gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור המאיר · Ohr Hameir — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: אור המאיר · Ohr Hameir

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

אור המאיר · Ohr Hameir — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון מוגדל‬ ‫‪-‬הכנה לסליחות‪-‬‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫שיעור בספה"ק‬ ‫אור המאיר‬ ‫מפי הגה"ח‬ ‫רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א‬ ‫• פר' כי תבוא •‬ ‫וחודש אלול [ח"ד]‬ ‫כי תבוא ‪'-‬יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך'‬ ‫על ידי בניית קומת האדם הרוחנית ושמירת צלם פניו נופלים ונגפים הקליפות‬ ‫אלול ‪' -‬לפני ה' כי בא לשפוט את הארץ' ‪ -‬העצה להשתוקק ולצפות לבוא ראש השנה‬ ‫הכנה לסליחות‪ ,‬אחרית שנה תשפ"ה‬ ‫אֹותם לְ ַר ֵח ָמה‬ ‫וְ ַא ָּתה ַּת ְׁשּגִ ַיח ָ‬ ‫זכות הפצת תורה ויראה‬ ‫בהדפסת גליון הכנה לקראת יומי דצלותא‬ ‫תעמוד לנדיב הלב שיחי' להיפקד בפקודת ישועה ורחמים הוא וכל ב"ב‬ ‫לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה שירגיש מתיקותה‬ ‫שיעורים אלו בספה"ק 'אור המאיר' על פרשת השבוע נמסרים מידי מוצש"ק‬ ‫בישיבה גדולה פני מנחם י‪-‬ם עיה"ק‪ ,‬ונערכים מיד ע"מ להוציאם לאור עולם לקראת ש"ק‬ ‫[בשל המהירות הנדרשת ייתכנו שגיאות כתיב ו‪/‬או בהשגת הכוונה אל נכון‪,‬‬ ‫ואיתנו תלון משוגותינו ואי"ה חזון למועד ייערכו הדברים כדת וכדין]‬ ‫חכם לב ייקח מצוות‬ ‫לקבלת האיימיל השבועי בדוא''ל‬ ‫בקריאה של חיבה נקרא לנהנים עצה‬ ‫עם כלל השיעורים שנמסרים מדי שבוע‪:‬‬ ‫ותושיה‪ ,‬ליתן יד ושותפות בהוצאות‬ ‫שיחות לפרשת שבוע | סדרות השיעורים‬ ‫מלאכת העריכה הכתיבה וההפצה‬ ‫| שיעורי הכנה לקראת מועדים | גליונות‬ ‫של שיעורים נכבדים אלו למען תרבה‬ ‫השבוע בספה"ק ‪ :‬תורת המגיד‪ ,‬פרי הארץ‪,‬‬ ‫אור המאיר‬ ‫הדעת עדי יקויים אימתי קאתי מר‬ ‫לכשיפוצו מעיינותיך חוצה‬ ‫ולכל שאלה ‪ /‬הערה על השיעורים ולענייני‬ ‫הפצה‬ ‫לפרטים ולהקדשה בגליון השבועי‬ ‫ו‪/‬או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח רא''מ‬ ‫ניתן לפנות למייל המערכת‬ ‫אלתר שליט"א בחסידות ודרכי העבודה‪,‬‬ ‫‪moc.liamg@115225mat‬‬ ‫ניתן לשלוח לכתובת המערכת‬ ‫או בפקס ‪8851813-770 -‬‬ ‫מכון 'תורת א"ם'‬ ‫עימוד ועיצוב‪" :‬ואנוהו" ‪05331.05646‬‬ ‫או להשאיר הודעה בקו דברי אמת‬ ‫‪moc.liamg@115225mat‬‬ ‫ואמונה בשלוחה ‪01‬‬ ‫או בפקס ‪8851813-770 -‬‬ ‫וכן ניתן להשיג את הספרים‪:‬‬ ‫שיעורים בספה"ק פרי הארץ | אמצא מקום לה' ‪ -‬שערים לפנימיות התפילה |‬ ‫מלכות הוי"ה | ושאר ספרים אצל המכון בפרטים הנ"ל‬ ‫ניתן לשמוע את השיעורים השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה בשלוחה ‪3‬‬ ‫ארץ ישראל ‪( *5625 -‬או ‪)0341105-20‬‬ ‫ארה"ב ‪6819-923-815‬‬ ‫אירופה ‪48-4009-3033-44‬‬ ‫בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר שיעורי הרב שליט"א בספרי‪:‬‬ ‫תורת המגיד | פרי הארץ | תומר דבורה | תניא ‪ -‬שער היחוד והאמונה | דעת תבונות |‬ ‫שפת אמת | דרך ה'‪,‬‬ ‫ושיעורים נוספים למועדים‪ ,‬ובמגוון נושאים וענייני השעה‬ ‫א‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | תוכן הענינים‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫'יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך' ‪ -‬על ידי בניית קומת האדם הרוחנית‬ ‫ושמירת צלם פניו נופלים ונגפים הקליפות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫עבודת 'תכלה שנה וקללותיה' שבכל שנה ושנה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫היצר הרע הוא השונא האמתי של האדם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫הנכשל בעבירה ירבה בתפלה ותחנונים שיעביר ה' מלאך המשחית שנברא על ידי‬ ‫החטא ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫סוד עיבור הריון ולידה בכל דבר שבבריאה‪ ,‬בסטרא דקדושה‪ ,‬ובקליפיות ‪ . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫בדור הזה שנתמעטו הלבבות אין אתנו יודע לעקור ולשרש העבירות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫מחויב האדם לשמור שלא יאבד חותמו החתום בפניו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫'אויביך הקמים עליך' ‪ -‬דבבא דבר נש לעילא ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫'יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך' ‪ -‬בתיקון צלם פני האדם נגף סטרא‬ ‫דמסאבא ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫'בתחלה אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך' ‪ -‬שגם עבירה גדולה נחשבת‬ ‫לקטנה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫לימוד חשבונו של עולם מכיבוש עיר סיחון ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫מלחמת סיחון עשו באלול ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫'בשבעה דרכים ינוסו לפניך' ‪ -‬ע"י בניית ז' מדות הקדושים נהרס בנין הסטרא‬ ‫אחרא ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫'לפני ה' כי בא לשפוט את הארץ' ‪ -‬העצה להשתוקק ולצפות לבוא ראש השנה ‪ . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫'מאן אינון אנפי מלכא אינון זמנייא וחגייא' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫ענין עולם שנה נפש ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫אדם הראשון היה אמור לגלות אלוקות‪ ,‬ונתקן על ידי האבות שהן הן המרכבה ‪ . . . .‬יג‬ ‫בני ישראל נקראים עדת יעקב בהיותם מטיבים לכת בדרכי האבות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫מובחר השנה שבת או יום כיפור ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫בדרך כלל התראות אלקותו באמצעות המועדים שוה ממש להתראותו על‬ ‫האבות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫המובחר שבעולם נקודת ציון ובית המקדש ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טז‬ ‫תוכן הענינים | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫ב‬ ‫'אוהב ימים לראות טוב' ‪ -‬ההשתוקקות לימים טובים הוא להתגלות אלוקות‬ ‫שבהם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טז‬ ‫במועדים מתגלים פני ה' שהם מדותיו יתברך ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יז‬ ‫'הוא אינון ואינון הוא' ‪ -‬התגלות ה' רק על ידי מדותיו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יז‬ ‫'את פניך ה' אבקש' ‪ -‬את לרבות אור המאיר בתוך הגוונים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יז‬ ‫'שומר מצוה לא ידע דבר רע' ‪ -‬המשתוקק ומתאווה "למהר" עת המצוות הלויים‬ ‫בזמנים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יז‬ ‫'ולא יראה פני ריקם' ‪ -‬לא לבוא בריקניות להתגלות פני ה' שבמועדים ‪ . . . . . . . . . . . . . .‬יח‬ ‫איך ניתן לישב ולצפות ליום הדין שהאדם מתיירא ומתפחד ממנו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יט‬ ‫הזוכה לבוא לאור המאיר בבחינת הפנים שם אין דין ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יט‬ ‫שמחת בני ישראל בביאת ה' ביום הדין ממתיקה את כל הדינים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כ‬ ‫ההשתוקקות נותנת חיבור למצוות ולמועדים בכל הזמנים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כא‬ ‫הכנה לסליחות‪ ,‬אחרית שנה תשפ"ה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כג‬ ‫רמז מנהג בני אשכנז לומר סליחות רק בסוף חודש אלול ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כג‬ ‫הטעם שבני אשכנז מתחילין לומר סליחות ד' ימים קודם ראש השנה ‪ . . . . . . . . . . . . . . .‬כג‬ ‫לימוד הזכות שבקביעת הסליחות לעולם ביום א' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כד‬ ‫ביאור ענין שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה למשה רבינו סדר אמירת י"ג‬ ‫מדות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כה‬ ‫טעם פנימי במנהג שליח הציבור להתעטף בסליחות בטלית שאולה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כו‬ ‫מחלוקת הקדמונים אם י"ג מדות אינן חוזרות ריקם באמירה או במעשה ‪ . . . . . . . . . . .‬כח‬ ‫חשיבות הפסוקים שאומרים בתחילת הסליחות‪ ,‬וטעם אמירת קדיש תתקבל אחר‬ ‫הסליחות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כט‬ ‫ג‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת כי תבוא‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫'יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך'‬ ‫על ידי בניית קומת האדם הרוחנית‬ ‫ושמירת צלם פניו נופלים ונגפים הקליפות‬ ‫שנה וקללותיה'‪ ,‬הוא‪ ,‬שהקללות והפסולת‬ ‫עבודת 'תכלה שנה וקללותיה'‬ ‫של שנה זו כבר יסתיים‪ ,‬ויתחיל בחינת‬ ‫שבכל שנה ושנה‬ ‫שרמת‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫בדקות‬ ‫ופסולת‬ ‫קללות‬ ‫תיקן להן לישראל שיהו קורין‬ ‫'‪àøæò‬‬ ‫הקללות ישתנה‪ .‬וכגון‪ ,‬אדם מגושם‬ ‫קללות שבתורת כהנים קודם‬ ‫הקללות אצלו הוא מה שלא מרוויח‬ ‫עצרת‪ ,‬ושבמשנה תורה קודם ראש השנה‪,‬‬ ‫מספיק ממון כפי דמיונותיו ושלא צלח‬ ‫מאי טעמא‪ ,‬אמר אביי ואיתימא ריש לקיש‬ ‫תאוותיו כפי מבוקשו‪ ,‬וכדומה‪ .‬ועל כך‬ ‫כדי שתכלה השנה וקללותיה' )מגילה לא‪.(:‬‬ ‫מבקשים שקללות אלו יכלו ויתמו‪ ,‬ומעתה‬ ‫ואין זו סגולה בעלמא אלא עבודת האדם‬ ‫הקללות יהיו נעלים יותר‪ ,‬שלא יפריעו לו‬ ‫לקונו‪ ,‬כדלהלן‪.‬‬ ‫בתפלתו‪ ,‬וכדומה‪ .‬ובזה ישנם מדרגות על‬ ‫‪ ,íéã÷äáå‬שלכאורה אינו מובן מה שכל‬ ‫גבי מדרגות‪ ,‬ומבקשים בכל סיום שנה‬ ‫שנה שוב צריך 'שתכלה שנה‬ ‫שהקללות של האי שתא יכלו‪ ,‬וכבר‬ ‫וקללותיה'‪ ,‬ואיך כבר עתה יודעים אנו‬ ‫נתרומם למקומות עליונים יותר‪.‬‬ ‫שבסוף שנת תשפ"ו נקרא כי תבוא כי‬ ‫היצר הרע הוא השונא האמתי‬ ‫תכלה שנה וקללותיה של השנה הבאה‪,‬‬ ‫של האדם‬ ‫וכי מאן יימר שיהיה קללות שנה הבאה‪,‬‬ ‫הלוואי שיהיה רק שנה וברכותיה בלבד‪.‬‬ ‫'‪íéôâð êéìò íéî÷ä êéáéåà úà 'ä ïúé‬‬ ‫‪êéìà åàöé ãçà êøãá ,êéðôì‬‬ ‫‪ àìà‬שעד שיבולע המות וכל כוחות הרע‬ ‫‪) 'êéðôì åñåðé íéëøã äòáùáå‬דברים כח‪ ,‬ז(‪.‬‬ ‫לנצח‪ ,‬יש תמיד פסולת הנצרך לברר‬ ‫‪åñåðé íà äðéî à÷ôð éàî ,ïéáäì êéøö‬‬ ‫לחוץ‪ ,‬שהוא בחינת קללה‪ ,‬ועבודת 'תכלה‬ ‫פרשת כי תבוא | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫ד‬ ‫לאכול ולהזיק את האדם שממנו יניקתו‪,‬‬ ‫‪êéà äéäé ,íéëøã äòáùá åà ãçà êøãá‬‬ ‫ומבאר הרמ"ק בתומר דבורה )פ"א‪ ,‬מדה הב'‬ ‫‪éë ,íéðô àìå óøåò åðôéù ãáìáå ,äéäéù‬‬ ‫נושא עון(‪ ,‬וז"ל‪' :‬לא יעשה האדם עון שלא‬ ‫‪ ,åðéìà óøåò åðôéù íéù÷áî åðà äæì‬וכי‬ ‫יברא משחית‪ ,‬כדתנן )אבות פ"ד‪ ,‬י"ג( 'העובר‬ ‫משנה איך האויבים ינוסו‪ ,‬העיקר שינוסו‪,‬‬ ‫עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד'‪ ,‬והרי‬ ‫ועל דרך בקשת משה )במדבר י לה( 'ויפוצו‬ ‫אותו קטיגור עומד לפני הקב"ה ואומר‬ ‫אויביך וינוסו משנאיך מפניך'‪ ,‬ומה נפקא‬ ‫פלוני עשאני‪ ,‬ואין בריה מתקיימת בעולם‬ ‫מינה בכמה דרכים‪.‬‬ ‫אלא בשפעו של הקב"ה‪ ,‬והרי המשחית‬ ‫הזה עומד לפניו‪ ,‬ובמה מתקיים‪ .‬הדין‬ ‫‪) øäåæá àúéàã ,äàøðäå‬ח"א קעח‪ ,‬ב( ‪àåä ïî‬‬ ‫נותן שיאמר הקב"ה "איני זן משחיתו‪,‬‬ ‫‪ ,àìéòì - ùð øáã àááã‬מיהו‬ ‫ילך אצל מי שעשאו ויתפרנס ממנו"‪,‬‬ ‫השונא של האדם‪ ,‬השונא למעלה‪åì ïéàå ,‬‬ ‫והיה המשחית יורד מיד ונוטל נשמתו‪ ,‬או‬ ‫‪òøä øöéä úàðùë íìåòá àðåù íåù íãàì‬‬ ‫כורתו‪ ,‬או נענש עליו כפי עונשו עד‬ ‫‪ ,åúéîäì ù÷áîå ÷éãöì äôåöä‬כל דבר‬ ‫שיתבטל המשחית ההוא‪ .‬ואין הקב"ה‬ ‫שישנו למטה שרשו למעלה‪ ,‬והשונא‬ ‫עושה כן‪ ,‬אלא נושא וסובל העון‪ ,‬וכמו‬ ‫למטה שרשו בשונא למעלה‪ ,‬והוא מרכז‬ ‫ומפרנס‬ ‫זן‬ ‫כולו‪,‬‬ ‫העולם‬ ‫זן‬ ‫שהוא‬ ‫השנאה וממנו מתפשטים נקודות שנאה‬ ‫המשחית הזה‪ ,‬עד שיהיה אחד משלשה‬ ‫למטה‪ ,‬הוא עצם השנאה והשונאים‬ ‫בתשובה‬ ‫החוטא‬ ‫או שישוב‬ ‫דברים‪,‬‬ ‫שבהאי עלמא הם רק כמין שאריות ממנו‪,‬‬ ‫ויכלהו ויבטלהו בסגופיו‪ ,‬או יבטלהו‬ ‫והוא היצר הרע השונא את חלק הצדקות‬ ‫שופט צדק ביסורים ומיתה‪ ,‬או ילך‬ ‫שבאדם ומבקש להפילו בכל עת‪ ,‬שיישאר‬ ‫בגיהנם ושם יפרע חובו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫רק עם חלק הרע שלו‪øöé ìù åëøã ïëå ,‬‬ ‫‪,àéèçîå ãøåé ,åðèùì åðéîé ìò ãîåò ,òøä‬‬ ‫‪ ,âøè÷îå äìåò êë øçàå‬ורק שונא גמור‬ ‫הנכשל בעבירה ירבה בתפלה‬ ‫יכול לעשות כזאת‪ ,‬לפתות את האדם‬ ‫ותחנונים שיעביר ה' מלאך‬ ‫ולאחר מכן לתבוע על מעשיו‪ ,‬זהו שנאה‬ ‫המשחית שנברא על ידי החטא‬ ‫בטהרתה שלא יכולה לבוא מתאווה אלא‬ ‫‪,äøéáòá ìùëðå òø úåùò ìéëñä íà ïëìå‬‬ ‫רק משנאה ממש‪.‬‬ ‫‪ìò ïðçúäì ,íéðåðçúå äìôúá äáøé‬‬ ‫‪åîöòá åéãé äùòî òéâé àì øùà ,åùôð‬‬ ‫‪êàìî äùòð ,àéèçäù äøéáò éèøô ìëîå‬‬ ‫‪) íéøôñá øëæðëå ,úéçùîä êàìî‬זוה"ק ח"ג פג‪,‬‬ ‫‪,ãéîú åúåà ùðòîä äìòîì úéçùî‬‬ ‫ב( ‪,êéðôìî éúàèç øáòä ÷åñôä ùåøéô‬‬ ‫‪ ,áéåàì åéìò í÷å àðåù àåäå‬המלאך‬ ‫‪úåòöîàá äùòðù òø êàìî ìò áñåî‬‬ ‫המשחית נברא על ידי חטא האדם‪ ,‬ורוצה‬ ‫ה‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת כי תבוא‬ ‫זה בכלל ובכל פרטיו‪ ,‬ולדוגמא‪ ,‬אדם‬ ‫בעונשי בשר ודם אין העונש‬ ‫‪.àèçä‬‬ ‫רוצה לבנות בית או ישיבה או בית הכנסת‪,‬‬ ‫תוצאה ישירה מהעבירה‪ ,‬ולדוגמא‪ ,‬העובר‬ ‫כשעולה ברצונו זאת זהו בחינת עיבור‪,‬‬ ‫על החוק מניחים אותו בבית הסוהר‪ ,‬ואין‬ ‫והתפתחות הרעיון איך וכמה גדול יהיה‬ ‫בית הסוהר תוצאה ישירה ממעשיו‪ ,‬אבל‬ ‫הבית וכו' זה בחינת הריון‪ ,‬וכאשר נעשה‬ ‫עונשי עולם הבא הינם תוצאה ישירה‬ ‫במציאות זהו לידה‪ .‬ובמציאות גופא ישנם‬ ‫מהחטא‪ ,‬בעשיית החטא יוצר האדם את‬ ‫שוב כל שלבים אלו‪ ,‬שבתחילה יש רק את‬ ‫המשחית המכאיב לו‪ ,‬והרי זה על דרך‬ ‫השטח שעליו יבנו הבית‪ ,‬ותחילת בניית‬ ‫משל לאדם שילך למחבלים וייתן להם‬ ‫הבניין הוא בחינת עיבור‪ ,‬ומשך כל זמן‬ ‫נשק בכדי שילחמו כנגדו ויצווח למה הם‬ ‫כל‬ ‫וכשנשלם‬ ‫הרעיון‪,‬‬ ‫בחינת‬ ‫בניינו‬ ‫יורים עליו‪ ,‬והקב"ה מצווה שלא לחטוא‬ ‫המלאכה הוא בחינת לידה‪ .‬ושוב נכנסים‬ ‫כדי לא לברוא מזיקים ומשחיתים אלו‬ ‫לישיבה ומתחיל סדר חדש של עיבור‬ ‫הרודפים אחרי האדם ומבקשים להמיתו‪,‬‬ ‫הריון ולידה בסדרי הלימוד‪ ,‬מה ללמוד‬ ‫והחוטא יוצר כל הפלטפורמה הלזו‪ ,‬וחסד‬ ‫ואיך ללמוד וכו'‪ .‬ועל דרך זה נטיעת‬ ‫גדול עושה ה' עמנו ששומע תפלתו‬ ‫הגרעין באדמה הוא בחינת עיבור‪ ,‬קליטת‬ ‫ומקבל תשובתנו לעקור את המלאכים‬ ‫השרשים בחינת עיבור‪ ,‬וצמיחת הענף‬ ‫המשחיתים שנוצרו על ידי חטאינו‪ .‬וזהו‬ ‫בחינת לידה‪ ,‬ושוב מתחיל תהליך זה‬ ‫הקושי שיש לעשות תשובה‪ ,‬שכשם‬ ‫מחדש עד ללידת הפירות‪ .‬וכמו כן ‪úîåòì‬‬ ‫שאדם שהולכים להמיתו טבעו להילחם‬ ‫‪,úéçùîä êàìî ãìåðù íøè ,úåéôéì÷á äæ‬‬ ‫המשחיתים‬ ‫כן‬ ‫כמו‬ ‫כוחותיו‪,‬‬ ‫בכל‬ ‫‪ïåéøäå øåáéò ,åìà úðéçá ïë íâ íù äùòð‬‬ ‫התשובה‬ ‫ידי‬ ‫על‬ ‫ונכרתים‬ ‫שנאבדים‬ ‫‪åäùåò ìù åðéîé ìò ãîåò êë øçàå ,äãéì‬‬ ‫נלחמים מאד על כך‪ ,‬ומוכרחים לבקשות‬ ‫‪.åì øòöìå åðèùì‬‬ ‫ותחנונים העבר חטאתי מלפניך‪.‬‬ ‫‪äãîò åúîëç áåø íåìùä åéìò êìîä ãåãå‬‬ ‫סוד עיבור הריון ולידה בכל‬ ‫‪úà øå÷òìå ììôúäì êéà òãéå ,åì‬‬ ‫דבר שבבריאה‪ ,‬בסטרא‬ ‫‪íøå÷îî åéìò íéãîåòä úåéôéì÷ä úðéçá‬‬ ‫דקדושה‪ ,‬ובקליפיות‬ ‫‪ ,íùøùå‬איך לבטל ולעקור אותם לגמרי‪,‬‬ ‫‪åîë ,íé÷ìà äùò äæ úîòì äæ äðäå‬‬ ‫‪) ì"æ é"øàäá àúéàã åîë‬ליקוטי תורה תהלים( ‪ìò‬‬ ‫‪àøáðù íøè ,äùåã÷ã àøèñá‬‬ ‫‪) ÷åñô‬תהלים יח‪ ,‬מו( '‪ïééò ,'åâøçéå åìåáé øëð éðá‬‬ ‫‪,íéáåè íéùòî úåòöîàá ùåã÷ä êàìî‬‬ ‫‪ ,íù‬שפירש ש'יבולו' היינו שלא יהיו‬ ‫‪ïåéøäå øåáéò ãåñá äìçú úåéäì êéøö‬‬ ‫הקליפיות בבחינת לידה‪ ,‬ויחרגו היינו‬ ‫‪ ,íéøôñî òãåðë ,äãéìå‬כמבואר בספרי‬ ‫שכלל לא יהיו אפילו בבחינת עיבור‪.‬‬ ‫הקבלה שכל דבר שבעולם נוצר בתהליך‬ ‫פרשת כי תבוא | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫ו‬ ‫‪,àøçà àøèñá ãåçé íøåâù ãåòå ,åîöò‬‬ ‫והיינו שאין די לעקור את בחינת הריון‬ ‫‪ ,øëæðë äãéìå ïåéøäå øåáéòá‬בכל חטא‬ ‫ולידה של הקליפיות‪ ,‬אלא לעקור גם את‬ ‫נעשה בחינת אב ואם‪ ,‬נקודת החכמה‬ ‫בחינת העיבור שלהם‪ ,‬שבלעדי זאת יכול‬ ‫ונקודת הבינה‪ ,‬נקודת המפתח יחד עם‬ ‫שוב להיעשות הריון ולידה‪åðøàá øáëå .‬‬ ‫התפתחות‪ ,‬וכפי שרואים בטבעי בני אדם‬ ‫‪.ïéðòä äæî äìòîì‬‬ ‫שיש מי שיש לו את כוח להמציא את‬ ‫רעיונות ויש מי שיש לו את הכוח לבצע‬ ‫המבואר בגמרא )ע"ז מה‪ (:‬שהעוקר‬ ‫‪åäæå‬‬ ‫עבודה זרה צריך לשרש אחריה‪ ,‬אם‬ ‫אותם‪ ,‬ובחלק הרע יש גם כן ב' כוחות‬ ‫האדם עוקר מדה רעה מלבו מבלי לעקור את‬ ‫אלו‪.äëë íøâù àåùðî åðåò ìåãâ ïë íàå ,‬‬ ‫שורשה‪ ,‬אם הוא עוקר את בחינת ההריון‬ ‫והלידה שלה מבלי לעקור את בחינת‬ ‫‪,íãàä àèçá òøä øöéä úðååë ø÷éò äæå‬‬ ‫העיבור שלה‪ ,‬אזי אף אם כורת את כל פירות‬ ‫‪éðáã éåàèçá åúîå÷ àìîúéù éãëá‬‬ ‫ואפילו את כל ענפי המדה רעה‪ ,‬יצוץ ויפרח‬ ‫‪ ,àùð‬מכיון שבכל עת יש מזה בניין ועוד‬ ‫מחדש כל ענפי ופירות מדה הרעה‪ ,‬ואפילו‬ ‫ועוד פירות ‪) øäåæá àúéàã åîë‬ח"א רא‪ ,‬א(‬ ‫כשכורת את האילן עצמו יתכן שיהיה‬ ‫‪éðáã éåàèçá àìà àìååðî éàä íìúùî àìã‬‬ ‫בבחינת גזעו מחליף‪ ,‬ואין עצה לעקירת‬ ‫‪ ,àùð‬הסטרא אחרא אינה נבנית רק על ידי‬ ‫המדה רעה רק על ידי עקירת שרשה‪ ,‬אחרת‬ ‫חטאי אנשים‪øåö àìîúð àì' êøã ìòå ,‬‬ ‫זהו רק דחיית הרע למשך זמן בלבד‪ .‬וכפי‬ ‫‪) 'íéìùåøé ìù äðáøçî àìà‬מגילה ו‪ ,‬א(‬ ‫שרואים כיום שנלחמים כל הזמן עם‬ ‫‪ ,äìòîì øàåáîë‬והיינו שאין המלחמה על‬ ‫הערבים שונאי ישראל‪ ,‬אבל לא עוקרים‬ ‫חטא אחד בלבד‪ ,‬אלא מלחמה עמוקה‬ ‫אותם מהשורש‪ ,‬ולכן נלחמים והורגים מהם‬ ‫יותר‪ ,‬שעל ידי כל חטא נעשה מכלול של‬ ‫לאלפים ואף על פי כן אין זה פתרון‪ ,‬וצצים‬ ‫בניה גדולה ורחבה יותר‪ .‬כשם שבקדושה‬ ‫אויבי ישראל חדשים לבקרים‪ ,‬כי מטפלים‬ ‫על ידי עבודתו של אברהם אבינו נעשה‬ ‫רק בפירות הטרור ולא בשורשו‪ ,‬אין‬ ‫בחינת עיבור הריון ולידה של כל כלל‬ ‫מצליחים לבוא לנקודת העיבור והתחלה‬ ‫ישראל‪ ,‬אומה שתפקידה לפשט כבוד ה'‪,‬‬ ‫שלהם‪ .‬ובאמת אין להם אפשרות לבוא‬ ‫ההולכת ומתרבה כל הזמן‪ ,‬כנגד זה גם‬ ‫לשורש‪ ,‬ורק אנו בני הישיבות העוסקים‬ ‫בכוח הרע ושליטתה ישנו תהליך זה‪ ,‬שכל‬ ‫בתורה ובעבודה הרוחניות ביכולתנו לעקור‬ ‫חטא מרחיב ומפשט את כוח הרע ובונה‬ ‫את הרע משרשו‪ ,‬ובלעדינו לא ניתן לסיים‬ ‫קומתה עוד ועוד רח"ל‪.‬‬ ‫כלל את המלחמה עם הרע‪.‬‬ ‫)דברים יב ב( 'אבד תאבדון את כל‬ ‫‪áéúëå àèçä äî ,åáì ìà ïúé éçä ,äìåòä ììë‬‬ ‫המקומות אשר עבדו שם הגוים'‪,‬‬ ‫‪ìò úéçùî éìë àøáù éã àì ,íøåâ‬‬ ‫ז‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת כי תבוא‬ ‫בדור הזה שנתמעטו הלבבות אין‬ ‫שאף שהעוקר‬ ‫)ע"ז מה‪(:‬‬ ‫ומבואר בגמרא‬ ‫אתנו יודע לעקור ולשרש העבירות‬ ‫עבודה זרה צריך לשרש אחריה‪ ,‬אולם‬ ‫‪,úåááìä åèòîúðù äæä øåãá äúò äðäå‬‬ ‫הסדר בזה היה 'אבד ואחר כך תאבדון'‪,‬‬ ‫ו'גידועי עבודה זרה קודמין לכיבוש ארץ‬ ‫‪ìùëð íà ,äî ãò òãåé åðúà ïéàå‬‬ ‫ישראל‪ ,‬כיבוש ארץ ישראל קודם לביעור‬ ‫‪ ,ì"ðä ìë íøâå äøéáòá‬אין אנו יודעים‬ ‫עבודת זרה'‪ ,‬והיינו שבתחילה רק קיימו‬ ‫ויכולים ‪íçë åîë ,äéøçà ùøùìå øå÷òì‬‬ ‫'אבד' וכבשו את ארץ ישראל ולאחר מכן‬ ‫‪ùøùìå øå÷òì ,äôé íçë äéäù íéðåùàø ìù‬‬ ‫חזרו שוב לבער ולשרש אחר העבודה‬ ‫‪ ,äãéìå ïåéøäå øåáéòî‬איננו דור שנכנס‬ ‫זרה‪ .‬וצ"ב סדר זה‪ ,‬דלכאורה אם כיבוש‬ ‫לארץ ישראל שידעו לגדע ולשרש אחר‬ ‫הארץ קודם לאיבוד עבודה זרה‪ ,‬היו‬ ‫העבודה זרה‪ ,‬שאיננו יודעים לבטל את כל‬ ‫צריכים קודם לכבוש את הארץ ורק לאחר‬ ‫תהליך העבירה עד שורשה‪.‬‬ ‫מכן גם לגדע וגם לשרש את העבודה זרה‪,‬‬ ‫ואילו אם איבוד עבודה זרה קודם לכיבוש‬ ‫מחויב האדם לשמור שלא יאבד‬ ‫הארץ‪ ,‬היו צריכים אף לשרש עבודה זרה‬ ‫חותמו החתום בפניו‬ ‫קודם הכיבוש‪ ,‬ומאי האי שכיבוש הארץ‬ ‫נמצא בין גידוע עבודה זרה לשירושה‪.‬‬ ‫‪ ,íéðô ìë ìò íìåà‬למרות שאין יודעים‬ ‫העבירה‪,‬‬ ‫אחר‬ ‫ולשרש‬ ‫לעקור‬ ‫‪ ì"éå‬שגידוע עבודה זרה ושירוש עבודה‬ ‫‪åîúåç ãáàé àìù øåîùì íãàä áéåçî‬‬ ‫זרה‪ ,‬הינם בחינות הנ"ל דעיבור‬ ‫‪øùà ,ùéà êìäúé íìöá êàå ,åéðôá íåúçä‬‬ ‫הריון ולידה‪ ,‬שגידוע עבודה זרה הוא‬ ‫‪åéðô øàåú íàå ,íãàä äùòð íé÷ìà íìöá‬‬ ‫עקירת לידת והתפשטות העבודה זרה‪,‬‬ ‫‪íéîò øùà ,äìåãâ åúìòåú ,äðåùé àì‬‬ ‫בארץ‬ ‫הרבים שהיו‬ ‫דהעבודות זרות‬ ‫‪ùåã÷ íùå åéðô úåîã øàåúî ,åìôé åéúçú‬‬ ‫ישראל היו בחינת התפשטות ולידה‪ ,‬שכל‬ ‫‪) øäåæá øëæðë ,åøîåùä íåúçä‬ח"ב צו‪ ,‬ב(‪,‬‬ ‫עובדי ע"ז שהיו בארץ עבדו אותם‪,‬‬ ‫שהשם הקדוש החתום בפני האדם נקרא‬ ‫ושירוש העבודה זרה היה לעקור את‬ ‫וכאשר האדם חתום בצלם‬ ‫‪,ä"åìà íù‬‬ ‫השורש והנקודה הבסיסית של העבודה‬ ‫אלקים שבו נעשה הרע בורח ממנו‪äæå ,‬‬ ‫זרה‪ ,‬ודייקא אחר שגדעו את התפשטות‬ ‫‪ -] äìåú‬תלוי[ ‪åúáåùúå úåìåòôä ïåøùëá‬‬ ‫העבודה זרה היה ביכולת לכבוש את ארץ‬ ‫‪èøåçå úåðåùàøä ìò ääåúá ,äúîøä‬‬ ‫ישראל‪ ,‬בבחינת כשזה נופל זה קם‪ ,‬שהוא‬ ‫‪íìåòì áì ìò äìòé àì øùà ,äøåîâ äèøçá‬‬ ‫הבניין הרוחניות‪ ,‬ורק אחר שכבשו את‬ ‫‪úà ìèáîå øéáòî äæá íâ ,äëë úåùòì‬‬ ‫ארץ ישראל היו ביכולתם להעמיק ולשרש‬ ‫‪ ,åàèçî àøáðù úéçùîä êàìî‬ומאחר‬ ‫אחריה‪ ,‬בבחינת כשזה קם זה נופל‪.‬‬ ‫פרשת כי תבוא | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫ח‬ ‫‪ áåúëä òéãåî äæì‬ש‪äôåøú ùé ãåò‬‬ ‫שאין אנו יודעים לעקור שרשי החטאים‪,‬‬ ‫‪êôë øæì úò÷ú íà ,êúëîì‬‬ ‫אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו‪ ,‬ולא‬ ‫‪íéî÷ä íéáéåà ãéìåäì ,òø úåùò úìëñäå‬‬ ‫נדרש זאת מאתנו‪ ,‬אבל נדרש מאתנו לשוב‬ ‫‪,êð÷åéã úåîã ï÷úì äàøú ,àìéòì êéìò‬‬ ‫בתשובה שלימה ולשמור הצלם הרוחני‬ ‫‪ ,øëæðë ä"åìà íù íéðôá øéàäì‬שיתקן‬ ‫שיש לנו‪ ,‬וכל עקירת החטאים שבבחינות‬ ‫האדם את חלקו שלו כפי יכלתו‪ ,‬מבלי‬ ‫גבהוהות יותר נעשה מאליו‪ ,‬והרי בין כה‬ ‫לעסוק בעולמות העליונים ולהזיק שם‬ ‫וכה כל מה שאנו עושים הכל הוא מכוחו‬ ‫לסטרא אחרא‪ ,‬וכשיבנה את קומתו כראוי‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬אלא שנדרש מאתנו לעשות‬ ‫יאיר בו שם אלו"ק‪íéôâð äéäéù ìéòåúå ,‬‬ ‫מה שביכולתנו‪ ,‬ומה שאין ביכולתנו‬ ‫‪íåúçå øéàîä äøéîùä íùî ,ùîî êéðôî‬‬ ‫לעשות עושה ה' לבדו‪.‬‬ ‫‪åúîå÷ àìî ïå÷éúá äìåú äæå ,êéðôá‬‬ ‫‪ ,úåãîä 'æ èåùé÷å‬שיבנה האדם את‬ ‫'אויביך הקמים עליך' ‪ -‬דבבא דבר‬ ‫מדותיו‪ ,‬אהבה יראה והתפארות וכו'‪éæà ,‬‬ ‫נש לעילא‬ ‫‪ïéãëå ,åéðôá øéàîä åîúåç ãáàî åðéà‬‬ ‫‪,'êéáéåà úà 'ä ïúé' áåúëá æîøî åäæå‬‬ ‫‪ ,àáàñîã éøèñ éàä éôøúà‬נחלש חלק‬ ‫‪äøáã íéáéåà äæéàî òãåð àìå‬‬ ‫הרע‪,íééëôä úåáòåú 'æî äðéðá ñøäðå ,‬‬ ‫‪íéî÷ä' ,òáöàá áåúëä æîø ,äøåú‬‬ ‫‪.ìôåð äæ í÷ äæùë øëæðë‬‬ ‫‪ãîåòä áéåà åðééä ,à÷ééã 'êéìò' ,'êéìò‬‬ ‫‪àåä ïàî' øäåæä éøáãëå ,êîî äìòîì‬‬ ‫כאלו העוסקים בהכרתת הקליפות‪,‬‬ ‫‪ùé‬‬ ‫‪ ,'àìéòì ùð øáã àááã‬שהוא השונא‬ ‫ועושים כל מיני "תיקונים" להפלת‬ ‫שמעל האדם‪ ,‬שלמעלה‪.‬‬ ‫הסטרא אחרא‪ ,‬מבואר בדברי רבינו שאין‬ ‫עיסוק זה שייך לדורנו‪ ,‬בדורנו מוטל על‬ ‫כל אחד לתקן קומת נשמתו‪ ,‬לבנות את‬ ‫'יתן ה' את אויביך הקמים עליך‬ ‫עצמו‪ ,‬ואזי ה' יכרית הקליפות‪ ,‬ו'יתן ה'‬ ‫נגפים לפניך' ‪ -‬בתיקון צלם פני‬ ‫את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך'‪.‬‬ ‫האדם נגף סטרא דמסאבא‬ ‫‪'ä ïúé úåëæ äæéàá úòãì êùôð íà ,íðîà‬‬ ‫‪øòáð äúàå ,êéãéá áéåàä úà‬‬ ‫'בתחלה אומר לו עשה כך ולמחר‬ ‫‪øåáéòî ,íúåà øå÷òìå ùøùì êéà úòãî‬‬ ‫אומר לו עשה כך' ‪ -‬שגם עבירה‬ ‫‪ ,íéðåùàøä åìòô øùàë ,äãéìå ïåéøäå‬הרי‬ ‫גדולה נחשבת לקטנה‬ ‫האדם יודע שאין לו את הגוח להפיל‬ ‫‪ íìåà‬היצר הרע בא אל האדם בכוח נגדי‬ ‫להזיק ולהכות בשורש הרע כדור שכבש‬ ‫‪,òøä øöéä ìù åëøã êë' íðîà -‬‬ ‫את הארץ‪.ùáé õòë éðà éøä ïë íàå ,‬‬ ‫ט‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת כי תבוא‬ ‫מידו עד ארנון‪ .‬על כן יאמרו המושלים‬ ‫‪øîåà êë øçàå ,êë äùò åì øîåà äìçúá‬‬ ‫בואו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון'‪,‬‬ ‫‪) 'äøæ äãåáò ãåáò êì åì‬שבת קה‪ ,‬ב(‪,äðååëäå ,‬‬ ‫ובגמרא )ב"ב עח‪ (:‬דרשו ''המושלים' אלו‬ ‫‪÷éìçä ,úåúôì àáùë åøáã úìéçúá éàãåá‬‬ ‫המושלים ביצרם‪' ,‬בואו חשבון' בואו‬ ‫‪ùãå åéðéòá ì÷ù ,åðåò àåöîì åðåùìá åéìò‬‬ ‫ונחשב חשבונו של עולם‪ ,‬הפסד מצוה‬ ‫‪ ,øåîâ øúéä åìöà äùòðå åéá÷òá‬היצר הרע‬ ‫כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה'‪.‬‬ ‫בא לאדם עם דבר פשוט וקטן שלא נחשב‬ ‫לחטא בעיניו‪ åäúôî äæ øçà ,‬שלב נוסף‬ ‫‪ áúëå‬ביערות דבש )ח"א דרוש ה( וז"ל‪' :‬יש‬ ‫‪àéäù íâä ,ïë íâ åæ äøéáò äùò øîåì‬‬ ‫להבין מה זה להך דמקודם דאמרו‬ ‫‪øîåà äæ ìë íò ,äðåùàøî øúåé äøåîç‬‬ ‫'כי חשבון עיר סיחון'‪ ,‬ומה זה ענין ל'על‬ ‫‪øîåì ,éåúôäî àåä "êë" úìîå ,êë äùò‬‬ ‫'דהך‬ ‫ומבאר‬ ‫המושלים'‪.‬‬ ‫יאמרו‬ ‫כן‬ ‫‪äùò åäæå ,äðåùàøë äì÷ äðåøçà äøéáòù‬‬ ‫ד'חשבון עיר סיחון' הוא משל מוחלט‬ ‫‪ ,êë‬מפילו בכך שמפתה אותו לאמר לו‬ ‫להך וכו'‪ ,‬כי לא יאמר האדם מה כל כך‬ ‫שגם עבירה חמורה יותר הוא קלה‬ ‫נפקא מינה בקלות‪ ,‬הוא רק גדר בעלמא‪,‬‬ ‫כעבירה הראשונה‪úîàá íãàä äùòðù ,‬‬ ‫ולעומת זה על ידי כן יוכל להתגולל כמה‬ ‫÷‪êìéì äúôúðù ãò ,úåúôúäì äøäî ì‬‬ ‫מצות‪ ,‬וזהו 'הפסד מצוה כנגד שכרה'‪,‬‬ ‫‪ .äøæ äãåáò ãåáòìå‬תחילת נפילת האדם‬ ‫ויקח משל מן חשבון היא עיר של מואב‬ ‫הוא בדברים קטנים שאינו מחשיב כלל‬ ‫והיתה עומדת בספר‪ ,‬ואילו היה מלך‬ ‫לחטא ועון‪ ,‬באיזה ענין שניתן להקל‬ ‫מואב משגיח עליה לא היה סיפוק ביד‬ ‫בשעת הדחק‪ ,..‬ומשם היצר מפתה אותו‬ ‫סיחון לכובשה‪ ,‬רק הואיל ולא היתה כל‬ ‫לחמורה שבחמורות‪] .‬וכאן המקום לעורר‬ ‫כך עיר גדולה‪ ,‬לא השגיח לעורר כל כחו‬ ‫על פרצה קלה ההולכת ומתפתחת‪ ,‬לשמוע‬ ‫וכלי מלחמתו‪ ,‬אך כאשר כבש סיחון‬ ‫ולנגן ניגונים ממקומות רחוקים מאד‪,‬‬ ‫חשבון‪ ,‬אחר כך היתה דרך סלולה לפניו‬ ‫שמגיעים מכך להרבה נפילות‪ ,‬וצריך‬ ‫וכבש כל ארצו‪.‬‬ ‫להילחם שלא להתחיל עם זה כלל[‪.‬‬ ‫‪ åäæå‬הנאמר 'כי חשבון עיר סיחון‪ ,‬והוא‬ ‫הראשון'‬ ‫מואב‬ ‫במלך‬ ‫נלחם‬ ‫בחשבון‪ ,‬ומלך מואב לא החשיבה‪ ,‬ואחר‬ ‫לימוד חשבונו של עולם מכיבוש‬ ‫כך כבש ולקח כל ארצו מידו‪ ,‬וזהו‬ ‫עיר סיחון‬ ‫הנמשל‪ ,‬כאשר מניח למלך זקן וכסיל‬ ‫‪) áéúë‬במדבר כא כו‪ -‬כז( 'כי חשבון עיר סיחון‬ ‫לכבוש דבר מועט‪ ,‬לבסוף יכבוש כולו‬ ‫מלך האמורי הוא‪ ,‬והוא נלחם‬ ‫וישלוט בו כרצונו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫במלך מואב הראשון‪ ,‬ויקח את כל ארצו‬ ‫פרשת כי תבוא | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫י‬ ‫‪åúøéîù ìåôëì ,äøäæàá áåúëä àá äæì‬‬ ‫‪ øôñáå‬וידבר משה )חוקת ד"ה כי חשבון( כתב‬ ‫‪íåçìì úàáùëå ,òøä øöéä úöòî‬‬ ‫ביאור נוסף‪' ,‬כי מוסר גדול ניקח‪,‬‬ ‫‪êøãá' ,êéðôì øùà úà ïéáú ïéá ,ìùåî úà‬‬ ‫סיחון עיף ויגע לכבוש מואב וכן הפסדה‬ ‫‪ìò øîåì êéðéò àîñîå ,'êéìà åàöé ãçà‬‬ ‫עיין שם‪ ,‬ולא ידע כי בעד ישראל הוא יגע'‬ ‫‪,'ãçà êøã' ÷ø íäù ,úåì÷ë úåøåîçä‬‬ ‫כדברי רז"ל )חולין ס‪' (:‬כי חשבון עיר סיחון‬ ‫‪äì÷ù 'êë äùò åì øîåà íåéä' øëæðë‬‬ ‫מלך האמורי היא והוא נלחם במלך מואב'‬ ‫‪äãåáò ãåáò êì øîåà øçîìå' ,äðåùàøë‬‬ ‫וגו'‪ ,‬מאי נפקא מינה‪ ,‬דאמר להו הקב"ה‬ ‫‪ ,'ãçà êøã' úìîá æîøä åäæå ,'äøæ‬היצר בא‬ ‫לישראל )דברים ב ט( 'אל תצר את מואב'‪,‬‬ ‫בדרך אחד‪ ,‬שמטפטף טיפה אחר טיפה‪,‬‬ ‫אמר הקב"ה ליתי סיחון ליפוק ממואב‪,‬‬ ‫מנסה כל פעם עוד קצת ועוד קצת‪ ,‬זהו‬ ‫וליתו ישראל וליפקו מסיחון; והיינו‬ ‫דרך ומסלול היצר‪.‬‬ ‫דאמר רב פפא עמון ומואב טיהרו‬ ‫ללמוד‬ ‫אפשר‬ ‫גדול‬ ‫ומוסר‬ ‫בסיחון'‪.‬‬ ‫‪êøã' åîë ,ãåçé ïåùì 'êøã' úåòîùî åà‬‬ ‫ממלחמת סיחון‪ ,‬דסיחון יגע ולחם כדי‬ ‫‪) 'øáâ‬משלי ל‪ ,‬ט(‪äôåöä åðåöøå åîöò ìë ,‬‬ ‫לכבוש את מואב‪ ,‬ולא ידע כי בעד ישראל‬ ‫‪,úåéôéì÷á ãåçé úåùòì êàéèçäì‬‬ ‫הוא יגע‪ ,‬ובואו ונחשב חשבונו של עולם‬ ‫‪àùð éðáã éàèçá àìååðî éàä íéìúùéù‬‬ ‫על פי זה‪ ,‬לאדם נדמה שככל שייהנה יותר‬ ‫‪ ,ìéòì øëæðë‬היצר מחפש להחטיא את‬ ‫מעולם הזה ירוויח מכך‪ ,‬אולם באמת‬ ‫האדם בחטא שיביא ל"תגובת שרשרת"‪,‬‬ ‫מאומה לא יהיה לו מזה‪.‬‬ ‫ל'שכר עבירה עבירה' )אבות פ"ד מ"ב(‪ ,‬שיהיה‬ ‫פירי פירותיהן מהעבירה‪.‬‬ ‫מלחמת סיחון עשו באלול‬ ‫'בשבעה דרכים ינוסו לפניך' ‪ -‬ע"י‬ ‫‪ øáãå‬נפלא טמון בכל זה‪ ,‬על פי המבואר‬ ‫בניית ז' מדות הקדושים נהרס‬ ‫ש'מלחמת‬ ‫במדרש‬ ‫בנין הסטרא אחרא‬ ‫)במדב"ר יט לב(‬ ‫סיחון עשו באלול'‪ ,‬והזמן מבקש תפקידו‬ ‫‪åðééäå ,åîò úåéäì åì äáàú àìå äëæú íàå‬‬ ‫בחודש זה ללמוד ולחשב חשבונו של‬ ‫‪íåîî é÷ð úåéäì êúåãî 'æ èåùé÷á‬‬ ‫עולם‪ ,‬חשבון הנפש‪ ,‬על פי מלחמת סיחון‪,‬‬ ‫‪,'êéðôì åñåðé íéëøã äòáùá' ,éøëð òâîå‬‬ ‫לחשב כמה צריך להיזהר מכל נדנוד קל‬ ‫‪,íéùåã÷ä êúåãî äòáù èåù÷úùë äðååëä‬‬ ‫של איסור‪ ,‬וכמה צריך להתרחק מהבלי‬ ‫‪ïéðá ñåøäú éæà ,íäîò äùåã÷ä ïéðá úåðáì‬‬ ‫עולם הזה‪.‬‬ ‫‪,íééëôä úåáòåú 'æî àøçà àøèñä‬‬ ‫‪åúöò úåùò éúìáì åãâð äîçìî êåøòúùë‬‬ ‫'‪äúôî òøä øöéä - 'êéìà åàöé ãçà êøãá‬‬ ‫‪àìå óøåò åðôéù íåøâé ,ì"ðä íéëøã äòáùá‬‬ ‫‪ãçà àèç ÷ø äùòéù íãàä úà‬‬ ‫יא‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת כי תבוא‬ ‫ ואם‬,‫ אכילה ושתיה ושאר עניינים‬,‫הזה‬ ‫ כאשר אהבת ויראת‬.êéðôìî åñåðéå ,íéðô ‫ מיד בא‬,‫האדם מצליח לעמוד כנגדו בזה‬ ‫ וינצח‬,'‫והתפארות האדם תהיה רק לה‬ ‫ כי מי‬,‫היצר אליו בניסיונות במדת היראה‬ ‫ וידבק ויתחבר‬,'‫ ויודה על הכל לה‬,‫היצר‬ ‫ הרבה‬,'‫שמדת האהבה שלו קשורה לה‬ ‫ אזי היצר‬,‫אליו יתברך ויקבל עול מלכותו‬ ‫פעמים מתפתח אצלו חלק הכעס והפחד‬ .‫לא יוכל לשלוט עליו‬ ‫ כי משתמש בגבורה לעמוד נגד יצר‬,‫יותר‬ ‫ אזי בא היצר לפתותו במדת‬,‫התאוות‬ ,'êéðôì åñåðé íéëøã äòáùá' æîåø íâå ,‫ שיפחד ממילי דעלמא ויכעס‬,‫היראה‬ äãîì íãàä úåúôì äöåøùë åðééä ‫וכאשר מצליח לעמוד אף בכך מנסהו‬ åàåá úìéçú éàãåá ,úåáòåú 'æî ééëôä ‫ וכך עובר היצר לנסותו‬,'‫בהתפארות וכו‬ àá åðéà ,àåðùì åðåò àöåîì åðåùìá ÷åìçì .‫ממדה למדה בכל השבעת מדות‬ êøãî åúåèðì åðééä ,'ãçà êøãá' íà éë 'æî ãçà äãîì ,ì÷åòîä åëøãì êìîä ,äøéîùäå äøäæàä ìãåâ áåúëä òéãåî äæì ‫ היצר רוצה לקחת את האדם‬,úåáòåú äîçìîá ãîåìî úåéäì íãàä êéøöù àìù åúåàøáå ,‫מדרך המלך רק בדבר אחד‬ êéðéòá ì÷é ìàå ,òøä øöéä úöò äìåãâä çøåá éæà ,åéðôì çöåðî äùòðå åì ìåëé àìå ãçà êøãá ÷ø ,éåúô úìçúá åàåáá âäåð ïëå ,úøçà äãîá åúåúôì åæ äãîî ,êéðôì åñåðé íéëøã äòáùá éë ,êì ìåëé çøåá ,íééëôä úåãî úåáòåú 'æ ãò åîò ,‫הוא מתכונן לעבור מממדה לחברתה‬ ãëìéù åúåà äúôé ïô ,äãîì äãîî úçàá êãëìì äãîì äãîî çøåáù øëæðë .åîøç úãåöîá ìåôëì ,êéðôì øùà ïéáú ïéá ïë ìò ,äðäî çöð ïîà ,àááå äæá êì áåè æàå ,êúøéîù ‫מנסה לפתות את האדם במדת‬ øöéä :ãòå äìñ ‫ שיאהב את הבלי עולם‬,‫האהבה‬ ‫ראש השנה‪ ,‬לאלול ]ד[ | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫יב‬ ‫ראש השנה‪ ,‬לאלול ]ד[‬ ‫'לפני ה' כי בא לשפוט את הארץ'‬ ‫העצה להשתוקק ולצפות לבוא ראש השנה‬ ‫נקודות שדרכם נפעלים כל הדברים‪ ,‬ובכל‬ ‫'מאן אינון אנפי מלכא אינון‬ ‫דבר ודבר ישנם כל ג' נקודות אלו‪,‬‬ ‫זמנייא וחגייא'‬ ‫ולדוגמא אנו יושבים עתה בשיעור אור‬ ‫'‪'ä êéðô úà ,éðô åù÷á éáì øîà êì‬‬ ‫המאיר‪ ,‬יש בזה 'עולם' המקום ו'זמן'‬ ‫‪êìéáùá ,é"ùø ùøéôå ,'ù÷áà‬‬ ‫השעה שאנו לומדים‪ ,‬ו'נפש' אנשים‬ ‫‪ ,éáì øîåà êúåçéìùá‬דוד המלך אומר‬ ‫היושבים בשיעור‪.‬‬ ‫שמדבר בשליחות ה'‪ìàøùé íëìë åù÷á ,‬‬ ‫‪ä"éåä êéðô úà ,åì òîåù éðàå ,éðô úà‬‬ ‫‪äìò ,åìà úåðéçá 'â úåòöîàá äðäå‬‬ ‫‪) øäåæáå ,ù÷áà‬ח"ג צג‪ ,‬ב( ‪,'éáì øîà êì' àúéà‬‬ ‫‪úåèùôúä úåàøäì íåã÷ä åðåöøá‬‬ ‫‪,'éðô åù÷á' ,àîìò éðáì éáì øîåà êðéâá‬‬ ‫‪ ,íéàøáðä úåììë ìò åúå÷ìà‬צורת התגלות‬ ‫‪,àééâçå àééðîæ ïåðéà ,àëìî éôðà ïåðéà ïàî‬‬ ‫הקב"ה בנבראים הוא באמצעות שלושת‬ ‫מי הם פני המלך‪ ,‬הם הזמנים והחגים‪.‬‬ ‫מסלולי עולם שנה ונפש‪ ,‬בית המקדש‬ ‫הוא מקום האור העליון שבבחינת מקום‪,‬‬ ‫÷‪ïéáäì ,ãåîéì íéëéøö ,ùãå‬‬ ‫‪éøáãå‬‬ ‫כל העולם משתנה על ידו‪ ,‬כל התפלות‬ ‫‪íéãòåîäå íéðîæä êéà ìéëùäìå‬‬ ‫עולים משם‪ ,‬ומשם יורד השפע ככתוב‬ ‫‪.àëìî éôðà äîä‬‬ ‫)ישעיה ב ג( 'כי מציון תצא תורה'‪ ,‬ובהיות בני‬ ‫ישראל במדבר האירה השכינה במ"ב‬ ‫ענין עולם שנה נפש‬ ‫מסעות שלהם‪ ,‬ולפעמים הקב"ה מתגלה‬ ‫‪øäå' íéøôñá àúéàã êøã ìò ,äàøðäå‬‬ ‫חגים‬ ‫ושאר‬ ‫שבתות‬ ‫הזמנים‪,‬‬ ‫דרך‬ ‫‪) 'åìë ï"ùò éðéñ‬שמות יט‪ ,‬יח(‪,‬‬ ‫ומועדים‪ ,‬ולפעמים מתגלה הקב"ה דרך‬ ‫‪úðéúðá éðéñ øä ãîòîá äùòðù äî åøåàéáå‬‬ ‫נפשות בני ישראל והצדיקים שביניהם‪,‬‬ ‫‪äúåììëå äîöò ìë ,äùåã÷ä åðéúøåú‬‬ ‫וזהו ענין עולם שנה נפש‪.‬‬ ‫‪ ,ùôð" äðù" íìåò" ,úåðéçá äùìù‬ישנם ג'‬ ‫יג‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | ראש השנה‪ ,‬לאלול ]ד[‬ ‫והתקשרו לבורא‪ .‬ישנם החושבים שהחסד‬ ‫אדם הראשון היה אמור לגלות‬ ‫המרכזי הוא לתת אוכל ושתיה איש‬ ‫אלוקות‪ ,‬ונתקן על ידי האבות שהן‬ ‫לרעהו‪ ,‬אין זה עיקר החסד אלא ענף בלבד‬ ‫הן המרכבה‬ ‫של מדת החסד‪ ,‬מטרת החסד האמתית‬ ‫‪,ïåùàøä íãà àåä ùôðä úåììë úåéäìå‬‬ ‫היא לתת מזון רוחני‪øçà íå÷îá ïééòå .‬‬ ‫‪úåìâì ,èåùôä åðåöøá äìò ïëå‬‬ ‫‪ éøáã åðøàáù‬ספר ‪) øéäáä‬זוהר ח"א בהשמטות‬ ‫‪,ïåùàøä íãà úîå÷ úåòöîàá åúå÷ìà‬‬ ‫קסד‪ ,‬ב(‪êåøá ùåã÷ä éðôì ãñçä úãî äøîà' ,‬‬ ‫אדם הראשון היה אמור להיות המגלה‬ ‫‪ìò ãîåò äéä íäøáà àá àìù ãò ,àåä‬‬ ‫המרכזי של אלוקות בעולם‪ ,‬אילו היה‬ ‫‪åéùëòå ,íìåò éàá íò ãñçúäì úøîùî‬‬ ‫עומד במדרגתו ולא חוטא‪ ,‬וכבר כמעט‬ ‫‪) øîàðù ,úøîùî ìò àåä ãîåò‬בראשית כו‪ ,‬ה(‬ ‫ששת אלפי שנים איננו מצליחים עוד‬ ‫'‪úà øåîùéå éìå÷á íäøáà òîù øùà á÷ò‬‬ ‫לפעול ולתקן זאת ולחזור למצב של אדם‬ ‫‪ ,íù ïééò ,'éúøîùî‬שאברהם אבינו היה‬ ‫הראשון קודם החטא‪àèçù ïåéëå ,‬‬ ‫מרכבה למדת החסד העליונה‪åðéáà ÷çöé .‬‬ ‫‪ïëåî éìë äéä àì àìéîîå ,åúîå÷ äèòîúð‬‬ ‫‪,ïééã ùéå ïéã ùéù ,êøáúé åéúåøåáâ äàøä‬‬ ‫‪úåèùôúä åãé ìò äìâúúù øùëåîå‬‬ ‫וממנו נלמד ההתרוממות והחיבור לה'‬ ‫‪,àñëä ìò áùåéä ïåéìò íãàî ,úå÷ìà‬‬ ‫והזהירות מכל המרחיק ממנו יתברך‪á÷òé .‬‬ ‫‪ ìâìâúðå ,åðåöøá äìò øùàë úåîéìùá‬אדם‬ ‫‪êåøá àøåáä úà ãáò ,úåáàä øéçá åðéáà‬‬ ‫הראשון ‪ïáìúðå ,÷çöéá óøèöðå ,íäøáàá‬‬ ‫‪åúãîá íéìåìëä ,ì"ðä úåðéçá éðù íò àåä‬‬ ‫‪ ,á÷òéá‬כל אחד מהאבות פעל עוד חלק‬ ‫‪ ,úøàôúä úãî‬וחיבר בין עבודת אברהם‬ ‫בתיקון ובגילוי אלוקות של אדם הראשון‪,‬‬ ‫לעבודת יצחק‪ ,‬שזהו שלימות העבודה‪,‬‬ ‫‪,íôåâ éìë úåëëãæäå íáì úðëäá äîä ïäå‬‬ ‫‪) øäåæá àúéàã åîë‬ח"ב נא‪ ,‬ב( ‪íéðååâ äéáã‬‬ ‫‪íéîëç øùàëå ,úåîìåòäá åúå÷ìà åáéëøä‬‬ ‫‪.íéèáù á"é åãìåð åðîîå àøàôúàì‬‬ ‫‪) åãéâä‬בראשית רבה מז‪ ,‬ו( '‪ïä ïä úåáàä‬‬ ‫‪ ,ì"ðä äðååëì ,'äáëøîä‬שגילוי האלוקות‬ ‫בני ישראל נקראים עדת יעקב‬ ‫בנבראים היה על ידם‪.‬‬ ‫בהיותם מטיבים לכת בדרכי האבות‬ ‫‪ãñçä úåãî íñøôå äìâ åðéáà íäøáà‬‬ ‫‪,á÷òé ìù äôéñà ,á÷òé úãò åðçðàå‬‬ ‫‪ ,íìåòá‬אברהם אבינו לא עסק‬ ‫‪) áåúëá æîøîå‬בראשית מו‪ ,‬כו( '‪ìë‬‬ ‫רק בלתת אוכל ושתיה לכל באי עולם‪,‬‬ ‫‪úåììë øîåìë ,'á÷òéì äàáä ùôðä‬‬ ‫אלא עסקו היה להכניס בעולם את ההכרה‬ ‫‪æàî 'äàáä' ,ìàøùé éðá úåùôð úå÷ìçúä‬‬ ‫בבורא‪ ,‬שזהו מדת החסד האמתית‪ ,‬אלא‬ ‫‪á÷òé úðéçá äîä íìåë ,ãéúòì æà ãòå‬‬ ‫שהשתמש בנתינת אוכל ושתיה גשמיים‬ ‫‪ ,äîéìù äîå÷ ,íìù‬כלל ישראל מכונה‬ ‫למטרה זו‪ ,‬שעל ידם כולם יודו ויברכו‬ ‫ראש השנה‪ ,‬לאלול ]ד[ | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫יד‬ ‫ומתיר‬ ‫חולים‪,‬‬ ‫ורופא‬ ‫נופלים‪,‬‬ ‫סומך‬ ‫יעקב‪ ,‬מפני שממנו באו י"ב שבטים‪ ,‬ומאז‬ ‫אסורים' וכו'‪.‬‬ ‫ואילך מתפשטת קומתה השלימה של‬ ‫התגלות ה' בעולם‪.‬‬ ‫‪ íéàø÷ð ïëìå‬בני ישראל ‪,á÷òé úãò‬‬ ‫דהיינו ‪,åðéáà á÷òé ìù äéñðë‬‬ ‫‪úåáà éëøãá úëì íéáéèî úåéäá ,åðééäå‬‬ ‫‪äìòîì åðøàáù êøã ìòå ,úî àì åìàëå‬‬ ‫‪íàøåá úãåáò ãåáòì ,íéðåùàøä‬‬ ‫‪) ì"æ íøîàî‬תענית ה‪ ,‬ב( '‪,'úî àì åðéáà á÷òé‬‬ ‫‪åìéâù íäéúåãî ïåøùëå ,úåáàä úåðéçá íò‬‬ ‫‪ åãîìå‬זאת ‪) áåúëù àø÷îî‬ירמיה ל‪ ,‬י( ''‪êòøæå‬‬ ‫‪ ,íìåòá åîñøéôå‬עם הכוחות שנטעו בנו‬ ‫‪àåä óà íééçá åòøæ äî ,'íéáù õøàî‬‬ ‫האבות הקדושים‪ ,‬וכתב השפת אמת )לך לך‬ ‫‪íîöò úà íéøù÷îùë øîåìë ,'íééçá‬‬ ‫תרנ"ה(‪ ,‬וז"ל‪' :‬במדרש )בראשית רבה לט יא( ''והיה‬ ‫‪àåä óà éæà ,íééçä éçì ÷æçå õéîà øù÷á‬‬ ‫ברכה' )בראשית יב ב( אני קובע לך ברכה‬ ‫‪.ïéðòá åëéøàäù íù ïééò ,íééçá‬‬ ‫בשמונה עשרה‪ ,‬ושלך קודם לברכתי‪ ,‬מגן‬ ‫‪ùéà åðìåë ìàøùé éðá åðà ,íéøáãä ììë‬‬ ‫אברהם אחר כך מחיה מתים'‪ .‬וצריך‬ ‫‪äùìùî ùôð úðéçá ,åðçð ãçà‬‬ ‫ביאור‪ .‬והענין הוא‪ ,‬כי האבות המשיכו‬ ‫‪ ,ð"ùò úåðéçá‬התגלות של הקב"ה בעולם‬ ‫אלקותו יתברך שמו על כל זרעם אחריהם‪,‬‬ ‫בבחינת הנפש היא בבני ישראל‪ ,‬וכל אחד‬ ‫כמו שכתוב )פסחים קיז‪ :‬על הכתוב שם( ''ואעשך‬ ‫ואחד מאתנו הינו חלק מגילוי כבודו‬ ‫לגוי גדול' שאומרים אלקי אברהם'‪ ,‬ומצד‬ ‫יתברך‪åðéúåòöîàá ùé åðëøã áèéäá ,‬‬ ‫זה יכולין בני ישראל להתקרב בתפלה אל‬ ‫‪ ,åúå÷ìà úåìâúä‬עלינו מוטל החיוב‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ .‬ואיתא במה שאומרים‬ ‫והזכות לגלות אלוקותו יתברך בעולם‪ ,‬על‬ ‫'אלקינו ואלקי אבותינו'‪ ,‬כי צריך כל אחד‬ ‫ידי רצוננו ויגיעתנו כל אחד כפי יכולתו‪,‬‬ ‫למצוא אלקותו יתברך מצד התבוננות‬ ‫‪éãé ìò úåìâì åðåöø úåîã÷á äìò øùàë‬‬ ‫בדעת את גבורת הבורא יתברך שמו כפי‬ ‫÷‪.ïåùàøä íãà úîå‬‬ ‫יכולתו‪ ,‬ומצד מה שהשרישו אבותינו‬ ‫הקדושים בנפשותינו‪ ,‬וכן כתב בחובת‬ ‫מובחר השנה שבת או יום כיפור‬ ‫הלבבות‪ .‬וזה שהקדימו אבות לגבורות‪ ,‬כי‬ ‫‪) éúøëæ øáë ,äðùä øçáåîå‬אור המאיר פסח(‬ ‫יותר פועל מעשה אבות מחלק שיכולין‬ ‫‪) åðéúåáø å÷ìçð‬ע' תנא דבי אליהו פ"א(‪,‬‬ ‫להתבונן בעצמינו'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וזהו הביאור‬ ‫‪ãçå ,äùòîä éîé úùù æëøî úáù ,øîà ãç‬‬ ‫בכך ש'שלך קודם לברכתי'‪ ,‬שהשייכות‬ ‫‪,äøôëå äçéìñì ãçåéî íåé øåôéë íåé øîà‬‬ ‫שיש לנו עם ה' על ידי האבות הוא יותר‬ ‫ובאמת לכל אחד מהם יש מעלותיו שבהם‬ ‫מהתבוננות שלנו בכל גבורות ה' 'מכלכל‬ ‫הוא המיוחד ומבחר השנה‪.‬‬ ‫חיים בחסד‪ ,‬מחיה מתים ברחמים רבים‪,‬‬ ‫טו‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | ראש השנה‪ ,‬לאלול ]ד[‬ ‫‪,ãéúòì ãò äàéøáä íåéî òãåð øùà ,íéðîæä‬‬ ‫‪ éúòîù‬מאחד‪ ,‬שנסע שנה אחת עם הרבי‬ ‫‪,ãçà äîåãá íéåù íéîé éðù ïééãò åéä àì‬‬ ‫מאמשינוב שליט"א בערב יום‬ ‫והוא מבואר הרבה פעמים בספרי רבינו‪,‬‬ ‫כיפור לטבריה‪] ,‬בדרך כלל היה נוסע יום‬ ‫וטעם הדבר‪ ,‬מפני שלכל יום יש את‬ ‫קודם‪ ,‬ובאותה השנה נסע ממש בערב יום‬ ‫השליחות והגוון המיוחד שלו‪ ,‬וניתן‬ ‫כיפור[‪ ,‬ובתחנת אוטובוס שם התנהל‬ ‫הנקודה‬ ‫של‬ ‫מדויקת‬ ‫טבלא‬ ‫לעשות‬ ‫ויכוח בין אב לבן שלא שמר תורה‬ ‫המיוחדת של כל יום ויום של כל ששת‬ ‫ומצוות‪ ,‬הבן טען ששמע בדרשה של רב‬ ‫אלפי שנות העולם‪ ,‬ואין יום ואין רגע‬ ‫אחד‪ ,‬ששבת יותר גדולה מיום כיפור‪,‬‬ ‫בבריאה הדומה לחברו כלל וכלל‪ìëáå ,‬‬ ‫ומאחר שאינו שומר שבת אם כן גם אינו‬ ‫‪åúå÷ìà úåùáìúä äàøî àåä íéîåéî íåé‬‬ ‫הולך לשמור יום כיפור‪] ,‬כדרכו של יצר‬ ‫‪úãî úåìâúä çñôä âç ,úåðåù úåðéçáá‬‬ ‫הרע שהיום אומר לו עשה כך‪ ,‬ולמחר‬ ‫‪,úøàôúä úåìâúä úåòåáù âç ,íìåòá ãñç‬‬ ‫אומר לו עשה כך‪ ,‬שהדבר השני גם כן קל‬ ‫‪.äøåáâä úåãî úåìâúä äðùä ùàø‬‬ ‫כדבר הראשון )כנ"ל בדברי רבינו פר' כי תבוא([‪,‬‬ ‫וטען לו אביו שלא יתכן שלא לשמור יום‬ ‫‪úåòöîàá åúå÷ìà úåàøúä ,ììë êøãáå‬‬ ‫כיפור‪ ,‬ולכל הפחות שישמור יום כיפור‪,‬‬ ‫‪úåàøúäì äåù ùîî ,íéãòåîä‬‬ ‫כשראו אחד "עם זקן גדול" נגשו אליו‬ ‫‪ïë íâ íúðéçá äùìù ,úåáàä ìò åúå÷ìà‬‬ ‫וטענתם בפיהם‪ ,‬האריך הרבי להשים להם‬ ‫‪íéãòåîä øãñë ,úøàôú äøåáâ ãñç‬‬ ‫נקודה זו‪ ,‬שאכן ישנה נקודה בשבת‬ ‫‪ .íéðîæäå‬אברהם אבינו גילה את מדת‬ ‫הנעלית יותר מכל המועדים‪ ,‬והמחלל את‬ ‫החסד‪ ,‬וכמו כן חג הפסח מגלה חסדו של‬ ‫השבת בסקילה ואילו המחלל את יום‬ ‫ה'‪ ,‬מדתו של יצחק הייתה מדת הגבורה‪,‬‬ ‫כיפור בכרת‪ ,‬אבל מצד שני‪ ,‬יום כיפור‬ ‫וראש השנה שהו יום הדין מגלה את‬ ‫הוא יום סליחה ומחילה‪ ,‬ניקיון והתחברות‬ ‫גבורתו של ה'‪ ,‬ולכן צורת ההתקרבות של‬ ‫לה'‪ ,‬ובנקודה זו יום כיפור נעלה משבת‪,‬‬ ‫התעלות‬ ‫ידי‬ ‫על‬ ‫הוא‬ ‫השנה‬ ‫ראש‬ ‫כי אף מי שנשכל בחילול שבת יכול‬ ‫העולם‪,‬‬ ‫מהבלי‬ ‫וניתוק‬ ‫והתרוממות‬ ‫להתנקות בחזרה ולהשתייך ולהתחבר לה'‬ ‫שנתעלה‬ ‫אבינו‬ ‫יצחק‬ ‫של‬ ‫כעבודתו‬ ‫על ידי יום כיפור‪.‬‬ ‫מהעולם לעולה תמימה‪ ,‬ותפארת המבטא‬ ‫את שלימות חיבור שני המדות‪ ,‬מתבטא‬ ‫בדרך כלל התראות אלקותו‬ ‫בחג השבועות היום טוב הגבוה ביותר‬ ‫באמצעות המועדים שוה ממש‬ ‫בבחינת השלימות‪ ,‬כיעקב אבינו שמיטתו‬ ‫להתראותו על האבות‬ ‫שלימה‪ ,‬שהיה מרכבה למדת התפארת‬ ‫‪äìâúéù ,êøáúé åðåöø úîéã÷á äìòå‬‬ ‫שחיבר ב' המדות יחד‪.‬‬ ‫‪é÷ìç úåòöîàá åúå÷ìà úåèùôúä‬‬ ‫ראש השנה‪ ,‬לאלול ]ד[ | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫טז‬ ‫'אוהב ימים לראות טוב' ‪-‬‬ ‫המובחר שבעולם נקודת ציון‬ ‫ההשתוקקות לימים טובים הוא‬ ‫ובית המקדש‬ ‫להתגלות אלוקות שבהם‬ ‫‪úéòöîà äãå÷ð ,íìåòáù øçáåîä úðéçáå‬‬ ‫‪) ÷åñôä ùåøéô ìéòì øëæðëå‬תהלים לד‪ ,‬יג( '‪éî‬‬ ‫‪,íìåò úúùåä äðîîù ,ïåéö úãå÷ð‬‬ ‫‪íéîé áäåà íééç õôçä ùéàä‬‬ ‫‪äøåî ìëä ,íéìëä úåììë íò ùã÷îä úéáå‬‬ ‫‪ 'ùéàä' àåä 'éî' øîåìë ,'áåè úåàøì‬ש‪øãâá‬‬ ‫‪àåäù íãàä úîå÷ì äîåã ,íéðåéìò úåøåàì‬‬ ‫'‪ùéà ,òáöàá áåúëä æîåø ,'íééç õôçä‬‬ ‫‪úåøåàì íéøåî åéøáéà úðåëúå ,ïè÷ íìåò‬‬ ‫‪ïåôöå æåðâä 'áåè úåàøì' åúîâî íùä àøéä‬‬ ‫‪) øäåæá àúéàã åîëå ,íéðåéìò‬ח"ב קמט‪ ,‬א‪ .‬קסב‪,‬‬ ‫‪ ,íéãòåîäå íéîéä úåùáìúäá‬מי שאצלו‬ ‫ב( '‪àøåéöå ,úéùàøáã àãáåòã àøåéö‬‬ ‫יום טוב אינו "היכי תמצי" לשתיית יינות‬ ‫‪ ,'ïåðéà ãç ,íãàã àøåéöå ,àðëùîã‬ציור‬ ‫מבושמים ולאכול בשר משובח ולערוך‬ ‫העולם ציור המשכן וציור האדם אחד הם‪,‬‬ ‫מסיבות‪ ,‬אם אמנם שצריך לעשות זאת‬ ‫ובתיקוני זוהר הנדפסים מחדש ישנה‬ ‫עבור השתתפות הגוף בשמחת החג‪ ,‬אבל‬ ‫טבלא המפרטת שייכות כל אברי האדם‬ ‫לא זהו עיקר היום טוב‪ ,‬אלא חג הפסח‬ ‫למשכן וכליו‪] ,‬ונתבאר ענין זה באריכות‬ ‫הוא גילוי חסד ה' בעולם‪ ,‬וראש השנה‬ ‫במ"א )שיעור תורת המגיד אמור([‪.‬‬ ‫תוספת גילוי גבורתו יתברך בעולם‪ ,‬וכן‬ ‫כל מועד ומועד הוא חלק נוסף של ידיעת‬ ‫‪ ,ð"ùò äìà ùìùå‬עולם שנה נפש‪ìëä ,‬‬ ‫ה' וקרבה אליו‪,‬‬ ‫‪äøåúä úìá÷á ,éðéñ øä ìò äùòð‬‬ ‫‪ úåàøì'å‬טוב' היינו טוב הגנוז‪íù ìò ,‬‬ ‫‪ ,ì"ðä äùìù ïë íâ åøáçúð‬בעת מתן תורה‬ ‫‪) áåúëä‬בראשית א‪ ,‬ד( '‪úà 'ä àøéå‬‬ ‫היו כל הדברים מקום הרי סיני‪ ,‬נפשות‬ ‫‪) ì"æ åøøåòúðå ,'áåè éë øåàä‬חגיגה יב‪ ,‬א( ''‪éë‬‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬וזמן חג השבועות‪äøåúä éë ,‬‬ ‫‪) äøåúä øåàîá åæðâ ïëéäå ,'æåðâì 'áåè‬ר' דגל‬ ‫‪íãàäå ,äøåúä íùåø íìåòäå úå÷ìà íùåø‬‬ ‫מחנה אפרים פר' בראשית ד"ה וירא אלוקים ומקורו בזוה"ק ח"א‬ ‫‪ãåò íãàä úøåú úàæå ,äéá åäðúéà åäìë‬‬ ‫מז‪ ,‬א‪ .‬ובזוהר חדש רות פה‪ ,‬א(‪øåà äøéàî äøåúäå ,‬‬ ‫‪éãé ìò äìà ùìù øáçìå ï÷úì ,åá åúîùð‬‬ ‫‪ .íéðîæä úåùáìúäá äøéäá‬וזהו מה‬ ‫‪úåàøì ãéîú ÷÷åúùäì ,åúøåú ãåîì‬‬ ‫שאמרו צדיקים שכהכנה ליום טוב יש‬ ‫‪,ï"ùò úåòöîàá êøáúé åúå÷ìà úåìâúä‬‬ ‫ללמוד את המסכתא השייכת אליו‪ ,‬שבו‬ ‫כל‬ ‫מתחברים‬ ‫תורה‬ ‫שלומדים‬ ‫ככל‬ ‫גנוז אור היום טוב‪ ,‬וכמובן כמה שהאדם‬ ‫החלקים יחד‪ ,‬ועל דרך הכתוב 'כי מציון‬ ‫מתחבר יותר לחלקי התורה של היום טוב‪,‬‬ ‫תצא תורה'‪ ,‬שבתורה יש את בחינת ציון‪,‬‬ ‫יותר‬ ‫מתחבר‬ ‫ומוסר‪,‬‬ ‫חסידות‬ ‫הלכה‬ ‫ועל דרך זה גם חלקי שנה ונפש‪.‬‬ ‫יז‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | ראש השנה‪ ,‬לאלול ]ד[‬ ‫ידי שהתגלות ה' מצטמצמת במדות‪ ,‬חסד‬ ‫להתגלות ה' המאיר באותו חג‪ ,‬וזהו‬ ‫וגבורה וכו'‪ ,‬יש לנו איזושהי תפיסה‬ ‫הקניין האמתי שניתן לקנות מהחגים‪.‬‬ ‫והשגה בה'‪.‬‬ ‫במועדים מתגלים פני ה' שהם‬ ‫מדותיו יתברך‬ ‫‪êìéáùá - éáì øîà êì'' ,äðååëä åäæå‬‬ ‫‪íëìë 'åù÷á' ,éáì øîåà êúåçéìùå‬‬ ‫‪ùé ,äðùä úéøçà ãò äðùä úéùàøîå‬‬ ‫‪åîéðô àåä éàî òãåð àìå ,''éðô' úà ìàøùé‬‬ ‫‪æåðâä øåàä åúåàì úåìâúä‬‬ ‫‪,àééâçå àééðîæ ïéìéà ,øäåæá ùøãå ,íéøéàîä‬‬ ‫‪ïäù ,äùî øáéã øùà íéãòåîä úåòöîàá‬‬ ‫‪ øàåáîëå‬ש‪éôðà äîä íéðîæäå íéâçä‬‬ ‫‪éôðà íéàø÷ðä ,êøáúé åéúåãî úåìâúä äîä‬‬ ‫‪,àîìò éðáì àëìî éæçúà ïåäáã ,àëìî‬‬ ‫‪ ,àëìî éæçúà ïåäáã àëìî‬התגלות האדם‬ ‫‪ .íùá åúåø÷ìå åñôåúì‬ואנו אומרים פסוק‬ ‫הוא בפניו‪ ,‬בהם ניתן לראות האם הוא‬ ‫זה חודש שלם‪ ,‬להזכיר לעצמנו לנצל את‬ ‫שמח או כועס‪ ,‬ובפניו מסמן את רצונו‪,‬‬ ‫הימים הטובים הבאים לקראתנו‪ ,‬ראש‬ ‫מתגלה‬ ‫שבהם‬ ‫ּ §פ ¦נים‪,‬‬ ‫מלשון‬ ‫ופ ¦נים‬ ‫ּ¨‬ ‫השנה יום כיפור ועשרה ימים שביניהם‪,‬‬ ‫הפנימיות‪ ,‬וכמו כן כאשר הקב"ה רוצה‬ ‫סוכות ושמחת תורה‪ ,‬להתחבר בהם לאנפי‬ ‫לגלות את עצמו משתמש הוא בבחינת‬ ‫מלכא וגילוי ה' שבהם‪ ,‬זהו הבקשה 'לך‬ ‫'אנפי מלכא'‪ ,‬ומועדי ה' הם פניו יתברך‪,‬‬ ‫אמר לבי בקשו פני'‪.‬‬ ‫ונמצא שמועדי ה' אינם סימן וזכר בעלמא‬ ‫למאורע שקרה בהם לפני אלפי שנים‪,‬‬ ‫'את פניך ה' אבקש' ‪ -‬את לרבות‬ ‫אלא הם עצמם התגלות הקב"ה בחלק‬ ‫אור המאיר בתוך הגוונים‬ ‫נוסף בבריאה‪ ,‬וכל שנה ישנה תוספת‬ ‫‪'ä êéðô úà' íåìùä åéìò êìîä ãåã øîàå‬‬ ‫חדשה בהתגלותו יתברך‪ ,‬ואין יום טוב‬ ‫‪øéàîä øåà úåáøì 'úà' ,'ù÷áà‬‬ ‫הדומה לחברו בכל שנה ושנה‪ ,‬בכל שנה‬ ‫‪êéðô úà åì òîåù éðà äæá ,íéðååâá‬‬ ‫בכל יום טוב ישנה התגלות חדשה‪.‬‬ ‫‪ ,íéøéäáä‬אור ה' הנעלה מכל הגוונים‪,‬‬ ‫‪úåòöîàá äìâúîä áåè úåàøì ù÷áà‬‬ ‫'הוא אינון ואינון הוא' ‪ -‬התגלות‬ ‫‪.íéâçäå íéðîæä‬‬ ‫ה' רק על ידי מדותיו‬ ‫‪) øäåæá àúéàãë àåä ïåðéàå ïåðéà àåäå‬ח"ג‬ ‫'שומר מצוה לא ידע דבר רע' ‪-‬‬ ‫צג‪ ,‬ב(‪úéì åúåîöò ãöî éàãåá éë ,‬‬ ‫המשתוקק ומתאווה "למהר" עת‬ ‫‪,úåøéäáä ìãåâî ììë äñéôú äáùçî‬‬ ‫המצוות הלויים בזמנים‬ ‫ובכדי שיתגלה ה' אלינו מוכרח לצמצם‬ ‫‪) ÷åñôä ùåøéô éúøàá øáëå‬קהלת ח‪ ,‬ה(‬ ‫את התגלותו‪,àëìî éôðà äîä úåãîäå ,‬‬ ‫'‪éë ,'òø øáã òãé àì äåöî øîåù‬‬ ‫‪ ,íãà éðá úåðåéòø úñéôúì éæçúà ïåäáã‬על‬ ‫ראש השנה‪ ,‬לאלול ]ד[ | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫יח‬ ‫אצל האדם השתוקקות ליום טוב‪ ,‬וככל‬ ‫‪,íúåà íøåâ ïîæäù ïäî ùé úåöîä úåììë‬‬ ‫שעוסק האדם יותר ביום טוב‪ ,‬משיג רואה‬ ‫‪íà éë âäåð åðéà áìåìå äëåñ úåöî åîë‬‬ ‫ושומע מפה ומשם‪ ,‬נוצר בקרבו בעירה‬ ‫‪,çñôä âçá äöî äìéëàå ,úåëåñä âçá‬‬ ‫פנימית ליום טוב‪ .‬בא ראש השנה‪ ,‬הולך‬ ‫‪ïëà .íéðîæá íéìåúä úåöîä øàù äîåãëå‬‬ ‫להתחיל מציאות חדשה‪.‬‬ ‫‪åùôðå ,åéùòîá íéîúå ÷éãö àåäù éî‬‬ ‫‪æåðâä åáåèå åúå÷ìà úåìâúä âéùäì ä÷÷åù‬‬ ‫‪ íéàá‬הרגעים הנעלים של תקיעת שופר‬ ‫‪íàåá úò íøè éæà ,íéðîæä êùîäá ïåôöå‬‬ ‫בהם אנו נכנסים לפני ולפנים‪,‬‬ ‫‪éúî íàåá úà øäîì äåàúîå ÷÷åúùî‬‬ ‫'כבפנים דמי' )ר"ה כו‪' ,(.‬יעלה זכרוניכם‬ ‫‪ ,äðîéé÷àå éãéì äåöîä àåáú‬אדם צריך‬ ‫לפני לטובה' )שם טז‪ ,(.‬עשרת ימי תשובה‬ ‫לחיות עם ההרגשה עוד כמה זמן ניתן‬ ‫שהפליאו חז"ל בלשונותם עליהם ''דרשו‬ ‫לחיות עד שיבוא ראש השנה ומצוות‬ ‫ה' בהמצאו' אלו עשרה ימים שבין ראש‬ ‫תקיעת שופר‪ ,‬מתי כבר יבוא יום כיפור‪,‬‬ ‫ואף‬ ‫יח‪,(.‬‬ ‫)שם‬ ‫הכפורים'‬ ‫ליום‬ ‫השנה‬ ‫סוכות ומצוות לולב וסוכה‪ ,‬מתי כבר‬ ‫שהקב"ה נמצא בכל מקום תמיד‪ ,‬בעשרת‬ ‫יהיה שמחת תורה‪øîåù' àø÷ð äæë ùéàå ,‬‬ ‫ימי תשובה ביכולתנו גם כן להתחבר לכך‪,‬‬ ‫‪'øáãä úà øîù åéáàå' ïåùìî ,'äåöî‬‬ ‫וכפרת יום הכיפורים‪ ,‬סוכות המשכת דעת‬ ‫)בראשית לז‪ ,‬יא(‪àåáé éúî äôöîå áùåé øîåìë ,‬‬ ‫הקב"ה בתוך העולם על ידי סוכה ולולב‪,‬‬ ‫‪' ,úåöîä ìù ïîæä‬שמר מצוה' היינו‬ ‫'הביאני המלך חדריו'‪ ,‬שמיני עצרת‬ ‫שמשתוקק ויש לו בעירה פנימית שכבר‬ ‫שהאדם‬ ‫ככל‬ ‫בך'‪,‬‬ ‫ודבוקה‬ ‫'חבוקה‬ ‫יבוא היום טוב‪ïåôöä áåè úåàøì äöåøä ,‬‬ ‫משתוקק למועדים אלו נכנסים גילויי ה'‬ ‫‪.øåîàë æà æåðâå‬‬ ‫שבהם יותר ויותר בתוכו פנימה‪.‬‬ ‫‪íéãòåîä úðéçá äîä ,'êéðô úà' åäæå‬‬ ‫'ולא יראה פני ריקם' ‪ -‬לא‬ ‫‪,àëìî éôðà àø÷ðù íéðîæäå‬‬ ‫לבוא בריקניות להתגלות פני‬ ‫'‪øäîì ,íàåá úò íãå÷ åìéôà ,'ù÷áà‬‬ ‫ה' שבמועדים‬ ‫‪.íäá äæåðâä êéðô úà úåæçìå‬‬ ‫‪éðá åðúàî àåä êåøá ùåã÷ä ù÷éá äæëå‬‬ ‫‪) 'í÷éø éðô åàøé àìå' ,ìàøùé‬שמות כג‪,‬‬ ‫‪ úå÷÷åúùää‬הינה תנאי הכרחי לקבלת‬ ‫טו(‪éúå÷ìà úåìâúä äàøé àì ,äöøé ,‬‬ ‫הארת ה' שבימים טובים‪,‬‬ ‫‪ ,í÷éø äàøé àì ,íéðîæä øãâá ùáåìîä‬לא‬ ‫אין אפשרות להיות מונחים ביום טוב על‬ ‫להגיע ריקני ליום טוב‪éðá åðçðà íà éë ,‬‬ ‫ידי "נפילה" אליהם מבלי שום הכנה‪,‬‬ ‫‪,êøáúé åúãåáòì åáäìúéå åøøåòúé ìàøùé‬‬ ‫כשמתחילים זמן רב לפני היום טוב ללמוד‬ ‫‪.íúðéçá êøòì íéìâøå íéúòä éèøô ìë íò‬‬ ‫קצת על היום טוב בכל יום ויום‪ ,‬מתפתח‬ ‫יט‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | ראש השנה‪ ,‬לאלול ]ד[‬ ‫'‪ìëå' ,'úçà äøé÷ñá íéø÷ñð ïìåëå ,éðú‬‬ ‫‪ ìë‬חודש אלול מבקשים אנו 'את פניך ה'‬ ‫‪) 'ïåøî éðáë åéðôì íéøáåò íìåò éàá‬מתני' שם‬ ‫אבקש‪ ,‬אל תסתר פניך ממני'‪ ,‬להדבק‬ ‫טז‪àáé àìù ìàøùéî ãçà ùéà êì ïéàå ,(.‬‬ ‫בה'‪ ,‬כדי להזכיר ולהודיע לעצמנו שהנה‬ ‫‪ ,àøåðäå ìåãâä ïéãä íåéî åáìá êøåî‬ומי‬ ‫ימים באים ובהם אור נפלא של דביקות‬ ‫שאינו מפחד מראש השנה סימן שהוא‬ ‫בה'‪ ,‬שלא יעברו המועדים לידנו בלי‬ ‫איננו איש‪.‬‬ ‫שנשים לב לכך‪ .‬הייתי פעם באיזה בית‬ ‫כנסת שחזן גדול היה השליח ציבור‪,‬‬ ‫הזוכה לבוא לאור המאיר בבחינת‬ ‫ואנשים לא ידעו שזה אותו חזן נפלא‪ ,‬אזי‬ ‫הפנים שם אין דין‬ ‫כל אחד היה עסוק בשלו‪ ,‬זה בעלונו וזה‬ ‫‪òãåéå ,äðéáá íé÷ìà åì ÷ìçù éî íðîà‬‬ ‫בעיתונו וזה בפטפוטיו‪ ,‬עבר שם אחד בין‬ ‫‪åîöò úà äéáâäìå úåìòäì êéà‬‬ ‫הקהל והתחיל לומר לכולם שזהו אותו‬ ‫‪ ,íéðîæä úå÷ìçúäî äìòîì‬מי שכל הזמן‬ ‫חזן פלוני‪ ,‬פתאום כולם התחילו להקשיב‬ ‫מתעסק עם עצמו‪ ,‬עסוק כל הזמן עם‬ ‫ולהתפעל‪ .‬צריכים לדעת שבאים אלינו‬ ‫הדין‪ ,‬מה יהיה לו שנה הבאה ומה לא‬ ‫התגלות אנפי מלכא‪ ,‬ולהשתוקק לכך‪.‬‬ ‫חלילה‪ ,‬אבל מי שיודע להרים עצמו‬ ‫למשמעות‬ ‫המאירים'‪,‬‬ ‫'פניך‬ ‫לבחינת‬ ‫איך ניתן לישב ולצפות ליום הדין‬ ‫הפנימית של יום טוב‪ ,‬לחיבור לה'‬ ‫שהאדם מתיירא ומתפחד ממנו‬ ‫יכול‬ ‫הוא‬ ‫דמי'‪,‬‬ ‫'כבפנים‬ ‫שבבחינת‬ ‫‪øîåì øéôù êééù íéãòåîä øàùá äðäå‬‬ ‫להתחבר לבחינת ההתרוממות וההעלאה‬ ‫‪íãàä ÷÷åúùéå äåàúéù ,äëë‬‬ ‫שבמדת הגבורה‪ ,‬ואזי ‪úîéàî àøééúî åðéà‬‬ ‫‪äáäàä úåúåáòáå ÷ùçá äðàåá úò øäîì‬‬ ‫‪.÷çöé ìù äøåáâäå ïéãä‬‬ ‫‪ì-÷ ãñçî äøéàîä íé÷ìà éðô ,äàøéå‬‬ ‫‪ïåùàøä úåàéöîì øæåçù äúò äáøãàå‬‬ ‫‪åùôðù ,úåòåáùá úåøàôúä úåãî ,çñôá‬‬ ‫‪êøáúé åìöàå ,äðåùàø äãå÷ð‬‬ ‫‪øîåì êééù ïéàù äî ,íäì äåàúî íãà ìù‬‬ ‫‪íà éë ,úå÷ìçúä úåðéçá íåù êééù åðéà‬‬ ‫‪äøåáâ ïéãä íåéì äôöîå áùåé úåéäì ,äëë‬‬ ‫‪ ,ãçà úåãçà‬אצל הרבש"ע אין התחלקות‬ ‫‪,åðîî ãçôúîå àøééúî íãàäå ,÷çöé ìù‬‬ ‫הזמנים אלא הכל למעלה מהזמן‪ãçà ,‬‬ ‫‪áåè äùòé øùà õøàá ÷éãö ïéà íãà éë‬‬ ‫‪ ,ãçåéîå ãéçé‬מבלי התחלקות מקומות‬ ‫‪,ïéãä úò øäîì ÷÷åúùé êéàå ,àèçé àìå‬‬ ‫זמנים ונפשות‪åìöà íéøàåúî åðà åðéãöîå ,‬‬ ‫ולדאבוננו ישנם אנשים שמוכנים לשלם‬ ‫‪ ,íéøàåú éåðù ìåëéáë‬כל בחינת 'אנפי‬ ‫כסף על פתרון "בעיית" ראש השנה ויום‬ ‫מלכא' זה רק מצדנו‪ãñç íéîòôì ,‬‬ ‫כיפור‪ ,‬ומעדיפים הם לדלג על ימים‬ ‫‪úåìâúä íéìá÷îä êøòì ,äøåáâ íéîòôìå‬‬ ‫נוראים אלו‪) àøîâáå ,‬ראש השנה יח‪ ,‬א( ‪,àúéà‬‬ ‫ראש השנה‪ ,‬לאלול ]ד[ | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫כ‬ ‫רגע זה הוא הדין ומשפט האיום והנורא‪.‬‬ ‫‪äëë ,úåãîä úåùáìúä úåòöîàá úå÷ìà‬‬ ‫בני ישראל מתייחסים ל'לפי שהוא עתה‬ ‫‪,íéùåã÷ä åéøàåúå åéúåîùî úçàá àø÷ð‬‬ ‫יום הדין' ‪' -‬אנו באין לפני מלך המלכים‬ ‫‪åéøáéà ç"îø íò åîöò úà òéâî íãàä íàå‬‬ ‫הקב"ה'‪' ,‬ובכן אבוא אל המלך'‪.‬‬ ‫‪úðéçáá øéàîä øåàì ,äìòîì åéãéâ ä"ñùå‬‬ ‫‪,åùøåùá ÷úîð ïéãä éë ,ïéã ïéà íù ,íéðôä‬‬ ‫היא שהרגשה זו גופא של בני‬ ‫‪úîàäå‬‬ ‫‪ ,ïî÷ì ä"éà øàáúé øùàë‬אם אדם מצליח‬ ‫ישראל ממתיקה להם את כל‬ ‫לבוא למצב של חיבור לרבש"ע זהו‬ ‫הדינים‪ ,‬בהיראות השתוקקותם הנפלאה‬ ‫מיתוק הדין הגדול ביותר ששייך‪.‬‬ ‫לראות פני המלך‪ .‬כי הרי כל מטרת הדין‬ ‫הוא רק בשביל להרים אותנו מהבלי‬ ‫שמחת בני ישראל בביאת ה' ביום‬ ‫העולם ולחבר אותנו לה'‪ .‬דין הוא אינו רע‬ ‫הדין ממתיקה את כל הדינים‬ ‫חס ושלום‪' ,‬מפי עליון לא תצא הרעות'‬ ‫‪ ïáåéå‬על פי דברי השפת אמת )סוכות תר"ס(‪,‬‬ ‫)איכה ג לח(‪ ,‬אלא הוא על דרך משל סימנים‬ ‫"שמחה‬ ‫)משלי כא טו(‬ ‫וז"ל‪' :‬כתיב‬ ‫שישנם בכבישים ובדרכים‪ ,‬שמטרתם‬ ‫לצדיק עשות משפט"‪ ,‬ובני ישראל "עמך‬ ‫שיידעו היכן ואיך לנסוע‪ ,‬שיסעו רק‬ ‫כולם צדיקים" וכו'‪ ,‬ולכן יש לשמוח במה‬ ‫במקומות‬ ‫ולא‬ ‫המסומנים‬ ‫במקומות‬ ‫שנזכרין לפניו במשפט וכו'‪ ,‬זהו שכתוב‬ ‫אחרים‪ ,‬והנוסע במקומות אחרים אכן‬ ‫)תהלים צו יג( "]אז ירננו כל עצי יער לפני ה'[‬ ‫מקבל עונש‪ ,‬אבל לא זהו מטרת הגבלת‬ ‫כי בא כי בא לשפוט"‪ ,‬ב' פעמים "כי בא"‪,‬‬ ‫הסימונים‪ ,‬אלא מטרתם להציל חיים‪ .‬כמו‬ ‫פירוש‪-] íéððøîù ,‬משבחים[ ‪,'ä àá éë ìò‬‬ ‫כן הדינים העליונים נועדו להציל חיי נצח‪,‬‬ ‫‪íéçîù íå÷î ìëî ,"èåôùì àá éë" íâäå‬‬ ‫את החיים שהמלך חפץ בהם‪ .‬ואשר על‬ ‫‪ ,''ä úàéáá‬ע"ש עוד‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬מי שזוכה לרומם את עצמו ולהתחבר‬ ‫לה'‪ ,‬לעסוק עם 'וידע כל פעול כי אתה‬ ‫לעצמנו אדם שמצבו הנוכחי‬ ‫‪øàúð‬‬ ‫פעלתו'‪ ,‬ומתחנן הוא לה' 'מלוך על כל‬ ‫הנפשי והכלכלי מסודר וטוב‪,‬‬ ‫העולם כולו בכבודך'‪ ,‬וכל כולו עסוק‬ ‫ולפניו שתי אפשרויות‪ ,‬האחת‪ ,‬שמצב זה‬ ‫לדבר עם ה' פנים בפנים‪ ,‬כמבואר במדרש‬ ‫ימשיך לשנים טובות וארוכות‪ ,‬והשניה‪,‬‬ ‫תהלים )שוחר טוב קב ג(‪ ,‬וז"ל‪' :‬פנה אל תפלת‬ ‫שבכל שנה יהיה יום הדין על הכל מחדש‪,‬‬ ‫הערער )תהלים קב יח(‪ ,‬אמר רבי יצחק‪ ,‬כלפי‬ ‫לטוב ולמוטב חלילה‪ .‬שהנה באופן טבעי‬ ‫הדורות אמרו‪ ,‬שאין להם לא נביא ולא‬ ‫וגשמי מעדיף האדם להמשיך במסלול‬ ‫כהן מורה צדק‪ ,‬ולא בית המקדש שיכפר‬ ‫חייו בלי לדון שוב על הכל מחדש‪ ,‬אבל‬ ‫עליהם‪ ,‬אלא תפלה אחת נשתיירה להן‬ ‫בני ישראל אומרים לקב"ה‪ ,‬שוה לנו רגע‬ ‫וביום‬ ‫השנה‬ ‫בראש‬ ‫מתפללין‬ ‫שהם‬ ‫העמידה לפניך‪ ,‬ההתקרבות אליך‪ ,‬גם אם‬ ‫כא‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | ראש השנה‪ ,‬לאלול ]ד[‬ ‫לצפות‬ ‫האדם‬ ‫יכול‬ ‫החגים‬ ‫שלכל‬ ‫הכפורים‪ ,‬אל תבזה אותה מהם‪ ,‬שנאמר‬ ‫ולהשתוקק לבחינת הגוונים שבהם‪ ,‬לחסד‬ ‫)שם( 'ולא בזה את תפלתם'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכפי‬ ‫ולתפארת‪ ,‬ודייקא ההשתוקקות לראש‬ ‫מלכויות‬ ‫תפלת‬ ‫על‬ ‫צדיקים‬ ‫שאמרו‬ ‫השנה היא לפני ה'‪ ,‬לפניך המאירים‬ ‫זכרונות ושופרות שמתראים בהם עם ה'‪,‬‬ ‫שלמעלה מהגוונים‪.‬‬ ‫קרבה זו ממתיקה את כל הדינים‪.‬‬ ‫‪àåä êåøá ùåã÷ä éðôì åúçéù êéôùä äæìå‬‬ ‫ההשתוקקות נותנת חיבור למצוות‬ ‫ולמועדים בכל הזמנים‬ ‫'‪ïåéë ,øîåìë ,'éðîî êéðô øúñú ìà‬‬ ‫‪úåòöîàá øéàîä øåà âéùäì éðåöø ø÷éòù‬‬ ‫‪ ìòå‬ידי השתוקקות זו‪ ,‬שרוצה האדם את‬ ‫‪íéãòåîä úåðéçá äîä ïäù ,íéðååâä‬‬ ‫הקב"ה לא רק במעטפת הזמנים‪,‬‬ ‫‪,'ä õôç äìàá àì íâå ,øàåáîë íéðîæäå‬‬ ‫אלא למעלה מכל זה‪ ,‬מגיע הוא לחיבור‬ ‫‪åáåøå åùàø íò òå÷ù íãàä øàùð íà éë‬‬ ‫ודביקות פנימית שאינה מוגבלת בזמן‪.‬‬ ‫‪íéúòä úå÷ìçúä åðééä ,íéðååâä úçú‬‬ ‫השפת אמת במעלת ההשתוקקות‬ ‫‪áúëå‬‬ ‫‪äæìå ,äøåáâä úîéàî àøééúî éæà ,íéòâøäå‬‬ ‫למצוה )בא תרנ"ט(‪ ,‬וז"ל‪' :‬עיקר‬ ‫‪ ,'éðîî êéðô øúñú ìà' ù÷éá‬אל תשאיר‬ ‫תכלית המצוה להיות נשאר ממנה רשימה‬ ‫אותי בחלק החיצוני בלי לבוא לחלק‬ ‫באדם‪ .‬כמ"ש במ"א פירוש 'ומצותי תצפון‬ ‫הפנימי‪úà ,íéðååâá øéàîä øåà ù÷áì àá ,‬‬ ‫אתך' )משלי ב א(‪ ,‬כאשר עושין המצות ברוב‬ ‫‪ìëåàù äìåòôäå ,'éðîî øúñú ìà' äæ‬‬ ‫אהבה ותשוקה נשארת הארת המצוה‬ ‫‪ïéãä íåé ìù åàåá úò øäîìå ÷÷åúùäì‬‬ ‫בנפש האדם‪ .‬וכמ"ש )זוהר ח"ג טז‪' (:‬צדיק‬ ‫‪:øëæðë ,äðùä ùàø‬‬ ‫זכיותיו חקוקין על עצמותיו' וכו'‪ .‬והענין‬ ‫‪ äãéãîä‬אם האדם מצליח באמת להיות‬ ‫הוא‪ ,‬כי וודאי עיקר המצוה היא צורך‬ ‫דבק לה'‪ ,‬הוא‪ ,‬אם מצליח‬ ‫גבוה‪ ,‬וצריך האדם לעשות המצוה לשם‬ ‫להשתוקק לראש השנה‪ ,‬למרות שלוקח‬ ‫שמים בלבד‪ .‬אבל הכנת המצוה והתשוקה‬ ‫בכובד ראש את הדין‪ ,‬שרק על ידי שדבק‬ ‫קודם המצוה ולאחריה‪ ,‬מצד זה נעשה‬ ‫בה' למעלה מהתחלקות הזמנים‪ ,‬שמחשיב‬ ‫מלבוש הנפש‪ ,‬שהמצוה נותנת ברכה‬ ‫באמת את רגעי הדביקות בה' יותר מהכל‪,‬‬ ‫לפניה ולאחריה‪ .‬וכמ"ש במ"א ממה‬ ‫אזי סימן הוא שדבק הוא באמת לה'‪.‬‬ ‫שאמרו חז"ל )יומא כט‪' (.‬הרהורי עבירה קשין‬ ‫מעבירה'‪ ,‬כמו כן הרהורי מצוה טובים‬ ‫לחינם מבקשים את פני ה' דייקא‬ ‫‪àìå‬‬ ‫מגוף המצוה‪ .‬והיינו כי הגם שעיקר פגם‬ ‫לפני ראש השנה ומועדי תשרי‪ ,‬ולא‬ ‫העבירה בשורש היא בעשייתה‪ ,‬אבל‬ ‫בשאר מועדים‪ ,‬אף שגם בהם מתגלה פני‬ ‫הקילקול אל נפש האדם מתרבה ביותר‬ ‫ה'‪ ,‬שכל המועדים הינם אנפי מלכא‪ ,‬אלא‬ ‫ראש השנה‪ ,‬לאלול ]ד[ | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫כב‬ ‫יזכר באמצע השנה ב'הבן יקיר לי אפרים'‪,‬‬ ‫ע"י הרהור עבירה‪ .‬וכן הוא במצוה‪ ,‬אשר‬ ‫ובשאר רגעי השתוקקות ודביקות לה'‪.‬‬ ‫עיקר המצוה צורך גבוה‪ ,‬אבל רוב‬ ‫ההרהור והתשוקה אל המצוה‪ ,‬מתקן נפש‬ ‫‪ øåæòé‬ה' שנוכל באמת להתכונן לכי בא‬ ‫האדם'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ה'‪ ,‬ויזכנו ה' שלא יסתיר פניו‬ ‫המאירים‪,‬‬ ‫לפניו‬ ‫נזכה‬ ‫אלא‬ ‫מאתנו‪,‬‬ ‫נלמד‪ ,‬שכשם שהרהורי עבירה‬ ‫‪åðîîå‬‬ ‫ושנקיים את הכתוב 'לא יראו פני ריקם'‪,‬‬ ‫נופלים לאדם אחר זמן רב‪ ,‬הוא‬ ‫אלא אדרבה יהיו ימי המועדים שבהם‬ ‫יושב בבית מדרש ולפתע צץ לו מחשבה‬ ‫מתראים אנפי מלכא מלאים וגדושים‬ ‫זרה‪ ,‬מחמת שההרהור רע מלביש את‬ ‫בקניינים הנפלאים בהתחברות ודביקות‬ ‫הנפש‪ ,‬כמו כן דייקא הכנת המצוה‬ ‫בה'‪ ,‬ושנזכה לקנות בהם כל מה שרוצה‬ ‫חיבור‬ ‫הנותנת‬ ‫הוא‬ ‫אליה‬ ‫והתשוקה‬ ‫ה' לתת לנו‪ ,‬אמן ואמן‪.‬‬ ‫ושייכות למצוה בכל הזמנים‪ ,‬שלפתע‬ ‫כג‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | הכנה לסליחות‪ ,‬אחרית שנה תשפ"ה‬ ‫הכנה לסליחות‪ ,‬אחרית שנה תשפ"ה‬ ‫מאבנים ומכשולים‪ ,‬אבל כאשר מתחיל‬ ‫רמז מנהג בני אשכנז לומר‬ ‫להתקרב לשפת הים‪ ,‬או אז צריך להתחיל‬ ‫סליחות רק בסוף חודש אלול‬ ‫להשתמש ב'מורדיא דלברות' אף בים‪,‬‬ ‫‪ âäðî‬בני עדות המזרח לקום באשמורת‬ ‫הספינה‬ ‫את‬ ‫לדחוף‬ ‫היטב‬ ‫להיזהר‬ ‫לומר סליחות ותחנונים כבר מראש‬ ‫ולהרחיקה מן האבנים ומן המכשולים‪,‬‬ ‫חדש אלול ואילך‪ ,‬כי מר"ח אלול מאיר‬ ‫ומומחיות גדולה היא לדעת לעצור את‬ ‫כבר י"ג מדות של רחמים‪ ,‬אולם מנהג בני‬ ‫להיתקל‬ ‫מבלי‬ ‫לחוף‬ ‫סמוך‬ ‫הספינה‬ ‫רק‬ ‫סליחות‬ ‫לומר‬ ‫להתחיל‬ ‫אשכנז‬ ‫באבנים ומכשולים‪.‬‬ ‫כשמתקרב ראש השנה‪.‬‬ ‫מה שמתחילים לומר בסוף אלול‪,‬‬ ‫‪åäæå‬‬ ‫בדרך רמז‪ ,‬על פי דברי האר"י‬ ‫‪ì"éå‬‬ ‫שאלול הוא בחינת 'הנותן בים‬ ‫הקדוש שהכתוב 'הנותן בים דרך'‬ ‫דרך'‪ ,‬וכאשר מתקרבים לקצה ובשפת‬ ‫שייך לחודש אלול‪ .‬והרבה פירושים‬ ‫הים‪ ,‬מתחילים לומר סליחות‪" ,‬לדחוף"‬ ‫נאמרו בזה‪ ,‬וי"ל עוד שכשם שאי אפשר‬ ‫את האדם ולהרחיקו מן האבנים ומן‬ ‫לעצור באמצע הים‪ ,‬יכולים ח"ו להיטבע‬ ‫המכשולים‪ ,‬שיזכה לבוא לראש השנה‬ ‫בים‪ ,‬אלא מוכרחים לבוא לשפת הים‪ ,‬כמו‬ ‫מבלי שום מכשול‪ .‬ורמז לדבר‪ ,‬מורדיא‬ ‫כן אי אפשר לעצור באמצע עבודת חודש‬ ‫‪à‬ון‬ ‫‪å‬איש‬ ‫‪ã‬רכו‬ ‫‪ø‬שע‬ ‫'‪é‬עזוב‬ ‫ר"ת‬ ‫אלול אלא להמשיכו עד סופו‪.‬‬ ‫‪î‬חשבותיו'‪.‬‬ ‫)פז‪(.‬‬ ‫מבואר בגמרא בבא מציעא‬ ‫‪äðäå‬‬ ‫הטעם שבני אשכנז מתחילין לומר‬ ‫שיש בספינה דבר‬ ‫)טז‪(:‬‬ ‫ומגילה‬ ‫סליחות ד' ימים קודם ראש השנה‬ ‫הנקרא "מורדיא דלברות"‪ ,‬ופירש רש"י‬ ‫שלברות היינו שם הנהר‪ ,‬ומורדיא הוא‬ ‫הרמ"א )סי' תקפ"א ס"א( 'מנהג בני‬ ‫‪áúëå‬‬ ‫'עץ שרב החובל מנהיג בו הספינה לרחקה‬ ‫אשכנז וכו' עומדים באשמורות‬ ‫מן האבנים ומן המכשולים'‪ ,‬שרב החובל‬ ‫לומר סליחות ביום א' שלפני ר"ה‪ ,‬ואם‬ ‫צריך להשגיח כל הזמן שהספינה תלך‬ ‫חל ראש השנה ב' או ג'‪ ,‬אז מתחילין מיום‬ ‫באמצע הים ולא לצדדי הים ששם ישנם‬ ‫א' שבוע שלפניו'‪ ,‬ובטעם הדבר כתב‬ ‫אבנים ומכשולים‪.‬‬ ‫הלבוש )שם ס"א( 'משום שמנהג רוב העולם‬ ‫שיתענו עשרה תעניתים עם יום כיפור‬ ‫‪ øùàëå‬הספינה בים‪ ,‬כל עוד שהיא בתוך‬ ‫כנגד עשרת ימי תשובה‪ ,‬ולעולם יחסרו ד'‬ ‫הים אין צריך רב החובל להשגיח‬ ‫הכנה לסליחות‪ ,‬אחרית שנה תשפ"ה | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫כד‬ ‫במדרש בכל הקרבנות נאמר והקרבתם‪,‬‬ ‫ימים מראש השנה עד יום כיפור שלא‬ ‫ובראש השנה נאמר )במדבר כט‪ ,‬ב( "ועשיתם"‪,‬‬ ‫יוכלו להתענות בהם‪ ,‬דהיינו ב' ימים ראש‬ ‫שיעשה אדם עצמו קרבן בראש השנה‪,‬‬ ‫השנה ושבת תשובה וערב יום כיפור‪,‬‬ ‫ולהכי צריך ארבעה ימים לביקור מפני‬ ‫לפיכך כשחל ראש השנה ביום ה' אז‬ ‫המומין‪ ,‬ועל ידי התענית יבקר ויפשפש‬ ‫יכולין להתענות ד' ימים קודם ראש השנה‬ ‫בחטאיו דומיא דקרבן'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והריטב"א‬ ‫וה' ימים בין ראש השנה ליום כיפור ויום‬ ‫כתב )ר"ה טז‪ :‬ד"ה ואמר ]הא'[( 'אמר הקדוש ברוך‬ ‫כיפור הוא העשירי‪ ,‬וכל שכן כשחל‬ ‫הוא שנתרצה לפניו בשופר שנזכה בדין‬ ‫בשבת‪ ,‬אבל כשחל בב' או בג' שלא יוכלו‬ ‫כאדם המתרצה בקרבנו ומתכפר לו'‪,‬‬ ‫להתענות ד' ימים באותו שבוע‪ ,‬לכך‬ ‫עכ"ל‪ .‬ולפי דבריו י"ל שלכן צריך ביקור‬ ‫מתחילין שבוע שלפניה'‪.‬‬ ‫ד' ימים מקודם‪.‬‬ ‫כיום שרוב בני ישראל אין נוהגים‬ ‫‪íâå‬‬ ‫להעיר על דבריהם‪ ,‬שדין ביקור ד'‬ ‫‪ùéå‬‬ ‫לצום י' תעניתים‪ ,‬ידוע המעשה מר'‬ ‫ימים מקודם הוא רק בקרבן התמיד‬ ‫ייב"י‪ ,‬שבא פעם לאיזו עיר שהיה שם דבר‬ ‫)פסחים צו‪ ,(.‬ואם כן מה שייכות יש לזה‬ ‫חמור‪ ,‬וציווה לאסוף את כל אנשי העיר‬ ‫לקרבנות המוספין של ראש השנה‪ ,‬ועל‬ ‫לבית הכנסת ולהתענות‪ ,‬כשבאו כולם‬ ‫דרך הדרוש צריך לומר שעניינו של ראש‬ ‫אמר להם‪ ,‬שכאשר אוספים כסף לצדקה‬ ‫השנה הוא קבלת עול מלכות שמים‪ ,‬ואין‬ ‫לוקחים בעיקר מהעשירים ולא מהעניים‪,‬‬ ‫המלכת שמים של ראש השנה לימי ראש‬ ‫כמו כן באברי האדם‪ ,‬המעיים הם עניים‪,‬‬ ‫השנה בלבד‪ ,‬אלא לכל השנה כולה‪ ,‬אם כן‬ ‫כשאין נותנים להם מה שצריכים הם מיד‬ ‫קרבנות ראש השנה הם בבחינת קרבן‬ ‫רעבים‪ ,‬אבל ישנם אברים אחרים שהם‬ ‫התמיד הטעון ביקור ד' ימים‪.‬‬ ‫עשירים‪ ,‬העיניים והאוזניים והפה‪ ,‬והם‬ ‫צריכים להתענות‪ ,‬שלא להביט לכל‬ ‫לימוד הזכות שבקביעת הסליחות‬ ‫הצדדים‪ ,‬שלא לשמוע הכל‪ ,‬ולא לדבר‬ ‫לעולם ביום א'‬ ‫ככל העולה על רוחם‪ .‬ותענית זו שייכת גם‬ ‫‪ ìçùëå‬ראש השנה בב' או בג'‪ ,‬שאין ד'‬ ‫בדורנו אנו‪ ,‬וצריך להקדים זאת כבר ד'‬ ‫ימים בשבוע שלפני ראש השנה‪,‬‬ ‫ימים שקודם ראש השנה‪.‬‬ ‫מתחילין לומר סליחות שבוע שלפניה‪.‬‬ ‫ובטעם הדבר כתב הלבוש )שם ס"א( 'כדי‬ ‫זקנים )שם סק"א( כתב‪ ,‬והביאו‬ ‫‪úøèòáå‬‬ ‫שיהיה לעולם יום קבוע שלא יטעו‪ ,‬קבעו‬ ‫באליה רבה )שם סק"ח( ש'הטעם‬ ‫להתחיל לעולם ביום א''‪ ,‬ומובן לכל‬ ‫שעומדים על כל פנים בכל פעם ארבעה‬ ‫שטעם זה צ"ב‪ ,‬הרי כל אלו הבאים לבית‬ ‫ימים לפני ראש השנה‪ ,‬משום דאיתא‬ ‫כה‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | הכנה לסליחות‪ ,‬אחרית שנה תשפ"ה‬ ‫ואני מוחל להם‪' .‬ה' ה''‪ ,‬אני הוא קודם‬ ‫הכנסת יידעו שמתחילים לומר סליחות‪,‬‬ ‫שיחטא האדם‪ ,‬ואני הוא לאחר שיחטא‬ ‫ורוב ככל בני ישראל יידעו מתי מתחילים‬ ‫האדם ויעשה תשובה‪' .‬ק‪-‬ל רחום וחנון'‪,‬‬ ‫לומר סליחות גם אם לא יתחילו במוצאי‬ ‫אמר רב יהודה ברית כרותה לשלש עשרה‬ ‫שבת‪ .‬ונראה שקבעו את התחלת אמירת‬ ‫מדות שאינן חוזרות ריקם‪ ,‬שנאמר )שם פסוק‬ ‫הסליחות במוצאי שבת כדי שלא יטעו‪,‬‬ ‫י( 'הנה אנכי כורת ברית''‪.‬‬ ‫כחלק מלימוד הזכות על בני ישראל‪,‬‬ ‫שבזה אנו "אומרים" לרבש"ע 'ראה‬ ‫לכך שנתעטף הקב"ה כשליח‬ ‫]‪æîøå‬‬ ‫עמידתנו'‪ ,‬גם כאשר אנו כבר באים לומר‬ ‫ציבור‪ ,‬יש להביא מהכתוב )שמות לג‬ ‫סליחות ומתעוררים להתקרב לפניך‪ ,‬גם‬ ‫יט( בענין י"ג מדות של רחמים‪è' ,‬ובי ‪ò‬ל‬ ‫כאשר רוצים להתקרב לה' ד' ימים‬ ‫‪ô‬ניך ‪å‬קראתי ‪á‬שם ‪ ''é‬ר"ת בעיטוף[‪.‬‬ ‫מקודם‪ ,‬גם אז יש חשש שמא נטעה‬ ‫ונתבלבל‪ ,‬קל וחומר שבשעת החטא היה‬ ‫‪ íòèáå‬שלא אמר לו ה' רק את סדר י"ג‬ ‫זה מחמת שטעינו והתבלבלנו‪ ,‬ועצם‬ ‫מדות‪ ,‬אלא נתעטף כשליח צבור‬ ‫קביעת הסליחות כדי שלא יטעו מלמד‬ ‫והראה לו למשה סדר תפלה‪ ,‬כתב‬ ‫ומעורר זכות עלינו‪.‬‬ ‫המהר"ל בקוצר אמרים‪ ,‬וז"ל‪ :‬ש'מאחר‬ ‫שבקש מרע"ה הראיה‪ ,‬לא היה אפשר לו‬ ‫רק במעשה‪ ,‬שהיה מראה לו כאשר עושין‬ ‫כסדר הזה יפתחו להם מדת טובו‪ ,‬וממילא‬ ‫מאחר שהראה לו סדר תפילה איך יתפלל‪,‬‬ ‫ביאור ענין שנתעטף הקב"ה‬ ‫אם כן בודאי לגמרי הראה לו האיך יתעטף‬ ‫כשליח ציבור והראה למשה רבינו‬ ‫ש"צ‪ ,‬דהא הראה לו אם יעשה כסדר הזה‬ ‫סדר אמירת י"ג מדות‬ ‫וסדר הזה בכללו הכל‪ ,‬ופי' זה עיקר כי‬ ‫‪ ïéà‬מקור מפורש בש"ס לאמירת סליחות‪,‬‬ ‫משה רבינו עליו השלום היה חפץ לדעת‬ ‫מקורות‬ ‫כבר יש‬ ‫הגאונים‬ ‫מזמן‬ ‫לראות איך מדת טובו נוהג בעולם ודי‬ ‫מפורשים לכך‪ ,‬אבל עיקר הסליחות היא‬ ‫מזה‪ ,‬ולפיכך הראה לו על ידי ראיה'‪,‬‬ ‫אמירת י"ג מדות של רחמים‪ ,‬ומבואר‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫בש"ס )ר"ה יז‪'' (:‬ויעבור ה' על פניו ויקרא'‬ ‫‪ ììëáå‬צ"ב‪ ,‬מה שייכות אמירת י"ג מדות‬ ‫)שמות לד ו(‪ ,‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬אלמלא מקרא‬ ‫לבקשת סליחה‪.‬‬ ‫כתוב אי אפשר לאומרו‪ ,‬מלמד שנתעטף‬ ‫הקדוש ברוך הוא כשליח צבור‪ ,‬והראה לו‬ ‫שלפעמים בעצם צורת בקשת‬ ‫‪,ì"éå‬‬ ‫למשה סדר תפלה‪ .‬אמר לו‪ ,‬כל זמן‬ ‫המליחה נגרם בזיון גדול למי‬ ‫שישראל חוטאין‪ ,‬יעשו לפני כסדר הזה‪,‬‬ ‫הכנה לסליחות‪ ,‬אחרית שנה תשפ"ה | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫כו‬ ‫לפני כסדר הזה‪ ,‬ואני מוחל להם'‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫שמבקשים ממנו המחילה‪ ,‬דוגמא לדבר‪,‬‬ ‫אתם כלל לא מבינים מה החטא גורם‪ ,‬אזי‬ ‫אדם שזרק אבן על בן המלך ופגע בראשו‬ ‫לכל הפחות תגידו את התיבה "סליחה"‪,‬‬ ‫ומוטל בין חיים למוות‪ ,‬אילו יבוא לבקש‬ ‫תגידו את תיבות י"ג מדות של רחמים‪ ,‬זהו‬ ‫מחילה מהמלך על שניקב את כובעו של‬ ‫מה שביכולתכם להבין‪ .‬וזהו סוד מה‬ ‫הנסיך‪ ,‬על בקשה זו לבדה חייב "פעמיים"‬ ‫שהראה הקב"ה למשה סדר תפלה‪ ,‬ואמר‬ ‫מיתה‪ .‬וגם אנו‪ ,‬הרי אין לנו שמץ של‬ ‫שיעשו לפני כסדר הזה‪ ,‬כי אין לנו בכלל‬ ‫השגה מה החטא פוגם‪ ,‬וכל מה שאנו‬ ‫יכולת לבקש סליחה ומחילה באמת‪ ,‬אלא‬ ‫יודעים לבקש מחילה‪ ,‬הוא רק מה שאנו‬ ‫רק לעשות מעין ודוגמא לבקשת סליחה‬ ‫מרגישים שהתנהגנו שלא כראוי וצריכים‬ ‫ומחילה‪ ,‬אנו יכולים רק לעשות "כסדר‬ ‫גופא‬ ‫בזה‬ ‫]ואף‬ ‫טוב‪,‬‬ ‫יותר‬ ‫להיות‬ ‫הזה" ותו לא‪' .‬ואני מוחל להם' היינו‬ ‫באמתחתנו תירוצים ואמתלאות רבות[‪,‬‬ ‫מחילה עוד הרבה לפני עשיית סדר זה‪,‬‬ ‫אילו היינו יודעים מה נפעל על ידי החטא‬ ‫וכל מה ש'יעשו לפני כסדר הזה' הוא רק‬ ‫היינו מבינים שכל גישתנו לסליחות הוא‬ ‫בעבורנו‪ .‬ולכן נתעטף הקב"ה כשליח‬ ‫ממש כאדם הנ"ל המבקש סליחה על‬ ‫ציבור והראה לו למשה סדר תפלה'‪ ,‬כי‬ ‫הכובע בלבד‪.‬‬ ‫הסדר האמתי של סליחה ומחילה‪ ,‬של‬ ‫אמירת י"ג מדות‪ ,‬עושה הקב"ה לבדו‪.‬‬ ‫‪ äîå‬שאנו מעיזים פנינו בכל זאת לבקש‬ ‫סליחה מה'‪ ,‬יובן על דרך משל לבן‬ ‫‪ ïàëîå‬חיזוק גדול לאמירת סליחות‪ ,‬יש‬ ‫שפגע באביו או באמו‪ ,‬ואביו מחנכו‬ ‫ימים שאדם נעמד לומר סליחות‪,‬‬ ‫שיבקש סליחה‪ ,‬והכל לפי מה שהוא‪ ,‬אם‬ ‫ואין לו מוחין גדולים ומחשבות עמוקות‬ ‫הוא ילד קטן דורש ממנו שרק יאמר תיבת‬ ‫וכוחות עצומים‪ ,‬צריך הוא לדעת שכל מה‬ ‫סליחה‪ ,‬ואם הוא בוגר יותר מבקש ממנו‬ ‫שנתבע ממנו הוא סך הכל 'תעוש לפני‬ ‫שיעשה זה בסבר פנים יפות‪ ,‬וכו'‪ .‬האב‬ ‫כסדר הזה'‪ ,‬והיום שאין לו מוחין נתבע‬ ‫והאם מוחלים מיד בשעת מעשה לבנם‬ ‫ממנו פחות‪.‬‬ ‫אהובם על מה שפגע בהם‪ ,‬וכל מה‬ ‫שדורשים ממנו שיבקש סליחה ומחילה‪,‬‬ ‫טעם פנימי במנהג שליח הציבור‬ ‫הוא רק בשביל לחנכו‪ ,‬שיידע איך‬ ‫להתעטף בסליחות בטלית שאולה‬ ‫להתנהג‪.‬‬ ‫כתב שמחמת‬ ‫)סי' תקפ"א ס"א(‬ ‫‪ùåáìá‬‬ ‫שנוהגין לעמוד לומר סליחות‬ ‫עומק מה 'שנתעטף הקב"ה כשליח‬ ‫‪åäæ‬‬ ‫באשמורת קודם עלות השחר‪ ,‬לכן הש"ץ‬ ‫צבור והראה לו למשה סדר תפלה‪,‬‬ ‫שמתפלל סליחות מתעטף בטלית ואינו‬ ‫אמר לו‪ ,‬כל זמן שישראל חוטאין‪ ,‬יעשו‬ ‫כז‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | הכנה לסליחות‪ ,‬אחרית שנה תשפ"ה‬ ‫בשל הקדוש ברוך הוא‪ ,‬וכמו ששנינו‬ ‫מברך‪ ,‬משום דהוא כסות לילה וספק‬ ‫בפ"ג מאבות )מ"ז( 'תן לו משלו שאתה‬ ‫חולק‬ ‫)שם סק"ב(‬ ‫ברכות להקל‪ ,‬והט"ז‬ ‫ושלך שלו'‪ ,‬באופן שאין לשום אדם‬ ‫עליו‪ ,‬ד'למה יכניס עצמו תחלה לזה‬ ‫שום חוב אצל הקדוש ברוך הוא עבור‬ ‫שילבש דבר שיש בו ספק ברכה ולא‬ ‫מעשיו הטובים‪ ,‬כי כבר הקדים לו‬ ‫יברך וכו'‪ ,‬אלא יקח טלית חבירו‪ ,‬ובזה‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אך הקדוש ברוך הוא‬ ‫לא יעבור כלום כי כבר הוכחנו בהל'‬ ‫ברוב חסדו משלם שכר להאדם כאילו‬ ‫ציצית דאין לברך על טלית שאולה'‪,‬‬ ‫האדם עשה משלו‪.‬‬ ‫עכ"ל‪ .‬וכך המנהג‪.‬‬ ‫ביראת שמים‪ ,‬זה מסר הקדוש‬ ‫‪íðîàå‬‬ ‫דבר הוא‪ ,‬שדייקא באמירת י"ג‬ ‫‪àìäå‬‬ ‫ברוך הוא ביד האדם ולא הקדים‬ ‫מדות של רחמים שמתעטפים‬ ‫לו הקדוש ברוך הוא שום דבר לזה‪,‬‬ ‫בטלית מחמת שנתעטף הקדוש ברוך הוא‬ ‫האדם‪,‬‬ ‫ביד‬ ‫חפשית לגמרי‬ ‫והברירה‬ ‫בטלית‪ ,‬לובשים טלית שאולה‪.‬‬ ‫]ולכן[ אם האדם מקיים מצות יראת‬ ‫שמים כראוי הקדוש ברוך הוא כביכול‬ ‫)ברכות לג‪(:‬‬ ‫בהקדים דברי הגמרא‬ ‫‪ì"éå‬‬ ‫חייב לשלם לו שכרו‪ ,‬ובזה האדם הקדים‬ ‫'אמר רבי חנינא‪ ,‬הכל בידי שמים‬ ‫כביכול להלוות להשם יתברך‪ .‬וזהו שרמז‬ ‫)דברים י יב(‬ ‫חוץ מיראת שמים‪ ,‬שנאמר‬ ‫הכתוב 'מה ה' אלקיך "שואל" מעמך'‪,‬‬ ‫'ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך‬ ‫תהיה‬ ‫ואתה‬ ‫השואל‬ ‫יהיה‬ ‫שהקב"ה‬ ‫)ברכות‬ ‫כי אם ליראה''‪ ,‬וכתב שם הצל"ח‬ ‫המשאיל‪ ,‬זה אינו בשום מצוה‪' ,‬כי אם‬ ‫לג‪ ,(:‬וז"ל‪' :‬אפשר ליתן בזה טעם על‬ ‫ליראה'‪ ,‬בזה שפיר הקדוש ברוך הוא‬ ‫לשון הכתוב דנקט לשון ‪ ,ìàåù‬והיה‬ ‫השואל מעמך ואתה המשאיל‪.‬‬ ‫יכול לכתוב מבקש מעמך‪ ,‬דכבר ארז"ל‬ ‫)ויק"ר כז ב( בפסוק )איוב מא ג( 'מי הקדימני‬ ‫‪ ó éñåîå‬עוד‪' ,‬ואמנם אמרו לשון שאלה‬ ‫ואשלם'‪ ,‬שאין שום אדם עושה דבר‬ ‫ולא לשון הלואה‪ ,‬כי שאלה הוא‬ ‫שיקדים הוא טובה להקב"ה‪ ,‬אבל נהפוך‬ ‫דבר החוזר בעין כמות שהוא והלואה הוא‬ ‫הוא שהקב"ה הקדים לו הטוב‪ ,‬כי כלום‬ ‫הניתן להוצאה ומשלם תמורתו‪ ,‬כמו 'אם‬ ‫אדם מקיים מצות מילה אם לא נתן לו‬ ‫כסף תלוה' )שמות כב‪ ,‬כד( שלהוצאה ניתנו‬ ‫הקדוש ברוך הוא בן‪ ,‬כלום עושה ציצית‬ ‫ופורע מעות אחרים‪ .‬ובאמת שכר מצוה‬ ‫אם לא נתן לו הקדוש ברוך הוא בגד‪,‬‬ ‫היא המצוה בעצמה כמות שקיימה‪ ,‬כי‬ ‫וכן צדקות ומעשרות ורוב המצות בכולם‬ ‫העולם הבא אין בו אכילה ושתיה רק‬ ‫הקדים הקדוש ברוך הוא טובה להאדם‪,‬‬ ‫ליהנות מזיו השכינה ולזכות להשיג השגה‬ ‫ואין האדם עושה דבר טוב בשלו כי אם‬ ‫הכנה לסליחות‪ ,‬אחרית שנה תשפ"ה | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫כח‬ ‫פעמים אנו מזכירין י"ג מדות ואינם‬ ‫נפלאה‪ ,‬וזהו עצמו קיום המצות בעולם‬ ‫נענים‪ .‬אלא אומרים הגאונים‪ ,‬כי כוונת‬ ‫הזה בכל מצוה מתדבק בשכינה‪ ,‬אלא‬ ‫'יעשו לפני כסדר הזה' אין הכוונה לבד‬ ‫שבעולם הזה עיני בשר לנו ואין אנו‬ ‫על עטיפת טלית‪ ,‬אלא שיעשו סדר‬ ‫יכולים להשיג הדביקות הזה‪ ,‬ולעתיד‬ ‫המדות שלמד הקדוש ברוך הוא למשה‪,‬‬ ‫הדביקות‬ ‫למפרע‬ ‫לחזות‬ ‫נזכה‬ ‫לבוא‬ ‫שהוא 'ק‪-‬ל רחום וחנון'‪ ,‬דהיינו מהו‬ ‫שעשינו בעת קיום המצוה‪ ,‬וזהו כוונת‬ ‫רחום אף אתה תהיה רחום וכו' וכן לכל‬ ‫רז"ל )אבות פ"ד מ"ב( 'ששכר מצוה מצוה'‪.‬‬ ‫י"ג מדות'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫נמצא שייך בזה לשון שאלה שהוא חוזר‬ ‫בעין'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫השל"ה )עשרה מאמרות מאמר ז( הביא‬ ‫‪íìåà‬‬ ‫דבריו‪ ,‬וכתב 'ביאור הענין‪ ,‬פשט‬ ‫בטלית הוא בחינת יראת שמים‬ ‫‪óåèéòå‬‬ ‫)ע' רש"י שבת י‪ .‬ד"ה‬ ‫ואימת שכינה‬ ‫הגאונים אמת‪' ,‬כל זמן שבני עושין כסדר‬ ‫דיינין(‪ ,‬לכן כאשר עומדין לומר סליחות‬ ‫הזה' ‪ -‬שילכו ויעשו מעשה י"ג מדות‪.‬‬ ‫מתעטף השליח ציבור בטלית שאולה‬ ‫מכל מקום גם זה אמת‪ ,‬שהזכרת המדות‬ ‫דייקא‪ ,‬לעורר נקודה הנ"ל‪ ,‬שגם הקב"ה‬ ‫הוא טוב‪ ,‬כפי משמעות הפשוטו 'מלמד‬ ‫מתעטף כביכול בטלית שאולה‪ ,‬ששואל‬ ‫שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור'‬ ‫מאתנו את היראת שמים שלנו‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫כו'‪ ,‬שזה קאי על הזכרת המדות'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫'שאלה הדרא בעינא' ומביא לנו ה'‬ ‫‪ íéðôáå‬יפות )שמות לד ו ד"ה עוד אמרו שם( הביא‬ ‫סליחה ומחילה‪ ,‬ומקרבנו ומרומם אותנו‬ ‫יש‬ ‫בשם‬ ‫הגאונים‬ ‫שיטת‬ ‫אליו יתברך‪.‬‬ ‫מפרשים‪' ,‬שיעשו ממש כסדר הזה וכענין‬ ‫שאחז"ל )ספרי דברים יא‪ ,‬כב( 'ללכת בכל דרכיו'‬ ‫מחלוקת הקדמונים אם י"ג‬ ‫הוא רחום ואתה תהא רחום'‪ ,‬וכתב‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫מדות אינן חוזרות ריקם באמירה‬ ‫ושמעתי לפרש מה שיסדו לומר 'ק‪-‬ל‬ ‫או במעשה‬ ‫הורית לנו לומר שלש עשרה'‪ ,‬מפני‬ ‫רב יהודה ברית כרותה לשלש‬ ‫'‪øîà‬‬ ‫שאפילו לדעת החושבים שלש עשרה‬ ‫עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם'‬ ‫מדות מן 'ק‪-‬ל רחום וחנון' נסתר ]פירוש‬ ‫)ר"ה יז‪ ,(:‬ועל דרך זה מבואר בדברי רבי‬ ‫הנ"ל[‪ ,‬מפני זה שאי אפשר לאדם לעשות‬ ‫יוחנן דלעיל שאמר הקב"ה למשה רבינו‬ ‫מדות א‪-‬ל‪ ,‬וז"ש 'ק‪-‬ל הורית לנו ‪øîåì‬‬ ‫'כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני‬ ‫שלש עשרה'‪ ,‬שמדת ק‪-‬ל מורה לנו דמה‬ ‫הזה‪ ,‬ואני מוחל להם'‪ ,‬כתב‬ ‫כסדר‬ ‫שאמר הש"י 'אם יעשו בני כסדר הזה'‬ ‫פ"א(‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫)שער הענוה‬ ‫בראשית חכמה‬ ‫היינו ‪ äøéîàá‬לבד ולא בעשיה'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫'והדבר קשה‪ ,‬שהרי אנו רואים שכמה‬ ‫כט‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | הכנה לסליחות‪ ,‬אחרית שנה תשפ"ה‬ ‫ממוצעת בזה כתב האלשיך )ישעיה סג‬ ‫‪äòãå‬‬ ‫שכתב 'שאפילו לדעת החושבים‬ ‫‪äîå‬‬ ‫יז( ועוד‪ ,‬שלכל הפחות בעת הזכרת‬ ‫שלש עשרה מדות מן קל רחום‬ ‫י"ג המדות נעשה סדר הזה‪ ,‬וז"ל‪' :‬כדברי‬ ‫וחנון נסתר‪ ,‬כוונתו שלדעת רבינו תם‬ ‫בעל לבנת הספיר‪ ,‬שלא נאמר "אמרו"‬ ‫שמחשיבים אף את שמות הוי"ה חלק‬ ‫לפני כסדר הזה אלא "עשו" לפני‪ ,‬שהוא‬ ‫מי"ג מדות )ר"ה שם תוד"ה שלש עשרה(‪ ,‬וודאי שאי‬ ‫שנעשה המדות ההם גם אנו‪ ,‬ואז בהזכירנו‬ ‫אפשר לאדם לעשות שם הוי"ה‪ ,‬אלא‬ ‫אותם יועילונו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אפילו לסוברים שי"ג מדות תחילתם בשם‬ ‫'קל' )שיטת האר"י‪ ,‬הובא בקרבן נתנאל על הרא"ש‪ ,‬ר"ה פ"א‬ ‫סי' ה' סק"ג(‪ ,‬מכל מקום גם מדה זו אין יכול‬ ‫האדם לעשות‪.‬‬ ‫חשיבות הפסוקים שאומרים‬ ‫בפנים יפות‪ ,‬וז"ל‪' :‬אך י"ל‪,‬‬ ‫‪êéùîîå‬‬ ‫בתחילת הסליחות‪ ,‬וטעם אמירת‬ ‫להתקדש‬ ‫לאדם‬ ‫דאפשר‬ ‫קדיש תתקבל אחר הסליחות‬ ‫להקרא ק‪-‬ל‪ ,‬כמו שמצינו גבי יעקב‪ ,‬כמו‬ ‫'מנין שהקב"ה‬ ‫)מגילה יח‪(.‬‬ ‫שאמרו חז"ל‬ ‫הוא‬ ‫הסליחות‬ ‫עיקר‬ ‫שאצל‬ ‫‪íðùé‬‬ ‫מנוחה‬ ‫'במוצאי‬ ‫הפיוטים‪,‬‬ ‫קרא ליעקב ק‪-‬ל שנאמר 'ויקרא לו ק‪-‬ל‬ ‫בכיות‬ ‫קול‬ ‫'שומע‬ ‫תחלה'‪,‬‬ ‫קדמנוך‬ ‫אלקי‬ ‫קל‪,‬‬ ‫קראו‬ ‫מי‬ ‫ישראל'‪,‬‬ ‫אלקי‬ ‫שתשים דמעותנו בנאדך להיות'‪ ,‬אבל‬ ‫ישראל'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫האמת שעיקר הסליחות הוא י"ג מדות‬ ‫‪ ùéå‬שפירשו בזה דברי הפיוט 'בטוח אני‬ ‫של רחמים‪ ,‬וכל הפיוטים הוא נועדו‬ ‫באלה ובזכות שלשת אבות'‪ ,‬שאם‬ ‫לפתיחת הלב‪ ,‬שכבר יהיה פתוח באמירת‬ ‫אין די באמירת י"ג מדות של רחמים‪ ,‬כי‬ ‫י"ג המדות‪.‬‬ ‫ניתן לבוא למדת קל‪ ,‬כשם שקראו‬ ‫חסידים )סי' רנו(‪ ,‬כתב עוד יותר‬ ‫‪øôñáå‬‬ ‫הקב"ה ליעקב קל‪ ,‬אזי בטוח אני באלה‬ ‫מכך‪ ,‬וז"ל‪' :‬שמע החכם שהיו‬ ‫מחמת זכות שלשת אבות‪ ,‬שבזכות יעקב‬ ‫סביביו אומרים הקרובץ במשך ]‪ -‬את‬ ‫אבינו שבא למדה זו נזכה גם אנו לזכות‬ ‫באריכות[‪,‬‬ ‫אומרים‬ ‫היו‬ ‫הפיוטים‬ ‫של י"ג מדות‪.‬‬ ‫והפסוקים היו ממהרים ]‪ -‬את הפסוקים‬ ‫שלפני סליחות היו אומרים במהירות[‪,‬‬ ‫‪ íìåà‬לפי דעת רבינו תם המובאת לעיל‪,‬‬ ‫אמר להם הפסוקים הם יסוד הקרובץ‪,‬‬ ‫שאף שם הוי"ה חלק מי"ג מדות‪,‬‬ ‫שמהם נתייסדו‪ ,‬כשם שאתם מנגנים את‬ ‫אזי וודאי די באמירה בעלמא‪ ,‬ששם‬ ‫הקרובץ במשך כך תעשו להפסוקים‪ ,‬שלא‬ ‫הוי"ה נאמר רק על הקב"ה לבדו‪.‬‬ ‫הכנה לסליחות‪ ,‬אחרית שנה תשפ"ה | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫ל‬ ‫שכתב מבעל שערי אורה(‪ ,‬ואם כן בפסוקים אלו‬ ‫יהיו הפיוטים עיקר ואשר ברוח הקודש‬ ‫שקודם הסליחות גם כן כורתים ומזמרים‬ ‫טפל'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫את כל הקליפות‪ ,‬שהוא עיקר גדול‬ ‫בבקשת הסליחות‪.‬‬ ‫חשיבות הפסוקים שאומרים‬ ‫‪øåàéáå‬‬ ‫קודם הסליחות‪ ,‬י"ל‪ ,‬על פי מה‬ ‫‪ ïúåðáå‬טעם להביא את מה שכתב האור‬ ‫שכתב הלבוש )סי' תקפ"א ס"א( דבר נפלא‪,‬‬ ‫המאיר )לראש השנה(‪ ,‬וז"ל‪' :‬חז"ל‬ ‫בטעם אמירת קדיש שלם עם תתקבל אחר‬ ‫אמרו למה נקרא 'פסוקי דזמרה' על שם‬ ‫הסליחות‪ ,‬וז"ל‪' :‬אף על גב שבכל ימות‬ ‫שמזמרים הקליפות‪ ,‬ולכאורה מי האיש‬ ‫השנה אין אומרים תתקבל אלא אחר‬ ‫שראה אפילו פעם אחת קליפות מוטלים‬ ‫תפלת שמונה עשרה‪ ,‬שכן הוא משמעות‬ ‫לארץ בבית המדרש‪ .‬אמנם הכונה שמזמר‬ ‫לשון צלותהון שפירושו תפלה‪ ,‬וסתם‬ ‫הקליפיות מקרב לבו ועצמותו‪ .‬על דרך‬ ‫תפלה רצה לומר תפלת שמונה עשרה‪,‬‬ ‫משל‪ ,‬באומרו 'גדול ה' ומהולל מאוד'‪,‬‬ ‫שאני סדר הסליחות שנתקנו כולם על סדר‬ ‫מתחיל לשוב אליו יתברך‪ ,‬ונותן אל לבו‬ ‫התפלה של כל היום‪ ,‬כי הפסוקים שקודם‬ ‫האמנתי כי אדבר גדול ה' ומלא כל הארץ‬ ‫דזמרה‪,‬‬ ‫פסוקי‬ ‫כנגד‬ ‫הם‬ ‫הסליחות‬ ‫כבודו‪ ,‬אם כן למה עשיתי ככה‪ ,‬כזאת‬ ‫והסליחות עם הי"ג מדות שאומרין בין כל‬ ‫וכזאת עשיתי‪ ,‬כי ידע איניש בנפשיה‬ ‫אחת ואחת הם במקום תפלת י"ח‪ ,‬שעיקר‬ ‫הפרטים‬ ‫ומחשבותיו‬ ‫ערכו‬ ‫גריעות‬ ‫התפלה הוא י"ג מדות‪ -] ,‬והוא בחינת‬ ‫מתחיל‬ ‫ואזי‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫בהם‬ ‫שמושקע‬ ‫תפלת שמונה בקול‪ ,‬ולא בלחש[‪ ,‬ואחר כך‬ ‫להתחרט ולתהות על הראשונות וכו'‪,‬‬ ‫נופלין על פניהם כמו אחר כל התפילות‬ ‫את‬ ‫בקרבו‬ ‫מזמר‬ ‫מהזמירות‬ ‫וכמוהו‬ ‫ומסיימין ואנחנו לא נדע‪ ,‬לכך אומרים‬ ‫שמרגיש‬ ‫המגונות‬ ‫ממדות‬ ‫הקליפיות‬ ‫אחריהם קדיש שלם עם תתקבל כמו אחר‬ ‫בעצמו'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ואכן גם בפסוקים שקודם‬ ‫גמר כל תפלות השנה'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הסליחות אומרים כמה וכמה פסוקים‬ ‫המדברים מגדלות ה'‪.‬‬ ‫‪ øàåáîå‬בדבריו חידוש גדול‪ ,‬ש'הפסוקים‬ ‫שקודם הסליחות הם כנגד פסוקי‬ ‫לומר ביאור נוסף במה שאומרים‬ ‫‪ùéå‬‬ ‫דזמרה'‪ ,‬ובזה נבין היטב את חשיבות‬ ‫אחר‬ ‫תתקבל‬ ‫עם‬ ‫שלם‬ ‫קדים‬ ‫אמירת פסוקים אלו‪ ,‬שהרי כתבו בספרי‬ ‫הסליחות‪ ,‬אף על פי שכל השנה אומרים‬ ‫קודש שפסוקי דזמרה נקראים בשם זה‬ ‫זאת רק אחר שמונה עשרה‪ ,‬על דרך‬ ‫מלשון זימר עריצים‪ ,‬שבהם מזמרים את‬ ‫החסידות‪ ,‬על פי דברי הזוהר הקדוש )תיקו"ז‬ ‫הקוצים והקליפות‪) ,‬וע' לבוש או"ח סי' א ס"ט מה‬ ‫לא‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | הכנה לסליחות‪ ,‬אחרית שנה תשפ"ה‬ ‫הזמן לבקש 'תתקבל צלותהון ובעותהון‬ ‫תיקון י כה‪ (:‬דאורייתא בלא דחילו ורחימו לא‬ ‫דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא'‪.‬‬ ‫פרחת לעילא‪ ,‬והבעל שם טוב נכנס פעם‬ ‫לבית מדרש ואמר שהוא מלא בתורה‬ ‫ימי הרחמים הסליחות והרצון‪,‬‬ ‫‪íéàá‬‬ ‫ותפלה‪ ,‬מחמת שלמדו בלא דחילו ורחימו‬ ‫יעזור ה' שנוכל באמת להתעורר‬ ‫ולא עלתה תורתם השמימה‪ ,‬ומבואר‬ ‫לרחמים לרצון ולסליחה כראוי‪ ,‬שנזכה‬ ‫מבעל התניא ועוד צדיקים זי"ע‪ ,‬שבתפלה‬ ‫לעורר את הי"ג מדות הרחמים‪ ,‬שלא יהיו‬ ‫אחת בכוונה‪ ,‬בדחילו ורחימו‪ ,‬מעלים את‬ ‫חוזרות ריקם‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬שיחזרו עלינו‬ ‫כל התפלות שהיו בלא דחילו ורחימו‪ ,‬אם‬ ‫לטובה כל הקרבה לה' וכל הדברים‬ ‫כן בעת אמירת הסליחות שכל אחד‬ ‫הטובים הנפעלים על ידם‪ ,‬כטלית שאולה‬ ‫מתעורר באהבת ה' ויראת שמים ומתקרב‬ ‫החוזרת לאדם בעין )וכנ"ל(‪ ,‬ושנכתב ונחתם‬ ‫לה'‪ ,‬זהו העת שעולים ומתקבלים כל‬ ‫לחיים טובים ארוכים ולשלום‪.‬‬ ‫התפלות של כל השנה‪ ,‬אזי באמת הוא‬ ‫ניתן להשיג‬ ‫הפצה בא"י‪:‬‬ ‫הפצה בארה"ב ובאירופה‪:‬‬ ‫בארה"ק‪:‬‬ ‫מכון תורת א"ם‬ ‫ברשת חנויות יפה נוף‪,‬‬ ‫‪tam522511@gmail.com‬‬ ‫ובחנויות הספרים המובחרות בי‪-‬ם‪,‬‬ ‫ובביהמ"ד פני מנחם רח' יוסף זיו ‪ 3‬י‪-‬ם‪.‬‬