מאורות השבת · Me'oirois Hashabbos — כי תבוא (2026-08-24)

ניתן לקבל את העלון כל שבוע
במייל0527615936b@gmail.com :
מאורות השבת
להערות והארות:
0527615936b@gmail.com
מתקבלות
•מן הפרשה עבודות הקלדה ועימוד
•מן המדרש ב'מכון התורני'
רחוב האומן 27ירושלים.
שע"י המכון התורני ירושלים
טל0533194867 :
כי תבא -תשפ"ו | גליון | 229הפקה ועריכה :הרב נעם יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני
"ּו � ְְּׁש ַַמ ְְרֶּת�ֶ ם ֶֶאת ִּד�ִ ְבְ ֵֵרי ַַה ְ �ְּב ִִרית ַַה �ֹּזֹאת ַוַ ֲעֲ ִׂש�ִ ֶיֶתם ֹא ָָֹתם ְלְ ַַמ ַַען �ַַּתְׂש�ְ ִ�ִּכיל ּּו "ְוְ ָׂש�ָ ַַמ ְְח �ָָּת ְְבָכָ ל ַַה ּּטֹוֹ ב" (דברים כו ,יא).
ֵֵאת ָָּכ� ל ֲֲא � ֶֶׁשר �ַַּתֲעֲ ׂשׂ ּוּן" (דברים כט ,ח) -אף המעשים הגשמיים ניתנים עיין ב"אור החיים הקדוש" :׳אין טוב אלא תורה',
להתעלות ,באופן שיהיו קשורים לרוחניות – "למען תשכילו" -
שיהפכו להיות שכליים למרות היותם ארציים וגשמיים – "את כל
מן הפרשה אילו היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב
(דודאים בשדה -רבי ראובן מז׳רנובצה) אשר תעשון". התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ,ולא
יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה ,כי
לא להרפות ידיים מתפילה התורה כוללת כל הטובות שבעולם׳.
יֶהם ָָּכ� ל ַַה ּּיֹוֹ ם ְוְ ֵֵאין ְלְ ֵֵאל ָיָ ֶֶד ָָך" ,דהיינו ֹרֹאֹוֹ ת ְוְ ָכָ לֹוֹ ת ֲֲאֵלֵ ֶ יָך ְנְ ֻֻתִנִ ים ְלְ ַַעם ַַא ֵֵחר ְוְ ֵֵעיֶנֶ ָ
יָך ֹרֹאֹוֹ ת ְוְ ָכָ לֹוֹ ת יָך ּו ְְּבֹנ ֶֶֹת ָ
" ָָּב� ֶנֶ ָ ורומזת זאת לנו התורה פה דווקא ,לומר דכשהאדם
שבניהם ובנותיהם יפלו בשבי ביד זרים ולא יהיה ָ ּ
יֶהם ָָּכ� ל ַַהּיֹוֹ ם ְוְ ֵֵאין ְלְ ֵֵאל ָיָ ֶֶדָך" (דברים כח ,לב). ֲֲאֵלֵ ֶ בשיא השמחה של ׳ברנה יקצורו׳ ,דווקא אז יזכור
בכח ידם להלחם עם שוביהם ולהצילם ,אבל כאשר איש יהודי נכשל בעוון כלשהו חלילה ,הרי שהכל הבל ורעות רוח ,ואין טוב אלא תורה!
בתרגום יונתן פירש ׳ ְְּב� ֵנֵ יכֹוֹ ן ּו ְְּבָנָ ֵֵתיכֹוֹ ן ְְמ ִִס ִיִרין ְלְ ַַעם לאחר המעשה מתעוררת בו הנקודה הפנימית, (רבי יוסף צבי הלוי דינר ראב"ד לונדון)
ִִחילֹוֹ ֵנֵ י [לעם זר] ְוְ ֵֵעיֵנֵ יכֹוֹ ן ַַח ְְמָיָ ין ְוְ ַַח � ְְׁשָכָ ן ֲֲעֵלֵ יהֹוֹ ן ָָּכ� ל ועולים בלבו הרהורי תשובה ומחשבות חרטה על *
יֹוֹ ָָמא [ועיניכם רואות וחושכות עליהם כל היום - אשר כשל והמרה דבר ה׳ ועשה את אשר לא ייעשה, 'שמעתי בילדותי מאבא מארי זללה״ה שהמליץ
מפרש "וכלות" לשון חושך ,וכן על הכתוב "כליון ברם מכשול אחד גדול עומד לנגדו והוא המונע את אומרו בסדר תפלת שבת ׳כולם ישבעו ויתענגו
עינים" (פסוק סה) מתרגם ׳חשכות עינין' (וכ״ה באונקלוס שם, בני אדם מן התשובה בפועל ,וזהו מחשבת היאוש
מטובך' ,שמה שיהיה התענוג גם לאחר שישבע
וכן בויקרא כר טז)] ְוְ ֵלֵ ית ִִּב� ֵיֵדיכֹוֹ ן ָָע ְְב ִִדין ָָט ְְבָיָ ן ְְד ִִתיתֹוֹ ְְק ָָפן הבאה אל האיש המתעורר ומתדפק על דלתי
הוא רק מהתורה שהיא הטוב האמתי שאמרו אין
ְיְ ֵֵדיכֹוֹ ן ִִּב� ְְצלֹוֹ ֳֳק ָָדם ְיְ ָיָ ֲֲאבּוּכֹוֹ ן ְְד ִִב � ְְׁש ַַמָיָ א ְְדִיִ ְְפרֹוֹ ק ַיַ ְְתכֹוֹ ן' התשובה ועוצרת בעדו לאמור ,וכי תעלה על דעתך
[ואין בידכם מעשים טובים שתחזקנה ידיכם שלאחר כל חטאיך ופשעיך המרובים עדיין יש לאל טוב אלא תורה ,שכל מה שימלא נפשו ,יתוסף
יותר חשקו להשיג ביותר!' (ביאור רבי יוסף זכריה שטרן
בתפילה לפני ה׳ אביכם שבשמים שיושיע אתכם], ידך לחזור בתשובה ,וכי סבור אתה שעדיין בכחך
דהיינו שאין הכוונה כאן רק לחוסר יכולת גשמית לעזוב את דרכיך הרעים ומעשיך המקולקלים, משוואלי ,בעל 'זכר ליוסף' ,על שיר השירים)
אלא בעיקר לחוסר יכולת רוחנית ,דהיינו שמחמת וכהנה וכהנה דברים המרפים את רוחו ומאבדים *
מיעוט מעשיהם הטובים ירגישו אזלת ידים ורפיון את תקוותו ,וזהו שורש פורה ראש ולענה שלא "ִּכי ֶלֶ ַַקח טֹוֹ ב ָנָ ַַת �ִִּתי
'אין טוב אלא תורה שנאמר ִ�
לב מלהתפלל אל ה׳ ולבקש מלפניו שיושיעם יתאמץ עוד להתרומם ממצבו ולתקן את מעשיו ָלָ ֶכֶ ם" (משלי ד ,ב) ,לפיכך משה מזהיר את ישראל
מצרתם ,הרי שזוהי חלק מצרת התוכחה ,שירפו ולשוב אל האלוקים כבראשונה. ֵּׂשר �ְְּת ַַע � ֵ �
ֵּׂשר" (דברים יד ,כב) (ילקוט ראה) .ותמוה. "ַע � ֵ �
ַ
ידיהם מן התפילה ומתוך כך תימנע מהם הישועה. ודא עקא ,שלא זו בלבד שהיצר מרפה רוחו של אולם מבואר הדבר בדברי חז״ל בכמה מקומות,
ובספר "אמרי שפר" הוסיף שאפשר להכניס דברים אדם מלהתחזק ולהתאמץ במעלות העבודה ,אלא שהמחזיק לומדי תורה נוטל מחלקו בתורתו בעולם
אלו במשמעות לשון הפסוק עצמו ,שזהו מה גם מכניס בלבו שיתייאש מכל וכל בכדי שאף לא הזה ובעולם הבא ,ולכן מה מאושר האיש הזוכה
שמסיים "ואין לאל ידיך" שאין הכוונה רק כמשמעו יהין להתפלל על כך ,ומתוך כך יהיה האדם שרוי לשני שולחנות ,כי אז תורתו דיליה הוא ואין לזולתו
הפשוט מלשון ׳כח ויכולת׳ וכלומר שלא יהיה לך בחושך של ענן וערפל ולא ימצא שום עצה ותקוה חלק בה[ .ויש להמליץ ע״ז גירסא הישנה בפ״ג
שום כח ויכולת להצילם ,אלא יש לפרשו שהוא שם לנפשו ,ובזה יוכל היצר לגררו עוד במצולות החטא דאבות ׳מעשרות סייג לתורה' על פי מה שאמרו
קודש וכלומר שהגם שבניך ובנותיך נתונים בצרה ולהורידו מטה מטה רחמנא לישזבן.
עשר בשביל שתתעשר ,ואם כן סייג לתורתו הוא
ובשביה בידי זרים אבל בכל זאת אין אתה פורש אמנם זאת היא העבודה המוטלת על האדם ,לחזק
המעשרות ,לבל יאכלו אחרים חילו].
לאלוקים את ידיך בתפילה. ולהתחזק ולעמוד בכל עוז כנגד מחשבה רעה
יש לידע ולהאמין ,שמחשבה של יאוש המעכבת זו ,לא להיכנע להרהורי הייאוש חס ושלום ,אלא
וזו כוונת המדרש ,דקשה לו מה שכתוב "ושמחת
את האדם מלהתפלל אל ה׳ לנוכח מצבו השפל, לבקש עצות ותחבולות איך להתעלות ולהתרומם בכל הטוב" ,שבאמת אין טוב אמיתי בעוה״ז כלל,
הינה טעות גדולה ועצומה שאין לה שום שחר, משפל מצבו ,ולכל הפחות ישא עין למרומים וכל שכן שמחה 'בכל הטוב' ,ומה הוא ,ולזאת
והיא איננה אלא עצת היצר איוולת ומאוסה ,שכל בתפילה ובתחנונים שיעמוד לימין אביון ויושיעו דרש 'אין טוב אלא תורה' ,והיינו באופן שישמור
מטרתה אחת לקעקע את מצות התשובה מלבו משופטי נפשו. מעשרותיו שנים כתקונם ,שיקויים בו "עשר
ולמנוע ממנו לתקן את מעשיו ולחזור אל הדרך וצרה זו צרת הייאוש רמז לנו הכתוב בפסוקי תעשר" בשביל שיתעשר וכשילמוד לעצמו ,או אז
(משחת שמן – רבי חיים שאול קויפמאן) הישרה. יָך ְנְ ֻֻתִנִ ים ְלְ ַַעם ַַא ֵֵחר ְוְ ֵֵעיֶנֶ ָ
יָך יָך ּו ְְּבֹנ ֶֶֹת ָ
התוכחה כאן " ָָּב� ֶנֶ ָ יקויים בו לבדו "ושמחת בכל הטוב" ולא יחסר לו
לעולמו כלום.
חסד על פי תורה ואולי הוא בכלל מה שאמרו חז״ל 'אשרי מי שבא
לכאן ותלמודו בידו' ,ולא ביד אחרים!
ציותה אותנו על סתם חסד ,על חסד שעושה האדם יְמ ָָך ה' לֹוֹ ְלְ ַַעם ָָקדֹוֹ ׁשׁ ַַּכ� ֲֲא � ֶֶׁשר ִנִ � ְְׁש ַַּב� ע ָלָ ְְך ִִּכ� י ִִת � ְְׁשֹמֹר "ְיְ ִִק ְ (מתוך הסכמת האדר"ת לספר 'בכורי שלמה' ,פיעטרקוב תרנ"ד)
כי טבעו הוא לעשות חסד .התורה ציותה אותנו על יָך ְוְ ָָהַלַ ְכְ ָּת�ָ ִִּב� ְְד ָָרָכָ יו" (דברים כח ,ט). ֶֶאת ִִמ ְְצֹוֹ ת ה' ֱֱאֹל ֶֶֹה ָ
*
חסד כפי דרכי התורה ,בדרכיו של הקב״ה. כתב בספר החינוך :שנצטוינו לעשות כל מעשינו ָ �
הנה כתוב בתהלים "טֹוֹ ב ִלִ י תֹוֹ ַַרת ִִּפיָך ֵֵמ ַַאְלְ ֵֵפי ָזָ ָָהב
איתא בחז״ל (ילקוט שמעוני שמואל רמז קכא)' ,אמר רבי יהושע בדרך היושר והטוב בכל כוחנו ,ולהטות כל דברינו
בן לוי ,כל שהוא רחמן על אכזרים ,לסוף נעשה אשר בינינו ובין זולתנו על דרך החסד והרחמים, ָוָ ָכָ ֶֶסף" (קי״ט ע״ב) ,ותמוה ,שאם הפסוק מדבר מסתם
אכזר על רחמנים' .כשאדם מנסה לעשות חסד על כאשר ידענו מתורתנו שזהו דרך השם ,וזה חפצו זהב וכסף ,מה הקשר ומה הדמיון בין זה לתורה,
פי רגשותיו הטבעיים ,שלא על פי תורה ,יכול הוא מבריותיו למען יזכו לטובו ,כי חפץ חסד הוא .ועל ופשיטא שטוב לי התורה ,ומאי קמ״ל.
לטעות ,להפוך הכל ,כאן רחמנות ושם אכזריות, זה נאמר "והלכת בדרכיו" ,עכ״ד. אלא הכוונה כאן על כסף וזהב שבתורה ,על
ולהחריב את העולם .אבל כשהוא הולך על פי בפסוק זה ,ציותה אותנו התורה ללכת בדרכי החסד החידושים הציצים ופרחים ,ועל זה נאמר "טוב
תורה ,הרי זה סוג אחר של חסד ,התורה מלמדת של הקב״ה .ישנם הרבה אנשים ,גם בין אומות לי תורת פיך" ,טוב לי הפשט של הגמרא עצמה,
אותו מה ראוי ומה לא ראוי. העולם ,שרוצים לעשות חסד ,אולם התורה לא החביבות של הגמרא עצמה יותר מ׳תורידיק׳ זהב
מאורות השבת | ןוילג | ו"פשת -אבת יכ יככ [עמ' ]1
דרגת ההטבה לזולת על פי חסד של תורה היא בממדים לאנשים השבורים' :אתם תעברו את זה'.
ו׳תורדיק׳ כסף ...כן פירש הגאון רבי
שהשכל האנושי הרגיל לא יגיע אליהם .הגמרא בברכות ה"חובת הלבבות" בשער הבחינה (פרק ה) מסביר שחסד
שמואל אויערבך זצ"ל.
נח ,ב מספרת על רב חנא בר חנילאי שלא היה מוציא גדול עשה עמנו הקב״ה כשיצר את מדת השכחה ,גזרה
את ידו מכיסו ,משום דסבר ,דילמא אתי עני בן טובים ,על המת שישתכח מן הלב ,ל ּּו לא היינו שוכחים ,אזי היו והגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל פירש,
ואדמטו לכיסא קא מכסיף .כדי למנוע מהעני תוספת כל צרותינו נזכרות לנו תמיד ,כל ימינו היו מלאים צער דהנה מי שיש לו הרבה כסף ,הוא יכול
מועטת זו של בושה היתה ידו תמיד בכיסו .הרגשה כזו ואנחה ,ולא היה באפשרותנו לסבול מעמסה זו .יצר לזכות להחזיק תורה ולזכות לאותו
אפשרית רק כאשר הולכים על פי חסד של תורה! רק עם הרבש״ע את כח השכחה ,וכך שוכחים אנו את סבלותינו העולם הבא בה יזכה התלמיד חכם,
חסד של תורה אפשר להרגיש את רגשי הזולת ולחפש וממשיכים לחיות ,השכחה היא חסד ה׳! ובזה ניחם רבי אבל מכל מקום איזה עולם הזה יהיה
יוחנן את ההורים השבורים ,הוא הראה להם שבסופו של עצות למנוע צערו ועגמת נפשו. לו אם אינו לומד.
הגמרא שם מספרת עוד על רב חנא בר חנילאי ,שהיו דבר החיים ממשיכים ,גזרה על המת שישתכח מן הלב, וזהו "טוב לי תורת פיך" -שאני לומד
לביתו פתחים מארבע רוחות ,וכמו שהיה באהלו של והם יוכלו לשוב להתהלך בארצות החיים. בעצמי ,מאלפי זהב וכסף של המחזיק
אברהם אבינו (בראשית רבה מח ,ט) ,כדי שהעני הבא אליו לא אבל מה עם רבי יוחנן בעצמו?! הבה נתבונן בפעולת ר׳ (ארזי הלבנון) תורה.
יצטרך ללכת הליכה יתירה .רואים מזה איך התורה דורשת יוחנן ,מדוע לא רצה רבי יוחנן לשכוח את אסונו? איך
נושא אדם את העצם של בנו העשירי שנפטר על פניו וחי להכנס להרגשותיו של הזולת. *
הגמרא בברכות (ה ,ב) מספרת שרבי יוחנן אמר' :דין גרמא כל העת עם אסונו? רבי יוחנן לא שכח את בניו שנפטרו "ֶאת ה' ֶֶה ֱֱא ַַמ ְְר �ָָּת ַַה ּּיֹוֹ ם ִלִ ְְהיֹוֹ ת ְלְ ָָך ֶ
דעשיראה ביר' (זה עצם של בני העשירי) .ופירש רש״י שלרבי יוחנן ולא רצה לשכוח מהם ,וכל כך למה? כדי שיוכל לגמול ֵלֵ אֹל ִִֹהים ְוְ ָלָ ֶלֶ ֶכֶ ת ִִּב� ְְד ָָרָכָ יו ְוְ ִלִ � ְְׁשֹמֹר ֻֻח ָָּק� יו
היו עשרה בנים שמתו בחייו רח״ל ,והיה רבי יוחנן נושא חסד ולנחם אחרים! לפי דעתנו די היה לו לרבי יוחנן ּו ִִּמְצְ ֹוֹ ָָתיו ּו ִִּמ � ְְׁשָּפ� ָ ָָטיו ְוְ ִלִ � ְְׁשֹמ ַַֹע ְְּב� ֹקֹלֹוֹ ַ ,וַ ה'
עמו עצם אחת שנשארה מהבן העשירי .רבנו נסים גאון לומר לאותם אבלים שבא לנחמם ,שלו עצמו מתו כבר ֶֶה ֱֱא ִִמ ְיְר ָָך ַַה ּּיֹוֹ ם ִלִ ְְהיֹוֹ ת לֹוֹ ְלְ ַַעם ְְסֻגֻ ָָּל� ה
שם מביא שבנו העשירי הזה נפל לא עלינו לתוך יורה עשר בנים והוא ממשיך בכל זאת את חייו ,זה יספיק כדי ַַּכ� ֲֲא � ֶֶׁשר ִּד�ִ ֶֶּב� ר ָלָ ְְך ְוְ ִלִ � ְְׁשֹמֹר ָָּכ� ל ִִמְצְ ֹוֹ ָָתיו"
גדולה שהיתה רותחת ריתוח קשה וחזק ונמס בשרו ונמק לנחם אותם ,כשיראו שישנה יכולת להמשיך את החיים (דברים כו ,יז-יח).
גם אם מת בן רח״ל .אבל רבי יוחנן ידע ,שכאשר הוא שם ,ונטל רבי יוחנן אצבע קטנה שלו וצררה בסדינו. "את ה' האמרת ...וה׳ האמירך" .כל
בשביל מה נטל עמו רבי יוחנן את העצם? בתוספות ורבינו מראה את העצם הקטנה של בנו העשירי שמת בכזו דבר שנתחדש אצל תלמיד חכם,
נסים גאון כתוב שרבי יוחנן היה נושא עמו את העצם מיתה משונה -תהיה לכך השפעה יותר חזקה ,והאבלים הקב״ה יושב בישיבה של מעלה
כדי לנחם אנשים שמת להם בנם בחייהם ,והם -ההורים יתנחמו ויתחזקו יותר ,וכדי לנחם את האבלים בשלימות, ואומר ,תא חזי ,בני זה כך הוא אומר,
-שבורים עד דכא .כאשר קורה ח״ו לאנשים אסון כזה ,צרר את העצם הקטנה בסדינו ,אע״פ שלו עצמו גרם ושוב נותן בו דעה ומחדש דבר אחר
חושבים הם שאי אפשר להמשיך לחיות .אמר להם רבי הדבר רוב צער ויגון על מיתת בנו .זהו 'חסד של תורה',
ואומרו בשמו .והיינו "את ה׳ האמרת"
יוחנן' :אבות יקרים ,אמהות יקרות ,עליכם לדעת שאני כך התנהגו חז״ל הקדושים ,ואין אנו יכולים להשיג עוצם
-שעשית אותו ׳אומר' דבר בשם
אבדתי לא רק בן אחד ,ולא שנים ,אלא עשרה ילדים קדושתם!
(יראה ודעת -רבי יהודה זאב הלוי סגל) אבדתי ,והנה רואים אתם שאני חי' .רבי יוחנן היה אומר
אמרו" ,וה׳ האמירך" שתאמר אתה
חדושי תורה ,ושוב יאמר ה׳ ,ושוב
להתעורר ממצות ביכורים להכרת הטוב על הכל תוסיף אתה ,והיינו "את ה׳ האמרת
יָך ּוְּלְ ֵֵב ֶיֶת ָָך ַַאָּת�ָ ה נותנים הודאה לה׳ גם על מתנת הארץ ,על יציאת מצרים,
"ְוְ ָָׂש� ַַמ ְְחָּת�ָ ְְבָכָ ל ַַה ּּטֹוֹ ב ֲֲא � ֶֶׁשר ָנָ ַַתן ְלְ ָָך ה' ֱֱאֹל ֶֶֹה ָ (דרשות חתם סופר) וה׳ האמירך".
על הברית ,על התורה ,ועל החיים .וגם זה מטעם הנ״ל, ְוְ ַַהֵּל�ֵ ִוִ י ְוְ ַַה ֵֵּג� ר ֲֲא � ֶֶׁשר ְְּב� ִִק ְְר ֶֶּב� ָָך" (דברים כו ,יא). *
מלשון הפסוק "ושמחת בכל הטוב" משמע ,שלאחר שבשעה שהאדם מודה להקב״ה על טובת המזון שאכל, יְר ָָך" (דברים "ֶאת ה' ֶֶה ֱֱא ַַמ ְְר �ָָּתַ ...וַ ה' ֶֶה ֱֱא ִִמ ְ ֶ
שהביא את ביכוריו ,חייב המביא לזכור את כל הטובות מגלגלים עליו את הכל ,והוא מודה גם על כל הטובות כו ,יז-יח).
שגמל עמו ה׳ ,ולשמוח גם עליהם ,ולא רק על אותם שקיבל. 'יסוד היסודות של דת היהדות ,הוא
ולימוד חשוב זה נוגע בכל עת ,שבאמת כל אחד חייב להכיר הפירות שהביא מהם את הביכורים ,וצריך ביאור למה.
לא רק האמונה באחדות הבורא ,אלא
ונראה לומר בזה שענין הבאת וקריאת הביכורים הוא כמו טובה להקב״ה על כל נשימה ונשימה ,אלא שלא בכל עת
אף יחודם של כלל ישראל ,׳אתה אחד
'בנין אב' לאדם .שממנו צריך ללמוד להכיר טובה על כל הוא נותן לבו על זה .אמנם מכאן יש ללמוד שבשעה שיש
עניניו .דהיינו שהמביא ביכורים ומכיר טובה להקב״ה על לאדם התעוררות של הכרת הטוב על איזה ענין ,יש לו
ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד
הארץ ועל פירות אלו שניתנו לו ,יש לו להתעורר מזה להכיר שזהו 'בנין אב' בשבילו ,שממנו יש לו להתעורר בארץ' ,כיחודו של זה כך יחודו של זה,
לזכור כל שאר הטובות שהוא מקבל כסדר מאתו ית' להכיר טובה על כל הטובות שהוא מקבל מהקב״ה בכל ומותר ישראל על הגוים הוא כמרחק
ולהמשיך להכיר טובה גם עליהן .וכיון שהוא מכיר בכל עת ,ועליו להודות לה׳ אף על כל נשימה ונשימה. שמים וארץ ,ואיננו רק עוד אומה.
הטובות שקיבל מהקב״ה ומודה לו עליהן ,הרי לבו מלא ונראה להוסיף ללמוד מכאן ,שלא רק על הטובות שמקבל וזהו טעותם המרה של אנשי
שמחה על שזכה לכל הטובות האלו ,וזהו "ושמחת בכל האדם עצמו יש לו לשמוח ולהכיר טובה ,אלא גם על הממשלה בארץ הקודש ,שכופרים
הטובות שהקב״ה נותן לבני משפחתו .ויש ללמוד זה הטוב". ח״ו ביחוד כלל ישראל ,ואומרים
ולפי זה עולה ביאור נוסף במה שבמקרא ביכורים קוראים מתיבת "ולביתך" ,שהפירוש הוא בני משפחתו [כמבואר ככל הגוים בית ישראל ,ומזה נובעת
את כל הפרשה מ״ארמי אובד אבי" עד "ויתן לנו את בתרגום אונקלוס 'ולאנש ביתך'] ,דהיינו כשם שהוא מכיר חקיהם של ’מיהו-יהודי׳ ו׳שירות
הארץ" ,שלכאורה אין אלו מענין הכרת הטוב על הפירות .בכל הטובות שנעשו בשבילו והוא שמח בהן ,כך הוא לאומי׳ ועוד ,שממקור אחד יהלכו:
אבל לפי זה הדבר פשוט ,שהביכורים הם רק ההתחלה מתעורר להכיר את כל הטוב שבני משפחתו מקבלים, חוסר הכרת מעלת עם ישראל!' (רבי
והמעורר להכרת הטוב הכללית ,ומזה יבוא אדם להכיר וכיון שהוא אוהב אותם ורוצה בטובתם ,ממילא הרי הוא משה פיינשטיין -׳דאס אידישע ווארט׳ ,כסלו
בכל הטובות שקיבל מהקב״ה ,מיום לידת כלל ישראל עד שמח גם בהן. תשל״ב)
היום הזה .ולכן הוא נותן הודאה על כל הקורות את עם ומי שהוא בעל מדריגה ,ישמח גם על הטובות שקיבל *
כל אחד מישראל ,שהרי כל בני ישראל חשובים בעיניו ישראל ,מארמי אובד אבי עד הבאתו את ביכוריו.
" ָָּב� רּו ְְּך ַַא �ָָּתה ָָּב� ִִעיר ּו ָָּברּו ְְּך ַַא �ָָּתה ַַּב� � ָָּׂש� ֶֶדה"
ומצינו ענין זה גם בברכת המזון ,שעיקרה היא הודאה כבני משפחתו כיון שכולנו בנים לה׳ ,וממילא יכיר טובה
(דברים כח ,ג).
לה׳ והכרת הטוב על המזון שאכלנו ,ואף על פי כן בברכה להקב״ה על כל הטוב שגומל עם כל ישראל בכלל ובפרט.
(עץ החיים -רבי חיים מינץ) שניה ,קודם שאומרים "על אכילת מזון שאתה זן" וכו׳ , הנה כפי חוקי הטבע והתבל ,באה
הברכה בעיר ,על ידי הברכה אשר
הבית .מהו הטעם בדבר? 'אנו אומרים בכל יום קודם התפלה את המזמור שורה בשדה .אבל אצלינו עם ישראל,
הביאור בזה ,כי טבע האדם שכאשר יש לו דבר רֹוִמ ְְמָך ה' "ִמְזְ מֹור ִִׁשיר ֲֲחֻנֻ ַַּכת ַַה ַַּבִיִ ת ְלְ ָָד ִִודֲֲ ,א ִ
(תהלים ל) ִ הוא היפך מזה ,אצלנו באה הברכה
בהוה ,הוא שוכח את העבר [שהיה זמן שלא היה יָתִנִ י ְְוֹלא ִִׂש ַַּמ ְְח ָָּת ֹאְֹיְ ַַבי ִלִ י ,ה' ֱֱא ָ
ֹלָהי ִִׁשַּו ְְַע ִִּתי ִִּכי ִִדִּלִ ָ בשדה ,מן הברכה אשר שורה בעיר,
לו בכדי לשמוח במה שיש לו] ,אלא הוא רואה ֵֵאֶלֶ יָך ַַו ִִּת ְְר ָָּפ ֵֵאִנִ י" .הנה מזמור זה הוא שיר חנוכת ובאם שאנו חיים בעיר על פי התורה,
ויודע שהוא נמצא במצב מסויים ,והוא צריך מצב הבית ,ולא הוזכר בו כלל ענין חנוכת הבית ,יש בו ואנו מקיימים חוקיה ,זוכים אנו
טוב יותר ,והוא מבקש על זה ושואף לטוב יותר, הודאה על ישועות ,ותפלה ,אך לא מענין חנוכת לברכה בשדה! (רבי שמשון רפאל הירש)
מאורות השבת | ןוילג | ו"פשת -אבת יכ יככ [עמ' ]2
גדולה יותר ויותר. וממילא אינו מרגיש כל כך שמחה במה שיש לו .אמנם דוד המלך
כך צריך להרגיש כל יהודי ,לזכור את העבר ,מה שהיה חסר ,בין הבין ,שכאשר עושים חנוכת הבית יש לזכור מה היה העבר ,הרי
במשפחה ובין בענינים אחרים ,וכך לשמוח במה שזכה ,ובאופן זה לא תמיד הייתי מלך ,ולא תמיד היה לי טוב ,וכנזכר "ארוממך ה׳ כי
כאשר ה׳ עוזר לו ,גם הוא עוזר לאחרים'( .מחשבת זקנים – מרן הגרא"מ שך זצוק"ל) דליתני וגו׳ שועתי אליך ותרפאני" ,ואז השמחה במה שיש לו היא
הכרת הטוב
הכרת הטוב זה הדבר הראשון שצריכים לדעת בחיים .בנות ,תלמידות ,צריכות לדעת את מי יתנה גודל מדת הכרת הטוב שהיה לרבנו הרב שך זצ"ל ,במדה מופלגת ביותר ,לכל
ענין הכרת הטוב .כמה שהרב שך היה מדבר על כך ,וכמה הוא עצמו היה מכיר טובה .הרי מי שעשה לו איזה טובה .ולפנינו כמה עובדות:
המורות ,המחנכות ,המנהלים ,עשרים וארבע שעות ביממה שמחשבותיהם על החינוך, לאחר הניתוח הקשה שהיה לרבנו בשנת תשל״ב ,כבדה עליו הנסיעה מחוץ לעיר,
לקדם כל אחת ואחת ,להיטיב לכל אחת ואחת ,ולראות בטובת כל אחת ואחת .כמה לכן הפסיק לקבל תפקיד של סידור קידושין מחוץ לעיר .אך יום אחד התפרסם
יגיעות וכמה עמל משקיעים" ,כל היום חונן ומלוה" ,עם כזאת מסירות .כמה היה צועק בישיבה שהיום נוסע רבנו לירושלים לסידור קידושין אצל בחור אחד ,ונתברר
על זה מרן הרב שך" :הכרת הטוב"! לדעת לא להתרעם ,ולא להיות נרגנים ,רק להיות שהסיבה לזה היתה ,מכיון שאמו של אותו בחור היתה אחות בתפקידה ,וכמה פעמים
אסירי תודה על כל הטבה ,אפילו הקטנה ביותר. בימי חוליה של הרבנית ע״ה קראו לה באמצע הלילה לטפל ברבנית ,ובהכרת הטוב
ופעם באה בת אחת אל הראש ישיבה ,יש לה תלונות על המורה ,אז היא מבינה נסע לירושלים לסידור קידושין.
שהכתובת להתלונן על המורה זה אצל הרב שך ,כי הוא קיבל כל אחד בכזה מאור וכן פעם אחת ,בראש השנה אחרי התפילה ,ראו את רבנו הולך לרחוב רשב״ם ,לבית
פנים .ושפכה את לבה שיש לה רושם שהמורה רודפת אותה וכד' .ואמר לה הראש ת״ח אחד שליט״א ,לברכו בברכת שנה טובה ,כהכרת טובה על זה שאשתו טיפלה
ישיבה :דבר ראשון צריך לשמוע את שני הצדדים ,אני לא יכול לשמוע רק צד ברבנית בימי חוליה.
אחד .נשמע אותך ונשמע את המורה .אבל חוץ מזה אני רוצה לומר לך :את בחורה מישהו בא אל הראש ישיבה מרן הרב שך זצ"ל לבשר שנולד לו בן ,ומבקש לכבדו
צעירה ,ואת צריכה להתחתן ,ולבנות בית ,ולגדל ילדים ,ולהעמיד דורות .המידה בסנדקאות .השיב לו הראש ישיבה :אתה רוצה לגזור את דיני להיות עם הארץ?
הזאת ,להתלונן ,היא מאד מאד גרועה ,ותפריע לך במהלך חייך ,לא מתלוננים ,ולא כמה שנים עוד נשאר לי לחיות ,אתה רוצה שכך אגמור את חיי? אמנם כן שיש כאן
מחפשים חסרונות באחר ,מסתכלים רק כמה טובות המורה מיטיבה ומרעיפה עליך. עוזרת ,שמגיעה פעם בשבוע לעשות נקיון ,אני אלמן ואני צריך עזרה ,ולכן הייתי
כל ביה״ס ,כל ההנהלה ,כל המחנכות ,עומדות לרשותך" ,בשבילי נברא העולם". חייב לנסוע לסנדקאות אצל הנכד שלה ,אבל אין לי זמן.
תסתכלי על הצד הזה ,ואז תדעי איך להסתכל על הבעל ,איך להסתכל על הילדים... כל ערב יום כיפור היה נוסע לאיזה בית אבות בפרדס כץ ,שנמצאת שם אשה חולנית
כמובן שהמורה לא באה ,והבת לא באה ,היא שמעה והיה כדאי לה ,מרן האיר לה את זקנה ,שטיפלה ברבנית ,וחייב לה הכרת הטוב ,לאחל לה גמר חתימה טובה ,זה
החיים ,הוא האיר לה את המוח ,הוא האיר לה את הלב ,הוא עשה אותה למאושרת! חלק מעבודת היום של ערב יום כיפור ,והיא חיה מערב יום כיפור לערב יום כיפור,
בינו נא זאת! מביקור של הרב שך לביקור .ופעם אמרו את זה לראש ישיבה ,ואמר שאם כך ,יסע
(פניני רבינו האבי עזרי -רבי משה מרדכי שולזינגר) גם בערב פסח.
*
יסוד חיוב הכרת הטוב
מàית) "õמשלי יז ,יג(. לא )תמיש( ָתמָ ָ Łä
רעה ִ ֵ טõבה ֹ
ôחת ָ רעה ַ ַ"מŁיב ָ ָ
ִ ֵ א .המקבל טובה מחבירו ,חייב להכיר לו טובה ,וזהו חיוב גמור ולא רק
מבואר בפסוק שאסור להיות כפוי טובה. מעלה בלבד ,וכל הכופר בטובתו של חבירו עובר עבירה .
מלוה" )משלי כב ,ד( .כלומר ,שהלוה חשוב כאילו הוא לאיֶ ְ ַ Ł
לõה ְ ִ
"ועבד ֶ
ְֶֶ ב .חובה זו נלמדת מכמה פסוקים בתנ"ך:
העבד של המלוה ,וזהו משום שחייב לו הכרת הטוב .ומכאן למדו בארצ) "õדברים כג ,ח( .הרי שהזהירה התורה היית ְ ַ ְ
מצרי ִéי ֵגר ָ ִ ָ
תתעב ִ ְ ִ"לא ְ ַ ֵ
ֹ
האחרונים ,שכל המקבל טובה מחבירו חייב לו הכרת הטוב . שלא לתעב את המצרים ,משום הכרת הטוב שהיינו גרים בארצם ,ומכאן
למדו רבותינו שחייבים להכיר טובה .
ג .עוד כתבו רבותינו ,שהשכל הישר מחייב את האדם להכיר טובה
àדרכיו" )דברים כח ,ט( .מפסוק זה למדו חז"ל שהאדם צריך "והלכָ ָ ְ ִ ô
ָ ְַ ָ ְ
לחבירו .
להתנהג במידותיו של הקב"ה ,ומבואר באחרונים שבכלל זה האדם
ד .מידת הכרת הטוב היא המידה החשובה ביותר במידות הטובות
מצווה להיות מכיר טובה .
וכפיות טובה היא המידה הגרועה ביותר במידות הרעות . אלהי) "ýדברים ח ,י( .ודרשו חז"ל ממהäברכֶ ôאת ה' ֱ ֹ ֶ
וłבעָ ְ ַ ֵ ô
"ואכלָ ְ ָ ָ ְ ô
ְְַָָ
ה .רבותינו עומדים על כך שחובת הכרת הטוב לחבירו על מה שהיטיב שנאמר "את" ,שיש לברך ולהכיר טובה לבעל הבית שסעד אצלו .
עמו ,אינה סותרת את האמונה שהכל בידי שמים . ונלמד מזה שיש להכיר טובה לכל מי שמיטיב עמנו.
ספר חרדים פל"ה מצות עשה מדברי קבלה ומדברי סופרים התלויות בלב אות כ"ג. פרי מגדים אגרות אגרת ד' ,שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' ק"ל ושם
חובות הלבבות תחילת שער עבודת האלקים ,אמונות ודעות מ"ג פ"א ,ספר ח"ג סי' קס"ו ,וע"ע עיונים סימן א'.
הברית ח"ב מאמר י"ג סופ"ג ,הקדמה לספר מעשה ניסים )לבעל נתיבות המשפט(. בבא קמא צ"ב ע"ב ,מורה נבוכים לרמב"ם ח"ג סוף פרק מ"ב ,כל בו
אברבנאל שמות כ"ט ל"ט ,כתב סופר )הובא בשמו בכת"י של תלמידו הגרי"צ סי' קי"ד פ"ב ד"ה כתב הבעל ,גור אריה למהר"ל שמות י"ד ז'.
בערנפלד ,נדפס בקובץ צפונות י"ט עמ' מ"ח(. סוטה י"ד ,א ועי' רמב"ם סה"מ מ"ע ח'.
משנת רבי אליעזר פ"ז ,ספר חסידים סי' תרס"ה ,עקידת יצחק תחילת משנה למלך )לר"מ וואלי( פר' שופטים על הפסוק "וזה יהיה משפט",
פר' כי תשא ,מצודת דוד לרדב"ז מצוה תקע"ז ,אברבנאל שמות כ"ט ל"ט, חורב )לרש"ר הירש( עמ' ,633ועי' תנא דבי אליהו רבא פרק י"ח ,ותומר
וע"ע ספר החינוך מצוה ל"ג ,וצפנת פענח למהרי"ט פר' כי תבוא דרוש א'. דבורה פ"א ,ופלא יועץ ערך כפוי טוב.
בירת מגדל עז )לגר"י עמדין( ,בית המדות עליית הבטחון פ"ד ח"א ,ועי' עי' רוקח בהקדמה להלכות ברכות ,ומנהיג הל' סעודה ט"ז ,וסמ"ג עשה
חובות הלבבות שער הבטחון פ"ד פירוש החלק השלישי ,ושפתי חיים כ"ז ,ואבודרהם הל' ברכת המזון ,וסמ"ק מצוריך מצוה ק"ט אות מ"ח,
מתוך ספר "הכרת הטוב כהלכה" מידות ועבודת ה' ח"א עמ' שמ"ח. וחזקוני דברים ח' י' ,וכל בו סי' כ"ה ,וע"ע אליה רבה סי' ר"א ס"ק ב'.
להרב דניאל היימן
מאורות השבת | ןוילג | ו"פשת -אבת יכ יככ [עמ' ]3
מן המדרש
מדרש רבה כי תבא ז ,ג עליוֹ ן על ּכל גּ וֹ יי
אהי
נתנ ה'
אהי וגו' וּ שמוֹ ע ּת ׁ ש מע ּבקוֹ ל ה'
]"והיה אם ׁ
)שיר מני טוֹ בים" "לריח ׁ ש תוב הכ ּ אמר ּ ש זהו ׁ ּ הארץ" )דברים כח ,א([ .המדרש מביא מאמר על ענין זה שישראל הם עליונים מעל
נמש לה דברים ׁ חמה אמרי ּב רב נן השירים א ,ג(ּ , שׁמ ,"שנמשלה תּוּרק ְ ֶ
שׁמן ַמני טוֹ בים ֶ ֶ "לריח ׁ ש
כל האומות .זהו שאמר הכתוב
התורה לשמן .כדלהלן .רבנן אמרי ,מצינו כי בחמשה דברים נמשלה התורה:
בש מן. בחלבּ ,ו ׁ בשּ ,ו בדּ ׁ בייןּ ,ו מיםּ ,ו התוֹ רהּ ,ב ּ
במים ,וביין ,ובדבש ,ובחלב ,ובשמן.
למ ים" )ישעיה נה ,א(. לכו ּ צמא ּ מים מנּ ין "הוֹ י ּכל ּב
ומבאר המדרש היכן נמצא בפסוקים שנמשלה התורה לדברים אלו :במים מנין
מסכתי" )משלי ט, יין ּ תו ּב "ו ׁ ש ּ
אמר ּ שנּ ּב יין מנּ יןׁ , למ ים" ,והכוונה על התורה .ביין צמא לכוּ ּ שנמשלו להם התורה ,שכן נאמר "הוֹ י ּכל
וחלב ּת חת בש "דּ ׁ בחלב מנּ ין , דבש ּו ה(ּ .ב ׁ מסכתי" ]בואו ואכלויין ּ בלחמי וּ ׁ שתוּ ּב
לחמוּ ְ ַ ֲ ִ"לכוּ ַ ֲ מנין שנמשלה לו התורה ,שנאמר ְ
אמר שנּ ש מן מנּ יןׁ , לשוֹ נ) "שיר השירים ד ,יא(ׁ . ׁ בלחמי ושתו היין אשר מזגתי אני[ .והוא לשון מליצה לומר ,הלא חכמת התורה היא
נחמדת מאירת עינים וחוננת דעת להוגים בה ,וכאילו מכרזת ואומרת כל הרוצה
המן הּ זה "ש מן ּת ּורק ׁ ש מ) "שם ,א ,ג( ,מה ׁ
בש
וחלב "ד ׁ
ללמוד יבוא וילמוד .בדבש ובחלב מנין שנמשלה להם התורה ,שנאמר ּ
אדם ברי תוֹ רה , חלתוֹ מר וסוֹ פוֹ מתוֹ קּ ,כ הן דּ ּת ּ "ש מן ּתוּ רק ׁ ש מ."
לשוֹ נ ."שמן מנין שנמשלה התורה לו ,שנאמר ׁ ּת חת ׁ
אחרית טוֹ בה, שה ּב הן חלה ועוֹ ׂ מצטער ּב הן ּב ּת ּ ומפרש המדרש לענין מה נמשלה התורה לשמן :מה השמן הזה ,תחלתו -בתחילת
ישגּ הואחריתׂ
מצער ית ראש
"והיה ׁ אמר שנּ ׁ ברייתו כשהוא בתוך הזית ,טעמו מר ,וסופו כשכובשים ומוציאים אותו מן הזית
מאד" )איוב ח ,ז(. נעשה טעמו מתוק .כך הן דברי תורה .האדם העוסק בהן ,מצטער בהן בתחלה
קודם שהורגל בהם ,שצריך לטרוח ולהצטער בהבנתם ועמלם ,אך לאחר מכן מתענג
המן הּ זה ח ּ יים לעוֹ לם אף דּ
ברי אחר ,מה דּ בר על דברי תורה ,ועושה בהן אחרית טובה זוכה לגדולה בעולם הזה ובעולם הבא.
המן הּ זה אוֹ רה לעוֹ לם
תוֹ רה ח ּ יים לעוֹ לם ,מה מאד" תחילתך תהיה בצער אךישגּ ה
ואחריתׂ
מצער
ית
ראש
"והיה ׁ
שנאמר
ברי תוֹ רה אוֹ רה לעוֹ לם. אף דּ באחריתך תגדל מאוד.
דבר אחר ,מה השמן הזה מביא חיים לעולם שמשתמשים בו לרפואה ולאכילה
המן הּ זה אין יכוֹ ל
להתערב אחר ,מה דּ בר וסיכה .אף דברי תורה מביאים חיים לעולם שהתורה היא חיותה של הנפש .וכן מה
ראל אין יכוֹ לין
להתערב יש אחרים ,אף ׂ מש קין ּב ׁ השמן הזה מביא אורה לעולם שעל ידו מדליקים את הנרות ,אף דברי תורה
אתכם מן"ואבדּ ל
אמר שנּ
כבים ,מנּ יןׁ , בדי ּכוֹ
ּבעוֹ מביאים אורה לעולם.
להיוֹ ת לי" )ויקרא כ ,כו(. העמים
ּ דבר אחר ,מה השמן הזה אין יכול להתערב במשקין אחרים ,ואף אם יערבוהו
יהיה עומד בפני עצמו .אף ישראל אין יכולין להתערב בעובדי כוכבים ,אלא תמיד
אתה נוֹ תן אוֹ תוֹ אפל ּו ּ
המן הּ זה ּ
אחר מה דּ בר להיוֹ ת לי".
העמים
אתכם מן ּ
"ואבדל
נשארים בקדושתם ומעלתם .מנין ,שנאמר ּ
עליוֹ ן על ּכ ּלםּ ,כ הן נעשה
הוא ׂ
מש קין ּ כמה ׁ ּב ּ דבר אחר ,מה השמן הזה לא רק שהוא מובדל משאר משקים המעורבים בו ,אלא
כביםּ ,כמוֹ בדי ּכוֹ עליוֹ נים על ּכל עוֹ ראל יש
ׂ מעלה נוספת יש בו ,שאפלו אתה נותן ]מערב[ אותו בתוך כמה משקין ,הוא צף
עליוֹ ן על ּכל גּ וֹ יי אהי נתנ ה' "ו ונעשה עליון על כלם תמיד הוא עומד מעל כל המשקים .כך הן ישראל ,תמיד
תוב ּ ש ּכ ּ ׁ
אהי
עליוֹ ן נתנ ה'
הם עליונים על כל עובדי כוכבים ,כמו שכתוב בפרשתנו "וּ
הארץ" )דברים כח ,א(. על ּכל גּ וֹ יי
הארץ".
אין תופס מין בשאינו מינוַ" :זַ ִיִ ת ַַר ֲֲעָנָ ן ְיְ ֵֵפה ְְפ ִִרי ֹת ַַֹאר ָָק ָָרא ה' ְְׁש ֵֵמְך" (ירמי׳ יא ,טז) ,ביחוד להם .אבל עכו"ם מצד חסרונם ופחיתותם אינם ראויים לפעולות האלקיות
מה ראה ירמי׳ למשול ישראל לזית ,אלא כל המשקין מתערבין זה בזה והשמן אינו שהם המצוות ,וזהו שהיה מחזיר התורה על כל אומה ולשון שעצם נפשם ממאן
מתערב אלא עומד ,כך ישראל אינן מתערבין עם האומות ,שנאמר "ְוְ ֹלא ִִת ְְת ַַח ֵֵּתן ָָּבם" לקבל הפעולות האלקיות ,כי אם ישראל היו מוכנים לתורה מצד מעלת נפשם .ועוד
יש בהם הכנה אל ההפך מזה ,הפך התורה ,ואל יקשה בעיניך ,אם כן איך אפשר הגר (שמו״ר פרק ל"ו).
הרי זה ממש חומר אחר לגמרי .עם ישראל והאומות אינם מסוגלים להתערב יחד ,שיהיה מקבל התורה כאשר יש לו תכונה נפשית שאינו טובה ,אין זו קשיא כלל ,כי
חומר אחד מתנגד לחבירו ,שני גופים זרים שאינם יכולים להתקיים ביחד ,האחד מאחר שבא להתגייר הנה יש לו תכונה ישראלית וכאשר נתגייר נעשה טפל לאומה
הישראלית והרי הוא כמוה" וכו׳. פולט את חבירו' ,אין אני והוא יכולין לדור במדור אחד'.
עם ישראל הוא חומר עדין וזך ואין בכוחו ובתבונתו לסבול את הרוח הגס של ישראל והאומות הם כמו מים ואש ,העו״ג נמשלו למים כמ״ש "ימשני ממים רבים"
האומות .עם ישראל בוחל ומקיא אותם בגלל התועבות המצויות בהם ,ואפילו הגרוע (ש״ב כב ,יז)" ,הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון" (ישעי׳ יז ,יב)" ,והצלני ממים
שבישראל והירוד ביותר -עדיף ,ואפילו כאשר עם ישראל מתדרדר לפעמים לדרגה רבים מיד בני נכר" (תהלים קמד ,ז) ,וישראל נמשלו לאש "מימינו אש דת למו" (דברים
נמוכה ושפלה ,גם אז אינו מסוגל לסבול את תכונת העכו״ם ,הכוח הטמיר והנצחי לג ,ב) ,דתיהם של אלו אש.
אם שני הדברים יתערבו ביחד ,הרי המים מכבין האש והאש מכלה ומייבשת את המים, וניצוצי-האור דוחים את עצם תכונתם.
אין התערבות ביניהם ואין התחתנות" ,לא תתחתן" .הלאו הזה הוא הסבר וגילוי אבל אם האש מצויה רחוק מן המים ונבדלת מהם ,הרי אז האש מכלה את המים .ואילו
מן השמים המבהיר את ההבדל בתכונתם ,את העובדה שיש כאן חומרים שונים ,האש נשארת עומדת ומתקיימת .וזו היא סגולת ישראל ,שאם ישראל נבדלים מן העכו״ם
שזה נובע מן המציאות של ההולדה והיצירה מקדם' ,שאין תופסין קידושין בעכו"ם' ועומדין בפני עצמם הרי גם כן גוברים על העו״ג שהאש מייבשת את המים מרחוק.
(יבמות עו ,ב .קידושין סח ,א) ,שפשוט אי-אפשר שיתפוס ויקלוט הקידושין ,ומה ועוד יותר מזה ,שישנו אפילו הבדל דק מן הדק בין גברא לגברא ,אפילו בין גברא
שנאמר בתורה בלאו "לא" ,משמעו הגדרת הענין הטבעי ,ומה שיש כאלה שעוברים רבא לבין גברא רבא אחר ,בין הלומד מאה פעמים לבין מי שלומד מאה פעמים ואחת,
לפעמים עבירה ,הרי זה רק מקרה ,כי עם ישראל הטבע והחומר שלו הם היפוך האחת היא המחיצה המבדילה בין שני עובדי ה׳.
"נטל שמואל קרן השמן ובא לצוק על ראשו של אליאב בן ישי וברח השמן לאחריו, העבירה (עי׳ עשרה מאמרות ,מאמר חקור הדין ,פ״ט).
'אין השמן מקבל דלים ,לפיכך מושחין בו את המלכים' (תוספתא ב״ק ,פרק ז) ,ופי׳ שם כשראה כך ,אמר ,גם בזה לא בחר ה׳ ,וכך היה השמן עושה לכולן ,כיוון שבא דוד
המג״א 'דלים' -לשון 'דופי וזיוף' ,דהיינו שאם מערבין איזה דבר בשמן אין השמן ראה שהשמן רץ מעצמו וניצק בראש דוד" (ילקוט ש"א טז).
מקבל אותו ,החומר הטוב והעדין שבישראל אינו מאפשר לו להתדבק בשאינו מינו ,השמן הזק והנקי ,שהחכמה העלונה קרויה על שמה (מנחות) ,אינו מקבל ואינו
מתערב אלא רק במינו ,מין במין נותן טעם ,ולכן מה שהאדם יותר נקי וטהור -כן דהיינו בגויים' ,ואין ארור מתדבק בברוך'.
ואומר המהר״ל ,עמש״א חז״ל ,שהחזיר הקב״ה התורה על כל העולם ולא רצו נמשכת אליו החכמה להתמזג ולהתאחד עמו ,החכמה העליונה משתוקקת לרוץ
לקבלה ,עד שבאו ישראל וקבלוה ,כי מצוות התורה שהם הפעולות האלקיות ולהתאחד עם זיווגה ,עם האדם אשר נפשו זכה וטהורה ביותר.
(אור חדש ,ואני תפילה ה׳ – רבי חיים אפרים זייטשיק) מתייחסות אל ישראל שלפי מעלת נפשם הם מוכנים אל הפעולות האלקיות ,והם
מאורות השבת | ןוילג | ו"פשת -אבת יכ יככ [עמ' ]4
