היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — כי תבוא (2026-08-24)

גליון ע"א · פרשת כי תבוא · ט"ז אלול תשפ"ו
בפתח ההיכל פנינים מתורת רבינו
· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·
והותירך ה' בפרי בטנך הקב"ה מסבב לאדם תמיהה וקושיא כדי מעשי בני אדם ניכרים בשמים שמעשיהם עושים
יסוד גדול מתורת רבינו ,הביא הגאון רבי שמעון סופר זצ"ל שיתעלה ממדריגה למדריגה שם רושם
בהקדמתו "פתוחי חותם" לתשובות חת"ס .והוא בביאור מקראי קדש
ימָך ה' לֹו לְ ַעם ָקדֹוׁש ּכַ ֲא ֶׁשר נִ ְׁש ַּבע בברכות שבפרשתינו (כח ,ט-יב) "יְ ִק ְ ֶאת ה' ֶה ֱא ַמ ְר ָּת ַה ּיוֹ ם וגו' ,וַ ה' ֶה ֱא ִמ ְיר ָך ַה ּיוֹ ם (כו ,יז-יח). ַה ׁ ְש ִק ָיפה ִמ ּ ְמעוֹ ן ָק ְד ׁ ְש ָך ִמן ַה ּׁ ָש ַמיִם (כו ,טו).
ּוב ְפ ִרי ַא ְד ָמ ֶתָך ַעל
ּוב ְפ ִרי ְב ֶה ְמ ְּתָך ִ
טֹובה ִּב ְפ ִרי ִב ְטנְ ָך ִ
הֹות ְרָך ה' לְ ָ
לָ ְך וגו' וְ ִ יש לפרש על פי מה שכתב מורי בהפלאה בפסוק נראה לי כי 'מעון קדשך' הוא בית המקדש ששם
ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶׁשר נִ ְׁש ַּבע ה' לַ ֲאב ֶֹתיָך לָ ֶתת לָ ְך" .וצריך ביאור לכאורה אמרו שלפניו (פנים יפות פסוק טז) 'לעשות את החוקים שיכן השי"ת שכינתו ,ומשם ישקיף מן השמים
"והותירך ה' לטובה" ,שמשמעותה חלק הנשאר מכל השאר האבוד, האלה ואת המשפטים' ,שרצה לומר שהקב"ה כל שרי צבאי מעלה אשר על ידם ניכרים מעשי
ומה שייכותה לכאן. מסבב שנולד לו קושיא עד שהדבר בעיניו כחק בני אדם הטובה אם רעה ,על דרך שפירשתי
וכתב רבינו לבאר בהקדם דברי הרמב"ם" :בהקדם מ״ש הרמב״ם ז״ל שלא במשפט ,עד שיעיין וימצא תירוץ ויהיה במקום אחר את הפסוק (תהלים יד ב) "ה' משמים
אל בנו ר׳ אברהם וז״ל ,ודע בני כי האדם המסכן בזה העולם השפל אין הגון בעיניו כמשפט ,ושוב יתקשה גם בזה ויהיה השקיף על בני אדם" ,דפירושו שהשי"ת השקיף
לו מנוחה בו ,ואשרי למי שחתמו ימיו מהרה בלי טרדת הנפש ,עכ״ל. על השמים ,היינו על מלאכי שמים ,ומזה ראה
כחק בעיניו ,ושוב יזכה למצוא טעם ,וכן לעולם כל מעשי בני אדם ,כי כל מעשי האדם עושים
ותוכן כוונתו הוא כי עיקר הויית האדם בעוה״ז הוא רק הכנה להגיע כדי לעלות ממדרגה למדרגה.
לחיי הנצחיי בעוה״ב ,וכשאחז״ל [אבות ד ,טז] התקן עצמך בפרוזדור כדי רושם במקומו למעלה ,ומעשי האדם ניכרים
שתכנס לטרקלין ,והכנה זו היא כשרון מעשה המצוות ושלימות הנפש, והנה מבואר שכל דבר שנתחדש אצל תלמיד המה במלאכי השמים ומהשקפה עליהם ניתן
ואין שיעור להשלמה ההיא בזמן ,כ״א הכל תלוי בהשתדלות האדם ,והיה חכם הקב"ה יושב בישיבה של מעלה ואומר ללמוד על מעשי בני אדם בעולם הזה.
כאשר ירים השכל את ידו ,וגבר הנפש על החומר ,ושבה כנעורי׳ בית 'תלמיד חכם בני זה כך הוא אומר' (גיטין ו ,):ושוב וזו הכונה במה שאמרו חז"ל (ר"ה לב ):הנה ספרי
אביה בקוצר ימים .אך אם יניח השכל את ידו וגבר החומר לעשות חיל נותן בו השי"ת דעה ומחדש דבר אחר ואומרו חיים וספרי מתים הפתוחים לפניו ית"ש בראש
בימי נעוריו ,תצמח מזה רעה להנפש ,כי צריכה להיות טרודה בעולם משמו .והיינו 'את ה' האמרת היום' שעשית השנה ויום הכיפורים.
השפל הזה ובהבליו ימים רבים כשבעים שנה ולפעמים יותר עד שיתקן אותו אומר דבר בשם אומרו' ,וה' האמירך היום' (על התורה עמוד ק"ח ,ובשער יוסף כאן ציין למאמר הראשון
האדם את אשר עיוות ,ויפה כתב הרמב״ם ז״ל אשרי למי שחתמו ימיו שתאמר אתה חידושי תורה ,ושוב יאמר ה' ושוב בדרשות חת"ס דף א' טור א' ,עה"פ 'משמים הביט ה' ראה
מהרה בלי טרדת הנפש". תוסיף אתה ,והיינו את ה' האמרת וה' האמירך. את כל בני האדם וגו'' (תהלים לג יג) ,שבידינו לתקן ולפגום
והקשה רבינו דאם כן הוא ,א"כ איך ראינו צדיקים המאריכים ימים, וק"ל. ח"ו במעלה ובמטה ,וכל כך גבר חסדו על יושבי הארץ עד
והלא כבר השלימו בודאי תפקידם עלי אדמות" ,ולהיכן אריכות ימים של (תו"מ עמו' קכ"ב)
שבידם לתקן העולם כל כך עד שיהיו בני אדם דומים לכוכבים
אלו" .ומתרץ" :אמור מעתה כי בודאי הם מצד עצמם כבר חתמו ימיהם, ולמלאכים ,ולכן אין הקב"ה צריך להשגיח על בני אדם בפועל
אלא 'משמים הביט ה'' ,מן השמים יכול להביט ולהשגיח אם הם
ואריכות ימים שלהם אינו לטובת עצמם ,כי כבר שלמו ימיהם מצד כשרון הקדים ברכת הבנים לעושר כדי שיתגדלו בהכנעה פגומים או מתוקנים ,עיי"ש).
נפשם ,רק השי״ת מניחם עוד על האדמה לטובת זרעיהם וצאצאיהם ועבודת ה'
ותלמידיהם .שיהנו מאורם וישלימו גם הם נפשם .ואין זה טלטול וטרדה
הנותן מעשר על מנת להתעשר הוא כנותן למת
להנפש .כי זכות הוא לה להשפיע מאורה לזולתה" ָ ּברו ְּך ּ ְפ ִרי בִ ְטנְ ָך וגו'ּ ָ ,ברו ְּך ַטנְ ֲא ָך ו ִּמ ׁ ְש ַא ְר ֶּת ָך (כח ,ד-ה).
ובזה ביאר רבינו ברכת 'והותירך ה' לטובה' ,היינו דכל כך יבורך ישראל הכתוב דייק להקדים 'ברוך פרי בטנך' ורק וְ ל ֹא נָ ַת ִּתי ִמ ּ ֶמ ּנ ּו לְ ֵמת ׁ ָש ַמ ְע ִּתי ְ ּבקוֹ ל ה' ֱאל ָֹקי ָע ִׂש ִיתי
בשלימות בתכלית ,וכמו שפתח "יקימך ה' לו לעם קדוש וגו'" ,עד שמצד ְּככֹל ֲא ׁ ֶשר צִ ִ ּו ָיתנִ י (כו ,יד).
עצם תיקונם יהיו צריכים לחתום את ימיהם במהרה בתיקונם השלם, אחר כך 'טנאך ומשארתך' ,מאידך גבי קללה
אלא דעכ"ז יותירם ה' לטובה על האדמה ,וזאת ,בפרי בטנך ,היינו (להלן יז-יח) היפך הענין "ארור טנאך ומשארתך, הרמב"ם (הל' מעשר שני פ"ג ה"י) פירש למת דבר
בעבור פרי בטנך ,לגדל ולהשפיע על הדורות הבאים .וזהו ברכה ארור פרי בטנך" (ועיין רבנו בחיי מה שכתב בזה) .ויש שאינו מחיה הגוף ,היינו חלוק וטלית .ועיין
שכל סיבת הימצאם עלי אדמות יהיה עבור הדורות הבאים ,אבל לומר כי בברכה טוב שיתברך בעושר וכבוד רמב"ן .ועל דרך דרוש יש לפרש ,כי חז"ל אמרו
מחמת עצמם לבדם לא היה להם שום צורך בזה ,דיהיו מתוקנים 'טנאך ומשארתך' אחר שכבר גידל בניו ,כדי 'עשר בשביל שתתעשר' (שבת קיט .ותענית ט,).
מינקותם .ומסיים רבינו" :וזהו תכלית ברכה העליונה אשר לא יגיעו שיתגדלו בהכנעה ועבודת ה' טרם יהיו עשירים ועושר זה הוא שכר עולם הזה הנקרא מת ,אך
אלי׳ כי אם יחידי סגולה בזמן הזה ,והכלל בעולם התיקון אי״ה". גדולים ויכנעו ,ולכן בברכה הקדים הבנים ואחר העושה ומקיים את מצות המעשר לרצון ה' ,ולא
שיתגדלו ימשיך לברכת הממון טנאך ומשארתך. למען שיתעשר ,הוא עושה לחי ולא למת.
אבל בקללה היה הדבר בהיפך ,אע"ג שכבר והסימן הוא ,מי שרוצה להתעשר אינו משהה
ירדו מנכסיהם ונתארר טנא ומשארותם ,והיה מעשרותיו ,אלא מפריש בכל שנה כדי שיתעשר
מיד ,ומי שאינו חושש לעושר משהה עד שלש
להבנים להיות נכנעים ועובדי ה' ,מ"מ יתארר שנים .על כן אמר בשנה השלישית 'לא נתתי
ספרים חדשים מתורת רבינו החתם סופר שלא ייבש המעיין פרי הבטן ר"ל .על כן הקדים ברכת פרי הבטן ממנו למת' היינו לא נתתי המעשר כדי להתעשר,
לטנאך ומשארתך. אלא כאשר ציוני ה' אלקי עשיתי ככל אשר
עקבי סופר -ירח האיתנים (על התורה עמוד קי"א ,משנת תקפ"ו) (תו"מ עמוד קכ"א) ציויתני.
הופיע כרך נוסף מסדרת הספרים "עקבי סופר" ,על ירח האיתנים ,פרי יצירתו
טעמו וראו כי טוב
של הגה"צ אב"ד דק"ק חשב סופר פרעשבורג שליט"א בארה"ב.
הספר כולל בתוכו עיונים ובירורים נפלאים בתורת מרן החתם סופר זיע"א,
חייגו:
מתורת מרנא החתם סופר זיע"א 1-605.615.70.10 מאות שיעורים חדשים ,שיחות ,וסיפורי קודש
על פרשיות התורה ,ודברים נפלאים בעניני ירח האיתנים .י"ל ע"י מכון כנסת
סופרים פרעשבורג.
| הפצה בארה"ב ואירופה הפצה בארה"ק ח .וגשל
שמעו ותחי נפשכם! קו היכל
החתם סופר
שארף ספרי קודש 845.587.8105 | 718.812.5120
לשה"ק אידיש אנגלית צרפתית
מחברי ספרים חדשים בתורת רבינו החתם סופר זכאים לפרסם את ספריהם ארץ ישראל: כמו"כ תוכלו בקו זה להירשם לקבלת הגיליון,
במדור זה ,לפרטים ניתן לפנות לאימיילchasamsofer3@gmail.com : 0733.454.678 ואפשרות מענה על מדור 'לחידודא'
א
מדור נושא פרסים:
ואתפלפל כדת
הגרלות מיוחדות בין המשיבים
אׁשית ּכָ ל ְּפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה
וְ ָל ַק ְח ָּת ֵמ ֵר ִ
לחידודא האם יש חיוב מדרבנן בביכורים אף בפירות
שאינם משבעת המינים? · מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·
· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·
אתי ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר נִ ְׁש ַּבע ה' ַל ֲאב ֵֹתינּו
ּכִ י ָב ִ דעת רש"י בנחמיה דיש חובת ביכורים מדרבנן אף בשאר פירות האילן · תמיהת רבינו דהוי ליה חולין בעזרה · אופנים נוספים שיש חובת ביכורים
ָל ֶתת ָלנּו :ברמב״ם בהל׳ ביכורים (פ״ד ה״ג) פסק מדרבנן · וחידוש רבינו דיש "דיני קדימה" גם בביכורים ובשאר מצוות להקדים את ה'קודם לארץ'
דגר מביא וקורא לפי שנאמר לאברהם 'אב
המון גוים נתתיך' ,ולו נאמרה השבועה של אמנם לכאו' יש לעי' עוד על תמיהת רבינו ,דהא ישנם עוד דברי רש"י בנחמיה דמדרבנן יש חובת ביכורים בכל פירות
קבלת הארץ ,ושפיר יכול לומר אשר נשבע כמה וכמה אופנים של חיוב ביכורים מדרבנן ,ובכולם לא חשו האילן
לאבותיך [ודלא כמתני' ביכורים א ,ד] .ותמוה משום חולין בעזרה .וכמו מפירות שבסוריא (חלה פ"ד מי"א) ,וכן איתא במסכת ביכורים (א ,ג) דאין מביאין ביכורים אלא
דהרמב"ם עצמו פסק (הל' מעשר שני יא ,יז) דגר אמרו (גיטין מז ).המוכר שדהו לנכרי וחזר ולקחה ממנו ישראל משבעת המינים .ובר״ש הביא מהירושלמי שילפינן גזירה
אינו אומר וידוי מעשר משום שאינו יכול הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם ,ומעתה לדברי שווה ארץ ארץ שרק בפירות שנשתבחה בהם א״י מביא
לומר 'כאשר נשבעת לאבותינו' .ויל"ע מאי רבינו דלא שייך חיוב ביכורים מדרבנן יהיה תמוה על כל ביכורים .ובירושלמי אי' (ביכורים פ"א ה"ג) שאפי׳ אם הביא
שנא? אופנים הנ"ל דהוי חולין בעזרה. בדיעבד בשאר מינים מ״מ לא קדשו [ועי' חינוך מצוה צא שכתב
חת"ס עה"ת דברים עמ' קנ-קנא ובאמת בתוס' רי"ד בב"ב שם נתקשה בזה ,דאיך אמרי' בגמ' טעם נוסף מנלן דרק מין שבעה חייבים בביכורים].
בין המשיבים בחודש אלול ,תתקיים הגרלה דהוי חולין בעזרה הא מצינן הרבה חיובי ביכורים מדרבנן, רבינו בכמה מקומות (נדרים דף נה .וכן בשו"ת או"ח סי' קצז בתשובתו
ויישב ,דהבאת פירות חולין לעזרה איסורו הוא רק מדרבנן, לבעל הישמח משה זצ"ל שבפתיחתו מאריך בכמה ענינים על פרי ה'תמר'
פרס שני: פרס ראשון: דמה"ת נאסר רק הקרבת קרבן חולין בעזרה ,וכיון דאיסורו כמליצה על שם משפחתו של הרה"ק הישמח משה) ,מביא את דברי רש"י
2זוכים כ"א בסך 1,000ש"ח הוא רק מדרבנן א"כ בכל האופנים שרבנן חייבו תו לית בה בנחמיה (י ,לו) שמדבריו עולה ,שכמו שתיקנו חז"ל מדרבנן
400ש"ח איסור ,דהא מדרבנן הפירות גם קדושים ,ורק בסוגיא דב"ב תרו"מ לשאר פירות האילן מלבד דגן תירוש ויצהר החייבים
שם דהוי רק ספק קדושה ,בזה מקשי' בגמ' דהוי חולין בעזרה מה"ת ,כך תיקנו מדרבנן ביכורים אף לפירות שאינם משבעת
תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים: [ויל"ע בזה דהא בב"ב התם הרי הוא מחוייב מספיקא דאו' ,ולרוב הראשונים המינים .דכתוב שם "ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי
.1בטלפון 1-605.615.70.10שלוחה 4 הוא מחוייב בכה"ג מה"ת ,ואם כשרק מחוייב מדרבנן אמרי' דלית בה משום כל עץ שנה בשנה לבית ה'" .ופירש רש"י "ובכורי כל פרי עץ -
(לאחר בחירת השפה) חולין בעזרה לכאו' כש"כ בזה] .ומעתה לדבריו נתיישב גם תמיהת בכורי של כל פרי האילן הם מדברי חכמים".
.2במייל CH3131325@gmail.com רבינו ,ויל"ע.
ורבינו בחידושיו נדרים (שם) כתב כן אף בדעת הרד"ק (דה"י ב'
יש לציין ,שם ,כתובת ,טלפון ,ומקום לימודים. חידוש רבינו דמה"ת יש "דיני קדימה" בביכורים -להקדים את לא ,ה) עה"פ "וכפרץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש
יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת. ה"קודם לארץ" ויצהר ודבש וכל תבואת שדה"[ .והיה זה בתחילת מלכות חזקיה,
מענין לענין באותו ענין דביכורים ,מן הראוי לציין חידוש שגדר חזקיה את הפרצות שהיה בהבאת תרו"מ והוסיפו העם להביא אף
גדול לדינא מדברי רבינו .דהנה בדין ברכת הנהנין נשנו דיני ממינים שאינם מחוייבים מה"ת 'וכל תבואת השדה'] ,והרד"ק העמיד
קדימה ,כשיש לפניו כמה מינים על איזה להקדים ולברך הפסוק בביכורים ,ומבואר מזה דגם בביכורים יש תוספת
(ברכות מ ,):וגמרי' התם דיש דין קדימה לשבעת המינים על פני מדרבנן בשאר מינים ע"ש [אמנם לכאו' ברד"ק הנדפס שם מבואר
בקרב קדושים מינים אחרים [לר"י תמיד ולרבנן כשאין אחד חביב מחבירו] ,ואם יש
לפניו שני פירות ששניהם ממין שבעה ,עליו להקדים את מה
לכאו' להיפך ויל"ע].
גם הר״ן בחולין (ק״כ ):כתב שאע״ג שאין חיוב להביא משאר
· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות · שקודם לארץ (שם מא .):והנה מריהטא ,כיון דגוף ברכות הנהנין המינים מ״מ אם רצה להביא מביא משאר המינים ,ורעק״א
הם מדרבנן בעלמא ,א"כ כש"כ ד'דין קדימה' לא תיתכן מה"ת. בגליון המשנה ביכורים (פ״ג מ״ט) אסיק על דבריו "וצ״ע".
אמנם רבינו בחידושיו לסוכה (ו ):מחדש לדון ,דדין קדימה תמיהת רבינו" :לא אישתמיט בשום מקום בשני תלמודים"
המהרש"ם מברז'אן זצ"ל (א) הוא מה"ת ,וז"ל" :נפק״מ להקדים בכל מצות מעשיות ,כגון אם שיהא ביכורים מדרבנן בשאר פירות
מביא לעקעך אין בראנפען על שנגלה יש לפניו להפריש ביכורים ,או להפריש תרומות ומעשרות ,או
וכתב רבינו לתמוה על דעת רש"י (נדרים שם) שני תמיהות
אליו החתם סופר בחלום לאוכל סעודת מצוה ,ופירות אלו לפניו מצוה להקדימם לפי
גדולות .ראשונה" ,איברא הדבר צע"ג דלא לשתמיט בשום
סיפר מרן בעל שבט הלוי זצ"ל :בישיבת סדרן בקרא ,וחז״ל אמרו כן גם לברך עליהן בסדר הזה ,ולעולם
מקום בשני התלמודים ובמס' בכורים שיהיו מביאים בכורים
חכמי לובלין שמעתי פעם אחת שהגיע הקדימה דאורייתא" [אמנם בשו״ת חת״ס בתשובה הנ"ל ,כתב בתוך
בכל זמן בית שני שמחזקיה ונחמיה ואילך ,כ"א מז' המינים"
ללובלין הרה״ג בעל מחבר ספר משמרת דבריו "ולכאורה הך דראשון לארץ ושני לארץ סברא דאורייתא היא וכו׳ אבל
[וכן הקשה במלבי"ם נחמיה שם על דברי רש"י] .עוד הקשה" :ותו
שלום על פרי מגדים יו״ד ,ויושב בא׳ מבתי לא נראה לי שיהיה זה סברא דאורייתא כי אם אסמכתא בעלמא"].
צלע"ג איך יכולים לתקן הבאת בכורים ממה שלא חייבה תורה
המדרשות בעיר ,הלכתי אליו לשמוע והרי לן חידוש גדול מדברי רבינו ,דכמו שיש דין קדימה ולעשות תנופה במזבח כעין עבודה ,וה"ל חולין בעזרה ופטור
ולקנות ממנו דברי תורה .ובתוך הדברים בברכות אם רוצה לאכול כמה מינים ,על איזה מהם להקדים
סיפר לנו שהוא היה איזה תקופה אצל הגאון ממעשר"
המהרש״ם מבערזאן זצ״ל ,ופעם אחת אחרי לברך ,כך יש דין קדימה אם רוצה להפריש ביכורים מכמה
והיינו מדאמרי' במס' ב"ב (פא ):דבקנה אילן אחד לר"מ ושתי
תפילת שחרית נתן המהרש״ם לעקעך און אילנות ,או תרו"מ ,יש לו להקדים הקודם לארץ ,ובזה ימצא
אילנות לרבנן מביא ואינו קורא ,משום דמספקא להו אי
בראנפען להציבור ,ושאלוהו אם יש לו דין קדימה מה"ת.
קנה קרקע בכה"ג ועל כן מביא מספק אבל אינו קורא [דמחזי
איזה יארצייט ,ואמר להם המהרש״ם שאין תמיהה מסידרא דמתני' ,רואה תאנה שביכרה ,אשכול ענבים כשיקרא או דאתי לאפקעניהו מתרו"מ] .ומקשי' בגמ' דאיך מביא
לו יארצייט ,רק אתמול בלילה כתב תשובה שביכר ,רמון שביכר מספק "וליחוש דדלמא לאו ביכורים נינהו וקא מעייל חולין
להתיר עגונה ,לכן נתן לעקעך ובראנפען.
תשובתו היתה לפלא להעולם דשם ,כי א״כ וכמה מחברים העירו על דברי רבינו ממתני' דביכורים (פ״ג לעזרה" .ומעתה הקשה רבינו דאיך יתכן לחייב ביכורים
היה לו ליתן הרבה פעמים ,ומה יום מיומיים. מ״א) "כיצד מפרישים ביכורים ,אדם יורד לתוך שדהו ורואה בפירות שאין משבעת המינים מדרבנן ,והא הוי חולין בעזרה.
והפצירו בו מאוד שיגלה להם הטעם. תאנה שבכרה אשכול ענבים שבכרו רמון שבכר ,קושרו בגמי ומסיים רבינו" :ולא ידעתי פתר לקושיא זו אלא בעיטור
עד שלבסוף גילה להם המהרש״ם, ואומר הרי אלו ביכורים" ,הרי דלא נקט כסדר חשיבותן בקרא בכורים ואליבא דר"ש במתני' פ"ג דבכורים משנה יו"ד וע"ש
שאתמול בלילה הי׳ לו איזה שאלת עגונה, [ואף דפשטות מתני' או או קתני ,ולא מיירי כשיש לפניו כל המינים יחדיו, תי"ט ומיהו הרמב"ם פסק כר"ע וצ"ע" .והיינו דבביכורים
והיה נראה לו איזה היתר שבנוי על מהלך מ"מ יש להעיר למה באמת נשנה במשנה בסדר זה שלא כסדרה של תורה]. ישנו דין של 'עיטור ביכורים' להוסיף פירות בסלי הביכורים
ופירוש בדברי התוס' ,וע״ז היה בנוי כל וכבר נתקשה בזה בתוס' יו"ט (ברכות ו ,ז) ,מ"ט הקדים המשנה בשביל נוי פירות הביכורים עצמם .ונחלקו התנאים אי
ההיתר ,והיה לבו נוקפו אם זה הביאור הנכון המאוחר ולא נקטו כסדר שבמקרא ,ותירץ דהקדימה המשנה מעטרים אותם במינם או אף במינים אחרים ,וכתב רבינו ,דאם
בדברי התוס׳ ,כיון שהיה פשט מחודש קצת,
ומ״מ כיון שהיה סבור שזהו הפשט בהתוס׳ מה שמתבשל ומתבכר תחילה ,ואנן ידעי' דחצי סיון ותמוז נרצה ליישב מקרא זה דיש ביכורים בשאר פירות ,נעמידם
התיר את העגונה .באותו לילה חלם חלום וחצי אב קיץ התאנים ואילו בציר ענבים אינו אלא בתשרי כשהפירות הללו באים לעיטור ביכורים ,וכדעת רבי שמעון
נורא שמרן החתם סופר בא אליו בחלום (ב"מ קו .ותוס' ב"ב כח.). [בן ננס] דמעטרים גם באינו מינו.
הלילה ,ואמר לו :תנוח דעתך שזה הוא ועי' בספר מלבושי מרדכי (דיני קדימה בברכות סי' טו) שדן עוד, והנה בגמ' ב"ב שם על קושיא זו דהוי חולין בעזרה ,מתרצי'
הפשט הנכון בתוס׳ ,גם אני למדתי פשט דגם לדברי רבינו ,אם יפגע תחילה באילן ממין המאוחר ,יהיה דמקדיש את הפירות [ואף דמוקדשים רק לבדק הבית עכ"ז אין איסור
כן בהתוס׳ ,ע״כ .וכיון שזכיתי לגילוי החתם עליו להתחיל הימנו .דהן אמת דמדין קדימה לארץ עליו בהכנסתם לעזרה ,אמנם עי"ש ברשב"ם] ,ולאחר מכן חוזר ופודה
סופר ,לכן נתתי לעקעך ובראנפען .כך סיפר
לי הגאון בעל משמרת שלום זצ״ל שהוא להקדים המוקדם ,אך מדין אין מעבירין על המצוות לכאו' אותם ,ומעתה תמהו כמה מחברים ,דמאי תמיהא לרבינו,
היה נוכח שם בשעה שהמהרש״ם סיפר את יהיה עליו להקדים מה שפגע תחילה .ומעתה אפשר להעמיד דילמא גם בביכורים דרבנן עבדינן הכא .אלא דבזה יש לומר
המעשה. המשנה בכה"ג .ואת דברי רבינו מעמיד באופן שהפירות דדחיקא ליה לרבינו לומר דכל המביאים פירות משאר מינים
אוצרות הסופר קובץ כב עמ' קב תלושים ועומדים לפניו בהדי הדדי.. יצטרכו להקדיש ולפדות וכו' וכמפורט שם בגמ'.
ב
מדרעזניץ למאטערסדארף (ה) תולדותיו
· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·
עוד מוזכרת השיח ביניהם בכתבי רבינו במקומות נוספים ראה שו"ת חתם סופר קובץ רבינו מוצא את הגאון רבי משולם מדקדק בטופס הרשאה של גט בקצהו
תשובות (סי' כד)" :הקושיא מתוס' נזיר כתובה אצלי זה עשרים שנה ,והקשיתיה להגאון של יו"ד
מהו' משולם זצ"ל שוב מצאתיה נדפס ,אולי בשער המלך"... בהמשך לפגישת רבינו עם הגאון רבי משולם על אם הדרך למאטערסדארף ,יש להביא
כמו כן במכתב להג״ר דניאל פרוסטיץ ממקום שני הנהגות שמזכיר רבינו שראה בשבתו בצל
מושבו בעיר פרעשבורג ,כותב רבינו בתאריך ג׳ קורת רבי משולם:
אב תקס״ב (נדפס בכרם שלמה תמוז תש"נ)..." :כי הרב ראשונה בתשובות אהע"ז (ח"ב סי׳ יא) וז״ל :ובהדי
הגאב״ד משם השיב לי על קושי' זו מסברא ." ... שותא אספרה כמו בשנת תקנ״ח בנסעי מק״ק
דרעזניץ על כסא רבנות דק״ק מט״ד קבלתי
רבינו ממהר להגיע למאטערסדארף בעוד פני הגאון מה״ו משולם טיסמניץ זצ״ל פה ק״ק,
ליל בשביל שלא להחמיץ קריאת התורה ובאותו פרק הביא לפניו ספרא דדיינא הרשאה
לשליח גט שנשלח מכאן למקום אחר ודקדק
המשך מסעו של רבינו מתואר בחוט המשולש (עמ' הגאון על קוצו של יו״ד ,ואמרתי לו הלא כל הני
מה)" :מפרעשבורג שם לדרך פעמיו לעיר מלוכה דקדוקים בהרשאה הוא מטעם שכ׳ ריב״ש שיש
וויען ומשם למחוז חפצו ק״ק מט״ד ,ולפי שהגבילו לחוש כיון שלא דקדקו המסדרים בהרשאה שמא
ראשי הקהלה שיהיה זמן בואו ביום ה׳ לעת ערב, גם בגט לא דקדקו בכמה דברים וזה לא שייך
והמה לגרמייהו עבדו והכינו אשר יביאו את הרב גבי רבנן דרב גוברי׳ ומי יהרהר ,והשיב לי זה
שלהם בכבוד גדול לעירם ,ונאספו שמה העדרים הי׳ בדורות הראשונים שהיו השלוחים בחזקת
אנשי יודא וגליל וקהלות ישראל הסמוכים לכבודו, צדיקים ומהימן שבפ״נ ובפ״נ וההרשאה הוא רק
אמנם בבוא זקיני זצ״ל ביום ד׳ לעיר וויען חישב דרך נסיעת רבינו מדרעזניץ למט"ד -המפה מתוך ספר קורות דברי הימים למרן החת"ס ליתר שאת ואין לדקדק כ״כ ,אבל בזמנינו אלו
בעו״ה אין חזקת שלוחים כשרים ועיקר הקיום
הוא ההרשאה אלו דבריו זצ״ל ,ומזקינים אתבונן אם כך בשנת תקנ״ח מה נאמר בשנת את דרכיו שלפי הקביעות הנ״ל לא יהיה באפשרו להתפלל ביום ה׳ שחרית בציבור ולא
ישמע קריאת התורה לא בוויען ולא במט״ד ,לזאת אחז צדיק דרכו ונסע עוד בלילה תקצ״ט אשר בעו״ה ירד הדת אלפים מעלות אחורנית שיש לדקדק יותר ויותר עכ״ל.
ועוד כתב כעין זה (שם סי' נא) ,וזל"ק" :והנה עובדא ידענא בהיות הגאון מהו' משולם זצ"ל מוויען ובעברו כל הלילה בבוקר השכם בא לעיר מט״ד ,והנה בהוודע לאנשי העיר כי בא
יושב על כסא הוראה פק"ק ,נסעתי דרך פה וקבלתי פניו ,ובאה לפניו הרשאה ודקדק החכם למזרח בהזרח השמש על הארץ המה ראו כן תמהו כי האורח שלא בזמנו בא והניח
מאוד בדקדוקים חלושים מאוד ,ותמהתי על הדקדוקים הללו ,והשיב לי היות עתה רוב להם את כל הכנה דרבה וכל הכבוד אשר יזמו לעשות לו בבואו להעיר ,והוא בצדקתו לא
המגולחי זקן נחשדי שהעבירו תער (לפי דעתו היה כן חלילה) ,ע"כ אין השליח נאמן באומרו שת לבו לזאת ,ומיד הכירו כולם תמימות דרכיו וצדקת מעשיו וכי בורח מן הכבוד הוא
וכבוד שמים עדיף ליה ,ושמחו בו מאוד". בפ"נ וצריך קיום גמור וצריך לדקדק בהרשאה".
לשון קדשו ענינא דיומא
ניצוצי אור על פרשת השבוע · שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·
בלשון קדשו של רבינו זי"ע
המכתב האחרון בעניני ציבור
ביאור ה"וידוי" -עשיתי ככל אשר צויתני ארצות הגולה כי קופחו ע"י ראשי החלוקה מראשית ימי הישוב האשכנזי
בארה"ק ,מה שהטיל דופי בפרנסי הישוב. אלול בארץ הקודש ,נאלצו אלו לפנות י"ז
וידוי ששמחתי במצוה בתכלית אף שהיה לי לדאוג ששגיתי · מעורר דין ח"ו כשתולה ראשי הגולה התערבו בסיכסוכים אלו, תקצ"ט לאחיהם שבגולה בבקשת עזרה
בזכותו ומתפלל שהצדקה תהפוך לטוב בזכות אבות · טעם שצריך "השקפה" והשתדלו להשקיט הרינונים ולמנוע פגיעה כספית ,מה שהוליד את המגביות לקופת
בקופת רבי מאיר בעל הנס .הדים לכך אנו "צדקת רבי מאיר בעל הנס" בארצות
ָע ִׂש ִיתי ּכְ כֹל ֲא ֶׁשר ִצּוִ ָיתנִ יַ ,ה ְׁש ִק ָיפה ִמ ְּמעֹון ָק ְד ְׁשָך (כו ,יד-טו). מוצאים במכתבו האחרון (הנמצא בידינו) הגולה ,מגביות שהועברו לארה"ק וחולקו
של רבינו החתם סופר העוסק בצרכים בין העניים והדלים יושבי הארץ הקדושה.
פירש רש"י שמחתי ושימחתי בו אחרים .עשינו מה שעלינו עשה מה שעליך, בתקופה הראשונה בה התבסס הישוב על
השקיפה .וכן היא במשנה (מעשר שני פ"ה מי"ב-יג) .ובמדרש (שמות רבה מא ,א) לא ציבוריים ,מיום ה' טו"ב אלול תקצ"ט ,שהיה
הפרושים (תלמידי הגר"א
מצינו השקיפה לטובה ,אלא בזכות הצדקה מתהפך לטובה .ומסיים כאשר פחות מששה שבועות
בצפת ואח"כ בירושלים)
לפטירתו של רבינו ביום והחסידים
נשבעת לאבותינו .וצ"ע מאי טעמא להזכיר השקפה ,כיון שעשינו מה שעלינו כ"ה תשרי ת"ר (המכתב
(הרמ"מ
אם כן ממילא יהיה הבטה לטובה ולא יצטרך להפוך הרעה לטובה .ועוד ,לא מויטבסק וחביריו בצפת
נדפס בחוט המשולש עמו' קי"ז ואח"כ בעיקר בטבריה) שהיו
יתכן למימר הכי קמיה הקב"ה עשינו מה שעלינו מעתה קיים גם אתה הבטחתך, קי"ח ,ומשם הועתק בליקוטי
ההוא אמר ולא יעשה דבר ולא יקימנו (במדבר כג ,יט) ח"ו .גם מה דרך וידוי הוא זה בעיקר יוצאי וואהלין
תשובות ח"ס לונדון מכתב וליטא ,התבססה הקופה
למימר עשיתי ככל אשר צויתני ,ושגיאות מי יבין (תהלים יט יג) ,ונחמיה נענש על נ"ט) ,ובין הדברים כתב בעיקר על תמיכה
אשר אמר (נחמיה ה ,יט) זכרה לי אלקי לטובה (סנהדרין צג.): שם רבינו: ממדינות אלו .אולם
על כן אומר ,קושיא מתורצת בחברתה ,אף על גב דעיקר מצוה היא שמחת תמונת קופת חברה קדישא דק"ק פרעשבורג "וזה ר' שלמה הרחיב פיו עם התרחבות הישוב
מצוה ששמח שזכה לקיים מצוה ,מכל מקום כל אדם מצטער בו שלפי דעתו וסיפר אחר מטתו של תק"צ-ת"ר בשלהי
לא עשה עדיין כהוגן ,נהי ששמח שזכה לעבוד ה' ,מכל מקום מצטער שלדעתו ת"ח ,כי הוא לא ידע כי נאלצו ראשיו לקבוע
עדיין שגה ,ואם אינו עושה [כן] אלא חושב בנפשו היום זכיתי לשכר הרבה, קופות רמבעה"נ גם במדינות אירופה נלקח ארון האלוקים מיום ט' סיון בטברי'
הרי מזכירין עוונותיו ,והיינו עיון תפלה שאמרו חז"ל (ברכות נה ).שמעורר הדין המערבית ,והמגביות התקיימו בעיקר (הכונה על פטירת הגאון בעל פאת השולחן) ,ואני
אודות לרבי צבי הירש לעהרין מאמסטרדם
עליו ,וכתבו שלעולם לא יתלה אדם בזכותו ,ולא בויתור של הקב"ה ,אלא בזכות במדינות הולנד ודייטשלאנד ,וע"י רבינו כתבתי לו שיהי' זהיר ברוחו ,ויקח מוסר
אבותיו. מרן החתם סופר זי"ע במדינות הונגריה מר"י חטינר ור"מ קלמן ע"ה דתרוייהו שקלו
למטרפסיהו."... וגאליציה.
והנה זה שנהג במעשרותיו כראוי ,מכל מקום מתודה עשיתי ככל אשר
כסיוע לאיסוף כספים אלו ,נשלחו שדרי"ם (רקע המכתב באריכות ,וכוונת רבינו ב"תרוייהו שקלו
צויתני ,שמחתי בו ,והיה לי לדאוג אולי שגיתי ,אך לא עשיתי כן ,אלא שמחתי
מבני הארץ שעברו מעיר לעיר ועוררו את למטרפסיהו" והסכסוך של ר"מ קלמן ע"ה שעליו
ובתכלית שמחה ,ואמרתי עשינו מה שעלינו ,עשה מה שעליך ,וזה חטא וגורם העם לתרום לקופות רמבעה"ן ולבסס את נענש ,ראה במאמרו של הגרי"י ווייס בקובץ מוריה קו'
לעורר מדת הדין והשקפה ח"ו ,אמנם בזכות הצדקה תתהפך לטובה ,ולא הישוב ,מאידך ארעו מפעם לפעם הפרעות פ"ו פ"ז מה שהאריך בזה מתוך כתי"ק של רבינו החת"ס
למעני תעשה כי אם כאשר נשבעת לאבותינו. שונות ע"י יחידים מבני הארץ שיצאו לחו"ל זי"ע .וראה עוד באריכות בקובץ "היכלות" שע"י היכל
(דרשות דף שנ"ב טור ד ,ובתו"מ כאן עמוד קכ"א) לגייס כספים לצורך פרטי ,וטענו לבני החתם סופר חודש ניסן ואייר במדור 'מגנזי ההיכל')
ג
היכל המעשה הליכות והנהגות
· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע · · מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·
היתרים לצורך פרנסה עניני ראש חודש (ג)
מי לא הכיר את הבית הזה? לא היה יהודי ירא ושלם רבי משה קירב את עיניו אל דפי השלחן ערוך כדי
המנהל את ביתו על אדני ההלכה ,שלא ידע את לקרוא היטב את האותיות הקטנות בהגהות חתם סופר, שבת מברכין · ערב ראש חודש · סעודת ראש חודש · יעלה ויבוא · תפילות
הדרך אל הדירה הצנועה הזו .בכל שאלה הלכתית והחל לקרוא במתינות" :ועיין תשובתי חתם סופר או"ח ראש חודש · הנהגות שונות בראש חודש · מעלת וסגולת היום · קידוש לבנה
שהתעוררה בבית של יהודי ,הוא היה צועד אל הבית ,סימן נ"ז וסימן נ"ט".
בסוגריים הביאו שם המדפיסים את נוקש אל הדלת וזוכה לקבל מענה הלכתי סדר תפילות ראש חודש -ב
תמצית דברי קדשו של רבינו החתם סופר ברור ובהיר מפיו של הפוסק הגדול.
סדר קריאת התורה
בשאלות ותשובות סימן נ"ט ,שם נשאל לא רק תושבי שיכון סקווירא ,ולא רק בקריאת התורה נהג רבינו כדעת השו"ע (או"ח סימן תכ"ג ס"ב)
על דבר מי ששכר מהשר בית-בישול תושבי מאנסי הצמודה ,אלו שזכו להיות שהכהן קורא ג' פסוקים "וידבר" "צו" "ואמרת" .ובעליית לוי
שיכר ,ופועל נכרי מושכר לו לשנה ,וטרח לשאול שאלות דבר יום ביומו מפי מורם חוזר וקורא "ואמרת" ,וקורא "את הכבש אחד" ו"עשירית
השואל למצוא איזה היתר לבשל השכר ורבם ,אלא בכל הארץ יצא קוו של עמוד האיפה" ,וישראל קורא "עולת תמיד" עד "ובראשי חדשיכם".
גם ביום שבת קודש כדי להצילו מהפסד ההוראה והיראה ,הגאון הגדול רבי משה ורביעי קורא "ובראשי חדשיכם" עד הסוף (שו"ת חת"ס או"ח סי'
גדול מאד .לאחר שהחתם סופר מאריך ניישלאס זצ"ל .מי שכבר בימי בחרותו ק"א ,ודלא כדעת הגר"א בזה).
לגבב כל צדדי היתר בנידון זה סיים ,וז"ל: נודע כתלמיד חכם וצדיק משכמו
ולמעלה עת למד בישיבתו של הגאון בעל קדושה של מוסף
מכל מקום מיָ ִדי לא תצא הוראה להיתר,
ועל זה אנו מתפללים שתהיה פרנסתינו דעת סופר בפרשבורג ,ובהמשך שימש בקדושה של תפילת מוסף בראש חודש ,שבה יש אומרים
כאב"ד קהילת סערדאהעלי בסלובקיה, "כתר" (שו"ע סי' תכ"ג ס"ג) ,ובאשכנז אומרים "נקדש" כמו
בהיתר ולא באיסור ,ואין הכוונה בלי בשחרית (מג"א שם סק"ד) ,נהג מרן החתם סופר לשתוק
גזילה וגניבה ,שזו אינו בידי שמים ,אבל ולימים התפרסם לרבים כרב אב"ד שיכון ולהמתין עד שהגיע הש"ץ למילת "קדוש" ,ואז היה עונה
רבי משה ניישלאס הכוונה דברים האסורים ונצטרך להתירם סקווירא בניו יורק שבארצות הברית, "קדוש" עם הציבור ,ולא אמר את כל נוסח "נקדש" בעצמו
משום הפסד פרנסתינו ,לשיזבן רחמנא וכאחד מגדולי פוסקי הדור אשר העביר (סידור חת"ס בשם דעת סופר).
מאלו וכיוצא באלו ,עכ"ל. את מסורת ההוראה מהדור הקודם אל
הדור הבא. אבל בתפילות ר"ח
רבי משה סיים להקריא את הדברים והחל להסבירם
בשפה ברורה :אתה מבין מה שהחתם סופר כותב כאן? * לא הניח לאבל להתפלל בראש חודש לפני התיבה בבית
מדרשו ,והקפיד מאוד על זה (שו"ת רבי עקיבא יוסף שלזינגר או"ח
הוא מבאר את מה שאנו מתפללים להקב"ה שתהיה "האם רצונך שאעניק לך מתנה?". סי' קל"ג ,וע"ש שהאריך בטעמו) ,ואפילו בשחרית שקודם הלל
השאלה שיצאה מפיו של רבי משה ניישלאס הפתיעה פרנסתינו "בהיתר ולא באיסור" ,ולכאורה הדבר תמוה, הדין כן (שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' קפ"ג) ,מפני תפילת "יעלה
את האברך הצעיר שהגיע לביתו ,הלא הוא הגאון רבי מה שייך להתפלל על כך ,והרי הדבר תלוי בבחירת ויבוא" ,ולפי"ז אפשר שתפילת ערבית אינו בכלל מנהג זה,
שלמה זלמן פרידמאן שליט"א ,כיום אב"ד סאנטוב האדם עצמו אם פרנסתו תהיה באיסור או בהיתר ,אתה ואבל יכול להתפלל בו לפני התיבה בראש חודש (שו"ת לבושי
אל תגנוב ואל תגזול ממילא תהיה פרנסתך בהיתר ולא בליקווד ומחשובי המשפיעים ומגידי מישרים. מרדכי תליתאי או"ח סי' קמ"ח ,אכן ראה משכב"ז במנהגי חת"ס להגרע"מ
באיסור ...לכן מבאר רבינו ה'חתם סופר' שודאי אין סופר פ"ח הערה ט"ז).
הכוונה על פרנסה באיסור על ידי גניבה או גזילה ,שאין תורה דעת הוא הגיע אל ביתו של הרב לשמוע
ולהתייעץ בעניינים פרטיים ,ולא ציפה כלל שאותו גאון לו היתר ,אלא כוונת התפילה היא על יהודי המתנהג שיר של יום
וצדיק ,משרידי דור דעה ושיירי כנסת הגדולה ,ישאל בכל דרכיו על פי הלכה ,אלא שכאשר הדבר נוגע לאחר תפילת שחרית ,אמרו "שיר של יום" ,ולאחר תפילת
לענייני פרנסתו הוא מחפש לו היתרים ומבקש להיכנס אותו ,אברך צעיר ,אם הוא רוצה לקבל מתנה. מוסף ,אמרו את מזמור "ברכי נפשי" (תהילים ק"ד) (מנהגים כ"י
"אמנם כותב שונא מתנות יחיה ,אבל אם הרב רוצה בפרצה דחוקה כדי להרוויח ממון .אמנם אפשר למצוא אות מ"ט ,וחתן סופר על שו"ע או"ח שער הקרבנות והכפרה עמוד כ').
להעניק לי מתנה בוודאי שזה יהיה לי לכבוד גדול" ענה לו היתרים דחוקים להתיר את האיסור ,אבל על כגון קדיש לאחר ברכי נפשי
זה צריכים סייעתא דשמיא מרובה ותפילה מיוחדת בהתרגשות. קדיש לאחר 'ברכי נפשי' (אשר אמרו אותו אחר תפילת מוסף
בתוך כדי דיבור קם רבי משה ניישלאס ממקומו ,ניגש שתהיה פרנסתינו 'בהיתר ולא באיסור' ,בהיתר -היינו כדלעיל) שייך לבעל יארצייט (בהגהו' חת"ס סי' קל"ב על מג"א
אל ארון הספרים ,והוציא משם כרך שלחן ערוך ,חלק בהיתר גמור לכתחילה שבלכתחילה ,ולא באיסור -בלי סק"ב כתב דגם קדיש של פרקים שייך לבעל היא"צ ,וכתב בכנסת יחזקאל
אורח חיים חלק ג ,ישן ועתיק יומין .ניכר היה על דפיו היתרים ופרצות דחוקות ,שלא יחפשו להוציא איזה שכוונתו לקדיש שאחר ברכי נפשי).
הצהובים שהם בלויים ודהויים מרוב שימוש ולימוד ,היתר דחוק להתיר האיסור על מנת להתפרנס מכך, הפטרה של שבת ראש חודש
ושלא יבקשו דרך עקלתון ללכת בערמומיות ובמרמה חזרה ושינון לילות כימים בעמל ויגיעה.
הרב התיישב על מקומו ,נשק על כריכת הספר ,כדי לעקוף את האיסור ,אלא ילכו בדרכי התורה בשבת ראש חודש בהפטרה חוזרים וכופלים הפסוק "והיה
מדי חודש בחדשו" ,וכמה טעמים נתן רבינו לזה (ראה חת"ס
לכתחילה בלי שום היתר בדיעבד... ובחרדת קודש החל לדפדף עה"ת שמות עמו' קס"ד תו"מ שמות עמו' י"ז) .ובאמת גם בלא כפילות
* בדפים הראשונים ,עיניו הפסוק ,סיום ההפטרה 'והיו דראון לכל בשר' הוא סיום
כשסיים רבי משה להרצות בורקות וזקנו הלבן יורד בדבר טוב ,שע"י בושת הרשעים שיראו הצדיקים עונשם,
את הדברים בשפה נעימה על פי מידותיו ונוגע בקצות יקל דינם שלא יחודש בכל שבת (עה"ת בראשית עמו' רמ"ח).
וברורה ,הוא הניח את שתי הדפים ,הן כל סעיף בשלחן
ידיו על כתפיו של רבי ערוך ,וכל סעיף קטן ,מוכרים ענינים שונים -א
ה''מתנה לחיים'' בדפוס ראשון בשו''ת חתם סופר שלמה זלמן פרידמן ,ואמר וידועים לו כל כך ,כל שורה בגד מיוחד לראש חודש
לו בהתרגשות גדולה" :זו כאן חקוקה במוחו בעמל
התורה רבות בשנים .הוא למרן החתם סופר זי"ע היה בגד מיוחד שלבש בראשי
המתנה שרציתי למסור חודשים (פתיחה לספר "המור דרור" לתלמידו הג"ר יעקב הירש יעבץ
המשיך לדפדף קלות עד שהגיע לסימן רמ"ג ,שם עצר לך! החתם סופר הזה הוא מתנה גדולה! הוא מפתח לכל הלוי ז"ל .וראה ביסוד ושורש העבודה שער ט' ס"ב רמז לזה "חמש חליפות
באחת על הגהה קטנה בהגהות חתם סופר שנדפסו החיים! שמלות" -חודש ,מועד ,שבת ,יום טוב ,חול).
בשולי הגליון.
והרב ניישלאס הוסיף והעיד מעדות אישית :בכל ערב שמות החודשים
שבת מגיע אלי יהודי אחד ואומר שלשבת זו הוא רוצה ורבי בהתרגשות. משה רבי קרא – המתנה!" "הנה ,זו
כתב הרמב"ן שאין שם פרטי לחדשים בתורה ,רק ראשון
שלמה זלמן פרידמאן עומד משתומם .אינו מבין כלפי "היתר" שיוכל להגיע אליו בדואר משלוח עם דברים ושני כדי להיות זכרון ליציאת מצרים ,וזה תוכחת מוסר שיש
מה הדברים אמורים .כלום רוצה הרב להעניק לו נחוצים מאד ,מפני שזה דבר האבד והפסד מרובה ,אני לכתוב כן במכתבים ,ולא ח"ו כמספרם של אומות העולם
במתנה את כרך השלחן ערוך הישן הזה? מדוע זכה נזכר בדברי החתם סופר הללו ואני אומר לו :לא! אם (תו"מ פרשת בא ,וע"ע דרשות ח"ב דף שט"ז שהכותבים מנין לידת משיח
תשמור את השבת בשלימות בלי שום התחכמויות, שהרב ימסור לו את הספר בו הגה ועמל שנים רבות. הנוצרים ,כותב וחותם עצמו שאין לו חלק באלוקי ישראל רח"ל .ועי'
אך תיכף יתברר שהרב לא התכוון למסור לו במתנה את ישפיע עליך הקב"ה שפע של פרנסה טובה והרחבה בלי שו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' קע"א שהוא איסור דאורייתא) ,ואין כוונת
הספר ,אלא את מה שכתוב בו ,לא את הקנקן אלא את הפסדים ,ואני רואה שב"ה אף אחד לא הפסיד מהוראה זו רבינו לכתוב "חודש ראשון" "חודש שני" במקום חודש ניסן
ויש לו פרנסה בהרחבה! מה שיש בו. וחודש אייר ,אלא הוא תוכחת מוסר רק שלא לכתוב כמנין
(מקור :נועם שיח ,תש"פ ,נצבים וילך) * אומות העולם (שו"ת דברי יואל סי' ט"ו אות ה' בדעת מרן).
יו"ל על ידי:
לציון קדשו של מרן
קויטל
בטעלפאן ליין1-605.615.70.10 : היכל החתם סופר
החתם סופר זי"ע בפרשבורג המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר
דרך האימיילk6056157010@gmail.com : להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל:
הקויטלך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע chasamsofer3@gmail.com
ד
