gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להחיות · Lehachyois — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: להחיות · Lehachyois

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

להחיות · Lehachyois — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון‬ ‫לז‬ ‫בס״ד‬ ‫כי תצא‪-‬כי תבא‬ ‫תשפ"ו‬ ‫דיבורים מחיים לשולחן השבת לאור רבינו הקדוש זי"ע‬ ‫‪+‬א חיו‪++++‬ת אין ‪+‬פרשה‬ ‫עולם התמורות‬ ‫כיצד מתמודדת נשמה טהורה עם הפיתויים המבלבלים של ‘קליפת נוגה’? | כיצד ההתקשרות‬ ‫לצדיקים מאירה את הדרך לתשובה אמיתית? | סודו של ‘בן סורר ומורה’‪ ,‬ונפילתו בשבי העצבות‬ ‫ומורה עלול חלילה להגיע למצב שבו ימיר את דתו לחלוטין‪,‬‬ ‫המציאות של העולם הזה‪ ,‬מתבררת לה האמת המרה‪:‬‬ ‫מאזני מרמה‬ ‫יעזוב לגמרי את דרך התורה והמצוות‪ ,‬וכל זאת אך ורק מתוך‬ ‫היא נפלה למלכודת אכזרית‪.‬‬ ‫המסע אל העולם הזה מתחיל הרבה לפני הלידה‪ ,‬ברגעים הרי‬ ‫ייאוש עמוק וכובד היראה‪.‬‬ ‫יראת השמיים של קליפת נוגה הייתה מסולפת והרסנית‪ ,‬נועדה‬ ‫גורל‪ .‬נשמה חדשה וטהורה עומדת מוכנה לרדת אל העולם‪.‬‬ ‫יראת ה’ ‪ -‬לחיים‬ ‫רק לבלבל ולהחריב‪ .‬כעת‪ ,‬כשהיא כלואה בתוך הקליפה‪ ,‬ניצבת‬ ‫בהיכלה העליון‪ ,‬לפני כסא הכבוד‪ ,‬משביעים אותה ‘תהי צדיק‬ ‫הנשמה בפני שאלת חייה‪ ,‬כיצד תצליח להתמודד ולמצוא את‬ ‫ואל תהי רשע’‪.‬‬ ‫כאן מאיר מוהרנ”ת את סוד היראה‪ :‬יראת שמיים אמיתית ‪-‬‬ ‫דרכה חזרה אל האור?‬ ‫אך במקום לענות אמן‪ ,‬זועקת הנשמה בכאב אל בית דין של‬ ‫ייעודה להביא לחיים ולשמחה‪ ,‬ולא לעצבות!‬ ‫מעלה‪“ ,‬איך אוכל להיות צדיק? האב שאליו נגזר‬ ‫אם אדם מגיע ליראת שמיים שמפילה אותו למרה שחורה‪,‬‬ ‫‘בן סורר ומורה’‬ ‫עליי לרדת הוא אדם רשע! בסביבה כזו‪ ,‬אין לי‬ ‫לשברון לב המביא לייאוש ולעצבות ‪ -‬הרי זוהי יראה פסולה‪,‬‬ ‫מה קורה‬ ‫שום סיכוי להצליח”‪.‬‬ ‫את סוד הנשמה הזו‪ ,‬מגלה מוהרנ”ת זיע”א‬ ‫יראה מזויפת של היכלי התמורות‪ .‬יראת שמיים טהורה‬ ‫לאותו ילד‬ ‫(ליקו”ה הודאה ו‪ ,‬סג) בפרשתן‪ ,‬על הפסוק ‘ ּ�ִּכי‬ ‫חברי בית הדין משיבים לה בנחרצות‪“ ,‬לכל אדם‬ ‫ואמיתית‪ ,‬היא אך ורק כזו שמרחיבה את הדעת‪ ,‬ומולידה שמחה‬ ‫פנימית בלב האדם‪.‬‬ ‫ְִיְִהֶיֶה ְלְ ִאִ ׁיׁש ּ�ֵּבן סֹוֹ ֵֵרר ּוּ מֹוֹ ֶֶרה’‪:‬‬ ‫שחי בצל‬ ‫נתונה הבחירה החופשית‪ .‬אין מצב בעולם שאדם‬ ‫‘בן סורר ומורה’ אינו רק ילד שזולל וסובא‪ ,‬אלא‬ ‫יראת העונש‬ ‫נופל למקום ללא תקווה‪ .‬אם אנו משביעים‬ ‫אך הנשמה הפצועה עומדת וטוענת‪“ ,‬מה אתם רוצים ממני? הרי‬ ‫אותך‪ ,‬אות וסימן הוא שיש לך בחירה‪ ,‬וגם את‬ ‫כשראיתי את היראה הזו למעלה‪ ,‬אצל קליפת נוגה‪ ,‬היא הייתה‬ ‫הוא משל עמוק לנשמה‪.‬‬ ‫של קליפת‬ ‫יכולה להיות צדיק”‪.‬‬ ‫נראית כיראה כל כך קדושה! מה יכולתי לעשות?”‬ ‫הילד הוא נשמה שנתפסה ב’היכלי התמורות’‪.‬‬ ‫נוגה?‬ ‫למרות שהנשמה חוששת מהשורש הפגום‪ ,‬היא‬ ‫עונה מוהרנ”ת לנשמה‪“ ,‬דע לך‪ ,‬איש לא מכריח אותך ללכת‬ ‫היכלי התמורות‪ ,‬בדומה לקליפת נוגה‪ ,‬הוא עולם‬ ‫מכופפת את ראשה ועונה ‘אמן’‪.‬‬ ‫אחריה‪ .‬זו הבחירה החופשית שלך! אתה בעצמך בחרת ללכת‬ ‫שבו הכל מתהפך ומתבלבל‪ ,‬טוב נראה כמו רע‪,‬‬ ‫אחר קליפת הנוגה‪‘ .‬יראת העונש’ המדכאת אינה האמת‬ ‫ברקע‪ ,‬מאזני המשפט האדירים ששוקלים את כל העולם כולו ואילו רע נדמה לטוב‪ .‬אור דומה לחושך‪ ,‬וחושך דומה לאור‪.‬‬ ‫לאמיתה‪ .‬יראת העונש היא נכונה אך ורק כאשר היא מביאה‬ ‫נעים ללא הרף‪ ,‬עולים ויורדים בסערה‪ .‬לפתע‪ ,‬מתייצבת מולה‬ ‫ושם‪ ,‬קוראת קליפת נוגה לנשמה ‪ -‬כביכול בחמימות של‬ ‫אותך לידי שמחה‪ ,‬ואתה מתקרב על ידה להשי”ת‪ ,‬ולא חלילה‬ ‫קליפה נוראה ‪‘ -‬קליפת נוגה’‪.‬‬ ‫קדושה‪“ ,‬אנו כבר באמצע חודש אלול! ימי הדין בפתח! אתה‬ ‫כשהיא גורמת לך להתרחק ולהתייאש”‪.‬‬ ‫חייב לפחד מהקב”ה‪ ,‬עליך להיות מלא בחרדה וביראה‪ ,‬ולחזור‬ ‫הקדושה‬ ‫שבין‬ ‫הגבול‬ ‫על‬ ‫שניצבת‬ ‫קליפת נוגה‪ ,‬היא קליפה‬ ‫בתשובה על כל חטאיך”‪.‬‬ ‫מהקדושה‪,‬‬ ‫חלק‬ ‫היא‬ ‫לפעמים‬ ‫וברע‪.‬‬ ‫לטומאה ומעורבת בטוב‬ ‫ופדויי ה’ ישובון‬ ‫ולפעמים להיפך‪ .‬היא מדמה להיות כמו הקדושה‪ ,‬ולכן גם לה יש‬ ‫הילד התמים‪ ,‬שרצונו הפנימי הוא טוב‪ ,‬הולך שולל אחרי היראה‬ ‫אך באמת‪ ,‬כיצד ניתן למצוא את שביל הזהב? כיצד אפשר להגיע‬ ‫מאזנים‪ ,‬והם ‘מאזני מרמה’‪.‬‬ ‫הזו‪ .‬הוא מאמץ אל ליבו את ‘יראת העונש’‪ ,‬כפי שאכן הזהיר‬ ‫למצב שבו אפילו יראת העונש תוביל אותנו לשמחה ולתקווה?‬ ‫“בואי איתי”‪ ,‬לוחשת קליפה זו לנשמה‪“ ,‬מי שאביו אינו מתנהג אותנו רבינו הקדוש פעמים רבות‪.‬‬ ‫העצה היחידה לכך היא ‪ -‬התקשרות לצדיקים (ליקו”ה שם)‪ .‬הם‬ ‫כיאות‪ ,‬מקומו איתי‪ .‬אני אדריך ואנווט אותך בעולם”‪.‬‬ ‫אך מה קורה לאותו ילד שחי בצל יראת העונש של קליפת נוגה?‬ ‫אלו שיודעים לזקק את היראה‪ .‬דרך ההתקשרות אליהם‪ ,‬אנו‬ ‫הנשמה מסרבת מיד ומתבצרת בזכות הבחירה שלה‪ .‬אולם‬ ‫זוכים לקבל ‘יראת העונש’ שאין בה מרירות ועצבות‪ ,‬אלא רק‬ ‫קליפת נוגה אינה מוותרת‪ .‬היא פוערת את קרביה וחושפת בפני היראה הזו מצמצמת אותו‪ ,‬וממלאת אותו בחלישות הדעת‪.‬‬ ‫התעוררות לחיים‪.‬‬ ‫הנשמה אור גדול של קדושה‪ ,‬ואומרת לנשמה‪“ ,‬הסתכלי פנימה‪ ,‬במקום התרוממות רוח לאחר כל תפילה‪ ,‬הוא נופל לייאוש‬ ‫הטוב שבי הוא יראת שמיים” (ע”פ ליקו”ה ברה”ש ג‪ ,‬ג ורמ”ז וחרדה מפני העונש שממתין לו על חטאיו‪.‬‬ ‫הם מלמדים אותנו להתמקד ב’נקודות טובות’‪ ,‬המביאות ליראה‬ ‫של שמחת עולם‪ ,‬וסוללות דרך לגאולה‪ .‬לכן‪ ,‬גם בחודש אלול‪,‬‬ ‫ומלמעלה‪ ,‬עומדת קליפת נוגה וכביכול מוחאת כפיים בשביעות‬ ‫ויקהל רג‪.):‬‬ ‫הדרך האמיתית היא לחזור בתשובה ולשוב מיד לשמחה נפלאה‬ ‫הנשמה מסתנוורת בראותה את הקדושה‪ ,‬ומסכימה בשמחה רצון‪ .‬היא הצליחה במשימתה‪ ,‬להפיל אותו שוב ושוב‪ ,‬לבלבל‬ ‫בהשי”ת ובצדיקיו ‪ -‬תשובה שמשחררת אותנו לעד מהיכלי‬ ‫להתלוות אליה‪ .‬רק כאשר את דעתו ולהמיר לו את הטוב ברע‪.‬‬ ‫התמורות‪.‬‬ ‫היא נוחתת אל קרקע תהליך ההמרה הזה עלול להיות כה הרסני‪ ,‬עד שאותו בן סורר‬ ‫יו"ל ע"י לחיותנו | לתרומות הערות והארות וכן לקבלת הגליון אפשר לפנות בקו מערכת ברסלב ‪ 025.808.321‬שלוחה ‪( - 5>9‬מענה אנושי)‬ ‫ו‪+‬חי‬ ‫מצוות התשובה‬ ‫‪+‬בהם‬ ‫ההבדל המהותי בין מצוות תשובה למצוות הנחת תפילין או‬ ‫נענוע לולב? | איך קונה אדם את עולמו בשעה אחת‪ ,‬ומהי‬ ‫השעה הזו? | פרק ראשון בסדרה‪“ :‬עבודת התשובה מתוך‬ ‫מושגים בחסידות ובפנימיות התורה‬ ‫ההתבודדות”‬ ‫לאור דרכו של רביה"ק זי"ע‬ ‫תשובה בכל יום‬ ‫אך לפתע‪ ,‬בהארה שמימית‪ ,‬נפתח ליבו של השני‪‘ ,‬איפה‬ ‫שני ‘אלול’ים‪...‬‬ ‫אני בעולם? הגיע חודש אלול והתעלמתי לגמרי’‪ ,‬חשב‬ ‫עומדים אנו כעת בחודש אלול‪ ,‬עם ישראל מתעורר‬ ‫לעצמו‪ ,‬שבור ורצוץ‪‘ ,‬נשארו בקושי כמה שעות עד‬ ‫הם היו שני חברים‪ ,‬לא נכנה אותם בשמות‪ ,‬אם כי נקרא‬ ‫ומתחזק לקראת יום הדין‪ .‬אך עלינו לזכור דבר אחד‬ ‫לכניסת החג‪ ,‬אני הולך לעשות תשובה’‪.‬‬ ‫להם ‘הראשון’ ו’השני’‪ .‬הם נכנסו יחד לאותה ישיבה‪,‬‬ ‫הכרחי‪:‬‬ ‫ישבו באותו ספסל בבית המדרש‪ ,‬ולמדו בהתמדה כראוי‬ ‫הוא התיישב בפינה שקטה‪ ,‬פנה להקב”ה ואמר בבכי‪,‬‬ ‫ההתעוררות עצמה איננה תשובה‪ .‬תשובה היא פעולה‬ ‫לבחורים שזה עתה חבשו את ספסלי הישיבה‪.‬‬ ‫“אבא‪ ,‬חטאתי השנה חטאים רבים כל כך‪ ,‬נפלתי‬ ‫פשוטה‪ ,‬לומר להשי”ת בהכנעה‪“ ,‬אני מתחרט‪ ,‬ומקבל‬ ‫בירידות נוראות ושכחתי ממך לגמרי‪ .‬אני מתחרט על‬ ‫אלא שחודשי החורף הארוכים נתנו בהם את אותותיהם‪.‬‬ ‫עלי להיות יהודי כשר”‪.‬‬ ‫ההתלהבות של הימים הראשונים פחתה‪ ,‬היראה‬ ‫כך מאוד‪ ,‬הלב שלי שבור‪ .‬אני מתבייש שכך חטאתי‬ ‫אך למרות פשטותה של מצווה זו‪ ,‬ולמרות הפחד‬ ‫התקררה‪ ,‬ולקראת סוף זמן החורף‪ ,‬הם כבר ממש לא היו‬ ‫לך‪ .‬אני מקבל על עצמי שמהיום אני מתהפך לאיש‬ ‫שממלא את הלבבות לפני יום הדין ‪ -‬הרי שרבים וטובים‬ ‫אותם תמימים ורציניים כבתחילה‪.‬‬ ‫אחר לחלוטין‪ .‬אהיה רק קרוב אליך‪ ,‬אקפיד על המצוות‪,‬‬ ‫פשוט ‘לא חוזרים בתשובה’‪...‬‬ ‫אתעלה מיום ליום ואהיה יהודי כשר”‪ .‬כך ישב כעשרים‬ ‫הגיע ‘בין הזמנים’ של חודש ניסן‪ .‬במקום לנצל את הימים‬ ‫מעבר לסיבות העמוקות שיש לזה‪ ,‬ולהתגברות היצה”ר‪,‬‬ ‫דקות‪ ,‬שפך את ליבו‪ ,‬ופנה להתכונן לקראת החג‪.‬‬ ‫הללו לעבודת ה’‪ ,‬להתבודדות בשדה או לנסיעות לקברי‬ ‫הרי שיש גם סיבה פשוטה לזה‪:‬‬ ‫צדיקים‪ ,‬העבירו השניים את זמנם בבטלה‪ ,‬בחיפוש אחר‬ ‫כעת‪ ,‬אחודה לכם חידה‪:‬‬ ‫עבודות מזדמנות וברדיפה אחר הבלי העולם הזה‪.‬‬ ‫אין זמן קבוע לאדם לחזור בתשובה‪ .‬ניקח כמשל את‬ ‫מי משניהם יצא זכאי בדין‪ ,‬ומי יצא לחובה?!‬ ‫את ‘זמן קיץ’ הם התחילו מנקודת שפל‪ ,‬ללא התעלות‬ ‫מצוות הנחת תפילין‪ ,‬הרי שכל אחד יודע שבבוקר‬ ‫מניחים תפילין לפני תפילת השחר‪ .‬או למשל מצוות‬ ‫וללא שאיפות‪ .‬חלפו להם שלושה חודשים של‬ ‫נענוע לולב‪ ,‬כל אחד יודע שבחג הסוכות‪ ,‬קודם אמירת‬ ‫התעוררות מול תשובה‬ ‫התדרדרות מתמדת ‪ -‬אין כוונה בתפילה‪ ,‬אין שמירה‬ ‫ההלל‪ ,‬נוטלים ומנענעים את הלולב‪.‬‬ ‫ובכן ‪-‬‬ ‫והקפדה על קיום המצוות‪ .‬הירידה ניכרה הן בלימוד והן‬ ‫אבל מתי בדיוק עושים תשובה?!‬ ‫בבין אדם לחברו‪ .‬שניהם הלכו והידרדרו מיום ליום‪.‬‬ ‫בראש השנה דנים את האדם ושמים על המאזניים את‬ ‫ומכיון שאין למצוות התשובה זמן קבוע ומוגדר בלוח‬ ‫הגיע חודש אלול‪ .‬שניהם חזרו לישיבה בלי שום רצון‪.‬‬ ‫חבילות העבירות מול חבילות המצוות‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬ממילא היא נוטה להישכח‪.‬‬ ‫ואז‪ ...‬הגיע ראש הישיבה‪ ,‬דפק על הסטנדר בעוז ושאג‬ ‫מגיע ‘הראשון’ לבית דין של מעלה‪ .‬מניחים בצד אחד‬ ‫במלוא כוחו‪ :‬א‪-‬ל‪-‬ו‪-‬ל!!!‬ ‫אבל אנחנו זכינו‪ ,‬ורבינו ציווה עלינו את ההתבודדות‬ ‫אחד עשר חודשים של עבירות‪ ,‬ובצד השני את המצוות‬ ‫והשיחה בינו לבין קונו‪ ,‬בכל יום ויום‪.‬‬ ‫‘הראשון’ נבהל עד עומק נשמתו‪ .‬הוא נזכר היכן עמד‬ ‫הרבות שאסף בחודש אלול‪ .‬אך מה לעשות‪ ,‬חודש אלול‬ ‫בתחילת החורף‪ ,‬והיכן הוא נמצא עכשיו‪ ,‬ולאיזו תהום‬ ‫וממילא‪ ,‬כאשר יהודי מתבודד כל יום‪ ,‬ובין שאר דיבוריו‬ ‫הוא רק חודש אחד‪ ,‬ורוב השנה הייתה בעוונות‪ ,‬ודינו‬ ‫הידרדר‪.‬‬ ‫הוא מחשב את חשבונו של עולם‪‘ .‬מה עבר עליי היום?‬ ‫נגזר לחובה רח”ל‪.‬‬ ‫האם עבדתי את קונו כיאות?’‬ ‫“אני חייב לעשות שינוי‪ ,‬אי אפשר להמשיך ככה”‪,‬‬ ‫כעת מגיע ‘השני’‪ .‬מלאכי החבלה מביאים ארגזים‬ ‫החליט בנחרצות‪ .‬הוא עזב את כל עסקי החולין והחל‬ ‫וכך הוא עובר שלב אחרי שלב‪ ,‬מונה את חטאיו ומתוודה‬ ‫עמוסים משנה שלימה של עבירות‪ ,‬כף המאזניים כמעט‬ ‫לנצל את זמנו‪ .‬הוא קיבל על עצמו קבלות טובות‪,‬‬ ‫עליהם‪ ,‬בוש בהם‪ ,‬ומקבל על עצמו שלא לשוב עוד‬ ‫קורסת מכובד העוונות‪ .‬ואז נכנס מלאך אחד קטן וטהור‪,‬‬ ‫שמע את דרשות ההתעוררות על ראש השנה הקרב‪,‬‬ ‫לכסלה‪.‬‬ ‫והניח את החבילה הקטנה שלו על השולחן ‪ -‬עשרים‬ ‫על הרגעים הנוראים בהם יפסקו מי לחיים ומי למוות‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬הוא עשה תשובה!‬ ‫דקות של תשובה בערב ראש השנה‪.‬‬ ‫כל עתידו תלוי בהכנה ליום זה‪ .‬כשהגיעו ימי הסליחות‬ ‫הוא גם לא ממתין לחודש אלול‪ ,‬הוא עושה זאת כל יום‬ ‫הדיינים מביטים‪ ,‬ולפתע ‪ -‬לוקחים את כל העבירות‪,‬‬ ‫קם מוקדם באשמורת הבוקר‪ ,‬הוסיף גם אמירת תהילים‬ ‫ויום‪.‬‬ ‫מעבירים אותן מן העולם‪ ,‬ומניחים את החבילה הקטנה‬ ‫בכל יום‪ ,‬ולערב ראש השנה הוא הגיע מוכן‪.‬‬ ‫על כף המצוות‪ .‬המשקל מכריע כלפי מטה‪ ,‬והוא יוצא‬ ‫להיות איש כשר‬ ‫זכאי בדין‪.‬‬ ‫תשובה ברגע האחרון‬ ‫ויותר מזה גילה לנו רבינו הקדוש ‪‘ -‬אי אפשר להיות‬ ‫הראשון נדהם‪ ,‬ובעודו צועד לאחור פנה אל בית הדין‬ ‫‘השני’‪ ,‬לעומתו‪ ,‬שמע את שאגת ה”אלול”‪ ,‬ובמקום‬ ‫איש כשר כי אם על ידי ההתבודדות’‪.‬‬ ‫בשאלה קשה‪“ ,‬איך זה ייתכן? היינו יחד כל השנה‪.‬‬ ‫להתעורר‪ ,‬פשוט התגלגל מצחוק‪‘ ,‬נו באמת‪ ,‬אלול‪ .‬שום‬ ‫וממילא‪ ,‬אם אדם מתבודד כל יום‪ ,‬הוא זוכה לשני‬ ‫בחודש אלול התחזקתי והתעליתי‪ ,‬והוא לא עשה כלום‪,‬‬ ‫דבר לא ישתנה‪ ,‬יהיה בסדר כמו שהיה פעם’‪.‬‬ ‫המעלות גם יחד‪ .‬הוא גם זוכה להתעלות בחודש‬ ‫איך הוא זכאי ואני חייב?”‬ ‫הראשון ניסה לעורר אותו במהלך החודש‪“ ,‬תראה‪,‬‬ ‫אלול בהתחזקות ובקבלות טובות‪ ,‬והוא גם זוכה לשוב‬ ‫נענו לו‪“ ,‬ההבדל ביניכם ברור‪ .‬השני אכן היה רשע גדול‪,‬‬ ‫ראש השנה מתקרב‪ ,‬אתה חייב להתעורר” ‪ -‬אך דבריו‬ ‫בתשובה כראוי‪ .‬זוהי השלימות האמיתית‪.‬‬ ‫ומעלתו נמוכה מאוד‪ ,‬למרבה הבושה הוא אפילו לא‬ ‫לא הותירו רושם‪ .‬חלף שבוע ועוד שבוע‪ ,‬הגיעו ימי‬ ‫יהודי כזה‪ ,‬שזוכה לעשות התבודדות כל יום‪ ,‬הוא הוא‬ ‫התחזק בחודש אלול ‪ -‬אבל למעשה הוא עשה תשובה‪.‬‬ ‫הסליחות‪ ,‬ובעוד הראשון קם בחשכת הלילה לסליחות‬ ‫יהודי שזוכה לבוא לראש השנה כשבאמתחתו ‘מצוות‬ ‫אתה לעומת זאת‪ ,‬התחזקת‪ ,‬קיבלת קבלות‪ ,‬התעוררת‬ ‫‪ -‬השני המשיך לישון במיטתו בנחת‪.‬‬ ‫תשובה’ למהדרין‪ ,‬והוא זוכה להכתב ולהחתם בספרן של‬ ‫‪ -‬אך את פעולת התשובה עצמה‪ ,‬וידוי חרטה וקבלה‬ ‫הגיע ערב ראש השנה‪ .‬שני החברים נפגשו בכנס תפילה‬ ‫צדיקים אמיתיים‪ ,‬בספרן של ברסלב’ער חסידים‪.‬‬ ‫לעתיד‪ ,‬לא עשית”‪.‬‬ ‫והתעוררות ‪ -‬האחד כולו התעוררות‪ ,‬השני כולו קרירות‪.‬‬ ‫להחיות נפשות שוקקות לעבודתו יתברך שמו ‪ //‬ברוך לב‬ ‫ראש השנה שלי‬ ‫בעצמו זכרונו לברכה לא היה יכול לתקנם‪ .‬אבל בראש‬ ‫ברכת המזון‪ ,‬השניה בשעתיים האחרונות‪ ,‬התגנבת לראות‬ ‫תמוז־אב‪.‬‬ ‫השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון‪ ,‬כי אמר שהוא עושה‬ ‫אם גם ל”פעדער” יש מה להציע‪.‬‬ ‫“ראש השנה” בא לעולם‪.‬‬ ‫בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא‬ ‫וככה שוטטת באחד המקומות הגבוהים בעולם‪ ,‬באיזור‬ ‫גוט יום טוב‪“ ,‬לשנה טובה תכתבו ותחתמו”‪.‬‬ ‫אינו יכול לעשות”‪.‬‬ ‫המרומם הנשגב של דרכי התשובה‪ ,‬במחיצת “איש חכם‬ ‫יש לך כרטיס? שני‪-‬רביעי? שלישי‪-‬שלישי? פולין?‬ ‫אכן‪ ,‬ישנתי עמוקות – אבל בחיקו הקדוש‪ .‬אשרי שזכיתי‬ ‫יכפרנה” כלשון הפסוק – וחיכית שהוא יבוא‪ .‬הלב‪ .‬ועדיין‬ ‫הונגריה? רומניה? צ’כיה? קישינעוו? רכבות? מתי ההגעה‬ ‫להיות אצלו על ראש השנה‪ .‬מה מאד ראוי לי לשמוח כל‬ ‫לא הגיע‪.‬‬ ‫לאומן? מתי שעת עזיבה? איפה תהיה? היכן תתפלל?‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫הגוף כבר פה‪ ,‬הנעליים והצעיף‪ ,‬התפילין והסליחות‪ ,‬אבל‬ ‫תאכל? נרשמת?‬ ‫אתה ‪ -‬אייכה?‬ ‫בסדר‪ ,‬נכון‪ ,‬מבין שאין‪ .‬אבל בכל אופן תצטרך בסוף‬ ‫ולפתע לפתע‪ ,‬בהמשכו של תשרי‪ ,‬בחשוון או בטבת‪,‬‬ ‫עודך בדרכים? התספיק להגיע לפני שתצא לחזור?‬ ‫להשיג כסף‪ ,‬למה ברגע האחרון?‬ ‫בחנוכה או בפורים‪ ,‬בשובבי”ם או בספירת העומר –‬ ‫והדולר‪ .‬והדרכון‪ .‬ומלחמה‪.‬‬ ‫לפתע לפתע נסדקים בך גידים בקשיות‬ ‫ולוחש פיך בציון הקדוש תפילות ותורות‪ ,‬מנסה‬ ‫ומשהו בלב מתחיל להתעורר‪.‬‬ ‫הלב‪ ,‬ללא הודעה מוקדמת‪.‬‬ ‫להביא את נפשך‪ ,‬לעוררה מעומק תרדמתה‪ ,‬לתת‬ ‫לא מזכותך‪ ,‬לא מכח מעשיך‪ ,‬הנה דברים‬ ‫היו שנים‬ ‫לה פתחון פה ולשון‪ :‬ד �ְּבִּרִ י כבר את עצמך‪ ,‬גם ַַא �ְְּת‪.‬‬ ‫שוועי כבר במילים שלך את נקודתך הגלויה‬ ‫ויש לפעמים שמישהו בסביבה שואל שאלות‪ ,‬בתמימות‬ ‫מתחילים לזוז פתאום ‪ -‬אחרי שנות‬ ‫ייחול והמתנה – ולקבל תנועה של חיים‬ ‫שהוא‬ ‫וידועה רק כאן‪.‬‬ ‫או בהתנגדות‪ ,‬ומפיך בוקעות תשובות שאתה יודע שהן‬ ‫נצחיים‪.‬‬ ‫ֵֵה ִִקיץ –‬ ‫קובע מקומך בהיכלי התורה – ורוחך שואלת‪.‬‬ ‫נכונות ‪ -‬הרי הן הגורמות לך להזיז את עצמך קדימה אל‬ ‫המסע הקדוש ‪ -‬אבל הלב עוד תמוז־אב‪ ,‬טרם התחבר‬ ‫מאי‪-‬שם מתנוצץ ועולה טעם אמיתי‬ ‫הלב‬ ‫קּוָּמה‬‫�ִּב ַ �ִַּקְׁש� ְ �ִִּתי ֵֵאת ֶׁש� ֶ ָָא ֲֲהָבָ ה ַנְַפְ ִׁש�ִ י‪ְ ,‬וְ ֹלֹא ְְמָצָ אִתִ יו‪ָָ .‬א ָ‬ ‫אליהן מחדש‪ .‬לוקח לו זמן‪.‬‬ ‫בלימוד וקיום התורה‪ ,‬בעבודת התפילה‬ ‫�ָּנָא ַוַ ֲֲאסֹוֹ ְבְ ָבָ ה‪ֵֵ :‬את ֶׁש� ֶ ָָא ֲֲהָבָ ה ַנְַפְ ִׁש�ִ י ְְרִאִ ֶיֶתם?‬ ‫היו שנים שגם בחודש אב הוא היה כך‪ .‬גם באלול‪ ,‬גם‬ ‫וההתבודדות‪ ,‬בזיכוך המידות או בטהרת הרצונות‪ .‬משהו‬ ‫היו שנים שהוא ֵֵהִקִ יץ – הלב ‪ -‬בערב ראש השנה על‬ ‫בסליחות‪ ,‬גם בדרך לשדה התעופה‪ ,‬גם בהיותך כבר על‬ ‫בלבך מתחיל להיות ניעור וחי‪.‬‬ ‫הציון הקדוש‪ .‬סערות ים התשובה הקדושה‪ ,‬משו גם אותו‬ ‫דרכי ֵנֵָכָ ר‪.‬‬ ‫מי יודע‪ .‬אולי ניצוץ תיקון ראש השנה שפעל בך רבינו‬ ‫מתהומות מצולותיך‪ .‬הנה הופיע סוף־סוף לדבר כפי שהוא‬ ‫אור? בהירות?‬ ‫הקדוש‪ ,‬סיים עתה את תהליכי התהוותו‪.‬‬ ‫לפני צורו וקונו‪.‬‬ ‫הדרך! שעות על גבי שעות בגבולות‪ ,‬בין הגויים‪.‬‬ ‫נקלט כבר אז‪ ,‬בלכתך אחריו באמונה‪ ,‬בארץ לא זרועה‪,‬‬ ‫מבוייש‪ ,‬נכלם‪ ,‬אבל בא‪.‬‬ ‫רק בהגיעך לרבינו התחלת להבין למה באת‪.‬‬ ‫ועכשיו השלים יצירתו וירחי לידתו – ובאה שעתו‪ ,‬ככה‬ ‫והיו שנים שגם בשעת ה”תקיעות” עוד חיפשת אותו‪ ,‬גם‬ ‫ָלָ עולם‪.‬‬ ‫באמצע החורף או הקיץ‪ ,‬להיות עולה על הכל‪.‬‬ ‫בתשליך‪ ,‬וגם כשעמדת עייף ומרוט ליד מסוף המזוודות‬ ‫הסובב סחור סחור‪ ,‬מביא לכל השבים את שלהם ומותיר‬ ‫ומה אתה מחפש פה‪.‬‬ ‫גוט יום טוב‪ ,‬שבט או סיון‪“ .‬לשנה טובה תכתב ותחתם‬ ‫לאלתר לחיים טובים בספרם של צדיקים גמורים”‪.‬‬ ‫אותך להיות צופה בסיבוביו בכליון עינים וכוָׁש� ָ לות‪-‬‬ ‫בחיים‪.‬‬ ‫רגליים‪ ,‬ממתין מתי גם אתה תקבל כבר את שלך‪.‬‬ ‫ומי יכול לעזור לך למצוא את זה‪.‬‬ ‫רוצה להיות כבר בבית‪.‬‬ ‫ושם‪ ,‬מה?‬ ‫והיו גם שנים שכבר התהלכת שם‪ ,‬בצל רבינו הקדוש‪,‬‬ ‫טוב שלכל הפחות סידרו נוסח “עליכם שלום” על “שלום‬ ‫מנותק מכל טרדות החיים – וגם מעצמך‪.‬‬ ‫עליכם”‪ .‬הרי לא תשמיע מענה אמיתי על “איך היה” – ומי‬ ‫השארת הכל בבית‪ ,‬כנראה גם אותך‪.‬‬ ‫יחפוץ להיכשל בהעמדת פנים‪ ,‬ועוד בעשרת ימי תשובה‪.‬‬ ‫ליצירת קשר עם אחרים‪ ,‬תחייג אליהם – וברצותך ליצור‬ ‫קשר איתך‪ ,‬תגלה כי נעלם ממך מספרך האישי‪ .‬אין לך‬ ‫רק המילים הנכונות‪ ,‬הומות בך ‪ -‬ממך אליך ‪ -‬ואלו הן‪:‬‬ ‫מושג איך להשיג אותך‪.‬‬ ‫ואמר בקול חזק מעומק הלב‪:‬‬ ‫עשיתי את הנסיעה הקדושה משום שרבינו הקדוש ציוה‬ ‫פוגש חברים‪ ,‬לא את עצמך‪.‬‬ ‫ומה אומר לכם‪ ,‬אין דבר‬ ‫לבוא – באמרו שזה כל ענינו ועסקו‪ ,‬והוסיף לומר סמוך‬ ‫הם סבורים שפגשו אותך‪ ,‬ובלבך תדע שאולי דברו עם‬ ‫גדול מזה‪ ,‬מלהיות אצלו על‬ ‫להסתלקותו כי אין דבר גדול מזה‪ ,‬אתם וכל העולם תלויים‬ ‫בבּוָּאה של דמותך ‪ -‬כי אתה עצמך לא זמין בכלל‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ראש השנה‪.‬‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫וכאשר כן הבחנת בך לרגעים‪ ,‬נחמץ לבך למצוא אותך ככה‬ ‫ואמר בזה הלשון בקול זיע סגיא‪:‬‬ ‫“שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים‪ ,‬מה שבכל השנה לא‬ ‫‪ -‬ולכן שוב נמלטת אל הכרית והשמיכה‪ ,‬ומהם – בראותך‬ ‫ווי אזוי זאל איך אייך זאגין‪,‬‬ ‫היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן‪ .‬אפילו הוא‬ ‫שאין בהן תשועה ‪ -‬אל טעימה חוזרת ב”שיינר”‪ .‬ואחרי‬ ‫קיין גרעסערס דער פון‬ ‫איז ניט פאר האנין; איי‬ ‫טבא‪+++‬לא‬ ‫מז‬ ‫אנדערע גוטע‪-‬יודין זאגין‬ ‫ניט אזוי‪ ,‬איז נאך אקשיא‬ ‫מזל טוב לידידינו הדגול המשפיע מלבו היע טהבוער ללבבות ישראל חיות דקדושה‬ ‫(כלומר‪ ,‬הלא זה כבר מקשין עליו‬ ‫ממעיינות הנצח של רבינו הננמ"ח זי"ע‬ ‫קושיות הרבה‪ ,‬ויהי קשה עוד‬ ‫הגה"ח ר' מרדכי שלום רוזנפעלד שליט”א‬ ‫קושיא זאת גם כן‪ ,‬מה שהקפיד‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל”ט‬ ‫כל כך להיות אצלו על ראש השנה‬ ‫בזכות רביה”ק יזכה לגדלו לתורה ולחופה ולמעש”ט ויזכה להמשיך בהפצת אורו‬ ‫דיקא)‪.‬‬ ‫של רביה"ק זי"ע במידה גדושה כאוות נפשו הטהורה מתוך שמחה תענוג ונחת‪.‬‬ ‫מהנעשה והנשמע בקרב המסתופפים בצילא קדישא‬ ‫הרה"ק בעל ייטב לב מסיגעט זיע"א‬ ‫· ו' אלול תרמ"ג לפ"ק ·‬ ‫הכנות אחרונות‬ ‫אודות לידתו‪ ,‬שכמה שנים אחר נישואיה היתה שכולה‬ ‫עיירה בגלילות סיגעט יע”א‪ .‬שנות תר”ל לפ”ק‪.‬‬ ‫לקראת ראש‬ ‫מבנים רח”ל‪ ,‬עד ששלח לה חותנה הרה”ק בעל ישמח‬ ‫השמש שקעה אט אט בין ההרים עת שירך ר’ שמעון‪-‬‬ ‫משה זי”ע מכתב בה ציוה עליה להשתטח על קברו של‬ ‫השנה הבעל”ט‬ ‫זקינה הגאון מו”ה יקותיאל זלמן זי”ע אב”ד דראביטש‪,‬‬ ‫אהרן בעצלתיים את רגליו אל עבר בית המדרש‪ ,‬נכנס‬ ‫לשעריה ובגיו שמוט ניגש לארון הספרים‪ ,‬מתלבט בינו‬ ‫לבקש רחמים שם ולהבטיח שכאשר תלד בן זכר תקרא‬ ‫לבין עצמו איזה ספר לקחת‪ ,‬גמרא‪ ,‬שו”ע‪ ,‬או שמא ספר‬ ‫אותו על שמו‪ ,‬וכן עשתה כאשר ציוה עליה‪ ,‬ונולד לה בן‬ ‫מוסר או חסידות‪ ,‬החליט מה שהחליט ופסע לספסל‬ ‫ימי ראש השנה מתקרבים ובאים‪ ,‬בעוד שלשה‬ ‫וקראה את שמו יקותיאל יהודה‪.‬‬ ‫הפנוי הסמוך‪.‬‬ ‫שבועות נזכה כולנו לשהות בצילא דמהימנותא‬ ‫בקיבוץ הקדוש בעיר הגעגועים אומאן‪ .‬וכפי‬ ‫מסופר שאביו שלח פעם ‘קוויטל’ אל הרה”ק החוזה‬ ‫לא צריך להתבונן רבות בפניו לראות את היגון הקודר‬ ‫שכבר פורסם לשמחת לבנו נזכה לשהות יחד‬ ‫מלובלין זי”ע‪ ,‬וכשקרא את שם הילד ‘יקותיאל יהודה בן‬ ‫האופף אותם‪ ,‬ואף לא צריך להיות חכם גדול להבין‬ ‫‪ -‬בני חבורות “לחיותנו” חסידים ואנשי מעשה‬ ‫רויזא בלימא’ התבטא עליו לאמר‪“ :‬הוא זורח ומאיר”‪.‬‬ ‫את פשרה‪ ,‬הרי אך אתמול הוא קם מהשבעה על בנו‬ ‫המקורבים לרביה”ק זי”ע ‪ -‬כאיש אחד בלב‬ ‫בהיותו כבן עשר שלחו אביו הק’ אל זקנו ה’ישמח משה’‬ ‫השלישי במספר‪ ,‬שהשיב את נשמתו הזכה לבוראו‬ ‫אחד בימי ראש השנה הבעל”ט‪ ,‬בקיבוץ הראשון‬ ‫שם התחנך והתעלה במעלות התורה והיראה‪ .‬זקינו‬ ‫בהיותו רך בשנים‪ ,‬זאת לאחר שהבנים הראשונים‬ ‫מסוגו המיוחד לאנ”ש ה’חסידישע מקורבים’‬ ‫הק’ אכן נחשב כרבו המובהק כאשר השפיע‬ ‫אף הם לא האריכו ימים ונפטרו בינקותם‪.‬‬ ‫בעיר הגעגועים אומאן‪.‬‬ ‫עליו מחכמתו וקדושתו ומסר לו רוב‬ ‫מאחוריו נשמע לפתע קול נעים‬ ‫העסקנים הנמרצים עשו לילות כימים לארגן‬ ‫תורתו‪ .‬כמו כן היה מרבה להסתופף‬ ‫חרישי של ר’ חייקל ידידו הקרוב‪,‬‬ ‫סידור נוח ונאה ביותר לכלל המקורבים מחצרות‬ ‫בצל צדיקי דורו‪ ,‬כמו הרה”ק רבי‬ ‫זה האחרון ניסה בכל ליבו לנחם‬ ‫הקודש‪ ,‬במתחם המרווח ‘בצילו נחיה’ אשר‬ ‫אשר ישעיה מראפשיץ זי”ע;‬ ‫את רעו כנפשו‪ ,‬אך מי באמת יכול‬ ‫מותאם במיוחד לבני החבורות שיחיו‪ ,‬סמוך‬ ‫הרה”ק רבי צבי הירש מרימינוב‬ ‫לנחם אחרי שבר גדול כך כך‪...‬‬ ‫ונראה לציון קודש הקדשים נחל נובע מקור‬ ‫זי”ע‪ ,‬ולימים גם אצל הרה”ק ה’שר‬ ‫לפתע נבזק רעיון במוחו‪ .‬בהנחת‬ ‫חכמה זי”ע‪.‬‬ ‫שלום’ מבעלזא זי”ע והרה”ק בעל‬ ‫יד מנחמת על כתפיו הוא מציע לו‪:‬‬ ‫דברי חיים מצאנז זי”ע‪.‬‬ ‫ברוך ה’ קרוב למאתיים אברכים בליעה”ר כבר‬ ‫“הנה לא רחוק מכאן‪ ,‬בעיר סיגעט‪ ,‬משמש‬ ‫נרשמו ויזכו לשהות יחדיו כאיש אחד ובלב אחד‬ ‫בהגיעו לפרקו בנה את ביתו עם הצדקנית מרת רחל‬ ‫כרב ואב”ד הרה”ק ר’ יקותיאל יהודה נכדו של בעל‬ ‫בצל הקודש‪ ,‬מתוך אוירה נעלית ומרוממת‬ ‫בת הרה”ק רבי משה דוד אשכנזי מטאלטשווא זי”ע‪,‬‬ ‫הישמח משה זי”ע‪ ,‬זה מכבר נשמע עליו שהוא פועל‬ ‫מחד‪ ,‬לצד רחבות הדעת ושלוות הנפש‪ ,‬באחדות‬ ‫ובשנת תקצ”ג בהיותו בן כ”ה שנה בלבד נקרא לכהן‬ ‫ישועות בקרב הארץ‪ ,‬ועתה שמע לעצתי וסע אליו‬ ‫שלימה ובאווירה מרוממת ברוח הצדיק‪ ,‬לשהות‬ ‫כאב”ד סטראפקוב‪ ,‬שם הקים את ישיבתו הראשונה‬ ‫לבקש רחמים עליך שיתקיימו בניך הנולדים”‪ ,‬סיים‬ ‫בימי הקיבוץ בצילו של האילן הקדוש בימי הרת‬ ‫והרביץ תורה למאות תלמידים‪ .‬בשנת תר”א עם פטירת‬ ‫ר’ חייקל בקול נמוך‪ ,‬בתקווה שהלה יקבל את עצתו‬ ‫עולם בחיות דקדושה!‬ ‫זקינו הישמח משה זי”ע הוכתר למלאות מקומו בק”ק‬ ‫נאמנה‪.‬‬ ‫אוהעל‪ .‬ברם לא ארכו לו שם הימים‪ ,‬ומחמת ההתנגדות‬ ‫העסקנים מוסרים שעדיין נשארו מקומות‬ ‫ואכן‪ ,‬כעבור ימים מצא ר’ שמעון אהרן את עצמו נכנס‬ ‫הגדולה לדרך החסידות נאלץ לברוח משם‪ ,‬ובהוראת‬ ‫בודדים במתחם‪ ,‬ועדיין ניתן להירשם אצל‬ ‫בהיכלו של הצדיק‪ .‬בחיל ורעדה הוא נכנס אל הקודש‪,‬‬ ‫הרה”ק מצאנז זי”ע נתקבל לכהן בק”ק גארליץ‪.‬‬ ‫הנציגים בכל עיר או אצל הרכז הראשי‪:‬‬ ‫השולחן מלא בספרי קודש על גדותיו‪ ,‬ועיניו הרחמניות‬ ‫‪0527168452‬‬ ‫לאחר הסתלקות אביו בח’ תשרי שנת תרט”ו מילא את‬ ‫של הרבי מביטות בו ברוך ובחום‪ .‬לא ארכו דקות ור’‬ ‫מקומו בק”ק דראהביטש‪ ,‬ובשנת תרי”ח עבר לכהן פאר‬ ‫שמעון אהרן פורץ בבכי מר‪ ,‬הוא מספר את כל העובר‬ ‫“הראש השנה שלי‬ ‫כרב ואבד”ק סיגעט‪ ,‬בה כיהן כ”ה שנה עד עת פטירתו‪.‬‬ ‫עליו צערו ויגונו בפטירת בניו‪ ,‬ומצפה להיפקד בדבר‬ ‫עולה על הכל”‬ ‫תיכף בביאתו לשם הקים בה ישיבה גדולה‪ ,‬ועד מהרה‬ ‫ישועה בזרע של קיימא‪.‬‬ ‫היתה סיגעט לתל תלפיות‪ ,‬תלמידים רבים למאות‬ ‫הרבי ישב והאזין בקשב רב‪ ,‬עיניו מצועפות בדמעות‬ ‫ולאלפים נהרו אליה לקבל תורה וחסידות מפי הצדיק‬ ‫מצערן של ישראל‪ .‬בתום דבריו השתרר שקט בחדר‪,‬‬ ‫השוכן בקרבה‪ ,‬ומשם הפיץ אורו הבהיר למרחקים‪.‬‬ ‫הרבי עוצם את עיניו כשהוא אחוז בשרעפי קודש‪.‬‬ ‫בזרוע עוזו עמד על משמרת חומת כרם בית ישראל לבל‬ ‫וכעבור דקות אחדות – שנדמות כנצח – פקח הרבי את‬ ‫יחדרו אליה רוחות רעות‪ ,‬והמוני בית ישראל ‪ -‬וביניהם‬ ‫עיניו ופנה אליו‪“ :‬בעזרתו יתברך תיפקד במלאות השנה‬ ‫צדיקים מפורסמים ‪ -‬באו להסתופף בצל קדשו‪ ,‬להנות‬ ‫בבן זכר‪ ,‬ושמע לעצתי‪ ,‬תקרא את שמו “נחמן” על שמו‬ ‫ממנו עצה ותושיה ולהתברך בדבר ישועה ורחמים‪,‬‬ ‫של הרה”ק רבי נחמן מברסלב זי”ע‪ ,‬ובעז”ה יאריך ימים‬ ‫בהיותו נודע כעמוד צלותהון דישראל ופועל ישועות‬ ‫ותראה ממנו דור ישרים יבורך”‪.‬‬ ‫בקרב הארץ‪.‬‬ ‫למותר לציין שאכן ברכת צדיק התקיימה במלואה‪,‬‬ ‫בליל שב”ק ו’ אלול שנת תרמ”ג לפ”ק‪ ,‬באמצע תפילת‬ ‫ולתקופת השנה נולד לו בן זכר בר קיימא‪ ,‬שהאריך‬ ‫ערבית‪ ,‬באמרו התיבות “על כן ה’ אלקינו בשכבנו‬ ‫ימים למעלה מתשעים שנה‪ ,‬והעמיד דור ישרים יבורך‬ ‫ובקומנו נשיח בחוקיך”‪ ,‬יצאה נשמתו הטהורה ועלתה‬ ‫ההולכים בדרך התורה והיראה‪.‬‬ ‫למרום‪ ,‬לדאבון כל בית ישראל‪ ,‬כאשר הוא משאיר‬ ‫[מעובד עפ”י עדות בנו הרה”ח ר’ ישראל אברהם קלאר‬ ‫אחריו דור צדיקים שרפי מעלה‪ ,‬חיבוריו הקדושים ‘ייטב‬ ‫ז”ל]‬ ‫לב’ ו’רב טוב’ עה”ת‪‘ ,‬ייטב פנים’ על המועדים‪‘ ,‬אבני‬ ‫צדק’ ‪ -‬תשובות רבות שהשיב בדבר ה’ זו הלכה לרבני‬ ‫וגאוני דורו‪ ,‬אשר הביאו אליו כל הדבר הקשה בד’ חלקי‬ ‫הרה”ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים זי”ע נולד בשנת‬ ‫שו”ע‪.‬‬ ‫תקס”ח לאביו הרה”ק רבי אלעזר ניסן אב”ד דראהביטש‪,‬‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!‬ ‫בנו יחידו של הרה”ק בעל ישמח משה זי”ע‪ .‬אמו סיפרה‬ ‫חסידי'שע‬