gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ש‬ ‫וענית ואמרת לפני ה' אלקיך וגו'‪.‬‬ ‫ולקחת מראשית כל פרי האדמה‪.‬‬ ‫וברש"י – וענית – לשון הרמת קול‪ ,‬וכן הוא בסוטה‬ ‫במשנה ביכורים – [פרק ג' משנה א'] וכן ברש"י – אדם‬ ‫[ל"ב‪ ,]:‬ונראה הענין על פי מה ששמעתי בשם הגאון‬ ‫יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה‪ ,‬כורך עליה גמי‪.‬‬ ‫מה"ר שלמה קלוגער ז"ל מבראד שביאר מה שכתוב‬ ‫יש לרמז על פי מה שכתב באילת אהבים לגאון הקדוש‬ ‫[תהילים מ"ה‪ ,‬ב'] רחש ליבי דבר טוב אומר אני מעשי‬ ‫רבי שלמה אלקבץ בפסוק התאנה חנטה וכו' [שיר‬ ‫למלך‪ ,‬כי הנה האדם הנושא איזו חפץ‪ ,‬מתיירא לבל‬ ‫השירים ב'‪ ,‬י"ג] שטבע התאנה‪ ,‬שאם קושרין שור שאינו‬ ‫יגזלוהו לסטים‪ ,‬אבל הנושא איזו חפץ של המלך‪ ,‬הכל‬ ‫מלומד‪ ,‬מקבל מרות מ[חמת] טבע התאנה‪.‬‬ ‫יראים מליגע בו‪.‬‬ ‫וזהו שכתוב [משלי כ"ז‪ ,‬י"ח] נוצר תאנה יאכל פריה‪ ,‬ונודע‬ ‫וזהו ענין אמירת לשם יחוד קודם התפילה וכל מצוה לבל‬ ‫כי 'גמי' מאכל בהמה‪ ,‬וזהו שאמרו כורך עליו גמי‪ ,‬רוצה‬ ‫יגעו בו החיצונים‪ ,‬וזהו שכתוב רחש לבי דבר טוב אומר‬ ‫לומר שיחנך את נפש הבהמית להיות נוצר תאנה ויאכל‬ ‫אני‪ ,‬כי מעשי הם למלך‪ ,‬בשביל המלך‪ ,‬ודברי פי חכם ‪ 1‬חן‪2.‬‬ ‫פריה‪.‬‬ ‫ונודע כי הכל הולך ונמשך אחר הראשית‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫ספר תכלת מרדכי על התורה לגאה"ג רבי שלום מרדכי‬ ‫הגאון הקדוש אבד"ק בוטשאטש זצ"ל [תהילים צ'‪ ,‬י"ד]‬ ‫הכהן שוואדראן אבד"ק ברעזאן ובעל 'שו"ת מהרש"ם'‬ ‫הרה"ק הנ"ל וציוה עליו להגיד לו עוד הפעם המאמר ההוא‬ ‫‪ 1‬בספר שיחת חולין של ת"ח החדש לגאה"ג רבי אברהם הלוי‬ ‫וקלסיה מאוד ואח"כ התחיל לתקוע‪[ .‬ויש המביאים‬ ‫איטינגא במדור 'חכמת שלמה' – פרק א'‪ ,‬הביא באות א' כך‪:‬‬ ‫שהסיפור הלז היה עם החסיד הנ"ל אצל מרן מהרי"ד‬ ‫שמעתי מפי דודי הגאון מואה"ג מוה"ר אברהם בנימין קלוגר‬ ‫מבעלזא זיע"א]‪.‬‬ ‫שליט"א ששאל את אא"ז זצ"ל [מרנא המהרש"ק זיע"א]‬ ‫ולחיבת הדברים נוסיף מה שאמר כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא‬ ‫להגיד לו חות דעתו על דבר אמירת 'לשם יחוד' אשר נחלקו‬ ‫שליט"א ה' ירפאהו ויחזקהו ויחייהו לאורך ימים וש"ט מתוך‬ ‫בה גדולי הדור‪ ,‬והשיב לו אא"ז זצ"ל כי גם דעתו נוטה לאמרו‬ ‫בריות גופא ונהורא מעליא – בעת קביעות החתונה לבנו‬ ‫והצדק עם המקובלים‪ ,‬והסביר הדבר עפ"י משל‪ ,‬הנה אם‬ ‫הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח שליט"א – מנ"א תשנ"ג –‬ ‫אחד מוביל מתנה גדולה ונכבדה אל המלך ומתיירא פן יבואו‬ ‫שהמצוה הראשונה התורה היא פ"ו‪ ,‬והאחרונה היא כתיבת‬ ‫עליו גנבים ויגנבו ממנו את החפץ ההוא‪ ,‬אז העצה הוא כי‬ ‫ס"ת‪ ,‬ומצות כתיבת ס"ת אינה תכלית המצוה אלא הכנה‬ ‫בכל מקום בואו יכריז ויודיע כי המתנה ההוא תובל שי למלך‬ ‫שיהא לו במה ללמוד‪ ,‬ומזה לומדים גדלות הכנה למצוה וכן‬ ‫ואז ייראו ויפחדו לגנוב אותה ממנו פן יתחייבו למלך‪.‬‬ ‫במצות פ"ו‪ ,‬שיש מצות נישואין שאינה תכלית לכשעצמה‬ ‫כן הדבר בעת אשר יעמוד האדם להתפלל לפני הששי"ת או‬ ‫אלא הכנה לפ"ו‪ ,‬ואע"פ כן מצוה רבה היא כי ההכנה למצוה‬ ‫לעשות איזה מצוה אז סביביו נסערה מאוד וכמה מסטינים‬ ‫היא גדולה כהמצוה עצמה‪ ,‬וזהו רחש ליבי דבר טוב אומר‬ ‫ומקטריגים עומדים לשטן לו בדרך‪ ,‬ורוצים לחטוף ממנו‬ ‫אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר‪ - ,‬כשליבי רוחש‬ ‫המצוה ההיא כנודע ליו"ח‪ ,‬לכן מה טובה העצה היעוצה מפי‬ ‫לעשות דבר טוב‪ ,‬אינני מתמהמה לעשותו גם אם הוא רק‬ ‫חכמי הקבלה להגיד בפה מלא קודם עשיית המצוה שהוא‬ ‫הכנה למצוה ואני אומר עליו בפה מלא לשם יחוד קוב"ה וכו'‬ ‫עושה‪ -‬לשם יחוד קוב"ה וכו'‪ ,‬אז יפוצו כל המקטריגים וינוסו‬ ‫כבמצוה עצמה‪ ,‬וזאת למדנו מלשוני עט סופר מהיר –‬ ‫המסטינים מפניו‪.‬‬ ‫כבלימוד התורה שהעיקר הוא לשוני – הלימוד‪ ,‬ועכ"ז ישנה‬ ‫וביאר בזה דברי נעים זמירות ישראל בתהילים [קאפיטל‬ ‫מצות עט סופר מהיר‪ ,‬ולמדנו שההכנה גדולה כהמצוה‬ ‫מ"ה] רחש ליבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך לשוני עט‬ ‫עצמה‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫סופר מהיר‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם רחש לבי לעשות איזה דבר טוב וירא‬ ‫‪ 2‬המהדירים מציינים לעיל בספר במדבר אות ט"ו‪ ,‬ושם‬ ‫אנכי מפני המקטריגים לבל יחטפו אותה ממני‪ - ,‬אומר אני‬ ‫למרבה הפלא מובא ששמע הגאון ז"ל את הדברים בשם‬ ‫מעשי למלך‪ ,‬אני אומר ומכריז כי מעשה זו אני מוביל מתנה‬ ‫הגאון רבי שמעון שקאף ז"ל [המהרש"ם נולד תקצ"ה ונפטר‬ ‫לממ"ה הקב"ה‪ ,‬ואז לשוני עט סופר מהיר ואין שום שטן ופגע‬ ‫תרע"א‪ ,‬והגרש"ש נולד תר"כ ונפטר ת"ש] – וכדאי לציין שיש‬ ‫רע נגדי וש"י‪.‬‬ ‫מוסרים מאמר זה בשם הרה"ק הרבי ר' מאיר'ל‬ ‫ושמעתי כי הרב החסיד ר' עזריאל לעווין נ"י מבראדי הגיד‬ ‫מפרעמישלאן זיע"א‪[ .‬והובא ב'דברי מאיר' בלקוטי תהילים]‬ ‫דבר זה בשם אא"ז להרה"ק מו"ה יהושע מבעלזא זי"ע‬ ‫– ויש לציין גם כן שבספר דרשות מהרנ"א בדרוש לאחרון‬ ‫בהיותו אצלו קודם ר"ה‪ ,‬ובר"ה קודם התקיעות קרא אותו‬ ‫כל הקללות המה אך ברכות‪ ,‬ולראיה על זה תעיד‬ ‫שבענו בבוקר חסדך ואז ונרננה ונשמחה בכל ימינו‪ ,‬ולכן‬ ‫ההתחלה מהקללות והסיום מהקללות‪ ,‬כי השורש י‪.‬ש‪.‬ג‪.‬‬ ‫נצטוו להביא ביכורים ראשית פרי האדמה‪ ,‬וציוה להכריז‬ ‫הוא מראה על קירוב ו[גם]על הפכו‪ ,‬כמו שמצינו באיוב‬ ‫שהוא נושא לפני השם יתברך‪ ,‬וממילא לא יגעו בו‬ ‫כ"ד‪ - ,‬גבולות ישיגו ‪ -‬מענין השגת גבול‪.‬‬ ‫החיצונים כלל [ועיין מה שכתבתי לעיל פרשת ואתחנן‬ ‫והיינו ובאו אליך כל הקללות והשיגוך דהיינו שידיחו אותך‬ ‫בביאור מאמר 'חכם לב קראתיך']‪.‬‬ ‫מהקללות‪ 3,‬וכן בסיום הקללות והתמכרתם לעבדים‬ ‫וזהו שכתוב וענית ואמרת – כי הוא לפני ה' אלוקיך –‬ ‫ולשפחות ואין קונה‪ ,‬וכתב רבינו בחיי על ואין קונה – זו‬ ‫'בהרמת קול'‪ ,‬דהא במקום שיש לפחוד מהמקטריגים‬ ‫מדה טובה‪.‬‬ ‫צריך לומר בלחש‪( ,‬ומהאי טעמא אומרים ברוך שם כבוד‬ ‫שמעתי בשם הגאון רבי שלמה זצ"ל אב"ד בקהילה‬ ‫מלכותו לעולם ועד בלחש כל השנה‪ ,‬ועיין בשולחן ערוך‬ ‫קדושה קרשאנאוו כי לכן קוראין התוכחה בקול נמוך‪ ,‬כי‬ ‫(אורח חיים סימן ל"א סעיף ב') בענין ברכת תפילין בחול‬ ‫על פי סוד‪ ,‬הקללות המה ברכות‪ ,‬וסוד אומרים בלחישה‪.‬‬ ‫המועד דיש לומר בלחש‪ ,‬ועוד בכמה מקומות‪).‬‬ ‫ונראה כי הפסוק הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה‬ ‫אבל כאן בביכורים כיון שמכריז שהוא נושא לפני השם‬ ‫מעלה‪ ,‬כי הגר קאי על הנשמה שהיא אך כגר בארץ‬ ‫יתברך‪ ,‬יכול לומר בהרמת קול‪.‬‬ ‫ורוחניות שבך יעלה מעלה מעלה וגופניות תרד מטה‬ ‫ספר תכלת מרדכי על התורה לגאה"ג רבי שלום מרדכי‬ ‫מטה‪ ,‬הוא ילוך מלשון חיבור [הפעם ילוה אישי וכיו"ב]‪,‬‬ ‫הכהן שוואדראן אבד"ק ברעזאן ובעל 'שו"ת מהרש"ם'‬ ‫הוא יחבר את הגופניות לרוחניות‪ ,‬ולא הרוחניות‬ ‫לגופניות‪ ,‬הוא יהיה לראש – הרוחניות יהיה העיקר‬ ‫ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה'‬ ‫והגופניות אך טפל‪.‬‬ ‫אלקיך‪.‬‬ ‫ספר אהבת תורה לגאה"ג רבי פינחס זלמן הורוויץ‬ ‫יש למצוא אסמכתא להא דאיתא בשולחן ערוך הלכות‬ ‫מקראקא‬ ‫שבת [סימן רפ"ה סעיף י"ד] לקרות הפרשה שנים מקרא‬ ‫ואחד תרגום קודם אכילה בשבת‪.‬‬ ‫והותירך ה' לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך‬ ‫כי איתא בתיקונים אשר טנ"א ראשי תיבות ט'עמים‬ ‫על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיך לתת לך‪.‬‬ ‫נ'קודות‪ ,‬א'ותיות‪ ,‬וגם אמרו ז"ל [חגיגה כ"ז‪ – ]:‬שולחנו‬ ‫בתרגום יונתן ובאבן עזרא מפרשים תיבת והותירך לשון‬ ‫של אדם נקרא מזבח‪.‬‬ ‫'שיריים' [והוא מלשון הפסוק [כ"ח‪ ,‬נ"ד] יתר בניו אשר‬ ‫וזה ולקח הכהן הטנ"א מידיך‪ ,‬פירוש שיקרא פרשה של‬ ‫יותיר]‪ ,‬אבל התרגום אונקלוס שכתב ויותרינך‪ ,‬נראה לי‬ ‫השבוע בט'עמים נ'קודות וא'ותיות‪ ,‬והניחו לפני מזבח ה'‬ ‫שאין כוונתו לשון שיריים‪.‬‬ ‫אלוקיך‪ - ,‬שיעשה זאת קודם סעודה שעל השולחן‬ ‫והטעם‪ ,‬שעל פירוש זה 'שיריים' קשה קצת‪ ,‬שתיבות‬ ‫הנקרא מזבח‪ ,‬ועל ידי זה יעלה לרצון לפני הקדוש ברוך‬ ‫בפרי הם מיותר‪ ,‬שדי לומר והותירך בבניך ובבהמתף‪ ,‬וגם‬ ‫הוא שנקרא כהן‪.‬‬ ‫לפי זה אין הברכה רק בשעת הכליון בעולם‪.‬‬ ‫ספר 'אהל תורה' עה"ת לגאה"ח רבי ישכר בעריש‬ ‫על כן נראה לפי עניות דעתי שכוונת התרגום לפרש‬ ‫לויפער דומ"ץ דז'יקוב‬ ‫והותירך לשון הריבוי [כמו יתר שאת [בראשית מ"ט‪ ,‬ג']‬ ‫ויותר מהמה בני הזהר [קהלת י"ב‪ ,‬י"ב]]‪ ,‬והיא ברכה‬ ‫אתה והלוי אשר בקרבך‪.‬‬ ‫כוללת כל השנים‪ ,‬שיהיה להם יתרון בלידת הבנים כמו‬ ‫פירש רש"י – מביא ואינו קורא‪ ,‬שאינו יכול לומר‬ ‫שהיה במצרים ששה בכרס אחד‪ ,‬ובלידת הבהמות‬ ‫לאבותינו‪ ,‬והוא על פי המשנה [ביכורים פרק א' משנה ד']‬ ‫ובגידול התבואה‪.‬‬ ‫– הגר מביא ואינו קורא‪.‬‬ ‫משום הכי תולה הפסוק בלשון בפרי‪ ,‬שעיקר הריבוי הוא‬ ‫וברמב"ם [פרק א' מהלכות ביכורים] כתוב שאין הלכה‬ ‫בפריה ורביה ובצמיחת פרי האדמה‪ ,‬ויען כי יש עושר‬ ‫כמשנה זו‪ ,‬אלא הגר מביא וקורא‪ ,‬והתוספות על התורה‬ ‫שמור לבעליו לרעתו חס ושלום‪ ,‬על כן אמר והותירך‬ ‫בריש פרשה זו אמרו שמביא ואינו קורא‪ ,‬אבל בתפילה‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫אומר ואלוקי אבותינו שאנו סומכים על הירושלמי שכל‬ ‫ספר 'זבד טוב' עה"ת לגאה"ג רבי זאב דוב פאפירש‬ ‫הגרים נקראים על שם אברהם‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫מבראד‬ ‫ולפי זה שוב קשה מאי שנא הבאת ביכורים‪ ,‬מדוע לא‬ ‫אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים וגו'‬ ‫נסמוך גם בזה על הירושלמי ויביא ויקרא‪ ,‬ואין לומר דהא‬ ‫ואלה יעמדו על הקללה וגו'‪.‬‬ ‫תינח לאבותינו אבל עדיין לתת לנו לא יתכן כי לא נשבע‬ ‫אמרו חכמינו זכרונם לברכה במסכת סוטה [דף ל"ז‪– ]:‬‬ ‫ליתן הארץ להאומות‪ ,‬מה שאין כן בתפילה לומר‬ ‫כל הפרשה כולה [רוצה לומר כל הי"א ארורים] לא‬ ‫לאבותינו נכון‪ ,‬אבל מדברי רש"י ז"ל משמע דעיקר‬ ‫נאמרה אל אבנואף ונואפת וכו' עיין שם‪.‬‬ ‫הקפידה באבותינו וצריך עיון‪.‬‬ ‫ומשמע דמי שהיה נזהר מזה‪ ,‬ראוי שיחולו עליו הי"א‬ ‫ספר פרי חיים עה"ת לגאה"ג רבי חיים קנאללער‬ ‫ברכות‪ ,‬כמו שמבואר התם [דף ל"ב‪ ].‬דל הארורים היו‬ ‫מפרעמישלא‬ ‫אומרים תחילה היפוכם בברכות‪.‬‬ ‫ולפי זה יש לפרש מה דאיתא במסכת בבא בתרא [ט'‪– ]:‬‬ ‫ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך‪.‬‬ ‫כל הנותן פרוטה לעני וכו' והמפייסו בדברים מתברך בי"א‬ ‫יוצאים ידי חובתן על דרך 'כל הלומד תורת עולה כאילו‬ ‫של פסח – מהגה"ק רבי נחום אהרן רוקח אב"ד מאגרוב זצ"ל‬ ‫הקריב עולה' וממילא הוי כאילו נתקיימו‪ ,‬וממילא יש לומר‬ ‫הביא שאמר זאת זקינו מרן מהר"י מבעלזא בשם בעל התניא‬ ‫ובאו עליך כל הקללות 'האלה' דייקא‪ ,‬היינו מה שאתה קורא‬ ‫זיע"א‪.‬‬ ‫בתורה‪ ,‬ולא הקללות בפועל ממש‪ ,‬ועל ידי זה‪ ,‬והשיגוך כמו‬ ‫‪ 3‬לענ"ד היה נראה להוסיף להמתיק הענין‪ ,‬כפי אשר ידוע‬ ‫שכתב בפנים‪ ,‬ירחקוך מהקללות עצמן‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫מצדיקי בת בעלזא הקדושים זיע"א‪ ,‬אשר בקריאת הקללות‬ ‫כ"ק אדוני אבי ז"ל‪ 6‬היה אומר בשם [חותנו בזיווג ראשון]‬ ‫ברכות‪ ,‬וראוי לשים לב למנין זה‪ ,‬מאי טעמא מספר זה‬ ‫רבי ישעיה זושא זצ"ל מטשערנאביל שפירש את כוונת‬ ‫דווקא‪.‬‬ ‫החרוז ‪ :‬עזור לשובתים בשביעי בחריש – בשבת קודש‬ ‫ולהנאמר לעיל יבואר‪ ,‬דהנה איתא בסוטה [דף ד'‪ – ]:‬כל‬ ‫צריכים להחריש ולא לדבר כלל‪ ,‬ובקציר עולמים – לקצר‬ ‫הבא על אישה זונה לסוף מבקש ככר לחם‪ .‬ולכן המפייס‬ ‫בדיבור זה טוב ומועיל תמיד‪.‬‬ ‫העני בדברים‪ ,‬הכוונה שהוא אומר לו –"איני חושדך‬ ‫ספר פרשת מרדכי ענייני שבת קודש פרק י' – מכתבי‬ ‫שמעשה זנות גרם לך העניות‪ ,‬רק אתה בעיני בחזקת‬ ‫הגאה"ק רבי מרדכי רוקח האבד"ק בילגורייא‪7‬‬ ‫צדיק‪ ,‬אלא שגלגל הוא שחוזר בעולם‪ ,‬או טעם אחר‬ ‫הדומה לזה‪ ,‬כמו שכתוב במסכת תענית [כ"ה‪ ].‬גבי רבי‬ ‫עזור לשובתים בשביעי בחריש ובקציר עולמים‪.‬‬ ‫אלעזר בן פדת‪ ,4‬ואם כן הוא מוציאו מחשד י"א ארורים‬ ‫פעם בליל שבת קודש כשהייתי מסתופף תחת צל כ"ק‬ ‫ומחזיקו בכלל י"א ברכות‪ ,‬ולכן מידה כנגד מדה מתברך‬ ‫אדמו"ר הרה"ק הצדיק כקש"ת מו"ה אהרן זצלה"ה האב"ד‬ ‫המפייס בי"א ברכות‪ ,‬ודו"ק‪[ .5‬בכור שור בבא בתרא‬ ‫דפה‪ ,8‬שאל להיושבים עליו פירוש החרוז הנזכר למעלה‪,‬‬ ‫ט'‪.]:‬‬ ‫דלכאורה אין לו ביאור כלל‪.‬‬ ‫ספר תבואות שור על התורה לגאה"ג רבי אלכסנדר‬ ‫והשבתי הצעיר על אתר‪ ,‬דאיתא בהוריות [דף ד'‪ – ]:‬בעי‬ ‫סענדער שור מזאלקאווא [יו"ל ברוקלין נ"י תש"ס ע"י חברת‬ ‫רבי זירא‪ ,‬אמרו אין שבת בשביעית‪ ,9‬קטעו בהדין קרא‬ ‫'תפארת בחורים ד'באבוב']‬ ‫[שמות ל"ד‪ ,‬כ"א] בחריש ובקציר תשבות‪ ,10‬בזמן דאיכא‬ ‫||‪ :‬לזמירות שבת ‪||:‬‬ ‫חרישה‪ ,‬איכא שבת‪ ,‬בזמן דליכא חרישה‪ ,‬ליכא שבת‪.11‬‬ ‫כל מקדש שביעי כראוי לו כל שומר שבת כדת‬ ‫נמצא דלשיטתו אין חיוב לשבות בשבת בשנתת‬ ‫מחללו‪.‬‬ ‫השביעית דאסור חרישה קצירה אף בחול‪.‬‬ ‫נראה שבעל הזמר אפשר כיוון לאמרם ז"ל סוכה פרק ד'‬ ‫וזהו שאמר החרוז‪ ,‬עזור לשובתים בשביעי‪ ,‬אף בעת‬ ‫משנה ג'‪ - ,‬ערבה שבעה כיצד‪ ,‬יום שביעי של ערבה שחל‬ ‫שבחריש ובקציר עולמים‪ ,‬שאסור אף בחול‪ ,‬דלדעת‬ ‫להיות בשבת‪ ,‬ערבה שבעה ושאר כל הימים שישה‪.‬‬ ‫צדוקים המשובשת אין צריכים לשבות‪ ,‬ואנו שובתים אף‬ ‫ובברטנורה שם זה לשונו הטהור‪ :‬יום שביעי של ערבה כו'‬ ‫אז‪ ,‬על כן תעזור לנו‪ ,‬ואמר קילוס‪ ,‬ואדמו"ר הנ"ל ביאר‬ ‫דעבוד היכרא לדעת שהיא דאורייתא‪ ,‬כלומר הלכה‬ ‫בארוכה על פי הסוד‪.‬‬ ‫למשה מסיני‪ ,‬ומשום האי הכירא תקון דשביעי שלה‬ ‫ספר ילקוט האורים על התורה ומועדים ואגדות הש"ס‬ ‫דוחה שבת במקדש‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫לגאה"ג רבי משה אורי הלוי קעללער מצאנז [יו"ל בפאר‬ ‫נמצא שיש ב' שמירות בשבת‪ ,‬אחד לשבת‪ ,‬והב'‪,‬‬ ‫והדר מחדש ע"י ידידינו הג"ר צבי בריננער שליט"א יו"ר מכון‬ ‫שהשבת הוא גם כן שומר להדת שלא יתחלל הדת‪ ,‬היינו‬ ‫'זכרון משה']‬ ‫דעבדינן הכירא אפילו בשבת לדעת הדת שהיא‬ ‫דאורייתא‪ ,‬והבן ונכון בסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה‪.‬‬ ‫זמירות לשבת קול מרדכי לגאה"ג רבי יואל משה‬ ‫רבינו בשו"ת דובב מישרים [א‪ ,‬סימן קכ"ד] דן בענין 'אחד‬ ‫פינטער מסאניק – ביאלע ביליץ‬ ‫שהניח עזבונו ליתן לעלמה אחת בשעה שתישא לאיש‬ ‫על בגדי חתונה איזה מאות‪ ,‬ואחר כך נשמע שברצון‬ ‫עזור לשובתים בשביעי בחריש ובקציר עולמים‪.‬‬ ‫לעולם בשעתא דלאו דמזוני היא‪ ,‬והקב"ה חותמו אמת‪ ,‬ולזה‪,‬‬ ‫‪ 4‬שם איתא בגמרא על עניותיה דרבי אלעזר בן פדת‪ ,‬שכאשר‬ ‫'מעמידו' היינו כהא דארז"ל על היקום אשר ברגליהם – זה‬ ‫הקיז דם והיה צריך לאכול אחר כך ולא היה לו אוכל להחיות‬ ‫ממונו של אדם שמעמידו על רגליו‪ ,‬ועי"ז מחזק ברכי דרבנן‬ ‫נפשו‪ ,‬אכל צלע של שום‪ ,‬ונתעלף‪ ,‬ובאו חכמים לשאול‬ ‫דמשלהי‪ - ,‬והיינו על השלום‪ ,‬שמעמידו על ידי השלום‬ ‫בשלומו‪ ,‬וראוהו מעולף ושניצוצות של אש יוצאים ממצחו‪,‬‬ ‫כדאיתא בפרק ב' דאבות מאמרו של הילל הזקן‪' ,‬מרבה‬ ‫ותוך כדי כך הוא בוכה וצוחק חליפות‪ ,‬כאשר הקיץ מעלפונו‪,‬‬ ‫צדקה מרבה שלום'‪ ,‬וזהו 'מעמידו על השלום' שמעמיד רגליו‬ ‫שאלהוהו על כך‪ ,‬והשיב להם‪ ,‬שישב עמו הקב"ה ואמר לו‬ ‫על ידי השלום‪ ,‬וזאת על ידי שמפייסו בדברים ועושה שלום‬ ‫רבי אלעזר בן פדת‪' ,‬עד מתי אצטער בעולם הזה'‪ ,‬והשיב‬ ‫בין העני לקונו‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫הקב"ה – 'אלעזר בני‪ ,‬רוצה אתה שאהפוך את העולם מראשו‬ ‫‪ 6‬הלא הוא הגאה"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זיע"א‪.‬‬ ‫[היינו שאחריבו] ואולי תיוולד בשעת מזל של מזונות?' ואמר‬ ‫‪ 7‬על פי בקשת נכדו ידידינו הרה"ג ר' אברהם שמואל צבי‬ ‫ראב"פ – 'כולי האי ואולי?' אח"כ שאל להקב"ה האם ימים‬ ‫רוקח שליט"א‪.‬‬ ‫שחיה כבר רבים או הימים שנותרו לו לחיות‪ ,‬ומשהשיבו‬ ‫‪ 8‬הערת המהדיר הגר"ץ בריננער שליט"א‪ :‬הוא הרה"ק רבי‬ ‫הקב"ה שהימים שחיה כבר רבים הם‪ ,‬אמר שאינו רוצה לחזור‬ ‫אהרן האלבערשטאם זצ"ל אב"ד קרייז צאנז – בן רשכבה"ג‬ ‫ולהיוולד שוב‪ ,‬ובשכר זאת השיבו הקב"ה שיקבל שכר שלש‬ ‫מרן בעל 'דברי חיים' אב"ד צאנז זי"ע‪.‬‬ ‫עשרה נהרי אפרסמון‪ ,‬שאל ראב"פ‪' - ,‬ולא אקבל יותר מכך?'‬ ‫– השיב הקב"ה 'ולחבריך מה אתן? [כלומר כאילו – כביכול‬ ‫‪ 9‬היינו דהגמרא עוסקת שם בענייני טעויות הצדוקים‪ ,‬מתי‬ ‫אם יותן יותר שכר לראב"פ ייוותר פחות לחבריו]' – השיב‬ ‫חייב ומתי פטור‪ ,‬ואיזו טעות נחשבת כעקירת דבר מן התורה‬ ‫ראב"פ 'וכי ממי שאין לו אני מבקש?' ושמח הקב"ה בתשובתו‬ ‫וכו'‪ ,‬ושאל רבי זירא‪ ,‬על טעות זו של צדוקים‪ ,‬שיאמרו אין‬ ‫והכה באצבע על מצחו‪ ,‬ולהכי יצאו ממצחו ניצוצי אש‪ ,‬עי"ש‬ ‫שבת בשביעית‪ ,‬ובגמרא שואלים‪' ,‬במאי קטעו' – מהיכן באה‬ ‫ודו"ק‪.‬‬ ‫להם טעות זו'‪ ,‬ומשני‪ ,‬שמפסוק זה שהבאנו בפנים באה להם‬ ‫טעות זו‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫‪ 5‬ובסייעתא דשמיא נראה לפרש בזה בהברייתא דמ"ח קנייני‬ ‫התורה בסוף פרק קנין תורה במסכת אבות‪ ,‬שמקנייני‬ ‫‪ 10‬פירש רש"י‪ :‬דמשמע בזמן דאיכא חרישה‪ ,‬היינו בשאר שני‬ ‫התורה הם שיהא 'נושא בעול עם חבירו ומכריעו לכף זכות‬ ‫שבוע‪ ,‬תשבות‪ - ,‬איכא שבת‪.‬‬ ‫ומעמידו על האמת ומעמידו על השלום' – והיינו שחבירו‬ ‫‪ 11‬פירש רש"י‪ :‬דהיינו בשביעית ליכא שבת‪.‬‬ ‫העני‪ ,‬ונותן לו צדקה‪ ,‬ובכך הוא נושא עמו בעול‪ ,‬ומפייסו‬ ‫בדברים ואומר לו שאליבא דאמת הוא‪ ,‬שהקב"ה הביאו‬ ‫מכאן'‪ ,‬שאל שוב רבי מאיר 'היש אפשרות להגיע שמה‬ ‫העלמה לעשות לה בגדים ממשי דק ובגדי פריצות‬ ‫עוד היום?' – משהשיב רבי יוסף בחיוב‪ ,‬אמר רבי מאיר‬ ‫שנראית מגולה‪ ,‬ויען שהמנוח היה ירא שמים‪ ,‬דנו הרבנים‬ ‫שרצונו להכיר את הרב ממאטערסדארף‪ ,‬ורבי יוסף ענהו‬ ‫שבודאי לא הוי כוונתו על זה'‪.‬‬ ‫שיצטרף אליו‪ ,‬וגם המספר הנ"ל הצטרף אליהם‪.‬‬ ‫והרקע לתשובה זו‪ ,‬סיפר הגה"צ רבי דוד יהודא פריינד –‬ ‫כיון שהגיעו לשם‪ ,‬שמו פעמיהם אל בית המרא דאתרא‬ ‫אב"ד סאסרעגען זלה"ה‪ ,‬כי פעם נקלע רבינו לאיזו עיירה‬ ‫הג"ר שמחה עהרנפעלד‪ ,‬ומצאוהו מוטל במיטה מדוכא‬ ‫והביאו לפניו שאלה שהדיינים בעיר נבוכו בה מאוד‪.‬‬ ‫ביסורים שאחזו השבץ וחצי גופו משותק‪ ,‬עד שלא יכל‬ ‫ומעשה שהיה כך היה‪ :‬יהודי חסיד וירא שמים הלך לבית‬ ‫להניע אצבעותיו להפוך דפי הספרים‪ ,‬ובנו הג"ר שמואל‬ ‫עולמו והשאיר אחריו ממון רב בעזבונו‪ ,‬וחלק ממנו צוה‬ ‫דפדף לפניו‪.‬‬ ‫לתת עבור כלה עניה אחת‪ ,‬אולם אחר כך נשמע הקול‬ ‫ישב הגאון רבי מאיר אצלו והשתעשע עמו בחידושי‬ ‫שאותה כלה סרה מהדרך הישר‪ ,‬ורצתה ללבוש בגדי‬ ‫דאורייתא להשיב נפשו‪ ,‬כשנפרד ויצא ממנו‪ ,‬פנה אל בנו‬ ‫פריצות שבשרה נראה מבעד למלבושה‪ ,‬ישבו הדיינים‬ ‫הג"ר שמואל ואמר בהראותו באבצע על צווארו 'אביכם‬ ‫ודנו בדבר‪ ,‬שלכאורה אין זה רצונו של הנפטר שהיה ירא‬ ‫משותק רק עד פה'‪ ,‬כלומר הגוף אמנם חולה אבל מוחו‬ ‫שמים מרבים‪ ,‬אולם מאידך כך כתב בצוואתו ומצוה‬ ‫צלול! – כעת פנה אליו הגר"י באומגארטן ושאלו‪' ,‬אולי‬ ‫לקיים דברי המת‪.‬‬ ‫מותר לנו לדעת מה ראה מר לנסוע בדחיפות לכאן תיכף‬ ‫ובאה השאלה לפני רבינו וענה על כך‪ :‬יש משנה בכלים‬ ‫בבואו כפליט לוויען?‪ '...‬נתחייך רבי מאיר ואמר – 'אגלה‬ ‫[פרק כ"ח משנה ט'] – לגבי טומאת בגדים‪ ,‬דכל בגד‬ ‫לכם טעמו של דבר‪ ,‬זה כביר חפצתי להכירו‪ ,‬מיום שיצא‬ ‫שנראה עורו מתוכו אינו מקבל טומאה כיון דלא חשוב‬ ‫לאור ספרי הראשון‪ ,‬נוהג הרב דמאטערסדארף לשלוח‬ ‫בגד‪ ,‬וכן כתוב שם במשנה‪" :‬העושה בגד מן החרם [מן‬ ‫אלי לגאליציה בכל שנה ושנה בערב חג השבועות‬ ‫הרשת‪ ,‬חרמו של ים] טהור'‪ ,‬ומפרש הרע"ב – 'יען בשרו‬ ‫סלסלה מלאה פירות חשובים מדושנה של אונגארן‪...‬‬ ‫נראה'‪ ,‬ועל פי זה פסק הרב דבגדי פריצות אינם נחשבים‬ ‫בודאי אומר הוא לקיים כך מצוות ביכורים‪ ,‬והייתי‬ ‫בגדים‪ ,‬כיון שנראה עורה מבעדם‪ ,‬ולכן כיון שהמנוח צוה‬ ‫משתוקק כל הימים לראות מי הוא ואיזהו יהודי שבוערת‬ ‫לקנות בגדים ואלו לא חשיבי בגדים‪ ,‬עבור קניית‬ ‫בלבו כזו אהבת תורה‪ ,‬לשלוח דורון חשוב ויקר כל כך‬ ‫מלבושים אלו אין חייבים לתת לה ממון‪.‬‬ ‫למי שאינו מכירו – בכל שנה ושנה מבלי להחסיר –‬ ‫הגדה של פסח 'דובב מישרים' מתורת מרן שה"ת רבי‬ ‫הנמצא כזה איש יוקד באש אהבת התורה‪ ,‬ואיך לא אדלג‬ ‫דוב בעריש ויידענפעלד הגאב"ד טשעבין [שיו"ל ע"י‬ ‫כעופר האיילים לקראתו?‪"...‬‬ ‫הרי"ט בראנסדארפער והר"נ סילמן שליט"א ‪ -‬הועתק לשם‬ ‫ונוסיף להעתיק משם‪ ,‬על ענוותנותו‪ ,‬שהרי דבר בעתו‬ ‫מספר 'פרדס דוד']‬ ‫מה טוב‪ ...‬כאשר בערב ראש השנה‪ ,‬נכנס הגאון רבי מאיר‬ ‫||‪ :‬אן אויסשפראך‪||: ...‬‬ ‫בערב ראש השנה בוויען אצל הגאה"ק רבי משה'ניו‬ ‫המוזכרת‬ ‫'ביכורים'‬ ‫סיפור נאה ישנו בהקשר של מצוות‬ ‫מבאיאן קראקא הי"ד עם 'קוויטל' בידו‪ ,‬והג"ר מאיר היה‬ ‫בפרשתנו‪ ,‬סיפרו הנגיד ר' בצלאל שטערן מוינה –‬ ‫קשיש מהרבי בחצי יובל שנים‪ ,‬מגדולי ומאורי הדור‬ ‫לאנדאן וכתבו הר"א סורסקי במאמרו על גאה"ג רבי‬ ‫ההוא‪ ,‬והרבי‪ ,‬ר' משה'ניו שהחל זה עתה לנהוג‬ ‫מאיר אריק [ב'מרביצי תורה מעולם החסידות']‪.‬‬ ‫באדמורות‪ ,‬נרתע לאחוריו‪' ,‬האמנם גם הרב צריך‬ ‫שכאשר בא הגאון רבי מאיר לעיר וויען כפליט שברח‬ ‫קוויטל?' – אך רבי מאיר משיב וענה מיניה וביה‪' ,‬אמנם‬ ‫מאימת מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הזדרז והשכים‬ ‫כן‪ ,‬זקוק אני לשנה טובה‪ '...‬ורק לאחר חילופי דברים‬ ‫לפתחו של הראב"ד ורב ד'שיף שוהל' הג"ר יוסף‬ ‫נעתר רבי משה'ניו לקבל ה'קוויטל' ולברכו כנהוג‪,‬‬ ‫באומגארטן זצ"ל כדי לברר ולשמוע מפיו מצב הכשרות‬ ‫באמרו‪' ,‬רואה אני שהרב רוצה לקיים בי 'תעלא בעידניה‬ ‫בעיר וכיו"ב‪ ,‬כיון שהפליגו בשיחת ת"ח‪ ,‬התעניין רבי‬ ‫סגיד ליה'‪ ,‬אם כן אתרצה למר‪ '...‬ובירך בכתיבה וחתימה‬ ‫מאיר ושאל – 'היכן היא העיירה מאטערסדארף?' –‬ ‫טובה‪.‬‬ ‫השיבו רבי יוסף 'במרחק של כשעה ורבע נסיעה מרכבת‬ ‫הא נשמתם צרורה בצרור החיים‬ ‫לע"נ מרן הגאה"ק רבי נפתלי צבי בהגאה"ק רבי מנחם מענדל אב"ד ראפשיץ ובעל 'זרע קודש'‬ ‫מרן הגאה"ק רבי אליעזר בהגאה"ק רבי נפתלי צבי הורוויץ אב"ד דז'יקוב‬ ‫מרן הגאה"ק רבינו מאיר בן הגאה"ק רבי אליעזר הורוויץ אב"ד דז'יקוב ובעל 'אמרי נועם'‬ ‫מרן הגאה"ק רבינו משה בן הגאה"ק רבינו אליעזר הורוויץ אב"ד ראזוואדוב‬ ‫מרן הגאה"ק רבינו יהושע בן הגאה"ק רבינו מאיר הורוויץ אב"ד דז'יקוב ובעל 'עטרת ישועה'‬ ‫מרן הרה"ק רבי דוד משה בן הרה"ק רבי אליעזר זאב ראזענבוים מקרעטשניף זיע"א‬ ‫לעילוי נשמת אחד מתקיפי גאוני גאליציה בדור שלפני השואה מה'מזוזות של גאליציה' כפי שאמר מרן מהרי"ד מבעלזא‬ ‫[שמעתי מהרב החסיד רבי יוסף באב"ד ז"ל ‪ -‬להבחל"ח ‪ -‬מאנטווערפן – זאלקאווא‪ ,‬שהיה בשבועות בבעלזא והיו מכבדים את הגאון ז"ל‬ ‫בעליית לוי לגודל חביבותיה והכבוד שרחשו לעוצם גאונותו בתורה ולעמלו ויגיעתו להרביץ תורה לתלמידים]‬ ‫גאון הגאונים רבי אברהם יעקב הלוי הורוויץ האב"ד פראביז'נא וראש ישיבת חכמי לובלין [יו"ד בערש"ק ט"ו אלול]‬ ‫מו"ר הגאון האדיר פוה"ד ובעל 'שבט הלוי' הגה"ק רבינו שמואל בן רבי יוסף צבי הלוי וואזנר זיע"א‬ ‫מו"ר בנו הגאון האדיר בעל 'מחשבת הלוי' הגה"ק רבינו חיים מאיר בן רבינו שמואל הלוי וואזנר זיע"א‬ ‫מו"ר הגמ"ר ר' שמואל אברהם צבי ב"ר משה חיים גרינפעלד זצ"ל בעל 'מוצל מאש'‬ ‫לע"נ הרה"ח ר' אברהם ביבלט"א מנחם הכהן שפיצער ז"ל‬ ‫לע"נ רבי אלופי ומיודעי הגאון החסיד רבי מרדכי דוד בן הרה"ח רבי אפרים צוויבל זכר צדיק לברכה‬ ‫לע"נ הרבני החסיד הרב ר' אברהם יהודא בהרה"ח ר' עמרם גאלדשטיין‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי אברהם יצחק בן יבלט"א ר' אביגדור אהרן קליין הי"ו‬ ‫ולעילוי נשמות כל אחב"י שנעקה"ש ולרפואת כל הפצועים ולזכות כל אחב"י הנתונים בצרה ובשביה וכל בני ישראל די בכל אתר ואתר‬ ‫עורך הגליון‪ :‬הר"ר חיים משה הכהן זורגר הי"ו ‪ -‬מערכת 'א גאליציאנע שטיקל תורה' – תשפ"ו – ‪AGALITSYANER @ GMAIL.COM‬‬