gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫כי תבוא חכמה בלבך‬ ‫ודעת לנפשך‬ ‫(משלי ב‪ ,‬י)‬ ‫ינעם‬ ‫בירורי הלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫פרשת כי תבא תשפ"ו‬ ‫גליון ע"ח‬ ‫שמור את יום השבת לקדשו‬ ‫לבני ישראל היה אור במושבותם * היתר פיקוח נפש * דין ריבוי בשיעורים‬ ‫לפני עיוור לא תתן מכשול * הנאה ממעשה שבת * איסור 'שהיה לכתחילה' * איסור 'מוקצה' באוכל שלא נתבשל (סלמון)‬ ‫בהפיקוח נפש‪ ,‬ולכן אין כח בההיתר או בהפיקוח נפש‬ ‫ומביא הר"ן דברי הרשב"א הנ"ל‪ ,‬ומאריך לחלוק‬ ‫לבני ישראל היה אור במושבותם‬ ‫א‪.‬‬ ‫להתירו‪ ,‬ולעת עתה אין לי תירוץ אחר עד יערה רוח‬ ‫עליו‪ ,‬ומסיים דבריו בזה"ל‪ ,‬לפיכך נראה לי ברור‪ ,‬דודאי‬ ‫לקראת שבת קודש פרשת כי תצא שעבר עלינו‬ ‫ממרום‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫רבויי שיעורא בשבת מדאורייתא מיתסר‪ ,‬ואפילו הכי לא‬ ‫לטובה‪ ,‬אירע תקלה באספקת החשמל לכמה רחובות‬ ‫אכן בתשובות שבט הלוי (ח"ח סי' ע"ז) הביא דברי‬ ‫דמי רבויי בשיעורא ביום טוב לרבויי שיעורא בשבת‪,‬‬ ‫בעיר התורה והחסידות מודיעין עילית‪ ,‬הפסקת החשמל‬ ‫התהלה לדוד‪ ,‬וכתב עליו וז"ל‪ ,‬איברא עצם הקושיא לא‬ ‫שהשבת דחויה היא אצל חולה ולא הותרה‪ ,‬ולפיכך כל‬ ‫התחילה מכשעתיים לפני שבת קודש‪ ,‬אספקת החשמל‬ ‫ידענא‪ ,‬דהתם הלא איירי דהתינוק צריך להעלות בהכרח‬ ‫שהעיקר מלאכת איסור‪ ,‬אף תוספתו כמוהו ומיתסר‬ ‫חודשה בשעה ‪ ,19:40‬כאשר שקיעת החמה היתה כבר‬ ‫ודאי‪ ,‬אם כן לא מזיק אם נתרבה המלאכה גם כן על ידי‬ ‫מדאורייתא וכו'‪ ,‬אבל בשבת שהעיקר אסור‪ ,‬אף תוספתו‬ ‫בשעה ‪[ .19:19‬עד כמה שידוע‪ ,‬עובדי חברת החשמל‬ ‫העלאת דגים וכיוצא בהם‪ ,‬אבל הכא המדובר דמעיקרא‬ ‫כמוהו מדאורייתא‪ ,‬ולא ניתן לידחות אצל חולה‪ ,‬ולפי זה‬ ‫ישראלים הם‪ ,‬וכדי להחזיר את אספקת החשמל הוצרכו‬ ‫אפשר להסתפק בעוקץ שיש בו שנים‪ ,‬ואין צריך כלל‬ ‫האי דעירובין (סח‪ ,.‬לחמם מים לתינוק אגב אמו) דוקא על ידי נכרי‬ ‫לעשות מלאכות שאסורות בשבת מן התורה‪ ,‬ועל פי‬ ‫לעוקץ שיש בו שלש‪ ,‬אם כן כל הכריתה באיסור‪ ,‬הגם‬ ‫היא‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הנחה זו יכון דברינו]‪ .‬מכורח המציאות נתעוררו כמה‬ ‫שדיעבד לא נענש אם סוף סוף משתמש לשנים מהם‬ ‫ובמשנה ברורה (סי' שי"ח סקי"ג)‪ ,‬על מה שכתב המחבר‬ ‫וכמה שאלות בהלכה סביב האיסור של מעשה שבת‪,‬‬ ‫לחולה‪ ,‬ודו"ק‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫לאסור לבריא מה שבשלו בשבת לצורך חולה‪ ,‬כתב וז"ל‪,‬‬ ‫הנאה ממנו והמסתעף‪ ,‬כמו כן בענין שהיה והטמנה‪,‬‬ ‫ולדברי השבט הלוי (וכך גם שמעתי ממו"ר הגרמ"ש קלין שליט"א)‬ ‫שמא ירבה בשבילו ליתן בשר לתוך הקדירה‪ ,‬וזהו אסור‬ ‫מוקצה ועוד‪ .‬בגיליוננו ננסה בס"ד לגעת בשרשי הדברים‬ ‫יש לנו יסוד גדול בדין זה דריבוי בשיעורים‪ ,‬דבמקום‬ ‫דאורייתא כשמרבה בשבילו‪ ,‬אפילו הוא מרבה בפעם‬ ‫וההכרעות למעשה‪ ,‬כאשר מטבע הדברים יש את הדעות‬ ‫שיכול לעשות המלאכה בלא להרבות בשיעורה‪ ,‬יש איסור‬ ‫אחת קודם שיתן הקדרה על האש‪ ,‬ויש אומרים דהוי‬ ‫המקילות יותר‪ ,‬ויש את המחמירים‪ ,‬וישמע חכם ויוסיף‬ ‫דאורייתא בריבוי‪ ,‬ולכך אם ירבה בבישול יהא אסור מן‬ ‫דרבנן‪ ,‬כיון שהוא בפעם אחת‪ ,‬ועיין בספרי אהבת חסד‬ ‫דעת לנפשו‪.‬‬ ‫(ח"א פ"ז נתיב החסד סק"ב)‪ ,‬שבררנו ראיה מהגמרא (פסחים כה‪):‬‬ ‫התורה לדעת הר"ן וכנ"ל‪ ,‬אבל אם אין ביכולתו לעשות‬ ‫היתר פיקוח נפש‬ ‫ב‪.‬‬ ‫המלאכה בלא להרבות בשיעורה‪ ,‬כגון במצודת דגים‪,‬‬ ‫דהעיקר כדעה הראשונה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הנה כשיש הפסקת חשמל בשכונה שלימה‪ ,‬יש חשש‬ ‫הדבר מותר לכתחילה או שאסור רק מדרבנן‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬איתא בגמרא (יומא פד‪ ,):‬תנו רבנן‪ ,‬מפקחין‬ ‫סביר שבין מאות או אלפי התושבים ישנם כאלו שזרם‬ ‫ולעניננו‪ ,‬אמר לי מו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א‪ ,‬מוטל‬ ‫פיקוח נפש בשבת‪ ,‬והזריז הרי זה משובח‪ ,‬ואין צריך‬ ‫החשמל נצרך להם לצורך פיקוח נפש‪ ,‬כגון מחוללי חמצן‬ ‫על עובדי חברת החשמל לוודא לפני תיקון התקלה‪ ,‬שלא‬ ‫ליטול רשות מבית דין‪ ,‬הא כיצד‪ ,‬ראה תינוק שנפל לים‪,‬‬ ‫ושאר מכשירים רפואיים‪ ,‬ואף כאלו שמיזוג האוויר הוא‬ ‫ייעשה על ידי מלאכתם ריבוי בשיעורים בהדלקת כלל‬ ‫פורש מצודה ומעלהו‪ ,‬והזריז הרי זה משובח ואין צריך‬ ‫מבחינתם חשש פיקוח נפש‪ ,‬ולכך‪ ,‬מותר לתקן התקלה‬ ‫ליטול רשות מבית דין‪ ,‬ואף על גב דקא צייד כוורי (אפילו‬ ‫מכשירי החשמל והתאורה שאינם לצורך פיקוח נפש‪,‬‬ ‫באספקת החשמל‪ ,‬כדין צורכי פיקוח נפש הנעשים‬ ‫ואף אי תימא שאין ביכולתם לוודא זאת‪ ,‬מכל מקום כיון‬ ‫שהוא צד דגים יחד עם התינוק‪ ,‬ואפילו הוא צריך לדגים‪ .‬רש"י)‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫ששבת דחויה היא אצל פיקוח נפש‪ ,‬על כן מוטל על כל‬ ‫וכך נפסק בשולחן ערוך (סי' שכ"ח סי"ג)‪ ,‬וביותר בירור‬ ‫[אכן‪ ,‬איתא בגמרא (יומא פד‪ ):‬וכך נפסק בשולחן ערוך‬ ‫איש ישראל החוב למנוע מהם להרבות בשיעורים‪ .‬ומכל‬ ‫במשנה ברורה (סקל"ח) לגבי עוד אופנים וז"ל‪ ,‬כגון נפל‬ ‫(סי' שכ"ח סי"ב) שכשמחללין שבת על חולה שש בו סכנה‪,‬‬ ‫שכן וקל וחומר שבעווה"ר כוונת עובדי חברת החשמל‬ ‫תינוק לבור‪ ,‬עוקר חוליא ומעלהו‪ .‬ננעל דלת בפני‬ ‫משתדלין שלא לעשות על ידי אינו יהודי‪ ,‬אלא על ידי‬ ‫אינה רק לצורכי פיקוח נפש‪ ,‬אלא לכלל התושבים‬ ‫התינוק‪ ,‬שובר הדלת ומוציאו‪ ,‬אף על פי שהוא מפצל‬ ‫גדולי ישראל‪ ,‬אמנם כתב הרמ"א (שם בשם האור זרוע)‪ ,‬דאם‬ ‫הנמצאים באיזור הפסקת החשמל‪ ,‬ואם כן יוצא לן שיש‬ ‫אותם כמין עצים שראויים למלאכה וכו'‪ ,‬ואפילו אם היה‬ ‫אפשר בלא איחור‪ ,‬יש לעשות על ידי אינו יהודי‪ ,‬וסיים‬ ‫כאן איסור דאורייתא של ריבוי בשיעורים (חוץ מכך‪ ,‬יש גם צד‬ ‫צריך להחוליא ולהנסרים והקסמין גם כן שרי‪ ,‬כיון שאינו‬ ‫הרמ"א וכן נוהגין (ועיין משנה ברורה סקל"ז וסקס"ב)‪ ,‬ואם כן‪ ,‬אם‬ ‫לאסור מדין 'גזירה שמא ירבה'‪ ,‬אמנם עיין פסקי תשובות סי' שי"ח הערה ‪.)140‬‬ ‫מכוון לזה‪ ,‬ע"כ‪[ .‬אכן עיין שער הציון (סקי"ז)‪ ,‬שציין שדבר‬ ‫היו שואלים בדעת תורה‪ ,‬היו צריכים לדאוג (מראש‪ ,‬באופן‬ ‫אמנם בשמירת שבת כהלכתה (פל"ב הערה קפ"ב) כתב בזה‬ ‫זה אינו מוסכם לכל הדעות‪ ,‬ויש ראשונים שהתירו רק‬ ‫קבוע) לעובדים שאינם מבני ברית‪ ,‬לכל תקלה שיקרה‬ ‫וז"ל‪ ,‬נראה לי לכאורה‪ ,‬שכאשר יש הפסקה בזרם החשמל‬ ‫באופן שאינו מכוון כלל לחוליא והנסרים]‬ ‫ביום השבת‪ ,‬אלא שטענתם בפיהם‪ ,‬שחשמל זמין הוא‬ ‫בשל איזה קלקול וכדו' בתחנת כוח‪ ,‬וטכנאים יהודים‬ ‫ובמשנה ברורה (סי' שט"ז סקכ"ה) כתב וז"ל‪ ,‬אסור לנעול‬ ‫ענין בטחוני‪ ,‬ואין להפקיד דבר זה ביד נכרים‪ ,‬וצ"ע]‪.‬‬ ‫מתקנים את הקלקול‪ ,‬דמותר ליהנות מן המאור‪ ,‬דכיון‬ ‫את ביתו כדי לשמור כלי ביתו‪ ,‬אם יודע שיש צבי בתוכו‪,‬‬ ‫דין ריבוי בשיעורים‬ ‫ג‪.‬‬ ‫שבזמן שמתקנים מתקנים גם עבור החולים שיש בהם‬ ‫אף על פי שאין מתכוון לצידת הצבי‪ ,‬דהוי פסיק רישה‬ ‫סכנה שבעיר‪ ,‬ואי אפשר לתקן את המיתקן רק עבורם‪,‬‬ ‫איתא בגמרא (חולין טו‪ ,):‬אמר רב דימי מנהרדעא‪,‬‬ ‫ואסור מן התורה‪ ,‬וכל שכן אם מתכוון בשביל שניהם‪,‬‬ ‫וכיון שאין הטכנאי חייב לילך מבית לבית למנוע את‬ ‫הלכתא‪ ,‬השוחט לחולה בשבת מותר לבריא באומצא‬ ‫ע"כ‪ .‬ובשער הציון (סקל"ב ול"ג) ביאר שמקורו מדברי הר"ן‬ ‫ההדלקות שאין בהם צורך‪ ,‬הרי זה חשיב כפורס מצודה‬ ‫(פירוש לאכול בלא בישול)‪ ,‬מאי טעמא‪ ,‬כיון דאי אפשר לכזית‬ ‫(לח‪ .‬ד"ה מתני')‪ ,‬שלשיטתו אם מתכוון גם לצידת הצבי הוי‬ ‫להעלות תינוק מן הנהר וצד דגים עמו‪ ,‬דמבואר (סי' שכ"ח‬ ‫בשר בלא שחיטה‪ ,‬כי קא שחיט אדעתא דחולה קא‬ ‫איסור דאורייתא‪ ,‬ואם מכוון רק לשמור ביתו איסורו‬ ‫בשער הציון סקי"ז) שאם אינו עושה שום פעולה כדי לצוד את‬ ‫שחיט‪ ,‬המבשל לחולה בשבת אסור לבריא‪ ,‬גזירה שמא‬ ‫מדרבנן‪ ,‬ודלא כהרשב"א (שבת קו‪ ):‬שסבר דאם מתכוון גם‬ ‫הדגים רבו הסוברים שמותר לכוין לצוד אותם‪ ,‬משום‬ ‫ירבה בשבילו‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכתב הרשב"א בחידושיו (שם) וז"ל‪,‬‬ ‫לצידת הצבי איסורו מדרבנן‪ ,‬ובאינו מתכוון מותר‬ ‫דחשיב ככוונה גרידא בלא שום מעשה‪.‬‬ ‫המבשל לחולה בשבת אסור לבריא גזירה שמא ירבה‬ ‫לכתחילה‪ ,‬עיי"ש (ועיין ביאור הלכה סי' שט"ז ס"ז ד"ה הצד מה שכתב‬ ‫בשבילו‪ ,‬פירש רבינו הרב ז"ל‪ ,‬גזירה שמא אחר שיניח‬ ‫וממשיך שם בשמירת שבת כהלכתה‪ ,‬וכיון שכן גם‬ ‫בזה)‪.‬‬ ‫הקדירה על האש ירבה שם חתיכה בשבילו‪ ,‬ומשום הכי‬ ‫נראה‪ ,‬דאף אם יש אחד שיכול למנוע צידת הדגים‪ ,‬מכל‬ ‫והדבר צריך תלמוד‪ ,‬מאי שנא לגבי בישול לחולה‪,‬‬ ‫גזרינן שמא יעשה כך‪ ,‬לפי שיבא לידי איסור סקילה בכך‪,‬‬ ‫מקום מעיקר הדין אינו חייב לעשות כן‪ ,‬כיון שאין הצד‬ ‫שפסק המשנה ברורה בהחלט לאיסור דאורייתא להרבות‬ ‫אבל אין לפרש שמא ירבה חתיכות בקדירה קודם שיתן‬ ‫עושה שום עבירה‪ ,‬והכי נמי גם כאן‪ ,‬אין בעל הבית חייב‬ ‫בשביל בריא‪ ,‬ומאי שנא צידת תינוק עם דגים וכיוצא‬ ‫אותה על האש‪ ,‬דאפילו עביד הכי לית כאן איסורא‬ ‫מעיקר הדין לעשות בביתו מעשה כדי למנוע את‬ ‫בזה‪ ,‬שהתירו אף לכתחילה (וגם בנועל ביתו התיר הרשב"א)‪ .‬אף‬ ‫דאורייתא‪ ,‬אלא דרבנן לבד‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ההדלקה‪ ,‬ובפרט דיתכן שכוונת המתקן היא רק לאפשר‬ ‫ששניהם הם מדין ריבוי בשיעורים ללא תוספת שום‬ ‫להדליק לכל מי שרוצה בכך‪ ,‬אבל עצם ההדלקה אפשר‬ ‫פעולה לצורך הבריא והדגים (עיין שער הציון סי' שכ"ח סוף סקי"ז)‪.‬‬ ‫אבל הר"ן (ביצה ט‪ :‬מדפי הרי"ף) כתב וז"ל‪ ,‬איכא למידק‪,‬‬ ‫דשפיר חשיב לגבי המתקן כפסיק רישא דלא איכפת ליה‪,‬‬ ‫מדאיבעיא לן פרק רבי ישמעאל במנחות (סד‪ ,).‬חולה‬ ‫וכתב בתהלה לדוד (סי' שכ"ח סקי"ח) וז"ל‪ ,‬והנה בסקט"ו‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫שאמדוהו לשתי גרוגרות (שצריך לאכול שני גרוגרות)‪ ,‬ואיכא‬ ‫כתבתי דדעת הרשב"א ז"ל דכל שמתכוון למלאכת היתר‬ ‫שתי גרוגרות בשתי עוקצין‪ ,‬ושלש בעוקץ אחד‪ ,‬הי‬ ‫לפני עיוור לא תתן מכשול‬ ‫ד‪.‬‬ ‫אף שמכוון למלאכת איסור גם כן שרי‪ ,‬והר"ן ז"ל חולק‬ ‫מייתינן‪ ,‬שתים מייתינן דחזיין ליה‪ ,‬או דילמא שלש‬ ‫ולדידן‪ ,‬אי נימא כנתבאר לעיל‪ ,‬שיש איסור ריבוי‬ ‫עליו ורק בפיקוח נפש שרי‪ ,‬אף שמתכוון גם לדבר‬ ‫מייתינן דקא ממעט בבצירה‪ ,‬ואסיקנא דשלש מייתינן‬ ‫בשיעורים על עובדי חברת החשמל‪ ,‬ודאי שיש חובה על‬ ‫הרשות‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ושכלי קטן מהכיל דבר זה‪ ,‬דאם כן למה‬ ‫שתים לא מייתינן‪ ,‬משום דמעוטי בבצירה עדיף‪ ,‬ועד‬ ‫כל יחיד למנוע ממנו מכשול‪ ,‬מדין 'לפני עיוור לא תיתן‬ ‫ריבויי בשיעורא אסור‪ ,‬ולמה לא יכרתו העוקץ שיש בו ג'‪,‬‬ ‫כאן לא איבעיא לן התם אלא כי האי גוונא‪ ,‬דבשתים בשני‬ ‫מכשול'‪ .‬דהנה איתא בשולחן ערוך (סי' שמ"ז) לגבי הוצאה‬ ‫והא בפיקוח נפש אף הר"ן ז"ל מודה‪ ,‬ולא אמצא שום‬ ‫עוקצין איכא רבוי בצירה‪ ,‬אבל משמע דפשיטא לן‬ ‫מרשות לרשות בשבת בזה"ל‪ ,‬ואם פשט ידו לפנים וחפץ‬ ‫חילוק רק לומר דהתם הוי דברים נפרדים‪ ,‬וההיתר לדעת‬ ‫דשנים בעוקץ אחד ושלשה בעוקץ אחר‪ ,‬דשתים מייתינן‬ ‫בידו והניחו לתוך יד חברו העומד בפנים‪ ,‬שנמצא‬ ‫הרשב"א ז"ל או הפיקוח נפש לדעת הר"ן ז"ל הוא בפני‬ ‫שלש לא מייתינן‪ ,‬דלרבויי בשיעורא אסור‪.‬‬ ‫שהעומד בחוץ לבדו עקר והניח‪ ,‬הוא חייב וחברו פטור‬ ‫עצמו‪ ,‬ולכן יש בו כח להתיר גם את הדבר הרשות‪ ,‬אבל‬ ‫אבל אסור‪ ,‬ע"כ‪ .‬וביאר במשנה ברורה (שם סק"ז) וז"ל‪ ,‬פטור‬ ‫לריבויי בשיעורא הדבר הרשות מעורב בההיתר או‬ ‫‪0‬‬ ‫שבת‪ ,‬נראה דאסור להחזיר‪ ,‬דחום החשמל חשיב כאינה‬ ‫שקיעת החמה‪ ,‬דאי לאו הכי לכמה פוסקים הוא ספיקא‬ ‫אבל אסור‪ ,‬לא משום אסור שבת‪ ,‬אלא שמכשיל את חברו‪,‬‬ ‫גרופה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫דאורייתא‪ ,‬אך בדיעבד אם עבר והדליק או שעשה שאר‬ ‫וגורם לו להוציא חפץ או להכניסו‪ ,‬ויש בזה אסור תורה‬ ‫ובקובץ מבית לוי (ח"ו עמוד ל"א) כתב על דברי החזון‬ ‫מלאכה אחר השקיעה‪ ,‬בזמן דאיכא דעות בין הפוסקים‪,‬‬ ‫משום 'לפני עור'‪ ,‬ואם הוא מונח באופן שאם אפילו לא‬ ‫איש וז"ל‪ ,‬ומשמע שם שאם הכירה גרופה וקטומה מותר‬ ‫יש להקל בדיעבד להנות ממנה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫היה בידו היה יכול ליטלו‪ ,‬דלא קעבר א'לפני עור'‪ ,‬מכל‬ ‫(וכן הוא דין הפלטה חשמלית שבימינו לרוב פוסקים‪ ,‬ואכמ"ל)‪ ,‬וכן הוא‬ ‫אמנם‪ ,‬כתב בספר קצות השולחן (סי' ע"ה בדי השולחן‬ ‫מקום אסור דרבנן איכא‪ ,‬דאפילו קטן אוכל נבלות בית דין‬ ‫מדינא‪ ,‬אמנם למעשה מורים להחמיר בזה לכתחילה‪,‬‬ ‫סק"א) וז"ל‪ ,‬ולדידי צ"ע‪ ,‬דאין הנדון דומה לראיה‪ ,‬למי‬ ‫מצוין להפרישו‪ ,‬כל שכן גדול שלא יסייע לו‪ ,‬ולמומר‬ ‫והרחיב שם בזה"ל‪ ,‬ועיין בספר מתא דירושלים על‬ ‫שנוהג במוצאי שבת לעשות מלאכה אחר ג' רבעי מיל אחר‬ ‫לעבודת כוכבים אסור להושיט גם כן דבר אסור כמו‬ ‫הירושלמי (פ"ק דשבת ה"ה) שכתב‪ ,‬שמעתי מאמ"ו הגאון‬ ‫השקיעה‪ ,‬כדעת הגאונים‪ ,‬אף על פי דלשיטת ר"ת עדיין‬ ‫לשאר ישראל‪ ,‬ע"כ‪ .‬ובשער הציון (סק"ח) ציין שזהו לפי מה‬ ‫חתם סופר‪ ,‬שמופלגי תורה דק"ק פפד"מ שעמדו ללמוד‬ ‫הוי יום שבת‪ ,‬משום דנקט לעיקר כדעת הגאונים‪ ,‬איך‬ ‫דאיתא בברכות (יט‪ ,):‬הרואה לחברו שהוא לבוש כלאים‬ ‫תורה בליל שבת‪ ,‬ורצו לשתות קאווע חם‪ ,‬חדשו להם דבר‬ ‫יסמוך להקל בדיעבד בערב שבת בין השמשות כשיטת‬ ‫(לפי גירסת הרמב"ם ופסק השולחן ערוך יורה דעה סי' ש"ג) דצריך‬ ‫חכמה‪ ,‬והעריכו מערב שבת עצים דקים זה על זה‪,‬‬ ‫ר"ת‪ ,‬דהוי תרתי דסתרי‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫לפשוט אפילו בשוק‪ ,‬ומשמע שם בגמרא דלאו תקנתא‬ ‫והעמידו עליהם קדירה של קאווע קר‪ ,‬ושמו תחת העצים‬ ‫דרבנן בעלמא הוא‪ ,‬ואם כן הוא הדין בעניננו‪ ,‬הלא מחוייב‬ ‫והנה‪ ,‬יש מקום להתיר בדיעבד‪ ,‬ממה שכתב במשנה‬ ‫הדקים האלו לונט ושמוה תחת העצים‪ ,‬והדליקו אותו‬ ‫למחות בידו מן התורה כדי להפרישו מאיסור‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ברורה (סי' שי"ח סק"ז) וז"ל‪ ,‬הנה בגמרא פליגי בענין שוגג‬ ‫בקצה האחרון שלה‪ ,‬והלונט היתה מהבהבת עד ב'‬ ‫ומזיד רבי מאיר ורבי יהודה‪ ,‬ודעת השולחן ערוך הוא‬ ‫ויש להוסיף בזה גם דין 'מחאה' (אם ישמעו לנו)‪ ,‬על מה‬ ‫שלישי הלילה‪ ,‬ואז נגעה בחוט גפרית ונדלק והודלקו‬ ‫דעת רבי יהודה‪ ,‬שכן הסכימו הרי"ף והרמב"ם והגאונים‪,‬‬ ‫שעושים עובדי חברת החשמל לצרכנו‪ ,‬דהרי במעשה‬ ‫העצים ונתחמם הקאווע‪ ,‬ואף על גב דאם עושים כן‬ ‫והגר"א הסכים בביאורו לשיטת התוספות וסיעתם‬ ‫עכו"ם בשבת מבואר במשנה ברורה (סי' רע"ו סקי"א)‪ ,‬דיש‬ ‫בשבת חייב‪ ,‬מכל מקום לא חשו‪ ,‬משום דקיימא לן כבית‬ ‫דפסקו כרבי מאיר‪ ,‬דבמזיד אסור בין לו בין לאחרים עד‬ ‫למחות ביד הגוי הבא להדליק נרות לצורך הישראל‪ ,‬ולא‬ ‫הלל‪ ,‬עכ"ד וע"ש‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫מוצאי שבת‪ ,‬ובשוגג מותר גם לו מיד‪ ,‬ובמקום הצורך יש‬ ‫גרע מזה בישראל הבא להדליק לצרכנו‪ .‬אמנם במשנה‬ ‫ובמנחת יצחק (ח"ד סי' כ"ו סק"כ) האריך בזה הרבה‪,‬‬ ‫לסמוך על זה בבישול בשוגג‪ ,‬ע"כ‪ .‬ואם נימא שדין‬ ‫ברורה (שם ובסקל"ז) מבואר‪ ,‬שכשעושה הנכרי מלאכה בנרו‬ ‫וסיכם דבריו בזה"ל‪ ,‬תבנא לדינא‪ ,‬דלהלכה למעשה אין‬ ‫החילוניים בימינו הם כדין תינוק שנשבה בין הגויים (כפי‬ ‫של הנכרי ואינו בביתו של הישראל אין צריך למחות‪ ,‬ויש‬ ‫להתיר לעשות כן‪ ,‬אפילו מערב שבת‪ ,‬אפילו בגרוף‬ ‫שכתב החזון איש יו"ד סי' א' סק"ו ועוד)‪ ,‬דינו כדין השוגג‪ ,‬ויש מקום‬ ‫לדון האם בנידונינו שעשו מלאכה בתחום העיר לצורך‬ ‫וקטום‪ ,‬ואפילו ביבש‪ ,‬ועוד שייך בזה משום זילותא‬ ‫להתיר מעשה שבת שלו כדין השוגג (וכשהמדובר במלאכות‬ ‫בני העיר האם יקרא בביתו של הישראל‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫דשבת‪ ,‬וחשש מכשולים במקום שאינם בני תורה‪ ,‬אמנם‬ ‫דרבנן יש יותר מקום להקל‪ ,‬עיין ביאור הלכה ריש סי' שי"ח ד"ה המבשל)‪,‬‬ ‫הנאה ממעשה שבת‬ ‫ה‪.‬‬ ‫במקום צורך גדול באקראי‪ ,‬או לצורך מצוה ובאקראי‪,‬‬ ‫אמנם מו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א האריך בספרו שאילת‬ ‫ומעתה יש לנו לדון‪ ,‬לדעת הפוסקים המחייבים‬ ‫אפשר לצדד להתיר בנתבשל לגמרי וגרוף וקטום‪ ,‬ורק‬ ‫משה (שערי עדה בישראל סי' ד' וז') להוכיח שהחילוניים בזמנינו‬ ‫לנתק בבית כל זרם חשמל‪ ,‬במי שלא ניתק‪ ,‬האם מותר לו‬ ‫בשאלת והוראת חכם בעל הוראה מובהק‪ ,‬לסדר באופן‬ ‫הינם מזידים ואינם שוגגים כתינוקות שנשבו‪ ,‬ולפי זה אין‬ ‫להנות בשבת מאותם 'מעשה שבת'‪ ,‬ולהשתמש בתאורה‪,‬‬ ‫שלא יהיה שום חשש ומכשול‪ ,‬כנלענ"ד‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫להתיר מעשה שבת שלהם אף בדיעבד‪.‬‬ ‫מיזוג‪ ,‬פלטה וכדו'‪ .‬הנה בכמה מקומות בש"ס (חולין טו‪ ,.‬בבא‬ ‫ובשמירת שבת כהלכתה (פ"א סל"ב) היקל בזה אף‬ ‫אכן‪ ,‬לפי דברי השמירת שבת כהלכתה שהבאנו‬ ‫קמא עא‪ ,.‬כתובות לד‪ ).‬נחלקו רבי מאיר רבי יהודה ורבי יוחנן‬ ‫לכתחילה וז"ל‪ ,‬קדירה ובה אוכל מבושל בערב שבת‪,‬‬ ‫לעיל‪ ,‬ודאי אין כאן איסור מעשה שבת כלל‪ ,‬ואין איסור‬ ‫הסנדלר בדין מעשה שבת‪ ,‬בשולחן ערוך (סי' שי"ח ס"א)‬ ‫מותר ליתן אותה על גבי כירה חשמלית בשעה שזו אינה‬ ‫הנאה בזה‪ ,‬וכך כתב שם בזה"ל‪ ,‬והן הכי נמי דלפי זה גם‬ ‫נפסק למעשה כדעת רבי יהודה בזה"ל‪ ,‬המבשל בשבת (או‬ ‫מופעלת‪ ,‬אף כשהיא מחוברת לשעון שבת שיפעיל אותה‬ ‫אם נמצאת קדירה מלאה על הכיריים החשמליים‬ ‫שעשה אחת משאר מלאכות)‪ ,‬במזיד‪ ,‬אסור לו לעולם ולאחרים‬ ‫בשבת‪ ,‬והוא שהכירה תהיה מכוסה כראוי‪ ,‬ולא יוריד את‬ ‫שבבית‪ ,‬שמותר להשהותה על הכיריים‪ ,‬ומותר ליהנות מן‬ ‫מותר למוצאי שבת מיד‪ ,‬ובשוגג‪ ,‬אסור בו ביום גם‬ ‫הקדירה מעל גבי הכירה ויחזירה בשבת לפני חיבור זרם‬ ‫האוכל שהוחם אחר התיקון‪ ,‬ואינו מחוייב להוריד‬ ‫לאחרים‪ ,‬ולערב מותר גם לו מיד‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫החשמל‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫קדירתו מן הכיריים עם חידוש הזרם‪ ,‬וכיון דמצינו‬ ‫ובפשטות יוצא לן‪ ,‬דכיון דנעשה כאן מעשה שבת‬ ‫בגיטין (ח‪ :‬תוד"ה אע"ג)‪ ,‬דמשום שמחת יום טוב התירו‬ ‫אמנם‪ ,‬לדידי צריך עיון בדבר‪ ,‬דלכאורה אין הנידון‬ ‫מדין 'ריבוי בשיעורים' כנתבאר לעיל‪ ,‬יש לאסור להנות‬ ‫חכמים להרבות‪ ,‬מסתבר דהן הכי נמי דבכדי שיהיה לו‬ ‫דומה לראיה‪ ,‬דמה שהתיר בשמירת שבת כהלכתה בפרק‬ ‫מכל מה שנפעל על ידי זרם החשמל‪ ,‬ונכלל בזה תאורה‪,‬‬ ‫מה לאכול אינו חייב לעשות מעשה ולשנות את מצב‬ ‫ל"ב לגבי הפסקת חשמל‪ ,‬זהו בפשטות רק אם היו כבר‬ ‫מיזוג‪ ,‬פלטה ומיחם וכיוצא בזה‪ .‬אמנם לגבי התאורה‬ ‫הכפתור החשמלי שהוא מוקצה (וגם יש לחשוש דשמא יעשה‬ ‫הקדירות על גבי הפלטה‪ ,‬וכבר היו רותחות מחומה‪ ,‬וכך‬ ‫והמיזוג‪ ,‬כתב הרמ"א (סי' רע"ו ס"א) וז"ל‪ ,‬מיהו אם עשה אינו‬ ‫כיבוי גמור בשעה שמתעסק עם הכפתור)‪ ,‬כיון דנתבאר שאין‬ ‫אף שנפסק החשמל‪ ,‬מכל מקום בעת החזרת החשמל לא‬ ‫יהודי בבית ישראל מדעתו‪ ,‬אין הישראל צריך לצאת‪ ,‬אף‬ ‫הטכנאי עושה שום עבירה בהדלקה זו‪ ,‬כל זה שמעתי‬ ‫נקרא נתינה לכתחילה אלא המשך השהיה‪ ,‬מכיון שלא‬ ‫על פי שנהנה מן הנר או מן המדורה‪ ,‬ע"כ‪ .‬אמנם הוסיף‬ ‫מהגרש"ז זצ"ל‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הניח בנתיים הקדירות על גבי קרקע‪ .‬כמו כן‪ ,‬בדברי‬ ‫המשנה ברורה (סקי"ג ומקורו במגן אברהם) וז"ל‪ ,‬רק שאסור‬ ‫החזון איש‪ ,‬המנחת יצחק ושמירת שבת כהלכתה (בפרק א')‪,‬‬ ‫איסור 'שהיה לכתחילה'‬ ‫ו‪.‬‬ ‫להשתמש לאורו דבר שלא היה יכול לעשות בלא נר‪ ,‬או‬ ‫המדובר שהעריך מערב שבת שעון שבת שיפעיל את‬ ‫ושומא עלינו עוד לברר‪ ,‬לפי דברי המתירים להנות‬ ‫להתחמם כנגד המדורה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הפלטה‪ ,‬שפיר יש מקום לומר שנקרא שהתחיל השהיה‬ ‫ממעשה תיקון אספקת החשמל‪ ,‬האם יהא מותר להשהות‬ ‫ולגבי מאכלי השבת הנמצאים על גבי הפלטה‪ ,‬אם לא‬ ‫מערב שבת (וגם בזה פקפק מו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א)‪ ,‬אבל באופן‬ ‫הקדירות על הפלטה‪ ,‬כדי שיתחממו מיד בהחזרת‬ ‫היו עדיין מבושלים כל צרכם‪ ,‬ועל ידי תיקון אספקת‬ ‫שהפלטה כלל לא פעלה מערב שבת‪ ,‬ובא ישראל והפעילה‬ ‫החשמל‪ ,‬וכמה מורי הוראות חשובים סמכו בזה להתיר‪,‬‬ ‫החשמל נתבשלו‪ ,‬ודאי שייך כאן לאסור מדין מעשה‬ ‫בשבת‪ ,‬האיך יהא מותר להשהות עליה קדירות בשבת‪.‬‬ ‫על פי מה שכתב בשמירת שבת כהלכתה (שם) וז"ל‪ ,‬אם‬ ‫שבת‪ ,‬כמו כן לגבי המאכלים שהיו צוננים לגמרי באופן‬ ‫אכן‪ ,‬אאמו"ר הגרצ"ה ויזניצר שליט"א אמר לי בזה‪,‬‬ ‫נמצאת קדירה מלאה על הכיריים החשמליים שבבית‪,‬‬ ‫שלא היו ראויים לאכול כך‪ ,‬גם כן נקרא שנהנה ממעשה‬ ‫שיש להרתיח הקדירות קודם לכן (על גבי כירת גז וכיוצא בזה)‪,‬‬ ‫שמותר להשהותה על הכיריים‪ ,‬ומותר ליהנות מן האוכל‬ ‫שבת‪ .‬אבל לגבי המאכלים שכבר היו מבושלים כל צרכם‪,‬‬ ‫וכשהקדירות רותחות ומניחם על הפלטה על דעת‬ ‫שהוחם אחר התיקון‪ ,‬ואינו מחוייב להוריד קדירתו מן‬ ‫וגם היו חמים במקצת‪ ,‬ועל ידי שהיו על הפלטה שמרו‬ ‫שישמרו שם חומם בעת החזרת החשמל‪ ,‬שפיר יש לומר‬ ‫הכיריים עם חידוש הזרם‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫אחר כך על חומם (וכן אם הוסיפו על חומם)‪ ,‬יש לומר שלא הוי‬ ‫שנקרא המשך שהיה מערב שבת (שהתחיל השהיה על גבי כירת‬ ‫ואף שהפלטה לא פעלה בכניסת השבת‪ ,‬והקדירות‬ ‫כנהנה ממש ממעשה שבת‪ ,‬כפי שכתב הרמ"א (סי' רנ"ג ס"ה)‬ ‫הגז והמשיך על גבי הפלטה)‪ .‬ומו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א אסר‬ ‫היו לכאורה כמונחות על הקרקע‪ ,‬ואסור לתיתם בשבת‬ ‫וז"ל‪ ,‬אסור לומר לאינו יהודי להחם הקדירה אם נצטנן‪,‬‬ ‫גם בזה בתוקף‪.‬‬ ‫לתוך הכירה ועל גבי הפלטה אף אם הם גרופות וקטומות‪,‬‬ ‫ואם עשה כן אסור לאכלו אפילו צונן‪ ,‬אמנם אם לא נצטנן‬ ‫איסור 'מוקצה' באוכל שלא נתבשל (סלמון)‬ ‫ז‪.‬‬ ‫כמבואר בשולחן ערוך (סי' רנ"ג ס"ב)‪ ,‬שמותר רק אם היו כבר‬ ‫כל כך‪ ,‬שעדיין ראויים לאכול‪ ,‬אם חממו אותו האינם‬ ‫על גבי הכירה מערב שבת‪ ,‬והיה בדעתו להחזירה וכו'‬ ‫יהודים‪ ,‬מותרים לאכול‪ ,‬ע"כ (ואינו דומה להטמנה שאסרו גם בעומד‬ ‫ואבוא העירה‪ ,‬שלדעת המתירים להשהות על גבי‬ ‫עיי"ש‪.‬‬ ‫בחמימותו‪ ,‬עיין סי' רנ"ז ס"א‪ ,‬ואכמ"ל)‪.‬‬ ‫הפלטה‪ ,‬כגון באופן שהקדירה רותחת מכירת הגז‪ ,‬גם אם‬ ‫וציינו בזה גם לדברי החזון איש (סי' ל"ח סק"ב) שכתב‬ ‫ולדעת האוסרים‪ ,‬היה מקום לדון בדין מעשה שבת‪,‬‬ ‫היה לו מערב שבת מאכלים שלא היו מבושלים כלל‪,‬‬ ‫וז"ל‪ ,‬כשיש לו תנור הניסק על ידי חשמל‪ ,‬והכין מערב‬ ‫שמכיון שהתיקון נסתיים עד עשרים דקות מהשקיעה‪,‬‬ ‫שהם מוקצה בשבת‪ ,‬מכל מקום מיד כשיתבשלו ויהיו‬ ‫שבת שעון לפתוח החשמל בשעה ידועה‪ ,‬אסור להעמיד‬ ‫אם כן הוי עדיין לפני זמן בין השמשות של רבינו תם‪ ,‬והנה‬ ‫ראויים לאכילה יהיו מותרים באכילה ובטלטול‪ ,‬כיון‬ ‫הקדירה על גבי תנור קודם שנפתח החשמל‪ ,‬משום דין‬ ‫כתב המשנה ברורה (סי' רס"א סק"ו) וז"ל‪ ,‬ואפילו בדיעבד אם‬ ‫שעומדים על גבי הפלטה וכשיחזור אספקת החשמל‬ ‫שהיה על גבי כירה ותנור בשבת‪ ,‬שהרי אסרו גם חזרה‬ ‫הדליק או שעשה שאר איזה מלאכה בין השמשות אסור‬ ‫יתבשלו‪ ,‬יש להם דין 'גמרו בידי אדם'‪ ,‬שנתבאר במשנה‬ ‫באינה גרופה‪ ,‬ובגרופה לא התירו אלא חזרה בשלא‬ ‫להנות ממנה‪ ,‬כמו אם היה עושה אותה בשבת גופא‪,‬‬ ‫ברורה (סי' ש"י סקי"ט) שמיד כשנעשים ראויים לאכילה‪,‬‬ ‫הניחה על גבי קרקע‪ ,‬אבל שהיה בתחילה אסור‪ ,‬ואף אם‬ ‫דאסור אפילו אם עשה אותה בשוגג‪ ,‬ועיין בביאור הלכה‪,‬‬ ‫מותרים בטלטול ואינם מוקצה כלל‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫העמיד חייב להסירה‪ .‬והמשיך שם בזה"ל‪ ,‬והלכך אף אם‬ ‫ע"כ‪ .‬ובביאור הלכה (שם ד"ה ואין מדליקין) כתב וז"ל‪ ,‬והנה עצם‬ ‫ולסיומא מילתא ברצוני להוסיף‪ ,‬שעדיין הדברים‬ ‫זמן בין השמשות ידוע שיש דעות בין הפוסקים‪ ,‬ועיין‬ ‫העמיד קדירה מערב שבת במקום שחום החשמל יבוא‬ ‫צריכים תלמוד אצלי‪ ,‬ובקשתי ממכם‪ ,‬מיני ומנך תסתיים‬ ‫לקמן בסעיף ב' ובמה שכתבנו שם (סקכ"ג) בשם‬ ‫בשבת אסור‪ ,‬ואף אם נתבשל כמאכל בן דרוסאי מערב‬ ‫שמעתתא‪ ,‬אגיל ואשמח לקבל הערות והארות בכתב‪.‬‬ ‫האחרונים‪ ,‬איך שיש לנהוג למעשה ליזהר להדליק קודם‬ ‫היוצא למעשה מכל הנתבאר‪:‬‬ ‫יש מקום לחשוש לאיסור תורה בתיקון אספקת החשמל‪ ,‬אם יכול להחמיר שלא להשתמש ולהנות כלל ממעשה התיקון בשבת‪ ,‬תבוא עליו ברכה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫אף אם לגבי התאורה והמיזוג קשה לו להחמיר‪ ,‬טוב להחמיר לפחות לגבי הפלטה והמיחם‪ ,‬שיש בהם חשש איסור תורה (תאורה ומיזוג יותר קיל)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫המיקל גם לגבי הפלטה והמיחם‪ ,‬יש לו על מי לסמוך‪ ,‬שאינו נקרא מעשה שבת ומותר לו להנות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מי שרוצה להשהות על גבי הפלטה‪ ,‬ירתיח קודם הקדירות על גבי כירה וכך יעבירם על גבי הפלטה‪ ,‬ועדיף באופן שמבושל כל צרכו וחם‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫אף מי שהשהה מאכלים שלא היו מבושלים‪ ,‬כגון סלמון‪ ,‬מותר לו לאכלם ולא נעשו מוקצה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫יו"ל לזכות ולרפואת מרן רבינו ישראל בן לאה אסתר‪,‬‬ ‫נערך ע"י‪ :‬לוי יצחק בהגה"צ רצ"ה ויזניצר‪ ,‬מודיעין עילית‪.‬‬ ‫הרב שמואל שמעלקא בן פייגא לאה‪ ,‬הרב חיים מאיר בן גיטל‪ ,‬הבה"ח יוסף יששכר דב בן מרגלית‪,‬‬ ‫להערות והארות ‪L7133800@gmail.com 05271-33800‬‬ ‫היניק פסח בן ביילא מלכה‪ .‬רעכיל בת פייגא פעסיל‪ ,‬שרה בת קריינדל דישנא‪ ,‬לרפו"ש בתושח"י‬