gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ע"א · פרשת כי תבוא · ט"ז אלול תשפ"ו‬ ‫בפתח ההיכל‬ ‫פנינים מתורת רבינו‬ ‫· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·‬ ‫והותירך ה' בפרי בטנך‬ ‫הקב"ה מסבב לאדם תמיהה וקושיא כדי‬ ‫מעשי בני אדם ניכרים בשמים שמעשיהם עושים‬ ‫יסוד גדול מתורת רבינו‪ ,‬הביא הגאון רבי שמעון סופר זצ"ל‬ ‫שיתעלה ממדריגה למדריגה‬ ‫שם רושם‬ ‫בהקדמתו "פתוחי חותם" לתשובות חת"ס‪ .‬והוא בביאור מקראי קדש‬ ‫ימָך ה' לֹו לְ ַעם ָקדֹוׁש ּכַ ֲא ֶׁשר נִ ְׁש ַּבע‬ ‫בברכות שבפרשתינו (כח‪ ,‬ט‪-‬יב) "יְ ִק ְ‬ ‫ֶאת ה' ֶה ֱא ַמ ְר ָּת ַה ּיוֹ ם וגו'‪ ,‬וַ ה' ֶה ֱא ִמ ְיר ָך ַה ּיוֹ ם (כו‪ ,‬יז‪-‬יח)‪.‬‬ ‫ַה ׁ ְש ִק ָיפה ִמ ּ ְמעוֹ ן ָק ְד ׁ ְש ָך ִמן ַה ּׁ ָש ַמיִם (כו‪ ,‬טו)‪.‬‬ ‫ּוב ְפ ִרי ַא ְד ָמ ֶתָך ַעל‬ ‫ּוב ְפ ִרי ְב ֶה ְמ ְּתָך ִ‬ ‫טֹובה ִּב ְפ ִרי ִב ְטנְ ָך ִ‬ ‫הֹות ְרָך ה' לְ ָ‬ ‫לָ ְך וגו' וְ ִ‬ ‫יש לפרש על פי מה שכתב מורי בהפלאה בפסוק‬ ‫נראה לי כי 'מעון קדשך' הוא בית המקדש ששם‬ ‫ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶׁשר נִ ְׁש ַּבע ה' לַ ֲאב ֶֹתיָך לָ ֶתת לָ ְך"‪ .‬וצריך ביאור לכאורה אמרו‬ ‫שלפניו (פנים יפות פסוק טז) 'לעשות את החוקים‬ ‫שיכן השי"ת שכינתו‪ ,‬ומשם ישקיף מן השמים‬ ‫"והותירך ה' לטובה"‪ ,‬שמשמעותה חלק הנשאר מכל השאר האבוד‪,‬‬ ‫האלה ואת המשפטים'‪ ,‬שרצה לומר שהקב"ה‬ ‫כל שרי צבאי מעלה אשר על ידם ניכרים מעשי‬ ‫ומה שייכותה לכאן‪.‬‬ ‫מסבב שנולד לו קושיא עד שהדבר בעיניו כחק‬ ‫בני אדם הטובה אם רעה‪ ,‬על דרך שפירשתי‬ ‫וכתב רבינו לבאר בהקדם דברי הרמב"ם‪" :‬בהקדם מ״ש הרמב״ם ז״ל‬ ‫שלא במשפט‪ ,‬עד שיעיין וימצא תירוץ ויהיה‬ ‫במקום אחר את הפסוק (תהלים יד ב) "ה' משמים‬ ‫אל בנו ר׳ אברהם וז״ל‪ ,‬ודע בני כי האדם המסכן בזה העולם השפל אין‬ ‫הגון בעיניו כמשפט‪ ,‬ושוב יתקשה גם בזה ויהיה‬ ‫השקיף על בני אדם"‪ ,‬דפירושו שהשי"ת השקיף‬ ‫לו מנוחה בו‪ ,‬ואשרי למי שחתמו ימיו מהרה בלי טרדת הנפש‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫על השמים‪ ,‬היינו על מלאכי שמים‪ ,‬ומזה ראה‬ ‫כחק בעיניו‪ ,‬ושוב יזכה למצוא טעם‪ ,‬וכן לעולם‬ ‫כל מעשי בני אדם‪ ,‬כי כל מעשי האדם עושים‬ ‫ותוכן כוונתו הוא כי עיקר הויית האדם בעוה״ז הוא רק הכנה להגיע‬ ‫כדי לעלות ממדרגה למדרגה‪.‬‬ ‫לחיי הנצחיי בעוה״ב‪ ,‬וכשאחז״ל [אבות ד‪ ,‬טז] התקן עצמך בפרוזדור כדי‬ ‫רושם במקומו למעלה‪ ,‬ומעשי האדם ניכרים‬ ‫שתכנס לטרקלין‪ ,‬והכנה זו היא כשרון מעשה המצוות ושלימות הנפש‪,‬‬ ‫והנה מבואר שכל דבר שנתחדש אצל תלמיד‬ ‫המה במלאכי השמים ומהשקפה עליהם ניתן‬ ‫ואין שיעור להשלמה ההיא בזמן‪ ,‬כ״א הכל תלוי בהשתדלות האדם‪ ,‬והיה‬ ‫חכם הקב"ה יושב בישיבה של מעלה ואומר‬ ‫ללמוד על מעשי בני אדם בעולם הזה‪.‬‬ ‫כאשר ירים השכל את ידו‪ ,‬וגבר הנפש על החומר‪ ,‬ושבה כנעורי׳ בית‬ ‫'תלמיד חכם בני זה כך הוא אומר' (גיטין ו‪ ,):‬ושוב‬ ‫וזו הכונה במה שאמרו חז"ל (ר"ה לב‪ ):‬הנה ספרי‬ ‫אביה בקוצר ימים‪ .‬אך אם יניח השכל את ידו וגבר החומר לעשות חיל‬ ‫נותן בו השי"ת דעה ומחדש דבר אחר ואומרו‬ ‫חיים וספרי מתים הפתוחים לפניו ית"ש בראש‬ ‫בימי נעוריו‪ ,‬תצמח מזה רעה להנפש‪ ,‬כי צריכה להיות טרודה בעולם‬ ‫משמו‪ .‬והיינו 'את ה' האמרת היום' שעשית‬ ‫השנה ויום הכיפורים‪.‬‬ ‫השפל הזה ובהבליו ימים רבים כשבעים שנה ולפעמים יותר עד שיתקן‬ ‫אותו אומר דבר בשם אומרו‪' ,‬וה' האמירך היום'‬ ‫(על התורה עמוד ק"ח‪ ,‬ובשער יוסף כאן ציין למאמר הראשון‬ ‫האדם את אשר עיוות‪ ,‬ויפה כתב הרמב״ם ז״ל אשרי למי שחתמו ימיו‬ ‫שתאמר אתה חידושי תורה‪ ,‬ושוב יאמר ה' ושוב‬ ‫בדרשות חת"ס דף א' טור א'‪ ,‬עה"פ 'משמים הביט ה' ראה‬ ‫מהרה בלי טרדת הנפש"‪.‬‬ ‫תוסיף אתה‪ ,‬והיינו את ה' האמרת וה' האמירך‪.‬‬ ‫את כל בני האדם וגו'' (תהלים לג יג)‪ ,‬שבידינו לתקן ולפגום‬ ‫והקשה רבינו דאם כן הוא‪ ,‬א"כ איך ראינו צדיקים המאריכים ימים‪,‬‬ ‫וק"ל‪.‬‬ ‫ח"ו במעלה ובמטה‪ ,‬וכל כך גבר חסדו על יושבי הארץ עד‬ ‫והלא כבר השלימו בודאי תפקידם עלי אדמות‪" ,‬ולהיכן אריכות ימים של‬ ‫(תו"מ עמו' קכ"ב)‬ ‫שבידם לתקן העולם כל כך עד שיהיו בני אדם דומים לכוכבים‬ ‫אלו"‪ .‬ומתרץ‪" :‬אמור מעתה כי בודאי הם מצד עצמם כבר חתמו ימיהם‪,‬‬ ‫ולמלאכים‪ ,‬ולכן אין הקב"ה צריך להשגיח על בני אדם בפועל‬ ‫אלא 'משמים הביט ה''‪ ,‬מן השמים יכול להביט ולהשגיח אם הם‬ ‫ואריכות ימים שלהם אינו לטובת עצמם‪ ,‬כי כבר שלמו ימיהם מצד כשרון‬ ‫הקדים ברכת הבנים לעושר כדי שיתגדלו בהכנעה‬ ‫פגומים או מתוקנים‪ ,‬עיי"ש)‪.‬‬ ‫נפשם‪ ,‬רק השי״ת מניחם עוד על האדמה לטובת זרעיהם וצאצאיהם‬ ‫ועבודת ה'‬ ‫ותלמידיהם‪ .‬שיהנו מאורם וישלימו גם הם נפשם‪ .‬ואין זה טלטול וטרדה‬ ‫הנותן מעשר על מנת להתעשר הוא כנותן למת‬ ‫להנפש‪ .‬כי זכות הוא לה להשפיע מאורה לזולתה"‬ ‫ָ ּברו ְּך ּ ְפ ִרי בִ ְטנְ ָך וגו'‪ּ ָ ,‬ברו ְּך ַטנְ ֲא ָך ו ִּמ ׁ ְש ַא ְר ֶּת ָך (כח‪ ,‬ד‪-‬ה)‪.‬‬ ‫ובזה ביאר רבינו ברכת 'והותירך ה' לטובה'‪ ,‬היינו דכל כך יבורך ישראל‬ ‫הכתוב דייק להקדים 'ברוך פרי בטנך' ורק‬ ‫וְ ל ֹא נָ ַת ִּתי ִמ ּ ֶמ ּנ ּו לְ ֵמת ׁ ָש ַמ ְע ִּתי ְ ּבקוֹ ל ה' ֱאל ָֹקי ָע ִׂש ִיתי‬ ‫בשלימות בתכלית‪ ,‬וכמו שפתח "יקימך ה' לו לעם קדוש וגו'"‪ ,‬עד שמצד‬ ‫ְּככֹל ֲא ׁ ֶשר צִ ִ ּו ָיתנִ י (כו‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫עצם תיקונם יהיו צריכים לחתום את ימיהם במהרה בתיקונם השלם‪,‬‬ ‫אחר כך 'טנאך ומשארתך'‪ ,‬מאידך גבי קללה‬ ‫אלא דעכ"ז יותירם ה' לטובה על האדמה‪ ,‬וזאת‪ ,‬בפרי בטנך‪ ,‬היינו‬ ‫(להלן יז‪-‬יח) היפך הענין "ארור טנאך ומשארתך‪,‬‬ ‫הרמב"ם (הל' מעשר שני פ"ג ה"י) פירש למת דבר‬ ‫בעבור פרי בטנך‪ ,‬לגדל ולהשפיע על הדורות הבאים ‪ .‬וזהו ברכה‬ ‫ארור פרי בטנך" (ועיין רבנו בחיי מה שכתב בזה)‪ .‬ויש‬ ‫שאינו מחיה הגוף‪ ,‬היינו חלוק וטלית‪ .‬ועיין‬ ‫שכל סיבת הימצאם עלי אדמות יהיה עבור הדורות הבאים‪ ,‬אבל‬ ‫לומר כי בברכה טוב שיתברך בעושר וכבוד‬ ‫רמב"ן‪ .‬ועל דרך דרוש יש לפרש‪ ,‬כי חז"ל אמרו‬ ‫מחמת עצמם לבדם לא היה להם שום צורך בזה‪ ,‬דיהיו מתוקנים‬ ‫'טנאך ומשארתך' אחר שכבר גידל בניו‪ ,‬כדי‬ ‫'עשר בשביל שתתעשר' (שבת קיט‪ .‬ותענית ט‪,).‬‬ ‫מינקותם‪ .‬ומסיים רבינו‪" :‬וזהו תכלית ברכה העליונה אשר לא יגיעו‬ ‫שיתגדלו בהכנעה ועבודת ה' טרם יהיו עשירים‬ ‫ועושר זה הוא שכר עולם הזה הנקרא מת‪ ,‬אך‬ ‫אלי׳ כי אם יחידי סגולה בזמן הזה‪ ,‬והכלל בעולם התיקון אי״ה"‪.‬‬ ‫גדולים ויכנעו‪ ,‬ולכן בברכה הקדים הבנים ואחר‬ ‫העושה ומקיים את מצות המעשר לרצון ה'‪ ,‬ולא‬ ‫שיתגדלו ימשיך לברכת הממון טנאך ומשארתך‪.‬‬ ‫למען שיתעשר‪ ,‬הוא עושה לחי ולא למת‪.‬‬ ‫אבל בקללה היה הדבר בהיפך‪ ,‬אע"ג שכבר‬ ‫והסימן הוא‪ ,‬מי שרוצה להתעשר אינו משהה‬ ‫ירדו מנכסיהם ונתארר טנא ומשארותם‪ ,‬והיה‬ ‫מעשרותיו‪ ,‬אלא מפריש בכל שנה כדי שיתעשר‬ ‫מיד‪ ,‬ומי שאינו חושש לעושר משהה עד שלש‬ ‫להבנים להיות נכנעים ועובדי ה'‪ ,‬מ"מ יתארר‬ ‫שנים‪ .‬על כן אמר בשנה השלישית 'לא נתתי‬ ‫ספרים חדשים מתורת רבינו החתם סופר‬ ‫שלא ייבש המעיין‬ ‫פרי הבטן ר"ל‪ .‬על כן הקדים ברכת פרי הבטן‬ ‫ממנו למת' היינו לא נתתי המעשר כדי להתעשר‪,‬‬ ‫לטנאך ומשארתך‪.‬‬ ‫אלא כאשר ציוני ה' אלקי עשיתי ככל אשר‬ ‫עקבי סופר ‪ -‬ירח האיתנים‬ ‫(על התורה עמוד קי"א‪ ,‬משנת תקפ"ו)‬ ‫(תו"מ עמוד קכ"א)‬ ‫ציויתני‪.‬‬ ‫הופיע כרך נוסף מסדרת הספרים "עקבי סופר"‪ ,‬על ירח האיתנים‪ ,‬פרי יצירתו‬ ‫טעמו וראו כי טוב‬ ‫של הגה"צ אב"ד דק"ק חשב סופר פרעשבורג שליט"א בארה"ב‪.‬‬ ‫הספר כולל בתוכו עיונים ובירורים נפלאים בתורת מרן החתם סופר זיע"א‪,‬‬ ‫חייגו‪:‬‬ ‫מתורת מרנא החתם סופר זיע"א ‪1-605.615.70.10‬‬ ‫מאות שיעורים חדשים‪ ,‬שיחות‪ ,‬וסיפורי קודש‬ ‫על פרשיות התורה‪ ,‬ודברים נפלאים בעניני ירח האיתנים‪ .‬י"ל ע"י מכון כנסת‬ ‫סופרים פרעשבורג‪.‬‬ ‫| הפצה בארה"ב ואירופה‬ ‫הפצה בארה"ק ח‪ .‬וגשל‬ ‫שמעו ותחי נפשכם!‬ ‫קו היכל‬ ‫החתם סופר‬ ‫שארף ספרי קודש ‪845.587.8105 | 718.812.5120‬‬ ‫לשה"ק אידיש אנגלית צרפתית‬ ‫מחברי ספרים חדשים בתורת רבינו החתם סופר זכאים לפרסם את ספריהם‬ ‫ארץ ישראל‪:‬‬ ‫כמו"כ תוכלו בקו זה להירשם לקבלת הגיליון‪,‬‬ ‫במדור זה‪ ,‬לפרטים ניתן לפנות לאימייל‪chasamsofer3@gmail.com :‬‬ ‫‪0733.454.678‬‬ ‫ואפשרות מענה על מדור 'לחידודא'‬ ‫א‬ ‫מדור נושא פרסים‪:‬‬ ‫ואתפלפל כדת‬ ‫הגרלות מיוחדות בין המשיבים‬ ‫אׁשית ּכָ ל ְּפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה‬ ‫וְ ָל ַק ְח ָּת ֵמ ֵר ִ‬ ‫לחידודא‬ ‫האם יש חיוב מדרבנן בביכורים אף בפירות‬ ‫שאינם משבעת המינים?‬ ‫· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·‬ ‫· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·‬ ‫אתי ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר נִ ְׁש ַּבע ה' ַל ֲאב ֵֹתינּו‬ ‫ּכִ י ָב ִ‬ ‫דעת רש"י בנחמיה דיש חובת ביכורים מדרבנן אף בשאר פירות האילן · תמיהת רבינו דהוי ליה חולין בעזרה · אופנים נוספים שיש חובת ביכורים‬ ‫ָל ֶתת ָלנּו‪ :‬ברמב״ם בהל׳ ביכורים (פ״ד ה״ג) פסק‬ ‫מדרבנן · וחידוש רבינו דיש "דיני קדימה" גם בביכורים ובשאר מצוות להקדים את ה'קודם לארץ'‬ ‫דגר מביא וקורא לפי שנאמר לאברהם 'אב‬ ‫המון גוים נתתיך'‪ ,‬ולו נאמרה השבועה של‬ ‫אמנם לכאו' יש לעי' עוד על תמיהת רבינו‪ ,‬דהא ישנם עוד‬ ‫דברי רש"י בנחמיה דמדרבנן יש חובת ביכורים בכל פירות‬ ‫קבלת הארץ‪ ,‬ושפיר יכול לומר אשר נשבע‬ ‫כמה וכמה אופנים של חיוב ביכורים מדרבנן‪ ,‬ובכולם לא חשו‬ ‫האילן‬ ‫לאבותיך [ודלא כמתני' ביכורים א‪ ,‬ד]‪ .‬ותמוה‬ ‫משום חולין בעזרה‪ .‬וכמו מפירות שבסוריא (חלה פ"ד מי"א)‪ ,‬וכן‬ ‫איתא במסכת ביכורים (א‪ ,‬ג) דאין מביאין ביכורים אלא‬ ‫דהרמב"ם עצמו פסק (הל' מעשר שני יא‪ ,‬יז) דגר‬ ‫אמרו (גיטין מז‪ ).‬המוכר שדהו לנכרי וחזר ולקחה ממנו ישראל‬ ‫משבעת המינים‪ .‬ובר״ש הביא מהירושלמי שילפינן גזירה‬ ‫אינו אומר וידוי מעשר משום שאינו יכול‬ ‫הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם‪ ,‬ומעתה לדברי‬ ‫שווה ארץ ארץ שרק בפירות שנשתבחה בהם א״י מביא‬ ‫לומר 'כאשר נשבעת לאבותינו'‪ .‬ויל"ע מאי‬ ‫רבינו דלא שייך חיוב ביכורים מדרבנן יהיה תמוה על כל‬ ‫ביכורים‪ .‬ובירושלמי אי' (ביכורים פ"א ה"ג) שאפי׳ אם הביא‬ ‫שנא?‬ ‫אופנים הנ"ל דהוי חולין בעזרה‪.‬‬ ‫בדיעבד בשאר מינים מ״מ לא קדשו [ועי' חינוך מצוה צא שכתב‬ ‫חת"ס עה"ת דברים עמ' קנ‪-‬קנא‬ ‫ובאמת בתוס' רי"ד בב"ב שם נתקשה בזה‪ ,‬דאיך אמרי' בגמ'‬ ‫טעם נוסף מנלן דרק מין שבעה חייבים בביכורים]‪.‬‬ ‫בין המשיבים בחודש אלול‪ ,‬תתקיים הגרלה‬ ‫דהוי חולין בעזרה הא מצינן הרבה חיובי ביכורים מדרבנן‪,‬‬ ‫רבינו בכמה מקומות (נדרים דף נה‪ .‬וכן בשו"ת או"ח סי' קצז בתשובתו‬ ‫ויישב‪ ,‬דהבאת פירות חולין לעזרה איסורו הוא רק מדרבנן‪,‬‬ ‫לבעל הישמח משה זצ"ל שבפתיחתו מאריך בכמה ענינים על פרי ה'תמר'‬ ‫פרס שני‪:‬‬ ‫פרס ראשון‪:‬‬ ‫דמה"ת נאסר רק הקרבת קרבן חולין בעזרה‪ ,‬וכיון דאיסורו‬ ‫כמליצה על שם משפחתו של הרה"ק הישמח משה)‪ ,‬מביא את דברי רש"י‬ ‫‪ 2‬זוכים כ"א בסך‬ ‫‪ 1,000‬ש"ח‬ ‫הוא רק מדרבנן א"כ בכל האופנים שרבנן חייבו תו לית בה‬ ‫בנחמיה (י‪ ,‬לו) שמדבריו עולה‪ ,‬שכמו שתיקנו חז"ל מדרבנן‬ ‫‪ 400‬ש"ח‬ ‫איסור‪ ,‬דהא מדרבנן הפירות גם קדושים‪ ,‬ורק בסוגיא דב"ב‬ ‫תרו"מ לשאר פירות האילן מלבד דגן תירוש ויצהר החייבים‬ ‫שם דהוי רק ספק קדושה‪ ,‬בזה מקשי' בגמ' דהוי חולין בעזרה‬ ‫מה"ת‪ ,‬כך תיקנו מדרבנן ביכורים אף לפירות שאינם משבעת‬ ‫תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים‪:‬‬ ‫[ויל"ע בזה דהא בב"ב התם הרי הוא מחוייב מספיקא דאו'‪ ,‬ולרוב הראשונים‬ ‫המינים‪ .‬דכתוב שם "ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי‬ ‫‪ .1‬בטלפון ‪ 1-605.615.70.10‬שלוחה ‪4‬‬ ‫הוא מחוייב בכה"ג מה"ת‪ ,‬ואם כשרק מחוייב מדרבנן אמרי' דלית בה משום‬ ‫כל עץ שנה בשנה לבית ה'"‪ .‬ופירש רש"י "ובכורי כל פרי עץ ‪-‬‬ ‫(לאחר בחירת השפה)‬ ‫חולין בעזרה לכאו' כש"כ בזה]‪ .‬ומעתה לדבריו נתיישב גם תמיהת‬ ‫בכורי של כל פרי האילן הם מדברי חכמים"‪.‬‬ ‫‪ .2‬במייל ‪CH3131325@gmail.com‬‬ ‫רבינו‪ ,‬ויל"ע‪.‬‬ ‫ורבינו בחידושיו נדרים (שם) כתב כן אף בדעת הרד"ק (דה"י ב'‬ ‫יש לציין‪ ,‬שם‪ ,‬כתובת‪ ,‬טלפון‪ ,‬ומקום לימודים‪.‬‬ ‫חידוש רבינו דמה"ת יש "דיני קדימה" בביכורים ‪ -‬להקדים את‬ ‫לא‪ ,‬ה) עה"פ "וכפרץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש‬ ‫יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת‪.‬‬ ‫ה"קודם לארץ"‬ ‫ויצהר ודבש וכל תבואת שדה"‪[ .‬והיה זה בתחילת מלכות חזקיה‪,‬‬ ‫מענין לענין באותו ענין דביכורים‪ ,‬מן הראוי לציין חידוש‬ ‫שגדר חזקיה את הפרצות שהיה בהבאת תרו"מ והוסיפו העם להביא אף‬ ‫גדול לדינא מדברי רבינו‪ .‬דהנה בדין ברכת הנהנין נשנו דיני‬ ‫ממינים שאינם מחוייבים מה"ת 'וכל תבואת השדה']‪ ,‬והרד"ק העמיד‬ ‫קדימה‪ ,‬כשיש לפניו כמה מינים על איזה להקדים ולברך‬ ‫הפסוק בביכורים‪ ,‬ומבואר מזה דגם בביכורים יש תוספת‬ ‫(ברכות מ‪ ,):‬וגמרי' התם דיש דין קדימה לשבעת המינים על פני‬ ‫מדרבנן בשאר מינים ע"ש [אמנם לכאו' ברד"ק הנדפס שם מבואר‬ ‫בקרב קדושים‬ ‫מינים אחרים [לר"י תמיד ולרבנן כשאין אחד חביב מחבירו]‪ ,‬ואם יש‬ ‫לפניו שני פירות ששניהם ממין שבעה‪ ,‬עליו להקדים את מה‬ ‫לכאו' להיפך ויל"ע]‪.‬‬ ‫גם הר״ן בחולין (ק״כ‪ ):‬כתב שאע״ג שאין חיוב להביא משאר‬ ‫· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות ·‬ ‫שקודם לארץ (שם מא‪ .):‬והנה מריהטא‪ ,‬כיון דגוף ברכות הנהנין‬ ‫המינים מ״מ אם רצה להביא מביא משאר המינים‪ ,‬ורעק״א‬ ‫הם מדרבנן בעלמא‪ ,‬א"כ כש"כ ד'דין קדימה' לא תיתכן מה"ת‪.‬‬ ‫בגליון המשנה ביכורים (פ״ג מ״ט) אסיק על דבריו "וצ״ע"‪.‬‬ ‫אמנם רבינו בחידושיו לסוכה (ו‪ ):‬מחדש לדון‪ ,‬דדין קדימה‬ ‫תמיהת רבינו‪" :‬לא אישתמיט בשום מקום בשני תלמודים"‬ ‫המהרש"ם מברז'אן זצ"ל (א)‬ ‫הוא מה"ת‪ ,‬וז"ל‪" :‬נפק״מ להקדים בכל מצות מעשיות‪ ,‬כגון אם‬ ‫שיהא ביכורים מדרבנן בשאר פירות‬ ‫מביא לעקעך אין בראנפען על שנגלה‬ ‫יש לפניו להפריש ביכורים‪ ,‬או להפריש תרומות ומעשרות‪ ,‬או‬ ‫וכתב רבינו לתמוה על דעת רש"י (נדרים שם) שני תמיהות‬ ‫אליו החתם סופר בחלום‬ ‫לאוכל סעודת מצוה‪ ,‬ופירות אלו לפניו מצוה להקדימם לפי‬ ‫גדולות‪ .‬ראשונה‪" ,‬איברא הדבר צע"ג דלא לשתמיט בשום‬ ‫סיפר מרן בעל שבט הלוי זצ"ל‪ :‬בישיבת‬ ‫סדרן בקרא‪ ,‬וחז״ל אמרו כן גם לברך עליהן בסדר הזה‪ ,‬ולעולם‬ ‫מקום בשני התלמודים ובמס' בכורים שיהיו מביאים בכורים‬ ‫חכמי לובלין שמעתי פעם אחת שהגיע‬ ‫הקדימה דאורייתא" [אמנם בשו״ת חת״ס בתשובה הנ"ל‪ ,‬כתב בתוך‬ ‫בכל זמן בית שני שמחזקיה ונחמיה ואילך‪ ,‬כ"א מז' המינים"‬ ‫ללובלין הרה״ג בעל מחבר ספר משמרת‬ ‫דבריו "ולכאורה הך דראשון לארץ ושני לארץ סברא דאורייתא היא וכו׳ אבל‬ ‫[וכן הקשה במלבי"ם נחמיה שם על דברי רש"י]‪ .‬עוד הקשה‪" :‬ותו‬ ‫שלום על פרי מגדים יו״ד‪ ,‬ויושב בא׳ מבתי‬ ‫לא נראה לי שיהיה זה סברא דאורייתא כי אם אסמכתא בעלמא"]‪.‬‬ ‫צלע"ג איך יכולים לתקן הבאת בכורים ממה שלא חייבה תורה‬ ‫המדרשות בעיר‪ ,‬הלכתי אליו לשמוע‬ ‫והרי לן חידוש גדול מדברי רבינו‪ ,‬דכמו שיש דין קדימה‬ ‫ולעשות תנופה במזבח כעין עבודה‪ ,‬וה"ל חולין בעזרה ופטור‬ ‫ולקנות ממנו דברי תורה‪ .‬ובתוך הדברים‬ ‫בברכות אם רוצה לאכול כמה מינים‪ ,‬על איזה מהם להקדים‬ ‫סיפר לנו שהוא היה איזה תקופה אצל הגאון‬ ‫ממעשר"‬ ‫המהרש״ם מבערזאן זצ״ל‪ ,‬ופעם אחת אחרי‬ ‫לברך‪ ,‬כך יש דין קדימה אם רוצה להפריש ביכורים מכמה‬ ‫והיינו מדאמרי' במס' ב"ב (פא‪ ):‬דבקנה אילן אחד לר"מ ושתי‬ ‫תפילת שחרית נתן המהרש״ם לעקעך און‬ ‫אילנות‪ ,‬או תרו"מ‪ ,‬יש לו להקדים הקודם לארץ‪ ,‬ובזה ימצא‬ ‫אילנות לרבנן מביא ואינו קורא‪ ,‬משום דמספקא להו אי‬ ‫בראנפען להציבור‪ ,‬ושאלוהו אם יש לו‬ ‫דין קדימה מה"ת‪.‬‬ ‫קנה קרקע בכה"ג ועל כן מביא מספק אבל אינו קורא [דמחזי‬ ‫איזה יארצייט‪ ,‬ואמר להם המהרש״ם שאין‬ ‫תמיהה מסידרא דמתני'‪ ,‬רואה תאנה שביכרה‪ ,‬אשכול ענבים‬ ‫כשיקרא או דאתי לאפקעניהו מתרו"מ]‪ .‬ומקשי' בגמ' דאיך מביא‬ ‫לו יארצייט‪ ,‬רק אתמול בלילה כתב תשובה‬ ‫שביכר‪ ,‬רמון שביכר‬ ‫מספק "וליחוש דדלמא לאו ביכורים נינהו וקא מעייל חולין‬ ‫להתיר עגונה‪ ,‬לכן נתן לעקעך ובראנפען‪.‬‬ ‫תשובתו היתה לפלא להעולם דשם‪ ,‬כי א״כ‬ ‫וכמה מחברים העירו על דברי רבינו ממתני' דביכורים (פ״ג‬ ‫לעזרה"‪ .‬ומעתה הקשה רבינו דאיך יתכן לחייב ביכורים‬ ‫היה לו ליתן הרבה פעמים‪ ,‬ומה יום מיומיים‪.‬‬ ‫מ״א) "כיצד מפרישים ביכורים‪ ,‬אדם יורד לתוך שדהו ורואה‬ ‫בפירות שאין משבעת המינים מדרבנן‪ ,‬והא הוי חולין בעזרה‪.‬‬ ‫והפצירו בו מאוד שיגלה להם הטעם‪.‬‬ ‫תאנה שבכרה אשכול ענבים שבכרו רמון שבכר‪ ,‬קושרו בגמי‬ ‫ומסיים רבינו‪" :‬ולא ידעתי פתר לקושיא זו אלא בעיטור‬ ‫עד שלבסוף גילה להם המהרש״ם‪,‬‬ ‫ואומר הרי אלו ביכורים"‪ ,‬הרי דלא נקט כסדר חשיבותן בקרא‬ ‫בכורים ואליבא דר"ש במתני' פ"ג דבכורים משנה יו"ד וע"ש‬ ‫שאתמול בלילה הי׳ לו איזה שאלת עגונה‪,‬‬ ‫[ואף דפשטות מתני' או או קתני‪ ,‬ולא מיירי כשיש לפניו כל המינים יחדיו‪,‬‬ ‫תי"ט ומיהו הרמב"ם פסק כר"ע וצ"ע"‪ .‬והיינו דבביכורים‬ ‫והיה נראה לו איזה היתר שבנוי על מהלך‬ ‫מ"מ יש להעיר למה באמת נשנה במשנה בסדר זה שלא כסדרה של תורה]‪.‬‬ ‫ישנו דין של 'עיטור ביכורים' להוסיף פירות בסלי הביכורים‬ ‫ופירוש בדברי התוס'‪ ,‬וע״ז היה בנוי כל‬ ‫וכבר נתקשה בזה בתוס' יו"ט (ברכות ו‪ ,‬ז)‪ ,‬מ"ט הקדים המשנה‬ ‫בשביל נוי פירות הביכורים עצמם‪ .‬ונחלקו התנאים אי‬ ‫ההיתר‪ ,‬והיה לבו נוקפו אם זה הביאור הנכון‬ ‫המאוחר ולא נקטו כסדר שבמקרא‪ ,‬ותירץ דהקדימה המשנה‬ ‫מעטרים אותם במינם או אף במינים אחרים‪ ,‬וכתב רבינו‪ ,‬דאם‬ ‫בדברי התוס׳‪ ,‬כיון שהיה פשט מחודש קצת‪,‬‬ ‫ומ״מ כיון שהיה סבור שזהו הפשט בהתוס׳‬ ‫מה שמתבשל ומתבכר תחילה‪ ,‬ואנן ידעי' דחצי סיון ותמוז‬ ‫נרצה ליישב מקרא זה דיש ביכורים בשאר פירות‪ ,‬נעמידם‬ ‫התיר את העגונה‪ .‬באותו לילה חלם חלום‬ ‫וחצי אב קיץ התאנים ואילו בציר ענבים אינו אלא בתשרי‬ ‫כשהפירות הללו באים לעיטור ביכורים‪ ,‬וכדעת רבי שמעון‬ ‫נורא שמרן החתם סופר בא אליו בחלום‬ ‫(ב"מ קו‪ .‬ותוס' ב"ב כח‪.).‬‬ ‫[בן ננס] דמעטרים גם באינו מינו‪.‬‬ ‫הלילה‪ ,‬ואמר לו‪ :‬תנוח דעתך שזה הוא‬ ‫ועי' בספר מלבושי מרדכי (דיני קדימה בברכות סי' טו) שדן עוד‪,‬‬ ‫והנה בגמ' ב"ב שם על קושיא זו דהוי חולין בעזרה‪ ,‬מתרצי'‬ ‫הפשט הנכון בתוס׳‪ ,‬גם אני למדתי פשט‬ ‫דגם לדברי רבינו‪ ,‬אם יפגע תחילה באילן ממין המאוחר‪ ,‬יהיה‬ ‫דמקדיש את הפירות [ואף דמוקדשים רק לבדק הבית עכ"ז אין איסור‬ ‫כן בהתוס׳‪ ,‬ע״כ‪ .‬וכיון שזכיתי לגילוי החתם‬ ‫עליו להתחיל הימנו‪ .‬דהן אמת דמדין קדימה לארץ עליו‬ ‫בהכנסתם לעזרה‪ ,‬אמנם עי"ש ברשב"ם]‪ ,‬ולאחר מכן חוזר ופודה‬ ‫סופר‪ ,‬לכן נתתי לעקעך ובראנפען‪ .‬כך סיפר‬ ‫לי הגאון בעל משמרת שלום זצ״ל שהוא‬ ‫להקדים המוקדם‪ ,‬אך מדין אין מעבירין על המצוות לכאו'‬ ‫אותם‪ ,‬ומעתה תמהו כמה מחברים‪ ,‬דמאי תמיהא לרבינו‪,‬‬ ‫היה נוכח שם בשעה שהמהרש״ם סיפר את‬ ‫יהיה עליו להקדים מה שפגע תחילה‪ .‬ומעתה אפשר להעמיד‬ ‫דילמא גם בביכורים דרבנן עבדינן הכא‪ .‬אלא דבזה יש לומר‬ ‫המעשה‪.‬‬ ‫המשנה בכה"ג‪ .‬ואת דברי רבינו מעמיד באופן שהפירות‬ ‫דדחיקא ליה לרבינו לומר דכל המביאים פירות משאר מינים‬ ‫אוצרות הסופר קובץ כב עמ' קב‬ ‫תלושים ועומדים לפניו בהדי הדדי‪..‬‬ ‫יצטרכו להקדיש ולפדות וכו' וכמפורט שם בגמ'‪.‬‬ ‫ב‬ ‫מדרעזניץ למאטערסדארף (ה)‬ ‫תולדותיו‬ ‫· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·‬ ‫עוד מוזכרת השיח ביניהם בכתבי רבינו במקומות נוספים ראה שו"ת חתם סופר קובץ‬ ‫רבינו מוצא את הגאון רבי משולם מדקדק בטופס הרשאה של גט בקצהו‬ ‫תשובות (סי' כד)‪" :‬הקושיא מתוס' נזיר כתובה אצלי זה עשרים שנה‪ ,‬והקשיתיה להגאון‬ ‫של יו"ד‬ ‫מהו' משולם זצ"ל שוב מצאתיה נדפס‪ ,‬אולי בשער המלך‪"...‬‬ ‫בהמשך לפגישת רבינו עם הגאון רבי משולם על אם הדרך למאטערסדארף‪ ,‬יש להביא‬ ‫כמו כן במכתב להג״ר דניאל פרוסטיץ ממקום‬ ‫שני הנהגות שמזכיר רבינו שראה בשבתו בצל‬ ‫מושבו בעיר פרעשבורג‪ ,‬כותב רבינו בתאריך ג׳‬ ‫קורת רבי משולם‪:‬‬ ‫אב תקס״ב (נדפס בכרם שלמה תמוז תש"נ)‪..." :‬כי הרב‬ ‫ראשונה בתשובות אהע"ז (ח"ב סי׳ יא) וז״ל‪ :‬ובהדי‬ ‫הגאב״ד משם השיב לי על קושי' זו מסברא ‪." ...‬‬ ‫שותא אספרה כמו בשנת תקנ״ח בנסעי מק״ק‬ ‫דרעזניץ על כסא רבנות דק״ק מט״ד קבלתי‬ ‫רבינו ממהר להגיע למאטערסדארף בעוד‬ ‫פני הגאון מה״ו משולם טיסמניץ זצ״ל פה ק״ק‪,‬‬ ‫ליל בשביל שלא להחמיץ קריאת התורה‬ ‫ובאותו פרק הביא לפניו ספרא דדיינא הרשאה‬ ‫לשליח גט שנשלח מכאן למקום אחר ודקדק‬ ‫המשך מסעו של רבינו מתואר בחוט המשולש (עמ'‬ ‫הגאון על קוצו של יו״ד‪ ,‬ואמרתי לו הלא כל הני‬ ‫מה)‪" :‬מפרעשבורג שם לדרך פעמיו לעיר מלוכה‬ ‫דקדוקים בהרשאה הוא מטעם שכ׳ ריב״ש שיש‬ ‫וויען ומשם למחוז חפצו ק״ק מט״ד‪ ,‬ולפי שהגבילו‬ ‫לחוש כיון שלא דקדקו המסדרים בהרשאה שמא‬ ‫ראשי הקהלה שיהיה זמן בואו ביום ה׳ לעת ערב‪,‬‬ ‫גם בגט לא דקדקו בכמה דברים וזה לא שייך‬ ‫והמה לגרמייהו עבדו והכינו אשר יביאו את הרב‬ ‫גבי רבנן דרב גוברי׳ ומי יהרהר‪ ,‬והשיב לי זה‬ ‫שלהם בכבוד גדול לעירם‪ ,‬ונאספו שמה העדרים‬ ‫הי׳ בדורות הראשונים שהיו השלוחים בחזקת‬ ‫אנשי יודא וגליל וקהלות ישראל הסמוכים לכבודו‪,‬‬ ‫צדיקים ומהימן שבפ״נ ובפ״נ וההרשאה הוא רק‬ ‫אמנם בבוא זקיני זצ״ל ביום ד׳ לעיר וויען חישב‬ ‫דרך נסיעת רבינו מדרעזניץ למט"ד ‪ -‬המפה מתוך ספר קורות דברי הימים למרן החת"ס‬ ‫ליתר שאת ואין לדקדק כ״כ‪ ,‬אבל בזמנינו אלו‬ ‫בעו״ה אין חזקת שלוחים כשרים ועיקר הקיום‬ ‫הוא ההרשאה אלו דבריו זצ״ל‪ ,‬ומזקינים אתבונן אם כך בשנת תקנ״ח מה נאמר בשנת את דרכיו שלפי הקביעות הנ״ל לא יהיה באפשרו להתפלל ביום ה׳ שחרית בציבור ולא‬ ‫ישמע קריאת התורה לא בוויען ולא במט״ד‪ ,‬לזאת אחז צדיק דרכו ונסע עוד בלילה‬ ‫תקצ״ט אשר בעו״ה ירד הדת אלפים מעלות אחורנית שיש לדקדק יותר ויותר עכ״ל‪.‬‬ ‫ועוד כתב כעין זה (שם סי' נא)‪ ,‬וזל"ק‪" :‬והנה עובדא ידענא בהיות הגאון מהו' משולם זצ"ל מוויען ובעברו כל הלילה בבוקר השכם בא לעיר מט״ד‪ ,‬והנה בהוודע לאנשי העיר כי בא‬ ‫יושב על כסא הוראה פק"ק‪ ,‬נסעתי דרך פה וקבלתי פניו‪ ,‬ובאה לפניו הרשאה ודקדק החכם למזרח בהזרח השמש על הארץ המה ראו כן תמהו כי האורח שלא בזמנו בא והניח‬ ‫מאוד בדקדוקים חלושים מאוד‪ ,‬ותמהתי על הדקדוקים הללו‪ ,‬והשיב לי היות עתה רוב להם את כל הכנה דרבה וכל הכבוד אשר יזמו לעשות לו בבואו להעיר‪ ,‬והוא בצדקתו לא‬ ‫המגולחי זקן נחשדי שהעבירו תער (לפי דעתו היה כן חלילה)‪ ,‬ע"כ אין השליח נאמן באומרו שת לבו לזאת‪ ,‬ומיד הכירו כולם תמימות דרכיו וצדקת מעשיו וכי בורח מן הכבוד הוא‬ ‫וכבוד שמים עדיף ליה‪ ,‬ושמחו בו מאוד"‪.‬‬ ‫בפ"נ וצריך קיום גמור וצריך לדקדק בהרשאה"‪.‬‬ ‫לשון קדשו‬ ‫ענינא דיומא‬ ‫ניצוצי אור על פרשת השבוע‬ ‫· שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·‬ ‫בלשון קדשו של רבינו זי"ע‬ ‫המכתב האחרון בעניני ציבור‬ ‫ביאור ה"וידוי" ‪ -‬עשיתי ככל אשר צויתני‬ ‫ארצות הגולה כי קופחו ע"י ראשי החלוקה‬ ‫מראשית ימי הישוב האשכנזי‬ ‫בארה"ק‪ ,‬מה שהטיל דופי בפרנסי הישוב‪.‬‬ ‫אלול בארץ הקודש‪ ,‬נאלצו אלו לפנות‬ ‫י"ז‬ ‫וידוי ששמחתי במצוה בתכלית אף שהיה לי לדאוג ששגיתי · מעורר דין ח"ו כשתולה‬ ‫ראשי הגולה התערבו בסיכסוכים אלו‪,‬‬ ‫תקצ"ט לאחיהם שבגולה בבקשת עזרה‬ ‫בזכותו ומתפלל שהצדקה תהפוך לטוב בזכות אבות · טעם שצריך "השקפה"‬ ‫והשתדלו להשקיט הרינונים ולמנוע פגיעה‬ ‫כספית‪ ,‬מה שהוליד את המגביות לקופת‬ ‫בקופת רבי מאיר בעל הנס‪ .‬הדים לכך אנו‬ ‫"צדקת רבי מאיר בעל הנס" בארצות‬ ‫ָע ִׂש ִיתי ּכְ כֹל ֲא ֶׁשר ִצּוִ ָיתנִ י‪ַ ,‬ה ְׁש ִק ָיפה ִמ ְּמעֹון ָק ְד ְׁשָך (כו‪ ,‬יד‪-‬טו)‪.‬‬ ‫מוצאים במכתבו האחרון (הנמצא בידינו)‬ ‫הגולה‪ ,‬מגביות שהועברו לארה"ק וחולקו‬ ‫של רבינו החתם סופר העוסק בצרכים‬ ‫בין העניים והדלים יושבי הארץ הקדושה‪.‬‬ ‫פירש רש"י שמחתי ושימחתי בו אחרים‪ .‬עשינו מה שעלינו עשה מה שעליך‪,‬‬ ‫בתקופה הראשונה בה התבסס הישוב על‬ ‫השקיפה‪ .‬וכן היא במשנה (מעשר שני פ"ה מי"ב‪-‬יג)‪ .‬ובמדרש (שמות רבה מא‪ ,‬א) לא‬ ‫ציבוריים‪ ,‬מיום ה' טו"ב אלול תקצ"ט‪ ,‬שהיה‬ ‫הפרושים (תלמידי הגר"א‬ ‫מצינו השקיפה לטובה‪ ,‬אלא בזכות הצדקה מתהפך לטובה‪ .‬ומסיים כאשר‬ ‫פחות מששה שבועות‬ ‫בצפת ואח"כ בירושלים)‬ ‫לפטירתו של רבינו ביום‬ ‫והחסידים‬ ‫נשבעת לאבותינו‪ .‬וצ"ע מאי טעמא להזכיר השקפה‪ ,‬כיון שעשינו מה שעלינו‬ ‫כ"ה תשרי ת"ר (המכתב‬ ‫(הרמ"מ‬ ‫אם כן ממילא יהיה הבטה לטובה ולא יצטרך להפוך הרעה לטובה‪ .‬ועוד‪ ,‬לא‬ ‫מויטבסק וחביריו בצפת‬ ‫נדפס בחוט המשולש עמו' קי"ז‬ ‫ואח"כ בעיקר בטבריה) שהיו‬ ‫יתכן למימר הכי קמיה הקב"ה עשינו מה שעלינו מעתה קיים גם אתה הבטחתך‪,‬‬ ‫קי"ח‪ ,‬ומשם הועתק בליקוטי‬ ‫ההוא אמר ולא יעשה דבר ולא יקימנו (במדבר כג‪ ,‬יט) ח"ו‪ .‬גם מה דרך וידוי הוא זה‬ ‫בעיקר יוצאי וואהלין‬ ‫תשובות ח"ס לונדון מכתב‬ ‫וליטא‪ ,‬התבססה הקופה‬ ‫למימר עשיתי ככל אשר צויתני‪ ,‬ושגיאות מי יבין (תהלים יט יג)‪ ,‬ונחמיה נענש על‬ ‫נ"ט)‪ ,‬ובין הדברים כתב‬ ‫בעיקר על תמיכה‬ ‫אשר אמר (נחמיה ה‪ ,‬יט) זכרה לי אלקי לטובה (סנהדרין צג‪.):‬‬ ‫שם רבינו‪:‬‬ ‫ממדינות אלו‪ .‬אולם‬ ‫על כן אומר‪ ,‬קושיא מתורצת בחברתה‪ ,‬אף על גב דעיקר מצוה היא שמחת‬ ‫תמונת קופת חברה קדישא דק"ק פרעשבורג "וזה ר' שלמה הרחיב פיו‬ ‫עם התרחבות הישוב‬ ‫מצוה ששמח שזכה לקיים מצוה‪ ,‬מכל מקום כל אדם מצטער בו שלפי דעתו‬ ‫וסיפר אחר מטתו של‬ ‫תק"צ‪-‬ת"ר‬ ‫בשלהי‬ ‫לא עשה עדיין כהוגן‪ ,‬נהי ששמח שזכה לעבוד ה'‪ ,‬מכל מקום מצטער שלדעתו‬ ‫ת"ח‪ ,‬כי הוא לא ידע כי‬ ‫נאלצו ראשיו לקבוע‬ ‫עדיין שגה‪ ,‬ואם אינו עושה [כן] אלא חושב בנפשו היום זכיתי לשכר הרבה‪,‬‬ ‫קופות רמבעה"נ גם במדינות אירופה נלקח ארון האלוקים מיום ט' סיון בטברי'‬ ‫הרי מזכירין עוונותיו‪ ,‬והיינו עיון תפלה שאמרו חז"ל (ברכות נה‪ ).‬שמעורר הדין‬ ‫המערבית‪ ,‬והמגביות התקיימו בעיקר (הכונה על פטירת הגאון בעל פאת השולחן)‪ ,‬ואני‬ ‫אודות לרבי צבי הירש לעהרין מאמסטרדם‬ ‫עליו‪ ,‬וכתבו שלעולם לא יתלה אדם בזכותו‪ ,‬ולא בויתור של הקב"ה‪ ,‬אלא בזכות‬ ‫במדינות הולנד ודייטשלאנד‪ ,‬וע"י רבינו כתבתי לו שיהי' זהיר ברוחו‪ ,‬ויקח מוסר‬ ‫אבותיו‪.‬‬ ‫מרן החתם סופר זי"ע במדינות הונגריה מר"י חטינר ור"מ קלמן ע"ה דתרוייהו שקלו‬ ‫למטרפסיהו‪."...‬‬ ‫וגאליציה‪.‬‬ ‫והנה זה שנהג במעשרותיו כראוי‪ ,‬מכל מקום מתודה עשיתי ככל אשר‬ ‫כסיוע לאיסוף כספים אלו‪ ,‬נשלחו שדרי"ם (רקע המכתב באריכות‪ ,‬וכוונת רבינו ב"תרוייהו שקלו‬ ‫צויתני‪ ,‬שמחתי בו‪ ,‬והיה לי לדאוג אולי שגיתי‪ ,‬אך לא עשיתי כן‪ ,‬אלא שמחתי‬ ‫מבני הארץ שעברו מעיר לעיר ועוררו את למטרפסיהו" והסכסוך של ר"מ קלמן ע"ה שעליו‬ ‫ובתכלית שמחה‪ ,‬ואמרתי עשינו מה שעלינו‪ ,‬עשה מה שעליך‪ ,‬וזה חטא וגורם‬ ‫העם לתרום לקופות רמבעה"ן ולבסס את נענש‪ ,‬ראה במאמרו של הגרי"י ווייס בקובץ מוריה קו'‬ ‫לעורר מדת הדין והשקפה ח"ו‪ ,‬אמנם בזכות הצדקה תתהפך לטובה‪ ,‬ולא‬ ‫הישוב‪ ,‬מאידך ארעו מפעם לפעם הפרעות פ"ו פ"ז מה שהאריך בזה מתוך כתי"ק של רבינו החת"ס‬ ‫למעני תעשה כי אם כאשר נשבעת לאבותינו‪.‬‬ ‫שונות ע"י יחידים מבני הארץ שיצאו לחו"ל זי"ע‪ .‬וראה עוד באריכות בקובץ "היכלות" שע"י היכל‬ ‫(דרשות דף שנ"ב טור ד‪ ,‬ובתו"מ כאן עמוד קכ"א)‬ ‫לגייס כספים לצורך פרטי‪ ,‬וטענו לבני החתם סופר חודש ניסן ואייר במדור 'מגנזי ההיכל')‬ ‫ג‬ ‫היכל המעשה‬ ‫הליכות והנהגות‬ ‫· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע ·‬ ‫· מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·‬ ‫היתרים לצורך פרנסה‬ ‫עניני ראש חודש (ג)‬ ‫מי לא הכיר את הבית הזה? לא היה יהודי ירא ושלם רבי משה קירב את עיניו אל דפי השלחן ערוך כדי‬ ‫המנהל את ביתו על אדני ההלכה‪ ,‬שלא ידע את לקרוא היטב את האותיות הקטנות בהגהות חתם סופר‪,‬‬ ‫שבת מברכין · ערב ראש חודש · סעודת ראש חודש · יעלה ויבוא · תפילות‬ ‫הדרך אל הדירה הצנועה הזו‪ .‬בכל שאלה הלכתית והחל לקרוא במתינות‪" :‬ועיין תשובתי חתם סופר או"ח‬ ‫ראש חודש · הנהגות שונות בראש חודש · מעלת וסגולת היום · קידוש לבנה‬ ‫שהתעוררה בבית של יהודי‪ ,‬הוא היה צועד אל הבית‪ ,‬סימן נ"ז וסימן נ"ט"‪.‬‬ ‫בסוגריים הביאו שם המדפיסים את‬ ‫נוקש אל הדלת וזוכה לקבל מענה הלכתי‬ ‫סדר תפילות ראש חודש ‪ -‬ב‬ ‫תמצית דברי קדשו של רבינו החתם סופר‬ ‫ברור ובהיר מפיו של הפוסק הגדול‪.‬‬ ‫סדר קריאת התורה‬ ‫בשאלות ותשובות סימן נ"ט‪ ,‬שם נשאל‬ ‫לא רק תושבי שיכון סקווירא‪ ,‬ולא רק‬ ‫בקריאת התורה נהג רבינו כדעת השו"ע (או"ח סימן תכ"ג ס"ב)‬ ‫על דבר מי ששכר מהשר בית‪-‬בישול‬ ‫תושבי מאנסי הצמודה‪ ,‬אלו שזכו להיות‬ ‫שהכהן קורא ג' פסוקים "וידבר" "צו" "ואמרת"‪ .‬ובעליית לוי‬ ‫שיכר‪ ,‬ופועל נכרי מושכר לו לשנה‪ ,‬וטרח‬ ‫לשאול שאלות דבר יום ביומו מפי מורם‬ ‫חוזר וקורא "ואמרת"‪ ,‬וקורא "את הכבש אחד" ו"עשירית‬ ‫השואל למצוא איזה היתר לבשל השכר‬ ‫ורבם‪ ,‬אלא בכל הארץ יצא קוו של עמוד‬ ‫האיפה"‪ ,‬וישראל קורא "עולת תמיד" עד "ובראשי חדשיכם"‪.‬‬ ‫גם ביום שבת קודש כדי להצילו מהפסד‬ ‫ההוראה והיראה‪ ,‬הגאון הגדול רבי משה‬ ‫ורביעי קורא "ובראשי חדשיכם" עד הסוף (שו"ת חת"ס או"ח סי'‬ ‫גדול מאד‪ .‬לאחר שהחתם סופר מאריך‬ ‫ניישלאס זצ"ל‪ .‬מי שכבר בימי בחרותו‬ ‫ק"א‪ ,‬ודלא כדעת הגר"א בזה)‪.‬‬ ‫לגבב כל צדדי היתר בנידון זה סיים‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫נודע כתלמיד חכם וצדיק משכמו‬ ‫ולמעלה עת למד בישיבתו של הגאון בעל‬ ‫קדושה של מוסף‬ ‫מכל מקום מיָ ִדי לא תצא הוראה להיתר‪,‬‬ ‫ועל זה אנו מתפללים שתהיה פרנסתינו‬ ‫דעת סופר בפרשבורג‪ ,‬ובהמשך שימש‬ ‫בקדושה של תפילת מוסף בראש חודש‪ ,‬שבה יש אומרים‬ ‫כאב"ד קהילת סערדאהעלי בסלובקיה‪,‬‬ ‫"כתר" (שו"ע סי' תכ"ג ס"ג)‪ ,‬ובאשכנז אומרים "נקדש" כמו‬ ‫בהיתר ולא באיסור‪ ,‬ואין הכוונה בלי‬ ‫בשחרית (מג"א שם סק"ד)‪ ,‬נהג מרן החתם סופר לשתוק‬ ‫גזילה וגניבה‪ ,‬שזו אינו בידי שמים‪ ,‬אבל‬ ‫ולימים התפרסם לרבים כרב אב"ד שיכון‬ ‫ולהמתין עד שהגיע הש"ץ למילת "קדוש"‪ ,‬ואז היה עונה‬ ‫רבי משה ניישלאס הכוונה דברים האסורים ונצטרך להתירם‬ ‫סקווירא בניו יורק שבארצות הברית‪,‬‬ ‫"קדוש" עם הציבור‪ ,‬ולא אמר את כל נוסח "נקדש" בעצמו‬ ‫משום הפסד פרנסתינו‪ ,‬לשיזבן רחמנא‬ ‫וכאחד מגדולי פוסקי הדור אשר העביר‬ ‫(סידור חת"ס בשם דעת סופר)‪.‬‬ ‫מאלו וכיוצא באלו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫את מסורת ההוראה מהדור הקודם אל‬ ‫הדור הבא‪.‬‬ ‫אבל בתפילות ר"ח‬ ‫רבי משה סיים להקריא את הדברים והחל להסבירם‬ ‫בשפה ברורה‪ :‬אתה מבין מה שהחתם סופר כותב כאן?‬ ‫*‬ ‫לא הניח לאבל להתפלל בראש חודש לפני התיבה בבית‬ ‫מדרשו‪ ,‬והקפיד מאוד על זה (שו"ת רבי עקיבא יוסף שלזינגר או"ח‬ ‫הוא מבאר את מה שאנו מתפללים להקב"ה שתהיה‬ ‫"האם רצונך שאעניק לך מתנה?"‪.‬‬ ‫סי' קל"ג‪ ,‬וע"ש שהאריך בטעמו)‪ ,‬ואפילו בשחרית שקודם הלל‬ ‫השאלה שיצאה מפיו של רבי משה ניישלאס הפתיעה פרנסתינו "בהיתר ולא באיסור"‪ ,‬ולכאורה הדבר תמוה‪,‬‬ ‫הדין כן (שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' קפ"ג)‪ ,‬מפני תפילת "יעלה‬ ‫את האברך הצעיר שהגיע לביתו‪ ,‬הלא הוא הגאון רבי מה שייך להתפלל על כך‪ ,‬והרי הדבר תלוי בבחירת‬ ‫ויבוא"‪ ,‬ולפי"ז אפשר שתפילת ערבית אינו בכלל מנהג זה‪,‬‬ ‫שלמה זלמן פרידמאן שליט"א‪ ,‬כיום אב"ד סאנטוב האדם עצמו אם פרנסתו תהיה באיסור או בהיתר‪ ,‬אתה‬ ‫ואבל יכול להתפלל בו לפני התיבה בראש חודש (שו"ת לבושי‬ ‫אל תגנוב ואל תגזול ממילא תהיה פרנסתך בהיתר ולא‬ ‫בליקווד ומחשובי המשפיעים ומגידי מישרים‪.‬‬ ‫מרדכי תליתאי או"ח סי' קמ"ח‪ ,‬אכן ראה משכב"ז במנהגי חת"ס להגרע"מ‬ ‫באיסור‪ ...‬לכן מבאר רבינו ה'חתם סופר' שודאי אין‬ ‫סופר פ"ח הערה ט"ז)‪.‬‬ ‫הכוונה על פרנסה באיסור על ידי גניבה או גזילה‪ ,‬שאין‬ ‫תורה‬ ‫דעת‬ ‫הוא הגיע אל ביתו של הרב לשמוע‬ ‫ולהתייעץ בעניינים פרטיים‪ ,‬ולא ציפה כלל שאותו גאון לו היתר‪ ,‬אלא כוונת התפילה היא על יהודי המתנהג‬ ‫שיר של יום‬ ‫וצדיק‪ ,‬משרידי דור דעה ושיירי כנסת הגדולה‪ ,‬ישאל בכל דרכיו על פי הלכה‪ ,‬אלא שכאשר הדבר נוגע‬ ‫לאחר תפילת שחרית‪ ,‬אמרו "שיר של יום"‪ ,‬ולאחר תפילת‬ ‫לענייני פרנסתו הוא מחפש לו היתרים ומבקש להיכנס‬ ‫אותו‪ ,‬אברך צעיר‪ ,‬אם הוא רוצה לקבל מתנה‪.‬‬ ‫מוסף‪ ,‬אמרו את מזמור "ברכי נפשי" (תהילים ק"ד) (מנהגים כ"י‬ ‫"אמנם כותב שונא מתנות יחיה‪ ,‬אבל אם הרב רוצה בפרצה דחוקה כדי להרוויח ממון‪ .‬אמנם אפשר למצוא‬ ‫אות מ"ט‪ ,‬וחתן סופר על שו"ע או"ח שער הקרבנות והכפרה עמוד כ')‪.‬‬ ‫להעניק לי מתנה בוודאי שזה יהיה לי לכבוד גדול" ענה לו היתרים דחוקים להתיר את האיסור‪ ,‬אבל על כגון‬ ‫קדיש לאחר ברכי נפשי‬ ‫זה צריכים סייעתא דשמיא מרובה ותפילה מיוחדת‬ ‫בהתרגשות‪.‬‬ ‫קדיש לאחר 'ברכי נפשי' (אשר אמרו אותו אחר תפילת מוסף‬ ‫בתוך כדי דיבור קם רבי משה ניישלאס ממקומו‪ ,‬ניגש שתהיה פרנסתינו 'בהיתר ולא באיסור'‪ ,‬בהיתר ‪ -‬היינו‬ ‫כדלעיל) שייך לבעל יארצייט (בהגהו' חת"ס סי' קל"ב על מג"א‬ ‫אל ארון הספרים‪ ,‬והוציא משם כרך שלחן ערוך‪ ,‬חלק בהיתר גמור לכתחילה שבלכתחילה‪ ,‬ולא באיסור ‪ -‬בלי‬ ‫סק"ב כתב דגם קדיש של פרקים שייך לבעל היא"צ‪ ,‬וכתב בכנסת יחזקאל‬ ‫אורח חיים חלק ג‪ ,‬ישן ועתיק יומין‪ .‬ניכר היה על דפיו היתרים ופרצות דחוקות‪ ,‬שלא יחפשו להוציא איזה‬ ‫שכוונתו לקדיש שאחר ברכי נפשי)‪.‬‬ ‫הצהובים שהם בלויים ודהויים מרוב שימוש ולימוד‪ ,‬היתר דחוק להתיר האיסור על מנת להתפרנס מכך‪,‬‬ ‫הפטרה של שבת ראש חודש‬ ‫ושלא יבקשו דרך עקלתון ללכת בערמומיות ובמרמה‬ ‫חזרה ושינון לילות כימים בעמל ויגיעה‪.‬‬ ‫הרב התיישב על מקומו‪ ,‬נשק על כריכת הספר‪ ,‬כדי לעקוף את האיסור‪ ,‬אלא ילכו בדרכי התורה‬ ‫בשבת ראש חודש בהפטרה חוזרים וכופלים הפסוק "והיה‬ ‫מדי חודש בחדשו"‪ ,‬וכמה טעמים נתן רבינו לזה (ראה חת"ס‬ ‫לכתחילה בלי שום היתר בדיעבד‪...‬‬ ‫ובחרדת קודש החל לדפדף‬ ‫עה"ת שמות עמו' קס"ד תו"מ שמות עמו' י"ז)‪ .‬ובאמת גם בלא כפילות‬ ‫*‬ ‫בדפים הראשונים‪ ,‬עיניו‬ ‫הפסוק‪ ,‬סיום ההפטרה 'והיו דראון לכל בשר' הוא סיום‬ ‫כשסיים רבי משה להרצות‬ ‫בורקות וזקנו הלבן יורד‬ ‫בדבר טוב‪ ,‬שע"י בושת הרשעים שיראו הצדיקים עונשם‪,‬‬ ‫את הדברים בשפה נעימה‬ ‫על פי מידותיו ונוגע בקצות‬ ‫יקל דינם שלא יחודש בכל שבת (עה"ת בראשית עמו' רמ"ח)‪.‬‬ ‫וברורה‪ ,‬הוא הניח את שתי‬ ‫הדפים‪ ,‬הן כל סעיף בשלחן‬ ‫ידיו על כתפיו של רבי‬ ‫ערוך‪ ,‬וכל סעיף קטן‪ ,‬מוכרים‬ ‫ענינים שונים ‪ -‬א‬ ‫ה''מתנה לחיים'' בדפוס ראשון בשו''ת חתם סופר שלמה זלמן פרידמן‪ ,‬ואמר‬ ‫וידועים לו כל כך‪ ,‬כל שורה‬ ‫בגד מיוחד לראש חודש‬ ‫לו בהתרגשות גדולה‪" :‬זו‬ ‫כאן חקוקה במוחו בעמל‬ ‫התורה רבות בשנים‪ .‬הוא‬ ‫למרן החתם סופר זי"ע היה בגד מיוחד שלבש בראשי‬ ‫המתנה שרציתי למסור‬ ‫חודשים (פתיחה לספר "המור דרור" לתלמידו הג"ר יעקב הירש יעבץ‬ ‫המשיך לדפדף קלות עד שהגיע לסימן רמ"ג‪ ,‬שם עצר לך! החתם סופר הזה הוא מתנה גדולה! הוא מפתח לכל‬ ‫הלוי ז"ל‪ .‬וראה ביסוד ושורש העבודה שער ט' ס"ב רמז לזה "חמש חליפות‬ ‫באחת על הגהה קטנה בהגהות חתם סופר שנדפסו החיים!‬ ‫שמלות" ‪ -‬חודש‪ ,‬מועד‪ ,‬שבת‪ ,‬יום טוב‪ ,‬חול)‪.‬‬ ‫בשולי הגליון‪.‬‬ ‫והרב ניישלאס הוסיף והעיד מעדות אישית‪ :‬בכל ערב‬ ‫שמות החודשים‬ ‫שבת מגיע אלי יהודי אחד ואומר שלשבת זו הוא רוצה‬ ‫ורבי‬ ‫בהתרגשות‪.‬‬ ‫משה‬ ‫רבי‬ ‫קרא‬ ‫–‬ ‫המתנה!"‬ ‫"הנה‪ ,‬זו‬ ‫כתב הרמב"ן שאין שם פרטי לחדשים בתורה‪ ,‬רק ראשון‬ ‫שלמה זלמן פרידמאן עומד משתומם‪ .‬אינו מבין כלפי "היתר" שיוכל להגיע אליו בדואר משלוח עם דברים‬ ‫ושני כדי להיות זכרון ליציאת מצרים‪ ,‬וזה תוכחת מוסר שיש‬ ‫מה הדברים אמורים‪ .‬כלום רוצה הרב להעניק לו נחוצים מאד‪ ,‬מפני שזה דבר האבד והפסד מרובה‪ ,‬אני‬ ‫לכתוב כן במכתבים‪ ,‬ולא ח"ו כמספרם של אומות העולם‬ ‫במתנה את כרך השלחן ערוך הישן הזה? מדוע זכה נזכר בדברי החתם סופר הללו ואני אומר לו‪ :‬לא! אם‬ ‫(תו"מ פרשת בא‪ ,‬וע"ע דרשות ח"ב דף שט"ז שהכותבים מנין לידת משיח‬ ‫תשמור את השבת בשלימות בלי שום התחכמויות‪,‬‬ ‫שהרב ימסור לו את הספר בו הגה ועמל שנים רבות‪.‬‬ ‫הנוצרים‪ ,‬כותב וחותם עצמו שאין לו חלק באלוקי ישראל רח"ל‪ .‬ועי'‬ ‫אך תיכף יתברר שהרב לא התכוון למסור לו במתנה את ישפיע עליך הקב"ה שפע של פרנסה טובה והרחבה בלי‬ ‫שו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' קע"א שהוא איסור דאורייתא)‪ ,‬ואין כוונת‬ ‫הספר‪ ,‬אלא את מה שכתוב בו‪ ,‬לא את הקנקן אלא את הפסדים‪ ,‬ואני רואה שב"ה אף אחד לא הפסיד מהוראה זו‬ ‫רבינו לכתוב "חודש ראשון" "חודש שני" במקום חודש ניסן‬ ‫ויש לו פרנסה בהרחבה!‬ ‫מה שיש בו‪.‬‬ ‫וחודש אייר‪ ,‬אלא הוא תוכחת מוסר רק שלא לכתוב כמנין‬ ‫(מקור‪ :‬נועם שיח‪ ,‬תש"פ‪ ,‬נצבים וילך)‬ ‫*‬ ‫אומות העולם (שו"ת דברי יואל סי' ט"ו אות ה' בדעת מרן)‪.‬‬ ‫יו"ל על ידי‪:‬‬ ‫לציון קדשו של מרן‬ ‫קויטל‬ ‫בטעלפאן ליין‪1-605.615.70.10 :‬‬ ‫היכל החתם סופר‬ ‫החתם סופר זי"ע בפרשבורג‬ ‫המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר‬ ‫דרך האימייל‪k6056157010@gmail.com :‬‬ ‫להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל‪:‬‬ ‫הקויטלך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע‬ ‫‪chasamsofer3@gmail.com‬‬ ‫ד‬