פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — כי תבוא (2026-08-24)

בעזהשי״ת
פניני התורה
ספר
ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא
של הגאון הגדול המפורסם
זצוק״ל רבי גרשון שטערן
אבד״ק מ׳ לודאש
תלמידם של בעל מהר״ם שיק ,חתן סופר ,וקול ארי׳ זי״ע
וחתן בעל בית שערים זי״ע
בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד
נלקטו ,נערכו ,ונסדרו בס״ד ע״י
חיים יוסף בערנאטה
ברוקלין נ.י.
שנת תשפ״ו לפ״ק
פרשת כי תבא
שלשה ספרים נפתחים...
לכל שוחרי תורה וחובבי
תורת מרן המחבר זצ"ú
הננו מודיעים
מתוך חדוה כי
תלי"ת העבודה
מתקדמת בעריכת
הסדרה הנפלאה
של שלשת ספרי
פניני
יúúקוט
קוט
הגרשוני
ומצפים
להוציאם לאור
ממש בקרב הימים
בעזהשי״ת
המעוניין להנציח את זכר יקיריו
או לתרום לזכות לברכה וישועה יפנה אל המו״ל
PnineiYalkutHagershuni@gmail.com 347.224.1477
נרת אבת יכ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
פרשת כי תבא
מעתה יפה קבלו עליהם להביא מרצונם הטוב בכורי ולקחת מראשית[ כל פרי האדמה
(תנ״ך -נחמיה -י ,לו כל פרי עץחכר . אשר תביא מארצך (דברים כו ,ב)
אי מחוייבים להביא ביכורים על שאר
) פירות שאינם משבעת המינים
ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ שנה
בשנה לבית ה' (נחמיה י ,לו)
פירש רש"י בכורי של כל פרי האילן הם מדברי
ארמי אובד אבי וירד מצרימה (דברים כו ,ה) חכמים ,וכן פירש המצודת דוד כל פרי כל עץ ,להביא
יעקב הורד מצרים לפרעה ,שאין גזירותיו מכל פרי העץ עם שהתורה לא חייבה אלא משבעת
קשים כשל לבן אשר ביקש לעקור את הכל המינין (ומה שנדפס מחמשה הוא טעות הדפוס).
בחידושי חת"ם סופר לגיטין (יז א) פירש על פי וכבר תמה על זה הגאון מלבי"ם ז"ל ,דהא מבואר
הגמרא שם על הפסוק (איוב כח כג) אלהים הבין דרכה בירושלמי (פרק א׳ דבכורים הלכה ג׳) הפריש בכורים חוץ
והוא ידע את מקומה -יודע הקדוש ב"ה בישראל
משבעה מינים לא קדשו וכן פסק הרמב"ם (פרק ב׳
שאין יכולים לקבל גזירת אדומיים ,עמד והגלה
מהלכות בכורים הלכה ב׳) ואם הביא חוץ משבעת המינין
אותם לבבל ,עיין שם.
לא נתקדשו ,אם כן שמע מינה דגם מדרבנן אין חיוב
והנה יעקב אבינו היה יכול להתעכב בבית לבן רד"ו להביא חוץ משבעת המינים ,ועל כן פירש הוא ז"ל
שנים והיה מתקיים שם (בראשית טו יג) בארץ לא מפני שמן התורה אין שיעור לבכורים ,קבלו עליהם
להם ,ולא היה צריך לירד למצרים .אלא גלוי לפניו להביא לבית ה' מתנה ראויה אחד מששים כתקנת
ית' שלבן בקש לעקור את הכל על כן הגלום למצרים חכמיםזכר ,עיין שם.
שאין גזירת פרעה קשה כל כך ,והיינו ארמי אובד אבי
והנה ,ודאי מה שהקשה על רש"י קושיא עצומה היא,
לעקור הכל ,על כן וירד מצרימה ,ודפח"ח.
אולם בפירוש הפסוק אין אנו צריכים לדבריו כי לפי
פירושו העיקר חסר מן הספר ולא נזכר בפסוק כלל
אמאי לא חש אברהם שמא ימות אליעזר
ועי״כ יאסר יצחק בכל הנשים שבעולם מה שקבלו עליהם.
[ובפרשת חיי שרה בפסוק (בראשית כד מב) ואבא היום אלא יש לומר בפשוט לפי מה שכתב הר"ן (בחידושיו
אל העין כתב רבינו]: לחולין [קכ ב] ד"ה ומינה) שאין חיוב בכורים רק בז'
פירש רש״י היום יצאתי והיום באתי ,מכאן שקפצה מינים ,מכל מקום אם רצה להביא משאר מינים
לו הארץ ,אמר ר׳ אחא יפה שיחתן של עבדי אבות מביא ,ודייק לה ממתניתין דבכורים (פרק ג משנה ט)
מתורתן של בנים ,עיין שם. ואף שבתוספות ר׳ עקיבא איגר שם הניחו בצריך
וצריך להבין איזה המשך וקישור יש לשני דברים עיון ,כבר יישב דבריו בספר תפארת ירושלים שם,
זכר .והיינו תוספות בכורים.
חכר .והעיר רבינו :אלא דבאמת לא זכיתי להבין דברי הר"ן האיך יוכל להביא משאר מינים בתורת בכורים אחרי דלא חל עליהם קדושת
בכורים כמבואר בירושלמי הנ"ל?
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה אנרת
ושמחת בכל הטוב (דברים כו ,יא) הללו ביחד?
אם יתן מעשר ,יתעשר ויהיו לבו פנוי ושמעתי בשם הגאון ר׳ בנימין ראפפורט ז״ל בספר
מדאגות ויוכל ללמוד במנוחה גבול[ת] בנימיןטכר ,דהנה לכאורה קשה על אברהם
במדרש (תנחומא ראה סי' יא) ,אין טוב אלא תורה ,לכך ששלח את אליעזר לקדש אשה לבנו ליצחק ,והא
משה מזהיר את ישראל עשר תעשר – נלע"ד דהנה קיימא לן (גיטין סד א) האומר לשלוחו צא וקדש
אמרו חז"ל (אבות ג יז) אם אין קמח אין תורה ,וכמו לי אשה [סתם] ומת [שלוחו] ,אסור בכל הנשים
שהמליצו במאמר חז"ל (סנהדרין קו א) תורתו של דואג שבעולם .ואם כן אמאי לא חש שמא ימות אליעזר
(דאגת פרנסה) מן השפה ולחוץאלר ,וזה שאמרו אין טוב
לר
ויהי׳ יצחק אסור בכל הנשים שבעולם?
אלא תורה ,ואם תאמר במה יזכה כל אדם אל הטוב אך יש לומר דאברהם צוה לאליעזר שיעסוק בתורה
ההוא ,הלא דאגת הפרנסה מונעים מללמוד ,לכך תדיר בלי הפסק ,ובר נש דלא פסיק פומיה מגירסא
משה מזהיר את ישראל עשר תעשר ודרשו חז"ל מלאך המות לא יכיל לי׳ ,כדאיתא במסכת שבת (פרק
(תענית ט א) עשר בשביל שתתעשר ,וממילא יהיה במה מדליקין [דף ל ,ב] ) גבי דוד המלך ע״ה יעויין שם.
מחשבתו פנוי לתורה בלי דאגות פרנסה ,וא"ש.
אמנם קשה ,הא איתא בילקוט בשם פרקי דרבי
אליעזר דמקרית ארבע לחרן הי׳ מהלך י״ז ימים ,ואם
לא עברתי ממצותיך ולא כן הי׳ מוכרח לישן ,דהאומר שבועה שלא אישן ג׳
שכחתי (דברים כו ,יג) ימים מלקין אותו [משום שבועת שוא ,דדבר שאי
אפשר הוא] וישן לאלתר (שבועות דף כה) ,ואם כן אכתי
אם לא היה עובר תחלה במזיד אז
לא היה בא לידי שוגג יש לחוש שמא ימות?
ראיתי בספר כליל תפארתבלר דלא עברתי היינו בזדון אמנם באמת זה אינו דהא בא לשם בג׳ שעות
כמו שכתב האבן עזרא ,והנה כבר כתבו ז"ל דלכן וכדאיתא שם בילקוט שאמר היום יצאתי והיום באתי.
צריך כפרה על השוגג משום דאין אדם נכשל בעבירה אך קשה ,הא היה מוכרח לספר ללבן ובתואל כל
בשוגג אלא אם כן עבר תחילה פעם אחת במזיד (עיין
המאורע ,ואם כן אכן יש לחוש שמא ימות באותו
ילקוט הגרשוני חלק ראשון אות וידוי)גלר . שעה? אבל גם זה אינו ,דהא (בראשית רבה ס ח) יפה
וזה שכתוב לא עברתי ממצוותיך במזיד -וממילא שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים ,וכשם שאם
ולא שכחתי בשוגג ,דאם אינו עובר תחלה במזיד אז עסק בתורה לא היה מלאך המות שולט בו ,כך בשעה
לא בא לידי שוגג( .ועיין עוד בספר ערבי נחל בשם בעל מגן שהיה מספר ומשיח גם כן לא היה מלאך המות
אברהם בספר שמן ששון). שולט בו ,אם כן אין לחוש שמא ימות -ומקושר יפה
[ורבינו (באגדות הש״ס הוריות) מביא לשון המגן אברהם דברי רש״י ז״ל ,ודו״ק ודפח״ח.
בעצמו ,וז״ל]: (תנ״ך -פרשת האזינו -לפ׳ חיי שרה ואבא)
טכר .אב״ד קאליש .בן הג״ר שמחה זצ״ל אב״ד דובנא ואחיו של הג״ר חיים הכהן רפאפורט זצ״ל אב״ד לבוב ,נלב״ע תקלא.
לר .וכמה אחרונים ביארו בזה הפיסקא (בהגדה של פסח) ארמי אבד אבי שלבן רצה לאסור יצחק בכל הנשים בעולם ועי״כ לאבד יעקב
מן העולם (עיין פרדס יוסף ,חמדה גנוזה ועוד) .ועיין מה שכתב בזה הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע בקדושת לוי (פרשת חיי שרה ד״ה ונבאר),
ובחתם סופר על התורה (בסוף כרך בראשית בפסוק ואבוא היום אל העין) .ועיין שם בפניני ילקה״ג בראשית מה שהעיר בזה הגאון המפורסם
ר׳ נחום מאיר גערמאן שליט״א בעל אלף המגן.
אלר .מליצה ע״פ הגמרא (שם) ואלו שאין להם חלק לעולם הבא.....דואג האדומי [מפני ש] תורתו של דואג מן השפה ולחוץ.
בלר .מחברו הג"ר צבי הירש ב"ר מאיר מגיד מישרים דק"ק לעסלא ונדפס בעיר ברעסלוי בשנת תק"פ בהסכמת רבי עקיבא איגר והחוות דעת.
גלר .ועיין בפניני המועדים -יום הכיפורים מש״כ רבינו בערך וידוי וגם מש״כ בעל חטא שחטאנו לפניך ביודעים ובלא יודעים.
בנרת אבת יכ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
ולא נתתי ממנו למת וגו' עשיתי כיון שנתן מעשר כראוי ,ואין העכברים
ככל אשר צויתני (דברים כו ,יד) אוכלין ,וממילא לא ישכח תלמודו
אם עושה בשביל שכר עולם הזה שהוא שאלו תלמידיו את ר' אלעזר מפני מה הכלב מכיר את
עבר ובטל נקרא שעשה למת
קונו וחתול אין מכיר את קונו ,א"ל ומה האוכל ממה
פירש מרן חתם סופר ז"ל כי דרשו חז"ל (תענית ט א) שהעכבר אוכל משכח ,האוכל עכבר עצמו לא כל שכן
עשר בשביל שתתעשר והוא שכר עולם הזה הנקרא
מת כי הוא עבר ובטל ,אך העושה לרצון ה' ולא למען (הוריות יג א).
שיתעשר הוא עושה לחי ולא למת וזה שכתוב ולא
נתתי ממני למת בשביל שכר עולם הזה הנקרא בספר שמן ששון מרבינו בעל מגן אברהם ז"ל
מת ,כי אם עשיתי ככל אשר צויתני למען לעשות כתב בראש הספר שמעתי בשם רבי משה דרשן
רצון ה'ולר .
מפוזנא דכתיב בוידוי מעשר ,לא עברתי ממצותיך
ולא שכחתי ,דאיתא במדרש רבה (פרשת עקב) שאם
עשיתי ככל אשר צויתני ,השקיפה אין מפרישים מעשרות כראוי ,העכברים אוכלין את
ממעון קדשך וגו' (דברים כו ,יד)
התבואה (ועיין שם במתנות כהונה בשם הירושלמי פרק קמא
כשם ששימחתי גם אחרים ולא החזקתי הכל לעצמי, דדמאי) ואיתא בהוריות (יג ב) האוכל ממה שהעכבר
כן הקב״ה ישפיע לנו ממקום גנזיו בשמים
אוכל משכח תלמודו ,על כן אמר לא עברתי ממצותיך,
נראה לי דהנה רש"י פירש עשיתי ככל אשר צויתני שנתתי מעשר כראוי ואין העכברים אוכלין ,ולכך ולא
-שמחתי ושימחתי בי ,דהיינו ששימחתי גם אחרים
שכחתי ,ע"כ דפח"חדלר הלר ).
ולא החזקתי הכל לעצמי ,על כן אנו מבקשים רבונו
של עולם עשה גם אתה [תעשה] כן ולא תחזיק
(אגדות הש״ס -מסכת הוריות -דף יג א)
העושר לעצמך כמאמר (חגי ב ח) לי הכסף ולי הזהב
נאום ה' אלא השקיפה ממעון קדשך מן השמים
מקום גנזי ברכה ועושר ,וברך את עמך וגו' וק"ל.
דלר .וכ״כ לפרש בפנינים יקרים ,והוסיף לפרש בזה מה שכתוב במדרש ושמחת בכל הטוב ,אין טוב אלא תורה -ולפיכך משה רבינו ע״ה
מזהיר את ישראל עשר תעשר ,והיינו אם לא יעשר ישכח התורה ,אבל כשיעשר יזכור וישמח בתורתו .בילקוט האורים הביא ד״ז בשם
שליחות אליהו ,ובספר פניני קדם [להגרי״מ שטערן שליט״א] הביא דבר זה מר׳ ישראל דרשן [נלב״ע תצ״ג].
הלר .במכתב הג״ר יעקב גארדאן בקונטרס אחרון (אחר מס׳ חגיגה) כתב לרבינו ,וז״ל...:ובקושית התורה תמימה שם דהא זה ידעינן מהא
דעשר תעשר וכו' וכתב כבודו דעשר תעשר משמיענו דמותר ליתן מעשר ולכוין בשביל שיתעשר משא"כ בשארי מצות דאל תהיו כעבדים
המשמשים ע"מ לקבל פרס ע"ש... .ובעיקר קושית התו"ת לענ"ד קושי' מעיקרא ליתא די"ל דכוונת רנב"י שלא יופסד ממונו בשביל עון
המעשרות דאם יעכבם לעצמו אז הקב"ה יענשוהו ויופסד לו כל תבואותיו ע"י אכילת העכברים כדאיתא במדרש פ' עקב בר"פ בן יאיר
כנודע ע"ש ,והיטב דבר בזה המג"א ז"ל והובא בס' תכלת מרדכי עה"ת להגאון מהרש"ם ז"ל לפרש הפסוק לא עברתי ממצותיך (לעכב
לעצמו מעשרותיו) וממילא לא נענש ע"י שכחה ע"י אכילת העכברים (כבסוף הוריות) וזהו לא שכחתי וכו' וכיוצא בזה מדבר במניעת
העונש שם בברכות ס"ג א' ר' יוחנן דאמר שם למה נסמכה פרשת סוטה לפ' תרו"מ לומר לך כל שיש לו תרו"מ ואינו נותנן לכהן סופו נצרך
לכהן ע"י אשתו ע"ש חזינן שהכתוב מדבר בעונש ר"ל[ .ועיין שם עוד מה שביאר בזה המדה כנגד מדה].
ולר .עיין מה שפירש רבינו בפסוק פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון -יש חי רצון ויש מת רצון ,הבאנו דבריו בפנינים נבחרים -ברכת
המזון וכן בספרנו פניני ילקוט הגרשוני -הגדה של פסח שי״ל שנת תש״פ.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה גנרת
שאמר ונתתי גשמיכם וק"ל. השקיפה ממעון קדשך מן
השמים וגו' (דברים כו ,טו)
היום הזה ה' אלהיך מצוך (דברים כו ,טז) התשובה והשק יפה ושוה יותר מכל חיי העולם הבא
שאפילו בשנת השמטה יביאו בכורים אמרו חז"ל כל השקפה לרעה חוץ מזו שיש בה מתנת
היום הזה ה' אלהיך מצוך [וברש״י ]:בכל יום יהיו ענייםזלר (עיין בזה לעיל ריש פרשת תרומה) והשל"ה
בעיניך חדשים ,כאלו בו ביום נצטוית עליהם .ושמרת ז"לחלר נתן רמז במלת השקיפה נוטריקון הש״ק יפ״ה,
ועשית אותם -בת קול מברכתו הבאת בכורים היום, [פירוש] כי על ידי תשובה וסיגופים יכולים להפך
תשנה לשנה הבאה. הכל לטובה ,ובספר אחד פירש בזה יתר הפסוק על
עיין בילקוט הגרשוני (נחמיה י,ל) ,וז״ל: פי מאמר חז"ל (אבות ד יז) יפה שעה אחת בתשובה
ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא,
ובכורי כל פרי עץ שנה בשנה לבית ה' (נחמיה י ,לו)
וזה שאמר השק הוא יפה יותר ממעון קדשך מן
מה שכתוב שנה בשנה ,רצה לומר בכל השנים ,היינו השמים ודו"ק.
שאפילו בשנת השמטה יביאו בכורים ,לאפוקי מדעת עשינו מה שגזרת עלינו ליתן מה שנדרנו -עשה
הסוברים דשנת השמטה אין בה הבאת בכורים לפי אתה מה שעליך לעשות להביא גשמי ברכה
שאינה שלו אלא מופקרת לכל ,עיין מנחת חינוך השקיפה [ממעון קדשך מן השמים] וגו' פירש
(מצוה צ"א) דלא קיימא לן כדיעה זו ,אלא כרש"י רש"י -עשינו מה שגזרת עלינו ,עשה אתה מה
פרשת משפטים דאף בשביעית חייבת בבכורים. שעליך לעשות ,שאמרת אם בחקתי תלכו ונתתי
ואולי לדעת הנ"ל גם כן ,אף דשמטה פטורה מבכורים, גשמיכם בעתם.
מכל מקום אם רצה להביא מביא ,ואתי שפיר דקבלו
בספר בנין אריאל מדקדק למה הביא רש"י דוקא
עליהם להביא בכורים בכל שנה ודו"ק.
הברכה של ונתתי גשמיכם הלא יש שם עוד הרבה
ברכות אחרות.
ונתנך ה' לראש ולא לזנב וכו׳ כי ונלע"ד דהנה איתא במסורה ב' ויכלא( ,בראשית ח ב)
תשמע אל מצות ה׳ (דברים כח ,יג) ויכלא הגשם( ,שמות לו ו) ויכלא העם מהביא ,ופירש
כאשר יתן ה׳ אותנו לראש ,נוכל לעבוד בדברי יוסף על פי מה דאמרו חז"ל (תענית ח ב) בעון
ה' בלבב שלם מבלי פניות שפוסקים צדקה ואין נותנין נעצרים הגשמיםטלר ,
ונתנך ה' לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה וזה שכתוב ויכלא הגשם על ידי ויכלא העם מהביא
למטה ,כי תשמע אל מצוות ה' אלקיך אשר אני מה שפסקו.
מצווך היום. והנה כאן שאמר עשיתי ככל אשר צויתני שקיימתי
ובכתב יד הה"ג מו"ה פייש פישמאן ז"ל [המגיד] מצות מתנת עניים ,אם כן סר הסיבה דעצירת גשמים
מפרשבורג כתב כי האיש אשר מלא יגונות ודאגות -לכן מבקשים שפיר שיעשה הקדוש ברוך הוא מה
זלר .ז"ל המדרש שמות רבה (פרשה מא) א"ר אלכסנדרי גדול כחן של מוציאי מעשרות שהן הופכין את הקללה לברכה ,אתה מוצא כל
מקום שכתוב בתורה השקיפה לשון צער הוא כמד"א (שמות יד) וישקף ה' אל מחנה מצרים ,וכן בסדום שנאמר (בראשית יט) וישקף ה'
על פני סדום חוץ מזו ,אמר רבי אלכסנדרי גדול כחן של מוציאי מעשרות שהם הופכים דבר ארורה לברכה שנאמר השקיפה ממעון קדשך
מן השמים וברך את עמך .וכן הביא מדרש זה ברש"י בראשית פרק יח פסוק טז כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך
(דברים כו טו) ,שגדול כח מתנות עניים שהופך מדת רוגז לרחמים.
חלר .מצאתיו בספר שפתי כהן (ש״ך) על התורה להג״ר רבי מרדכי הכהן מארם צובה זצ״ל ,י״ל ונציה שס״ה -בחלק הגמטריאות (וכידוע
התייחס ע״י המחבר לכת״י רבי שמשון מבעלי התוספות).
טלר .ואמר ר' יוחנן :אין הגשמים נעצרים אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנים וכו׳
דנרת אבת יכ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
שפתרונו טיפה כמו שכתבו המפרשים בפסוק הומיות בלבבו אי אפשר לכוון בכוונתו בעת אשר
(ישעיה מ טו) הן גוים כמר מדלי וגו’ ועל ידי שיזכור זאת יעסוק במצוה בעבודת ה' ובתפלה רק לעשות רצון
ינצל מן הגאוה ויהיה שפל רוח ולא יהיה להיצר הרע השי"ת בלי שיתערב מחשבה זרה שיסיר ה' יגונו
שליטה עליו ,כי כל עיקר כוחו של היצר הרע הוא ודאגות לבבו עקב עבודתו ,אכן אם האדם ברוך בכל
רק על ידי גאוה כמו שנאמר (דברים ח יד) ורם לבבך אשר לו מבלי דאגה ויגון על שום ענין ,אזי זאת היא
ושכחת וגו’. הכותרת לכל ברכותיו ,כי יוכל לעבוד ה' בלבב שלם
הב’ .שיזכור דהנשמה הקדושה הוא חלק אלוה ממעל רק למען כבוד שמו יתעלה ,מבלי פניות ימין ושמאל
ואיך ילכלך ויטנף אותה בתאוות עולם הזה וחמודיו, אל קבלת מתן שכר בהסרת המעיק לו ,ולבו רק
והוא נרמז במלת לי ,שאומר הקב”ה אל האדם נפשך למעלה בשעת עבודתו.
ורוחך ונשמתך לי הוא כמו שנאמר (בראשית ב ז) ויפח וזה שכתוב ונתנך ה' לראש וכו' ועל ידי זה והיית רק
באפיו נשמת חיים ,והוא חלק אלוה ממעל. למעלה ,להפיק רצון ה' ,ולא תהיה למטה ,לבקש
והג׳ .שיזכור יום המיתה יום מר כלענה והוא נרמז הצלה והגנה מיגון בעת -כי תשמע אל מצוות
במלת מר השני ,ואם יזכור האדם שלשה דברים ה' אלקיך.
הללו יוכל לנצח את היצר הרע ויהיה לו שלום עמו. [ועל דרך זה שמעתי בשם מרן חת"ם סופר ז"ל
אין חפץ לה’ כי אם בעבודה מתוך שמחה בפסוק עשר תעשר וגו' למען תלמד ליראה וגו'
דכשהוא עני אזי אי אפשר שלא יהיה לו איזה פניה
והנה בודאי כל אחד מהדברים הללו טוב להציל את ומחשבה זרה בלימודו שיתנו לו מתנות ויחזיקו אותו
האדם מרדת שחת ,אמנם הקב”ה חושק שיציל בעבור עסקו בתורה ,אמנם אם הוא עשיר אזי אינו
האדם את נפשו על ידי שיזכור שהיא חלק אלוה לומד רק לשמה בשביל ליראה את ה' וזה שכתוב
ממעל ,כי על ידי זכרון בואו מטפה סרוחה ויום מותו עשר בשביל שתתעשר ,למען תלמד ליראה ודו"ק].
בא לידי עצבות ומרה שחורה ואין חפץ לה’ כי אם
בעבודה מתוך שמחה כידוע.
וזה שכתוב הנה לשלום ,פירוש להגיע לזה שיהיה לי
תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך
בשמחה ובטוב לבב (דברים כח ,מז)
שלום עם היצר הרע יש שלשה דברים והיינו “מר”
“לי” “מר” כנ”ל ,אמנם אתה ה’ חשקת ,שאציל נפשי בשלשה דברים יכולים לנצח את היצר הרע
משחת ְּ -בְ ִלִ י ,היינו בזכרון מקור מחצבת נשמתי הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי
חלק אלוה ממעל הנרמז במלת לי ולא בזכרון מר (ישעיה לח ,יז )
מר ודו”ק( .כן ראיתי בספר א’ וכמדומה לי שהוא מהגאון בעל
הפלא”ה זי”ע) ידוע שכל עוד שלא ינצח האדם את אויביו ,אך לשוא
(תנ״ך -ישעיה לח ,יז )
יקוה לשלום ,ורק כאשר נצחו והפילו ארצה אז יוכל
לקוות לשלום ,וכאשר הוא במלחמה חיצונית כן הוא
גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב גם במלחמה הפנימית מלחמת היצר ,רק כאשר ינצחו
בספר התורה הזאת וגו' (דברים כח ,סא) האדם אז יכרות עמו היצר הרע ברית שלום.
מה שהקב״ה נפרע מאתנו ע״י מיתת צדיקים והנה בשלשה דברים יכולים לנצח את היצר הרע והם
-זה היפך ממה שכתב במשנה תורה נכללים במלות “מר” “לי” “מר”.
ודרשו חז"ל זו מיתת צדיקיםמר ,ושמעתי בשם ספר הא׳ .דע מאין באת מטפה סרוחה הנרמז במלת מר
מר .מפורסם בקרב הלומדים בשם הגאון ר׳ ישעי׳ פיק זצ״ל אשר ״מכה אשר לא כתובה בתורה״ היא מכה אשר לא כתובה בתורה ,כי
לדרשה זו אין לה מקור .בפרדס יוסף החדש (מנדלבוים) כתב שבשו״ת תפארת צבי יו״ד סוף סי׳ לח כתב להגר״י פיק והערה מקורו בזוהר
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה הנרת
אשה לה' תמור הקרבנות. אחדאמר על פי הגמרא (גיטין דף נ א) דבר תורה בעל חוב
והנה איתא בגמרא (נדרים ח א) אמר רב גידל אמר בזבורית שנאמר בחוץ תעמוד והאיש וגו' מה דרכו
רב ,האומר אשכים ואשנה פרק זה ,אשנה מסכת של איש להוציא פחות שבכליםבמר ,עיין שם.
זו ,נדר גדול נדר לאלקי ישראל ,ופריך הש"ס והלא נמצא דלפי מה שכתוב בספר התורה הזאת דהיינו
מושבע ועומד מהר סיני ואין שבועה חלה על שבועה, ספר דברים ,בעל חוב דינו בזבורית ,אם כן מה
ומתרץ כיון דאי בעי פטר נפשיה בקריאת שמע שהקדוש ברוך הוא גובה חובו מן העידית דהיינו על
שחרית וערבית[ ,וברש"י :דאמר רשב"י (מנחות צט ב) ידי מיתת צדיקים הוא להיפך ממה שכתוב בספר
כל הקורא קריאת שמע שחרית וערבית קיים מצות התורה הזאת ,וזה שאמרו גם כל חלי וכל מכה אשר
לא ימוש ספר התורה הזה מפיךדמר ] משום הכי חייל לא כתובה בספר התורה הזאת -זו מיתת צדיקים
שבועה עליו ,והקשה הר"ן הרי ודאי חייב כל אדם ודו"ק (ויש בזה עוד פירושים שונים ולא אוכל לפורטם כי
ללמוד תורה יום ולילה כפי כוחו דאמרינן בקידושין רבים הם)גמר .
(ל א) תנו רבנן ,ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדין
בפיך שאם ישאלך אדם אל תגמגם ותאמר לו וכו',
ותירץ ,כיון דזה אינו מפורש בתורה להדיא ועל ידי כן מיעוט עסקנו בתורה גורם מיתת הצדיקים
פוטרין עצמן בקריאת שמע שחרית וערבית ,זו גורם
מיתת צדיקים ,והבן. גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתובה בספר התורה
הזאת ,ואיתא במדרש זו מיתת צדיקים .וצריך להבין
(קונטרס אבל כבד ,הספד על הגאון בעל מחנה חיים ז"ל) איך נרמז זה בפסוק הלז ,ואמרתי דהנה שנוי ומשולש
במדרשים מקומות אין מספר ,שבזמן שאין בית
והיו חייך תלאים לך מנגד (דברים כח ,סו) המקדש קיים ואי אפשר להקריב קרבנות לכפר
על נפשותינו ,הקב"ה נוטל ממנו צדיק אחד ומכפר,
כמו שאנו ודאים בחיי העולם הזה כך
ראוי להיות באמונת חיי העולמים
ואמנם יש לנו עוד תקנה אחרת במקום אשר תשחט
החטאת ,והוא עסק התורה ,כמאמר חז"ל (מנחות קי א)
התולה תפליו יתלו לו חייו ,דורשי חמורות אמרו בפסוק וזאת התורה לעולה למנחה ולחטאת וגו' כל
(דברים כח סו) והיו חייך תלאים לך מנגד זה התולה העוסק בתורת חטאת [כאילו הקריב חטאת] ומעתה
תפליו (ברכות כד ,א) מה גרם מיתת צדיקים ,הלא מיעוט עסקינו בתורה,
מה נעמו בזה דברי ספר הבונההמר לכאן שכתב וז"ל כי על ידי כן צריכים הצדיקים לעלות לריח נחוח
הק׳ פרשת שמות י ע״ב.
אמר .בפרדס יוסף החדש (מנדלבוים) איתא דהביאו דבר זה בשם הנודע ביהודה.
במר .דבר תורה בעל חוב בזיבורית שנאמר {דברים כד-יא} בחוץ תעמוד והאיש וגו' מה דרכו של איש להוציא פחות שבכלים ,ומה טעם
אמרו בע''ח בבינונית כדי שלא תנעול דלת בפני לוין.
גמר .הערת ידידנו הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א :אמירה נעימה בדרך צחות מטו משמי׳ דמרן הגה"ק מסאטמאר זצוק"ל .בעת ביקור
בשנת תרצ"ב בירושלים עיה"ק התפלל פעם באחת הבתי מדרשות שבעיר ,ואחר שגמר ש"ץ את חזרת השמונה עשרה ,שמעו קול דפיקה
על השלחן ,ושאל רבינו על זה ,ואמרו לו שכן המנהג פה ,להודיע בזה להש"ץ שלא יאמר תחנון ויאמר קדיש ,היות שהיום הוא יומא
דהילולא של אחד מן הצדיקים ,ואמר רבינו לפרש כוונת המדרש 'מכה אשר לא כתובה בתורה זו מיתת צדיקים׳ ,דאם מכה [דופק] על
השולחן כשיש ברית מילה או חתן בשבעת ימי המשתה ,שאז עפ"י הלכה אין אומרים תחנון אז הוא מכה הכתובה בתורה [והיינו הדופק
ומכה על השולחן עושה כדין הנפסק בשו"ע] משא"כ כעת הוא מכה שלא כתובה בתורה ,כי על פי הלכה לא מצינו היתר שלא לומר תחנון
בהילולא דצדיקיא[ ,וכידוע דעתו שרק ביומא דהילולא שעושים סיום הש"ס אין אומרים תחנון].
דמר .ז״ל רש״י שם :דא"ר שמעון בן יוחי במסכת מנחות (דף צט ):כל הקורא קרית שמע שחרית וערבית הרי זה קיים מצות לא ימוש
וכיון דאי בעי פטר נפשיה מושננתם בקריאת שמע דיוצא בה ידי חובתו מאותה שבועה דהר סיני משום הכי כי אמר אשנה פרק זה דלא
הוי מושבע בהכי דכבר פטר נפשיה ואהכי חל עליה שבועה.
המר .פירוש שנדפס בהעין יעקב.
ונרת | פניני ילקוט הגרשוני
(אגדות הש״ס -מסכת ברכות -דף כד א) פרט ופרטזמר . הזהב :התפילין רמז על עיקר האמונה שכתוב בהן
מציאותו יתברך ויחודו ויכולתו ,ובזה צריך שיהיה
האדם נכון וקיים ישר ונאמן ולא מסופק כלל ותלוי
ושמרתם את דברי הברית הזאת ועומד במחשבתו ,ולזה רמז באמרם שאין לתלות
ועשיתם אתם למען תשכילו את התפילין כמו שאנו ודאים בחיי העולם הזה כך ראוי
כל אשר תעשון (דברים כט ,ח) להיות באמונת חיי העולמים ומזה הוכיח אליהו ז"ל
הלימוד והמעשה מביאין את האדם לידי השכלה תוכחת מגולה לבני דורו (מלכים א׳ יח כא) עד מתי אתם
פוסחים על שתי הסעיפים וגו' עכ"ל.
הכוונה כמו שכתב רש"י ז"ל בכמה מקומות -
ושמרתם זו משנה ועשיתם כמשמעו ,דהלימוד וכדברים האלה ראיתי בספר אחד על הפיוט "הודאי
והמעשה מביאין את האדם לידי השכלה ,שישכיל שמו כן תהלתו"ומר כלומר כשם ששמו ית' הוא ודאי
ויבין בעזר ה' טעמי המצות וסודותם .וזה שכתוב כן צריך להיות תהלתו שאנו מהללים לפניו ית' בדרך
ושמרתם וגו' ועשיתם אותם למען "תשכילו" ותבינו ודאי ,ולא שנהיה מסופק ותלוי ועומד במחשבתנו
את כל אשר תעשון כן נ"ל. ח"ו באמונת מציאותו יכלתו והשגחתו על כל
ומר .הבאנו פירוש זה בפניני המועדים-ימים נוראים ,עיין שם עוד.
זמר .בספר עבודת ישראל [קאזניץ] אבות (פרק א' משנה ט"ז) עשה לך רב וכו' ,וז"ל עשה לך רב ,רצה לומר כשלומד או מתפלל תעשה
לך רב ,הוא הבורא יתברך ,שתצייר במחשבתך שהבורא יתברך הוא לנגדך ומלמדך להועיל ,והסתלק מן הספק ,רצה לומר שלא יהיה לך
זאת לספק אצלך ,כי הוא לעילא מכל עלמין ותחות כל עלמין ובגו כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה כלל ,כי זה הוא עיקר עבודת הבורא
יתברך לצייר תמיד באמת ובתמים מציאת הבורא יתברך בלי שום ספק כלל וכמו שהוא עומד בפני חבירו ,כיודאי כן הוא ,וזהו הודאי שמו
כן תהלתו (פיוט לימים נוראים וכל מאמינים) רצה לומר שעיקר העבודה והתפלה תלוי בודאי שמו ,שיצייר תמיד בודאי שהשם יתברך
לנגד עיניו ורואה במעשיו ,וכפי גודל האמונה בזאת כן תהלתו ,עכ"ל.
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
הסכם כתב
עורך אחראי
מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים ביקורת וייעוץ
הרב אליעזר
מצד א -מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו אבראהאמאוויטש
ומצד ב -ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ,כ״ש מפארים
ביקורת
הרב יהושע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב בן ציון בערגמאן
הרב יעקב אריאל
אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות הרב בערל גרינוואלד
שנטל על עצמו הנצחת מדור:
נ
$3,600.00 ■פניני נ״ך ■פניני השערים (מהקדמות ספרי רבינו) מכר $1,800.00
1
$2600.00 ■מתוק לנפש (ה׳ דרשות נפלאות באידיש) $3600.00 נמכר ■פניני התורה (כל חומש)
$2,600.00 נמכר ■פניני הדרוש $3600.00 ר 1נמכ ■פניני המועדים (כל מועד)
$3,600.00 ■תולדות הגרשוני $3,600.00 נמכר ■פניני תהלים
$5,400.00 ■אוצרות הפנינים -מפתחות לג׳ כרכים $3,600.00 ■פניני משלי
אופן התשלומין:
■במשך י״ב חודש ■בפעם אחת
■במשך כ״ד חודש ■בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ׳
או לזכות
שנת לחודש וע״ז באעה״ח יום
מצד ב׳ מצד א׳
יה”רשזכותהפצתתורתושלהגאוןהמחברזצוק”לתעמודלו ולכל הנלוים אליו,להגדילתורהולהאדירה
מתוךנחתוהרחבתהדעת ,ולהתברך בברכה המשולשת התורה-אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
הסכם כתב
עורך אחראי
מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים ביקורת וייעוץ
הרב אליעזר
מצד א -מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו אבראהאמאוויטש
ומצד ב -ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ,כ״ש מפארים
ביקורת
הרב יהושע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב בן ציון בערגמאן
הרב יעקב אריאל
אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות הרב בערל גרינוואלד
עוד זכויות הנצחה:
■עמוד שלם (בג׳ כרכים) $2,400
■עמוד שלם (בב׳ כרכים) $1,800
■עמוד שלם (בכרך א׳) $1,000
$750 ■חצי עמוד
$500 ■שליש עמוד
$360 ■רבע עמוד
$180.00 ■מעות קדימה
■
אופן התשלומין:
■בפעם אחת
■בב׳ פעמים
■במשך י״ב חודש
■במשך כ״ד חודש
אופן התשלומין:
■במשך י״ב חודש ■בפעם אחת
■במשך כ״ד חודש ■בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ׳
או לזכות
שנת לחודש וע״ז באעה״ח יום
מצד ב׳ מצד א׳
יה”רשזכותהפצתתורתושלהגאוןהמחברזצוק”לתעמודלו ולכל הנלוים אליו,להגדילתורהולהאדירה
מתוךנחתוהרחבתהדעת ,ולהתברך בברכה המשולשת התורה-אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
בפי ישרים תתרומם...ובקרב קדושים תתהלל
הגאון רבי אריה ליבוש הורוויץ זצ"ל מסטאניסלאוו ,בעל הרי בשמים:
״ילקוט הגרשוני המכלכל בתוכו ילקוט אבנים יקרות ספיר גזרתם ..והיא תועלת רב ללמד לבני יהודה לחנכם
בדרכי הפלפול והסברא ללמד ידיהם לקרב לערוך מלחמתה של תורה ,ישוטטו רבים ותרבה הדעת
הרה"ק רבי יהושע מדזיקוב זצ"ל ,בעל עטרת ישועה:
״לא צריך כבודו לשום הסכמה,
כי כל החלקים ילקוט הגרשוני אשר נדפסו זה כביר מצאו חן בעיני על רואיהם.״
הגאון רבי יצחק שמעלקיש זצ"ל ,בעל בית יצחק מלבוב:
״…והוא רב התועלת לומדי תורה ושוחרי תושיה
כי הוא יעירם דברים חדשים יוצאים מפי גאוני קדמאי ובתראי.״
הגאון רבי יצחק ליב סופר מדראהביטש זצ"ל ,בעל סופר מהיר:
״כבר העידו עליו גדולי זמננו ויהללוהו ,והספר יעיד על עצמו ,וההוגים בו ימצאו
דברים יקרים אשר יתענגו נפשם.״
הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שוואדראן זצ"ל ,המהרש"ם מברעזאן:
״פנינים יקרים אשר יסודתם בהררי קודש ככוכבים מזהירים לשמחת לב אוהבי תושיה ,וגם הוסיף מנוף
בחידושיו ..אומר הבא מן החדש ציצים ופרחים בהלכה ובאגדה…״
הגאון רבי שרגא צבי טענענבוים זצ״ל ,בעל נטע שורק מטשאטה:
״עושה ציצים ופרחים לתורה הק’ בשמעתא ובאגדה על פי דרכי התורה והיראה ,היגעים והעמלים בתורת ה’
ומלאו ידם לצלול במים אדירים ים התלמוד בחריפות ובקיאות ,עץ חיים היא וגו’.״
הגאון רבי אברהם בנימין קלוגער מבראד זצ"ל ,בעל שערי בנימין:
״בילקוטו כל דבר טוב ומועיל ..מלא ברכת ה’..הילקוט הזה כולו אומר כבוד למחברו ,והוא לתועלת גדול לכל
תופשי משוט בים התלמוד.״
הגאון רבי אליעזר זוסמאן סופר מפאקש זצ"ל ,בעל ילקוט אליעזר:
״רבות שבעה נפשי עונג בכל דף ודף ,כי מצאתי אשר חשף בזרוע בקיאותו פניני מרגליות מראשונים ואחרונים,
מפענח נעלמים אשר צפונים וטמונים בחדרי משכיות ספריהם ובחריצות שכל עשה מעדנים ..וצפיתי כמוני
כל שוחרי תורה ישבחוהו בכפילא ויבהילו להביא ספרו הנחמד לביתם.״
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד זצ"ל ,בעל קרן לדוד מסאטמאר:
״פקיע שמיה בחבוריו אשר נתקבלו בשערים המצוינים בהלכה ..אין ספק אשר חיבורו אשר טרח ויגע לערוך בו
שלחן בכל מיני מטעמים כפרים עם נרדים חדשים גם ישנים יתקבל ברצון ובחיבה יתירה לפני הוגי תורה״
הגאון רבי משה הרש פוקס זצ"ל ,בעל יד רמ"ה מגראסווארדיין:
״כבר יצא טבעו בעולם על ידי חיבוריו ..ונתקבלו בעין יפה וישבחוהו בקהל חכמים ונבונים ..הלא כל חיך אשר
טעם טעם אורה ומתיקותה יבין מעצמו תועלת ותפארת חבורו הטהור..״
להערות והגהות ,ולכל עניני הספר ,נא להתקשר347.224.1477 | P ninei Yalkut H agershuni @ gmail . com :
