gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ערב שב”ק פרשת‬ ‫כי תבא‬ ‫‪hiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiig‬‬ ‫ט”ו אלול שנת תשפ”ו‬ ‫בס”ד‬ ‫בס"ד‬ ‫הבחירה היא ביד האדם‪ ,‬אם לחיות אפילו חיי דחקות בשמחה‪ ,‬או לחיות בעשירות‬ ‫מופלגת מתוך יגון ודאגה!!‬ ‫ומסכה‬ ‫פסל אך בו‬ ‫וצרכינו‬ ‫יעשה‬ ‫ובכל אשר לא‬ ‫חסרונותינו‬ ‫הענייניםהאיש‬ ‫בברכה‪ ,‬ברוך‬ ‫גריזים ופתחו‬ ‫וביטחוננו בכל‬ ‫כלפי הר‬ ‫אמונתינו‬ ‫כל‬ ‫לאדם שמביא סך הכל גרגיר אחד‬ ‫מה הרעש הגדול שעושים‬ ‫« מהות מצות 'תמים עם ה' אלקיך'!!‬ ‫הגאון‬ ‫הקשה‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫עונים‬ ‫ואלו‬ ‫ואלו‬ ‫יתברך לבדו‪ ,‬שבידו הכל‪ ,‬ואפילו לשנות המזלות‪ ,‬ושכפי התקרבותנו‬ ‫ט"ו)‬ ‫(פסוק‬ ‫בסתר'‬ ‫ושם‬ ‫חרש‬ ‫ידי‬ ‫מעשה‬ ‫ָ‬ ‫של פרי??‬ ‫כתיב בפרש תינו ָּת ִמים ִּת ְהיֶ ה ִעם ה ' ֱאל ֶֹקיך ) דברים יח‪ ,‬יג(‪ ,‬ופי' רש"י‬ ‫לדרוש‬ ‫מצוה‬ ‫שום‬ ‫עשהלנו‬ ‫ושאסור‬ ‫לטובה‪,‬‬ ‫והרי לא‬ ‫לבנו מה‪,‬‬ ‫על שום‬ ‫משאלות‬‫למלאותברכה זו‬ ‫משה יטיב לנו‬ ‫פיינשטיין זצ"ל‬ ‫אליו כן‬ ‫רבי‬ ‫מארצך‪,‬‬ ‫העתידות‬ ‫תביא‬ ‫אשראחר‬ ‫האדמה‬ ‫תחקור‬ ‫פרי ולא‬ ‫מראשית כל‬ ‫ותצפה לו‪,‬‬ ‫בתמימות‪,‬‬‫'ולקחת‬ ‫(כו‪ ,‬ב)‬ ‫עמו‬ ‫התהלך‬ ‫כתוב"ל‪" :‬‬ ‫בפרשה‬ ‫בזה‬ ‫עושהואם‬ ‫ע"ז‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫ואבן‪ ,‬פי‬ ‫ואינו‬ ‫נאסרו על‬ ‫מאמין בעץ‬‫באופנים שלא‬‫אמר שאינו‬ ‫ואפילו‬ ‫טוב‪ ,‬אופן‬ ‫אלא‪ ,‬רק‬ ‫מעשהבשום‬ ‫עתידות‬ ‫או‬ ‫מה‬ ‫ולחלקו"‪,‬היא‬ ‫מצוה זו‪,‬‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫טעםעמו‬ ‫תהיה‬ ‫הביאוריםואזעל‬ ‫ואחדבתמימות‪,‬‬ ‫לך'‪ .‬קבל‬ ‫נותןעליך‬‫שיבוא‬ ‫אלוקיך‬ ‫אלאה'כל מה‬ ‫אשר‬ ‫כולו‪,‬‬ ‫יתירה‪.‬‬‫הדת‬ ‫בברכה‬‫לברכו פינת‬ ‫כברזו שהיא‬ ‫יקרה‬‫מצוה יש‬ ‫מבטליםעל זה‬ ‫נמצינולאח"ומידי‪ ,‬וכי‬ ‫בסתר ותו‬ ‫ונשאל‬ ‫נדרוש‬ ‫ומניחה‬ ‫שמצינו בספר עקידה (שער צח) כי הנה עיקר העבודה בהבאת הביכורים‬ ‫אלו נזכה‬ ‫אנשים ודרכים‬ ‫עצמנוישמדברים‬ ‫כדי להבין את דברי ה רש"י‪ ,‬נקדים בדברי הרמב"ן על מצוה זו‪ .‬הנה‬ ‫שעמלם‬ ‫הסבורים‬ ‫שנבדיל הנה‬ ‫שבזכותנפלא‪ ,‬כי‬ ‫משה ביאור‬‫בפרשתנו‬ ‫שנאמר רבי‬ ‫ומבאר‬ ‫הייתה כדי שנכיר שהקב"ה הנחילנו את הארץ‪ ,‬ולא בכוחנו ועוצם ידינו‬ ‫לירש את הארץ‪ ,‬ונזכה ליחד עצמנו בו יתברך להיות לו לעם סגולה‪ ,‬ולכן‬ ‫הרמב"ם לא מנה מצות 'תמים תהיה' במנין מצוות עשה‪ ,‬ובהשגות‬ ‫ועבודתם להשיג מחייתם הם המביאים להם את הפרנסה‪ ,‬ועל כן הם‬ ‫מארצך‬ ‫זה‬ ‫תביאבענין‬ ‫והאריך‬ ‫כתבאשר‬ ‫האדם‬ ‫מצוה ח(‪,‬‬ ‫שהוסיףסבור‬ ‫עשההרבה‬ ‫פעמים‬ ‫יש לנו כל השפע הגדול‪ ,‬כי‬ ‫הרמב"ן לספר המצוות ) במצוות‬ ‫הייתה זו ראשית ציוויו לאברהם אבינו בכניסתו לברית עמו‪ ,‬שיהיה‬ ‫מרבים בעבודה כל ימיהם‪ ,‬וטרודים כל שעות היום במרוצתם אחר הממון‬ ‫עליו‬ ‫לך‪,‬‬ ‫נותן‬ ‫אלוקיך‬ ‫להיות לבבנו תמים עמו יתעלה‪ ,‬והוא שנאמר ָּת ִמים‬ ‫ה'‬ ‫מאשר‬ ‫הוא‬ ‫שהכל‬ ‫ידע‬ ‫באמת‬ ‫ארצו‪ ,‬אבל‬ ‫שנצטווינו‬ ‫שהיא‬ ‫בזה"ל‪" :‬‬ ‫תמים עמו‪.‬‬ ‫ברצונם להשיג עוד ועוד‪ ,‬לא מצאו מנוח אפילו רגע אחד‪ ,‬ומלאי רוגז‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫מידך‬ ‫כי‬ ‫יאמין‬ ‫ורק‬ ‫אלו‪,‬‬ ‫ִּת ְהיֶ ה ִעם ה' ֱאל ֶֹקיך ) דברים יח‪ ,‬יג(‪ ,‬וענין הצוואה הזאת שנייחד לבבנו אליו‬ ‫מחשבות‬ ‫מליבו‬‫ָ‬ ‫לעקור‬ ‫מהם‪ ,‬ועוד יותר מזה‪ ,‬שמאחר שבטוחים‬ ‫ה'תמימות'‬ ‫המצליחים יותר‬ ‫העבודות במצוות‬ ‫שני באחרים‬ ‫וקנאה‬ ‫«‬ ‫אמיתתגדול‬ ‫כל‬ ‫היודעובעסק‬ ‫והואדברים‬ ‫בהרבה‬ ‫שנתייחד כל‪,‬‬ ‫לבדו עושה‬ ‫הביכורים‬‫במצות שהוא‬ ‫רואיםושנאמין‬ ‫יתברך‪,‬‬ ‫והנה‬ ‫לבדואנו‬ ‫הם בחכמתם שרק עי"ז הצליחו במלאכתם על כן מונעים מלספר ולעזור‬ ‫אורים‬ ‫ישר לכהן‬ ‫לתת‪ ,‬ר"ל‬ ‫יכולחסידיו‬ ‫מאנשי‬ ‫כהונה‬ ‫מנביאיו או‬ ‫דשאר מתנות‬ ‫כהונה‪,‬הבאות‬ ‫לבדו נדרוש‬ ‫וממנומתנות‬ ‫משאר‬ ‫עתיד‪,‬‬ ‫יותר‬ ‫באריכות את‬ ‫מהם‪,‬‬ ‫לבל יגנבו‬ ‫המקצועמבאר‬ ‫דליות יחזקאל(‬ ‫סודות‬ ‫אתבספרו‬ ‫זצ" ל )‬ ‫יחזקאל סרנא‬ ‫ומסתירים‬ ‫בפרנסתם‬ ‫הגאון הרב‬ ‫לאחרים‬ ‫שיבואי‬ ‫נבטח‬ ‫מזולתם‪ ,‬ולא‬ ‫שמים ולא‬ ‫בירושלים‪,‬‬ ‫המקדש‬ ‫לעלות לבית‬ ‫מהוברילו חיוב‬ ‫ולא נדרוש‬ ‫ובביכורים יש‬ ‫ותומים‪,‬‬ ‫מכיר‪,‬‬ ‫שהוא‬ ‫והתמימות‬ ‫השלימות‬ ‫כל‬ ‫"‬ ‫ל‪:‬‬ ‫"‬ ‫וז‬ ‫‪,‬‬‫ת‬ ‫"‬ ‫השי‬ ‫עם‬ ‫התמימות‬ ‫ושומריםמצוות‬ ‫עומק‬ ‫מיוחדת‪.‬בידי שמים‪ ,‬כי‬ ‫נאמר הכל‬ ‫מהם‪,‬‬ ‫נשמע דבר‬ ‫עליהם מכל משמר‪ ,‬נמצא שהם מאמינים בפסל ומסכה מעשי‬ ‫פרשה‬ ‫לקרוא‬ ‫אם וצריך‬ ‫אבללה'‪,‬‬‫תנופה‬‫להניףפנים‪,‬‬ ‫דבריהם על כל‬ ‫בקרבו‬ ‫נטועה‬ ‫כבר‬ ‫השלמות‬ ‫כל‬ ‫כי‬ ‫‪,‬‬‫מעלה‬ ‫תוספת‬ ‫אינה‬ ‫‪,‬‬‫מהאדם‬ ‫הנדרשת‬ ‫ים‬ ‫מ‬ ‫ֹס‬ ‫ק‬ ‫ים‬ ‫ב‬ ‫ּ‬ ‫ת‬ ‫ֹתוֹ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫כרצונו‬ ‫והמזלות‬ ‫הכוכבים‬ ‫מערכת‬ ‫הואזהמשנה‬ ‫ידי חרש ושם בסתר‪ ,‬ע"י שמטמינים ומסתירים את מומחיותם כיצד‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫וְ‬ ‫דִּ‬ ‫ַ‬ ‫ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫‪,‬‬ ‫עדיין לא מספיק‪ ,‬עד שאמרו חז"ל במסכת ביכורים (פ"ג ג') שתושבי‬ ‫וכל‬ ‫שה ָה ֱאל ִֹהים ֶא ת ָה ָא ָדם יָ ׁ ָש ר ) קהלת ז‪ ,‬כט(‪,‬‬ ‫מתחילת יצירתו‪ ,‬וכמ"ש ֲא ׁ ֶש ר ָע ָ ׂ‬ ‫התקרבנו‬ ‫כפי‬ ‫אלינו‬ ‫תהיינה‬ ‫הכחות‬ ‫שכל‬ ‫ונאמין‬ ‫‪,‬‬ ‫יְ הוֹ לֵ ל‬ ‫להגדיל את הונם‪.‬‬ ‫ירושלים )היו יוצאים לקראת מביאי הביכורים‪ ,‬וכל בעלי אומניות שבירושלים‬ ‫(‬‫כה‬ ‫‪,‬‬ ‫מד‬ ‫ישעיהו‬ ‫ו'ישר' היא המעלה העליונה ביותר‪ ,‬וכמ"ש ז"ל ) ע"ז כה ‪ (.‬ספר הישר הוא‬ ‫מעשי‬ ‫וכנגד זה‬ ‫חייביםל‬ ‫ש ַמיִ ם ַא‬ ‫בעליאֹתוֹ ת ַה ׁ ּ ָ‬ ‫שאיןד ּו ו ֵּמ‬ ‫ואע"פל ִּתלְ ָמ‬ ‫ושואלין ֶאל דֶּ ֶר ְך ַה‬ ‫בשלומם‪,‬גּ וֹ יִ ם ַא‬ ‫שהבטיח‪,‬‬ ‫היולעבודתו‬ ‫עומדים‪ ,‬כענין‬ ‫ומסכהי מוֹ ת‬ ‫פסלמֹת נַ ְפ ׁ ִש‬ ‫יעשהש ָּת‬ ‫לא‪ ,‬וכמ"‬ ‫ישרים‬‫שנקראואשר‬ ‫'ברוך האיש‬ ‫האבות‬ ‫הלוים‪,‬‬ ‫אמרו ספר‬ ‫בראשית‪,‬‬ ‫ספר‬ ‫אומניות‬ ‫לפניהם‬ ‫גּ‬ ‫ֵּת ָח ּת ּו ִּכי יֵ ַח ּת ּו ַה וֹ יִ ם ֵמ ֵה ּ ָמה )ירמיהו י‪ ,‬ב(‪".‬‬ ‫פסל‬ ‫לעקם‬ ‫באותו‬ ‫מאמיןרבים‬ ‫חשבונות‬ ‫ביקשואינו‬‫למי אשר‬ ‫ברכתוהמה‬ ‫האבות‪ ,‬ורק‬ ‫יצווה את‬ ‫הקב"ה‬ ‫והיינו‬ ‫חרש'‪ ,‬כי‬ ‫במדבר כג‪ ,‬י(‪,‬‬ ‫ש ִרים )‬‫ידי‬ ‫יְ ׁ ָ‬ ‫לעמוד מפני ת"ח כדי שלא יתבטלו ממלאכתם‪ ,‬מ"מ היו חייבים לעמוד מפני‬ ‫ומפרנס‬ ‫בעלי מום‪,‬‬ ‫אשר זן‬ ‫העולמים‬ ‫שנעשים‬ ‫בחי עד‬ ‫אלא מאמין‬ ‫עקמומיות‬ ‫להתפאר‪ ,‬של‬ ‫בחשבונות רבים‬ ‫ובמעשה ידיו‬ ‫הישרות‬ ‫ומסכה‬ ‫את‬ ‫מן הכלדיים‬ ‫המלאכה‪,,‬‬ ‫מוחליןדבר‬ ‫בעלי‬ ‫ומסתמאשואלים‬ ‫מנין שאין‬ ‫פסחים ) קיג‪' (:‬‬ ‫בשעתה‪,‬‬ ‫של מצוה‬ ‫באחרון‬ ‫דחביבה‬ ‫מביאי"ואמרו‬ ‫ביכורים‪,‬‬ ‫חובת‬ ‫ידילבעל‬ ‫עצמו‬ ‫לצאת‬ ‫יעשה‬ ‫גרידא‬ ‫כהשתדלותשלא‬ ‫תמימות'‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫אינה אלא‬ ‫האדם '‬ ‫עבודתו‬ ‫שלמות‬ ‫שכל‬ ‫נקראת‬‫ולפיכךויודע‬ ‫אותנו‪,‬‬ ‫ביכורים‪ .‬האומה‬ ‫הם שארית‬ ‫במצות‬‫והכלדיים‬ ‫הגדול הזה‬ ‫עם כלה'הרעש‬ ‫אלהיך'‪,‬‬ ‫על מה‬‫תהיה‬ ‫להבין‬ ‫תמים‬ ‫שנאמרוצריך‬ ‫גזירת"מלך בזיעת אפך תאכל לחם ותו לא‪ ,‬ולכן אינו שם בסתר את סודות‬ ‫מום‪.‬‬ ‫המתעסקת במלאכת הכוכבים הנקראים כלדיב"ש‪ .‬ולשון הספרי‪' ,‬אם‬ ‫וביותר תמוה‪ ,‬כי עצם מתנת הביכורים לא היה מתנה גדולה כלל אלא‬ ‫פרנסתו‪.‬‬ ‫עשית כל האמור בענין הרי אתה תם לה' אלהיך'‪ ,‬ופירוש‪ ,‬זה שאסר‬ ‫"ומפני זה גם השוגג הוא חטא וכמ"ש נֶ ֶפ ׁש ִּכי ֶת ֱח ָט א ִב ׁ ְשגָ גָ ה )ויקרא‬ ‫היה די בגרגיר אחד מכל מין ומין‪ ,‬כמ"ש הרמב"ן בפרשתן (כו‪ ,‬ב) וז"ל‪:‬‬ ‫הכתוב לשאול את העתיד מאוב וידעוני ומתים וממעונן וקוסם‪ ,‬ואחר כך‬ ‫לאדם?? גנאי בנפש והם מום‬ ‫העוונות יולידו‬ ‫סיפוקשכל‬ ‫מביא 'מפני‬ ‫הרמב"ן ז"ל‬ ‫ופירוש‬ ‫"יצוה שיפריש הפרי בשדה ויקרא עליו שם‪ ,‬ויביאנו לביתו וישים אותו‬ ‫ושמחה‬ ‫עשירות‬ ‫ד‪ ,‬ב(‪,‬האם‬ ‫צוה שיהיה לבנו תמים עמו יתברך באלה ולא נירא מדברי מגיד עתידה מן‬ ‫בהם‪ ,‬אלא‬ ‫בה‪ ,‬ובעבור זה גם כן הזכיר נפש '‪ .‬וכמו שאין הפרש במום הנעשה באבריו‬ ‫יאמר‬ ‫שיעורכאשר‬‫הכתוב נשמע‬ ‫נביאוולא נתן‬ ‫נדרוש ואליו‬ ‫הבחירה‪,‬‬ ‫אבל מן‬ ‫לבית‬ ‫מזולתם‪,‬‬‫להוליכו‬ ‫ראוי או‬ ‫בכלי‬ ‫הנזכרים‬ ‫ח"ו‬ ‫ונפלאושלא‬‫המאמין‬ ‫שאףאת‬ ‫אם מעד‬ ‫שמברכים‬ ‫ובין הענין‬ ‫נעשה בשוגג‪,‬‬ ‫מלבד‬ ‫ניתןאם נעשה‬ ‫להיאמר‪ ,‬כי‬ ‫במזיד‬ ‫והאמת‬ ‫אדם‪ ,‬בין‬ ‫של‬ ‫שחיטה‬ ‫תרומה‬ ‫כדין‬ ‫השדה‪,‬‬ ‫כל‬ ‫פוטר‬ ‫ההיא‬ ‫בפרשה‪ ,‬וזהו תרגומו של אונקלוס‪ ,‬שלים תהא בדחלתא דה ' אלהך‪ ,‬וכן‬ ‫המין‬ ‫מכל‬ ‫אחד‬ ‫גרגיר‬ ‫אפילו‬ ‫מאמין‬ ‫כשהוא‬ ‫הם‬ ‫מבורכים‬ ‫האדם‬ ‫חיי‬ ‫והווית‬ ‫מהות‬ ‫עצם‬ ‫במתכוין ונשברה רגלו‪ ,‬הלא רגלו שבורה היא והרי הוא בעל מום‪ ,‬כן אין‬ ‫הרי‬ ‫להיפך‪,‬‬ ‫שטמון‪".‬בזה לימוד עמוק מעבר‬ ‫ובודאי‬ ‫תהלים קיט‪ ,‬פ(‬ ‫עכ"ל‪ֶּ .‬ק ָ‬ ‫יך )‬ ‫הכרי"‪,‬מים ְ ּב ֻח‬ ‫אתי לִ ִ ּבי ָת ִ‬ ‫אמרפוטרת‬ ‫הכתוב יְ ִה‬ ‫אחת‬ ‫אל‬‫מהמשועבדולכן‬ ‫בעל מום הוא‪.‬‬ ‫פניםיותר‬‫וקללה‬ ‫למזיד‪ ,‬ארור‬ ‫שעל כל‬ ‫שוגגאין לך‬ ‫בין כי‬ ‫כשאינוהנפש‬ ‫מאמין‪,‬‬ ‫ולהיפך במומי‬ ‫הפרש‬ ‫למעשה המצוה גרידא‪.‬‬ ‫"והמצוה הזאת נצטוה אברהם אבינו כאשר בא לכרות ברית ולתת לו‬ ‫כשעומד בה‪ ,‬אלא‬ ‫בתפילה‪,‬‬ ‫בנפש ומום‬ ‫הדעת‪ ,‬גנאי‬ ‫ואפילו‬ ‫חטא הוא‪,‬‬ ‫ביישובכי הוליד‬ ‫בשגגהאחד‬ ‫תחטאלו רגע‬ ‫נפש כי‬ ‫שהרי אין‬ ‫אך‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫בפרשתן)הואבלשון‬ ‫אך ידוע מה שפירש הרה"ק מראפשיץ‬ ‫זכור‬ ‫קודש שהיה‬ ‫זי"עא( ‪ ,‬כי‬ ‫(זרע מפני‬ ‫זרע‪ ,‬אמר‪ִ ,‬ה ְת ַה ֵּל ְך לְ ָפנַ י וֶ ְהיֵ ה ָת ִמים ) בראשית יז‪,‬‬ ‫אותו‪,‬עלאזימצותו‬ ‫נדמה‬ ‫ויכלכל ועבר‬ ‫את פי ה'‬ ‫שהמרה‬ ‫שיזון‬ ‫למי ֵה ַרע במה‬ ‫שהעושר שלו‬ ‫הרבה‬ ‫במקוםבמזיד‪,‬‬ ‫שיתפלל‬ ‫שאם עבר‬‫הרי‬ ‫בתוך שדהו‬ ‫שהיויורד אדם‬ ‫הביכורים‪,‬‬ ‫הכחות‬ ‫מייחסים כל‬ ‫מפרישיןהכשדים‬ ‫והחולק על‬ ‫א')‪ ,‬כיצד‬ ‫(ביכורים פ"ג‬ ‫באמונה‬ ‫המשנה יסוד‬ ‫לטוב‬ ‫הבוערים ומחכים‪ ,‬ותמיד הוא מקנא‬ ‫ומומו בנפשו‪".‬‬ ‫חטאתו‬ ‫ה'ביזנעס'‬ ‫עלאת‬ ‫בגלעוןרגע‬ ‫והוסיף‬ ‫במזיד‪,‬‬ ‫שמפסיד‬ ‫לו‬ ‫ואומר‬ ‫בגמי‬ ‫קושרו‬ ‫שביכר‪,‬‬ ‫רימון‬ ‫שביכר‪,‬‬ ‫אשכול‬ ‫שבכרה‪,‬‬ ‫תאנה‬ ‫ורואה‬ ‫לשמש ולירח ולכוכבים‪ ,‬והוא ראה שיש עליהם יוצר ומנהיג‪ ,‬צוהו עוד‬ ‫כבר‬ ‫שישמרנה‬‫קצובה לו‬ ‫נפשו‪,‬‬‫שפרנסתו‬ ‫מהמאמיןהאדם אל‬ ‫תהיה' ביחס‬ ‫תמיםיותר‬‫של 'ברוך‬ ‫האחד לך‬ ‫לאידך‪ ,‬אין‬ ‫באחרים‪,‬‬ ‫זהו הענין‬ ‫"‬ ‫ה'‪,‬‬ ‫מעשי‬ ‫גדולים‬ ‫ר"ת‬ ‫גמי‬ ‫כי‬ ‫דייקא‪,‬‬ ‫בגמי‬ ‫קושרו‬ ‫להתהלך לפניו ולהיות תמים עמו‪ ,‬ולא יתן בלבו שיהא בזולתו שום אמת‪,‬‬ ‫שלכן‬ ‫ביכורים‪,‬‬ ‫אלו‬ ‫הרי‬ ‫על‬ ‫יתר‬ ‫ומטורפת‬ ‫מבוהלת‬ ‫השתדלות‬ ‫שום‬ ‫בתמימותה ולא יעשנה בעלת מום‪ .‬אבל יש עוד ענין נוסף ביחס האדם‬ ‫תועיל‬ ‫ולא‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫מראש‬ ‫בכוחי‬ ‫אינה‬ ‫שביכרה‬ ‫זו‬ ‫תאנה‬ ‫לעצמו‪,‬‬ ‫יזכיר‬ ‫שגידל‬ ‫ולא יסתכל בענינם כלל עם דעתו שיוצרם מנהיג אותם‪ ,‬אלא יהיה לבדו‬ ‫גידולים‬ ‫בראותו‬ ‫שמיד‬ ‫בריה‬ ‫ולחלקו'‪,‬‬ ‫עמולשום‬ ‫אפשר‬ ‫גםאזאיתהיה‬‫יותר‪",‬ל '‬ ‫פרוטה אחת‬ ‫וכפירש"י ז‬ ‫אפילו אלהיך'‪,‬‬‫וזהולו'עם ה '‬ ‫להביא‬ ‫הקב"ה‪,‬‬ ‫המידה‬ ‫אל‬ ‫כרצונו‪ ,‬כענין‬ ‫מערכתם‬ ‫מעשי ה'‪.‬‬ ‫סדורגדולים‬‫ורק כי‬‫והמסדר‬ ‫היא אך‬‫אותם‬ ‫אלאהמצוה‬ ‫הצמיחה‬ ‫ידיהוא‬ ‫אליו יתברך‬ ‫ועוצם‪ ,‬כי‬ ‫בשלווה‬ ‫ימיו הקב"ה‬ ‫כל עם‬ ‫וממילא‬ ‫להיות‬ ‫להרוויח‪,‬הוא‬ ‫עליומישראל‬ ‫שנגזראדם‬ ‫ממה של‬ ‫ותעודתו‬‫שמהותוממנו‬ ‫שבעולם לחטוף‬‫כלומר‪,‬‬ ‫מביאלא זי"ע גם בהמשך הפרשה שם נאמר‬ ‫שלך וכו'‪".‬‬ ‫בינה‬ ‫מאצטגנינות‬ ‫הרה"ק הדברי‬ ‫שאמרו‬ ‫לה‪ ,‬צא‬ ‫ורמז‬ ‫לעשות השתדלות שלא על פי‬ ‫ח"וט( ‪".‬‬ ‫עלמוֹ )דעתו‬ ‫דברים לב‪,‬‬ ‫מעלה' ַע ּ‬ ‫ואינו ֵחלֶ ק ה‬ ‫ולחלקו‪ ,‬וכמ‬ ‫ובטח‪",‬ש ִּכי‬ ‫השקט‬ ‫תמים'‬ ‫כוחי‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫שנאמר‬ ‫מלשון כח‬ ‫וכתב '(ע"ד‬ ‫ההלכות‪,‬‬ ‫הוא גם‬ ‫אוני בעל‬ ‫והזכירה‬ ‫ממנו‪ ,‬כי‬‫באוניהזאת‬ ‫המצוה‬ ‫אכלתי‬ ‫(כו‪ ,‬יד)" לא‬ ‫זהו ענין‬ ‫רצון ה'‪ ,‬כגון למהר בתפילה או להימנע מקביעית עתים לתורה וכיו"ב‪,‬‬ ‫התורה‬ ‫כי‪,‬‬ ‫ללכתידיבדרכי‬ ‫להתפאר‬ ‫ומעשי‬ ‫כולן‬ ‫המצות‬ ‫מכוחי‬ ‫כוללת‬ ‫באוני‬ ‫אכלתי‬ ‫צוואה‬ ‫שהיא לא‬ ‫וצריך לומר‬ ‫הרב חשב‬ ‫ואוליאוני)‪,‬‬ ‫וראשית‬ ‫"וזה נאמר לא רק על העם כולו אלא גם על כל אחד ואחד מישראל‪,‬‬ ‫ה'‪' :.‬ולמה לא זכה לוי‬ ‫יראוז"ל‬ ‫שמיטה גבר‬ ‫ויובל‪,‬‬ ‫הל'כן יבורך‬ ‫והנה כי‬ ‫וכמ"ש הרמב"ם ז"ל סוף‬ ‫לא‬ ‫בברכת ולכן‬ ‫השי"ת‬ ‫אלאת ה' )‬ ‫הכל הוא‬ ‫תהלים קיט‪ ,‬א(‪,‬‬ ‫מאומה‪ּ ,‬ב תוֹ ַר‬ ‫ימי ָד ֶר ְך ַ‬ ‫לעשותההֹלְ כִ ים ְ‬ ‫בידרי ְת ִמ‬ ‫האדם ֵ‬ ‫כח ַא ׁ ְש ֵ‬ ‫שנאמר‬ ‫כעניןשאים‬ ‫ידעתי‬ ‫ובביזתה עם אחיו‪ ,‬מפני שהובדל לעבוד את ה' לפיכך‬ ‫אב"ד‬ ‫זצ"ל‪,‬‬ ‫יאנאווסקי‬ ‫אהרן‬ ‫יעקב‬ ‫רבי‬ ‫(להגה"צ‬ ‫יעקב‬ ‫ישראל בית‬ ‫ארץ בספר‬ ‫בנחלתפירש‬ ‫ובזה‬ ‫הביאה בחשבונו‪ .‬והמתבאר מדברי רבותינו והנכון הוא מה שפרשנו בה‬ ‫ָ‬ ‫אשר ְקךה'‬ ‫הארץ י ֶחלְ‬ ‫שנאמר ֲאנִ‬‫תבוא אל‬ ‫כי להם‪,‬‬‫זוכה‬‫והיה‬ ‫הפרשההוא‬ ‫והוא ברוך‬ ‫העולם בריש‬ ‫מדרכי הכתוב‬ ‫אלכנסנדר) לשון‬ ‫הובדלו‬ ‫התפילה שמתפללים 'לברכה ולא לקללה'??‬ ‫כוונתל הרמב"ן‪.‬‬ ‫מה"‪ ,‬עכ"‬‫בכאן‬ ‫כל‬‫נדבה‬ ‫ואיש אשר‬ ‫והיינו כי‬ ‫שמחה‪,‬‬‫לשוןאיש‬ ‫והיה‪ ,‬אלא כל‬ ‫איןבלבד‬‫שכנודעלוי‬ ‫ולא שבט‬ ‫נחלה‪,‬‬ ‫לךיח‪ ,‬כ( ‪.‬‬ ‫אלוקיך ָך )נותן‬ ‫במדבר‬ ‫וְ נַ ֲחלָ ְת‬ ‫כמו שכתוב‬ ‫ומפרשי‬ ‫בפרשתינו‪,‬‬ ‫הקדושים‪,‬‬ ‫מקומות חז"ל‬ ‫כמה אלקינו‪,‬‬ ‫מעוד תורת‬ ‫נלמדת דברי‬ ‫קמן‪ ,‬זושעל פי‬ ‫הרייסוד‬‫ונקודת‬ ‫לדעת את‬ ‫כרימון‪,‬‬ ‫דאגות‬‫ולעבדו‬ ‫לשרתומלא‬ ‫הרי הוא‬ ‫לפני ה '‬ ‫לעמוד‬ ‫מזונותיו‬ ‫להבדל‬ ‫להשיג‬ ‫מדמהמדעו‬ ‫שבידו‬ ‫שהאדםוהכינו‬ ‫רוחו אותו‬ ‫עוד‬ ‫שנתלה‬ ‫הפכו הוא‬ ‫לוים פניהם‬ ‫שם‪,‬תהיה‪,‬‬ ‫תמים‬ ‫העם'‪,‬מצות‬ ‫וברש"י‬ ‫לברך ז"ל‬ ‫את‪ ,‬גדר‬ ‫ואחרונים‬ ‫הראשוניםיעמדו‬ ‫דבריהם‬ ‫(כז‪ ,‬יב) 'אלה‬ ‫בפסוק‬ ‫}א{‬ ‫כרצונו‪,‬‬ ‫מדרגהלעשות‬ ‫נוספת שהיא‬ ‫ובתחתונים‬ ‫בעליונים יעלה‬ ‫והממשלה‬ ‫ההכרה הזו‪ ,‬אז‬ ‫שלאהכח‬ ‫הועילה‬ ‫אשר לו‬ ‫מהקב"ה‬ ‫וכשרואה‬ ‫יצליחו‬ ‫ידיו ופעולותיו‬ ‫החשבונות הרבים‬ ‫צוארו עול‬ ‫מעלמעשיו‬ ‫ופרק אכן‬ ‫האלוהאם‬ ‫יפעל‪,‬‬‫שעשהו‬‫כמו וכיצד‬ ‫יעשה‬ ‫מהישר‬ ‫והלך‬ ‫כיה'‪,‬אינו‬ ‫את‬‫נפש‪,‬‬ ‫מסירות‬ ‫חז"ל‬ ‫מידת‬ ‫הסמיכו‬ ‫המסמלת זה‬ ‫העקידה‬ ‫תפילתו‪ ,‬ומפני‬ ‫למעשה‬ ‫תתקבל‬ ‫עצמו‬‫רומז‬ ‫תזכור'‪,‬את‬ ‫עקידה מכניע‬ ‫'וכאשר‬ ‫מנת חלקו‬ ‫מר"ה‪,‬‬ ‫ויהיה ה'‬ ‫קצובין לו‬ ‫אדם‬‫קדשים‪,‬‬ ‫נתקדש קודש‬ ‫מזונותיו של‬ ‫ברורה שכל‬ ‫להכרההרי זה‬‫מגיע האדם‪,‬‬ ‫ביקשו בני‬ ‫אשרכאשר‬ ‫אבל‬ ‫להמתיק‬ ‫בכוחה‬ ‫יהא‬ ‫זו‬ ‫ומצוה‬ ‫‪,‬‬‫נפש‬ ‫מסירות‬ ‫מצות‬ ‫עצמו‬ ‫הפסוק בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו שהשתחוויה מורה‬ ‫על‬ ‫שיקבל‬ ‫והיינו‬ ‫חלקו‬ ‫מנת‬ ‫'‬ ‫ה‬ ‫אומר‬ ‫ה‬ ‫"‬ ‫ע‬ ‫המלך‬ ‫דוד‬ ‫הרי‬ ‫ואין לו מה לרוץ אחרי פרנסתו‪ ,‬אז ממילא תסור הדאגה מליבו ויתמלא‬‫‪,‬‬‫עולמים‬ ‫ולעולמי‬ ‫לעולם‬ ‫ונחלתו‬ ‫תזכור'‪,‬‬ ‫ידיים‬ ‫תמימות‬ ‫בפישוט‬ ‫אזי '‬ ‫מונח‬ ‫ישועתו‪,‬הוא‬ ‫מקוםרואה‬ ‫לעצמו אלא‬ ‫תופס אינו‬ ‫גם בזה‬ ‫שאינו‬ ‫ביטולמעליו‪.‬‬ ‫הגמור‪,‬ואם‬ ‫הדינים‬ ‫על‬ ‫ובשמחה‪.‬הרמב"ם‪".‬‬ ‫הנפשח( '‪ ,‬עכ"ל‬ ‫תהלים טז‪,‬‬ ‫וכוסי אתה תומיך גורלי ) ע" פ‬ ‫בשלוות‬ ‫ובלא שאלות‬ ‫התפילה‪.‬‬ ‫למדנו לב‬ ‫על סוד‬ ‫ומשם בתום‬ ‫עליו הכל‬ ‫ויקבללגמרי‪,‬‬ ‫התמימות‪,‬‬ ‫ומבוטל‬ ‫הארץ בטל‬ ‫במידת‬ ‫שיתנהג‬ ‫ורגליים על‬ ‫להאדם‪,‬‬ ‫העשירות זו להיות עם ה ' ולחלקו‪ ,‬תלויה כולה במעלת‬ ‫וסיפוק‬ ‫שמחה‬ ‫מביא‬ ‫הטובה‬ ‫והפרנסה‬ ‫ומעלה עליונה‬ ‫נמצא לא‬ ‫"‬ ‫והרהורים‪ ,‬רק ימשיך לעבוד את בוראו הלאה‪ ,‬ומובטח לו שמידה זו יש‬ ‫נגזר‬ ‫הכלחלקו‪,‬‬ ‫וחכמתו‪,‬‬ ‫יהיה ה '‬ ‫ישר אז‬ ‫פעולתו‬ ‫שאם הלך‬ ‫ומאמיןל שכל‬‫הרמב"ם ז"‬ ‫שיודע‬ ‫וכמ"ש‬‫התמימה‬ ‫הישרות‪,‬‬ ‫האמונה‬ ‫תמימות‬ ‫אלא‬ ‫מצות‪ .‬הבאת ביכורים??‬ ‫ע"י ביותר‬ ‫עמלק‬ ‫הקשים‬ ‫מחיית‬ ‫הדינים‬ ‫נתקיים‬ ‫אפילו‬ ‫איךלשבור‬ ‫בכוחה‬ ‫להמעלה של עם‬ ‫כקליפת‬ ‫מוריד אף‬ ‫הואאותנאי‬ ‫מעלה‬ ‫אינותהיה‬ ‫תמים‬ ‫שהמצוה של‬ ‫והשתדלותו‬ ‫לר"ה‪,‬‬‫מר"הי ז"ל‬ ‫מלמעלהש רש"‬ ‫וזהו מ"‬ ‫עוד יש לנו להבין‪ ,‬דבפרשתינו אנו קוראין את פרשת מצוות הביכורים‪,‬‬ ‫האלהים‬ ‫פיו‬ ‫במענה‬ ‫שעשהו‬‫כמולאיש‬ ‫שמחה‬ ‫שיהיה ישר‬‫פרנסתו מביא‬ ‫תמים והוא‬ ‫יהיהאזי‬‫ומחייתו‪,‬‬‫שאך אם‬ ‫מחיותו‬ ‫אלהיך‪,‬‬ ‫השום‬ ‫ה'‬ ‫בקשייעומד‬‫להתמודדותהטורים‬ ‫עמלק‪ ,‬ואכן הבעל‬ ‫כוחות באדם‬ ‫את פרשת‬ ‫לנסוך‬ ‫למדנו‬ ‫בכוחו‬ ‫הקודמת‬ ‫התמימות‬ ‫מדתפרשה‬ ‫ובסוף‬ ‫«‬ ‫לרצונו וחפצו ית'‪.‬‬ ‫ולחלקו‪".‬‬ ‫שמשייךה 'הכל‬ ‫ולא בעל מום‪ ,‬אז יהיה עם‬ ‫על סמיכות פרשת עמלק לפרשת ביכורים‪.‬‬ ‫הזה!!‬ ‫העולם‬ ‫הכתוב‬ ‫פסוקהאחרת‬ ‫שוגגת‪ ,‬מפני‬ ‫על נפש‬ ‫זי"ע על‬ ‫מבעלזא‬ ‫הקרבנות‬ ‫וטעם‬ ‫מהר"י‬‫הרה"ק"ל‪' ,‬‬ ‫הרמב"ן ז‬ ‫פירש‬ ‫שכתב‬‫וזהוהללו‬ ‫כדברים‬ ‫"‬ ‫שהיא של 'וידוי ביכורים'‬ ‫ויכולת‬ ‫כח‬ ‫נותנת‬ ‫ומיוחדת‬ ‫התמימות‪,‬‬ ‫מצוה נוספת‬ ‫בהנהגת‬ ‫ישנה‬ ‫גדולה‬ ‫ביכורים‬ ‫במצותמעלה‬ ‫ועוד יש‬ ‫והנה‪,‬‬ ‫ולא‬ ‫לילה ויומם‬ ‫להקביל פני‬ ‫ופחדתתזכה‬‫בה‪ ,‬ולא‬ ‫מנגד‬ ‫והםלךמום‬ ‫תלואים‬ ‫חייך בנפש‬ ‫'והיו גנאי‬ ‫בפרשתן (כח‪,‬‬ ‫העוונותסו)יולידו‬ ‫שכל‬ ‫‪,‬‬‫ובהתעלות‬ ‫בגבורה‬ ‫וגשמיים‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫רוחני‬ ‫משברים‬ ‫וקריאת הפרשה‪ ,‬וכדכתיב (דברים כו‪ ,‬ג) “ְוְ ָָא ַַמ ְְר ָָּת ֵֵאָלָ יו ִִהַּגַ ְְד ִִּתי ַַהּיֹום ַלַ ה'‬ ‫מיני‬ ‫כל‬ ‫לצלוח‬ ‫לאדם‬ ‫ועומדת‬ ‫תלויה‬ ‫כבר‬ ‫פרנסתך‬ ‫דהיינו‬ ‫חייך‬ ‫באמת‬ ‫הנה‬ ‫כי‬ ‫בחייך'‪.‬‬ ‫תאמין‬ ‫יוצרה רק בהיותה טהורה מכל חטא‪ ,‬ולולי זה היו טפשי העולם זוכים‬ ‫כאשר‬ ‫שגם‬ ‫‪,‬‬ ‫נימא‬ ‫כמלוא‬ ‫אישיותו‬ ‫על‬ ‫אִתי ֶֶאל ָָה ָָא ֶֶרץ ֲֲא ֶֶׁשר ִנִ ְְׁש ַַּבע וגו'“‪ ,‬וכדכתיב (שם ה) “וענית‬ ‫להשפיע‬ ‫בכוחם‬ ‫יהא‬ ‫שלא‬ ‫באופן‬ ‫ֹלֶקיָך ִּכִ י ָָב ִ‬ ‫ֱֱא ֶ‬ ‫השנה‪,‬אל האל '‬ ‫וממילא‬ ‫מראשלקרבה‬ ‫שתזכה‬ ‫קרבן לו‬ ‫קצובים‬ ‫תקריב‬‫השוגגתאדם‬ ‫מזונותיו של‬‫ולכןכלהנפש‬ ‫שכבר‬‫לפניו‪,‬‬ ‫מנגד‪,‬‬ ‫לבוא‬ ‫לך‬ ‫לא‬ ‫כאילו‬ ‫בעבודתו‬ ‫להמשיך‬ ‫בכוחו‬ ‫ואמרת לפני ה' אלקיך ארמי אבד אבי וגו'“‪ ,‬ופרש”י‪“ ,‬ואמרת אליו שאינך‬ ‫יהא‬ ‫‪,‬‬‫שונים‬ ‫מגלים‬ ‫גלים‬ ‫עליו‬ ‫יבואו‬ ‫מאומה 'עם‬ ‫על‬ ‫וענין להיות‬ ‫התמימות'אפילו‬ ‫להועיל 'ולהוסיף‬ ‫הענינים ענין‬ ‫ששני תוכל‬ ‫הרי לא‬ ‫נתנה'‪ ,‬עכ"‬ ‫לדאגה‪,‬ל‪,‬כיהרי‬ ‫מקום‬ ‫אשר‬ ‫אין‬ ‫אירע דבר ולא יפול לזרועות הייאוש ח"ו‪.‬‬ ‫הבאת ביכורים מבוססת על ענין‬ ‫כפוי טובה”‪ .‬ומבואר מזה‪ ,‬שמצות‬ ‫ולילה‪ ,‬הינך דואג יומם ולילה‬ ‫עכ"ד‪.‬‬ ‫יומם‬‫בזה"‪,‬‬ ‫ופחדת‬ ‫וקשורים זה‬ ‫על פי כן‬ ‫תלויים‬ ‫ואעפי"כ‬ ‫ולחלקו'‪,‬‬ ‫הקצבה‪,‬‬ ‫ה'‬ ‫שהאדםמבין‬ ‫יכיר‬ ‫כדיאם אינו‬ ‫הואשגם‬ ‫הביכוריםהיא‬ ‫הבאתהתמימות‬ ‫מטרת מידת‬ ‫הרי מהות‬ ‫הכרת הטוב‪ ,‬ומשמעכישכל‬ ‫אודות הפרנסה‪ ,‬וכל כך למה‪ ,‬כי ולא תאמין שחסר לך האמונה במה‬ ‫לשאול‬ ‫בפרימתחכם‬ ‫האדמה‪.‬‬ ‫חסדולפניו‪,‬‬ ‫וטובואינו‬ ‫שנקרית‬ ‫מהמציאותברוב‬ ‫משהושהשפיע לו‬ ‫בטובת הבורא‬ ‫התמימות השנה‪ ,‬ומכלל לאו אתה שומע הן כי‬ ‫נקבע בראש‬ ‫שהכלע"י‬ ‫האמונה‬ ‫חז"ל‬ ‫השגת‬ ‫שאמרו‬ ‫«‬ ‫האדם‬ ‫ימצא‬ ‫כאשר‬ ‫גם‬ ‫ולכן‬ ‫‪,‬‬ ‫הכל‬ ‫ובספר החינוך (מצוה צ"א) כתב במתק לשונו לבאר שורש מצוה זו בזה"ל‪:‬‬ ‫להבין‬ ‫ולנסות‬ ‫שאלות‬ ‫מפחד יומם ולילה‪.‬‬ ‫ואינוויצא( ‪,‬‬ ‫הדעת‪,‬פרשת‬ ‫וישוב) בספרו‬‫הנפש זצ" ל‬ ‫קויפמאן‬ ‫בשלוות‬ ‫רביחיחיים‬ ‫המאמין‬ ‫האישהגאון‬ ‫את עצמו במציאות שאינו מבין את ההנהגה העליונה‬ ‫ב"ה‬ ‫"כדי להעלות דבר השי"ת על ראש שמחתינו‪ ,‬ונזכור ונדע כי מאיתו‬ ‫עמו‪ ,‬והוא נקלע לניסיונות ולקשיים‪ ,‬הרי על ידי‬ ‫והרחיבפןבדבר האלשיך הק' (בריש פרשתן) וז"ל‪" :‬כי הקב"ה חפץ להיטיב‪,‬‬ ‫ל‪:‬‬ ‫"‬ ‫וז‬ ‫‪,‬‬‫התמימות‬ ‫במצוות‬ ‫פנימי‬ ‫ועומק‬ ‫נוסף‬ ‫מבאר‬ ‫יגיעו לנו כל הברכות בעולם‪ ,‬על כן נצטוינו להביא למשרתי ביתו ראשית‬ ‫היא‬ ‫האמונה‬ ‫להשיג‬ ‫ביותר‬ ‫ואינו מבקש מאתנו רק שנחזיק לו יתברך טובה‪ ,‬ונכיר כי הוא אדון הכל‬ ‫הבהירה‬ ‫הדרך‬ ‫באמת‬ ‫אבל‬ ‫"‪...‬‬ ‫התמימות הטבועה בו לא ינסה להבין ההנהגה הזו‪ ,‬אלא‬ ‫הפרי המתבשל באילנותיו‪ ,‬ומתוך הזכירה וקבלת מלכותו‪ ,‬והודאתינו‬ ‫החיים‬ ‫ממאורעות‬ ‫מאורע‬ ‫והוא הטוב ומיטיב לנו תמיד‪ ,‬ונברך ונהלל לו יתברך‪ ,‬והנה‪ ,‬כי יראה‬ ‫כל‬ ‫ולקבל‬ ‫‪,‬‬‫בתמימות‬ ‫להתנהג‬ ‫בעיניו יהיה כאילו הכל על מקומו בא בשלום‪ ,‬וימשיך‬ ‫נהיה ראויין לברכה‬ ‫ימימה‪.‬‬ ‫יבואו‪,‬‬ ‫כבימים‬ ‫מאיתו‬ ‫הטובה עליו‬ ‫את המוטל‬ ‫לעשות כל‬ ‫לפניו כי הפירות ויתר‬ ‫לחשובתחת גפנו ותחת‬ ‫שמןה ודשן‬ ‫ודבש‪,‬הקב"‬ ‫מידותיו של‬ ‫זבת חלב‬ ‫בארץאחר‬ ‫עצמולהרהר‬ ‫בהשלמה‪ ,‬ולא‬‫האדם את‬ ‫ויתברכו פירותינו"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אלא‬ ‫‪,‬‬‫הזאת‬ ‫הצרה‬ ‫עלי‬ ‫תאנתו ואין מחריד‪ ,‬בתים מלאים כל טוב אשר לא מילא‪ ,‬כרמים וזיתים‬ ‫הגיעה‬ ‫ומדוע‬ ‫כך‬ ‫לי‬ ‫נעשה‬ ‫למה‬ ‫והנה למדנו בדברים הללו‪ ,‬שבאם אירע לאיזה אדם‬ ‫לזכור שכל מה שנעשה נסבב ע"י הקב"ה סיבת כל‬ ‫ובאמת כי כשהאדם עומד בשלב הזריעה אמרו רז"ל שמאמין בחי‬ ‫שידיחנו יצרו בשרירות‬ ‫אשר לא נטע‪ ,‬חטה ושעורה לרוב מאוד‪ ,‬אפשר‬ ‫מישראל שנקלע למצב קשה בין בגשמיות שבאים עליו‬ ‫הסיבות ועילת כל העילות‪ ,‬ותועיל לו תמימות זו שגם‬ ‫סייעתא‬ ‫העולמים וזורע‪ ,‬כי יודע שצריך חסדי ה' ירדו גשמים וכו'‪ ,‬ובלי‬ ‫יסורים‪ ,‬ובין ברוחניות שהיצה"ר מתגבר עליו וקשה לו‬ ‫ליבו לאמר כוחי ועוצם ידי עשו לי את כל החיל הזה‪ ,‬ודרכו של הבורא‬ ‫אם יקלע ח"ו למצב קשה‪ ,‬הן בגשמיות והן ברוחניות‪ ,‬לא‬ ‫ולחשוב‬ ‫לשכוחהיא שכל‬ ‫בשעה זו‬ ‫עליוהוא‬ ‫עלול‬ ‫המוטלת‬ ‫הקצירה‬ ‫ההוראה‬ ‫אבל‪ ,‬אחר‬ ‫כלום‪,‬לנגדו‬ ‫דשמיא לא יצמחלעמוד‬ ‫בכוחו בא לו‪ ,‬יסיר‬ ‫יתברך שכאשר ח"ו יחשוב האדם כי קניינו אשר רכש‬ ‫יפול ברוחו‪ ,‬אלא ימשיך להתהלך בשלוות הנפש ומנוחת‬ ‫וכשרונו‬ ‫חכמתו‬ ‫שע"י‬ ‫וחושב‬ ‫המאורעות האלו לא יהוו סיבה לעזוב את התורה ואת‬ ‫הזה‪,‬‬ ‫החיל‬ ‫כל‬ ‫את‬ ‫לי‬ ‫כוחי ועוצם ידי עשה‬ ‫הדעת‪".‬ה' מאתו את כל הטובה וברכת שמים אשר נתן לו הא‪-‬ל‪.‬‬ ‫יזכור‬ ‫ביכורים‪ ,‬ועי"ז‬ ‫המכשולות‬ ‫להביאיתגבר על‬ ‫אדרבה באם‬ ‫כי התורה‬ ‫הזהירה‬ ‫הקדושה‪,‬‬ ‫עניני ולכן‬ ‫וכו' בא לו היבולים‪,‬‬ ‫לכן ציוונו הבורא יתברך מצוות ביכורים‪ ,‬שיבוא האדם אחת בשנה אל‬ ‫כמ"ש‬ ‫הפירות‬ ‫ויתברכו‬ ‫לברכה‬ ‫ראוי‬ ‫יהיה‬ ‫וממילא‬ ‫שמאת ה' היתה לו‪,‬‬ ‫"ובדרך זו נהגו אבותינו במצרים‪ ,‬שכאשר הגיע‬ ‫ויתחזק בתורה ביתר שאת‪ ,‬הנהגה זו תועיל לו שיהיו‬ ‫ויניחהו לפני השם‬ ‫בית אלוקינו כשפרי ביכורי מעשיו בטנא שבידיו‪,‬‬ ‫החינוך‪.‬‬ ‫משה רבינו אליהם ובשורת הגאולה בפיו‪ ,‬לכאורה היה‬ ‫צרותיו והיצה" ר כלים מאליהן ‪.‬‬ ‫יתברך‪ ,‬ויאמר לו‪ ,‬הרי שלך לפניך‪ ,‬כל זאת ממך הוא‪ ,‬ואתה הוא שהבאת‬ ‫קשה מאוד לקבל דבריו כפשוטים‪ ,‬כי הרי ידעו כבר על‬ ‫לבאר‬ ‫‪,‬‬ ‫(בפתיחהחלק א דרוש ב לר" ה( איתא לפרש‬ ‫האלוקים)‬ ‫עבודת‬ ‫לשער‬ ‫בינה לעיתים‬ ‫הלבבות‬‫ובמפרשים )‬ ‫וכן מאריך בספר חובות‬ ‫הבתריםגמורה אחר שאינו‬ ‫בין במתנה‬ ‫בבריתהכל‬ ‫אבינו השי"ת‬ ‫לאברהם יתן לו‬ ‫היבול הטוב‪ ,‬אז‬ ‫עלי את כל‬ ‫הבטחת הבורא‬ ‫מושתת‬ ‫הטוב מה שמצינו בגמרא ) ברכות ס‪ , (.‬מעשה בהלל הזקן‬ ‫להשי”ת‬ ‫עבודתינו‬ ‫יסוד‬ ‫ושכל‬ ‫להקב”ה‪,‬‬ ‫את ענין הכרת עד"ז‬ ‫לעלותא ּובזכרוננו שכל מה‬‫כפויבדוּם וְ ִע ּנ ּו א ָֹתם ַא ְר ַ ּבע ֵמאוֹ ת ׁ ָשנָ ה וגו ' וְ ַא ֲח ֵרי כֵ ן יֵ ְצ‬ ‫ביכורים‪,‬‬ ‫למצוות‬ ‫רבה‬ ‫טעמא‬ ‫וזהו‬ ‫טובה‪,‬‬ ‫וַ ֲע ָ‬ ‫הטובות‬ ‫על ענין הכרת שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר אמר מובטח אני‬ ‫באופני‬ ‫יתבונן‬ ‫האדם‬ ‫וכאשר‬ ‫להשי”ת‪,‬‬ ‫הטוב‬ ‫בא לנו"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫השי"ת על‬ ‫שומעים הם‬ ‫הכל מאת‬ ‫העולםעתה‬ ‫מקנייני‪ ,‬והנה‬ ‫בראשית טו‪ ,‬יג(‬‫בידינו‬‫שמצויל )‬ ‫ִ ּב ְרכֻ ׁש ָ ּגדוֹ‬ ‫השבח‬ ‫מןה ָר ָעה‬ ‫מו ָּע‬‫כמה‬ ‫ויבין ִמ ׁ ּ ְש‬ ‫מזהאומר‬ ‫הכתוב‬ ‫יתעורר‬ ‫לחבירו‪,‬ועליו‬ ‫בתוך ביתי‪,‬‬ ‫ביןה אדם‬ ‫שאין ז‬‫וחיובי ההודאה שיש‬ ‫גאולתם הקרובה עוד לפני תום מכסת השנים‪ ,‬אבל בני‬ ‫עלינו‪ .‬צריכים‬ ‫ית'‪ ,‬והנה‬ ‫טובו‬ ‫קיב‪ ,‬ז(‬ ‫תהלים‬ ‫וגודל‬‫חסדוַ ּב ה' )‬ ‫רוב ָ ּב ֻט ַח‬ ‫חייבכוֹ ןעללִ בּ וֹ‬ ‫הוא ָירא נָ‬ ‫וההודאהלֹא יִ‬ ‫האם אפשר לקיים מצות ביכורים בזמן הזה??‬ ‫ישראל ברוב אמונתם לא שאלו שאלות אלא קבלו דבריו‬ ‫האדםנשען‬ ‫שלא‬ ‫על כאילו‬ ‫על זה‬ ‫מוטל‬ ‫הזקן‬ ‫'דומם'‬‫משתבח הלל‬ ‫שאפילו כלפי‬ ‫איך היה‬ ‫מצינו‪,‬‬ ‫להבין‪,‬‬ ‫והרבה יותר מזה‬ ‫הזה‪ ,‬עדיין שייכים‬ ‫כהיום‬ ‫נתברר‬ ‫ביכורים‬ ‫באמונה‬ ‫אחר לנו‬ ‫קבלתם‬ ‫המקדש ואין‬ ‫משחרב בית‬ ‫ובשלימות‪ ,‬ואכן‬ ‫ואף‬ ‫בתמימות‬ ‫דברים‬ ‫אומר‬ ‫ואיך‬ ‫הוה‬ ‫סגי‬ ‫עניו‬ ‫להתנהג כלפיו במדת כפיית טובה‪ ,‬כמו שאמרו חז”ל הק' בגמרא (ב”ק צב‪:‬‬ ‫והלא‬ ‫‪,‬‬ ‫זכיותיו‬ ‫רוב‬ ‫על‬ ‫מאיתו יתברך בא‪,‬‬ ‫השנים הכל‬ ‫משעה‬ ‫מניןאשר לנו‬ ‫שכל‬ ‫שנכיר‬ ‫למנות‬ ‫הביכורים‬ ‫שהתחיל‬ ‫וטעם‬ ‫השי" ת‬ ‫להםבענין‬ ‫כוונת‬ ‫אנו‬ ‫וחלילה‪.‬שאל לו לאדם לזרוק‬ ‫חסכלומר‪,‬‬ ‫ביהיוהרא‬ ‫קלא” –‬ ‫דברי‬ ‫תרמי‬ ‫שנראין‬ ‫מיניה לא‬ ‫“בירא דשתית אלו‬ ‫(תנחומא(‪".‬בפרשתן א) זה שאמר הכתוב (תהילים צ"ה ו‬ ‫במדרש‬ ‫תנחומא שמות ד‬ ‫מצינו‬ ‫יצחק )‬ ‫וכך‬ ‫שנולד‬ ‫דרך מוסר‬ ‫הטוב‪.‬‬ ‫הכרת על‬ ‫ענין ביתו‬ ‫לאנשי‬ ‫מחמת‬ ‫הרגיל‬ ‫שהללממנו‬ ‫אלא‪,‬ששתה‬ ‫אבן לתוך בור‬ ‫עברומשה שעתיד בית‬ ‫כשצפה‬‫שכאשר‬ ‫עושנו'‬‫ה'"ה‪,‬‬ ‫נברכה לפני‬ ‫המלך ע‬ ‫ונכרעהזו דוד‬ ‫נשתחוהעבודה‬ ‫'בואו"והורינו‬ ‫שכאשרהבא להודות לה' על ראשית פרי האדמה – תנובת‬ ‫יצטערו‬ ‫לבל‬ ‫‪,‬‬ ‫ומחריד‬ ‫צער‬ ‫ודבר‬ ‫אסון‬ ‫שום‬ ‫יקרה‬ ‫ישרה‪,‬שהאדם‬ ‫זה מובן‪,‬‬ ‫והנהגה‬ ‫לפי‬ ‫שיהיו‬ ‫המקדשצרות ורדיפות לרוב‪ ,‬נקט בעבודת התמימות‪ ,‬ואמר וַ ֲאנִ י ַב ַע ר וְ לֹא‬ ‫לישראל‬ ‫והתקין‬ ‫עמד‬ ‫ליפסק‪,‬‬ ‫עתידים‬ ‫והביכורים‬ ‫ליחרב‪,‬‬ ‫עליו‬ ‫לטב עביד‪,‬‬ ‫וכדברי‬ ‫הצמיחה‪,‬‬ ‫פירותדעביד‬ ‫שכל מה‬ ‫וכמה‬ ‫שלימה‬ ‫אמונהשדהו‬ ‫מהו גודל‬ ‫יאמינו בה'‬ ‫משנה כלל‬ ‫יקוננו‪,‬זהכי אם‬ ‫שדהו‪ ,‬אין‬ ‫ולבל‬ ‫יותר‬ ‫הקב"ה‬ ‫לפני‬ ‫תפלה‬ ‫שחביב‬ ‫לפי‬ ‫יתי ִע ּ ָמ ך ) תהלים עג‪ ,‬כב(‪ ,‬שהעיד על עצמו שכמו שהבהמה‬ ‫יום‪,‬‬ ‫בכל‬ ‫ְ‬ ‫פעמים‬ ‫שלש‬ ‫מתפללין‬ ‫ֵא ָדע ְ ּב ֵהמוֹ ת ָהיִ ִ‬ ‫יאבדו‬ ‫שום‬ ‫ולאאין‬ ‫עליהם‪ ,‬וגם‬ ‫וביכורים”‪,‬‬ ‫מביא‬ ‫בפאה‬ ‫שהשי" ת‬ ‫מהחייבת‬ ‫שהיא‬ ‫הדעת‬ ‫וביישוב כל‬ ‫מ”ו) “קרקע‬ ‫באהבה‬‫(פאה פ”ג‬ ‫ויקבלו‬‫ר”ע‬ ‫תפלתי‬ ‫שום השגה‬ ‫אין ב)לותכון‬ ‫(שםכךקמ"א‬ ‫שמתרחשכתיב‬ ‫עמה‪,‬‬ ‫הקרבנות‪ ,‬שכך‬ ‫השגה ומכל‬ ‫והבנה במה‬ ‫שום טובים‬ ‫מעשים‬ ‫מכל לה‬ ‫אין‬ ‫לירושלים‪ ,‬ויכול לפטור את עצמו גם‬ ‫מעלה מרה‪.‬‬ ‫הוא צעקה‬ ‫וירימו קול‬ ‫עשתונותיהם פירות‬ ‫נפק”מ כמה‬ ‫עכ"ד המדרש‪ .‬והיינו כשראה משה‬ ‫ערב‪,‬‬ ‫מנחת‬ ‫כפי‬ ‫משאת‬ ‫והבנה בדרכי השי" ת שעושה עמו"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫לפניך‬ ‫קטורת‬ ‫הוא מידת‬ ‫הכרת‬ ‫לחיות עם‬ ‫להתלמדהמצוה‪,‬‬ ‫כאמור יסוד‬ ‫כי מחויב‬ ‫הישראלי‬‫שהאישלמעלה‪,‬‬ ‫שמבואר‬ ‫כמוכאן‬‫למדנו‬ ‫ובכןקטן‬ ‫בגרגיר‬ ‫שלא תהא להם לישראל דרך לזכור שכל אשר להם מאת ה' הוא‪ ,‬עמד‬ ‫המידה הזו שזורה והולכת‬ ‫להקב”ה‪.‬‬ ‫הלבביתת‪ ,‬וכי‬‫הפשוטה בהשי"‬ ‫הטוב‬ ‫התמימות והאמונה‬ ‫שיעמדו לפניו בתפילה זכור‬ ‫הדינים!‬ ‫להמתקת‬ ‫שעל ידי‬ ‫מסוגלת‬ ‫שבכל יום‪,‬‬ ‫התמימות‬ ‫תפילות‬ ‫מדתלהם ג'‬ ‫והתקין‬‫«‬ ‫בענייניו‬ ‫'וענית‬ ‫צריך‬ ‫אלאובין‬ ‫הרוחניים‪,‬‬ ‫בענייניובעלמא‪,‬‬ ‫בין בדיבור‬ ‫בענין זה‬‫הק'החיים‪,‬‬ ‫ממהלך‬ ‫התורה‬ ‫ופרט‬ ‫בכל פרט‬ ‫הסתפקו‬ ‫ולכן לא‬ ‫עמו‬ ‫האלוקים‪.‬‬ ‫מה'‬ ‫וכאשר מתנהג בתמימות ובהשלמה‪ ,‬הריהו זוכה להמתיק הדינים‬ ‫הכל‬ ‫כי‬ ‫יזכרו‬ ‫מידת‬ ‫לעצמו‬ ‫לאמץ‬ ‫עליו‬ ‫מוטל‬ ‫ואמרת'‪ ,‬לשון הרמת קול‪ ,‬ותקנו חז"ל לעשות עסק גדול מכל הענין של‬ ‫‪,‬‬‫אליו‬ ‫שנקלע‬ ‫מצב‬ ‫שבכל‬ ‫‪,‬‬‫הגשמיים‬ ‫הכתוב‬ ‫כדאיתא בספר‬ ‫זה שאמר‬ ‫המדרש לו‪,‬‬ ‫ענין הנצרך‬ ‫בכלכוונת‬‫בביאור‬ ‫כתבוישועה‬‫המדרשעצמו‬‫ולהמשיך על‬‫מעליומפרשי‬ ‫והנה‪,‬‬ ‫התמימות‪.‬והכל כדי שיושרש בנפש האדם ע"י הפעולות החיצוניות את‬ ‫ביכורים‪,‬‬ ‫שאנוזהאומרים‬ ‫לענין‬ ‫מהכתוב‬ ‫ענין‬‫לבאר‬ ‫עושנו‪,‬ל‪ ,‬מה‬ ‫אברהםלפני ה'‬ ‫מסלונים זצ"‬ ‫הביתנברכה‬ ‫נשתחוהבשם‬ ‫ונכרעה‬ ‫תורת אבות‬ ‫בואו‬ ‫ענין גשמי‪,‬‬ ‫מלומדה‪.‬‬‫של באיזה‬ ‫באופןצרה‬ ‫יהיה עליו‬ ‫משתרגת‬ ‫כדי"ושלא‬ ‫באם ח‬ ‫הטובה‪,‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כי‬‫ענין הכרת‬ ‫ועניינה‬ ‫שבהםתזכור'‪,‬‬ ‫כתיב‬ ‫תמימות‬ ‫אחרים‬ ‫קודשברוגז‬ ‫מקראיתזכור‬‫הביא עקידה‬‫לא ברוגז‬ ‫תזכור‬‫מדוע‬‫צ"ב‪,‬רחם‬‫וגםברוגז‬ ‫בתפילה‪' ,‬‬ ‫תפילה‪,‬‬ ‫להתבלבל‬ ‫סמיכות‬ ‫ולא על‬ ‫הטורים‬ ‫מושלמת‪,‬‬ ‫בצורה הבעל‬ ‫הדעתשהקשה‬ ‫נפלא מה‬ ‫שפיות‬ ‫באופן‬ ‫לשמור על‬ ‫להכא מובן‬ ‫מחויב‬ ‫הריהו‬ ‫ודאתינן‬ ‫הפילה‪.‬שמתגברת עליו מדת הדין‬ ‫עלהרואה‬ ‫לאדם‬ ‫שיש בתפילה זו דברי הדרכה‬ ‫מפורשת‬ ‫ה‬ ‫"‬‫הקב‬ ‫שעושה‬ ‫מה‬ ‫שכל‬ ‫הפסק‬ ‫פרשת ביכורים לפרשת עמלק‪ ,‬כי כאמור עמלק הוא היפך יסוד מצות‬ ‫ללא‬ ‫לעצמו‬ ‫ן‬‫נ‬‫ּ‬ ‫ֵ‬ ‫ש‬ ‫ַ‬ ‫ׁ‬ ‫יְ‬ ‫אלא‬ ‫‪,‬‬‫העשתונות‬ ‫ולאבד‬ ‫שכאןמהלמדנו עיקר ומהות התפילה והדרך שתתקבל‬ ‫שיזכיר‬ ‫היינו‬ ‫'‬ ‫תזכור‬ ‫רחם‬ ‫'‬ ‫‪,‬‬‫רוגז‬ ‫בשעת‬ ‫יעשה‬ ‫המפרשים‪,‬עצה‬ ‫וביארו‪ ,‬וניתנת לו‬‫והרוגז‬ ‫הטמונה‬ ‫היא‬ ‫וההיפוך‬ ‫הטובה‬ ‫מהותו‪,‬‬ ‫אינוזהרואה‬ ‫טובה כי‬ ‫לעת עתה‬ ‫מדתאםכפיית‬ ‫ואפילו‬ ‫מרמז על‬ ‫עושה לו‪,‬‬ ‫עמלק‬ ‫ביכורים‪,‬הוא‬ ‫לטובה‬ ‫מכניעי‬ ‫שהאדםם א ֲֹה ִב‬ ‫הנקרא ַא ְב ָר ָה‬ ‫אבינו‬ ‫אברהם‬ ‫מידת‬ ‫שהיא‬ ‫‪,‬‬ ‫הרחמים‬ ‫ברצון‪ ,‬שכל ענינה הוא כדלים וכרשים דפקנו דלתיך ‪,‬‬ ‫מדת‬ ‫לעצמו‬ ‫לטובתו‬ ‫זה‬ ‫שכל‬ ‫בעיניו‬ ‫יראה‬ ‫כלל ישראל שמקיימים מצות ביכורים המרמזים ומביעים ענין הכרת‬ ‫והוא‬ ‫היום‬ ‫שיבוא‬ ‫ספק‬ ‫שום‬ ‫אין‬ ‫‪,‬‬‫זו‬ ‫במציאות‬ ‫באמונה תמימה‬ ‫לעשות‬ ‫בלבו מעצמו‬ ‫ויחדירלו כח‬ ‫הבורא‪,‬שאין‬‫אהבת הכרה‬‫במצוותמתוך‬ ‫ויתגברהקב"ה‪,‬‬‫עצמו‪ ,‬לפני‬‫ישעיהו מא‪ ,‬ח(‬ ‫ומבטל‬ ‫)‬ ‫היה על כל צעד ושעל‪ .‬הטובה‪ ,‬כי זה כל חיינו‪.‬‬ ‫‪.‬‬‫עושה‬ ‫לטובה‬ ‫שעושה‬ ‫מה‬ ‫מאומה‪ ,‬ואף אין לו שום זכות‪ ,‬אלא מבקש רחמים ותחנונים כעני בפתח‬ ‫וכל‬ ‫הרחמים‬ ‫אב‬ ‫הוא‬ ‫ה‬ ‫"‬‫שהקב‬ ‫}ב{‬