gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי״ת‬ ‫פניני התורה‬ ‫ספר‬ ‫ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא‬ ‫של הגאון הגדול המפורסם‬ ‫זצוק״ל‬ ‫רבי גרשון שטערן‬ ‫אבד״ק מ׳ לודאש‬ ‫תלמידם של בעל מהר״ם שיק‪ ,‬חתן סופר‪ ,‬וקול ארי׳ זי״ע‬ ‫וחתן בעל בית שערים זי״ע‬ ‫בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד‬ ‫נלקטו‪ ,‬נערכו‪ ,‬ונסדרו בס״ד ע״י‬ ‫חיים יוסף בערנאטה‬ ‫ברוקלין נ‪.‬י‪.‬‬ ‫שנת תשפ״ו לפ״ק‬ ‫פרשת כי תבא‬ ‫שלשה ספרים נפתחים‪...‬‬ ‫לכל שוחרי תורה וחובבי‬ ‫תורת מרן המחבר זצ"‪ú‬‬ ‫הננו מודיעים‬ ‫מתוך חדוה כי‬ ‫תלי"ת העבודה‬ ‫מתקדמת בעריכת‬ ‫הסדרה הנפלאה‬ ‫של שלשת ספרי‬ ‫פניני‬ ‫י‪úú‬קוט‬ ‫קוט‬ ‫הגרשוני‬ ‫ומצפים‬ ‫להוציאם לאור‬ ‫ממש בקרב הימים‬ ‫בעזהשי״ת‬ ‫המעוניין להנציח את זכר יקיריו‬ ‫או לתרום לזכות לברכה וישועה יפנה אל המו״ל‬ ‫‪PnineiYalkutHagershuni@gmail.com‬‬ ‫‪347.224.1477‬‬ ‫נרת‬ ‫אבת יכ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫פרשת כי תבא‬ ‫מעתה יפה קבלו עליהם להביא מרצונם הטוב בכורי‬ ‫ולקחת מראשית[ כל פרי האדמה‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬נחמיה ‪ -‬י‪ ,‬לו‬ ‫כל פרי עץחכר ‪.‬‬ ‫אשר תביא מארצך (דברים כו‪ ,‬ב)‬ ‫אי מחוייבים להביא ביכורים על שאר‬ ‫)‬ ‫פירות שאינם משבעת המינים‬ ‫ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ שנה‬ ‫בשנה לבית ה' (נחמיה י‪ ,‬לו)‬ ‫פירש רש"י בכורי של כל פרי האילן הם מדברי‬ ‫ארמי אובד אבי וירד מצרימה (דברים כו‪ ,‬ה)‬ ‫חכמים‪ ,‬וכן פירש המצודת דוד כל פרי כל עץ‪ ,‬להביא‬ ‫יעקב הורד מצרים לפרעה‪ ,‬שאין גזירותיו‬ ‫מכל פרי העץ עם שהתורה לא חייבה אלא משבעת‬ ‫קשים כשל לבן אשר ביקש לעקור את הכל‬ ‫המינין (ומה שנדפס מחמשה הוא טעות הדפוס)‪.‬‬ ‫בחידושי חת"ם סופר לגיטין (יז א) פירש על פי‬ ‫וכבר תמה על זה הגאון מלבי"ם ז"ל‪ ,‬דהא מבואר‬ ‫הגמרא שם על הפסוק (איוב כח כג) אלהים הבין דרכה‬ ‫בירושלמי (פרק א׳ דבכורים הלכה ג׳) הפריש בכורים חוץ‬ ‫והוא ידע את מקומה ‪ -‬יודע הקדוש ב"ה בישראל‬ ‫משבעה מינים לא קדשו וכן פסק הרמב"ם (פרק ב׳‬ ‫שאין יכולים לקבל גזירת אדומיים‪ ,‬עמד והגלה‬ ‫מהלכות בכורים הלכה ב׳) ואם הביא חוץ משבעת המינין‬ ‫אותם לבבל‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫לא נתקדשו‪ ,‬אם כן שמע מינה דגם מדרבנן אין חיוב‬ ‫והנה יעקב אבינו היה יכול להתעכב בבית לבן רד"ו‬ ‫להביא חוץ משבעת המינים‪ ,‬ועל כן פירש הוא ז"ל‬ ‫שנים והיה מתקיים שם (בראשית טו יג) בארץ לא‬ ‫מפני שמן התורה אין שיעור לבכורים‪ ,‬קבלו עליהם‬ ‫להם‪ ,‬ולא היה צריך לירד למצרים‪ .‬אלא גלוי לפניו‬ ‫להביא לבית ה' מתנה ראויה אחד מששים כתקנת‬ ‫ית' שלבן בקש לעקור את הכל על כן הגלום למצרים‬ ‫חכמיםזכר ‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫שאין גזירת פרעה קשה כל כך‪ ,‬והיינו ארמי אובד אבי‬ ‫והנה‪ ,‬ודאי מה שהקשה על רש"י קושיא עצומה היא‪,‬‬ ‫לעקור הכל‪ ,‬על כן וירד מצרימה‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫אולם בפירוש הפסוק אין אנו צריכים לדבריו כי לפי‬ ‫פירושו העיקר חסר מן הספר ולא נזכר בפסוק כלל‬ ‫אמאי לא חש אברהם שמא ימות אליעזר‬ ‫ועי״כ יאסר יצחק בכל הנשים שבעולם‬ ‫מה שקבלו עליהם‪.‬‬ ‫[ובפרשת חיי שרה בפסוק (בראשית כד מב) ואבא היום‬ ‫אלא יש לומר בפשוט לפי מה שכתב הר"ן (בחידושיו‬ ‫אל העין כתב רבינו‪]:‬‬ ‫לחולין [קכ ב] ד"ה ומינה) שאין חיוב בכורים רק בז'‬ ‫פירש רש״י היום יצאתי והיום באתי‪ ,‬מכאן שקפצה‬ ‫מינים‪ ,‬מכל מקום אם רצה להביא משאר מינים‬ ‫לו הארץ‪ ,‬אמר ר׳ אחא יפה שיחתן של עבדי אבות‬ ‫מביא‪ ,‬ודייק לה ממתניתין דבכורים (פרק ג משנה ט)‬ ‫מתורתן של בנים‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫ואף שבתוספות ר׳ עקיבא איגר שם הניחו בצריך‬ ‫וצריך להבין איזה המשך וקישור יש לשני דברים‬ ‫עיון‪ ,‬כבר יישב דבריו בספר תפארת ירושלים שם‪,‬‬ ‫זכר‪ .‬והיינו תוספות בכורים‪.‬‬ ‫חכר‪ .‬והעיר רבינו‪ :‬אלא דבאמת לא זכיתי להבין דברי הר"ן האיך יוכל להביא משאר מינים בתורת בכורים אחרי דלא חל עליהם קדושת‬ ‫בכורים כמבואר בירושלמי הנ"ל?‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫אנרת‬ ‫ושמחת בכל הטוב (דברים כו‪ ,‬יא)‬ ‫הללו ביחד?‬ ‫אם יתן מעשר‪ ,‬יתעשר ויהיו לבו פנוי‬ ‫ושמעתי בשם הגאון ר׳ בנימין ראפפורט ז״ל בספר‬ ‫מדאגות ויוכל ללמוד במנוחה‬ ‫גבול[ת] בנימיןטכר ‪ ,‬דהנה לכאורה קשה על אברהם‬ ‫במדרש (תנחומא ראה סי' יא)‪ ,‬אין טוב אלא תורה‪ ,‬לכך‬ ‫ששלח את אליעזר לקדש אשה לבנו ליצחק‪ ,‬והא‬ ‫משה מזהיר את ישראל עשר תעשר – נלע"ד דהנה‬ ‫קיימא לן (גיטין סד א) האומר לשלוחו צא וקדש‬ ‫אמרו חז"ל (אבות ג יז) אם אין קמח אין תורה‪ ,‬וכמו‬ ‫לי אשה [סתם] ומת [שלוחו]‪ ,‬אסור בכל הנשים‬ ‫שהמליצו במאמר חז"ל (סנהדרין קו א) תורתו של דואג‬ ‫שבעולם‪ .‬ואם כן אמאי לא חש שמא ימות אליעזר‬ ‫(דאגת פרנסה) מן השפה ולחוץאלר ‪ ,‬וזה שאמרו אין טוב‬ ‫לר‬ ‫ויהי׳ יצחק אסור בכל הנשים שבעולם?‬ ‫אלא תורה‪ ,‬ואם תאמר במה יזכה כל אדם אל הטוב‬ ‫אך יש לומר דאברהם צוה לאליעזר שיעסוק בתורה‬ ‫ההוא‪ ,‬הלא דאגת הפרנסה מונעים מללמוד‪ ,‬לכך‬ ‫תדיר בלי הפסק‪ ,‬ובר נש דלא פסיק פומיה מגירסא‬ ‫משה מזהיר את ישראל עשר תעשר ודרשו חז"ל‬ ‫מלאך המות לא יכיל לי׳‪ ,‬כדאיתא במסכת שבת (פרק‬ ‫(תענית ט א) עשר בשביל שתתעשר‪ ,‬וממילא יהיה‬ ‫במה מדליקין [דף ל‪ ,‬ב] ) גבי דוד המלך ע״ה יעויין שם‪.‬‬ ‫מחשבתו פנוי לתורה בלי דאגות פרנסה‪ ,‬וא"ש‪.‬‬ ‫אמנם קשה‪ ,‬הא איתא בילקוט בשם פרקי דרבי‬ ‫אליעזר דמקרית ארבע לחרן הי׳ מהלך י״ז ימים‪ ,‬ואם‬ ‫לא עברתי ממצותיך ולא‬ ‫כן הי׳ מוכרח לישן‪ ,‬דהאומר שבועה שלא אישן ג׳‬ ‫שכחתי (דברים כו‪ ,‬יג)‬ ‫ימים מלקין אותו [משום שבועת שוא‪ ,‬דדבר שאי‬ ‫אפשר הוא] וישן לאלתר (שבועות דף כה)‪ ,‬ואם כן אכתי‬ ‫אם לא היה עובר תחלה במזיד אז‬ ‫לא היה בא לידי שוגג‬ ‫יש לחוש שמא ימות?‬ ‫ראיתי בספר כליל תפארתבלר  דלא עברתי היינו בזדון‬ ‫אמנם באמת זה אינו דהא בא לשם בג׳ שעות‬ ‫כמו שכתב האבן עזרא‪ ,‬והנה כבר כתבו ז"ל דלכן‬ ‫וכדאיתא שם בילקוט שאמר היום יצאתי והיום באתי‪.‬‬ ‫צריך כפרה על השוגג משום דאין אדם נכשל בעבירה‬ ‫אך קשה‪ ,‬הא היה מוכרח לספר ללבן ובתואל כל‬ ‫בשוגג אלא אם כן עבר תחילה פעם אחת במזיד (עיין‬ ‫המאורע‪ ,‬ואם כן אכן יש לחוש שמא ימות באותו‬ ‫ילקוט הגרשוני חלק ראשון אות וידוי)גלר ‪.‬‬ ‫שעה? אבל גם זה אינו‪ ,‬דהא (בראשית רבה ס ח) יפה‬ ‫וזה שכתוב לא עברתי ממצוותיך במזיד ‪ -‬וממילא‬ ‫שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים‪ ,‬וכשם שאם‬ ‫ולא שכחתי בשוגג‪ ,‬דאם אינו עובר תחלה במזיד אז‬ ‫עסק בתורה לא היה מלאך המות שולט בו‪ ,‬כך בשעה‬ ‫לא בא לידי שוגג‪( .‬ועיין עוד בספר ערבי נחל בשם בעל מגן‬ ‫שהיה מספר ומשיח גם כן לא היה מלאך המות‬ ‫אברהם בספר שמן ששון)‪.‬‬ ‫שולט בו‪ ,‬אם כן אין לחוש שמא ימות ‪ -‬ומקושר יפה‬ ‫[ורבינו (באגדות הש״ס הוריות) מביא לשון המגן אברהם‬ ‫דברי רש״י ז״ל‪ ,‬ודו״ק ודפח״ח‪.‬‬ ‫בעצמו‪ ,‬וז״ל‪]:‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת האזינו ‪ -‬לפ׳ חיי שרה ואבא)‬ ‫טכר‪ .‬אב״ד קאליש‪ .‬בן הג״ר שמחה זצ״ל אב״ד דובנא ואחיו של הג״ר חיים הכהן רפאפורט זצ״ל אב״ד לבוב‪ ,‬נלב״ע תקלא‪.‬‬ ‫לר‪ .‬וכמה אחרונים ביארו בזה הפיסקא (בהגדה של פסח) ארמי אבד אבי שלבן רצה לאסור יצחק בכל הנשים בעולם ועי״כ לאבד יעקב‬ ‫מן העולם (עיין פרדס יוסף‪ ,‬חמדה גנוזה ועוד)‪ .‬ועיין מה שכתב בזה הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע בקדושת לוי (פרשת חיי שרה ד״ה ונבאר)‪,‬‬ ‫ובחתם סופר על התורה (בסוף כרך בראשית בפסוק ואבוא היום אל העין)‪ .‬ועיין שם בפניני ילקה״ג בראשית מה שהעיר בזה הגאון המפורסם‬ ‫ר׳ נחום מאיר גערמאן שליט״א בעל אלף המגן‪.‬‬ ‫אלר‪ .‬מליצה ע״פ הגמרא (שם) ואלו שאין להם חלק לעולם הבא‪.....‬דואג האדומי [מפני ש] תורתו של דואג מן השפה ולחוץ‪.‬‬ ‫בלר‪ .‬מחברו הג"ר צבי הירש ב"ר מאיר מגיד מישרים דק"ק לעסלא ונדפס בעיר ברעסלוי בשנת תק"פ בהסכמת רבי עקיבא איגר והחוות דעת‪.‬‬ ‫גלר‪   .‬ועיין בפניני המועדים ‪ -‬יום הכיפורים מש״כ רבינו בערך וידוי וגם מש״כ בעל חטא שחטאנו לפניך ביודעים ובלא יודעים‪.‬‬ ‫בנרת‬ ‫אבת יכ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ולא נתתי ממנו למת וגו' עשיתי‬ ‫כיון שנתן מעשר כראוי‪ ,‬ואין העכברים‬ ‫ככל אשר צויתני (דברים כו‪ ,‬יד)‬ ‫אוכלין‪ ,‬וממילא לא ישכח תלמודו‬ ‫אם עושה בשביל שכר עולם הזה שהוא‬ ‫שאלו תלמידיו את ר' אלעזר מפני מה הכלב מכיר את‬ ‫עבר ובטל נקרא שעשה למת‬ ‫קונו וחתול אין מכיר את קונו‪ ,‬א"ל ומה האוכל ממה‬ ‫פירש מרן חתם סופר ז"ל כי דרשו חז"ל (תענית ט א)‬ ‫שהעכבר אוכל משכח‪ ,‬האוכל עכבר עצמו לא כל שכן‬ ‫עשר בשביל שתתעשר והוא שכר עולם הזה הנקרא‬ ‫מת כי הוא עבר ובטל‪ ,‬אך העושה לרצון ה' ולא למען‬ ‫(הוריות יג א)‪.‬‬ ‫שיתעשר הוא עושה לחי ולא למת וזה שכתוב ולא‬ ‫נתתי ממני למת בשביל שכר עולם הזה הנקרא‬ ‫בספר שמן ששון מרבינו בעל מגן אברהם ז"ל‬ ‫מת‪ ,‬כי אם עשיתי ככל אשר צויתני למען לעשות‬ ‫כתב בראש הספר שמעתי בשם רבי משה דרשן‬ ‫רצון ה'ולר ‪.‬‬ ‫מפוזנא דכתיב בוידוי מעשר‪ ,‬לא עברתי ממצותיך‬ ‫ולא שכחתי‪ ,‬דאיתא במדרש רבה (פרשת עקב) שאם‬ ‫עשיתי ככל אשר צויתני‪ ,‬השקיפה‬ ‫אין מפרישים מעשרות כראוי‪ ,‬העכברים אוכלין את‬ ‫ממעון קדשך וגו' (דברים כו‪ ,‬יד)‬ ‫התבואה (ועיין שם במתנות כהונה בשם הירושלמי פרק קמא‬ ‫כשם ששימחתי גם אחרים ולא החזקתי הכל לעצמי‪,‬‬ ‫דדמאי) ואיתא בהוריות (יג ב) האוכל ממה שהעכבר‬ ‫כן הקב״ה ישפיע לנו ממקום גנזיו בשמים‬ ‫אוכל משכח תלמודו‪ ,‬על כן אמר לא עברתי ממצותיך‪,‬‬ ‫נראה לי דהנה רש"י פירש עשיתי ככל אשר צויתני‬ ‫שנתתי מעשר כראוי ואין העכברים אוכלין‪ ,‬ולכך ולא‬ ‫‪ -‬שמחתי ושימחתי בי‪ ,‬דהיינו ששימחתי גם אחרים‬ ‫שכחתי‪ ,‬ע"כ דפח"חדלר  הלר )‪.‬‬ ‫ולא החזקתי הכל לעצמי‪ ,‬על כן אנו מבקשים רבונו‬ ‫של עולם עשה גם אתה [תעשה] כן ולא תחזיק‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת הוריות ‪ -‬דף יג א)‬ ‫העושר לעצמך כמאמר (חגי ב ח) לי הכסף ולי הזהב‬ ‫נאום ה' אלא השקיפה ממעון קדשך מן השמים‬ ‫מקום גנזי ברכה ועושר‪ ,‬וברך את עמך וגו' וק"ל‪.‬‬ ‫דלר‪   .‬וכ״כ לפרש בפנינים יקרים‪ ,‬והוסיף לפרש בזה מה שכתוב במדרש ושמחת בכל הטוב‪ ,‬אין טוב אלא תורה ‪ -‬ולפיכך משה רבינו ע״ה‬ ‫מזהיר את ישראל עשר תעשר‪ ,‬והיינו אם לא יעשר ישכח התורה‪ ,‬אבל כשיעשר יזכור וישמח בתורתו‪ .‬בילקוט האורים הביא ד״ז בשם‬ ‫שליחות אליהו‪ ,‬ובספר פניני קדם [להגרי״מ שטערן שליט״א] הביא דבר זה מר׳ ישראל דרשן [נלב״ע תצ״ג]‪.‬‬ ‫הלר‪ .‬במכתב הג״ר יעקב גארדאן בקונטרס אחרון (אחר מס׳ חגיגה) כתב לרבינו‪ ,‬וז״ל‪...:‬ובקושית התורה תמימה שם דהא זה ידעינן מהא‬ ‫דעשר תעשר וכו' וכתב כבודו דעשר תעשר משמיענו דמותר ליתן מעשר ולכוין בשביל שיתעשר משא"כ בשארי מצות דאל תהיו כעבדים‬ ‫המשמשים ע"מ לקבל פרס ע"ש‪... .‬ובעיקר קושית התו"ת לענ"ד קושי' מעיקרא ליתא די"ל דכוונת רנב"י שלא יופסד ממונו בשביל עון‬ ‫המעשרות דאם יעכבם לעצמו אז הקב"ה יענשוהו ויופסד לו כל תבואותיו ע"י אכילת העכברים כדאיתא במדרש פ' עקב בר"פ בן יאיר‬ ‫כנודע ע"ש‪ ,‬והיטב דבר בזה המג"א ז"ל והובא בס' תכלת מרדכי עה"ת להגאון מהרש"ם ז"ל לפרש הפסוק לא עברתי ממצותיך (לעכב‬ ‫לעצמו מעשרותיו) וממילא לא נענש ע"י שכחה ע"י אכילת העכברים (כבסוף הוריות) וזהו לא שכחתי וכו' וכיוצא בזה מדבר במניעת‬ ‫העונש שם בברכות ס"ג א' ר' יוחנן דאמר שם למה נסמכה פרשת סוטה לפ' תרו"מ לומר לך כל שיש לו תרו"מ ואינו נותנן לכהן סופו נצרך‬ ‫לכהן ע"י אשתו ע"ש חזינן שהכתוב מדבר בעונש ר"ל‪[ .‬ועיין שם עוד מה שביאר בזה המדה כנגד מדה]‪.‬‬ ‫ולר‪ .‬עיין מה שפירש רבינו בפסוק פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון ‪ -‬יש חי רצון ויש מת רצון‪ ,‬הבאנו דבריו בפנינים נבחרים ‪ -‬ברכת‬ ‫המזון וכן בספרנו פניני ילקוט הגרשוני ‪ -‬הגדה של פסח שי״ל שנת תש״פ‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫גנרת‬ ‫שאמר ונתתי גשמיכם וק"ל‪.‬‬ ‫השקיפה ממעון קדשך מן‬ ‫השמים וגו' (דברים כו‪ ,‬טו)‬ ‫היום הזה ה' אלהיך מצוך (דברים כו‪ ,‬טז)‬ ‫התשובה והשק יפה ושוה יותר מכל חיי העולם הבא‬ ‫שאפילו בשנת השמטה יביאו בכורים‬ ‫אמרו חז"ל כל השקפה לרעה חוץ מזו שיש בה מתנת‬ ‫היום הזה ה' אלהיך מצוך [וברש״י‪ ]:‬בכל יום יהיו‬ ‫ענייםזלר  (עיין בזה לעיל ריש פרשת תרומה) והשל"ה‬ ‫בעיניך חדשים‪ ,‬כאלו בו ביום נצטוית עליהם‪ .‬ושמרת‬ ‫ז"לחלר  נתן רמז במלת השקיפה נוטריקון הש״ק יפ״ה‪,‬‬ ‫ועשית אותם ‪ -‬בת קול מברכתו הבאת בכורים היום‪,‬‬ ‫[פירוש] כי על ידי תשובה וסיגופים יכולים להפך‬ ‫תשנה לשנה הבאה‪.‬‬ ‫הכל לטובה‪ ,‬ובספר אחד פירש בזה יתר הפסוק על‬ ‫עיין בילקוט הגרשוני (נחמיה י‪,‬ל)‪ ,‬וז״ל‪:‬‬ ‫פי מאמר חז"ל (אבות ד יז) יפה שעה אחת בתשובה‬ ‫ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא‪,‬‬ ‫ובכורי כל פרי עץ שנה בשנה לבית ה' (נחמיה י‪ ,‬לו)‬ ‫וזה שאמר השק הוא יפה יותר ממעון קדשך מן‬ ‫מה שכתוב שנה בשנה‪ ,‬רצה לומר בכל השנים‪ ,‬היינו‬ ‫השמים ודו"ק‪.‬‬ ‫שאפילו בשנת השמטה יביאו בכורים‪ ,‬לאפוקי מדעת‬ ‫עשינו מה שגזרת עלינו ליתן מה שנדרנו ‪ -‬עשה‬ ‫הסוברים דשנת השמטה אין בה הבאת בכורים לפי‬ ‫אתה מה שעליך לעשות להביא גשמי ברכה‬ ‫שאינה שלו אלא מופקרת לכל‪ ,‬עיין מנחת חינוך‬ ‫השקיפה [ממעון קדשך מן השמים] וגו' פירש‬ ‫(מצוה צ"א) דלא קיימא לן כדיעה זו‪ ,‬אלא כרש"י‬ ‫רש"י ‪ -‬עשינו מה שגזרת עלינו‪ ,‬עשה אתה מה‬ ‫פרשת משפטים דאף בשביעית חייבת בבכורים‪.‬‬ ‫שעליך לעשות‪ ,‬שאמרת אם בחקתי תלכו ונתתי‬ ‫ואולי לדעת הנ"ל גם כן‪ ,‬אף דשמטה פטורה מבכורים‪,‬‬ ‫גשמיכם בעתם‪.‬‬ ‫מכל מקום אם רצה להביא מביא‪ ,‬ואתי שפיר דקבלו‬ ‫בספר בנין אריאל מדקדק למה הביא רש"י דוקא‬ ‫עליהם להביא בכורים בכל שנה ודו"ק‪.‬‬ ‫הברכה של ונתתי גשמיכם הלא יש שם עוד הרבה‬ ‫ברכות אחרות‪.‬‬ ‫ונתנך ה' לראש ולא לזנב וכו׳ כי‬ ‫ונלע"ד דהנה איתא במסורה ב' ויכלא‪( ,‬בראשית ח ב)‬ ‫תשמע אל מצות ה׳ (דברים כח‪ ,‬יג)‬ ‫ויכלא הגשם‪( ,‬שמות לו ו) ויכלא העם מהביא‪ ,‬ופירש‬ ‫כאשר יתן ה׳ אותנו לראש‪ ,‬נוכל לעבוד‬ ‫בדברי יוסף על פי מה דאמרו חז"ל (תענית ח ב) בעון‬ ‫ה' בלבב שלם מבלי פניות‬ ‫שפוסקים צדקה ואין נותנין נעצרים הגשמיםטלר ‪,‬‬ ‫ונתנך ה' לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה‬ ‫וזה שכתוב ויכלא הגשם על ידי ויכלא העם מהביא‬ ‫למטה‪ ,‬כי תשמע אל מצוות ה' אלקיך אשר אני‬ ‫מה שפסקו‪.‬‬ ‫מצווך היום‪.‬‬ ‫והנה כאן שאמר עשיתי ככל אשר צויתני שקיימתי‬ ‫ובכתב יד הה"ג מו"ה פייש פישמאן ז"ל [המגיד]‬ ‫מצות מתנת עניים‪ ,‬אם כן סר הסיבה דעצירת גשמים‬ ‫מפרשבורג כתב כי האיש אשר מלא יגונות ודאגות‬ ‫‪ -‬לכן מבקשים שפיר שיעשה הקדוש ברוך הוא מה‬ ‫זלר‪ .‬ז"ל המדרש שמות רבה (פרשה מא) א"ר אלכסנדרי גדול כחן של מוציאי מעשרות שהן הופכין את הקללה לברכה‪ ,‬אתה מוצא כל‬ ‫מקום שכתוב בתורה השקיפה לשון צער הוא כמד"א (שמות יד) וישקף ה' אל מחנה מצרים‪ ,‬וכן בסדום שנאמר (בראשית יט) וישקף ה'‬ ‫על פני סדום חוץ מזו‪ ,‬אמר רבי אלכסנדרי גדול כחן של מוציאי מעשרות שהם הופכים דבר ארורה לברכה שנאמר השקיפה ממעון קדשך‬ ‫מן השמים וברך את עמך‪ .‬וכן הביא מדרש זה ברש"י בראשית פרק יח פסוק טז כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך‬ ‫(דברים כו טו)‪ ,‬שגדול כח מתנות עניים שהופך מדת רוגז לרחמים‪.‬‬ ‫חלר‪ .‬מצאתיו בספר שפתי כהן (ש״ך) על התורה להג״ר רבי מרדכי הכהן מארם צובה זצ״ל‪ ,‬י״ל ונציה שס״ה ‪ -‬בחלק הגמטריאות (וכידוע‬ ‫התייחס ע״י המחבר לכת״י רבי שמשון מבעלי התוספות)‪.‬‬ ‫טלר‪ .‬ואמר ר' יוחנן‪ :‬אין הגשמים נעצרים אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנים וכו׳‬ ‫דנרת‬ ‫אבת יכ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫שפתרונו טיפה כמו שכתבו המפרשים בפסוק‬ ‫הומיות בלבבו אי אפשר לכוון בכוונתו בעת אשר‬ ‫(ישעיה מ טו) הן גוים כמר מדלי וגו’ ועל ידי שיזכור זאת‬ ‫יעסוק במצוה בעבודת ה' ובתפלה רק לעשות רצון‬ ‫ינצל מן הגאוה ויהיה שפל רוח ולא יהיה להיצר הרע‬ ‫השי"ת בלי שיתערב מחשבה זרה שיסיר ה' יגונו‬ ‫שליטה עליו‪ ,‬כי כל עיקר כוחו של היצר הרע הוא‬ ‫ודאגות לבבו עקב עבודתו‪ ,‬אכן אם האדם ברוך בכל‬ ‫רק על ידי גאוה כמו שנאמר (דברים ח יד) ורם לבבך‬ ‫אשר לו מבלי דאגה ויגון על שום ענין‪ ,‬אזי זאת היא‬ ‫ושכחת וגו’‪.‬‬ ‫הכותרת לכל ברכותיו‪ ,‬כי יוכל לעבוד ה' בלבב שלם‬ ‫הב’‪ .‬שיזכור דהנשמה הקדושה הוא חלק אלוה ממעל‬ ‫רק למען כבוד שמו יתעלה‪ ,‬מבלי פניות ימין ושמאל‬ ‫ואיך ילכלך ויטנף אותה בתאוות עולם הזה וחמודיו‪,‬‬ ‫אל קבלת מתן שכר בהסרת המעיק לו‪ ,‬ולבו רק‬ ‫והוא נרמז במלת לי‪ ,‬שאומר הקב”ה אל האדם נפשך‬ ‫למעלה בשעת עבודתו‪.‬‬ ‫ורוחך ונשמתך לי הוא כמו שנאמר (בראשית ב ז) ויפח‬ ‫וזה שכתוב ונתנך ה' לראש וכו' ועל ידי זה והיית רק‬ ‫באפיו נשמת חיים‪ ,‬והוא חלק אלוה ממעל‪.‬‬ ‫למעלה‪ ,‬להפיק רצון ה'‪ ,‬ולא תהיה למטה‪ ,‬לבקש‬ ‫והג׳‪ .‬שיזכור יום המיתה יום מר כלענה והוא נרמז‬ ‫הצלה והגנה מיגון בעת ‪ -‬כי תשמע אל מצוות‬ ‫במלת מר השני‪ ,‬ואם יזכור האדם שלשה דברים‬ ‫ה' אלקיך‪.‬‬ ‫הללו יוכל לנצח את היצר הרע ויהיה לו שלום עמו‪.‬‬ ‫[ועל דרך זה שמעתי בשם מרן חת"ם סופר ז"ל‬ ‫אין חפץ לה’ כי אם בעבודה מתוך שמחה‬ ‫בפסוק עשר תעשר וגו' למען תלמד ליראה וגו'‬ ‫דכשהוא עני אזי אי אפשר שלא יהיה לו איזה פניה‬ ‫והנה בודאי כל אחד מהדברים הללו טוב להציל את‬ ‫ומחשבה זרה בלימודו שיתנו לו מתנות ויחזיקו אותו‬ ‫האדם מרדת שחת‪ ,‬אמנם הקב”ה חושק שיציל‬ ‫בעבור עסקו בתורה‪ ,‬אמנם אם הוא עשיר אזי אינו‬ ‫האדם את נפשו על ידי שיזכור שהיא חלק אלוה‬ ‫לומד רק לשמה בשביל ליראה את ה' וזה שכתוב‬ ‫ממעל‪ ,‬כי על ידי זכרון בואו מטפה סרוחה ויום מותו‬ ‫עשר בשביל שתתעשר‪ ,‬למען תלמד ליראה ודו"ק]‪.‬‬ ‫בא לידי עצבות ומרה שחורה ואין חפץ לה’ כי אם‬ ‫בעבודה מתוך שמחה כידוע‪.‬‬ ‫וזה שכתוב הנה לשלום‪ ,‬פירוש להגיע לזה שיהיה לי‬ ‫תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך‬ ‫בשמחה ובטוב לבב (דברים כח‪ ,‬מז)‬ ‫שלום עם היצר הרע יש שלשה דברים והיינו “מר”‬ ‫“לי” “מר” כנ”ל‪ ,‬אמנם אתה ה’ חשקת‪ ,‬שאציל נפשי‬ ‫בשלשה דברים יכולים לנצח את היצר הרע‬ ‫משחת ‪ְּ -‬בְ ִלִ י‪ ,‬היינו בזכרון מקור מחצבת נשמתי‬ ‫הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי‬ ‫חלק אלוה ממעל הנרמז במלת לי ולא בזכרון מר‬ ‫(ישעיה לח‪ ,‬יז )‬ ‫מר ודו”ק‪( .‬כן ראיתי בספר א’ וכמדומה לי שהוא מהגאון בעל‬ ‫הפלא”ה זי”ע)‬ ‫ידוע שכל עוד שלא ינצח האדם את אויביו‪ ,‬אך לשוא‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬ישעיה לח‪ ,‬יז )‬ ‫יקוה לשלום‪ ,‬ורק כאשר נצחו והפילו ארצה אז יוכל‬ ‫לקוות לשלום‪ ,‬וכאשר הוא במלחמה חיצונית כן הוא‬ ‫גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב‬ ‫גם במלחמה הפנימית מלחמת היצר‪ ,‬רק כאשר ינצחו‬ ‫בספר התורה הזאת וגו' (דברים כח‪ ,‬סא)‬ ‫האדם אז יכרות עמו היצר הרע ברית שלום‪.‬‬ ‫מה שהקב״ה נפרע מאתנו ע״י מיתת צדיקים‬ ‫והנה בשלשה דברים יכולים לנצח את היצר הרע והם‬ ‫‪ -‬זה היפך ממה שכתב במשנה תורה‬ ‫נכללים במלות “מר” “לי” “מר”‪.‬‬ ‫ודרשו חז"ל זו מיתת צדיקיםמר ‪ ,‬ושמעתי בשם ספר‬ ‫הא׳‪ .‬דע מאין באת מטפה סרוחה הנרמז במלת מר‬ ‫מר‪   .‬מפורסם בקרב הלומדים בשם הגאון ר׳ ישעי׳ פיק זצ״ל אשר ״מכה אשר לא כתובה בתורה״ היא מכה אשר לא כתובה בתורה‪ ,‬כי‬ ‫לדרשה זו אין לה מקור‪ .‬בפרדס יוסף החדש (מנדלבוים) כתב שבשו״ת תפארת צבי יו״ד סוף סי׳ לח כתב להגר״י פיק והערה מקורו בזוהר‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫הנרת‬ ‫אשה לה' תמור הקרבנות‪.‬‬ ‫אחדאמר  על פי הגמרא (גיטין דף נ א) דבר תורה בעל חוב‬ ‫והנה איתא בגמרא (נדרים ח א) אמר רב גידל אמר‬ ‫בזבורית שנאמר בחוץ תעמוד והאיש וגו' מה דרכו‬ ‫רב‪ ,‬האומר אשכים ואשנה פרק זה‪ ,‬אשנה מסכת‬ ‫של איש להוציא פחות שבכליםבמר ‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫זו‪ ,‬נדר גדול נדר לאלקי ישראל‪ ,‬ופריך הש"ס והלא‬ ‫נמצא דלפי מה שכתוב בספר התורה הזאת דהיינו‬ ‫מושבע ועומד מהר סיני ואין שבועה חלה על שבועה‪,‬‬ ‫ספר דברים‪ ,‬בעל חוב דינו בזבורית‪ ,‬אם כן מה‬ ‫ומתרץ כיון דאי בעי פטר נפשיה בקריאת שמע‬ ‫שהקדוש ברוך הוא גובה חובו מן העידית דהיינו על‬ ‫שחרית וערבית‪[ ,‬וברש"י‪ :‬דאמר רשב"י (מנחות צט ב)‬ ‫ידי מיתת צדיקים הוא להיפך ממה שכתוב בספר‬ ‫כל הקורא קריאת שמע שחרית וערבית קיים מצות‬ ‫התורה הזאת‪ ,‬וזה שאמרו גם כל חלי וכל מכה אשר‬ ‫לא ימוש ספר התורה הזה מפיךדמר ] משום הכי חייל‬ ‫לא כתובה בספר התורה הזאת ‪ -‬זו מיתת צדיקים‬ ‫שבועה עליו‪ ,‬והקשה הר"ן הרי ודאי חייב כל אדם‬ ‫ודו"ק (ויש בזה עוד פירושים שונים ולא אוכל לפורטם כי‬ ‫ללמוד תורה יום ולילה כפי כוחו דאמרינן בקידושין‬ ‫רבים הם)גמר ‪.‬‬ ‫(ל א) תנו רבנן‪ ,‬ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדין‬ ‫בפיך שאם ישאלך אדם אל תגמגם ותאמר לו וכו'‪,‬‬ ‫ותירץ‪ ,‬כיון דזה אינו מפורש בתורה להדיא ועל ידי כן‬ ‫מיעוט עסקנו בתורה גורם מיתת הצדיקים‬ ‫פוטרין עצמן בקריאת שמע שחרית וערבית‪ ,‬זו גורם‬ ‫מיתת צדיקים‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתובה בספר התורה‬ ‫הזאת‪ ,‬ואיתא במדרש זו מיתת צדיקים‪ .‬וצריך להבין‬ ‫(קונטרס אבל כבד‪ ,‬הספד על הגאון בעל מחנה חיים ז"ל)‬ ‫איך נרמז זה בפסוק הלז‪ ,‬ואמרתי דהנה שנוי ומשולש‬ ‫במדרשים מקומות אין מספר‪ ,‬שבזמן שאין בית‬ ‫והיו חייך תלאים לך מנגד (דברים כח‪ ,‬סו)‬ ‫המקדש קיים ואי אפשר להקריב קרבנות לכפר‬ ‫על נפשותינו‪ ,‬הקב"ה נוטל ממנו צדיק אחד ומכפר‪,‬‬ ‫כמו שאנו ודאים בחיי העולם הזה כך‬ ‫ראוי להיות באמונת חיי העולמים‬ ‫ואמנם יש לנו עוד תקנה אחרת במקום אשר תשחט‬ ‫החטאת‪ ,‬והוא עסק התורה‪ ,‬כמאמר חז"ל (מנחות קי א)‬ ‫התולה תפליו יתלו לו חייו‪ ,‬דורשי חמורות אמרו‬ ‫בפסוק וזאת התורה לעולה למנחה ולחטאת וגו' כל‬ ‫(דברים כח סו) והיו חייך תלאים לך מנגד זה התולה‬ ‫העוסק בתורת חטאת [כאילו הקריב חטאת] ומעתה‬ ‫תפליו (ברכות כד‪ ,‬א)‬ ‫מה גרם מיתת צדיקים‪ ,‬הלא מיעוט עסקינו בתורה‪,‬‬ ‫מה נעמו בזה דברי ספר הבונההמר  לכאן שכתב וז"ל‬ ‫כי על ידי כן צריכים הצדיקים לעלות לריח נחוח‬ ‫הק׳ פרשת שמות י ע״ב‪.‬‬ ‫אמר‪ .‬בפרדס יוסף החדש (מנדלבוים) איתא דהביאו דבר זה בשם הנודע ביהודה‪.‬‬ ‫במר‪ .‬דבר תורה בעל חוב בזיבורית שנאמר {דברים כד‪-‬יא} בחוץ תעמוד והאיש וגו' מה דרכו של איש להוציא פחות שבכלים‪ ,‬ומה טעם‬ ‫אמרו בע''ח בבינונית כדי שלא תנעול דלת בפני לוין‪.‬‬ ‫גמר‪   .‬הערת ידידנו הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א‪ :‬אמירה נעימה בדרך צחות מטו משמי׳ דמרן הגה"ק מסאטמאר זצוק"ל‪ .‬בעת ביקור‬ ‫בשנת תרצ"ב בירושלים עיה"ק התפלל פעם באחת הבתי מדרשות שבעיר‪ ,‬ואחר שגמר ש"ץ את חזרת השמונה עשרה‪ ,‬שמעו קול דפיקה‬ ‫על השלחן‪ ,‬ושאל רבינו על זה‪ ,‬ואמרו לו שכן המנהג פה‪ ,‬להודיע בזה להש"ץ שלא יאמר תחנון ויאמר קדיש‪ ,‬היות שהיום הוא יומא‬ ‫דהילולא של אחד מן הצדיקים‪ ,‬ואמר רבינו לפרש כוונת המדרש 'מכה אשר לא כתובה בתורה זו מיתת צדיקים׳‪ ,‬דאם מכה [דופק] על‬ ‫השולחן כשיש ברית מילה או חתן בשבעת ימי המשתה‪ ,‬שאז עפ"י הלכה אין אומרים תחנון אז הוא מכה הכתובה בתורה [והיינו הדופק‬ ‫ומכה על השולחן עושה כדין הנפסק בשו"ע] משא"כ כעת הוא מכה שלא כתובה בתורה‪ ,‬כי על פי הלכה לא מצינו היתר שלא לומר תחנון‬ ‫בהילולא דצדיקיא‪[ ,‬וכידוע דעתו שרק ביומא דהילולא שעושים סיום הש"ס אין אומרים תחנון]‪.‬‬ ‫דמר‪ .‬ז״ל רש״י שם‪ :‬דא"ר שמעון בן יוחי במסכת מנחות (דף צט‪ ):‬כל הקורא קרית שמע שחרית וערבית הרי זה קיים מצות לא ימוש‬ ‫וכיון דאי בעי פטר נפשיה מושננתם בקריאת שמע דיוצא בה ידי חובתו מאותה שבועה דהר סיני משום הכי כי אמר אשנה פרק זה דלא‬ ‫הוי מושבע בהכי דכבר פטר נפשיה ואהכי חל עליה שבועה‪.‬‬ ‫המר‪   .‬פירוש שנדפס בהעין יעקב‪.‬‬ ‫ונרת‬ ‫ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת ברכות ‪ -‬דף כד א)‬ ‫פרט ופרטזמר ‪.‬‬ ‫הזהב‪ :‬התפילין רמז על עיקר האמונה שכתוב בהן‬ ‫מציאותו יתברך ויחודו ויכולתו‪ ,‬ובזה צריך שיהיה‬ ‫האדם נכון וקיים ישר ונאמן ולא מסופק כלל ותלוי‬ ‫ושמרתם את דברי הברית הזאת‬ ‫ועומד במחשבתו‪ ,‬ולזה רמז באמרם שאין לתלות‬ ‫ועשיתם אתם למען תשכילו את‬ ‫התפילין כמו שאנו ודאים בחיי העולם הזה כך ראוי‬ ‫כל אשר תעשון (דברים כט‪ ,‬ח)‬ ‫להיות באמונת חיי העולמים ומזה הוכיח אליהו ז"ל‬ ‫הלימוד והמעשה מביאין את האדם לידי השכלה‬ ‫תוכחת מגולה לבני דורו (מלכים א׳ יח כא) עד מתי אתם‬ ‫פוסחים על שתי הסעיפים וגו' עכ"ל‪.‬‬ ‫הכוונה כמו שכתב רש"י ז"ל בכמה מקומות ‪-‬‬ ‫ושמרתם זו משנה ועשיתם כמשמעו‪ ,‬דהלימוד‬ ‫וכדברים האלה ראיתי בספר אחד על הפיוט "הודאי‬ ‫והמעשה מביאין את האדם לידי השכלה‪ ,‬שישכיל‬ ‫שמו כן תהלתו"ומר  כלומר כשם ששמו ית' הוא ודאי‬ ‫ויבין בעזר ה' טעמי המצות וסודותם‪ .‬וזה שכתוב‬ ‫כן צריך להיות תהלתו שאנו מהללים לפניו ית' בדרך‬ ‫ושמרתם וגו' ועשיתם אותם למען "תשכילו" ותבינו‬ ‫ודאי‪ ,‬ולא שנהיה מסופק ותלוי ועומד במחשבתנו‬ ‫את כל אשר תעשון כן נ"ל‪.‬‬ ‫ח"ו באמונת מציאותו יכלתו והשגחתו על כל‬ ‫ומר‪ .‬הבאנו פירוש זה בפניני המועדים‪-‬ימים נוראים‪ ,‬עיין שם עוד‪.‬‬ ‫זמר‪ .‬בספר עבודת ישראל [קאזניץ] אבות (פרק א' משנה ט"ז) עשה לך רב וכו'‪ ,‬וז"ל עשה לך רב‪ ,‬רצה לומר כשלומד או מתפלל תעשה‬ ‫לך רב‪ ,‬הוא הבורא יתברך‪ ,‬שתצייר במחשבתך שהבורא יתברך הוא לנגדך ומלמדך להועיל‪ ,‬והסתלק מן הספק‪ ,‬רצה לומר שלא יהיה לך‬ ‫זאת לספק אצלך‪ ,‬כי הוא לעילא מכל עלמין ותחות כל עלמין ובגו כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה כלל‪ ,‬כי זה הוא עיקר עבודת הבורא‬ ‫יתברך לצייר תמיד באמת ובתמים מציאת הבורא יתברך בלי שום ספק כלל וכמו שהוא עומד בפני חבירו‪ ,‬כיודאי כן הוא‪ ,‬וזהו הודאי שמו‬ ‫כן תהלתו (פיוט לימים נוראים וכל מאמינים) רצה לומר שעיקר העבודה והתפלה תלוי בודאי שמו‪ ,‬שיצייר תמיד בודאי שהשם יתברך‬ ‫לנגד עיניו ורואה במעשיו‪ ,‬וכפי גודל האמונה בזאת כן תהלתו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הסכם‬ ‫כתב‬ ‫עורך אחראי‬ ‫מו״ה חיים יוסף‬ ‫בערנאטה‬ ‫אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים‬ ‫ביקורת וייעוץ‬ ‫הרב אליעזר‬ ‫מצד א‪ -‬מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫אבראהאמאוויטש‬ ‫ומצד ב‪ -‬ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ‪ ,‬כ״ש מפארים‬ ‫ביקורת‬ ‫הרב יהושע דעססער‬ ‫הי״ו‬ ‫מוה״ר‬ ‫הרב בן ציון בערגמאן‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות‬ ‫הרב בערל גרינוואלד‬ ‫שנטל על עצמו הנצחת מדור‪:‬‬ ‫נ‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫■פניני נ״ך‬ ‫■פניני השערים (מהקדמות ספרי רבינו) מכר ‪$1,800.00‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪$2600.00‬‬ ‫■מתוק לנפש (ה׳ דרשות נפלאות באידיש)‬ ‫‪$3600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫■פניני התורה (כל חומש)‬ ‫‪$2,600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫■פניני הדרוש‬ ‫‪$3600.00‬‬ ‫ר‬ ‫‪ 1‬נמכ‬ ‫■פניני המועדים (כל מועד)‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫■תולדות הגרשוני‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫■פניני תהלים‬ ‫‪$5,400.00‬‬ ‫■אוצרות הפנינים ‪ -‬מפתחות לג׳ כרכים‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫■פניני משלי‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫ז״ל‬ ‫לע״נ‬ ‫נפ׳‬ ‫או לזכות‬ ‫שנת‬ ‫לחודש‬ ‫וע״ז באעה״ח יום‬ ‫מצד ב׳‬ ‫מצד א׳‬ ‫יה”ר‬שזכות‬הפצת‬תורתו‬של‬הגאון‬המחבר‬זצוק”ל‬תעמוד‬לו ולכל הנלוים אליו‪‬,‬להגדיל‬תורה‬ולהאדירה‬‬‬ ‫מתוך‬נחת‬והרחבת‬הדעת‪ ,‬ולהתברך בברכה המשולשת התורה‪-‬אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד‪ ,‬אכיה״ר‪‬.‬‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הסכם‬ ‫כתב‬ ‫עורך אחראי‬ ‫מו״ה חיים יוסף‬ ‫בערנאטה‬ ‫אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים‬ ‫ביקורת וייעוץ‬ ‫הרב אליעזר‬ ‫מצד א‪ -‬מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫אבראהאמאוויטש‬ ‫ומצד ב‪ -‬ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ‪ ,‬כ״ש מפארים‬ ‫ביקורת‬ ‫הרב יהושע דעססער‬ ‫הי״ו‬ ‫מוה״ר‬ ‫הרב בן ציון בערגמאן‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות‬ ‫הרב בערל גרינוואלד‬ ‫עוד זכויות הנצחה‪:‬‬ ‫■עמוד שלם (בג׳ כרכים) ‪$2,400‬‬ ‫■עמוד שלם (בב׳ כרכים) ‪$1,800‬‬ ‫■עמוד שלם (בכרך א׳) ‪$1,000‬‬ ‫‪$750‬‬ ‫■חצי עמוד‬ ‫‪$500‬‬ ‫■שליש עמוד‬ ‫‪$360‬‬ ‫■רבע עמוד‬ ‫‪$180.00‬‬ ‫■מעות קדימה‬ ‫■‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫ז״ל‬ ‫לע״נ‬ ‫נפ׳‬ ‫או לזכות‬ ‫שנת‬ ‫לחודש‬ ‫וע״ז באעה״ח יום‬ ‫מצד ב׳‬ ‫מצד א׳‬ ‫יה”ר‬שזכות‬הפצת‬תורתו‬של‬הגאון‬המחבר‬זצוק”ל‬תעמוד‬לו ולכל הנלוים אליו‪‬,‬להגדיל‬תורה‬ולהאדירה‬‬‬ ‫מתוך‬נחת‬והרחבת‬הדעת‪ ,‬ולהתברך בברכה המשולשת התורה‪-‬אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד‪ ,‬אכיה״ר‪‬.‬‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫בפי ישרים תתרומם‪...‬ובקרב קדושים תתהלל‬ ‫הגאון רבי אריה ליבוש הורוויץ זצ"ל מסטאניסלאוו‪ ,‬בעל הרי בשמים‪:‬‬ ‫״ילקוט הגרשוני המכלכל בתוכו ילקוט אבנים יקרות ספיר גזרתם‪ ..‬והיא תועלת רב ללמד לבני יהודה לחנכם‬ ‫בדרכי הפלפול והסברא ללמד ידיהם לקרב לערוך מלחמתה של תורה‪ ,‬ישוטטו רבים ותרבה הדעת‬ ‫הרה"ק רבי יהושע מדזיקוב זצ"ל‪ ,‬בעל עטרת ישועה‪:‬‬ ‫״לא צריך כבודו לשום הסכמה‪,‬‬ ‫כי כל החלקים ילקוט הגרשוני אשר נדפסו זה כביר מצאו חן בעיני על רואיהם‪.‬״‬ ‫הגאון רבי יצחק שמעלקיש זצ"ל‪ ,‬בעל בית יצחק מלבוב‪:‬‬ ‫״…והוא רב התועלת לומדי תורה ושוחרי תושיה‬ ‫כי הוא יעירם דברים חדשים יוצאים מפי גאוני קדמאי ובתראי‪.‬״‬ ‫הגאון רבי יצחק ליב סופר מדראהביטש זצ"ל‪ ,‬בעל סופר מהיר‪:‬‬ ‫״כבר העידו עליו גדולי זמננו ויהללוהו‪ ,‬והספר יעיד על עצמו‪ ,‬וההוגים בו ימצאו‬ ‫דברים יקרים אשר יתענגו נפשם‪.‬״‬ ‫הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שוואדראן זצ"ל‪ ,‬המהרש"ם מברעזאן‪:‬‬ ‫״פנינים יקרים אשר יסודתם בהררי קודש ככוכבים מזהירים לשמחת לב אוהבי תושיה‪ ,‬וגם הוסיף מנוף‬ ‫בחידושיו ‪ ..‬אומר הבא מן החדש ציצים ופרחים בהלכה ובאגדה…״‬ ‫הגאון רבי שרגא צבי טענענבוים זצ״ל‪ ,‬בעל נטע שורק מטשאטה‪:‬‬ ‫״עושה ציצים ופרחים לתורה הק’ בשמעתא ובאגדה על פי דרכי התורה והיראה‪ ,‬היגעים והעמלים בתורת ה’‬ ‫ומלאו ידם לצלול במים אדירים ים התלמוד בחריפות ובקיאות‪ ,‬עץ חיים היא וגו’‪.‬״‬ ‫הגאון רבי אברהם בנימין קלוגער מבראד זצ"ל‪ ,‬בעל שערי בנימין‪:‬‬ ‫״בילקוטו כל דבר טוב ומועיל‪ ..‬מלא ברכת ה’‪..‬הילקוט הזה כולו אומר כבוד למחברו‪ ,‬והוא לתועלת גדול לכל‬ ‫תופשי משוט בים התלמוד‪.‬״‬ ‫הגאון רבי אליעזר זוסמאן סופר מפאקש זצ"ל‪ ,‬בעל ילקוט אליעזר‪:‬‬ ‫״רבות שבעה נפשי עונג בכל דף ודף‪ ,‬כי מצאתי אשר חשף בזרוע בקיאותו פניני מרגליות מראשונים ואחרונים‪,‬‬ ‫מפענח נעלמים אשר צפונים וטמונים בחדרי משכיות ספריהם ובחריצות שכל עשה מעדנים‪ ..‬וצפיתי כמוני‬ ‫כל שוחרי תורה ישבחוהו בכפילא ויבהילו להביא ספרו הנחמד לביתם‪.‬״‬ ‫הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד זצ"ל‪ ,‬בעל קרן לדוד מסאטמאר‪:‬‬ ‫״פקיע שמיה בחבוריו אשר נתקבלו בשערים המצוינים בהלכה‪ ..‬אין ספק אשר חיבורו אשר טרח ויגע לערוך בו‬ ‫שלחן בכל מיני מטעמים כפרים עם נרדים חדשים גם ישנים יתקבל ברצון ובחיבה יתירה לפני הוגי תורה״‬ ‫הגאון רבי משה הרש פוקס זצ"ל‪ ,‬בעל יד רמ"ה מגראסווארדיין‪:‬‬ ‫״כבר יצא טבעו בעולם על ידי חיבוריו‪ ..‬ונתקבלו בעין יפה וישבחוהו בקהל חכמים ונבונים‪ ..‬הלא כל חיך אשר‬ ‫טעם טעם אורה ומתיקותה יבין מעצמו תועלת ותפארת חבורו הטהור‪..‬״‬ ‫להערות והגהות‪ ,‬ולכל עניני הספר‪ ,‬נא להתקשר‪347.224.1477 | P ninei Yalkut H agershuni @ gmail . com :‬‬