א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — כי תבוא (2026-08-24)

ש
וענית ואמרת לפני ה' אלקיך וגו'. ולקחת מראשית כל פרי האדמה.
וברש"י – וענית – לשון הרמת קול ,וכן הוא בסוטה במשנה ביכורים – [פרק ג' משנה א'] וכן ברש"י – אדם
[ל"ב ,]:ונראה הענין על פי מה ששמעתי בשם הגאון יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה ,כורך עליה גמי.
מה"ר שלמה קלוגער ז"ל מבראד שביאר מה שכתוב יש לרמז על פי מה שכתב באילת אהבים לגאון הקדוש
[תהילים מ"ה ,ב'] רחש ליבי דבר טוב אומר אני מעשי רבי שלמה אלקבץ בפסוק התאנה חנטה וכו' [שיר
למלך ,כי הנה האדם הנושא איזו חפץ ,מתיירא לבל השירים ב' ,י"ג] שטבע התאנה ,שאם קושרין שור שאינו
יגזלוהו לסטים ,אבל הנושא איזו חפץ של המלך ,הכל מלומד ,מקבל מרות מ[חמת] טבע התאנה.
יראים מליגע בו. וזהו שכתוב [משלי כ"ז ,י"ח] נוצר תאנה יאכל פריה ,ונודע
וזהו ענין אמירת לשם יחוד קודם התפילה וכל מצוה לבל כי 'גמי' מאכל בהמה ,וזהו שאמרו כורך עליו גמי ,רוצה
יגעו בו החיצונים ,וזהו שכתוב רחש לבי דבר טוב אומר לומר שיחנך את נפש הבהמית להיות נוצר תאנה ויאכל
אני ,כי מעשי הם למלך ,בשביל המלך ,ודברי פי חכם 1חן2. פריה.
ונודע כי הכל הולך ונמשך אחר הראשית ,וכמו שכתב ספר תכלת מרדכי על התורה לגאה"ג רבי שלום מרדכי
הגאון הקדוש אבד"ק בוטשאטש זצ"ל [תהילים צ' ,י"ד] הכהן שוואדראן אבד"ק ברעזאן ובעל 'שו"ת מהרש"ם'
הרה"ק הנ"ל וציוה עליו להגיד לו עוד הפעם המאמר ההוא 1בספר שיחת חולין של ת"ח החדש לגאה"ג רבי אברהם הלוי
וקלסיה מאוד ואח"כ התחיל לתקוע[ .ויש המביאים איטינגא במדור 'חכמת שלמה' – פרק א' ,הביא באות א' כך:
שהסיפור הלז היה עם החסיד הנ"ל אצל מרן מהרי"ד שמעתי מפי דודי הגאון מואה"ג מוה"ר אברהם בנימין קלוגר
מבעלזא זיע"א]. שליט"א ששאל את אא"ז זצ"ל [מרנא המהרש"ק זיע"א]
ולחיבת הדברים נוסיף מה שאמר כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא להגיד לו חות דעתו על דבר אמירת 'לשם יחוד' אשר נחלקו
שליט"א ה' ירפאהו ויחזקהו ויחייהו לאורך ימים וש"ט מתוך בה גדולי הדור ,והשיב לו אא"ז זצ"ל כי גם דעתו נוטה לאמרו
בריות גופא ונהורא מעליא – בעת קביעות החתונה לבנו והצדק עם המקובלים ,והסביר הדבר עפ"י משל ,הנה אם
הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח שליט"א – מנ"א תשנ"ג – אחד מוביל מתנה גדולה ונכבדה אל המלך ומתיירא פן יבואו
שהמצוה הראשונה התורה היא פ"ו ,והאחרונה היא כתיבת עליו גנבים ויגנבו ממנו את החפץ ההוא ,אז העצה הוא כי
ס"ת ,ומצות כתיבת ס"ת אינה תכלית המצוה אלא הכנה בכל מקום בואו יכריז ויודיע כי המתנה ההוא תובל שי למלך
שיהא לו במה ללמוד ,ומזה לומדים גדלות הכנה למצוה וכן ואז ייראו ויפחדו לגנוב אותה ממנו פן יתחייבו למלך.
במצות פ"ו ,שיש מצות נישואין שאינה תכלית לכשעצמה כן הדבר בעת אשר יעמוד האדם להתפלל לפני הששי"ת או
אלא הכנה לפ"ו ,ואע"פ כן מצוה רבה היא כי ההכנה למצוה לעשות איזה מצוה אז סביביו נסערה מאוד וכמה מסטינים
היא גדולה כהמצוה עצמה ,וזהו רחש ליבי דבר טוב אומר ומקטריגים עומדים לשטן לו בדרך ,ורוצים לחטוף ממנו
אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר - ,כשליבי רוחש המצוה ההיא כנודע ליו"ח ,לכן מה טובה העצה היעוצה מפי
לעשות דבר טוב ,אינני מתמהמה לעשותו גם אם הוא רק חכמי הקבלה להגיד בפה מלא קודם עשיית המצוה שהוא
הכנה למצוה ואני אומר עליו בפה מלא לשם יחוד קוב"ה וכו' עושה -לשם יחוד קוב"ה וכו' ,אז יפוצו כל המקטריגים וינוסו
כבמצוה עצמה ,וזאת למדנו מלשוני עט סופר מהיר – המסטינים מפניו.
כבלימוד התורה שהעיקר הוא לשוני – הלימוד ,ועכ"ז ישנה וביאר בזה דברי נעים זמירות ישראל בתהילים [קאפיטל
מצות עט סופר מהיר ,ולמדנו שההכנה גדולה כהמצוה מ"ה] רחש ליבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך לשוני עט
עצמה ,ודפח"ח. סופר מהיר ,כלומר ,אם רחש לבי לעשות איזה דבר טוב וירא
2המהדירים מציינים לעיל בספר במדבר אות ט"ו ,ושם אנכי מפני המקטריגים לבל יחטפו אותה ממני - ,אומר אני
למרבה הפלא מובא ששמע הגאון ז"ל את הדברים בשם מעשי למלך ,אני אומר ומכריז כי מעשה זו אני מוביל מתנה
הגאון רבי שמעון שקאף ז"ל [המהרש"ם נולד תקצ"ה ונפטר לממ"ה הקב"ה ,ואז לשוני עט סופר מהיר ואין שום שטן ופגע
תרע"א ,והגרש"ש נולד תר"כ ונפטר ת"ש] – וכדאי לציין שיש רע נגדי וש"י.
מוסרים מאמר זה בשם הרה"ק הרבי ר' מאיר'ל ושמעתי כי הרב החסיד ר' עזריאל לעווין נ"י מבראדי הגיד
מפרעמישלאן זיע"א[ .והובא ב'דברי מאיר' בלקוטי תהילים] דבר זה בשם אא"ז להרה"ק מו"ה יהושע מבעלזא זי"ע
– ויש לציין גם כן שבספר דרשות מהרנ"א בדרוש לאחרון בהיותו אצלו קודם ר"ה ,ובר"ה קודם התקיעות קרא אותו
כל הקללות המה אך ברכות ,ולראיה על זה תעיד שבענו בבוקר חסדך ואז ונרננה ונשמחה בכל ימינו ,ולכן
ההתחלה מהקללות והסיום מהקללות ,כי השורש י.ש.ג. נצטוו להביא ביכורים ראשית פרי האדמה ,וציוה להכריז
הוא מראה על קירוב ו[גם]על הפכו ,כמו שמצינו באיוב שהוא נושא לפני השם יתברך ,וממילא לא יגעו בו
כ"ד - ,גבולות ישיגו -מענין השגת גבול. החיצונים כלל [ועיין מה שכתבתי לעיל פרשת ואתחנן
והיינו ובאו אליך כל הקללות והשיגוך דהיינו שידיחו אותך בביאור מאמר 'חכם לב קראתיך'].
מהקללות 3,וכן בסיום הקללות והתמכרתם לעבדים וזהו שכתוב וענית ואמרת – כי הוא לפני ה' אלוקיך –
ולשפחות ואין קונה ,וכתב רבינו בחיי על ואין קונה – זו 'בהרמת קול' ,דהא במקום שיש לפחוד מהמקטריגים
מדה טובה. צריך לומר בלחש( ,ומהאי טעמא אומרים ברוך שם כבוד
שמעתי בשם הגאון רבי שלמה זצ"ל אב"ד בקהילה מלכותו לעולם ועד בלחש כל השנה ,ועיין בשולחן ערוך
קדושה קרשאנאוו כי לכן קוראין התוכחה בקול נמוך ,כי (אורח חיים סימן ל"א סעיף ב') בענין ברכת תפילין בחול
על פי סוד ,הקללות המה ברכות ,וסוד אומרים בלחישה. המועד דיש לומר בלחש ,ועוד בכמה מקומות).
ונראה כי הפסוק הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה אבל כאן בביכורים כיון שמכריז שהוא נושא לפני השם
מעלה ,כי הגר קאי על הנשמה שהיא אך כגר בארץ יתברך ,יכול לומר בהרמת קול.
ורוחניות שבך יעלה מעלה מעלה וגופניות תרד מטה ספר תכלת מרדכי על התורה לגאה"ג רבי שלום מרדכי
מטה ,הוא ילוך מלשון חיבור [הפעם ילוה אישי וכיו"ב], הכהן שוואדראן אבד"ק ברעזאן ובעל 'שו"ת מהרש"ם'
הוא יחבר את הגופניות לרוחניות ,ולא הרוחניות
לגופניות ,הוא יהיה לראש – הרוחניות יהיה העיקר ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה'
והגופניות אך טפל. אלקיך.
ספר אהבת תורה לגאה"ג רבי פינחס זלמן הורוויץ יש למצוא אסמכתא להא דאיתא בשולחן ערוך הלכות
מקראקא שבת [סימן רפ"ה סעיף י"ד] לקרות הפרשה שנים מקרא
ואחד תרגום קודם אכילה בשבת.
והותירך ה' לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך כי איתא בתיקונים אשר טנ"א ראשי תיבות ט'עמים
על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיך לתת לך. נ'קודות ,א'ותיות ,וגם אמרו ז"ל [חגיגה כ"ז – ]:שולחנו
בתרגום יונתן ובאבן עזרא מפרשים תיבת והותירך לשון של אדם נקרא מזבח.
'שיריים' [והוא מלשון הפסוק [כ"ח ,נ"ד] יתר בניו אשר וזה ולקח הכהן הטנ"א מידיך ,פירוש שיקרא פרשה של
יותיר] ,אבל התרגום אונקלוס שכתב ויותרינך ,נראה לי השבוע בט'עמים נ'קודות וא'ותיות ,והניחו לפני מזבח ה'
שאין כוונתו לשון שיריים. אלוקיך - ,שיעשה זאת קודם סעודה שעל השולחן
והטעם ,שעל פירוש זה 'שיריים' קשה קצת ,שתיבות הנקרא מזבח ,ועל ידי זה יעלה לרצון לפני הקדוש ברוך
בפרי הם מיותר ,שדי לומר והותירך בבניך ובבהמתף ,וגם הוא שנקרא כהן.
לפי זה אין הברכה רק בשעת הכליון בעולם. ספר 'אהל תורה' עה"ת לגאה"ח רבי ישכר בעריש
על כן נראה לפי עניות דעתי שכוונת התרגום לפרש לויפער דומ"ץ דז'יקוב
והותירך לשון הריבוי [כמו יתר שאת [בראשית מ"ט ,ג']
ויותר מהמה בני הזהר [קהלת י"ב ,י"ב]] ,והיא ברכה אתה והלוי אשר בקרבך.
כוללת כל השנים ,שיהיה להם יתרון בלידת הבנים כמו פירש רש"י – מביא ואינו קורא ,שאינו יכול לומר
שהיה במצרים ששה בכרס אחד ,ובלידת הבהמות לאבותינו ,והוא על פי המשנה [ביכורים פרק א' משנה ד']
ובגידול התבואה. – הגר מביא ואינו קורא.
משום הכי תולה הפסוק בלשון בפרי ,שעיקר הריבוי הוא וברמב"ם [פרק א' מהלכות ביכורים] כתוב שאין הלכה
בפריה ורביה ובצמיחת פרי האדמה ,ויען כי יש עושר כמשנה זו ,אלא הגר מביא וקורא ,והתוספות על התורה
שמור לבעליו לרעתו חס ושלום ,על כן אמר והותירך בריש פרשה זו אמרו שמביא ואינו קורא ,אבל בתפילה
לטובה. אומר ואלוקי אבותינו שאנו סומכים על הירושלמי שכל
ספר 'זבד טוב' עה"ת לגאה"ג רבי זאב דוב פאפירש הגרים נקראים על שם אברהם ,עיין שם.
מבראד ולפי זה שוב קשה מאי שנא הבאת ביכורים ,מדוע לא
אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים וגו' נסמוך גם בזה על הירושלמי ויביא ויקרא ,ואין לומר דהא
ואלה יעמדו על הקללה וגו'. תינח לאבותינו אבל עדיין לתת לנו לא יתכן כי לא נשבע
אמרו חכמינו זכרונם לברכה במסכת סוטה [דף ל"ז– ]: ליתן הארץ להאומות ,מה שאין כן בתפילה לומר
כל הפרשה כולה [רוצה לומר כל הי"א ארורים] לא לאבותינו נכון ,אבל מדברי רש"י ז"ל משמע דעיקר
נאמרה אל אבנואף ונואפת וכו' עיין שם. הקפידה באבותינו וצריך עיון.
ומשמע דמי שהיה נזהר מזה ,ראוי שיחולו עליו הי"א ספר פרי חיים עה"ת לגאה"ג רבי חיים קנאללער
ברכות ,כמו שמבואר התם [דף ל"ב ].דל הארורים היו מפרעמישלא
אומרים תחילה היפוכם בברכות.
ולפי זה יש לפרש מה דאיתא במסכת בבא בתרא [ט'– ]: ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך.
כל הנותן פרוטה לעני וכו' והמפייסו בדברים מתברך בי"א
יוצאים ידי חובתן על דרך 'כל הלומד תורת עולה כאילו של פסח – מהגה"ק רבי נחום אהרן רוקח אב"ד מאגרוב זצ"ל
הקריב עולה' וממילא הוי כאילו נתקיימו ,וממילא יש לומר הביא שאמר זאת זקינו מרן מהר"י מבעלזא בשם בעל התניא
ובאו עליך כל הקללות 'האלה' דייקא ,היינו מה שאתה קורא זיע"א.
בתורה ,ולא הקללות בפועל ממש ,ועל ידי זה ,והשיגוך כמו 3לענ"ד היה נראה להוסיף להמתיק הענין ,כפי אשר ידוע
שכתב בפנים ,ירחקוך מהקללות עצמן ,ודו"ק. מצדיקי בת בעלזא הקדושים זיע"א ,אשר בקריאת הקללות
כ"ק אדוני אבי ז"ל 6היה אומר בשם [חותנו בזיווג ראשון] ברכות ,וראוי לשים לב למנין זה ,מאי טעמא מספר זה
רבי ישעיה זושא זצ"ל מטשערנאביל שפירש את כוונת דווקא.
החרוז :עזור לשובתים בשביעי בחריש – בשבת קודש ולהנאמר לעיל יבואר ,דהנה איתא בסוטה [דף ד' – ]:כל
צריכים להחריש ולא לדבר כלל ,ובקציר עולמים – לקצר הבא על אישה זונה לסוף מבקש ככר לחם .ולכן המפייס
בדיבור זה טוב ומועיל תמיד. העני בדברים ,הכוונה שהוא אומר לו –"איני חושדך
ספר פרשת מרדכי ענייני שבת קודש פרק י' – מכתבי שמעשה זנות גרם לך העניות ,רק אתה בעיני בחזקת
הגאה"ק רבי מרדכי רוקח האבד"ק בילגורייא7 צדיק ,אלא שגלגל הוא שחוזר בעולם ,או טעם אחר
הדומה לזה ,כמו שכתוב במסכת תענית [כ"ה ].גבי רבי
עזור לשובתים בשביעי בחריש ובקציר עולמים. אלעזר בן פדת ,4ואם כן הוא מוציאו מחשד י"א ארורים
פעם בליל שבת קודש כשהייתי מסתופף תחת צל כ"ק ומחזיקו בכלל י"א ברכות ,ולכן מידה כנגד מדה מתברך
אדמו"ר הרה"ק הצדיק כקש"ת מו"ה אהרן זצלה"ה האב"ד המפייס בי"א ברכות ,ודו"ק[ .5בכור שור בבא בתרא
דפה ,8שאל להיושבים עליו פירוש החרוז הנזכר למעלה, ט'.]:
דלכאורה אין לו ביאור כלל. ספר תבואות שור על התורה לגאה"ג רבי אלכסנדר
והשבתי הצעיר על אתר ,דאיתא בהוריות [דף ד' – ]:בעי סענדער שור מזאלקאווא [יו"ל ברוקלין נ"י תש"ס ע"י חברת
רבי זירא ,אמרו אין שבת בשביעית ,9קטעו בהדין קרא 'תפארת בחורים ד'באבוב']
[שמות ל"ד ,כ"א] בחריש ובקציר תשבות ,10בזמן דאיכא || :לזמירות שבת ||:
חרישה ,איכא שבת ,בזמן דליכא חרישה ,ליכא שבת.11 כל מקדש שביעי כראוי לו כל שומר שבת כדת
נמצא דלשיטתו אין חיוב לשבות בשבת בשנתת מחללו.
השביעית דאסור חרישה קצירה אף בחול. נראה שבעל הזמר אפשר כיוון לאמרם ז"ל סוכה פרק ד'
וזהו שאמר החרוז ,עזור לשובתים בשביעי ,אף בעת משנה ג' - ,ערבה שבעה כיצד ,יום שביעי של ערבה שחל
שבחריש ובקציר עולמים ,שאסור אף בחול ,דלדעת להיות בשבת ,ערבה שבעה ושאר כל הימים שישה.
צדוקים המשובשת אין צריכים לשבות ,ואנו שובתים אף ובברטנורה שם זה לשונו הטהור :יום שביעי של ערבה כו'
אז ,על כן תעזור לנו ,ואמר קילוס ,ואדמו"ר הנ"ל ביאר דעבוד היכרא לדעת שהיא דאורייתא ,כלומר הלכה
בארוכה על פי הסוד. למשה מסיני ,ומשום האי הכירא תקון דשביעי שלה
ספר ילקוט האורים על התורה ומועדים ואגדות הש"ס דוחה שבת במקדש ,עיין שם.
לגאה"ג רבי משה אורי הלוי קעללער מצאנז [יו"ל בפאר נמצא שיש ב' שמירות בשבת ,אחד לשבת ,והב',
והדר מחדש ע"י ידידינו הג"ר צבי בריננער שליט"א יו"ר מכון שהשבת הוא גם כן שומר להדת שלא יתחלל הדת ,היינו
'זכרון משה']
דעבדינן הכירא אפילו בשבת לדעת הדת שהיא
דאורייתא ,והבן ונכון בסייעתא דשמיא.
מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה. זמירות לשבת קול מרדכי לגאה"ג רבי יואל משה
רבינו בשו"ת דובב מישרים [א ,סימן קכ"ד] דן בענין 'אחד פינטער מסאניק – ביאלע ביליץ
שהניח עזבונו ליתן לעלמה אחת בשעה שתישא לאיש
על בגדי חתונה איזה מאות ,ואחר כך נשמע שברצון עזור לשובתים בשביעי בחריש ובקציר עולמים.
לעולם בשעתא דלאו דמזוני היא ,והקב"ה חותמו אמת ,ולזה, 4שם איתא בגמרא על עניותיה דרבי אלעזר בן פדת ,שכאשר
'מעמידו' היינו כהא דארז"ל על היקום אשר ברגליהם – זה הקיז דם והיה צריך לאכול אחר כך ולא היה לו אוכל להחיות
ממונו של אדם שמעמידו על רגליו ,ועי"ז מחזק ברכי דרבנן נפשו ,אכל צלע של שום ,ונתעלף ,ובאו חכמים לשאול
דמשלהי - ,והיינו על השלום ,שמעמידו על ידי השלום בשלומו ,וראוהו מעולף ושניצוצות של אש יוצאים ממצחו,
כדאיתא בפרק ב' דאבות מאמרו של הילל הזקן' ,מרבה ותוך כדי כך הוא בוכה וצוחק חליפות ,כאשר הקיץ מעלפונו,
צדקה מרבה שלום' ,וזהו 'מעמידו על השלום' שמעמיד רגליו שאלהוהו על כך ,והשיב להם ,שישב עמו הקב"ה ואמר לו
על ידי השלום ,וזאת על ידי שמפייסו בדברים ועושה שלום רבי אלעזר בן פדת' ,עד מתי אצטער בעולם הזה' ,והשיב
בין העני לקונו ,ודו"ק. הקב"ה – 'אלעזר בני ,רוצה אתה שאהפוך את העולם מראשו
6הלא הוא הגאה"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זיע"א. [היינו שאחריבו] ואולי תיוולד בשעת מזל של מזונות?' ואמר
7על פי בקשת נכדו ידידינו הרה"ג ר' אברהם שמואל צבי ראב"פ – 'כולי האי ואולי?' אח"כ שאל להקב"ה האם ימים
רוקח שליט"א. שחיה כבר רבים או הימים שנותרו לו לחיות ,ומשהשיבו
8הערת המהדיר הגר"ץ בריננער שליט"א :הוא הרה"ק רבי הקב"ה שהימים שחיה כבר רבים הם ,אמר שאינו רוצה לחזור
אהרן האלבערשטאם זצ"ל אב"ד קרייז צאנז – בן רשכבה"ג ולהיוולד שוב ,ובשכר זאת השיבו הקב"ה שיקבל שכר שלש
מרן בעל 'דברי חיים' אב"ד צאנז זי"ע. עשרה נהרי אפרסמון ,שאל ראב"פ' - ,ולא אקבל יותר מכך?'
– השיב הקב"ה 'ולחבריך מה אתן? [כלומר כאילו – כביכול
9היינו דהגמרא עוסקת שם בענייני טעויות הצדוקים ,מתי אם יותן יותר שכר לראב"פ ייוותר פחות לחבריו]' – השיב
חייב ומתי פטור ,ואיזו טעות נחשבת כעקירת דבר מן התורה ראב"פ 'וכי ממי שאין לו אני מבקש?' ושמח הקב"ה בתשובתו
וכו' ,ושאל רבי זירא ,על טעות זו של צדוקים ,שיאמרו אין והכה באצבע על מצחו ,ולהכי יצאו ממצחו ניצוצי אש ,עי"ש
שבת בשביעית ,ובגמרא שואלים' ,במאי קטעו' – מהיכן באה ודו"ק.
להם טעות זו' ,ומשני ,שמפסוק זה שהבאנו בפנים באה להם
טעות זו ,ודו"ק. 5ובסייעתא דשמיא נראה לפרש בזה בהברייתא דמ"ח קנייני
התורה בסוף פרק קנין תורה במסכת אבות ,שמקנייני
10פירש רש"י :דמשמע בזמן דאיכא חרישה ,היינו בשאר שני התורה הם שיהא 'נושא בעול עם חבירו ומכריעו לכף זכות
שבוע ,תשבות - ,איכא שבת. ומעמידו על האמת ומעמידו על השלום' – והיינו שחבירו
11פירש רש"י :דהיינו בשביעית ליכא שבת. העני ,ונותן לו צדקה ,ובכך הוא נושא עמו בעול ,ומפייסו
בדברים ואומר לו שאליבא דאמת הוא ,שהקב"ה הביאו
מכאן' ,שאל שוב רבי מאיר 'היש אפשרות להגיע שמה העלמה לעשות לה בגדים ממשי דק ובגדי פריצות
עוד היום?' – משהשיב רבי יוסף בחיוב ,אמר רבי מאיר שנראית מגולה ,ויען שהמנוח היה ירא שמים ,דנו הרבנים
שרצונו להכיר את הרב ממאטערסדארף ,ורבי יוסף ענהו שבודאי לא הוי כוונתו על זה'.
שיצטרף אליו ,וגם המספר הנ"ל הצטרף אליהם. והרקע לתשובה זו ,סיפר הגה"צ רבי דוד יהודא פריינד –
כיון שהגיעו לשם ,שמו פעמיהם אל בית המרא דאתרא אב"ד סאסרעגען זלה"ה ,כי פעם נקלע רבינו לאיזו עיירה
הג"ר שמחה עהרנפעלד ,ומצאוהו מוטל במיטה מדוכא והביאו לפניו שאלה שהדיינים בעיר נבוכו בה מאוד.
ביסורים שאחזו השבץ וחצי גופו משותק ,עד שלא יכל ומעשה שהיה כך היה :יהודי חסיד וירא שמים הלך לבית
להניע אצבעותיו להפוך דפי הספרים ,ובנו הג"ר שמואל עולמו והשאיר אחריו ממון רב בעזבונו ,וחלק ממנו צוה
דפדף לפניו. לתת עבור כלה עניה אחת ,אולם אחר כך נשמע הקול
ישב הגאון רבי מאיר אצלו והשתעשע עמו בחידושי שאותה כלה סרה מהדרך הישר ,ורצתה ללבוש בגדי
דאורייתא להשיב נפשו ,כשנפרד ויצא ממנו ,פנה אל בנו פריצות שבשרה נראה מבעד למלבושה ,ישבו הדיינים
הג"ר שמואל ואמר בהראותו באבצע על צווארו 'אביכם ודנו בדבר ,שלכאורה אין זה רצונו של הנפטר שהיה ירא
משותק רק עד פה' ,כלומר הגוף אמנם חולה אבל מוחו שמים מרבים ,אולם מאידך כך כתב בצוואתו ומצוה
צלול! – כעת פנה אליו הגר"י באומגארטן ושאלו' ,אולי לקיים דברי המת.
מותר לנו לדעת מה ראה מר לנסוע בדחיפות לכאן תיכף ובאה השאלה לפני רבינו וענה על כך :יש משנה בכלים
בבואו כפליט לוויען? '...נתחייך רבי מאיר ואמר – 'אגלה [פרק כ"ח משנה ט'] – לגבי טומאת בגדים ,דכל בגד
לכם טעמו של דבר ,זה כביר חפצתי להכירו ,מיום שיצא שנראה עורו מתוכו אינו מקבל טומאה כיון דלא חשוב
לאור ספרי הראשון ,נוהג הרב דמאטערסדארף לשלוח בגד ,וכן כתוב שם במשנה" :העושה בגד מן החרם [מן
אלי לגאליציה בכל שנה ושנה בערב חג השבועות הרשת ,חרמו של ים] טהור' ,ומפרש הרע"ב – 'יען בשרו
סלסלה מלאה פירות חשובים מדושנה של אונגארן... נראה' ,ועל פי זה פסק הרב דבגדי פריצות אינם נחשבים
בודאי אומר הוא לקיים כך מצוות ביכורים ,והייתי בגדים ,כיון שנראה עורה מבעדם ,ולכן כיון שהמנוח צוה
משתוקק כל הימים לראות מי הוא ואיזהו יהודי שבוערת לקנות בגדים ואלו לא חשיבי בגדים ,עבור קניית
בלבו כזו אהבת תורה ,לשלוח דורון חשוב ויקר כל כך מלבושים אלו אין חייבים לתת לה ממון.
למי שאינו מכירו – בכל שנה ושנה מבלי להחסיר – הגדה של פסח 'דובב מישרים' מתורת מרן שה"ת רבי
הנמצא כזה איש יוקד באש אהבת התורה ,ואיך לא אדלג דוב בעריש ויידענפעלד הגאב"ד טשעבין [שיו"ל ע"י
כעופר האיילים לקראתו?"... הרי"ט בראנסדארפער והר"נ סילמן שליט"א -הועתק לשם
ונוסיף להעתיק משם ,על ענוותנותו ,שהרי דבר בעתו מספר 'פרדס דוד']
מה טוב ...כאשר בערב ראש השנה ,נכנס הגאון רבי מאיר || :אן אויסשפראך||: ...
בערב ראש השנה בוויען אצל הגאה"ק רבי משה'ניו המוזכרת 'ביכורים' סיפור נאה ישנו בהקשר של מצוות
מבאיאן קראקא הי"ד עם 'קוויטל' בידו ,והג"ר מאיר היה בפרשתנו ,סיפרו הנגיד ר' בצלאל שטערן מוינה –
קשיש מהרבי בחצי יובל שנים ,מגדולי ומאורי הדור לאנדאן וכתבו הר"א סורסקי במאמרו על גאה"ג רבי
ההוא ,והרבי ,ר' משה'ניו שהחל זה עתה לנהוג מאיר אריק [ב'מרביצי תורה מעולם החסידות'].
באדמורות ,נרתע לאחוריו' ,האמנם גם הרב צריך שכאשר בא הגאון רבי מאיר לעיר וויען כפליט שברח
קוויטל?' – אך רבי מאיר משיב וענה מיניה וביה' ,אמנם מאימת מלחמת העולם הראשונה ,הזדרז והשכים
כן ,זקוק אני לשנה טובה '...ורק לאחר חילופי דברים לפתחו של הראב"ד ורב ד'שיף שוהל' הג"ר יוסף
נעתר רבי משה'ניו לקבל ה'קוויטל' ולברכו כנהוג, באומגארטן זצ"ל כדי לברר ולשמוע מפיו מצב הכשרות
באמרו' ,רואה אני שהרב רוצה לקיים בי 'תעלא בעידניה בעיר וכיו"ב ,כיון שהפליגו בשיחת ת"ח ,התעניין רבי
סגיד ליה' ,אם כן אתרצה למר '...ובירך בכתיבה וחתימה מאיר ושאל – 'היכן היא העיירה מאטערסדארף?' –
טובה. השיבו רבי יוסף 'במרחק של כשעה ורבע נסיעה מרכבת
הא נשמתם צרורה בצרור החיים
לע"נ מרן הגאה"ק רבי נפתלי צבי בהגאה"ק רבי מנחם מענדל אב"ד ראפשיץ ובעל 'זרע קודש'
מרן הגאה"ק רבי אליעזר בהגאה"ק רבי נפתלי צבי הורוויץ אב"ד דז'יקוב
מרן הגאה"ק רבינו מאיר בן הגאה"ק רבי אליעזר הורוויץ אב"ד דז'יקוב ובעל 'אמרי נועם'
מרן הגאה"ק רבינו משה בן הגאה"ק רבינו אליעזר הורוויץ אב"ד ראזוואדוב
מרן הגאה"ק רבינו יהושע בן הגאה"ק רבינו מאיר הורוויץ אב"ד דז'יקוב ובעל 'עטרת ישועה'
מרן הרה"ק רבי דוד משה בן הרה"ק רבי אליעזר זאב ראזענבוים מקרעטשניף זיע"א
לעילוי נשמת אחד מתקיפי גאוני גאליציה בדור שלפני השואה מה'מזוזות של גאליציה' כפי שאמר מרן מהרי"ד מבעלזא
[שמעתי מהרב החסיד רבי יוסף באב"ד ז"ל -להבחל"ח -מאנטווערפן – זאלקאווא ,שהיה בשבועות בבעלזא והיו מכבדים את הגאון ז"ל
בעליית לוי לגודל חביבותיה והכבוד שרחשו לעוצם גאונותו בתורה ולעמלו ויגיעתו להרביץ תורה לתלמידים]
גאון הגאונים רבי אברהם יעקב הלוי הורוויץ האב"ד פראביז'נא וראש ישיבת חכמי לובלין [יו"ד בערש"ק ט"ו אלול]
מו"ר הגאון האדיר פוה"ד ובעל 'שבט הלוי' הגה"ק רבינו שמואל בן רבי יוסף צבי הלוי וואזנר זיע"א
מו"ר בנו הגאון האדיר בעל 'מחשבת הלוי' הגה"ק רבינו חיים מאיר בן רבינו שמואל הלוי וואזנר זיע"א
מו"ר הגמ"ר ר' שמואל אברהם צבי ב"ר משה חיים גרינפעלד זצ"ל בעל 'מוצל מאש'
לע"נ הרה"ח ר' אברהם ביבלט"א מנחם הכהן שפיצער ז"ל
לע"נ רבי אלופי ומיודעי הגאון החסיד רבי מרדכי דוד בן הרה"ח רבי אפרים צוויבל זכר צדיק לברכה
לע"נ הרבני החסיד הרב ר' אברהם יהודא בהרה"ח ר' עמרם גאלדשטיין
הרה"ח ר' מרדכי אברהם יצחק בן יבלט"א ר' אביגדור אהרן קליין הי"ו
ולעילוי נשמות כל אחב"י שנעקה"ש ולרפואת כל הפצועים ולזכות כל אחב"י הנתונים בצרה ובשביה וכל בני ישראל די בכל אתר ואתר
עורך הגליון :הר"ר חיים משה הכהן זורגר הי"ו -מערכת 'א גאליציאנע שטיקל תורה' – תשפ"ו – AGALITSYANER @ GMAIL.COM
