gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: בארה של תורה · Be'ara Shel Torah

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת‬ ‫כי תבא‬ ‫דוא"ל להערות‬ ‫בארה של תורה‬ ‫מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א‬ ‫ורשימת תפוצה‪:‬‬ ‫מח"ס "בארה של תורה"‪" ,‬רביד הזהב" על הל' שבת‪ ,‬ו"לפלגות ראובן" על הל' פסח ויו"ט‬ ‫‪rg5740@gmail.com‬‬ ‫‪054-8410805‬‬ ‫העלון יו"ל ע"י מוסדות "דרכי תורה" ‪ -‬רחובות‬ ‫לע"נ יחיאל בן סעדיה שעירי ז"ל | גליה בת עובדיה אהרוני ע"ה‬ ‫גליון ‪949‬‬ ‫אריאלה חיה בת אהובה רוזנפלד ע"ה | אביבה בת שושנה ישראלי ע"ה‬ ‫קניבסקי‪ ,‬שהגיב מיד בבקיאותו העצומה‪ :‬להלכה‪ ,‬אכן ישנו חיוב להביא ביכורים‬ ‫פרי האדמה או פרי העץ? החידוש המפתיע של ה'ציץ אליעזר'‬ ‫בכל שנה ושנה מחדש‪ ,‬אפילו מאותו העץ עצמו‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוסיף שר התורה שאין‬ ‫לו מקור מפורש או ראיות חותכות לדין זה מהכתובים‪ ,‬והדבר נשאר כנקודה‬ ‫בפרשתנו‪ ,‬פרשת כי תבוא‪ ,‬אנו נפגשים עם מצוות הביכורים המרגשת‪ .‬התורה‬ ‫למחשבה ולעיון עמוק‪.‬‬ ‫"ְוְָל ַַקְח �ְָּּת ֵֵמ ֵֵר � ׁ‬ ‫אִׁשית �ָּּכל � ְּּפ ִִרי ָָה ֲֲא ָָד ָָמה‪( "...‬דברים כו‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫מצווה אותנו‪ָ :‬‬ ‫וכאן מתעוררת מיד קושיה עצומה ששאלו מפרשי התורה‪ :‬הרי ידוע שביכורים‬ ‫גבורת השתיקה‪ :‬כשהגר"א בחר לספוג מכות ובלבד‬ ‫מובאים רק משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל‪ .‬רובם המוחלט של‬ ‫שלא לדבר לשון הרע‬ ‫המינים הללו (תאנה‪ ,‬גפן‪ ,‬רימון‪ ,‬זית ותמר) הם פירות האילן! אם כן‪ ,‬מדוע‬ ‫בחרה התורה להשתמש בלשון "פרי האדמה" ולא בלשון המדויקת יותר –‬ ‫"ָארּוּר ַַמ �ֵּּכה ֵֵר ֵֵעהּוּ ַּב�ָּּס�ֶּתֶ ר" (דברים כז‪ ,‬כד)‪.‬‬ ‫בין הארורים שהוזכרו בפרשה נאמר ָ‬ ‫"פרי העץ"?‬ ‫רש"י‪ ,‬בעקבות דברי הספרי‪ ,‬מפרש כי קללה זו מכוונת כלפי המספר לשון הרע‪.‬‬ ‫ולכאורה יש להבין‪ ,‬מדוע לשון הרע מוגדר כ"הכאה בסתר"?‬ ‫הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג בעל ה"ציץ אליעזר" (חלק טו סימן טז) צולל‬ ‫אל תוך הקושיה הזו ומביא את דבריו של מרן החיד"א בספרו "חומת אנך"‪.‬‬ ‫אלא שהמציאות מוכיחה כי פעמים רבות‪ ,‬מילה אחת הנאמרת בחדרי חדרים‪,‬‬ ‫עלולה לגרור אחריה חורבן של ממש עבור הזולת‪ .‬זו יכולה להיות הלשנה‬ ‫החיד"א מביא בשם המהר"ם בן חביב תירוץ מקורי‪ :‬המשנה במסכת ביכורים‬ ‫לשלטונות‪ ,‬אובדן מקור פרנסה‪ ,‬ביטול שידוך‪ ,‬או פגיעה אנושה במעמדו של‬ ‫(פרק ג‪ ,‬משנה א) מתארת כיצד אדם מפריש ביכורים‪" :‬כיצד מפרישין את‬ ‫האדם‪ .‬כל אלו נעשים בסתר‪ ,‬רחוק מעינו של הניזוק‪ ,‬אך המכה שניחתת עליו‬ ‫הביכורים? יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה וכו'‪ ,‬כורך עליה גמי‬ ‫היא אנושה‪ ,‬כואבת והרסנית‪.‬‬ ‫ואומר‪ :‬הרי אלו ביכורים"‪ .‬בשלב זה‪ ,‬כשהתאנה רק התחילה להבשיל והיא‬ ‫עדיין בגדר "בוסר"‪ ,‬הברכה עליה אינה "בורא פרי העץ" אלא "בורא פרי‬ ‫עד היכן הדברים מגיעים? להמחשת חומרת העוון‪ ,‬מובא מעשה נורא ומזעזע‬ ‫האדמה"‪ .‬מכיוון שקדושת הביכורים חלה כבר בשלב הבוסר‪ ,‬קראה להם‬ ‫שאירע עם הגר"א‪ .‬מעשה זה עבר במסורת מדויקת מפה לאוזן‪ :‬מרן ה'חפץ חיים'‬ ‫התורה "פרי האדמה"‪.‬‬ ‫מעיד בספריו (בשם עולם בהשמטות) ששמע זאת מפי בעל ה'חוסן יהושע'‬ ‫ו'מעוז הדת'‪ ,‬הגאון רבי יהושע העלער‪ ,‬ששמע מרבו בעל ה'נחלת דוד'‪ ,‬ששמע‬ ‫החיד"א מביא תירוץ נוסף‪ ,‬לפיו התורה נקטה "פרי האדמה" בגלל החיטה‬ ‫מרבו המובהק‪ ,‬רבי חיים מוואלוז'ין‪ ,‬ששמע את הדברים מפי הגר"א בעצמו!‬ ‫והשעורה (שהן גידולי קרקע)‪ ,‬אך כתב שתירוץ זה דחוק‪ ,‬שהרי ישנם תנאים‬ ‫הסוברים שחיטה היא בכלל מין עץ (ראש השנה טז‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫וכך היה המעשה‪:‬‬ ‫לכן מציע החיד"א תירוץ נפלא משלו‪ :‬מטרת הביכורים היא הכרת הטוב לה'‬ ‫בתקופה שבה קיבל על עצמו הגר"א את עול הגלות‪ ,‬שכר פעם אחת עגלה עם‬ ‫"ִה ּ�ֵּנה‬ ‫יתברך על מתנת הארץ‪ .‬כאשר החקלאי עומד בבית המקדש‪ ,‬הוא מכריז‪ִ :‬‬ ‫עגלון יהודי כדי לנסוע לדרכו‪ .‬במהלך הנסיעה‪ ,‬העגלון נרדם על משמרתו‪ .‬הסוס‪,‬‬ ‫שהושאר ללא הכוונה‪ ,‬סטה מדרך המלך והחל לרמוס ערוגות בשדה שהיה שייך‬ ‫אִׁשית � ְּּפ ִִרי ָָה ֲֲא ָָד ָָמה ֲֲא � ֶׁׁשר ָנָ ַַת �ָּּתה ּ �ִּלי ה'"‪ .‬ההודיה היא על האדמה –‬ ‫אִתי ֶאֶ ת ֵֵר � ׁ‬ ‫ֵֵהֵבֵ ִ‬ ‫לגוי מקומי‪.‬‬ ‫על ארץ ישראל שנתן לנו הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ולכן הדגישה התורה לאורך כל‬ ‫הדרך את "פרי האדמה" כדי להבליט את מתנת הארץ‪.‬‬ ‫בעל השדה‪ ,‬שהבחין מרחוק בנזק הנגרם ליבולו‪ ,‬רץ בזעם רב לעבר העגלה‪.‬‬ ‫כשהגיע‪ ,‬ראה לפניו תמונה ברורה‪ :‬אדם אחד ישן שנת ישרים‪ ,‬ואדם אחר‬ ‫כאן מציע בעל ה"ציץ אליעזר" מהלך מחשבתי חדש ומבריק‪:‬‬ ‫(הגר"א) יושב וקורא בספר‪ .‬הגוי‪ ,‬שהיה בטוח כי האיש הער הקורא בספר הוא‬ ‫האם שאלנו את עצמנו פעם – באיזו תדירות יש להביא ביכורים? בפשטות‬ ‫הוא בעל העגלה האחראי לנזק‪ ,‬לא שאל שאלות והחל להפליא את מכותיו‬ ‫המקראות‪ ,‬לא נזכר בפירוש שיש חיוב להביא ביכורים בכל שנה ושנה מחדש‬ ‫באכזריות נוראה על גופו הטהור של הגר"א‪.‬‬ ‫מאותו האילן‪ .‬הרמב"ם (הלכות בכורים פ"ב הי"א) פוסק שאין אדם מביא‬ ‫מכות נאמנות וכואבות נחתו על רבנו‪ .‬באותו רגע‪ ,‬כל שנדרש ממנו כדי להינצל‬ ‫ביכורים פעמיים בשנה‪ ,‬אך מה לגבי השנים הבאות?‬ ‫היה להוציא מילה אחת מפיו‪" :‬אינני העגלון! הוא הישן שם!"‪ .‬אולם‪ ,‬הגר"א‬ ‫הציץ אליעזר מציע יסוד מחודש‪ :‬חובת הביכורים תלויה באדמה ולא בעץ! אילו‬ ‫התגבר כארי‪ ,‬התחזק בשתיקתו ולא רמז דבר‪ ,‬כשהוא סופג את הייסורים הקשים‬ ‫היה כתוב "פרי העץ"‪ ,‬היינו עלולים לטעות ולחשוב שבכל פעם שהעץ מתחדש‬ ‫באהבה‪.‬‬ ‫ומצמיח פירות – חלה חובה חדשה להביא ממנו ביכורים‪ .‬במיוחד היינו טועים‬ ‫לימים‪ ,‬כאשר נשאל רבנו הגר"א מדוע לא הסביר לגוי את הטעות‪ ,‬ובכך היה ניצל‬ ‫כך בחיטה ושעורה‪ ,‬שצומחות ממש מחדש בכל שנה ושנה‪.‬‬ ‫מן המכות האכזריות‪ ,‬ענה תשובה מצמררת שהרעידה את השומעים‪:‬‬ ‫לכן כתבה התורה "פרי האדמה" – כדי ללמדנו שהדבר תלוי באדמה עצמה‪.‬‬ ‫"אם הייתי אומר לגוי שאינני בעל העגלה‪ ,‬היה הדבר נחשב מיד כהלשנה ולשון‬ ‫ברגע שהאדמה נתנה את ראשיתה והבאת ממנה ביכורים‪ ,‬נפטרת האדמה הזו‬ ‫הרע על יהודי‪ ,‬והייתי עובר בזה על 'ארור מכה רעהו בסתר'! ודעו‪ ,‬כי אפילו כוח‬ ‫מלהביא ממנה שוב‪.‬‬ ‫התורה שלי‪ ,‬וכל הזכויות העצומות שצברתי‪ ,‬כולם יחד לא היה בהם די כוח כדי‬ ‫ובספר 'יקרא דאורייתא' כתב שהציע את הדברים הללו לפני הגאון רבי חיים‬ ‫בנימין בן סעדיה גדסי ז"ל‬ ‫יהושוע גרשון בן‬ ‫שלמה בן סאלם זוהרה‬ ‫יהודית בת ג'ורה לוזון ע"ה‬ ‫נעימה ע"י סלה ז"ל‬ ‫שמשון בן עליזה ז"ל‬ ‫חתוכה ז"ל‬ ‫ינון בן פנינה אלוני ז"ל‬ ‫הרב שלום בן הרב עובדיה ז"ל‬ ‫רחל בת מרים רוקח ע"ה‬ ‫בת שבע בת רחל אברהם ע"ה‬ ‫מאיר בן אספרונס שמש ז"ל‬ ‫יחיא בן טלעת יוניסיאן ז"ל‬ ‫אסתר בת שמחה מלכא ע"ה‬ ‫להצלחת‬ ‫ת‬ ‫הגון‬ ‫לזיווג מ‬ ‫מוקדש ש‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫טאוס‬ ‫שלמה בןע י‬ ‫טלעת ש‬ ‫יחיאל קבן ד‬ ‫בנימין בן סלחה‬ ‫מוקדש‬ ‫נאזהל בת תאג’ה‬ ‫מ ו‬ ‫סרח בת רחמה‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫בארה של תורה‬ ‫לעמוד‪ ,‬לעזור ולהציל אותי מעומק הדין הנורא של עוון זה!"‪ .‬נורא נוראות‪.‬‬ ‫תורה בלב הסערה‪ :‬הסוד שמאחורי מעבר הירדן‬ ‫המעשה המטלטל הזה מציב בפנינו מראה נוקבת‪ .‬אנו משתדלים בקיום מצוות‬ ‫ובעמל התורה‪ ,‬אך לעיתים נוטים להקל ראש בכוחה של מילה‪ .‬הגאון מווילנא‪,‬‬ ‫בני ישראל נצטוו‪" :‬והיה ביום אשר תעברו את הירדן‪ ...‬והקמת לך אבנים גדולות‬ ‫שכל רגע מחייו היה קודש קודשים ושזכויותיו בתורה בלתי נתפסות בשכל‬ ‫ושדת אתם בשיד‪ .‬וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך"‪ .‬המלבי"ם‬ ‫אנושי‪ ,‬הרגיש וידע שכל סדרי הלימוד הללו לא יעמדו לו כהגנה מפני הקפדה‬ ‫מדייק מלשון הפסוק "בעברך" (בלשון הווה)‪ ,‬שכתיבת התורה לא נעשתה לאחר‬ ‫בשמים על צערו של יהודי אחר ומפני החטא של "מכה רעהו בסתר"‪.‬‬ ‫שסיימו לחצות את הירדן ועמדו על שפת הנחל בבטחה‪ ,‬אלא בעיצומה של‬ ‫המסר העולה מכאן הוא כפול‪:‬‬ ‫דוא"ל להערות‬ ‫החצייה‪ ,‬בעודם עומדים בחרבה בתוך אפיק הנהר!‬ ‫כאן עולה שאלה נוקבת‪ :‬הרי חז"ל (סוטה לד‪ ).‬מתארים את מעמד חציית הירדן‬ ‫מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א‬ ‫הדיבור‬ ‫כאשר‬ ‫במיוחד‬ ‫מהפה‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫שיוצאת‬ ‫עלול לפגוע‪ ,‬אפילו בעקיפין‪ ,‬בפרנסתו‪ ,‬בשידוכו או בכבודו של הזולת‪.‬‬ ‫מילה‬ ‫ראשית‪ ,‬זהירות עצומה בכל‬ ‫ורשימתשלתפוצה‪:‬‬ ‫ומעורר אימה; מי הירדן נערמו לחומה אדירה וזקופה בגובה‬ ‫פסחנוראויו"ט‬ ‫ראובן" על הל'‬ ‫כמעמד‬ ‫מח"ס "בארה של תורה"‪" ,‬רביד הזהב" על הל' שבת‪ ,‬ו"לפלגות‬ ‫שנית‪ ,‬אנו לומדים כאן מהי גבורה יהודית ואהבת ישראל אמיתית – היכולת‬ ‫‪rg5740@gmail.com‬‬ ‫כשלוש מאות מיל‪ ,‬כשהם מאיימים לשטוף את כל העוברים! מדוע בחר הקב"ה‬ ‫לשתוק‪ ,‬לוותר‪ ,‬ואפילו לספוג אי‪-‬נעימות או סבל של ממש‪ ,‬ובלבד שלא להיות‬ ‫לצוות על בני ישראל לכתוב את התורה דווקא באותה שעה הרת גורל‪ ,‬תחת פחד‬ ‫הגורם לנזק ולצער ליהודי אחר‪ .‬שתיקה במקום שבו הדיבור מזיק‪ ,‬היא הצעקה‬ ‫מוות ואימה כה גדולה?‬ ‫הגדולה ביותר של אהבת חסד‪.‬‬ ‫התשובה לכך טומנת בחובה יסוד עצום לדורות‪ :‬דווקא בשעה קריטית זו‪,‬‬ ‫כשהחיים היו תלויים על בלימה‪ ,‬ביקש הקב"ה ללמד ולחקוק בנפשם של ישראל‬ ‫טרם כניסתם לארץ – לימוד התורה וקיומה אינם תלויים בתנאים נוחים או‬ ‫כוחה של תורה‪ :‬מדוע הירדן נבקע בקלות רבה יותר מים סוף?‬ ‫במצבים משתנים‪ .‬אדם מחויב בתורה בכל שעה‪ ,‬בכל מקום‪ ,‬ובכל מצב‪.‬‬ ‫בפרשה אנו קוראים על ההכנות למעבר ההיסטורי של נהר הירדן והכניסה‬ ‫חיזוק נוסף ליסוד זה מצאנו בהמשך המסע‪ .‬לאחר חציית הירדן‪ ,‬נצטוו ישראל‬ ‫"ְוְָהָיָ ה ַּב�ּּיֹּוֹ ם ֲֲא � ֶׁׁשר ַּת ַ�ַּעְבְ רּוּ ֶאֶ ת ַַה �ַּיְּרְֵּד�ּ ן ֶאֶ ל ָָה ָָאֶרֶ ץ‪."...‬‬ ‫לארץ ישראל‪ָ :‬‬ ‫להעביר את האבנים ולכתוב עליהן את התורה שוב‪ .‬לכאורה‪ ,‬המקום הראוי‬ ‫ביותר לכך היה "הר גריזים"‪ ,‬הר הברכה‪ .‬אך להפתעתנו‪ ,‬הציווי האלוקי היה‬ ‫שני‬ ‫בין‬ ‫ומרתק‬ ‫עצום‬ ‫בהבדל‬ ‫להתבונן‬ ‫אותנו‬ ‫מעורר‬ ‫אברמסקי‬ ‫יחזקאל‬ ‫הגאון רבי‬ ‫לקחת את האבנים אל מקום השראת השכינה בהר עיבל דווקא – מקום הקללות!‬ ‫הירדן‬ ‫מי‬ ‫ובקיעת‬ ‫מחד‪,‬‬ ‫סוף‬ ‫ים‬ ‫קריעת‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫עם‬ ‫שחווה‬ ‫לכאורה‬ ‫דומים‬ ‫ניסים‬ ‫המסר הוא חד וברור‪ :‬ללמד את הדורות כולם כי גם ב"מקום הקללה"‪ ,‬במקום של‬ ‫מאידך‪ .‬בשני המקרים המים נעמדו כחומה והעם עבר ביבשה‪ ,‬אך הדרך שבה‬ ‫חרון אף וקושי‪ ,‬אסור לו לאדם לפרוש לעולם מן התורה‪.‬‬ ‫התרחשו הניסים הייתה שונה לחלוטין‪.‬‬ ‫יסוד זה משתקף היטב בדברי שלמה המלך בחכמתו‪" :‬אף חכמתי עמדה לי ‪-‬‬ ‫בקריעת ים סוף‪ ,‬הים לא נבקע מעצמו‪ .‬נדרש מעשה דרמטי ויוצא דופן של‬ ‫חכמה שלמדתי באף‪ ,‬היא עמדה לי"‪.‬‬ ‫מסירות נפש‪ .‬נחשון בן עמינדב נאלץ לקפוץ אל תוך הגלים הגועשים‪ ,‬כשהוא‬ ‫זועק מקירות לבו‪" :‬הֹוֹ � ִׁׁש ֵיֵעִנִ י ֱֱאֹל ִִֹקים �ִּּכי ָבָ אּוּ ַַמִיִ ם ַַעד ָנָ ֶפֶׁשׁ ‪ ...‬אל תשטפני שבולת‬ ‫מרן הגרא"מ שך עמד על כך ותמה‪ :‬הרי אחת מארבעים ושמונה דרכים שבהן‬ ‫מים ואל תבלעני מצולה"‪ .‬רק כאשר המים הגיעו ממש עד נפשו – נבקע הים‬ ‫התורה נקנית היא "יישוב הדעת"‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד ייתכן ששלמה המלך למד תורה‬ ‫לשנים‪.‬‬ ‫ב"אף" (לחץ וטירדה)?‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בבקיעת הירדן‪ ,‬הנס התרחש בשקט מופתי וללא שום צורך בסיכון‬ ‫הוא מתרץ כי אין בכך כל סתירה; החובה להיות ב"יישוב הדעת" ולהישאר‬ ‫חיים או בקפיצה הירואית‪ .‬התורה מתארת שברגע שבו כפות רגליהם של‬ ‫מחובר לתורה קיימת ושרירה גם בעת "אף" וחסרון‪ ,‬ומחובתנו ליישב את דעתנו‬ ‫הכהנים‪ ,‬נושאי ארון ברית ה'‪ ,‬רק נגעו בקצה מי הירדן – מיד נעמדו המים כנד‪,‬‬ ‫בכל מצב נתון‪ .‬ואדרבה‪ ,‬שדוקא התורה שלומד בזמנים אלה‪ ,‬מתוך מאמץ להסיח‬ ‫והעם כולו עבר בחרבה‪.‬‬ ‫דעת מכל הטרדות‪ ,‬היא שנחקקה בלבו ועמדה לו ימים רבים‪.‬‬ ‫כיצד ייתכן הבדל כה עצום?‬ ‫מופת חי לכך ניתן לראות בסיפור המרטיט מתקופת פרעות ת"ח‪ .‬מסופר על הרבי‬ ‫ר' העשיל שנאלץ לברוח על נפשו מאימת הקוזקים‪ .‬בעיצומה של הבריחה רווית‬ ‫מסביר הרב אברמסקי‪ :‬התשובה טמונה במילה אחת – תורה‪.‬‬ ‫האימה‪ ,‬הוא הראה לתלמידו‪ ,‬הש"ך‪ ,‬תשובה בהלכה כדי שיעיין בה ויחווה את‬ ‫בעת קריעת ים סוף‪ ,‬עם ישראל היה עדיין קודם קבלת התורה‪ .‬ללא זכות התורה‬ ‫דעתו‪ .‬בעודם נמלטים מהפורעים המתקרבים‪ ,‬הרבי נסע בעגלה ואילו הש"ך‪,‬‬ ‫והמצוות‪ ,‬לא היה כביכול "צידוק" רוחני לשינוי סדרי בראשית עבורם‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫שלא מצא בה מקום‪ ,‬נאלץ לרוץ רגלית בעקבותיה! אפילו בסיטואציה מצמררת‬ ‫כדי לבקוע את הים‪ ,‬הם היו חייבים לגייס כוחות אמונה עילאיים ומסירות נפש‬ ‫זו‪ ,‬הרבי עיין בתשובה של תלמידו‪ ,‬ולאחר שהסכים לדבריו‪ ,‬פשוט השליך אליו‬ ‫מוחלטת שפרצה את גבולות הטבע‪.‬‬ ‫את התשובה מתוך העגלה הדוהרת‪.‬‬ ‫אך בבואם אל הירדן‪ ,‬המצב היה שונה בתכלית‪ .‬מאחוריהם כבר עמד מעמד הר‬ ‫על אותה פסיקה היסטורית‪ ,‬שהפכה לנכס צאן ברזל‪ ,‬העיד הש"ך באחת‬ ‫מתשובותיו וכתב‪" :‬ודבר זה כתבתי בברחי מפני הקוזקים"‪ .‬זוהי תורה שנלמדה‬ ‫סיני‪ .‬הם נשאו איתם את ארון ברית ה' ובו לוחות הברית‪ ,‬וקיבלו על עצמם עול‬ ‫ב"אף"‪ ,‬בשיא הסערה!‬ ‫תורה ומצוות‪ .‬זכות התורה שבהם הייתה כה עצומה‪ ,‬עד שהטבע נכנע בפניה‬ ‫במרוץ החיים של דורנו‪ ,‬אנו מתמודדים לא פעם עם "קוזקים" מודרניים המאיימים‬ ‫מאליו‪ .‬לא היה צורך במאבק או במסירות נפש קיצונית; ברגע שנושאי הארון‬ ‫להפר את שלוותנו; אלו יכולות להיות טרדות הפרנסה הדוחקות‪ ,‬התמודדויות‬ ‫הגיעו – התורה עצמה פילסה להם את הדרך ללא מאמץ‪.‬‬ ‫בריאותיות לא פשוטות המצריכות משמעת ושינוי אורחות חיים‪ ,‬או עומס מטלות‬ ‫המסר התורני והמעשי לחיינו‪ :‬לפעמים אנו עומדים בחיינו האישיים‪,‬‬ ‫היומיום שנדמה לעיתים כחומות מים המאיימות לשטוף אותנו‪.‬‬ ‫המשפחתיים או הקהילתיים מול "חומות של מים" – אתגרים‪ ,‬קשיים או‬ ‫היצר הרע לוחש לנו פעמים רבות‪" :‬כשיירגע הלחץ‪ ,‬כשמצבי ישתפר‪ ,‬כשיהיה לי‬ ‫מכשולים שנראים בלתי עבירים‪ .‬אנו נוטים לחשוב שכדי להתגבר עליהם‬ ‫זמן פנוי – אז אשב ללמוד תורה ברוגע וביישוב הדעת"‪.‬‬ ‫אנו זקוקים למהפכות דרמטיות‪ ,‬לכוחות על‪-‬אנושיים או למאמצים מפרכים‬ ‫באה פרשת כי תבוא ומלמדת אותנו בדיוק את ההיפך‪ .‬התורה שמקיימת אותנו‪,‬‬ ‫שיסחטו מאיתנו את כל כוחותינו‪.‬‬ ‫התורה שמעצבת את אישיותנו‪ ,‬היא דווקא אותה "חכמה שלמדתי באף"‪ .‬עשר‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫הגדול‬ ‫הדרך‬ ‫מקצר‬ ‫היא‬ ‫התורה‬ ‫נפלא‪:‬‬ ‫מלמד אותנו הרב אברמסקי יסוד‬ ‫הדקות של לימוד ש'גנבנו' מתוך יום לחוץ ועמוס‪ ,‬הדף היומי שלמדנו למרות‬ ‫ברוחניות‬ ‫ומחזיק‬ ‫כבחמורה‬ ‫קלה‬ ‫על‬ ‫מקפיד‬ ‫לתורה‪,‬‬ ‫כאשר יהודי קובע עתים‬ ‫העייפות או הכאב‪ ,‬וההקפדה על קביעת עיתים לתורה דווקא כשגלי הירדן‬ ‫משנה‬ ‫התורה‬ ‫של‬ ‫הסגולי‬ ‫כוחה‬ ‫הברית"‪.‬‬ ‫"ארון‬ ‫את‬ ‫בתוכו‬ ‫בקביעות – הוא נושא‬ ‫את המציאות סביבנו בצורה שקטה וטבעית‪ .‬המצוות והלימוד שאנו עושים‬ ‫סוערים מסביבנו – זוהי התורה שנקנית באמת‪ ,‬והיא זו שתעמוד לנו‬ ‫ביום‪-‬יום הם אלו שמבקיעים עבורנו את ה"ירדן" הפרטי שלנו‪ ,‬ומאפשרים לנו‬ ‫לעד ולנצח נצחים‪.‬‬ ‫לעבור את מכשולי החיים בחרבה‪ ,‬מתוך שלווה‪ ,‬ברכה והצלחה‪.‬‬ ‫רשימת השיעורים של הרב ראובן גולן שליט"א בביהמ"ד "דרכי תורה"‬ ‫שיעורי הרב ראובן גולן במגוון נושאים‬ ‫ימים א|ג |ד ‪ -‬הלכות כשרות המטבח (לאחר ערבית בצאת הכוכבים)‬ ‫ב"קול הלשון בטל' ‪0733-71-81-56‬‬ ‫יום שלישי| "סמיכת חבר" | הלכות איסור והיתר | ‪20:30-21:30‬‬ ‫יום רביעי| טור בית יוסף הלכה למעשה | הלכות שבת | ‪20:30-21:30‬‬ ‫שותפות בזיכוי הרבים של "בארה של תורה"!‬ ‫יום חמישי | שיחה על פרשת השבוע ‪17:20-18:00‬‬ ‫חסות שבועית בלעדית‪ :‬הקדשת הגיליון כולו לברכה‪,‬‬ ‫שבת קודש | גמרא “מסכת מגילה” |‪16:15-17:00‬‬ ‫לרפואה או עילוי נשמה ‪ 250‬ש"ח‪.‬‬ ‫שבת קודש | הלכות שבת| ‪17:00-17:30‬‬ ‫הקדשה אישית (במסגרת ייעודית)‪ 50 :‬ש"ח‪.‬‬ ‫שבת קודש | אור החיים הקד' | כ‪ 20-‬דקות לפני צאת השבת‬ ‫לפרטים ניתן להתקשר או לשלוח הודעה לטל ‪053-4514677 -‬‬ ‫להצלחת‬ ‫מוקדש לזיווג הגון‬ ‫שלמה בן טאוס‬ ‫יחיאל בן טלעת‬ ‫בנימין בן סלחה‬ ‫מוקדש‬ ‫נאזה בת תאג’ה‬ ‫סרח בת רחמה‬ ‫לעילוי נשמת‬