נועם התורה · Noam Hatorah — כי תבוא (2026-08-24)

בעזהשי"ת
קונטרס
נועם התורה
פרשת כי תבוא
לפתוח ולהלהיב הלבבות
לאהבה וליראה את ה'
מתוך שיחותיו של
מורינו הגה"צ רבי נחמן בידרמן שליט"א
-גליון רמח -
ברוקלין ניו יארק יצ"ו -תשפ"ו לפ"ק
תוכן
ולקחת מראשית – זעך נעמען צום 'ראשית' ,לקדש תחילת כל דבר
שיהיה קודש לה' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
תחל שנה וברכותיה -השפעת הברכות באחרית השנה .. . . . . . . . . . . . . . .ד
התוכחה כולו ברכות טמירות ועדיפים וחזקים מברכות נגלות .. . . . . . . .ו
פעמים באהבה -כחה של השבת קודש להפוך את הקללה לברכה . . .ט
תחל שנה וברכותיה -כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה
תליין .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
כל הזכויות שמורות
להערות והארות718-259-5435 :
ישר
Publishing & Production
718.484.2189
פרשת כי תבוא
ולקחת מראשית – זעך נעמען צום 'ראשית' ,לקדש תחילת כל
דבר שיהיה קודש לה'
úç÷ìåמראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה"א נותן לך
ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה"א לשכן שמו שם
)דברים כו ,ב( .הנה יש לדייק שלא אמרה תורה 'ולקחת את המשובח בכל
פרי האדמה' ,אלא 'ולקחת מראשית כל פרי האדמה' ,ומבואר שהתוה"ק
מחשיבה מאוד את הראשית שהוא המובחר והמשובח ביותר) ,עי' בפי'
הספורנו כאן( ,וכן מצינו הרבה מצוות בתוה"ק שצריך לקדש את הראשית,
'ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומת ה''' ,ראשית ביכורי אדמתך תביא
בית ה'' ,ראשית דגנך תירושך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו',
'והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן' ,ומצות בכורה וכו'.
ùéåללמוד מזה יסוד גדול ונכבד בעבודת ה' ,שאם אדם מקריב את
הראשית לכבוד ה' ,אזי גופא בתר רישא גריר )עירובין מא ,א( ,וכל
הפעולות נמשכות אחר ההתחלה ,ועל כן צריך אדם לעמול ולהתייגע
בראשית של כל זמן וכל דבר ,וענין זה שייך הן במצוות עשה ובמצות
לא תעשה ,והן במחשבה דיבור ומעשה ,שיהיה הראשית מוקדש רק
לעבודת ה' ,ועי"ז יזכה שכל מהותו יהיה קודש לה' .ואז גם אם מחמת
אונס לא השלים את שאיפתו בפועל ,הרי גלוי וידוע לפניך שרצוננו
לעשות רצונך אלא שהשאור שבעיסה מעכב ,כי גילה בדעתו בראשית
דרכו שבאמת כל רצונו הוא רק לעשות רצון ה'.
ïëåמצינו במלחמת עמלק ,וממנו נקח לעבוד את ה"א ,דהנה 'ראשית
גוים עמלק' כתיב ,שעמלק קופץ כי הוא רוצה להיות הראש 'הדיוט
קופץ בראש' ,והוא מתנגד לבחינת ראשית דקדושה ,שהוא 'קודש ישראל
לה' ראשית תבואתה' )ירמי' ב ,ג( כי זה לעומת זה עשה האלקים ,בראשית
ברא אלקים ,ב' ראשית הנ"ל .ועמלק רוצה את ההתחלה ,והכוונה שיהיה
נועם התורה ב
לו שליטה .ולכן עיקר המלחמה שצריך להלחם הוא דייקא על הראשית,
לקטוע את הראש שזה מלכות דקליפה ,והרי המלכות כוללת הכל ,כי
מי שיש לו את המלכות יש לו את השליטה ,ואם אדם זוכה לקדש את
הראשית ,אזי הוא אומר לעמלקי ,אני נטלתי את הראש ,אני בעל הבית
כאן ,ואתה יורד לתוך שדהו של חבירו שלא ברשות' ,פלניא גזלנא
רצחנא הוא' ,וזוהי התחבולה להלחם בעמלק ,לקפוץ ראשונה בזריזות
ובהתלהבות לעבודת השי"ת.
äæáåמבואר סמיכות הפרשיות שאחר פרשת זכור נאמרה פרשת כי
תבוא' ,תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח ,והיה כי
תבוא אל הארץ וגו' ,ולקחת מראשית כל פרי האדמה' ,כי מצות ביכורים
היא הכלי להלחם בעמלק ולמחות את שמו .ועל זה נאמר שם )דברים כו,
י( 'ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה' ,והנחתו
לפני ה' אלקיך והשתחוית לפני ה' אלקיך ,ושמחת בכל הטוב אשר נתן
לך ה' אלקיך ולביתך' .כי כאשר זוכה אדם לעבוד את השי"ת עם
הראשית ,אז הוא זוכה להשתחוות לפני ה' ,ולשמוח בכל הטוב אשר
נתן לו ה' ,דהלא קיי"ל מצוה גוררת מצוה.
æ"ãòåפירשו צדיקים על הפסוק )שמות יז ,ט( 'צא והלחם בעמלק מחר',
שעמלק דוחה כל דבר למחר ,ויש מחר לאחר זמן ,הוא רוצה
להיות הראש ,והוא מסכים שלמחר יעשה אדם טוב .אך זה גופא עיקר
המלחמה על הראשית ,והעצה כנגדו היא לעשות בדיוק ההיפך מזה ,כדי
לסלק ממנו את כוחו ,ולומר לו שאפילו שאני יודע שתבוא אלי
להחטיאני ,תבוא אתה אחר כך .ואחר שאדם זכה וקפץ ונתגבר בשעת
הראשית ,אזי אפי' אם ח"ו לבסוף נתגבר עליו יצרו ונכשל ,מ"מ זה
כבר ענין אחר ,זה אינו 'עמלק' אלא הנסיונות של שאר אומות העולם,
אולי כנעני או עמוני או מואבי וכדומה ,ואף שמעד ונכשל בתקלה ,אבל
זו אינה התקלה של עמלק .כי בשעה שיהודי דחה אותו וקפץ לעשות
רצון ה' ,בין בסור מרע ובין בעשה טוב ,הרי הוכיח בזה שכעת הוא
בעל הבית והוא השולט מלכות דקדושה ,ובזה זכה למחות שמו על
עמלק של הבחינה הזאת.
ג פרשת כי תבוא
íìåàåעמלק בא וטוען להיפך ,הוא מסכים לתת ליהודי את ה'מחר'
והוא רוצה את העכשיו ,והוא נלחם דוקא על 'כאן ועכשיו' .כי
אפילו שעמלק יודע שאחר כך לא יהיה כמו שהוא רוצה ,מ"מ עצם
הקפיצה הזאת ,זה כבר גורם לקרירות גדולה ' -אשר קרך' ,והקרירות
הזאת מביאה לידי כבדות ועצבות ועצלות ורפיון ידים ,שכל אלו הם
קשורים זה בזה ,והם מרדימים את האדם כמו 'סם הרדמה' ,ועבירה
גוררת עבירה ה"י ,וזהו ביאור ענין 'כל התחלות קשות'.
ïëåאיתא בשם הרה"ק החוזה מלובלין
זי"ע )רמתיים צופים סי' א' אות קד(
שמי שרח"ל יש לו רצון לעבירה במחשבה דיבור ובמעשה ,או
שמתאוה לאיזה דבר איסור ח"ו ,אזי יתאמץ מאוד בתחילה לדחות את
הרע לאחר זמן ,ולא יעשה ציווי היצר במהירות ,אלא לומר לעמלק
'מחר' אעשה כדברך ,ולעשות מריבה עם היצר אפי' קצת ,ואז אפי' אם
אינו כובשו כי לא יכול לו ,ויודע בעצמו שבסופו של דבר לא יוכל
לעמוד בנסיון ויכשל ויעשה את המעשה אשר לא יעשה ,מ"מ עצם זה
שהתגבר ודחה את מעשה איסור לאחר זמן ,הרי בזה כבר שבר כח
המלכות שעליו ,כי נגד ציווי המלך אין חכמה וישוב באיזה טענה כי
אם לעשות בזריזות ,והכניע את כוחו של עמלק ,מפני שלא נתן לו את
הכח של ראשית ,בבחי' דבר מלך שלטון ,הוא אינו מלך ואני לא עבדו,
והוא רק מנוול שפגע בי ,כמארז"ל אם פגע בך וכו' ,ואז אפי' אם
לבסוף נכשל ,מ"מ כבר אי"ז כוחו של עמלק .וביאר שע"ז אנו מתפללים
'השיבנו אבינו לתורתך' ,היינו שיכניסנו לקבלת עול התורה ,וכמ"ש )אבות
פ"ג מ"ה( כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ,שהאדם
אינו בידו אחר שנעשה היצר עליו מלך ,כי אם זאת תורת השפל לשבר
מדת מלכות של היצר .וכיון שעושה מריבה עמו ודוחהו לאחר זמן,
עכ"פ כבר אינו מלך ,ועי"ז נכנס למלכות שמים.
ãáìîåזאת יש עוד ענין שע"י שדוחה את מעשה העבירה ,זוהי סגולה
שלבסוף ינצל ולא יכשל ,וכיון דאידחי אידחי ,אמנם אפי' בלא
זה ,כלומר אפי' אם חלילה עשה את העבירה ,מ"מ כבר אי"ז עבירה
של ראשית ,כי עמלק קופץ בראש ,ורוצה שהעבירה תהיה בראש ,בבחי'
מלכות דקליפה ,וע"י שאדם מתגבר ודוחה אותו מהראש ,זכה להכניע
נועם התורה ד
ולנצח ולבטל את כוחו של עמלק ,שיתחזק אדם ויתגבר שהראשית יהיה
של צד הקדושה ,ובכל ענין של התחלה יתגבר בגבורה לעבודת השי"ת.
ïëåהדבר לענין ראשית השנה ,יום ראש השנה ,שביום זה משקיעים
כוחות גדולים בעבודת השי"ת ,והיינו משום שבאמת הכל תלוי
ביום זה שהוא הראשית ,ועל כן צריך לקדשו לה' ביתר שאת וביתר
עז ,וכל גופא בתר רישא גריר ,ועי"ז ממשיך השפעת הקדושה על כל
השנה כולה.
תחל שנה וברכותיה -השפעת הברכות באחרית השנה
àúéàבגמ' )מגילה לא ,ב( עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קוראים בפרשת
כי תבוא קודם ראש השנה ,כדי שתכלה שנה וקללותיה ותחל
שנה וברכותיה ,עי"ש .ולפי"ז נמצא שבשבוע האחרון של השנה אחר
שכבר קראנו בתורה את התוכחה ,כבר הגיעה השעה שתחל שנה
וברכותיה ,כי כבר כלתה שנה וקללותיה ,וכבר בשנה הזאת עוד טרם
שהתחילה השנה החדשה ,כבר נזכה להתברך בברכות וישועות ,ותכלה
שנה עם ברכותיה ,שהרי בתפלת מנחה דערב ר"ה אנו עדיין מתפללים
ברך עלינו את השנה הזאת ,ורק לאחר מנחה ולאחר השקיעה אנו
אומרים תכלה שנה וקללותיה ]בפיוט 'אחות קטנה'[.
úåèùôáåאפשר לומר בביאור הענין ,כי חז"ל נתנו אפשרות מיוחדת
לסיים את השנה בשלימות ,ולזכות לתקן את כל מה שצריך
לתקן ,וממילא יושלמו כל ההשפעות הטובות שהיו צריכות לבוא במשך
כל השנה ועדיין לא באו .וי"ל ע"ד משל ,כי הנה יש חוק הנהוג
במדינות ,המכונה 'חוק הרזרבות' ,שבכל שנה הממשלה עושה תקציב
וקוצבים סכום מסוים שיוציאו במשך השנה על כל ענין וענין מצרכי
והוצאות המדינה ,ולקראת סוף השנה אם רואים שנשאר באוצר המדינה
סכום כסף ,אזי מוציאים את הכסף לדברים אחרים שלא היו מוציאים
בלאו הכי ,כי בשנה החדשה יש חשבון חדש .ומלכותא דארעא כעין
מלכותא דרקיעא ,שכל ההשפעות הטובות שהיו קצובים לשנה זו ומאיזה
סיבה שהיא עדיין לא הגיעו ,כעת הזמן שתחל שנה וברכותיה ,כי
ה פרשת כי תבוא
לדאבוננו כל הדברים שאינם רצויים כבר ירדו ,אבל ההשפעות טובות
שנקצבו אלא שהאדם לא היה ראוי ,צריכים לבוא בימי חודש אלול.
ãåñéåהדבר מבואר בגמ' )ר"ה יז ,ב( הרי שהיו ישראל רשעים גמורין
בר"ה ,ופסקו להם גשמים מועטים ,לסוף חזרו בהן ,להוסיף
עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ,אלא הקב"ה מורידן בזמנן על הארץ
הצריכה להן וכו' ,הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בר"ה ופסקו עליהן
גשמים מרובין ,לסוף חזרו בהן ,לפחות מהן אי אפשר שכבר נגזרה
גזרה ,אלא הקב"ה מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן,
ע"כ .הרי שאי אפשר לפחות מהקצבה שנקצב בר"ה להיות נשפע על
העולם ,וממילא בזמן זה בסוף השנה הוא זמן השלמת ירידת השפע.
ïëáåהזמן גרמא לזכות להשפעות נפלאות בימים הללו במחיר מוזל
ובתשובה מועטת ,וכדוגמת המוכרים בזמן חיסול המלאי סוף
העונה ,שבמחיר מועט יכול לקנות הרבה מאוד ,ואפשר למצוא מציאות
גדולות בשפע רב ,והן אמנם שצריך לשלם עכ"פ משהו ,אבל מקבלים
השפעות טובות במחיר זול ,ולכן צריך לשלם ולבוא עם איזה חיזוק.
ובזה י"ל מ"ש חז"ל )ר"ה טז ,ב( כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת
בסופה ,היינו כי בסוף השנה נותנים את כל מה שנשאר באוצר המדינה,
ומ"ש 'מתעשרת' היינו לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות .ואי' בספה"ק
פנים יפות לבעל ההפלאה )פרשת אחרי( על המשנה )כתובות נז ,א( נותנין
לבתולה י"ב חודש ,שזהו רמז לחודש אלול ,כי מזל אלול בתולה ,ואפשר
לזכות בחודש אלול את כל ההשפעות של כל הי"ב חודש ,ולתקן את
כל חודשי השנה.
éøçàåהודיע ה' לנו כל זאת ,הרי נתמלא לבנו כולו שמחה וחדוה
לקיים את כל העבודות וההכנות לימים הנוראים מתוך שמחה
גדולה ,ומתוך ידיעה ברורה שאוגרים אוצרות גדולים ונפלאים הנשפעים
בזמן זה של האחרית שנה ,ויכולים לתקן ולהעלות הכל .וזהו סימן
מובהק שהיראה מאימת הדין היא אמיתית ,כי נקוט כלל זה בידך שיראת
שמים אמיתית רק כשבאה מתוך שמחה ,שבלא"ה הרי אפשר שיראתו
נועם התורה ו
נובעת מתוך שהוא בעל עצבות ומר"ש שאז בטבע נפשו מפחד ומתיירא
והוא מדוכא בנפשו ,והסימן ליראת ה' טהורה ,כשהוא בשמחה' ,ויראתי
מתוך שמחתי' )תדב"א רבה פ"ג( שיש לו שמחה ותענוג מהיראה ,כי יודע
שעי"ז מתקן נפשו וזוכה לדברים הרבה.
àöåולמד מטבע הבריאה כולה ,שהם ששים ושמחים לעשות רצון קונם,
גם קודם המשפט שלהם ,וכמבואר בפסוקים )תהלים צח( בחצוצרות
וקול שופר הריעו לפני המלך ה' ,ומרומז כאן דקאי הפסוק על חודש
אלול ,שהמנהג לתקוע בו בשופר עוד 'לפני המלך ה' ,לפני שיבוא המלך
ביום ר"ה )עי' ט"ז סי' תקפ"ה סוף סק"ז( ואז בחודש אלול 'ירעם הים ומלואו
וגו' ,נהרות ימחאו כף יחד הרים ירננו' ,וכל זה בזמן נורא כ"כ שהוא
'לפני ה' כי בא לשפוט הארץ ,ישפוט תבל וגו' ,וכן חוזר ע"ז בפרק
שירו לה' שיר חדש )תהלים צו( 'ישמחו השמים ותגל הארץ וגו' ,יעלוז
שדי וכל אשר בו ,אז ירננו כל עצי יער' ,ואימתי' ,לפני ה' כי בא כי
בא לשפוט הארץ ישפוט תבל וגו'] ,ופעמים 'כי בא' מרמז שזה כבר
תיכף ומיד ממש ,הנה זה בא וכבר עומדים סמוך לשבת סליחות[ ,ואז
כל הבריאה בשמחה ובגילה ,וכך צריך להיראות העבודה בימים אלו.
) ë"äùæåישעי' נה ,יב( 'כי בשמחה תצאו וגו' ,שביציאה מהשנה צריך להיות
בשמחה רבה על כל הדברים הגדולים שאפשר לזכות בהם,
וכ"ה בכל יציאה של זמן נשגב ,במוצאי שבתות וימים טובים ,שביציאתם
מתאספים כל הכוחות של הזמן או המצוה ההיא ,ואפשר לאוספם ולזכות
בהם ,כי הזמנים האלו המה בבחי' זמן נעילה ,ונעילה הוי קנין )גיטין עז,
ב( ,ולכן יש בכח חודש אלול שהוא נעילת השנה ,הכח של י"ב חדשי
השנה כנ"ל ,ומתוך שמחה תצאו מהשנה ,ואי' בגמ' )יומא עא ,א( כי מיפטרי
רבנן מהדדי בפומבדיתא אמרי הכי ,מחיה חיים יתן לך חיים ארוכים
וטובים ומתוקנין ,אתהלך לפני ה' בארצות החיים ,אכי"ר.
התוכחה כולו ברכות טמירות ועדיפים וחזקים מברכות נגלות
) ç"äåæáריש פרשתן( מסופר שכאשר רשב"י ובנו ר"א נטמנו במערה ,ישבו
התלמידים בביהמ"ד ,והוקשה להם מפני מה אין פסוקי נחמה
בתוכחה שבמשנה תורה בפרשתן ,כמו בתוכחה שבפרשת בחוקותי
ז פרשת כי תבוא
שנכתבו בה דברי נחמה 'וזכרתי את בריתי וגו' ,ואף גם זאת וגו' לא
מאסתים ולא געלתים וגו' וזכרתי להם ברית ראשונים .ואמרו חבל שאין
רשב"י עמנו כי רק הוא יוכל לפתור שאלה זו .ושלחו אליו את השאלה
ע"י יונה ,ונתגלה אליהם אליהו הנביא זל"ט ,ואמר להם שאף שנדמה
מפרשת התוכחה שכולה קללות ,אבל באמת בתוך הקללות טמונין כל
הברכות .ומפרש שם כו"כ פסוקים איך שהם מכוונים לברכות.
åîëåבתורת הנסתר ,מצינו גם בנגלה ,בגמ' )מו"ק ט ,א( שרבי יונתן בן
עסמי ורבי יהודה בן גרים ,למדו מסכת נדרים אצל רשב"י,
וכשנפרדו ממנו אמר רשב"י לבנו ר"א ,שהם אנשים של צורה ושיבקש
מהם שיברכוהו ,ואמרו לו שבעה דברים בלשון משל וחידה ,יהא רעוא
שיזרע ולא יזכה לקצור ,ושיביא סחורה ולא יצליח למכרה וכו' ,וחזר
ר"א אל אביו רשב"י ,והתלונן שלא די שלא ברכוהו אלא שקיללוהו,
והסביר לו רשב"י שכל הדברים האלה הם ברכות ,שמה שאמרו שיזרע
ולא יקצור ,היינו שיוליד בנים ולא ימותו בחייו ,ושיביא סחורה ולא
יצליח למכרה ,שתכנס כלה לביתו ולא ימותו בניו שלא תחזור לבית
אביה וכו' ,עי"ש .היינו שרשב"י לפי דרכו גילה את כל הברכות שהיו
טמונים תחת הקללות] .וזהו היפך דרכו של בלעם הרשע שבירך ברכות,
אבל בתוך הברכות כיוון קללות ,וכדאי' בגמ' )סנהדרין קה ,ב( שכולם
נתקיימו חוץ מברכת מה טובו[ .וזהו ענין א' עם התוכחה שבפרשתינו
שבאמת כולו ברכות ,רק הם טמונים ונסתרים וסמוי מן העין .וכן אי'
בספה"ק )קדושת לוי פ' בחוקותי ומאור עינים פ' משפטים( שכל התוכחות הכתובים
בתורה המה ברכותא.
א .ואציגה נא כמה פירושים שגילו לנו הצדיקים בברכות הטמונות בפרשה ,כגון
מש"נ ''בערב תאמר מי יתן בוקר' ,פי' הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע
)מובא באילה שלוחה בפרשתן( שיהיה לנו השתוקקות בערב סוכות ליטול הד' מינים
בבוקר ,ע"ד שהשתוקק הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע ,שהיה עומד
ומצפה כל הלילה עד אור הבוקר בגעגועים עצומים ,כדי שיוכל לקיים מצות ד'
מינים מיד ברגע שתנץ החמה' .בבוקר מי יתן ערב וגו' ,שבערב פסח בבוקר יהיה
לנו השתוקקות לליל שימורים ,לקיים מצוות הלילה .ומש"נ 'ואכלת וגו' בשר
בניך ובנותיך וגו' ,פי' שהבנים והבנות ילכו בדרך התורה ולכן יוכלו לאכול בשר
נועם התורה ח
úîàáåהדבר מוכח מתוכו ,כי הנה מידה טובה מרובה ממידת פורענות
חמש מאות פעמים ,וא"כ היה צריך להיות יותר ברכות
מקללות ,ולפי הנדמה יש רק מעט פסוקי ברכות בפרשה לנגד הקללות,
ומוכח שכל הקללות הם באמת ברכות וכנ"ל] .ובפרשת בחוקתי כתב
רש"י עה"פ 'והשימותי אני את הארץ וגו' ,זו מידה טובה לישראל וכו',
וע"ע בגמ' )מגילה כח ,א( עה"פ 'והשימותי את מקדשיכם' ,קדושתן אף
כשהן שוממין[.
øåàéáåהדבר כי הנה כאשר השי"ת מעניש את אומות העולם ,התכלית
והמטרה היא לעשות נקמה בגוים ולהענישם ,משא"כ כשמעניש
את ישראל בניו אהוביו ,אזי התכלית אינו העונש עצמו ח"ו ,אלא כל
כולו רחמים כדי שיתעוררו ויחזרו למוטב ,ולכן אם סרים ח"ו מהדרך
הטובה והישרה ,הוא מעורר אותם ע"י אותות אזהרה של תוכחה
ועונשים .ולכן בסוף התוכחה נאמר 'אלה דברי הברית אשר צוה ה' את
משה לכרות את בני ישראל בארץ מואב' ,כי אי"ז סתם תוכחה אלא
דברי ברית שהקב"ה חפץ בקשר עולם עם בני ישראל ,וברצונו להשפיע
שפע ברכות וכל טוב לישראל ,אבל אם הם חוטאים ,אזי אין ראוי ליתן
ברכות בגלוי ,לכן מלביש הברכות שיהיו נראים כקללות ,ומיד כשבנ"י
מבינים את הרמז וחוזרים למוטב ומשפרים את מעשיהם ,אזי השי"ת
מהפך את כל הקללות לברכות ,כמש"נ )דברים כג ,ו( 'ויהפוך ה' אלקיך את
הקללה לברכה כי אהבך ה' אלקיך' .ואז יש רווח לברכות הנסתרות ,כי
הם מכוסים מעין כל המקטרגים ,שנראה בעיניהם כקללות.
ïëìåתיקנו חז"ל לקרא בשבת קודש שקודם ראש השנה את פרשת
התוכחה ,כדי שתכלה שנה וקללותיה ,כי כח השבת קודש מסוגל
בביתם שיהיה בתכלית הכשרות ללא שום חששות ופקפוקים ,וכן ע"ז הדרך גילו
את כל הברכות הטמונות כנ"ל.
ומסופר אודות הרה"ק בעל התניא זי"ע שבשנה הראשונה אחר פטירת הרה"ק
המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע ,כשקרא את פרשת התוכחה נבהל ונשתומם
ונתעלף מדברי התוכחה ,כי עד אז כשהיה שומע את הפרשה מפי המגיד הק',
לא היה שומע אלא רק ברכות.
ט פרשת כי תבוא
לענין זה ,כי היא מקור הברכה ,וכשהוא בא במגע עם קללה ,מיד מהפכו
לברכה ,וכל הדינין נמתקין בשורשן ,כדאי' בספה"ק 'בשת' נהפך
ל'שבת' ,ו'כלמה' נעשה 'מלכה' ,ו'כרת' נעשה 'כתר' ,ו'צרה' נעשה 'רצה',
ו'פשע' נעשה 'שפע' ו'נגע' נעשה 'ענג שבת' .ובשבת אין צריכין לבטל
הדינין ולהתיר הקללות ,כי הקללות עצמם נהפכין לברכות ,כי הם נמתקין
בשורשן .משל למה"ד ,למי שהוצרך לטיפול אצל רופא שיניים מפני
שיש לו גומא בשיניו ,שפעמים יכול הרופא למלאות ולכסות ,אבל יש
פעמים שצריך טיפול שורש בעומק השיניים .וכן השבת קודש עושה
טיפול בשורש ,שכל הדינים מתמתקין בשורשן למעלה.
úëøáåהשבת ששורשה למעלה היא ג"כ מכוסה וטמונה ,ע"ד מש"נ 'יצו
ה' אתך את הברכה באסמיך' ,ואחז"ל )ב"מ מב ,א( אין הברכה
מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין .ולכן כל מאכלי שבת באיתכסיא ,שהיין
לקידוש צריך להיות מכוסה כי יין מגולה פסול לקידוש )עי' שו"ע או"ח סי'
ערב סעי' א ומג"א סקא( ,וכן מכסין את הלחם משנה ,כדי שיהא סמוי מן העין
והברכה תהי' מצויה בהן .וכן מנהג ישראל לאכול דגים בתחילת הסעודה,
שמקור חיותם מתחת המים במצולות ים ,ואין עין הרע שולטת בהם .וגם
החמין בא בהטמנה וכו' ,וכל זה מורה על חוזק ברכת השבת והשפעתה.
íöòáåכל המהות של שבת קודש הוא במהלך זה ,כי הנה כתב המג"א
)סי' רעא סק"א( בשם תיקוני שבת ,שאין עושין קידוש בשעה
הראשונה של הלילה שהוא מזל מאדים .וכתב ביערות דבש )ח"ב דרוש ב'
ודרוש ג( כתב ,שאמרו חכמי התולדה שמשפט יום השבת לפי הנהגת כוכב
ומזל שבתאי ,להיות בו עוצב ויגון וצער ,וכאשר באמת הגוים הקדמונים
יסדו יום השבת ליום צום וכו' ,ואנחנו עם קדוש לה' השמחים בגיל
ושמחה של מצוה בשב"ק ,ובזה מורים כי אין הממשלה למזלות וכו',
עי"ש .הרי מבואר שבהשבת בעצמותה ובמזלה יש בה דין קשה ,אלא
שבכח שמירת שבת מתהפך הכל לטובה ולברכה.
פעמים באהבה -כחה של השבת קודש להפוך את הקללה לברכה
ãåòåיש לבאר ענין הקריאה של פרשת התוכחה בשבת קודש ,כדי
שתכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה ,כי שבת קודש יש
נועם התורה י
בה כח המהפך לטובה ,להפוך את הקללות לברכות ,וביאור הענין כי
הנה אחז"ל )יומא פו ,ב( שהעושה תשובה מיראה זדונות נעשין לו כשגגות,
כלומר שאם האדם מהרהר בתשובה מתוך יראה ,כי יודע שיש מידת
הדין בעולם ,ומחמת זה הוא מהרהר הרהור אמיתי של תשובה ,מיד
נהפך לו לשגגות .ואם זוכה אדם ועושה תשובה מאהבה ,אזי הזדונות
נעשין לו לזכויות .והנה באמת תשובה מאהבה היא מדרגה רמה וגבוהה
ולאו כל אדם זוכה לה ,אך ידועים דברי הגה"ק בעל נודע ביהודה זי"ע
)צל"ח ברכות ד ,א( שגם ע"י תשובה מיראה יתכן שיזכה האדם שזדונותיו
יעשו זכויות ,כי כאשר אדם עושה תשובה מיראה על חטאיו ,ותיכף
אחר התשובה חוזר ועושה תשובה פעם נוספת על אותם החטאים ,הרי
זו תשובה מאהבה .כי תוספת התשובה השניה הרי היא מאהבת הבורא,
שהרי מצד יראת העונש אינו צריך לשוב פעם נוספת ,שהרי כבר התחרט
על העבר וקיבל על העתיד וכבר נמחל לו.
úîàáåהרי יש כמה מדרגות בתשובה מאהבה ,כי יש כמה מיני אהבה,
אהבה רבה ויש אהבת עולם ויש אהבה מוסתרת וכו' ,אבל גם
זה בחינה מסוימת של תשובה מאהבה ]מוסתרת[ .וזו עצה טובה לכאו"א
שכאשר יש לו הרהור תשובה ,אפי' הרהור תשובה מיראה ,יחזור ויהרהר
שנית בתשובה ,וזה כבר נכנס לגדר של תשובה מאהבה .וי"ל בדרך רמז
'ואומרים פעמיים באהבה' ,שכאשר הוא פעמיים הוא בגדר של אהבה,
וממילא הפשעים הם כבר בגדר של זכויות.
åäæåכוחה של שבת קודש ,כדאי' במדרש )שוח"ט פרק צב( כל מעשה
שבת כפולים ,עומר כפול שני העומר לאחד ,קרבנם כפול וביום
השבת שני כבשים ,ענשה כפול מחלליה מות יומת ,שכרה כפול וקראת
לשבת עונג לקדוש ה' מכובד ,אזהרותיה כפול זכור ושמור וכו' ,עי"ש.
והיינו שבשבת הכל 'פעמים' ,ועל כן 'בשבת אומרים באהבה' )כמ"ש
במחזורי התפלה( שמוסיפים בנוסח התפלה את תיבת 'באהבה'' ,ותתן לנו
ה' אלקינו באהבה את יום השבת הזה וכו' ,והוא הכח של פעמים
באהבה ,כי קדושת השבת שהוא מנוחת אהבה ונדבה ,מכנסת באדם
את הנעימות והמתיקות של 'פעמים' שזה בחינת 'באהבה' ,וכל פעולה
שעושים בשבת עושים במתיקות ובאהבה ,וכאשר אדם מסיים ללמוד
יא פרשת כי תבוא
תורה בשבת הרי הוא חוזר ולומד עוד ,וכן בשאר מעשים טובים.
]ובמטה משה )ח"ה סי' תרה( כתב הטעם לאמירת באהבה בשבת דייקא,
כי כל התורה כולה ניתנה בהר סיני ,שאז היה גם כפה הר כגיגית,
משא"כ מצות שמירת שבת במרה נצטוו קודם מתן תורה ,ולכן השבת
הוא כולו באהבה בלא כפיה[.
úåëæáåהענין הזה של פעמים באהבה אומרים תכלה שנה וקללותיה
תחל שנה וברכותיה ,דיש ענין ביטול הקללות ע"י התרת קללות
ועצות וסגולות להינצל ולהמלט מהם ,אבל בשבת אין מתירים את
הקללות ,כי השבת היא מקור הברכה ואי"צ בה התרה ,כי התרה
משמעותה יציאה מהמצב ,אבל בשבת קודש אדרבה מהפכים את הקללה
לברכה ,ונעשה ברכה בכפילות ,וע"ד מש"נ )דברים כג ,ה( 'ויהפוך ה' אלקיך
לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלקיך' ,שהכח של אהבה מהפך את
הקללה לברכה בכל שבתות השנה ,וביחוד בשבת הזאת ,כיון שחז"ל
הקדושים יסדו קריאת הפרשה על הענין הזה של 'תכלה שנה וקללותיה
ותחל שנה וברכותיה' ,על כן בשבת זו הענין הזה מתחזק ביותר .וזהו
כוונת רז"ל )שבת קיט ,ב( ומלאך רע בעל כרחו עונה אמן ,כי בשב"ק אין
שום פחד מהם ומהמונם ,וכולהו אתכפיא ואיתהפכא לטב.
תחל שנה וברכותיה -כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא
שביעאה תליין
äðäיש להתבונן למה אין קוראים את התוכחה בשבוע האחרון קודם
ר"ה בשבת הנקראת שבת סליחות ,כי לכאו' היה ראוי לומר תחל
שנה וברכותיה בשבת שחל בו] .ועי' בתוס' מגילה שם )ד"ה קללות( שהטעם
לכך הוא משום שאנו רוצים להפסיק ולקרות שבת אחת קודם ר"ה
בפרשה שלא תהא מדברת בקללות כלל ,שלא להסמיך הקללות לראש
השנה[ .וי"ל דהנה אי' בזוה"ק )ח"ב סג ,ב ושם פח ,א וח"ג קמד ,ב( ששבת קודש
מקור הברכה ,משפיע על כל השבוע ,מיניה מתברכין כל שיתא יומין,
וכל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעא תליין .ובאוה"ח הק' )בראשית ב,
ג( כתב יתר על כן ,שהשבת הוא המקיים העולם כל ששת ימים ,ואחר
נועם התורה יב
עבור ששת ימים יבא שבת אחרת ויחייהו ויקיימהו עוד ששת ימים
אחרים וכו' ,עיי"ש.
íðîàåבתורת הנגלה בחז"ל בגמ' ובמדרשים לא מצאנו יסוד זה ,ויתכן
שכאן בדברי הגמ' הללו טמון יסוד זה ,כי אילו היינו קוראים
את התוכחה בשבת האחרונה ,והרי בשבת האחרונה מושפע גם השנה
החדשה ,א"כ כשקוראים בשבת האחרונה את התוכחה ,נמצא שהתוכחה
נמשכת חלילה גם על השנה החדשה ,וכדי שתכלה שנה וקללותיה צריך
ששת ימי המעשה שלמים ,כדי שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה
וברכותיה ,וממילא בשנה החדשה יהיה רק ברכות ולא שום קללות.
ומוכח מדברי הגמ' בדרך רמז כדברי הזוה"ק שבשבת טמונים וגנוזים
כל ששת ימי המעשה הבאים.
äæîåיש ללמוד 'הלכה למעשה' שהעיקר והראש הוא השבת ,ומי שנתפס
ומחזיק א"ע בשבת קודש ,ויקבל אדם ע"ע תוספת מיוחדת לקדש
את השבת באמירת תהלים או בדף גמרא כל שבת ,כ"א כפי כוחותיו
לפי הנקודה שלו ,שאז בא למשפט יחד עם השבת קודש ,ועל שבת אי'
בזוה"ק כד עייל שבתא וכו' וכל דינין מתעברין מינה וכו' ,וכל שולטני
רוגזין ומארי דדינא כלהו ערקין ואתעברו מינה .וזהו כח השבת להציל
את האדם מכל הדינים ,וכן הוא בנוסח הזמר שתיקן האר"י הק' ,דלית
דינין דתקיפין ,לבר נטלין .ולא עאלין .הנך כלבין דחציפין וכו' .וכלבין
דחציפין הם המקטרגים רח"ל שהשבת מאירה נהירו עילאה ושמירה כנגד
כל המקטרגים ,וכמו שאדם קורא קריאת 'הצלה' ,כך אדם צריך לקרא
קריאת 'שבת' ,כי השבת היא הצלה ממש ,וזהו כח גדול שאפשר לבוא
עמו לקראת ראש השנה.
' åäæåאתם נצבים היום' ,היום זה שבת ,כי בנוסף מה שעפ"י הזוה"ק
'היום' מרמז על ראש השנה ,עפ"י תורת הנגלה 'היום' מרמז על
שבת ,וכידוע מהא דאיתא בגמ' )שבת קיז ,ב( על הפסוק )שמות טז ,כה( 'אכלוהו
היום כי שבת היום לה'' ,ובשבת קודש נאמר 'טועמיה חיים זכו' ,ואפשר
לזכות לחיים בזכות החיזוק בענין שב"ק .ולכן נקרא 'שבת סליחות' אע"פ
שהרי אומרים סליחות אחר השבת במוצאי מנוחה ,אבל הכל בזכות
יג פרשת כי תבוא
השבת תליא .ולכן טוב להתחזק באיזה דבר בענין שב"ק ,ואין נפק"מ
באיזה דבר ,ואפי' דבר מועט 'כי נער ישראל ואהבהו' )הושע יא ,א(ב.
ב .והדברים אמורים בפרט בשנה שר"ה חל להיות בשבת ]או כשיום א' של ר"ה
חל להיות ביום ה' שר"ה נמשך אל השבת[ ע"ז נאמר )הושע ו ,ב( 'יחינו מיומיים
ביום השלישי יקמינו ונחיה לפניו' ,וכ' החתם סופר )דרשות ח"ג לט ,ב ד"ה יחיינו(
שיומיים מרמז על ר"ה ,וע"ז מבקשים יחיינו מיומים ,שב' ימים הללו של ר"ה
יוציאו לנו חיים ,וביום השלישי הוא שבת יקימנו ונחיה לפניו .והיינו שמי שנתפס
בקדושת השבת ידע בודאות שאכן 'יקימנו ונחיה לפניו'.
