אור המאיר · Ohr Hameir — כי תבוא (2026-08-24)

גליון מוגדל
-הכנה לסליחות-
בעזהשי"ת
שיעור בספה"ק
אור המאיר
מפי הגה"ח
רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א
• פר' כי תבוא •
וחודש אלול [ח"ד]
כי תבוא '-יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך'
על ידי בניית קומת האדם הרוחנית ושמירת צלם פניו נופלים ונגפים הקליפות
אלול ' -לפני ה' כי בא לשפוט את הארץ' -העצה להשתוקק ולצפות לבוא ראש השנה
הכנה לסליחות ,אחרית שנה תשפ"ה
אֹותם לְ ַר ֵח ָמה
וְ ַא ָּתה ַּת ְׁשּגִ ַיח ָ
זכות הפצת תורה ויראה
בהדפסת גליון הכנה לקראת יומי דצלותא
תעמוד לנדיב הלב שיחי' להיפקד בפקודת ישועה ורחמים הוא וכל ב"ב
לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה שירגיש מתיקותה
שיעורים אלו בספה"ק 'אור המאיר' על פרשת השבוע נמסרים מידי מוצש"ק
בישיבה גדולה פני מנחם י-ם עיה"ק ,ונערכים מיד ע"מ להוציאם לאור עולם לקראת ש"ק
[בשל המהירות הנדרשת ייתכנו שגיאות כתיב ו/או בהשגת הכוונה אל נכון,
ואיתנו תלון משוגותינו ואי"ה חזון למועד ייערכו הדברים כדת וכדין]
חכם לב ייקח מצוות לקבלת האיימיל השבועי בדוא''ל
בקריאה של חיבה נקרא לנהנים עצה עם כלל השיעורים שנמסרים מדי שבוע:
ותושיה ,ליתן יד ושותפות בהוצאות שיחות לפרשת שבוע | סדרות השיעורים
מלאכת העריכה הכתיבה וההפצה | שיעורי הכנה לקראת מועדים | גליונות
של שיעורים נכבדים אלו למען תרבה השבוע בספה"ק :תורת המגיד ,פרי הארץ,
אור המאיר
הדעת עדי יקויים אימתי קאתי מר
לכשיפוצו מעיינותיך חוצה ולכל שאלה /הערה על השיעורים ולענייני
הפצה
לפרטים ולהקדשה בגליון השבועי
ו/או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח רא''מ
ניתן לפנות למייל המערכת אלתר שליט"א בחסידות ודרכי העבודה,
moc.liamg@115225mat ניתן לשלוח לכתובת המערכת
או בפקס 8851813-770 - מכון 'תורת א"ם'
עימוד ועיצוב" :ואנוהו" 05331.05646
או להשאיר הודעה בקו דברי אמת moc.liamg@115225mat
ואמונה בשלוחה 01 או בפקס 8851813-770 -
וכן ניתן להשיג את הספרים:
שיעורים בספה"ק פרי הארץ | אמצא מקום לה' -שערים לפנימיות התפילה |
מלכות הוי"ה | ושאר ספרים אצל המכון בפרטים הנ"ל
ניתן לשמוע את השיעורים השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה בשלוחה 3
ארץ ישראל ( *5625 -או )0341105-20
ארה"ב 6819-923-815
אירופה 48-4009-3033-44
בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר שיעורי הרב שליט"א בספרי:
תורת המגיד | פרי הארץ | תומר דבורה | תניא -שער היחוד והאמונה | דעת תבונות |
שפת אמת | דרך ה',
ושיעורים נוספים למועדים ,ובמגוון נושאים וענייני השעה
א שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | תוכן הענינים
תוכן הענינים
'יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך' -על ידי בניית קומת האדם הרוחנית
ושמירת צלם פניו נופלים ונגפים הקליפות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
עבודת 'תכלה שנה וקללותיה' שבכל שנה ושנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
היצר הרע הוא השונא האמתי של האדם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
הנכשל בעבירה ירבה בתפלה ותחנונים שיעביר ה' מלאך המשחית שנברא על ידי
החטא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד
סוד עיבור הריון ולידה בכל דבר שבבריאה ,בסטרא דקדושה ,ובקליפיות . . . . . . . . . . . . .ה
בדור הזה שנתמעטו הלבבות אין אתנו יודע לעקור ולשרש העבירות . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז
מחויב האדם לשמור שלא יאבד חותמו החתום בפניו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז
'אויביך הקמים עליך' -דבבא דבר נש לעילא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
'יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך' -בתיקון צלם פני האדם נגף סטרא
דמסאבא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
'בתחלה אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך' -שגם עבירה גדולה נחשבת
לקטנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
לימוד חשבונו של עולם מכיבוש עיר סיחון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
מלחמת סיחון עשו באלול . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
'בשבעה דרכים ינוסו לפניך' -ע"י בניית ז' מדות הקדושים נהרס בנין הסטרא
אחרא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
'לפני ה' כי בא לשפוט את הארץ' -העצה להשתוקק ולצפות לבוא ראש השנה . . . . . . . . . . .יב
'מאן אינון אנפי מלכא אינון זמנייא וחגייא' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
ענין עולם שנה נפש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
אדם הראשון היה אמור לגלות אלוקות ,ונתקן על ידי האבות שהן הן המרכבה . . . .יג
בני ישראל נקראים עדת יעקב בהיותם מטיבים לכת בדרכי האבות . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג
מובחר השנה שבת או יום כיפור . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
בדרך כלל התראות אלקותו באמצעות המועדים שוה ממש להתראותו על
האבות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
המובחר שבעולם נקודת ציון ובית המקדש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טז
תוכן הענינים | שיעור בספה"ק 'אור המאיר' ב
'אוהב ימים לראות טוב' -ההשתוקקות לימים טובים הוא להתגלות אלוקות
שבהם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טז
במועדים מתגלים פני ה' שהם מדותיו יתברך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
'הוא אינון ואינון הוא' -התגלות ה' רק על ידי מדותיו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
'את פניך ה' אבקש' -את לרבות אור המאיר בתוך הגוונים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
'שומר מצוה לא ידע דבר רע' -המשתוקק ומתאווה "למהר" עת המצוות הלויים
בזמנים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
'ולא יראה פני ריקם' -לא לבוא בריקניות להתגלות פני ה' שבמועדים . . . . . . . . . . . . . .יח
איך ניתן לישב ולצפות ליום הדין שהאדם מתיירא ומתפחד ממנו . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יט
הזוכה לבוא לאור המאיר בבחינת הפנים שם אין דין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יט
שמחת בני ישראל בביאת ה' ביום הדין ממתיקה את כל הדינים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כ
ההשתוקקות נותנת חיבור למצוות ולמועדים בכל הזמנים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כא
הכנה לסליחות ,אחרית שנה תשפ"ה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כג
רמז מנהג בני אשכנז לומר סליחות רק בסוף חודש אלול . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כג
הטעם שבני אשכנז מתחילין לומר סליחות ד' ימים קודם ראש השנה . . . . . . . . . . . . . . .כג
לימוד הזכות שבקביעת הסליחות לעולם ביום א' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כד
ביאור ענין שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה למשה רבינו סדר אמירת י"ג
מדות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כה
טעם פנימי במנהג שליח הציבור להתעטף בסליחות בטלית שאולה . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כו
מחלוקת הקדמונים אם י"ג מדות אינן חוזרות ריקם באמירה או במעשה . . . . . . . . . . .כח
חשיבות הפסוקים שאומרים בתחילת הסליחות ,וטעם אמירת קדיש תתקבל אחר
הסליחות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כט
ג שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת כי תבוא
פרשת כי תבוא
'יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך'
על ידי בניית קומת האדם הרוחנית
ושמירת צלם פניו נופלים ונגפים הקליפות
שנה וקללותיה' ,הוא ,שהקללות והפסולת עבודת 'תכלה שנה וקללותיה'
של שנה זו כבר יסתיים ,ויתחיל בחינת שבכל שנה ושנה
שרמת יותר, בדקות ופסולת קללות תיקן להן לישראל שיהו קורין 'àøæò
הקללות ישתנה .וכגון ,אדם מגושם קללות שבתורת כהנים קודם
הקללות אצלו הוא מה שלא מרוויח עצרת ,ושבמשנה תורה קודם ראש השנה,
מספיק ממון כפי דמיונותיו ושלא צלח מאי טעמא ,אמר אביי ואיתימא ריש לקיש
תאוותיו כפי מבוקשו ,וכדומה .ועל כך כדי שתכלה השנה וקללותיה' )מגילה לא.(:
מבקשים שקללות אלו יכלו ויתמו ,ומעתה ואין זו סגולה בעלמא אלא עבודת האדם
הקללות יהיו נעלים יותר ,שלא יפריעו לו לקונו ,כדלהלן.
בתפלתו ,וכדומה .ובזה ישנם מדרגות על
,íéã÷äáåשלכאורה אינו מובן מה שכל
גבי מדרגות ,ומבקשים בכל סיום שנה
שנה שוב צריך 'שתכלה שנה
שהקללות של האי שתא יכלו ,וכבר
וקללותיה' ,ואיך כבר עתה יודעים אנו
נתרומם למקומות עליונים יותר.
שבסוף שנת תשפ"ו נקרא כי תבוא כי
היצר הרע הוא השונא האמתי תכלה שנה וקללותיה של השנה הבאה,
של האדם וכי מאן יימר שיהיה קללות שנה הבאה,
הלוואי שיהיה רק שנה וברכותיה בלבד.
'íéôâð êéìò íéî÷ä êéáéåà úà 'ä ïúé
êéìà åàöé ãçà êøãá ,êéðôì àìàשעד שיבולע המות וכל כוחות הרע
) 'êéðôì åñåðé íéëøã äòáùáåדברים כח ,ז(. לנצח ,יש תמיד פסולת הנצרך לברר
åñåðé íà äðéî à÷ôð éàî ,ïéáäì êéøö לחוץ ,שהוא בחינת קללה ,ועבודת 'תכלה
פרשת כי תבוא | שיעור בספה"ק 'אור המאיר' ד
לאכול ולהזיק את האדם שממנו יניקתו, êéà äéäé ,íéëøã äòáùá åà ãçà êøãá
ומבאר הרמ"ק בתומר דבורה )פ"א ,מדה הב' éë ,íéðô àìå óøåò åðôéù ãáìáå ,äéäéù
נושא עון( ,וז"ל' :לא יעשה האדם עון שלא ,åðéìà óøåò åðôéù íéù÷áî åðà äæìוכי
יברא משחית ,כדתנן )אבות פ"ד ,י"ג( 'העובר משנה איך האויבים ינוסו ,העיקר שינוסו,
עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד' ,והרי ועל דרך בקשת משה )במדבר י לה( 'ויפוצו
אותו קטיגור עומד לפני הקב"ה ואומר אויביך וינוסו משנאיך מפניך' ,ומה נפקא
פלוני עשאני ,ואין בריה מתקיימת בעולם מינה בכמה דרכים.
אלא בשפעו של הקב"ה ,והרי המשחית
הזה עומד לפניו ,ובמה מתקיים .הדין ) øäåæá àúéàã ,äàøðäåח"א קעח ,ב( àåä ïî
נותן שיאמר הקב"ה "איני זן משחיתו, ,àìéòì - ùð øáã àááãמיהו
ילך אצל מי שעשאו ויתפרנס ממנו", השונא של האדם ,השונא למעלהåì ïéàå ,
והיה המשחית יורד מיד ונוטל נשמתו ,או òøä øöéä úàðùë íìåòá àðåù íåù íãàì
כורתו ,או נענש עליו כפי עונשו עד ,åúéîäì ù÷áîå ÷éãöì äôåöäכל דבר
שיתבטל המשחית ההוא .ואין הקב"ה שישנו למטה שרשו למעלה ,והשונא
עושה כן ,אלא נושא וסובל העון ,וכמו למטה שרשו בשונא למעלה ,והוא מרכז
ומפרנס זן כולו, העולם זן שהוא השנאה וממנו מתפשטים נקודות שנאה
המשחית הזה ,עד שיהיה אחד משלשה למטה ,הוא עצם השנאה והשונאים
בתשובה החוטא או שישוב דברים, שבהאי עלמא הם רק כמין שאריות ממנו,
ויכלהו ויבטלהו בסגופיו ,או יבטלהו והוא היצר הרע השונא את חלק הצדקות
שופט צדק ביסורים ומיתה ,או ילך שבאדם ומבקש להפילו בכל עת ,שיישאר
בגיהנם ושם יפרע חובו' ,עכ"ל. רק עם חלק הרע שלוøöé ìù åëøã ïëå ,
,àéèçîå ãøåé ,åðèùì åðéîé ìò ãîåò ,òøä
,âøè÷îå äìåò êë øçàåורק שונא גמור
הנכשל בעבירה ירבה בתפלה יכול לעשות כזאת ,לפתות את האדם
ותחנונים שיעביר ה' מלאך ולאחר מכן לתבוע על מעשיו ,זהו שנאה
המשחית שנברא על ידי החטא בטהרתה שלא יכולה לבוא מתאווה אלא
,äøéáòá ìùëðå òø úåùò ìéëñä íà ïëìå רק משנאה ממש.
ìò ïðçúäì ,íéðåðçúå äìôúá äáøé
åîöòá åéãé äùòî òéâé àì øùà ,åùôð êàìî äùòð ,àéèçäù äøéáò éèøô ìëîå
) íéøôñá øëæðëå ,úéçùîä êàìîזוה"ק ח"ג פג, ,ãéîú åúåà ùðòîä äìòîì úéçùî
ב( ,êéðôìî éúàèç øáòä ÷åñôä ùåøéô ,áéåàì åéìò í÷å àðåù àåäåהמלאך
úåòöîàá äùòðù òø êàìî ìò áñåî המשחית נברא על ידי חטא האדם ,ורוצה
ה שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת כי תבוא
זה בכלל ובכל פרטיו ,ולדוגמא ,אדם בעונשי בשר ודם אין העונש .àèçä
רוצה לבנות בית או ישיבה או בית הכנסת, תוצאה ישירה מהעבירה ,ולדוגמא ,העובר
כשעולה ברצונו זאת זהו בחינת עיבור, על החוק מניחים אותו בבית הסוהר ,ואין
והתפתחות הרעיון איך וכמה גדול יהיה בית הסוהר תוצאה ישירה ממעשיו ,אבל
הבית וכו' זה בחינת הריון ,וכאשר נעשה עונשי עולם הבא הינם תוצאה ישירה
במציאות זהו לידה .ובמציאות גופא ישנם מהחטא ,בעשיית החטא יוצר האדם את
שוב כל שלבים אלו ,שבתחילה יש רק את המשחית המכאיב לו ,והרי זה על דרך
השטח שעליו יבנו הבית ,ותחילת בניית משל לאדם שילך למחבלים וייתן להם
הבניין הוא בחינת עיבור ,ומשך כל זמן נשק בכדי שילחמו כנגדו ויצווח למה הם
כל וכשנשלם הרעיון, בחינת בניינו יורים עליו ,והקב"ה מצווה שלא לחטוא
המלאכה הוא בחינת לידה .ושוב נכנסים כדי לא לברוא מזיקים ומשחיתים אלו
לישיבה ומתחיל סדר חדש של עיבור הרודפים אחרי האדם ומבקשים להמיתו,
הריון ולידה בסדרי הלימוד ,מה ללמוד והחוטא יוצר כל הפלטפורמה הלזו ,וחסד
ואיך ללמוד וכו' .ועל דרך זה נטיעת גדול עושה ה' עמנו ששומע תפלתו
הגרעין באדמה הוא בחינת עיבור ,קליטת ומקבל תשובתנו לעקור את המלאכים
השרשים בחינת עיבור ,וצמיחת הענף המשחיתים שנוצרו על ידי חטאינו .וזהו
בחינת לידה ,ושוב מתחיל תהליך זה הקושי שיש לעשות תשובה ,שכשם
מחדש עד ללידת הפירות .וכמו כן úîåòì שאדם שהולכים להמיתו טבעו להילחם
,úéçùîä êàìî ãìåðù íøè ,úåéôéì÷á äæ המשחיתים כן כמו כוחותיו, בכל
ïåéøäå øåáéò ,åìà úðéçá ïë íâ íù äùòð התשובה ידי על ונכרתים שנאבדים
åäùåò ìù åðéîé ìò ãîåò êë øçàå ,äãéì נלחמים מאד על כך ,ומוכרחים לבקשות
.åì øòöìå åðèùì ותחנונים העבר חטאתי מלפניך.
äãîò åúîëç áåø íåìùä åéìò êìîä ãåãå סוד עיבור הריון ולידה בכל
úà øå÷òìå ììôúäì êéà òãéå ,åì דבר שבבריאה ,בסטרא
íøå÷îî åéìò íéãîåòä úåéôéì÷ä úðéçá דקדושה ,ובקליפיות
,íùøùåאיך לבטל ולעקור אותם לגמרי, åîë ,íé÷ìà äùò äæ úîòì äæ äðäå
) ì"æ é"øàäá àúéàã åîëליקוטי תורה תהלים( ìò àøáðù íøè ,äùåã÷ã àøèñá
) ÷åñôתהלים יח ,מו( 'ïééò ,'åâøçéå åìåáé øëð éðá ,íéáåè íéùòî úåòöîàá ùåã÷ä êàìî
,íùשפירש ש'יבולו' היינו שלא יהיו ïåéøäå øåáéò ãåñá äìçú úåéäì êéøö
הקליפיות בבחינת לידה ,ויחרגו היינו ,íéøôñî òãåðë ,äãéìåכמבואר בספרי
שכלל לא יהיו אפילו בבחינת עיבור. הקבלה שכל דבר שבעולם נוצר בתהליך
פרשת כי תבוא | שיעור בספה"ק 'אור המאיר' ו
,àøçà àøèñá ãåçé íøåâù ãåòå ,åîöò והיינו שאין די לעקור את בחינת הריון
,øëæðë äãéìå ïåéøäå øåáéòáבכל חטא ולידה של הקליפיות ,אלא לעקור גם את
נעשה בחינת אב ואם ,נקודת החכמה בחינת העיבור שלהם ,שבלעדי זאת יכול
ונקודת הבינה ,נקודת המפתח יחד עם שוב להיעשות הריון ולידהåðøàá øáëå .
התפתחות ,וכפי שרואים בטבעי בני אדם .ïéðòä äæî äìòîì
שיש מי שיש לו את כוח להמציא את
רעיונות ויש מי שיש לו את הכוח לבצע
המבואר בגמרא )ע"ז מה (:שהעוקר åäæå
עבודה זרה צריך לשרש אחריה ,אם
אותם ,ובחלק הרע יש גם כן ב' כוחות
האדם עוקר מדה רעה מלבו מבלי לעקור את
אלו.äëë íøâù àåùðî åðåò ìåãâ ïë íàå ,
שורשה ,אם הוא עוקר את בחינת ההריון
והלידה שלה מבלי לעקור את בחינת
,íãàä àèçá òøä øöéä úðååë ø÷éò äæå
העיבור שלה ,אזי אף אם כורת את כל פירות
éðáã éåàèçá åúîå÷ àìîúéù éãëá
ואפילו את כל ענפי המדה רעה ,יצוץ ויפרח
,àùðמכיון שבכל עת יש מזה בניין ועוד
מחדש כל ענפי ופירות מדה הרעה ,ואפילו
ועוד פירות ) øäåæá àúéàã åîëח"א רא ,א(
כשכורת את האילן עצמו יתכן שיהיה
éðáã éåàèçá àìà àìååðî éàä íìúùî àìã
בבחינת גזעו מחליף ,ואין עצה לעקירת
,àùðהסטרא אחרא אינה נבנית רק על ידי
המדה רעה רק על ידי עקירת שרשה ,אחרת
חטאי אנשיםøåö àìîúð àì' êøã ìòå ,
זהו רק דחיית הרע למשך זמן בלבד .וכפי
) 'íéìùåøé ìù äðáøçî àìàמגילה ו ,א(
שרואים כיום שנלחמים כל הזמן עם
,äìòîì øàåáîëוהיינו שאין המלחמה על
הערבים שונאי ישראל ,אבל לא עוקרים
חטא אחד בלבד ,אלא מלחמה עמוקה
אותם מהשורש ,ולכן נלחמים והורגים מהם
יותר ,שעל ידי כל חטא נעשה מכלול של
לאלפים ואף על פי כן אין זה פתרון ,וצצים
בניה גדולה ורחבה יותר .כשם שבקדושה
אויבי ישראל חדשים לבקרים ,כי מטפלים
על ידי עבודתו של אברהם אבינו נעשה
רק בפירות הטרור ולא בשורשו ,אין
בחינת עיבור הריון ולידה של כל כלל
מצליחים לבוא לנקודת העיבור והתחלה
ישראל ,אומה שתפקידה לפשט כבוד ה',
שלהם .ובאמת אין להם אפשרות לבוא
ההולכת ומתרבה כל הזמן ,כנגד זה גם
לשורש ,ורק אנו בני הישיבות העוסקים
בכוח הרע ושליטתה ישנו תהליך זה ,שכל
בתורה ובעבודה הרוחניות ביכולתנו לעקור
חטא מרחיב ומפשט את כוח הרע ובונה
את הרע משרשו ,ובלעדינו לא ניתן לסיים
קומתה עוד ועוד רח"ל.
כלל את המלחמה עם הרע.
)דברים יב ב( 'אבד תאבדון את כל áéúëå àèçä äî ,åáì ìà ïúé éçä ,äìåòä ììë
המקומות אשר עבדו שם הגוים', ìò úéçùî éìë àøáù éã àì ,íøåâ
ז שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת כי תבוא
בדור הזה שנתמעטו הלבבות אין שאף שהעוקר )ע"ז מה(: ומבואר בגמרא
אתנו יודע לעקור ולשרש העבירות עבודה זרה צריך לשרש אחריה ,אולם
,úåááìä åèòîúðù äæä øåãá äúò äðäå הסדר בזה היה 'אבד ואחר כך תאבדון',
ו'גידועי עבודה זרה קודמין לכיבוש ארץ
ìùëð íà ,äî ãò òãåé åðúà ïéàå
ישראל ,כיבוש ארץ ישראל קודם לביעור
,ì"ðä ìë íøâå äøéáòáאין אנו יודעים
עבודת זרה' ,והיינו שבתחילה רק קיימו
ויכולים íçë åîë ,äéøçà ùøùìå øå÷òì
'אבד' וכבשו את ארץ ישראל ולאחר מכן
ùøùìå øå÷òì ,äôé íçë äéäù íéðåùàø ìù
חזרו שוב לבער ולשרש אחר העבודה
,äãéìå ïåéøäå øåáéòîאיננו דור שנכנס
זרה .וצ"ב סדר זה ,דלכאורה אם כיבוש
לארץ ישראל שידעו לגדע ולשרש אחר
הארץ קודם לאיבוד עבודה זרה ,היו
העבודה זרה ,שאיננו יודעים לבטל את כל
צריכים קודם לכבוש את הארץ ורק לאחר
תהליך העבירה עד שורשה.
מכן גם לגדע וגם לשרש את העבודה זרה,
ואילו אם איבוד עבודה זרה קודם לכיבוש
מחויב האדם לשמור שלא יאבד
הארץ ,היו צריכים אף לשרש עבודה זרה
חותמו החתום בפניו קודם הכיבוש ,ומאי האי שכיבוש הארץ
נמצא בין גידוע עבודה זרה לשירושה.
,íéðô ìë ìò íìåàלמרות שאין יודעים
העבירה, אחר ולשרש לעקור ì"éåשגידוע עבודה זרה ושירוש עבודה
åîúåç ãáàé àìù øåîùì íãàä áéåçî זרה ,הינם בחינות הנ"ל דעיבור
øùà ,ùéà êìäúé íìöá êàå ,åéðôá íåúçä הריון ולידה ,שגידוע עבודה זרה הוא
åéðô øàåú íàå ,íãàä äùòð íé÷ìà íìöá עקירת לידת והתפשטות העבודה זרה,
íéîò øùà ,äìåãâ åúìòåú ,äðåùé àì בארץ הרבים שהיו דהעבודות זרות
ùåã÷ íùå åéðô úåîã øàåúî ,åìôé åéúçú ישראל היו בחינת התפשטות ולידה ,שכל
) øäåæá øëæðë ,åøîåùä íåúçäח"ב צו ,ב(, עובדי ע"ז שהיו בארץ עבדו אותם,
שהשם הקדוש החתום בפני האדם נקרא ושירוש העבודה זרה היה לעקור את
וכאשר האדם חתום בצלם ,ä"åìà íù השורש והנקודה הבסיסית של העבודה
אלקים שבו נעשה הרע בורח ממנוäæå , זרה ,ודייקא אחר שגדעו את התפשטות
-] äìåúתלוי[ åúáåùúå úåìåòôä ïåøùëá העבודה זרה היה ביכולת לכבוש את ארץ
èøåçå úåðåùàøä ìò ääåúá ,äúîøä ישראל ,בבחינת כשזה נופל זה קם ,שהוא
íìåòì áì ìò äìòé àì øùà ,äøåîâ äèøçá הבניין הרוחניות ,ורק אחר שכבשו את
úà ìèáîå øéáòî äæá íâ ,äëë úåùòì ארץ ישראל היו ביכולתם להעמיק ולשרש
,åàèçî àøáðù úéçùîä êàìîומאחר אחריה ,בבחינת כשזה קם זה נופל.
פרשת כי תבוא | שיעור בספה"ק 'אור המאיר' ח
áåúëä òéãåî äæìשäôåøú ùé ãåò שאין אנו יודעים לעקור שרשי החטאים,
êôë øæì úò÷ú íà ,êúëîì אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו ,ולא
íéî÷ä íéáéåà ãéìåäì ,òø úåùò úìëñäå נדרש זאת מאתנו ,אבל נדרש מאתנו לשוב
,êð÷åéã úåîã ï÷úì äàøú ,àìéòì êéìò בתשובה שלימה ולשמור הצלם הרוחני
,øëæðë ä"åìà íù íéðôá øéàäìשיתקן שיש לנו ,וכל עקירת החטאים שבבחינות
האדם את חלקו שלו כפי יכלתו ,מבלי גבהוהות יותר נעשה מאליו ,והרי בין כה
לעסוק בעולמות העליונים ולהזיק שם וכה כל מה שאנו עושים הכל הוא מכוחו
לסטרא אחרא ,וכשיבנה את קומתו כראוי של הקב"ה ,אלא שנדרש מאתנו לעשות
יאיר בו שם אלו"קíéôâð äéäéù ìéòåúå , מה שביכולתנו ,ומה שאין ביכולתנו
íåúçå øéàîä äøéîùä íùî ,ùîî êéðôî לעשות עושה ה' לבדו.
åúîå÷ àìî ïå÷éúá äìåú äæå ,êéðôá
,úåãîä 'æ èåùé÷åשיבנה האדם את 'אויביך הקמים עליך' -דבבא דבר
מדותיו ,אהבה יראה והתפארות וכו'éæà , נש לעילא
ïéãëå ,åéðôá øéàîä åîúåç ãáàî åðéà
,'êéáéåà úà 'ä ïúé' áåúëá æîøî åäæå
,àáàñîã éøèñ éàä éôøúàנחלש חלק
äøáã íéáéåà äæéàî òãåð àìå
הרע,íééëôä úåáòåú 'æî äðéðá ñøäðå ,
íéî÷ä' ,òáöàá áåúëä æîø ,äøåú
.ìôåð äæ í÷ äæùë øëæðë
ãîåòä áéåà åðééä ,à÷ééã 'êéìò' ,'êéìò
àåä ïàî' øäåæä éøáãëå ,êîî äìòîì
כאלו העוסקים בהכרתת הקליפות, ùé
,'àìéòì ùð øáã àááãשהוא השונא
ועושים כל מיני "תיקונים" להפלת
שמעל האדם ,שלמעלה.
הסטרא אחרא ,מבואר בדברי רבינו שאין
עיסוק זה שייך לדורנו ,בדורנו מוטל על
כל אחד לתקן קומת נשמתו ,לבנות את 'יתן ה' את אויביך הקמים עליך
עצמו ,ואזי ה' יכרית הקליפות ,ו'יתן ה' נגפים לפניך' -בתיקון צלם פני
את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך'. האדם נגף סטרא דמסאבא
'ä ïúé úåëæ äæéàá úòãì êùôð íà ,íðîà
øòáð äúàå ,êéãéá áéåàä úà
'בתחלה אומר לו עשה כך ולמחר øåáéòî ,íúåà øå÷òìå ùøùì êéà úòãî
אומר לו עשה כך' -שגם עבירה ,íéðåùàøä åìòô øùàë ,äãéìå ïåéøäåהרי
גדולה נחשבת לקטנה האדם יודע שאין לו את הגוח להפיל
íìåàהיצר הרע בא אל האדם בכוח נגדי להזיק ולהכות בשורש הרע כדור שכבש
,òøä øöéä ìù åëøã êë' íðîà - את הארץ.ùáé õòë éðà éøä ïë íàå ,
ט שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת כי תבוא
מידו עד ארנון .על כן יאמרו המושלים øîåà êë øçàå ,êë äùò åì øîåà äìçúá
בואו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון', ) 'äøæ äãåáò ãåáò êì åìשבת קה ,ב(,äðååëäå ,
ובגמרא )ב"ב עח (:דרשו ''המושלים' אלו ÷éìçä ,úåúôì àáùë åøáã úìéçúá éàãåá
המושלים ביצרם' ,בואו חשבון' בואו ùãå åéðéòá ì÷ù ,åðåò àåöîì åðåùìá åéìò
ונחשב חשבונו של עולם ,הפסד מצוה ,øåîâ øúéä åìöà äùòðå åéá÷òáהיצר הרע
כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה'. בא לאדם עם דבר פשוט וקטן שלא נחשב
לחטא בעיניו åäúôî äæ øçà ,שלב נוסף
áúëåביערות דבש )ח"א דרוש ה( וז"ל' :יש àéäù íâä ,ïë íâ åæ äøéáò äùò øîåì
להבין מה זה להך דמקודם דאמרו øîåà äæ ìë íò ,äðåùàøî øúåé äøåîç
'כי חשבון עיר סיחון' ,ומה זה ענין ל'על øîåì ,éåúôäî àåä "êë" úìîå ,êë äùò
'דהך ומבאר המושלים'. יאמרו כן äùò åäæå ,äðåùàøë äì÷ äðåøçà äøéáòù
ד'חשבון עיר סיחון' הוא משל מוחלט
,êëמפילו בכך שמפתה אותו לאמר לו
להך וכו' ,כי לא יאמר האדם מה כל כך
שגם עבירה חמורה יותר הוא קלה
נפקא מינה בקלות ,הוא רק גדר בעלמא,
כעבירה הראשונהúîàá íãàä äùòðù ,
ולעומת זה על ידי כן יוכל להתגולל כמה
÷êìéì äúôúðù ãò ,úåúôúäì äøäî ì
מצות ,וזהו 'הפסד מצוה כנגד שכרה',
.äøæ äãåáò ãåáòìåתחילת נפילת האדם
ויקח משל מן חשבון היא עיר של מואב
הוא בדברים קטנים שאינו מחשיב כלל
והיתה עומדת בספר ,ואילו היה מלך
לחטא ועון ,באיזה ענין שניתן להקל
מואב משגיח עליה לא היה סיפוק ביד
בשעת הדחק ,..ומשם היצר מפתה אותו
סיחון לכובשה ,רק הואיל ולא היתה כל
לחמורה שבחמורות] .וכאן המקום לעורר
כך עיר גדולה ,לא השגיח לעורר כל כחו
על פרצה קלה ההולכת ומתפתחת ,לשמוע
וכלי מלחמתו ,אך כאשר כבש סיחון
ולנגן ניגונים ממקומות רחוקים מאד,
חשבון ,אחר כך היתה דרך סלולה לפניו
שמגיעים מכך להרבה נפילות ,וצריך
וכבש כל ארצו.
להילחם שלא להתחיל עם זה כלל[.
åäæåהנאמר 'כי חשבון עיר סיחון ,והוא
הראשון' מואב במלך נלחם
בחשבון ,ומלך מואב לא החשיבה ,ואחר לימוד חשבונו של עולם מכיבוש
כך כבש ולקח כל ארצו מידו ,וזהו
עיר סיחון
הנמשל ,כאשר מניח למלך זקן וכסיל ) áéúëבמדבר כא כו -כז( 'כי חשבון עיר סיחון
לכבוש דבר מועט ,לבסוף יכבוש כולו מלך האמורי הוא ,והוא נלחם
וישלוט בו כרצונו' ,עכ"ל. במלך מואב הראשון ,ויקח את כל ארצו
פרשת כי תבוא | שיעור בספה"ק 'אור המאיר' י
åúøéîù ìåôëì ,äøäæàá áåúëä àá äæì øôñáåוידבר משה )חוקת ד"ה כי חשבון( כתב
íåçìì úàáùëå ,òøä øöéä úöòî ביאור נוסף' ,כי מוסר גדול ניקח,
êøãá' ,êéðôì øùà úà ïéáú ïéá ,ìùåî úà סיחון עיף ויגע לכבוש מואב וכן הפסדה
ìò øîåì êéðéò àîñîå ,'êéìà åàöé ãçà עיין שם ,ולא ידע כי בעד ישראל הוא יגע'
,'ãçà êøã' ÷ø íäù ,úåì÷ë úåøåîçä כדברי רז"ל )חולין ס' (:כי חשבון עיר סיחון
äì÷ù 'êë äùò åì øîåà íåéä' øëæðë מלך האמורי היא והוא נלחם במלך מואב'
äãåáò ãåáò êì øîåà øçîìå' ,äðåùàøë וגו' ,מאי נפקא מינה ,דאמר להו הקב"ה
,'ãçà êøã' úìîá æîøä åäæå ,'äøæהיצר בא לישראל )דברים ב ט( 'אל תצר את מואב',
בדרך אחד ,שמטפטף טיפה אחר טיפה, אמר הקב"ה ליתי סיחון ליפוק ממואב,
מנסה כל פעם עוד קצת ועוד קצת ,זהו וליתו ישראל וליפקו מסיחון; והיינו
דרך ומסלול היצר. דאמר רב פפא עמון ומואב טיהרו
ללמוד אפשר גדול ומוסר בסיחון'.
êøã' åîë ,ãåçé ïåùì 'êøã' úåòîùî åà
ממלחמת סיחון ,דסיחון יגע ולחם כדי
) 'øáâמשלי ל ,ט(äôåöä åðåöøå åîöò ìë ,
לכבוש את מואב ,ולא ידע כי בעד ישראל
,úåéôéì÷á ãåçé úåùòì êàéèçäì
הוא יגע ,ובואו ונחשב חשבונו של עולם
àùð éðáã éàèçá àìååðî éàä íéìúùéù
על פי זה ,לאדם נדמה שככל שייהנה יותר
,ìéòì øëæðëהיצר מחפש להחטיא את
מעולם הזה ירוויח מכך ,אולם באמת
האדם בחטא שיביא ל"תגובת שרשרת",
מאומה לא יהיה לו מזה.
ל'שכר עבירה עבירה' )אבות פ"ד מ"ב( ,שיהיה
פירי פירותיהן מהעבירה.
מלחמת סיחון עשו באלול
'בשבעה דרכים ינוסו לפניך' -ע"י øáãåנפלא טמון בכל זה ,על פי המבואר
בניית ז' מדות הקדושים נהרס ש'מלחמת במדרש
בנין הסטרא אחרא
)במדב"ר יט לב(
סיחון עשו באלול' ,והזמן מבקש תפקידו
åðééäå ,åîò úåéäì åì äáàú àìå äëæú íàå בחודש זה ללמוד ולחשב חשבונו של
íåîî é÷ð úåéäì êúåãî 'æ èåùé÷á עולם ,חשבון הנפש ,על פי מלחמת סיחון,
,'êéðôì åñåðé íéëøã äòáùá' ,éøëð òâîå לחשב כמה צריך להיזהר מכל נדנוד קל
,íéùåã÷ä êúåãî äòáù èåù÷úùë äðååëä של איסור ,וכמה צריך להתרחק מהבלי
ïéðá ñåøäú éæà ,íäîò äùåã÷ä ïéðá úåðáì עולם הזה.
,íééëôä úåáòåú 'æî àøçà àøèñä
åúöò úåùò éúìáì åãâð äîçìî êåøòúùë 'äúôî òøä øöéä - 'êéìà åàöé ãçà êøãá
àìå óøåò åðôéù íåøâé ,ì"ðä íéëøã äòáùá ãçà àèç ÷ø äùòéù íãàä úà
יא שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת כי תבוא
ואם, אכילה ושתיה ושאר עניינים,הזה כאשר אהבת ויראת.êéðôìî åñåðéå ,íéðô
מיד בא,האדם מצליח לעמוד כנגדו בזה וינצח,'והתפארות האדם תהיה רק לה
כי מי,היצר אליו בניסיונות במדת היראה וידבק ויתחבר,' ויודה על הכל לה,היצר
הרבה,'שמדת האהבה שלו קשורה לה אזי היצר,אליו יתברך ויקבל עול מלכותו
פעמים מתפתח אצלו חלק הכעס והפחד .לא יוכל לשלוט עליו
כי משתמש בגבורה לעמוד נגד יצר,יותר
אזי בא היצר לפתותו במדת,התאוות ,'êéðôì åñåðé íéëøã äòáùá' æîåø íâå
, שיפחד ממילי דעלמא ויכעס,היראה äãîì íãàä úåúôì äöåøùë åðééä
וכאשר מצליח לעמוד אף בכך מנסהו åàåá úìéçú éàãåá ,úåáòåú 'æî ééëôä
וכך עובר היצר לנסותו,'בהתפארות וכו àá åðéà ,àåðùì åðåò àöåîì åðåùìá ÷åìçì
.ממדה למדה בכל השבעת מדות êøãî åúåèðì åðééä ,'ãçà êøãá' íà éë
'æî ãçà äãîì ,ì÷åòîä åëøãì êìîä
,äøéîùäå äøäæàä ìãåâ áåúëä òéãåî äæì היצר רוצה לקחת את האדם,úåáòåú
äîçìîá ãîåìî úåéäì íãàä êéøöù àìù åúåàøáå ,מדרך המלך רק בדבר אחד
êéðéòá ì÷é ìàå ,òøä øöéä úöò äìåãâä çøåá éæà ,åéðôì çöåðî äùòðå åì ìåëé
àìå ãçà êøãá ÷ø ,éåúô úìçúá åàåáá âäåð ïëå ,úøçà äãîá åúåúôì åæ äãîî
,êéðôì åñåðé íéëøã äòáùá éë ,êì ìåëé çøåá ,íééëôä úåãî úåáòåú 'æ ãò åîò
,הוא מתכונן לעבור מממדה לחברתה ãëìéù åúåà äúôé ïô ,äãîì äãîî
úçàá êãëìì äãîì äãîî çøåáù øëæðë .åîøç úãåöîá
ìåôëì ,êéðôì øùà ïéáú ïéá ïë ìò ,äðäî
çöð ïîà ,àááå äæá êì áåè æàå ,êúøéîù מנסה לפתות את האדם במדת øöéä
:ãòå äìñ שיאהב את הבלי עולם,האהבה
ראש השנה ,לאלול ]ד[ | שיעור בספה"ק 'אור המאיר' יב
ראש השנה ,לאלול ]ד[
'לפני ה' כי בא לשפוט את הארץ'
העצה להשתוקק ולצפות לבוא ראש השנה
נקודות שדרכם נפעלים כל הדברים ,ובכל 'מאן אינון אנפי מלכא אינון
דבר ודבר ישנם כל ג' נקודות אלו, זמנייא וחגייא'
ולדוגמא אנו יושבים עתה בשיעור אור ''ä êéðô úà ,éðô åù÷á éáì øîà êì
המאיר ,יש בזה 'עולם' המקום ו'זמן' êìéáùá ,é"ùø ùøéôå ,'ù÷áà
השעה שאנו לומדים ,ו'נפש' אנשים ,éáì øîåà êúåçéìùáדוד המלך אומר
היושבים בשיעור. שמדבר בשליחות ה'ìàøùé íëìë åù÷á ,
ä"éåä êéðô úà ,åì òîåù éðàå ,éðô úà
äìò ,åìà úåðéçá 'â úåòöîàá äðäå ) øäåæáå ,ù÷áàח"ג צג ,ב( ,'éáì øîà êì' àúéà
úåèùôúä úåàøäì íåã÷ä åðåöøá ,'éðô åù÷á' ,àîìò éðáì éáì øîåà êðéâá
,íéàøáðä úåììë ìò åúå÷ìàצורת התגלות
,àééâçå àééðîæ ïåðéà ,àëìî éôðà ïåðéà ïàî
הקב"ה בנבראים הוא באמצעות שלושת
מי הם פני המלך ,הם הזמנים והחגים.
מסלולי עולם שנה ונפש ,בית המקדש
הוא מקום האור העליון שבבחינת מקום, ÷ïéáäì ,ãåîéì íéëéøö ,ùãå éøáãå
כל העולם משתנה על ידו ,כל התפלות íéãòåîäå íéðîæä êéà ìéëùäìå
עולים משם ,ומשם יורד השפע ככתוב .àëìî éôðà äîä
)ישעיה ב ג( 'כי מציון תצא תורה' ,ובהיות בני
ישראל במדבר האירה השכינה במ"ב ענין עולם שנה נפש
מסעות שלהם ,ולפעמים הקב"ה מתגלה øäå' íéøôñá àúéàã êøã ìò ,äàøðäå
חגים ושאר שבתות הזמנים, דרך ) 'åìë ï"ùò éðéñשמות יט ,יח(,
ומועדים ,ולפעמים מתגלה הקב"ה דרך úðéúðá éðéñ øä ãîòîá äùòðù äî åøåàéáå
נפשות בני ישראל והצדיקים שביניהם, äúåììëå äîöò ìë ,äùåã÷ä åðéúøåú
וזהו ענין עולם שנה נפש. ,ùôð" äðù" íìåò" ,úåðéçá äùìùישנם ג'
יג שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | ראש השנה ,לאלול ]ד[
והתקשרו לבורא .ישנם החושבים שהחסד אדם הראשון היה אמור לגלות
המרכזי הוא לתת אוכל ושתיה איש אלוקות ,ונתקן על ידי האבות שהן
לרעהו ,אין זה עיקר החסד אלא ענף בלבד הן המרכבה
של מדת החסד ,מטרת החסד האמתית ,ïåùàøä íãà àåä ùôðä úåììë úåéäìå
היא לתת מזון רוחניøçà íå÷îá ïééòå . úåìâì ,èåùôä åðåöøá äìò ïëå
éøáã åðøàáùספר ) øéäáäזוהר ח"א בהשמטות ,ïåùàøä íãà úîå÷ úåòöîàá åúå÷ìà
קסד ,ב(êåøá ùåã÷ä éðôì ãñçä úãî äøîà' , אדם הראשון היה אמור להיות המגלה
ìò ãîåò äéä íäøáà àá àìù ãò ,àåä המרכזי של אלוקות בעולם ,אילו היה
åéùëòå ,íìåò éàá íò ãñçúäì úøîùî עומד במדרגתו ולא חוטא ,וכבר כמעט
) øîàðù ,úøîùî ìò àåä ãîåòבראשית כו ,ה( ששת אלפי שנים איננו מצליחים עוד
'úà øåîùéå éìå÷á íäøáà òîù øùà á÷ò לפעול ולתקן זאת ולחזור למצב של אדם
,íù ïééò ,'éúøîùîשאברהם אבינו היה הראשון קודם החטאàèçù ïåéëå ,
מרכבה למדת החסד העליונהåðéáà ÷çöé . ïëåî éìë äéä àì àìéîîå ,åúîå÷ äèòîúð
,ïééã ùéå ïéã ùéù ,êøáúé åéúåøåáâ äàøä úåèùôúä åãé ìò äìâúúù øùëåîå
וממנו נלמד ההתרוממות והחיבור לה' ,àñëä ìò áùåéä ïåéìò íãàî ,úå÷ìà
והזהירות מכל המרחיק ממנו יתברךá÷òé . ìâìâúðå ,åðåöøá äìò øùàë úåîéìùáאדם
êåøá àøåáä úà ãáò ,úåáàä øéçá åðéáà הראשון ïáìúðå ,÷çöéá óøèöðå ,íäøáàá
åúãîá íéìåìëä ,ì"ðä úåðéçá éðù íò àåä ,á÷òéáכל אחד מהאבות פעל עוד חלק
,úøàôúä úãîוחיבר בין עבודת אברהם בתיקון ובגילוי אלוקות של אדם הראשון,
לעבודת יצחק ,שזהו שלימות העבודה, ,íôåâ éìë úåëëãæäå íáì úðëäá äîä ïäå
) øäåæá àúéàã åîëח"ב נא ,ב( íéðååâ äéáã íéîëç øùàëå ,úåîìåòäá åúå÷ìà åáéëøä
.íéèáù á"é åãìåð åðîîå àøàôúàì ) åãéâäבראשית רבה מז ,ו( 'ïä ïä úåáàä
,ì"ðä äðååëì ,'äáëøîäשגילוי האלוקות
בני ישראל נקראים עדת יעקב
בנבראים היה על ידם.
בהיותם מטיבים לכת בדרכי האבות ãñçä úåãî íñøôå äìâ åðéáà íäøáà
,á÷òé ìù äôéñà ,á÷òé úãò åðçðàå ,íìåòáאברהם אבינו לא עסק
) áåúëá æîøîåבראשית מו ,כו( 'ìë רק בלתת אוכל ושתיה לכל באי עולם,
úåììë øîåìë ,'á÷òéì äàáä ùôðä אלא עסקו היה להכניס בעולם את ההכרה
æàî 'äàáä' ,ìàøùé éðá úåùôð úå÷ìçúä בבורא ,שזהו מדת החסד האמתית ,אלא
á÷òé úðéçá äîä íìåë ,ãéúòì æà ãòå שהשתמש בנתינת אוכל ושתיה גשמיים
,äîéìù äîå÷ ,íìùכלל ישראל מכונה למטרה זו ,שעל ידם כולם יודו ויברכו
ראש השנה ,לאלול ]ד[ | שיעור בספה"ק 'אור המאיר' יד
ומתיר חולים, ורופא נופלים, סומך יעקב ,מפני שממנו באו י"ב שבטים ,ומאז
אסורים' וכו'. ואילך מתפשטת קומתה השלימה של
התגלות ה' בעולם.
íéàø÷ð ïëìåבני ישראל ,á÷òé úãò
דהיינו ,åðéáà á÷òé ìù äéñðë
úåáà éëøãá úëì íéáéèî úåéäá ,åðééäå
äìòîì åðøàáù êøã ìòå ,úî àì åìàëå
íàøåá úãåáò ãåáòì ,íéðåùàøä
) ì"æ íøîàîתענית ה ,ב( ','úî àì åðéáà á÷òé
åìéâù íäéúåãî ïåøùëå ,úåáàä úåðéçá íò
åãîìåזאת ) áåúëù àø÷îîירמיה ל ,י( ''êòøæå
,íìåòá åîñøéôåעם הכוחות שנטעו בנו
àåä óà íééçá åòøæ äî ,'íéáù õøàî
האבות הקדושים ,וכתב השפת אמת )לך לך
íîöò úà íéøù÷îùë øîåìë ,'íééçá
תרנ"ה( ,וז"ל' :במדרש )בראשית רבה לט יא( ''והיה
àåä óà éæà ,íééçä éçì ÷æçå õéîà øù÷á
ברכה' )בראשית יב ב( אני קובע לך ברכה
.ïéðòá åëéøàäù íù ïééò ,íééçá
בשמונה עשרה ,ושלך קודם לברכתי ,מגן
ùéà åðìåë ìàøùé éðá åðà ,íéøáãä ììë אברהם אחר כך מחיה מתים' .וצריך
äùìùî ùôð úðéçá ,åðçð ãçà ביאור .והענין הוא ,כי האבות המשיכו
,ð"ùò úåðéçáהתגלות של הקב"ה בעולם אלקותו יתברך שמו על כל זרעם אחריהם,
בבחינת הנפש היא בבני ישראל ,וכל אחד כמו שכתוב )פסחים קיז :על הכתוב שם( ''ואעשך
ואחד מאתנו הינו חלק מגילוי כבודו לגוי גדול' שאומרים אלקי אברהם' ,ומצד
יתברךåðéúåòöîàá ùé åðëøã áèéäá , זה יכולין בני ישראל להתקרב בתפלה אל
,åúå÷ìà úåìâúäעלינו מוטל החיוב הקדוש ברוך הוא .ואיתא במה שאומרים
והזכות לגלות אלוקותו יתברך בעולם ,על 'אלקינו ואלקי אבותינו' ,כי צריך כל אחד
ידי רצוננו ויגיעתנו כל אחד כפי יכולתו, למצוא אלקותו יתברך מצד התבוננות
éãé ìò úåìâì åðåöø úåîã÷á äìò øùàë בדעת את גבורת הבורא יתברך שמו כפי
÷.ïåùàøä íãà úîå יכולתו ,ומצד מה שהשרישו אבותינו
הקדושים בנפשותינו ,וכן כתב בחובת
מובחר השנה שבת או יום כיפור הלבבות .וזה שהקדימו אבות לגבורות ,כי
) éúøëæ øáë ,äðùä øçáåîåאור המאיר פסח( יותר פועל מעשה אבות מחלק שיכולין
) åðéúåáø å÷ìçðע' תנא דבי אליהו פ"א(, להתבונן בעצמינו' ,עכ"ל .וזהו הביאור
ãçå ,äùòîä éîé úùù æëøî úáù ,øîà ãç בכך ש'שלך קודם לברכתי' ,שהשייכות
,äøôëå äçéìñì ãçåéî íåé øåôéë íåé øîà שיש לנו עם ה' על ידי האבות הוא יותר
ובאמת לכל אחד מהם יש מעלותיו שבהם מהתבוננות שלנו בכל גבורות ה' 'מכלכל
הוא המיוחד ומבחר השנה. חיים בחסד ,מחיה מתים ברחמים רבים,
טו שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | ראש השנה ,לאלול ]ד[
,ãéúòì ãò äàéøáä íåéî òãåð øùà ,íéðîæä éúòîùמאחד ,שנסע שנה אחת עם הרבי
,ãçà äîåãá íéåù íéîé éðù ïééãò åéä àì מאמשינוב שליט"א בערב יום
והוא מבואר הרבה פעמים בספרי רבינו, כיפור לטבריה] ,בדרך כלל היה נוסע יום
וטעם הדבר ,מפני שלכל יום יש את קודם ,ובאותה השנה נסע ממש בערב יום
השליחות והגוון המיוחד שלו ,וניתן כיפור[ ,ובתחנת אוטובוס שם התנהל
הנקודה של מדויקת טבלא לעשות ויכוח בין אב לבן שלא שמר תורה
המיוחדת של כל יום ויום של כל ששת ומצוות ,הבן טען ששמע בדרשה של רב
אלפי שנות העולם ,ואין יום ואין רגע אחד ,ששבת יותר גדולה מיום כיפור,
בבריאה הדומה לחברו כלל וכללìëáå , ומאחר שאינו שומר שבת אם כן גם אינו
åúå÷ìà úåùáìúä äàøî àåä íéîåéî íåé הולך לשמור יום כיפור] ,כדרכו של יצר
úãî úåìâúä çñôä âç ,úåðåù úåðéçáá הרע שהיום אומר לו עשה כך ,ולמחר
,úøàôúä úåìâúä úåòåáù âç ,íìåòá ãñç אומר לו עשה כך ,שהדבר השני גם כן קל
.äøåáâä úåãî úåìâúä äðùä ùàø כדבר הראשון )כנ"ל בדברי רבינו פר' כי תבוא([,
וטען לו אביו שלא יתכן שלא לשמור יום
úåòöîàá åúå÷ìà úåàøúä ,ììë êøãáå כיפור ,ולכל הפחות שישמור יום כיפור,
úåàøúäì äåù ùîî ,íéãòåîä כשראו אחד "עם זקן גדול" נגשו אליו
ïë íâ íúðéçá äùìù ,úåáàä ìò åúå÷ìà וטענתם בפיהם ,האריך הרבי להשים להם
íéãòåîä øãñë ,úøàôú äøåáâ ãñç נקודה זו ,שאכן ישנה נקודה בשבת
.íéðîæäåאברהם אבינו גילה את מדת הנעלית יותר מכל המועדים ,והמחלל את
החסד ,וכמו כן חג הפסח מגלה חסדו של השבת בסקילה ואילו המחלל את יום
ה' ,מדתו של יצחק הייתה מדת הגבורה, כיפור בכרת ,אבל מצד שני ,יום כיפור
וראש השנה שהו יום הדין מגלה את הוא יום סליחה ומחילה ,ניקיון והתחברות
גבורתו של ה' ,ולכן צורת ההתקרבות של לה' ,ובנקודה זו יום כיפור נעלה משבת,
התעלות ידי על הוא השנה ראש כי אף מי שנשכל בחילול שבת יכול
העולם, מהבלי וניתוק והתרוממות להתנקות בחזרה ולהשתייך ולהתחבר לה'
שנתעלה אבינו יצחק של כעבודתו על ידי יום כיפור.
מהעולם לעולה תמימה ,ותפארת המבטא
את שלימות חיבור שני המדות ,מתבטא בדרך כלל התראות אלקותו
בחג השבועות היום טוב הגבוה ביותר באמצעות המועדים שוה ממש
בבחינת השלימות ,כיעקב אבינו שמיטתו להתראותו על האבות
שלימה ,שהיה מרכבה למדת התפארת äìâúéù ,êøáúé åðåöø úîéã÷á äìòå
שחיבר ב' המדות יחד. é÷ìç úåòöîàá åúå÷ìà úåèùôúä
ראש השנה ,לאלול ]ד[ | שיעור בספה"ק 'אור המאיר' טז
'אוהב ימים לראות טוב' - המובחר שבעולם נקודת ציון
ההשתוקקות לימים טובים הוא ובית המקדש
להתגלות אלוקות שבהם úéòöîà äãå÷ð ,íìåòáù øçáåîä úðéçáå
) ÷åñôä ùåøéô ìéòì øëæðëåתהלים לד ,יג( 'éî ,íìåò úúùåä äðîîù ,ïåéö úãå÷ð
íéîé áäåà íééç õôçä ùéàä äøåî ìëä ,íéìëä úåììë íò ùã÷îä úéáå
'ùéàä' àåä 'éî' øîåìë ,'áåè úåàøìשøãâá àåäù íãàä úîå÷ì äîåã ,íéðåéìò úåøåàì
'ùéà ,òáöàá áåúëä æîåø ,'íééç õôçä úåøåàì íéøåî åéøáéà úðåëúå ,ïè÷ íìåò
ïåôöå æåðâä 'áåè úåàøì' åúîâî íùä àøéä ) øäåæá àúéàã åîëå ,íéðåéìòח"ב קמט ,א .קסב,
,íéãòåîäå íéîéä úåùáìúäáמי שאצלו ב( 'àøåéöå ,úéùàøáã àãáåòã àøåéö
יום טוב אינו "היכי תמצי" לשתיית יינות ,'ïåðéà ãç ,íãàã àøåéöå ,àðëùîãציור
מבושמים ולאכול בשר משובח ולערוך העולם ציור המשכן וציור האדם אחד הם,
מסיבות ,אם אמנם שצריך לעשות זאת
ובתיקוני זוהר הנדפסים מחדש ישנה
עבור השתתפות הגוף בשמחת החג ,אבל
טבלא המפרטת שייכות כל אברי האדם
לא זהו עיקר היום טוב ,אלא חג הפסח
למשכן וכליו] ,ונתבאר ענין זה באריכות
הוא גילוי חסד ה' בעולם ,וראש השנה
במ"א )שיעור תורת המגיד אמור([.
תוספת גילוי גבורתו יתברך בעולם ,וכן
כל מועד ומועד הוא חלק נוסף של ידיעת
,ð"ùò äìà ùìùåעולם שנה נפשìëä ,
ה' וקרבה אליו,
äøåúä úìá÷á ,éðéñ øä ìò äùòð
úåàøì'åטוב' היינו טוב הגנוזíù ìò , ,ì"ðä äùìù ïë íâ åøáçúðבעת מתן תורה
) áåúëäבראשית א ,ד( 'úà 'ä àøéå היו כל הדברים מקום הרי סיני ,נפשות
) ì"æ åøøåòúðå ,'áåè éë øåàäחגיגה יב ,א( ''éë כלל ישראל ,וזמן חג השבועותäøåúä éë ,
) äøåúä øåàîá åæðâ ïëéäå ,'æåðâì 'áåèר' דגל íãàäå ,äøåúä íùåø íìåòäå úå÷ìà íùåø
מחנה אפרים פר' בראשית ד"ה וירא אלוקים ומקורו בזוה"ק ח"א ãåò íãàä úøåú úàæå ,äéá åäðúéà åäìë
מז ,א .ובזוהר חדש רות פה ,א(øåà äøéàî äøåúäå , éãé ìò äìà ùìù øáçìå ï÷úì ,åá åúîùð
.íéðîæä úåùáìúäá äøéäáוזהו מה úåàøì ãéîú ÷÷åúùäì ,åúøåú ãåîì
שאמרו צדיקים שכהכנה ליום טוב יש ,ï"ùò úåòöîàá êøáúé åúå÷ìà úåìâúä
ללמוד את המסכתא השייכת אליו ,שבו כל מתחברים תורה שלומדים ככל
גנוז אור היום טוב ,וכמובן כמה שהאדם החלקים יחד ,ועל דרך הכתוב 'כי מציון
מתחבר יותר לחלקי התורה של היום טוב, תצא תורה' ,שבתורה יש את בחינת ציון,
יותר מתחבר ומוסר, חסידות הלכה ועל דרך זה גם חלקי שנה ונפש.
יז שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | ראש השנה ,לאלול ]ד[
ידי שהתגלות ה' מצטמצמת במדות ,חסד להתגלות ה' המאיר באותו חג ,וזהו
וגבורה וכו' ,יש לנו איזושהי תפיסה הקניין האמתי שניתן לקנות מהחגים.
והשגה בה'.
במועדים מתגלים פני ה' שהם
מדותיו יתברך
êìéáùá - éáì øîà êì'' ,äðååëä åäæå
íëìë 'åù÷á' ,éáì øîåà êúåçéìùå
ùé ,äðùä úéøçà ãò äðùä úéùàøîå
åîéðô àåä éàî òãåð àìå ,''éðô' úà ìàøùé
æåðâä øåàä åúåàì úåìâúä
,àééâçå àééðîæ ïéìéà ,øäåæá ùøãå ,íéøéàîä
ïäù ,äùî øáéã øùà íéãòåîä úåòöîàá
øàåáîëåשéôðà äîä íéðîæäå íéâçä
éôðà íéàø÷ðä ,êøáúé åéúåãî úåìâúä äîä
,àîìò éðáì àëìî éæçúà ïåäáã ,àëìî
,àëìî éæçúà ïåäáã àëìîהתגלות האדם
.íùá åúåø÷ìå åñôåúìואנו אומרים פסוק
הוא בפניו ,בהם ניתן לראות האם הוא
זה חודש שלם ,להזכיר לעצמנו לנצל את
שמח או כועס ,ובפניו מסמן את רצונו,
הימים הטובים הבאים לקראתנו ,ראש
מתגלה שבהם ּ §פ ¦נים, מלשון ופ ¦נים
ּ¨
השנה יום כיפור ועשרה ימים שביניהם,
הפנימיות ,וכמו כן כאשר הקב"ה רוצה
סוכות ושמחת תורה ,להתחבר בהם לאנפי
לגלות את עצמו משתמש הוא בבחינת
מלכא וגילוי ה' שבהם ,זהו הבקשה 'לך
'אנפי מלכא' ,ומועדי ה' הם פניו יתברך,
אמר לבי בקשו פני'.
ונמצא שמועדי ה' אינם סימן וזכר בעלמא
למאורע שקרה בהם לפני אלפי שנים,
'את פניך ה' אבקש' -את לרבות אלא הם עצמם התגלות הקב"ה בחלק
אור המאיר בתוך הגוונים נוסף בבריאה ,וכל שנה ישנה תוספת
'ä êéðô úà' íåìùä åéìò êìîä ãåã øîàå חדשה בהתגלותו יתברך ,ואין יום טוב
øéàîä øåà úåáøì 'úà' ,'ù÷áà הדומה לחברו בכל שנה ושנה ,בכל שנה
êéðô úà åì òîåù éðà äæá ,íéðååâá בכל יום טוב ישנה התגלות חדשה.
,íéøéäáäאור ה' הנעלה מכל הגוונים,
úåòöîàá äìâúîä áåè úåàøì ù÷áà 'הוא אינון ואינון הוא' -התגלות
.íéâçäå íéðîæä ה' רק על ידי מדותיו
) øäåæá àúéàãë àåä ïåðéàå ïåðéà àåäåח"ג
'שומר מצוה לא ידע דבר רע' - צג ,ב(úéì åúåîöò ãöî éàãåá éë ,
המשתוקק ומתאווה "למהר" עת ,úåøéäáä ìãåâî ììë äñéôú äáùçî
המצוות הלויים בזמנים ובכדי שיתגלה ה' אלינו מוכרח לצמצם
) ÷åñôä ùåøéô éúøàá øáëåקהלת ח ,ה( את התגלותו,àëìî éôðà äîä úåãîäå ,
'éë ,'òø øáã òãé àì äåöî øîåù ,íãà éðá úåðåéòø úñéôúì éæçúà ïåäáãעל
ראש השנה ,לאלול ]ד[ | שיעור בספה"ק 'אור המאיר' יח
אצל האדם השתוקקות ליום טוב ,וככל ,íúåà íøåâ ïîæäù ïäî ùé úåöîä úåììë
שעוסק האדם יותר ביום טוב ,משיג רואה íà éë âäåð åðéà áìåìå äëåñ úåöî åîë
ושומע מפה ומשם ,נוצר בקרבו בעירה ,çñôä âçá äöî äìéëàå ,úåëåñä âçá
פנימית ליום טוב .בא ראש השנה ,הולך ïëà .íéðîæá íéìåúä úåöîä øàù äîåãëå
להתחיל מציאות חדשה. åùôðå ,åéùòîá íéîúå ÷éãö àåäù éî
æåðâä åáåèå åúå÷ìà úåìâúä âéùäì ä÷÷åù
íéàáהרגעים הנעלים של תקיעת שופר
íàåá úò íøè éæà ,íéðîæä êùîäá ïåôöå
בהם אנו נכנסים לפני ולפנים,
éúî íàåá úà øäîì äåàúîå ÷÷åúùî
'כבפנים דמי' )ר"ה כו' ,(.יעלה זכרוניכם
,äðîéé÷àå éãéì äåöîä àåáúאדם צריך
לפני לטובה' )שם טז ,(.עשרת ימי תשובה
לחיות עם ההרגשה עוד כמה זמן ניתן
שהפליאו חז"ל בלשונותם עליהם ''דרשו
לחיות עד שיבוא ראש השנה ומצוות
ה' בהמצאו' אלו עשרה ימים שבין ראש
תקיעת שופר ,מתי כבר יבוא יום כיפור,
ואף יח,(. )שם הכפורים' ליום השנה
סוכות ומצוות לולב וסוכה ,מתי כבר
שהקב"ה נמצא בכל מקום תמיד ,בעשרת
יהיה שמחת תורהøîåù' àø÷ð äæë ùéàå ,
ימי תשובה ביכולתנו גם כן להתחבר לכך,
'øáãä úà øîù åéáàå' ïåùìî ,'äåöî
וכפרת יום הכיפורים ,סוכות המשכת דעת
)בראשית לז ,יא(àåáé éúî äôöîå áùåé øîåìë ,
הקב"ה בתוך העולם על ידי סוכה ולולב,
' ,úåöîä ìù ïîæäשמר מצוה' היינו
'הביאני המלך חדריו' ,שמיני עצרת
שמשתוקק ויש לו בעירה פנימית שכבר
שהאדם ככל בך', ודבוקה 'חבוקה
יבוא היום טובïåôöä áåè úåàøì äöåøä ,
משתוקק למועדים אלו נכנסים גילויי ה'
.øåîàë æà æåðâå
שבהם יותר ויותר בתוכו פנימה.
íéãòåîä úðéçá äîä ,'êéðô úà' åäæå
'ולא יראה פני ריקם' -לא ,àëìî éôðà àø÷ðù íéðîæäå
לבוא בריקניות להתגלות פני 'øäîì ,íàåá úò íãå÷ åìéôà ,'ù÷áà
ה' שבמועדים .íäá äæåðâä êéðô úà úåæçìå
éðá åðúàî àåä êåøá ùåã÷ä ù÷éá äæëå
) 'í÷éø éðô åàøé àìå' ,ìàøùéשמות כג, úå÷÷åúùääהינה תנאי הכרחי לקבלת
טו(éúå÷ìà úåìâúä äàøé àì ,äöøé , הארת ה' שבימים טובים,
,í÷éø äàøé àì ,íéðîæä øãâá ùáåìîäלא אין אפשרות להיות מונחים ביום טוב על
להגיע ריקני ליום טובéðá åðçðà íà éë , ידי "נפילה" אליהם מבלי שום הכנה,
,êøáúé åúãåáòì åáäìúéå åøøåòúé ìàøùé כשמתחילים זמן רב לפני היום טוב ללמוד
.íúðéçá êøòì íéìâøå íéúòä éèøô ìë íò קצת על היום טוב בכל יום ויום ,מתפתח
יט שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | ראש השנה ,לאלול ]ד[
'ìëå' ,'úçà äøé÷ñá íéø÷ñð ïìåëå ,éðú ìëחודש אלול מבקשים אנו 'את פניך ה'
) 'ïåøî éðáë åéðôì íéøáåò íìåò éàáמתני' שם אבקש ,אל תסתר פניך ממני' ,להדבק
טזàáé àìù ìàøùéî ãçà ùéà êì ïéàå ,(. בה' ,כדי להזכיר ולהודיע לעצמנו שהנה
,àøåðäå ìåãâä ïéãä íåéî åáìá êøåîומי ימים באים ובהם אור נפלא של דביקות
שאינו מפחד מראש השנה סימן שהוא בה' ,שלא יעברו המועדים לידנו בלי
איננו איש. שנשים לב לכך .הייתי פעם באיזה בית
כנסת שחזן גדול היה השליח ציבור,
הזוכה לבוא לאור המאיר בבחינת ואנשים לא ידעו שזה אותו חזן נפלא ,אזי
הפנים שם אין דין כל אחד היה עסוק בשלו ,זה בעלונו וזה
òãåéå ,äðéáá íé÷ìà åì ÷ìçù éî íðîà בעיתונו וזה בפטפוטיו ,עבר שם אחד בין
åîöò úà äéáâäìå úåìòäì êéà הקהל והתחיל לומר לכולם שזהו אותו
,íéðîæä úå÷ìçúäî äìòîìמי שכל הזמן חזן פלוני ,פתאום כולם התחילו להקשיב
מתעסק עם עצמו ,עסוק כל הזמן עם ולהתפעל .צריכים לדעת שבאים אלינו
הדין ,מה יהיה לו שנה הבאה ומה לא התגלות אנפי מלכא ,ולהשתוקק לכך.
חלילה ,אבל מי שיודע להרים עצמו
למשמעות המאירים', 'פניך לבחינת
איך ניתן לישב ולצפות ליום הדין
הפנימית של יום טוב ,לחיבור לה'
שהאדם מתיירא ומתפחד ממנו
יכול הוא דמי', 'כבפנים שבבחינת
øîåì øéôù êééù íéãòåîä øàùá äðäå
להתחבר לבחינת ההתרוממות וההעלאה
íãàä ÷÷åúùéå äåàúéù ,äëë
שבמדת הגבורה ,ואזי úîéàî àøééúî åðéà
äáäàä úåúåáòáå ÷ùçá äðàåá úò øäîì
.÷çöé ìù äøåáâäå ïéãä
ì-÷ ãñçî äøéàîä íé÷ìà éðô ,äàøéå
ïåùàøä úåàéöîì øæåçù äúò äáøãàå åùôðù ,úåòåáùá úåøàôúä úåãî ,çñôá
êøáúé åìöàå ,äðåùàø äãå÷ð øîåì êééù ïéàù äî ,íäì äåàúî íãà ìù
íà éë ,úå÷ìçúä úåðéçá íåù êééù åðéà äøåáâ ïéãä íåéì äôöîå áùåé úåéäì ,äëë
,ãçà úåãçàאצל הרבש"ע אין התחלקות ,åðîî ãçôúîå àøééúî íãàäå ,÷çöé ìù
הזמנים אלא הכל למעלה מהזמןãçà , áåè äùòé øùà õøàá ÷éãö ïéà íãà éë
,ãçåéîå ãéçéמבלי התחלקות מקומות ,ïéãä úò øäîì ÷÷åúùé êéàå ,àèçé àìå
זמנים ונפשותåìöà íéøàåúî åðà åðéãöîå , ולדאבוננו ישנם אנשים שמוכנים לשלם
,íéøàåú éåðù ìåëéáëכל בחינת 'אנפי כסף על פתרון "בעיית" ראש השנה ויום
מלכא' זה רק מצדנוãñç íéîòôì , כיפור ,ומעדיפים הם לדלג על ימים
úåìâúä íéìá÷îä êøòì ,äøåáâ íéîòôìå נוראים אלו) àøîâáå ,ראש השנה יח ,א( ,àúéà
ראש השנה ,לאלול ]ד[ | שיעור בספה"ק 'אור המאיר' כ
רגע זה הוא הדין ומשפט האיום והנורא. äëë ,úåãîä úåùáìúä úåòöîàá úå÷ìà
בני ישראל מתייחסים ל'לפי שהוא עתה ,íéùåã÷ä åéøàåúå åéúåîùî úçàá àø÷ð
יום הדין' ' -אנו באין לפני מלך המלכים åéøáéà ç"îø íò åîöò úà òéâî íãàä íàå
הקב"ה'' ,ובכן אבוא אל המלך'. úðéçáá øéàîä øåàì ,äìòîì åéãéâ ä"ñùå
,åùøåùá ÷úîð ïéãä éë ,ïéã ïéà íù ,íéðôä
היא שהרגשה זו גופא של בני úîàäå ,ïî÷ì ä"éà øàáúé øùàëאם אדם מצליח
ישראל ממתיקה להם את כל לבוא למצב של חיבור לרבש"ע זהו
הדינים ,בהיראות השתוקקותם הנפלאה מיתוק הדין הגדול ביותר ששייך.
לראות פני המלך .כי הרי כל מטרת הדין
הוא רק בשביל להרים אותנו מהבלי
שמחת בני ישראל בביאת ה' ביום
העולם ולחבר אותנו לה' .דין הוא אינו רע הדין ממתיקה את כל הדינים
חס ושלום' ,מפי עליון לא תצא הרעות'
ïáåéåעל פי דברי השפת אמת )סוכות תר"ס(,
)איכה ג לח( ,אלא הוא על דרך משל סימנים
"שמחה )משלי כא טו( וז"ל' :כתיב
שישנם בכבישים ובדרכים ,שמטרתם
לצדיק עשות משפט" ,ובני ישראל "עמך
שיידעו היכן ואיך לנסוע ,שיסעו רק
כולם צדיקים" וכו' ,ולכן יש לשמוח במה
במקומות ולא המסומנים במקומות
שנזכרין לפניו במשפט וכו' ,זהו שכתוב
אחרים ,והנוסע במקומות אחרים אכן
)תהלים צו יג( "]אז ירננו כל עצי יער לפני ה'[
מקבל עונש ,אבל לא זהו מטרת הגבלת
כי בא כי בא לשפוט" ,ב' פעמים "כי בא",
הסימונים ,אלא מטרתם להציל חיים .כמו
פירוש-] íéððøîù ,משבחים[ ,'ä àá éë ìò
כן הדינים העליונים נועדו להציל חיי נצח,
íéçîù íå÷î ìëî ,"èåôùì àá éë" íâäå
את החיים שהמלך חפץ בהם .ואשר על
,''ä úàéááע"ש עוד.
כן ,מי שזוכה לרומם את עצמו ולהתחבר
לה' ,לעסוק עם 'וידע כל פעול כי אתה לעצמנו אדם שמצבו הנוכחי øàúð
פעלתו' ,ומתחנן הוא לה' 'מלוך על כל הנפשי והכלכלי מסודר וטוב,
העולם כולו בכבודך' ,וכל כולו עסוק ולפניו שתי אפשרויות ,האחת ,שמצב זה
לדבר עם ה' פנים בפנים ,כמבואר במדרש ימשיך לשנים טובות וארוכות ,והשניה,
תהלים )שוחר טוב קב ג( ,וז"ל' :פנה אל תפלת שבכל שנה יהיה יום הדין על הכל מחדש,
הערער )תהלים קב יח( ,אמר רבי יצחק ,כלפי לטוב ולמוטב חלילה .שהנה באופן טבעי
הדורות אמרו ,שאין להם לא נביא ולא וגשמי מעדיף האדם להמשיך במסלול
כהן מורה צדק ,ולא בית המקדש שיכפר חייו בלי לדון שוב על הכל מחדש ,אבל
עליהם ,אלא תפלה אחת נשתיירה להן בני ישראל אומרים לקב"ה ,שוה לנו רגע
וביום השנה בראש מתפללין שהם העמידה לפניך ,ההתקרבות אליך ,גם אם
כא שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | ראש השנה ,לאלול ]ד[
לצפות האדם יכול החגים שלכל הכפורים ,אל תבזה אותה מהם ,שנאמר
ולהשתוקק לבחינת הגוונים שבהם ,לחסד )שם( 'ולא בזה את תפלתם' ,עכ"ל .וכפי
ולתפארת ,ודייקא ההשתוקקות לראש מלכויות תפלת על צדיקים שאמרו
השנה היא לפני ה' ,לפניך המאירים זכרונות ושופרות שמתראים בהם עם ה',
שלמעלה מהגוונים. קרבה זו ממתיקה את כל הדינים.
àåä êåøá ùåã÷ä éðôì åúçéù êéôùä äæìå
ההשתוקקות נותנת חיבור למצוות
ולמועדים בכל הזמנים
'ïåéë ,øîåìë ,'éðîî êéðô øúñú ìà
úåòöîàá øéàîä øåà âéùäì éðåöø ø÷éòù
ìòåידי השתוקקות זו ,שרוצה האדם את
íéãòåîä úåðéçá äîä ïäù ,íéðååâä
הקב"ה לא רק במעטפת הזמנים,
,'ä õôç äìàá àì íâå ,øàåáîë íéðîæäå
אלא למעלה מכל זה ,מגיע הוא לחיבור
åáåøå åùàø íò òå÷ù íãàä øàùð íà éë
ודביקות פנימית שאינה מוגבלת בזמן.
íéúòä úå÷ìçúä åðééä ,íéðååâä úçú
השפת אמת במעלת ההשתוקקות áúëå äæìå ,äøåáâä úîéàî àøééúî éæà ,íéòâøäå
למצוה )בא תרנ"ט( ,וז"ל' :עיקר ,'éðîî êéðô øúñú ìà' ù÷éáאל תשאיר
תכלית המצוה להיות נשאר ממנה רשימה אותי בחלק החיצוני בלי לבוא לחלק
באדם .כמ"ש במ"א פירוש 'ומצותי תצפון הפנימיúà ,íéðååâá øéàîä øåà ù÷áì àá ,
אתך' )משלי ב א( ,כאשר עושין המצות ברוב ìëåàù äìåòôäå ,'éðîî øúñú ìà' äæ
אהבה ותשוקה נשארת הארת המצוה ïéãä íåé ìù åàåá úò øäîìå ÷÷åúùäì
בנפש האדם .וכמ"ש )זוהר ח"ג טז' (:צדיק :øëæðë ,äðùä ùàø
זכיותיו חקוקין על עצמותיו' וכו' .והענין
äãéãîäאם האדם מצליח באמת להיות
הוא ,כי וודאי עיקר המצוה היא צורך
דבק לה' ,הוא ,אם מצליח
גבוה ,וצריך האדם לעשות המצוה לשם
להשתוקק לראש השנה ,למרות שלוקח
שמים בלבד .אבל הכנת המצוה והתשוקה
בכובד ראש את הדין ,שרק על ידי שדבק
קודם המצוה ולאחריה ,מצד זה נעשה
בה' למעלה מהתחלקות הזמנים ,שמחשיב
מלבוש הנפש ,שהמצוה נותנת ברכה
באמת את רגעי הדביקות בה' יותר מהכל,
לפניה ולאחריה .וכמ"ש במ"א ממה
אזי סימן הוא שדבק הוא באמת לה'.
שאמרו חז"ל )יומא כט' (.הרהורי עבירה קשין
מעבירה' ,כמו כן הרהורי מצוה טובים לחינם מבקשים את פני ה' דייקא àìå
מגוף המצוה .והיינו כי הגם שעיקר פגם לפני ראש השנה ומועדי תשרי ,ולא
העבירה בשורש היא בעשייתה ,אבל בשאר מועדים ,אף שגם בהם מתגלה פני
הקילקול אל נפש האדם מתרבה ביותר ה' ,שכל המועדים הינם אנפי מלכא ,אלא
ראש השנה ,לאלול ]ד[ | שיעור בספה"ק 'אור המאיר' כב
יזכר באמצע השנה ב'הבן יקיר לי אפרים', ע"י הרהור עבירה .וכן הוא במצוה ,אשר
ובשאר רגעי השתוקקות ודביקות לה'. עיקר המצוה צורך גבוה ,אבל רוב
ההרהור והתשוקה אל המצוה ,מתקן נפש
øåæòéה' שנוכל באמת להתכונן לכי בא האדם' ,עכ"ל.
ה' ,ויזכנו ה' שלא יסתיר פניו
המאירים, לפניו נזכה אלא מאתנו, נלמד ,שכשם שהרהורי עבירה åðîîå
ושנקיים את הכתוב 'לא יראו פני ריקם', נופלים לאדם אחר זמן רב ,הוא
אלא אדרבה יהיו ימי המועדים שבהם יושב בבית מדרש ולפתע צץ לו מחשבה
מתראים אנפי מלכא מלאים וגדושים זרה ,מחמת שההרהור רע מלביש את
בקניינים הנפלאים בהתחברות ודביקות הנפש ,כמו כן דייקא הכנת המצוה
בה' ,ושנזכה לקנות בהם כל מה שרוצה חיבור הנותנת הוא אליה והתשוקה
ה' לתת לנו ,אמן ואמן. ושייכות למצוה בכל הזמנים ,שלפתע
כג שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | הכנה לסליחות ,אחרית שנה תשפ"ה
הכנה לסליחות ,אחרית שנה תשפ"ה
מאבנים ומכשולים ,אבל כאשר מתחיל רמז מנהג בני אשכנז לומר
להתקרב לשפת הים ,או אז צריך להתחיל סליחות רק בסוף חודש אלול
להשתמש ב'מורדיא דלברות' אף בים, âäðîבני עדות המזרח לקום באשמורת
הספינה את לדחוף היטב להיזהר לומר סליחות ותחנונים כבר מראש
ולהרחיקה מן האבנים ומן המכשולים, חדש אלול ואילך ,כי מר"ח אלול מאיר
ומומחיות גדולה היא לדעת לעצור את כבר י"ג מדות של רחמים ,אולם מנהג בני
להיתקל מבלי לחוף סמוך הספינה רק סליחות לומר להתחיל אשכנז
באבנים ומכשולים. כשמתקרב ראש השנה.
מה שמתחילים לומר בסוף אלול, åäæå בדרך רמז ,על פי דברי האר"י ì"éå
שאלול הוא בחינת 'הנותן בים הקדוש שהכתוב 'הנותן בים דרך'
דרך' ,וכאשר מתקרבים לקצה ובשפת שייך לחודש אלול .והרבה פירושים
הים ,מתחילים לומר סליחות" ,לדחוף" נאמרו בזה ,וי"ל עוד שכשם שאי אפשר
את האדם ולהרחיקו מן האבנים ומן לעצור באמצע הים ,יכולים ח"ו להיטבע
המכשולים ,שיזכה לבוא לראש השנה בים ,אלא מוכרחים לבוא לשפת הים ,כמו
מבלי שום מכשול .ורמז לדבר ,מורדיא כן אי אפשר לעצור באמצע עבודת חודש
àון åאיש ãרכו øשע 'éעזוב ר"ת אלול אלא להמשיכו עד סופו.
îחשבותיו'.
)פז(. מבואר בגמרא בבא מציעא äðäå
הטעם שבני אשכנז מתחילין לומר
שיש בספינה דבר )טז(: ומגילה
סליחות ד' ימים קודם ראש השנה הנקרא "מורדיא דלברות" ,ופירש רש"י
שלברות היינו שם הנהר ,ומורדיא הוא
הרמ"א )סי' תקפ"א ס"א( 'מנהג בני áúëå 'עץ שרב החובל מנהיג בו הספינה לרחקה
אשכנז וכו' עומדים באשמורות
מן האבנים ומן המכשולים' ,שרב החובל
לומר סליחות ביום א' שלפני ר"ה ,ואם
צריך להשגיח כל הזמן שהספינה תלך
חל ראש השנה ב' או ג' ,אז מתחילין מיום
באמצע הים ולא לצדדי הים ששם ישנם
א' שבוע שלפניו' ,ובטעם הדבר כתב
אבנים ומכשולים.
הלבוש )שם ס"א( 'משום שמנהג רוב העולם
שיתענו עשרה תעניתים עם יום כיפור øùàëåהספינה בים ,כל עוד שהיא בתוך
כנגד עשרת ימי תשובה ,ולעולם יחסרו ד' הים אין צריך רב החובל להשגיח
הכנה לסליחות ,אחרית שנה תשפ"ה | שיעור בספה"ק 'אור המאיר' כד
במדרש בכל הקרבנות נאמר והקרבתם, ימים מראש השנה עד יום כיפור שלא
ובראש השנה נאמר )במדבר כט ,ב( "ועשיתם", יוכלו להתענות בהם ,דהיינו ב' ימים ראש
שיעשה אדם עצמו קרבן בראש השנה, השנה ושבת תשובה וערב יום כיפור,
ולהכי צריך ארבעה ימים לביקור מפני לפיכך כשחל ראש השנה ביום ה' אז
המומין ,ועל ידי התענית יבקר ויפשפש יכולין להתענות ד' ימים קודם ראש השנה
בחטאיו דומיא דקרבן' ,עכ"ל .והריטב"א וה' ימים בין ראש השנה ליום כיפור ויום
כתב )ר"ה טז :ד"ה ואמר ]הא'[( 'אמר הקדוש ברוך כיפור הוא העשירי ,וכל שכן כשחל
הוא שנתרצה לפניו בשופר שנזכה בדין בשבת ,אבל כשחל בב' או בג' שלא יוכלו
כאדם המתרצה בקרבנו ומתכפר לו', להתענות ד' ימים באותו שבוע ,לכך
עכ"ל .ולפי דבריו י"ל שלכן צריך ביקור מתחילין שבוע שלפניה'.
ד' ימים מקודם.
כיום שרוב בני ישראל אין נוהגים íâå
להעיר על דבריהם ,שדין ביקור ד' ùéå לצום י' תעניתים ,ידוע המעשה מר'
ימים מקודם הוא רק בקרבן התמיד
ייב"י ,שבא פעם לאיזו עיר שהיה שם דבר
)פסחים צו ,(.ואם כן מה שייכות יש לזה
חמור ,וציווה לאסוף את כל אנשי העיר
לקרבנות המוספין של ראש השנה ,ועל
לבית הכנסת ולהתענות ,כשבאו כולם
דרך הדרוש צריך לומר שעניינו של ראש
אמר להם ,שכאשר אוספים כסף לצדקה
השנה הוא קבלת עול מלכות שמים ,ואין
לוקחים בעיקר מהעשירים ולא מהעניים,
המלכת שמים של ראש השנה לימי ראש
כמו כן באברי האדם ,המעיים הם עניים,
השנה בלבד ,אלא לכל השנה כולה ,אם כן
כשאין נותנים להם מה שצריכים הם מיד
קרבנות ראש השנה הם בבחינת קרבן
רעבים ,אבל ישנם אברים אחרים שהם
התמיד הטעון ביקור ד' ימים.
עשירים ,העיניים והאוזניים והפה ,והם
צריכים להתענות ,שלא להביט לכל
לימוד הזכות שבקביעת הסליחות הצדדים ,שלא לשמוע הכל ,ולא לדבר
לעולם ביום א' ככל העולה על רוחם .ותענית זו שייכת גם
ìçùëåראש השנה בב' או בג' ,שאין ד' בדורנו אנו ,וצריך להקדים זאת כבר ד'
ימים בשבוע שלפני ראש השנה, ימים שקודם ראש השנה.
מתחילין לומר סליחות שבוע שלפניה.
ובטעם הדבר כתב הלבוש )שם ס"א( 'כדי זקנים )שם סק"א( כתב ,והביאו úøèòáå
שיהיה לעולם יום קבוע שלא יטעו ,קבעו באליה רבה )שם סק"ח( ש'הטעם
להתחיל לעולם ביום א'' ,ומובן לכל שעומדים על כל פנים בכל פעם ארבעה
שטעם זה צ"ב ,הרי כל אלו הבאים לבית ימים לפני ראש השנה ,משום דאיתא
כה שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | הכנה לסליחות ,אחרית שנה תשפ"ה
ואני מוחל להם' .ה' ה'' ,אני הוא קודם הכנסת יידעו שמתחילים לומר סליחות,
שיחטא האדם ,ואני הוא לאחר שיחטא ורוב ככל בני ישראל יידעו מתי מתחילים
האדם ויעשה תשובה' .ק-ל רחום וחנון', לומר סליחות גם אם לא יתחילו במוצאי
אמר רב יהודה ברית כרותה לשלש עשרה שבת .ונראה שקבעו את התחלת אמירת
מדות שאינן חוזרות ריקם ,שנאמר )שם פסוק הסליחות במוצאי שבת כדי שלא יטעו,
י( 'הנה אנכי כורת ברית''. כחלק מלימוד הזכות על בני ישראל,
שבזה אנו "אומרים" לרבש"ע 'ראה
לכך שנתעטף הקב"ה כשליח ]æîøå עמידתנו' ,גם כאשר אנו כבר באים לומר
ציבור ,יש להביא מהכתוב )שמות לג
סליחות ומתעוררים להתקרב לפניך ,גם
יט( בענין י"ג מדות של רחמיםè' ,ובי òל כאשר רוצים להתקרב לה' ד' ימים
ôניך åקראתי áשם ''éר"ת בעיטוף[. מקודם ,גם אז יש חשש שמא נטעה
ונתבלבל ,קל וחומר שבשעת החטא היה
íòèáåשלא אמר לו ה' רק את סדר י"ג
זה מחמת שטעינו והתבלבלנו ,ועצם
מדות ,אלא נתעטף כשליח צבור
קביעת הסליחות כדי שלא יטעו מלמד
והראה לו למשה סדר תפלה ,כתב
ומעורר זכות עלינו.
המהר"ל בקוצר אמרים ,וז"ל :ש'מאחר
שבקש מרע"ה הראיה ,לא היה אפשר לו
רק במעשה ,שהיה מראה לו כאשר עושין
כסדר הזה יפתחו להם מדת טובו ,וממילא
מאחר שהראה לו סדר תפילה איך יתפלל, ביאור ענין שנתעטף הקב"ה
אם כן בודאי לגמרי הראה לו האיך יתעטף כשליח ציבור והראה למשה רבינו
ש"צ ,דהא הראה לו אם יעשה כסדר הזה סדר אמירת י"ג מדות
וסדר הזה בכללו הכל ,ופי' זה עיקר כי
ïéàמקור מפורש בש"ס לאמירת סליחות,
משה רבינו עליו השלום היה חפץ לדעת
מקורות כבר יש הגאונים מזמן
לראות איך מדת טובו נוהג בעולם ודי
מפורשים לכך ,אבל עיקר הסליחות היא
מזה ,ולפיכך הראה לו על ידי ראיה',
אמירת י"ג מדות של רחמים ,ומבואר
עכ"ל.
בש"ס )ר"ה יז'' (:ויעבור ה' על פניו ויקרא'
ììëáåצ"ב ,מה שייכות אמירת י"ג מדות )שמות לד ו( ,אמר רבי יוחנן ,אלמלא מקרא
לבקשת סליחה. כתוב אי אפשר לאומרו ,מלמד שנתעטף
הקדוש ברוך הוא כשליח צבור ,והראה לו
שלפעמים בעצם צורת בקשת ,ì"éå למשה סדר תפלה .אמר לו ,כל זמן
המליחה נגרם בזיון גדול למי שישראל חוטאין ,יעשו לפני כסדר הזה,
הכנה לסליחות ,אחרית שנה תשפ"ה | שיעור בספה"ק 'אור המאיר' כו
לפני כסדר הזה ,ואני מוחל להם' ,כלומר, שמבקשים ממנו המחילה ,דוגמא לדבר,
אתם כלל לא מבינים מה החטא גורם ,אזי אדם שזרק אבן על בן המלך ופגע בראשו
לכל הפחות תגידו את התיבה "סליחה", ומוטל בין חיים למוות ,אילו יבוא לבקש
תגידו את תיבות י"ג מדות של רחמים ,זהו מחילה מהמלך על שניקב את כובעו של
מה שביכולתכם להבין .וזהו סוד מה הנסיך ,על בקשה זו לבדה חייב "פעמיים"
שהראה הקב"ה למשה סדר תפלה ,ואמר מיתה .וגם אנו ,הרי אין לנו שמץ של
שיעשו לפני כסדר הזה ,כי אין לנו בכלל השגה מה החטא פוגם ,וכל מה שאנו
יכולת לבקש סליחה ומחילה באמת ,אלא יודעים לבקש מחילה ,הוא רק מה שאנו
רק לעשות מעין ודוגמא לבקשת סליחה מרגישים שהתנהגנו שלא כראוי וצריכים
ומחילה ,אנו יכולים רק לעשות "כסדר גופא בזה ]ואף טוב, יותר להיות
הזה" ותו לא' .ואני מוחל להם' היינו באמתחתנו תירוצים ואמתלאות רבות[,
מחילה עוד הרבה לפני עשיית סדר זה, אילו היינו יודעים מה נפעל על ידי החטא
וכל מה ש'יעשו לפני כסדר הזה' הוא רק היינו מבינים שכל גישתנו לסליחות הוא
בעבורנו .ולכן נתעטף הקב"ה כשליח ממש כאדם הנ"ל המבקש סליחה על
ציבור והראה לו למשה סדר תפלה' ,כי הכובע בלבד.
הסדר האמתי של סליחה ומחילה ,של
אמירת י"ג מדות ,עושה הקב"ה לבדו. äîåשאנו מעיזים פנינו בכל זאת לבקש
סליחה מה' ,יובן על דרך משל לבן
ïàëîåחיזוק גדול לאמירת סליחות ,יש
שפגע באביו או באמו ,ואביו מחנכו
ימים שאדם נעמד לומר סליחות,
שיבקש סליחה ,והכל לפי מה שהוא ,אם
ואין לו מוחין גדולים ומחשבות עמוקות
הוא ילד קטן דורש ממנו שרק יאמר תיבת
וכוחות עצומים ,צריך הוא לדעת שכל מה
סליחה ,ואם הוא בוגר יותר מבקש ממנו
שנתבע ממנו הוא סך הכל 'תעוש לפני
שיעשה זה בסבר פנים יפות ,וכו' .האב
כסדר הזה' ,והיום שאין לו מוחין נתבע
והאם מוחלים מיד בשעת מעשה לבנם
ממנו פחות.
אהובם על מה שפגע בהם ,וכל מה
שדורשים ממנו שיבקש סליחה ומחילה,
טעם פנימי במנהג שליח הציבור הוא רק בשביל לחנכו ,שיידע איך
להתעטף בסליחות בטלית שאולה להתנהג.
כתב שמחמת )סי' תקפ"א ס"א( ùåáìá
שנוהגין לעמוד לומר סליחות עומק מה 'שנתעטף הקב"ה כשליח åäæ
באשמורת קודם עלות השחר ,לכן הש"ץ צבור והראה לו למשה סדר תפלה,
שמתפלל סליחות מתעטף בטלית ואינו אמר לו ,כל זמן שישראל חוטאין ,יעשו
כז שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | הכנה לסליחות ,אחרית שנה תשפ"ה
בשל הקדוש ברוך הוא ,וכמו ששנינו מברך ,משום דהוא כסות לילה וספק
בפ"ג מאבות )מ"ז( 'תן לו משלו שאתה חולק )שם סק"ב( ברכות להקל ,והט"ז
ושלך שלו' ,באופן שאין לשום אדם עליו ,ד'למה יכניס עצמו תחלה לזה
שום חוב אצל הקדוש ברוך הוא עבור שילבש דבר שיש בו ספק ברכה ולא
מעשיו הטובים ,כי כבר הקדים לו יברך וכו' ,אלא יקח טלית חבירו ,ובזה
הקדוש ברוך הוא ,אך הקדוש ברוך הוא לא יעבור כלום כי כבר הוכחנו בהל'
ברוב חסדו משלם שכר להאדם כאילו ציצית דאין לברך על טלית שאולה',
האדם עשה משלו. עכ"ל .וכך המנהג.
ביראת שמים ,זה מסר הקדוש íðîàå דבר הוא ,שדייקא באמירת י"ג àìäå
ברוך הוא ביד האדם ולא הקדים מדות של רחמים שמתעטפים
לו הקדוש ברוך הוא שום דבר לזה, בטלית מחמת שנתעטף הקדוש ברוך הוא
האדם, ביד חפשית לגמרי והברירה בטלית ,לובשים טלית שאולה.
]ולכן[ אם האדם מקיים מצות יראת
שמים כראוי הקדוש ברוך הוא כביכול )ברכות לג(: בהקדים דברי הגמרא ì"éå
חייב לשלם לו שכרו ,ובזה האדם הקדים 'אמר רבי חנינא ,הכל בידי שמים
כביכול להלוות להשם יתברך .וזהו שרמז )דברים י יב( חוץ מיראת שמים ,שנאמר
הכתוב 'מה ה' אלקיך "שואל" מעמך', 'ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך
תהיה ואתה השואל יהיה שהקב"ה )ברכות כי אם ליראה'' ,וכתב שם הצל"ח
המשאיל ,זה אינו בשום מצוה' ,כי אם לג ,(:וז"ל' :אפשר ליתן בזה טעם על
ליראה' ,בזה שפיר הקדוש ברוך הוא לשון הכתוב דנקט לשון ,ìàåùוהיה
השואל מעמך ואתה המשאיל. יכול לכתוב מבקש מעמך ,דכבר ארז"ל
)ויק"ר כז ב( בפסוק )איוב מא ג( 'מי הקדימני
ó éñåîåעוד' ,ואמנם אמרו לשון שאלה ואשלם' ,שאין שום אדם עושה דבר
ולא לשון הלואה ,כי שאלה הוא שיקדים הוא טובה להקב"ה ,אבל נהפוך
דבר החוזר בעין כמות שהוא והלואה הוא הוא שהקב"ה הקדים לו הטוב ,כי כלום
הניתן להוצאה ומשלם תמורתו ,כמו 'אם אדם מקיים מצות מילה אם לא נתן לו
כסף תלוה' )שמות כב ,כד( שלהוצאה ניתנו הקדוש ברוך הוא בן ,כלום עושה ציצית
ופורע מעות אחרים .ובאמת שכר מצוה אם לא נתן לו הקדוש ברוך הוא בגד,
היא המצוה בעצמה כמות שקיימה ,כי וכן צדקות ומעשרות ורוב המצות בכולם
העולם הבא אין בו אכילה ושתיה רק הקדים הקדוש ברוך הוא טובה להאדם,
ליהנות מזיו השכינה ולזכות להשיג השגה ואין האדם עושה דבר טוב בשלו כי אם
הכנה לסליחות ,אחרית שנה תשפ"ה | שיעור בספה"ק 'אור המאיר' כח
פעמים אנו מזכירין י"ג מדות ואינם נפלאה ,וזהו עצמו קיום המצות בעולם
נענים .אלא אומרים הגאונים ,כי כוונת הזה בכל מצוה מתדבק בשכינה ,אלא
'יעשו לפני כסדר הזה' אין הכוונה לבד שבעולם הזה עיני בשר לנו ואין אנו
על עטיפת טלית ,אלא שיעשו סדר יכולים להשיג הדביקות הזה ,ולעתיד
המדות שלמד הקדוש ברוך הוא למשה, הדביקות למפרע לחזות נזכה לבוא
שהוא 'ק-ל רחום וחנון' ,דהיינו מהו שעשינו בעת קיום המצוה ,וזהו כוונת
רחום אף אתה תהיה רחום וכו' וכן לכל רז"ל )אבות פ"ד מ"ב( 'ששכר מצוה מצוה'.
י"ג מדות' ,עכ"ל. נמצא שייך בזה לשון שאלה שהוא חוזר
בעין' ,עכ"ל.
השל"ה )עשרה מאמרות מאמר ז( הביא íìåà
דבריו ,וכתב 'ביאור הענין ,פשט
בטלית הוא בחינת יראת שמים óåèéòå
)ע' רש"י שבת י .ד"ה ואימת שכינה
הגאונים אמת' ,כל זמן שבני עושין כסדר
דיינין( ,לכן כאשר עומדין לומר סליחות
הזה' -שילכו ויעשו מעשה י"ג מדות.
מתעטף השליח ציבור בטלית שאולה
מכל מקום גם זה אמת ,שהזכרת המדות
דייקא ,לעורר נקודה הנ"ל ,שגם הקב"ה
הוא טוב ,כפי משמעות הפשוטו 'מלמד
מתעטף כביכול בטלית שאולה ,ששואל
שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור'
מאתנו את היראת שמים שלנו ,ועל ידי זה
כו' ,שזה קאי על הזכרת המדות' ,עכ"ל.
'שאלה הדרא בעינא' ומביא לנו ה'
íéðôáåיפות )שמות לד ו ד"ה עוד אמרו שם( הביא סליחה ומחילה ,ומקרבנו ומרומם אותנו
יש בשם הגאונים שיטת אליו יתברך.
מפרשים' ,שיעשו ממש כסדר הזה וכענין
שאחז"ל )ספרי דברים יא ,כב( 'ללכת בכל דרכיו' מחלוקת הקדמונים אם י"ג
הוא רחום ואתה תהא רחום' ,וכתב ,וז"ל: מדות אינן חוזרות ריקם באמירה
ושמעתי לפרש מה שיסדו לומר 'ק-ל או במעשה
הורית לנו לומר שלש עשרה' ,מפני רב יהודה ברית כרותה לשלש 'øîà
שאפילו לדעת החושבים שלש עשרה עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם'
מדות מן 'ק-ל רחום וחנון' נסתר ]פירוש )ר"ה יז ,(:ועל דרך זה מבואר בדברי רבי
הנ"ל[ ,מפני זה שאי אפשר לאדם לעשות יוחנן דלעיל שאמר הקב"ה למשה רבינו
מדות א-ל ,וז"ש 'ק-ל הורית לנו øîåì 'כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני
שלש עשרה' ,שמדת ק-ל מורה לנו דמה הזה ,ואני מוחל להם' ,כתב כסדר
שאמר הש"י 'אם יעשו בני כסדר הזה' פ"א( ,וז"ל: )שער הענוה בראשית חכמה
היינו äøéîàáלבד ולא בעשיה' ,עכ"ל. 'והדבר קשה ,שהרי אנו רואים שכמה
כט שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | הכנה לסליחות ,אחרית שנה תשפ"ה
ממוצעת בזה כתב האלשיך )ישעיה סג äòãå שכתב 'שאפילו לדעת החושבים äîå
יז( ועוד ,שלכל הפחות בעת הזכרת שלש עשרה מדות מן קל רחום
י"ג המדות נעשה סדר הזה ,וז"ל' :כדברי וחנון נסתר ,כוונתו שלדעת רבינו תם
בעל לבנת הספיר ,שלא נאמר "אמרו" שמחשיבים אף את שמות הוי"ה חלק
לפני כסדר הזה אלא "עשו" לפני ,שהוא מי"ג מדות )ר"ה שם תוד"ה שלש עשרה( ,וודאי שאי
שנעשה המדות ההם גם אנו ,ואז בהזכירנו אפשר לאדם לעשות שם הוי"ה ,אלא
אותם יועילונו' ,עכ"ל. אפילו לסוברים שי"ג מדות תחילתם בשם
'קל' )שיטת האר"י ,הובא בקרבן נתנאל על הרא"ש ,ר"ה פ"א
סי' ה' סק"ג( ,מכל מקום גם מדה זו אין יכול
האדם לעשות.
חשיבות הפסוקים שאומרים בפנים יפות ,וז"ל' :אך י"ל, êéùîîå
בתחילת הסליחות ,וטעם אמירת להתקדש לאדם דאפשר
קדיש תתקבל אחר הסליחות להקרא ק-ל ,כמו שמצינו גבי יעקב ,כמו
'מנין שהקב"ה )מגילה יח(. שאמרו חז"ל
הוא הסליחות עיקר שאצל íðùé
מנוחה 'במוצאי הפיוטים, קרא ליעקב ק-ל שנאמר 'ויקרא לו ק-ל
בכיות קול 'שומע תחלה', קדמנוך אלקי קל, קראו מי ישראל', אלקי
שתשים דמעותנו בנאדך להיות' ,אבל ישראל' ,עכ"ל.
האמת שעיקר הסליחות הוא י"ג מדות
ùéåשפירשו בזה דברי הפיוט 'בטוח אני
של רחמים ,וכל הפיוטים הוא נועדו
באלה ובזכות שלשת אבות' ,שאם
לפתיחת הלב ,שכבר יהיה פתוח באמירת
אין די באמירת י"ג מדות של רחמים ,כי
י"ג המדות.
ניתן לבוא למדת קל ,כשם שקראו
חסידים )סי' רנו( ,כתב עוד יותר øôñáå הקב"ה ליעקב קל ,אזי בטוח אני באלה
מכך ,וז"ל' :שמע החכם שהיו מחמת זכות שלשת אבות ,שבזכות יעקב
סביביו אומרים הקרובץ במשך ] -את אבינו שבא למדה זו נזכה גם אנו לזכות
באריכות[, אומרים היו הפיוטים של י"ג מדות.
והפסוקים היו ממהרים ] -את הפסוקים
שלפני סליחות היו אומרים במהירות[, íìåàלפי דעת רבינו תם המובאת לעיל,
אמר להם הפסוקים הם יסוד הקרובץ, שאף שם הוי"ה חלק מי"ג מדות,
שמהם נתייסדו ,כשם שאתם מנגנים את אזי וודאי די באמירה בעלמא ,ששם
הקרובץ במשך כך תעשו להפסוקים ,שלא הוי"ה נאמר רק על הקב"ה לבדו.
הכנה לסליחות ,אחרית שנה תשפ"ה | שיעור בספה"ק 'אור המאיר' ל
שכתב מבעל שערי אורה( ,ואם כן בפסוקים אלו יהיו הפיוטים עיקר ואשר ברוח הקודש
שקודם הסליחות גם כן כורתים ומזמרים טפל' ,עכ"ל.
את כל הקליפות ,שהוא עיקר גדול
בבקשת הסליחות. חשיבות הפסוקים שאומרים øåàéáå
קודם הסליחות ,י"ל ,על פי מה
ïúåðáåטעם להביא את מה שכתב האור שכתב הלבוש )סי' תקפ"א ס"א( דבר נפלא,
המאיר )לראש השנה( ,וז"ל' :חז"ל בטעם אמירת קדיש שלם עם תתקבל אחר
אמרו למה נקרא 'פסוקי דזמרה' על שם הסליחות ,וז"ל' :אף על גב שבכל ימות
שמזמרים הקליפות ,ולכאורה מי האיש השנה אין אומרים תתקבל אלא אחר
שראה אפילו פעם אחת קליפות מוטלים תפלת שמונה עשרה ,שכן הוא משמעות
לארץ בבית המדרש .אמנם הכונה שמזמר לשון צלותהון שפירושו תפלה ,וסתם
הקליפיות מקרב לבו ועצמותו .על דרך תפלה רצה לומר תפלת שמונה עשרה,
משל ,באומרו 'גדול ה' ומהולל מאוד', שאני סדר הסליחות שנתקנו כולם על סדר
מתחיל לשוב אליו יתברך ,ונותן אל לבו התפלה של כל היום ,כי הפסוקים שקודם
האמנתי כי אדבר גדול ה' ומלא כל הארץ דזמרה, פסוקי כנגד הם הסליחות
כבודו ,אם כן למה עשיתי ככה ,כזאת והסליחות עם הי"ג מדות שאומרין בין כל
וכזאת עשיתי ,כי ידע איניש בנפשיה אחת ואחת הם במקום תפלת י"ח ,שעיקר
הפרטים ומחשבותיו ערכו גריעות התפלה הוא י"ג מדות -] ,והוא בחינת
מתחיל ואזי תמיד, בהם שמושקע תפלת שמונה בקול ,ולא בלחש[ ,ואחר כך
להתחרט ולתהות על הראשונות וכו', נופלין על פניהם כמו אחר כל התפילות
את בקרבו מזמר מהזמירות וכמוהו ומסיימין ואנחנו לא נדע ,לכך אומרים
שמרגיש המגונות ממדות הקליפיות אחריהם קדיש שלם עם תתקבל כמו אחר
בעצמו' ,עכ"ל .ואכן גם בפסוקים שקודם גמר כל תפלות השנה' ,עכ"ל.
הסליחות אומרים כמה וכמה פסוקים
המדברים מגדלות ה'. øàåáîåבדבריו חידוש גדול ,ש'הפסוקים
שקודם הסליחות הם כנגד פסוקי
לומר ביאור נוסף במה שאומרים ùéå דזמרה' ,ובזה נבין היטב את חשיבות
אחר תתקבל עם שלם קדים אמירת פסוקים אלו ,שהרי כתבו בספרי
הסליחות ,אף על פי שכל השנה אומרים קודש שפסוקי דזמרה נקראים בשם זה
זאת רק אחר שמונה עשרה ,על דרך מלשון זימר עריצים ,שבהם מזמרים את
החסידות ,על פי דברי הזוהר הקדוש )תיקו"ז הקוצים והקליפות) ,וע' לבוש או"ח סי' א ס"ט מה
לא שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | הכנה לסליחות ,אחרית שנה תשפ"ה
הזמן לבקש 'תתקבל צלותהון ובעותהון תיקון י כה (:דאורייתא בלא דחילו ורחימו לא
דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא'. פרחת לעילא ,והבעל שם טוב נכנס פעם
לבית מדרש ואמר שהוא מלא בתורה
ימי הרחמים הסליחות והרצון, íéàá ותפלה ,מחמת שלמדו בלא דחילו ורחימו
יעזור ה' שנוכל באמת להתעורר ולא עלתה תורתם השמימה ,ומבואר
לרחמים לרצון ולסליחה כראוי ,שנזכה מבעל התניא ועוד צדיקים זי"ע ,שבתפלה
לעורר את הי"ג מדות הרחמים ,שלא יהיו אחת בכוונה ,בדחילו ורחימו ,מעלים את
חוזרות ריקם ,אלא להיפך ,שיחזרו עלינו כל התפלות שהיו בלא דחילו ורחימו ,אם
לטובה כל הקרבה לה' וכל הדברים כן בעת אמירת הסליחות שכל אחד
הטובים הנפעלים על ידם ,כטלית שאולה מתעורר באהבת ה' ויראת שמים ומתקרב
החוזרת לאדם בעין )וכנ"ל( ,ושנכתב ונחתם לה' ,זהו העת שעולים ומתקבלים כל
לחיים טובים ארוכים ולשלום. התפלות של כל השנה ,אזי באמת הוא
ניתן להשיג
הפצה בא"י: הפצה בארה"ב ובאירופה: בארה"ק:
מכון תורת א"ם ברשת חנויות יפה נוף,
tam522511@gmail.com ובחנויות הספרים המובחרות בי-ם,
ובביהמ"ד פני מנחם רח' יוסף זיו 3י-ם.
