gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מדור לפרי הארץ · M'dor Lepri Hu'aretz — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: מדור לפרי הארץ · M'dor Lepri Hu'aretz

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

מדור לפרי הארץ · M'dor Lepri Hu'aretz — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי”ת‬ ‫שיעור בספה”ק‬ ‫פרי הארץ‬ ‫מפי הגה”ח‬ ‫רבי אברהם מרדכי אלתר שליט”א‬ ‫פרשת כי תבא‬ ‫בנין המדות דקדושה ע״י נקודת התשובה‬ ‫לקבלת הגליון בדוא''ל ולכל שאלה ‪/‬‬ ‫הערה על השיעורים ולענייני הפצה‬ ‫ו‪/‬או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח‬ ‫רא''מ אלתר שליט"א בחסידות ודרכי‬ ‫העבודה‬ ‫ניתן לשלוח לכתובת המערכת‬ ‫‪de422144@gmail.com‬‬ ‫או בפקס ‪077-3181588 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫חדש! ניתן לשמוע את השיעורים‬ ‫השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה‬ ‫וענית ואמרת‬ ‫מלמד שלא יהא כפוי טובה‬ ‫בשלוחה ‪3‬‬ ‫ברגשי הכרת הטוב והודיה‬ ‫ארץ ישראל ‪( *5265 -‬או ‪)02-5011430‬‬ ‫מקדמים אנו בברכה את פני‬ ‫מו' הגה"ח רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א‬ ‫ארה"ב ‪518-329-9186‬‬ ‫שנהג עמנו בעין יפה בביאתו לעירנו בארא‪-‬פארק‬ ‫אירופה ‪44-3303-9004-84‬‬ ‫להשפיע תורה ויראה‬ ‫יהא בואו לברכה להרמת קרן התורה והחסידות‬ ‫בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר‬ ‫שיעורי הרב שליט"א בספרי תורת המגיד‪,‬‬ ‫[שיעורים ושיחות שיתקיימו בביהח''ס מתפרסמים‬ ‫במודעה נפרדת]‬ ‫תומר דבורה‪ ,‬שער היחוד והאמונה‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ושיעורים נוספים למועדים ונושאים‬ ‫שונים‬ ‫ברכת מזל טוב קדם ידידנו המחותנים‬ ‫‪‬‬ ‫הרה"ח ר' טוביה אשכנזי הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' אשר זעליג אבוביץ' הי"ו‬ ‫לרגל שמחת נישואי בניהם שיחיו‬ ‫בורא עולם בקנין השלם זה הבנין‪ ,‬ויזכו לרוות רוב‬ ‫נחת דקדושה מכל יוצ"ח‬ ‫המברכים והמאחלים‬ ‫מתפללי ביהח''ס זכרון אברהם ‪55‬‬ ‫עימוד ועיצוב‪:‬‬ ‫"ואנוהו"‬ ‫‪05331.05646‬‬ ‫א‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | תוכ ן הﬠנינים‬ ‫תוכ ן הﬠנינים‬ ‫'כי תבוא אל הארץ' העליונה 'ושמת בטנא' טעמים נקודות אותיות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫המעבר בעולם הזה‪ ,‬הוא ההכנה לעולם הבא ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫כל הבריאה מיוסדת על שבע המדות העליונות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫התעוררות המדות העליונות באדם‪ ,‬אינם בשביל שימוש לגשמיות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫העלאת המדות ע"י ההכרה שהכל מגיע מאת ה' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫'מעביר על מדותיו' ‪ -‬אף שיש לו מדות גשמיות הרי הוא מעביר את עצמו מהם ‪ . . . . . . . .‬ח‬ ‫צריך לשרש אחר המדות הרעות‪ ,‬שלא להשאיר אפילו שורש קטן ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫התשובה היא נקודת ההתחלה‪ ,‬ומזה מגיעים עד לתענוג של השלמת הרצון ‪ . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫בהתחלה כלול הכל בכח‪ ,‬וצריך להוציאו אל הפועל ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫כל דבר בעבודת ה' צריך לימוד והרגל רב‪ ,‬ואין להתפעל מכשלונות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫בעת שהוא בבחי' נקודה‪ ,‬יכול הוא להשתנות לכל הבחינות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫הנקודה מתפשטת לאותיות שהם מדות קבועות‪ ,‬ואז אל הטעמים שהוא התענוג ‪ . . . . . . . . .‬יג‬ ‫דיבורים הנאמרים בבחי' טעמים‪ ,‬נקבעים בעומק הנפש ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫השמחה של מצוה מורגשת דוקא על ידי בירור המדות בעולם הזה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫הזמן הוא אורות עליונים‪ ,‬המתחלקים לכללים הכוללים בהם הרבה פרטים ‪ . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫בבחי' הזמן מתחלק הכל לפרטים נפרדים‪ ,‬אבל בעצם הכל אחד ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫הזמן בעולמות העליונים הוא בחי' השינויים ממדה למדה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫תכלה שנה וקללותיה בהיפוך הקללה לברכה‪ ,‬נחש הנהפך למטה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫ג‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת כי תבא‬ ‫פ רשת כי תבא‬ ‫נאמר בישיבה גדולה "פני מנחם" בﬠיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫בנין המדות דקדושה ﬠ"י נקודת התשובה‬ ‫דורשין תיבת טנ"א נוטריקון ט'עמים‬ ‫'אמר רבא כל המעביר על מדותיו‬ ‫נ'קודות א'ותיות‪.‬‬ ‫מעבירין לו על כל פשעיו‬ ‫שנאמר )מיכה ז‪ ,‬יח( "נושא עון ועובר על‬ ‫האור החיים הק' כתב )כו‪ ,‬ה( 'והצצתי‬ ‫פשע" וכו' למי 'נושא עון' למי ש'עובר‬ ‫בפרשה זו שרומזת גם כן ביאת‬ ‫על פשע' )ר"ה יז‪.(.‬‬ ‫ארץ העליונה‪ ,‬ואמר 'והיה כי תבא' שאין‬ ‫'כי תבוא אל הארץ' הﬠליונה 'ושמת‬ ‫ראוי לאדם לשמוח אלא כשיבא לארץ‬ ‫)משלי לא כה(‬ ‫העליונה‪ ,‬על דרך אומרו‬ ‫בטנא' טﬠמים נקודות אותיות‬ ‫'ותשחק ליום אחרון'‪ ,‬כי שמחת עולם‬ ‫הנה בפרשה זו פרשת כי תבוא רבים‬ ‫הזה אינה אלא הבל ורעות רוח‪ ,‬וחזר‬ ‫מהמפרשים פותרים אותה‪,‬‬ ‫ופירש על איזה ארץ מדבר‪ ,‬ואמר 'אשר‬ ‫"כי תבא אל הארץ" היינו הארץ‬ ‫ה' אלהיך נותן לך נחלה' כי לזו יקרא‬ ‫העליונה‪ ,‬שהוא העולם הבא וכו'‪.‬‬ ‫נחלת עולם'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫על פי דרך החסידות מובן כדבר פשוט‬ ‫ובדגל מחנה אפרים )כה ד( מביא 'אמר‬ ‫אשר כל ענין הקיים בעולם הזה‪ ,‬הוא‬ ‫אא"ז ]הבעל שם טוב[ זללה"ה‬ ‫השתלשלות ודוגמא לדברים מן העולמות‬ ‫על פסוק 'ושמת בטנא'‪ ,‬טנא ראשי תיבות‬ ‫העליונים‪ .‬ולכן ענין ביאת הארץ הוא‬ ‫טעמים נקודין אתוון‪ ,‬והוא על דרך אם‬ ‫דבר הקיים גם בשורש‪ ,‬והוא המהלך‬ ‫שגורה תפילתי בפי וכו' )ברכות לד ב(‪ ,‬וברוך‬ ‫הפנימי של ביאה וכניסה אל הארץ‬ ‫הוא לשון המשכה‪ ,‬פירוש כשתמשיך‬ ‫העליונה‪ ,‬שהיא מדת המלכות‪ ,‬ובכלליות‬ ‫ותיחד בתפילתך טעמים נקודין אתוון‪,‬‬ ‫היינו כניסה אל מושגים עליונים יותר‬ ‫ותגין הם כתרי אותיות‪ ,‬וזהו טנאך ראשי‬ ‫בקדושה‪ .‬ובמה שכתוב "ושמת בטנא"‪,‬‬ ‫ד בנין המדות דקדושה ﬠ"י נקודת התשובה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫אל הקדושה‪ ,‬וזהו "אשר יבחר ה'‬ ‫תיבות טעמים נקודין אתוון כתרים‪ ,‬אז‬ ‫אלקיך"‪ ,‬כי זהו בחירת השי"ת ונחת רוח‬ ‫יהיה ברוך‪ ,‬ימשוך לך הקדוש ברוך הוא‬ ‫ועשיית רצונו ועיקר עבודתו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שתהא תפילתך שגורה בפיך'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שניכנס יותר בעומק הענין‪ ,‬הנה‬ ‫ולפני‬ ‫כתב המגיד הגדול ממעזריטש ז"ל‬ ‫וכן‬ ‫פשטות הדברים הוא‪ ,‬כי הנקודות‬ ‫)לקוטים יקרים(‪ ,‬וז"ל‪ :‬אומרו "והיה כי‬ ‫והטעמים מכניסים 'חיות' אל האותיות‪ ,‬כי‬ ‫תבוא אל הארץ"‪ ,‬פירוש 'כי' לשון כאשר‪,‬‬ ‫אותיות בלי נקודות או טעמים הרי הם כמו‬ ‫ר"ל כאשר תרצו לבוא אל הארץ העליונה‬ ‫אותיות דוממות‪ .‬וזה בא ללמדינו כי כדי‬ ‫"אשר ה' אלקיך נותן לך"‪ ,‬כי כל ישראל‬ ‫לבא אל הארץ העליונה‪ ,‬צריכה עבודת ה'‬ ‫יש להם חלק לעולם הבא וכו'‪ ,‬והדר אמר‬ ‫להיות עם נקודות וטעמים‪ ,‬עם חיות‪ ,‬ולא‬ ‫לא תימא שאני מזהירך רק בדברים‬ ‫עשיה בצורה יבשה וקפואה‪ ,‬הנשארת‬ ‫גשמיים שהם דומם צומח חי‪ ,‬אלא אפילו‬ ‫בבחי' אותיות בלבד‪ .‬וגם בדרך המוסר‬ ‫בדברים הרוחניים‪ ,‬שהם דברי תורה‪ ,‬וזהו‬ ‫לימד הגר"י סלנטר זי"ע ללמוד ספרי מוסר‬ ‫שאמר "אשר ה' אלקיך נותן לך"‪,‬‬ ‫'בשפתיים דולקות'‪ ,‬שהוא כדי שיכנסו‬ ‫שהתורה ניתנה במתנה וכו'‪ ,‬ולא תימא‬ ‫התוכחות בתוך לב האדם‪.‬‬ ‫מאחר שאני עוסק בתורת ה' ובמצוות‬ ‫שהם קדושה גמורה‪ ,‬אף בלי כוונה הם‬ ‫המﬠבר בﬠולם הזה‪ ,‬הוא ההכנה‬ ‫מעצמם קדושים‪ ,‬אל תאמר כן‪ ,‬אלא‬ ‫לﬠולם הבא‬ ‫אדרבא‪ ,‬דוקא בדבר שבקדושה תהיה‬ ‫והענין הוא‪ ,‬מאמר רבי יעקב )אבות ד‪,‬‬ ‫כוונתך רצויה ומחשבתך זכה ודיבורך‬ ‫כא( 'התקן עצמך בפרוזדור‬ ‫שלום‪" ,‬כי חיים הם למוצאיהם"‪ ,‬שיהיה‬ ‫כדי שתכנס לטרקלין'‪ ,‬שאמר דרך‬ ‫ניכר בכל דיבור ודיבור היוצא מפיך כל‬ ‫משל על עוה"ז שהוא כפרוזדור לפני‬ ‫אות ואות ונקודיו וטעמיו שבו‪ ,‬וז"ש‬ ‫העוה"ב‪ ,‬וקשה שאם אמנם הפרוזדור‬ ‫"ושמת בטנא"‪ ,‬כי טנא ר"ת טעמים‬ ‫הוא מקום מעבר קודם הכניסה‪ ,‬ולא‬ ‫נקודות אותיות‪ ,‬ולא הזכיר כאן תגין מפני‬ ‫להתקין עצמו בתוכו עשוי‪ .‬תמוה‬ ‫שאינם במבטא‪ ,‬וכו' שיהיה ניכר המבטא‬ ‫וצריך ביאור איך ממשילים חז"ל את‬ ‫הם‬ ‫כי‬ ‫היטב‪,‬‬ ‫והנקודות‬ ‫והטעמים‬ ‫העולם הזה כפרוזדור‪ ,‬והרי הפרוזדור אינו‬ ‫המנהיגים את האותיות וחיותם כידוע‪.‬‬ ‫אלא מקום המשמש למעבר בלבד‪ ,‬ואין‬ ‫וכאשר תתנהג כך "והלכת אל המקום"‪,‬‬ ‫הוא מקום של תיקון ולא השלמה‪ ,‬ואילו‬ ‫ר"ל שתהיה הולך ממדריגה למדריגה‬ ‫עולם הזה הוא מקום של תיקון וקניית‬ ‫למעלה עד אל המקום וגו'‪ ,‬ותעלה הכל‬ ‫ה‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת כי תבא‬ ‫בלבבם"‪ ,‬אשר על ידי שהאדם בוטח בה'‪,‬‬ ‫השלימות‪ .‬אכן התשובה על כך היא‪ ,‬כי‬ ‫הרי הוא זוכה למסילה ודרך בלבו‪.‬‬ ‫הנה המעבר דרך עליו‪ ,‬הוא עצמו‬ ‫שהענין הוא "עולם חסד יבנה" )שם פט‪,‬‬ ‫התיקון‪ ,‬שבתוך כך מתקן עצמו‪ ,‬עצם‬ ‫ג(‪ ,‬ואין שום נברא בעולם בלתי על‬ ‫המעבר דרך עולם הזה ]באופן הראוי[‪,‬‬ ‫ידי המדות‪ ,‬שבעת ימי הבנין כידוע‪.‬‬ ‫הוא צורת התיקון לעולם הבא‪ ,‬על ידי‬ ‫העולם הזה נברא בשבע המידות‪ ,‬יום א'‬ ‫החיים בעולם הזה מצליח האדם לתקן את‬ ‫בבחי' מדת החסד ויום ב' במדת הגבורה‬ ‫עצמו לעולם הבא‪ ,‬כי זה הוא ענין‬ ‫וכו'‪ ,‬ולכן יש ענין של שבע בכל נבראי‬ ‫עולם הזה‪.‬‬ ‫העולם הזה‪ ,‬בכל דבר חומר יש ד' צדדים‬ ‫אולם קשה על כך קושיא עצומה‪ ,‬אשר‬ ‫וכן מעלה ומטה ]הם הנקראים ו' קצוות[‬ ‫לכאורה העולם הזה הוא נגדות‬ ‫ונקודת החומר עצמו‪ ,‬הרי ביחד שבע‬ ‫נוגד לעולם הבא‪ ,‬שהרי העולם הבא הוא‬ ‫נקודות המגדירות את החומר‪ .‬וכך גם‬ ‫רוחני פשוט‪ ,‬שאינו מושג למשיגי‬ ‫בסדר הזמנים‪ ,‬שיש בכל שבוע ו' ימים‬ ‫העולם הזה‪ ,‬ואיך יתכן היות מעבר‬ ‫ונקודת השבת‪ .‬וכן בעולם הנגינה‪ ,‬יש‬ ‫העולם הזה‪ ,‬דוקא הוא המשמש תיקון‬ ‫שבע 'תוים' בכל בית‪ .‬ומבואר בזוהר כי‬ ‫והכנה לכניסת עולם הבא‪ .‬בעולם הזה‬ ‫ישנם בעולם שבע ארצות‪ ,‬וכך גם נתגלה‬ ‫מושג ונתפס רק דבר המוגבל בג' רחקים‬ ‫לאחר מכן לחכמי הטבע‪ ,‬שיש בעולם‬ ‫'אורך רוחב וגובה'‪ ,‬כמבואר בראשונים‪,‬‬ ‫שבע יבשות‪ .‬וכך גם שלשה גווני הקשת‬ ‫וכל דבר בעולם הזה מוגבל במקום ובזמן‪.‬‬ ‫כוללים בהם ז' צבעים‪ ,‬כי מאחר שהקב"ה‬ ‫ואילו העולם הבא הפוך לגמרי מזה‪ ,‬אין לו‬ ‫ברא את עולמו בז' מדות‪ ,‬הרי זה דבר‬ ‫שום אורך רוחב וגובה‪ ,‬ואינו מוגבל במקום‬ ‫המוטבע בכל בריאה‪.‬‬ ‫ובזמן‪ ,‬וזה הוא מה שנקרא 'רוחני פשוט'‪,‬‬ ‫שאינו מוגדר ולא מוגבל באחד מן הגבולים‬ ‫התﬠוררות המדות הﬠליונות באדם‪ ,‬אינם‬ ‫של העולם הזה‪ .‬ואם כן תמוה‪ ,‬איך דוקא‬ ‫בשביל שימוש לגשמיות‬ ‫העולם הזה עם גבוליו וגדריו‪ ,‬הוא התיקון‬ ‫וזה כל האדם‪ ,‬שלא להשתמש‬ ‫וההכנה לכניסת עולם הבא‪.‬‬ ‫במדות לפעולות הגשם‪ ,‬כל מדה‬ ‫שהאדם מתעורר אליה‪ ,‬היא בעצם השפעה‬ ‫כל ה בריאה מיוסדת ﬠל שבﬠ המדות‬ ‫שהושפעה אליו מן המדות העליונות‪,‬‬ ‫הﬠליונות‬ ‫וצריך הוא להכיר בכך שהתעוררות זו היא‬ ‫אבל באמת כתיב )תהלים פד‪ ,‬ו( "אשרי‬ ‫מדה עליונה העוברת דרכו‪ ,‬והרי היא לא‬ ‫אדם עוז לו בך מסילות‬ ‫ו בנין המדות דקדושה ﬠ"י נקודת התשובה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫מרגיש שמתעוררת בו איזו מדה‪,‬‬ ‫אדם‬ ‫נועדה להשתמשות צרכי עולם הזה‪ ,‬לא זה‬ ‫אהבה יראה והתפארות וכדו'‪ .‬כגון‬ ‫הוא תכליתה‪ ,‬כי לא הקרה ה' לפניו‬ ‫אדם ש'עומד לו על קצה לשונו' איזה‬ ‫אותה‪ ,‬כי אם להזכיר בשם ה'‪ ,‬בשביל‬ ‫פתגם חריף‪ ,‬אשר בזה 'יעקוץ' ו'ידקור' את‬ ‫להתחבר בזה לרבש"ע‪ ,‬ולהתדבק עמה‬ ‫חבירו‪ ,‬והתאוה המתעוררת בו לעשות זאת‬ ‫בשורשה עד אין סוף‪ .‬כי אחרי‬ ‫נובעת מאיזו מדה‪ ,‬או מצד מדת הניצוח‪,‬‬ ‫ידיעתו שמדות נפשו הם עולמות‬ ‫או מצד מדת הגבורה לשפוך דם בבחי'‬ ‫ואורות עליונים‪" ,‬אשר לא ידע אנוש‬ ‫'אזיל סומקא ואתי חיורא'‪ ,‬או מצד מדת‬ ‫ערכה ונעלמה מעין כל חי"‪ ,‬כאשר‬ ‫ההתפארות כי רוצה להתגאות ולהתנשא‬ ‫אדם יודע ומבין כי כל המדות שיש בו‬ ‫על חבירו על ידי השפלתו וביזויו לפניו‪.‬‬ ‫הינם דברים רוחניים‪ ,‬הרבה יותר ממה‬ ‫הרי צריך הוא לדעת שהוא לוקח בזה אור‬ ‫שהוא משיג‪" ,‬מה רב טוב הצפון"‬ ‫גדול ורוחני‪ ,‬מדת גבורה או תפארת ונצח‬ ‫בנשמת האדם ומדותיו‪" ,‬אלקים‬ ‫העליונים‪ ,‬והוא הולך להשליך אותה‬ ‫זולתו יעשה למחכה לו"‪ ,‬המדה‬ ‫ארצה‪ ,‬ולפעול עמה פעולה שלילית כזו‪.‬‬ ‫שעוברת דרך האדם‪ ,‬היא נעלית עוד יותר‬ ‫והרי זו בושה נוראה לעשות זאת‪ ,‬עוד לפני‬ ‫מן המושג הכי רוחני שהוא מכיר‪ ,‬זהו‬ ‫חלק העבירה והנזק שבזה‪ .‬ומאידך‪ ,‬כל‬ ‫למשל אור מדת החסד אשר בעולם‬ ‫הבולם את עצמו בשעת מריבה העולם‬ ‫האצילות‪ ,‬המשתלשלת ויורדת מעולם‬ ‫מתקיים עליו )ע' חולין פט‪ ,(.‬כי עי"ז חוזר כח‬ ‫גבי‬ ‫על‬ ‫בהלבשה‬ ‫ומתלבשת‬ ‫לעולם‬ ‫המדה העליונה ההיא לשרשו‪ ,‬ואומר‬ ‫הלבשה‪ ,‬עד שבאה אליו ומאירה בו‪.‬‬ ‫לרבש"ע 'עשיתי שליחותך‪ ,‬יהודי פלוני‬ ‫וכאשר יתבונן האדם כמה דבר זה גבוה‬ ‫לקח מדה זו והעלה אותה'‪ ,‬ובכח זה‬ ‫עליון ועילאי‪ ,‬הרי אם יתעורר בו רצון‬ ‫מתקיים הוא וכל העולם כולו‪.‬‬ ‫לעשות עם זה צרכי עולם הזה בלי שום‬ ‫וזהו "אשרי אדם עוז לו בך"‪ ,‬כי‬ ‫תכלית‪ ,‬אזי ישאל את עצמו איך ישתמש‬ ‫המדות הם ב' האותיות ע' ז' אשר‬ ‫עמהם להנאת גשמית וחיי שעה‪.‬‬ ‫"עז"‪ ,‬למטה ז' ולמעלה ע'‪,‬‬ ‫ֹ‬ ‫בתיבת‬ ‫כידוע ממשל מרגלית יקרה מאד‪,‬‬ ‫כידוע שלמטה יחידות ולמעלה‬ ‫שלא יתננה בדבר מועט‪ ,‬או בפרוסת‬ ‫ַעשׂ ירוֹ ת‪ ,‬כי למעלה הוא יותר‬ ‫לחם אפילו אם ירעב מאד‪ ,‬אחרי‬ ‫בהתרחבות‪ .‬כמבואר בכתבי האריז"ל‬ ‫ידיעתו מגודל ערכה‪ ,‬אם לא מי‬ ‫)עץ חיים שער יג פי"ד( שבכל עולם הנעלה יותר‪,‬‬ ‫שהוא שוטה כל ימיו ולא ידע ערכה‪.‬‬ ‫ז‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת כי תבא‬ ‫ואפילו כל המדות הגשמים החולפים‬ ‫המנין נעלה יותר‪ ,‬מה שלמטה במעשה הם‬ ‫ועוברים במחשבתו‪ ,‬הם רק‬ ‫יחידות‪ ,‬הרי במדות הם עשיריות‪ ,‬ובחכמה‬ ‫"מסילות בלבבם"‪ ,‬כמו פרוזדור‬ ‫ובינה הם כבר מאות‪ ,‬ולמעלה יותר הם‬ ‫לטרקלין לעבור דרך עליהם‪,‬‬ ‫אלפים‪ .‬ולקרב זאת מעט אל השכל‪ ,‬י"ל‬ ‫להתקשר בשורשה בו יתברך‪ ,‬כל מה‬ ‫ע"ד מה שאצל אדם נעלה כל תיבה‬ ‫שעובר על האדם‪ ,‬נועד בשביל להתחבר‬ ‫ומשפט יש לו ערך רב‪ ,‬כל מילה שלו‬ ‫עי"ז לרבש"ע‪.‬‬ ‫כוללת יותר משמעות ועומק‪ .‬כך גם כל‬ ‫עולם נעלה יותר‪ ,‬הרי כל דבר כולל בו‬ ‫הﬠלאת המדות ﬠ"י ההכרה שהכל מגיﬠ‬ ‫הרבה יותר פרטים ובחינות‪ .‬וכדי לשבר‬ ‫מאת ה'‬ ‫את האוזן ]משל שאינו מדוייק ומכוון‬ ‫ממש אל הענין[ ניתן להמשיל זאת גם‬ ‫מבאר כי עבודה זו היא ע"י‬ ‫ורבינו‬ ‫לנכד אב וסב‪ ,‬אשר הנכד אינו אלא אחד‪,‬‬ ‫התגברות ומניעה מן השימוש‬ ‫והאב כולל בו כבר י' בנים‪ ,‬ואילו הסב‬ ‫במדות לצורך גשמיות עולם הזה‪ ,‬ובאור‬ ‫כולל אצלו ק' נכדים‪ ,‬שהרי כל המשתלשל‬ ‫המאיר )פר' נשא( מבאר ענין זה באופן של‬ ‫ממנו כלול בתוכו‪.‬‬ ‫החזרת כל פעולה טובה אל ה'‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫'אשרי אדם עוז לו בך מסילות בלבבם'‪,‬‬ ‫עז"‪ ,‬שמצליח להעלות‬ ‫וזהו "אשרי אדם ֹ‬ ‫ודרש בזוהר )ח"א קמב‪ (.‬כמה דאת אמרת‬ ‫את הע' שנתשלשלו למטה ונהיו לז'‪,‬‬ ‫)תהילים סח‪ ,‬ה( 'סולו לרוכב בערבות'‪ ,‬ואפשר‬ ‫"עז לו בך"‪ ,‬שכל‬ ‫והוא מעלה זאת אל ה' ֹ‬ ‫לרמוז את האמור‪' ,‬אשרי אדם' משכיל‬ ‫מדות נפשו הם רק "בך" בה' יתברך‪.‬‬ ‫כזה ששם עיקר בטחונו באלקים‪ ,‬ויודע‬ ‫וי"ל בדרך אגדה כי "בך" היינו ב' ביחידות‬ ‫נאמנה שבלתי אפשרי לדבק מאומה זולת‬ ‫וכ' בעשיריות‪ ,‬וכאן מקדים את היחידות‬ ‫ותחבלותיו‬ ‫חכמתו‬ ‫וכל‬ ‫אלוק‪,‬‬ ‫עזר‬ ‫לעשיריות להיפך מתיבת "עז"‪ ,‬כי "בך"‬ ‫והשתדלותו וחריצתו במשאו ומתנו עם‬ ‫למעלה‪.‬‬ ‫מלמטה‬ ‫ההעלאה‬ ‫הוא בחי'‬ ‫הבריות‪ ,‬משליך יהבו על ה'‪ ,‬כי הוא‬ ‫ובמדרש )ויק"ר יז א( 'אשרי אדם עוז לו בך'‪,‬‬ ‫הנותן שכל ועצה ואפס זולתו יתברך‪ ,‬כי‬ ‫יכול לכל‪ ,‬תלמוד לומר 'מסלות בלבבם'‬ ‫אם הוא בורר מנה יפה ונותן לו עצה‬ ‫אלו דשבילין דאורייתא כבישין בלבהון'‪.‬‬ ‫כאשר עם לבבו‪ ,‬והוא יתברך יודע בודאי‬ ‫וי"ל הרמז בזה‪ ,‬שאין אפשרות להעלות את‬ ‫לתקן עניני יותר ממני‪ ,‬ולכך תולה הכל‬ ‫המדות אליו יתברך בלי להיות שקוע‬ ‫בעזר אלוה‪ ,‬ומשבח ומרומם לבורא עולם‬ ‫עליון‬ ‫'קשר‬ ‫בלי‬ ‫הקדושה‪,‬‬ ‫בתורה‬ ‫שהעמידו על דרך הטוב ונכון‪ ,‬ואין תולה‬ ‫דאורייתא' אין אחיזה לכל עבודת ה'‪.‬‬ ‫ח בנין המדות דקדושה ﬠ"י נקודת התשובה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫כי כל מה שהוא עושה‪ ,‬הן בהתגברות בסור‬ ‫בחכמתו ועצתו כלום וכו'‪ ,‬וזהו 'אשרי‬ ‫מרע והן בעשה טוב‪ ,‬הכל מאת ה' הוא‪,‬‬ ‫אדם עוז לו בך'‪ ,‬כלומר אשוריו של אדם‬ ‫"כי ממך הכל ומידך נתנו לך"‪.‬‬ ‫השם בטחונו באלקים‪ ,‬וכל עוז ותעצומות‬ ‫בסיבותיו‬ ‫בהשתדלותו‬ ‫לו‬ ‫שמגיע‬ ‫'מﬠביר ﬠל מדותיו' ‪ -‬אף שיש לו מדות‬ ‫ותחבולותיו‪ ,‬אינו תולה בבחינת עצמו‪ ,‬כי‬ ‫גשמיות הרי הוא מﬠביר את ﬠצמו מהם‬ ‫והפעולה‬ ‫בך‪,‬‬ ‫רק‬ ‫העוז‬ ‫תולה‬ ‫אם‬ ‫'מסילות'‪ ,‬לשון תפלה כדברי הזוהר 'כמא‬ ‫והנה פירוש 'מעביר על מדותיו'‬ ‫דאת אמרת סולו לרוכב בערבות'‪ ,‬וזה‬ ‫הוא‪ ,‬שלא לעשות כפי‬ ‫האדם כיון שתולה העוז בך‪ ,‬ולכן‬ ‫התחייבות מדותיו‪ ,‬אבל הוא מעביר‬ ‫'מסילות בלבבם' לשבח ולרומם על‬ ‫ומשנה מדותיו‪ .‬כלומר‪ ,‬אכן האדם‬ ‫טובותיו העודפות על בני אדם‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מקבל אור הנובע מן המדות העליונים‪,‬‬ ‫אבל הוא מעמיד להם כלים חיצוניים‪ ,‬והם‬ ‫אמת )כי תצא תרל"א( כתב‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫ובשפת‬ ‫כל הדברים והמדות שהוא הרגיל את עצמו‬ ‫'הכלל‪ ,‬כי בכל מעשה טוב‬ ‫בהם‪ .‬ולדוגמא פחד הוא הרגש הנובע‬ ‫ומצוה‪ ,‬יש ענין המעשה‪ ,‬והחזרת הדבר‬ ‫ממדת הגבורה העליונה‪ ,‬והרי כל אדם‬ ‫להשי"ת‪ .‬כי אף שיטריח האדם ויעשה‬ ‫הלביש לעצמו את הפחד בדבר אחר‪ ,‬יש‬ ‫נפלאות‪ ,‬אם לא יחז]י[ר המצוה להש"י‬ ‫אחד שמפחד מכלב‪ ,‬ויש שמפחד מאזעקה‪,‬‬ ‫לא עשה כלום‪ ,‬כי לא החזיר את‬ ‫וכל אדם מפחד ממשהו אחר‪] ,‬ויש כאלו‬ ‫השליחות לבעליו‪ ,‬והחזרה לא יוכל להיות‬ ‫שמפחדים מדברים שנראה לנו מגוחך‬ ‫רק עי"ז שיודע שהכל מהש"י'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫לפחד מהם‪ ,‬אבל הם מפחדים מזה‪ .‬ובאמת‬ ‫הרי כל אחד מכניס את ההרגש האמיתי של‬ ‫וה' זיכה את דורנו במשל גשמי לענין זה‬ ‫פחד בתוך איזה לבוש וצורה שאינו הפחד‬ ‫מ'מעגל אלקטרוני'‪ ,‬שכל דבר הפועל‬ ‫המקורי‪ ,‬ואין זה יותר אמיתי כלל לפחד‬ ‫על זרם אלקטרוני‪ ,‬חייב להיות מעגל שלם‬ ‫מאזעקה‪ ,‬מאשר לפחד מבעלי חיים שאינם‬ ‫החוזר בשלימות אל מקור מוצאו‪ ,‬ואם יש‬ ‫מזיקים‪ ,‬כי הפחד האמיתי הוא יראת ה'‬ ‫ניתוק וקרע קטן במקום אחד בחוט‪ ,‬אין‬ ‫ולא זולתו[‪ .‬ולכן כאשר מתעורר באדם‬ ‫הדבר יכול לפעול כלל‪ ,‬רק ע"י מעגל שלם‬ ‫הפחד הרוחני‪ ,‬הרי הוא מלביש את זה‬ ‫שהכח יוצא ומתקבל וחוזר חלילה הרי זה‬ ‫בתוך הפחדים שהרגיל את עצמו וקנה‬ ‫פועל‪ .‬כמו כן גם האורות העליונים עוברים‬ ‫לעצמו‪ ,‬ועד"ז גם בשאר המדות‪ .‬ומפני זה‬ ‫דרך האדם‪ ,‬וצריכים לחזור למקום מוצאם‬ ‫צריך האדם מקודם 'להעביר' על מדותיו‪,‬‬ ‫למעלה‪ .‬והוא על ידי שהאדם צריך לדעת‬ ‫ט‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת כי תבא‬ ‫עוד שנשאר איזשהו פינה של רע‪ ,‬הרי זה‬ ‫להרגיל את עצמו לא לפעול על פי מדותיו‬ ‫יכול להחזיר את האדם לכל הרע‪ .‬ויש‬ ‫המורגלות‪ ,‬כך שכאשר יגיע אליו אור‬ ‫לפרש בזה ענין ו' דויזתא שצריכים למתחה‬ ‫רוחני‪ ,‬יתנתק מהרגליו ויתעלה לרוחניותם‬ ‫בזקיפה‪ ,‬והוא ענין קריאת עשרת בני המן‬ ‫של המדות‪.‬‬ ‫בנשימה אחת מפני שהרגום בבת אחת‪ .‬כי‬ ‫שהוא ענין הרהור תשובה‪ ,‬שהוא‬ ‫הנה במלחמת שאול בעמלק נאמר "ויחמול‬ ‫עדיין התחלה וקבלה בלב‬ ‫שאול על אגג"‪ ,‬וזה היה בחשבו כי לא‬ ‫לשוב‪ ,‬אף על פי שעדיין לא נגמר‬ ‫יקרה מאומה מהשארת עמלקי אחד‪ .‬ולכן‬ ‫במלואו וטובו‪ ,‬שהרי מדותיו‬ ‫מדגישים שיש להרוג את כל עשרת בני‬ ‫הראשונים הם עדיין בתקפם‬ ‫המן שהם עשרת כוחות הרע בבת אחת‪,‬‬ ‫וגבורתם‪ ,‬שהרי הוא 'מעביר' שלא‬ ‫ולא להשאיר אפילו את ויזתא האחרון‪ ,‬כי‬ ‫לעשות כפי מדותיו‪ ,‬אבל עדיין‬ ‫אם משאירים אפילו רק את ויזתא‪ ,‬כבר‬ ‫ישנם בו‪ .‬יש לו עדיין קשר לעולם הזה‪,‬‬ ‫גודל מזה ו' רבתי‪ ,‬וכל הרע יכול לצמוח‬ ‫והגשמיות מושכת אותו‪ ,‬אלא שהוא‬ ‫שוב‪ .‬וזהו הנס הגדול שהיה בחג הפורים‪,‬‬ ‫מעביר והולך נגד תאוותיו‪ ,‬זהו התחלת‬ ‫שאכן הצליחו לעקור הכל‪ ,‬אף את ויזתא‪.‬‬ ‫נקודת התשובה‪.‬‬ ‫והרי האדם יודע בעצמו את זה‪ ,‬שכל הרע‬ ‫צריך לשרש אחר המדות הרﬠות‪ ,‬שלא‬ ‫אצלו התחיל מאיזו נקודה קטנה‪ ,‬שגררה‬ ‫להשאיר אפילו שורש קטן‬ ‫אותו אל כל הרע‪ .‬אולם בעשותו תשובה‬ ‫הרי הוא מרגיש כי מאחר ששב כבר על‬ ‫וכבר כתבנו‪ ,‬שהעיקר שירגיל האדם‬ ‫העוונות הגדולים‪ ,‬שוב אין לו להתייחס‬ ‫את מדותיו בלתי לה' לבדו‪,‬‬ ‫לנקודה קטנה זו‪ .‬אבל אין זה אמת‪ ,‬שהרי‬ ‫ולשרש אחריהם‪ ,‬לחפש שלא יישאר‬ ‫מנקודה קטנה זו באה כל הירידה‪.‬‬ ‫בעצמו 'פינות' שלא עקרם והעבירם לגמרי‬ ‫וכללו של דבר 'אי סייפא לא ספרא'‬ ‫מן הגשמיות אל ה' לבדו‪ ,‬כענין 'העוקר‬ ‫)ע"ז יז‪ .(:‬כשהגויים תפסו את רבי‬ ‫עבודה זרה שצריך לשרש אחריה'‬ ‫אלעזר בן פרטא‪ ,‬אמרו לו 'מאי טעמא‬ ‫)ע"ז מה‪ ,(:‬שלא ישאר בו שום "שורש‬ ‫תנית‪ ,‬ומאי טעמא גנבת'‪ ,‬למה למדת תורה‬ ‫פורה ראש ולענה"‪ ,‬שלא יישארו‬ ‫ולמה גנבת‪' ,‬אמר להו אי סייפא לא‬ ‫'שאריות' מן המדות הגשמיות‪ ,‬כי‬ ‫ספרא‪ ,‬ואי ספרא לא סייפא‪ ,‬ומדהא ליתא‬ ‫השורש הוא הכל‪ ,‬וכל הענפים‬ ‫הא נמי ליתא'‪ ,‬אם הנני גנב לא למדתי‬ ‫מסתעפים אחריה‪ ,‬כענין )ב"ר נג‪ ,‬כ(‬ ‫תורה‪ ,‬ואם למדתי תורה אינני גנב‪ .‬וזו היא‬ ‫'זרוק חוטרא וכו' אעיקרא קאי'‪ .‬כל‬ ‫י בנין המדות דקדושה ﬠ"י נקודת התשובה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫נקודת חיריק אפשר לשנות לצירה לסגול‬ ‫טענה שנתקבלה אפילו אצל הגויים‪ ,‬גם הם‬ ‫ולשאר נקודות‪ ,‬ואפשר לעשות מזה גם את‬ ‫מבינים שעולם הזה ועולם הבא אינם‬ ‫כל האותיות כולם‪ .‬ולכן הנקודות מנהיגות‬ ‫הולכים יחדיו‪ .‬שאין האלהות מושג‬ ‫את האותיות‪ ,‬כי הנקודות נחשבות התחלות‬ ‫למשיגי הגוף‪ ,‬וכל זמן שהמדה‬ ‫ושורשים לכל האותיות‪ .‬וכמו"כ ברוחניות‪,‬‬ ‫משגת בגוף גשמי‪ ,‬איך תשיג עוה"ב‬ ‫בהתחלה מקבל האדם נקודה‪ ,‬נותנים לאדם‬ ‫האלקית פשוט ורוחני‪.‬‬ ‫טיפת דיו‪ ,‬וכעת תלוי בו מה לצייר ולעשות‬ ‫עם זה‪ .‬וזהו ענין הרהור תשובה‪ ,‬אשר בזה‬ ‫התשובה היא נקודת ההתחלה‪ ,‬ומזה‬ ‫מקבל האדם נקודה‪ ,‬והוא צריך להתחיל‬ ‫מגיﬠים ﬠד לתﬠנוג של השלמת הרצון‬ ‫לעבוד עמה‪.‬‬ ‫אבל האמת שתחלת ההרהור‬ ‫תשובה כלול מהכל‪ ,‬ונעוץ‬ ‫ולכן אינו קשה כי אם ההתחלה‪,‬‬ ‫סופה בתחלתה‪ ,‬שהרי בהרהור‬ ‫כמאמר )מכילתא יתרו יט‪ ,‬ה( כל‬ ‫נעשה צדיק גמור‪ ,‬כדברי חז"ל‬ ‫התחלות קשות‪ ,‬אבל אחר ההתחלה‬ ‫)קידושין מט‪ (:‬כי המקדש את האשה ע"מ‬ ‫הוא מוליך ומביא לסוף המעשה‬ ‫שהוא צדיק‪ ,‬אפילו הוא רשע גמור הרי‬ ‫במחשבה תחלה‪ ,‬שהוא התענוג‬ ‫זה מקודשת‪ ,‬שמא הרהר תשובה‬ ‫מהשלמת הרצון‪ .‬כשהאדם מקבל‬ ‫בדעתו‪ ,‬הרי שהתשובה בהרהור אחד‬ ‫נקודה‪ ,‬הרי אם הוא יודע לאן הוא רוצה‬ ‫גורמת לו להיות צדיק גמור‪ ,‬והאריך‬ ‫להגיע‪ ,‬אזי ביכולתו להרחיב את הנקודה‬ ‫רבינו בענין זה לעיל )פר' ראה( שהתשובה‬ ‫שקיבל‪ .‬אולם כל זה הוא רק אחר‬ ‫נעשית ברגע אחד‪.‬‬ ‫שבאמת עשה תשובה‪ ,‬וקיבל את הנקודה‬ ‫באופן אמיתי‪ .‬וע"ד דברי הרבי ר' בונם‬ ‫והענין‪ ,‬כי ההרהור הוא נקודה‬ ‫זי"ע על 'פתחו לי פתח כחודו של מחט‬ ‫שבלב‪ ,‬והתחלה‪ ,‬כענין‬ ‫ואני אפתח לכם כפתחו של אולם'‪,‬‬ ‫לכל‬ ‫התחלה‬ ‫שהיא‬ ‫הנקודה‬ ‫שצריך להיות הפתח מפולש מצד לצד‬ ‫האותיות ומנהיגם כידוע )תיקו"ז כ‪ .(:‬מה‬ ‫כנקב של מחט‪ .‬ונאמר זאת בשפת המשל‪,‬‬ ‫שכתוב כי הנקודות מנהיגים את האותיות‪,‬‬ ‫אין די בכך שהאדם רוצה ללכת לחנות‬ ‫הרי פשטות ביאורו הוא‪ ,‬מפני שעל ידי‬ ‫לקנות טיפת דיו‪ ,‬שהרי בשלב זה הוא עוד‬ ‫הנקודות משתנית כוונת ומשמעות מה‬ ‫אוחז לפני 'ההתחלות קשות'‪ .‬אלא הוא‬ ‫שנכתב באותיות‪ .‬אולם רבינו מבאר עומק‬ ‫צריך ללכת בפועל לקנות בחנות טיפת‬ ‫נוסף בכך‪ ,‬כי כל דבר מתחיל מנקודה‪ ,‬ואת‬ ‫דיו‪ ,‬ואז עבר את נקודת ההתחלה‪ .‬דהיינו‬ ‫הנקודה אפשר לשנות לכל מיני דברים‪.‬‬ ‫יא‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת כי תבא‬ ‫שכלול הכל בנקודה‪ ,‬בלתי הלמוד‬ ‫שצריך להתאמץ על הנקודה הראשונה‪,‬‬ ‫וההרגל לא יגמור‪.‬‬ ‫לעשות תשובה ולעבור את ההתחלות‬ ‫קשות‪ ,‬ואזי הוא יכול לבוא מזה עד‬ ‫כל דבר בﬠבודת ה' צריך לימוד והרגל‬ ‫התענוג מהשלמת הרצון‪.‬‬ ‫רב‪ ,‬ואין להתפﬠל מכשלונות‬ ‫כמעט כל יום מתלוננים בחורים ואברכים‬ ‫בהתחלה כלול הכל בכח‪ ,‬וצריך להוציאו‬ ‫עובדי ה'‪ ,‬שכבר ניסו כל כך הרבה‬ ‫אל הפוﬠל‬ ‫פעמים לעבוד את ה' ולא הצליחו‪ ,‬ושוב‬ ‫וענין התחלה הוא כמו הולדה‪ ,‬כמו‬ ‫אין להם כבר כח לנסות עוד‪ .‬התשובה לכך‬ ‫תינוק שנולד‪ ,‬שגם ִ ָ ֵ‬ ‫בהולד האדם‬ ‫היא דברי רבינו‪ ,‬ש'צריכין לימוד והרגל‪,‬‬ ‫יש בו כל שרשי כוחותיו שיבואו לו‬ ‫ובלתי הלימוד וההרגל לא יגמור'‪ .‬אם בני‬ ‫אח"כ‪ .‬זה שתינוק ביכולתו לזחול וללכת‬ ‫אדם היו צריכים רק בגיל ט"ו ומעלה‬ ‫ולאכול וכו'‪ ,‬הכל נובע משרשי הכוחות‬ ‫להתחיל ללמוד ללכת‪ ,‬היו לכאורה רוב‬ ‫הנטבעים בו בעת הלידה‪ .‬אלא שלאט לאט‬ ‫האנשים נשארים במיטתם‪ ,‬מבלי לקלוט‬ ‫מתגלים כוחות אלו מן הכח אל הפועל‪ ,‬כל‬ ‫את יכולת ההליכה‪ ,‬היו מנסים שלושים‬ ‫אחד בזמנו‪ .‬ו"מבשרי אחזה אלוק"‪ ,‬שכמו‬ ‫ומתייאשים‬ ‫ונופלים‬ ‫פעמים‬ ‫וארבעים‬ ‫כן הוא בתשובה‪ ,‬בזמן טוב של רעוא‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬ועוד היו באים בטענה למחנך‬ ‫דרעוין וכדו' כאשר מתחיל האדם לעשות‬ ‫'וכי הינך לוקח עלי אחריות בזה? הינך‬ ‫יודע את הסכנה שבדבר? הרי ניסיתי לילך‪,‬‬ ‫תשובה‪ ,‬הרי הוא מקבל אז את נקודת‬ ‫ונפלתי ונחבטתי בראשי‪ .'..‬ולכן באמת נתן‬ ‫התשובה אשר בה הוא מקבל כבר את כל‬ ‫הקב"ה את הלימוד ללכת‪ ,‬לילד קטן שאינו‬ ‫הכוחות לעשיית הטוב‪ ,‬אהבה ויראה‬ ‫יודע בכלל מה זה יאוש‪ ,‬ואכן הוא מנסה‬ ‫וניצוח וכו'‪ ,‬אבל הכחות שמקבל האדם‬ ‫ללכת ונופל מאות פעמים‪ ,‬עד שלבסוף‬ ‫בנקודת התשובה אינם בהתגלות‬ ‫הוא מצליח לדעת ללכת‪ .‬וגם זאת‪ ,‬בתחילת‬ ‫והתחלקות בפועל‪ ,‬כי אם בכח‬ ‫דרכו הרי הוא הולך למחצה לשליש‬ ‫נסתר כלולים בנקודה אחת כידוע‪,‬‬ ‫ולרביע‪ ,‬מחזיק בצדדיו ונופל‪ ,‬עד שלבסוף‬ ‫ומכאן ואילך הבחירה בידיוו האם לפתח‬ ‫הוא קולט את מלאכת ההליכה‪ .‬וכן הוא‬ ‫את אשר קיבלו או להשאיר זאת כמות‬ ‫בניסיונות‬ ‫מתנסים‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫בהליכה‬ ‫שהוא מבלי לפתח זאת‪ .‬וצריכין למוד‬ ‫מאות פעמים‪ ,‬וזהו הדרך היחידה שבה‬ ‫והרגל‪ ,‬לחלק מדותיו‪ ,‬ולהוציא‬ ‫מתלמדים לילך בדרך ה'‪ ,‬אין מוצא אחר‬ ‫הדבר מכח אל הפועל‪ ,‬כי אף על פי‬ ‫יב בנין המדות דקדושה ﬠ"י נקודת התשובה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫בﬠת שהוא בבחי' נקודה‪ ,‬יכול הוא‬ ‫שניתן לברוח אליו‪ .‬מנסים לצאת מהבלי‬ ‫להשתנות לכל ה בחינות‬ ‫עולם הזה‪ ,‬ואכן מקבלים מכות ונפילות‪,‬‬ ‫כי הנקודה היא יכולה להשתנות לכל‬ ‫עד שמצליחים לבסוף‪ .‬והרי זה כמו אותם‬ ‫אות ולכל צד שתרצה‪ ,‬עד אחר‬ ‫המתאוננים שאינם זוכרים את תלמודם‪,‬‬ ‫ההרגל בהמשך הזמן‪ .‬כשם שבעת‬ ‫וזה הוא אחר שלמדו פעם אחת וחזרו פעם‬ ‫הלימוד לדבר‪ ,‬יכול הילד ללמוד שפות‬ ‫אחת‪ ,‬וכבר הם מתייאשים מלזכור‪ ,‬והרי‬ ‫שונות‪ ,‬כל עוד שלא נתקבעה בו שפה‬ ‫פשוט ומובן שצריך לחזור שוב ושוב‪.‬‬ ‫מסויימת‪ .‬כמו כן הוא בעבודת ה'‪ ,‬ורק אחר‬ ‫ובעומק יותר‪ ,‬הרי התינוק אינו עמל לריק‬ ‫ההרגל בהמשך הזמן אשר 'לחלק יצא'‬ ‫בכל אותן מאות הפעמים שהלך‬ ‫כל שרשי הנקודות‪ ,‬להתפשט כל‬ ‫ולא הצליח‪ ,‬שהרי גם כאשר התינוק מנסה‬ ‫מדה בפני עצמה‪ ,‬הולך וגדול‬ ‫ונופל‪ ,‬הרי זה חלק מן הלימוד ללכת‪ ,‬כי‬ ‫מקטנות אל הגדלות‪ ,‬כל מדה 'הולך‬ ‫בכל ניסיון וניסיון הרי הוא לומד איזה דבר‬ ‫ובונה במה לעצמו'‪ ,‬כל דבר נהיה מהות‬ ‫דק מן הדק איך מתקדמים אל שיווי‬ ‫חשובה בפני עצמה‪" ,‬עד כי גדל מאד"‬ ‫המשקל הנכון‪ ,‬והוא אכן לימוד דק שאינו‬ ‫לצרכי בנין שלם‪ ,‬כמאמר )בראשית ב‪ ,‬כב(‬ ‫ניתן לזיהוי‪ ,‬אבל הוא נלמד בעומק נפשו‪.‬‬ ‫"ויבן ה' את הצלע"‪ ,‬ונעשה קומה‬ ‫ואחרי כל מה שלומד בכל המאות פעמים‪,‬‬ ‫שלימה‪ ,‬ונבנה עוד ועוד‪" ,‬אשר עז פניו‬ ‫רק ע"י כל הפעמים יחד‪ ,‬לומד הוא ללכת‪.‬‬ ‫לא ישונה"‪ ,‬ושוב אין הוא כמו הנקודה‬ ‫שהרי אם לא היה לומד בכל פעם דבר מה‪,‬‬ ‫שיכולה להשתנות למה שתרצה‪.‬‬ ‫לא היה יודע לילך כלל‪ ,‬גם אחר מאות‬ ‫ניסיונותיו‪ .‬וכמו כן הוא בהליכה הרוחנית‪,‬‬ ‫במהלך תחילת חייו קונה קומה‬ ‫הילד‬ ‫כל הליכה מרוממת את האדם‪ ,‬וצריך שלא‬ ‫שלימה של כל מיני פרטים‪ ,‬איך‬ ‫להסס‪ ,‬אלא להמשיך ללכת ולנסות לעלות‬ ‫כל גופו צריך להיות בשביל לזחול‪ ,‬ולאחר‬ ‫בהר ה'‪ ,‬עד שלבסוף מצליחים‪.‬‬ ‫מכן הוא משנה את כל צורת גופו באופן‬ ‫שיתאים להליכה‪ ,‬ואחר כך בכתיבה וכו'‪.‬‬ ‫באים‬ ‫רוחנית‪,‬‬ ‫התקדמות‬ ‫כל‬ ‫ואחר‬ ‫ואין זה סתירה כלל‪ ,‬כי הוא עדיין בבחי'‬ ‫להליכה גבוהה ומרוממת יותר‪.‬‬ ‫נקודה‪ ,‬שיכולה להשתנות לכל הצורות‬ ‫כשם שהוא במהלך חיי האדם‪ ,‬שמתחיל‬ ‫והמדות‪ .‬וכמו כן הוא בעבודת ה'‪ ,‬אשר‬ ‫ללמוד לזחול‪ ,‬וכאשר סיים ללמוד לזחול‬ ‫בבחי' נקודת התשובה יכולים להתפשט‬ ‫מתחיל ללמוד לילך‪ ,‬וכשגומר ללמוד‬ ‫בכל צורות המדות‪ ,‬שהרי אהבת ה' פועלת‬ ‫לילך מתחיל ללמוד אותיות ונקודות‬ ‫על כל קומת נפשו בצורה מסויימת‪ ,‬ואילו‬ ‫ותיבות וכו'‪.‬‬ ‫יג‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת כי תבא‬ ‫חזרו ושאלו אותו 'הרי זה כתוב בזמירות'‪,‬‬ ‫יראת ה' פועלת עליו בצורה שונה‪ ,‬בבחי'‬ ‫אמר להם 'אני איני יודע מה כתוב‬ ‫היראה מגיב האדם בפחד המקיף את כל‬ ‫בזמירות‪ ,‬אני שמעתי זאת מהרבי'‪ .‬העומק‬ ‫כולו‪ ,‬וכך גם בכל מדה ומדה‪.‬‬ ‫בזה הוא‪ ,‬כי אדם יכול לומר אלפי פעמים‬ ‫'טהורים ירשוה'‪ ,‬ועדיין לא נגע ולא פגע‬ ‫הנקודה מתפשטת לאותיות שהם מדות‬ ‫בנפשו‪ ,‬ואילו כאשר אותו כפרי שמע מרבו‬ ‫קבוﬠות‪ ,‬ואז אל הטﬠמים שהוא התﬠנוג‬ ‫שאמר 'טהורים ירשוה'‪ ,‬הרי זה נכנס‬ ‫כן ענין הרהור תשובה‪ ,‬שהיא‬ ‫למעמקי לבו ונפשו‪ ,‬שצריכים להיות‬ ‫התחלה ונקודה שבלב‪ ,‬הכלולה‬ ‫טהורים‪ ,‬זו היתה אמירה עם 'טעמים' ועם‬ ‫מכל מדות התשובה‪ ,‬אבל אח"כ צריך‬ ‫נשמה שהשפיעה עליו לגמרי‪ .‬ועד"ז ידוע‬ ‫להמשיך עצמו תמיד במדה זו‪ ,‬עד כי‬ ‫אצלינו כי הרבי הבית ישראל זי"ע היה‬ ‫ימשיך מדות גדולות מן הנקודה‪.‬‬ ‫אומר לבחורים פסוקים כמו "והייתם‬ ‫בנקודת התשובה משתנים כל המדות‬ ‫קדושים" וכדומה‪ ,‬ודיבורים אלו פעפעו‬ ‫לרוחניות‪ ,‬ולאט לאט מצליח האדם לבנותם‪,‬‬ ‫ונכנסו לתוך תוכיותם‪ ,‬והיו ששמעו את‬ ‫להיות איש שלם שכל כולו יהפך להיות עבד‬ ‫הרבי האמרי אמת זי"ע אומר 'לפניו נעבוד‬ ‫ה'‪ ,‬עד שיהיה כל כך קבוע בדבר‪ ,‬מבלי‬ ‫ביראה ופחד' והדבר נחרט בעומק נפשם‪.‬‬ ‫אפשרות לשנותו‪ .‬ואחר שיתגדלו‬ ‫מדותיו כל צרכם‪ ,‬להשתנות ממה‬ ‫כל הדברים הגשמיים יורדים ממקום גבוה‬ ‫שהיו‪ ,‬על אופן הנהגת הנקודה‪ ,‬הוא‬ ‫מאד נעלה‪ ,‬עד שבאים לנקודות ואותיות‬ ‫הנקרא אותיות‪ ,‬שיוצר מנקודת התשובה‬ ‫גשמיות‪ .‬וכאשר מעלים אותם עוד ועוד‪ ,‬עד‬ ‫אות של אהבה או אות של יראה‪ ,‬שנהיים‬ ‫שבאים לבחינת טעמים ושמחה של מצוה‪,‬‬ ‫דבר ממשי שאי אפשר לשנותו‪ ,‬ומן‬ ‫מעלים אותם למקורם‪ ,‬ומזה נעשה הייחוד‪.‬‬ ‫האותיות אחר שיהיו לו המדות בשלימות‪,‬‬ ‫יבא אל התענוג‪ ,‬שהוא הטעמים‪,‬‬ ‫השמחה של מצוה מורגשת דוקא ﬠל ידי‬ ‫בירור המדות בﬠולם הזה‬ ‫שהיא השמחה של מצוה‪ ,‬הנעלית מכל‪.‬‬ ‫ובודאי שגם בנקודה בנקודת התשובה‬ ‫דיבורים הנאמרים בבחי' טﬠמים‪ ,‬נקבﬠים‬ ‫של ההתחלה היה כלול השמחה‬ ‫בﬠומק הנפש‬ ‫בהעלם‪ ,‬וע"ד מה שכל היחודים הגדולים‬ ‫מסופר כי פעם חזר כפרי אחד מנסיעה‬ ‫שייחדו האר"י הקדוש והבעל שם טוב זי"ע‪,‬‬ ‫אצל רבו הרה"ק מקאברין זי"ע‪,‬‬ ‫היו גנוזים בכוחם כבר בעת לידתם‪ ,‬כמו"כ‬ ‫שאלו אותו 'מה שמעת מהרבי'‪ ,‬והשיב‬ ‫כל הדברים העליונים שהאדם יכול לבוא‬ ‫'שמעתי שהרבי אמר 'טהורים ירשוה''‪,‬‬ ‫יד בנין המדות דקדושה ﬠ"י נקודת התשובה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫השנה לאילן‪ .‬ולכאורה בכל שנה שוב‬ ‫אליהם‪ ,‬הכל כלול בנקודת התשובה‪ ,‬והוא‬ ‫ושוב מסיימים ב'תכלה שנה וקללותיה'‪,‬‬ ‫לעשות נחת רוח ליוצרו שאמר‬ ‫ונראה בפשטות שלעולם אין מסתיימים‬ ‫ונעשה רצונו‪ ,‬וכמ"ש רבינו במ"א )אמור‬ ‫הקללות‪ ,‬שהרי כבר עכשיו יודעים אנו שגם‬ ‫ובשיעור שם( שהביטול לעשיית המצוה בלתי‬ ‫שנה הבאה יהיה 'תכלה שנה וקללותיה'‪.‬‬ ‫לה' לבדו‪ ,‬זה מביא את השמחה של מצוה‪.‬‬ ‫אבל אינו מורגש כאשר הוא עדיין בבחי'‬ ‫ויובן בהקדים ענין הזמן )ראה גם לעיל פרי הארץ‬ ‫נקודה אין מרגישים את השמחה‪ ,‬כמו‬ ‫חיי שרה ובשיעור שם(‪ ,‬בספר אדיר במרום‬ ‫שמרגישים אותו כאשר הוא מן המדות‬ ‫לרמח"ל כ'‪' :‬למעלה אין זמן‪ ,‬אלא הכל‬ ‫הגדולות‪ ,‬שהרגשת השמחה מהם‬ ‫אורות‪ ,‬אבל להתקבל מן המקבלים צריך‬ ‫הוא ענין השגתם וסדר השתמש עמם‬ ‫זמן וכו'‪ ,‬כי באמת כל הימים שאדם חי‬ ‫בעולם הבא ביתר שאת‪ ,‬אהבה מורגשת‬ ‫על האדמה הם כולם מדרגות נתקנות אחת‬ ‫יותר אצל האדם מאשר הביטול‪ .‬זהו ענין‬ ‫אחת‪ ,‬והם כ"כ צינורות שנשארים פתוחים‬ ‫'התקן עצמך בפרוזדור' בעה"ז 'כדי‬ ‫להשפיע שפע אל הנשמה ההיא ועל כל‬ ‫שתכנס לטרקלין' עוה"ב‪ ,‬רק בפרוזדור‬ ‫הבריאה'‪ ,‬הזמן הוא אור רוחני‪ ,‬ובכל רגע‬ ‫ניתן להפוך את האור שיורד ובא מלמעלה‪,‬‬ ‫בעוה"ז במשך ו' אלפי שנין מאיר אור‬ ‫ולהעלותו בחזרה לשרשו באופן נכון‪,‬‬ ‫אחר‪ ,‬וכן כתב ר' יצחק אייזיק חבר בספרו‬ ‫"בשנותו את טעמו" ומדותיו מכל‬ ‫לשנים‬ ‫מחולק‬ ‫'הזמן‬ ‫שערים‬ ‫פתחי‬ ‫עיקר הרגשתם שלא בגשמיות כלל‪.‬‬ ‫וחדשים וימים ושעות‪ ,‬היינו שכל מאור‬ ‫אשר על ידי שמהפך אותם מן ההרגש‬ ‫הכולל כמה מדרגות נקרא שנה‪ ,‬ומאור‬ ‫הגשמי‪ ,‬יכול הוא להגיע אל גילוי המדות‬ ‫שהוא פחות מזה הוא כלל פרטי ונקרא‬ ‫כמות שהם ברוחניות‪ ,‬ואז יוכל להרגיש את‬ ‫חודש' וכך מתחלק יותר ויותר‪.‬‬ ‫השמחה של מצוה בהתגלות מצד המדות‪.‬‬ ‫הדוגמא לכך היא מסכתא‪ ,‬וכגון מסכת‬ ‫הזמן הוא אורות ﬠליונים‪ ,‬המתחלקים‬ ‫ברכות‪ ,‬שהיא אור מסויים שכל‬ ‫לכללים הכוללים בהם הרבה פ רטים‬ ‫כולו מבטא את ענין הברכה‪ ,‬ובכלל זה‬ ‫וזהו ענין אמירת רז"ל )מגילה לא‪' (:‬עזרא‬ ‫קבלת עול מלכות שמים הכתוב שם‪ ,‬וכל‬ ‫תיקן להם לישראל לקרות‬ ‫מסכתא זו הינה אור אחד גדול‪ .‬ובפרטות‬ ‫התוכחה הראשונה פרשת בחוקותי‬ ‫יש לו פרקים‪ ,‬ובפרטי פרטיות משניות‪,‬‬ ‫קודם עצרת והשניה פרשת כי תבוא‬ ‫ובתוכם יש אותיות‪ .‬כמו"כ הוא ענין הזמן‪,‬‬ ‫קודם ראש השנה'‪ ,‬באמרו 'תכלה‬ ‫הזמן בשרשו הוא אור רוחני‪ ,‬ולדוגמא‬ ‫שנה וקללותיה'‪ ,‬כי עצרת גם כן ראש‬ ‫טו‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת כי תבא‬ ‫התורה מאירים טעמים נקודות אותיות‬ ‫האלף הראשון כולו חסד‪ ,‬אלא שהוא מאיר‬ ‫ביחד‪ ,‬אולם הנמשל נעלה עוד יותר מזה[‪.‬‬ ‫בתוך העולם בפרטים בכל שנה ופרטי‬ ‫פרטים בכל רגע ורגע‪ .‬כי הזמן בשרשו הוא‬ ‫הזמן בﬠולמות הﬠליונים הוא בחי'‬ ‫אורות רוחניים‪ ,‬אלא שאצלנו בעולם‬ ‫השינויים ממדה למדה‬ ‫הגשמי הוא מתבטא ומשתקף בזמן גשמי‪,‬‬ ‫כידוע שבעולמות עליונים שלמעלה‬ ‫שמשתנה וזז בכל רגע ורגע‪ .‬וכ"כ הגר"א‬ ‫מן הזמן‪ ,‬ענין ה'שנה' בהם‬ ‫'הענין‪ ,‬שכל הנשמות נבראו בששת ימי‬ ‫לשון שינוי‪ ,‬כ"כ בפי' הראב"ד לספר‬ ‫בראשית‪ ,‬שעליהם נאמר אין כל חדש‬ ‫יצירה‪ ,‬והמהר"ל מפרש בזה את שינוי‬ ‫תחת השמש‪ ,‬והם ששת ימים ששת אלפים‬ ‫הלשון בהגדה של פסח 'השתא עבדי לשנה‬ ‫שנה שכל ספירה אלף שנה כידוע'‪.‬‬ ‫הבאה בני חורין'‪ ,‬ולמה אינו אומר 'שתא‬ ‫בבחי' הזמן מתחלק הכל לפ רטים נפ רדים‪,‬‬ ‫הבאה' בני חורין‪ .‬ומבאר ש'שנה' הוא‬ ‫אבל בﬠצם הכל אחד‬ ‫מלשון שינוי‪ ,‬שנשתנה להיות בני חורין‪.‬‬ ‫והרי למעלה אין זמן גשמי‪ ,‬ומהו סוף‬ ‫השנה‪ ,‬אלא הוא שינוי‪ ,‬שהאור הכולל של‬ ‫הרב דסלר ממחיש זאת ע"פ משל יפה‪,‬‬ ‫שנה זו הולך להסתיים‪ .‬וכן 'חודש'‬ ‫שכביכול כדור הארץ עטוף בנייר‬ ‫מלשון חידוש‪ ,‬מעולם לעולם ומענין‬ ‫שיש בו חור קטן‪ ,‬ומזיזים את החור ממקום‬ ‫לענין‪ ,‬מספירה לספירה ומעבודה לעבודה‪,‬‬ ‫למקום‪ .‬בהתחלה רואים בו רק את‬ ‫שהוא ענין 'אלפים שנה' שקדמה‬ ‫ירושלים‪ ,‬ולאחר מכן רק מקום אחר‪ .‬אבל‬ ‫התורה‪ ,‬והרי לפני בריאת העולם לא היה‬ ‫כאשר מורידים את כל הנייר‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫כלל זמן‪ ,‬ומה הם אלפים שנה שקדמה‬ ‫את כל כדור הארץ בבת אחת‪ .‬והנמשל‪,‬‬ ‫התורה‪ ,‬והאריכו בזה במאור עינים )לקוטים‬ ‫הזמן הוא כמו חלון‪ ,‬שרואים בו רק את‬ ‫ד"ה בכל ביתי( ושפת אמת )בראשית תרמ"ד( יעו"ש‪,‬‬ ‫האור של אותו זמן‪ .‬אבל לעתיד לבוא יהיה‬ ‫אלא הם בחי' של אורות עליונים‪ ,‬כמ"ש‬ ‫כמ"ש בספה"ק שכל הזמנים ישמשו בבת‬ ‫רבינו )ע' פרי הארץ ויצא( שהם בחי' חכמה‬ ‫אחת‪ ,‬וכדברי הרמח"ל )שם( 'שאדם משלים‬ ‫ובינה‪ ,‬אאלפך חכמה אאלפך בינה‪.‬‬ ‫תיקונו‪ ,‬תהיינה כל המדרגות פתוחות עליו‪,‬‬ ‫שכולם תהיינה משפיעות בכל רגע קטן‬ ‫תכלה שנה וקללותיה בהיפוך הקללה‬ ‫עליו בנצח נצחים‪ ,‬והוא ענין הנצחיות'‪.‬‬ ‫לברכה‪ ,‬נחש הנהפך למטה‬ ‫]ניתן להביא לכך משל שאינו מכוון‬ ‫וידוע מענין הקללות באמרם חז"ל‬ ‫בתכלית‪ ,‬שילד קטן לומד בהתחלה אותיות‬ ‫)עירובין יח‪ (.‬תחלה נתקלל נחש‪,‬‬ ‫ואחר כך נקודות ואחר כך טעמים‪ ,‬ובקריאת‬ ‫טז בנין המדות דקדושה ﬠ"י נקודת התשובה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫מטה‪' ,‬וזקיף כחיויא'‪ ,‬כמו נחש‪.‬‬ ‫כי הוא שורשה‪ ,‬כל הקללות התחיל‬ ‫מקללת הנחש‪ ,‬וכל הצ"ח קללות‬ ‫וזהו שתיקן לקרות התוכחה בצאת‬ ‫שבפרשת כי תבוא כולם הם הסתעפות‬ ‫השנה‪ ,‬שהוא גמר השינוי‪ ,‬כי אז‬ ‫להנמשך אחריו ומתפרד מאתו‬ ‫בודאי תכלה השנה וקללותיה‪ .‬לנו‬ ‫יתברך‪ ,‬כמה שהאדם נפרד מה'‪ ,‬שיש לו‬ ‫נראה שתשרי וחשון כבר חלפו והלכו להם‪,‬‬ ‫שייכות עם הנחש‪ ,‬כך יש לו קללות‪.‬‬ ‫ומה שהיה היה‪ .‬אבל האמת היא שאין זה‬ ‫כך‪ ,‬וכמו שאבי זצ"ל מביא בספריו שבסוף‬ ‫וכן ב"תשובתו הרמתה" אליו יתברך‪,‬‬ ‫השנה יש חזרת האורות של כל השנה‪ ,‬כל‬ ‫עד כי ישתנו מדותיו משרשם‬ ‫שנה היא אור מסויים שצריך לחזור לשורשו‬ ‫בלתי לה' לבדו‪ ,‬בוודאי יחליפנו‪ ,‬אם‬ ‫בסוף השנה‪ ,‬ולקראת סוף השנה ניתן‬ ‫אדם עושה תשובה ומחבר את כל מדותיו‬ ‫להשלים כל אשר חסרו‪ .‬והוא ע"ד מי‬ ‫לה' וימיר אותו רע בטוב‪ ,‬ויתהפכו כל‬ ‫שלומד מסכתא בחבורה‪ ,‬אשר אף אם חיסר‬ ‫הקללות לברכה לשון בריכה‬ ‫בה כמה דפים‪ ,‬אכן כל עוד שעדיין לומדים‬ ‫והמשכה‪ ,‬ויתהפך מנחש למטה‬ ‫את אותה המסכתא‪ ,‬הרי זה בא בקל יותר‬ ‫שהוא המשכה‪ .‬מבואר בספה"ק כי‬ ‫להשלים את אשר חסרו בה‪ ,‬משא"כ כאשר‬ ‫בפרשת בחוקתי יש מ"ט קללות‪ ,‬ובפרשת‬ ‫'קאים במסכתא אחריתי'‪ ,‬כבר קשה יותר‬ ‫כי תבוא יש צ"ח‪ ,‬שהם כנגד מ"ט פנים‬ ‫להשלים את מה שחסר במסכתא הקודמת‪.‬‬ ‫טהור ומ"ט פנים טמא‪ .‬ומבואר בספה"ק‬ ‫כי הקללות שבתורה הם תיקון‬ ‫שכאשר הלך משה רבינו לגאול את ישראל‪,‬‬ ‫הנחש‪ ,‬וע"י קריאתם )בתורה בסוף השנה(‬ ‫הראה להם הנס של הפיכת המטה לנחש‬ ‫]סוף שנה בתורה[ בחי' משה שאוחז בזנב‬ ‫והפיכת הנחש בחזרה למטה‪ ,‬וכן הראה זאת‬ ‫הנחש‪ ,‬הקדומה אלפים שנה‪ ,‬שינו את‬ ‫גם לפרעה‪ .‬וי"ל הרמז בזה‪ ,‬כי כל הירידה‬ ‫מדתם להתהפך לברכה‪" ,‬ועושה חסד‬ ‫לגלות מצרים היתה מחמת השייכות לנחש‬ ‫לאלפים"‪ ,‬בחינת שני האלפים של חכמה‬ ‫והקללה שבו‪ ,‬והראה משה רבינו כי כאשר‬ ‫ובינה‪" ,‬ואאלפך חכמה" "ואאלפך בינה"‪.‬‬ ‫משליכים את המטה על הארץ‪ ,‬למטה‪ ,‬הרי‬ ‫וזהו "והיה" שהוא לשון שמחה‪" ,‬כי‬ ‫הוא נהפך לנחש‪ .‬אבל כאשר משה רבינו‬ ‫תבא אל הארץ" העליונה‪ ,‬שהיא‬ ‫למטה‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫ממטה‬ ‫ָ‬ ‫אוחז בזנבו‪ ,‬הרי זה נהפך‬ ‫שמחה של מצוה להשיג‪" ,‬ולקחת‬ ‫וכמו כן בכל איש ישראל ע"י כח התורה‬ ‫מראשית" וכו' שהוא ענין התחלה‬ ‫בחי' משה רבינו‪ ,‬הרי הוא הופך את הנחש‬ ‫והרהור תשובה שהיתה נקודה‪,‬‬ ‫למטה‪ .‬וזהו סוד כריעות והשתחוויות‬ ‫ֶ‬ ‫"ושמת בטנ"א" הוא פירוש טעמים‬ ‫דתפלת שמונה עשרה‪' ,‬דכרע כחיזרא'‪ ,‬כמו‬ ‫יז‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת כי תבא‬ ‫מפני אהבתו יתברך‪ ,‬זו היא תשובה‬ ‫נקודות אותיות‪ ,‬שהוא להמשיך‬ ‫מאהבה שזדונות נעשו כזכיות‪,‬‬ ‫הנקודה עד שיגיעו למדות וממנה‬ ‫בודאי לא יחשוב ה' לו עון‪ ,‬אשר‬ ‫תשיג השמחה והתענוג והטעמים‪,‬‬ ‫חטא והעון עצמו נמחק מעיקרו‪.‬‬ ‫אם אמנם הטעמים הם קודמים אפילו‬ ‫לנקודה וכל שכן לאותיות‪ ,‬אבל ידוע‬ ‫שם 'שנה'‪ ,‬י"א שהוא מלשון‬ ‫בביאור‬ ‫סוף מעשה במחשבה תחלה‪.‬‬ ‫שינה וי"א שהוא מלשון שונה‪,‬‬ ‫שונה הלכות‪ ,‬וי"א שהוא מלשון שינוי‬ ‫וזהו שאמרו רז"ל 'כל המעביר על‬ ‫)כנ"ל(‪ .‬וי"ל בדרך צחות שכל אחד כפי‬ ‫מדותיו מעבירין ממנו כל‬ ‫עבודתו בוחר איך תיראה השנה הבאה‬ ‫פשעיו'‪ ,‬שכן בלשון "מעביר ראשון‬ ‫עלינו לטובה‪ ,‬יש אחד שאצלו השנה הוא‬ ‫ראשון" ארז"ל )ר"ה יז‪' (.‬ועון עצמו אינו‬ ‫רק שינה‪ ,‬ויש אחד שאצלו הוא חזרה על‬ ‫נמחק'‪ ,‬מפני היותו עדיין מתחיל‬ ‫שנה הקודמת‪] ,‬ויש כאלו שאצלם בחי'‬ ‫ו'מעביר על מדותיו' שלא לעשות‬ ‫שינה היא נעלית מחזרה על השנה הקודמת‪,‬‬ ‫כמעשיהם‪ ,‬אבל עדיין המדה עצמה‬ ‫ויש להיפך[‪ ,‬אבל ביכולת האדם לשנות את‬ ‫לא נמחקה מאתו לשרש אחריה‪ ,‬לכן‬ ‫עצמו‪ ,‬שהשנה הבאה תהיה מציאות ומהות‬ ‫מדה כנגד מדה מעבירין לו פשעיו‬ ‫נעלית שונה לגמרי משנה זו‪ .‬וביתר עומק‬ ‫והעון אינו נמחק‪ ,‬עד שיגמור‬ ‫י"ל שאכן בכל שנה יש ג' בחינות הנ"ל‪,‬‬ ‫תשובתו הרמתה‪ ,‬לעקור המדה‬ ‫כמבואר בספה"ק שבליל ר"ה יש בחי'‬ ‫מעיקרה מלהשתמש בה בגשמיות‬ ‫שינה‪" ,‬בכסא ליום חגנו"‪ ,‬וע"י תקיעת‬ ‫בלתי לה' לבדו‪ .‬זהו הנקרא תשובה‬ ‫שופר משנים זאת לשנה חדשה‪.‬‬ ‫שלימה באותו פרק באותו מקום וכו'‪,‬‬ ‫כי כל אופני חמימות חשק מדתו‬ ‫וה' יתברך יעזור שתכלה שנה וקללותיה‬ ‫שהיה מגושם תחלה‪ ,‬השיב לה' את‬ ‫של שנה זו‪ ,‬ואף ששנה הבאה גם‬ ‫כל עיקרה‪ ,‬ולא עוד אלא שהגדיל‬ ‫יהיה בה קללות ויסיימו גם אותה עם‬ ‫מדתו לה'‪ ,‬ותוקף וחמימיות חוזק אש‬ ‫'תכלה שנה וקללותיה'‪ ,‬אבל שכבר יהיה‬ ‫האהבה אליו יתברך‪ ,‬עד כי אהבתו‬ ‫גסות‬ ‫ולא‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫עדינות‬ ‫קללות‬ ‫זה‬ ‫יתברך מכבה עבירה אש אהבת‬ ‫ומגושמות כקללות של שנה זו‪' ,‬תכלה שנה‬ ‫היצה"ר‪ ,‬שאפילו אם יזדמן לו באותו‬ ‫וקללותיה תחל שנה וברכותיה' אמן ואמן‪.‬‬ ‫פרק באותו מקום אינו חושק בה‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ -‬חדש ‪-‬‬ ‫מלכות הוי"ה‬ ‫מאת הגה"ח רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א‬ ‫* קובץ שיחות לבאר אופן בנין מלכות שמים בירח האיתנים‬ ‫* סדרת שיחות מיוחדות לבאר תוכנם הפנימי של פסוקי מלכיות זכרונות שופרות‬ ‫*לקט מספרי הראשונים לבאר פשוטו ותוכנו של מקרא‪.‬‬ ‫* 'עבודת הלב' ‪ -‬לקט נבחר מספרי חסידות לבוא לפתיחת הלב‬ ‫לש‬ ‫לתפי ילומוש נוח‬ ‫‪ -‬מצורףת הלחש‬ ‫מוסף ה תפילת‬ ‫לר מבואר‬ ‫"ה‬ ‫'ואין לך חיך מתוק מזה‪ ,‬שהאדון ה' צבא‪-‬ות ביקש כזאת מידינו‪ ,‬לאמר‬ ‫לפניו מלכיות וזכרונות כדי שתבא זכרונכם לפני לטובה‪ ,‬ונמצא כל עצמו‬ ‫ית' דורש טובתינו להיטיב לנו באחריתנו'‬ ‫[אור המאיר לראש השנה]‬ ‫ארה"ב‪ :‬ברמן ספרים ‪Z Berman Books‬‬ ‫‪4602 17th Avenue‬‬ ‫בירושלים‪ :‬ספרים ווינקעל‬ ‫להשיג בבתי‬ ‫‪Brooklyn NY 11204‬‬ ‫כתר ספרים ‪Keter Judaica‬‬ ‫רחוב עלי הכהן ‪ 15‬ירושלים‬ ‫המדרש ‘פני מנחם’‬ ‫‪5309 13th Avenue‬‬ ‫וחנויות הספרים המובחרות‬ ‫ברחבי הארץ‬ ‫‪Brooklyn NY 11219‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ברון שיר ושבח מקדמים אנו בברכה‬ ‫את פני אורחינו הדגול‪ ,‬פה מפיק מרגליות‪ ,‬ה"ה‬ ‫אברהם‬ ‫הגה"ח רבי‬ ‫בב‬ ‫ה‬ ‫ך את‬ ‫ל שב"ק לסדר 'ברו‬ ‫ש‬ ‫ורו‬ ‫מרדכי‬ ‫א<לתר‬ ‫ו‬ ‫יד‬ ‫א ך'‬ ‫ס‬ ‫מנחה ערש"ק וקבלת שבת‪:‬‬ ‫בהיכל 'ישיבה לצעירים'‬ ‫‪ -‬בזמן הדלה"נ ‪- 6:37‬‬ ‫שליט"א‬ ‫שיעור בהפסקה ומעריב‪:‬‬ ‫בן מורינו הגרי"א זצ"ל‬ ‫בבית החסידים 'אור ישראל'‬ ‫נכדו חביבו של כ"ק מרן‬ ‫אדמו"ר הפני מנחם זי"ע‬ ‫בהפסקה ‪ -‬שיעור בספה"ק 'שפת אמת'‬ ‫אשר בא כקביעותו‬ ‫‪5002 19th Ave‬‬ ‫לחזקינו ולאמצינו‪.‬‬ ‫·‬ ‫יהי בואו‬ ‫סעודת ליל שבת‪:‬‬ ‫לברכה‬ ‫בצוותא חדא‪ ,‬בהתרוממות הרוח והנפש‪ ,‬להתענג בתענוגים‪,‬‬ ‫לאשר בתוה"ק שונים והוגים‪ ,‬לכל בחורי הישיבות מקהילתינו הקד'‬ ‫בהיכל 'ישיבה לצעירים'‬ ‫·‬ ‫תפילות יום שב"ק‪:‬‬ ‫בבית החסידים 'זכרון אברהם'‬ ‫‪1401 55th St‬‬ ‫‪ -‬בשעה ‪- 8:00‬‬ ‫בהפסקה ‪ -‬שיעור בספה"ק 'שפת אמת'‬ ‫·‬ ‫מנחה וסעודה שלישית ביום שב"ק‪:‬‬ ‫בבית החסידים 'יגדיל תורה'‬ ‫‪5110 18th Ave‬‬ ‫‪ -‬בשעה ‪- 6:30‬‬ ‫ולאחר מכן כנישתא חדא בתיובתא‪ ,‬באתערותא דלבא‪,‬‬ ‫ברעוא דרעוין‬ ‫שב"ק‬ ‫פרשת‬ ‫זקנים ונערים‪ ,‬בראשות מורינו הגה"ח ש<ליט"א‬ ‫כי תבא‪,‬‬ ‫יחד עם שמחת השבע ברכות‬ ‫של החתן כמר מרדכי ני"ו‬ ‫תשפ"ד‬ ‫בן הרה"ח ר' חיים שמואל שטיינברג הי"ו‬ ‫וחתן הרה"ח ר' יהודה לייב אברהם גוטמן הי"ו‬ ‫חנוך דוב‬ ‫ני"ו‬ ‫ושל החתן כמר‬ ‫בן הרה"ח ר' טוביה צבי אשכנזי הי"ו‬ ‫וחתן הרה"ח ר' אשר זעליג אבוביץ הי"ו‬ ‫יקימך ה' לו לעם קדוש‬ ‫במוצאי שבת קודש‪:‬‬ ‫בע"ה תתקיים‬ ‫אסיפה מיוחדת‬ ‫לאברכים אנשי שלומינו בלבד‬ ‫בבית החסידים 'זכרון אברהם'‬ ‫‪1401 55th Street‬‬ ‫‪ -‬בשעה ‪- 10:00‬‬ ‫יום א' פרשת נצו"י‪:‬‬ ‫שיעור בספה"ק 'תורת המגיד'‬ ‫יתקיים בע"ה‬ ‫בבית החסידים 'זכרון אברהם'‬ ‫‪1401 55th Street‬‬ ‫‪ -‬בשעה ‪ 5:00‬אחה"צ ‪-‬‬ ‫תפילת מנחה לאחר השיעור‬ ‫דרשת הכנה לקראת הימים הנוראים הבעל"ט‬ ‫בבית המדרש דחסידי בעלזא‬ ‫לעיקוואד ‪ -‬שלב ג'‬ ‫‪18 Prague Pl, Lakewood, NJ‬‬ ‫‪ -‬בשעה ‪ 10:00‬בערב ‪-‬‬ ‫בברכת 'כתיבת וחתימה טובה'‬ ‫בס"ד‬ ‫אלול תשפ"ד‬ ‫ישמח לב מבקשי ה'‬ ‫שיעורי הכנה בחודש ירח האיתנים‬ ‫אי''ה יתקיימו לקראת הימים הנוראים‬ ‫סדרת שיעורי הכנה בירח האיתנים הבעל''ט‬ ‫שליט"א‬ ‫אברהם מרדכי אלתר‬ ‫להכנת לב ונפש לקראת הימים הבעל"ט‬ ‫מאת הגה"ח רבי‬ ‫השיעור הראשון בסדרה – שיעור הכנה לראש השנה‬ ‫יתקיים אי''ה ביום א' דסליחות פר' האזינו‬ ‫בביהמ''ד ארי שבחבורה רחוב ארגמן ‪ 4‬ירושלים בשעה ‪21:00‬‬ ‫[שיעור בספה''ק תורת המגיד במוצש''ק סליחות יתקיים אי"ה‬ ‫בשעה ‪ 23:20‬בהיכל הטישים שבביהמ''ד פני מנחם‬ ‫רחוב יוסף זיו ‪ 3‬ירושלים]‬ ‫על מועדי השיעורים הבאים לפני יוה''כ וסוכות תבוא הודעה נפרדת‬ ‫"בשורה טובה תדשן עצם"‬ ‫לקראת הימים הבעל"ט‪ ,‬התעדכנו בקו שיחות ודרשות מאת מורינו הגה"ח ר' אברהם מרדכי אלתר שליט"א‪.‬‬ ‫ניתן להאזין לכלל השיחות בשלוחה ייעודית (יש להקיש בכניסה למערכת ‪ 3‬ולאחמ"כ ‪ ,)8‬בצורה רציפה ונוחה‪.‬‬ ‫בתוך שלוחת "שיחות לימים הנוראים" התעדכנו השיחות כדלהלן‪:‬‬ ‫שלוחה ‪ – 4‬שיחות הכנה לראש השנה‪:‬‬ ‫שלוחה ‪ – 1‬שיחה יסודית נרחבת ומקיפה בענין‬ ‫סדר עבודת הימים בכללותן‪ ,‬החל מחודש אלול‬ ‫• שיחה בלשה"ק בענין הסימנים של ליל ר"ה•‬ ‫ועד שמיני עצרת‪ ,‬לשה"ק • סדרת השיעורים‬ ‫שיחת הכנה באנגלית צורת ההמלכה הנדרשת‬ ‫המבוקשת בביאור אמירת מלכויות זכרונות‬ ‫מאיתנו • שיחה באידיש עבודת הימים • שיחה‬ ‫ושופרות לפי סדר התפילה‪.‬‬ ‫בלשה"ק ביאור בענין הנסירה ומשמעותה בעבודה‬ ‫• שיחה בלשה"ק כיצד מייצרים את הדנ"א של‬ ‫שלוחה ‪" – 2‬הנותן בים דרך" – צורת הפסיעות‬ ‫השנה •‬ ‫הראשונות של עובד הבורא ית'‪ ,‬וביטויה בעובדת‬ ‫החודש ‪ -‬שיחות הכנה לחודש אלול באידיש‬ ‫שלוחה ‪ – 5‬שיחות הכנה לשבת תשובה ועשרת‬ ‫ולשה"ק‪.‬‬ ‫ימי תשובה • מהות ענין התשובה והעבודה‬ ‫הנדרשת בימים אלו‪ ,‬לשה"ק ואידיש‪.‬‬ ‫שלוחה ‪ – 3‬דברי התעוררות לקראת אמירת‬ ‫סליחות‪" ,‬במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה" ‪-‬‬ ‫שלוחה ‪ – 6‬שיחות הכנה ליום כיפור עבודת‬ ‫האפשרות להגיע "ומלאה הארץ דעה את ה'"'‬ ‫הכהן גדול בימינו‪ ,‬לשה"ק ואידיש‪.‬‬ ‫מבלי חמה שפוכה‪ ,‬אידיש‪.‬‬ ‫קו דברי אמת ואמונה‬ ‫לחיוג בארץ ישראל ‪*5265 -‬‬ ‫(וכן במספר ‪.)02-5011430‬‬ ‫לחיוג מארה"ב ‪518-329-9186‬‬ ‫לחיוג מאירופה ‪44-3303-9004-84‬‬ ‫‪dea52651@gmail.com‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬