על הצדיקים · Al Hatzadikim — כי תבוא (2026-08-24)

ַעַל ַַהַּצּ �ִּד�ּיִקִים
בעזהשי"ת
אהבת השי"ת
מידות טובות
פרשת השבוע
אלומות אור
מרבותינו צדיקי עולם
פרשת כי תבוא | תשפ"ו
ועל החסידים
פחד מוות נפל עלי החל מראש חודש אלול היה הסטייפלר
מה שקרה שם איני יכול לספר מנגן לעצמו את ניגוני הימים הנוראים
מרן הגה"צ רבי חיים שמואלביץ זצ"ל בלימודו ,ועד היום מתנגן באזני ניגון דברי
הגמרא בנעימת 'ובכן תן פחדך'
מרן הגאון רבי שרגא שטינמן שליט"א על חודש אלול
דבר מעניין סיפר רבינו רה"י שליט"א ,כי
החל מראש חודש אלול היה הסטייפלר
מנגן לעצמו את ניגוני הימים הנוראים
בתוך לימודו ,ועד היום מתנגן באזניו ניגון
דברי הגמרא בנעימת 'ובכן תן פחדך'...
ובהזדמנות אחרת אמר רבינו שליט"א
בֹוֵתינּו (כו)
ֹלֵקי ֲֲא ֵ
ַוַ ִּנּ ְצְ ַַעק ֶֶאל ד' ֱֱא ֵ
שהבחורים שואבים את היראת שמים
בזמן מלחמת העולם השניה גלתה ישיבת לכל השנה מניגוני הימים הנוראים.
מיר לעיר שנחאי שבסין ,שהיתה אז תחת
השופר יכול לסייע רק כאשר
שלטון היפנים בני בריתם של הצוררים כבר קיימת התעוררות כלשהי ְלְ ַַמַעַ ן ַַּת ְְׂשִּכִ ילּו ֵֵאת ָּכָ ל ֲֲא ֶֶׁשר ַַּתֲעֲ ׂשּון (כט)
ימ"ש ,ושהתה שם למעלה מחמש שנים.
ניהול והחזקת הישיבה שם היו כרוכים אאמו"ר הגראי"ל זללה"ה היה אומר זכורני שהסבא הסטייפלר זללה"ה היה
במסירות נפש ובסיכון גדול של מרן שכידוע המקור לכך שתוקעים בשופר אומר ,שאפשר לומר כתיבה וחתימה
הגר"ח שמואלביץ זצ"ל ,באשר הכספים בחודש אלול הוא מהטור (או"ח סימן טובה כבר מט"ו באב ,ובוודאי שאפשר
לקיום הישיבה הגיעו בדרכים לא דרכים תקפא) שטעם התקיעה הוא כדי להחריד כבר לברך זאת אחר שבת מברכין אלול
מארה"ב ,ואסור היה שידעו היפנים כי את העם ,שנאמר "היתקע שופר בעיר (גם ביום ט"ו באב היה צועד הסטייפלר
מקורות המימון הם ממדינת אויב. והעם לא יחרדו" .ורואים שיש התעוררות לבית מרן הגרמ"י ליפקוביץ זללה"ה
באחד הימים נקרא מרן לחקירה בבולשת מסוימת מן השופר .והיה מעורר על לבחור אתרוג לחג הסוכות) .ומו"ח
היפנית לבירור אודות מקורות המימון כך שלצערנו בדורות האחרונים כל כך הגר"ח קניבסקי זללה"ה סיפר בשם
של הישיבה .כולם ידעו שרבים הסיכויים התקטנו הדורות ,עד שהשופר שעליו אביו שכשהיו כותבים מכתבים בחודש
שלא לחזור משם. נאמר בלשון פלא "היתקע שופר בעיר אלול בישיבה בנובהרדוק היו מסיימים
סיפר מרן" :פחד מוות נפל עלי כשעליתי והעם לא יחרדו" כבר אינו מעורר. את המכתב ,והימים ימי בקורי ענווים
לשם .מה שקרה שם איני יכול לספר, וכיום השופר יכול לסייע רק כאשר כבר (על פי הכתוב בכורי ענבים) ,לרמוז
אבל חזרתי משם .בלכתי התפללתי: קיימת התעוררות כלשהי אצל האדם, שבימים אלו בודקים את המעשים ויש
ולכן צריך כל אחד להתעורר מעצמו לשוב בתשובה.
הכתבה המלאה בעמוד >>> 3 המשך בעמוד >>> 2
1 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו
ולו במעט ,וכך השופר יוכל לעורר אותנו יותר.
מרן הגרי"ש אלישיב זללה"ה סבר שהמתפלל ביחידות אינו
חייב ללכת לשמוע תקיעת שופר של אלול בבית הכנסת,
כיוון שזו מצווה על הציבור.
שאז אמרה לו אמו להפסיק
אאמו"ר הגראי"ל זללה"ה נהג בכל מיני סלסולי פרישות
וסיגופים באלול ,אולם לאחרים הורה בכמה מקרים שלא
יצומו ושיימנעו מכל דבר שיכול לגרום להם אפילו חולשה
בדיקת תפילין ומזוזות
קלה ביותר שתגרום לרגע של ביטול תורה.
במטה אפרים מובא "ויש אנשי מעשה הנוהגים שבחודש ומו"ח הגר"ח קניבסקי זללה"ה היה מייעץ לפעמים לעשות
אלול בודקים תפילין ומזוזות שלהם" .ושמעתי ממו"ח תענית דיבור בעשרת ימי תשובה או בחלק מחודש אלול.
הגר"ח קניבסקי שכוונתו של המטה אפרים היא כאשר יש ופעם אמר לי שיש שלושה דברים שהוא היה עושה כבר
ריעותא ,אבל אם אין ריעותא מספיק לבדוק את המזוזה בהיותו בחור ישיבה :א .תענית דיבור מראש חודש אלול
פעם בשלוש וחצי שנים ,ותפילין כל זמן שמניחים אותן אין עד אחרי יום כיפור ,אך כל זה עד החתונה ,שאז אמרה לו
צורך בבדיקה כלל. אמו להפסיק ,שלא יבוא הדבר על חשבון האשה .ב .אמירת
ההכנה הטובה ביותר לימים אלו כל התהלים מדי יום בעשרת ימי תשובה .ג .נתינת צדקה
בכל יום בימים אלו .ועל שני האחרונים הקפיד כל ימיו.
אאמו"ר הגראי"ל היה מרבה לומר שלימוד התורה הוא במה יתחזקו הנשים בחודש אלול
ההכנה הטובה ביותר לימים אלו ,והיה מביא את מה
שסיפר החזון איש שבחודש אלול היו מרבים בנובהרדוק במשנה ברורה (סימן תקפא ס"ק ג) כתב" :נוהגין בכל יום של
בלימוד המוסר ,אך הוא עצמו היה מרבה בלימוד הגמרא. ימי החול מר"ח אלול ואילך אחר התפילה אומרים בציבור
ובהזדמנות סיפר לי מו"ח שראה פעם את החזון איש מעיין עשרה מזמורים" .אך מו"ח הגרח"ק שמע מאביו הסטייפלר
בספר "שערי תשובה" בעשרת ימי תשובה .וכששאלו את שאכן כך ראוי לנהוג אך לא בציבור ,וגם כשהיה מניין בביתו
מו"ח איזו קבלה לקבל באלול ,היה משיב ללמוד בהתמדה, נהג לומר רק לעצמו .ופעם שאלו בני ביתו במה יתחזקו
ואם שאלוהו כאלו שאינם בני תורה במה להתחזק ,השיב הנשים בחודש אלול לקראת ראש השנה ,והשיב שעליהן
שילמדו בספר ראשית חכמה. להתחזק באמירת תהילים.
ואאמו"ר הגראי"ל זללה"ה היה תמיד שואל על מה שאומרים
"ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה" ,מדוע
לא הזכירו גם את לימוד התורה ,והרי השערי תשובה עצמו
כותב (שער רביעי אות טז)" :עוד תמצא לו כפרה בהגיונו
תמיד בתורה ויגיעתו בה" .אך ביאר שוודאי פשוט שכשם
שתשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה כל
שכן תלמוד תורה ,שהרי תלמוד תורה כנגד כולם .והטעם
שהזכירו דווקא תשובה תפילה וצדקה הוא מפני שאלו
דברים המתאימים לכל אחד ,אך תלמוד תורה אינו מתאים
לכל אחד.
ופעם חתני הגר"ג הוניגסברג שליט"א שאל על כך לפני
מו"ח הגר"ח קניבסקי זללה"ה ,והוא השיב לו בפשטות שאין
צורך אפילו לכתוב זאת ,כי בלי תלמוד תורה לא מתחיל
שום דבר[ .מכתבי תלמידים]
(מתוך גיליון 'אפיקי מים' מתורת מרן הגר"ש שטיינמן שליט"א)
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו 2
פחד מות נפל עלי כשעליתי לשם .מה שקרה שם איני יכול לספר,
אבל חזרתי משם .בלכתי התפללתי וביקשתי שלושה דברים...
מרן הגה"צ רבי חיים שמואלביץ זצ"ל על תפילה וברכה
בֹוֵתינּו (כו)
ֹלֵקי ֲֲא ֵ
ַוַ ִּנּ ְצְ ַעַ ק ֶֶאל ד' ֱֱא ֵ
בזמן מלחמת העולם השניה גלתה ישיבת מיר לעיר שנחאי
שבסין ,שהיתה אז תחת שלטון היפנים בני בריתם של
הצוררים ימ"ש ,ושהתה שם למעלה מחמש שנים .ניהול
Wikipedia
והחזקת הישיבה שם היו כרוכים במסירות נפש ובסיכון
גדול של מרן הגר"ח שמואלביץ זצ"ל ,באשר הכספים
לקיום הישיבה הגיעו בדרכים לא דרכים מארה"ב ,ואסור
היה שידעו היפנים כי מקורות המימון הם ממדינת אויב.
באחד הימים נקרא מרן לחקירה בבולשת היפנית לבירור
ברוך השולח ברכה בכרי הזה .מדד ואחר כך בירך הרי זה אודות מקורות המימון של הישיבה .כולם ידעו שרבים
תפילת שוא ,לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא הסיכויים שלא לחזור משם.
בדבר המדוד ולא בדבר המנוי ,אלא בדבר הסמוי מן העין, סיפר מרן" :פחד מוות נפל עלי כשעליתי לשם .מה שקרה
שנאמר' :יצו ה' אתך את הברכה באסמיך'( .ב"מ מב) שם איני יכול לספר ,אבל חזרתי משם .בלכתי התפללתי:
כל אדם מישראל ,אפילו הפשוט ביותר ,מברך "ברוך השולח רבש"ע אם אתה בוחר בי לקרבן הריני מוכן בשמחה ,אבל
ברכה בכרי הזה" ,וברכה זו היא ברכה גמורה מדינא ,ולדעת אם אחזור משם חי זאת אני מבקש.
כמה ראשונים מברכים ברכה זו בשם ומלכות. היתה לי את הזכות לבקש כי כשאדם נמצא בפחד מוות יכול
והדבר מפליא מאד ,הנה ברכה זו שהכרי מתרבה מאליו הוא לבקש! "ווען מען געפינט זיך אין א פחד מות קען מען
הלא היא נס גמור למעלה מדרך הטבע ,ועל כן לאחר שמדד בעטן!" .וביקשתי שלושה דברים:
שוב אינו מברך ,שהרי זו תפילת שוא .אך מכל מקום ,לפני "הראשון ,רבש"ע אם אזכה להינצל ,פטור אותי מהעול
שמדד כל אחד ואחד יכול ומחוייב לברך שיתברך ויתרבה והניהול הכספי של הישיבה .עוד אני מבקש ממך רבש"ע,
הכרי ,והוא אכן מתברך ומתרבה ,והדברים טעונים ביאור, זכני שיהיו בני תלמידי חכמים .ושלישית ,להשיא את בנותי
כיצד זה שייך לבקש ולברך על דבר שהוא בגדר נס? והרי לחתנים תלמידי חכמים".
אין סומכין על הנס?! דברים אלו סיפר מרן בשמחת נשואי בתו הצעירה ,וכה אמר:
אכן מבואר מכאן שאין מציאות של כמות כלל ,המציאות "ב"ה עזרני הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו והעול הכספי של
היא 'ברכה' ,ברכת ה' היא תעשיר ,ולכן הברכה וכח הריבוי הישיבה אינו מוטל על צווארי ,הודות לידידי ראש הישיבה
בכרי שאינו מדוד אינה בגדר נס ,אלא הטבע עצמו הוא הגאון רבי בינוש .והבנים ,הלא רואים אתם! "די קינדער,
'ברכה' ,ויכול האדם להיות בטוח בזה ולברך ,ואדרבה ,על זעהט איר דאך" .עתה עזרני השי"ת ,ונשלמה גם בקשתי
ידי המדידה נעשית מציאות של כמות ,כי בזה הוא מבטל את לחתנים תלמידי חכמים".
כח הברכה והריבוי מן התבואה ואז תפילתו היא תפילת שוא. הלא היא נס גמור למעלה מדרך הטבע
עד כדי כך מגיעה חובת ויכולת הבטחון! ועלינו לדעת שהדבר ְיְ ַצַ ו ה' ִִא ְְּתָך ֶֶאת ַַה ְְּב ָָרָכָ ה ַַּב ֲֲא ָָס ֶֶמיָך (כח)
איננו רק בכרי אלא כך היא הנהגת הקב"ה בכל דבר וענין,
הקב"ה שולח ברכה והדבר מתרבה. 'תנו רבנן ,ההולך למוד את גורנו אומר' :יהי רצון מלפניך
(מוסרי שערי חיים) ה' אלקינו שתשלח ברכה במעשה ידינו' .התחיל למוד אומר
3 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו
שאלתי פעם יהודי ישיש ז"ל שצהלתו תמיד בפניו ,כיצד זה יתכן
שמעולם לא ראיתי יהודי השרוי בשמחה כל הזמן כמוכם?
כ"ק מרן אדמו"ר מתולדות משה שליט"א על אמונה ,תשובה ושמחה.
ְּבִּׂשְׂמ ָָחה (כח)
ְ ֹלֶקיָך
ֶֶאת ה' ֱֱא ֶ ַּתַּחת ֲֲאֶׁשׁ ר ֹל ֹא ָעָ ַַב ְְדָּתּ
ַ
בניתי הנהרסות ושיקמתי ביתי מחדש לשם ולתפארת ישראל,
ומעולם לא חלמתי שעוד אזכה לכך ,וכיצד לא אהיה מלא כמה נאה ויאה לעורר כעת חיה את הלבבות ,ולחזק את
בשמחה?!... הנפשות ,לאחוז ולהתעלות בעבודה רבה זו של מידת השמחה,
להשיג פנים מאירות בעבודת השי''ת כדי להתקרב להשי''ת על ידה ,למלאות את המוח במחשבות
טובות ומשמחות ,ולעבוד את השי''ת מתוך שמחה ורגשי
וכל אדם חייב ליתן דעתו ורוחו בזה להשיג פנים מאירות קודש וחיות ,כדי שיקבל שמו יתברך תענוג ושעשועים
בעבודת השי''ת ,לשמוח עם הקב''ה ,לשמוח במצוות ה', מעם קדוש ישראלים ,ולמען ייטב לנו כל הימים בזה ובבא.
ואשר זאת היתה עבודת הצדיקים לחשוב ברוממות האלקים מה נאות לו לאדם להבין לדעת ,כי האמונה הטהורה ,ותשובת
ולשמוח עם הקב''ה להיות כולו שופע חיים ושמחה ,וזאת ישראל ,ומצות שמחה ,הן תלתא ריעין דלא מתפרשין ,וכולנו
גם בזמן שההצלחה לא האיר להם פנים ,כי האמינו בהשם אחוזים ותלויים זה בזה ,יען כי האמונה מביא לידי תשובה,
יתברך כי כל מה דעביד רחמנא לטב עביד ,וכי כל המאורעות ולעומתו תשובה מביאה לידי אמונה ,ועל ידי שניהם אלו
לטובה הוא .וכפי שמובא מהבעש''ט הקדוש זיע''א עה''פ זוכה האדם לעבוד את ה' מתוך שמחה וחיות ,להיות כולו
ּלּוֵפינּו ְְמ ֻֻס ָּּבִלִ ים'' ,כשיודע האדם שאלופו
''ַא ֵ[תהלים קמד]ַ : שופע חיים ושמחה ,בהתרגשות הלב והתעוררות האהבה,
של עולם הוא בכל תנועה ותנועה שבעולם אז יכול לסבול שהיא ידידות טובה ומיוחדת מהאדם לבוראו ית''ש ,היא
הכל ואז אין פרץ וכו' .וכמו שידוע הסיפור עם אחד החסידים יפיה ותפארתה של בני ישראל ,ואשר זו היא המידה אשר
של מעלה ,שנפלה דליקה בביתו וכל רכושו נהפך באחת תביאהו את האדם אל תיקונו האמיתי להשלים את שליחותו
למאכולת אש ,ועמד שם ובירך בקול ובהתלהבות את הברכה בעולם בנאמנות.
"שלא עשני גוי" ,והאנשים חשבו שהשתבשה דעתו מגודל ואם כן ,אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו – אשרי
הצער ,אך לאחר מכן הסביר להם את פשר הדבר .וכה העם שככה לו אשרי העם שה' אלוקיו ,כמה מאושרים אנחנו
אמר :הן אמנם נשארתי חסר בית ורכוש ,אבל נשארתי עם בבואנו לעורר את הנקודות הטובות ,לשמוח עם השי''ת
אלוקי -ה' יתברך ,משא"כ אילו הייתי גוי לא היה נשאר ולהתלהב אל השכינה ,להיזכר בחסדי השם אשר עשה עמנו,
לי מאומה ,כי גם 'אלוהי -הע"ז' שלי היה נשרף עם כל בזה שמחייה אותנו תמיד בכל עת ,ומרעיף עלינו הרבה
הבית ,והייתי נשאר באמת בלי כלום ...ועל כך הנני שש טובות וברכות ,ניסים ונפלאות גלויים ונסתרים.
ושמח שלא עשנו כגויי הארצות ,וה' עמדי ויושיעני וישלים ומשום כך כמה גדול חובתנו ,ליקח את הדברים לתוך עמקי
לי את חסרוני מידו הפתוחה הקדושה והרחבה. לבבינו ,להחיות בתוכנו את ההרגשים של ''האמונה איתנה''
וזאת ברור איפה ,שלאו דווקא בדברים הגשמיים הדבר כן, ושל ''להודות ולהלל'' ,להחדיר האמונה בלבינו ,ולהיות תמיד
שהכול מתנהל מלמעלה ,אלא גם בעניני הרוחניים הוא כך, מודים ומהללים על כל הטוב והחסד שעושה הקב''ה עמנו
כאשר האדם משתוקק לקיים איזה מצוה ,הן במה ששייך בכל עת ושעה ,לעבוד אותו יתברך מתוך שמחה וחדווה
בבין אדם למקום ,והן בבין אדם לחבירו ,ואינו הולך לו כפי התלהבות וחיות ,ולהיות שרוי תמיד בשמחה.
רצונו ,שלא הצליח בזה ידע נאמנה שגם זה מהבורא ,ולא שאלתי פעם יהודי ישיש ז"ל שצהלתו תמיד בפניו ,כיצד
יבוא מזה לידי צער וכעס ,ליפול רוחו בזה ,רק יאמין באמונה זה יתכן שמעולם לא ראיתי יהודי השרוי בשמחה כל הזמן
שלימה ובתמימות שכך הוא רצונו יתברך ,ונעשה בהשגחתו כמוכם? השיב לי היהודי בפשטות גדולה ,וכה אמר לי :בימי
הפרטית ובהנהגה העליונה. הזעם עברתי את מחנות ההשמדה ואיבדתי את כל משפחתי
אמנם תחילת ההתעוררות ,תלוי בבחירת האדם ,לעשות ואת כל אשר היה לי ,ובחסדי שמים לאחר המלחמה זכיתי
מה שראוי לעשות ,כי זה עיקר עבודת האדם בעולם הזה, לשני ילדים נוספים ומהם ראיתי נכדים רבים וטובים ,וב"ה
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו 4
להשתדל בכל דבר מצוה ,עד היכן שידו ידינו מגעת ,אבל
בכל זאת כאשר שאינו הולך לו לפי רצונו ,שמחשבתו אינו
יוצא לפועל ,על יתרעם על זה ,כי גם זה כמו שאר דברים
ממנו יתברך.
וכדי להבין ענין זה להחדיר זאת בנפשנו אספר עובדא,
אברך אחד לווה מחבירו סכום כסף ,באמרו שתוך שבוע
ושבועיים יחזיר לו את ההלוואה בעזרת ה' ,ומשום מה שכח
את הדבר לגמרי ,עבר קיץ בא חורף ,ובאחד מילילי טבת
הארוכים ,פתאום נזכר שעוד לא שילם לההוא שעשה לו
טובה כ''כ ,ובא לידי שברון לב גדול ,בחשבו הלמאי יהודי
עשה לי טובה כל כך ואני מזלזל בו ,ולמזלו הרב גם לא
היה לו הסכום לשלם.
טובו ,ואין שום צורך לו להאדם לבוא לידי שברון לב חלף שבוע ועוד שבוע והתחיל להתפלל לה' שיעזור לו
להיות נסער מזה שלא השיג מטרתו ,כי בכל דבר יש את שיהא באפשרותו לשלם ,הרי זה מצוה רבה לשלם חוב,
ההתלבשות אלוקית ,המנהיג את האדם לפי רצונו יתברך. ומה גם שלא יהא כל כך כפוי טובה שבוודאי חושב ההוא
ולכן צריך האדם להרגיל עצמו להכיר טובה להקב"ה על שאינו מתייחס לזה כלל ,ואולי הוא חושב אותי ביותר גרוע
מעשיו יום יום ,ואין די בזה מה שמברך לעצמו מידי יום כגנב ח''ו וכו'...
ברכה של העושה לי כל צרכי ,רק הרבה יש להתבונן בזה וביני לביני בא לו הכסף באיזה דרך ,קם ורץ אליו לשלם
ועל ידי זה יהיה שרוי בשמחה וישמח לבו בקרבו עד כדי הסכום ,כדי להסיר את חרפת החוב מעצמו ,הגיע אצלו
שיהא בכוחו לשמח גם את האחרים בטופח ע"מ להטפיח. הביתה דפק בדלת ,הבעל הבית פותח הדלת ,הבית היה
שכן הוא מדרכי הטבע שכאשר האדם שרוי בשמחה ,הוא חשוך ומחושך ,בעל מלאכה הסתובב שם ,לתקן החשמל,
יכול לשמוח גם בשמחת חברו על הצלחותיו ,גם על האדם והלווה מתנצל על שלא החזר לו החוב שלפני כמעט שנה,
לשמוח במעשיו הטובים ,השמחה חשובה מאוד עליו לשמוח הוציא הכסף מכיסו ונתן לו ,ההוא הרים עינים בתדהימה,
במה שהוא עושה ,ובמה שהוא עשה כבר ,ובמה שהוא יכול לקח לו כמה שניות להתעשת ,עד כי קרא לו בקול ,איך
לעשות. זה יכול להיות ,מי שלח אותך ,הוא לא הבין את השאלה,
והרי זה כעין שאמר ה"עצי חיים" אם אעשה חשבון על מה זה מי שלח אותי ,הרי זה החוב שאני חייב לך ,עכשיו
כל הטובות שהשפיע לי הבורא וכמה באמת מגיע לי ,אם נזכרתי בזה ,הוא שואל בחזרה מה בדיוק עכשיו ..והסביר
כן מי יודע מה יהיה למחר ,שהרי כבר קיבלתי את כל מה דבריו ,אני אגיד לך מה קורה ,אנחנו כבר עשרים וארבע
שמגיע לי ...אבל אנו יודעים כי כל מעשי הבורא הם מתוך שעות בלי חשמל ,אירעה כאן תקלה משמעותית ,שרק
רחמנות וחסדים גדולים ,ובוודאי שהשי"ת שהוא מקור חשמלאי יכול לתקן ,ואני לא קראתי לו כי לא היה לי
הטובות והחסדים לא יטוש אותנו ,וימשיך להשפיע לנו עוד כסף ,לבסוף ראיתי שבשום אופן לא שייך להמשיך כך בלי
הרבה טובה וברכה. חשמל ,התפללתי להקב''ה ואמרתי לו כך ,ריבונו של עולם
ולא רק זאת -הרי מידתו של הקב"ה אינה כמידת בשר ודם אני קורא לטכנאי ואתה תשלם לי ,אין דרך אחרת ,ואכן
– שכאשר האדם מבקש טובה מחבירו ,החבר יחשוב כמה קראתי לו על חשבון זה ,ועוד מעט הוא מסיים ,ואני צריך
פעמים האם באמת הוא נצרך לכך ,והאם באמת כדאי לתת לשלם לו בדויק הסכום שנתת לי.
לו ,וגם אם ימלא את בקשתו ,אם שוב יפנה ויבקש ממנו פלא פלאים איך הקב''ה הסיח לו את דעתו
עוד טובות ,לבסוף הוא יסרב לו .אבל מידתו של הקב"ה
הוא "רב חסד" שהקב"ה ממלא את בקשתו של האדם בכל פלא פלאים איך הקב''ה הסיח לו את דעתו ,שישכח מהחוב
אופן ,ואפילו אם מדובר בבקשה מוזרה שאין הדעת סובלתו, לגמרי ,שזה לא נשמעת כל כך כדבר רגיל ,וכאשר ההוא
ולא זו בלבד ,אלא הקב"ה יושב ומצפה שיבקש האדם ממנו הצריך את הכסף דחף אותו הקב''ה שירוץ לשלם לו ברגע
שוב ושוב ללא גבול ומידה ,וחפץ למלא את רצונו כהנה שצריך לכך ,ומזה יקיש המשכיל ,מה זה השגחה פרטית,
(נערך מתוך הספר 'שפת חיים' ירח האיתנים) וכהנה. ואיך הקב''ה מנהל את העולם בהשפעת אורותיו והתגלות
5 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו
כמובן ,היהודי הזה התהלך כל כך מודאג' .מה אעשה? ,איך אעבור
שדה מוקשים שכזה? כיצד אמלט מנפילה לבורות המפחידים?'
וכאשר המח מהרהר בכאלה שאלות ,הלב הולם בחזקה
פנינים מהגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל
סופר על הרב מפוניבז' זצ"ל ,שנסע פעם עם ה"חזון איש" ְוְ ָָראּו ָּכָ ל ַעַ ֵֵּמי ָָה ָָא ֶֶרץ ִּכִ י ֵֵׁשם ה' ִנִ ְְק ָָרא ָעָ ֶלֶ יָך ְוְ ָיָ ְְראּו ִִמ ֶֶּמָּךָ (כח)
זצ"ל במונית באחת הערים בארץ .בימים ההם עוד לא מה פירושה של ברכה זו?
היה חשש כל כך גדול מנסיעה בשכונות הערביות ,ואכן אומרת על כך הגמרא (ברכות ו)" :תניא רבי אליעזר הגדול
בדרכם חלפו שני גדולי הדור באחת מן השכונות הללו. אומר :אלו תפילין שבראש".
אלא שבדיוק אז טמנו כמה פרחחים מארב למונית ,והחלו מסופר שבאחד הימים ,כאשר רבינו הגר"א ז"ל היה שרוי
לידות לעברה אבנים. בעיצומה של הגלות שערך ,התנפלו שודדים על בעל הבית
הנהג חשש מאד מפניהם ,אבל ה"חזון איש" ביקש ממנו שבו התארח .הוא שמע צעקות נוראות ומיהר לצאת מחדרו,
לעצור .הוא פתח את הדלת ,ונהג המונית נזעק בבהלה" :הרב, לברר את פשרן .כשראו השודדים את התפילין ,תיכף ומיד
הזהר נא ,הרי הם עלולים לפגוע בכם" .אולם ה"חזון איש" הניחו לבעל הבית וברחו בבהלה מרוב פחד.
לא שמע לאזהרותיו ,הוא יצא ונעמד מול הנערים הפוחזים, לאחר שנרגע ,שאל בעל הבית את הגאון" :מה הוא הדבר
ומיד כשראו אותו – ברחו משם כולם כל עוד נפשם בם. שעשית? איך גרמת להם שיברחו מרוב פחד?" .האכסנאי
שמעתי מרבי אליקים שלזינגר מלונדון ,שהיה מקרה עם ההוא עדייין לא ידע עם מי יש לו עסק הוא לא הבין
בת ממשפחה חילונית שחפצה לחיות חיי תורה .היא היתה שמדובר ברבן של כל בני הגולה וחשב שהוא סתם אורח,
בפנימיה של מוסד לבנות ,והשלטונות ראו בכך עניין חמור לכן הקשה" :איך זה יכול להיות?".
מאד ,ממש כמו חטיפה ,ממש כמו בפרשת יוסל'ה שוחמכר נרעשו מהתפילין שבתוך הראש שלי
הידועה.
וחשבו אפילו להאשים אותו בחטיפה אמר לו הגאון" :הרי זה מפורש בכתוב' :וראו כל עמי הארץ
כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"...
במהלך החקירה ,היו אמורים חוקרים להגיע לביתו של מרן עכשיו בעל הבית בכלל לא הבין ,והוא חזר והקשה" :אם
ה"חזון איש" ,כדי לחקור אותו בענין .הם חשדו בו שיש לו כן למה מהתפילין שלי הם לא נבהלו? מה יש בתפילין שלך
יד בכל הפרשה ,וחשבו אפילו להאשים אותו בחטיפה. שהבריח אותם?"...
סיפר רבי אליקים ,שכאשר השוטרים היו בחוץ ,הוא פנה השיב לו הגאון" :רבי אליעזר הגדול לא אמר' :אלו תפילין
ל"חזון איש" והודיעו על כך שהם שם. שעל הראש' ,אלא' :אלו תפילין שבראש' ,הם לא התייראו
אמר לו ה"חזון איש"" :צא ואמור להם שילכו מכאן" .אולם מהתפילין שעל ראשי ,אלו אינן שונות משלך ,הם נבהלו
רבי אליקים חשש מהם ואמר לחזון איש" שהוא מפחד ונרעשו מהתפילין שבתוך הראש שלי"...
מפניהם .אמר לו ה"חזון איש"" :אתה מפחד ,אבל אני לא תפילין שבראש צריכים להיות כמו שאומרים ב"לשם יחוד"
מפחד" .והוא בעצמו קם ויצא מביתו אל החצר. שלפני הנחת תפלין :ועל הראש נגד המח ,שהנשמה שבמוחי
ברגע שהם ראו אותו ,לקחו השוטרים את רגליהם והסתלקו עם שאר חושי וכוחותי ,כולם יהיו משועבדים לעבודתו
משם ...פשוט ברחו מרוב פחד. יתברך" .כשבתוך הראש מונחים התפילין ,כשהמוח כולו
זהו זה ,כך מתגשמת הברכה" :וראו כל עמי הארץ כי שם משועבד לעבודתו יתברך – עמי הארץ רואים זאת ומתייראים.
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו 6
ה' נקרא עליך ויראו ממך" ,וכדברי רבי אליעזר הגדול "אלו
תפילין שבראש" .כשהתפילין בתוך הראש הרואים מפחדים
ומתייראים.
חצי קילומטר של מוקשים וגם בורות ומכשולים
ּוָבאּו ָעָ ֶלֶ יָך ָּכָ ל ַַה ְְּב ָָרכֹות ָָה ֵֵאֶּלֶ ה ְוְ ִִה ִִּׂשיֻגֻ ָך (כח)
ָ
יש אנשים שאינם רוצים לשמוע את פסוקי התוכחה והקללות
שבפרשתנו .ישנם כאלה שמגדילים לעשות ובורחים החוצה.
הם לא רוצים לשמוע ויוצאים מבית הכנסת .ואפילו ישנם
כאלה אנשים ,שהפחד שלהם מהקללות הוא כל כך גדול,
עד שהם ניגשים לבעל קורא ומבקשים ממנו" :גיכער,
האיש" .אני צריך לעבור שדה מוקשים באורך של חצי גיכער" – "מהר ,מהר" ,ועוד לפני שמתחילים לקרוא את
קילומטר ,ויש גם בורות ועוד מרעין בישין ,ואם תהיה לי הקללות הם כבר סותמים את האזניים ,כאלה קללות – הם
טעות קטנה ,אם קצת לא אשים לב ,מי יודע מה יקרה לי, לא רוצים לשמוע...
ה' ישמור"... עליהם המשיל דער הייליגער "חפץ חיים" זצ"ל משל נורא,
"מה בכלל אתה דואג" ,משיבה לו אשתו ,יש לי עבורך עצה וכך אמר:
נפלאה .פעם קיבלנו מגבת ארוכה ואני לא משתמשת בה. יהודי אחד נזקק לצאת לדרך לצורך פרנסתו .נו ,מה בכך?
אבל לך היא דווקא מאד תועיל". הרבה אנשים קמים ,עוזבים את ביתם ויוצאים לדרך לצורך
"כיצד היא תועיל?" – תמה הבעל. פרנסתם.
"פשוט מאד" ,הסבירה האשה" ,קח את המגבת אתך ,תניח הבעיה היתה ,שבדרכו היה עליו לעבור דרך שדה מוקשים!
אותה על הראש ותכרוך בה את הפנים היטב היטב עד שלא כן ,ככה זה היה ,אולי חצי קילומטר של מוקשים וגם בורות
תראה כלום". ומכשולים .בקיצור ,כל הצרות .והסכנה גדלה ,כי חלילה
"ואיך זה יעזור לי?" – שאל הבעל והתקשה להבין את וחס ,אם לא יתבונן היטב בדרך ,עלול הוא לעלות על מוקש
כוונת אשתו. ולהתפוצץ או ליפול באחד הבורות ולשבור את ידיו ורגליו.
"מה אתה לא מבין?" – גערה בו אשתו" ,הרי אתה מפחד נורא ואיום.
מהבורות ומהמוקשים והקוצים שם – נכון? תכרוך את המגבת כמובן ,היהודי הזה התהלך כל כך מודאג" .מה אעשה?" –
כמה פעמים סביב הראש ,עד שהעיניים שלך לא יראו שום חשב והרהר כל העת" ,איך אעבור שדה מוקשים שכזה?
דבר ,ואז ,כשלא תראה כלום ,גם לא תפחד מכלום"... כיצד אמלט מנפילה לבורות המפחידים? ומה אעשה כדי
אומר ההייליגער "חפץ חיים"" :אתם בורחים מהקללות החוצה? שהקוצים והברקנים המצויים שם לרוב לא יפצעו אותי?"
זה בדיוק כמו לסגור את העיניים עם מגבת כשעוברים שדה וכאשר המח מהרהר בכאלה שאלות ,הלב הולם בחזקה ומי
מוקשים ...אדרבה! מי שיפתח את העיניים – ישים לב לכל בכלל יכול להירדם...
מוקש ומכשול וינצל. התיישב האיש על מיטתו ומוחו קודח ממחשבות ודאגות,
החיים הם כמו שדה מוקשים ,ומי שעוצם עיניו מהם ,בוודאי נשכב וניסה שוב להירדם ,אך השינה ממנו והלאה .לפתע
יכשל שם ויפול .רק מי שפותח את עיניו יכול לעבור את מבחינה בו אשתו .היא שואלת אותו בדאגה" :מה קרה לך?
שדה המוקשים בהצלחה ,בלא שיקרה לו שום דבר. מדוע אינך נרדם?" והוא מספר לה על טרדותיו ועל חוסר
בורחים מהתוכחה – זה יעזור לכם?! אדרבה ,כששומעים המנוחה שיש לו ,מכיוון שמחר הוא יוצר לדרך.
את התוכחה ,כשמאזינים ומשיבים את הדברים אל הלב ,אנו "מה הבעיה?" ,שואלת אשתו ולא מבינה" ,כולם יוצאים
מונעים מעצמנו חטאים .הקב"ה יטהר לבנו לעבדו באמת, לדרך וישנים בלילה".
(מתוך הספר 'יחי ראובן') ויעזרנו שנשוב בתשובה שלמה. "את פשוט לא מבינה מה אני צריך מחר לעבור" ,מסביר
7 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו
רק רופא מומחה מסוגל לעשות דבר כזה ,אז אם הוא יוציא לך
חשבונית על סך , $10,000אתה מן הסתם לא תתווכח איתו...
הגאון רבי אביגדור מילר זצ"ל על עבודת ד' בשמחה
ְּבִּׂשְׂמ ָָחה (כח)
ְ ֹלֶקיָך
ֶֶאת ה' ֱֱא ֶ ַּתַּחת ֲֲאֶׁשׁ ר ֹל ֹא ָעָ ַַב ְְדָּתּ
ַ
כמובן שכל הנ"ל נדרש מאיתנו; חובה עלינו לעשות הכל -
אבל משל למה הדבר דומה ,ללבישת בגדים; בוודאי ובוודאי בעיצומם של תיאורי הצרות שעלולות ח"ו לבוא על עם
שצריכים ללבוש בגדים ,אבל זה לא הופך אותך לעבד ה'. ישראל ,הקב"ה מעניק לנו ביאור וטעם ,מדוע הוא מביא
קיום התורה והמצוות הופך אותך ליהודי ,ותו לו .אבל זה ֹלֶקיָך
ָעַָב ְְד ָּּת ֶֶאת ה' ֱֱא ֶ
"ַּתַּחת ֲֲא ֶׁׁשר ֹלא ַ ַ עלינו עונשים אלו:
רק המינימום ההכרחי -זה עוד לא עבודת ה'. ּוְבטּוב ֵלֵ ָבָ ב ֵֵמֹרֹב ֹּכּל" (דברים כח). ְׂמָחָ ה ְ ְּבּ ִׂש ְ
אתם יודעים מהי עבודה? עבודה היא מלשון עבד ,ועבד צריך לשים לב למילים הללו ,כי יש כאן רעיון מדהים
הוא אדם שכפוף לשני ונתון תחת מרותו ,ואם כן" ,עבודת שהתורה מדגישה כאן .אם היו שואלים אותנו היינו אומרים
ה'" פירושה להיות כפופים לה' וכנועים אליו; אנחנו עובדים שהסיבה שהעונשים מגיעים היא פשוטה -כי לא קיימנו
את ה' משום שאנחנו כפופים ומוכנעים אליו. את התורה .לכאורה כך היתה התורה צריכה לומר ,שהעונש
כעת אתה כבר מאבד את הלשון ֹלֶקיָך" .אבל לא זה מה ָעַָב ְְד ָּּת ֶֶאת ה' ֱֱא ֶ
"ַּתַּחת ֲֲא ֶׁׁשר ֹלא ַ
הואַ :
שכתוב; התורה מוסיפה עוד משהו -זה בגלל שלא עבדנו
ביאור הרעיון הוא כך .נניח ומישהו יעניק לכם אלף דולר ּוְבטּוב ֵלֵ ָבָ ב".
ְׂמָחָ ה ְ
אותו "ְּבּ ִׂש ְ
לדקה; בכל דקה -אלף דולר נוספים .תאר לעצמך שאתה אלא שזו נשמעת לנו תביעה משונה .אז מה אם לא עבדנו
הולך לבקר את הדוד העשיר שיש לו מה לתת ,והוא מוציא אותו בטוב לבב? בסדר ,אז לא היינו שמחים .האם זו סיבה
אלף דולר ומושיט לך אותם" .קח לך אחיין יקר ,שיהיה לך מוצדקת לעונשים הנוראיים הללו? הרי עבדנו אותו -לא
לבריאות!" אבל לפני שהספקת לומר תודה ,הוא מושיט לך כתוב שלא עשינו כן .היינו יהודים טובים ,שומרי תורה
אלף דולר נוספים .אתה מופתע" ,איך אני אודה לו?" אבל ומצוות -הנחנו תפילין ,שמרנו שבת ,למדנו תורה ,קיימנו
אז אתה מקבל עוד אלף .כעת אתה כבר מאבד את הלשון. מצוות ועסקנו בגמילות חסדים .עם ישראל דקדק מאוד
"תודה רבה דוד אייב ,תודה רבה דוד אייב .תודה ,תודה ,תודה, במצוות .האם זה הגיוני שנשלחנו לגלות ועברנו כל כך
תודה" .אתה לא עומד בקצב .ואם אתה לא עומד בקצב ,אזי הרבה סבל וייסורים רק בגלל שעשינו את זה בלי שמחה?
כל מה שאתה מרגיש זו הכנעה .אתה מוכנע בפני הנותן .אז ועל זה אומר הקב"ה" :כן .אם אינכם עובדים אותי בשמחה
כשהקב"ה מעניק לך מתנה ועוד מתנה ועוד מתנה -הוא ובטוב לבב מרוב כל -מתוך כל הטוב שאני מעניק לכם ,לזה
נותן לך אלפי מתנות ,רבי רבבות של מתנות -אתה אפילו לא תיקרא עבודה .ואם חסר לכם הדבר הזה ,זה לכשעצמו
לא מצליח לומר עליהם 'תודה' ,כי יש כל כך הרבה מהם. הוא עוון חמור מספיק שבעטיו מגיעים לכם כל העונשים
ואילו אתה -כבר כעת אתה מיליונר! הקב"ה נותן לך אלף והתוכחות הכתובים בפרשה".
דולר ועוד אלף ,מדי יום ביומו .האם בגלל שפעולה זו אנחנו הרי חושבים שאנחנו יודעים מה הפירוש
מתרחשת כל הזמן ,היא לא שווה אלף דולר? אז אם כבר עבודת ה'
כעת אתה מיליונר ,בלי שום הליכים או ניתוחים ,האם אינך
צריך להרגיש כפוף וכנוע מרוב הודיה? אכן ,הדברים טעונים ביאור ,כי לנו הם מהווים חידוש.
ומה עם הנס היומי ,שהלב שלך ממשיך לפעום? התיאום אנחנו הרי חושבים שאנחנו יודעים מה הפירוש עבודת ה',
הנדרש עבור פעימת הלב הינו עדין ביותר ,כי פתח אחד צריך עבודת ה' פירושה לקיים את התורה; לעשות מצוות ,ללמוד
להיפתח ,ובאותו הרגע על הפתח השני להיסגר ,כי אסור תורה ,לגדל את ילדינו בדרך התורה ,להקפיד על הכל ,על
ששניהם יהיו פתוחים בו-זמנית .אז כשאחד נפתח -חבירו כל השולחן ערוך .אבל כעת אנו לומדים שעם כל זה עדיין
סגור ,וכשהשני נפתח ,הפתח הקודם נסגר .וכך זה ממשיך לא הגענו לעבודת ה'.
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו 8
יום ולילה ,לילה ויום ,ללא הפסקה ,במשך כל כך הרבה
שנים ,בזמן שאנחנו בכלל לא מרגישים את התהליך הזה.
זה עובד בצורה כל כך מושלמת ,כל כך חלקה .הלב פועם.
הוא יוציא לך חשבונית על סך $10,000
נמצא אפוא שהדברים שהקב"ה מעניק לנו שווים יותר מאלף
דולר .אנשים משלמים עשרות אלפי דולרים כדי שליבם
יתחיל שוב לפעום .תארו לעצמכם אילו הקב"ה היה שולח
לנו כסף ,אבל ח"ו הלב לא היה פועם .אדם שליבו מפסיק
לפעום חלילה ,מובהל לחדר הניתוח והרופא חותך פתח
בבית החזה שלו ,תופס את הלב ביד ,ומתחיל לעסות אותו.
הוא מעסה את הלב עד שהוא מתחיל שוב לפעום באופן
Wikipedia
ניסי .רק רופא מומחה מסוגל לעשות דבר כזה ,אז אם הוא
'עבודה' .תחושת הכניעה לפני ה' -זהו המושג של עבודת יוציא לך חשבונית על סך - $10,000אתה מן הסתם לא
ה' .כל מה שאני עושה כאן בעולם ,כל מה שאני עושה תתווכח איתו ...אין ספק שמדובר במחיר מציאה .והקב"ה
כיהודי ,הוא משום שרובץ עלי חוב כבד כלפיך ,ה' אלקי. נותן לך את זה כל הזמן .הוא מעניק לך מתנות -אחת אחרי
ורואה שטר של מאה דולר שוכב על הקרקע השניה .לא רק הכליות והלב .מדי דקה הוא מעניק לך מאות
מתנות ,אלפי ועשרות אלפי מתנות .ומה שכתוב כאן בתוכחה
כעת ,עם הגדרה זו ,נוכל להבין את דברי התוכחה האמורים הוא ,שמוטל עלינו להתחיל לחשוב על המתנות הללו .אנו
ְׂמָחָ ה
ֹלֶקיָך ְּבּ ִׂש ְ
ָעַָב ְְד ָּּת ֶֶאת ה' ֱֱא ֶ
"ַּתַּחת ֲֲא ֶׁׁשר ֹלא ַ
ַ בפרשתנו: מחויבים להיות כפופים וכנועים מרוב הודיה.
ּוְבטּוב ֵלֵ ָבָ ב ֵֵמֹרֹב ֹּכּל" .שאלנו :האם באמת כל כך גרוע לא ְ יקח קצת זמן עד שזה ייכנס לנו לראש .לא מספיק לשמוע
לעבוד את ה' בשמחה? והתשובה היא כן; כי זו ההגדרה של את זה ,כי כיום אנחנו כפויי טובה" .על מה כבר יש להודות?"
עבודת ה' -לעבוד אותו מתוך הודיה. משימה גדולה מוטלת עלינו אפוא :כי זה היסוד של הכל.
אז כשאתה מניח תפילין ,יהיה טעם המצוה אשר יהיה - מּולֹוִהי ָעָָלָ י" (תהילים קטז) .איני יכול
ִ "ָמָ ה ָאִָׁשׁ יב לה' ָּכּ ל ַּתְּגְ
לכל מצוה יש טעמים -אך עלינו להבין שהטעם העיקרי להשיב לך דבר ,כי אתה לא זקוק לשום דבר ממני.
הוא ,שבכך אתה ממחיש את כניעותך בפני ה' .בין אם אתה מה אני נותן לו? הוא עשיר.
לומד תורה ,מתעטף בציצית ,שומר שבת או נזהר ממאכלות
אסורות; כשאתה יושב בסוכה ,קובע מזוזה בפתח ,או קורא "מה אשיב לך?" כשעבד משרת את אדונו ,כשהוא מגיש לו
קריאת שמע; כשאתה אוכל מצה ,מקיים מצוות ד' מינים בקבוק עם כוסות ,אז הוא מעניק לו שירות מסוים .אבל
או נותן צדקה; כל מצוה באשר היא ,מה אתה עושה? אתה במה אני משרת את ה'? מה אני נותן לו? הוא עשיר .הוא
מבטא את תודתך ,מתוך הכנעה. גיבור .יש לו הכל .יש לו גם אותי .אז מה אני עושה למענו?
זה נכון גם ביחס למה שאתה נמנע מלעשות; כשאתה יוצא אין שום דבר שאני יכול לעשות ,מלבד להרגיש שאיני יכול
לטיול רגלי בשבת ורואה שטר של מאה דולר שוכב על לעשות דבר.
הקרקע ואתה נמנע מלהרים אותו ,אתה מקיים בזה משהו. כיצד יתכן בכלל מושג של עבודה כלפי הקב"ה? התשובה
הזהירות מהלאו של שבת הינה המחשה לכך שאתה עבד היא ,שמה שחשוב זה המבט .התחושה שאני חייב לעשות
ה'' .עבודה' אינה רק במצוות עשה ,אלא מצוות לא-תעשה משהו ,ושאיני יכול לעשות דבר -תחושה זו ,היא היא
9 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו
השמש זורחת? אתה נשוי? אף הן בכלל עבודה.
היית נשוי גם אתמול וגם אז כשאנחנו מחפשים טעמים למצוות ,בין מצוות עשה ובין
שלשום? בכל יום נמזג עוד מצוות לא תעשה ,עלינו לדעת שהטעם העיקרי הוא ביטוי
ועוד יין אל תוך הכוס שלך. של הכנעה בפני ה' .כל המצוות גם יחד וכן לימוד התורה,
אבל אנחנו נהיה מאוד אינם אלא ביטוי של הכרת הטוב להשי"ת ,ותו לא .עשיית
מופתעים המצוה היא הצורה ,הביטוי החיצוני ,אך פנימיות המצוה,
התכלית הפנימית של המצוה שהופכת אותה לעבודה ,זה
אלא שמה קורה? אם יש כאשר היא נעשית כביטוי של הכרת הטוב לה'.
לך חור בכוס ,היין דולף יהודי שמקיים את כל התורה כולה ,אך ללא המבט הזה,
Wikipedia החוצה; ואז ,לא משנה כמה נמצא שהוא עושה ההיפך מעבודה; אדרבה ,הוא בטוח שהוא
יין נמזג לכוס ,הכוס לעולם עושה לה' טובה .כך הוא חושב .המבט שלנו הוא ,שאנחנו
לא תעלה על גדותיה .היין נמצא בכוס לרגע ,יתכן ואפילו אלו שמטיבים עם ה' ,וכי ה' הוא זה שחייב לנו .כי מה הוא
עלינו לזכור את כל הלילות שבהם ישנו .היתה לנו מיטה, כבר נתן לנו בעולם הזה? אנחנו הרי לא מיליונרים .לא
לרובנו היתה מיטה עם מזרן .לרובנו היתה גם כרית .חייבים מולטי-מיליונרים .אנחנו כבר מחכים למה שיהיה בעולם
לזכור את העובדה שיש לנו קורת גג .יש לנו מטבח וחדר הבא -שם אנחנו מתכוונים להגיש לה' חשבונית שמינה.
שינה .יש לנו חדר שירותים. אבל אנחנו נהיה מאוד מופתעים
עלינו להודות לה' אפוא על בגדינו .בכל פעם שאנו ניגשים
לארון כדי להוציא משם בגד -זה אושר .אה! כביסה אבל אנחנו נהיה מאוד מופתעים; הקב"ה עשוי לשאול אותנו
נקייה -תענוג .בכל פעם שנועלים נעליים ,אנחנו מעט שאלה" :האם אתה מבין שעוד לא שילמת לי על יום אחד
יותר שמחים מאתמול. "ֵמֹרֹב ֹּכּל" ,לא עבדנו של חיים בעולם הזה?" לא עבדנו אותו ֵ
הכל כל כך נח ויעיל -יש לך בית חם בחורף ,ואולי מיזוג אותו בשמחה ,מתוך הודיה על מה שהוא נתן לנו.
אוויר בקיץ .יש לך מקרר ,נורות חשמל ,ואינסטלציה .יש והנה ,קל יותר לומר את הדברים הללו מאשר לבצע אותם;
לך פרטיות .אתה בטוח ,פחות או יותר ,כשאתה סוגר את לא מספיק לשבת פה ולהסכים עם מה שאני אומר .לא ,זה
הדלת ונועל אותה .יש לך אולי משפחה .הבריאות איתנה. משהו שדורש עבודה; זה לא קל .אחד הדברים שמונעים
רובנו לא חווינו כאב ראש מאז ראש השנה .זה משמעותי! מאיתנו מלחוש שמחה והודיה כלפי הקב"ה בכל עת ,היא
בלי מיגרנה אחת במשך שנה שלימה! העובדה שהכוסות שלנו מחוררות .אני אסביר את זה.
זה הסוד טּוְבָך ַיַ ִּבּ יעּו" (תהילים
במזמור "אשרי" יש פסוק ֵ" -זֵ ֶכֶ ר ַַרב ְ
קמה ,ז) .והנה ,אנחנו רגילים לפרש את המילה 'יביעו' דהיינו
זה הסוד כיצד להשיג שלימות בעבודת ה' -להיות מלא 'יאמרו' ,אבל זה לא הפירוש הנכון .המילה 'יביעו' היא מלשון
בהכרת הטוב. 'נובע' ,כמו מעין שנובע .פירוש הפסוק הוא אפוא' :הזכר של
אושר זה לא הפלגה באיים הקריביים ,או ששמך יופיע בעיתון רב טובך עולה על גדותיו'.
ותהיה מפורסם .לא; אושר פירושו החסדים התמידיים שה' ואיך 'טוב' עולה על גדותיו? אם אתה יושב באירוע ומחזיק
ממטיר עליך .השיניים שלך! שיניים הם תענוג! נקש אותם כוס בידך ,ומגיע מישהו ומוזג לך יין ,ואחר כך מגיע אדם
אלו לאלו .אה ,איזו שמחה! שיניים חדות מקדימה כדי נוסף ומוזג לך עוד קצת יין לתוך הכוס ,ואז בא אדם שלישי
לחתוך את המזון ,ושיניים טוחנות מאחורה כדי ללעוס. ומוזג עוד יין -מה קורה? הכוס עולה על גדותיה .כשהכוס
אני מסוגל לראות! אני מסוגל להניע את המפרקים שלי! מדי מלאה ,היא נובעת -היא עולה על גדותיה.
בדרך לבית הכנסת אתה מתענג על המפרקים ,כיצד הם לכל אדם יש מעין כוס בליבו ,והקב"ה מתחיל להכניס את
מתפקדים בצורה כל כך מושלמת .יהודי שומר תורה הוא טובו אל תוך הכוס .הלב שלך פועם -זהו יין שנמזג לך אל
יהודי שמח .הוא כל כך שמח ומרוצה מהחיים שלו ,כל כך תוך הכוס .אם גופך מצליח לפנות ממנו את הפסולת -זה
מלא בהודיה והכרת הטוב ,שזה עולה על גדותיו .כוסו רוויה, עוד יין .בכל פעם נמזג עוד יין לתוך הכוס .מדי לילה אתה
היא עולה על גדותיה. ישן בשלום על מיטתך -הכוס שלך הולכת ומתמלאת .אתה
(נערך מתוך 'תורת אביגדור' כי תבוא תשפ"ה) מסוגל ללכת ברחוב? העיניים שלך מתפקדות? אתה נושם?
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו 10
11 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו
נחשוף את אחת התחבולות המתוחכמות ביותר של היצר!!!
ליצר הרע יש הרבה תחבולות ותכסיסים ,שבאמצעותם
הוא מצליח ללכוד אותנו ,וחשוב שנהיה מודעים להם
הגאון רבי שלמה לוונשטיין שליט"א על תכסיסי היצר
ְּבִּׂשְׂמ ָָחה (כח)
ְ ֹלֶקיָך
ֶֶאת ד' ֱֱא ֶ ַּתַּחת ֲֲאֶׁשׁ ר ֹל ֹא ָעָ ַַב ְְדָּתּ
ַ
לעצמו :האיש הזה מחכה שאני ארדם בסוף ,ואני אאמין
לו שזה חול ,ואז הוא יתן את "המכה" ויבריח אוצר שלם למה באמת אנחנו לא חוזרים בתשובה?
מתחת לחול .אבל עלי לא עובדים ,אני לא מוותר. ליצר הרע יש הרבה תחבולות ותכסיסים ,שבאמצעותם הוא
דוד באמת לא ויתר .יום יום ,במשך ארבע שנים ,הוא המשיך מצליח ללכוד אותנו ,וגם להשאיר אותנו לכודים ברשת.
לבדוק את החול .אחרי ארבע שנים ,הוא יצא לפנסיה .ואז, על מנת להצליח להיזהר ולהישמר מתחבולות היצר ,חשוב
יום אחד הם נפגשו ב"איצקוביץ'" .אמר דוד לבעל המריצה, שנהיה מודעים להם.
"בינינו ,עכשיו כשאני כבר לא עובד שם ,תגלה לי – מה נחשוף עתה את אחת התחבולות המתוחכמות ביותר של
הברחת?" אמר לו האיש" :את המריצה .כל יום זאת הייתה היצר ,ובהקדם סיפור קצר:
מריצה חדשה"... אדם אחד ,ששמו דוד ,היה עובד במכס ,ואי אפשר היה
הבדיחה היא בדיחה ,אבל המסר מאוד רציני. לרמות אותו בשום אופן .לא משנה באיזו שיטה מתוחכמת
נפלת פה ונפלת שם ,אז אתה כבר אבוד! ניסו המבריחים לפעול -תמיד הוא גילה ותפס אותם "על
חם" .כל מבריח ,גדול או קטן ,ידע שבזמן שדוד במשמרת -
אתם יודעים ,מה עושה היצר הרע? הוא לא צריך את העבירה אין סיכוי להבריח אפילו סיכה קטנה .יום אחד הגיע למעבר
שלך ,הוא רוצה את המריצה שלך .דע לך ,שבלי האמונה הגבול אדם עם מריצה מלאה חול .שאל אותו דוד" :מה
בכך שיש לך אפשרות לחזור בתשובה – אתה באמת לא יכול יש לך מתחת לחול? יהלומים? זהב? שעוני מותג?" "שום
לחזור בתשובה .בלי האמונה שלך שאתה מסוגל ויכול לחזור דבר" ,ענה הבן אדם בשלווה" .יש לי רק חול"" .נו ,חבל על
בתשובה ,אין שום סיכוי שתצליח .היצר הרע בא אל האדם הזמן" ,זירז אותו דוד" ,תגיד לי מה יש לך בפנים ונגמור
ואומר לו :תראה ,נכשלת בזה ובזה ,נפלת פה ונפלת שם, את הסיפור" .אמר לו האיש" :זה חול ,ורק חול" .דוד קרא
אז אתה כבר אבוד! אבל הטענה של היצר היא שקר .אתה לפועלים ,והם סיננו את החול ,אבל לא מצאו כלום .דוד
יכול בעזרת ה' לחזור בתשובה שלמה! אתה יכול בעזרת ה' לא התעצל ,הוא העביר את החול תחת סריקה ,ולא נמצא
להתקדם ולהתעלות עוד ועוד! איך? על ידי השמחה ,ועל שום ממצא .רק חול וחול.לא היתה לו ברירה ,והוא נתן לבן
ידי האמון בכוחות שלך וביכולת שלך לחזור בתשובה .את אדם לעבור עם המריצה המליאה חול .למחרת שוב הגיע
זה היצר הרע מנסה לגנוב ממך .הוא רוצה שתאמין שאתה אותו אדם עם מריצה מלאה חול .דוד הזעיף את פניו" .מה
חלש וחסר יכולת ,שאתה בכלל אבוד .הוא רוצה לשכנע יש לך במריצה?" והבן אדם ענה" :חול".
אותך שאין לך סיכוי ,כדי שתתייאש ולא תנסה כלל לתקן אמר לו דוד" :הבנתי אותך .אתה חושב ,שבגלל שבדקתי
ולהתקדם ולעלות. אתמול ולא מצאתי שום דבר בחול שלך ,אני כבר לא אבדוק
עוד סיפור-משל ,נביא כאן כדי להמחיש את כוח תחבולת היום ,נכון? אז בוא נראה אילו אוצרות החבאת היום בחול
היצר: התמים שלך" .החול סונן ונסרק וגם צולם ,ולא נמצא בו
אברך נכנס לבית הכנסת ,פותח את השקית של הטלית שום דבר מלבד חול.
והתפילין ,ומתחיל להניח תפילין .ניגש אליו יהודי קצת יותר דוד עדיין היה חשדן מאוד ,אבל לא היתה לו ברירה ,והוא
מבוגר ,ואומר לו" :תגיד ,למה באת?" האברך מתפלא" .מה נתן לבן אדם לעבור עם המריצה והחול שלו .הסיפור המוזר
זאת אומרת ,למה באתי? להתפלל" 'אה ,להתפלל ,טוב אז הזה תפס הרבה מאוד מקום במחשבות של דוד .הוא אמר
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו 12
תלך הביתה'
"אולי הוא לא לגמרי נורמלי ,אומר האברך לעצמו ,וכדי לא
להעליב ,הוא עונה לבן שיחו" :אבל עוד לא התפללתי".
"בסדר" ,אומר הבן אדם המוזר" ,קח מאתיים דולר ולך
הביתה .היום אל תתפלל".
אומר לו האברך" :לא הבנתי אותך"" .מה לא הבנת? דברתי
עברית – קח מאתיים דולר ,ואל תתפלל היום".
"מה אתה אומר? שבשביל מאתיים דולר אני לא אתפלל?!"
"אה ,אני רואה שאתה סוחר טוב .קדימה ,קח אלפיים ולך
הביתה" .אומר לו האברך" :אני באמת לא מבין אותך ,אלפיים
דולר כדי שאני לא אתפלל?!" "מה ,אתה סוחט אותי? אתה
יודע מה ,קח חמשת אלפים".
לחם שחור .אמרה לו מרתא בת בייתוס :אז תקנה שחור. אומר האברך" :אדוני ,גם אם תתן לי מיליון דולר ,אני לא
חזר ואמר :אזל הלחם השחור ,יש לחם שעורים .אמרה לו: אוותר על התפילה .מה נראה לך ,שאני לא אתפלל?! אין
אז תקנה לחם שעורים .חזר ואמר :גם לחם שעורים אין על מה לדבר".
כבר .הסוף היה שלא נותר בשוק שום דבר מאכל שיכול אמר לו האיש" :אתה כל כך צודק .רק תסביר לי דבר אחד
היה העבד לקנות ולהביא לה ,כדי להחיות את נפשה .קשה – למה כשאתה כן מתפלל ,זה לא נראה לך מיליון? למה
להבין ,האם אין למשרת הזה מינימום של שכל? אתה יוצא מהתפילה עם פרצוף באדמה?"
אבל האמת היא ,שהשאלה הזאת היא לא רק עליו .השאלה "למה?" האברך נאנח אנחה עמוקה" ,כי זאת לא הייתה
היא גם עלינו. תפילה כמו שצריך .זה לא נחשב"...
מה הרב מתכוון ,ברצויפ'ס מה זאת אומרת 'זה לא נחשב'?!
בדיוק את זה היצר הרע רוצה ממך
פעמים רבות באים אלי אברכים ,שנראים על גבול היאוש,
והם אומרים לי" ,הרב ,אני לא יכול יותר ,אני עוזב .אני לא בדיוק את זה היצר הרע רוצה ממך .הוא רוצה שתאמין,
יכול 'לסחוב' יותר ,אני פשוט לא לומד" .אני שואל" :מה שהמצוות שאתה עושה לא באמת שוות ,כי אתה לא שווה,
פירוש 'אני לא לומד'? למדת היום?" הוא עונה-שואל בשפל ולא עושה אותן .היצר הרע רוצה שתאמין שאתה "קטן"
קול" ,מה זאת אומרת למדתי?" "למדת שעה?" "מה הרב ולא מסוגל ליותר.
מתכוון ,ברצויפ'ס (-ברציפות)?" היצר משקר ,אל תאמין לו! אתה "שווה" וחשוב ,והמצוות
"תגיד לי" ,אני אומר" ,אני שאלתי אותך על רצופים? לא ,אני שאתה עושה שוות וחשובות ,גם אם לא הצלחת לעשותן
מבין שאתה כרגע לא "סולת" ,אבל אם אין סולת אוכלים באופן מושלם ,עם כל הכוונות הרצויות.
לחם לבן .ואם אין לך לחם לבן ,אז תאכל שחור .אבל למות מסר חשוב לעניין זה יש לנו מהמעשה שארע עם מרתא
ברעב -זו לא אופציה. בת בייתוס:
למה אתה נותן ליצר הרע לשכנע אותך שאתה לא כלום? מה מרתא בת בייתוס הייתה אחת הנשים העשירות ביותר
אתה אומר? אתה אומר לי 'אבל אני לא ר' חיים קניבסקי'? בירושלים .בתקופת חורבן בית שני שרר בירושלים רעב
נכון ,ואולי גם לא תהיה ,תירגע .אז מה? אם לא מצליחים נורא ,כיוון שאספסיאנוס נשלח להציב מצור על ירושלים,
להשיג סולת מנסים להשיג לבן ,ואם לא לבן אז שחור ,ואם והבריונים שרפו את מחסני המזון שבעיר ,כדי שהעם יוכרח
לא שחור אז שעורים .למות זה לא אופציה! תהיה שמח במה להילחם .מרתא בת בייתוס שלחה את העבד שלה לקנות
שאתה מסוגל לעשות .ותדע ,שאתה יכול בעזרת ה' לעשות לה לחם מסולת נקייה .חזר העבד ואמר :הסולת הנקייה
הרבה מאוד .אתה עובד ה'! אזלה מן השוק ,יש לחם לבן .אמרה לו :אז תקנה לחם
(מתוך 'ומתוק האור' סדר תפילתינו) לבן ,הלך העבד ,וחזר ואמר :אזל הלחם הלבן מן השוק .יש
13 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו
ירדו רבי חיים וואלקין ורבי שמואל יעקב בורנשטיין ,לבית רבם
מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל ,ושאלוהו כיצד עליהם לנהוג
הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א על הכרת הטוב
חיים על אתר" .התפילה הראשונה שלך צריכה להיות עליהם, הפרשה שלנו פותחת בנושא הביכורים וכל דיניהם .שורש
שהאבא והאמא יהיו בריאים לאורך ימים ושתהיה להם רק ועיקר מצווה זו ,כמבואר במפרשים ,הוא הכרת הטוב וההודאה
בריאות והצלחה ...הכרת הטוב!" לבורא יתברך על הטובות שהוא מנחיל לנו כאן בעולם הזה.
ומן הצד השני -הזלזול בדבר זה הינו פשוט נורא ואיום. הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל ,משגיח ישיבת
כה גדולה חשיבות הענין ,עד כי חז"ל קבעו ואמרו (מדרש פוניבז' ,כותב בספרו 'מכתב מאליהו' (חלק א) שכל עבודת
תנחומא שמות ה)" :כל הכופר בטובתו של חברו לבסוף הבורא בנויה על יסוד הכרת הטוב .הרי הקדוש ברוך הוא
כופר בטובתו של הקדוש ברוך הוא". ברא את העולם מרצונו הטוב להיטיב לברואיו ,וכדי שנוכל
לכאורה ניתן היה לתמוה על ההשוואה בין טובתו של בשר לקיים את חלקינו בעולם אנחנו צריכים להכיר טובה למיטיבנו,
ודם המלא יצרים ואינטרסים לבין טובתו השלימה של מלך אחרת -לחינם נבראנו ,חלילה וחס.
מלכי המלכים? שמעתי מדודי הגאון רבי רפאל ברלין שליט"א
אך הגאון הצדיק רבי נחום וועלוויל מקלם זצ"ל ,מגדולי חכמי
המוסר ,ביאר את הדברים ואמר :זה אשר כפיות הטובה היא שמעתי מדודי הגאון רבי רפאל ברלין שליט"א כי מקובל
בנפשו ,הרי שגם בבואו לפני הקדוש ברוך הוא ינהג במידה בידו אודות גאון הגאונים רבינו אליהו מוילנא זצ"ל ,שכמעט
זו .כי הכרת הטוב הינה תכונה אנושית הטבועה באדם ,ואם לא דיבר שלא בלשון הקודש .בכלל הוא מיעט בדיבור ככל
אדם השחית את מידותיו והפכה למידה רעה של כפיות האפשר ,אבל גם כאשר נצרך לשוחח עם מאן דהו שוחח רק
טובה ,הרי שכמו הגאוותן והכעסן ,הוא ילך עם מידה רעה בלשון הקודש .מילה אחת משפת האידיש כן היתה שגורה
זו לכל מקום ,ואין זה משנה אם הוא כופר 'רק' בטובת ילוד על לשונו ' -דאנק' ,תודה .כששאלו את תלמידיו לפשר
אישה -או חלילה וחס בטובתו של הבורא יתברך! הענין ,הסבירו כי המילה 'דנק' בגימטריה 'עולם הבא'; אדם
"הכרת הטוב קבועה ביתדות ברזל בטבע האנושי ,ומי שרגיל להכיר טובה ,בסופו של דבר יקיים את רצון השם
שמתעלם ממנה ,סופו שיכפור בעיקר ,רחמנא ליצלן!" – ויזכה להגיע לעולם הבא.
הפטיר רבי נחום וועלוויל. והוסיף לי על כך רבי רפאל ברלין ,שהיה בקשר אמיץ עם מרן
ראיתי מאמר שכתב הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל ,ראש ראש הישיבה הגרא"מ שך זצ"ל ,ושמע אותו פעם מתבטא
ישיבת חברון ,ובו מספר כי בישיבת סלבודקה קיבלו מדורות כי 'דאנק' זה גם מלשון 'גידענק' ['תזכור'] ,כלומר ,מקבל
קודמים של בעלי המוסר כי מידת כפיות הטובה היא מקור הטובה מוטלת עליו חובה לזכור את מטיבו.
כל ההשחתות! נורא ואיום! שמעתי שיחה מפי הגאון הצדיק רבי חזקיהו מישקובסקי
שני הידידים התחבטו קשות אם לנסוע למעמד שליט"א ,משגיח ישיבת 'ארחות תורה' ,בה הוא סיפר כי
הגיע פעם לפני מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי
הגאון הצדיק רבי חיים וואלקין זצ"ל ,משגיח ישיבת 'עטרת זצ"ל אברך בן עליה ונפשו בשאלתו :הוא רוצה להתחזק
ישראל' ,היה ידיד ותיק של הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין בתפילה ,אבל הוא חושב לעשות כן בשלבים ,בכל פעם
זצ"ל ,ראש ישיבת 'קרית מלך' .ראשיתה של ידידות זו לבקש ביסודיות על נושא אחד ועליו לבקש ולהתחנן כמו
החלה לפני עשרות שנים ,בעודם אברכים צעירים בישיבת שצריך .במה כדאי להתחיל? הצלחה בתורה? יראת שמים?
מיר .יום אחד התקיים בטלז-סטון מעמד הנחת אבן הפינה מנוחת הנפש?
לישיבת טלז ,ושני האברכים הצעירים הוזמנו לארוע עקב שאל אותו רבי חיים" :יש לך הורים?" " -ברוך השם ,עד
הזיקה הקרובה שלהם לטלז -רבי חיים כבוגר ישיבת טלז מאה ועשרים" השיב" - .נו ,אז מה השאלה?" -הגיב רבי
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו 14
בארצות הברית ,ורבי שמואל יעקב כבעל לנכדת הגאון רבי
אברהם יצחק בלוך זצ"ל הי"ד ,ראש ישיבת טלז בליטא.
שני הידידים התחבטו קשות אם לנסוע למעמד .מצד אחד,
חובת הכרת הטוב על כתפיהם לישיבת טלז המפוארה;
מאידך' ,תורה מה תהא עליה' -האם זו אכן סיבה ראויה
לבטל עבורה את סדר הלימוד בישיבה? ירדו השניים לבית
רבם מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל ,ראש ישיבת מיר,
ושאלוהו כיצד עליהם לנהוג.
רבי חיים שקל את הדברים בכובד ראש ,ולבסוף אמר" :אינני
יודע מה היא רמת ה'הכרת הטוב' שלכם לישיבת טלז -את
ה'חזון איש' לבקשתו. זאת ,הנכם צריכים למדוד לבד .אבל דבר יכולני לומר לכם:
כשהגיעו ליעד ,הודה לו ה'חזון איש' ושאל" :יש איזה משהו הכרת הטוב זה כל האדם!"
שאתה זקוק לו?" " -לא" ,השיב היהודי" ,ברוך השם איני שמעתי פעם מהמשגיח רבי דן סגל שליט"א
חסר דבר" .אמר לו ה'חזון איש'" :אם כן ,יהיה רצון שתזכה
לאריכות ימים" .ואכן ,אותו יהודי זכה לאריכות ימים מופלגת. שמעתי פעם מהמשגיח הגאון הצדיק רבי דן סגל שליט"א,
נתבונן רגע בסיפור הזה ,אמר רבי דן .הרי אנו יודעים כמה כי את גודל החיוב בהכרת הטוב ניתן ללמוד מהדין של
אהבת ישראל היה ל'חזון איש' .את כל כולו הוא הפקיר החזרת משכון.
למען כלל ישראל ,ובודאי לא היו חסרות לו הזדמנויות לברך התורה אומרת (דברים כד ,יג)" :השב תשיב לו את העבוט
יהודים ולרצות לאחל להם כל טוב .מדוע דוקא כעת רצה כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ,ולך תהיה צדקה לפני
לברך את אותו העגלון? בהכרח משום שכעת הוא היטיב השם אלוקיך" .רש"י מביא על אתר מהספרי שמבאר כך -
עמו ,ומחמת זה יש לו כח מיוחד של ברכה -שמשועבד "וברכך" ,שהלווה יברך את המלוה ,ואם אינו מברך -מכל
עבור הכרת הטוב! מקום "ולך תהיה צדקה".
רבי יחזקאל הגיע להשתתף בחתונה הרי זה פלא ,הקשה המשגיח .לכאורה ,כשמקיימים את ציווי
השם ,קיום המצווה הוא העיקר ולא הברכה שיברך הלווה
מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל ,בעל ה'חזון יחזקאל', הנזקק .אך הספרי מבאר ההיפך -העיקר שהוא יברך ,וגם
טרח והתפלל כל חייו להצלחת יהודי אחד שפעם הושיע אם לא עשה כן ,תהיה לווה צדקה ,מעין בדיעבד שכזה .איך
אותו בשעת מצוקתו .בדומה לזה ,תלמיד חכם שהתגורר ניתן להבין זאת?
בילדותו בשכנות לרבי יחזקאל ,סיפר כי פעם נתן להם הביאור הוא ,אמר המשגיח ,שמכיוון שכאן עוסקים באדם
הרב אברמסקי מתנה לאות תודה על שהגישו לו עזרה ,תוך שהיטיב למישהו אחר ,כוח הברכה של מקבל ההטבה יותר
שהוא מדגיש כי "השכר שלכם שמור לעולם הבא ,המתנה גדול ומשמעותי מהשכר על עצם קיום המצווה! מדוע? כי
היא רק כהכרת הטוב" ...רבי יחזקאל הגיע פעם להשתתף החיוב של הכרת הטוב הוא כל כך גדול ,שהקדוש ברוך
בחתונה שערך לאחד מצאצאיו ,ד"ר פלק שלזינגר זצ"ל, הוא נותן למקבל הטובה כח ברכה עצום שבאמצעותו יוכל
מנהל בית החולים 'שערי צדק' .בעל השמחה שראה את למלאות את החיוב שלו ,כי אחרת לא היתה יכולת להכיר
זקן ראשי הישיבות נכנס להשתתף בשמחה ,התרגש כהוגן, טובה כמו שצריך.
והחל להתרוצץ סביבו ולכבדו .נענה רבי יחזקאל ואמר" :לא כדי להטעים את הענין ,הביא המשגיח רבי דן מעשה שהיה
באתי להתכבד אלא לכבד כדי להכיר טובה על מה שעשיתם עם מרן ה'חזון איש' זצ"ל שהלך פעם בבני ברק ,ושבילי
עבורי כאשר חליתי פעם ,ובזכותכם יצאתי מהחולי"... המושבה הצעירה עוד לא היו סלולים כלל .עודו מהלך
כשבעל השמחה תהה – מתי הוא גמל טובה לרב אברמסקי? בחולות ,עבר לידו מישהו עם סוס ועגלה והציע לקחתו
השיבו הרב" :אכן אתם לא צריכים לזכור ,אבל עלי מוטל להיכן שצריך להגיע .ה'חזון איש' סירב כיוון שלא רצה
תמיד לזכור -להכיר טובה למטיבי"( ...מתוך 'אוצרותיהם אמלא') להטריח אחרים ,אך בעל העגלה ביקש והפציר ולבסוף נענה
15 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו
הגוי יצא לרחוב וצעק שנגנב לו כספו .ואמר לשוטרים ,כי שכנו
היהודי היחיד שראה כיצד הוא הניחם בתוך מטפחת אדומה
הגאון רבי אליהו חיים כהן שליט"א על התורה הקדושה שמעניקה חכמה ובינה
ּוְלְ ִִת ְְּתָך ֶעֶ ְלְ יֹון ַעַ ל ָּכָ ל ַַהּגֹוִיִ ם ֲֲא ֶֶׁשר ָעָ ָָׂשה ִלִ ְְת ִִהָּלָ ה ּוְלְ ֵֵׁשם ּוְלְ ִִת ְְפ ָָא ֶֶרת (כו)
התורה הקדושה מעניקה לאדם העומל ומתייגע בה ,חכמה
ובינה עצומה ,יותר מכל החכמים והפילוסופים הגדולים של
העולם כולו.
סיפר הגאון רבי יצחק זאב מבריסק זצ"ל מעשה על חכמתו
של המהר"ל מפראג זצ"ל ,בהיותו ילד קטן.
בשוק העירוני היו שתי חנויות ,אחת לממכר בשמים והשניה
לממכר שמנים ,בין שתי החנויות הפריד קיר דק .חנותו
של מוכר השמנים היהודי ,היתה מלאה תדיר בקונים ,מפני
ישרותו ,ואילו חנותו של הגוי מוכר הבשמים היתה לרוב
המשפט ,וציוה להביא קערה ובה מים חמים ,ולהטיל לתוכה ריקה ,אנשים מיעטו להיכנס לחנותו מפני ששכר לא ביושר.
את דינרי הזהב ,וכך עשו ,מיד צפו על פני המים עיגולי שמן לילה אחד הגוי נקב חור קטן בקיר שבין החנויות ,והציץ
רבים .וידעו הכל כי היהודי הוא הצודק ,ודינרי הזהב שייכים לחנותו של שכנו מוכר השמן ,כדי לראות את המתרחש
לו .הכל שבחו את חכמתו של המושל ,אולם אמר להם :לא אצלו .באחד הפעמים ראה את היהודי סופר את כספו ,סך
אותי תשבחו ,אלא את הילד היהודי ,שבזכות חכמתו הגדולה מסיים של דינרי זהב ,ומניחם בתוך מטפחת אדומה.
ידעתי לשפוט משפט צדק .אותו ילד חכם ונבון ,התפרסם זמם הגוי לגזול מהיהודי את כספו ,הוא יצא לרחוב והחל
לימים כמהר"ל מפראג זצ"ל. לצעוק שנגנב לו כספו .לשאלת השוטרים שהוזעקו ,במי
לחפש אחר מלמד ישר וירא שמים הוא חושד ,אמר כי שכנו היהודי היחיד שראה כיצד הוא
סופר את הכסף ,והניחם בתוך מטפחת אדומה .מיד אסרו
מספרים כי מרן ה"חזון איש" ,היה מקפיד מאוד לחפש אחר השוטרים את היהודי ,ולקחו את כספו ,למרות צעקותיו כי
מלמד ישר וירא שמים ,כי רק הוא יוכל להשפיע השפעה שקר הדבר.
טהורה שתעמוד לתלמידים לעד. הגיע יום המשפט ,חקר השופט את הגוי והיהודי ולא ידע
וסיפר על כך מעשה ,סוחר עם הארץ אחד הציעו לו עסק למי להאמין ,על כן העביר את משפטם למושל העיר .כמובן
שיכול להניב רווחים גדולים ,אלא שהיה כרוך ברמאות על שדבר המשפט התפרסם בין תושבי העיר ,וכולם שחו אודות
הקונים .כששמע הסוחר את ההצעה ,דחה אותה מיד ואמר המשפט.
שאינו מסוגל לרמות ,מפני שעומדת לנגד עיניו דמותו של ערב אחד טייל המושל בעיר ,ושמע קולות ילדים יהודיים
המלמד מימי נערותו ,שהיה חוזר איתו פעמים רבות על משחקים במשפט של השמן והבושם ,הסתקרן והקשיב
מה שלמד ,ובאמצע היה נאנח ואומר :הריני מחויב ללמדך לדבריהם ,ילד אחד טען את טענותיו של מוכר השמן ,וילד
היטב עד שתדע על בוריו ,אחרת אחשב כרמיה בעת שאקח אחר טען את טענותיו של הבשם .ו"השופט" ילד רך בשנים
מאביך את שכר הלימוד בסוף השבוע. פסק :הביאו קערת מים חמים והניחו בה את הדינרים ,אם
סיים ה"חזון איש" :אותו יהודי לא זכר מאומה מכל מה יצופו עיגולי שמן ,ראיה מוכחת שהיהודי צודק ודינרי הזהב
שלמד אצל המלמד ,ובכל זאת נשארה הישרות של המלמד שייכים לו .ואם יהיו המים נקיים ,ראיה שדברי הגוי אמת,
חקוקה בזכרונו. וכך נכריע.
(מתוך הספר 'אוצרות פניני התורה') למחרת היום הזמין מושל העיר את הגוי והיהודי לבית
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו 16
רבי אליהו לופיאן בנסיעה ברכבת הוצרך לברך ברכת אשר יצר
ורמז לשוטר ,שיואיל בבקשה לקרוא לחבריו הסדרנים
הרב שלמה קולדצקי שליט"א על עניית אמן ואמן יהא שמיה רבא מבורך
העולם למשך ששת אלפים שנה כדי שיהודי יזכה לומר בפרשה מוזכר ענין עניית
פעם אחת בלבד בכל משך זמן הבריאה ברוך הוא וברוך האמן על ידי כל עם ישראל
שמו ,ואלף פעמים ברוך הוא וברוך שמו לא מגיע לגודל על הקללות והברכות בהר
חשיבות המילה אמן פעם אחת בלבד ,ואלף פעמים אמן לא גריזים והר עיבל .ובמדרש
מגיע לגודל חשיבות של אמירת אמן יהא שמיה רבא פעם רבה לפרשה אמרו :מפני שאין
אחת בלבד עכ"ל. גדול לפני הקדוש ברוך הוא
בספר חמדת ימים אלול ור"ה פרק ז' מזהיר מאד להתחזק יותר מאמן שישראל עונין.
בימים נוראים באמירת אמן ואיש"ר וז"ל :ובפרט בעניית נביא כאן מאמרי חז"ל
האמנים שהוא עונה הן על הברכות והן על הקדישים יהא ועובדות והנהגות מגדולי
זהיר וזריז יותר משאר הימים לכוין בהם ושלא יאבד אחד הדורות על מעלת עניית אמן ואיש"ר.
מהם ,אשר מלבד סגולתם לכפר על פשע וחטאה כמו שאמרו הגמ' בשבת קיט :אומרת :אמר רבי יהושע בן לוי כל העונה
ז"ל כל העונה אמן בכל כחו אפילו היה לו שמץ מינות מוחלין אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו.
לו ,עוד תוסיף תת כחה להועיל לקיבול תפילות כהיום הזה אמר רבי יוחנן אפילו יש בו שמץ של עבודה זרה מוחלין לו.
אשר רבים משטינים עליהן ובכח סגולת עניית האמן מסלקם אמר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי
כמו שאמרו בספר הזוהר וכו'. גן עדן.
סיפורים רבים מסופרים ובזוה"ק פ' וילך בגודל ועוצם שכר מי שהוא שומר אמונים
שיושב ומצפה מתי יבא לידו לשמוע ברכה כדי לענות אמן
סיפורים רבים מסופרים על גדולי הדורות בזמנינו ואיך וחומר העונש למי שאינו חושש לענות אמן .באמת תסמרנה
ניצלו אנשים בזכות עניית אמן .מעשה שהיה עם רבי אליהו שערות אנוש מראות חומר שבו ,ולבבות יכאבו על רבים
לופיאן באחת מנסיעותיו ברכבת מירושלים לחיפה הוצרך מעמי הארץ שאין נזהרים כלל .ובעל ווי העמודים בנו של
באמצע הנסיעה לברך ברכת אשר יצר .אחר שנטל ידיו השל"ה כותב שכל איש ישראל מחוייב למסור נפשו על
ונגבם המתין מלברך ברכת אשר יצר .ורמז לשוטר שעמד עניית אמן ,סימן אמ"ן אני מוסר נפשי .כי זהו פירושו של
בקרבת מקום ,שיואיל בבקשה לקרוא לחבריו הסדרנים אמן ומשמעות עדות זו היא הכרה מלאה בקב"ה ,נמצא אם
ואנשי בטחון הרכבת .השוטר שהבין את מבוקשו של רבי כן שעניית אמן היא עדות על אמונתינו .אמן היא אמונה
אליהו ,מילא את רצונו ,ומיהר לקרוא לכמה מחבריו שיעמדו ועל אמונת ישראל בה' אלוקים מחוייב אדם למסור נפשו.
לצד הצדיק .רבי אליהו פנה אליהם והסביר את משאלתו: מובא בשם הגרי"ז שאמר שפעמים רבות חשב מדוע פקדה
אני אומר עתה ברכת אשר יצר ,ואתם תענו אמן בסיום השואה האיומה את אירופה ולא הגיעה לארץ ישראל,
הברכה .ובישוב דעתו במנוחת ושלוות נפש ,אמר הברכה וכשבאתי לארץ ישראל ושמעתי את אנשי ירושלים עונים
מילה במילה .מיד עם סיום ברכתו ,ככלות המלים ומפליא אמן יהא שמיה רבא בקול רם ובכוונה הבנתי שבזכות עניית
לעשות ענו הסובבים אמן! דקות ספורות מאז ...הרכבת אמן יהא שמיה רבה בקול רם ובכוונה ניצלה ארץ ישראל
נעצרה בפתאומיות ,התגלה מוקש המונח על פסי הרכבת, מהשואה האיומה.
בנסים מופלאים ,עצרה הרכבת לפני עלותה על המוקש, רבי יחזקאל לוינשטיין כותב במכתב :אמירת אמן בלי שום
וניצלו נוסעי הרכבת. כוונה כראוי ,הנשמה אשר למעלה מקפדת על זה .רבי
(מתוך גליונו ,כי תבוא תשפ"ה) אליהו לופיאן היה אומר :היה כדאי להקב"ה לברוא את
17 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו
ַַּׁשַעַר ַלַד'
ֶז ֶה ַה � � ׁ
בּוַע
ַַה ַַּׁש ַַער ְלְ ָָפ ָָר ַַׁשת ַַה ָָּׁש ַ
ַצִַּד�ִיִקִים
ָיָֹבֹאּוּ בֹו ֹ
מה קשור ביכורים שאדם יתבונן ,מה עם הראש שלי ,המח,
ליציאת מצרים? העיניים ,האוזניים והפה
אוצרות מהמשגיח הגה"צ רבי דב יפה זצוק"ל
חשוב מאוד בימים אלו ,להתבונן
באהבת ה' הגדולה אלינו ,ובגודל חסדי
ה' וטובותיו ,והתבוננות זו תביא אותנו
לאהבת ה' ולתשובה מאהבה.
ֲֲא ַַר ִִּמי ֹא ֵֵֹבד ָָא ִִבי ַוַ ֵּיֵ ֶֶרד ִִמְצְ ַַרְיְ ָָמה (כו) וכבר גילו הקדמונים ,כי אלול נרמז
במקרא "אני לדודי ודודי לי" ,שהוא
מה קשור ביכורים ליציאת מצרים? וי''ל שהקב''ה מקרא בשיר השירים אשר כולו
אמר לאברהם אבינו כי גר יהיה זרעך בארץ לא רצוף אהבה ,ללמדנו :שעניין אהבת
להם ועבדום וענו אותם 400שנה וגו' ודור רביעי Wikipediaה' לישראל ,ואהבת ישראל לה' ,הוא
ישובו הנה .נמצא שתנאי נתינת הארץ לעם ישראל מעיקרי עבודת חודש אלול!
הוא רק אם נשתעבד 400שנה .וא''כ קשה איך באמת ,אדם צריך לעבוד את ה' מתוך יראה ומתוך אהבה .ואעפ"י
מביאים ביכורים ,הרי הארץ לא שייכת לנו ,כי שהדרגה הגבוהה יותר היא לעבוד את ה' מתוך אהבה ,אך אי אפשר
השעבוד במצרים היה רק 210שנים ,והדין הוא שאדם יעבוד את ה' בלא שתהיה לו גם יראה .ובדורנו אנו שכהו
שבקרקע שאינה שלו אינו מביא ביכורים ,כי החושים ,וקשה יותר לעבוד את ה' מתוך יראה ,עבודתנו צריכה
לא יכול לומר האדמה אשר נתת לנו .וידוע מה להיות מתוך אהבה.
שמתרצים חז''ל ,א .שריבוי הנפשות שהיו במצרים ה'בעל התניא' אמר ,שבתקופות קודמות אדם היה מסוגל לעבור
זה השלים ל .400-ועוד שקושי השיעבוד היה כמו בקלות ממצב של עצב למצב של שמחה ,ולפיכך היה ניתן לשלב
400שנה .וזה כוונת הפסוק :וירד מצרימה ויהי בעבודת ה' את שניהם כאחת .בזמנינו שקשה לעבור מעצב לשמחה
שם לגוי גדול עצום ורב – דהיינו ריבוי נפשות, ראוי שהמצב הקבוע יהיה של שמחה ,ויחד עם זאת יקבע זמן מיוחד
ויתנו עלינו עבודה קשה ויענונו – והיינו קושי שבו יצטער על חטאיו .ואם בדורו הורה כן ה"בעל התניא" ,כל שכן
השעבוד .ולכך שפיר מגיעה לנו הארץ. שיש להורות כן בדורנו!
יש אפשרות שנבקר את מעשינו לפי סדר היום ,וכגון שנתבונן :האם
בברכות הקדים פרי בטן לפרי אדמה אנחנו הולכים לישון בזמן בכדי שנוכל לקום לתפילה כראוי ,האם
ּוְפ ִִרי ַַא ְְד ָָמ ְְתָך (כח)
ָָּברּוְך ְְּפ ִִרי ִִב ְְטְנְ ָך ְ אנו באים לתפילה בזמן ,כיצד נראית התפילה שלנו ,איך המורא
מקדש שלנו ,האם אנו מגיעים בזמן לסדרים ,כיצד הלימוד שלנו,
מי שישים לב יראה ,שכאן בברכות הקדים פרי האם אנו נזהרים מלהפסיק ח"ו באמצע הלימוד (שזה עוון מאד
בטן לפרי אדמה 'טנאך ומשארתך' ,ואילו בקללות מאד חמור) ,וכד'.
כתב ארור טנאך ומשארתך ואח''כ כתב ארור וישנה אפשרות שנבקר את מעשינו לפי סדר האברים :שאדם יתבונן,
פרי בטנך וכו' ומה הטעם בזה? וי''ל ,אומר מה עם הראש שלי ,המח ,העיניים ,האוזניים והפה .כל האברים
המהר''י אסאד ע''פ חז''ל ,שאין הקב''ה פוגע צריכים להיות טהורים!
בנפש תחילה ,וא''כ מובן ,כי טוב וודאי שדבר על כן חשוב מאוד שלא נסתפק באמירת הסליחות גרידא .תפקידינו
ראשון נותנים לנפשות ,ולכן בברכות הקדים בימי הסליחות לבקר את עצמנו מהמומים שבנו ולראות מה באמת
נפשות ,משא''כ בקללות לא נותן קודם לנפשות דרוש תיקון ,ולטכס עצות לתקנם באופן שיהיה בר קיימא.
אלא לפירות וכו' ,ולכן בברכות הקדים הנפשות ובעיקר צריכים אנו לראות -האם אנחנו כבר מוכנים להמליך את
ואילו בקללות הקדים הפירות. הקב"ה עלינו.
(מתוך גליונו של הרב שלמה קולדצקי שליט"א ,כי תבוא תשפ"ה) (לקט מתוך עבודת הימים הנוראים)
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו 18
במה שמים מעולם לא הבנתי את המשל
את הביכורים?
מאוצרותיו של הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל
''ודע ,כי החוטא ,כאשר יתאחר
לשוב מחטאתו ,יכבד עליו מאד
ענשו בכל יום ,כי הוא יודע כי
יצא הקצף עליו ,ויש לו מנוס
לנוס שמה ,והמנוס הוא התשובה,
והוא עומד במרדו והנו ברעתו,
ובידו לצאת מתוך ההפכה ,ולא
יגור מפני האף והחמה ,על כן
רעתו רבה .ואמרו רז"ל (קה"ר
ז ,לב) על הענין הזה:
חידות שינון הפרשה 'משל לכת של לסטים שחבשם
Wikipedia המלך בבית האסורים ,וחתרו
לפי סדר ה-א"ב מחתרת ,פרצו ויעבורו ,ונשאר
אחד מהם .בא שר בית הסוהר ,וראה מחתרת חתורה והאיש ההוא עודנו
א .מה ענו כל העם ואמרו? אמן. עצור ,ויך אותו במטהו .אמר לו :קשה יום ,הלוא המחתרת חתורה לפניך,
ב .איך נקראים הפירות בעץ שגדלים ואיך לא מהרת המלט על נפשך'' (שערי תשובה שער ראשון פ"ב).
הראשונים? ביכורים.
ג .על איזה הר נתנו את הברכות? מעולם לא הבנתי את המשל .מדוע מכים על קדקדו של האסיר המסכן
גריזים. הזה? אמנם שוטה הוא ,אבל הכי משום כן יוכה על ראשו? מה פשע פשע
ד .ארץ זבת חלב ו__ דבש. בכך ששמר את החוק?...
ה .ובאו עליך כל הברכות האלה ו___ כנראה שהפשט הוא כך .מהי הסיבה שאותו אסיר ,בכל זאת נשאר בבית
השיגך. הסוהר? ברור כי לא שמירת החוק היא שהדריכתהו ,שכן אין אסיר זה
ו .הפרשה מתחילה במילה -והיה. שומר חוק דווקא ...אף לא פחד מפני התפיסה ,אף לא חשש מעצם הבריחה,
ז .אחד מהשבטים שעמדו על הר עיבל? שכן מחתרת נוחה היא ,ואיש מבין הנמלטים לא נתפס.
זבולון. ומדוע בכל זאת לא נמלט על נפשו ? -משום שבבית הסוהר טוב לו יותר.
ח .סיחון היה מלך של מי? ח שבון. משום שלדעתו ,הנוח לו ביותר ,הוא בין כתלי בית הסוהר הזה.
ט .במה שמים את הביכורים? טנא. כך התרגל וכך קבע לו את חייו.
י .איך כתוב 'שלא לסור מן הדברים? אדרבא ,חשש כבד מקנן בקרבו ,מפני החיים שמעבר לכתלים העבים האלו.
ימין ושמאל. אף זה המתאחר לשוב בתשובה ,מדוע אינו ממהר לעשות את התשובה
כ .למי נתנו את הביכורים? כהן. הזאת?
ל .למי נותנים מעשר ראשון? לוי. – רק משום שכך טוב לו יותר .משום שהתרגל בחיים כמות שהם .משום
מ .על מה כתוב לא להניף ברזל? מזבח. שהוא בטוח ,כי כך נוח לו יותר .אדרבא ,חושש הוא מפני חיים "כבולים"
נ .ביד חזקה ובזרוע___ נטויה. כביכול ,שאולי או ודאי ,יהיו לאחר שישוב .אינו מסוגל לחיים מוארים כאלו.
ס .איך נקרא עמ"י? עם___ סגולה. לכן בא שר בית הסוהר ,וכמנהגו מכה על קדקדו ,עד כי נוכח האסיר ,כי
ע" .ויהי שם לגוי גדול___ ורב" .עצום. בכל זאת טוב יותר מחוץ לבית הסוהר ,כי רק בבית הסוהר מגיע השר
פ .איך נקרא צלם ,מסכה? פסל. ומכה על קדקדו .מחוץ לכתלים אלו לא יכו על קדקדו .משמע ,כי בחוץ
צ .ברוך אתה ב___ צאתך. בכל זאת טוב ונוח יותר...
ק .מה נאמר על הר עיבל? קללות. התרנגול נהנה מאותו גרגיר של אורז ,דווקא כשהוא מלקטו מתוך ערימת
ר .נעלך לא בלתה מעל___ רגלך. האשפה...
ש .על מי נאמר שהיא לא בלתה? כמו כן ,אומרים לו ל"מתאחר" :אולי בכל זאת תשים לב לאמת הפשוטה,
שמלתם. כי לאחר התשובה טוב יותר ,נוח יותר.
ת .והיה ביום אשר___ את הירדן? ואם אינך מגיע למסקנת אמת זאת ,הרי יצא עליך הקצף...
תעברו. אנא הבן ושוב מהר בתשובה .מהר והמלט ,המחתרת חתורה לפניך.
(מתוך גליונו של הרב שלמה קולדצקי שליט"א ,כי תבוא תשפ"ה) (מתוך הספר 'ברכת מרדכי' אלול)
19 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו
ַצִַּד�ִיק
ַּכ ַ� �ָָּתָמָר ִיְפְָרָח
תּוָּקִנִ ים
צּוִפים ְלְ ַַחִּיִ ים טֹוִבִ ים ְּוְמ ָ
ֹנ ֶֶֹפת ִ
המצאה זו פרשה לה כנפיים ,ומכל אותו בחור עמד נדהם...
קצוות הארץ צבאו רבים על פתח המפעל
ְּבִּׂשְׂמ ָָחה (כח)
ְ ֹלֶקיָך
ֶֶאת ה' ֱֱא ֶ ַּתַּחת ֲֲאֶׁשׁ ר ֹל ֹא ָעָ ַַב ְְדָּתּ
ַ
בעיר אחת חי בעל מפעל לבדים ואריגים שעלה בידו להמציא
סוג של בד חדש ומשובח בעל מגע רך ונעים ומראה משובב לב.
המצאה זו פרשה לה כנפיים ,ומכל קצוות הארץ צבאו רבים
על פתח המפעל ברצותם לקנות את הבד החדש ,אולם הביקוש
עלה בהרבה על ההיצע.
אמנם ,היו רבים אשר העדיפו את בדיהם הישנים והטובים ,אולם
מאחר ולא רצו להיחשב כ"מיושנים" רכשו את הבד החדיש
ותפרו ממנו בגדים חדשים.
למעשה ,כאשר רואים קבוצת אנשים אשר לבושים בבגדים הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א :סיפר לי גיסי
העשויים מהבד החדש -אין לדעת מי באמת נהנה מההמצאה הג"ר ישראל טויב ,הוא למד בישיבת סלבודקא ,מרן
ומי לובשם מאונס .ישנה דרך אחת לברר את הדבר -כאשר ראש הישיבה הג"ר דב לנדו היה אז אברך צעיר יחסית,
יפגשו האנשים את ממציא הבד ,חלקם יגשו ויידחקו כדי לתת אבל שמו הלך לפניו וכבר הכירו במעלתו שנים רבות.
לו תודה על המצאתו הנפלאה ,ואף יספרו לו כמה מרוצים הם היה אחד מהת"ח היקרים שעשה משהו שלא כהוגן והג"ר
מן הבד -אנשים אלה אכן באמת מרוצים. דוב שליט"א מאד ביקר את זה ושלא ילמדו ממנו לאותו
לעומתם יהיו כאלה אשר יחמיצו פנים ,וינהגו בו בזלזול ,ואם דבר כי זה מעידה.
יעלה בידם אף ינזפו בו על אשר בגללו נגזר עליהם להוציא בחור אחד מסלבודקא -חבר של גיסי נפגש עם הבת
ממון רב מכיסם .אנשים אלה שייכים לקבוצה השניה... שלו ,וגיסי היה בחור צדיק עם לב חם ,והיה אכפת לו...
כדוגמת שתי קבוצות אלה כן גם בני האדם ניכרים בעבודת ה' :יש רבי דב כל כך נגדו ואתה הולך להיפגש עם הבת שלו?...
אשר מקיימים מצוות מיראת שמים ומאהבת הבורא יתברך ,ויש לך לשאול את רבי דב .אבל חבר שלו לא רצה ...הוא
המקיימים כ"מצוות אנשים מלומדה" ,רק כדי "לצאת ידי חובה". רוצה את השידוך הזה .גיסי לחץ עליו והוא הלך ,הוא
אין להבחין ביניהם אלא רק כאשר מקיים האדם את המצוות שאל את רבי דב מה דעתו ,אמר לו רבי דוב -בודאי...
-אם הוא מקיימם מתוך שמחה והתלהבות ומחפש להדר בהן איזה בית של אהבת תורה ,איזה מידות טובות ,תענוג
ככל האפשר ,הרי הוא מאוהבי ה' האמתיים ,ואם לאו... להיות חתן בבית הזה ,וככה הוא המליץ לו בחום.
אותו בחור עמד נדהם ...הוא שאל ,אבל הרב כל הזמן
בחתונה -יש הבדל ניכר בין המחותנים לשאר הקרואים
שאמא הולכת לגן חיות
בחתונה -יש הבדל ניכר בין המחותנים לשאר הקרואים .המחותנים נגדו אז איך הרב פתאום ממליץ עליו? ...אמר לו רבי
שמחים בעצם הדבר שזכו להכניס את בניהם לחופה ,שמחה זו דב מה הקשר ,ראית פעם שאמא הולכת לגן חיות עם
היא הגורמת לכל המשתה הגדול שעשו. הילד שלה ,ועוברים ליד האריה ,והאמא מראה לו איזה
לא כן שאר המוזמנים ,הם אינם שמחים מכח עצמם ,אלא תחילה אריה גדול ,מלך החיות ,והם יכולים להביט ממש מקרוב
הם משתתפים בסעודה ,ולאחר שאכלו מעדנים ושתו ממתקים בהתפעלות ,אבל אם הם יראו אריה ברחוב הם גם ככה
-מתעוררת גם בהם השמחה! יסתכלו? בוודאי שלא ,הם יברחו הביתה ,זו סכנת חיים!...
כן הוא גם הנמשל .כאשר מקיים האדם את מצוות ה' בשמחה אמר לו רבי דב ,כל זמן שהיתה סכנה שנלמד מדרכיו
דומה הוא ל'מחותן' השמח בעצם קיום המצווה .אולם אם אינו היו צריכים לעורר על זה ,אבל היום כבר אין את הסכנה,
שמח בעצם קיום המצוה הרי הוא כמוזמן זר... אתה יודע כבר את דרך האמת ,אז למה לא להנות מהיופי
שלו? ...יש שם אהבת תורה ,יש שם מידות טובות.
('ארחות חיים' ,דברים)
(מתוך משלי המגיד מדובנא)
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו 20
- DNAחותמו אולי יתקעו בחצוצרה?!
של הבורא באדם
Wikipedia
הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א :שאלה :האם בחודש
אלול יכולים לתקוע בשופר פסול?
תשובה :התבטא מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל :המנהג
לתקוע בשופר ,אולי יתקעו בחצוצרה?
חשבתם פעם על הפלא העצום הטמון בתוך כל ביאור הדברים :כלומר דשופר פסול איננו שופר אלא כחצוצרה.
תא ותא בגופנו – קוד מולקולרי זעיר ומדויק אע"פ שלכאורה יש לו את הקול של שופר וא"כ מעורר את הלב
להפליא ,המהווה מעין חותם אישי שאין שני כדכתיב "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" ,מיהו כך נתקנה
לו? התקנה לתקוע בשופר דוקא והיינו כשר .והנה הריטב"א בר"ה
ה( DNA -ד.נ.א) שלנו הוא מערכת מופלאה (כו) כתב בתקיעה של מוצאי יום כיפור שאינה אלא זכר בעלמא
ומדויקת להפליא: לתקיעת יובל "ולדברי הכל אין מברכים עליה ואין מדקדקים
הקב"ה ברא שרשרת עצומה של מיליארדי בה בשום פיסול לא בתקיעה ולא בשופר" הרי שכשר לתקוע
אותיות -סימנים השזורות זו בזו ,ונושאות בשופר פסול .ויש לחלק דכתב הטור (או"ח תקפ"א) "התקינו
בתוכן את סיפור החיים היחודי של כל אדם חכמינו ז"ל שיהיו תוקעין בראש חודש אלול ובכל החודש"
ואדם .הצירוף הגנטי של כל אחד מאיתנו הוא משמע שהוא תקנת חז"ל וא"כ בעינן שופר דווקא.
ייחודי באופן מופלא – חותם אישי שהוטבע בנו
משמים .תחשבו על הפלא העצום -אין עוד (גליון 'שואלין ודורשין' ,כי תבוא תשפ"ה)
אדם בעבר ,בהווה או בעתיד שיש לו בדיוק אבל מה לא עושים בשביל פרנסה?...
אותה חותמת גנטית ייחודית!
מערכת ההוראות המופלאה הזו פועלת ֹלֶקיָך ְְּב ִִׂש ְְמ ָָחה (כח)
ַַּת ַַחת ֲֲא ֶֶׁשר ֹל ֹא ָעָ ַַב ְְד ָָּת ֶֶאת ה' ֱֱא ֶ
בהרמוניה ובדיוק מעורר השתאות ,ומלווה
את בנייתו ותפקודו של הגוף בכל רגע ורגע. אברך שפרנסתו היתה דחוקה מאד ,הגיע אל כ"ק האדמו"ר
ככל שמעמיקים וחוקרים את צפונות התא ,כך בעל לב שמחה מגור זצ"ל ,והתלונן על פרנסתו הקשה עליו,
מגלים עוד רבדים של מורכבות ,סדר ודיוק – ושהוא אינו מסוגל להתמודד עם דקדוקי העניות המעבירים
עוד הצצה קטנה אל נפלאות הבריאה והתכנון אותו על דעתו ועל דעת קונו .אמר לו הרבי' :תהיה בשמחה
המופלא של בורא כל העולמים. ובזכות זה תזכה לפרנסה!' אך האברך המדוכדך שאל' :כיצד
אך מעבר לפלא הביולוגי האדיר ,טמון כאן גם אפשר להיות בשמחה במצב קשה כמוני?' .ענה לו הרבי' :אמנם
מסר מאיר לנשמה: לא קל להיות בשמחה ,אבל מה לא עושים בשביל פרנסה?'...
כשם שבורא עולם העניק לכל אחד מאיתנו
חותם גשמי יחודי ,כך הפקיד בידיו של כל אדם מצות השיגעון...
שליחות מיוחדת שרק הוא יכול למלא .האור
המיוחד שאתם מפיצים ,בתורה ובמעשים יָת ְְמ ֻֻׁשָּגָ ע (כח)
ְוְ ָָהִיִ ָ
טובים ,בחסד ובמילים מחזקות לשני – כל אלו באחת מדרשותיו החוצבות ,דרש הגה"צ רבי משה מרדכי
יוצרים חותם שרק אתם יכולים להותיר בעולם. שולזינגר זצ"ל (בעקבי הצאן ,עמוד סג) :אצלנו בשכונת 'זכרון
בואו ניקח את המתנה הזו ונשאיר בעולם חותם מאיר' ,היה יהודי אחד שהכרתי אותו ,ר' שלמה כהן ז"ל ,הוא
חי שהוא רק שלכם – במידות טובות ,בזכויות היה בעל-קורא ,ופעם בשבת פרשת כי תבוא אחרי שהוא קרא
ומעשים טובים. את הפרשה הוא אמר בדרך צחות :בפסוקי התוכחה בפרשה יש
ויהי רצון שנזכה להאיר את עולמו של הקדוש פסוק 'והיית משוגע' ,אך משום מה ,יש אחוז מסוים באנושות
ברוך הוא מתוך שמחה של מצווה שישפיע שחי עם טעות כאילו והפסוק והיית משוגע הוא 'מצוות עשה'...
לדורי דורות. (עלון 'תורה שבכתב' ,כי תבוא תשפ"ה)
(ש.ק).
21 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו
ַהַַּצ�ִַּד�ִיִקִים
ַהְַּצְ �ִעִי ִִרים
המדור שבו תזכו בעוה"ז והשכר הגדול שמור לעתיד לבוא
ְּכּ ֶׁשִׁהִ ִּגּ יָעָ ה ַַה ַַה ְְפָסָָקָ הִ ,זִ ַּנ ְְּקנּו ֻּכּ ָּלּ נּו ַלַ ִּכּ ָּּתה ַַהְּׁשִׁנִָּיּהִּּ ,פַּזְְּרנּו ִּבּ ְְמִהִ ירּות ֶֶאת ַַה ַּּד ִּּפים ַַעל
ִהְִת ְַּפְּר ֵֵסם ְּבָּכָ ל ַַה ֵֵח ֶיֶדר
ַַהֻּׁשְׁלְ ָחָ נֹות – ְוְ ָיָָצָ אנּו ַַמ ֵֵהר ַַהחּוָצָ הּ .תֹוְך ַּכּ ָּּמה ַּּדּקֹות ַַה ָּּדָבָ ר ְ
ַּתֲּחרּות ַַהְּגּ דֹוָלָ ה
'ִׁשְׁמעֹון ַַהַּצ ִּּּדיק' ְוְ ַַה ֲ
ַַחִּיּ ים ְוְ ַיַ ַַעְנְ ִקִ י ְְמ ַַסְּפִּרִ ים ַַעל ֶָהֶָרֶּבּ ה ְ
ַּמְּקִּבּ יָלָ הֶ .זֶ הְּבַּת ֲֲחרּות ִִעם ַַהִּכּ ָּּתה ַַה ְ ַּכָּּמה ָׁשִׁנִ ים ַ ֲֲאַנַ ְְחנּו ְּכָּבָ ר ּ ּוְת ִִחַּלּ ת ְׁשַׁנַ ת 'ִׁשְׁמעֹון ַַה ַּּצ ִּּדיק' ְ ָהֶָרֶּבּ ה ְ ָׁעַָבר ִִסַּפ ְְּרנּו ַַעל ֶ בּוַע ֶׁש ַ ָׁשׁ ַ
ֲׁאַנַ ְְחנּו ְוְ ֵֵהם ַיַ ַַחד"... ָּּפׁשּוט ֹלא ָּכּ ל ָּכּ ְך הֹוֵלֵ ְך ְּכּ ֶׁש ֲ ּמּוִדיםַַ ,עְכְ ָׁשׁ יו ְנְ ַַסֵּפּ ר ָלֶָכֶ ם עֹוד ִִסּפּור ְְמ ַַרֵּתּ ק ֶׁׁש ָּּקָרָ ה. ַַהִּלּ ִ
ָהֶָרֶּבּ ה
ָאַָמר ֶ ׁשֹוֵמ ַַע!" ַ ֲׁאִנִ י ֵ "אֹוי ַוַ ֲֲאבֹויֲֲ ,אִנִ י ֹלא ַַמ ֲֲא ִִמין ְלְ ָמָ ה ֶׁש ֲ ָהֶָרֶּבּ ה ֶׁשְּׁבָּכָ ל ָׁשָׁנָ ה ֵיֵ ׁש יַע ָלָ נּו ֶ הֹוִד ַ
ּמּוִדיםִ , ַּבּ ּיֹום ַַהֵּׁשִׁנִ י ֶׁׁשל ַַהִּלּ ִ
ַּכָּּמה ָׁשִׁנִ ים? ַַמ ָּּמׁש ַַהִּצּ ילּו! ַַחָּיּ ִִבים ָתִָחים ֶׁׁשל ּ "ְמ ִ
ִׁשְׁמעֹון ְְמֻזֻ ֲֲעָזָ עְ . ְ ַּמְּקִּבּ ילֹותִּ ,כּ ָּּתה ו' ְ 1וְ ִכִ ָּּתה ו' ַַ ,2על ַּתֲּחרּות ֵּבּ ין ְׁשֵּׁתּ י ַַהִּכּּתֹות ַַה ְ ֲ
ָּׁשֵׁאר ָּכּ ָכָ ה!
ַלַ ֲֲעׂשֹות ַַמֶּׁשׁ הּו ָּּדחּוףֶ ,זֶ ה ָאָ סּור ְלְ ִִה ֵ ְּבִּמְׁשָׁנָ יֹות ַַמֶּסֶּכֶ ת ֻֻסָּכּ ה. ּוִמ ְְבָחָ ן ִ ִלִ ּמּוד ִ
יַע ֶׁשָּׁכּ ל ֶֶאָחָ ד ִיִ ַּקּ ח "ֲאִנִ י ַַמִּצּ ַָצֲָהלּו ָּּפָנָ יוֲ , ֵיֵ ׁש ִלִ י ַַר ְְעיֹון ְְמ ֻֻצָּיּ ןֲ ", בּוַעִיִ ם ִיִ ְְהֶיֶ ה
"ּוְבעֹוד ְׁשׁ ַ ָהֶָרֶּבּ הְ , ָאַָמר ֶבּוַעִיִ ם ִלִ ְלְ ֹמֹדַ ", "ֵיֵ ׁש ָלָ נּו ְׁשׁ ַ
ַּדּ ף ְוְ ִיִ ְכְ ֹּתּב ְּבָּרָָכָ ה ְלְ ֶֶאָחָ ד ִִמַּתְּלְ ִִמ ֵיֵדי ַַהִּכּ ָּּתה ַַהְּׁשִׁנִ ָּיּ ה". ְּכֵּדי
ׁשּוִבים ֵ ָכִָמים ַַה ֲֲח ִ יַע ֶֶאָחָ ד ִִמַּתְּלְ ִִמ ֵיֵדי ַַה ֲֲח ִ ֵׁאָלָ יו ַיַ ִּגּ ַ
ָלָ נּו ִִמ ְְבָחָ ןֶׁ ,ש ֵ
ְלְ ֻֻדְגְ ָמָ אֶ ,
ָהֶָרֶּבּ ה ַַע ְְצמֹו ָּכּ ַַתב: ִּמְּבָחָ ן הּוא ֶׁׁשֵּנ ַַּדע טֹוב ַּׁתְּפ ִִקיד ַַה ְ ָהֶָרֶּבּ ה ִִה ְְסִּבּ יר ֶׁש ְ ִלִ ְְבֹחֹן אֹוָתָ נּוֶ ".
ָׁשַׁמ ְְעִּתּ י ַַעְכְ ָׁשׁ יו
ַּכָּּמה ָׁשִׁנִ יםְ ,וְ ַ "ִיִ ְְצָחָ ק ַַהָּיּ ָקָ רֲֲ ,אַנַ ְְחנּו ַַמִּכּ ִיִרים ְּכָּבָ ר ּ ִּתְּהֶיֶ ה ָלָ נּו ְזְ כּות ְּגּ דֹוָלָ ה ִלִ ְְק ַַראת ֹרֹאׁש ַַהָּׁשָׁנָ ה, ֶֶאת ַַהִּמְּׁשָׁנָ יֹותְ ,וְ ָכָ ְך ְ
בּוַעִיִ ם ְּבַּיַ ַַחד ִִעם ַַהִּכּ ָּּתה ֶׁשָּׁלּ נּוָ ...אָ ז ֲֲאִנִ י ֶׁשֵּׁיּׁש ְלְ ָך ִִמ ְְבָחָ ן עֹוד ְׁשׁ ַ ִּׁיְּהֶיֶ ה ַּגּ ם ְּפָּרָ ס ְְמֻיֻ ָחָ ד ֶׁשּׁבֹו ִּתְּזְ ֶּכּ ה ַַהִּכּ ָּּתה ַַהְּמַּנַ ַּצ ַַּחת. הֹוִסיף ֶׁש ְ ֲֲאָבָ ל ִ
רֹוֶצה ְלְ ַַא ֵֵחל ְלְ ָך ַַה ְְצָלָָחָ ה ְּגּ דֹוָלָ ה (ְוְ ַגַ ם ִלִ י ֲֲאִנִ י ְְמ ַַא ֵֵחל ַ
ְּבַּה ְְצָלָָחָ ה.)... ֶ ָהֱָא ֶֶמת ִִהיא ֶׁשֻּׁכָּּלּ נּו ִִה ְְסַּתַּּכְּלְ נּו ֶֶאָחָ ד ַַעל ַַהֵּׁשִׁנִ יִּ ,כּ י ַָיַָד ְְענּו ֶׁשַּׁתְּלְ ִִמ ֵיֵדי ֱ
רּוַח ַלַ ֵּׁׁשם ִיִ ְְת ָּּב ַַרְך". ָהִָע ָּּקר ֶׁשִּׁנְּלְ ַַמד טֹוב ְוְ ַנַ ֲֲעֶׂשׂ ה ַנַ ַַחת ַ ִ ָלִָדים ִִעם ַּכָּּמה ְיְ ִ
ָלֶָהם ּ ָזִָקים" ֵֵמ ִִא ָּּתנּו ְּבִּלִ ּמּודֵ .יֵ ׁש ֶ "ֲח ִִּכּ ָּּתה ו' ֲ 2
לֹויִמי ָקָ ם ִ ַּבִּּמְּבָחִָנִ יםְׁ .שׁ
ְ ְּצִּחים אֹוָתָ נּו ֹרֹאׁש ְְמ ֻֻצָּיּ ן ֶׁׁש ָּּת ִִמיד ְְמַנַ ִ
''מה אתם אומרים''? שאל הרבה. ִּמְּבָחָ ן ִיִ ְְהֶיֶ ה ְְמֹאֹד ְְמ ַַא ְְתֵּגּ רִּ ,כּ י ֵֵהם ְּבַּוַ ַּדּ אי ַׁה ְ ָלֶָרֶּבּ ה ֶׁש ַ ְוְ ִִה ְְסִּבּ יר ֶ
ֵּצַּח ְלְ ֹלא ַַמ ֲֲאָמָ ץ... ַיַ ְְצִלִ יחּו ְלְ ַנַ ַ
ָיֶָפה!" ָאְָמרּוָ" :וָ אּוֶ ,זֶ ה ַַמ ָּּמׁש ֶ עֹוְררּו ְוְ ְ ִּפְּתאֹום ֻּכָּּלּ ם ִִה ְְת ְ ָהֱָא ֶֶמת? ְ ְוְ ֱ ַּכָּּמה ָׁשִׁנִ ים "ָהֱָא ֶֶמת ִִהיאֶׁ ,שְּׁכָּבָ ר ָהָ יּו ּ ֱ ָאַָמר: ָהֶָרֶּבּ ה ִִחֵּיּ ְך ְוְ ַ ֶ
עֹוִׂשים ֶֶאת ֶזֶ הָ .אָ סּור ִלִ ְְדחֹות "ַעְכְ ָׁשׁ יו ֻּכָּּלּ נּו ׂ יַעַ : הֹוִד ַ
ָהֶָרֶּבּ ה ִ ָאָ ז ֶ ָאְָמרּו ִלִ י ֶֶאת אֹותֹו ַַה ָּּדָבָ רַ ,וַ ֲֲאִנִ י ָּּת ִִמיד ַׁהַּתְּלְ ִִמ ִיִדים ֶׁשָּׁלּ נּו ְ ֶׁש ַ
ִִמ ְְצָוָ ה ְוְ ַַר ְְעיֹון ָּכּ ל ָּכּ ְך טֹוב!" ַּבִּּמְּצָוָ ה
ְ ָּּת ִִמיד ָעִָנִ ִיִתי – ַַאֶּתּ ם ְְצ ִִריִכִ ים ִלִ ְלְ ֹמֹדַ ,לַ ְְחֹזֹרְ ,וְ ִלִ ְזְ ּכֹות
ְוְ ָכָ ְךָּ ,כּ ל ֶֶאָחָ ד ֵֵמ ִִא ָּּתנּו ֵֵה ֵֵחל ִלִ ְכְ ֹּתּב ִִמְכְ ָּּתב ַלַ ִּכּ ָּּתה ַַהְּׁשִׁנִ ָּיּ הֲֲ .אִנִ י, ַּתְּׁשִׁאירּו
ִ ָהִָעְנְ ָיִָנִ ים,
ַַהְּגּ דֹוָלָ ה ֶׁׁשל ִלִ ּמּוד ּתֹוָרָ ה! ֶֶאת ָּכּ ל ְׁשָׁאָ ר ִ
ְלְ ָמָָׁשׁ לָּ ,כּ ַַת ְְבִּתּ י ָּכּ ָכָ ה: ְּכָּבָ ר ְלְ ַַה ָּּקדֹוׁש ָּּברּוְך הּואִּ .תְּזְ ְּכּ רּו ֶֶאת ַַהְּכָּלָ לַַ :אף ֶֶאָחָ ד ֹלא ָיָ כֹול
ִּמְּבָחָ ן? ִִה ְְת ַַחְלְ ָּּת ִלִ ְלְ ֹמֹד? ִּבְּגְ ַלַ ל "ְׁשׁ מּוִלִ יק ַַהָּיּ ָקָ ר! ָמָ ה ִִעם ַַה ְ ַּבָּּׁשַׁמִיִ םִִ .אם ַַאֶּתּ ם ְְצ ִִריִכִ ים ַ יֶׁשהּו ַַמֶּׁשׁ הּו ֶׁשִּׁנְּגְ ַזַ ר ָעָָלָ יו ָלַָק ַַחת ְלְ ִִמ ׁ ַ
יַחָ .אָ ז ִּתְּלְ ַַמד טֹוב ַּׁתְּצִלִ ַ
ֲׁאַנַ ְְחנּו ָּגּ ִִרים ְּבּ אֹותֹו ִּבְּנְ ָיָ ןֲֲ ,אִנִ י ַַחָּיּ ב ֶׁש ְ ֶׁש ֲ ִּתְּסַּתְּּכּ לּו ַַעל ַַהְּפָּרָ סֶֶ ,אָּלּ א ַַרק ִלִ ְזְ ּכֹות ַּבְּּפָּרָ ס – ִּתְּזְ ּכּוֲֲ .אָבָ ל ַַאל ְ
יַח
ַׁא ְְצִלִ ַ ְׂמָחָ ה ַּבִּּבְּנְ ָיָ ן (ְוְ ִִת ְְתַּפֵּּלּ ל ַּגּ ם ָעַָלַ י ֶׁש ַָתִָביא ָלָ נּו ַַה ְְרֵּבּ ה ִׂש ְ ְוְ ִ ַַעל ַַהַּמּ ָּּטָרָ ה ַַה ֲֲחׁשּוָבָ ה!"
ִלִ ְְהיֹות ַַהְּסָּגָ ן ֶׁשְּׁלּ ָך")... ַּּבְּרֶּתּ ם ַַעל ַַהִּכּ ָּּתה ַַהְּׁשִׁנִ ָּיּ הָ ,אָ ז "ִאם ְּכָּבָ ר ִּד ְ ָהֶָרֶּבּ הִ , "ֲאָבָ לִִ ",ה ְְמִׁשׁ יְך ֶ ֲ
ְּבִּקּצּורֻּ ,כָּּלּ ם ָּכּ ְְתבּו ִִמְכְ ָּּת ִִביםְ ,וְ ָכָ ל ֶֶאָחָ ד ִִה ְְק ִִריא ֶֶאת ַַהִּמְּכְ ָּּתב ִ כּוֵתנּו ִלִ ְְפֵנֵ י ֹרֹאׁש ַַהָּׁשָׁנָ ה – ֶּבֱּא ֶֶמת ַנַ ֲֲעֶׂשׂ ה ַַמֶּׁשׁ הּו ְְמֻיֻ ָחָ ד ִלִ ְזְ ֵ אּוַלַ י ֱ
יֹוֵתר ֵֵמ ֲֲח ֶֶב ְְר ָּּתּה.
ּוְמ ַַרֶּגּ ֶׁׁשת ֵ ֶׁׁשּלֹו ַּבִּּכּ ָּּתהָּ .כּ ל ְּבָּרָָכָ ה ָהְָיְ ָתָ ה ָיָָפָ ה ְ ַנַ ְְרֶּבּ ה ַַא ֲֲהָבָ ה ְוְ ַַא ֲֲחָוָ ה ֵּבּ ין ֲֲח ֵֵב ִִריםּ .בֹואּו ַנַ ְְחֹׁשׁב ָמָ ה ִנִ ָּּתן ַלַ ֲֲעׂשֹות
ָסַָקת ַַה ָּּצ ֳֳה ַַרִיִ םָּּ ,ב ֶֶרַגַ ע ְּׁבַּה ְְפ ַ
ָהֶָרֶּבּ ה ֶׁש ַ ָאַָמר ֶ ִּׁסַּּיְּמנּו ִלִ ְכְ ֹּתּבַ , ְּכּ ֶׁש ְ ּכּוִחים ָקֵָרב ֵּבּ ין ַּתְּלְ ִִמ ֵיֵדי ַַהִּכּּתֹותְ ,וְ ֶׁׁשֹּלא ִיִ ְְהיּו ֵּבּ יֵנֵ ינּו ׁשּום ִוִ ִ ְּכֵּדי ְלְ ֵ ֵ
ָחֵָצר – ֲֲאַנַ ְְחנּו ָנָ רּוץ ְּפִּנִ יָמָ ה ֵּתֵּצא ַַהחּוָצָ ה ֶלֶ ֵ ַּמְּקִּבּ יָלָ ה ֵ ַׁהִּכּ ָּּתה ַַה ְ ֶׁש ַ ַּתֲּחרּות". ָתִָחים ִּבְּגְ ַלַ ל ַַה ֲ אֹו ְְמ ִ
ְּמֻּדָּיּ ק ֶׁׁשל ַּבֲּחַׁשׁ אי ָּכּ ל ַּדּ ף ְּבָּרָָכָ ה ֶׁשָּׁכּ ַַת ְְבנּו ַַעל ְְמקֹומֹו ַַה ֻ יַח ְֲוְ ַנַ ִּנּ ַ ָׁשִׁריֶ"ֶ :רֶּבּ ה, ִּכְּמ ַַעט ִּבְּלְ ִּתּ י ֶֶא ְְפ ִ ָלֶָרֶּבּ ה ֶׁׁשֶּזּ ה ְ ַַא ֲֲה ְְרֶלֶ ה ִנִ ָּּסה ְלְ ַַה ְְסִּבּ יר ֶ
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו 22
ַׁהִּכּ ָּּתה
ֶּפֶּתקּ .וָמָ ה ָהָָיָ ה ָּכּ תּוב ָעָָלָ יו? ַּכּ ּמּוָבָ ןֶׁ ....,ש ַ הֹוִציא ֶ ִִמַּבּ חּוץ ִ ִׁהִּגּ יָעָ ה ַַה ַַה ְְפָסָָקָ ה,ֶּבֱּא ֶֶמת ָעָ ִׂׂשינּו! ְּכּ ֶׁש ִ
אֹותֹו ֶיֶ ֶלֶ ד ַּבִּּכּ ָּּתה ו' ְ .2וְ ָכָ ְך ֱ
לּוַח
ַּמְּקִּבּ יָלָ ה ִִהיא זֹו ֶׁשָּׁזּ ְכְ ָתָ הַַ .הְּפָּרָ ס ָהָָיָ ה ֶֶע ְְרָּכּ ה ְְמֻיֻ ֶֶח ֶֶדת ֶׁׁשל ַ ַַה ְ ִּבְּמ ִִהירּות ֶֶאת ַַהַּדִּּפּ ים ַַעל ִּפַּּזְּרנּו ְ
ַּנְּקנּו ֻּכָּּלּ נּו ַלַ ִּכּ ָּּתה ַַהְּׁשִׁנִ ָּיּ הְ ,ִזִ ְ
ָיֶָפה ְְמֹאֹד. ָׁשָׁנָ ה ִִעם ִּפְּנְ ָקָ ס ְוְ ֵֵעט ֶ ַּכָּּמה ַּדּּקֹות ַַה ָּּדָבָ ר ַַהֻּׁשְׁלְ ָחָ נֹות – ְוְ ָיָָצָ אנּו ַַמ ֵֵהר ַַהחּוָצָ הּ .תֹוְך ּ
צּוִבים. ָזִָביםָ .חַָזַ ְְרנּו ַלַ ִּכּ ָּּתה ֲֲעֵיֵ ִִפיםְ ,וְ ַגַ ם ְְקָצָ ת ֲֲע ִ ָהִָיִ ינּו ְְמ ֻֻאְכְ ִ ְּבִּדּיּוק ִִה ְְתַּפ ְְּר ֵֵסם ְּבָּכָ ל ַַה ֵֵח ֶיֶדרְ ,וְ ֻכֻ ָּלּ ם ָּּבאּו ַַס ְְקָרִָנִ ים ִלִ ְְראֹות ָמָ ה ִ
ִּתְּראּו ֵֵאיֶזֶ ה ָּׁשִׁרים! ְ "ִּתְּהיּו ְְמ ֻֻא ִ
ְ ָאַָמר:
ָהֶָרֶּבּ ה ִִה ְְסַּתֵּּכּ ל ָעֵָלֵ ינּו ְוְ ַ ֶ קֹוֶרה ָּכּ אן...ֶ
ַּבִּּמְּבָחָ ן,
ִּתְּראּו ֵֵאיְך ִִה ְְצַלַ ְְחֶּתּ ם ְ ַנַ ַַחת ֲֲע ִׂׂש ֶיֶתם ְלְ ַַה ָּּקדֹוׁש ָּּברּוְך הּואְ , "ֵאיֶזֶ ה ָׂשֵׂמ ַַח ְוְ ַַעִּלּ יזֵ .
ָהֶָרֶּבּ ה ִנִ ְכְ ַנַ ס ַלַ ִּכּ ָּּתהֵ ,
ַַה ַַה ְְפָסָָקָ ה ִִה ְְסַּתְּּיָּמָ ה ְוְ ֶ
ְׂשֵׂמ ִִחים!" ִּתְּהיּו ֵ
טֹוִבים ִִמֶּכּ םְ . ֵׁהם ִ טּוִחים ֶׁש ֵ
ֱׁהִיִ ֶיֶתם ְּבּ ִ ַוַ ֲֲא ִִפּלּו ֶׁש ֱ ְּבִּה ְְת ַַרְּגּׁשּות,
ִִקּדּוׁש ַַה ֵּׁׁשם ֶזֶ ה ָהָָיָ ה! ֵֵאיֶזֶ ה ִִקּדּוׁש ה'!" הּוא ָקָָרָ א ִ
יַע ָלָ נּו?"לוֹיִֹמיֹ" ,לא ַַמִּגּ ִַ ָׁשַׁאל ְׁשׁ
"ֲאָבָ ל ָמָ ה ִִעם ַַהְּפָּרָ ס?" ַ ֲ ָיִָמיןַַ .עְכְ ָׁשׁ יו ֲֲאַנַ ְְחנּו ַַחָּיּ ִִבים ְּבֶּרֶגֶ ל ִ
ִׁה ְְת ַַחְלְ נּו ֶָׂשֵׂמ ַַח ֶׁש ִ
"ֲאִנִ י ַַמ ָּּמׁש ֵ ֲ
ָאַָמ ְְרִּתּ י ָלֶָכֶ ם ֶׁשָּׁכּ ל ֶֶאָחָ ד
ָהֶָרֶּבּ ה ִִחֵּיּ ְך ֶֶאת ִִחּיּוכֹו ַַהְּמֻּיֻ ָחָ דְּ" :פָּרָ ס? ַ ֶ יַח".ִלִ ְׁשׁ ֹּכ ַַּח ֵֵמ ַַהֹּכּל ּוְלְ ַַה ְְת ִִחיל ִלִ ְלְ ֹמֹד טֹובִּ ,כּ י ֲֲאַנַ ְְחנּו ַַחָּיּ ִִבים ְלְ ַַה ְְצִלִ ַ
ָלַָק ַַחת לֹו ֶֶאת ֶזֶ ה... יַע לֹוְ ,וְ ַַאף ֶֶאָחָ ד ֹלא ָיָ כֹול ַ ְְמ ַַקֵּבּ ל ָמָ ה ֶׁשַּׁמּ ִּגּ ַ 'ִׁשְׁמעֹון ַַה ַּּצ ִּּדיק',
ָהֶָרֶּבּ ה ְ ָהֱָא ֶֶמתֻּ ,כָּּלּ נּו ַַמ ָּּמׁש ִִה ְְת ַַחְלְ נּו ֶלֶ ֱֱאֹהֹב ֶֶאת ֶ ֱ
יֶׁשהּו ִיִ ְְתֹרֹם יֹוֵד ַַע ,אּוַלַ י ִנִ ְזְ ֶּכּ ה ַּפ ַַּעם ַַא ֶֶח ֶֶרת ...אּוַלַ י ִִמ ׁ ֲֲאִנִ י ֹלא ֵ ְּבִּרּתּוק.
ְוְ ֻכֻ ָּלּ ם ִִה ְְת ִִחילּו ְלְ ַַה ְְקִׁשׁ יב ִ
ַׁה ָּּקדֹוׁש ָּּברּוְך יֹוֵד ַַע ָמָ ה ְלְ ַַהִּגּ יד ָלֶָכֶ םֲֲ ,אָבָ ל ָּכּ ל ָמָ ה ֶׁש ַ ָלָ נּוֹ ...לא ֵ ָהֶָרֶּבּ ה ִִה ְְסִּבּ יר
ְׂשִׂרים ַַא ָּּמהֶ – "... ִׁהיא ְּגּ בֹוָהָ ה ְלְ ַַמ ְְעָלָ ה ֵֵמ ֶֶע ִ "ֻסָּכּ ה ֶׁש ִ ֻ
הּוא עֹוֶׂשׂ ה ֶזֶ ה ְלְ טֹוָבָ ה". ְּבֻּסָּכּ ה
ְּבֻּסָּכּ ה ְּגּ בֹוָהָ ה ִִמַּדּ יּ ,וָמָ ה ַַהְּבָּעָָיָ ה ָֻיֶָפה ָמָ ה ַַהְּבָּעָָיָ ה ֻ ָּכּ ל ָּכּ ְך ֶ
ֹלא ָהָָיָ ה ָלָ נּו ַַקלֲֲ ,אָבָ ל ַָיַָד ְְענּו ֶׁשָׁעָ ִׂׂשינּו ַנַ ַַחת ְלְ ַַה ָּּקדֹוׁש ָּּברּוְך ְּתִּקיםַַ .הִּלּ ּמּוד ָהָָיָ ה ְְמֻיֻ ָחָ ד ֵּבִּרים ְְמ ַַר ִ ְנְ מּוָכָ הְ ,וְ עֹוד ָּכּ ל ִִמיֵנֵ י ֶֶה ְְס ִ
ַּגְּענּו.הּואְ ,וְ ִלִ ְְק ַַראת סֹוף ַַהּיֹום ְּכָּבָ ר ִנִ ְְר ְ יֹוֵתר.
ְּבּ ֵ
ָמֳָחָרָ ת ַַה ַַה ְְפ ָּּתָעָ ה ָהְָיְ ָתָ ה ֲֲעצּוָמָ ה! ְלְ ֳ ַּמְּקִּבּ יָלָ ה ִנִ ְּגּׁשּו
ּמּוִדיםְ ,וְ ָכָ ל ַיַ ְלְ ֵֵדי ַַהִּכּ ָּּתה ַַה ְ ַּיְּמנּו ֶֶאת יֹום ַַהִּלּ ִ ִִס ְ
ַׁהִּכּ ָּּתה
ָעְָמדּו ֶֶע ְְרכֹות ַַהְּפָּרָ ס ֶׁש ַ ַּגְּענּו ַלַ ִּכּ ָּּתהְ ,וְ ַַעל ָּכּ ל ַַהֻּׁשְׁלְ ָחָ נֹות ְ ִִה ְ ְּבִּחּיּוְך ַַעל ְּפֵּנֵ ֶיֶהםִ" .יִ יַׁשׁ ר ֹּכ ַַּח! ָּכּ ל ַַהָּכּ בֹוד! ּתֹוָדָ ה ַַר ָּּבה!"... ֵֵאֵלֵ ינּו ִ
ַַהְּׁשִׁנִ ָּיּ ה ָזְָכְ ָתָ ה ָּּב ֶֶהן. ָרִָאינּו ֵֵאיֶזֶ ה ְּמֻּאָּׁשׁ ר ָּּבָאָָדָ םָּ .כּ ְך ִ ִׁשְׁמעֹון ַַה ַּּצ ִּּדיק ָהָָיָ ה ַַה ֻ ָהֶָרֶּבּ ה ְ ְוְ ֶ
ַַצ ִּּדיק ֲֲא ִִמִּתּ י הּוא.
''אז מי הזוכה? מי הזוכה?!''
ֶּמַּתח ָהָָיָ ה ָּגּ דֹול. יַעַַ .ה ִַּמְּבָחָ ן ִִהִּגּ ַ
ָעְָברּו ָעֵָלֵ ינּו ַַהָּיּ ִִמיםְ ,וְ יֹום ַַה ְ ְוְ ָכָ ְך ְ
ַּכַּּנְּסנּוְׁ ,שֵּׁתּ י ַַהִּכּּתֹות ַיַ ַַחדְּ ,בּ אּוַלַ ם ַַהַּתְּלְ מּודּ-תֹוָרָ הְ ,וְ ֵֵאֵלֵ ינּו ִִה ְְת ְ
יַע ַַהָּגּ אֹון ַַה ַּּצ ִּּדיק.
ִִהִּגּ ַ
ְׁשֵׁאָלָ הְ ,וְ ִִאם ַַהִּנְּׁשָׁאָ ל ְׁשַׁאל ָּכּ ל ֶֶאָחָ ד ֵ "ֲאִנִ י ֶֶא ַ ָאַָמר ָלָ נּוֲ : הּוא ַ
ֹלא ֵיֵ ַַדע ַלַ ֲֲענֹות – ְׁשָׁאָ ר ְּבֵּנֵ י ַַהִּכּ ָּּתה ַיַ ֲֲענּו ".הּוא ִִה ְְת ִִחיל ִלִ ְׁשֹׁאֹל
ָהֱָא ֶֶמת? ַַהִּכּ ָּּתה ֶׁשָּׁלּ נּו ְָיְָדָעָ ה ְְמ ֻֻצָּיּ ןֲֲ ,אָבָ ל ְׁשֵׁאלֹותֱ . אֹוָתָ נּו ְוְ אֹוָתָ ם ֵ
ָׁשִׁרים ְְמֹאֹדֹ ,לא ָלִָדים מּוְכְ ִ ַּכָּּמה ְיְ ִ
ַּגּ ם ַַהִּכּ ָּּתה ַַהְּׁשִׁנִ ָּיּ הֶׁ ,שָׁהָ יּו ָּּבּה ּ
ֹצַֹרף ִִמְכְ ָּּתב ִִאיִׁשׁ י ִִמַּתְּלְ ִִמיד ֵֵמ ַַהִּכּ ָּּתה ַַהְּׁשִׁנִ ָּיּ הֲֲ .אִנִ י, ְלְ ָכָ ל ֶֶע ְְרָּכּ ה ַ ִוִ ְּתָּרָ ה ְוְ ָעְָנְ ָתָ ה ְּתּׁשּובֹות ָיָ פֹות.
ְלְ ָמָָׁשׁ לִִ ,קַּבְּלְ ִּתּ י ִִמְכְ ָּּתב ֵֵמ ַַהָּׁשֵׁכֵ ן ֶׁשִּׁלּ יְׁ ,שׁ מּוִלִ יקֶ ,זֶ ה ֶׁשָּׁכּ ַַת ְְבִּתּ י לֹו "ֱהִיִ ֶיֶתם ְְמ ֻֻצָּיּ ִנִ יםְׁ ,שֵּׁתּ י
ָאַָמרֱ : ִּמְּבָחָ ן ֶנֶ ֱֱע ַַמד ַַהָּגּ אֹון ַַה ַּּצ ִּּדיק ְוְ ַ
ְּבּ סֹוף ַַה ְ
ֹקֶֹדםְ .וְ ָכָָכָ ה הּוא ָּכּ ַַתב ִלִ י: ֶ ַַהִּכּּתֹותַַ .מ ָּּמׁש ִִה ְְתַּפ ַַּעְלְ ִּתּ י ִִמֶּכּ ם!"
ִּמְּבָחָ ן? ַַא ָּּתה ְְמ ֻֻאְכְ ָזָ ב? ָהִָיִ יָתָ ָּכּ ל ָּכּ ְך טֹוב! "ַחִּיּ ים ַַהָּיּ ָקָ ר! ָמָ ה ִִעם ַַה ְ ַ ָלִָדים ִִה ְְת ִִחילּו ִלִ ְְצֹעֹקָ" :אָ ז ִִמי ַַהּזֹוֶכֶ ה? ְּכּ ֶׁׁשהּוא ָקָ ם ָלֶָלֶ ֶכֶ תַַ ,הְיְ ִ
ְּׁתַּקֵּבּ ל ְּפָּרָ סָ .אָ ז ֲׁאַנַ ְְחנּו ָּגּ ִִרים ְּבּ אֹותֹו ִּבְּנְ ָיָ ןֲֲ ,אִנִ י ַַחָּיּ ב ֶׁש ַ ּוִבְגְ ַלַ ל ֶׁש ֲ ִ ִִמי ַַהּזֹוֶכֶ ה?!"
ֵׁה ֵֵבאָתָ ָלָ נּו ָּכּ ל ָּכּ ְך ַַה ְְרֵּבּ ה ָׂשֵׂמ ַַח ֶׁש ֵ
בּוְרָךַ ,וַ ֲֲאִנִ י ֵ ִִהֵּנּ ה ַַהְּפָּרָ ס ֶׁשִּׁלּ י ֲֲע ְ ֲׁע ִׂׂש ֶיֶתם יֹוֵד ַַע ֶׁש ֲ "ֲאִנִ י ַַרק ֵ "ֲאִנִ י ֹלא ָיָ כֹול ִלִ ְְקֹּב ַַּע ִִמי ַַהּזֹוֶכֶ הָ ",עָָנָ הֲ , ֲ
יַח ִלִ ְְהיֹות ַׁא ְְצִלִ ַ ְּבַּה ְְצָלָָחָ ה ֶׁשְּׁלּ ָךְ( .וְ ִִת ְְתַּפֵּּלּ ל ַּגּ ם ָעַָלַ י ֶׁש ַ
ְׂמָחָ ה ַּבִּּבְּנְ ָיָ ן ַ
ִׂש ְ ָלִָאים.
רּוַח ְלְ ַַה ָּּקדֹוׁש ָּּברּוְך הּוא ִוִ ְְהִיִ ֶיֶתם ִנִ ְְפ ִ ַנַ ַַחת ַ
ַַהְּסָּגָ ן ֶׁשְּׁלּ ָך ָּּת ִִמיד")... ְׁשִׁאיר ֹזֹאת ְלְ ַַה ְְחָלָָטָ ה ֶׁׁשל ְּפָּרִָסים – ֲֲאִנִ י ַַמ ִ ְּבִּעְנְ ְיְ ֵנֵ י ַַהּזֹוִכִ ים ְוְ ַַה ִ
ִ
ָקְָראּו ֶֶאת ַַהִּמְּכְ ָּּת ִִבים ַַה ִִה ְְת ַַרְּגּׁשּות ַּבִּּכּ ָּּתה ָהְָיְ ָתָ ה ְּגּ דֹוָלָ הֻּ .כָּּלּ ם ְ ַַהְּמַּנַ ֵֵהל ֶׁׁשּיֹוֵׁשׁ ב ָּכּ אן ְלְ ִָיִָדי".
ָׂשְׂמחּו ְְמֹאֹד. ְוְ ְ "ֶּבֱּא ֶֶמת ַַה ְְחָלָָטָ ה ָרִָאינּו ֶׁׁשהּוא ִִמ ְְתַלַ ֵּבּ טֱ . ִִה ְְסַּתַּּכְּלְ נּו ַַעל ַַהְּמַּנַ ֵֵהלְ ,וְ ִ
ֲׁא ִִפּלּו
ַׂשְׂמִּתּ י ֵלֵ ב ֶׁש ֲ'ִׁשְׁמעֹון ַַה ַּּצ ִּּדיק'ְ .וְ ְ ָהֶָרֶּבּ ה ְ ּוִמי ֲֲהִכִ י ִִה ְְת ַַרֵּגּׁש? ֶ ִ יַע לֹו ַּׁנֲּעֶׂשׂ ה ַַהְגְ ָרָָלָ הּ ,וְלְ ִִמי ֶׁׁשֶּזּ ה ַַמִּגּ ַ
"ֲאִנִ י חֹוֵׁשׁ ב ֶׁש ֲ ָאַָמרֲ , ָקָָׁשׁ הַ ",
אֹוֶׁשר ָזְָלְ ָגָ ה ֵֵמ ֵֵעיָנָ יו. ְּמָעָ ה ֶׁׁשל ׁ ִּד ְ יֶׁשהּוּוִמ ׁ ְּפָּתִָקים (ְ 1וְ ִ ,)2- ִ – הּוא ֶׁשִּׁיְּזְ ֶּכּ הַַ ".הְּמַּנַ ֵֵהל ֵֵהִכִ ין ְׁשֵׁנֵ י
23 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו
היתה זו שיחת ההתעוררות סיפרה לי אמי ע"ה ,שבילדותה במינסק
המעוררת ביותר אי פעם היה השמש מעורר את הציבור בכל בוקר
מרן רבינו הגאון הגדול רבי דב לנדו שליט"א פוסק הדור מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א
סיפרה לי אמי ע"ה ,שבילדותה
במינסק היה השמש מעורר את
הציבור בכל בוקר בימי חודש
אלול בניגון הקורא "קומו לעבודת
הבורא" ,והיו מתעוררים לקום
בזריזות ,וטעם הדבר נראה כי
הקימה לעבודת הבורא היא יסוד
העבודה ,שכיון שקם בזריזות הרי
כל היום מלא בזריזות ,ולכן היו
נזהרים בזה באלול.
שח רבינו ,שבראש השנה תש"ט מרן רבי מנהג נאה ראיתי אצל אבי זצ"ל
איסר זלמן מלצר זצ"ל שהה ברחובות בבית שהיה לומד בכל השבתות של חודש אלול בשולחן שבת את
בנו המרא דאתרא הגאון רבי צבי יהודה זצ"ל. דברי הרמב"ם הלכות תשובה יחד עם כל בניו ובנותיו (ולאחר
והוא התבקש ע"י בנו לומר בפני בני הישיבה הסתלקותו המשיכה אמי ע"ה אחריו ללמוד את דברי הרמב"ם,
דברי התעוררות בשעת התפילה לכתחילה אמר בניגון מעורר כבעלי המוסר ,ובבכיות ודמעות כפשוטו).
שקשה לו לדבר אולם כשהסכים לקח את
הרמב"ם הלכות תשובה וקרא שורות אחדות שמעתי מפי הגה"צ רבי אליהו לופיאן בדרשה
בלבד ומיד פרץ בבכי מר ומזעזע ולא יכול זכורני איך הגאון רבי אליהו לופיאן זצ"ל היה מקדים בשיחותיו
היה לדבר .כך עמד בפני בני הישיבה וקהל בחודש אלול ואומר "היום כך וכך ימים קודם ראש השנה".
המתפללים במשך למעלה מחמש דקות בבכי שמעתי מפי הגה"צ רבי אליהו לופיאן בדרשה בערב ראש השנה,
תמרורים ומבלי יכולת להוציא הגה מתוך פיו. שסגולה גדולה לאדם לצאת זכאי במשפט דראש השנה -שיתעסק
היתה זו שיחת ההתעוררות המעוררת לתשובה בצורכי ציבור ,שעל ידי זה הקב"ה יציל אותו מפורענות לתועלת
ביותר שנכח בה אי פעם ,אמר רבינו שליט"א. הרבים שאינם צריכים להפסיד או להצטער כשיארע לו חולי או
איזה גזירה רעה.
פעם כשדיברו עם רבינו על המשגיח רבי משה
טיקוצ'ינסקי ,אמר ,הוא חידש לנו במוסר של מרן הגרי"ז זצ"ל היה אומר
כבוד בין בני האדם .אספר לכם .הוא היה מרן הגרי"ז זצ"ל היה אומר שישנם הרבה אנשים שרגועים
ש"ץ במוסף של ראש השנה ,הוא היה אומר בימי הדין ומדמים שהם בעלי ביטחון ,אך באמת אין הם בעלי
בשקט את הקטע מ'ואנחנו כורעים' עד הסוף. ביטחון אלא אדרבה -יש להם חיסרון באמונה ,שאינם מאמינים
אחרי התפילה אמרתי לו ,שלדעתי אם זה חלק במשמעות יום הדין ,ואינם רגועים מחמת בטחונם בקב"ה אלא
מחזרת הש"ץ ,צריכים להגיד את זה בקול. מחמת חוסר האמונה במשמעות המשפט ,ובעל ביטחון הוא רק
למרות שהוא נהג ככה שנים רבות ,הוא לא מי שמרגיש את גודל הצרה -ויודע שמצד המציאות יש סכנה
נכנס בכלל לדיון ,וכבר למחרת שינה את מנהגו גדולה ביום הדין ,ומרוב פחד הוא מזדרז להרבות בצדקה ותשובה
והתחיל לומר בקול .זו הייתה ענווה מיוחדת. ומעשים טובים ,ואז הוא שם את מבטחו על הקב"ה ,והוא נחשב
לבעל ביטחון אמיתי -שרגוע מחמת בטחונו בה' ,ולא מחמת
(גליון' ודבר דבר' ,ראש השנה תשפ"ה) (עלון שבועי נצבים תש"פ) העדר ידיעת הצרה.
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אובת יכ פ"ו 24
