gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫אלול התשפ"ו‬ ‫בס"ד‬ ‫אֹורי (ישעיה ס )‬ ‫קּומי ִ‬ ‫ִ‬ ‫מפטיר‬ ‫פרשת כִ י ָתבֹוא‬ ‫עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל‬ ‫בפרשת כִ י ָתבֹוא ‪ 122‬פסוקים = בַּ מָ ה ֵאדַּ ע‬ ‫ירש‪( .‬ספורנו)‬ ‫וַ י ֹּאמַ ר א‪ֹּ -‬דנָי י‪-‬הוִ ה בַ מָ ה ֵאדַ ע כִ י ִא ָירשֶׁ נָה‪( .‬בראשית טו ח)‪ .‬כִ י אּולַ י יֶׁחֶׁ ְטאּו הַ בָ נִים וְ ל ֹּא יִזְ כּו לִ ַ‬ ‫בפרשת כִ י ָתבֹוא ‪ 6‬מצוות‪ ,‬מתוכן ‪ 3‬מצוות עשה ו‪ 3-‬מצוות לא תעשה ‪( .‬ספר החינוך)‬ ‫עשה‪ :‬קריאה על הביכורים • וידוי מעשר • להדמות בדרכי השם הטובים והישרים‪ .‬לא תעשה‪ :‬שלא לאכול מעשר שני באנינות • שלא‬ ‫לאכול מעשר שני בטומאה • שלא להוציא דמי מעשר שני בשאר דברים שאינם מאכילה ושתיה‪.‬‬ ‫וְ הָ יָה כִּ י תָ בֹוא אֶ ל הָ אָ ֶרץ אֲ שֶ ר יְ ‪-‬הֹ וָה א‪ֹ-‬להֶ יָך ֹנתֵ ן לְ ָך ַנ ֲחלָה וִּ ִּיר ְשתָ ּה וְ יָשַ ְבתָ בָ ּה‪( .‬כו א) פרש"י ‪ -‬מַ גִּ יד שֶׁ ל ֹּא נִּ ְתחַ יְ בּו בְ בִּ ּכ ִּּורים עַד שֶׁ ּכָּבְ שּו אֶׁ ת‬ ‫הָּ אָּ ֶׁרץ וְ חִּ לְ קּוהָּ ‪ .‬ובמדרש ‪ -‬אין וְ הָ יָה אלא מיד‪ .‬כִּ י תָ בֹוא אֶ ל הָ אָ ֶרץ עשה מצוה האמורה בענין‪ ,‬שבשכרה תכנס לארץ‪( .‬ספרי)‬ ‫שאלה – הרי אין מצוות ביכורים נוהגת אלא לאחר ירושה וישיבה‪ ,‬ואם כן איך אומר המדרש שיכולים לקיים המצוה עוד לפני שהגיעו לארץ‪,‬‬ ‫שבשכרה יכנסו לארץ‪ .‬וכן בברכת המזון מדוע מקדימים לומר עַ ל שֶ ִּהנְ חַ לְ תָ לַאֲ בֹותֵ ינּו אֶ ֶרץ חֶ ְמדָ ה טֹובָ ה ְּורחָ בָ ה‪ .‬ורק אח"כ אומרים וְ עַל‬ ‫יתנּו ִּמבֵ ית עֲבָ ִּדים‪ ,‬וקשה שהרי תחילה הוציאנו ה' ממצרים ורק אח"כ הנחילנו את ארץ ישראל‪.‬‬ ‫שֶ הֹוצֵ אתָ נּו מֵ אֶ ֶרץ ִּמ ְצ ַריִּ ם ּופְ ִּד ָ ָֽ‬ ‫תשובה – יורדי מצרים כשהיו בגלות חשבו על אֶ ֶרץ חֶ ְמדָ ה טֹובָ ה ְּורחָ בָ ה ובזכותם הוצאתנו ממצרים‪ ,‬וכן כאן כִּ י תָ בֹוא אֶ ל הָ אָ ֶרץ אֲ שֶ ר יְ ‪-‬הֹ וָה‬ ‫א‪ֹ-‬להֶ יָך נֹ תֵ ן לְ ָך ַנ ֲחלָה שתהיה הארץ בעיניך כבר קודם ביאתך שהיא נחלתך בכל מקום שאתה שם‪ ,‬ואז תזכה ל‪-‬וִּ ִּיר ְשתָ ּה וְ ָישַ ְבתָ בָ ּה‪ ,‬וזה מה‬ ‫שאומר המדרש אם תקיים המצוה האמורה בענין היינו שתמיד בכל מקום שאתה שם עיניך ולבך על הארץ‪ ,‬בזכות זה תירש את הארץ‪( .‬ההפלאה‪,‬‬ ‫תורת משה להחת"ס)‬ ‫שאלה – מה הטעם דכתיב וְ הָ יָה ולא נאמר כִּ י תָ בֹוא אֶ ל הָ אָ ֶרץ כמו שנאמר כִּ י תֵ צֵ א ל ִַּמלְ חָ מָ ה עַל אֹ יְ בֶ יָך‪ .‬ומדוע כתיב נֹ תֵ ן בכתיב חסר‪.‬‬ ‫תשובה – מאחר שייעד לתת אותה הרי היא כאילו נתונה‪ .‬לזה אמר אֲ שֶ ר יְ ‪-‬הֹ וָה א‪ֹ-‬להֶ יָך ֹנתֵ ן לְ ָך כתיב נֹ תֵ ן חסר‪ ,‬כן וְ הָ יָה‪ ,‬הָּ ָּיה לשון עבר אלא‬ ‫שהו' הופכו להבא אם כן אע"פ שאי אפשר לקיים המצוה מיד עד אחר כיבוש וחילוק קבלו עליכם מצוה האמורה בענין שהיא הבאת הביכורים‬ ‫אשית היה לו לומר וְ הָ יָה כִּ י תָ בֹוא וגו' 'תקח מפרי האדמה'‪ ,‬אבל אמר וְ לָקַ ְחתָ לומר שבקבלתך‬ ‫ובזכות זה אתם נכנסים‪ .‬לזה אמר וְ לָקַ ְחתָ מֵ ֵר ִּ‬ ‫נחשבת כמעשה‪ ,‬וכשתבוא לארץ ותביא נחשב שהיא פעם שניה אע"פ שהיא ראשונה‪ .‬שמחשבה ראשונה הקב"ה מצרפה למעשה‪( .‬שפתי כהן)‬ ‫הטעם שהתחיל בתיבת וְ הָ יָה – לפי שהוא אחד משנים עשר צרופים של השם הקדוש‪ ,‬רמז כי הדר בארץ ישראל דבק בה'‪ ,‬היפך הדר בחוץ‬ ‫לארץ‪ ,‬היינו הישראלי שדומה למי שאין לו אלוה‪ .‬ואמרו רז"ל (ב"ר פמ"ב ס"ג) בכל מקום שנאמר וְ הָ יָה לשון שמחה הוא‪ .‬וכתב הרמב"ן (ספר‬ ‫המצות עשה ד) מצות ישיבת ארץ ישראל כל עת ורגע שהאדם בארץ ישראל הוא מקיים את המצוה הזו‪ .‬וכן אמרו‪ :‬ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד‬ ‫כל המצוות‪( .‬אוצרות השל"ה)‬ ‫בֹורא פְ ִּרי הָּ ֲאדָּ מָּ ה – יָּצָּ א‪.‬‬‫חידה בפרשה – מה הראיה מהפרשה למאמר חז"ל (משנה ברכות ו ב) בֵּ ַרְך עַל פֵּרֹות הָּ ִּאילָּן‪ֵּ ,‬‬ ‫אתי אֶׁ ת ֵּרא ִּשית פְ ִּרי הָ אֲ דָ מָ ה ֲאשֶׁ ר נָּתַ תָּ ה‬ ‫אשית ּכׇּל פְ ִּרי הָ אֲ דָ מָ ה ֲאשֶׁ ר תָּ בִּ יא מֵּ אַ ְרצְ ָך‪ .‬וכן לקמן (כו י) וְ עַתָּ ה הִּ נֵּה הֵּ בֵּ ִּ‬ ‫תשובה – כתיב (כו ב) וְ לָּקַ חְ תָּ מֵּ ֵּר ִּ‬ ‫ּכּורים אֶׁ לָּא ִּשבְ עַת הַ ִּמינִּין בִּ לְ בַ ד‪ .‬והוא קורא להם פְ ִּרי הָ אֲ דָ מָ ה‪( .‬טעמא דקרא) והטעם הוא לפי שגם האילן‬ ‫לִּ י יְ ‪-‬הֹּ וָּה וגו' ו אֵּ ין ּכָּל הַ פֵּרֹות חַ יָּבִּ ין בְ בִּ ִּ‬ ‫יונק מן האדמה ונמצא שבכלל פרי האדמה הוי‪ .‬ובירושלמי ‪ -‬א"ר יוסי דדברי הכל היא דפירות האילן בכלל פירות האדמה ואין פירות האדמה‬ ‫בכלל פירות העץ‪( .‬מלאכת שלמה)‬ ‫וְ עָ נִּ יתָ וְ אָ מַ ְרתָ לִּ פְ נֵי יְ ‪-‬הֹ וָה א‪ֹ-‬להֶ יָך אֲ ַר ִּמי אֹ בֵ ד אָ ִּבי ַוי ֵֶרד ִּמ ְצ ַריְ מָ ה ַו ָיגׇר שָ ם ִּב ְמתֵ י ְמעָ ט וַיְ ִּהי שָ ם לְ גֹוי גָדֹול עָ צּום ו ָָרב‪( .‬כו ה)‬ ‫שאלה – למי הכוונה אֲ ַר ִּמי אֹ בֵ ד אָ ִּבי ‪ ,‬מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו‪ .‬וכן יש להבין שמשמע שבשביל שהיה אֲ ַר ִּמי אֹ בֵ ד אָ ִּבי על כן‬ ‫ַוי ֵֶרד ִּמצְ ַריְ מָ ה‪ ,‬והוא פלא‪.‬‬ ‫תשובה – אמרו רז"ל (פסחים פז‪ ).‬ראויין ישראל להיות גולין לארם וכשראה הקב״ה אכזריות של ארם עמד והגלן לבבל‪ .‬והכא נמי היה ביעקב‬ ‫אבינו שראוי היה להיות גולה מגזרת ה׳ לאברהם אבינו ובהיות יעקב בארם כ״ב שנים היה ראוי להיות נשאר שם בגלות אבל ראה הקב״ה‬ ‫אכזריות של לבן שהיה אובד אבי‪ .‬ע״כ הוציאו משם והגלהו למצרים‪( .‬העמק דבר)‬ ‫ורש"י פירש ‪ -‬לָּבָּ ן בִּ קֵּ ש ַלעֲקֹּ ר אֶׁ ת הַ ּכֹּ ל ּכְ שֶׁ ָּרדַ ף אַ חַ ר ַי ֲעקֹּב‪ּ ,‬ובִּ ְשבִּ יל שֶׁ חָּ שַ ב ַלעֲׂשֹות חָּ שַ ב לֹו הַ מָּ קֹום ּכְ ִּאלּו עָּׂשָּ ה‪ ,‬שֶׁ אֻמֹות הָּ עֹולָּם חֹושֵּ ב לָּהֶׁ ם הַ קָּ בָּ "ה‬ ‫מַ חֲשָּ בָּ ה ּכְ מַ עֲׂשֶׁ ה‪ .‬וכן תירגם אונקלוס לָּבָּ ן א ֲַרמָּ אָּ ה‪ .‬כתב האבן עזרא ‪ -‬והקרוב נראה לי שאֲ ַר ִּמי הוא יעקב כאלו אמר הכתוב כאשר היה אבי בארם‬ ‫היה אובד והטעם לפי שהיה עני בלא ממון‪ .‬והנה הוא אֲ ַר ִּמי אֹ בֵ ד היה אָ ִּבי והטעם כי לא ירשתי את הארץ מאבי כי עני היה כאשר בא אל ארם גם גר‬ ‫היה במצרים והוא היה ִּב ְמתֵ י ְמעָט ואחר כן שב לְ גֹוי גָדֹול‪ .‬וכ"כ הספורנו ‪ -‬הִּ ֵּנה אָ ִּבי שֶׁ הָּ יָּה ַיעֲקֹּ ב הָּ יָּה זְמַ ן מָּ ה אֲ ַר ִּמי אֹובֵ ד‪ ,‬שֶׁ ל ֹּא הָּ יָּה לֹו בֵּ ית‬ ‫מֹושָּ ב‪ּ ,‬ובְ כֵּן ל ֹּא הָּ יָּה מּוכָּן לְ הַ ע ֲִּמיד גֹוי ָּראּוי ל ֶָּׁרשֶׁ ת אָּ ֶׁרץ‪ .‬וכ"כ האוה"ח ‪ -‬וְ י ֹּאמַ ר 'א ֲַר ִּמי אֹּ בֵּ ד אָּ בִּ י'‪ּ ,‬כִּ י אָּ בִּ ינּו הָּ יָּה אֹובֵּ ד וְ תֹועֶׁה וְ גֹולֶׁה בְ ִּמצְ ַריִּ ם בִּ ְמתֵּ י‬ ‫ְמעָּט וְ גֹו׳‪ ,‬וַיֹוצִּ יאֵּ נּו ה׳ ִּמ ִּמצְ ַריִּ ם ַויְבִּ יאֵּ נּו וְ גֹו׳‪ .‬ביאור יש"ר ‪ -‬ואילו היה ארמי על לבן היה הכתוב אומר 'מאביד' או 'מאבד'‪ ,‬ועוד מה טעם לומר לבן‬ ‫בקש להאביד אָ ִּבי ַוי ֵֶרד ִּמ ְצ ַריְ מָ ה‪ ,‬ולבן לא סבב לרדת למצרים‪ ,‬לכן יראה שהכתוב מדבר באברהם ויעקב אבות האומה‪ ,‬ומלת אֲ ַר ִּמי הוא תואר‬ ‫לכל אחד מהם בעבור היותם גרים בארץ ארם‪ .‬בכור שור ‪ -‬עתה מספר החסדים והצדקות שעשה הקב"ה לאבותינו‪ ,‬ולא ארמי היה אבי אברהם‬ ‫שנולד בארם נהרים‪ ,‬ואובד היה שיצא מארץ מולדתו‪ ,‬והלך מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר‪.‬‬ ‫מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו – אמרו בזוהר (ח"א קסו‪ ):‬פחד גדול נפל על עשו כששלח לו יעקב (בראשית לב ה) עִּ ם לָבָ ן ג ְַר ִּתי‪ ,‬כי‬ ‫ּומי‬‫קֹוס ִּמים‪ִּ ,‬‬‫שמו של לבן יצא בכל העולם 'רב לכל חרשין וקוסמין'‪ ,‬אָּ מַ ר ַרבִּ י אַ בָּ א‪ּ ,‬כָּל הָּ עֹולָּם הָּ יּו יֹודְ עִּ ים שֶׁ לָּבָּ ן הָּ ָּיה גְ דֹול הַ ֲחכ ִָּּמים וְ הַ ְמכ ְַשפִּ ים וְ הַ ְ‬ ‫שֶׁ ָּרצָּ ה לְ אַ בֵּ ד אֹותֹו בִּ כְ שָּ פָּיו‪ ,‬ל ֹּא נִּצַ ל ִּממֶׁ נּו‪ ,‬וְ כָּל מַ ה שֶׁ יָּדַ ע בִּ לְ ָּעם – ִּממֶׁ נּו הָּ יָּה‪ ,‬וְ כָּתּוב בְ בִּ לְ עָּם במדבר כב כִּ י יָדַ עְ ִּתי אֵ ת אֲ שֶ ר ְתבָ ֵרְך ְמבֹ ָרְך וַאֲ שֶ ר תָ אֹ ר‬ ‫ּומּכְ שָּ פָּיו‪ .‬וְ דָּ בָּ ר ִּראשֹון שֶׁ שָּ לַח ַי ֲעקֹּב לְ עֵּׂשָּ ו – אָּ מַ ר עִּ ם ָלבָ ן ג ְַר ִּתי‪ .‬תדע שורשו היה בקליפה השורש העליון‪,‬‬ ‫יּואָ ר ‪ ,‬וְ כָּל הָּ עֹולָּם הָּ יּו פֹוח ֲִּדים ִּמלָּבָּ ן ִּ‬ ‫כמו להבדיל בקדושה בחינת לוב"ן העליון‪ ,‬ויעקב היה זה מלחמתו הראשונה עם הקליפה הלזו והוציא בלעה מפיה‪ .‬לכך לא הזכיר את שמו‬ ‫להורות שורשו הגדול בקליפה דבר שאינו נתפס בשם‪ ,‬והזכיר רק שם מקומו‪ ,‬כאשר תדע מבחינת קביעות מקום לתפילה‪ ,‬הנה משמיענו בזה‬ ‫בחינת לבן שהוא דבר עליוני במרכבה הטמאה‪( .‬ליקוטי מהרצ"א‪ ,‬אות רפג)‬ ‫שאלה – לפירש"י שהכוונה ללבן מה הקשר בין מעשיו של לבן לירידה למצרים‪.‬‬ ‫תשובה – לכאורה הקשר הוא בכך שאלמלא רימה לבן את יעקב אבינו ע"ה בתתו לו את לאה לפני רחל‪ ,‬היה יוסף הבכור מוכר על ידי כל האחים‬ ‫ולא היה שנוא בשל הפלייתו לטובה על ידי אביו‪ ,‬וממילא לא היה נמכר למצרים‪( .‬ברכת אשר עה"ת)‬ ‫אֲ ַר ִּמי אֹ בֵ ד אָ ִּבי – תרגום יונתן (במדבר כב ה) 'לָּבָּ ן א ֲַר ִּמי הּוא בִּ לְ עָּם'‪ ,‬ואמרו חז"ל (סוטה יא‪ְ ).‬שֹלשָּ ה הָּ יּו בְ אֹותָּ ּה ֵּעצָּ ה‪ :‬בִּ לְ ָּעם‪ ,‬וְ ִּאיֹוב‪ ,‬וְ יִּ ְתרֹו‪ .‬בִּ לְ עָּם‬ ‫ִּּסּורין‪ .‬יִּ ְתרֹו שֶׁ בָּ ַרח — זָּכּו ִּמבְ נֵּי בָּ נָּיו שֶׁ י ְָּשבּו בְ לִּ ְשּכַת הַ ָּגזִּית‪ .‬ועל כן אֲ ַר ִּמי אֹ בֵ ד אָ ִּבי דהוא בלעם הוא לבן‪,‬‬ ‫שֶׁ ָּיעַץ — נֶׁה ַרג‪ִּ ,‬איֹוב שֶׁ שָּ תַ ק — ִּניּדֹון בְ י ִּ‬ ‫הוא היה אֹ בֵ ד אָ ִּבי דהלא בלעם יעץ להשליך התינוקות ליאור‪ ,‬ולכן נקרא אֹּ בֵּ ד אָ ִּבי ר"ת איוב בלעם יתרו‪ ,‬לכך גם הוא נאבד ונדקר בחרב כי הוא‬ ‫יעץ להאביד את התינוקות של בני ישראל‪( .‬אמרות ה')‬ ‫‪1‬‬ ‫ּודבָ ש‪( .‬כו ט)‬ ‫וַיְ ִּבאֵ נּו אֶ ל הַ מָ קֹום הַ זֶה וַיִּ תֶ ן לָנּו אֶ ת הָ אָ ֶרץ הַ ז ֹאת אֶ ֶרץ זָבַ ת חָ לָב ְ‬ ‫שאלה – מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַ מָ קֹום הַ זֶה זֶׁה בֵּ ית הַ ִּמקְ ּדָּ ש‪ ,‬ורק אח"כ הזכיר אֶׁ ת הָ אָ ֶרץ הַ ז ֹאת – היא ארץ ישראל‪ .‬הלא‬ ‫מתחילה באו לארץ ישראל ורק אחרי ‪ 440‬שנה נבנה בית המקדש‪.‬‬ ‫ֹּאמרּו אֻמֹות הָּ עֹולָּם‬ ‫תשובה – אמרו חז"ל שבית המקדש נבנה בכדי לאמת את תשובת ישראל לאומות לגבי טענתן על כיבוש הארץ‪ :‬שֶׁ ִּאם י ְ‬ ‫אֹומ ִּרים לָּהֶׁ ם‪ּ :‬כָּל הָּ אָּ ֶׁרץ שֶׁ ל הַ קָּ דֹוש בָּ רּוְך הּוא הִּ יא‪ ,‬הּוא בְ ָּראָּ ּה ּונְ תָּ נָּּה ַלאֲשֶׁ ר יָּשָּ ר בְ ֵּעינָּיו‪.‬‬ ‫לְ יִּ ְׂש ָּראֵּ ל‪ :‬לִּ ְסטִּ ים אַ תֶׁ ם‪ ,‬שֶׁ ּכְ בַ ְשתֶׁ ם אַ ְרצֹות ִּשבְ עָּה גֹויִּ ם! הֵּ ם ְ‬ ‫בִּ ְרצֹונֹו נְתָּ נָּּה לָּהֶׁ ם‪ּ ,‬ובִּ ְרצֹונֹו נְטָּ לָּּה מֵּ הֶׁ ם ּונְתָּ נָּּה לָּנּו‪ .‬הראיה על כך שהקב"ה נתן לנו את הארץ היא מה שציוונו לבנות בה את ביהמ"ק‪ ,‬ואילו הארץ‬ ‫שנֵא ָגזֵל ְבעֹולָה‪ ,‬ואיך השרה הקב"ה את שכינתו בתוכו‪ .‬לכן אמר וַיְ ִּבאֵ נּו אֶ ל הַ מָ קֹום הַ זֶה‬ ‫היתה גזולה בידנו הלא נאמר (ישעיה סא ח) אֲ נִּ י יְ ‪-‬הֹ וָה ֹ‬ ‫בתחילה הזכיר את ביהמ"ק שהיא ההוכחה כי וַיִּ תֶ ן לָנּו אֶ ת הָ אָ ֶרץ הַ ז ֹאת‪ ,‬שלא לקחנו אותה חס ושלום בגזלה מאומות העולם‪( .‬אדרת אליהו)‬ ‫וַיְ צַ ו מֹ שֶׁ ה אֶ ת הָ ָּעם בַ יֹום הַ הּוא לֵּאמֹּ ר‪( .‬כז יא) ר"ת מאהבה לרמוז שאם יהיו אוהבים זה לזה ינצלו מהקללות‪ .‬והברכות לא יבואו אלא כשהיו‬ ‫אוהבים זה לזה‪ .‬וע"פ זה אמת נכון דאמרו בזהר דתוכחות של כִּ י תָ בֹוא נתקיימו בחורבן בית שני וגלו משום שנאת חנם‪ִּ .‬ח ָנם בגימטריא צ"ח‬ ‫ונתקיימו צ"ח קללות‪ .‬ובעה"י שנהיה אוהבים זה לזה אז נתברך מן השמים ּובָּ א לְ צִּ יֹון גֹואֵּ ל בב"א‪( .‬נחל קדומים)‬ ‫וזהו שאמר הכתוב (ישעיה נב) ִּחנָם נִּ ְמ ַכ ְרתֶ ם וְ ל ֹא ְבכֶסֶ ף ִּתגָאֵ לּו‪ .‬ורז"ל אמרו אֹ הֵ ב כֶסֶ ף אוהב מצוות והשתא כיון דנחרב הבית משום שנאת חנם דין‬ ‫הוא דקודם הגאולה נהיה באחדות אחד וזה רמז הכתוב ִּחנָם נִּ ְמכ ְַרתֶ ם כלומר התוכחות והגלות היה בעון שנאת חנם וא"כ קיום המצות אינו מועיל‬ ‫וזש"ה וְ ל ֹא ְבכֶסֶ ף מצות ִּתגָאֵ לּו רק האחדות מביא הגאולה דוקא מאחר שהגלות היה בעבור שנאת חנם‪( .‬מדבר קדמות מערכת ת)‬ ‫שיגּוָך עַ ד ִּהשָ ְמדָ ְך (כח מה)‬ ‫ּובָ אּו עָ לֶיָך כׇל הַ ְב ָרכֹות הָ אֵ לֶה וְ ִּה ִּשיגָֻך כִּ י ִּת ְשמַ ע ְבקֹול יְ ‪-‬הֹ וָה א‪ֹ-‬להֶ יָך‪( .‬כח ב) ּובָ אּו עָ לֶיָך כׇל הַ קְ לָלֹות הָ אֵ לֶה ְּורדָ פּוָך וְ ִּה ִּ‬ ‫שאלה – מה הטעם שבברכות נאמר וְ ִּה ִּשיגָֻך בכתיב חסר ו'‪ ,‬ואילו בקללות נאמר וְ ִּה ִּשיגּוָך בכתיב מלא‪.‬‬ ‫תשובה – בברכות כתיב חסר הכל ברחמים לומר שלא יחולו כולם עליו ממש אלא רחוקים ממנו מעט כמו שרודף אחר חבירו והשיגו אבל עדיין‬ ‫הוא רחוק ממנו קצת‪ .‬שאם יחולו כולם כאחת מרוב הטובה והשמחה אפשר שימות לזה אחת אחת באה‪ ,‬ועוד כדי שיטעום מכל אחת בפני עצמה‬ ‫ויהנה ממנה‪ ,‬כי כשבאים כולם באחת אינו מרגיש וטועם באותה טובה ונראים כולם כאחת‪ .‬אבל בקללות אמר וְ ִּה ִּשיגּוָך מלא כדי שלא ירגיש‬ ‫ויטעום מרירות כל אחת לבדה באים כולם כאחת וכל אחת משכחת חברתה‪ .‬ורבינו בחיי כתב ‪ -‬וְ ִּה ִּשיגּוָך בקללות מלא ובברכות חסר‪ ,‬בקללות‬ ‫מלא ו' לרמוז על (תהלים צא) עִּ מֹו אָ נֹ כִּ י ְבצָ ָרה‪ ,‬וכן הוא רשום בפסוק זה שמתחיל בו' ּובָ אּו עָ לֶיָך ומסיים בכ' ְבקֹול יְ ‪-‬הֹ וָה א‪ֹ-‬להֶ יָך גימטריא כ"ו‬ ‫שהוא בגימטריא שם י‪-‬הוה‪( .‬שפתי כהן)‬ ‫בָ רּוְך אַ תָ ה ְבבֹ אֶ ָך ּובָ רּוְך אַ תָ ה ְבצֵ אתֶ ָך‪( .‬כח ו) פרש"י ‪ -‬שֶׁ ְתהֵּ א יְ צִּ יאָּ ְתָך ִּמן הָּ עֹולָּם בְ ל ֹּא חֵּ ְטא ּכְ בִּ יאָּ ְתָך לָּעֹולָּם‪( .‬ב"מ קז‪).‬‬ ‫שאלה – בקללה אמר אָ רּור אַ תָ ה ְבבֹ אֶ ָך וְ אָ רּור אַ תָ ה ְבצֵ אתֶ ָך‪( .‬כח יט) בשלמא אָ רּור אַ תָ ה ְבצֵ אתֶ ָך בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע‪ .‬אלא‬ ‫אָ רּור אַ תָ ה ְבבֹ אֶ ָך בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא‪ ,‬שהרי תינוק הוא‪.‬‬ ‫תשובה – כתיב (תהלים נח ד) זֹ רּו ְרשָ עִּ ים מֵ ָרחֶ ם פירש"י ‪ -‬ממעי אמם הם נעשים זרים להקב"ה כדרך שעשה עשו (בראשית כה כב) וַיִּ ְתרֹ ְצצּו‬ ‫ּומפ ְַרּכֵּס לָּצֵּ את‪ .‬עֹובֶׁ ֶׁרת ַעל פִּ ְתחֵּ י עֲבֹודָּ ה‬ ‫תֹורה שֶׁ ל שֵּ ם ָּועֵּבֶׁ ר – ַי ֲעקֹּב ָּרץ ְ‬ ‫הַ בָ נִּ ים ְבקִּ ְרבָ ּה ַרבֹותֵּ ינּו ְּד ָּרשּוהּו לְ שֹון ' ִּריצָּ ה' ‪ּ :‬כְ שֶׁ הָּ יְ תָּ ה עֹובֶׁ ֶׁרת עַל פִּ ְתחֵּ י ָּ‬ ‫ז ָָּּרה – עֵּׂשָּ ו ְמפ ְַרּכֵּס לָּצֵּ את (ב"ר סג ו) וכן ארז"ל (יומא פב‪ ):‬הָּ הִּ יא עּובָּ ָּרה ְּדאָּ ַרחָּ א מעוברת שהריחה ונתאוותה לאכילה ביוהכ"פ‪ ,‬אֲתֹו לְ קַ מֵּ יּה באו לפני‬ ‫ְּד ַרבִּ י ֲח ִּנינָּא‪ .‬אֲמַ ר לְ הּו‪ :‬לְ חּושּו ָּלּה לחשו לה שיוהכ"פ היום‪ ,‬וְ לָּא ִּאילְ חִּ ישָּ א והמשיכה להתאוות לאכילה‪ .‬קָּ ֵּרי ֲעלֵּיּה‪' :‬זֹורּו ְרשָ עִּ ים מֵ ָרחֶ ם'‪ .‬היינו מבטן‬ ‫ֵּירי אוצר הפירות בשנות רעבון כדי להפקיע מחירם ולהרוויח כסף מן העניים‪ .‬לפיכך‬ ‫אמם התברר שהם זרים ְנפַק ִּמינַּה יצא ממנה שַ בְ תַ אי שהיה אָּ צַ ר פ ֵּ‬ ‫קרינן ביה אָ רּור אַ תָ ה ְבבֹ אֶ ָך‪.‬‬ ‫תֹורה ּכּולָּּה וְ אֵּ ינֹו יֹוצֵּ א ִּמשָּ ם ַעד שֶׁ מַ ְשבִּ יעִּ ין אֹותֹו ְתהִּ י צַ ּדִּ יק וְ אַ ל ְתהִּ י ָּרשָּ ע‪ .‬ועכשיו‬ ‫אי נמי – אמרו חז"ל (נדה ל‪ ):‬הַ ָּּולָּד בִּ ְמעֵּי ִּאמֹו ְמל ְַמ ִּדין אֹותֹו ּכָּל הַ ָּ‬ ‫שהרשיע הרבה נמצא שהוא ארור בבואו למפרע לפי שעבר על השבועה‪.‬‬ ‫אי נמי – לפי שהיצה"ר הוא תערובת רע כפי נפשו‪ ,‬והרשע הרע שלו מרובה והגם שבמעשיו יִּ ְטהַ ר גָּבֶׁ ר ואפשר לעשות היצה"ר טוב ‪ ,‬מ"מ בעת‬ ‫ביאתו הוא ארור דרובו רע לפיכך קרי ביה ארור בבואו‪.‬‬ ‫בָ רּוְך אַ תָ ה ְבבֹ אֶ ָך בפסוק זה רמוז מאמר רז"ל (ברכות נז‪ְ ):‬שֹלשָּ ה מַ ְרחִּ יבִּ ין ּדַ עְ תֹו שֶׁ ל אָּ דָּ ם‪ ,‬אֵּ לּו הֵּ ן‪ִּּ :‬ד ָּירה נָּאָּ ה‪ ,‬וְ ִּאשָּ ה נָּאָּ ה‪ ,‬וְ כֵּלִּ ים נ ִָּּאים‪.‬‬ ‫בְ בֹ אֶ ָך ר"ת בית אשה כלים שלושת אלה כשהם נאים מַ ְרחִּ יבִּ ין ּדַ עְ תֹו שֶׁ ל אָּ דָּ ם‪ ,‬כמ"ש חז"ל (תהלים קכח) ִּהנֵה כִּ י כֵן יְ בֹ ַרְך גָבֶ ר ב‪-‬בָ רּוְך אַ תָ ה ְבבֹ אֶ ָך‬ ‫במעמד שלושתם בהדרם ונויים שעשועים יום יום וזאת הברכה להרחבת דעת והשקט מבוכת תאוות החומר‪( .‬פני דוד)‬ ‫ּומשַ לֵם‬ ‫אי נמי ‪ -‬יש לומר ש מקללו שיאכל שכר מצותיו בעולם הזה וממילא הולך ויוצא מעולם הזה בלא מצות שכבר אכלם וכמו שנאמר ְ‬ ‫לְ שֹנְ אָ יו אֶ ל פָ נָיו לְ הַ אֲ ִּבידֹו‪( .‬דברים ז י) (בן יהוידע – בב"מ קז‪).‬‬ ‫יִּ פְ תַ ח יְ ‪ -‬הֹ וָה לְ ָך אֶ ת אֹוצָ רֹו הַ ּטֹוב אֶ ת הַ שָ מַ יִּ ם לָתֵ ת ְמטַ ר אַ ְר ְצָך ְבעִּ תֹו ּולְ בָ ֵרְך אֵ ת כׇל מַ עֲשֵ ה יָדֶ ָך וְ ִּהלְ וִּ יתָ גֹויִּ ם ַר ִּבים וְ אַ תָ ה ל ֹא ִּתלְ וֶה‪( .‬כח יב)‬ ‫אמרו חז"ל (תענית כה‪ ):‬על ַרבִּ י אֶׁ לְ ָּעזָּר בֶׁ ן פְ דָּ ת שהיה עני מרוד ופנה אל השי"ת בִּ ְתחִּ נָּה ואמר לו 'עד מתי אסבול עוד בעולם הזה' ? אמר לו הקב"ה‬ ‫האם נוח לך שאהפוך את העולם מראשיתו‪ ,‬אפשר שאז תיוולד במזל של פרנסה ולא תהיה עני‪ .‬שאלו ַרבִּ י אֶׁ לְ ָּעזָּר ‪ -‬האם החיים אשר חייתי עד‬ ‫עתה מרובים מאשר אחיה עוד? היינו האם עברתי כבר את מחצית חיי או לאו? השיבו הקב"ה שכבר חי את מרבית שנותיו‪ִּ .‬אם ּכֵּן‪ ,‬אמר ַרבִּ י‬ ‫אֶׁ לְ ָּעזָּר ִּאם ּכֵּן‪' ,‬לָּא בָּ ֵּעינָּא' אינני רוצה‪.‬‬ ‫שאלה – מה סבר ַרבִּ י אֶׁ לְ ָּעזָּר בֶׁ ן פְ דָּ ת בתחילה‪ ,‬ומדוע חזר בו לבסוף‪.‬‬ ‫תשובה – הטעם שחפץ ַרבִּ י אֶׁ לְ ָּעזָּר לשנות את מזלו‪ ,‬היה רק מיראתו פן מצוקת העניות תעבירו על דעת קונו‪ ,‬ויכשל בקיום המצוות‪ .‬אולם כבר‬ ‫אמרו חכמים (יומא לח‪ּ ):‬כֵּיוָּן שֶׁ יָּצְ אּו רֹוב ְשנֹותָּ יו שֶׁ ל אָּ דָּ ם וְ ל ֹּא חָּ טָּ א — שּוב אֵּ ינֹו חֹוטֵּ א‪ ,‬שֶׁ נֶׁאמַ ר‪ַ ' :‬רגְ לֵי ח ֲִּסידָ יו יִּ ְשמֹור'‪ ,‬לפיכך משגילה לו הקב"ה‬ ‫שכבר יצאו רוב שנותיו לא חשש עוד‪ .‬הואיל וכך סרב לְ הִּ ָּּולֵּד מחדש במזל אחר היות ובין כה וכה מובטח הוא שיעמוד בניסיון העוני ולא יכשל‬ ‫עוד‪( .‬פניני הגר"א)‬ ‫שמואל הנביא אומר (ש"ב כב כד) וָאֶ ְהיֶה תָ ִּמים לֹו ָואֶ ְשתַ ְמ ָרה מֵ עֲוֹ נִּ י‪ .‬וכן דוד המלך ע"ה אומר (תהלים יח כד) וָא ִּהי תָ ִּמים עִּ מֹו וָאֶ ְשתַ מֵ ר מֵ עֲוֹ נִּ י‪.‬‬ ‫איך ידע שישמר מן החטא ? לפי שיְ מֵ י ְשנֹותֵ ינּו בָ הֶ ם ִּש ְבעִּ ים שָ נָה שנים הקצובות בסתם על פי רוב הם שבעים שנה‪ ,‬ורוב משבעים שנה הם ל"ו‬ ‫שנים‪ ,‬וכיון שהוא תָ ִּמים במשך לֹו שנים אז הוא נשמר מן החטא שלא יחטא עוד‪ .‬ודוד המלך ידע בעצמו שכל ימיו הם שבעים שנה‪(.‬בן יהוידע יומא לח‪):‬‬ ‫ֹאשָך נְ חֹ שֶ ת וְ הָ אָ ֶרץ אֲ שֶ ר תַ ְחתֶ יָך בַ ְרזֶל‪( .‬כח כג) פרש"י ‪ -‬קְ לָּלֹות הַ לָּלּו – מֹּ שֶׁ ה ִּמפִּ י עַצְ מֹו ֲאמָּ ָּרן; וְ שֶׁ בְ הַ ר ִּסינַי – ִּמפִּ י‬ ‫וְ הָ יּו שָ מֶ יָך אֲ שֶ ר עַ ל ר ְ‬ ‫הַ קָּ דֹוש בָּ רּוְך הּוא אֲמָּ ָּרן‪( .‬מגילה לא‪):‬‬ ‫שאלה – והא כתיב בהן (כח סט) אֵ לֶה ִּד ְב ֵרי הַ ְב ִּרית אֲ שֶ ר ִּצּוָה יְ ‪-‬הֹ וָה אֶ ת מֹ שֶ ה לִּ כְ ֹרת אֶ ת ְבנֵי יִּ ְש ָראֵ ל‪.‬‬ ‫תשובה – צוהו הבורא שיכרות עמהן ברית באל ות וקללות‪ ,‬אבל מכל מקום אלה האלות עצמן לא צוהו הבורא ומשה קללם מפי עצמו ומשום הכי‬ ‫ֵיתי אֶ ְתכֶם אלא יַכְ כָה יְ ‪-‬הֹ וָה‪( .‬מושב זקנים) הענין הוא כי משה רבינו ע"ה היתה שכינה מדברת מתוך גרונו שהיה אור שכינה‬ ‫לא כתיב בהו וְ ִּהכ ִּ ִ֤‬ ‫שורה בגרונו ומוציא הדברים לישראל ולכך נחשב להם כאלו השי"ת מדבר עמהם הדברים האלה‪ ,‬וקים להו לרבנן שדברי התוכחה של פרשת כי‬ ‫תבא כשאמרה משה רבינו ע"ה לישראל לא היתה שכינה מדברת מתוך גרונו באותם הדברים אלא אמרם לישראל כמאמר שאר נביאים שמוציא‬ ‫דברים מפיו כאשר שמען מהקב"ה‪( .‬בניהו – מגילה לא‪):‬‬ ‫גַם כׇל חֳלִּ י וְ כׇל מַ כָה (כח סא) כׇל חֳלִּ י גימטריא צ"ח כי צ"ח קללות בתוכחה וכולן נתקיימות בישראל וכנגדן היו מקריבין צ"ח כבשים בסוכות‬ ‫להגן עליהם וכנגדן התורה נדרשת בצ"ח פנים מ"ט טהור ומ"ט אינו טהור ולכך צ"ח פעמים יצחק בתורה להגן עליהם‪( .‬נחל קדומים)‬ ‫ּות ִּהֹּלת יְ ‪-‬הֹ וָה יְ בַ שֵ רּו‪( .‬ישעיה ס ו) מפטיר‬ ‫ִּשפְ עַ ת גְ מַ לִּ ים ְתכַסֵ ְך ִּבכְ ֵרי ִּמ ְדיָן וְ עֵ יפָ ה ֻכלָם ִּמ ְשבָ א יָבֹ אּו זָהָ ב ּולְ בֹונָה יִּ שָ אּו ְ‬ ‫שאלה – צריך ביאור למה ֻכלָם יבואו דווקא ִּמ ְשבָ א‪.‬‬ ‫ֲסּורים לִּ ְמּכֹור לְ גֹוי ִּאצְ ְטרֹובְ לִּ ין‪ּ ,‬ובְ נֹות שּוחַ ‪ּ ,‬ופְ טֹוטָּ רֹות‪ּ ,‬ולְ בֹונָּה‪ ,‬וְ תַ ְרנְגֹול הַ לָּבָּ ן‪ .‬לבונה זכה‪ ,‬שבה‬ ‫תשובה – אמרו רז"ל (משנה ע"ז יג‪ ):‬אֵּ לּו ְּדבָּ ִּרים א ִּ‬ ‫משתמשים לשם קטורת לעבודה זרה אין מוכרין לגוי דוודאי לע"ז לוקחה‪ .‬אם כן קשה איך יקבלו מהם הלבונה הא מסתמא הוקצה לע"ז‪ ,‬לכך‬ ‫אמר ֻכלָם ִּמ ְשבָ א יָבֹ אּו ששם מקום גידול הלבונה ויש שם לרוב‪ .‬כדכתיב (ירמיה ו כ) לָמָ ה זֶה לִּ י לְ בֹונָה ִּמ ְשבָ א תָ בֹוא וכתיב (מ"א י י) ּובְ ׂשָּ ִּמים‬ ‫הַ ְרבֵּ ה ְמאֹּ ד וְ אֶׁ בֶׁ ן ְיקָּ ָּרה ל ֹא בָ א כַבֹ שֶ ם הַ הּוא עֹוד לָרֹ ב אֲ שֶ ר נ ְָתנָה מַ לְ כַת ְשבָ א לַמֶ לְֶך ְשֹלמֹה‪ .‬וכתיב (יחזקאל כז כב) רֹ כְ לֵי ְשבָ א וְ ַרעְ מָ ה הֵ מָ ה‬ ‫רֹ כְ לָיִּ ְך ְבר ֹאש כָל בֹ שֶ ם וגו'‪ ,‬ואם כן אצלם אין הרוב לעבודה זרה ולכן זָהָ ב ּולְ בֹונָה יִּ שָ אּו‪( .‬טעמא דקרא)‬ ‫שבעים פנים לתורה ‪ ,‬לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת‬ ‫התשובות אינם להלכה למעשה ‪ ,‬הערות והארות יתקבלו בברכה‬ ‫לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל‬ ‫לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת ‪ramnadlan018@gmail.com‬‬