gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון רכ"ג‬ ‫פרשת כי תבוא תשפ"ו לפ“ק‬ ‫ברוקלין • ‪ | 7:16‬מאנסי • ‪ | 7:17‬לעיקוואד • ‪ | 7:16‬ירושלים • ‪ |6:32‬בני ברק • ‪ | 6:48‬מאנטריאל • ‪|7:21‬לאנדאן • ‪7:37‬‬ ‫הדלה”נ‬ ‫ברוקלין • ‪ |8:45‬מאנסי • ‪ | 8:46‬לעיקוואד • ‪ |8:45‬ירושלים • ‪ |8:24‬בני ברק • ‪ | 8:21‬מאנטריאל • ‪| 8:50‬לאנדאן • ‪9:06‬‬ ‫מוצש"ק‬ ‫הלכות תפילין )ד(‬ ‫במקומות המכוסים אין צריך ליטול ידיו משום רוח‬ ‫השלמה בענין זמן חליצת התפילין‪:‬‬ ‫הוריני‬ ‫רעה אלא משום נקיות‪ ,‬ולכן סגי ליטול רק במה‬ ‫נשמט בטעות בגליון הקודם‪ :‬אף על פי שכתב‬ ‫ה' דרכך‬ ‫שנגע ואין צריך ליטול כל היד (שפע קודש)‪.‬‬ ‫הרמ"א שהעיקר שיהיה עליו התפילין עד אחר‬ ‫ארבע קדישים (והוא עד אחר קדיש תתקבל)‪ ,‬מכל מקום‬ ‫האם אפשר שאשה וקטן או נכרי יניחו‬ ‫לכתחילה צריך לדקדק ולהמתין בחליצת התפילין‬ ‫קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות‬ ‫תפילין לאדם שחייב בהנחתן?‬ ‫להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ‬ ‫עד אחר "עלינו לשבח"‪ ,‬שכן הוא על פי האריה"ק‪,‬‬ ‫הפוסקים נקטו להתיר בזה (שו"ת מהר"י אסאד סי' יט‪,‬‬ ‫וכך כתבו כל הפוסקים (משנ"ב סקנ"ה‪ ,‬ועי' בדה"ש‬ ‫העצה בעבודת ה' שבכל‬ ‫כה"ח סימן כז סק"ח‪ ,‬שו"ת ארץ צבי ח"א סי ח'‪ ,‬ועוד)‪ ,‬כי עיקר‬ ‫בקצוה"ש סי' ח סקנ"ב)‪.‬‬ ‫פעם יקבל עליו רק ליום‬ ‫מצות תפילין שיהיו מונחין על האדם‪ ,‬ולא עצם‬ ‫אחד וכך ינצח יצרו‬ ‫מעשה הקשירה‪ ,‬אך מכל מקום אם אפשר יש ליזהר‬ ‫בענין הפשטת הבגד בשביל תפילין של יד‪:‬‬ ‫שלא יגע נכרי בתפילין הקדושים‪.‬‬ ‫כ"ק אדמו"ר הגה"ק זי"ע היה מזהיר שלא‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע‬ ‫סוף הלכות תפילין‬ ‫להפשיט לגמרי השרוול של מעיל העליון מעל היד‬ ‫איטר יד שאין לו רק תפילין של אינו‬ ‫לצורך הנחת תפילין‪ ,‬אלא יש להפשיל השרוול‬ ‫איתא בספה"ק דכשבא אדם לעשות‬ ‫איטר‪ ,‬האם יקפיד שיהיה היו"ד לצד הלב‪,‬‬ ‫למעלה‪ ,‬כיון שאין זה דרך כבוד כלפי מעלה‪.‬‬ ‫תשובה ולקבל על עצמו עבודת השי"ת‬ ‫ואז יהיה המעברתא לצד היד‪ ,‬או עדיף‬ ‫באמת‪ ,‬אזי אם יקבל עליו קבלה אחת‬ ‫שיקפיד שיהיה המעברתא לצד הכתף?‬ ‫מקום הנחת תפילין של יד‪:‬‬ ‫נצחית ותמידית‪ ,‬יתגבר עליו יצרו‬ ‫בביאור הלכה (ד"ה המנהג) כתב שקשר היו"ד לצד‬ ‫בזרוע שמאל 'בבשר התפוח' ‪ -‬הנקרא "קיבורת"‪,‬‬ ‫ביותר להכשילו‪ ,‬על כן טוב וכשר הדבר‬ ‫הלב הוא דינא דגמרא ועל זה צריכים לדקדק ביותר‪,‬‬ ‫ודוקא מחצי הזרוע ולמטה (מחבר סימן כ"ז סעיף א‬ ‫שיקבל עליו קבלה על יום אחד בלבד‪,‬‬ ‫ולכן יהפוך התפילין ויניח המעברתא לצד היד‬ ‫ומשנ"ב סק"ב וסק"ד)‪ ,‬אבל לא לגמרי למטה ששם אין‬ ‫שביום הזה ישנס מתניו בעוז‬ ‫והתפילין לצד הכתף‪ ,‬והיו"ד שבקשר ישאר לצד‬ ‫הבשר תפוח‪ .‬אבל לא סמוך למרפק (עלנבויגן) ממש‪,‬‬ ‫ותעצומות לעבודת קונו‪ ,‬ואז לא יתגבר‬ ‫הלב‪[ .‬צורת קשר היו"ד אצל איטר‪ :‬נוהגים לעשות צורת הקשר‬ ‫ששם אין הבשר תפוח‪ .‬וכתב בספר תפלה למשה‬ ‫עליו היצר כל כך להפילו‪ ,‬וחפץ ה' בידו‬ ‫של יד אצל איטר כמו אצל כל אדם‪ ,‬שהרצועה הקטנה היוצאת מן‬ ‫שיהיה לכה"פ רוחב שני אצבעות בין התפילין‬ ‫הקשר תצא לצד מטה‪ ,‬לצד התיתורא‪ .‬אע"פ שאצל איטר יימצא‬ ‫יצליח לנצחו‪ .‬וכאשר הצליח עם יום זה‪,‬‬ ‫שהיו"ד הפוכה‪ ,‬הרגל (רצועה הקטנה) בצד שמאל‪ ,‬והגג (הקשר)‬ ‫להמרפק‪ .‬בדיעבד‪ ,‬כגון שיש לו מכה‪ ,‬יכולים לסמוך‬ ‫יחזור וישנה ממחרת לקבל עליו יום‬ ‫בצד ימין (שו"ת שבה"ל ח"ה ס"ג)]‪.‬‬ ‫על שיטת הגר"א שמקום התפילין נמשך גם בחצי‬ ‫נוסף‪ ,‬וכן תמיד‪ .‬לזה אמר "היום הזה"‬ ‫העליון של הזרוע בכל המקום שהבשר תפוח‪.‬‬ ‫ה' אלקיך מצוך לעשות את החוקים‬ ‫מה יש לעשות כדי שלא תזוז היו"ד של‬ ‫אבל תמיד צריך לדקדק שלא להניח התפילין‬ ‫שאלות‬ ‫ותשובות‬ ‫האלה ואת המשפטים‪ ,‬כלומר‪ ,‬שתקבל‬ ‫הקשר מהתפילין?‬ ‫שלא על מקום הקבורת – דהיינו למעלה או למטה‬ ‫קצרות‪,‬‬ ‫על ידי‬ ‫על עצמך החוקים אשר ה"א מצוך‪,‬‬ ‫כתב המשנ"ב (סק"י)‪ ,‬בזוה"ק פר' פנחס מחמיר‬ ‫במקום שאין הבשר תפוח‪.‬‬ ‫הרה"ג‬ ‫מאד בענין זה‪ ,‬ויש מחמירים שגם כשהן בתוך כיסן‬ ‫ר' ישכר‬ ‫שתעשה אותם "היום הזה"‪ ,‬ואז תצליח‬ ‫צריכים לדקדק שהיו"ד של קשר תפילין של יד‬ ‫דוב‬ ‫‪ -‬ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל‬ ‫צריכים ליזהר בזה שלא תזוז כלל היו"ד‪ ,‬ומטעם זה‬ ‫יהיה לצד הלב ולא לצד חוץ‪ ,‬ושלא יזוז יו"ד של‬ ‫וויעדער‬ ‫נפשך‪ .‬את ה' האמרת "היום"‪ ,‬פירוש‬ ‫יש נוהגין לקשור היו"ד עם חוט של גיד עם התפלין‪,‬‬ ‫הקשר מהתפילין‪ ,‬וכן שהמעברתא שבה הרצועה‬ ‫שליט"א‬ ‫דומ"ץ‬ ‫שתאמר שתהיה את ה' "היום הזה"‬ ‫וראוי לבטל זה שע"י הקשירה יהיה חוט של גיד‬ ‫עוברת תהא מונחת לצד הכתף והקציצה לצד היד‬ ‫דקהלתינו הק‘‬ ‫במאנסי‬ ‫ועי"ז תוכל לעמות נגד יצרך "להיות לך‬ ‫סביב התיתורא חוצץ בין הזרוע להתפילין‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫(מחבר סעיף ב' וסעיף ג')‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע הקפיד שלא יזוז‬ ‫לאלקים וללכת בדרכיו"‪ .‬וה' האמירך‬ ‫האם נוטלים הידים אחר הנחת תפילין‬ ‫היו"ד מהתפילין אפילו כשהם בתוך כיסם (עי' משנ"ב)‪,‬‬ ‫"היום"‪ ,‬ויצו משה וגו' שמור את כל‬ ‫כשנגעו במקומות מכוסים?‬ ‫ושיהיה היו"ד דבוק ל'קציצה'‪ ,‬ולא סגי בזה שצמוד‬ ‫המצוה אשר אנכי מצוה אתכם "היום"‬ ‫להמעברתא (שפע חיים חורש"י פקודי תשל"ח)‪ .‬גם לא נחה‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע לא הקפיד ליטול‬ ‫ועי"ז תוכלו "לשמור ולעשות את‬ ‫דעתו בעצה הנ"ל לקשור עם חוט של גיד‪ ,‬ואף‬ ‫ידיו‪ ,‬אלא טבל קצות אצבעותיו במים‪ ,‬ולפעמים‬ ‫כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם"‪.‬‬ ‫באופן שאין הגיד חוצץ‪( ,‬כגון שמעבירים אותו בתוך‬ ‫שפך מכלי של מים על מקצת ידיו‪ ,‬כשיטות‬ ‫המעברתא‪ ,‬או כמ"ש בכה"ח סקי"ב שהקשירה של הגיד תהיה עם‬ ‫הסוברים (המחצית השקל סימן ד' סקי"ז) דהנוגע‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ כי תבוא תשפ"ו‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫בדברי כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע (בשו"ת דברי יציב או"ח‬ ‫מצינו עד כמה דבר זה מגרה היצה"ר ומביא את האדם‬ ‫הגיד שתפור בו בית התיתורא‪ ,‬ותהיה מצד התפר שלמעלה)‪ .‬ועצה‬ ‫סי' טו אות ד') שמביא מקור בנגלה לדברי המקובלים‪ ,‬ע"ש‬ ‫לגיהנם‪ ,‬ובספרי קודש הרעישו על זה‪.‬‬ ‫אחרת מצא חן בעיניו והיינו ליקח חתיכת קלף דקה‬ ‫דברים נפלאים להמעיין‪.‬‬ ‫ורבות האריכו הפוסקים הן לענין תפילין אימתי‬ ‫מאד ולדוחקה בתוך המעברתא‪ ,‬ובזה יתהדק היו"ד‬ ‫וכ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע כותב בתשובותיו (שו"ת‬ ‫נחשב חציצה‪ ,‬והן בנוגע חוקות הגוי‪ ,‬וזה ברור לכל‬ ‫בחוזק ויהיה צמוד היטב לבית (שפע קודש)‪.‬‬ ‫דברי יציב ח"א סימן ט') דאף שמנהג העולם שאיטר יד מניח‬ ‫הדיעות שאם עושה איזה 'סטייל' עם שערותיו‬ ‫בימין כל אדם‪ ,‬אולם "לבני תורה המדקדקים במצוות‬ ‫הארוכות‪ ,‬הרי זה חציצה וברכתו לבטלה (ערוה"ש סי"ד‪ ,‬עי`‬ ‫זהירות בחציצה אצל תפילין‪:‬‬ ‫אני אומר שיניחו אחר התפילה בשמאל כל אדם"‪.‬‬ ‫פסקי תשובות אות י)‪.‬‬ ‫צריכים ליזהר שלא יהא דבר חוצץ בין תפילין לבשרו‬ ‫ובחשיבות ענין הגילוח‪ ,‬ובחומרת שערות הארוכות‪,‬‬ ‫ואפילו חציצה כל דהו‪ .‬לכן יש ליזהר אחר גילוח‬ ‫מי שכותב בימין ושאר מלאכות עושה‬ ‫עי' בדברי כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע בשיעור חורש"י‬ ‫השערות שלא ישארו שם שערות קטנות תלושות‪ ,‬וכן‬ ‫בשמאל‪ ,‬על איזה יד יניח תפילין?‬ ‫פר' כי תצא תשכ"ו‪ ,‬ומכתבי תורה מכתב שס"א‪.‬‬ ‫יש לסלק שערות ה"פיאות" שלא יהיו תחת התפילין של‬ ‫במחבר (שם) מביא שני דעות‪ ,‬והרמ"א מכריע כדעת‬ ‫ראש (דחמור חציצה בתפילין מדיני חציצה בנט"י וטבילה‪ ,‬דכאן הדין‬ ‫הסוברים שהיד שכותב בה היא חשובה ימין לענין זה‬ ‫יש לו מכה על כל הקיבורת‪ ,‬האם יניח תפילין‬ ‫שצריך שיהא התפילין על בשרו כדילפינן מבגדי כהונה ‪ -‬עי' ברכ"י סי'‬ ‫ומניח תפילין ביד שכנגדה‪ .‬וכ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק‬ ‫על 'רטיה'‪ ,‬והאם יברך ברכת להניח תפילין?‬ ‫כז סק"א‪ ,‬ושו"ת תורה לשמה סי' יב)‪.‬‬ ‫זי"ע כתב בתשובה (שו"ת דברי יציב שם‪ ,‬עפ"י מ"ש זקה"ק הייטב‬ ‫במשנ"ב (סימן כ"ז סקי"ח) כתב שאם יש לו מכה ביד‬ ‫לב זי"ע בשו"ת אבני צדק (או"ח סימן ג')‪ ,‬ועוד) שאפילו מי שנולד‬ ‫במקום הנחת התפילין והמכה מתפשטת בכל הקבורת‪,‬‬ ‫האם צריך לסלק ה'שעון' (זייגער) שעל ידו‬ ‫איטר‪ ,‬והרגיל את עצמו לכתוב בימינו‪ ,‬יקבל עליו מכאן‬ ‫מותר לו להניח התפילין על הרטיה (אם אי אפשר לו בלא זה)‪,‬‬ ‫לפני שמניח תפילין של יד?‬ ‫ולהבא לכתוב רק בימינו‪ ,‬ואז יניח בשמאל כל אדם (אע"פ‬ ‫אבל לא יברך‪ ,‬ויברך שתים על השל ראש‪ ,‬וגם יראה‬ ‫בשו"ת דובב משרים (להגאון מטשעבין זצ"ל) כתב שיסלק‬ ‫ששאר מלאכות עושה בשמאל)‪.‬‬ ‫ללבוש בגד אחר על השל יד כדי לכסותם‪ .‬ומ"מ אם‬ ‫השעון יד לפני שמניח תפילין שלא יהיה הפסק בין‬ ‫בספר 'שפע קודש' מביא שרבינו זי"ע הורה לאחד‬ ‫הרטיה אינו תחת ה'בית' אלא תחת 'הרצועות' אפילו אם‬ ‫הכריכות לבשרו‪( .‬בשו"ת יחוה דעת להגר"ע יוסף זצ"ל (ח"ג סימן‬ ‫שבא אליו כמה ימים קודם הבר מצוה שרוב מלאכות‬ ‫היא תחת רצועת ההידוק אך לא תחת הבית ממש‪ ,‬יכול‬ ‫ב') כתב שהודה לו הגאון מטשעבין זצ"ל שאם הז' כריכות מסתיימות‬ ‫לפני המקום שהשעון נמצא‪ ,‬אין צריכים להחמיר בזה‪ .‬מ"מ מנהג יראים‬ ‫עשה "בימין" ורק הכתיבה היתה בשמאל‪ ,‬שיקבל עליו‬ ‫להניח בברכה (עיין משנ"ב סקט"ז)‪.‬‬ ‫ולסלק השעון יד בכל אופן לפני שמניחין תפילין של יד)‪.‬‬ ‫מהיום והלאה לכתוב כל הזמן ביד ימין ואז יניח ככל‬ ‫אדם‪.‬‬ ‫באופן שאי אפשר להניח תפילין על יד‬ ‫שמאל‪ ,‬האם יניח על יד ימינו?‬ ‫בענין חציצה בתפילין של ראש‪ ,‬והאם יש בזה‬ ‫בשיעור חורש"י (בחוקותי תשל"ו) עורר רבינו זי"ע‪:‬‬ ‫איסור "חוקת הגוי" בשערות גדולים?‬ ‫אצלינו לא הניחו לילד להיות איטר יד‪ ,‬וכאשר אך החל‬ ‫הסכמת רוב הפוסקים שלא יעשה כן‪ ,‬כי אין זה מקום‬ ‫במשנ"ב (סימן כ"ז סקט"ו) כתב בשם הפוסקים שרע‬ ‫להשתמש בידיו לא הניחו לו להשתמש ביד שמאלו‪ ,‬לא‬ ‫להנחת תפילין כלל (עי' כה"ח סימן כז סקל"ב)‪.‬‬ ‫הניחו לו לאכול או לחטוף צעצועים בשמאלו‪ ,‬אלא‬ ‫המעשה של אותן האנשים שמגדלין "בלורית"‪ ,‬מלבד כי‬ ‫הכריחו אותו להשתמש בימינו‪ ,‬וכמדומה לי שבכל‬ ‫איטר יד‪ ,‬על איזה יד מניח תפילין?‬ ‫הוא דרך שחץ‪ ,‬יש בו איסור בהנחת תפילין דכיון‬ ‫העיר רודניק כמעט ולא נמצא אף אחד שהיה איטר יד‪.‬‬ ‫במחבר (סימן כ"ז סעיף ו) כתב הדין כמבואר בגמרא‬ ‫דגדולים הרבה הוי חציצה‪ ,‬ועוד איסור בדבר שא"א‬ ‫אצלינו היה דבר מוזר ושערוריה כאשר נער לא היה‬ ‫((מנחות לז ע"א) דאיטר יד ימינו מניח תפילין בשמאלו‬ ‫לצמצם שיהיו מהודקין היטב ומונחין על מקומן‪.‬‬ ‫יכול להניח תפילין בשמאלו‪ ...‬אלא שאצל הגוים הוא‬ ‫שהוא ימין כל אדם‪ .‬אולם שיטת המקובלים הוא (מובא‬ ‫וביורה דעה (סי' קעח) האריכו הפוסקים בענין גידול‬ ‫הכל בשמאל‪ ,‬וכאשר ראו שהיהודים נשמרים מזה באו‬ ‫בשערי תשובה סק"ז) שאיטר יד לא ישנה משאר כל אדם‬ ‫בלורית שיש בזה איסור ד'ובחוקותיהם לא תלכו' (עי' ב"ח‬ ‫וחידשו שהכפייה לשנות משמאל לימין אינו בריא‪...‬‬ ‫ויניח ביד שמאל של כל אדם‪ ,‬שהוא כנגד הלב‪ .‬ועיין‬ ‫וט"ז ריש הסימן)‪ ,‬ובחז"ל (נדרים ט ע"ב) ובזוה"ק (ח"א קסו ע"ב)‬ ‫המשך בעמוד האחרון <<‬ ‫הלכות תפילין‬ ‫מען זאל עס צודעקן מיט די בגד‪ ,‬און נישט מאכן א ברכה אויף די של יד‪,‬‬ ‫מען טאר גארנישט מפסיק זיין צווישן די תפילין אין די גוף פון די מענטש‪,‬‬ ‫נאר ביידע ברכות אויף די של ראש‪( .‬משנ"ב סימן כז סקי"ח)‬ ‫אויב די רצועות זענען מפסיק הייסט עס נישט קיין הפסק‪ ,‬אבער לכתחילה‬ ‫זאל מען מחמיר זיין אז עס זאל נישט מפסיק זיין‪( .‬מחבר סימן כז סעיף ד‬ ‫א 'געלינקטער' וואס טוט רוב זאכן מיט זיין לינקע האנט‪ ,‬אדער אפילו‬ ‫ומשנ"ב סקי"ד)‬ ‫אויב ער טוט מיט ביידע הענט אבער עס איז אים גרינגער מיט די לינקע‬ ‫האנט‪ ,‬זאל לייגן תפילין אויף די רעכטע האנט‪ ,‬און אויב ער לייגט אויף די‬ ‫אזוי אויך טאר נישט זיין קיין הפסק ביי די תפילין של ראש‪ ,‬דערפאר איז‬ ‫לינקע האנט האט ער נישט יוצא געוועהן‪( .‬סימן כז ס"ו ומשנ"ב סקכ"ד וסקכ"ה)‬ ‫א גרויסע איסור זיך צו לאזן וואקסן גרויסע האר‪ ,‬און אויסער די חציצה קען‬ ‫מען דאך נישט לייגן די תפילין ריכטיג און עס מהדק זיין ווי עס דארף צו‬ ‫מיר פירן זיך אז אויב מען שרייבט מיט די רעכטע האנט זאל מען לייגן‬ ‫זיין‪( .‬מחבר שם ומשנ"ב סקט"ו)‬ ‫תפילין אויף די לינקע האנט‪ ,‬כאטש אז מען טוט רוב זאכן מיט די לינקע‬ ‫א‬ ‫האנט‪ ,‬און די זעלבע איז אויך פארקערט‪( .‬רמ"א סימן כז סעיף ו)‬ ‫ביי די רצועות איז מען נאר מקפיד אז עס זאל נישט זיין קיין חציצה ביי‬ ‫די חלק ווי מען בינדט צו די תפילין‪ ,‬אבער ביי אלע אנדערע 'כריכות' איז‬ ‫הלכה‬ ‫אויב די מכה אויף די האנט איז נישט אויף די גאנצע קבורת זאל מען לייגן‬ ‫מען נישט מקפיד‪ ,‬און אפילו ביי די מקום הקשירה איז מען נישט מקפיד‬ ‫תפילין אויף די אנדערע חלק פון די קבורת‪ ,‬אפילו אויף די חלק וואס איז‬ ‫פארן‬ ‫אויף א אופן ווי דער מענטש האט א מכה און עס איז דא א 'בענדעזש' צווישן‬ ‫אויף די העכערע טייל פון די ביין‪ ,‬און טאמער עס איז אוממעגליך בכלל צו‬ ‫די רצועות און די גוף (די זעלבע הלכה איז ביי די רצועות פון די של ראש)‪.‬‬ ‫לייגן תפילין של יד זאל מען נאר לייגן תפילין של ראש‪( .‬מחבר סימן כז סעיף‬ ‫שבת‬ ‫(משנ"ב סימן כז סקט"ז)‬ ‫ז ומשנ"ב סקכ"ט)‬ ‫טיש‬ ‫די פלאץ ווי עס הייבט אהן צו וואקסן די האר אויף די קאפ זאל מען לייגן‬ ‫אויב א מענטש האט א ווייטאג אויף זיין קאפ און עס איז אוממעגליך צו‬ ‫תפילין‪ ,‬ביז די פלאץ ווי די מח פון א קינד איז ווייעך‪ ,‬מען זאל מקפיד זיין‬ ‫לייגן די תפילין אויפן קאפ‪ ,‬קען מען לייגן א דינע צודעק אינטער די תפילין‪,‬‬ ‫אז די גאנצע תפילין זאל זיין אין די פלאץ ווי עס וואקסט האר און עס זאל‬ ‫אבער נישט קיין דיקע צודעק‪ ,‬און מען זאל צודעקן די תפילין כדי אז‬ ‫נישט אראפהענגען אויף די שטערן‪( .‬מחבר סימן כז סעיף ט ומשנ"ב סקל"ג)‬ ‫אנדערע מענטשן זאלן עס נישט זעהן‪ ,‬אויך זאל מען אויף אזא פאל נישט‬ ‫מאכן א באזונדערע ברכה אויף די של ראש‪ ,‬נאר מען זאל אינזין האבן די‬ ‫די קשר פון די תפילין של ראש דארף לכתחילה זיין ווי עס ענדיגט זיך די‬ ‫של ראש ביי די ברכת "להניח" (די ברכה גייט דאך סיי ווי ארויף אויך אויף‬ ‫ביין פון די קאפ‪ ,‬לכתחילה העכער די גריבל‪ ,‬וואו עס גייט אויף אריין‪ ,‬מען‬ ‫די של ראש)‪( .‬מחבר ורמ"א סימן כז סעיף ה ומשנ"ב סק"כ)‬ ‫זאל מקפיד זיין אז די קשר זאל זיין אויף א פלאץ ווי עס איז דא האר‪ ,‬און‬ ‫עס זאל זיין פונקט אינמיטן פון די קאפ נישט געבויגן רעכטס אדער לינקס‪.‬‬ ‫אזוי אויך טאמער מען האט א מכה אויפן האנט אויף די גאנצע "קבורת"‪,‬‬ ‫(מחבר סימן כז סעיף י ומשנ"ב סקל"ה)‬ ‫זאל מען לייגן תפילין אויף א דינע צודעק‪ ,‬אבער נישט אויף די העמד‪ ,‬און‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ב‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ כי תבוא תשפ"ו‬ ‫א מעשה פארן שבת טיש‬ ‫מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים‪ ,‬זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת‬ ‫צדיקים‪ ,‬און דערציילן סיפורי צדיקים ‪ -‬עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים'‪ ,‬סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪:‬‬ ‫הוצאות הדרך‪ ,‬ער זאל פארן ספעציעל קיין "פרעשבורג" (דער שטאט פונעם‬ ‫עובדות מרבותינו הקדושים זי"ע‬ ‫הייליגען חתם סופר) און זיך דארט אויסלערנען ווי אזוי צו מאכן דעם קשר‪.‬‬ ‫בענייני מצות תפילין‬ ‫ווען דער שליח איז צוריק געקומען צום דברי חיים מיטן קשר אין די האנט‪,‬‬ ‫*‬ ‫האט ער זיך זייער געפרייט‪ ,‬און ער האט געמאכט א סעודה לכבוד דעם גאסט‬ ‫און לכבוד די גרויסע שמחה‪.‬‬ ‫"צאנזער קשר"‬ ‫הרה"צ ר' ברוך הלברשטאם זצ"ל (האדמו"ר מגארליץ בני ברק) האט‬ ‫דער "צאנזער קשר" איז א קשר פארן תפילין של ראש וואס ווערט‬ ‫דערציילט‪ ,‬אז די גאנצע צייט וואס דער שליח איז געווען אין פרעשבורג‪ ,‬האט‬ ‫געברענגט אין די מקובלים‪ ,‬עס איז צוזאמגעשטעלט פון צוויי "דלת"ן‪ ,‬איין‬ ‫דער דברי חיים אויסערדעם וואס ער האט גוט באצאלט פארן שליח‪ ,‬האט ער‬ ‫געהעריגע און איינס א פארקערטע‪ .‬און עס זעהט אויס ווי א קעסטל אין די‬ ‫אויך געגעבן געלט און אויסגעהאלטן זיין ווייב און קינדער די גאנצע צייט וואס‬ ‫צורה פון א "ם"‪.‬‬ ‫ער איז געווען אוועק פון שטוב‪.‬‬ ‫די ערשטע מקור וואו מיר געפונען די דאזיגע אינטרעסאנטע קשר איז אין‬ ‫דער שליח וועלכע איז נעבעך געווען זייער ארעם‪ ,‬האט געזעהן אז ס'לוינט‬ ‫ספר 'מצת שימורים' בשם הגאון הקדוש "רבי מנחם די לונזאנו" וואס האט‬ ‫זיך אים צו בלייבן אביסל אין פרעשבורג‪ ,‬וואוסענדיג אז די גאנצע צייט וואס ער‬ ‫געלעבט פאר ‪ 400‬יאר צוריק אין איסטאנבול און דערנאך אין ארץ ישראל‪.‬‬ ‫איז דארט פעהלט גארנישט ביי אים אין שטוב‪ ...‬איז ער טאקע דארט געבליבן‬ ‫דער גאון שרייבט אז אלע יארן איז אים שווער געווען אויף די געהעריגע קשר‬ ‫אביסל לענגער‪ .‬ווען ער איז צוריק געקומען האט זיך דער הייליגער דברי חיים‬ ‫אז עס דארף דאך דאך זיין די צורה פון א "דלת"‪ ,‬און אין זוהר הקדוש שטייט‬ ‫אנגערופן מיט א געוואלדיגע חביבת המצוה‪" :‬פאר דעם קשר האב איך געצאלט‬ ‫אז עס דארף גאר זיין א געדאפלטע דל"ת‪" ,‬און איך האב זיך נישט בארואיגט‬ ‫אסאך געלט‪"!...‬‬ ‫ביז איך בין געקומען קיין ארץ ישראל‪ ,‬און דארט האבן מיר די תלמידי האר"י‬ ‫עס איז דא וואס דערציילן אז דער שליח איז געווען הגה"צ רבי אריה לייב‬ ‫זלה"ה געמאכט א קשר מיט א געדאפלטע דל"ת‪ ,‬אין די צורה פון א "ם" ‪ -‬און‬ ‫בלייך זצ"ל‪ ,‬אבד"ק לאבאווא‪ ,‬און דער דברי חיים האט אים געשיקט צו הגאון‬ ‫מען קען דאס נישט פארשטיין נאר אויב מען זעהט עס מיט די אייגענע אויגן"‪.‬‬ ‫רבי דניאל פרוסטיץ זצ"ל גאב"ד פרעשבורג‪ ,‬זיך צו לערנען דעם קשר‪ ,‬און ער‬ ‫הונדערט פופציג יאר שפעטער‪ ,‬האט אויך דער נשר הגדול‪ ,‬דער גאון און‬ ‫איז דארט געווען א לאנגע צייט און נישט מצליח געווען זיך אויס צו לערנען‪ ,‬און‬ ‫מקובל רבי נתן אדלער זי"ע (רבי פון חתם סופר זי"ע) שטארק געוואלט גיין‬ ‫נאר איינס פאר די לעצטע נאכט איז עס אים ענדליך געלונגען און ער האט זיך‬ ‫מיט די סארט קשר‪ .‬אבער אויך ער האט נישט געוואוסט ווי אזוי עס צו מאכן‪,‬‬ ‫עס דערלערנט‪( .‬ענליך צו די מעשה פון רבי נתן אדלער‪ .‬אויך איז דא וואס‬ ‫און עס איז אין יענע יארן שוין נישט געווען קיינער וואס האט נאך אנגעהאלטן‬ ‫דערציילן אז דער דב"ח האט געשיקט א שליח קיין עיה"ק צפת זיך עס אויס צו‬ ‫די מסורה ווי אזוי מען מאכט דאס‪ .‬רבי נתן אדלער איז געוואויר געווארן אז‬ ‫לערנען)‪.‬‬ ‫אין שטאט פראג איז דא א סופר מומחה‪ ,‬וואס קען מאכן ספעציעלע סארט‬ ‫דער שינאווא'ער רב זי"ע איז אבער יא געגאנגען מיט א פשוט'ע קשר‪,‬‬ ‫קשרים‪ ,‬האט אים רבי נתן אלדער איינגעלאדנט צו זיך אין שטוב‪ ,‬און באצאלט‬ ‫זאגענדיג‪ ,‬אז וויבאלד עס איז זייער שווער איבערצומאכן דעם "צאנזער קשר"‬ ‫גאר א גרויסע סכום ער זאל זאל זיך ארומשפילן און אויסגעפונען די וועג ווי‬ ‫קען ארויס קומען א מכשול‪ ,‬ווייל אויב די רצועות ציהען זיך אויס‪ ,‬און די תפילין‬ ‫אזוי מען מאכט די ספעציעלע קשר‪.‬‬ ‫ליגט נישט אויפן ריכטיגע פלאץ‪ ,‬איז זייער שווער צו טרעפן איינער וואס זאל‬ ‫א גאנצע יאר איז דער סופר געזיצן ביי ר' נתן אדלער אין שטוב‪ ,‬און האט‬ ‫קענען איבערמאכן דעם קשר‪.‬‬ ‫מיט אלע כוחות פרובירט דאס צו מאכן‪ ,‬אבער עס איז אים נישט געגאנגען‪ .‬די‬ ‫אבער די אנדערע קינדער פונעם הייליגער דברי חיים זענען יא געגאנגען מיט‬ ‫לעצטע נאכט‪ ,‬נאך וואס ער האט זיך שוין געהאט מייאש געווען און‬ ‫דעם‪ ,‬און אזוי אויך כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע איז געגאנגען מיט א צאנזער קשר‪ ,‬און‬ ‫אפגעמאכט צוריק אהיים צו גיין צומארגנס‪ ,‬איז ער געליגן אין זיין בעט‪ ,‬און‬ ‫האט געזאגט אז אויב מען ווייסט אז מען וועט עס קענען פאררעכטן ווען עס‬ ‫פלוצלינג איז אים איינגעפאלן א מהלך ווי אזוי צו מאכן דעם קשר‪ .‬ער האט‬ ‫וועט אויספעהלן‪ ,‬איז גוט אז מען זאל גיין מיט א "צאנזער קשר"‪.‬‬ ‫זיך נישט פארזוימט‪ ,‬נאר תיכף אראפ פון בעט‪ ,‬אנגעצינדן א ליכטל‪ ,‬און זיך‬ ‫גענומען מאכן דעם קשר‪ ,‬און עס איז טאקע געלונגען צו מאכן דעם קשר צום‬ ‫גרויס פרייד פון הגאון רבי נתן אדלער זי"ע‪.‬‬ ‫אויך זיין תלמיד דער הייליגער "חתם סופר" זי"ע איז געגאנגען אזוי ווי זיין‬ ‫רבי'ן רבי נתן אדלער מיטן זעלבן סארט קשר‪.‬‬ ‫דער הייליגער דברי חיים זי"ע האט אין די ערשטע יארן אלעמאל געהאט‬ ‫אויף די תפילין של ראש א געהעריגע קשר אזוי ווי רוב וועלט פירט זיך‪ .‬אבער‬ ‫ער האט אלעמאל געהאט א שטארקע השתוקקות צו האבן דעם ספעציעלן‬ ‫צו באקומען א 'קונטרס' פון בילדער און פונקטליכע אנווייזונגען ווי אזוי צו מאכן דעם‬ ‫סארט קשר‪ .‬אין שטאט פונעם דברי חיים זי"ע איז נישט געווען קיינער וואס‬ ‫צאנזער קשר‪ ,‬ביטע לאזט א מעסעדזש מיט אייערע פרטים‬ ‫האט געוואוסט ווי אזוי מען מאכט די דאזיגע קשר‪ .‬האט דער הייליגער דברי‬ ‫אין "הוריני טעלעפאן" ‪718-819-3023-8-1-9‬‬ ‫חיים געשיקט א ספעציעלע שליח‪ ,‬ער האט אים געגעבן הונדערט גילדען פאר‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ג‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ כי תבוא תשפ”ו‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫האם יש לחזור ולכרוך הרצועה על המעברתא מלמעלה אחר ההידוק‬ ‫קודם שמתחיל לכרוך על הזרוע?‬ ‫ברמ"א (סי' כז ס"ח בשם מהרי"ל) כתב שאין לכרוך הרצועה על המעברתא כדי לחזקה‪.‬‬ ‫אמנם למעשה היה מנהגם בקודש של כמה גדולים וחסידים לכרוך ולהדק‬ ‫המעברתא על ידי הרצועה (כמנהג גאוני חסידי עסטרייך המובא במהרי"ל שם) (אות חיים להגה"ק‬ ‫ממונקאטש זי"ע‪ ,‬סידור הרב‪ ,‬ועוד)‪ .‬וכן מנהגם בקודש של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע‬ ‫ולהבלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א לחזור עם הרצועה על המעברתא‪.‬‬ ‫וגם בהנחת תפילין לנערי הבר מצוה‪ ,‬כרך רבינו זי"ע הרצועה הרבה פעמים מעל‬ ‫המעברתא‪ ,‬לפעמים פעם אחת ולפעמים ב' פעמים‪ .‬ויש בזה משום הידוק התפילין‬ ‫והיו"ד במקומן‪ ,‬וגם כדי לעשות צורת 'שין' עם שלש הכריכות שמעל הקיבורת (עי'‬ ‫באריכות ב'שפע קודש' ובמראי מקומות המובאים שם)‪.‬‬ ‫האם מצרפים לשבעה ב' חצאי הכריכות שבתחילה וסוף הזרוע?‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע כרך על הזרוע ז' כריכות שלימות מלבד שני חצאי‬ ‫הכריכות‪ ,‬וכן הורה לעשות (וכ"ה בכה"ח סי' כז סקי"ג וסקל"ה‪ ,‬ועי' בעש"ט עה"ת פר' ואתחנן שכן‬ ‫הורה המגיד מטריסק זי"ע בשם הבעש"ט זי"ע ‪ -‬והבאנו דבריו לעיל לגבי ציצית)‪.‬‬ ‫הרה"ק משינאווא זי"ע היה נוהג לומר לבחורי בר מצוה שענין גדול לכוין בעת‬ ‫שמונים השבעה כריכות את הפסוק "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום"‬ ‫שיש בו ז' תיבות‪ ,‬ולא לספור במחשבה ‪ ,3 2 1‬ואמר שזה מועיל ומסוגל להתחזק‬ ‫בדביקות בהקב"ה כל היום (דברי יחזקאל החדש)‪.‬‬ ‫בענין כריכת הרצועות כמנהג אשכנז‪:‬‬ ‫רביה"ק הדברי חיים זי"ע וכן נהג אחריו כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע לכרוך‬ ‫הרצועות על הזרוע כמנהג אשכנז כלפי הגוף ולא כלפי חוץ‪ ,‬אולם לא היה מורה כן‬ ‫לאחרים‪.‬‬ ‫והמקור לשני המנהגים מתבאר יפה בביאור הלכה (סי' כז ד"ה המנהג)‪ ,‬ועיקר החילוק‬ ‫הוא בצורת הקשירה וההידוק‪ .‬דעפ"י מנהג ספרד הרצועה יוצאת מתחת לקשר‬ ‫והלולאה היא מצד השני ושם הוא ההידוק‪ ,‬אבל נוסח אשכנז הוא להיפך‪ ,‬שהלולאה‬ ‫היא מתחת לקשר‪ ,‬כך שההידוק הוא גם כן לצד הלב (וע"כ יש ליזהר ביותר שלא תזוז הקשר‬ ‫מחמת ההידוק)‪.‬‬ ‫וב'שפע חיים' (חורש"י פקודי תשל"ח) מאריך רבינו זי"ע בדבר זה‪ ,‬ומספר העובדא‬ ‫הנפלאה שהיה לו בענין זה עם אביו רביה"ק מרודניק זי"ע‪ ,‬עיין שם‪ .‬ובתוך דבריו‬ ‫אמר שהתפילין העשויים כנוסח אשכנז מיוסדים עבור יחידי סגולה קדושי עליונים‬ ‫ומקובלים כדוגמת הגר"א וחביריו‪ ,‬משא"כ התפילין שלנו הנקרא 'קשר חסידים' הם‬ ‫אצלו למטה מן מקום השיער‪ ,‬וענה לו רבינו זי"ע שהוא סובר שכל המקום שבשיפוע‬ ‫שווים לכל נפש‪ ,‬ועל זה באו האריה"ק זי"ע והבעש"ט הק' זי"ע‪ ,‬ששלחו אותם מן‬ ‫הראש הוא נקרא גובה הראש‪ ,‬ואינו בכלל המצח‪ ,‬כי יש אנשים שיש להם מצח גדול‬ ‫השמים לסלול דרך הסלולה לרבים ושוה לכל נפש‪.‬‬ ‫וחלק מזה הוא בשיפוע ושם עדיין אין גדל השיער‪ ,‬וגם זה נחשב כמקום שיער (מובא‬ ‫בשפע קודש)‪ .‬אבל כנזכר לעיל ודאי שאין לאנשים פשוטים לעשות כן‪.‬‬ ‫מקום הנחת תפילין של ראש?‬ ‫מקום תפילין של ראש מתחילת עיקרי השיער ממצחו‪ ,‬עד סוף המקום שמוחו‬ ‫האם יש להסתכל ב'מראה' כדי לכווין מקום התפילין באמצע הראש?‬ ‫של תינוק רופס (סי' כז ס"ט)‪ .‬וכתב רביה"ק מצאנז זי"ע בשו"ת דברי חיים (או"ח ח"ב ס"ו)‬ ‫רביה"ק הדברי חיים זי"ע כתב בתשובה (או"ח ח"ב סי ו') שלהסתכל במראה לראות‬ ‫שגם "התיתורא" צריך שיהיה במקום שיער (וכ"כ במשנ"ב סקל"ג)‪.‬‬ ‫שהתפילין יהיו באמצע בדיוק‪ ,‬הם דברי בורות‪ ,‬כי מה שאמרו חז"ל "מקום יש בראש‬ ‫והנה אצל כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע היה התפילין של ראש בקצה למטה מן‬ ‫להניח שתי תפילין" קאי גם על רוחבו של הראש‪ ,‬ע"כ‪ .‬לכן די בזה שממשמש בידו‬ ‫מקום השיער‪ ,‬והענין בזה הוא לגמרי על פי קבלה (מפי כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א)‪,‬‬ ‫לראות שיהיו מונחים באמצע‪ .‬וידוע שזה היה אחד מהדברים שחלק עליו בנו הרה"ק‬ ‫ואין לאנשים פשוטים לעשות כן‪.‬‬ ‫משינאווא זי"ע (עי' שפע חיים חורש"י תזריע תשכ"ה)‪ ,‬ומבואר באריכות בספר 'אות חיים'‬ ‫אולם פעם הטעים זאת רבינו זי"ע גם על פי הלכה‪ ,‬ששאל פעם הרה"ג ר' מרדכי‬ ‫להגה"ק ממונקאטש זי"ע (סי' כז סקי"ב)‪.‬‬ ‫שבתי אייזנבערגער שליט"א את כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע לדעת למה התפילין‬ ‫הגליון בשבוע זו נתנדב על ידי‬ ‫לוח הלימודים לפרשת נצו"י‬ ‫הרה"ח ר' פנחס לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' משה שטיינמעטץ הי"ו‬ ‫סימן לג סעיף ב‪-‬ג‬ ‫יומא סג‪:‬‬ ‫חולין קכב‬ ‫יז אלול‬ ‫א‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫לע"נ אמו מרת חיה רעכיל ב"ר יואל ע"ה ‪ -‬נלב"ע כ' אלול תשמ"ד‬ ‫סימן לג סעיף ד‬ ‫יומא סד‪.‬‬ ‫חולין קכג‬ ‫יח אלול‬ ‫ב‬ ‫הרב יוסף אלימלך דייטש שליט"א‬ ‫יט אלול‬ ‫הרה"ח ר' שאול וואלדמאן הי"ו‬ ‫סימן לג סעיף ה‬ ‫יומא סד‪:‬‬ ‫חולין קכד‬ ‫ג‬ ‫סימן לד סעיף א‪-‬ב )א(‬ ‫יומא סה‪.‬‬ ‫חולין קכה‬ ‫כ אלול‬ ‫ד‬ ‫לרגל שמחת היכנס בנו לעול תומ"צ למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבת למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫סימן לד סעיף ב )ב(‬ ‫יומא סה‪:‬‬ ‫חולין קכו‬ ‫כא אלול‬ ‫ה‬ ‫הרה"ח ר' דוד פריעדמאן הי"ו‬ ‫חזרה סימן לג‪ ,‬ב ‪ -‬לד‪ ,‬ב‬ ‫יומא סו‪.‬‬ ‫חולין קכז‬ ‫כב אלול‬ ‫ו‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבת למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫יומא סו‪:‬‬ ‫חולין קכח‬ ‫כג אלול‬ ‫ז‬ ‫שיעורים יומיים‪ ,‬שיעורים כלליים‪ ,‬לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' ‪718-819-3023-8-1‬‬ ‫לקבל השיעורים ע"י אימייל ‪ email@hoireiny.com -‬לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו ‪ @hoireiny‬אל ‪81010‬‬ ‫להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון ‪ 718.819.3023-8-1-9‬או ע"י אימעיל ‪gilyonhoireiny@gmail.com‬‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ד‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ כי תבוא תשפ"ו‬