אשר יעשה פסל מסכה
דוקא כשהאותיות אינם מחוסרים
פשוט אצל רבינו ,על כן אין לפניך( .שם ז') תועבת ד' מעשה ידי חרש וש ם
אבר ,כי כל אשר בו מום לא יקרב
צורך כלל שישאר שם את לרבות הנטפלים לאויביך ,היינו ולא ירצה לקרבן .וזה אבנים בסתר וכו'( .כ"ז ט"ו)
לשבות את השבת ולקבל המינים והמוסרים והאפקורסים( .שם) ...ויש לפרש ברמז ,ארור האיש
שלימות ,ר"ל אותיות שלמים בכל
חדשות מן ר' מענדל. הרגש איברך ,תבנה את מזבח ד' מלשון חשיבות כתואר איש בכל
ידעו כל העולם טעם העונש אלקיך ,היינו מלכות שמים הנקראת מקום ,והכוונה אפילו האיש חשוב
ויש נוסח אחר ,שאמר לו
יתן ד' את אויביך הקמים עליך וכו'. זבח ,אז והעלית עליו עולות ,היינו שעובד ועוסק בתורה ועבודה רק
רבינו שעבודת ר' מענדל
(שם)
עליות העולמות ,לד' אלקיך ,והבן. שהוא בפניות ...נמצא זה אינו עובד
אינו עולה בקנה אחד עם הקמים עליך מיותר ,והוא להורות הש"י בתורתו ותפילתו ומצותיו רק
(שם)
דרכי רבינו ,ולא יועיל לו שיבוא עליהם מכות כאלה אשר כל עובד עבודה זרה ,דהיינו עובד לאיזה
כלום ללמוד ולקבל ממנו העולם כולו יכירו וידעו שעונשם הקב"ה משלים כוונת התפילה ענין בעולם .לך נא ראה אחי ידיד
עבודת הרה"ק מקאסאב ,רק הוא על אשר קמו עליך להרע לך... ברוך טנאך ומשארתך( .כ"ח ה') הנעים דברי בעל חובת הלבבות
יגרע בעבודת רבינו. (שם) יש לרמז ,טנא"ך ,היינו הטעמים בשער יחוד המעשה גנות האיש ,וכי
להערות ולנדבות יש להתקשר עם המכון
טלפון 777-707-2788אימייל mechonusicha@gmail.com
אגרא דפרקא רמז ע"א (ח"א)
"ואנן נמי נימא דמשמע דכיון דמכיר הבעל הבית את האושפיזא שהוא צדיק
יתן רשות ליכנס לכל הבאים עמו הגם שאינם בחזקת צדיקים ,נשמע מדכתיב
בא אתה וכל ביתך וכו' כי אות"ך ראיתי צדיק וכו'".
שם בזוהר דף ס"ז",
הזוהר הק' מקדים בדיוק ,כתיב ויאמר הוי"ה לנח בא אתה וכל ביתך
אל התיבה ,למה בכל הפרשה כולה כתיב השם אלקים וכאן כתיב השם
"
עוד דייקו חז"ל ,דלא סיים הקב"ה שגם ביתו של נח מוחזקים להיות צדיקים, הוי"ה .אלא שנרמז כאן סודות גדולות .וביארו הפסוקים ע"ד פשט ,שיש
רק הוא מוחזק להיות צדיק ,ואעפ"כ נתן גם להם רשות לכנס .ומזה נשמע ללמוד הלכות דרך ארץ ,ומתוך כך יכולים להבין גם את הסוד.
שאחר שנותן רשות להצדיק לכנס גם עליו להכניס שאר אנשים הבאים עמו. "לאו אורח ארעא לקבלא אתתא אושפיזא בהדה אלא ברשו דבעלה",
ועיין במפרשים שפירשו הסודות המרומזות כאן .וי"ל דבריהם ז"ל ע"ד פירוש ,דמכאן לומדים שאינו דרך ארץ לאשה להזמין אורחים ,רק האיש.
העבודה ,ע"פ מה שמביא רבינו כמה פעמים מן הרה"ק מהרד"ב ממעזריטש, "(נשמע מפסוק ויאמר ד' אל נח בא אתה וכל ביתך אל התיבה)",
דעל האדם להשתדל להשיג מדריגת היראה ,ואחר שישיג מדריגת היראה בזוהר מבואר יותר ,דבכניסת נח להתיבה היה מתחבר עם השכינה הק'
כבר יבא מדריגת האהבה במתנה מהש"י. שהוא בבחי' נוק' ,וכמו שביארנו כמה פעמים ,אבל לא היתה לה רשות
הנה בחי' האיש והמשפיע הוא בחסד ,והאשה והמקבל ביראה ,וכמו שביארנו להזמינו ,רק בעלה קודשא בריך הוא המרומז בהשם הוי"ה .ע"כ כתיב
ויאמר הוי"ה דייקא אל נח בא וכו' אל התיבה .וכן הוא הסדר למטה,
במ"א .וממילא יתפרש דברי הזוה"ק ,שכדי להשיג יראה אינו בא כאורח
שהאיש מזמין האורחים לתוך ביתו ולא האשה.
שרוצה לקבל מדריגה שאינו ראוי לו ,אלא אדרבה צריך לעבוד להשיג
"וכן אוליפנא דלית ליה לרשות לאושפיזא למיעל לביתא אלא ברשות
מדריגה הזאת ,ע"כ אין האשה ,היינו בחי' היראה ,מזמין אורחים .אבל
דבעלה מאריה דביתא( ,מדכתיב ויבא נח וכו' אחר שנתנו לו רשות)",
האהבה שניתן במתנה למי שעדיין לא השיגו ,זה דומה להאיש ,הוא בחי'
פירוש ,דגם נלמד מכאן שאין רשות להאורח לכנס עד שהזמינו בעל הבית,
האהבה ,שמזמין האורח אע"פ שעדיין לא השיג בחי' הזאת .ומצד השני ,כיון
ע"כ רק אחר שנתן הקב"ה רשות לנוח לכנס לתוך התיבה כתיב ויבא נח.
שאינו במדריגה שיכול להשיג ע"י עבודה העצמי ,ממילא א"א לכנס שם עד
"ואוליפנא דלא יקבל בני נש אושפיזא בביתיה אי חשיד ביה דאיהו חייבא,
שמקבל ההזמנה מלמעלה .וכן לא ניתן בחי' האהבה למי שאינו כשר ,היינו למי
אלא אי קאים בעינוי לזכאה דלא חשיד בעינוי כלל( ,ונשמע מדכתיב בא
שעדיין לא השיג מדריגת היראה ,ע"כ אין האיש מזמין רק הכשרים. אתה כו' כי אותך ראיתי צדיק)",
והנה מבואר בספה"ק שיש כח להצדיק להגביה תלמידיו ,ויכול גם הוא וגם נלמד מכאן שאין לקבל אורחים שיש עליהם חשד אם הם כשרים אם
להכניסם למקומות שא"א להם להשיג מעצמם .אכן ,לפעמים אין לו להצדיק לאו .ע"כ כתיב ויאמר ד' אל נח בא אתה וכו' כי אותך ראיתי צדיק וכו',
להכניס עמו התלמיד ,וכמו שאמרו חז"ל על מי שמלמד תלמיד שאינו הגון פירוש ,כיון שמוחזק אתה להיות צדיק אתה מוזמן לבא לתוך הבית.
שהוא כזורק וכו' .ועד"ז יש לפרש המשך דברי הזוה"ק ,שבני הבית של האיש "ואוליפנא דאי יהיב ליה לאושפיזא רשו בלחודוי ולא יהיב רשו לכל אינון
הכשר ,הם תלמידיו ,אע"פ שאינם כשרים יכול הוא להכניסם עמו ,ובתנאי דאתיין עיניה לא ייעול לון לביתא( ,נשמע מדכתיב בא אתה וכל ביתך)",
שמקבל רשות .אמנם ,בזכות הצדיק שייך שהתלמידים שעדיין לא השיגו יראה וכן נלמד ,שאפילו אם קיבל האורח רשות לכנס אין לו להביא עמו עוד
שיקבלו רשות לכנס עמו לבחי' האהבה ,ע"כ יש לו להאיש להזמין בני הבית אורחים ,אפילו הם בניו ,עד שמקבלים גם הם רשות לכנס .ע"כ הוסיף
עם האורח הכשר. הקב"ה לומר בא אתה וכל ביתך.
מספר משנה תורה באזניהם וכו'. המשך פקודיך הבינני מעמוד א' הדבר ,שתצפה מתי יבוא לידי ואקיימנה,
והיוצא מדבריהם דמצות הקהל ,דהיינו שיבואו לשמוע קריאת המלך ,מוטל ובזה תזכה ג"כ לחלוקא דרבנן בשלימות.
על כל ישראל ,וא"כ אין מצוה זו מיוחד דוקא להמלך. הנה שאר המצוות הנזכרות בתורה ,הנהוג בכל אדם ובכל זמן ,הם ג',
אמנם הרמב"ם בספר המצות כתב וז"ל ,והמצוה הי"ו היא שצונו להקהיל את הליכה בדרכיו ית' ,הקהל ,וכתיבת ס"ת .ובדרך פקודיך העיר רבינו,
העם כלו בשני בסוכות בכל מוצאי שמטה ולקרוא קצת פרשיות ממשנה תורה דאע"פ דהמצוה אינו אלא על המלך ,אבל האריז"ל כבר ביאר דכיון
באזניהם וכו' .ומשמע מדבריו דמצות הקהל הוא להקהיל את העם ולא דנשמת המלך הוא כללות העם ע"כ מקבל כל אחד החלוקא דרבנן ע"י.
שיבואו .וכן כתב בהל' חגיגה (פ"ג ה"א) וז"ל ,מצות עשה להקהיל את כל אבל העיר ,שמצות הקהל עיקרה בזמן הבית ,ובאגד"כ מוסיף ,שאינו נוהג
ישראל אנשים ונשים וטף וכו' .וכפשוטו אין מצוה הזאת דוקא על המלך אלא רק במלך ,שהוא צריך לקרותו .וחידש רבינו ,שאעפ"כ יכולים היום לקיים
על הסנהדרין וראשי העם ,וא"כ דברי רבינו צ"ב ,שכתב שמצות הקהל מצוה הזאת כאשר מתאספים ביו"ט לדרוש מענייני דיומא ,וכמו שדרשו
נעשה רק ע"י המלך ,הלא כל ראשי הקהילה מקיימים אותו. חז"ל (מגילה ד' ע"א ,ל"ב ע"א) משה תיקן להם לישראל שיהיו דורשין הלכות
ויש לתרץ ,דכוונת רבינו לומר דאע"פ דכל ראשי העם מקיימים מצוה הזאת, חג בחג וכו' ,ע"ש .ויש לדקדק ולעיין הרבה בדברי רבינו .אבל עכשיו לא
אבל כיון שגם המלך מקיימו (או בקריאה או בקהלה) עי"ז מקבל כל העם חלוקא נעיין רק בפרט אחד ,מה שכתב רבינו שהמצוה מוטל רק על המלך ,ואי"ה
דרבנן שלהם. נעיין עוד בדברי רבינו בהזדמנות אחרת.
אבל י"ל עוד ,דיש לדייק בהמשך דברי הרמב"ם (שם) וז"ל ,להקהיל וכו' הנה כתב הסמ"ג (מצוה ר"ל) וז"ל ,צוה הקב"ה בקרוא המלך את התורה
ולקרוא באזניהם פרשיות מן התורה וכו' והמלך הוא שיקרא באזניהם וכו'. שיבואו כולם לשמוע וכו' ,הרי לא כתב דהמצוה לקרוא בתורה אלא
(שם ה"ד) כיצד הוא קורא תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את להיקהל בשעה שקורא המלך בתורה.
העם וכו' .ומשמע מדבריו דהכל מצוה אחד ,שגם הקהלה הוא חלק מן מצות אבל היראים (רפ"ט) כתב וז"ל ,קריאת המלך ,צוה הקב"ה שיקרא ספר אלה
הקריאה .וא"כ שפיר י"ל דכמו שהמצוה לקרוא מוטל דוקא על המלך ה"ה הדברים בהקהל וכו' ,ומוסיף (ר"צ) ,מצות הקהל .צוה הקב"ה כשיקרא
דמצות קהלה מיוחד רק לו ,וצ"ע. המלך את התורה שיבואו כולם לשמוע וכו' .דהיינו שדעתו שיש ב' מצוות,
א' על המלך לקרוא ,והשני כמו שכתב הסמ"ג ,שיש מצוה על העם לבוא.
שותף בהוצאות הגליון וכן כתב החינוך (מצוה תרי"ב) וז"ל ,שנצטוינו שיקהל עם ישראל כולו אנשים
נתנדב לע"נ ר' שמואל צבי הירש בן ר' יוסף חיים ז"ל ונשים וטף במוצאי שנת השמטה בחג הסוכות ביום שני בחג ולקרוא קצת
