gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חלקינו בתורתיך · Chelkeiny Besoirosaicho — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: חלקינו בתורתיך · Chelkeiny Besoirosaicho

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

חלקינו בתורתיך · Chelkeiny Besoirosaicho — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס”ד‬ ‫אק ןוילג • שנה ג'‬ ‫אבת תשרפ‬ ‫תשפ"ו לפ"ק‬ ‫הוצאה לאור‬ ‫חידושי תורה‬ ‫של בעלי בתים‬ ‫העושים תורתם‬ ‫קבע ומלאכתם‬ ‫עראי‬ ‫מדור תורתם קבע‬ ‫בשער התורה‬ ‫מבוא‬ ‫העבודה של חודש אלול‬ ‫שקראו התוכחה היה צריך להיות פנוי כל‬ ‫ובאו עליך כל הברכות האלה‬ ‫תשובה מאהבה‬ ‫המקום אשר לפני הבעל קורא ועד לכותל‬ ‫והשיגוך‬ ‫המזרח‪ ,‬וכאשר הגיע לפסוקי התוכחה‬ ‫כה אמר ה׳ הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה‬ ‫עמד והפסיק מקריאתו והראה באצבעו‬ ‫אמרו חכמינו ז"ל (מגילה לא‪ ):‬שבסוף‬ ‫(ישעיה מג‪ ,‬טז)‬ ‫שיפנו את המקום‪ ,‬ושלחו כל מי שישב‬ ‫השנה קוראין פ' התוכחות כדי שתכלה‬ ‫בפני הבימה כדי שכל המקום יהיה ריק‬ ‫שנה וקללותיה‪ ,‬וכפי שבאר הגה"ק‬ ‫איתא בכתבי האריז"ל (שער רוח הקודש‪ ,‬יחוד טז‪,‬‬ ‫מאנשים‪ ,‬ואף הילדים שהיו שם אם לא‬ ‫ר' צדוק הכהן מלובלין זצ"ל – יודה"ל‬ ‫דף מד ע"ב)‪ ,‬שבפסוק "הנותן בים דרך" נרמז חודש‬ ‫ט' אלול העעל"ט – בספרו פרי צדיק‬ ‫פנו את המקום לא התחילו בקריאת‬ ‫אלול‪ .‬ויש להבין מהו אותה דרך הנפתחת בחודש‬ ‫בפרשתן בשם רבו הגה"ק בעל מי‬ ‫התוכחה עד שהבטיח שכל המקום הוא‬ ‫אלול‪ ,‬ומדוע היא נמצאת דווקא בתוך הים‪ .‬עוד יש‬ ‫ריק‪ ,‬והגה"ק משאפראן זצ"ל בעצמו עמד‬ ‫השלוח מאיזביצא זצ"ל שהתכלה שנה‬ ‫לבאר מה שאומרים בתשליך "ותשליך במצולות ים‬ ‫על זה והקפיד על הדבר‪.‬‬ ‫וקללותיה הוא דוקא בשבוע זו‪ ,‬שבשבת‬ ‫כל חטאותם" (מיכה ז‪ ,‬יט)‪ ,‬למה מבקשים להשליך את‬ ‫הבא‪ ,‬השבת שקודם ראש השנה‪ ,‬כבר‬ ‫החטאים אל הים‪ ,‬ולא שיתכלו ויאבדו לגמרי‏‪.‬‬ ‫והנה אין מקרא יוצא מדי פשוטו‬ ‫כלול בו קדושת ראש השנה ואז כבר‬ ‫ויש להתעורר בתשובה בשעת קריאת‬ ‫תחל השנה וברכותיה‪ ,‬ולכן קורים בשבת‬ ‫ונקדים‪ ,‬כי בראש חודש אלול עלה משה רבינו‬ ‫התוכחה בשום על הלב דאית דין ואית‬ ‫שקודם שבת אחרונה שקודם ראש השנה‬ ‫למרום לקבל את הלוחות השניות ומאז נקבעו‬ ‫דיין וכל האומר הקב"ה וותרן וכו'‪ ,‬אבל‬ ‫הפרשת קללות שבמשנה תורה ואז יהיה‬ ‫ארבעים יום אלו לימי רחמים ורצון (פרקי דרבי אליעזר‬ ‫בכל זאת ראינו ושמענו כמה עובדות מפי‬ ‫תכלה שנה וקללותיה ובשבת הבאה‬ ‫פרק מו; טור או"ח סימן תקפא)‪ .‬בימים אלו מתעורר‬ ‫הצדיקים הקודמים שהמתיקו הדברים‪,‬‬ ‫שהוא שבת שקודם ראש השנה יהיה‬ ‫הקשר שבין ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬וכרמז‬ ‫וגילו ברוח קדשם שבפנימיות הדברים‬ ‫תחל שנה וברכותיה עכ"ד‪ .‬וענין קריאת‬ ‫הכתוב "אני לדודי ודודי לי"‪ ,‬ראשי תיבות אלו"ל‬ ‫גנוזים ברכות לרוב‪ ,‬עד שהגה"ק המגיד‬ ‫התוכחה אינו ענין של מה בכך‪ ,‬כמו‬ ‫(משנה ברורה סימן תקפא ס"ק א)‪ .‬לפיכך מסוגל חודש‬ ‫מקאזניץ זי"ע כשקרא בפ' בחוקתי את‬ ‫שרואין שנהגו שהבעל קורא קורא אותן‬ ‫זה ביותר לתשובה מאהבה‪ ,‬אשר עליה אמרו חז"ל‬ ‫הפסוק והשימותי את מקדשיכם ולא‬ ‫בקול נמוך‪ ,‬ואף יש חילוקי מנהגים שונים‬ ‫שהזדונות עצמם נהפכים לזכיות (יומא פו ע"ב)‏‪.‬‬ ‫אריח בריח ניחוחכם‪ ,‬צווח ואמר מי יתן‬ ‫בנוגע להעלי' בפרשה זו‪ ,‬אם הבעל קורא‬ ‫והנה ברבינו בחיי (ויקרא ב‪ ,‬יג)‪ ,‬בשם המדרש‪,‬‬ ‫וכבר נזכה לזה‪ ,‬ובספר עטרת ישועה (אחרי)‬ ‫בעצמו עולה לזה או מנהגים אחרים‬ ‫מבואר כי המים התחתונים בכו על שנתרחקו מאת‬ ‫כתב וז"ל‪ ,‬וכבר אמרתי בזה לפרש דבריו‬ ‫נהרא ונהרא ופשטי'‪.‬‬ ‫פני השכינה‪ ,‬עד שהבטיחם הקב"ה שיהא מהם‬ ‫הקדושים על פי אמרם ז"ל אשר מיכאל‬ ‫מלח על גבי המזבח וניסוך המים בחג‪ .‬צעקתם של‬ ‫כהן גדול עומד ומקריב נשמות ישראל‬ ‫ואגב אזכיר זכרונות מימי נעורי‪,‬‬ ‫המים היא "אנן בעינן למהוי קמי מלכא" — רצוננו‬ ‫והם עולים לריח ניחוח לפניו יתברך שמו‬ ‫שהתפללנו בשבתות השנה בבית מדרשו‬ ‫להיות קרובים לפני המלך‪ .‬ובספה"ק ישמח משה‬ ‫כמו הקרבנות (מנחות קי‪ .‬ובתוס' שם ד"ה‬ ‫של הגה"ק בעל תורת א' משאפראן זצ"ל‪,‬‬ ‫(תהלים‪ ,‬תפלה למשה‪ ,‬מזמור קלז) פירש בזה את הכתוב‬ ‫ומיכאל)‪ ,‬ונודע אשר גם ע"י אלו שנהרגו על‬ ‫והוא זצ"ל היה בעל קורא בעצמו‪ ,‬ובשעה‬ ‫המשך בעמוד ב׳‬ ‫המשך בעמוד ב׳‬ ‫הגליון נתנדב ע"י‪ :‬מוה"ר אברהם ישעי' קליין הי"ו להגדיל תורה ולהאדירה‬ ‫מבוא בשער התורה‬ ‫מדור תורתם קבע‬ ‫המשך מעמוד א׳‬ ‫המשך מעמוד א׳‬ ‫קידוש השם עולה תענוג וריח ניחוח למעלה‪ ,‬וע"ז היתה‬ ‫"על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו"‪ ,‬כי בני ישראל בכו יחד עם המים על‬ ‫בקשת המגיד הקדוש ז"ל‪ ,‬ורמוז זאת בתוכחה אשר היא‬ ‫שנתרחקו מבית המקדש ומקירבת השכינה‪ .‬ובספה"ק ייטב פנים (ליל ב׳ דסוכות‪,‬‬ ‫מלאה ברכות כמבואר בספרים והשימותי את מקדשיכם‪,‬‬ ‫אבני זכרון אות מא) כתב שמטעם זה הולכים בתשליך אל מקום המים‪ ,‬כדי לעורר‬ ‫היינו שלא יהי' עוד הריגת הקדושים מישראל‪ ,‬וזה ולא‬ ‫בקרבנו את אותה תשוקה וללמוד מהם לכסוף להיות נוכח פני ה׳‪ .‬עכת"ד‏‪.‬‬ ‫אריח בריח ניחוחכם שלא יהי' עוד נחת רוח כזה‪ ,‬ולזאת‬ ‫ועל פי זה מבאר מרן רביה"ק זי"ע בדברי יואל (פרשת שמות‪ ,‬תורה כ; ועיין שם‬ ‫שפיר ביקש המגיד זי"ע שנזכה לזה בזמן קרוב‪ .‬ואמרתי‬ ‫פרשת יתרו) עומק הבקשה "ותשליך במצולות ים כל חטאותם"‪ .‬אין הכוונה‬ ‫פירוש זה לפני מרן אבינו הגה"ק זצ"ל וקלסי' עכ"ל‪.‬‬ ‫רק שהחטאים יאבדו‪ ,‬אלא שיושלכו אל תוך מצולות תשוקתו של הים‪ ,‬אל‬ ‫ומתאמרא משמי' דמרן רביה"ק מסאטמאר זי"ע‬ ‫הצעקה העמוקה "אנן בעינן למהוי קמי מלכא"‪ .‬כאשר האדם מתבונן עד‬ ‫שמטעם זה אין מפסיקין באמצע קריאת התוכחה אלא‬ ‫כמה התרחק על ידי חטאיו‪ ,‬ומתעוררים בו געגועים אמיתיים לשוב ולהיות‬ ‫א' קורא את כולה‪ ,‬שמה שאמרו הצדיקים שגנוזים בתוך‬ ‫קרוב לפני המלך‪ ,‬הרי תשובתו באה מאהבה;ואז אין החטאים נדחים בלבד‪,‬‬ ‫התוכחה ברכות‪ ,‬היינו על ידי שעושין צירופי אותיות‬ ‫אלא החטאים עצמם נהפכים לזכיות‪ .‬עכת"ד‏‪.‬‬ ‫אחרים וממילא אין הדברים כפשוטן‪ ,‬וכיון שכן אסור‬ ‫ובזה יתבאר היטב "הנותן בים דרך"‪ .‬הדרך תשובה של חודש אלול טמונה‬ ‫להפסיק באמצע התוכחה כי אין אתנו יודע עד מה‬ ‫בתוך הים‪ ,‬כשם שהמים התחתונים אינם משלימים עם ריחוקם‪ ,‬אלא‬ ‫היאך לעשות הצירופי אותיות‪ ,‬ואם יפסיקו אפשר שלפי‬ ‫משתוקקים תמיד לעלות ולהיות קמי מלכא‪ ,‬כך צריך איש ישראל לעורר‬ ‫הצירופי אותיות של הפנימיות יפסיקו באמצע ענין‪ .‬וכן‬ ‫בעצמו בחודש זה רצון חדש לשוב אל השי"ת‪ .‬ואף אם נדמה לו שהוא עומד‬ ‫אומרים שמשום הכי קורין אותו בלחש‪ ,‬שהקריאה הוא על‬ ‫בתוך "מים עזים"‪ ,‬ורבו עליו החטאים והבלבולים‪ ,‬עדיין פתוחה לפניו נתיבה‬ ‫פי סוד הנאמר בלחישה מפה לאוזן‪.‬‬ ‫— נתיבת הכיסופים של "אני לדודי"‏‪.‬‬ ‫ומספרים על הרה"ק האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש‬ ‫ויש לציין בענין 'תשובה מאהבה' בחודש אלול מ"ש בספר טל חיים‬ ‫זי"ע‪ ,‬בנו של בעל התניא זי"ע‪ ,‬שבהיותו ילד נזדמן פעם‬ ‫(מק"ז הגאון ר' חיים צוקער זצ"ל על חודש אלול) מובא רמז נאה בפסוק "כי לולא‬ ‫בשנה א' בפ' כי תבא שאביו הבעל התניא לא היה הבעל‬ ‫התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים" (בראשית מג‪ ,‬י)‪ ,‬כי לול"א אותיות אלו"ל‪.‬‬ ‫קורא כמנהגו בקודש לקרוא בעצמו מדי שבת בשבתו‪,‬‬ ‫וביאר על פי דברי הצל"ח (ברכות ד ע"ב)‪ ,‬ששתי תשובות מיראה מביאות‬ ‫ובעל קורא אחר קרא במקומו‪ ,‬והילד נבהל מאוד בפחד‬ ‫לבסוף למעלת תשובה מאהבה‪ ,‬בראשונה נעשות הזדונות כשגגות‪ ,‬ובשניה‬ ‫ורעדה בשמעו את הבעל קורא שקורא התוכחה עד‬ ‫נהפכות השגגות לזכיות‪ .‬אולם בחודש אלול‪ ,‬כאשר מתעוררות י"ג מדות‬ ‫שפשוט נחלה מזה ונפל למשכב‪ ,‬ושאלוהו על מה כל‬ ‫הרחמים‪ ,‬אפשר לזכות על ידי תשובה אחת למדרגת תשובה מאהבה‪ .‬וזהו‬ ‫החרדה הזאת‪ ,‬הלא בכל שנה ושנה קורין את התוכחה‬ ‫"לולא התמהמהנו" — אילו לא נתמהמהנו ועבר עלינו חודש אלו"ל‪ ,‬היינו‬ ‫ומעולם לא נתקף בחרדה כל כך‪ ,‬ענה ואמר שבכל שנה‬ ‫זוכים לכך מיד‪ ,‬ולא היינו צריכים להגיע לבחינת "שבנו זה פעמים"‪ .‬עכת"ד‏‪.‬‬ ‫כשאבי הבעל התניא קורא את התוכחה אני שומע רק‬ ‫היוצא מדברינו כי הים אינו רק המקום שאליו משליכים את החטאים‪,‬‬ ‫ברכות‪ ,‬ובשנה זו שמעתי לראשונה הקללות המרות עד‬ ‫אלא הוא עצמו מלמד את דרך התשובה‪ .‬כאשר איש ישראל מעורר בלבו את‬ ‫שלא יכלתי לשאתו והוא למעלה מכח הסבל‪.‬‬ ‫הגעגועים להיות קמי מלכא‪ ,‬נעשה הים לדרך‪ ,‬ומתוך הריחוק עצמו נולדת‬ ‫ועל הרה"ק ר' משה מראזוועדאב זי"ע מסופר שהיה‬ ‫תשובה מאהבה המהפכת את החטאים לזכיות‏‪.‬‬ ‫פעם במקום הנופש קארלסבאד‪ ,‬ופגש שם רב א'‬ ‫(מו"ה שלמה הערשקאוויטש הי"ו)‬ ‫מהאשכנזים‪ ,‬ושאל מהרה"ק מראזוועדאב שיאמר לו איזה‬ ‫דבר תורה על פרשת השבוע‪ ,‬שהיה אז פ' בלק‪ .‬ענה לו‬ ‫ואמר על מה שאמר בלעם לבלק (במדבר כג ח) מה אקוב לא‬ ‫בחודש אלול צריך לבקש קרבת ה' מחדש‬ ‫קבה אל ומה אזעום לא זעם ה'‪ ,‬ותרגם אונקלוס מה אלוטיי'‬ ‫דלא לטיי' אל ומה אתרכי' דלא תרכי' ה'‪ ,‬ובפשטות אינו‬ ‫אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם‬ ‫מדויק‪ ,‬דהול"ל מה אלוטיי' לא לטיי' אל‪ ,‬שהוא התרגום‬ ‫ה' ולבקר בהיכלו (תהלים כז‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫על מה אקוב לא קבה אל‪ ,‬ומדוע כתוב 'דלא' לטיי' אל‪.‬‬ ‫נוהגין במדינות אלו לומר מראש חודש אלול בכל יום את המזמור לדוד‬ ‫אלא דבזוהר חדש בפרשתן איתא שכל הקללות‬ ‫ה' אורי וישעי (מטה אפרים סימן תקפא סעיף ו)‪ .‬ואיתא במדרש שוחר טוב (תהלים‬ ‫שבתוכחה הם ברכות ונחמות טובות‪ ,‬ויש לבאר הטעם‬ ‫מזמור כז)‪" :‬ה' אורי" זה ראש השנה‪" ,‬וישעי" זה יום הכיפורים‪" ,‬כי יצפנני בסכה"‬ ‫שלא בירך הקב"ה את ישראל בכל הני ברכות בפירוש‪,‬‬ ‫זה חג הסוכות‪ .‬ולכאורה‪ ,‬אם עיקר הרמז שבמזמור הוא על ראש השנה‪ ,‬יום‬ ‫אלא הסתירן בתוך קללות ותוכחות‪ ,‬כי בכל דור ודור‬ ‫הכיפורים וחג הסוכות‪ ,‬מפני מה מתחילין לאמרו כבר מראש חודש אלול‪.‬‬ ‫כאשר יקומו שונאי ישראל וירצו לקלל את ישראל ח"ו‪,‬‬ ‫עוד יש להבין מפני מה נקראו ימי אלול "ימי רחמים ורצון" (מטה אפרים שם‬ ‫לא יועילו דברי קללתם ולא יחולו על ראש בני ישראל‪,‬‬ ‫סעיף א)‪ ,‬והלא ימים אלו הם ימי הכנה ליום הדין‪ ,‬ולכאורה עיקר העבודה בהם‬ ‫דכל הקללות אשר הם יקללו‪ ,‬כבר קדמם הקב"ה בדברי‬ ‫צריכה להיות מתוך אימת הדין‪ .‬גם יש לבאר מה נתחדש בלוחות השניות‪,‬‬ ‫תוכחתו‪ ,‬ובתוך אלה התוכחות הסתיר ברכות ונחמות וטבין‬ ‫עד שארבעים הימים שבהם עלה משה רבינו לקבלם נעשו ימי רחמים ורצון‬ ‫סגיאין‪ .‬וזהו מה שאמר בלעם‪ ,‬מה אקוב‪ ,‬פי' איזה קללה‬ ‫לדורות (פרקי דרבי אליעזר פרק מו; טור או"ח ריש סימן תקפא)‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא בשער התורה‬ ‫מדור תורתם קבע‬ ‫המשך מעמוד ב׳‬ ‫המשך מעמוד ב׳‬ ‫אוכל לקלל אותם‪ ,‬לא קבה אל‪ ,‬אשר לא קבה אותם ד'‬ ‫ואפשר לומר בהקדם עובדא דהוה אצל הגה"ק בעל מגלה עמוקות זי"ע‬ ‫באותה הקללה בדברי התוכחה‪ ,‬שהרי כבר הקדים הקב"ה‬ ‫רבה של קראקא‪ ,‬פעם אחת גמר בדעתו לעזוב את העיר כדי שיוכל לישב‬ ‫כל הקללות‪ ,‬והטמין בהם ברכות ונחמות לישראל‪ ,‬אם כן‬ ‫על התורה ועל העבודה בלי טרדות העיר‪ ,‬באותם הימים בא לפניו דין תורה‬ ‫אין מקום שיחולו על ראשם הקללות שלי‪ ,‬כי זרע ברוכי‬ ‫בין אחד מראשי הקהל לבין תלמיד חכם עני שהיה מתפרנס מאפיית ומכירת‬ ‫ד' המה‪ .‬וזהו שתרגם אונקלוס מה אלוטיי' דלא לטיי' אל‪,‬‬ ‫'בייגעלעך'‪ ,‬הראש הקהל קיבל עליו להחזיקו בכבוד כדי שיוכל לישב בבית‬ ‫היינו שאין לו קללה חדשה שלא קדמו ה' בהתוכחה וכבר‬ ‫המדרש כל היום‪ ,‬וכך נמשך הדבר לאיזה תקופה‪ ,‬עד לאחר זמן שמצאו שוב‬ ‫המתיקם לטובה‪ .‬ובספר החכמה מאין כתוב שאותו הרב‬ ‫עומד בשוק ומוכר את מעשה האפי' שלו‪.‬‬ ‫נתפעל מאוד מהפירוש הקולע וספק את כפיו ואמר 'אוי‬ ‫כששאלוהו לפשר הדבר‪ ,‬השיב התלמיד חכם‪ ,‬כל זמן שהייתי לש את‬ ‫מיין גאט‪ ,‬שמע ישראל'‪ ,‬כאות על התפעלותו‪ .‬ובנו הרה"ק‬ ‫העיסה‪ ,‬הייתי מתפלל אל השי"ת שתצליח העיסה בידי‪ ,‬כשהכנסתיה לתנור‬ ‫ר' איציקל מסטיטשין זי"ע אמר על זה שהיה לו לאביו‬ ‫התפללתי שתיאפה כראוי‪ ,‬וכשיצאתי למכרה‪ ,‬נשאתי עיני למרום שאמצא‬ ‫סייעתא דשמיא מיוחדת שעלה ברעיונו דבר תורה זו על‬ ‫קונים‪ .‬כל היום היה לבי קשור בהשי"ת‪ ,‬כי ידעתי שפרנסתי תלויה בחסדיו‪,‬‬ ‫דרך הפשט‪ ,‬שבדרך כלל לא אמר על סגנון זה כלל אלא‬ ‫אבל משקיבלתי את מזונותי מוכנים מידיך‪ ,‬הרגשתי שנחלשה אצלי אותה‬ ‫על דרך הרמז והסוד שאינו לפי מדרגתו של אותו הרב‪.‬‬ ‫תפלה ובקשה‪ ,‬ועל קרבת אלקים זו איני רוצה לוותר‪ .‬כששמע בעל מגלה‬ ‫ושמעתי סיפור מפי הרה"ח ר' משה יצחק פריעדמאן‬ ‫עמוקות את דבריו נענה ואמר‪ ,‬כי אם נמצאים בקראקא אנשים פשוטים‬ ‫הי"ו מבארא פארק‪ ,‬שסיפר על זקינו הרה"ח ר' משה‬ ‫בעלי מדרגה כזו‪ ,‬שוב אינו רוצה לעזוב את העיר‪ .‬עכת"ד המעשה‪.‬‬ ‫יצחק פריעדמאן ז"ל שהיה השוחט בעיר סעקלהיד‪ ,‬והיה‬ ‫והנלמד מזה‪ ,‬כי דוקא הצורך והחסרון מביאים את האדם לידי בקשה‪,‬‬ ‫גם החזן בשבתות ובימים טובים‪ ,‬וממילא היה משועבד‬ ‫והבקשה מקשרת את לבו להשי"ת‪ .‬כל זמן שהאדם מרגיש שאינו יכול להצליח‬ ‫להשאר בעיר על שבתות וימים טובים‪ .‬אבל היות שהיה‬ ‫בכוחות עצמו‪ ,‬תפלתו שגורה בפיו ועיניו נשואות למרום‪ ,‬אבל כשהכל מוכן‬ ‫חסיד גדול מהרה"ק ר' מרדכי מנאדבורנא זי"ע ונפשו‬ ‫לפניו‪ ,‬צריך שמירה יתירה שלא ייחלש הקשר התמידי עם השי"ת‪.‬‬ ‫נכספה להיות בצל הקודש בראש השנה‪ ,‬על כן ביקש‬ ‫והנה על הלוחות הראשונות נאמר "חרות על הלוחות" (שמות לב טז)‪ ,‬ודרשו‬ ‫מהראשי הקהילה שעל כל פנים יניחו לו לנסוע אל רבו‬ ‫חז"ל (עירובין נד‪" ).‬אלמלא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל"‪.‬‬ ‫לשבת לפני ראש השנה‪ ,‬ואכן קיבל מהם הרשות ונסע‬ ‫הרי שהתורה היתה חקוקה בהם באופן שלא היתה שולטת בה שכחה‪.‬‬ ‫לשבת פ' כי תבא‪.‬‬ ‫ובשו"ת בית הלוי (דרושים‪ ,‬דרוש יח) האריך לבאר‪ ,‬כי בלוחות הראשונות‬ ‫והיות שהיו שם אורחים רבים על שבת קודש ולא יכלו‬ ‫היתה כל התורה כולה כתובה‪ ,‬ואף מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש‪ ,‬אבל‬ ‫לכבד את כולם בעליות‪ ,‬כי אין מפסיקין בתוכחה‪ ,‬פנה‬ ‫בלוחות השניות נכתבו עשרת הדברות‪ ,‬ותורה שבעל פה נמסרה לישראל‬ ‫הגבאי אל הרה"ק ר' מרדכי זי"ע לשאול בעצתו למי ליתן‬ ‫שיזכו לקנותה על ידי עמל ויגיעה‪ .‬ונמצא שבני ישראל עצמם נעשו בבחינת‬ ‫עליות‪ ,‬ענה לו רבי מרדכי ואמר אני אחלק את העליות‬ ‫הקלף של תורה שבעל פה‪ ,‬וכל אחד זוכה בה כפי עמלו‪ .‬עכת"ד‪.‬‬ ‫באופן שיגיע לכל אחד‪ ,‬ואכן כך עשה‪ ,‬שהפסיק אף באמצע‬ ‫התוכחה‪ ,‬וקרא לר' משה יצחק הנ"ל לאיזה פסוקים‪ ,‬וסיים‬ ‫לפי זה יש לומר שזהו ענין הארבעים הימים שמראש חודש אלול עד‬ ‫בהפסוק (כח כו) והיתה נבלתך מאכל לכל עוף השמים ואין‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬דלאחר שנשתברו הלוחות הראשונות לא ננעל השער בפני‬ ‫מחריד‪ ,‬וכמובן שהוא נבהל מזה מאוד ולא ידע אל מה‬ ‫ישראל‪ ,‬אלא משה רבינו עלה למרום לבקש את הלוחות השניות‪ ,‬ובני‬ ‫ירמזון הדברים‪.‬‬ ‫ישראל עמדו בתשובה ובתפלה‪ ,‬על כן נקבעו ימים אלו לימי רחמים ורצון‪,‬‬ ‫שבהם נפתח לדורות הכח לבקש מחדש את קרבת השי"ת‪ ,‬ומתוך הבקשה‬ ‫במוצאי שבת כשהלך לקבל ברכת פרידה אזר עוז‬ ‫והיגיעה לזכות שוב לתורה ולדביקות‪.‬‬ ‫ושאל את רבו מה פשר סיום העליה שלו בפסוק זה‪ ,‬ענה‬ ‫ומעתה מובן מפני מה מתחילין לומר מזמור זה מראש חודש אלול‪ ,‬הגם‬ ‫לו הרבי ואמר 'דו מ"ק' – היינו מח קטן‪ ,‬כדרכו בקודש‬ ‫ש"אורי" רומז לראש השנה‪ ,‬ו"ישעי" ליום הכיפורים‪ ,‬ו"כי יצפנני בסכה" לחג‬ ‫לומר כן – הרי התכוונתי לברך אותך בברכה נאה‪ ,‬שהרי‬ ‫הסוכות‪ ,‬מכל מקום הדרך לכל אלה מתחלת ב"אחת שאלתי מאת ה' אותה‬ ‫אתה חזן‪ ,‬והיתה ברכתי אליך 'והיתה נבלתך' מלשון‬ ‫אבקש"‪ .‬חודש אלול הוא הזמן שבו צריך האדם להתחיל לבקש מחדש‪ ,‬לעמול‬ ‫'נבל' וכנור‪ ,‬דהיינו שזמירותיך ותפילותיך שתתפלל לפני‬ ‫ולהתפלל‪" :‬שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו"‪ ,‬ועל ידי אותה‬ ‫התיבה יעלה ויהיה מאכל לעוף השמים‪ ,‬היינו שהמלאכים‬ ‫בקשה זוכה הוא לבוא ל"אורי" בראש השנה ול"ישעי" ביום הכיפורים‪ .‬שהעיקר‬ ‫הנקראים עוף השמים יקבלו תפילותיך‪ ,‬ואין מחריד‪ ,‬שאין‬ ‫הוא הקרבה לה' על ידי התפילה והבקשה שמרגיש בעצמו שנצרך לישועת ה'‪.‬‬ ‫לך מה לחרוד ולפחוד‪.‬‬ ‫(הרה"ג ר' נתן דוד ראזענבערגער שליט"א)‬ ‫ובנוגע להעלי' לקריאת פ' זו יש מנהגים שונים‪ ,‬בעיר‬ ‫מונקאטש היה המנהג שקראו את הפרשה מבלי שא' יברך‬ ‫קודם הקריאה ולאחרי'‪ ,‬בכמה מקומות נוהגים שהבעל‬ ‫בכל טובה צריך לשמוח כאילו ניתנה עתה‬ ‫קורא בעצמו עולה‪ ,‬ובליקוטי מהרי"ח מביא שמי שאינו‬ ‫חושש מקריאת הפרשה עולה לתורה‪ ,‬וכן שמרן הגה"ק‬ ‫ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך ולביתך (דברים כו‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫בעל ייטב לב זי"ע עלה לתורה בכל שבת לעלי' של 'ששי'‪,‬‬ ‫מעשה במוהל שקיבל שיחת טעלעפאן מאב שבישרו בשמחה על לידת‬ ‫אק ןוילג‬ ‫‪3‬‬ ‫מבוא בשער התורה‬ ‫מדור תורתם קבע‬ ‫המשך מעמוד ג׳‬ ‫המשך מעמוד ג׳‬ ‫וגם בפ' כי תבא לא שינה ממנהגו ועלה לקריאת‬ ‫בנו וביקשו לבוא למולו‪ .‬בראות המוהל רגשי שמחת האב באופן יוצא הרגיל‪ ,‬שאל‬ ‫התוכחה שהוא 'ששי'‪ .‬ומספרים על א' מגדולי הדור‬ ‫המוהל כמה שנים המתינו לישועה זו‪ ,‬והשיב האב בקול נרגש‪" :‬עשרים ושתים‬ ‫האחרון זצ"ל שנשאל פעם אם יש מקום לחשוש‬ ‫שנה"‪ .‬לבו של המוהל נתמלא שמחה‪ ,‬ובמשך הימים שלפני הברית הרבה להתפלל‬ ‫מלעלות לקריאת התוכחה‪ ,‬אם אכן אפשר לצאת‬ ‫על הרך הנולד‪ ,‬והיה בטוח שבבית זה תיראה שמחה גדולה עד למאוד לאחר‬ ‫מזה היזק ח"ו‪ ,‬ובפרט שהמשנה ברורה כבר כתב‬ ‫ציפיה ארוכה כל כך‪.‬‬ ‫על זה שומר מצוה לא ידע דבר רע‪ ,‬וענה ואמר‬ ‫כשהגיע לברית השתומם‪ .‬השמחה היתה נאה ומרוממת‪ ,‬אבל לא ראה את‬ ‫שמתוך מעשה שהי' נראה לו שאכן יש מקום‬ ‫הרעש הגדול שציפה לראות; ועוד ראה ילדים רבים מסובבים את אבי הבן‪,‬‬ ‫לחשוש לזה‪.‬‬ ‫זה מבקש דבר אחד וזה מושך בכנף בגדו‪ .‬לאחר המילה פנה אל האב ושאלו‪:‬‬ ‫כי פעם אחת עלה להתוכחה אברך חשוב בן‬ ‫הלא אמרתם שהמתנתם עשרים ושתים שנה‪ ,‬והרי הנכם מוקפים‪ ,‬ברוך ה'‪,‬‬ ‫תורה שהתמיד מאוד בלימודו והלך מחיל אל‬ ‫במשפחה ברוכה‪.‬‬ ‫חיל על במתי התורה והיראה‪ ,‬וממש אחר קריאת‬ ‫השיב האב בפשטות‪ :‬אמת‪ ,‬לפני עשרים ושתים שנה נשאתי את רעייתי‪ ,‬ומאז‬ ‫התוכחה נתעשר באופן פלא‪ ,‬ואף שלא עזב כותלי‬ ‫זכינו‪ ,‬בחסדי השי"ת‪ ,‬ליותר ממנין ילדים‪ .‬אבל על הילד הזה המתנו עד עתה‪ .‬וכי‬ ‫בית המדרש ועדיין ממלא את היום בלימוד התורה‪,‬‬ ‫מפני שהקב"ה כבר היטיב עמנו פעמים רבות‪ ,‬תהיה הטובה החדשה קטנה בעינינו‪.‬‬ ‫מכל מקום לא ימלט שלא יהיה קצת עסוק בנכסיו‬ ‫כל בן הוא חסד חדש ועולם מלא בפני עצמו‪ ,‬וראוי לשמוח ולהודות עליו כאילו‬ ‫המרובים‪ ,‬שמחשבתו נתונה על השקעותיו שילכו‬ ‫היתה זו הטובה הראשונה שקיבלנו‪.‬‬ ‫על מי מנוחות ויניבו רווחים בלי שום מכשול ופגע‪,‬‬ ‫ונמצא ששוב אין ראשו ומחו שקוע כל כולו בים‬ ‫וזהו שאמר הכתוב "ושמחת בכל הטוב"‪ .‬לא נאמר שישמח האדם רק בטובה‬ ‫התלמוד כאשר היתה באמנה אתו קודם שנתעשר‪,‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬בשעה שהחידוש מעורר את הלב מאליו‪ ,‬אלא "בכל הטוב" ‪ -‬בכל טובה‬ ‫ואם כן משמע מזה שאכן יש מקום שיצא הפסד‬ ‫וטובה שהקב"ה משפיע עליו‪ .‬ההרגל עלול להחליש את הרגש‪ ,‬ולפיכך צריך האדם‬ ‫מהעלי' לתוכחה‪ ,‬שבמו עיניו ראה מי שעלה‬ ‫להתבונן בכל פעם מחדש בגודל החסד שנעשה עמו‪.‬‬ ‫לעלי' זו ויצא בהפסד שנלקה קצת מדת דביקותו‬ ‫וכאשר מתבוננים שהטובה הבאה לידינו עתה לא היתה מוכרחת‪ ,‬אלא היא‬ ‫העצומה בתורה‪ .‬כך ענה בדרך בדיחותא‪ ,‬אבל‬ ‫מתנה חדשה מאת השי"ת‪ ,‬מתעוררים שוב להודאה ולשמחה‪ .‬כי אין מונים רק‬ ‫כאמור כבר כתוב במשנה ברורה על שומר מצוה לא‬ ‫כמה טובות כבר קיבלנו‪ ,‬אלא מכירים בכל אחת מהן חסד חדש בפני עצמו; ואז אין‬ ‫ידע דבר רע‪.‬‬ ‫השמחה מתיישנת והלב נשאר מלא הודאה‪.‬‬ ‫ויהי רצון שיקוימו בנו כל הברכות האמורות‬ ‫(הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א)‬ ‫בתורה‪ ,‬וכמו שמפרשים הפסוק בפרשתן ובאו‬ ‫עליך כל הברכות האלה והשיגוך‪ ,‬שהכל הם בעצם‬ ‫ברכות במקורן ושרשן‪ ,‬אלא שצריכין לזכות שיהיה‬ ‫'והשיגוך'‪ ,‬שירדו וישתלשלו למטה בפועל ממש‪,‬‬ ‫המביא דורן לת"ח כאילו מביא בכורים‬ ‫ונזכה שיתקיים בנו תפילתינו 'הראנו ה' חסדיך'‪,‬‬ ‫ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו' ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם‪.‬‬ ‫שנראה בעינינו וישמח לבינו בטובות וחסדים‬ ‫מגולים‪ ,‬ונכתב ונחתם לחיים ולשלום בספרן של‬ ‫לפני איזה שבועות זכיתי להיות מאוכלי שלחנו הטהור של מרן פאר הדור‬ ‫צדיקים‪ ,‬ויהיה שנת גאולה וישועה‪ ,‬שנת 'נירש‬ ‫כ"ק הגה"ק ר' יעקב מאיר שעכטער שליט"א‪ ,‬ובמשך כל הסעודתא דחקל תפוחין‬ ‫ברכה' באנפין נהירין עד ביאת גוא"צ בב"א‪.‬‬ ‫קדישין שהיתה בביתו נאוה קודש בזעיר אנפין‪ ,‬השמיע מנועם אמרותיו וזכרונות‬ ‫(הרה"ח ר' אברהם ישעי' קליין הי"ו)‬ ‫הוד מימי קדם‪ ,‬ואשרי אזן ששמעתן‪.‬‬ ‫ובתוך הדברים סיפר שהוא בעצמו היה בשעה שמרן רביה"ק מסאטמאר זי"ע‬ ‫בא לבקר בביתו של הגה"צ ר' מאטיל סלאנים זצ"ל‪ ,‬בא' מהביקורי קודש שהיה‬ ‫בארצינו הקדושה‪ ,‬והוא זצ"ל היה מומחה גדול בעשיית 'קיישעלעך'‪ ,‬שידע לייצר‬ ‫מעשי קליעות באומנות נפלאה‪ ,‬ואז לכבודו של רבינו זי"ע עשה קערה נאה קלוע‬ ‫מעלי לולבים‪ ,‬והניח בתוכם תמרים‪ ,‬וכיבד בהם את רבינו ואמר שהוא 'טייטלבוים'‪,‬‬ ‫ורבינו זי"ע נענה ואמר שהוא מריח מזה ריח של בכורים‪.‬‬ ‫‪845.210.6668‬‬ ‫עימוד‬ ‫הדפסה‬ ‫(הרה"ח ר' יואל גליק הי"ו)‬ ‫‪sales@kintress.com‬‬ ‫הגליון נערך ע"י מכון קונטרס‬ ‫טעל‪ | 845.210.6668 :‬פעקס‪845.314.8486 :‬‬ ‫להכניס דברי תורה בתוך‬ ‫מו"ה אברהם ישעי' קליין‬ ‫אימעיל‪chelkeiny@gmail.com :‬‬ ‫עורכים‬ ‫הגליון ולהערות והארות‪:‬‬ ‫מו"ה יואל הכהן מאשקאוויטש‬ ‫מו"ה משה אברהם לייפער‬ ‫צו באקומען דעם גליון יעדע וואך אין אימעיל‪ ,‬שיקט א אימעיל צו‪chelkeiny@gmail.com :‬‬ ‫מו"ה שלמה הערשקאוויטש‬ ‫‪4‬‬