הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — כי תבוא (2026-08-24)

גליון רכ"ג פרשת כי תבוא תשפ"ו לפ“ק
ברוקלין • | 7:16מאנסי • | 7:17לעיקוואד • | 7:16ירושלים • |6:32בני ברק • | 6:48מאנטריאל • |7:21לאנדאן • 7:37 הדלה”נ
ברוקלין • |8:45מאנסי • | 8:46לעיקוואד • |8:45ירושלים • |8:24בני ברק • | 8:21מאנטריאל • | 8:50לאנדאן • 9:06 מוצש"ק
הלכות תפילין )ד(
במקומות המכוסים אין צריך ליטול ידיו משום רוח השלמה בענין זמן חליצת התפילין:
הוריני
רעה אלא משום נקיות ,ולכן סגי ליטול רק במה נשמט בטעות בגליון הקודם :אף על פי שכתב
ה' דרכך
שנגע ואין צריך ליטול כל היד (שפע קודש). הרמ"א שהעיקר שיהיה עליו התפילין עד אחר
ארבע קדישים (והוא עד אחר קדיש תתקבל) ,מכל מקום
האם אפשר שאשה וקטן או נכרי יניחו
לכתחילה צריך לדקדק ולהמתין בחליצת התפילין
קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות תפילין לאדם שחייב בהנחתן?
להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ עד אחר "עלינו לשבח" ,שכן הוא על פי האריה"ק,
הפוסקים נקטו להתיר בזה (שו"ת מהר"י אסאד סי' יט,
וכך כתבו כל הפוסקים (משנ"ב סקנ"ה ,ועי' בדה"ש
העצה בעבודת ה' שבכל כה"ח סימן כז סק"ח ,שו"ת ארץ צבי ח"א סי ח' ,ועוד) ,כי עיקר בקצוה"ש סי' ח סקנ"ב).
פעם יקבל עליו רק ליום מצות תפילין שיהיו מונחין על האדם ,ולא עצם
אחד וכך ינצח יצרו מעשה הקשירה ,אך מכל מקום אם אפשר יש ליזהר בענין הפשטת הבגד בשביל תפילין של יד:
שלא יגע נכרי בתפילין הקדושים. כ"ק אדמו"ר הגה"ק זי"ע היה מזהיר שלא
כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע
סוף הלכות תפילין להפשיט לגמרי השרוול של מעיל העליון מעל היד
איטר יד שאין לו רק תפילין של אינו
לצורך הנחת תפילין ,אלא יש להפשיל השרוול
איתא בספה"ק דכשבא אדם לעשות איטר ,האם יקפיד שיהיה היו"ד לצד הלב, למעלה ,כיון שאין זה דרך כבוד כלפי מעלה.
תשובה ולקבל על עצמו עבודת השי"ת ואז יהיה המעברתא לצד היד ,או עדיף
באמת ,אזי אם יקבל עליו קבלה אחת שיקפיד שיהיה המעברתא לצד הכתף? מקום הנחת תפילין של יד:
נצחית ותמידית ,יתגבר עליו יצרו בביאור הלכה (ד"ה המנהג) כתב שקשר היו"ד לצד בזרוע שמאל 'בבשר התפוח' -הנקרא "קיבורת",
ביותר להכשילו ,על כן טוב וכשר הדבר הלב הוא דינא דגמרא ועל זה צריכים לדקדק ביותר, ודוקא מחצי הזרוע ולמטה (מחבר סימן כ"ז סעיף א
שיקבל עליו קבלה על יום אחד בלבד, ולכן יהפוך התפילין ויניח המעברתא לצד היד ומשנ"ב סק"ב וסק"ד) ,אבל לא לגמרי למטה ששם אין
שביום הזה ישנס מתניו בעוז והתפילין לצד הכתף ,והיו"ד שבקשר ישאר לצד הבשר תפוח .אבל לא סמוך למרפק (עלנבויגן) ממש,
ותעצומות לעבודת קונו ,ואז לא יתגבר הלב[ .צורת קשר היו"ד אצל איטר :נוהגים לעשות צורת הקשר ששם אין הבשר תפוח .וכתב בספר תפלה למשה
עליו היצר כל כך להפילו ,וחפץ ה' בידו של יד אצל איטר כמו אצל כל אדם ,שהרצועה הקטנה היוצאת מן שיהיה לכה"פ רוחב שני אצבעות בין התפילין
הקשר תצא לצד מטה ,לצד התיתורא .אע"פ שאצל איטר יימצא
יצליח לנצחו .וכאשר הצליח עם יום זה, שהיו"ד הפוכה ,הרגל (רצועה הקטנה) בצד שמאל ,והגג (הקשר) להמרפק .בדיעבד ,כגון שיש לו מכה ,יכולים לסמוך
יחזור וישנה ממחרת לקבל עליו יום בצד ימין (שו"ת שבה"ל ח"ה ס"ג)]. על שיטת הגר"א שמקום התפילין נמשך גם בחצי
נוסף ,וכן תמיד .לזה אמר "היום הזה" העליון של הזרוע בכל המקום שהבשר תפוח.
ה' אלקיך מצוך לעשות את החוקים מה יש לעשות כדי שלא תזוז היו"ד של אבל תמיד צריך לדקדק שלא להניח התפילין שאלות
ותשובות
האלה ואת המשפטים ,כלומר ,שתקבל הקשר מהתפילין? שלא על מקום הקבורת – דהיינו למעלה או למטה קצרות,
על ידי
על עצמך החוקים אשר ה"א מצוך, כתב המשנ"ב (סק"י) ,בזוה"ק פר' פנחס מחמיר במקום שאין הבשר תפוח. הרה"ג
מאד בענין זה ,ויש מחמירים שגם כשהן בתוך כיסן ר' ישכר
שתעשה אותם "היום הזה" ,ואז תצליח צריכים לדקדק שהיו"ד של קשר תפילין של יד
דוב
-ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל צריכים ליזהר בזה שלא תזוז כלל היו"ד ,ומטעם זה יהיה לצד הלב ולא לצד חוץ ,ושלא יזוז יו"ד של וויעדער
נפשך .את ה' האמרת "היום" ,פירוש יש נוהגין לקשור היו"ד עם חוט של גיד עם התפלין, הקשר מהתפילין ,וכן שהמעברתא שבה הרצועה שליט"א
דומ"ץ
שתאמר שתהיה את ה' "היום הזה" וראוי לבטל זה שע"י הקשירה יהיה חוט של גיד עוברת תהא מונחת לצד הכתף והקציצה לצד היד דקהלתינו הק‘
במאנסי
ועי"ז תוכל לעמות נגד יצרך "להיות לך סביב התיתורא חוצץ בין הזרוע להתפילין ,ע"כ. (מחבר סעיף ב' וסעיף ג').
כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע הקפיד שלא יזוז
לאלקים וללכת בדרכיו" .וה' האמירך האם נוטלים הידים אחר הנחת תפילין
היו"ד מהתפילין אפילו כשהם בתוך כיסם (עי' משנ"ב),
"היום" ,ויצו משה וגו' שמור את כל כשנגעו במקומות מכוסים?
ושיהיה היו"ד דבוק ל'קציצה' ,ולא סגי בזה שצמוד
המצוה אשר אנכי מצוה אתכם "היום"
להמעברתא (שפע חיים חורש"י פקודי תשל"ח) .גם לא נחה כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע לא הקפיד ליטול
ועי"ז תוכלו "לשמור ולעשות את
דעתו בעצה הנ"ל לקשור עם חוט של גיד ,ואף ידיו ,אלא טבל קצות אצבעותיו במים ,ולפעמים
כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם". באופן שאין הגיד חוצץ( ,כגון שמעבירים אותו בתוך שפך מכלי של מים על מקצת ידיו ,כשיטות
המעברתא ,או כמ"ש בכה"ח סקי"ב שהקשירה של הגיד תהיה עם הסוברים (המחצית השקל סימן ד' סקי"ז) דהנוגע
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג גﬥיון הוריני פרשﬨ כי תבוא תשפ"ו
הלכה למעשה < המשך
בדברי כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע (בשו"ת דברי יציב או"ח מצינו עד כמה דבר זה מגרה היצה"ר ומביא את האדם הגיד שתפור בו בית התיתורא ,ותהיה מצד התפר שלמעלה) .ועצה
סי' טו אות ד') שמביא מקור בנגלה לדברי המקובלים ,ע"ש לגיהנם ,ובספרי קודש הרעישו על זה. אחרת מצא חן בעיניו והיינו ליקח חתיכת קלף דקה
דברים נפלאים להמעיין. ורבות האריכו הפוסקים הן לענין תפילין אימתי מאד ולדוחקה בתוך המעברתא ,ובזה יתהדק היו"ד
וכ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע כותב בתשובותיו (שו"ת נחשב חציצה ,והן בנוגע חוקות הגוי ,וזה ברור לכל בחוזק ויהיה צמוד היטב לבית (שפע קודש).
דברי יציב ח"א סימן ט') דאף שמנהג העולם שאיטר יד מניח הדיעות שאם עושה איזה 'סטייל' עם שערותיו
בימין כל אדם ,אולם "לבני תורה המדקדקים במצוות הארוכות ,הרי זה חציצה וברכתו לבטלה (ערוה"ש סי"ד ,עי` זהירות בחציצה אצל תפילין:
אני אומר שיניחו אחר התפילה בשמאל כל אדם". פסקי תשובות אות י). צריכים ליזהר שלא יהא דבר חוצץ בין תפילין לבשרו
ובחשיבות ענין הגילוח ,ובחומרת שערות הארוכות, ואפילו חציצה כל דהו .לכן יש ליזהר אחר גילוח
מי שכותב בימין ושאר מלאכות עושה עי' בדברי כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע בשיעור חורש"י השערות שלא ישארו שם שערות קטנות תלושות ,וכן
בשמאל ,על איזה יד יניח תפילין? פר' כי תצא תשכ"ו ,ומכתבי תורה מכתב שס"א. יש לסלק שערות ה"פיאות" שלא יהיו תחת התפילין של
במחבר (שם) מביא שני דעות ,והרמ"א מכריע כדעת ראש (דחמור חציצה בתפילין מדיני חציצה בנט"י וטבילה ,דכאן הדין
הסוברים שהיד שכותב בה היא חשובה ימין לענין זה יש לו מכה על כל הקיבורת ,האם יניח תפילין שצריך שיהא התפילין על בשרו כדילפינן מבגדי כהונה -עי' ברכ"י סי'
ומניח תפילין ביד שכנגדה .וכ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק על 'רטיה' ,והאם יברך ברכת להניח תפילין? כז סק"א ,ושו"ת תורה לשמה סי' יב).
זי"ע כתב בתשובה (שו"ת דברי יציב שם ,עפ"י מ"ש זקה"ק הייטב במשנ"ב (סימן כ"ז סקי"ח) כתב שאם יש לו מכה ביד
לב זי"ע בשו"ת אבני צדק (או"ח סימן ג') ,ועוד) שאפילו מי שנולד במקום הנחת התפילין והמכה מתפשטת בכל הקבורת, האם צריך לסלק ה'שעון' (זייגער) שעל ידו
איטר ,והרגיל את עצמו לכתוב בימינו ,יקבל עליו מכאן מותר לו להניח התפילין על הרטיה (אם אי אפשר לו בלא זה), לפני שמניח תפילין של יד?
ולהבא לכתוב רק בימינו ,ואז יניח בשמאל כל אדם (אע"פ אבל לא יברך ,ויברך שתים על השל ראש ,וגם יראה בשו"ת דובב משרים (להגאון מטשעבין זצ"ל) כתב שיסלק
ששאר מלאכות עושה בשמאל). ללבוש בגד אחר על השל יד כדי לכסותם .ומ"מ אם השעון יד לפני שמניח תפילין שלא יהיה הפסק בין
בספר 'שפע קודש' מביא שרבינו זי"ע הורה לאחד הרטיה אינו תחת ה'בית' אלא תחת 'הרצועות' אפילו אם הכריכות לבשרו( .בשו"ת יחוה דעת להגר"ע יוסף זצ"ל (ח"ג סימן
שבא אליו כמה ימים קודם הבר מצוה שרוב מלאכות היא תחת רצועת ההידוק אך לא תחת הבית ממש ,יכול ב') כתב שהודה לו הגאון מטשעבין זצ"ל שאם הז' כריכות מסתיימות
לפני המקום שהשעון נמצא ,אין צריכים להחמיר בזה .מ"מ מנהג יראים
עשה "בימין" ורק הכתיבה היתה בשמאל ,שיקבל עליו להניח בברכה (עיין משנ"ב סקט"ז).
ולסלק השעון יד בכל אופן לפני שמניחין תפילין של יד).
מהיום והלאה לכתוב כל הזמן ביד ימין ואז יניח ככל
אדם. באופן שאי אפשר להניח תפילין על יד
שמאל ,האם יניח על יד ימינו? בענין חציצה בתפילין של ראש ,והאם יש בזה
בשיעור חורש"י (בחוקותי תשל"ו) עורר רבינו זי"ע: איסור "חוקת הגוי" בשערות גדולים?
אצלינו לא הניחו לילד להיות איטר יד ,וכאשר אך החל הסכמת רוב הפוסקים שלא יעשה כן ,כי אין זה מקום
במשנ"ב (סימן כ"ז סקט"ו) כתב בשם הפוסקים שרע
להשתמש בידיו לא הניחו לו להשתמש ביד שמאלו ,לא להנחת תפילין כלל (עי' כה"ח סימן כז סקל"ב).
הניחו לו לאכול או לחטוף צעצועים בשמאלו ,אלא המעשה של אותן האנשים שמגדלין "בלורית" ,מלבד כי
הכריחו אותו להשתמש בימינו ,וכמדומה לי שבכל איטר יד ,על איזה יד מניח תפילין? הוא דרך שחץ ,יש בו איסור בהנחת תפילין דכיון
העיר רודניק כמעט ולא נמצא אף אחד שהיה איטר יד. במחבר (סימן כ"ז סעיף ו) כתב הדין כמבואר בגמרא דגדולים הרבה הוי חציצה ,ועוד איסור בדבר שא"א
אצלינו היה דבר מוזר ושערוריה כאשר נער לא היה ((מנחות לז ע"א) דאיטר יד ימינו מניח תפילין בשמאלו לצמצם שיהיו מהודקין היטב ומונחין על מקומן.
יכול להניח תפילין בשמאלו ...אלא שאצל הגוים הוא שהוא ימין כל אדם .אולם שיטת המקובלים הוא (מובא וביורה דעה (סי' קעח) האריכו הפוסקים בענין גידול
הכל בשמאל ,וכאשר ראו שהיהודים נשמרים מזה באו בשערי תשובה סק"ז) שאיטר יד לא ישנה משאר כל אדם בלורית שיש בזה איסור ד'ובחוקותיהם לא תלכו' (עי' ב"ח
וחידשו שהכפייה לשנות משמאל לימין אינו בריא... ויניח ביד שמאל של כל אדם ,שהוא כנגד הלב .ועיין וט"ז ריש הסימן) ,ובחז"ל (נדרים ט ע"ב) ובזוה"ק (ח"א קסו ע"ב)
המשך בעמוד האחרון <<
הלכות תפילין
מען זאל עס צודעקן מיט די בגד ,און נישט מאכן א ברכה אויף די של יד, מען טאר גארנישט מפסיק זיין צווישן די תפילין אין די גוף פון די מענטש,
נאר ביידע ברכות אויף די של ראש( .משנ"ב סימן כז סקי"ח) אויב די רצועות זענען מפסיק הייסט עס נישט קיין הפסק ,אבער לכתחילה
זאל מען מחמיר זיין אז עס זאל נישט מפסיק זיין( .מחבר סימן כז סעיף ד
א 'געלינקטער' וואס טוט רוב זאכן מיט זיין לינקע האנט ,אדער אפילו
ומשנ"ב סקי"ד)
אויב ער טוט מיט ביידע הענט אבער עס איז אים גרינגער מיט די לינקע
האנט ,זאל לייגן תפילין אויף די רעכטע האנט ,און אויב ער לייגט אויף די אזוי אויך טאר נישט זיין קיין הפסק ביי די תפילין של ראש ,דערפאר איז
לינקע האנט האט ער נישט יוצא געוועהן( .סימן כז ס"ו ומשנ"ב סקכ"ד וסקכ"ה) א גרויסע איסור זיך צו לאזן וואקסן גרויסע האר ,און אויסער די חציצה קען
מען דאך נישט לייגן די תפילין ריכטיג און עס מהדק זיין ווי עס דארף צו
מיר פירן זיך אז אויב מען שרייבט מיט די רעכטע האנט זאל מען לייגן
זיין( .מחבר שם ומשנ"ב סקט"ו)
תפילין אויף די לינקע האנט ,כאטש אז מען טוט רוב זאכן מיט די לינקע
א
האנט ,און די זעלבע איז אויך פארקערט( .רמ"א סימן כז סעיף ו) ביי די רצועות איז מען נאר מקפיד אז עס זאל נישט זיין קיין חציצה ביי
די חלק ווי מען בינדט צו די תפילין ,אבער ביי אלע אנדערע 'כריכות' איז
הלכה
אויב די מכה אויף די האנט איז נישט אויף די גאנצע קבורת זאל מען לייגן
מען נישט מקפיד ,און אפילו ביי די מקום הקשירה איז מען נישט מקפיד
תפילין אויף די אנדערע חלק פון די קבורת ,אפילו אויף די חלק וואס איז
פארן
אויף א אופן ווי דער מענטש האט א מכה און עס איז דא א 'בענדעזש' צווישן
אויף די העכערע טייל פון די ביין ,און טאמער עס איז אוממעגליך בכלל צו
די רצועות און די גוף (די זעלבע הלכה איז ביי די רצועות פון די של ראש).
לייגן תפילין של יד זאל מען נאר לייגן תפילין של ראש( .מחבר סימן כז סעיף
שבת
(משנ"ב סימן כז סקט"ז)
ז ומשנ"ב סקכ"ט)
טיש
די פלאץ ווי עס הייבט אהן צו וואקסן די האר אויף די קאפ זאל מען לייגן אויב א מענטש האט א ווייטאג אויף זיין קאפ און עס איז אוממעגליך צו
תפילין ,ביז די פלאץ ווי די מח פון א קינד איז ווייעך ,מען זאל מקפיד זיין לייגן די תפילין אויפן קאפ ,קען מען לייגן א דינע צודעק אינטער די תפילין,
אז די גאנצע תפילין זאל זיין אין די פלאץ ווי עס וואקסט האר און עס זאל אבער נישט קיין דיקע צודעק ,און מען זאל צודעקן די תפילין כדי אז
נישט אראפהענגען אויף די שטערן( .מחבר סימן כז סעיף ט ומשנ"ב סקל"ג) אנדערע מענטשן זאלן עס נישט זעהן ,אויך זאל מען אויף אזא פאל נישט
מאכן א באזונדערע ברכה אויף די של ראש ,נאר מען זאל אינזין האבן די
די קשר פון די תפילין של ראש דארף לכתחילה זיין ווי עס ענדיגט זיך די של ראש ביי די ברכת "להניח" (די ברכה גייט דאך סיי ווי ארויף אויך אויף
ביין פון די קאפ ,לכתחילה העכער די גריבל ,וואו עס גייט אויף אריין ,מען די של ראש)( .מחבר ורמ"א סימן כז סעיף ה ומשנ"ב סק"כ)
זאל מקפיד זיין אז די קשר זאל זיין אויף א פלאץ ווי עס איז דא האר ,און
עס זאל זיין פונקט אינמיטן פון די קאפ נישט געבויגן רעכטס אדער לינקס. אזוי אויך טאמער מען האט א מכה אויפן האנט אויף די גאנצע "קבורת",
(מחבר סימן כז סעיף י ומשנ"ב סקל"ה) זאל מען לייגן תפילין אויף א דינע צודעק ,אבער נישט אויף די העמד ,און
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ב גﬥיון הוריני פרשﬨ כי תבוא תשפ"ו
א מעשה פארן שבת טיש
מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים ,זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת
צדיקים ,און דערציילן סיפורי צדיקים -עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים' ,סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט. כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א:
הוצאות הדרך ,ער זאל פארן ספעציעל קיין "פרעשבורג" (דער שטאט פונעם עובדות מרבותינו הקדושים זי"ע
הייליגען חתם סופר) און זיך דארט אויסלערנען ווי אזוי צו מאכן דעם קשר.
בענייני מצות תפילין
ווען דער שליח איז צוריק געקומען צום דברי חיים מיטן קשר אין די האנט,
*
האט ער זיך זייער געפרייט ,און ער האט געמאכט א סעודה לכבוד דעם גאסט
און לכבוד די גרויסע שמחה. "צאנזער קשר"
הרה"צ ר' ברוך הלברשטאם זצ"ל (האדמו"ר מגארליץ בני ברק) האט דער "צאנזער קשר" איז א קשר פארן תפילין של ראש וואס ווערט
דערציילט ,אז די גאנצע צייט וואס דער שליח איז געווען אין פרעשבורג ,האט געברענגט אין די מקובלים ,עס איז צוזאמגעשטעלט פון צוויי "דלת"ן ,איין
דער דברי חיים אויסערדעם וואס ער האט גוט באצאלט פארן שליח ,האט ער געהעריגע און איינס א פארקערטע .און עס זעהט אויס ווי א קעסטל אין די
אויך געגעבן געלט און אויסגעהאלטן זיין ווייב און קינדער די גאנצע צייט וואס צורה פון א "ם".
ער איז געווען אוועק פון שטוב. די ערשטע מקור וואו מיר געפונען די דאזיגע אינטרעסאנטע קשר איז אין
דער שליח וועלכע איז נעבעך געווען זייער ארעם ,האט געזעהן אז ס'לוינט ספר 'מצת שימורים' בשם הגאון הקדוש "רבי מנחם די לונזאנו" וואס האט
זיך אים צו בלייבן אביסל אין פרעשבורג ,וואוסענדיג אז די גאנצע צייט וואס ער געלעבט פאר 400יאר צוריק אין איסטאנבול און דערנאך אין ארץ ישראל.
איז דארט פעהלט גארנישט ביי אים אין שטוב ...איז ער טאקע דארט געבליבן דער גאון שרייבט אז אלע יארן איז אים שווער געווען אויף די געהעריגע קשר
אביסל לענגער .ווען ער איז צוריק געקומען האט זיך דער הייליגער דברי חיים אז עס דארף דאך דאך זיין די צורה פון א "דלת" ,און אין זוהר הקדוש שטייט
אנגערופן מיט א געוואלדיגע חביבת המצוה" :פאר דעם קשר האב איך געצאלט אז עס דארף גאר זיין א געדאפלטע דל"ת" ,און איך האב זיך נישט בארואיגט
אסאך געלט"!... ביז איך בין געקומען קיין ארץ ישראל ,און דארט האבן מיר די תלמידי האר"י
עס איז דא וואס דערציילן אז דער שליח איז געווען הגה"צ רבי אריה לייב זלה"ה געמאכט א קשר מיט א געדאפלטע דל"ת ,אין די צורה פון א "ם" -און
בלייך זצ"ל ,אבד"ק לאבאווא ,און דער דברי חיים האט אים געשיקט צו הגאון מען קען דאס נישט פארשטיין נאר אויב מען זעהט עס מיט די אייגענע אויגן".
רבי דניאל פרוסטיץ זצ"ל גאב"ד פרעשבורג ,זיך צו לערנען דעם קשר ,און ער הונדערט פופציג יאר שפעטער ,האט אויך דער נשר הגדול ,דער גאון און
איז דארט געווען א לאנגע צייט און נישט מצליח געווען זיך אויס צו לערנען ,און מקובל רבי נתן אדלער זי"ע (רבי פון חתם סופר זי"ע) שטארק געוואלט גיין
נאר איינס פאר די לעצטע נאכט איז עס אים ענדליך געלונגען און ער האט זיך מיט די סארט קשר .אבער אויך ער האט נישט געוואוסט ווי אזוי עס צו מאכן,
עס דערלערנט( .ענליך צו די מעשה פון רבי נתן אדלער .אויך איז דא וואס און עס איז אין יענע יארן שוין נישט געווען קיינער וואס האט נאך אנגעהאלטן
דערציילן אז דער דב"ח האט געשיקט א שליח קיין עיה"ק צפת זיך עס אויס צו די מסורה ווי אזוי מען מאכט דאס .רבי נתן אדלער איז געוואויר געווארן אז
לערנען). אין שטאט פראג איז דא א סופר מומחה ,וואס קען מאכן ספעציעלע סארט
דער שינאווא'ער רב זי"ע איז אבער יא געגאנגען מיט א פשוט'ע קשר, קשרים ,האט אים רבי נתן אלדער איינגעלאדנט צו זיך אין שטוב ,און באצאלט
זאגענדיג ,אז וויבאלד עס איז זייער שווער איבערצומאכן דעם "צאנזער קשר" גאר א גרויסע סכום ער זאל זאל זיך ארומשפילן און אויסגעפונען די וועג ווי
קען ארויס קומען א מכשול ,ווייל אויב די רצועות ציהען זיך אויס ,און די תפילין אזוי מען מאכט די ספעציעלע קשר.
ליגט נישט אויפן ריכטיגע פלאץ ,איז זייער שווער צו טרעפן איינער וואס זאל א גאנצע יאר איז דער סופר געזיצן ביי ר' נתן אדלער אין שטוב ,און האט
קענען איבערמאכן דעם קשר. מיט אלע כוחות פרובירט דאס צו מאכן ,אבער עס איז אים נישט געגאנגען .די
אבער די אנדערע קינדער פונעם הייליגער דברי חיים זענען יא געגאנגען מיט לעצטע נאכט ,נאך וואס ער האט זיך שוין געהאט מייאש געווען און
דעם ,און אזוי אויך כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע איז געגאנגען מיט א צאנזער קשר ,און אפגעמאכט צוריק אהיים צו גיין צומארגנס ,איז ער געליגן אין זיין בעט ,און
האט געזאגט אז אויב מען ווייסט אז מען וועט עס קענען פאררעכטן ווען עס פלוצלינג איז אים איינגעפאלן א מהלך ווי אזוי צו מאכן דעם קשר .ער האט
וועט אויספעהלן ,איז גוט אז מען זאל גיין מיט א "צאנזער קשר". זיך נישט פארזוימט ,נאר תיכף אראפ פון בעט ,אנגעצינדן א ליכטל ,און זיך
גענומען מאכן דעם קשר ,און עס איז טאקע געלונגען צו מאכן דעם קשר צום
גרויס פרייד פון הגאון רבי נתן אדלער זי"ע.
אויך זיין תלמיד דער הייליגער "חתם סופר" זי"ע איז געגאנגען אזוי ווי זיין
רבי'ן רבי נתן אדלער מיטן זעלבן סארט קשר.
דער הייליגער דברי חיים זי"ע האט אין די ערשטע יארן אלעמאל געהאט
אויף די תפילין של ראש א געהעריגע קשר אזוי ווי רוב וועלט פירט זיך .אבער
ער האט אלעמאל געהאט א שטארקע השתוקקות צו האבן דעם ספעציעלן
צו באקומען א 'קונטרס' פון בילדער און פונקטליכע אנווייזונגען ווי אזוי צו מאכן דעם
סארט קשר .אין שטאט פונעם דברי חיים זי"ע איז נישט געווען קיינער וואס
צאנזער קשר ,ביטע לאזט א מעסעדזש מיט אייערע פרטים האט געוואוסט ווי אזוי מען מאכט די דאזיגע קשר .האט דער הייליגער דברי
אין "הוריני טעלעפאן" 718-819-3023-8-1-9 חיים געשיקט א ספעציעלע שליח ,ער האט אים געגעבן הונדערט גילדען פאר
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ג גﬥיון הוריני פרשﬨ כי תבוא תשפ”ו
הלכה למעשה < המשך
האם יש לחזור ולכרוך הרצועה על המעברתא מלמעלה אחר ההידוק
קודם שמתחיל לכרוך על הזרוע?
ברמ"א (סי' כז ס"ח בשם מהרי"ל) כתב שאין לכרוך הרצועה על המעברתא כדי לחזקה.
אמנם למעשה היה מנהגם בקודש של כמה גדולים וחסידים לכרוך ולהדק
המעברתא על ידי הרצועה (כמנהג גאוני חסידי עסטרייך המובא במהרי"ל שם) (אות חיים להגה"ק
ממונקאטש זי"ע ,סידור הרב ,ועוד) .וכן מנהגם בקודש של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע
ולהבלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א לחזור עם הרצועה על המעברתא.
וגם בהנחת תפילין לנערי הבר מצוה ,כרך רבינו זי"ע הרצועה הרבה פעמים מעל
המעברתא ,לפעמים פעם אחת ולפעמים ב' פעמים .ויש בזה משום הידוק התפילין
והיו"ד במקומן ,וגם כדי לעשות צורת 'שין' עם שלש הכריכות שמעל הקיבורת (עי'
באריכות ב'שפע קודש' ובמראי מקומות המובאים שם).
האם מצרפים לשבעה ב' חצאי הכריכות שבתחילה וסוף הזרוע?
כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע כרך על הזרוע ז' כריכות שלימות מלבד שני חצאי
הכריכות ,וכן הורה לעשות (וכ"ה בכה"ח סי' כז סקי"ג וסקל"ה ,ועי' בעש"ט עה"ת פר' ואתחנן שכן
הורה המגיד מטריסק זי"ע בשם הבעש"ט זי"ע -והבאנו דבריו לעיל לגבי ציצית).
הרה"ק משינאווא זי"ע היה נוהג לומר לבחורי בר מצוה שענין גדול לכוין בעת
שמונים השבעה כריכות את הפסוק "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום"
שיש בו ז' תיבות ,ולא לספור במחשבה ,3 2 1ואמר שזה מועיל ומסוגל להתחזק
בדביקות בהקב"ה כל היום (דברי יחזקאל החדש).
בענין כריכת הרצועות כמנהג אשכנז:
רביה"ק הדברי חיים זי"ע וכן נהג אחריו כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע לכרוך
הרצועות על הזרוע כמנהג אשכנז כלפי הגוף ולא כלפי חוץ ,אולם לא היה מורה כן
לאחרים.
והמקור לשני המנהגים מתבאר יפה בביאור הלכה (סי' כז ד"ה המנהג) ,ועיקר החילוק
הוא בצורת הקשירה וההידוק .דעפ"י מנהג ספרד הרצועה יוצאת מתחת לקשר
והלולאה היא מצד השני ושם הוא ההידוק ,אבל נוסח אשכנז הוא להיפך ,שהלולאה
היא מתחת לקשר ,כך שההידוק הוא גם כן לצד הלב (וע"כ יש ליזהר ביותר שלא תזוז הקשר
מחמת ההידוק).
וב'שפע חיים' (חורש"י פקודי תשל"ח) מאריך רבינו זי"ע בדבר זה ,ומספר העובדא
הנפלאה שהיה לו בענין זה עם אביו רביה"ק מרודניק זי"ע ,עיין שם .ובתוך דבריו
אמר שהתפילין העשויים כנוסח אשכנז מיוסדים עבור יחידי סגולה קדושי עליונים
ומקובלים כדוגמת הגר"א וחביריו ,משא"כ התפילין שלנו הנקרא 'קשר חסידים' הם
אצלו למטה מן מקום השיער ,וענה לו רבינו זי"ע שהוא סובר שכל המקום שבשיפוע שווים לכל נפש ,ועל זה באו האריה"ק זי"ע והבעש"ט הק' זי"ע ,ששלחו אותם מן
הראש הוא נקרא גובה הראש ,ואינו בכלל המצח ,כי יש אנשים שיש להם מצח גדול השמים לסלול דרך הסלולה לרבים ושוה לכל נפש.
וחלק מזה הוא בשיפוע ושם עדיין אין גדל השיער ,וגם זה נחשב כמקום שיער (מובא
בשפע קודש) .אבל כנזכר לעיל ודאי שאין לאנשים פשוטים לעשות כן.
מקום הנחת תפילין של ראש?
מקום תפילין של ראש מתחילת עיקרי השיער ממצחו ,עד סוף המקום שמוחו
האם יש להסתכל ב'מראה' כדי לכווין מקום התפילין באמצע הראש? של תינוק רופס (סי' כז ס"ט) .וכתב רביה"ק מצאנז זי"ע בשו"ת דברי חיים (או"ח ח"ב ס"ו)
רביה"ק הדברי חיים זי"ע כתב בתשובה (או"ח ח"ב סי ו') שלהסתכל במראה לראות שגם "התיתורא" צריך שיהיה במקום שיער (וכ"כ במשנ"ב סקל"ג).
שהתפילין יהיו באמצע בדיוק ,הם דברי בורות ,כי מה שאמרו חז"ל "מקום יש בראש והנה אצל כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע היה התפילין של ראש בקצה למטה מן
להניח שתי תפילין" קאי גם על רוחבו של הראש ,ע"כ .לכן די בזה שממשמש בידו מקום השיער ,והענין בזה הוא לגמרי על פי קבלה (מפי כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א),
לראות שיהיו מונחים באמצע .וידוע שזה היה אחד מהדברים שחלק עליו בנו הרה"ק ואין לאנשים פשוטים לעשות כן.
משינאווא זי"ע (עי' שפע חיים חורש"י תזריע תשכ"ה) ,ומבואר באריכות בספר 'אות חיים' אולם פעם הטעים זאת רבינו זי"ע גם על פי הלכה ,ששאל פעם הרה"ג ר' מרדכי
להגה"ק ממונקאטש זי"ע (סי' כז סקי"ב). שבתי אייזנבערגער שליט"א את כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע לדעת למה התפילין
הגליון בשבוע זו נתנדב על ידי לוח הלימודים לפרשת נצו"י
הרה"ח ר' פנחס לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' משה שטיינמעטץ הי"ו
סימן לג סעיף ב-ג יומא סג: חולין קכב יז אלול א
לרגל שמחת נישואי בנו למז"ט ובשעטו"מ לע"נ אמו מרת חיה רעכיל ב"ר יואל ע"ה -נלב"ע כ' אלול תשמ"ד סימן לג סעיף ד יומא סד. חולין קכג יח אלול ב
הרב יוסף אלימלך דייטש שליט"א
יט אלול
הרה"ח ר' שאול וואלדמאן הי"ו
סימן לג סעיף ה יומא סד: חולין קכד ג
סימן לד סעיף א-ב )א( יומא סה. חולין קכה כ אלול ד
לרגל שמחת היכנס בנו לעול תומ"צ למז"ט ובשעטו"מ לרגל שמחת הולדת הבת למז"ט ובשעטו"מ
סימן לד סעיף ב )ב( יומא סה: חולין קכו כא אלול ה
הרה"ח ר' דוד פריעדמאן הי"ו חזרה סימן לג ,ב -לד ,ב יומא סו. חולין קכז כב אלול ו
לרגל שמחת הולדת הבת למז"ט ובשעטו"מ יומא סו: חולין קכח כג אלול ז
שיעורים יומיים ,שיעורים כלליים ,לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' 718-819-3023-8-1
לקבל השיעורים ע"י אימייל email@hoireiny.com -לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו @hoireinyאל 81010
להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון 718.819.3023-8-1-9או ע"י אימעיל gilyonhoireiny@gmail.com
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ד גﬥיון הוריני פרשﬨ כי תבוא תשפ"ו
