gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

על הצדיקים · Al Hatzadikim — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: על הצדיקים · Al Hatzadikim

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

על הצדיקים · Al Hatzadikim — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ַעַל ַַהַּצּ �ִּד�ּיִקִים‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫אהבת השי"ת‬ ‫מידות טובות‬ ‫פרשת השבוע‬ ‫אלומות אור‬ ‫מרבותינו צדיקי עולם‬ ‫פרשת כי תבוא | תשפ"ו‬ ‫ועל החסידים‬ ‫פחד מוות נפל עלי‬ ‫החל מראש חודש אלול היה הסטייפלר‬ ‫מה שקרה שם איני יכול לספר‬ ‫מנגן לעצמו את ניגוני הימים הנוראים‬ ‫מרן הגה"צ רבי חיים שמואלביץ זצ"ל‬ ‫בלימודו‪ ,‬ועד היום מתנגן באזני ניגון דברי‬ ‫הגמרא בנעימת 'ובכן תן פחדך'‬ ‫מרן הגאון רבי שרגא שטינמן שליט"א על חודש אלול‬ ‫דבר מעניין סיפר רבינו רה"י שליט"א‪ ,‬כי‬ ‫החל מראש חודש אלול היה הסטייפלר‬ ‫מנגן לעצמו את ניגוני הימים הנוראים‬ ‫בתוך לימודו‪ ,‬ועד היום מתנגן באזניו ניגון‬ ‫דברי הגמרא בנעימת 'ובכן תן פחדך'‪...‬‬ ‫ובהזדמנות אחרת אמר רבינו שליט"א‬ ‫בֹוֵתינּו (כו)‬ ‫ֹלֵקי ֲֲא ֵ‬ ‫ַוַ ִּנּ ְצְ ַַעק ֶֶאל ד' ֱֱא ֵ‬ ‫שהבחורים שואבים את היראת שמים‬ ‫בזמן מלחמת העולם השניה גלתה ישיבת‬ ‫לכל השנה מניגוני הימים הנוראים‪.‬‬ ‫מיר לעיר שנחאי שבסין‪ ,‬שהיתה אז תחת‬ ‫השופר יכול לסייע רק כאשר‬ ‫שלטון היפנים בני בריתם של הצוררים‬ ‫כבר קיימת התעוררות כלשהי‬ ‫ְלְ ַַמַעַ ן ַַּת ְְׂשִּכִ ילּו ֵֵאת ָּכָ ל ֲֲא ֶֶׁשר ַַּתֲעֲ ׂשּון (כט)‬ ‫ימ"ש‪ ,‬ושהתה שם למעלה מחמש שנים‪.‬‬ ‫ניהול והחזקת הישיבה שם היו כרוכים‬ ‫אאמו"ר הגראי"ל זללה"ה היה אומר‬ ‫זכורני שהסבא הסטייפלר זללה"ה היה‬ ‫במסירות נפש ובסיכון גדול של מרן‬ ‫שכידוע המקור לכך שתוקעים בשופר‬ ‫אומר‪ ,‬שאפשר לומר כתיבה וחתימה‬ ‫הגר"ח שמואלביץ זצ"ל‪ ,‬באשר הכספים‬ ‫בחודש אלול הוא מהטור (או"ח סימן‬ ‫טובה כבר מט"ו באב‪ ,‬ובוודאי שאפשר‬ ‫לקיום הישיבה הגיעו בדרכים לא דרכים‬ ‫תקפא) שטעם התקיעה הוא כדי להחריד‬ ‫כבר לברך זאת אחר שבת מברכין אלול‬ ‫מארה"ב‪ ,‬ואסור היה שידעו היפנים כי‬ ‫את העם‪ ,‬שנאמר "היתקע שופר בעיר‬ ‫(גם ביום ט"ו באב היה צועד הסטייפלר‬ ‫מקורות המימון הם ממדינת אויב‪.‬‬ ‫והעם לא יחרדו"‪ .‬ורואים שיש התעוררות‬ ‫לבית מרן הגרמ"י ליפקוביץ זללה"ה‬ ‫באחד הימים נקרא מרן לחקירה בבולשת‬ ‫מסוימת מן השופר‪ .‬והיה מעורר על‬ ‫לבחור אתרוג לחג הסוכות)‪ .‬ומו"ח‬ ‫היפנית לבירור אודות מקורות המימון‬ ‫כך שלצערנו בדורות האחרונים כל כך‬ ‫הגר"ח קניבסקי זללה"ה סיפר בשם‬ ‫של הישיבה‪ .‬כולם ידעו שרבים הסיכויים‬ ‫התקטנו הדורות‪ ,‬עד שהשופר שעליו‬ ‫אביו שכשהיו כותבים מכתבים בחודש‬ ‫שלא לחזור משם‪.‬‬ ‫נאמר בלשון פלא "היתקע שופר בעיר‬ ‫אלול בישיבה בנובהרדוק היו מסיימים‬ ‫סיפר מרן‪" :‬פחד מוות נפל עלי כשעליתי‬ ‫והעם לא יחרדו" כבר אינו מעורר‪.‬‬ ‫את המכתב‪ ,‬והימים ימי בקורי ענווים‬ ‫לשם‪ .‬מה שקרה שם איני יכול לספר‪,‬‬ ‫וכיום השופר יכול לסייע רק כאשר כבר‬ ‫(על פי הכתוב בכורי ענבים)‪ ,‬לרמוז‬ ‫אבל חזרתי משם‪ .‬בלכתי התפללתי‪:‬‬ ‫קיימת התעוררות כלשהי אצל האדם‪,‬‬ ‫שבימים אלו בודקים את המעשים ויש‬ ‫ולכן צריך כל אחד להתעורר מעצמו‬ ‫לשוב בתשובה‪.‬‬ ‫הכתבה המלאה בעמוד ‪>>> 3‬‬ ‫המשך בעמוד ‪>>> 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫ולו במעט‪ ,‬וכך השופר יוכל לעורר אותנו יותר‪.‬‬ ‫מרן הגרי"ש אלישיב זללה"ה סבר שהמתפלל ביחידות אינו‬ ‫חייב ללכת לשמוע תקיעת שופר של אלול בבית הכנסת‪,‬‬ ‫כיוון שזו מצווה על הציבור‪.‬‬ ‫שאז אמרה לו אמו להפסיק‬ ‫אאמו"ר הגראי"ל זללה"ה נהג בכל מיני סלסולי פרישות‬ ‫וסיגופים באלול‪ ,‬אולם לאחרים הורה בכמה מקרים שלא‬ ‫יצומו ושיימנעו מכל דבר שיכול לגרום להם אפילו חולשה‬ ‫בדיקת תפילין ומזוזות‬ ‫קלה ביותר שתגרום לרגע של ביטול תורה‪.‬‬ ‫במטה אפרים מובא "ויש אנשי מעשה הנוהגים שבחודש‬ ‫ומו"ח הגר"ח קניבסקי זללה"ה היה מייעץ לפעמים לעשות‬ ‫אלול בודקים תפילין ומזוזות שלהם"‪ .‬ושמעתי ממו"ח‬ ‫תענית דיבור בעשרת ימי תשובה או בחלק מחודש אלול‪.‬‬ ‫הגר"ח קניבסקי שכוונתו של המטה אפרים היא כאשר יש‬ ‫ופעם אמר לי שיש שלושה דברים שהוא היה עושה כבר‬ ‫ריעותא‪ ,‬אבל אם אין ריעותא מספיק לבדוק את המזוזה‬ ‫בהיותו בחור ישיבה‪ :‬א‪ .‬תענית דיבור מראש חודש אלול‬ ‫פעם בשלוש וחצי שנים‪ ,‬ותפילין כל זמן שמניחים אותן אין‬ ‫עד אחרי יום כיפור‪ ,‬אך כל זה עד החתונה‪ ,‬שאז אמרה לו‬ ‫צורך בבדיקה כלל‪.‬‬ ‫אמו להפסיק‪ ,‬שלא יבוא הדבר על חשבון האשה‪ .‬ב‪ .‬אמירת‬ ‫ההכנה הטובה ביותר לימים אלו‬ ‫כל התהלים מדי יום בעשרת ימי תשובה‪ .‬ג‪ .‬נתינת צדקה‬ ‫בכל יום בימים אלו‪ .‬ועל שני האחרונים הקפיד כל ימיו‪.‬‬ ‫אאמו"ר הגראי"ל היה מרבה לומר שלימוד התורה הוא‬ ‫במה יתחזקו הנשים בחודש אלול‬ ‫ההכנה הטובה ביותר לימים אלו‪ ,‬והיה מביא את מה‬ ‫שסיפר החזון איש שבחודש אלול היו מרבים בנובהרדוק‬ ‫במשנה ברורה (סימן תקפא ס"ק ג) כתב‪" :‬נוהגין בכל יום של‬ ‫בלימוד המוסר‪ ,‬אך הוא עצמו היה מרבה בלימוד הגמרא‪.‬‬ ‫ימי החול מר"ח אלול ואילך אחר התפילה אומרים בציבור‬ ‫ובהזדמנות סיפר לי מו"ח שראה פעם את החזון איש מעיין‬ ‫עשרה מזמורים"‪ .‬אך מו"ח הגרח"ק שמע מאביו הסטייפלר‬ ‫בספר "שערי תשובה" בעשרת ימי תשובה‪ .‬וכששאלו את‬ ‫שאכן כך ראוי לנהוג אך לא בציבור‪ ,‬וגם כשהיה מניין בביתו‬ ‫מו"ח איזו קבלה לקבל באלול‪ ,‬היה משיב ללמוד בהתמדה‪,‬‬ ‫נהג לומר רק לעצמו‪ .‬ופעם שאלו בני ביתו במה יתחזקו‬ ‫ואם שאלוהו כאלו שאינם בני תורה במה להתחזק‪ ,‬השיב‬ ‫הנשים בחודש אלול לקראת ראש השנה‪ ,‬והשיב שעליהן‬ ‫שילמדו בספר ראשית חכמה‪.‬‬ ‫להתחזק באמירת תהילים‪.‬‬ ‫ואאמו"ר הגראי"ל זללה"ה היה תמיד שואל על מה שאומרים‬ ‫"ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה"‪ ,‬מדוע‬ ‫לא הזכירו גם את לימוד התורה‪ ,‬והרי השערי תשובה עצמו‬ ‫כותב (שער רביעי אות טז)‪" :‬עוד תמצא לו כפרה בהגיונו‬ ‫תמיד בתורה ויגיעתו בה"‪ .‬אך ביאר שוודאי פשוט שכשם‬ ‫שתשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה כל‬ ‫שכן תלמוד תורה‪ ,‬שהרי תלמוד תורה כנגד כולם‪ .‬והטעם‬ ‫שהזכירו דווקא תשובה תפילה וצדקה הוא מפני שאלו‬ ‫דברים המתאימים לכל אחד‪ ,‬אך תלמוד תורה אינו מתאים‬ ‫לכל אחד‪.‬‬ ‫ופעם חתני הגר"ג הוניגסברג שליט"א שאל על כך לפני‬ ‫מו"ח הגר"ח קניבסקי זללה"ה‪ ,‬והוא השיב לו בפשטות שאין‬ ‫צורך אפילו לכתוב זאת‪ ,‬כי בלי תלמוד תורה לא מתחיל‬ ‫שום דבר‪[ .‬מכתבי תלמידים]‬ ‫(מתוך גיליון 'אפיקי מים' מתורת מרן הגר"ש שטיינמן שליט"א)‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫‪2‬‬ ‫פחד מות נפל עלי כשעליתי לשם‪ .‬מה שקרה שם איני יכול לספר‪,‬‬ ‫אבל חזרתי משם‪ .‬בלכתי התפללתי וביקשתי שלושה דברים‪...‬‬ ‫מרן הגה"צ רבי חיים שמואלביץ זצ"ל על תפילה וברכה‬ ‫בֹוֵתינּו (כו)‬ ‫ֹלֵקי ֲֲא ֵ‬ ‫ַוַ ִּנּ ְצְ ַעַ ק ֶֶאל ד' ֱֱא ֵ‬ ‫בזמן מלחמת העולם השניה גלתה ישיבת מיר לעיר שנחאי‬ ‫שבסין‪ ,‬שהיתה אז תחת שלטון היפנים בני בריתם של‬ ‫הצוררים ימ"ש‪ ,‬ושהתה שם למעלה מחמש שנים‪ .‬ניהול‬ ‫‪Wikipedia‬‬ ‫והחזקת הישיבה שם היו כרוכים במסירות נפש ובסיכון‬ ‫גדול של מרן הגר"ח שמואלביץ זצ"ל‪ ,‬באשר הכספים‬ ‫לקיום הישיבה הגיעו בדרכים לא דרכים מארה"ב‪ ,‬ואסור‬ ‫היה שידעו היפנים כי מקורות המימון הם ממדינת אויב‪.‬‬ ‫באחד הימים נקרא מרן לחקירה בבולשת היפנית לבירור‬ ‫ברוך השולח ברכה בכרי הזה‪ .‬מדד ואחר כך בירך הרי זה‬ ‫אודות מקורות המימון של הישיבה‪ .‬כולם ידעו שרבים‬ ‫תפילת שוא‪ ,‬לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא‬ ‫הסיכויים שלא לחזור משם‪.‬‬ ‫בדבר המדוד ולא בדבר המנוי‪ ,‬אלא בדבר הסמוי מן העין‪,‬‬ ‫סיפר מרן‪" :‬פחד מוות נפל עלי כשעליתי לשם‪ .‬מה שקרה‬ ‫שנאמר‪' :‬יצו ה' אתך את הברכה באסמיך'‪( .‬ב"מ מב)‬ ‫שם איני יכול לספר‪ ,‬אבל חזרתי משם‪ .‬בלכתי התפללתי‪:‬‬ ‫כל אדם מישראל‪ ,‬אפילו הפשוט ביותר‪ ,‬מברך "ברוך השולח‬ ‫רבש"ע אם אתה בוחר בי לקרבן הריני מוכן בשמחה‪ ,‬אבל‬ ‫ברכה בכרי הזה"‪ ,‬וברכה זו היא ברכה גמורה מדינא‪ ,‬ולדעת‬ ‫אם אחזור משם חי זאת אני מבקש‪.‬‬ ‫כמה ראשונים מברכים ברכה זו בשם ומלכות‪.‬‬ ‫היתה לי את הזכות לבקש כי כשאדם נמצא בפחד מוות יכול‬ ‫והדבר מפליא מאד‪ ,‬הנה ברכה זו שהכרי מתרבה מאליו‬ ‫הוא לבקש! "ווען מען געפינט זיך אין א פחד מות קען מען‬ ‫הלא היא נס גמור למעלה מדרך הטבע‪ ,‬ועל כן לאחר שמדד‬ ‫בעטן!"‪ .‬וביקשתי שלושה דברים‪:‬‬ ‫שוב אינו מברך‪ ,‬שהרי זו תפילת שוא‪ .‬אך מכל מקום‪ ,‬לפני‬ ‫"הראשון‪ ,‬רבש"ע אם אזכה להינצל‪ ,‬פטור אותי מהעול‬ ‫שמדד כל אחד ואחד יכול ומחוייב לברך שיתברך ויתרבה‬ ‫והניהול הכספי של הישיבה‪ .‬עוד אני מבקש ממך רבש"ע‪,‬‬ ‫הכרי‪ ,‬והוא אכן מתברך ומתרבה‪ ,‬והדברים טעונים ביאור‪,‬‬ ‫זכני שיהיו בני תלמידי חכמים‪ .‬ושלישית‪ ,‬להשיא את בנותי‬ ‫כיצד זה שייך לבקש ולברך על דבר שהוא בגדר נס? והרי‬ ‫לחתנים תלמידי חכמים"‪.‬‬ ‫אין סומכין על הנס?!‬ ‫דברים אלו סיפר מרן בשמחת נשואי בתו הצעירה‪ ,‬וכה אמר‪:‬‬ ‫אכן מבואר מכאן שאין מציאות של כמות כלל‪ ,‬המציאות‬ ‫"ב"ה עזרני הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו והעול הכספי של‬ ‫היא 'ברכה'‪ ,‬ברכת ה' היא תעשיר‪ ,‬ולכן הברכה וכח הריבוי‬ ‫הישיבה אינו מוטל על צווארי‪ ,‬הודות לידידי ראש הישיבה‬ ‫בכרי שאינו מדוד אינה בגדר נס‪ ,‬אלא הטבע עצמו הוא‬ ‫הגאון רבי בינוש‪ .‬והבנים‪ ,‬הלא רואים אתם! "די קינדער‪,‬‬ ‫'ברכה'‪ ,‬ויכול האדם להיות בטוח בזה ולברך‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬על‬ ‫זעהט איר דאך"‪ .‬עתה עזרני השי"ת‪ ,‬ונשלמה גם בקשתי‬ ‫ידי המדידה נעשית מציאות של כמות‪ ,‬כי בזה הוא מבטל את‬ ‫לחתנים תלמידי חכמים"‪.‬‬ ‫כח הברכה והריבוי מן התבואה ואז תפילתו היא תפילת שוא‪.‬‬ ‫הלא היא נס גמור למעלה מדרך הטבע‬ ‫עד כדי כך מגיעה חובת ויכולת הבטחון! ועלינו לדעת שהדבר‬ ‫ְיְ ַצַ ו ה' ִִא ְְּתָך ֶֶאת ַַה ְְּב ָָרָכָ ה ַַּב ֲֲא ָָס ֶֶמיָך (כח)‬ ‫איננו רק בכרי אלא כך היא הנהגת הקב"ה בכל דבר וענין‪,‬‬ ‫הקב"ה שולח ברכה והדבר מתרבה‪.‬‬ ‫'תנו רבנן‪ ,‬ההולך למוד את גורנו אומר‪' :‬יהי רצון מלפניך‬ ‫(מוסרי שערי חיים)‬ ‫ה' אלקינו שתשלח ברכה במעשה ידינו'‪ .‬התחיל למוד אומר‬ ‫‪3‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫שאלתי פעם יהודי ישיש ז"ל שצהלתו תמיד בפניו‪ ,‬כיצד זה יתכן‬ ‫שמעולם לא ראיתי יהודי השרוי בשמחה כל הזמן כמוכם?‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר מתולדות משה שליט"א על אמונה‪ ,‬תשובה ושמחה‪.‬‬ ‫ְּבִּׂשְׂמ ָָחה (כח)‬ ‫ְ‬ ‫ֹלֶקיָך‬ ‫ֶֶאת ה' ֱֱא ֶ‬ ‫ַּתַּחת ֲֲאֶׁשׁ ר ֹל ֹא ָעָ ַַב ְְדָּתּ‬ ‫ַ‬ ‫בניתי הנהרסות ושיקמתי ביתי מחדש לשם ולתפארת ישראל‪,‬‬ ‫ומעולם לא חלמתי שעוד אזכה לכך‪ ,‬וכיצד לא אהיה מלא‬ ‫כמה נאה ויאה לעורר כעת חיה את הלבבות‪ ,‬ולחזק את‬ ‫בשמחה?!‪...‬‬ ‫הנפשות‪ ,‬לאחוז ולהתעלות בעבודה רבה זו של מידת השמחה‪,‬‬ ‫להשיג פנים מאירות בעבודת השי''ת‬ ‫כדי להתקרב להשי''ת על ידה‪ ,‬למלאות את המוח במחשבות‬ ‫טובות ומשמחות‪ ,‬ולעבוד את השי''ת מתוך שמחה ורגשי‬ ‫וכל אדם חייב ליתן דעתו ורוחו בזה להשיג פנים מאירות‬ ‫קודש וחיות‪ ,‬כדי שיקבל שמו יתברך תענוג ושעשועים‬ ‫בעבודת השי''ת‪ ,‬לשמוח עם הקב''ה‪ ,‬לשמוח במצוות ה'‪,‬‬ ‫מעם קדוש ישראלים‪ ,‬ולמען ייטב לנו כל הימים בזה ובבא‪.‬‬ ‫ואשר זאת היתה עבודת הצדיקים לחשוב ברוממות האלקים‬ ‫מה נאות לו לאדם להבין לדעת‪ ,‬כי האמונה הטהורה‪ ,‬ותשובת‬ ‫ולשמוח עם הקב''ה להיות כולו שופע חיים ושמחה‪ ,‬וזאת‬ ‫ישראל‪ ,‬ומצות שמחה‪ ,‬הן תלתא ריעין דלא מתפרשין‪ ,‬וכולנו‬ ‫גם בזמן שההצלחה לא האיר להם פנים‪ ,‬כי האמינו בהשם‬ ‫אחוזים ותלויים זה בזה‪ ,‬יען כי האמונה מביא לידי תשובה‪,‬‬ ‫יתברך כי כל מה דעביד רחמנא לטב עביד‪ ,‬וכי כל המאורעות‬ ‫ולעומתו תשובה מביאה לידי אמונה‪ ,‬ועל ידי שניהם אלו‬ ‫לטובה הוא‪ .‬וכפי שמובא מהבעש''ט הקדוש זיע''א עה''פ‬ ‫זוכה האדם לעבוד את ה' מתוך שמחה וחיות‪ ,‬להיות כולו‬ ‫ּלּוֵפינּו ְְמ ֻֻס ָּּבִלִ ים''‪ ,‬כשיודע האדם שאלופו‬ ‫''ַא ֵ‬‫[תהלים קמד]‪ַ :‬‬ ‫שופע חיים ושמחה‪ ,‬בהתרגשות הלב והתעוררות האהבה‪,‬‬ ‫של עולם הוא בכל תנועה ותנועה שבעולם אז יכול לסבול‬ ‫שהיא ידידות טובה ומיוחדת מהאדם לבוראו ית''ש‪ ,‬היא‬ ‫הכל ואז אין פרץ וכו'‪ .‬וכמו שידוע הסיפור עם אחד החסידים‬ ‫יפיה ותפארתה של בני ישראל‪ ,‬ואשר זו היא המידה אשר‬ ‫של מעלה‪ ,‬שנפלה דליקה בביתו וכל רכושו נהפך באחת‬ ‫תביאהו את האדם אל תיקונו האמיתי להשלים את שליחותו‬ ‫למאכולת אש‪ ,‬ועמד שם ובירך בקול ובהתלהבות את הברכה‬ ‫בעולם בנאמנות‪.‬‬ ‫"שלא עשני גוי"‪ ,‬והאנשים חשבו שהשתבשה דעתו מגודל‬ ‫ואם כן‪ ,‬אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו – אשרי‬ ‫הצער‪ ,‬אך לאחר מכן הסביר להם את פשר הדבר‪ .‬וכה‬ ‫העם שככה לו אשרי העם שה' אלוקיו‪ ,‬כמה מאושרים אנחנו‬ ‫אמר‪ :‬הן אמנם נשארתי חסר בית ורכוש‪ ,‬אבל נשארתי עם‬ ‫בבואנו לעורר את הנקודות הטובות‪ ,‬לשמוח עם השי''ת‬ ‫אלוקי ‪ -‬ה' יתברך‪ ,‬משא"כ אילו הייתי גוי לא היה נשאר‬ ‫ולהתלהב אל השכינה‪ ,‬להיזכר בחסדי השם אשר עשה עמנו‪,‬‬ ‫לי מאומה‪ ,‬כי גם 'אלוהי ‪ -‬הע"ז' שלי היה נשרף עם כל‬ ‫בזה שמחייה אותנו תמיד בכל עת‪ ,‬ומרעיף עלינו הרבה‬ ‫הבית‪ ,‬והייתי נשאר באמת בלי כלום‪ ...‬ועל כך הנני שש‬ ‫טובות וברכות‪ ,‬ניסים ונפלאות גלויים ונסתרים‪.‬‬ ‫ושמח שלא עשנו כגויי הארצות‪ ,‬וה' עמדי ויושיעני וישלים‬ ‫ומשום כך כמה גדול חובתנו‪ ,‬ליקח את הדברים לתוך עמקי‬ ‫לי את חסרוני מידו הפתוחה הקדושה והרחבה‪.‬‬ ‫לבבינו‪ ,‬להחיות בתוכנו את ההרגשים של ''האמונה איתנה''‬ ‫וזאת ברור איפה‪ ,‬שלאו דווקא בדברים הגשמיים הדבר כן‪,‬‬ ‫ושל ''להודות ולהלל''‪ ,‬להחדיר האמונה בלבינו‪ ,‬ולהיות תמיד‬ ‫שהכול מתנהל מלמעלה‪ ,‬אלא גם בעניני הרוחניים הוא כך‪,‬‬ ‫מודים ומהללים על כל הטוב והחסד שעושה הקב''ה עמנו‬ ‫כאשר האדם משתוקק לקיים איזה מצוה‪ ,‬הן במה ששייך‬ ‫בכל עת ושעה‪ ,‬לעבוד אותו יתברך מתוך שמחה וחדווה‬ ‫בבין אדם למקום‪ ,‬והן בבין אדם לחבירו‪ ,‬ואינו הולך לו כפי‬ ‫התלהבות וחיות‪ ,‬ולהיות שרוי תמיד בשמחה‪.‬‬ ‫רצונו‪ ,‬שלא הצליח בזה ידע נאמנה שגם זה מהבורא‪ ,‬ולא‬ ‫שאלתי פעם יהודי ישיש ז"ל שצהלתו תמיד בפניו‪ ,‬כיצד‬ ‫יבוא מזה לידי צער וכעס‪ ,‬ליפול רוחו בזה‪ ,‬רק יאמין באמונה‬ ‫זה יתכן שמעולם לא ראיתי יהודי השרוי בשמחה כל הזמן‬ ‫שלימה ובתמימות שכך הוא רצונו יתברך‪ ,‬ונעשה בהשגחתו‬ ‫כמוכם? השיב לי היהודי בפשטות גדולה‪ ,‬וכה אמר לי‪ :‬בימי‬ ‫הפרטית ובהנהגה העליונה‪.‬‬ ‫הזעם עברתי את מחנות ההשמדה ואיבדתי את כל משפחתי‬ ‫אמנם תחילת ההתעוררות‪ ,‬תלוי בבחירת האדם‪ ,‬לעשות‬ ‫ואת כל אשר היה לי‪ ,‬ובחסדי שמים לאחר המלחמה זכיתי‬ ‫מה שראוי לעשות‪ ,‬כי זה עיקר עבודת האדם בעולם הזה‪,‬‬ ‫לשני ילדים נוספים ומהם ראיתי נכדים רבים וטובים‪ ,‬וב"ה‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫‪4‬‬ ‫להשתדל בכל דבר מצוה‪ ,‬עד היכן שידו ידינו מגעת‪ ,‬אבל‬ ‫בכל זאת כאשר שאינו הולך לו לפי רצונו‪ ,‬שמחשבתו אינו‬ ‫יוצא לפועל‪ ,‬על יתרעם על זה‪ ,‬כי גם זה כמו שאר דברים‬ ‫ממנו יתברך‪.‬‬ ‫וכדי להבין ענין זה להחדיר זאת בנפשנו אספר עובדא‪,‬‬ ‫אברך אחד לווה מחבירו סכום כסף‪ ,‬באמרו שתוך שבוע‬ ‫ושבועיים יחזיר לו את ההלוואה בעזרת ה'‪ ,‬ומשום מה שכח‬ ‫את הדבר לגמרי‪ ,‬עבר קיץ בא חורף‪ ,‬ובאחד מילילי טבת‬ ‫הארוכים‪ ,‬פתאום נזכר שעוד לא שילם לההוא שעשה לו‬ ‫טובה כ''כ‪ ,‬ובא לידי שברון לב גדול‪ ,‬בחשבו הלמאי יהודי‬ ‫עשה לי טובה כל כך ואני מזלזל בו‪ ,‬ולמזלו הרב גם לא‬ ‫היה לו הסכום לשלם‪.‬‬ ‫טובו‪ ,‬ואין שום צורך לו להאדם לבוא לידי שברון לב‬ ‫חלף שבוע ועוד שבוע והתחיל להתפלל לה' שיעזור לו‬ ‫להיות נסער מזה שלא השיג מטרתו‪ ,‬כי בכל דבר יש את‬ ‫שיהא באפשרותו לשלם‪ ,‬הרי זה מצוה רבה לשלם חוב‪,‬‬ ‫ההתלבשות אלוקית‪ ,‬המנהיג את האדם לפי רצונו יתברך‪.‬‬ ‫ומה גם שלא יהא כל כך כפוי טובה שבוודאי חושב ההוא‬ ‫ולכן צריך האדם להרגיל עצמו להכיר טובה להקב"ה על‬ ‫שאינו מתייחס לזה כלל‪ ,‬ואולי הוא חושב אותי ביותר גרוע‬ ‫מעשיו יום יום‪ ,‬ואין די בזה מה שמברך לעצמו מידי יום‬ ‫כגנב ח''ו וכו'‪...‬‬ ‫ברכה של העושה לי כל צרכי‪ ,‬רק הרבה יש להתבונן בזה‬ ‫וביני לביני בא לו הכסף באיזה דרך‪ ,‬קם ורץ אליו לשלם‬ ‫ועל ידי זה יהיה שרוי בשמחה וישמח לבו בקרבו עד כדי‬ ‫הסכום‪ ,‬כדי להסיר את חרפת החוב מעצמו‪ ,‬הגיע אצלו‬ ‫שיהא בכוחו לשמח גם את האחרים בטופח ע"מ להטפיח‪.‬‬ ‫הביתה דפק בדלת‪ ,‬הבעל הבית פותח הדלת‪ ,‬הבית היה‬ ‫שכן הוא מדרכי הטבע שכאשר האדם שרוי בשמחה‪ ,‬הוא‬ ‫חשוך ומחושך‪ ,‬בעל מלאכה הסתובב שם‪ ,‬לתקן החשמל‪,‬‬ ‫יכול לשמוח גם בשמחת חברו על הצלחותיו‪ ,‬גם על האדם‬ ‫והלווה מתנצל על שלא החזר לו החוב שלפני כמעט שנה‪,‬‬ ‫לשמוח במעשיו הטובים‪ ,‬השמחה חשובה מאוד עליו לשמוח‬ ‫הוציא הכסף מכיסו ונתן לו‪ ,‬ההוא הרים עינים בתדהימה‪,‬‬ ‫במה שהוא עושה‪ ,‬ובמה שהוא עשה כבר‪ ,‬ובמה שהוא יכול‬ ‫לקח לו כמה שניות להתעשת‪ ,‬עד כי קרא לו בקול‪ ,‬איך‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫זה יכול להיות‪ ,‬מי שלח אותך‪ ,‬הוא לא הבין את השאלה‪,‬‬ ‫והרי זה כעין שאמר ה"עצי חיים" אם אעשה חשבון על‬ ‫מה זה מי שלח אותי‪ ,‬הרי זה החוב שאני חייב לך‪ ,‬עכשיו‬ ‫כל הטובות שהשפיע לי הבורא וכמה באמת מגיע לי‪ ,‬אם‬ ‫נזכרתי בזה‪ ,‬הוא שואל בחזרה מה בדיוק עכשיו‪ ..‬והסביר‬ ‫כן מי יודע מה יהיה למחר‪ ,‬שהרי כבר קיבלתי את כל מה‬ ‫דבריו‪ ,‬אני אגיד לך מה קורה‪ ,‬אנחנו כבר עשרים וארבע‬ ‫שמגיע לי‪ ...‬אבל אנו יודעים כי כל מעשי הבורא הם מתוך‬ ‫שעות בלי חשמל‪ ,‬אירעה כאן תקלה משמעותית‪ ,‬שרק‬ ‫רחמנות וחסדים גדולים‪ ,‬ובוודאי שהשי"ת שהוא מקור‬ ‫חשמלאי יכול לתקן‪ ,‬ואני לא קראתי לו כי לא היה לי‬ ‫הטובות והחסדים לא יטוש אותנו‪ ,‬וימשיך להשפיע לנו עוד‬ ‫כסף‪ ,‬לבסוף ראיתי שבשום אופן לא שייך להמשיך כך בלי‬ ‫הרבה טובה וברכה‪.‬‬ ‫חשמל‪ ,‬התפללתי להקב''ה ואמרתי לו כך‪ ,‬ריבונו של עולם‬ ‫ולא רק זאת ‪ -‬הרי מידתו של הקב"ה אינה כמידת בשר ודם‬ ‫אני קורא לטכנאי ואתה תשלם לי‪ ,‬אין דרך אחרת‪ ,‬ואכן‬ ‫– שכאשר האדם מבקש טובה מחבירו‪ ,‬החבר יחשוב כמה‬ ‫קראתי לו על חשבון זה‪ ,‬ועוד מעט הוא מסיים‪ ,‬ואני צריך‬ ‫פעמים האם באמת הוא נצרך לכך‪ ,‬והאם באמת כדאי לתת‬ ‫לשלם לו בדויק הסכום שנתת לי‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬וגם אם ימלא את בקשתו‪ ,‬אם שוב יפנה ויבקש ממנו‬ ‫פלא פלאים איך הקב''ה הסיח לו את דעתו‬ ‫עוד טובות‪ ,‬לבסוף הוא יסרב לו‪ .‬אבל מידתו של הקב"ה‬ ‫הוא "רב חסד" שהקב"ה ממלא את בקשתו של האדם בכל‬ ‫פלא פלאים איך הקב''ה הסיח לו את דעתו‪ ,‬שישכח מהחוב‬ ‫אופן‪ ,‬ואפילו אם מדובר בבקשה מוזרה שאין הדעת סובלתו‪,‬‬ ‫לגמרי‪ ,‬שזה לא נשמעת כל כך כדבר רגיל‪ ,‬וכאשר ההוא‬ ‫ולא זו בלבד‪ ,‬אלא הקב"ה יושב ומצפה שיבקש האדם ממנו‬ ‫הצריך את הכסף דחף אותו הקב''ה שירוץ לשלם לו ברגע‬ ‫שוב ושוב ללא גבול ומידה‪ ,‬וחפץ למלא את רצונו כהנה‬ ‫שצריך לכך‪ ,‬ומזה יקיש המשכיל‪ ,‬מה זה השגחה פרטית‪,‬‬ ‫(נערך מתוך הספר 'שפת חיים' ירח האיתנים)‬ ‫וכהנה‪.‬‬ ‫ואיך הקב''ה מנהל את העולם בהשפעת אורותיו והתגלות‬ ‫‪5‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫כמובן‪ ,‬היהודי הזה התהלך כל כך מודאג‪' .‬מה אעשה?‪ ,‬איך אעבור‬ ‫שדה מוקשים שכזה? כיצד אמלט מנפילה לבורות המפחידים?'‬ ‫וכאשר המח מהרהר בכאלה שאלות‪ ,‬הלב הולם בחזקה‬ ‫פנינים מהגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל‬ ‫סופר על הרב מפוניבז' זצ"ל‪ ,‬שנסע פעם עם ה"חזון איש"‬ ‫ְוְ ָָראּו ָּכָ ל ַעַ ֵֵּמי ָָה ָָא ֶֶרץ ִּכִ י ֵֵׁשם ה' ִנִ ְְק ָָרא ָעָ ֶלֶ יָך ְוְ ָיָ ְְראּו ִִמ ֶֶּמָּךָ (כח)‬ ‫זצ"ל במונית באחת הערים בארץ‪ .‬בימים ההם עוד לא‬ ‫מה פירושה של ברכה זו?‬ ‫היה חשש כל כך גדול מנסיעה בשכונות הערביות‪ ,‬ואכן‬ ‫אומרת על כך הגמרא (ברכות ו)‪" :‬תניא רבי אליעזר הגדול‬ ‫בדרכם חלפו שני גדולי הדור באחת מן השכונות הללו‪.‬‬ ‫אומר‪ :‬אלו תפילין שבראש"‪.‬‬ ‫אלא שבדיוק אז טמנו כמה פרחחים מארב למונית‪ ,‬והחלו‬ ‫מסופר שבאחד הימים‪ ,‬כאשר רבינו הגר"א ז"ל היה שרוי‬ ‫לידות לעברה אבנים‪.‬‬ ‫בעיצומה של הגלות שערך‪ ,‬התנפלו שודדים על בעל הבית‬ ‫הנהג חשש מאד מפניהם‪ ,‬אבל ה"חזון איש" ביקש ממנו‬ ‫שבו התארח‪ .‬הוא שמע צעקות נוראות ומיהר לצאת מחדרו‪,‬‬ ‫לעצור‪ .‬הוא פתח את הדלת‪ ,‬ונהג המונית נזעק בבהלה‪" :‬הרב‪,‬‬ ‫לברר את פשרן‪ .‬כשראו השודדים את התפילין‪ ,‬תיכף ומיד‬ ‫הזהר נא‪ ,‬הרי הם עלולים לפגוע בכם"‪ .‬אולם ה"חזון איש"‬ ‫הניחו לבעל הבית וברחו בבהלה מרוב פחד‪.‬‬ ‫לא שמע לאזהרותיו‪ ,‬הוא יצא ונעמד מול הנערים הפוחזים‪,‬‬ ‫לאחר שנרגע‪ ,‬שאל בעל הבית את הגאון‪" :‬מה הוא הדבר‬ ‫ומיד כשראו אותו – ברחו משם כולם כל עוד נפשם בם‪.‬‬ ‫שעשית? איך גרמת להם שיברחו מרוב פחד?"‪ .‬האכסנאי‬ ‫שמעתי מרבי אליקים שלזינגר מלונדון‪ ,‬שהיה מקרה עם‬ ‫ההוא עדייין לא ידע עם מי יש לו עסק הוא לא הבין‬ ‫בת ממשפחה חילונית שחפצה לחיות חיי תורה‪ .‬היא היתה‬ ‫שמדובר ברבן של כל בני הגולה וחשב שהוא סתם אורח‪,‬‬ ‫בפנימיה של מוסד לבנות‪ ,‬והשלטונות ראו בכך עניין חמור‬ ‫לכן הקשה‪" :‬איך זה יכול להיות?"‪.‬‬ ‫מאד‪ ,‬ממש כמו חטיפה‪ ,‬ממש כמו בפרשת יוסל'ה שוחמכר‬ ‫נרעשו מהתפילין שבתוך הראש שלי‬ ‫הידועה‪.‬‬ ‫וחשבו אפילו להאשים אותו בחטיפה‬ ‫אמר לו הגאון‪" :‬הרי זה מפורש בכתוב‪' :‬וראו כל עמי הארץ‬ ‫כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"‪...‬‬ ‫במהלך החקירה‪ ,‬היו אמורים חוקרים להגיע לביתו של מרן‬ ‫עכשיו בעל הבית בכלל לא הבין‪ ,‬והוא חזר והקשה‪" :‬אם‬ ‫ה"חזון איש"‪ ,‬כדי לחקור אותו בענין‪ .‬הם חשדו בו שיש לו‬ ‫כן למה מהתפילין שלי הם לא נבהלו? מה יש בתפילין שלך‬ ‫יד בכל הפרשה‪ ,‬וחשבו אפילו להאשים אותו בחטיפה‪.‬‬ ‫שהבריח אותם?"‪...‬‬ ‫סיפר רבי אליקים‪ ,‬שכאשר השוטרים היו בחוץ‪ ,‬הוא פנה‬ ‫השיב לו הגאון‪" :‬רבי אליעזר הגדול לא אמר‪' :‬אלו תפילין‬ ‫ל"חזון איש" והודיעו על כך שהם שם‪.‬‬ ‫שעל הראש'‪ ,‬אלא‪' :‬אלו תפילין שבראש'‪ ,‬הם לא התייראו‬ ‫אמר לו ה"חזון איש"‪" :‬צא ואמור להם שילכו מכאן"‪ .‬אולם‬ ‫מהתפילין שעל ראשי‪ ,‬אלו אינן שונות משלך‪ ,‬הם נבהלו‬ ‫רבי אליקים חשש מהם ואמר לחזון איש" שהוא מפחד‬ ‫ונרעשו מהתפילין שבתוך הראש שלי"‪...‬‬ ‫מפניהם‪ .‬אמר לו ה"חזון איש"‪" :‬אתה מפחד‪ ,‬אבל אני לא‬ ‫תפילין שבראש צריכים להיות כמו שאומרים ב"לשם יחוד"‬ ‫מפחד"‪ .‬והוא בעצמו קם ויצא מביתו אל החצר‪.‬‬ ‫שלפני הנחת תפלין‪ :‬ועל הראש נגד המח‪ ,‬שהנשמה שבמוחי‬ ‫ברגע שהם ראו אותו‪ ,‬לקחו השוטרים את רגליהם והסתלקו‬ ‫עם שאר חושי וכוחותי‪ ,‬כולם יהיו משועבדים לעבודתו‬ ‫משם‪ ...‬פשוט ברחו מרוב פחד‪.‬‬ ‫יתברך"‪ .‬כשבתוך הראש מונחים התפילין‪ ,‬כשהמוח כולו‬ ‫זהו זה‪ ,‬כך מתגשמת הברכה‪" :‬וראו כל עמי הארץ כי שם‬ ‫משועבד לעבודתו יתברך – עמי הארץ רואים זאת ומתייראים‪.‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫‪6‬‬ ‫ה' נקרא עליך ויראו ממך"‪ ,‬וכדברי רבי אליעזר הגדול "אלו‬ ‫תפילין שבראש"‪ .‬כשהתפילין בתוך הראש הרואים מפחדים‬ ‫ומתייראים‪.‬‬ ‫חצי קילומטר של מוקשים וגם בורות ומכשולים‬ ‫ּוָבאּו ָעָ ֶלֶ יָך ָּכָ ל ַַה ְְּב ָָרכֹות ָָה ֵֵאֶּלֶ ה ְוְ ִִה ִִּׂשיֻגֻ ָך (כח)‬ ‫ָ‬ ‫יש אנשים שאינם רוצים לשמוע את פסוקי התוכחה והקללות‬ ‫שבפרשתנו‪ .‬ישנם כאלה שמגדילים לעשות ובורחים החוצה‪.‬‬ ‫הם לא רוצים לשמוע ויוצאים מבית הכנסת‪ .‬ואפילו ישנם‬ ‫כאלה אנשים‪ ,‬שהפחד שלהם מהקללות הוא כל כך גדול‪,‬‬ ‫עד שהם ניגשים לבעל קורא ומבקשים ממנו‪" :‬גיכער‪,‬‬ ‫האיש‪" .‬אני צריך לעבור שדה מוקשים באורך של חצי‬ ‫גיכער" – "מהר‪ ,‬מהר"‪ ,‬ועוד לפני שמתחילים לקרוא את‬ ‫קילומטר‪ ,‬ויש גם בורות ועוד מרעין בישין‪ ,‬ואם תהיה לי‬ ‫הקללות הם כבר סותמים את האזניים‪ ,‬כאלה קללות – הם‬ ‫טעות קטנה‪ ,‬אם קצת לא אשים לב‪ ,‬מי יודע מה יקרה לי‪,‬‬ ‫לא רוצים לשמוע‪...‬‬ ‫ה' ישמור"‪...‬‬ ‫עליהם המשיל דער הייליגער "חפץ חיים" זצ"ל משל נורא‪,‬‬ ‫"מה בכלל אתה דואג"‪ ,‬משיבה לו אשתו‪ ,‬יש לי עבורך עצה‬ ‫וכך אמר‪:‬‬ ‫נפלאה‪ .‬פעם קיבלנו מגבת ארוכה ואני לא משתמשת בה‪.‬‬ ‫יהודי אחד נזקק לצאת לדרך לצורך פרנסתו‪ .‬נו‪ ,‬מה בכך?‬ ‫אבל לך היא דווקא מאד תועיל"‪.‬‬ ‫הרבה אנשים קמים‪ ,‬עוזבים את ביתם ויוצאים לדרך לצורך‬ ‫"כיצד היא תועיל?" – תמה הבעל‪.‬‬ ‫פרנסתם‪.‬‬ ‫"פשוט מאד"‪ ,‬הסבירה האשה‪" ,‬קח את המגבת אתך‪ ,‬תניח‬ ‫הבעיה היתה‪ ,‬שבדרכו היה עליו לעבור דרך שדה מוקשים!‬ ‫אותה על הראש ותכרוך בה את הפנים היטב היטב עד שלא‬ ‫כן‪ ,‬ככה זה היה‪ ,‬אולי חצי קילומטר של מוקשים וגם בורות‬ ‫תראה כלום"‪.‬‬ ‫ומכשולים‪ .‬בקיצור‪ ,‬כל הצרות‪ .‬והסכנה גדלה‪ ,‬כי חלילה‬ ‫"ואיך זה יעזור לי?" – שאל הבעל והתקשה להבין את‬ ‫וחס‪ ,‬אם לא יתבונן היטב בדרך‪ ,‬עלול הוא לעלות על מוקש‬ ‫כוונת אשתו‪.‬‬ ‫ולהתפוצץ או ליפול באחד הבורות ולשבור את ידיו ורגליו‪.‬‬ ‫"מה אתה לא מבין?" – גערה בו אשתו‪" ,‬הרי אתה מפחד‬ ‫נורא ואיום‪.‬‬ ‫מהבורות ומהמוקשים והקוצים שם – נכון? תכרוך את המגבת‬ ‫כמובן‪ ,‬היהודי הזה התהלך כל כך מודאג‪" .‬מה אעשה?" –‬ ‫כמה פעמים סביב הראש‪ ,‬עד שהעיניים שלך לא יראו שום‬ ‫חשב והרהר כל העת‪" ,‬איך אעבור שדה מוקשים שכזה?‬ ‫דבר‪ ,‬ואז‪ ,‬כשלא תראה כלום‪ ,‬גם לא תפחד מכלום"‪...‬‬ ‫כיצד אמלט מנפילה לבורות המפחידים? ומה אעשה כדי‬ ‫אומר ההייליגער "חפץ חיים"‪" :‬אתם בורחים מהקללות החוצה?‬ ‫שהקוצים והברקנים המצויים שם לרוב לא יפצעו אותי?"‬ ‫זה בדיוק כמו לסגור את העיניים עם מגבת כשעוברים שדה‬ ‫וכאשר המח מהרהר בכאלה שאלות‪ ,‬הלב הולם בחזקה ומי‬ ‫מוקשים‪ ...‬אדרבה! מי שיפתח את העיניים – ישים לב לכל‬ ‫בכלל יכול להירדם‪...‬‬ ‫מוקש ומכשול וינצל‪.‬‬ ‫התיישב האיש על מיטתו ומוחו קודח ממחשבות ודאגות‪,‬‬ ‫החיים הם כמו שדה מוקשים‪ ,‬ומי שעוצם עיניו מהם‪ ,‬בוודאי‬ ‫נשכב וניסה שוב להירדם‪ ,‬אך השינה ממנו והלאה‪ .‬לפתע‬ ‫יכשל שם ויפול‪ .‬רק מי שפותח את עיניו יכול לעבור את‬ ‫מבחינה בו אשתו‪ .‬היא שואלת אותו בדאגה‪" :‬מה קרה לך?‬ ‫שדה המוקשים בהצלחה‪ ,‬בלא שיקרה לו שום דבר‪.‬‬ ‫מדוע אינך נרדם?" והוא מספר לה על טרדותיו ועל חוסר‬ ‫בורחים מהתוכחה – זה יעזור לכם?! אדרבה‪ ,‬כששומעים‬ ‫המנוחה שיש לו‪ ,‬מכיוון שמחר הוא יוצר לדרך‪.‬‬ ‫את התוכחה‪ ,‬כשמאזינים ומשיבים את הדברים אל הלב‪ ,‬אנו‬ ‫"מה הבעיה?"‪ ,‬שואלת אשתו ולא מבינה‪" ,‬כולם יוצאים‬ ‫מונעים מעצמנו חטאים‪ .‬הקב"ה יטהר לבנו לעבדו באמת‪,‬‬ ‫לדרך וישנים בלילה"‪.‬‬ ‫(מתוך הספר 'יחי ראובן')‬ ‫ויעזרנו שנשוב בתשובה שלמה‪.‬‬ ‫"את פשוט לא מבינה מה אני צריך מחר לעבור"‪ ,‬מסביר‬ ‫‪7‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫רק רופא מומחה מסוגל לעשות דבר כזה‪ ,‬אז אם הוא יוציא לך‬ ‫חשבונית על סך ‪ , $10,000‬אתה מן הסתם לא תתווכח איתו‪...‬‬ ‫הגאון רבי אביגדור מילר זצ"ל על עבודת ד' בשמחה‬ ‫ְּבִּׂשְׂמ ָָחה (כח)‬ ‫ְ‬ ‫ֹלֶקיָך‬ ‫ֶֶאת ה' ֱֱא ֶ‬ ‫ַּתַּחת ֲֲאֶׁשׁ ר ֹל ֹא ָעָ ַַב ְְדָּתּ‬ ‫ַ‬ ‫כמובן שכל הנ"ל נדרש מאיתנו; חובה עלינו לעשות הכל ‪-‬‬ ‫אבל משל למה הדבר דומה‪ ,‬ללבישת בגדים; בוודאי ובוודאי‬ ‫בעיצומם של תיאורי הצרות שעלולות ח"ו לבוא על עם‬ ‫שצריכים ללבוש בגדים‪ ,‬אבל זה לא הופך אותך לעבד ה'‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬הקב"ה מעניק לנו ביאור וטעם‪ ,‬מדוע הוא מביא‬ ‫קיום התורה והמצוות הופך אותך ליהודי‪ ,‬ותו לו‪ .‬אבל זה‬ ‫ֹלֶקיָך‬ ‫ָעַָב ְְד ָּּת ֶֶאת ה' ֱֱא ֶ‬ ‫"ַּתַּחת ֲֲא ֶׁׁשר ֹלא ַ‬ ‫ַ‬ ‫עלינו עונשים אלו‪:‬‬ ‫רק המינימום ההכרחי ‪ -‬זה עוד לא עבודת ה'‪.‬‬ ‫ּוְבטּוב ֵלֵ ָבָ ב ֵֵמֹרֹב ֹּכּל" (דברים כח)‪.‬‬ ‫ְׂמָחָ ה ְ‬ ‫ְּבּ ִׂש ְ‬ ‫אתם יודעים מהי עבודה? עבודה היא מלשון עבד‪ ,‬ועבד‬ ‫צריך לשים לב למילים הללו‪ ,‬כי יש כאן רעיון מדהים‬ ‫הוא אדם שכפוף לשני ונתון תחת מרותו‪ ,‬ואם כן‪" ,‬עבודת‬ ‫שהתורה מדגישה כאן‪ .‬אם היו שואלים אותנו היינו אומרים‬ ‫ה'" פירושה להיות כפופים לה' וכנועים אליו; אנחנו עובדים‬ ‫שהסיבה שהעונשים מגיעים היא פשוטה ‪ -‬כי לא קיימנו‬ ‫את ה' משום שאנחנו כפופים ומוכנעים אליו‪.‬‬ ‫את התורה‪ .‬לכאורה כך היתה התורה צריכה לומר‪ ,‬שהעונש‬ ‫כעת אתה כבר מאבד את הלשון‬ ‫ֹלֶקיָך"‪ .‬אבל לא זה מה‬ ‫ָעַָב ְְד ָּּת ֶֶאת ה' ֱֱא ֶ‬ ‫"ַּתַּחת ֲֲא ֶׁׁשר ֹלא ַ‬ ‫הוא‪ַ :‬‬ ‫שכתוב; התורה מוסיפה עוד משהו ‪ -‬זה בגלל שלא עבדנו‬ ‫ביאור הרעיון הוא כך‪ .‬נניח ומישהו יעניק לכם אלף דולר‬ ‫ּוְבטּוב ֵלֵ ָבָ ב"‪.‬‬ ‫ְׂמָחָ ה ְ‬ ‫אותו "ְּבּ ִׂש ְ‬ ‫לדקה; בכל דקה ‪ -‬אלף דולר נוספים‪ .‬תאר לעצמך שאתה‬ ‫אלא שזו נשמעת לנו תביעה משונה‪ .‬אז מה אם לא עבדנו‬ ‫הולך לבקר את הדוד העשיר שיש לו מה לתת‪ ,‬והוא מוציא‬ ‫אותו בטוב לבב? בסדר‪ ,‬אז לא היינו שמחים‪ .‬האם זו סיבה‬ ‫אלף דולר ומושיט לך אותם‪" .‬קח לך אחיין יקר‪ ,‬שיהיה לך‬ ‫מוצדקת לעונשים הנוראיים הללו? הרי עבדנו אותו ‪ -‬לא‬ ‫לבריאות!" אבל לפני שהספקת לומר תודה‪ ,‬הוא מושיט לך‬ ‫כתוב שלא עשינו כן‪ .‬היינו יהודים טובים‪ ,‬שומרי תורה‬ ‫אלף דולר נוספים‪ .‬אתה מופתע‪" ,‬איך אני אודה לו?" אבל‬ ‫ומצוות ‪ -‬הנחנו תפילין‪ ,‬שמרנו שבת‪ ,‬למדנו תורה‪ ,‬קיימנו‬ ‫אז אתה מקבל עוד אלף‪ .‬כעת אתה כבר מאבד את הלשון‪.‬‬ ‫מצוות ועסקנו בגמילות חסדים‪ .‬עם ישראל דקדק מאוד‬ ‫"תודה רבה דוד אייב‪ ,‬תודה רבה דוד אייב‪ .‬תודה‪ ,‬תודה‪ ,‬תודה‪,‬‬ ‫במצוות‪ .‬האם זה הגיוני שנשלחנו לגלות ועברנו כל כך‬ ‫תודה"‪ .‬אתה לא עומד בקצב‪ .‬ואם אתה לא עומד בקצב‪ ,‬אזי‬ ‫הרבה סבל וייסורים רק בגלל שעשינו את זה בלי שמחה?‬ ‫כל מה שאתה מרגיש זו הכנעה‪ .‬אתה מוכנע בפני הנותן‪ .‬אז‬ ‫ועל זה אומר הקב"ה‪" :‬כן‪ .‬אם אינכם עובדים אותי בשמחה‬ ‫כשהקב"ה מעניק לך מתנה ועוד מתנה ועוד מתנה ‪ -‬הוא‬ ‫ובטוב לבב מרוב כל ‪ -‬מתוך כל הטוב שאני מעניק לכם‪ ,‬לזה‬ ‫נותן לך אלפי מתנות‪ ,‬רבי רבבות של מתנות ‪ -‬אתה אפילו‬ ‫לא תיקרא עבודה‪ .‬ואם חסר לכם הדבר הזה‪ ,‬זה לכשעצמו‬ ‫לא מצליח לומר עליהם 'תודה'‪ ,‬כי יש כל כך הרבה מהם‪.‬‬ ‫הוא עוון חמור מספיק שבעטיו מגיעים לכם כל העונשים‬ ‫ואילו אתה ‪ -‬כבר כעת אתה מיליונר! הקב"ה נותן לך אלף‬ ‫והתוכחות הכתובים בפרשה"‪.‬‬ ‫דולר ועוד אלף‪ ,‬מדי יום ביומו‪ .‬האם בגלל שפעולה זו‬ ‫אנחנו הרי חושבים שאנחנו יודעים מה הפירוש‬ ‫מתרחשת כל הזמן‪ ,‬היא לא שווה אלף דולר? אז אם כבר‬ ‫עבודת ה'‬ ‫כעת אתה מיליונר‪ ,‬בלי שום הליכים או ניתוחים‪ ,‬האם אינך‬ ‫צריך להרגיש כפוף וכנוע מרוב הודיה?‬ ‫אכן‪ ,‬הדברים טעונים ביאור‪ ,‬כי לנו הם מהווים חידוש‪.‬‬ ‫ומה עם הנס היומי‪ ,‬שהלב שלך ממשיך לפעום? התיאום‬ ‫אנחנו הרי חושבים שאנחנו יודעים מה הפירוש עבודת ה'‪,‬‬ ‫הנדרש עבור פעימת הלב הינו עדין ביותר‪ ,‬כי פתח אחד צריך‬ ‫עבודת ה' פירושה לקיים את התורה; לעשות מצוות‪ ,‬ללמוד‬ ‫להיפתח‪ ,‬ובאותו הרגע על הפתח השני להיסגר‪ ,‬כי אסור‬ ‫תורה‪ ,‬לגדל את ילדינו בדרך התורה‪ ,‬להקפיד על הכל‪ ,‬על‬ ‫ששניהם יהיו פתוחים בו‪-‬זמנית‪ .‬אז כשאחד נפתח ‪ -‬חבירו‬ ‫כל השולחן ערוך‪ .‬אבל כעת אנו לומדים שעם כל זה עדיין‬ ‫סגור‪ ,‬וכשהשני נפתח‪ ,‬הפתח הקודם נסגר‪ .‬וכך זה ממשיך‬ ‫לא הגענו לעבודת ה'‪.‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫‪8‬‬ ‫יום ולילה‪ ,‬לילה ויום‪ ,‬ללא הפסקה‪ ,‬במשך כל כך הרבה‬ ‫שנים‪ ,‬בזמן שאנחנו בכלל לא מרגישים את התהליך הזה‪.‬‬ ‫זה עובד בצורה כל כך מושלמת‪ ,‬כל כך חלקה‪ .‬הלב פועם‪.‬‬ ‫הוא יוציא לך חשבונית על סך ‪$10,000‬‬ ‫נמצא אפוא שהדברים שהקב"ה מעניק לנו שווים יותר מאלף‬ ‫דולר‪ .‬אנשים משלמים עשרות אלפי דולרים כדי שליבם‬ ‫יתחיל שוב לפעום‪ .‬תארו לעצמכם אילו הקב"ה היה שולח‬ ‫לנו כסף‪ ,‬אבל ח"ו הלב לא היה פועם‪ .‬אדם שליבו מפסיק‬ ‫לפעום חלילה‪ ,‬מובהל לחדר הניתוח והרופא חותך פתח‬ ‫בבית החזה שלו‪ ,‬תופס את הלב ביד‪ ,‬ומתחיל לעסות אותו‪.‬‬ ‫הוא מעסה את הלב עד שהוא מתחיל שוב לפעום באופן‬ ‫‪Wikipedia‬‬ ‫ניסי‪ .‬רק רופא מומחה מסוגל לעשות דבר כזה‪ ,‬אז אם הוא‬ ‫'עבודה'‪ .‬תחושת הכניעה לפני ה' ‪ -‬זהו המושג של עבודת‬ ‫יוציא לך חשבונית על סך ‪ - $10,000‬אתה מן הסתם לא‬ ‫ה'‪ .‬כל מה שאני עושה כאן בעולם‪ ,‬כל מה שאני עושה‬ ‫תתווכח איתו‪ ...‬אין ספק שמדובר במחיר מציאה‪ .‬והקב"ה‬ ‫כיהודי‪ ,‬הוא משום שרובץ עלי חוב כבד כלפיך‪ ,‬ה' אלקי‪.‬‬ ‫נותן לך את זה כל הזמן‪ .‬הוא מעניק לך מתנות ‪ -‬אחת אחרי‬ ‫ורואה שטר של מאה דולר שוכב על הקרקע‬ ‫השניה‪ .‬לא רק הכליות והלב‪ .‬מדי דקה הוא מעניק לך מאות‬ ‫מתנות‪ ,‬אלפי ועשרות אלפי מתנות‪ .‬ומה שכתוב כאן בתוכחה‬ ‫כעת‪ ,‬עם הגדרה זו‪ ,‬נוכל להבין את דברי התוכחה האמורים‬ ‫הוא‪ ,‬שמוטל עלינו להתחיל לחשוב על המתנות הללו‪ .‬אנו‬ ‫ְׂמָחָ ה‬ ‫ֹלֶקיָך ְּבּ ִׂש ְ‬ ‫ָעַָב ְְד ָּּת ֶֶאת ה' ֱֱא ֶ‬ ‫"ַּתַּחת ֲֲא ֶׁׁשר ֹלא ַ‬ ‫ַ‬ ‫בפרשתנו‪:‬‬ ‫מחויבים להיות כפופים וכנועים מרוב הודיה‪.‬‬ ‫ּוְבטּוב ֵלֵ ָבָ ב ֵֵמֹרֹב ֹּכּל"‪ .‬שאלנו‪ :‬האם באמת כל כך גרוע לא‬ ‫ְ‬ ‫יקח קצת זמן עד שזה ייכנס לנו לראש‪ .‬לא מספיק לשמוע‬ ‫לעבוד את ה' בשמחה? והתשובה היא כן; כי זו ההגדרה של‬ ‫את זה‪ ,‬כי כיום אנחנו כפויי טובה‪" .‬על מה כבר יש להודות?"‬ ‫עבודת ה' ‪ -‬לעבוד אותו מתוך הודיה‪.‬‬ ‫משימה גדולה מוטלת עלינו אפוא‪ :‬כי זה היסוד של הכל‪.‬‬ ‫אז כשאתה מניח תפילין‪ ,‬יהיה טעם המצוה אשר יהיה ‪-‬‬ ‫מּולֹוִהי ָעָָלָ י" (תהילים קטז)‪ .‬איני יכול‬ ‫ִ‬ ‫"ָמָ ה ָאִָׁשׁ יב לה' ָּכּ ל ַּתְּגְ‬ ‫לכל מצוה יש טעמים ‪ -‬אך עלינו להבין שהטעם העיקרי‬ ‫להשיב לך דבר‪ ,‬כי אתה לא זקוק לשום דבר ממני‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬שבכך אתה ממחיש את כניעותך בפני ה'‪ .‬בין אם אתה‬ ‫מה אני נותן לו? הוא עשיר‪.‬‬ ‫לומד תורה‪ ,‬מתעטף בציצית‪ ,‬שומר שבת או נזהר ממאכלות‬ ‫אסורות; כשאתה יושב בסוכה‪ ,‬קובע מזוזה בפתח‪ ,‬או קורא‬ ‫"מה אשיב לך?" כשעבד משרת את אדונו‪ ,‬כשהוא מגיש לו‬ ‫קריאת שמע; כשאתה אוכל מצה‪ ,‬מקיים מצוות ד' מינים‬ ‫בקבוק עם כוסות‪ ,‬אז הוא מעניק לו שירות מסוים‪ .‬אבל‬ ‫או נותן צדקה; כל מצוה באשר היא‪ ,‬מה אתה עושה? אתה‬ ‫במה אני משרת את ה'? מה אני נותן לו? הוא עשיר‪ .‬הוא‬ ‫מבטא את תודתך‪ ,‬מתוך הכנעה‪.‬‬ ‫גיבור‪ .‬יש לו הכל‪ .‬יש לו גם אותי‪ .‬אז מה אני עושה למענו?‬ ‫זה נכון גם ביחס למה שאתה נמנע מלעשות; כשאתה יוצא‬ ‫אין שום דבר שאני יכול לעשות‪ ,‬מלבד להרגיש שאיני יכול‬ ‫לטיול רגלי בשבת ורואה שטר של מאה דולר שוכב על‬ ‫לעשות דבר‪.‬‬ ‫הקרקע ואתה נמנע מלהרים אותו‪ ,‬אתה מקיים בזה משהו‪.‬‬ ‫כיצד יתכן בכלל מושג של עבודה כלפי הקב"ה? התשובה‬ ‫הזהירות מהלאו של שבת הינה המחשה לכך שאתה עבד‬ ‫היא‪ ,‬שמה שחשוב זה המבט‪ .‬התחושה שאני חייב לעשות‬ ‫ה'‪' .‬עבודה' אינה רק במצוות עשה‪ ,‬אלא מצוות לא‪-‬תעשה‬ ‫משהו‪ ,‬ושאיני יכול לעשות דבר ‪ -‬תחושה זו‪ ,‬היא היא‬ ‫‪9‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫השמש זורחת? אתה נשוי?‬ ‫אף הן בכלל עבודה‪.‬‬ ‫היית נשוי גם אתמול וגם‬ ‫אז כשאנחנו מחפשים טעמים למצוות‪ ,‬בין מצוות עשה ובין‬ ‫שלשום? בכל יום נמזג עוד‬ ‫מצוות לא תעשה‪ ,‬עלינו לדעת שהטעם העיקרי הוא ביטוי‬ ‫ועוד יין אל תוך הכוס שלך‪.‬‬ ‫של הכנעה בפני ה'‪ .‬כל המצוות גם יחד וכן לימוד התורה‪,‬‬ ‫אבל אנחנו נהיה מאוד‬ ‫אינם אלא ביטוי של הכרת הטוב להשי"ת‪ ,‬ותו לא‪ .‬עשיית‬ ‫מופתעים‬ ‫המצוה היא הצורה‪ ,‬הביטוי החיצוני‪ ,‬אך פנימיות המצוה‪,‬‬ ‫התכלית הפנימית של המצוה שהופכת אותה לעבודה‪ ,‬זה‬ ‫אלא שמה קורה? אם יש‬ ‫כאשר היא נעשית כביטוי של הכרת הטוב לה'‪.‬‬ ‫לך חור בכוס‪ ,‬היין דולף‬ ‫יהודי שמקיים את כל התורה כולה‪ ,‬אך ללא המבט הזה‪,‬‬ ‫‪Wikipedia‬‬ ‫החוצה; ואז‪ ,‬לא משנה כמה‬ ‫נמצא שהוא עושה ההיפך מעבודה; אדרבה‪ ,‬הוא בטוח שהוא‬ ‫יין נמזג לכוס‪ ,‬הכוס לעולם‬ ‫עושה לה' טובה‪ .‬כך הוא חושב‪ .‬המבט שלנו הוא‪ ,‬שאנחנו‬ ‫לא תעלה על גדותיה‪ .‬היין נמצא בכוס לרגע‪ ,‬יתכן ואפילו‬ ‫אלו שמטיבים עם ה'‪ ,‬וכי ה' הוא זה שחייב לנו‪ .‬כי מה הוא‬ ‫עלינו לזכור את כל הלילות שבהם ישנו‪ .‬היתה לנו מיטה‪,‬‬ ‫כבר נתן לנו בעולם הזה? אנחנו הרי לא מיליונרים‪ .‬לא‬ ‫לרובנו היתה מיטה עם מזרן‪ .‬לרובנו היתה גם כרית‪ .‬חייבים‬ ‫מולטי‪-‬מיליונרים‪ .‬אנחנו כבר מחכים למה שיהיה בעולם‬ ‫לזכור את העובדה שיש לנו קורת גג‪ .‬יש לנו מטבח וחדר‬ ‫הבא ‪ -‬שם אנחנו מתכוונים להגיש לה' חשבונית שמינה‪.‬‬ ‫שינה‪ .‬יש לנו חדר שירותים‪.‬‬ ‫אבל אנחנו נהיה מאוד מופתעים‬ ‫עלינו להודות לה' אפוא על בגדינו‪ .‬בכל פעם שאנו ניגשים‬ ‫לארון כדי להוציא משם בגד ‪ -‬זה אושר‪ .‬אה! כביסה‬ ‫אבל אנחנו נהיה מאוד מופתעים; הקב"ה עשוי לשאול אותנו‬ ‫נקייה ‪ -‬תענוג‪ .‬בכל פעם שנועלים נעליים‪ ,‬אנחנו מעט‬ ‫שאלה‪" :‬האם אתה מבין שעוד לא שילמת לי על יום אחד‬ ‫יותר שמחים מאתמול‪.‬‬ ‫"ֵמֹרֹב ֹּכּל"‪ ,‬לא עבדנו‬ ‫של חיים בעולם הזה?" לא עבדנו אותו ֵ‬ ‫הכל כל כך נח ויעיל ‪ -‬יש לך בית חם בחורף‪ ,‬ואולי מיזוג‬ ‫אותו בשמחה‪ ,‬מתוך הודיה על מה שהוא נתן לנו‪.‬‬ ‫אוויר בקיץ‪ .‬יש לך מקרר‪ ,‬נורות חשמל‪ ,‬ואינסטלציה‪ .‬יש‬ ‫והנה‪ ,‬קל יותר לומר את הדברים הללו מאשר לבצע אותם;‬ ‫לך פרטיות‪ .‬אתה בטוח‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬כשאתה סוגר את‬ ‫לא מספיק לשבת פה ולהסכים עם מה שאני אומר‪ .‬לא‪ ,‬זה‬ ‫הדלת ונועל אותה‪ .‬יש לך אולי משפחה‪ .‬הבריאות איתנה‪.‬‬ ‫משהו שדורש עבודה; זה לא קל‪ .‬אחד הדברים שמונעים‬ ‫רובנו לא חווינו כאב ראש מאז ראש השנה‪ .‬זה משמעותי!‬ ‫מאיתנו מלחוש שמחה והודיה כלפי הקב"ה בכל עת‪ ,‬היא‬ ‫בלי מיגרנה אחת במשך שנה שלימה!‬ ‫העובדה שהכוסות שלנו מחוררות‪ .‬אני אסביר את זה‪.‬‬ ‫זה הסוד‬ ‫טּוְבָך ַיַ ִּבּ יעּו" (תהילים‬ ‫במזמור "אשרי" יש פסוק ‪ֵ" -‬זֵ ֶכֶ ר ַַרב ְ‬ ‫קמה‪ ,‬ז)‪ .‬והנה‪ ,‬אנחנו רגילים לפרש את המילה 'יביעו' דהיינו‬ ‫זה הסוד כיצד להשיג שלימות בעבודת ה' ‪ -‬להיות מלא‬ ‫'יאמרו'‪ ,‬אבל זה לא הפירוש הנכון‪ .‬המילה 'יביעו' היא מלשון‬ ‫בהכרת הטוב‪.‬‬ ‫'נובע'‪ ,‬כמו מעין שנובע‪ .‬פירוש הפסוק הוא אפוא‪' :‬הזכר של‬ ‫אושר זה לא הפלגה באיים הקריביים‪ ,‬או ששמך יופיע בעיתון‬ ‫רב טובך עולה על גדותיו'‪.‬‬ ‫ותהיה מפורסם‪ .‬לא; אושר פירושו החסדים התמידיים שה'‬ ‫ואיך 'טוב' עולה על גדותיו? אם אתה יושב באירוע ומחזיק‬ ‫ממטיר עליך‪ .‬השיניים שלך! שיניים הם תענוג! נקש אותם‬ ‫כוס בידך‪ ,‬ומגיע מישהו ומוזג לך יין‪ ,‬ואחר כך מגיע אדם‬ ‫אלו לאלו‪ .‬אה‪ ,‬איזו שמחה! שיניים חדות מקדימה כדי‬ ‫נוסף ומוזג לך עוד קצת יין לתוך הכוס‪ ,‬ואז בא אדם שלישי‬ ‫לחתוך את המזון‪ ,‬ושיניים טוחנות מאחורה כדי ללעוס‪.‬‬ ‫ומוזג עוד יין ‪ -‬מה קורה? הכוס עולה על גדותיה‪ .‬כשהכוס‬ ‫אני מסוגל לראות! אני מסוגל להניע את המפרקים שלי!‬ ‫מדי מלאה‪ ,‬היא נובעת ‪ -‬היא עולה על גדותיה‪.‬‬ ‫בדרך לבית הכנסת אתה מתענג על המפרקים‪ ,‬כיצד הם‬ ‫לכל אדם יש מעין כוס בליבו‪ ,‬והקב"ה מתחיל להכניס את‬ ‫מתפקדים בצורה כל כך מושלמת‪ .‬יהודי שומר תורה הוא‬ ‫טובו אל תוך הכוס‪ .‬הלב שלך פועם ‪ -‬זהו יין שנמזג לך אל‬ ‫יהודי שמח‪ .‬הוא כל כך שמח ומרוצה מהחיים שלו‪ ,‬כל כך‬ ‫תוך הכוס‪ .‬אם גופך מצליח לפנות ממנו את הפסולת ‪ -‬זה‬ ‫מלא בהודיה והכרת הטוב‪ ,‬שזה עולה על גדותיו‪ .‬כוסו רוויה‪,‬‬ ‫עוד יין‪ .‬בכל פעם נמזג עוד יין לתוך הכוס‪ .‬מדי לילה אתה‬ ‫היא עולה על גדותיה‪.‬‬ ‫ישן בשלום על מיטתך ‪ -‬הכוס שלך הולכת ומתמלאת‪ .‬אתה‬ ‫(נערך מתוך 'תורת אביגדור' כי תבוא תשפ"ה)‬ ‫מסוגל ללכת ברחוב? העיניים שלך מתפקדות? אתה נושם?‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫נחשוף את אחת התחבולות המתוחכמות ביותר של היצר!!!‬ ‫ליצר הרע יש הרבה תחבולות ותכסיסים‪ ,‬שבאמצעותם‬ ‫הוא מצליח ללכוד אותנו‪ ,‬וחשוב שנהיה מודעים להם‬ ‫הגאון רבי שלמה לוונשטיין שליט"א על תכסיסי היצר‬ ‫ְּבִּׂשְׂמ ָָחה (כח)‬ ‫ְ‬ ‫ֹלֶקיָך‬ ‫ֶֶאת ד' ֱֱא ֶ‬ ‫ַּתַּחת ֲֲאֶׁשׁ ר ֹל ֹא ָעָ ַַב ְְדָּתּ‬ ‫ַ‬ ‫לעצמו‪ :‬האיש הזה מחכה שאני ארדם בסוף‪ ,‬ואני אאמין‬ ‫לו שזה חול‪ ,‬ואז הוא יתן את "המכה" ויבריח אוצר שלם‬ ‫למה באמת אנחנו לא חוזרים בתשובה?‬ ‫מתחת לחול‪ .‬אבל עלי לא עובדים‪ ,‬אני לא מוותר‪.‬‬ ‫ליצר הרע יש הרבה תחבולות ותכסיסים‪ ,‬שבאמצעותם הוא‬ ‫דוד באמת לא ויתר‪ .‬יום יום‪ ,‬במשך ארבע שנים‪ ,‬הוא המשיך‬ ‫מצליח ללכוד אותנו‪ ,‬וגם להשאיר אותנו לכודים ברשת‪.‬‬ ‫לבדוק את החול‪ .‬אחרי ארבע שנים‪ ,‬הוא יצא לפנסיה‪ .‬ואז‪,‬‬ ‫על מנת להצליח להיזהר ולהישמר מתחבולות היצר‪ ,‬חשוב‬ ‫יום אחד הם נפגשו ב"איצקוביץ'"‪ .‬אמר דוד לבעל המריצה‪,‬‬ ‫שנהיה מודעים להם‪.‬‬ ‫"בינינו‪ ,‬עכשיו כשאני כבר לא עובד שם‪ ,‬תגלה לי – מה‬ ‫נחשוף עתה את אחת התחבולות המתוחכמות ביותר של‬ ‫הברחת?" אמר לו האיש‪" :‬את המריצה‪ .‬כל יום זאת הייתה‬ ‫היצר‪ ,‬ובהקדם סיפור קצר‪:‬‬ ‫מריצה חדשה‪"...‬‬ ‫אדם אחד‪ ,‬ששמו דוד‪ ,‬היה עובד במכס‪ ,‬ואי אפשר היה‬ ‫הבדיחה היא בדיחה‪ ,‬אבל המסר מאוד רציני‪.‬‬ ‫לרמות אותו בשום אופן‪ .‬לא משנה באיזו שיטה מתוחכמת‬ ‫נפלת פה ונפלת שם‪ ,‬אז אתה כבר אבוד!‬ ‫ניסו המבריחים לפעול ‪ -‬תמיד הוא גילה ותפס אותם "על‬ ‫חם"‪ .‬כל מבריח‪ ,‬גדול או קטן‪ ,‬ידע שבזמן שדוד במשמרת ‪-‬‬ ‫אתם יודעים‪ ,‬מה עושה היצר הרע? הוא לא צריך את העבירה‬ ‫אין סיכוי להבריח אפילו סיכה קטנה‪ .‬יום אחד הגיע למעבר‬ ‫שלך‪ ,‬הוא רוצה את המריצה שלך‪ .‬דע לך‪ ,‬שבלי האמונה‬ ‫הגבול אדם עם מריצה מלאה חול‪ .‬שאל אותו דוד‪" :‬מה‬ ‫בכך שיש לך אפשרות לחזור בתשובה – אתה באמת לא יכול‬ ‫יש לך מתחת לחול? יהלומים? זהב? שעוני מותג?" "שום‬ ‫לחזור בתשובה‪ .‬בלי האמונה שלך שאתה מסוגל ויכול לחזור‬ ‫דבר"‪ ,‬ענה הבן אדם בשלווה‪" .‬יש לי רק חול"‪" .‬נו‪ ,‬חבל על‬ ‫בתשובה‪ ,‬אין שום סיכוי שתצליח‪ .‬היצר הרע בא אל האדם‬ ‫הזמן"‪ ,‬זירז אותו דוד‪" ,‬תגיד לי מה יש לך בפנים ונגמור‬ ‫ואומר לו‪ :‬תראה‪ ,‬נכשלת בזה ובזה‪ ,‬נפלת פה ונפלת שם‪,‬‬ ‫את הסיפור"‪ .‬אמר לו האיש‪" :‬זה חול‪ ,‬ורק חול"‪ .‬דוד קרא‬ ‫אז אתה כבר אבוד! אבל הטענה של היצר היא שקר‪ .‬אתה‬ ‫לפועלים‪ ,‬והם סיננו את החול‪ ,‬אבל לא מצאו כלום‪ .‬דוד‬ ‫יכול בעזרת ה' לחזור בתשובה שלמה! אתה יכול בעזרת ה'‬ ‫לא התעצל‪ ,‬הוא העביר את החול תחת סריקה‪ ,‬ולא נמצא‬ ‫להתקדם ולהתעלות עוד ועוד! איך? על ידי השמחה‪ ,‬ועל‬ ‫שום ממצא‪ .‬רק חול וחול‪.‬לא היתה לו ברירה‪ ,‬והוא נתן לבן‬ ‫ידי האמון בכוחות שלך וביכולת שלך לחזור בתשובה‪ .‬את‬ ‫אדם לעבור עם המריצה המליאה חול‪ .‬למחרת שוב הגיע‬ ‫זה היצר הרע מנסה לגנוב ממך‪ .‬הוא רוצה שתאמין שאתה‬ ‫אותו אדם עם מריצה מלאה חול‪ .‬דוד הזעיף את פניו‪" .‬מה‬ ‫חלש וחסר יכולת‪ ,‬שאתה בכלל אבוד‪ .‬הוא רוצה לשכנע‬ ‫יש לך במריצה?" והבן אדם ענה‪" :‬חול"‪.‬‬ ‫אותך שאין לך סיכוי‪ ,‬כדי שתתייאש ולא תנסה כלל לתקן‬ ‫אמר לו דוד‪" :‬הבנתי אותך‪ .‬אתה חושב‪ ,‬שבגלל שבדקתי‬ ‫ולהתקדם ולעלות‪.‬‬ ‫אתמול ולא מצאתי שום דבר בחול שלך‪ ,‬אני כבר לא אבדוק‬ ‫עוד סיפור‪-‬משל‪ ,‬נביא כאן כדי להמחיש את כוח תחבולת‬ ‫היום‪ ,‬נכון? אז בוא נראה אילו אוצרות החבאת היום בחול‬ ‫היצר‪:‬‬ ‫התמים שלך"‪ .‬החול סונן ונסרק וגם צולם‪ ,‬ולא נמצא בו‬ ‫אברך נכנס לבית הכנסת‪ ,‬פותח את השקית של הטלית‬ ‫שום דבר מלבד חול‪.‬‬ ‫והתפילין‪ ,‬ומתחיל להניח תפילין‪ .‬ניגש אליו יהודי קצת יותר‬ ‫דוד עדיין היה חשדן מאוד‪ ,‬אבל לא היתה לו ברירה‪ ,‬והוא‬ ‫מבוגר‪ ,‬ואומר לו‪" :‬תגיד‪ ,‬למה באת?" האברך מתפלא‪" .‬מה‬ ‫נתן לבן אדם לעבור עם המריצה והחול שלו‪ .‬הסיפור המוזר‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬למה באתי? להתפלל" 'אה‪ ,‬להתפלל‪ ,‬טוב אז‬ ‫הזה תפס הרבה מאוד מקום במחשבות של דוד‪ .‬הוא אמר‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫‪12‬‬ ‫תלך הביתה'‬ ‫"אולי הוא לא לגמרי נורמלי‪ ,‬אומר האברך לעצמו‪ ,‬וכדי לא‬ ‫להעליב‪ ,‬הוא עונה לבן שיחו‪" :‬אבל עוד לא התפללתי"‪.‬‬ ‫"בסדר"‪ ,‬אומר הבן אדם המוזר‪" ,‬קח מאתיים דולר ולך‬ ‫הביתה‪ .‬היום אל תתפלל"‪.‬‬ ‫אומר לו האברך‪" :‬לא הבנתי אותך"‪" .‬מה לא הבנת? דברתי‬ ‫עברית – קח מאתיים דולר‪ ,‬ואל תתפלל היום"‪.‬‬ ‫"מה אתה אומר? שבשביל מאתיים דולר אני לא אתפלל?!"‬ ‫"אה‪ ,‬אני רואה שאתה סוחר טוב‪ .‬קדימה‪ ,‬קח אלפיים ולך‬ ‫הביתה"‪ .‬אומר לו האברך‪" :‬אני באמת לא מבין אותך‪ ,‬אלפיים‬ ‫דולר כדי שאני לא אתפלל?!" "מה‪ ,‬אתה סוחט אותי? אתה‬ ‫יודע מה‪ ,‬קח חמשת אלפים"‪.‬‬ ‫לחם שחור‪ .‬אמרה לו מרתא בת בייתוס‪ :‬אז תקנה שחור‪.‬‬ ‫אומר האברך‪" :‬אדוני‪ ,‬גם אם תתן לי מיליון דולר‪ ,‬אני לא‬ ‫חזר ואמר‪ :‬אזל הלחם השחור‪ ,‬יש לחם שעורים‪ .‬אמרה לו‪:‬‬ ‫אוותר על התפילה‪ .‬מה נראה לך‪ ,‬שאני לא אתפלל?! אין‬ ‫אז תקנה לחם שעורים‪ .‬חזר ואמר‪ :‬גם לחם שעורים אין‬ ‫על מה לדבר"‪.‬‬ ‫כבר‪ .‬הסוף היה שלא נותר בשוק שום דבר מאכל שיכול‬ ‫אמר לו האיש‪" :‬אתה כל כך צודק‪ .‬רק תסביר לי דבר אחד‬ ‫היה העבד לקנות ולהביא לה‪ ,‬כדי להחיות את נפשה‪ .‬קשה‬ ‫– למה כשאתה כן מתפלל‪ ,‬זה לא נראה לך מיליון? למה‬ ‫להבין‪ ,‬האם אין למשרת הזה מינימום של שכל?‬ ‫אתה יוצא מהתפילה עם פרצוף באדמה?"‬ ‫אבל האמת היא‪ ,‬שהשאלה הזאת היא לא רק עליו‪ .‬השאלה‬ ‫"למה?" האברך נאנח אנחה עמוקה‪" ,‬כי זאת לא הייתה‬ ‫היא גם עלינו‪.‬‬ ‫תפילה כמו שצריך‪ .‬זה לא נחשב‪"...‬‬ ‫מה הרב מתכוון‪ ,‬ברצויפ'ס‬ ‫מה זאת אומרת 'זה לא נחשב'?!‬ ‫בדיוק את זה היצר הרע רוצה ממך‬ ‫פעמים רבות באים אלי אברכים‪ ,‬שנראים על גבול היאוש‪,‬‬ ‫והם אומרים לי‪" ,‬הרב‪ ,‬אני לא יכול יותר‪ ,‬אני עוזב‪ .‬אני לא‬ ‫בדיוק את זה היצר הרע רוצה ממך‪ .‬הוא רוצה שתאמין‪,‬‬ ‫יכול 'לסחוב' יותר‪ ,‬אני פשוט לא לומד"‪ .‬אני שואל‪" :‬מה‬ ‫שהמצוות שאתה עושה לא באמת שוות‪ ,‬כי אתה לא שווה‪,‬‬ ‫פירוש 'אני לא לומד'? למדת היום?" הוא עונה‪-‬שואל בשפל‬ ‫ולא עושה אותן‪ .‬היצר הרע רוצה שתאמין שאתה "קטן"‬ ‫קול‪" ,‬מה זאת אומרת למדתי?" "למדת שעה?" "מה הרב‬ ‫ולא מסוגל ליותר‪.‬‬ ‫מתכוון‪ ,‬ברצויפ'ס (‪-‬ברציפות)?"‬ ‫היצר משקר‪ ,‬אל תאמין לו! אתה "שווה" וחשוב‪ ,‬והמצוות‬ ‫"תגיד לי"‪ ,‬אני אומר‪" ,‬אני שאלתי אותך על רצופים? לא‪ ,‬אני‬ ‫שאתה עושה שוות וחשובות‪ ,‬גם אם לא הצלחת לעשותן‬ ‫מבין שאתה כרגע לא "סולת"‪ ,‬אבל אם אין סולת אוכלים‬ ‫באופן מושלם‪ ,‬עם כל הכוונות הרצויות‪.‬‬ ‫לחם לבן‪ .‬ואם אין לך לחם לבן‪ ,‬אז תאכל שחור‪ .‬אבל למות‬ ‫מסר חשוב לעניין זה יש לנו מהמעשה שארע עם מרתא‬ ‫ברעב ‪ -‬זו לא אופציה‪.‬‬ ‫בת בייתוס‪:‬‬ ‫למה אתה נותן ליצר הרע לשכנע אותך שאתה לא כלום? מה‬ ‫מרתא בת בייתוס הייתה אחת הנשים העשירות ביותר‬ ‫אתה אומר? אתה אומר לי 'אבל אני לא ר' חיים קניבסקי'?‬ ‫בירושלים‪ .‬בתקופת חורבן בית שני שרר בירושלים רעב‬ ‫נכון‪ ,‬ואולי גם לא תהיה‪ ,‬תירגע‪ .‬אז מה? אם לא מצליחים‬ ‫נורא‪ ,‬כיוון שאספסיאנוס נשלח להציב מצור על ירושלים‪,‬‬ ‫להשיג סולת מנסים להשיג לבן‪ ,‬ואם לא לבן אז שחור‪ ,‬ואם‬ ‫והבריונים שרפו את מחסני המזון שבעיר‪ ,‬כדי שהעם יוכרח‬ ‫לא שחור אז שעורים‪ .‬למות זה לא אופציה! תהיה שמח במה‬ ‫להילחם‪ .‬מרתא בת בייתוס שלחה את העבד שלה לקנות‬ ‫שאתה מסוגל לעשות‪ .‬ותדע‪ ,‬שאתה יכול בעזרת ה' לעשות‬ ‫לה לחם מסולת נקייה‪ .‬חזר העבד ואמר‪ :‬הסולת הנקייה‬ ‫הרבה מאוד‪ .‬אתה עובד ה'!‬ ‫אזלה מן השוק‪ ,‬יש לחם לבן‪ .‬אמרה לו‪ :‬אז תקנה לחם‬ ‫(מתוך 'ומתוק האור' סדר תפילתינו)‬ ‫לבן‪ ,‬הלך העבד‪ ,‬וחזר ואמר‪ :‬אזל הלחם הלבן מן השוק‪ .‬יש‬ ‫‪13‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫ירדו רבי חיים וואלקין ורבי שמואל יעקב בורנשטיין‪ ,‬לבית רבם‬ ‫מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל‪ ,‬ושאלוהו כיצד עליהם לנהוג‬ ‫הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א על הכרת הטוב‬ ‫חיים על אתר‪" .‬התפילה הראשונה שלך צריכה להיות עליהם‪,‬‬ ‫הפרשה שלנו פותחת בנושא הביכורים וכל דיניהם‪ .‬שורש‬ ‫שהאבא והאמא יהיו בריאים לאורך ימים ושתהיה להם רק‬ ‫ועיקר מצווה זו‪ ,‬כמבואר במפרשים‪ ,‬הוא הכרת הטוב וההודאה‬ ‫בריאות והצלחה‪ ...‬הכרת הטוב!"‬ ‫לבורא יתברך על הטובות שהוא מנחיל לנו כאן בעולם הזה‪.‬‬ ‫ומן הצד השני ‪ -‬הזלזול בדבר זה הינו פשוט נורא ואיום‪.‬‬ ‫הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל‪ ,‬משגיח ישיבת‬ ‫כה גדולה חשיבות הענין‪ ,‬עד כי חז"ל קבעו ואמרו (מדרש‬ ‫פוניבז'‪ ,‬כותב בספרו 'מכתב מאליהו' (חלק א) שכל עבודת‬ ‫תנחומא שמות ה)‪" :‬כל הכופר בטובתו של חברו לבסוף‬ ‫הבורא בנויה על יסוד הכרת הטוב‪ .‬הרי הקדוש ברוך הוא‬ ‫כופר בטובתו של הקדוש ברוך הוא"‪.‬‬ ‫ברא את העולם מרצונו הטוב להיטיב לברואיו‪ ,‬וכדי שנוכל‬ ‫לכאורה ניתן היה לתמוה על ההשוואה בין טובתו של בשר‬ ‫לקיים את חלקינו בעולם אנחנו צריכים להכיר טובה למיטיבנו‪,‬‬ ‫ודם המלא יצרים ואינטרסים לבין טובתו השלימה של מלך‬ ‫אחרת ‪ -‬לחינם נבראנו‪ ,‬חלילה וחס‪.‬‬ ‫מלכי המלכים?‬ ‫שמעתי מדודי הגאון רבי רפאל ברלין שליט"א‬ ‫אך הגאון הצדיק רבי נחום וועלוויל מקלם זצ"ל‪ ,‬מגדולי חכמי‬ ‫המוסר‪ ,‬ביאר את הדברים ואמר‪ :‬זה אשר כפיות הטובה היא‬ ‫שמעתי מדודי הגאון רבי רפאל ברלין שליט"א כי מקובל‬ ‫בנפשו‪ ,‬הרי שגם בבואו לפני הקדוש ברוך הוא ינהג במידה‬ ‫בידו אודות גאון הגאונים רבינו אליהו מוילנא זצ"ל‪ ,‬שכמעט‬ ‫זו‪ .‬כי הכרת הטוב הינה תכונה אנושית הטבועה באדם‪ ,‬ואם‬ ‫לא דיבר שלא בלשון הקודש‪ .‬בכלל הוא מיעט בדיבור ככל‬ ‫אדם השחית את מידותיו והפכה למידה רעה של כפיות‬ ‫האפשר‪ ,‬אבל גם כאשר נצרך לשוחח עם מאן דהו שוחח רק‬ ‫טובה‪ ,‬הרי שכמו הגאוותן והכעסן‪ ,‬הוא ילך עם מידה רעה‬ ‫בלשון הקודש‪ .‬מילה אחת משפת האידיש כן היתה שגורה‬ ‫זו לכל מקום‪ ,‬ואין זה משנה אם הוא כופר 'רק' בטובת ילוד‬ ‫על לשונו ‪' -‬דאנק'‪ ,‬תודה‪ .‬כששאלו את תלמידיו לפשר‬ ‫אישה ‪ -‬או חלילה וחס בטובתו של הבורא יתברך!‬ ‫הענין‪ ,‬הסבירו כי המילה 'דנק' בגימטריה 'עולם הבא'; אדם‬ ‫"הכרת הטוב קבועה ביתדות ברזל בטבע האנושי‪ ,‬ומי‬ ‫שרגיל להכיר טובה‪ ,‬בסופו של דבר יקיים את רצון השם‬ ‫שמתעלם ממנה‪ ,‬סופו שיכפור בעיקר‪ ,‬רחמנא ליצלן!" –‬ ‫ויזכה להגיע לעולם הבא‪.‬‬ ‫הפטיר רבי נחום וועלוויל‪.‬‬ ‫והוסיף לי על כך רבי רפאל ברלין‪ ,‬שהיה בקשר אמיץ עם מרן‬ ‫ראיתי מאמר שכתב הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל‪ ,‬ראש‬ ‫ראש הישיבה הגרא"מ שך זצ"ל‪ ,‬ושמע אותו פעם מתבטא‬ ‫ישיבת חברון‪ ,‬ובו מספר כי בישיבת סלבודקה קיבלו מדורות‬ ‫כי 'דאנק' זה גם מלשון 'גידענק' ['תזכור']‪ ,‬כלומר‪ ,‬מקבל‬ ‫קודמים של בעלי המוסר כי מידת כפיות הטובה היא מקור‬ ‫הטובה מוטלת עליו חובה לזכור את מטיבו‪.‬‬ ‫כל ההשחתות! נורא ואיום!‬ ‫שמעתי שיחה מפי הגאון הצדיק רבי חזקיהו מישקובסקי‬ ‫שני הידידים התחבטו קשות אם לנסוע למעמד‬ ‫שליט"א‪ ,‬משגיח ישיבת 'ארחות תורה'‪ ,‬בה הוא סיפר כי‬ ‫הגיע פעם לפני מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי‬ ‫הגאון הצדיק רבי חיים וואלקין זצ"ל‪ ,‬משגיח ישיבת 'עטרת‬ ‫זצ"ל אברך בן עליה ונפשו בשאלתו‪ :‬הוא רוצה להתחזק‬ ‫ישראל'‪ ,‬היה ידיד ותיק של הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין‬ ‫בתפילה‪ ,‬אבל הוא חושב לעשות כן בשלבים‪ ,‬בכל פעם‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת 'קרית מלך'‪ .‬ראשיתה של ידידות זו‬ ‫לבקש ביסודיות על נושא אחד ועליו לבקש ולהתחנן כמו‬ ‫החלה לפני עשרות שנים‪ ,‬בעודם אברכים צעירים בישיבת‬ ‫שצריך‪ .‬במה כדאי להתחיל? הצלחה בתורה? יראת שמים?‬ ‫מיר‪ .‬יום אחד התקיים בטלז‪-‬סטון מעמד הנחת אבן הפינה‬ ‫מנוחת הנפש?‬ ‫לישיבת טלז‪ ,‬ושני האברכים הצעירים הוזמנו לארוע עקב‬ ‫שאל אותו רבי חיים‪" :‬יש לך הורים?" ‪" -‬ברוך השם‪ ,‬עד‬ ‫הזיקה הקרובה שלהם לטלז ‪ -‬רבי חיים כבוגר ישיבת טלז‬ ‫מאה ועשרים" השיב‪" - .‬נו‪ ,‬אז מה השאלה?" ‪ -‬הגיב רבי‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫‪14‬‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬ורבי שמואל יעקב כבעל לנכדת הגאון רבי‬ ‫אברהם יצחק בלוך זצ"ל הי"ד‪ ,‬ראש ישיבת טלז בליטא‪.‬‬ ‫שני הידידים התחבטו קשות אם לנסוע למעמד‪ .‬מצד אחד‪,‬‬ ‫חובת הכרת הטוב על כתפיהם לישיבת טלז המפוארה;‬ ‫מאידך‪' ,‬תורה מה תהא עליה' ‪ -‬האם זו אכן סיבה ראויה‬ ‫לבטל עבורה את סדר הלימוד בישיבה? ירדו השניים לבית‬ ‫רבם מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת מיר‪,‬‬ ‫ושאלוהו כיצד עליהם לנהוג‪.‬‬ ‫רבי חיים שקל את הדברים בכובד ראש‪ ,‬ולבסוף אמר‪" :‬אינני‬ ‫יודע מה היא רמת ה'הכרת הטוב' שלכם לישיבת טלז ‪ -‬את‬ ‫ה'חזון איש' לבקשתו‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬הנכם צריכים למדוד לבד‪ .‬אבל דבר יכולני לומר לכם‪:‬‬ ‫כשהגיעו ליעד‪ ,‬הודה לו ה'חזון איש' ושאל‪" :‬יש איזה משהו‬ ‫הכרת הטוב זה כל האדם!"‬ ‫שאתה זקוק לו?" ‪" -‬לא"‪ ,‬השיב היהודי‪" ,‬ברוך השם איני‬ ‫שמעתי פעם מהמשגיח רבי דן סגל שליט"א‬ ‫חסר דבר"‪ .‬אמר לו ה'חזון איש'‪" :‬אם כן‪ ,‬יהיה רצון שתזכה‬ ‫לאריכות ימים"‪ .‬ואכן‪ ,‬אותו יהודי זכה לאריכות ימים מופלגת‪.‬‬ ‫שמעתי פעם מהמשגיח הגאון הצדיק רבי דן סגל שליט"א‪,‬‬ ‫נתבונן רגע בסיפור הזה‪ ,‬אמר רבי דן‪ .‬הרי אנו יודעים כמה‬ ‫כי את גודל החיוב בהכרת הטוב ניתן ללמוד מהדין של‬ ‫אהבת ישראל היה ל'חזון איש'‪ .‬את כל כולו הוא הפקיר‬ ‫החזרת משכון‪.‬‬ ‫למען כלל ישראל‪ ,‬ובודאי לא היו חסרות לו הזדמנויות לברך‬ ‫התורה אומרת (דברים כד‪ ,‬יג)‪" :‬השב תשיב לו את העבוט‬ ‫יהודים ולרצות לאחל להם כל טוב‪ .‬מדוע דוקא כעת רצה‬ ‫כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך‪ ,‬ולך תהיה צדקה לפני‬ ‫לברך את אותו העגלון? בהכרח משום שכעת הוא היטיב‬ ‫השם אלוקיך"‪ .‬רש"י מביא על אתר מהספרי שמבאר כך ‪-‬‬ ‫עמו‪ ,‬ומחמת זה יש לו כח מיוחד של ברכה ‪ -‬שמשועבד‬ ‫"וברכך"‪ ,‬שהלווה יברך את המלוה‪ ,‬ואם אינו מברך ‪ -‬מכל‬ ‫עבור הכרת הטוב!‬ ‫מקום "ולך תהיה צדקה"‪.‬‬ ‫רבי יחזקאל הגיע להשתתף בחתונה‬ ‫הרי זה פלא‪ ,‬הקשה המשגיח‪ .‬לכאורה‪ ,‬כשמקיימים את ציווי‬ ‫השם‪ ,‬קיום המצווה הוא העיקר ולא הברכה שיברך הלווה‬ ‫מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל‪ ,‬בעל ה'חזון יחזקאל'‪,‬‬ ‫הנזקק‪ .‬אך הספרי מבאר ההיפך ‪ -‬העיקר שהוא יברך‪ ,‬וגם‬ ‫טרח והתפלל כל חייו להצלחת יהודי אחד שפעם הושיע‬ ‫אם לא עשה כן‪ ,‬תהיה לווה צדקה‪ ,‬מעין בדיעבד שכזה‪ .‬איך‬ ‫אותו בשעת מצוקתו‪ .‬בדומה לזה‪ ,‬תלמיד חכם שהתגורר‬ ‫ניתן להבין זאת?‬ ‫בילדותו בשכנות לרבי יחזקאל‪ ,‬סיפר כי פעם נתן להם‬ ‫הביאור הוא‪ ,‬אמר המשגיח‪ ,‬שמכיוון שכאן עוסקים באדם‬ ‫הרב אברמסקי מתנה לאות תודה על שהגישו לו עזרה‪ ,‬תוך‬ ‫שהיטיב למישהו אחר‪ ,‬כוח הברכה של מקבל ההטבה יותר‬ ‫שהוא מדגיש כי "השכר שלכם שמור לעולם הבא‪ ,‬המתנה‬ ‫גדול ומשמעותי מהשכר על עצם קיום המצווה! מדוע? כי‬ ‫היא רק כהכרת הטוב"‪ ...‬רבי יחזקאל הגיע פעם להשתתף‬ ‫החיוב של הכרת הטוב הוא כל כך גדול‪ ,‬שהקדוש ברוך‬ ‫בחתונה שערך לאחד מצאצאיו‪ ,‬ד"ר פלק שלזינגר זצ"ל‪,‬‬ ‫הוא נותן למקבל הטובה כח ברכה עצום שבאמצעותו יוכל‬ ‫מנהל בית החולים 'שערי צדק'‪ .‬בעל השמחה שראה את‬ ‫למלאות את החיוב שלו‪ ,‬כי אחרת לא היתה יכולת להכיר‬ ‫זקן ראשי הישיבות נכנס להשתתף בשמחה‪ ,‬התרגש כהוגן‪,‬‬ ‫טובה כמו שצריך‪.‬‬ ‫והחל להתרוצץ סביבו ולכבדו‪ .‬נענה רבי יחזקאל ואמר‪" :‬לא‬ ‫כדי להטעים את הענין‪ ,‬הביא המשגיח רבי דן מעשה שהיה‬ ‫באתי להתכבד אלא לכבד כדי להכיר טובה על מה שעשיתם‬ ‫עם מרן ה'חזון איש' זצ"ל שהלך פעם בבני ברק‪ ,‬ושבילי‬ ‫עבורי כאשר חליתי פעם‪ ,‬ובזכותכם יצאתי מהחולי"‪...‬‬ ‫המושבה הצעירה עוד לא היו סלולים כלל‪ .‬עודו מהלך‬ ‫כשבעל השמחה תהה – מתי הוא גמל טובה לרב אברמסקי?‬ ‫בחולות‪ ,‬עבר לידו מישהו עם סוס ועגלה והציע לקחתו‬ ‫השיבו הרב‪" :‬אכן אתם לא צריכים לזכור‪ ,‬אבל עלי מוטל‬ ‫להיכן שצריך להגיע‪ .‬ה'חזון איש' סירב כיוון שלא רצה‬ ‫תמיד לזכור ‪ -‬להכיר טובה למטיבי"‪( ...‬מתוך 'אוצרותיהם אמלא')‬ ‫להטריח אחרים‪ ,‬אך בעל העגלה ביקש והפציר ולבסוף נענה‬ ‫‪15‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫הגוי יצא לרחוב וצעק שנגנב לו כספו‪ .‬ואמר לשוטרים‪ ,‬כי שכנו‬ ‫היהודי היחיד שראה כיצד הוא הניחם בתוך מטפחת אדומה‬ ‫הגאון רבי אליהו חיים כהן שליט"א על התורה הקדושה שמעניקה חכמה ובינה‬ ‫ּוְלְ ִִת ְְּתָך ֶעֶ ְלְ יֹון ַעַ ל ָּכָ ל ַַהּגֹוִיִ ם ֲֲא ֶֶׁשר ָעָ ָָׂשה ִלִ ְְת ִִהָּלָ ה ּוְלְ ֵֵׁשם ּוְלְ ִִת ְְפ ָָא ֶֶרת (כו)‬ ‫התורה הקדושה מעניקה לאדם העומל ומתייגע בה‪ ,‬חכמה‬ ‫ובינה עצומה‪ ,‬יותר מכל החכמים והפילוסופים הגדולים של‬ ‫העולם כולו‪.‬‬ ‫סיפר הגאון רבי יצחק זאב מבריסק זצ"ל מעשה על חכמתו‬ ‫של המהר"ל מפראג זצ"ל‪ ,‬בהיותו ילד קטן‪.‬‬ ‫בשוק העירוני היו שתי חנויות‪ ,‬אחת לממכר בשמים והשניה‬ ‫לממכר שמנים‪ ,‬בין שתי החנויות הפריד קיר דק‪ .‬חנותו‬ ‫של מוכר השמנים היהודי‪ ,‬היתה מלאה תדיר בקונים‪ ,‬מפני‬ ‫ישרותו‪ ,‬ואילו חנותו של הגוי מוכר הבשמים היתה לרוב‬ ‫המשפט‪ ,‬וציוה להביא קערה ובה מים חמים‪ ,‬ולהטיל לתוכה‬ ‫ריקה‪ ,‬אנשים מיעטו להיכנס לחנותו מפני ששכר לא ביושר‪.‬‬ ‫את דינרי הזהב‪ ,‬וכך עשו‪ ,‬מיד צפו על פני המים עיגולי שמן‬ ‫לילה אחד הגוי נקב חור קטן בקיר שבין החנויות‪ ,‬והציץ‬ ‫רבים‪ .‬וידעו הכל כי היהודי הוא הצודק‪ ,‬ודינרי הזהב שייכים‬ ‫לחנותו של שכנו מוכר השמן‪ ,‬כדי לראות את המתרחש‬ ‫לו‪ .‬הכל שבחו את חכמתו של המושל‪ ,‬אולם אמר להם‪ :‬לא‬ ‫אצלו‪ .‬באחד הפעמים ראה את היהודי סופר את כספו‪ ,‬סך‬ ‫אותי תשבחו‪ ,‬אלא את הילד היהודי‪ ,‬שבזכות חכמתו הגדולה‬ ‫מסיים של דינרי זהב‪ ,‬ומניחם בתוך מטפחת אדומה‪.‬‬ ‫ידעתי לשפוט משפט צדק‪ .‬אותו ילד חכם ונבון‪ ,‬התפרסם‬ ‫זמם הגוי לגזול מהיהודי את כספו‪ ,‬הוא יצא לרחוב והחל‬ ‫לימים כמהר"ל מפראג זצ"ל‪.‬‬ ‫לצעוק שנגנב לו כספו‪ .‬לשאלת השוטרים שהוזעקו‪ ,‬במי‬ ‫לחפש אחר מלמד ישר וירא שמים‬ ‫הוא חושד‪ ,‬אמר כי שכנו היהודי היחיד שראה כיצד הוא‬ ‫סופר את הכסף‪ ,‬והניחם בתוך מטפחת אדומה‪ .‬מיד אסרו‬ ‫מספרים כי מרן ה"חזון איש"‪ ,‬היה מקפיד מאוד לחפש אחר‬ ‫השוטרים את היהודי‪ ,‬ולקחו את כספו‪ ,‬למרות צעקותיו כי‬ ‫מלמד ישר וירא שמים‪ ,‬כי רק הוא יוכל להשפיע השפעה‬ ‫שקר הדבר‪.‬‬ ‫טהורה שתעמוד לתלמידים לעד‪.‬‬ ‫הגיע יום המשפט‪ ,‬חקר השופט את הגוי והיהודי ולא ידע‬ ‫וסיפר על כך מעשה‪ ,‬סוחר עם הארץ אחד הציעו לו עסק‬ ‫למי להאמין‪ ,‬על כן העביר את משפטם למושל העיר‪ .‬כמובן‬ ‫שיכול להניב רווחים גדולים‪ ,‬אלא שהיה כרוך ברמאות על‬ ‫שדבר המשפט התפרסם בין תושבי העיר‪ ,‬וכולם שחו אודות‬ ‫הקונים‪ .‬כששמע הסוחר את ההצעה‪ ,‬דחה אותה מיד ואמר‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫שאינו מסוגל לרמות‪ ,‬מפני שעומדת לנגד עיניו דמותו של‬ ‫ערב אחד טייל המושל בעיר‪ ,‬ושמע קולות ילדים יהודיים‬ ‫המלמד מימי נערותו‪ ,‬שהיה חוזר איתו פעמים רבות על‬ ‫משחקים במשפט של השמן והבושם‪ ,‬הסתקרן והקשיב‬ ‫מה שלמד‪ ,‬ובאמצע היה נאנח ואומר‪ :‬הריני מחויב ללמדך‬ ‫לדבריהם‪ ,‬ילד אחד טען את טענותיו של מוכר השמן‪ ,‬וילד‬ ‫היטב עד שתדע על בוריו‪ ,‬אחרת אחשב כרמיה בעת שאקח‬ ‫אחר טען את טענותיו של הבשם‪ .‬ו"השופט" ילד רך בשנים‬ ‫מאביך את שכר הלימוד בסוף השבוע‪.‬‬ ‫פסק‪ :‬הביאו קערת מים חמים והניחו בה את הדינרים‪ ,‬אם‬ ‫סיים ה"חזון איש"‪ :‬אותו יהודי לא זכר מאומה מכל מה‬ ‫יצופו עיגולי שמן‪ ,‬ראיה מוכחת שהיהודי צודק ודינרי הזהב‬ ‫שלמד אצל המלמד‪ ,‬ובכל זאת נשארה הישרות של המלמד‬ ‫שייכים לו‪ .‬ואם יהיו המים נקיים‪ ,‬ראיה שדברי הגוי אמת‪,‬‬ ‫חקוקה בזכרונו‪.‬‬ ‫וכך נכריע‪.‬‬ ‫(מתוך הספר 'אוצרות פניני התורה')‬ ‫למחרת היום הזמין מושל העיר את הגוי והיהודי לבית‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫‪16‬‬ ‫רבי אליהו לופיאן בנסיעה ברכבת הוצרך לברך ברכת אשר יצר‬ ‫ורמז לשוטר‪ ,‬שיואיל בבקשה לקרוא לחבריו הסדרנים‬ ‫הרב שלמה קולדצקי שליט"א על עניית אמן ואמן יהא שמיה רבא מבורך‬ ‫העולם למשך ששת אלפים שנה כדי שיהודי יזכה לומר‬ ‫בפרשה מוזכר ענין עניית‬ ‫פעם אחת בלבד בכל משך זמן הבריאה ברוך הוא וברוך‬ ‫האמן על ידי כל עם ישראל‬ ‫שמו‪ ,‬ואלף פעמים ברוך הוא וברוך שמו לא מגיע לגודל‬ ‫על הקללות והברכות בהר‬ ‫חשיבות המילה אמן פעם אחת בלבד‪ ,‬ואלף פעמים אמן לא‬ ‫גריזים והר עיבל‪ .‬ובמדרש‬ ‫מגיע לגודל חשיבות של אמירת אמן יהא שמיה רבא פעם‬ ‫רבה לפרשה אמרו‪ :‬מפני שאין‬ ‫אחת בלבד עכ"ל‪.‬‬ ‫גדול לפני הקדוש ברוך הוא‬ ‫בספר חמדת ימים אלול ור"ה פרק ז' מזהיר מאד להתחזק‬ ‫יותר מאמן שישראל עונין‪.‬‬ ‫בימים נוראים באמירת אמן ואיש"ר וז"ל‪ :‬ובפרט בעניית‬ ‫נביא כאן מאמרי חז"ל‬ ‫האמנים שהוא עונה הן על הברכות והן על הקדישים יהא‬ ‫ועובדות והנהגות מגדולי‬ ‫זהיר וזריז יותר משאר הימים לכוין בהם ושלא יאבד אחד‬ ‫הדורות על מעלת עניית אמן ואיש"ר‪.‬‬ ‫מהם‪ ,‬אשר מלבד סגולתם לכפר על פשע וחטאה כמו שאמרו‬ ‫הגמ' בשבת קיט‪ :‬אומרת‪ :‬אמר רבי יהושע בן לוי כל העונה‬ ‫ז"ל כל העונה אמן בכל כחו אפילו היה לו שמץ מינות מוחלין‬ ‫אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬עוד תוסיף תת כחה להועיל לקיבול תפילות כהיום הזה‬ ‫אמר רבי יוחנן אפילו יש בו שמץ של עבודה זרה מוחלין לו‪.‬‬ ‫אשר רבים משטינים עליהן ובכח סגולת עניית האמן מסלקם‬ ‫אמר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי‬ ‫כמו שאמרו בספר הזוהר וכו'‪.‬‬ ‫גן עדן‪.‬‬ ‫סיפורים רבים מסופרים‬ ‫ובזוה"ק פ' וילך בגודל ועוצם שכר מי שהוא שומר אמונים‬ ‫שיושב ומצפה מתי יבא לידו לשמוע ברכה כדי לענות אמן‬ ‫סיפורים רבים מסופרים על גדולי הדורות בזמנינו ואיך‬ ‫וחומר העונש למי שאינו חושש לענות אמן‪ .‬באמת תסמרנה‬ ‫ניצלו אנשים בזכות עניית אמן‪ .‬מעשה שהיה עם רבי אליהו‬ ‫שערות אנוש מראות חומר שבו‪ ,‬ולבבות יכאבו על רבים‬ ‫לופיאן באחת מנסיעותיו ברכבת מירושלים לחיפה הוצרך‬ ‫מעמי הארץ שאין נזהרים כלל‪ .‬ובעל ווי העמודים בנו של‬ ‫באמצע הנסיעה לברך ברכת אשר יצר‪ .‬אחר שנטל ידיו‬ ‫השל"ה כותב שכל איש ישראל מחוייב למסור נפשו על‬ ‫ונגבם המתין מלברך ברכת אשר יצר‪ .‬ורמז לשוטר שעמד‬ ‫עניית אמן‪ ,‬סימן אמ"ן אני מוסר נפשי‪ .‬כי זהו פירושו של‬ ‫בקרבת מקום‪ ,‬שיואיל בבקשה לקרוא לחבריו הסדרנים‬ ‫אמן ומשמעות עדות זו היא הכרה מלאה בקב"ה‪ ,‬נמצא אם‬ ‫ואנשי בטחון הרכבת‪ .‬השוטר שהבין את מבוקשו של רבי‬ ‫כן שעניית אמן היא עדות על אמונתינו‪ .‬אמן היא אמונה‬ ‫אליהו‪ ,‬מילא את רצונו‪ ,‬ומיהר לקרוא לכמה מחבריו שיעמדו‬ ‫ועל אמונת ישראל בה' אלוקים מחוייב אדם למסור נפשו‪.‬‬ ‫לצד הצדיק‪ .‬רבי אליהו פנה אליהם והסביר את משאלתו‪:‬‬ ‫מובא בשם הגרי"ז שאמר שפעמים רבות חשב מדוע פקדה‬ ‫אני אומר עתה ברכת אשר יצר‪ ,‬ואתם תענו אמן בסיום‬ ‫השואה האיומה את אירופה ולא הגיעה לארץ ישראל‪,‬‬ ‫הברכה‪ .‬ובישוב דעתו במנוחת ושלוות נפש‪ ,‬אמר הברכה‬ ‫וכשבאתי לארץ ישראל ושמעתי את אנשי ירושלים עונים‬ ‫מילה במילה‪ .‬מיד עם סיום ברכתו‪ ,‬ככלות המלים ומפליא‬ ‫אמן יהא שמיה רבא בקול רם ובכוונה הבנתי שבזכות עניית‬ ‫לעשות ענו הסובבים אמן! דקות ספורות מאז‪ ...‬הרכבת‬ ‫אמן יהא שמיה רבה בקול רם ובכוונה ניצלה ארץ ישראל‬ ‫נעצרה בפתאומיות‪ ,‬התגלה מוקש המונח על פסי הרכבת‪,‬‬ ‫מהשואה האיומה‪.‬‬ ‫בנסים מופלאים‪ ,‬עצרה הרכבת לפני עלותה על המוקש‪,‬‬ ‫רבי יחזקאל לוינשטיין כותב במכתב‪ :‬אמירת אמן בלי שום‬ ‫וניצלו נוסעי הרכבת‪.‬‬ ‫כוונה כראוי‪ ,‬הנשמה אשר למעלה מקפדת על זה‪ .‬רבי‬ ‫(מתוך גליונו‪ ,‬כי תבוא תשפ"ה)‬ ‫אליהו לופיאן היה אומר‪ :‬היה כדאי להקב"ה לברוא את‬ ‫‪17‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫ַַּׁשַעַר ַלַד'‬ ‫ֶז ֶה ַה � � ׁ‬ ‫בּוַע‬ ‫ַַה ַַּׁש ַַער ְלְ ָָפ ָָר ַַׁשת ַַה ָָּׁש ַ‬ ‫ַצִַּד�ִיִקִים‬ ‫ָיָֹבֹאּוּ בֹו ֹ‬ ‫מה קשור ביכורים‬ ‫שאדם יתבונן‪ ,‬מה עם הראש שלי‪ ,‬המח‪,‬‬ ‫ליציאת מצרים?‬ ‫העיניים‪ ,‬האוזניים והפה‬ ‫אוצרות מהמשגיח הגה"צ רבי דב יפה זצוק"ל‬ ‫חשוב מאוד בימים אלו‪ ,‬להתבונן‬ ‫באהבת ה' הגדולה אלינו‪ ,‬ובגודל חסדי‬ ‫ה' וטובותיו‪ ,‬והתבוננות זו תביא אותנו‬ ‫לאהבת ה' ולתשובה מאהבה‪.‬‬ ‫ֲֲא ַַר ִִּמי ֹא ֵֵֹבד ָָא ִִבי ַוַ ֵּיֵ ֶֶרד ִִמְצְ ַַרְיְ ָָמה (כו)‬ ‫וכבר גילו הקדמונים‪ ,‬כי אלול נרמז‬ ‫במקרא "אני לדודי ודודי לי"‪ ,‬שהוא‬ ‫מה קשור ביכורים ליציאת מצרים? וי''ל שהקב''ה‬ ‫מקרא בשיר השירים אשר כולו‬ ‫אמר לאברהם אבינו כי גר יהיה זרעך בארץ לא‬ ‫רצוף אהבה‪ ,‬ללמדנו‪ :‬שעניין אהבת‬ ‫להם ועבדום וענו אותם ‪ 400‬שנה וגו' ודור רביעי‬ ‫‪ Wikipedia‬ה' לישראל‪ ,‬ואהבת ישראל לה'‪ ,‬הוא‬ ‫ישובו הנה‪ .‬נמצא שתנאי נתינת הארץ לעם ישראל‬ ‫מעיקרי עבודת חודש אלול!‬ ‫הוא רק אם נשתעבד ‪ 400‬שנה‪ .‬וא''כ קשה איך‬ ‫באמת‪ ,‬אדם צריך לעבוד את ה' מתוך יראה ומתוך אהבה‪ .‬ואעפ"י‬ ‫מביאים ביכורים‪ ,‬הרי הארץ לא שייכת לנו‪ ,‬כי‬ ‫שהדרגה הגבוהה יותר היא לעבוד את ה' מתוך אהבה‪ ,‬אך אי אפשר‬ ‫השעבוד במצרים היה רק ‪ 210‬שנים‪ ,‬והדין הוא‬ ‫שאדם יעבוד את ה' בלא שתהיה לו גם יראה‪ .‬ובדורנו אנו שכהו‬ ‫שבקרקע שאינה שלו אינו מביא ביכורים‪ ,‬כי‬ ‫החושים‪ ,‬וקשה יותר לעבוד את ה' מתוך יראה‪ ,‬עבודתנו צריכה‬ ‫לא יכול לומר האדמה אשר נתת לנו‪ .‬וידוע מה‬ ‫להיות מתוך אהבה‪.‬‬ ‫שמתרצים חז''ל‪ ,‬א‪ .‬שריבוי הנפשות שהיו במצרים‬ ‫ה'בעל התניא' אמר‪ ,‬שבתקופות קודמות אדם היה מסוגל לעבור‬ ‫זה השלים ל‪ .400-‬ועוד שקושי השיעבוד היה כמו‬ ‫בקלות ממצב של עצב למצב של שמחה‪ ,‬ולפיכך היה ניתן לשלב‬ ‫‪ 400‬שנה‪ .‬וזה כוונת הפסוק‪ :‬וירד מצרימה ויהי‬ ‫בעבודת ה' את שניהם כאחת‪ .‬בזמנינו שקשה לעבור מעצב לשמחה‬ ‫שם לגוי גדול עצום ורב – דהיינו ריבוי נפשות‪,‬‬ ‫ראוי שהמצב הקבוע יהיה של שמחה‪ ,‬ויחד עם זאת יקבע זמן מיוחד‬ ‫ויתנו עלינו עבודה קשה ויענונו – והיינו קושי‬ ‫שבו יצטער על חטאיו‪ .‬ואם בדורו הורה כן ה"בעל התניא"‪ ,‬כל שכן‬ ‫השעבוד‪ .‬ולכך שפיר מגיעה לנו הארץ‪.‬‬ ‫שיש להורות כן בדורנו!‬ ‫יש אפשרות שנבקר את מעשינו לפי סדר היום‪ ,‬וכגון שנתבונן‪ :‬האם‬ ‫בברכות הקדים פרי בטן לפרי אדמה‬ ‫אנחנו הולכים לישון בזמן בכדי שנוכל לקום לתפילה כראוי‪ ,‬האם‬ ‫ּוְפ ִִרי ַַא ְְד ָָמ ְְתָך (כח)‬ ‫ָָּברּוְך ְְּפ ִִרי ִִב ְְטְנְ ָך ְ‬ ‫אנו באים לתפילה בזמן‪ ,‬כיצד נראית התפילה שלנו‪ ,‬איך המורא‬ ‫מקדש שלנו‪ ,‬האם אנו מגיעים בזמן לסדרים‪ ,‬כיצד הלימוד שלנו‪,‬‬ ‫מי שישים לב יראה‪ ,‬שכאן בברכות הקדים פרי‬ ‫האם אנו נזהרים מלהפסיק ח"ו באמצע הלימוד (שזה עוון מאד‬ ‫בטן לפרי אדמה 'טנאך ומשארתך'‪ ,‬ואילו בקללות‬ ‫מאד חמור)‪ ,‬וכד'‪.‬‬ ‫כתב ארור טנאך ומשארתך ואח''כ כתב ארור‬ ‫וישנה אפשרות שנבקר את מעשינו לפי סדר האברים‪ :‬שאדם יתבונן‪,‬‬ ‫פרי בטנך וכו' ומה הטעם בזה? וי''ל‪ ,‬אומר‬ ‫מה עם הראש שלי‪ ,‬המח‪ ,‬העיניים‪ ,‬האוזניים והפה‪ .‬כל האברים‬ ‫המהר''י אסאד ע''פ חז''ל‪ ,‬שאין הקב''ה פוגע‬ ‫צריכים להיות טהורים!‬ ‫בנפש תחילה‪ ,‬וא''כ מובן‪ ,‬כי טוב וודאי שדבר‬ ‫על כן חשוב מאוד שלא נסתפק באמירת הסליחות גרידא‪ .‬תפקידינו‬ ‫ראשון נותנים לנפשות‪ ,‬ולכן בברכות הקדים‬ ‫בימי הסליחות לבקר את עצמנו מהמומים שבנו ולראות מה באמת‬ ‫נפשות‪ ,‬משא''כ בקללות לא נותן קודם לנפשות‬ ‫דרוש תיקון‪ ,‬ולטכס עצות לתקנם באופן שיהיה בר קיימא‪.‬‬ ‫אלא לפירות וכו'‪ ,‬ולכן בברכות הקדים הנפשות‬ ‫ובעיקר צריכים אנו לראות ‪ -‬האם אנחנו כבר מוכנים להמליך את‬ ‫ואילו בקללות הקדים הפירות‪.‬‬ ‫הקב"ה עלינו‪.‬‬ ‫(מתוך גליונו של הרב שלמה קולדצקי שליט"א‪ ,‬כי תבוא תשפ"ה)‬ ‫(לקט מתוך עבודת הימים הנוראים)‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫‪18‬‬ ‫במה שמים‬ ‫מעולם לא הבנתי את המשל‬ ‫את הביכורים?‬ ‫מאוצרותיו של הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל‬ ‫''ודע‪ ,‬כי החוטא‪ ,‬כאשר יתאחר‬ ‫לשוב מחטאתו‪ ,‬יכבד עליו מאד‬ ‫ענשו בכל יום‪ ,‬כי הוא יודע כי‬ ‫יצא הקצף עליו‪ ,‬ויש לו מנוס‬ ‫לנוס שמה‪ ,‬והמנוס הוא התשובה‪,‬‬ ‫והוא עומד במרדו והנו ברעתו‪,‬‬ ‫ובידו לצאת מתוך ההפכה‪ ,‬ולא‬ ‫יגור מפני האף והחמה‪ ,‬על כן‬ ‫רעתו רבה‪ .‬ואמרו רז"ל (קה"ר‬ ‫ז‪ ,‬לב) על הענין הזה‪:‬‬ ‫חידות שינון הפרשה‬ ‫'משל לכת של לסטים שחבשם‬ ‫‪Wikipedia‬‬ ‫המלך בבית האסורים‪ ,‬וחתרו‬ ‫לפי סדר ה‪-‬א"ב‬ ‫מחתרת‪ ,‬פרצו ויעבורו‪ ,‬ונשאר‬ ‫אחד מהם‪ .‬בא שר בית הסוהר‪ ,‬וראה מחתרת חתורה והאיש ההוא עודנו‬ ‫א‪ .‬מה ענו כל העם ואמרו? אמן‪.‬‬ ‫עצור‪ ,‬ויך אותו במטהו‪ .‬אמר לו‪ :‬קשה יום‪ ,‬הלוא המחתרת חתורה לפניך‪,‬‬ ‫ב‪ .‬איך נקראים הפירות בעץ שגדלים‬ ‫ואיך לא מהרת המלט על נפשך'' (שערי תשובה שער ראשון פ"ב)‪.‬‬ ‫הראשונים? ביכורים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬על איזה הר נתנו את הברכות?‬ ‫מעולם לא הבנתי את המשל‪ .‬מדוע מכים על קדקדו של האסיר המסכן‬ ‫גריזים‪.‬‬ ‫הזה? אמנם שוטה הוא‪ ,‬אבל הכי משום כן יוכה על ראשו? מה פשע פשע‬ ‫ד‪ .‬ארץ זבת חלב ו__ דבש‪.‬‬ ‫בכך ששמר את החוק?‪...‬‬ ‫ה‪ .‬ובאו עליך כל הברכות האלה ו___‬ ‫כנראה שהפשט הוא כך‪ .‬מהי הסיבה שאותו אסיר‪ ,‬בכל זאת נשאר בבית‬ ‫השיגך‪.‬‬ ‫הסוהר? ברור כי לא שמירת החוק היא שהדריכתהו‪ ,‬שכן אין אסיר זה‬ ‫ו‪ .‬הפרשה מתחילה במילה ‪ -‬והיה‪.‬‬ ‫שומר חוק דווקא‪ ...‬אף לא פחד מפני התפיסה‪ ,‬אף לא חשש מעצם הבריחה‪,‬‬ ‫ז‪ .‬אחד מהשבטים שעמדו על הר עיבל?‬ ‫שכן מחתרת נוחה היא‪ ,‬ואיש מבין הנמלטים לא נתפס‪.‬‬ ‫זבולון‪.‬‬ ‫ומדוע בכל זאת לא נמלט על נפשו ‪ ? -‬משום שבבית הסוהר טוב לו יותר‪.‬‬ ‫ח‪ .‬סיחון היה מלך של מי? ח שבון‪.‬‬ ‫משום שלדעתו‪ ,‬הנוח לו ביותר‪ ,‬הוא בין כתלי בית הסוהר הזה‪.‬‬ ‫ט‪ .‬במה שמים את הביכורים? טנא‪.‬‬ ‫כך התרגל וכך קבע לו את חייו‪.‬‬ ‫י‪ .‬איך כתוב 'שלא לסור מן הדברים?‬ ‫אדרבא‪ ,‬חשש כבד מקנן בקרבו‪ ,‬מפני החיים שמעבר לכתלים העבים האלו‪.‬‬ ‫ימין ושמאל‪.‬‬ ‫אף זה המתאחר לשוב בתשובה‪ ,‬מדוע אינו ממהר לעשות את התשובה‬ ‫כ‪ .‬למי נתנו את הביכורים? כהן‪.‬‬ ‫הזאת?‬ ‫ל‪ .‬למי נותנים מעשר ראשון? לוי‪.‬‬ ‫– רק משום שכך טוב לו יותר‪ .‬משום שהתרגל בחיים כמות שהם‪ .‬משום‬ ‫מ‪ .‬על מה כתוב לא להניף ברזל? מזבח‪.‬‬ ‫שהוא בטוח‪ ,‬כי כך נוח לו יותר‪ .‬אדרבא‪ ,‬חושש הוא מפני חיים "כבולים"‬ ‫נ‪ .‬ביד חזקה ובזרוע___ נטויה‪.‬‬ ‫כביכול‪ ,‬שאולי או ודאי‪ ,‬יהיו לאחר שישוב‪ .‬אינו מסוגל לחיים מוארים כאלו‪.‬‬ ‫ס‪ .‬איך נקרא עמ"י? עם___ סגולה‪.‬‬ ‫לכן בא שר בית הסוהר‪ ,‬וכמנהגו מכה על קדקדו‪ ,‬עד כי נוכח האסיר‪ ,‬כי‬ ‫ע‪" .‬ויהי שם לגוי גדול___ ורב"‪ .‬עצום‪.‬‬ ‫בכל זאת טוב יותר מחוץ לבית הסוהר‪ ,‬כי רק בבית הסוהר מגיע השר‬ ‫פ‪ .‬איך נקרא צלם‪ ,‬מסכה? פסל‪.‬‬ ‫ומכה על קדקדו‪ .‬מחוץ לכתלים אלו לא יכו על קדקדו‪ .‬משמע‪ ,‬כי בחוץ‬ ‫צ‪ .‬ברוך אתה ב___ צאתך‪.‬‬ ‫בכל זאת טוב ונוח יותר‪...‬‬ ‫ק‪ .‬מה נאמר על הר עיבל? קללות‪.‬‬ ‫התרנגול נהנה מאותו גרגיר של אורז‪ ,‬דווקא כשהוא מלקטו מתוך ערימת‬ ‫ר‪ .‬נעלך לא בלתה מעל___ רגלך‪.‬‬ ‫האשפה‪...‬‬ ‫ש‪ .‬על מי נאמר שהיא לא בלתה?‬ ‫כמו כן‪ ,‬אומרים לו ל"מתאחר"‪ :‬אולי בכל זאת תשים לב לאמת הפשוטה‪,‬‬ ‫שמלתם‪.‬‬ ‫כי לאחר התשובה טוב יותר‪ ,‬נוח יותר‪.‬‬ ‫ת‪ .‬והיה ביום אשר___ את הירדן?‬ ‫ואם אינך מגיע למסקנת אמת זאת‪ ,‬הרי יצא עליך הקצף‪...‬‬ ‫תעברו‪.‬‬ ‫אנא הבן ושוב מהר בתשובה‪ .‬מהר והמלט‪ ,‬המחתרת חתורה לפניך‪.‬‬ ‫(מתוך גליונו של הרב שלמה קולדצקי שליט"א‪ ,‬כי תבוא תשפ"ה)‬ ‫(מתוך הספר 'ברכת מרדכי' אלול)‬ ‫‪19‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫ַצִַּד�ִיק‬ ‫ַּכ ַ� �ָָּתָמָר ִיְפְָרָח‬ ‫תּוָּקִנִ ים‬ ‫צּוִפים ְלְ ַַחִּיִ ים טֹוִבִ ים ְּוְמ ָ‬ ‫ֹנ ֶֶֹפת ִ‬ ‫המצאה זו פרשה לה כנפיים‪ ,‬ומכל‬ ‫אותו בחור עמד נדהם‪...‬‬ ‫קצוות הארץ צבאו רבים על פתח המפעל‬ ‫ְּבִּׂשְׂמ ָָחה (כח)‬ ‫ְ‬ ‫ֹלֶקיָך‬ ‫ֶֶאת ה' ֱֱא ֶ‬ ‫ַּתַּחת ֲֲאֶׁשׁ ר ֹל ֹא ָעָ ַַב ְְדָּתּ‬ ‫ַ‬ ‫בעיר אחת חי בעל מפעל לבדים ואריגים שעלה בידו להמציא‬ ‫סוג של בד חדש ומשובח בעל מגע רך ונעים ומראה משובב לב‪.‬‬ ‫המצאה זו פרשה לה כנפיים‪ ,‬ומכל קצוות הארץ צבאו רבים‬ ‫על פתח המפעל ברצותם לקנות את הבד החדש‪ ,‬אולם הביקוש‬ ‫עלה בהרבה על ההיצע‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬היו רבים אשר העדיפו את בדיהם הישנים והטובים‪ ,‬אולם‬ ‫מאחר ולא רצו להיחשב כ"מיושנים" רכשו את הבד החדיש‬ ‫ותפרו ממנו בגדים חדשים‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כאשר רואים קבוצת אנשים אשר לבושים בבגדים‬ ‫הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א‪ :‬סיפר לי גיסי‬ ‫העשויים מהבד החדש ‪ -‬אין לדעת מי באמת נהנה מההמצאה‬ ‫הג"ר ישראל טויב‪ ,‬הוא למד בישיבת סלבודקא‪ ,‬מרן‬ ‫ומי לובשם מאונס‪ .‬ישנה דרך אחת לברר את הדבר ‪ -‬כאשר‬ ‫ראש הישיבה הג"ר דב לנדו היה אז אברך צעיר יחסית‪,‬‬ ‫יפגשו האנשים את ממציא הבד‪ ,‬חלקם יגשו ויידחקו כדי לתת‬ ‫אבל שמו הלך לפניו וכבר הכירו במעלתו שנים רבות‪.‬‬ ‫לו תודה על המצאתו הנפלאה‪ ,‬ואף יספרו לו כמה מרוצים הם‬ ‫היה אחד מהת"ח היקרים שעשה משהו שלא כהוגן והג"ר‬ ‫מן הבד ‪ -‬אנשים אלה אכן באמת מרוצים‪.‬‬ ‫דוב שליט"א מאד ביקר את זה ושלא ילמדו ממנו לאותו‬ ‫לעומתם יהיו כאלה אשר יחמיצו פנים‪ ,‬וינהגו בו בזלזול‪ ,‬ואם‬ ‫דבר כי זה מעידה‪.‬‬ ‫יעלה בידם אף ינזפו בו על אשר בגללו נגזר עליהם להוציא‬ ‫בחור אחד מסלבודקא ‪ -‬חבר של גיסי נפגש עם הבת‬ ‫ממון רב מכיסם‪ .‬אנשים אלה שייכים לקבוצה השניה‪...‬‬ ‫שלו‪ ,‬וגיסי היה בחור צדיק עם לב חם‪ ,‬והיה אכפת לו‪...‬‬ ‫כדוגמת שתי קבוצות אלה כן גם בני האדם ניכרים בעבודת ה'‪ :‬יש‬ ‫רבי דב כל כך נגדו ואתה הולך להיפגש עם הבת שלו?‪...‬‬ ‫אשר מקיימים מצוות מיראת שמים ומאהבת הבורא יתברך‪ ,‬ויש‬ ‫לך לשאול את רבי דב‪ .‬אבל חבר שלו לא רצה‪ ...‬הוא‬ ‫המקיימים כ"מצוות אנשים מלומדה"‪ ,‬רק כדי "לצאת ידי חובה"‪.‬‬ ‫רוצה את השידוך הזה‪ .‬גיסי לחץ עליו והוא הלך‪ ,‬הוא‬ ‫אין להבחין ביניהם אלא רק כאשר מקיים האדם את המצוות‬ ‫שאל את רבי דב מה דעתו‪ ,‬אמר לו רבי דוב ‪ -‬בודאי‪...‬‬ ‫‪ -‬אם הוא מקיימם מתוך שמחה והתלהבות ומחפש להדר בהן‬ ‫איזה בית של אהבת תורה‪ ,‬איזה מידות טובות‪ ,‬תענוג‬ ‫ככל האפשר‪ ,‬הרי הוא מאוהבי ה' האמתיים‪ ,‬ואם לאו‪...‬‬ ‫להיות חתן בבית הזה‪ ,‬וככה הוא המליץ לו בחום‪.‬‬ ‫אותו בחור עמד נדהם‪ ...‬הוא שאל‪ ,‬אבל הרב כל הזמן‬ ‫בחתונה ‪ -‬יש הבדל ניכר בין המחותנים לשאר הקרואים‬ ‫שאמא הולכת לגן חיות‬ ‫בחתונה ‪ -‬יש הבדל ניכר בין המחותנים לשאר הקרואים‪ .‬המחותנים‬ ‫נגדו אז איך הרב פתאום ממליץ עליו?‪ ...‬אמר לו רבי‬ ‫שמחים בעצם הדבר שזכו להכניס את בניהם לחופה‪ ,‬שמחה זו‬ ‫דב מה הקשר‪ ,‬ראית פעם שאמא הולכת לגן חיות עם‬ ‫היא הגורמת לכל המשתה הגדול שעשו‪.‬‬ ‫הילד שלה‪ ,‬ועוברים ליד האריה‪ ,‬והאמא מראה לו איזה‬ ‫לא כן שאר המוזמנים‪ ,‬הם אינם שמחים מכח עצמם‪ ,‬אלא תחילה‬ ‫אריה גדול‪ ,‬מלך החיות‪ ,‬והם יכולים להביט ממש מקרוב‬ ‫הם משתתפים בסעודה‪ ,‬ולאחר שאכלו מעדנים ושתו ממתקים‬ ‫בהתפעלות‪ ,‬אבל אם הם יראו אריה ברחוב הם גם ככה‬ ‫‪ -‬מתעוררת גם בהם השמחה!‬ ‫יסתכלו? בוודאי שלא‪ ,‬הם יברחו הביתה‪ ,‬זו סכנת חיים‪!...‬‬ ‫כן הוא גם הנמשל‪ .‬כאשר מקיים האדם את מצוות ה' בשמחה‬ ‫אמר לו רבי דב‪ ,‬כל זמן שהיתה סכנה שנלמד מדרכיו‬ ‫דומה הוא ל'מחותן' השמח בעצם קיום המצווה‪ .‬אולם אם אינו‬ ‫היו צריכים לעורר על זה‪ ,‬אבל היום כבר אין את הסכנה‪,‬‬ ‫שמח בעצם קיום המצוה הרי הוא כמוזמן זר‪...‬‬ ‫אתה יודע כבר את דרך האמת‪ ,‬אז למה לא להנות מהיופי‬ ‫שלו?‪ ...‬יש שם אהבת תורה‪ ,‬יש שם מידות טובות‪.‬‬ ‫('ארחות חיים'‪ ,‬דברים)‬ ‫(מתוך משלי המגיד מדובנא)‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ - DNA‬חותמו‬ ‫אולי יתקעו בחצוצרה?!‬ ‫של הבורא באדם‬ ‫‪Wikipedia‬‬ ‫הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א‪ :‬שאלה‪ :‬האם בחודש‬ ‫אלול יכולים לתקוע בשופר פסול?‬ ‫תשובה‪ :‬התבטא מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל‪ :‬המנהג‬ ‫לתקוע בשופר‪ ,‬אולי יתקעו בחצוצרה?‬ ‫חשבתם פעם על הפלא העצום הטמון בתוך כל‬ ‫ביאור הדברים‪ :‬כלומר דשופר פסול איננו שופר אלא כחצוצרה‪.‬‬ ‫תא ותא בגופנו – קוד מולקולרי זעיר ומדויק‬ ‫אע"פ שלכאורה יש לו את הקול של שופר וא"כ מעורר את הלב‬ ‫להפליא‪ ,‬המהווה מעין חותם אישי שאין שני‬ ‫כדכתיב "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"‪ ,‬מיהו כך נתקנה‬ ‫לו?‬ ‫התקנה לתקוע בשופר דוקא והיינו כשר‪ .‬והנה הריטב"א בר"ה‬ ‫ה‪( DNA -‬ד‪.‬נ‪.‬א) שלנו הוא מערכת מופלאה‬ ‫(כו) כתב בתקיעה של מוצאי יום כיפור שאינה אלא זכר בעלמא‬ ‫ומדויקת להפליא‪:‬‬ ‫לתקיעת יובל "ולדברי הכל אין מברכים עליה ואין מדקדקים‬ ‫הקב"ה ברא שרשרת עצומה של מיליארדי‬ ‫בה בשום פיסול לא בתקיעה ולא בשופר" הרי שכשר לתקוע‬ ‫אותיות ‪ -‬סימנים השזורות זו בזו‪ ,‬ונושאות‬ ‫בשופר פסול‪ .‬ויש לחלק דכתב הטור (או"ח תקפ"א) "התקינו‬ ‫בתוכן את סיפור החיים היחודי של כל אדם‬ ‫חכמינו ז"ל שיהיו תוקעין בראש חודש אלול ובכל החודש"‬ ‫ואדם‪ .‬הצירוף הגנטי של כל אחד מאיתנו הוא‬ ‫משמע שהוא תקנת חז"ל וא"כ בעינן שופר דווקא‪.‬‬ ‫ייחודי באופן מופלא – חותם אישי שהוטבע בנו‬ ‫משמים‪ .‬תחשבו על הפלא העצום ‪ -‬אין עוד‬ ‫(גליון 'שואלין ודורשין'‪ ,‬כי תבוא תשפ"ה)‬ ‫אדם בעבר‪ ,‬בהווה או בעתיד שיש לו בדיוק‬ ‫אבל מה לא עושים בשביל פרנסה?‪...‬‬ ‫אותה חותמת גנטית ייחודית!‬ ‫מערכת ההוראות המופלאה הזו פועלת‬ ‫ֹלֶקיָך ְְּב ִִׂש ְְמ ָָחה (כח)‬ ‫ַַּת ַַחת ֲֲא ֶֶׁשר ֹל ֹא ָעָ ַַב ְְד ָָּת ֶֶאת ה' ֱֱא ֶ‬ ‫בהרמוניה ובדיוק מעורר השתאות‪ ,‬ומלווה‬ ‫את בנייתו ותפקודו של הגוף בכל רגע ורגע‪.‬‬ ‫אברך שפרנסתו היתה דחוקה מאד‪ ,‬הגיע אל כ"ק האדמו"ר‬ ‫ככל שמעמיקים וחוקרים את צפונות התא‪ ,‬כך‬ ‫בעל לב שמחה מגור זצ"ל‪ ,‬והתלונן על פרנסתו הקשה עליו‪,‬‬ ‫מגלים עוד רבדים של מורכבות‪ ,‬סדר ודיוק –‬ ‫ושהוא אינו מסוגל להתמודד עם דקדוקי העניות המעבירים‬ ‫עוד הצצה קטנה אל נפלאות הבריאה והתכנון‬ ‫אותו על דעתו ועל דעת קונו‪ .‬אמר לו הרבי‪' :‬תהיה בשמחה‬ ‫המופלא של בורא כל העולמים‪.‬‬ ‫ובזכות זה תזכה לפרנסה!' אך האברך המדוכדך שאל‪' :‬כיצד‬ ‫אך מעבר לפלא הביולוגי האדיר‪ ,‬טמון כאן גם‬ ‫אפשר להיות בשמחה במצב קשה כמוני?'‪ .‬ענה לו הרבי‪' :‬אמנם‬ ‫מסר מאיר לנשמה‪:‬‬ ‫לא קל להיות בשמחה‪ ,‬אבל מה לא עושים בשביל פרנסה?‪'...‬‬ ‫כשם שבורא עולם העניק לכל אחד מאיתנו‬ ‫חותם גשמי יחודי‪ ,‬כך הפקיד בידיו של כל אדם‬ ‫מצות השיגעון‪...‬‬ ‫שליחות מיוחדת שרק הוא יכול למלא‪ .‬האור‬ ‫המיוחד שאתם מפיצים‪ ,‬בתורה ובמעשים‬ ‫יָת ְְמ ֻֻׁשָּגָ ע (כח)‬ ‫ְוְ ָָהִיִ ָ‬ ‫טובים‪ ,‬בחסד ובמילים מחזקות לשני – כל אלו‬ ‫באחת מדרשותיו החוצבות‪ ,‬דרש הגה"צ רבי משה מרדכי‬ ‫יוצרים חותם שרק אתם יכולים להותיר בעולם‪.‬‬ ‫שולזינגר זצ"ל (בעקבי הצאן‪ ,‬עמוד סג)‪ :‬אצלנו בשכונת 'זכרון‬ ‫בואו ניקח את המתנה הזו ונשאיר בעולם חותם‬ ‫מאיר'‪ ,‬היה יהודי אחד שהכרתי אותו‪ ,‬ר' שלמה כהן ז"ל‪ ,‬הוא‬ ‫חי שהוא רק שלכם – במידות טובות‪ ,‬בזכויות‬ ‫היה בעל‪-‬קורא‪ ,‬ופעם בשבת פרשת כי תבוא אחרי שהוא קרא‬ ‫ומעשים טובים‪.‬‬ ‫את הפרשה הוא אמר בדרך צחות‪ :‬בפסוקי התוכחה בפרשה יש‬ ‫ויהי רצון שנזכה להאיר את עולמו של הקדוש‬ ‫פסוק 'והיית משוגע'‪ ,‬אך משום מה‪ ,‬יש אחוז מסוים באנושות‬ ‫ברוך הוא מתוך שמחה של מצווה שישפיע‬ ‫שחי עם טעות כאילו והפסוק והיית משוגע הוא 'מצוות עשה'‪...‬‬ ‫לדורי דורות‪.‬‬ ‫(עלון 'תורה שבכתב'‪ ,‬כי תבוא תשפ"ה)‬ ‫(ש‪.‬ק‪).‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫ַהַַּצ�ִַּד�ִיִקִים‬ ‫ַהְַּצְ �ִעִי ִִרים‬ ‫המדור שבו תזכו בעוה"ז והשכר הגדול שמור לעתיד לבוא‬ ‫ְּכּ ֶׁשִׁהִ ִּגּ יָעָ ה ַַה ַַה ְְפָסָָקָ ה‪ִ ,‬זִ ַּנ ְְּקנּו ֻּכּ ָּלּ נּו ַלַ ִּכּ ָּּתה ַַהְּׁשִׁנִָּיּה‪ִּּ ,‬פַּזְְּרנּו ִּבּ ְְמִהִ ירּות ֶֶאת ַַה ַּּד ִּּפים ַַעל‬ ‫ִהְִת ְַּפְּר ֵֵסם ְּבָּכָ ל ַַה ֵֵח ֶיֶדר‬ ‫ַַהֻּׁשְׁלְ ָחָ נֹות – ְוְ ָיָָצָ אנּו ַַמ ֵֵהר ַַהחּוָצָ ה‪ּ .‬תֹוְך ַּכּ ָּּמה ַּּדּקֹות ַַה ָּּדָבָ ר ְ‬ ‫ַּתֲּחרּות ַַהְּגּ דֹוָלָ ה‬ ‫'ִׁשְׁמעֹון ַַהַּצ ִּּּדיק' ְוְ ַַה ֲ‬ ‫ַַחִּיּ ים ְוְ ַיַ ַַעְנְ ִקִ י ְְמ ַַסְּפִּרִ ים ַַעל ֶָהֶָרֶּבּ ה ְ‬ ‫ַּמְּקִּבּ יָלָ ה‪ֶ .‬זֶ ה‬‫ְּבַּת ֲֲחרּות ִִעם ַַהִּכּ ָּּתה ַַה ְ‬ ‫ַּכָּּמה ָׁשִׁנִ ים ַ‬ ‫ֲֲאַנַ ְְחנּו ְּכָּבָ ר ּ‬ ‫ּוְת ִִחַּלּ ת ְׁשַׁנַ ת‬ ‫'ִׁשְׁמעֹון ַַה ַּּצ ִּּדיק' ְ‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה ְ‬ ‫ָׁעַָבר ִִסַּפ ְְּרנּו ַַעל ֶ‬ ‫בּוַע ֶׁש ַ‬ ‫ָׁשׁ ַ‬ ‫ֲׁאַנַ ְְחנּו ְוְ ֵֵהם ַיַ ַַחד‪"...‬‬ ‫ָּּפׁשּוט ֹלא ָּכּ ל ָּכּ ְך הֹוֵלֵ ְך ְּכּ ֶׁש ֲ‬ ‫ּמּוִדים‪ַַ ,‬עְכְ ָׁשׁ יו ְנְ ַַסֵּפּ ר ָלֶָכֶ ם עֹוד ִִסּפּור ְְמ ַַרֵּתּ ק ֶׁׁש ָּּקָרָ ה‪.‬‬ ‫ַַהִּלּ ִ‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה‬ ‫ָאַָמר ֶ‬ ‫ׁשֹוֵמ ַַע!" ַ‬ ‫ֲׁאִנִ י ֵ‬ ‫"אֹוי ַוַ ֲֲאבֹוי‪ֲֲ ,‬אִנִ י ֹלא ַַמ ֲֲא ִִמין ְלְ ָמָ ה ֶׁש ֲ‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה ֶׁשְּׁבָּכָ ל ָׁשָׁנָ ה ֵיֵ ׁש‬ ‫יַע ָלָ נּו ֶ‬ ‫הֹוִד ַ‬ ‫ּמּוִדים‪ִ ,‬‬ ‫ַּבּ ּיֹום ַַהֵּׁשִׁנִ י ֶׁׁשל ַַהִּלּ ִ‬ ‫ַּכָּּמה ָׁשִׁנִ ים? ַַמ ָּּמׁש ַַהִּצּ ילּו! ַַחָּיּ ִִבים‬ ‫ָתִָחים ֶׁׁשל ּ‬ ‫"ְמ ִ‬ ‫ִׁשְׁמעֹון ְְמֻזֻ ֲֲעָזָ ע‪ְ .‬‬ ‫ְ‬ ‫ַּמְּקִּבּ ילֹות‪ִּ ,‬כּ ָּּתה ו' ‪ְ 1‬וְ ִכִ ָּּתה ו' ‪ַַ ,2‬על‬ ‫ַּתֲּחרּות ֵּבּ ין ְׁשֵּׁתּ י ַַהִּכּּתֹות ַַה ְ‬ ‫ֲ‬ ‫ָּׁשֵׁאר ָּכּ ָכָ ה!‬ ‫ַלַ ֲֲעׂשֹות ַַמֶּׁשׁ הּו ָּּדחּוף‪ֶ ,‬זֶ ה ָאָ סּור ְלְ ִִה ֵ‬ ‫ְּבִּמְׁשָׁנָ יֹות ַַמֶּסֶּכֶ ת ֻֻסָּכּ ה‪.‬‬ ‫ּוִמ ְְבָחָ ן ִ‬ ‫ִלִ ּמּוד ִ‬ ‫יַע ֶׁשָּׁכּ ל ֶֶאָחָ ד ִיִ ַּקּ ח‬ ‫"ֲאִנִ י ַַמִּצּ ַ‬‫ָצֲָהלּו ָּּפָנָ יו‪ֲ ,‬‬ ‫ֵיֵ ׁש ִלִ י ַַר ְְעיֹון ְְמ ֻֻצָּיּ ן‪ֲ ",‬‬ ‫בּוַעִיִ ם ִיִ ְְהֶיֶ ה‬ ‫"ּוְבעֹוד ְׁשׁ ַ‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה‪ְ ,‬‬ ‫ָאַָמר ֶ‬‫בּוַעִיִ ם ִלִ ְלְ ֹמֹד‪ַ ",‬‬ ‫"ֵיֵ ׁש ָלָ נּו ְׁשׁ ַ‬ ‫ַּדּ ף ְוְ ִיִ ְכְ ֹּתּב ְּבָּרָָכָ ה ְלְ ֶֶאָחָ ד ִִמַּתְּלְ ִִמ ֵיֵדי ַַהִּכּ ָּּתה ַַהְּׁשִׁנִ ָּיּ ה‪".‬‬ ‫ְּכֵּדי‬ ‫ׁשּוִבים ֵ‬ ‫ָכִָמים ַַה ֲֲח ִ‬ ‫יַע ֶֶאָחָ ד ִִמַּתְּלְ ִִמ ֵיֵדי ַַה ֲֲח ִ‬ ‫ֵׁאָלָ יו ַיַ ִּגּ ַ‬ ‫ָלָ נּו ִִמ ְְבָחָ ן‪ֶׁ ,‬ש ֵ‬ ‫ְלְ ֻֻדְגְ ָמָ א‪ֶ ,‬‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה ַַע ְְצמֹו ָּכּ ַַתב‪:‬‬ ‫ִּמְּבָחָ ן הּוא ֶׁׁשֵּנ ַַּדע טֹוב‬ ‫ַּׁתְּפ ִִקיד ַַה ְ‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה ִִה ְְסִּבּ יר ֶׁש ְ‬ ‫ִלִ ְְבֹחֹן אֹוָתָ נּו‪ֶ ".‬‬ ‫ָׁשַׁמ ְְעִּתּ י ַַעְכְ ָׁשׁ יו‬ ‫ַּכָּּמה ָׁשִׁנִ ים‪ְ ,‬וְ ַ‬ ‫"ִיִ ְְצָחָ ק ַַהָּיּ ָקָ ר‪ֲֲ ,‬אַנַ ְְחנּו ַַמִּכּ ִיִרים ְּכָּבָ ר ּ‬ ‫ִּתְּהֶיֶ ה ָלָ נּו ְזְ כּות ְּגּ דֹוָלָ ה ִלִ ְְק ַַראת ֹרֹאׁש ַַהָּׁשָׁנָ ה‪,‬‬ ‫ֶֶאת ַַהִּמְּׁשָׁנָ יֹות‪ְ ,‬וְ ָכָ ְך ְ‬ ‫בּוַעִיִ ם ְּבַּיַ ַַחד ִִעם ַַהִּכּ ָּּתה ֶׁשָּׁלּ נּו‪ָ ...‬אָ ז ֲֲאִנִ י‬ ‫ֶׁשֵּׁיּׁש ְלְ ָך ִִמ ְְבָחָ ן עֹוד ְׁשׁ ַ‬ ‫ִּׁיְּהֶיֶ ה ַּגּ ם ְּפָּרָ ס ְְמֻיֻ ָחָ ד ֶׁשּׁבֹו ִּתְּזְ ֶּכּ ה ַַהִּכּ ָּּתה ַַהְּמַּנַ ַּצ ַַּחת‪.‬‬ ‫הֹוִסיף ֶׁש ְ‬ ‫ֲֲאָבָ ל ִ‬ ‫רֹוֶצה ְלְ ַַא ֵֵחל ְלְ ָך ַַה ְְצָלָָחָ ה ְּגּ דֹוָלָ ה (ְוְ ַגַ ם ִלִ י ֲֲאִנִ י ְְמ ַַא ֵֵחל ַ‬ ‫ְּבַּה ְְצָלָָחָ ה‪.)...‬‬ ‫ֶ‬ ‫ָהֱָא ֶֶמת ִִהיא ֶׁשֻּׁכָּּלּ נּו ִִה ְְסַּתַּּכְּלְ נּו ֶֶאָחָ ד ַַעל ַַהֵּׁשִׁנִ י‪ִּ ,‬כּ י ַָיַָד ְְענּו ֶׁשַּׁתְּלְ ִִמ ֵיֵדי‬ ‫ֱ‬ ‫רּוַח ַלַ ֵּׁׁשם ִיִ ְְת ָּּב ַַרְך‪".‬‬ ‫ָהִָע ָּּקר ֶׁשִּׁנְּלְ ַַמד טֹוב ְוְ ַנַ ֲֲעֶׂשׂ ה ַנַ ַַחת ַ‬ ‫ִ‬ ‫ָלִָדים ִִעם‬ ‫ַּכָּּמה ְיְ ִ‬ ‫ָלֶָהם ּ‬ ‫ָזִָקים" ֵֵמ ִִא ָּּתנּו ְּבִּלִ ּמּוד‪ֵ .‬יֵ ׁש ֶ‬ ‫"ֲח ִ‬‫ִּכּ ָּּתה ו' ‪ֲ 2‬‬ ‫לֹויִמי ָקָ ם‬ ‫ִ‬ ‫ַּבִּּמְּבָחִָנִ ים‪ְׁ .‬שׁ‬ ‫ְ‬ ‫ְּצִּחים אֹוָתָ נּו‬ ‫ֹרֹאׁש ְְמ ֻֻצָּיּ ן ֶׁׁש ָּּת ִִמיד ְְמַנַ ִ‬ ‫''מה אתם אומרים''? שאל הרבה‪.‬‬ ‫ִּמְּבָחָ ן ִיִ ְְהֶיֶ ה ְְמֹאֹד ְְמ ַַא ְְתֵּגּ ר‪ִּ ,‬כּ י ֵֵהם ְּבַּוַ ַּדּ אי‬ ‫ַׁה ְ‬ ‫ָלֶָרֶּבּ ה ֶׁש ַ‬ ‫ְוְ ִִה ְְסִּבּ יר ֶ‬ ‫ֵּצַּח ְלְ ֹלא ַַמ ֲֲאָמָ ץ‪...‬‬ ‫ַיַ ְְצִלִ יחּו ְלְ ַנַ ַ‬ ‫ָיֶָפה!"‬ ‫ָאְָמרּו‪ָ" :‬וָ אּו‪ֶ ,‬זֶ ה ַַמ ָּּמׁש ֶ‬ ‫עֹוְררּו ְוְ ְ‬ ‫ִּפְּתאֹום ֻּכָּּלּ ם ִִה ְְת ְ‬ ‫ָהֱָא ֶֶמת? ְ‬ ‫ְוְ ֱ‬ ‫ַּכָּּמה ָׁשִׁנִ ים‬ ‫"ָהֱָא ֶֶמת ִִהיא‪ֶׁ ,‬שְּׁכָּבָ ר ָהָ יּו ּ‬ ‫ֱ‬ ‫ָאַָמר‪:‬‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה ִִחֵּיּ ְך ְוְ ַ‬ ‫ֶ‬ ‫עֹוִׂשים ֶֶאת ֶזֶ ה‪ָ .‬אָ סּור ִלִ ְְדחֹות‬ ‫"ַעְכְ ָׁשׁ יו ֻּכָּּלּ נּו ׂ‬ ‫יַע‪ַ :‬‬ ‫הֹוִד ַ‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה ִ‬ ‫ָאָ ז ֶ‬ ‫ָאְָמרּו ִלִ י ֶֶאת אֹותֹו ַַה ָּּדָבָ ר‪ַ ,‬וַ ֲֲאִנִ י ָּּת ִִמיד‬ ‫ַׁהַּתְּלְ ִִמ ִיִדים ֶׁשָּׁלּ נּו ְ‬ ‫ֶׁש ַ‬ ‫ִִמ ְְצָוָ ה ְוְ ַַר ְְעיֹון ָּכּ ל ָּכּ ְך טֹוב!"‬ ‫ַּבִּּמְּצָוָ ה‬ ‫ְ‬ ‫ָּּת ִִמיד ָעִָנִ ִיִתי – ַַאֶּתּ ם ְְצ ִִריִכִ ים ִלִ ְלְ ֹמֹד‪ַ ,‬לַ ְְחֹזֹר‪ְ ,‬וְ ִלִ ְזְ ּכֹות‬ ‫ְוְ ָכָ ְך‪ָּ ,‬כּ ל ֶֶאָחָ ד ֵֵמ ִִא ָּּתנּו ֵֵה ֵֵחל ִלִ ְכְ ֹּתּב ִִמְכְ ָּּתב ַלַ ִּכּ ָּּתה ַַהְּׁשִׁנִ ָּיּ ה‪ֲֲ .‬אִנִ י‪,‬‬ ‫ַּתְּׁשִׁאירּו‬ ‫ִ‬ ‫ָהִָעְנְ ָיִָנִ ים‪,‬‬ ‫ַַהְּגּ דֹוָלָ ה ֶׁׁשל ִלִ ּמּוד ּתֹוָרָ ה! ֶֶאת ָּכּ ל ְׁשָׁאָ ר ִ‬ ‫ְלְ ָמָָׁשׁ ל‪ָּ ,‬כּ ַַת ְְבִּתּ י ָּכּ ָכָ ה‪:‬‬ ‫ְּכָּבָ ר ְלְ ַַה ָּּקדֹוׁש ָּּברּוְך הּוא‪ִּ .‬תְּזְ ְּכּ רּו ֶֶאת ַַהְּכָּלָ ל‪ַַ :‬אף ֶֶאָחָ ד ֹלא ָיָ כֹול‬ ‫ִּמְּבָחָ ן? ִִה ְְת ַַחְלְ ָּּת ִלִ ְלְ ֹמֹד? ִּבְּגְ ַלַ ל‬ ‫"ְׁשׁ מּוִלִ יק ַַהָּיּ ָקָ ר! ָמָ ה ִִעם ַַה ְ‬ ‫ַּבָּּׁשַׁמִיִ ם‪ִִ .‬אם ַַאֶּתּ ם ְְצ ִִריִכִ ים‬ ‫ַ‬ ‫יֶׁשהּו ַַמֶּׁשׁ הּו ֶׁשִּׁנְּגְ ַזַ ר ָעָָלָ יו‬ ‫ָלַָק ַַחת ְלְ ִִמ ׁ‬ ‫ַ‬ ‫יַח‪ָ .‬אָ ז ִּתְּלְ ַַמד טֹוב‬ ‫ַּׁתְּצִלִ ַ‬ ‫ֲׁאַנַ ְְחנּו ָּגּ ִִרים ְּבּ אֹותֹו ִּבְּנְ ָיָ ן‪ֲֲ ,‬אִנִ י ַַחָּיּ ב ֶׁש ְ‬ ‫ֶׁש ֲ‬ ‫ִּתְּסַּתְּּכּ לּו ַַעל ַַהְּפָּרָ ס‪ֶֶ ,‬אָּלּ א ַַרק‬ ‫ִלִ ְזְ ּכֹות ַּבְּּפָּרָ ס – ִּתְּזְ ּכּו‪ֲֲ .‬אָבָ ל ַַאל ְ‬ ‫יַח‬ ‫ַׁא ְְצִלִ ַ‬ ‫ְׂמָחָ ה ַּבִּּבְּנְ ָיָ ן (ְוְ ִִת ְְתַּפֵּּלּ ל ַּגּ ם ָעַָלַ י ֶׁש ַ‬‫ָתִָביא ָלָ נּו ַַה ְְרֵּבּ ה ִׂש ְ‬ ‫ְוְ ִ‬ ‫ַַעל ַַהַּמּ ָּּטָרָ ה ַַה ֲֲחׁשּוָבָ ה!"‬ ‫ִלִ ְְהיֹות ַַהְּסָּגָ ן ֶׁשְּׁלּ ָך‪")...‬‬ ‫ַּּבְּרֶּתּ ם ַַעל ַַהִּכּ ָּּתה ַַהְּׁשִׁנִ ָּיּ ה‪ָ ,‬אָ ז‬ ‫"ִאם ְּכָּבָ ר ִּד ְ‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה‪ִ ,‬‬ ‫"ֲאָבָ ל‪ִִ ",‬ה ְְמִׁשׁ יְך ֶ‬ ‫ֲ‬ ‫ְּבִּקּצּור‪ֻּ ,‬כָּּלּ ם ָּכּ ְְתבּו ִִמְכְ ָּּת ִִבים‪ְ ,‬וְ ָכָ ל ֶֶאָחָ ד ִִה ְְק ִִריא ֶֶאת ַַהִּמְּכְ ָּּתב‬ ‫ִ‬ ‫כּוֵתנּו ִלִ ְְפֵנֵ י ֹרֹאׁש ַַהָּׁשָׁנָ ה –‬ ‫ֶּבֱּא ֶֶמת ַנַ ֲֲעֶׂשׂ ה ַַמֶּׁשׁ הּו ְְמֻיֻ ָחָ ד ִלִ ְזְ ֵ‬ ‫אּוַלַ י ֱ‬ ‫יֹוֵתר ֵֵמ ֲֲח ֶֶב ְְר ָּּתּה‪.‬‬ ‫ּוְמ ַַרֶּגּ ֶׁׁשת ֵ‬ ‫ֶׁׁשּלֹו ַּבִּּכּ ָּּתה‪ָּ .‬כּ ל ְּבָּרָָכָ ה ָהְָיְ ָתָ ה ָיָָפָ ה ְ‬ ‫ַנַ ְְרֶּבּ ה ַַא ֲֲהָבָ ה ְוְ ַַא ֲֲחָוָ ה ֵּבּ ין ֲֲח ֵֵב ִִרים‪ּ .‬בֹואּו ַנַ ְְחֹׁשׁב ָמָ ה ִנִ ָּּתן ַלַ ֲֲעׂשֹות‬ ‫ָסַָקת ַַה ָּּצ ֳֳה ַַרִיִ ם‪ָּּ ,‬ב ֶֶרַגַ ע‬ ‫ְּׁבַּה ְְפ ַ‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה ֶׁש ַ‬ ‫ָאַָמר ֶ‬ ‫ִּׁסַּּיְּמנּו ִלִ ְכְ ֹּתּב‪ַ ,‬‬ ‫ְּכּ ֶׁש ְ‬ ‫ּכּוִחים‬ ‫ָקֵָרב ֵּבּ ין ַּתְּלְ ִִמ ֵיֵדי ַַהִּכּּתֹות‪ְ ,‬וְ ֶׁׁשֹּלא ִיִ ְְהיּו ֵּבּ יֵנֵ ינּו ׁשּום ִוִ ִ‬ ‫ְּכֵּדי ְלְ ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫ָחֵָצר – ֲֲאַנַ ְְחנּו ָנָ רּוץ ְּפִּנִ יָמָ ה‬ ‫ֵּתֵּצא ַַהחּוָצָ ה ֶלֶ ֵ‬ ‫ַּמְּקִּבּ יָלָ ה ֵ‬ ‫ַׁהִּכּ ָּּתה ַַה ְ‬ ‫ֶׁש ַ‬ ‫ַּתֲּחרּות‪".‬‬ ‫ָתִָחים ִּבְּגְ ַלַ ל ַַה ֲ‬ ‫אֹו ְְמ ִ‬ ‫ְּמֻּדָּיּ ק ֶׁׁשל‬ ‫ַּבֲּחַׁשׁ אי ָּכּ ל ַּדּ ף ְּבָּרָָכָ ה ֶׁשָּׁכּ ַַת ְְבנּו ַַעל ְְמקֹומֹו ַַה ֻ‬ ‫יַח ֲ‬‫ְוְ ַנַ ִּנּ ַ‬ ‫ָׁשִׁרי‪ֶ"ֶ :‬רֶּבּ ה‪,‬‬ ‫ִּכְּמ ַַעט ִּבְּלְ ִּתּ י ֶֶא ְְפ ִ‬ ‫ָלֶָרֶּבּ ה ֶׁׁשֶּזּ ה ְ‬ ‫ַַא ֲֲה ְְרֶלֶ ה ִנִ ָּּסה ְלְ ַַה ְְסִּבּ יר ֶ‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫‪22‬‬ ‫ַׁהִּכּ ָּּתה‬ ‫ֶּפֶּתק‪ּ .‬וָמָ ה ָהָָיָ ה ָּכּ תּוב ָעָָלָ יו? ַּכּ ּמּוָבָ ן‪ֶׁ ....,‬ש ַ‬ ‫הֹוִציא ֶ‬ ‫ִִמַּבּ חּוץ ִ‬ ‫ִׁהִּגּ יָעָ ה ַַה ַַה ְְפָסָָקָ ה‪,‬‬‫ֶּבֱּא ֶֶמת ָעָ ִׂׂשינּו! ְּכּ ֶׁש ִ‬ ‫אֹותֹו ֶיֶ ֶלֶ ד ַּבִּּכּ ָּּתה ו' ‪ְ .2‬וְ ָכָ ְך ֱ‬ ‫לּוַח‬ ‫ַּמְּקִּבּ יָלָ ה ִִהיא זֹו ֶׁשָּׁזּ ְכְ ָתָ ה‪ַַ .‬הְּפָּרָ ס ָהָָיָ ה ֶֶע ְְרָּכּ ה ְְמֻיֻ ֶֶח ֶֶדת ֶׁׁשל ַ‬ ‫ַַה ְ‬ ‫ִּבְּמ ִִהירּות ֶֶאת ַַהַּדִּּפּ ים ַַעל‬ ‫ִּפַּּזְּרנּו ְ‬ ‫ַּנְּקנּו ֻּכָּּלּ נּו ַלַ ִּכּ ָּּתה ַַהְּׁשִׁנִ ָּיּ ה‪ְ ,‬‬‫ִזִ ְ‬ ‫ָיֶָפה ְְמֹאֹד‪.‬‬ ‫ָׁשָׁנָ ה ִִעם ִּפְּנְ ָקָ ס ְוְ ֵֵעט ֶ‬ ‫ַּכָּּמה ַּדּּקֹות ַַה ָּּדָבָ ר‬ ‫ַַהֻּׁשְׁלְ ָחָ נֹות – ְוְ ָיָָצָ אנּו ַַמ ֵֵהר ַַהחּוָצָ ה‪ּ .‬תֹוְך ּ‬ ‫צּוִבים‪.‬‬ ‫ָזִָבים‪ָ .‬חַָזַ ְְרנּו ַלַ ִּכּ ָּּתה ֲֲעֵיֵ ִִפים‪ְ ,‬וְ ַגַ ם ְְקָצָ ת ֲֲע ִ‬ ‫ָהִָיִ ינּו ְְמ ֻֻאְכְ ִ‬ ‫ְּבִּדּיּוק‬ ‫ִִה ְְתַּפ ְְּר ֵֵסם ְּבָּכָ ל ַַה ֵֵח ֶיֶדר‪ְ ,‬וְ ֻכֻ ָּלּ ם ָּּבאּו ַַס ְְקָרִָנִ ים ִלִ ְְראֹות ָמָ ה ִ‬ ‫ִּתְּראּו ֵֵאיֶזֶ ה‬ ‫ָּׁשִׁרים! ְ‬ ‫"ִּתְּהיּו ְְמ ֻֻא ִ‬ ‫ְ‬ ‫ָאַָמר‪:‬‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה ִִה ְְסַּתֵּּכּ ל ָעֵָלֵ ינּו ְוְ ַ‬ ‫ֶ‬ ‫קֹוֶרה ָּכּ אן‪...‬‬‫ֶ‬ ‫ַּבִּּמְּבָחָ ן‪,‬‬ ‫ִּתְּראּו ֵֵאיְך ִִה ְְצַלַ ְְחֶּתּ ם ְ‬ ‫ַנַ ַַחת ֲֲע ִׂׂש ֶיֶתם ְלְ ַַה ָּּקדֹוׁש ָּּברּוְך הּוא‪ְ ,‬‬ ‫"ֵאיֶזֶ ה‬ ‫ָׂשֵׂמ ַַח ְוְ ַַעִּלּ יז‪ֵ .‬‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה ִנִ ְכְ ַנַ ס ַלַ ִּכּ ָּּתה‪ֵ ,‬‬ ‫ַַה ַַה ְְפָסָָקָ ה ִִה ְְסַּתְּּיָּמָ ה ְוְ ֶ‬ ‫ְׂשֵׂמ ִִחים!"‬ ‫ִּתְּהיּו ֵ‬ ‫טֹוִבים ִִמֶּכּ ם‪ְ .‬‬ ‫ֵׁהם ִ‬ ‫טּוִחים ֶׁש ֵ‬ ‫ֱׁהִיִ ֶיֶתם ְּבּ ִ‬ ‫ַוַ ֲֲא ִִפּלּו ֶׁש ֱ‬ ‫ְּבִּה ְְת ַַרְּגּׁשּות‪,‬‬ ‫ִִקּדּוׁש ַַה ֵּׁׁשם ֶזֶ ה ָהָָיָ ה! ֵֵאיֶזֶ ה ִִקּדּוׁש ה'!" הּוא ָקָָרָ א ִ‬ ‫יַע ָלָ נּו?"‬‫לוֹיִֹמי‪ֹ" ,‬לא ַַמִּגּ ַ‬‫ִ‬ ‫ָׁשַׁאל ְׁשׁ‬ ‫"ֲאָבָ ל ָמָ ה ִִעם ַַהְּפָּרָ ס?" ַ‬ ‫ֲ‬ ‫ָיִָמין‪ַַ .‬עְכְ ָׁשׁ יו ֲֲאַנַ ְְחנּו ַַחָּיּ ִִבים‬ ‫ְּבֶּרֶגֶ ל ִ‬ ‫ִׁה ְְת ַַחְלְ נּו ֶ‬‫ָׂשֵׂמ ַַח ֶׁש ִ‬ ‫"ֲאִנִ י ַַמ ָּּמׁש ֵ‬ ‫ֲ‬ ‫ָאַָמ ְְרִּתּ י ָלֶָכֶ ם ֶׁשָּׁכּ ל ֶֶאָחָ ד‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה ִִחֵּיּ ְך ֶֶאת ִִחּיּוכֹו ַַהְּמֻּיֻ ָחָ ד‪ְּ" :‬פָּרָ ס? ַ‬ ‫ֶ‬ ‫יַח‪".‬‬‫ִלִ ְׁשׁ ֹּכ ַַּח ֵֵמ ַַהֹּכּל ּוְלְ ַַה ְְת ִִחיל ִלִ ְלְ ֹמֹד טֹוב‪ִּ ,‬כּ י ֲֲאַנַ ְְחנּו ַַחָּיּ ִִבים ְלְ ַַה ְְצִלִ ַ‬ ‫ָלַָק ַַחת לֹו ֶֶאת ֶזֶ ה‪...‬‬ ‫יַע לֹו‪ְ ,‬וְ ַַאף ֶֶאָחָ ד ֹלא ָיָ כֹול ַ‬ ‫ְְמ ַַקֵּבּ ל ָמָ ה ֶׁשַּׁמּ ִּגּ ַ‬ ‫'ִׁשְׁמעֹון ַַה ַּּצ ִּּדיק'‪,‬‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה ְ‬ ‫ָהֱָא ֶֶמת‪ֻּ ,‬כָּּלּ נּו ַַמ ָּּמׁש ִִה ְְת ַַחְלְ נּו ֶלֶ ֱֱאֹהֹב ֶֶאת ֶ‬ ‫ֱ‬ ‫יֶׁשהּו ִיִ ְְתֹרֹם‬ ‫יֹוֵד ַַע‪ ,‬אּוַלַ י ִנִ ְזְ ֶּכּ ה ַּפ ַַּעם ַַא ֶֶח ֶֶרת‪ ...‬אּוַלַ י ִִמ ׁ‬ ‫ֲֲאִנִ י ֹלא ֵ‬ ‫ְּבִּרּתּוק‪.‬‬ ‫ְוְ ֻכֻ ָּלּ ם ִִה ְְת ִִחילּו ְלְ ַַה ְְקִׁשׁ יב ִ‬ ‫ַׁה ָּּקדֹוׁש ָּּברּוְך‬ ‫יֹוֵד ַַע ָמָ ה ְלְ ַַהִּגּ יד ָלֶָכֶ ם‪ֲֲ ,‬אָבָ ל ָּכּ ל ָמָ ה ֶׁש ַ‬ ‫ָלָ נּו‪ֹ ...‬לא ֵ‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה ִִה ְְסִּבּ יר‬ ‫ְׂשִׂרים ַַא ָּּמה‪ֶ – "...‬‬ ‫ִׁהיא ְּגּ בֹוָהָ ה ְלְ ַַמ ְְעָלָ ה ֵֵמ ֶֶע ִ‬ ‫"ֻסָּכּ ה ֶׁש ִ‬ ‫ֻ‬ ‫הּוא עֹוֶׂשׂ ה ֶזֶ ה ְלְ טֹוָבָ ה‪".‬‬ ‫ְּבֻּסָּכּ ה‬ ‫ְּבֻּסָּכּ ה ְּגּ בֹוָהָ ה ִִמַּדּ י‪ּ ,‬וָמָ ה ַַהְּבָּעָָיָ ה ֻ‬‫ָיֶָפה ָמָ ה ַַהְּבָּעָָיָ ה ֻ‬ ‫ָּכּ ל ָּכּ ְך ֶ‬ ‫ֹלא ָהָָיָ ה ָלָ נּו ַַקל‪ֲֲ ,‬אָבָ ל ַָיַָד ְְענּו ֶׁשָׁעָ ִׂׂשינּו ַנַ ַַחת ְלְ ַַה ָּּקדֹוׁש ָּּברּוְך‬ ‫ְּתִּקים‪ַַ .‬הִּלּ ּמּוד ָהָָיָ ה ְְמֻיֻ ָחָ ד‬ ‫ֵּבִּרים ְְמ ַַר ִ‬ ‫ְנְ מּוָכָ ה‪ְ ,‬וְ עֹוד ָּכּ ל ִִמיֵנֵ י ֶֶה ְְס ִ‬ ‫ַּגְּענּו‪.‬‬‫הּוא‪ְ ,‬וְ ִלִ ְְק ַַראת סֹוף ַַהּיֹום ְּכָּבָ ר ִנִ ְְר ְ‬ ‫יֹוֵתר‪.‬‬ ‫ְּבּ ֵ‬ ‫ָמֳָחָרָ ת ַַה ַַה ְְפ ָּּתָעָ ה ָהְָיְ ָתָ ה ֲֲעצּוָמָ ה!‬ ‫ְלְ ֳ‬ ‫ַּמְּקִּבּ יָלָ ה ִנִ ְּגּׁשּו‬ ‫ּמּוִדים‪ְ ,‬וְ ָכָ ל ַיַ ְלְ ֵֵדי ַַהִּכּ ָּּתה ַַה ְ‬ ‫ַּיְּמנּו ֶֶאת יֹום ַַהִּלּ ִ‬ ‫ִִס ְ‬ ‫ַׁהִּכּ ָּּתה‬ ‫ָעְָמדּו ֶֶע ְְרכֹות ַַהְּפָּרָ ס ֶׁש ַ‬ ‫ַּגְּענּו ַלַ ִּכּ ָּּתה‪ְ ,‬וְ ַַעל ָּכּ ל ַַהֻּׁשְׁלְ ָחָ נֹות ְ‬ ‫ִִה ְ‬ ‫ְּבִּחּיּוְך ַַעל ְּפֵּנֵ ֶיֶהם‪ִ" .‬יִ יַׁשׁ ר ֹּכ ַַּח! ָּכּ ל ַַהָּכּ בֹוד! ּתֹוָדָ ה ַַר ָּּבה!‪"...‬‬ ‫ֵֵאֵלֵ ינּו ִ‬ ‫ַַהְּׁשִׁנִ ָּיּ ה ָזְָכְ ָתָ ה ָּּב ֶֶהן‪.‬‬ ‫ָרִָאינּו ֵֵאיֶזֶ ה‬ ‫ְּמֻּאָּׁשׁ ר ָּּבָאָָדָ ם‪ָּ .‬כּ ְך ִ‬ ‫ִׁשְׁמעֹון ַַה ַּּצ ִּּדיק ָהָָיָ ה ַַה ֻ‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה ְ‬ ‫ְוְ ֶ‬ ‫ַַצ ִּּדיק ֲֲא ִִמִּתּ י הּוא‪.‬‬ ‫''אז מי הזוכה? מי הזוכה?!''‬ ‫ֶּמַּתח ָהָָיָ ה ָּגּ דֹול‪.‬‬ ‫יַע‪ַַ .‬ה ַ‬‫ִּמְּבָחָ ן ִִהִּגּ ַ‬ ‫ָעְָברּו ָעֵָלֵ ינּו ַַהָּיּ ִִמים‪ְ ,‬וְ יֹום ַַה ְ‬ ‫ְוְ ָכָ ְך ְ‬ ‫ַּכַּּנְּסנּו‪ְׁ ,‬שֵּׁתּ י ַַהִּכּּתֹות ַיַ ַַחד‪ְּ ,‬בּ אּוַלַ ם ַַהַּתְּלְ מּוד‪ּ-‬תֹוָרָ ה‪ְ ,‬וְ ֵֵאֵלֵ ינּו‬ ‫ִִה ְְת ְ‬ ‫יַע ַַהָּגּ אֹון ַַה ַּּצ ִּּדיק‪.‬‬ ‫ִִהִּגּ ַ‬ ‫ְׁשֵׁאָלָ ה‪ְ ,‬וְ ִִאם ַַהִּנְּׁשָׁאָ ל‬ ‫ְׁשַׁאל ָּכּ ל ֶֶאָחָ ד ֵ‬ ‫"ֲאִנִ י ֶֶא ַ‬ ‫ָאַָמר ָלָ נּו‪ֲ :‬‬ ‫הּוא ַ‬ ‫ֹלא ֵיֵ ַַדע ַלַ ֲֲענֹות – ְׁשָׁאָ ר ְּבֵּנֵ י ַַהִּכּ ָּּתה ַיַ ֲֲענּו‪ ".‬הּוא ִִה ְְת ִִחיל ִלִ ְׁשֹׁאֹל‬ ‫ָהֱָא ֶֶמת? ַַהִּכּ ָּּתה ֶׁשָּׁלּ נּו ְָיְָדָעָ ה ְְמ ֻֻצָּיּ ן‪ֲֲ ,‬אָבָ ל‬ ‫ְׁשֵׁאלֹות‪ֱ .‬‬ ‫אֹוָתָ נּו ְוְ אֹוָתָ ם ֵ‬ ‫ָׁשִׁרים ְְמֹאֹד‪ֹ ,‬לא‬ ‫ָלִָדים מּוְכְ ִ‬ ‫ַּכָּּמה ְיְ ִ‬ ‫ַּגּ ם ַַהִּכּ ָּּתה ַַהְּׁשִׁנִ ָּיּ ה‪ֶׁ ,‬שָׁהָ יּו ָּּבּה ּ‬ ‫ֹצַֹרף ִִמְכְ ָּּתב ִִאיִׁשׁ י ִִמַּתְּלְ ִִמיד ֵֵמ ַַהִּכּ ָּּתה ַַהְּׁשִׁנִ ָּיּ ה‪ֲֲ .‬אִנִ י‪,‬‬ ‫ְלְ ָכָ ל ֶֶע ְְרָּכּ ה ַ‬ ‫ִוִ ְּתָּרָ ה ְוְ ָעְָנְ ָתָ ה ְּתּׁשּובֹות ָיָ פֹות‪.‬‬ ‫ְלְ ָמָָׁשׁ ל‪ִִ ,‬קַּבְּלְ ִּתּ י ִִמְכְ ָּּתב ֵֵמ ַַהָּׁשֵׁכֵ ן ֶׁשִּׁלּ י‪ְׁ ,‬שׁ מּוִלִ יק‪ֶ ,‬זֶ ה ֶׁשָּׁכּ ַַת ְְבִּתּ י לֹו‬ ‫"ֱהִיִ ֶיֶתם ְְמ ֻֻצָּיּ ִנִ ים‪ְׁ ,‬שֵּׁתּ י‬ ‫ָאַָמר‪ֱ :‬‬ ‫ִּמְּבָחָ ן ֶנֶ ֱֱע ַַמד ַַהָּגּ אֹון ַַה ַּּצ ִּּדיק ְוְ ַ‬ ‫ְּבּ סֹוף ַַה ְ‬ ‫ֹקֶֹדם‪ְ .‬וְ ָכָָכָ ה הּוא ָּכּ ַַתב ִלִ י‪:‬‬ ‫ֶ‬ ‫ַַהִּכּּתֹות‪ַַ .‬מ ָּּמׁש ִִה ְְתַּפ ַַּעְלְ ִּתּ י ִִמֶּכּ ם!"‬ ‫ִּמְּבָחָ ן? ַַא ָּּתה ְְמ ֻֻאְכְ ָזָ ב? ָהִָיִ יָתָ ָּכּ ל ָּכּ ְך טֹוב!‬ ‫"ַחִּיּ ים ַַהָּיּ ָקָ ר! ָמָ ה ִִעם ַַה ְ‬ ‫ַ‬ ‫ָלִָדים ִִה ְְת ִִחילּו ִלִ ְְצֹעֹק‪ָ" :‬אָ ז ִִמי ַַהּזֹוֶכֶ ה?‬ ‫ְּכּ ֶׁׁשהּוא ָקָ ם ָלֶָלֶ ֶכֶ ת‪ַַ ,‬הְיְ ִ‬ ‫ְּׁתַּקֵּבּ ל ְּפָּרָ ס‪ָ .‬אָ ז‬ ‫ֲׁאַנַ ְְחנּו ָּגּ ִִרים ְּבּ אֹותֹו ִּבְּנְ ָיָ ן‪ֲֲ ,‬אִנִ י ַַחָּיּ ב ֶׁש ַ‬ ‫ּוִבְגְ ַלַ ל ֶׁש ֲ‬ ‫ִ‬ ‫ִִמי ַַהּזֹוֶכֶ ה?!"‬ ‫ֵׁה ֵֵבאָתָ ָלָ נּו ָּכּ ל ָּכּ ְך ַַה ְְרֵּבּ ה‬ ‫ָׂשֵׂמ ַַח ֶׁש ֵ‬ ‫בּוְרָך‪ַ ,‬וַ ֲֲאִנִ י ֵ‬ ‫ִִהֵּנּ ה ַַהְּפָּרָ ס ֶׁשִּׁלּ י ֲֲע ְ‬ ‫ֲׁע ִׂׂש ֶיֶתם‬ ‫יֹוֵד ַַע ֶׁש ֲ‬ ‫"ֲאִנִ י ַַרק ֵ‬ ‫"ֲאִנִ י ֹלא ָיָ כֹול ִלִ ְְקֹּב ַַּע ִִמי ַַהּזֹוֶכֶ ה‪ָ ",‬עָָנָ ה‪ֲ ,‬‬ ‫ֲ‬ ‫יַח ִלִ ְְהיֹות‬ ‫ַׁא ְְצִלִ ַ‬ ‫ְּבַּה ְְצָלָָחָ ה ֶׁשְּׁלּ ָך‪ְ( .‬וְ ִִת ְְתַּפֵּּלּ ל ַּגּ ם ָעַָלַ י ֶׁש ַ‬ ‫ְׂמָחָ ה ַּבִּּבְּנְ ָיָ ן ַ‬ ‫ִׂש ְ‬ ‫ָלִָאים‪.‬‬ ‫רּוַח ְלְ ַַה ָּּקדֹוׁש ָּּברּוְך הּוא ִוִ ְְהִיִ ֶיֶתם ִנִ ְְפ ִ‬ ‫ַנַ ַַחת ַ‬ ‫ַַהְּסָּגָ ן ֶׁשְּׁלּ ָך ָּּת ִִמיד‪")...‬‬ ‫ְׁשִׁאיר ֹזֹאת ְלְ ַַה ְְחָלָָטָ ה ֶׁׁשל‬ ‫ְּפָּרִָסים – ֲֲאִנִ י ַַמ ִ‬ ‫ְּבִּעְנְ ְיְ ֵנֵ י ַַהּזֹוִכִ ים ְוְ ַַה ִ‬ ‫ִ‬ ‫ָקְָראּו ֶֶאת ַַהִּמְּכְ ָּּת ִִבים‬ ‫ַַה ִִה ְְת ַַרְּגּׁשּות ַּבִּּכּ ָּּתה ָהְָיְ ָתָ ה ְּגּ דֹוָלָ ה‪ֻּ .‬כָּּלּ ם ְ‬ ‫ַַהְּמַּנַ ֵֵהל ֶׁׁשּיֹוֵׁשׁ ב ָּכּ אן ְלְ ִָיִָדי‪".‬‬ ‫ָׂשְׂמחּו ְְמֹאֹד‪.‬‬ ‫ְוְ ְ‬ ‫"ֶּבֱּא ֶֶמת ַַה ְְחָלָָטָ ה‬ ‫ָרִָאינּו ֶׁׁשהּוא ִִמ ְְתַלַ ֵּבּ ט‪ֱ .‬‬ ‫ִִה ְְסַּתַּּכְּלְ נּו ַַעל ַַהְּמַּנַ ֵֵהל‪ְ ,‬וְ ִ‬ ‫ֲׁא ִִפּלּו‬ ‫ַׂשְׂמִּתּ י ֵלֵ ב ֶׁש ֲ‬‫'ִׁשְׁמעֹון ַַה ַּּצ ִּּדיק'‪ְ .‬וְ ְ‬ ‫ָהֶָרֶּבּ ה ְ‬ ‫ּוִמי ֲֲהִכִ י ִִה ְְת ַַרֵּגּׁש? ֶ‬ ‫ִ‬ ‫יַע לֹו‬ ‫ַּׁנֲּעֶׂשׂ ה ַַהְגְ ָרָָלָ ה‪ּ ,‬וְלְ ִִמי ֶׁׁשֶּזּ ה ַַמִּגּ ַ‬ ‫"ֲאִנִ י חֹוֵׁשׁ ב ֶׁש ֲ‬ ‫ָאַָמר‪ֲ ,‬‬ ‫ָקָָׁשׁ ה‪ַ ",‬‬ ‫אֹוֶׁשר ָזְָלְ ָגָ ה ֵֵמ ֵֵעיָנָ יו‪.‬‬ ‫ְּמָעָ ה ֶׁׁשל ׁ‬ ‫ִּד ְ‬ ‫יֶׁשהּו‬‫ּוִמ ׁ‬ ‫ְּפָּתִָקים (‪ְ 1‬וְ ‪ִ ,)2-‬‬ ‫ִ‬ ‫– הּוא ֶׁשִּׁיְּזְ ֶּכּ ה‪ַַ ".‬הְּמַּנַ ֵֵהל ֵֵהִכִ ין ְׁשֵׁנֵ י‬ ‫‪23‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫היתה זו שיחת ההתעוררות‬ ‫סיפרה לי אמי ע"ה‪ ,‬שבילדותה במינסק‬ ‫המעוררת ביותר אי פעם‬ ‫היה השמש מעורר את הציבור בכל בוקר‬ ‫מרן רבינו הגאון הגדול רבי דב לנדו שליט"א‬ ‫פוסק הדור מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א‬ ‫סיפרה לי אמי ע"ה‪ ,‬שבילדותה‬ ‫במינסק היה השמש מעורר את‬ ‫הציבור בכל בוקר בימי חודש‬ ‫אלול בניגון הקורא "קומו לעבודת‬ ‫הבורא"‪ ,‬והיו מתעוררים לקום‬ ‫בזריזות‪ ,‬וטעם הדבר נראה כי‬ ‫הקימה לעבודת הבורא היא יסוד‬ ‫העבודה‪ ,‬שכיון שקם בזריזות הרי‬ ‫כל היום מלא בזריזות‪ ,‬ולכן היו‬ ‫נזהרים בזה באלול‪.‬‬ ‫שח רבינו‪ ,‬שבראש השנה תש"ט מרן רבי‬ ‫מנהג נאה ראיתי אצל אבי זצ"ל‬ ‫איסר זלמן מלצר זצ"ל שהה ברחובות בבית‬ ‫שהיה לומד בכל השבתות של חודש אלול בשולחן שבת את‬ ‫בנו המרא דאתרא הגאון רבי צבי יהודה זצ"ל‪.‬‬ ‫דברי הרמב"ם הלכות תשובה יחד עם כל בניו ובנותיו (ולאחר‬ ‫והוא התבקש ע"י בנו לומר בפני בני הישיבה‬ ‫הסתלקותו המשיכה אמי ע"ה אחריו ללמוד את דברי הרמב"ם‪,‬‬ ‫דברי התעוררות בשעת התפילה לכתחילה אמר‬ ‫בניגון מעורר כבעלי המוסר‪ ,‬ובבכיות ודמעות כפשוטו)‪.‬‬ ‫שקשה לו לדבר אולם כשהסכים לקח את‬ ‫הרמב"ם הלכות תשובה וקרא שורות אחדות‬ ‫שמעתי מפי הגה"צ רבי אליהו לופיאן בדרשה‬ ‫בלבד ומיד פרץ בבכי מר ומזעזע ולא יכול‬ ‫זכורני איך הגאון רבי אליהו לופיאן זצ"ל היה מקדים בשיחותיו‬ ‫היה לדבר‪ .‬כך עמד בפני בני הישיבה וקהל‬ ‫בחודש אלול ואומר "היום כך וכך ימים קודם ראש השנה"‪.‬‬ ‫המתפללים במשך למעלה מחמש דקות בבכי‬ ‫שמעתי מפי הגה"צ רבי אליהו לופיאן בדרשה בערב ראש השנה‪,‬‬ ‫תמרורים ומבלי יכולת להוציא הגה מתוך פיו‪.‬‬ ‫שסגולה גדולה לאדם לצאת זכאי במשפט דראש השנה ‪ -‬שיתעסק‬ ‫היתה זו שיחת ההתעוררות המעוררת לתשובה‬ ‫בצורכי ציבור‪ ,‬שעל ידי זה הקב"ה יציל אותו מפורענות לתועלת‬ ‫ביותר שנכח בה אי פעם‪ ,‬אמר רבינו שליט"א‪.‬‬ ‫הרבים שאינם צריכים להפסיד או להצטער כשיארע לו חולי או‬ ‫איזה גזירה רעה‪.‬‬ ‫פעם כשדיברו עם רבינו על המשגיח רבי משה‬ ‫טיקוצ'ינסקי‪ ,‬אמר‪ ,‬הוא חידש לנו במוסר של‬ ‫מרן הגרי"ז זצ"ל היה אומר‬ ‫כבוד בין בני האדם‪ .‬אספר לכם‪ .‬הוא היה‬ ‫מרן הגרי"ז זצ"ל היה אומר שישנם הרבה אנשים שרגועים‬ ‫ש"ץ במוסף של ראש השנה‪ ,‬הוא היה אומר‬ ‫בימי הדין ומדמים שהם בעלי ביטחון‪ ,‬אך באמת אין הם בעלי‬ ‫בשקט את הקטע מ'ואנחנו כורעים' עד הסוף‪.‬‬ ‫ביטחון אלא אדרבה ‪ -‬יש להם חיסרון באמונה‪ ,‬שאינם מאמינים‬ ‫אחרי התפילה אמרתי לו‪ ,‬שלדעתי אם זה חלק‬ ‫במשמעות יום הדין‪ ,‬ואינם רגועים מחמת בטחונם בקב"ה אלא‬ ‫מחזרת הש"ץ‪ ,‬צריכים להגיד את זה בקול‪.‬‬ ‫מחמת חוסר האמונה במשמעות המשפט‪ ,‬ובעל ביטחון הוא רק‬ ‫למרות שהוא נהג ככה שנים רבות‪ ,‬הוא לא‬ ‫מי שמרגיש את גודל הצרה ‪ -‬ויודע שמצד המציאות יש סכנה‬ ‫נכנס בכלל לדיון‪ ,‬וכבר למחרת שינה את מנהגו‬ ‫גדולה ביום הדין‪ ,‬ומרוב פחד הוא מזדרז להרבות בצדקה ותשובה‬ ‫והתחיל לומר בקול‪ .‬זו הייתה ענווה מיוחדת‪.‬‬ ‫ומעשים טובים‪ ,‬ואז הוא שם את מבטחו על הקב"ה‪ ,‬והוא נחשב‬ ‫לבעל ביטחון אמיתי ‪ -‬שרגוע מחמת בטחונו בה'‪ ,‬ולא מחמת‬ ‫(גליון' ודבר דבר'‪ ,‬ראש השנה תשפ"ה)‬ ‫(עלון שבועי נצבים תש"פ)‬ ‫העדר ידיעת הצרה‪.‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת אובת יכ פ"ו‬ ‫‪24‬‬