gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: תורה שבכתב · Torha Shebechtav

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסייעתא דשמיא‬ ‫יו"ל ע"י קרן תרי"ג לזיכוי הרבים‬ ‫לטובת נשמת הרבני הנגיד הנכבד‬ ‫הפצת ועידוד לימוד התורה הקדושה עם פירוש רש"י‬ ‫הרה"ח ר' אריה (לייבל)‬ ‫בהרה"ח ר' יונה רובין ז"ל‬ ‫גיליון קל"ה (שנה ג') | אלול תשפ"ו‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫פרשת בראשית‬ ‫פנינים מאירים‬ ‫לשולחן השבת‬ ‫פרד"ס התורה‬ ‫ִּבִ ּכ ִּוִרים ּוַמַ ַעַ ְְׂשרֹות‪ְּ ,‬בְ ָָרכֹות ְּוְקָלָ לֹות‪ּ ,‬וְכְ ִִר ַיַתת ְּבְ ִִרית‬ ‫פשט‬ ‫ֹוְׂש ֵֵאי ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה‪ִּ :‬בִ עּור ַַמ ַַע ְְׂשרֹות • ִוִ ּדּוי ַַמ ֲֲע ֵֵׂשר • ַַמ ֲֲע ֵֵׂשר‬ ‫נ ְ‬ ‫ְּכְ ֵֵחֶלֶ ק ֵֵמ ֲֲחָזָ ָָרתֹו ֶֶׁשל ֹמ ֶֶֹׁשה ַַרֵּבֵ נּו ַַעל ִִמ ְְצוֹות ַַהּת ָֹוָרה‪ ,‬ע ֶֹוֶס ֶֶקת‬ ‫ּוְׁשַבַ ח ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל • ְּכְ ִִתיַבַ ת ַַהּת ָֹוָרה ַַעל ֲֲאָבָ ִנִים •‬‫ָָעִנִי • ַַמ ֲֲעַלַ ת ְ‬ ‫ְְּת ִִחַּלַ ת ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה ְּבְ ִִדיֵנֵי ִּבִ ּכ ִּוִרים ַּוַמ ַַע ְְׂשרֹות‪ַַ ,‬אְך ֶֶה ְְמ ֵֵׁשְך ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה‬ ‫כשהאויב רעב וצמא‬ ‫ִִמְזְ ֵּבֵ ַַח ְּבְ ַַהר ֵֵעיָבָ ל • ְּבְ ָָרכֹות ְּוְקָלָ לֹות ֶּבֶ ָָה ִִרים ְּגְ ִִריִזִ ים ְוְ ֵֵעיָבָ ל‬ ‫ע ֶֹוֶס ֶֶקת ַּבַ ְּבְ ִִרית ֶֶׁשִּנְִכְ ַַרת ִִעם ְּבְ ֵנֵי ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ִלִ ְְׁשֹמֹר ֶֶאת ַַה ִִּמ ְְצוֹות‪,‬‬ ‫ְוְָעַבַ ְְד ָָּת ֶֶאת ֹאְֹיְֶבֶ יָך ֲֲא ֶֶׁשר ְי ְַַׁשְּלְ ֶֶחּנּו ה' ָָּבְך ְּבְ ָָר ָָעב ּוְבְ ָָצ ָָמא ּוְבְ ֵֵעיֹרֹם ּוְבְ ֹח ֶֶֹסר ֹּכֹל (דברים כח‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫• ְּכְ ִִר ַיַתת ְּבְ ִִרית ִּבִ ְבְ ָָרכֹות ְּוְקָלָ לֹות • ִִסּפּור ַַה ִִּנִִּסים ִּבִ ִיִצ ַיַאת‬ ‫ַּכַ ֲֲא ֶֶׁשר ֹמ ֶֶֹׁשה ַַרֵּבֵ נּו ַַמ ְְר ִִחיב ַּבַ ְּבְ ָָרכֹות ֶֶׁשָּיָ בֹואּו ְּכְ ֶֶׁשִּיִ ְְׁש ְְמעּו ְּבְ קֹול‬ ‫מח)‬ ‫ִִמ ְְצ ַַרִיִ ם ּוַבַ ִִּמ ְְדָּבָ ר‪.‬‬ ‫ה'‪ִּ ,‬וִמֶּנֶֶגֶ ד ‪ְְ 98 -‬קָלָ לֹות ִִאם ִיִ ְְת ֲַנֲַהגּו ְלְ ֵֵה ֶֶפְך‪.‬‬ ‫בפשטות כוונת הכתוב 'ְּבְ ָָר ָָעב ּוְבְ ָָצ ָָמא ּוְבְ ֵֵעיֹרֹם ּוְבְ ֹח ֶֶֹסר ֹּכֹל' היינו שהאויבים יגרמו לך‬ ‫שתהיה רעב וצמא וחסר כל‪.‬‬ ‫כל התורה‪ .‬ב‪ .‬יוציאו מתוך הירדן עוד ‪ 12‬אבנים שלמות שלא הונף‬ ‫א‪ .‬מקרא ביכורים‬ ‫אולם הגה"ק רבי עזריה פיג'ו זי"ע‪ ,‬בספרו 'בינה לעתים'‪ ,‬כתב פירוש חדש‪ ,‬שהצמא‬ ‫עליהן ברזל‪ ,‬ואת האבנים יובילו להר‪-‬עיבל‪ ,‬שם יקימו מהן מזבח‬ ‫יהודי אשר ברשותו פרדס בו גדל אחד מפירות שבעת‪-‬המינים‪,‬‬ ‫והרעב אינם מתייחסים לישראל‪ ,‬אלא שחיילי האויב יפלו על ישראל כשהם רעבים‬ ‫ויקריבו עליו קרבנות עולה‪ ,‬וקרבנות שלמים – שייאכלו בשמחה‬ ‫עליו להפריש את הפרי הראשון הצומח בפרדס‪ ,‬להניחו בתוך טנא‪,‬‬ ‫וצמאים וחסרי כל‪ ,‬וכך מתפרש הכתוב‪ֹ :‬אְֹיְ ֶבֶ יָך ֲֲא ֶֶׁשר ְיְ ַַׁשְּלְ ֶֶחּנּו ה' ָּבָ ְך ‪ -‬כאשר האויבים‬ ‫שם בהר עיבל‪ .‬לאחר מכן יכתבו על אבני המזבח את כל התורה‪ .‬ג‪.‬‬ ‫ולהביאו לבית המקדש‪ .‬עם הגעתו למקדש הוא מגלה דעתו שאינו‬ ‫נמצאים במצב של ְּבְ ָָר ָָעב ּוְבְ ָָצ ָָמא ּוְבְ ֵֵעיֹרֹם ּוְבְ ֹח ֶֶֹסר ֹּכֹל‪ ,‬וזו קללה גדולה‪ ,‬כי כאשר חיילות‬ ‫עוד ‪ 12‬אבנים הוקמו בגלגל‪.‬‬ ‫כפוי טובה להקב"ה‪ ,‬ומודה לה' על שנתן לו את הארץ‪ .‬לאחר מכן‪,‬‬ ‫האויב באים במצב של רעב וצמא‪ ,‬הם מיד חוטפים וחומסים ומטילים מיסים‪ ,‬בלי‬ ‫ה‪ .‬ואמרו אמן‬ ‫הוא עורך ביחד עם הכהן 'תנופה'‬ ‫להותיר מאומה ליהודים‪.‬‬ ‫לאחר שישראל יעברו את הירדן‬ ‫"ָׁש ַַמ ְְע �ִִּתי ְ�ְּבקֹוֹ ל ה' ֱֱאֹל ָָֹקי ָָע �ִִׂש ִיִתי �ְְּכֹכֹל ֲֲא � ֶֶׁשר ִצִ ִ �ִּו ָיָתִנִ י"‬ ‫�ָ‬ ‫עם הטנא‪ ,‬ובסיום התנופה מניח‬ ‫ויכנסו לארץ‪ ,‬עליהם להגיע בין‬ ‫סיכום עשרת המצוות שיש לקיים במעשרות‬ ‫הכהן את הטנא לפני המזבח‪.‬‬ ‫רמז‬ ‫שני ההרים‪ ,‬הר גריזים והר עיבל‪,‬‬ ‫כנזכר בפרשתנו בתוך 'וידוי מעשר' (דברים כו‪ ,‬יג‪-‬יד)‬ ‫לאחר הנחת הטנא לפני המזבח‪,‬‬ ‫לשם אמירת ‪ 11‬הברכות והארורים‪.‬‬ ‫חוזר בעל הפרדס ונוטל את הטנא‬ ‫ה'‪ ,‬ה"י‪ ,‬הי"ט‪ ,‬היט"ב‬ ‫הכהנים והלויים‪ ,‬יחד עם ארון‬ ‫לבער מהבית את 'מעשר‪-‬שני' ו'נטע‪-‬רבעי'‬ ‫לידיו‪ ,‬ואומר בקול רם את סדר‬ ‫הנקראים 'קודש' ולהעלותם לירושלים‬ ‫ביעור‬ ‫יֵטב (דברים כז‪ ,‬ח)‬ ‫ּתֹוָרה ַַהֹּזֹאת ַַּב ֵֵאר ֵֵה ֵ‬ ‫ְוְָכָ ַַתְבְ ָָּת ַַעל ָָה ֲֲאָבָ ִנִים ֶֶאת ָּכָ ל ִִּדְבְ ֵֵרי ַַה ָ‬ ‫הברית‪ ,‬יעמדו בעמק למטה‪ ,‬ועל‬ ‫'מקרא ביכורים'‪ ,‬בו מזכיר את חסדי‬ ‫יֵטב ‪ְְּ -‬ב ִִׁש ְְב ִִעים ָָלׁשֹון (רש"י)‬ ‫ַַּב ֵֵאר ֵֵה ֵ‬ ‫ההרים יעמדו ‪ 12‬שבטי ישראל‪,‬‬ ‫לתת תרומה – לכהן‪ ,‬מעשר ראשון ‪ -‬ללוי‪,‬‬ ‫נתינה‬ ‫ה' שהצילנו מלבן הארמי‪ ,‬וגאלנו‬ ‫בחלוקה שווה של ששה שבטים על‬ ‫ומעשר עני ‪ -‬לגר ליתום ולאלמנה‬ ‫ממצרים‪ ,‬ונתן לנו את הארץ הזאת‪.‬‬ ‫היכן נרמז בפסוק שיש לפרש התורה בשבעים לשון? מבאר המהר"ל ב'גור אריה'‪,‬‬ ‫שתיבת ֵ'ֵה ֵיֵטב' עולה בגימטריא ‪ ,70‬כאשר נחשב כך‪ :‬ה'‪ ,‬ועוד ה"י‪ ,‬ועוד הי"ט‪ ,‬ועוד‬ ‫כל הר‪.‬‬ ‫אין להקדים את המאוחר‪ ,‬אלא יש להפריש‬ ‫ב‪ .‬וידוי מעשר‬ ‫היט"ב‪ ,‬הרי בסך הכל שבעים (‪.)5+15+24+26=70‬‬ ‫הלויים הפכו פניהם לצד הר‬ ‫את כל ההפרשות לפי הסדר‪ ,‬תחילה ביכורים‪,‬‬ ‫בשנה השלישית לאחר השמיטה‬ ‫אחר כך תרומה‪ ,‬ורק לאחר מכן מעשר ראשון‬ ‫סדר‬ ‫גריזים ואמרו בקול רם את הברכה‬ ‫[וכן בשנה השישית לאחר‬ ‫ותרומת מעשר‪ ,‬מעשר שני או מעשר עני‬ ‫דרוש‬ ‫הראשונה‪ ,‬וכל ‪ 12‬השבטים שעל‬ ‫השמיטה]‪ ,‬יש להפריש 'מעשר‪-‬‬ ‫שני ההרים ענו "אמן!"‪ .‬אחר כך‬ ‫אין להפריש ממין על שאינו מינו‪ ,‬ולא מן‬ ‫עני' בנוסף על מעשר‪-‬ראשון‬ ‫מקום המקדש לפני הארץ‬ ‫החדש על הישן‪ ,‬ולא מן התלוש על המחובר‬ ‫מינו‬ ‫הפכו פניהם כלפי הר עיבל ואמרו‬ ‫[בשונה משאר השנים בהם‬ ‫ַוַ ְיְִבִ ֵֵאנּו ֶֶאל ַַה ָָּמקֹום ַַהֶּזֶ ה ַוַ ִּי ִֶֶּתן ָלָ נּו ֶֶאת ָָה ָָא ֶֶרץ ַַהֹּזֹאת (דברים כו‪ ,‬ט)‬ ‫בקול רם את הארור‪ ,‬וכל השבטים‬ ‫יש לברך לה' על הפרשת מעשרות‬ ‫ברכה‬ ‫מפרישים 'מעשר שני']‪ ,‬את‬ ‫ֶֶאל ַַה ָָּמקֹום ַַהֶּזֶ ה ‪ֶ -‬זֶ ה ֵֵּבית ַַה ִִּמ ְְק ָָּדׁש‪ַ .‬וַ ִּיִ ֶֶּתן ָָלנּו ֶֶאת ָָה ָָא ֶֶרץ – ְּכְ ַַמ ְְׁש ָָמעֹו (רש"י)‬ ‫ענו אמן‪ .‬כך המשיכו בכל ‪ 11‬הברכות‬ ‫המעשר הזה יש לתת לעניים‬ ‫והארורים‪.‬‬ ‫אסור לאונן לאכול מעשר‪-‬שני‬ ‫אונן‬ ‫בכמות מכובדת המשביעה את‬ ‫יש לדקדק‪ ,‬שהרי תחילה באו אל הארץ‪ ,‬ורק לאחר מכן בנו את המקדש‪ ,‬ומדוע הזכיר‬ ‫תחילה את בית המקדש ואחר כך את הארץ‪ .‬ועוד צריך ביאור לשון רש"י 'ַוַ ִּיִ ֶֶּתן ָלָ נּו ֶֶאת‬ ‫ו‪ .‬ברכות וקללות‬ ‫אסור לאכול מעשר שני כשהאדם טמא או‬ ‫טומאה‬ ‫הרעב‪.‬‬ ‫ָָה ָָא ֶֶרץ – ְּכְ ַַמ ְְׁש ָָמעֹו'‪ ,‬מה בא רש"י ללמדנו בזה?‬ ‫כשעמדו ישראל בערבות מואב‬ ‫המעשר טמא‬ ‫בערב פסח של השנה הרביעית‬ ‫ביאר הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע‪ ,‬על פי מה שכתוב בתרגום יונתן על הפסוק‬ ‫טרם כניסתם לארץ‪ ,‬כרתו ברית עם‬ ‫בכסף של מעשר שני אין לקנות ארון‬ ‫[וכן בשנה השביעית]‪ ,‬עם‬ ‫הקב"ה‪ ,‬בשבועה ובקבלת ברכות‬ ‫ותכריכים למת‬ ‫מת‬ ‫סיום הפרשת המעשרות של‬ ‫(שמות יט‪ ,‬ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים‪ ,‬שענני הכבוד לקחו את ישראל ממצרים‬ ‫למקום המקדש ועשו שם הפסח‪ ,‬ואחר כך חזרו למצרים‪ ,‬ונמצא שאכן באו למקום‬ ‫וקללות‪ ,‬לשמירת המצוות‪ .‬בברית‬ ‫יש להביא מעשר שני לירושלים וביכורים‬ ‫השנה השלישית [וכן של השנה‬ ‫זו הזכיר משה רשימה של ברכות‬ ‫לבית הבחירה‬ ‫ירושלים‬ ‫השישית]‪ ,‬יש להוציא מהבית את‬ ‫המקדש בטרם נכנסו לארץ ישראל‪ ,‬לכן הקדים הכתוב 'ַוַ ְיְ ִבִ ֵֵאנּו ֶֶאל ַַה ָָּמקֹום ַַהֶּזֶ ה' – אל‬ ‫בית המקדש בענני הכבוד להקריב הפסח‪ ,‬ורק לאחר מכן כעבור ארבעים שנה 'ַוַ ִּיִ ֶֶּתן‬ ‫נפלאות שיבואו על שומרי המצוות‪,‬‬ ‫כל המעשרות שטרם נמסרו ליעדם‬ ‫באכילת מעשר שני יש לשמוח ולשמח‬ ‫ָלָ נּו ֶֶאת ָָה ָָא ֶֶרץ'‪.‬‬ ‫ומנגד רשימה של ‪ 98‬קללות שיבואו‬ ‫אחרים‬ ‫שמחה‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬ולומר אז 'וידוי‬ ‫חלילה אם לא ישמרו את המצוות‪.‬‬ ‫מעשר' ‪ -‬בו האיש מפרט לפני ה'‬ ‫בכן יבוארו דברי רש"י‪ ,‬שמאחר ותחילת הפסוק ֶֶאל ַַה ָָּמקֹום ַַהֶּזֶ ה ‪ֶ -‬זֶ ה ֵּבֵ ית ַַה ִִּמ ְְק ָָּדׁש‪,‬‬ ‫את כל המצוות שהוא קיים כהלכה‬ ‫הקללות מקיפות נושאים של‪ :‬הפסד‬ ‫אין הכוונה כפשוטו וכמשמעו על הזמן של בניין בית המקדש‪ ,‬אלא כמדרשו שהעננים‬ ‫בתרומות ומעשרות [ראה חלון]‪ ,‬ומבקש שבזכות זה יברך ה' את‬ ‫ממון; נזקים בתבואה; רעב ובצורת; מלחמה ושבי; מחלות שונות;‬ ‫הביאום למקום המקדש כשהיו במצרים‪ ,‬הוצרך רש"י להוסיף ולומר‪ַ :‬וַ ִּיִ ֶֶּתן ָלָ נּו ֶֶאת ָָה ָָא ֶֶרץ‬ ‫עמו ואת האדמה‪.‬‬ ‫טירוף הדעת; אכזריות על הבנים; ניתוק מהמשפחה; וגלות קשה‬ ‫– 'ְּכְ ַַמ ְְׁש ָָמעֹו'‪ ,‬שסוף הפסוק 'ַוַ ִּיִ ֶֶּתן ָלָ נּו ֶֶאת ָָה ָָא ֶֶרץ' הוא אכן כפשוטו וכמשמעו‪.‬‬ ‫בין העמים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עם סגולה‬ ‫סוד‬ ‫עם סיום לימוד המצוות בחומש דברים‪ ,‬מזרז משה את ישראל ז‪ .‬לב לדעת‬ ‫שבכל יום מימי חייהם‪ ,‬יהיו המצוות חביבים בעיניהם כמו חדשים‪,‬‬ ‫לאחר הברית דיבר משה אל כל ישראל והזכיר את כל הניסים‬ ‫תיקון לחטא המרגלים‬ ‫שנעשו להם במצרים ובמדבר ובארץ מואב‪ ,‬אך עד היום לא היה‬ ‫כאילו בו ביום הצטוו עליהם‪ .‬והוא משבח אותם שבזכות שהם‬ ‫אִׁשית ָּכָ ל ְְּפ ִִרי ָָה ֲֲא ָָד ָָמה (דברים כו‪ ,‬ב)‬ ‫ְוְָלָ ַַק ְְח ָָּת ֵֵמ ֵֵר ִ‬ ‫להם לב לדעת ולהכיר את חסדי הבורא ולדבוק בו‪ ,‬אבל כעת‪ ,‬ביום‬ ‫בחרו בה' והתפארו בו לקיים מצוותיו‪ ,‬כך ה' בחר ומתפאר בהם‬ ‫במסכת ביכורים (ג‪ ,‬א) שנינו‪' :‬יורד אדם בתוך שדהו‪ ,‬ורואה תאנה שבכרה‪ ,‬אשכול‬ ‫פטירתו של משה בז' באדר‪ ,‬כאשר רצה משה לתת את התורה רק‬ ‫להיות 'עם סגולה'‪ ,‬לשמור מצוותיו ולהיות עם קדוש‪ ,‬להיות עליון‬ ‫לבני לוי‪ ,‬וכל ישראל באו וטענו שגם הם רוצים את התורה‪ ,‬הוכח‬ ‫ולֵשם ולתפארת‪.‬‬‫מעל הגוים‪ ,‬לתהילה ֵ‬ ‫שביכר‪ ,‬רמון שביכר‪ ,‬קושרו בגמי ואומר הרי אלו בכורים'‪ ,‬ע"כ‪ .‬ויש להבין‪ ,‬מדוע הזכירו‬ ‫דווקא תאנה ואשכול ורימון‪ ,‬והרי מצות ביכורים נאמרה בכל שבעת המינים‪.‬‬ ‫שהם חפצים בתורה ודבקים בה'‪.‬‬ ‫ד‪ 12 .‬אבנים‬ ‫ביאר הגאון רבי מנחם זמבא זי"ע הי"ד‪ ,‬על פי דברי האר"י הקדוש זי"ע‪ ,‬שמצות ביכורים‬ ‫משה וזקני ישראל ציוו את ישראל לקחת ‪ 12‬אבנים גדולות‪ ,‬למרוח‬ ‫היא תיקון לחטא המרגלים שמאסו בארץ ישראל‪ ,‬ובמצות ביכורים האדם מכיר טובה‬ ‫התורה וההפטרה‬ ‫עליהן סיד‪ ,‬ולכתוב על גביהן את כל התורה כולה‪ ,‬בביאור טוב‪,‬‬ ‫ומודה לה' על ארץ חמדה טובה ורחבה‪ ,‬ונרמז בכתוב בפרשת המרגלים (במדבר יח‪ ,‬כ)‬ ‫בשבת זו מפטירים בספר ישעיהו את הפטרת 'קומי אורי'‪ ,‬שהיא‬ ‫דהיינו בתרגום לכל שבעים הלשונות‪ .‬בזכות זה‪ ,‬יזכו לבוא אל ארץ‬ ‫והימים ימי ביכורי ענבים‪ ,‬שחטאו בענין הכרת הטוב שהוא ענין מצות ביכורים‪.‬‬ ‫ההפטרה השישית מההפטרות 'שבעה דנחמתא'‪ .‬בהפטרה זו מתנבא‬ ‫זבת חלב ודבש אשר ה' נתן לישראל כפי שדיבר להם‪.‬‬ ‫הנביא על האור הגדול שיזרח בגאולה בהתגלות כבוד ה'; כל ישראל‬ ‫את האבנים יש להקים בשלשה מקומות‪:‬‬ ‫ומאחר שהמרגלים לקחו אשכול ענבים ותאנה ורימון‪ ,‬לכן דקדקו חז"ל והזכירו במשנה‬ ‫יתקבצו לירושלים‪ ,‬ואף הגוים יביאו להם מתנות; בני ישראל יתחזקו‬ ‫דווקא פירות אלו‪ ,‬להורות שמצות ביכורים היא התיקון לחטא המרגלים‪.‬‬ ‫ויתרבו‪ ,‬ובכל גבולות ישראל יישמע רק קול ששון וישועה‪.‬‬ ‫את‬ ‫עליהם‬ ‫ויכתבו‬ ‫עצמו‬ ‫הירדן‬ ‫א‪ .‬פעם אחת יקימו ‪ 12‬אבנים בתוך‬ ‫קבלה טובה לקראת יום הכיפורים‬ ‫חיים של תורה‬ ‫ברשימות קבלות טובות שקיבל על עצמו הגאון רבי אליעזר הלוי לוין זי"ע (ר"מ בישיבת קעלם‪ ,‬ואב"ד דטרויט בארה"ב) לקראת יום הכיפורים‬ ‫שנת תשי"ט נכתב‪" :‬ללמוד פרשה חומש עם רש"י ז"ל בכל יום בלילה לפני השינה"‪.‬‬ ‫הפרשה ולקחה מאוצרם‬ ‫של גדולי הדורות‬ ‫בדרך התורה‬ ‫שמחתי ושימחתי‬ ‫הכרת והבנת‬ ‫פסוק זה אמנם מדבר על אכילת מעשר שני‪ ,‬שיש לאוכלו בשמחה בירושלים‪ ,‬וכן‬ ‫ֹלָקי ָָע ִִׂש ִיִתי‬ ‫ָָׁש ַַמ ְְע ִִּתי ְּבְ קֹול ה' ֱֱא ָ‬ ‫מושג בתורה‬ ‫לב לדעת‬ ‫לשמח בו הלויים והעניים והעבדים‪ .‬אך כאן למדנו בלשונו של רש"י גם את היסוד‬ ‫ִיָתִנִ י (דברים כו‪ ,‬יד)‬ ‫ְּכְ ֹכֹל ֲֲא ֶֶׁשר ִִצִּו ָ‬ ‫של ָ'ָע ִִׂש ִיִתי ְּכְ ֹכֹל ֲֲא ֶֶׁשר ִִצִּו ִָיָתִנִ י ‪ָָׂ -‬ש ַַמ ְְח ִִּתי ְוְ ִִׂש ַַּמ ְְח ִִּתי ּבֹו'‪ ,‬עד כמה חשוב לפני הקב"ה‬ ‫ָָע ִִׂש ִיִתי ְּכְ ֹכֹל ֲֲא ֶֶׁשר ִִצִּו ִָיָתִנִ י ‪-‬‬ ‫ָּכָ ל ֵֵע ְְצָך ְּוְפ ִִרי ַַא ְְד ָָמ ֶֶתָך ְיְ ָיָ ֵֵרׁש ַַה ְְּצָלָ ַַצל (דברים כח‪ ,‬מב)‬ ‫ְְּצָלָ ַַצל‬ ‫כאשר יהודי משתדל לשמח יהודים אחרים‪ ,‬להרנין את לבבם‪ ,‬ולשובב את נפשם‪.‬‬ ‫ָָׂש ַַמ ְְח ִִּתי ְוְ ִִׂש ַַּמ ְְח ִִּתי ּבֹו (רש"י)‪.‬‬ ‫נאמרו כמה ביאורים במפרשים בכוונת פסוק זה‪:‬‬ ‫א‪ .‬לדעת רש"י‪ְּ'ְ :‬צָלָ ַַצל' הוא סוג של ארבה שיאכל את כל הפירות ויעשה‬ ‫פעם נכנס אחד מנכדיו לביתו ומצא אותו יושב ומשורר‬ ‫שווה להפסיד עולם הבא‪...‬‬ ‫את העצים עניים ורשים‪ .‬רבינו בחיי מבאר שארבה נקרא בשם ְ'ְּצָלָ ַַצל'‪,‬‬ ‫פיוטים עם יהודי פשוט‪ .‬לאחר שהיהודי עזב את הבית‬ ‫הזדמנו פעם שני גאוני ומאורי הדור‪ ,‬הגה"ק בעל 'חפץ‬ ‫על שם הרעש והצלצולים שהוא עושה כאשר הוא בא בקבוצה גדולה‪.‬‬ ‫שאל הנכד מה פשר הדבר שהקדיש זמן לפייט פיוטים עם‬ ‫חיים' זי"ע‪ ,‬והגה"ק בעל 'אמרי אמת' מגור זי"ע‪ ,‬לנסוע‬ ‫ש'ְּצָלָ ַַצל' הם חיילות מחנה האויב‪ ,‬הנקראים ְ'ְּצָלָ ַַצל'‬ ‫ב‪ .‬הרמב"ן מבאר‪ְ ,‬‬ ‫אותו איש פשוט‪ .‬השיב לו הסבא הגר"ש מאשש‪ :‬רציתי‬ ‫יחד בקרון אחד ברכבת‪ .‬בכל תחנה המתינו ברציף המוני‬ ‫על שם שישמיעו קול מלחמה וצלצולי תרועה‪ ,‬וכוונת הכתוב שהאויבים‬ ‫לשמח אותו‪ ,‬אך לא הצלחתי למצוא שיחה משותפת‬ ‫יהודים ששמעו על הנסיעה המשותפת‪ ,‬ובאו לקבל את‬ ‫יירשו כל פירותיך‪ .‬כן פירשו התוספות במסכת בבא קמא (קטז‪ ,‬ב ד"ה‬ ‫איתו‪ ,‬בדברי תורה לא ידע ובדברי חכמה לא הבין‪ ,‬מצאתי‬ ‫פניהם של שני צדיקי הדור‪ .‬האמרי אמת נעמד בחלון‪,‬‬ ‫ש'ְּצָלָ ַַצל' היינו האויב‪ ,‬ופירשו שנקרא צלצל על שם שמכסה‬ ‫יחסנינה) ְ‬ ‫לי דרך אחת‪ ,‬רק לשורר איתו בקול נעים בשבת אחים גם‬ ‫הושיט את ידו ובירך לשלום את ההמונים‪ ,‬ואילו החפץ‬ ‫כל הארץ כצל‪.‬‬ ‫יחד‪ ,‬כך הצלחתי לשמח יהודי!‬ ‫חיים נשאר יושב על מקומו‪ ,‬וסירב לקום ולהביט על‬ ‫ש'ְּצָלָ ַַצל' הוא מין שרץ העוף המצלצל בקולו בקיץ‪.‬‬‫ג‪ .‬רבינו מיוחס פירש ְ‬ ‫הקהל הגדול שבאו לכבודו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬רלב"ג פירש שהוא סוג של תולעת האוכלת את עלי העצים ומשחיתה‬ ‫הסוס המשמח‪...‬‬ ‫פנה האמרי אמת אל החפץ חיים ושאל‪' :‬הלא ציבור גדול‬ ‫פירותיהם‪.‬‬ ‫הגיע פעם הרה"ק רבי דוד מטאלנא זי"ע לכפר קטן‬ ‫התאסף כאן‪ ,‬לא רק לכבודי‪ ,‬אלא גם לכבודכם‪ ,‬ומדוע‬ ‫כשהוא יושב בעגלה הרתומה לסוס‪ .‬ילדי הכפר לא היו‬ ‫הבנת מילה‬ ‫רגילים לראות עגלות‪ ,‬וכשהבחינו בעגלה נטפלו כולם‬ ‫לא תעמדו כדי שיזכו כולם לראות את פניכם ולהתברך‬ ‫מפיכם?!‬ ‫אחת בתורה‬ ‫עיניים לראות‬ ‫אל הסוס‪ ,‬מיששו אותו‪ ,‬רקדו סביבו ונתלו עליו ברוב‬ ‫ענה החפץ חיים‪ :‬כתוב בתלמוד ירושלמי (פאה פ"ח‬ ‫רינה וצהלה‪ .‬נענה הרה"ק מטאלנא ואמר‪ :‬פערדעלע‬ ‫ה"ו) שבשמים מנכים לאדם מזכויותיו על הכבוד והשבח‬ ‫ַּׁש ֶֶח ֶֶפת ּוַבַ ַַּק ַַּד ַַחת ּוַבַ ַַּדֶּלֶ ֶֶקת ּוַבַ ַַח ְְר ֻֻחר (דברים כח‪ ,‬כב)‬ ‫ַיַ ְּכְ ָכָ ה ה' ַּבַ ַ �‬ ‫ַַח ְְר ֻֻחר‬ ‫פערדעלע! איך בין דיר מקנא אז די ביזט משמח יידישע‬ ‫שקיבל בחייו‪ ,‬ואינני רוצה שיגרע משכרי בעולם הבא!‬ ‫קינדערלעך!‪-[ ...‬סוס‪ ,‬סוס! מקנא אני בך שאתה משמח‬ ‫איש הגורם לסכסוך בין אנשים‪ ,‬נקרא בשם 'מחרחר ריב'‪ ,‬וכלשון הכתוב‬ ‫השיב לו האמרי אמת‪" :‬אכן‪ ,‬יתכן שעל ידי הכבוד ינכו‬ ‫(משלי כו‪ ,‬כא) ְלְ ַַח ְְר ַַחר ִִריב‪ .‬אך מה פירוש המילה 'לחרחר'?‬ ‫ילדי ישראל!]‪.‬‬ ‫לנו מהעולם הבא‪ ,‬אבל בשביל לשמח יהודים מותר וכדאי‬ ‫על הכתוב בפסוקי התוכחה‪ּ' :‬וַבַ ַַח ְְר ֻֻחר'‪ ,‬פירש רש"י שהכוונה על חולי‬ ‫אין שמחה כהתרת הספיקות‬ ‫אפילו להפסיד חלק מהעולם הבא!"‪.‬‬ ‫המחמם את תוך וחלל הגוף‪ ,‬והוא מלשון הכתוב (איוב ל‪ ,‬ל) ְוְ ַַע ְְצ ִִמי ָָח ָָרה‬ ‫כאשר ביקר פעם הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר‬ ‫שמע החפץ חיים את דברי האמרי אמת‪ ,‬ותוך כדי דיבור‬ ‫ִִמִּנִ י ֹח ֶֶֹרב‪ ,‬שהוא לשון יובש והתחממות‪ .‬מבארים המפרשים (אמרי שפר)‪,‬‬ ‫זי"ע בעל 'שבט הלוי'‪ ,‬בהיכלו של האדמו"ר הרה"ק רבי‬ ‫קם מלוא קומתו ואמר‪" :‬מצוה לשמוע דברי חכמים!"‬ ‫שתיבת 'חרחר' מורכבת משתי תיבות ַ'ַחר' – לשון חום‪ ,‬חולי המחמם‪,‬‬ ‫משה מרדכי מלעלוב זי"ע‪ ,‬בעל 'ברכת משה'‪ ,‬בירך הרבי‬ ‫ונעמד ליד החלון כדי שהקהל יוכלו לראותו‪ ,‬והאציל‬ ‫ֻ'ֻחר' – הוא לשון 'חֹור' כלומר החלל הפנימי של הגוף [כמו נקב וחור]‪.‬‬ ‫את הרב וואזנר‪ :‬ה' יעזור שתזכה לשמח יהודים עד ביאת‬ ‫מברכותיו על הקהל הנרגש שעמד בחוץ‪.‬‬ ‫גם על הכתוב 'ְלְ ַַח ְְר ַַחר ִִריב' ביארו שם המפרשים (רש"י; מצודת ציון‪,‬‬ ‫ועוד) שהוא לשון חום‪ ,‬דהיינו להבעיר אש המריבה‪[ .‬אך באבן עזרא‬ ‫המשיח!‬ ‫לשמח עם פיוטים‬ ‫פירוש שהוא לשון 'להתערב במריבה'‪ ,‬כמו (תהלים לז‪ ,‬ח) ַַאל ִִּת ְְת ַַחר ַַאְך‬ ‫הרב וואזנר התפלא לשמע ברכה זו המתאימה יותר‬ ‫ביתו של הגאון רבי שלום מאשש זי"ע‪ ,‬רבה של‬ ‫ְלְ ָָה ֵֵר ַַע]‪ .‬וכן מצינו במשניות טבול‪-‬יום (א‪ ,‬ד)‪' :‬החרחור יותר מכאצבע'‪,‬‬ ‫ליהודי המשמח לבבות ומה פשר ברכה זו לרב בישראל?‬ ‫ירושלים‪ ,‬פתוח היה לכל דכפין‪ ,‬נכנסו ויצאו שם אנשים‬ ‫ופירש בברטנורא‪' :‬כשנשרף מן הלחם ביותר מעובי אצבע‪ ,‬ונגע טמא או‬ ‫אך הרבי הוסיף מיד ופירש את דברו באומרו‪ :‬הלא‬ ‫מכל רבדי האוכלוסייה‪ ,‬גם אנשים פשוטים שבפשוטים‬ ‫טבול יום בשרוף‪ ,‬לא הוי חיבור ללחם'‪.‬‬ ‫נכנסים אליכם יהודים שיש להם ספיקות רבות בעניינים‬ ‫שהגיעו לקבל מילת חיזוק ושמחה מפי הרב‪' .‬אני רבה‬ ‫שונים‪ ,‬ובכן מברך אני אתכם שתזכו להתיר ולפשוט את‬ ‫של ירושלים' אמר 'לא רק הרב של תלמידי החכמים‪ ,‬אני‬ ‫כללי רש״י הק׳‬ ‫הספיקות‪ ,‬והלא 'אין שמחה כהתרת הספיקות'‪ ,‬כך תזכו‬ ‫לשמח יהודים!'‪...‬‬ ‫צריך שגם הפשוטים ירגישו שהם מקבלים מהרב מה‬ ‫שצריכים'‪.‬‬ ‫בדקדוק הלשון‬ ‫אזניים לשמוע‬ ‫ָ'ָאְבְ ֶֶדָך' או ַ'ַה ֲֲאִבִ ְיְדָך'‬ ‫ָָל ַַד ַַעת ָָח ְְכ ָָמה ּוּמּו ָָּסר ְְל ָָה ִִבין‬ ‫ְּוְר ָָדפּוָך ַַעד ָָאְבְ ֶֶדָך (דברים כח‪ ,‬כב)‬ ‫בכל יום לאחר תפילת מנחה בהיכל הכולל‪ ,‬נשארים ר' מישאל ור'‬ ‫פניני מוסר‪ ,‬חכמה‪ ,‬וחיזוק‪ ,‬מתוך פסוקי הפרשה‬ ‫אליצפן ללמוד בחברותא את הלימוד היומי בפרשת השבוע‪.‬‬ ‫לנו דוגמא חיה של הכתוב 'ְוְ ָָהיּו ַַחֶּיֶ יָך ְְּתֻלֻ ִִאים ְלְ ָך ִִמֶּנֶֶגֶ ד' ‪ -‬כל‬ ‫רמז לתחילת מלחמת העולם‬ ‫ָּׁש ֶֶמ ְְדָך ְוְ ַַעד ֲֲאָבָ ְְדָך‪ ,‬העיר‬ ‫כשהגיעו בפרשתנו לפרק כ"ח פסוק כ'‪ַַ :‬עד ִִה ָ �‬ ‫החיות שלי תלויה כאן על העמוד הזה המספק לי נוזלים‬ ‫ּוָבאּו ָָעֶלֶ יָך ָּכָ ל ַַה ְְּקָלָ לֹות ָָה ֵֵאֶּלֶ ה ְוְ ִִה ִִּׂש�יגּוָך (דברים כח‪ ,‬טו)‬ ‫ָ‬ ‫ר' מישאל שרש"י אינו מפרש כאן מאומה‪ ,‬ורק כעבור שלשה פסוקים‪,‬‬ ‫וחיות‪...‬‬ ‫בפסוק כ"ב‪ְּ :‬וְר ָָדפּוָך ַַעד ָָאְבְ ֶֶדָך‪ ,‬מפרש רש"י את המילה ָ'ָאְבְ ֶֶדָך'‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬מלחמת העולם השנייה‬ ‫אני משער – הוסיף ר' מישאל ‪ -‬שאולי יש כאן טעות הדפוס‪ ,‬וצריך‬ ‫אסור להיות שוטה‬ ‫פרצה ביום י"ז באלול תרצ"ט‪,‬‬ ‫להעביר את הדיבור הזה ברש"י לפסוק כ'‪ ,‬מה דעתך?‬ ‫ְוְ ָָהִיִ ָיָת ְְמ ֻֻׁשָּגָ ע ִִמ ַַּמ ְְר ֵֵאה ֵֵעיֶנֶ יָך ֲֲא ֶֶׁשר‬ ‫ממך יראו וכן יעשו‬ ‫והיה זה ביום שישי פרשת כי‬ ‫ִִּת ְְר ֶֶאה (דברים כח‪ ,‬לד)‬ ‫תבוא‪ .‬כותב על כך הגאון רבי‬ ‫‪-‬אני אומר שחלילה לשלוח יד להגיה ברש"י‪ ,‬ואם נעיין במפרשים‬ ‫'ִּכִ י ֵֵׁשם ה' ְִנְִק ָָרא ָָעֶלֶ יָך' ‪ -‬כאשר‬ ‫שמעון הירשלר זצ"ל‪ ,‬בספרו‬ ‫בוודאי נגלה שיש לרש"י כוונה עמוקה מדוע פירש זאת דווקא כאן‬ ‫מרן ה'חזון איש' זי"ע אמר פעם‬ ‫– טען ר' אליצפן‪.‬‬ ‫לאחד מהבאים לביתו‪ :‬יש לי ראיה‬ ‫שמים‪,‬‬ ‫ביראת‬ ‫תתנהג‬ ‫אתה‬ ‫'שה לבית'‪ ,‬שענין זה רמוז‬ ‫יהודים‬ ‫גם‬ ‫ממילא‬ ‫–‬ ‫אּו'‬‫ְָר‬ ‫ְ‬ ‫ָי‬ ‫'ְוְ‬ ‫אזי‬ ‫בתורה‪ ,‬כי כידוע פרשת השבוע‬ ‫והם אכן גילו נפלאות!‬ ‫מחז"ל שיש איסור להיות שוטה‪,‬‬ ‫לֹוַמר‬ ‫ְּדֵּתיָבָ ד ְּכּ ַ‬ ‫'ַּתְּרגּום ַַעד ֵ‬ ‫רש"י מפרש בפסוק כ"ב ְּוְר ָָדפּוָך ַַעד ָָאְבְ ֶֶדָך‪ְ :‬‬ ‫אחרים יושפעו – ִ'ִמ ֶֶּמָּךָ' ויקבלו‬ ‫מתחלקת לשבעה קרואים‪ ,‬כנגד‬ ‫שהרי אמרו במסכת עדויות (פ"ה‬ ‫אֹוְתָך‪ֶׁ ,‬שִּׁתְּכְ ֶלֶ ה ֵֵמ ֵֵאֶלֶ יָך'‪.‬‬ ‫ַַעד ֲֲאֹבֹד ְ‬ ‫שפע של יראת שמים‪.‬‬ ‫שבעת ימי השבוע‪ ,‬ובכל יום‬ ‫מ"ו) 'מוטב לי להיקרא שוטה‬ ‫ביאור הדברים‪ :‬אין פירוש הפסוק ורדפוך עד אבדך ‪ -‬עד שהם‬ ‫(הגאון מווילנא זי"ע)‬ ‫לומדים חלק אחד מהפרשה‪,‬‬ ‫כל ימי‪ ,‬ולא ליעשות שעה אחת‬ ‫יאבידו אותך [או עד שה' ְיְ ַַאֵּבֵ ד אותך]‪ ,‬כי אז היה הכתוב צריך לומר‬ ‫רשע לפני המקום'‪ ,‬ולכאורה צריך‬ ‫וביום שישי של פרשת כי‬ ‫תבוא לומדים את כל פרשת‬ ‫'עד האבידך' [כמו להלן (פסוק נא) ַַעד ַַה ֲֲאִבִ ידֹו ֹא ָָֹתְך]‪ ,‬וגם היה לו‬ ‫ביאור‪ ,‬שהרי הלשון 'מוטב' שייך‬ ‫לאונקלוס לתרגם 'עד דיהובד אותך' (גור אריה)‪ .‬ועוד‪ ,‬שהיה לו לומר‬ ‫רק בשתי דברים שווים‪ ,‬שיש אפשרות לבחור ביניהם‪ ,‬ועל‬ ‫התוכחה‪...‬‬ ‫בלשון רבים 'עד יאבדוך' כשהכוונה על אויבים רבים (מלאכת הקדש)‪.‬‬ ‫כך שייך לומר שבכל זאת מוטב לבחור באחד משניהם‪,‬‬ ‫הרחמן הוא יצילנו מכף כל אויב ואורב‪ ,‬ולא תקום פעמיים‬ ‫אלא פירוש הכתוב‪ :‬ורדפוך עד שאתה מעצמך תאבד ותכלה‪.‬‬ ‫אבל כלפי רשע או שוטה‪ ,‬הרי להיות רשע זה איסור‪ ,‬מה‬ ‫צרה ח"ו‪.‬‬ ‫וכמבואר ב'גור אריה' שתיבת ַַעד ָ'ָאְבְ ֶֶדָך'‪ ,‬היא כמו תיבת ָ'ָאֹבֹד'‪ ,‬שהיא‬ ‫שאין כן להיות שוטה‪ .‬אלא מכאן הוכחה ברורה שלהיות‬ ‫תלויים מנגד – שקית אינפוזיה‪...‬‬ ‫'מקור עומד' [עצם שם הפעולה של האיבוד‪ ,‬בלי לייחס אותה לגוף‬ ‫שוטה גם זהו איסור‪ ,‬וחז"ל מגלים שבכל זאת מוטב להיות‬ ‫ְוְ ָָהיּו ַַחֶּיֶ יָך ְְּתֻלֻ ִִאים ְלְ ָך ִִמֶּנֶ ֶגֶ ד (דברים כח‪ ,‬סו)‬ ‫או לזמן]‪ .‬ותוספת האות ָך' באה לומר שאתה מעצמך תהיה נאבד‪,‬‬ ‫שוטה כל ימיו ולא רשע אפילו שעה אחת!‬ ‫כאילו נאמר ָָאבֹוד תהיה ַַא ָָּתה‪.‬‬ ‫ואילו כ"ק האדמו"ר בעל 'אמרי חיים' מויז'ניץ זי"ע אמר‬ ‫כאשר היה פעם כ"ק האדמו"ר בעל 'דברי יואל' מסאטמאר‬ ‫מבאר בספר מלאכת הקדש‪ ,‬שלכן דקדק רש"י והסביר זאת רק‬ ‫לאחד ממקורביו‪ :‬שים לב‪ ,‬שחז"ל לא אמרו 'מוטב לי‬ ‫זי"ע מאושפז בבית החולים‪ ,‬חיברו לו הרופאים אינפוזיה‪,‬‬ ‫בפסוק כ"ב‪ ,‬ולא פסוק כ'‪ ,‬כי שם לא נזכר רדיפת אויבים‪ ,‬כך שפשוט‬ ‫להיות שוטה וכו''‪ ,‬אלא 'מוטב לי להיקרא שוטה'‪ ,‬כי לכל‬ ‫על מנת להכניס נוזלים ותרופות בעירוי אל תוך הוורידים‪.‬‬ ‫שהכוונה שייאבד מעצמו‪ ,‬אבל כאן שנאמר שהאויבים ירדפוהו‪,‬‬ ‫היותר מותר להיקרא שוטה כדי שלא להיות רשע‪ ,‬אבל‬ ‫הגיע רב אחד לבקרו‪ ,‬הצביע הרבי על עמוד האינפוזיה‬ ‫הוצרך רש"י לבאר שהכוונה שיאבד מאליו‪.‬‬ ‫להיות שוטה‪ ,‬לכך אין שום היתר‪...‬‬ ‫ועל שקית הנוזלים התלויה למעלה והפטיר בצחות‪ :‬הנה‬ ‫עומק ועיון בדברי רש"י‬ ‫אוצר שבועי ופולמוס‬ ‫בפרשת השבוע‬ ‫עומקו של רש"י‬ ‫אודות נושא בפרשה‬ ‫דעת תורה‬ ‫'מועטין חלף מרובין' – מה הוסיף כאן רש"י?‬ ‫ָּׁש ַַמִיִם ָלָ ֹרֹב (דברים כח‪ ,‬סב)‪.‬‬‫ִיֶתם ְּכְ כֹוְכְ ֵֵבי ַַה ָ �‬ ‫ְוְִנְִׁש ַַא ְְר ֶֶּתם ִִּב ְְמ ֵֵתי ְְמ ָָעט ַַּת ַַחת ֲֲא ֶֶׁשר ֱֱהִי ֶ‬ ‫ְ‬ ‫רש"י‪ְ :‬וְ ִנִ ׁ �ְׁשַאַ ְרְ � ֶּּתם ּ �ִּב ְְמֵתֵ י ְְמ ָָעט ַּת�ַּחַ ת וגו' – מּו ָָּע ִִטין ִִחּלּ ּוּף ְְמ ֻֻר ּ �ִּבין‪.‬‬ ‫'ביאתך לעולם בלא חטא' – מה הכוונה?‬ ‫הגהת הרש"ש במסכת בבא מציעא עוררה דיון ער סביב דברי חז"ל "שתהא‬ ‫שהיו מרובין בהפלגה‪ ,‬אבל כיון שכתב רש"י‬ ‫כל הלומד ומעיין בדברי רש"י אלו עומד‬ ‫"חלוף מרובין"‪ ,‬משמעותו שיהיו מועטין חילוף‬ ‫משתומם‪ ,‬מה בא רש"י לחדש בדברים אלו‬ ‫ביאתך לעולם בלא חטא"‪ ,‬לאור האמונה הפשוטה באמונת הגלגולים‬ ‫איזה מרובין שיהיו‪ ,‬ולאו דווקא חילוף ריבוי‬ ‫'מּוָע ִִטין ִִחּלּוף ְְמ ֻֻרִּבּ ין'‪ ,‬והרי לכאורה לא הוסיף‬ ‫ָ‬ ‫מופלג‪ ,‬אלא שהיה מרובים באופן מסוים‪ ,‬ואחר‬ ‫ולעצם הערת הרש"ש‪ ,‬כבר כתב הגה"ק‬ ‫על הכתוב בפרשתנו (כח‪ ,‬ו) ָָּברּוְך ַַא ָָּתה‬ ‫מאומה על מה שמפורש בפסוק שיישארו‬ ‫כך יתמעטו‪.‬‬ ‫בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע בספרו‬ ‫אֶתָך‪ ,‬מביא רש"י את‬ ‫ְּבְ ֹב ֶֶֹאָך ָּוָברּוְך ַַא ָָּתה ְּבְ ֵֵצ ֶ‬ ‫מועטים במקום מה שהיו מרובים‪ ,‬אתמהה!‬ ‫'חיים ושלום' בפרשתנו לדחות בחריפות‪,‬‬ ‫דרשת חז"ל במסכת בבא מציעא (קז‪ ,‬א)‬ ‫צאו וראו עד כמה דקדק הרא"ם בדברי רש"י‬ ‫בכל אות ואות!‬ ‫ריבוי מופלא ומיעוט מופלא‬ ‫שלא זו בלבד שאין בדברי חז"ל אלו שום‬ ‫'ֶׁש ְְּת ֵֵהא ְיְ ִִצ ָיָא ְְתָך ִִמן ָָהעֹוָלָ ם ְּכְ ִִב ָיָא ְְתָך ְלְ עֹוָלָ ם‪,‬‬ ‫ֶ‬ ‫הגור אריה כתב‪ ,‬שרש"י דקדק במה שאמר‬ ‫סתירה לאמונת הגלגול‪ ,‬אלא אדרבה מכאן‬ ‫ָָמה ִִּב ָיָא ְְתָך ְלְ עֹוָלָ ם ְּבְ ֹלא ֵֵח ְְטא ‪ַַ -‬אף ְיְ ִִצ ָיָא ְְתָך‬ ‫עצם ההתמעטות‬ ‫ָּׁש ַַמִיִ ם‬ ‫"ַּת ַַחת ֲֲא ֶֶׁשר ֱֱהִיִ ֶיֶתם ְּכְ כֹוְכְ ֵֵבי ַַה ָ �‬ ‫הכתוב ַ‬ ‫הראיה והמקור לאמונת הגלגול!‬ ‫ִִמן ָָהעֹוָלָ ם ְּבְ ֹלא ֵֵח ְְטא'‪.‬‬ ‫לכן הרא"ם כותב שרש"י בא ללמדנו‪ ,‬שאין‬ ‫ָלָ ֹרֹב וגו'"‪ ,‬ולא מצאנו בשאר הקללות שהזכיר‬ ‫כי בלי אמונת הגלגול ח"ו‪ ,‬הלא קשה איזו‬ ‫מה הכוונה 'ביאתך לעולם בלא חטא'?‬ ‫כוונת הכתוב שיתמעטו ואז לא יוכלו לעמוד‬ ‫הכתוב איך היו מתחילה לפני הקללה‪ .‬לפיכך‬ ‫ברכה שייך 'ברוך אתה בבואך' שתהא‬ ‫והאם אכן כל הבא לעולם הוא בלא חטא?‬ ‫"ַּת ַַחת‬ ‫כנגד אויביהם‪ ,‬כי אם כן מה טעם אומרו‪ַ :‬‬ ‫'מּוָע ִִטין ִִחּלּוף ְְמ ֻֻרִּבּ ין'‬ ‫פירש שכוונת הכתוב ָ‬ ‫ביאתך לעולם בלא חטא‪ ,‬הלא זה מוכרח‬ ‫על כך בשורות שלפנינו‪.‬‬ ‫ָּׁש ַַמִיִ ם ָלָ ֹרֹב"‪ ,‬מה לי אם‬ ‫ֲֲא ֶֶׁשר ֱֱהִיִ ֶיֶתם ְּכְ כֹוְכְ ֵֵבי ַַה ָ �‬ ‫‪ -‬כלומר‪ ,‬שהקללה תהיה כפי ערך הברכה‪,‬‬ ‫שיבא לעולם בלי חטא‪ ,‬ולא שייך בזה‬ ‫היו רבים מתחילה ועכשיו מועטין‪ ,‬או שהיו‬ ‫שלעומת מה שהיו מרובים בשעת הברכה‬ ‫ברכה או קללה‪ ,‬אלא ודאי לפי האמת‬ ‫אמונת הגלגול‬ ‫מועטין כבר מתחילתם‪ ,‬סוף סוף כיון שהם‬ ‫בריבוי מופלג ככוכבי השמים‪ ,‬שהוא ריבוי דרך‬ ‫אמונה פשוטה מקובלת בידינו מפי ספרים‬ ‫בסוד הגלגול‪ ,‬יש נשמה שבאה לעולם עם‬ ‫עכשיו מועטים לא יוכלו לעמוד נגד אויביהם‪.‬‬ ‫פלא‪ ,‬כך המיעוט יהיה מיעוט מופלג בדרך פלא‪.‬‬ ‫וסופרים‪ ,‬שיש נשמות שהיו פעם אחת‬ ‫אלא כוונת הכתוב היא לומר‪ ,‬שהקללה היא‬ ‫חטא כדי לתקן‪ ,‬ומצד שני יש נשמה חדשה‬ ‫בעולם‪ ,‬אך כיון שלא השלימו את עצמם‪,‬‬ ‫עצם ההתמעטות שלהם‪ ,‬שבמקום שהיו‬ ‫'המרובין' או 'מרובין'‬ ‫שבאה לעולם בלי חטא‪ ,‬ועל זאת נאמר‬ ‫הם שוב חוזרים ומתגלגלים לעולם הזה‪.‬‬ ‫תחילה רבים‪ ,‬יהיו עכשיו מועטין‪ ,‬כלומר שילכו‬ ‫אולם‪ ,‬הרא"ם שולל ביאור זה‪ ,‬כי אם כן היה‬ ‫'ברוך מי שביאתו לעולם בלא חטא'‪ ,‬דהיינו‬ ‫אמנם בדורות הראשונים היו שלא קיבלו‬ ‫ויתמעטו מיום ליום [וראה ביאורים נוספים‬ ‫רש"י צריך לכתוב "מועטין חלוף המרובין"‪,‬‬ ‫נשמה חדשה שלא צריכה לבוא בגלגול‬ ‫ולסבול יסורים‪.‬‬ ‫אמונה זו‪ ,‬אך כל גדולי הדורות הראשונים‬ ‫בבאר מים חיים ובספר הזכרון]‪.‬‬ ‫שאז היו משמעותו חלוף המרובין הראשונים‪,‬‬ ‫והקדמונים והאחרונים‪ ,‬כתבו כדבר ברור‬ ‫ארור אתה בבואך‬ ‫ומוסכם שבוודאי ישנם גלגולי נשמות‪ .‬כן‬ ‫תוספת המתקה לדברים אלו‪ ,‬מובא‬ ‫ידוע שבכתבי האר"י יש ספר שלם 'ספר‬ ‫התבוננות והעמקה‬ ‫בשם הגאון גאב"ד טשעבין זי"ע (בספר‬ ‫בתרגום אונקלוס‬ ‫פתגמי אורייתא‬ ‫כוסי רוויה‪ ,‬בפרשתנו)‪ ,‬שהרי בפרשה‬ ‫זו כתוב גם 'ארור אתה בבואך'‪ ,‬ומוכח‬ ‫הגלגולים' ו'שער הגלגולים'‪ ,‬ועוד הרבה‬ ‫ספרים התחברו על אמונת הגלגול‪.‬‬ ‫מזה שבאותה מידה ששייך מציאות של‬ ‫חידושי הרש"ש‬ ‫מה הפירוש 'שנהיה לראש ולא לזנב'?‬ ‫ביאתך לעולם בלא חטא‪ ,‬שייך גם ארור‬ ‫בש"ס‬ ‫הנדפסים‬ ‫והנה‪ ,‬אחד הפירושים‬ ‫תורה‪ּ :‬וְנְ ָָתְנְ ָך ה' ְלְ ֹרֹאׁש ְוְ ֹלא ְלְ ָזָ ָנָ ב (דברים כח‪ ,‬יג)‪.‬‬ ‫אתה בבואך שביאתך‬ ‫ווילנא‪ ,‬פירוש קדוש‬ ‫אונקלוס‪ְ :‬וְ ִיִ ְּתִּנִ ָּנָ ְך ה' ְלְ ַַּת ִִקיף ְוְ ָלָ א ְלְ ַַחָּלָ ש‪.‬‬ ‫לעולם עם חטא‪ ,‬וכפי‬ ‫ונפלא אשר יד הכל‬ ‫שביאר בפירוש משכיל‬ ‫ממשמשת בו‪ ,‬הוא‬ ‫לאחד מכל הגוים'‪.‬‬ ‫כשלומדים את הכתוב 'לראש ולא לזנב' [וכן‬ ‫לדוד על רש"י כאן‪:‬‬ ‫הערה זו לא‬ ‫הפירוש של 'הגהות‬ ‫אולם אונקלוס תרגם 'ְלְ ַַּת ִִקיף ְוְ ָלָ א ְלְ ַַחָּלָ ש' [ובחלק‬ ‫כשמתפללים בליל ראש השנה 'שנהיה לראש‬ ‫ארור אתה בבואך –‬ ‫כתב הרש"ש‬ ‫הרש"ש'‪ ,‬שחיברו הגאון‬ ‫רבי שמואל שטראשון‬ ‫מהדפוסים‪ַּ'ַ :‬ת ִִקיף ְוְ ָלָ א ַַחָּלָ ש']‪ .‬וביארו המפרשים‬ ‫ולא לזנב']‪ ,‬מקובל לפרש לפי פשוטו שנהיה‬ ‫היינו רשע שמתגלגל‬ ‫שוב בעולם הזה‪ ,‬שכבר‬ ‫בעצמו‪ ,‬אלא‬ ‫זצ"ל‪ ,‬מחכמי העיר‬ ‫מהמושלים העומדים בראש‪ ,‬ולא מהאנשים‬ ‫(מרפא לשון) שסבר התרגום ש'ראש' הוא כינוי‬ ‫לאדם גיבור‪ ,‬כי דרך הגיבור לרוץ בראש הגדוד‪,‬‬ ‫הפשוטים שהם כזנב הנגרר אחרי הראש‪ ,‬וכן‬ ‫בביאתו לעולם הוא‬ ‫ידי‬ ‫בו‬ ‫שלטו‬ ‫ווילנא‪ .‬תוכו רצוף‬ ‫ו'זנב' הוא כינוי לאדם חלש‪ ,‬כי החלש מתאחר‬ ‫יֹוִטין'‪,‬‬ ‫הוא בתרגום יונתן כאן‪ְ' :‬לְ ַַמְלְ ִכִ ין ְוְ ָלָ א ְלְ ֶֶה ְְד ִ‬ ‫מלא עוונות וחטאים‪,‬‬ ‫זדים להכניס‬ ‫הגהות וביאורים נכוחים‬ ‫השופכים‬ ‫וישרים‪,‬‬ ‫והולך בסוף כמו הזנב‪.‬‬ ‫וכן ביאר הרמב"ן‪' :‬לראש לכל העמים ולא לזנב‬ ‫ומה שכתוב ברוך אתה‬ ‫בדבריו שלא‬ ‫הרבה‬ ‫ליישב‬ ‫בהיר‬ ‫אור‬ ‫בבואך הוא במי שבא‬ ‫לעולם בפעם הראשונה‪,‬‬ ‫מעולם‬ ‫כתב‬ ‫קושיות‪.‬‬ ‫נושאים הלכתיים‬ ‫העולים מתוך הפרשה‬ ‫תורה והלכה‬ ‫או שהוא נשמת צדיק‪,‬‬ ‫והוא ברוך בבואו בלא‬ ‫אולם הגהה אחת של‬ ‫הרש"ש‪ ,‬גרמה לסערה‬ ‫בעולם התורה‪ ,‬והיא מה שכתב שם במסכת חטא‪.‬‬ ‫כיסוי התפילין של ראש‬ ‫בבא מציעא‪ ,‬וז"ל‪" :‬מכאן סתירה קצת‬ ‫דף חדש‬ ‫לבעלי דעת הגלגול"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬כוונתו להעיר‪,‬‬ ‫ִנְִק ָָרא ָָעֶלֶ יָך ְוְ ָי ְְָראּו ִִמ ֶֶּמָּךָ (דברים כח‪ ,‬י)‬ ‫ְָוְָראּו ָּכָ ל ַַע ֵֵּמי ָָה ָָא ֶֶרץ ִּכִ י ֵֵׁשם ה' ְ‬ ‫תירוץ נוסף כתבו האחרונים (דרך שיחה‬ ‫שמדברי הגמרא "מה ביאתך לעולם בלא‬ ‫שם בשם הגר"ח קנייבסקי‪ ,‬וכן כתב מרן‬ ‫חטא"‪ ,‬משמע שכל הבא לעולם הרי הוא‬ ‫הק' היה מכסה הטלית על התפילין של ראש‪,‬‬ ‫גלויים ונראים‬ ‫פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א‬ ‫נקי לגמרי מחטא‪ ,‬וכיצד הדברים מתאימים‬ ‫והעיר על כך המגן אברהם‪ ,‬שגם הנוהג כן לא‬ ‫נפסק בשולחן ערוך (או"ח סי' כז‪ ,‬יא)‪' :‬תפילין‬ ‫בספרו טעם ודעת בפרשתנו) שגם מי‬ ‫לאמונה שאדם יכול לבוא לעולם בגלגול‬ ‫יכסה לגמרי‪ ,‬וביאר המחצית השקל‪ ,‬דהיינו‬ ‫של ראש טוב להיותם גלויים ונראים'‪ ,‬ובטעם‬ ‫שבא לעולם כגלגול על מה שחטא בגלגול‬ ‫שני‪ ,‬ואז הוא אינו נקי מהחטא בביאתו‬ ‫שהטלית יכסה כעין גג על התפילין מלמעלה‪,‬‬ ‫הדבר מובא שם בבית יוסף בשם הראשונים‪,‬‬ ‫הקודם‪ ,‬אבל עכשיו הוא מתחיל דף חדש‬ ‫לעולם?‬ ‫אבל מכל מקום יהיו נראים מלפניו‪.‬‬ ‫בלא חטאים חדשים‪ ,‬ועל כך אמרו שכשם‬ ‫משום שנאמר וראו כל עמי הארץ וגו' ודרשו‬ ‫תמוהים‬ ‫היו‬ ‫ברש"ש‪,‬‬ ‫הכתובים‬ ‫אלו‬ ‫דברים‬ ‫אך בילקוט יוסף (סי' כ"ה הערה עד)‪ ,‬הביא דעת‬ ‫שבא לעולם בלא לחטוא חטאים חדשים‬ ‫חז"ל (ברכות ו‪ ,‬א) אלו תפילין שבראש‪ ,‬הרי‬ ‫בעיני כמה מגדולי הדורות‪ ,‬כי איך יתכן בגלגול זה [ועוד‪ ,‬שאם יעבור כל גלגול‬ ‫כמה מפוסקי ספרד שנהגו על פי קבלה לכסות‬ ‫שתפילין אלו צריכים להיות נראים‪ .‬וכל זה הוא‬ ‫לגמרי את תפילין של ראש‪ ,‬וכדי לצאת ידי‬ ‫לפקפק ח"ו על האמונה הפשוטה של זה בלא חטא ימחלו לו למפרע גם על מה‬ ‫רק לכתחילה‪ ,‬אך בדיעבד יצא ידי חובתו אף אם‬ ‫שחטא בגלגול הקודם]‪.‬‬ ‫גלגולי הנשמות‪.‬‬ ‫חובת 'וראו כל עמי הארץ וכו' די בכך שרואים‬ ‫היו התפילין מכוסים לגמרי (משנ"ב ס"ק מה)‪.‬‬ ‫שהתפילין בולטים בטלית‪.‬‬ ‫בגלגול הראשון‬ ‫ברש"ש אין שטויות‪...‬‬ ‫גם הקשר?‬ ‫יישוב נוסף ופשוט‪ ,‬כתב הגאון הגדול רבי‬ ‫יש שכתבו שהערה זו אין מקורה מהרש"ש‬ ‫בתפילת שמונה עשרה‬ ‫עוד הביא הבית יוסף בשם המרדכי‪ ,‬שגם הקשר‬ ‫יעקב חיים סופר שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת 'כף‬ ‫עצמו‪ ,‬אלא יד זדים שלטו בו והכניסו‬ ‫גם הסוברים כעיקר ההלכה שהתפילין צריכים‬ ‫של התפילין של ראש צריך להיות גלוי ונראה‪,‬‬ ‫דברים שלא כתב‪ .‬כן מובא בספר דרך‬ ‫החיים'‪ ,‬בספרו הדר יעקב (ח"א סימן לט)‬ ‫להיות גלויים‪ ,‬אך בשעת תפילת שמונה עשרה‪,‬‬ ‫משום שנאמר (שמות לג‪ ,‬כג) ְוְ ָָר ִִא ָיָת ֶֶאת ֲֲאֹח ָָֹרי‬ ‫שיחה (בפרשתנו) בשם הגר"ח קנייבסקי‬ ‫כי דרשת רבותינו ז"ל מה ביאתך לעולם‬ ‫יש שנהגו לכסות בטלית את המצח והעיניים ואת‬ ‫[ופירש שם שרש"י שהראהו קשר של תפילין]‪,‬‬ ‫זצ"ל שמסתבר שלא הרש"ש כתב זאת‪ ,‬כי‬ ‫בלא חטא מדובר על ביאתו הראשונה של‬ ‫התפילין של ראש (פרמ"ג סי' צא סק"א)‪ ,‬ויש‬ ‫"בדברי הרש"ש אין שטויות"‪.‬‬ ‫אך כתב המשנה ברורה (שם) בשם הפוסקים‬ ‫האדם לעולם הזה‪ ,‬ואכן כשהנשמה באה‬ ‫אומרים שהנכון גם בשעת תפילת שמונה עשרה‬ ‫שאין נוהגים כן‪.‬‬ ‫בפעם הראשונה לעולם הזה‪ ,‬היא באה בלא‬ ‫גם בגליון 'דברי שי"ח' מהגר"ח קנייבסקי‬ ‫להשאיר התפילין מגולים לגמרי‪ ,‬ולכסות המצח‬ ‫חטא‪.‬‬ ‫(פסח תשע"ז) מובא בשם הגר"ח‬ ‫והעיניים רק בטלית מן הצדדים (שו"ת לבושי‬ ‫על פי קבלה‬ ‫קנייבסקי‪ ,‬שבנו של הרש"ש נטה תחילה‬ ‫מרדכי תליתאי או"ח סי' ב')‪.‬‬ ‫והנה במגן אברהם (סי' ח סק"ג) כתב שהאר"י‬ ‫רק 'סתירה קצת'‬ ‫ואכן יש מי שכתבו שבדקדוק כתב הרש"ש‬ ‫להשכלה‪ ,‬והוא כתב אז הגהה זו [ובסוף‬ ‫תפילין של ראש צריכים להיות גלויים ונראים לכתחילה‪ ,‬והקשר אינו צריך להיות‬ ‫הלשון 'סתירה קצת'‪ ,‬לפי שבאמת אין זו‬ ‫ימיו הוא חזר בתשובה והיה ת"ח גדול ויש‬ ‫נראה‪ .‬לדעת האריז"ל ‪ -‬יש שכתבו לכסותם רק מלמעלה‪ ,‬ויש מהספרדים שנהגו‬ ‫הלכה‬ ‫קושיא כי בקל אפשר ליישב קושיא זו‬ ‫הגהות שלו על הש"ס]‪.‬‬ ‫לכסותם לגמרי‪ .‬ובתפילת שמונה עשרה יש שנהגו לכסות לגמרי‪ ,‬ויש שנהגו‬ ‫למעשה‪:‬‬ ‫בתירוצים שהזכרנו‪.‬‬ ‫אדרבה – מכאן ראיה!‬ ‫להשאירם גלויים‪.‬‬ ‫פרי עטם של‬ ‫לומדי תורה שבכתב‬ ‫אהבת תורה‬ ‫תורתך שעשועי‬ ‫כמו היודע יורה דעה וחושן משפט!‬ ‫פרפראות וחידודים על פרשת השבוע‬ ‫לזכות הוא עבורי לפרסם בגיליונכם דברים נשגבים ששמעתי מפי הגה"ח‬ ‫תשובות למדורי 'תורתך שעשועי' ניתן לשלוח דרך קו 'קול התורה' או נדרים‪+‬‬ ‫רבי אריה זילברשטיין זצ"ל‪ ,‬רב דחסידי גור בני ברק‪ ,‬שאמר בשם יבלחט"א‬ ‫הגה"ח רבי אברהם יוסף אירנשטיין שליט"א ששמע מפי כ"ק אדמו"ר ה"בית‬ ‫כמונח בקופסא‬ ‫יוסיף דעת‬ ‫חידוד בפרשה‬ ‫ישראל" מגור זי"ע שאמר בשם אביו כ"ק אדמו"ר ה"אמרי אמת" מגור זי"ע‬ ‫קריאת הפסוקים‬ ‫כיצד התקיימה ה'בת קול'?‬ ‫שבעים ושבעה‪:‬‬ ‫שהיה אומר‪ :‬יהודי היודע היטב חומש ורש"י‪ ,‬הוא חשוב בעיני ואני משבחו‬ ‫בפרשתנו כתוב (דברים כח‪ ,‬נח‪-‬‬ ‫ָׁשַׁמ ְְרָּתּ‬ ‫רש"י כותב בפרשת השבוע על הפסוק (כו‪ ,‬טז) ְוְ ַ‬ ‫היכן נזכר בפרשתנו‪ ,‬בחומש ו‪/‬או‬ ‫כמו מי שיודע היטב שלחן ערוך יורה דעה וחושן משפט!‪...‬‬ ‫נט) ִִאם ֹלא ִִת ְְׁשֹמֹר ַלַ ֲֲעׂשֹות ֶֶאת ָּכָ ל‬ ‫ִּבּּכּוִרים ַַהּיֹום‪,‬‬ ‫אָת ִ‬‫אֹוָתם – ַּבּ ת קֹול ְְמָבָ ַַרְכְ ּתֹו‪ֵ'ֵ :‬הֵבֵ ָ‬ ‫ְוְ ָָעִׂשׂ ָיָת ָ‬ ‫ברש"י‪:‬‬ ‫והוסיף הגר"א זילברשטיין שבשעתו כששמע את הדברים והיו לחידוש בעיניו‬ ‫ּתֹוָרה ַַהֹּזֹאת ַַהְּכְ ֻֻתִבִ ים ַּבַ ֵֵּס ֶֶפר‬ ‫ִִּדְבְ ֵֵרי ַַה ָ‬ ‫ָּבָּאה'‪ ,‬ויש להקשות‪:‬‬ ‫ִּתְּׁשֶׁנֶ ה ְלְ ָׁשָׁנָ ה ַַה ָ‬ ‫מסר את הדברים לאביו הגאון רבי שלמה זילברשטיין זצ"ל רבם של חסידי‬ ‫וגו' ְוְ ִִה ְְפָלָ א ה' ֶֶאת ַַמֹּכ ְְֹתָך ְוְ ֵֵאת ַַמּכֹות‬ ‫א‪ .‬אם כן‪ ,‬כל מי שהביא ביכורים לא ימות לעולם‪ ,‬כי בכל‬ ‫א‪ .‬אנשים הבורחים לשבעה צדדים‪.‬‬ ‫גור בני ברק‪ ,‬ואף הוא אישר את הדברים‪ ,‬שגם הוא שמע כן מפי קדשו של‬ ‫ַזַ ְְר ֶֶעָך וגו'‪ .‬באחת הפרשיות בחמשה‬ ‫שנה תצא בת קול ותאמר שיזכה להביא לשנה הבאה!‬ ‫ב‪ .‬מצוה הנוהגת בסיום שבע שנים‪.‬‬ ‫האדמו"ר ה"בית ישראל"‪.‬‬ ‫חומשי תורה כותב רש"י שפסוקים‬ ‫ב‪ .‬כיצד נחרב בית המקדש‪ ,‬הרי בשנה האחרונה בוודאי‬ ‫היו יהודים שהביאו ביכורים ובת קול אמרה שיזכו‬ ‫ג‪ .‬מצוה הנוהגת רק בשבעה פירות‪.‬‬ ‫ש‪ .‬פ‪ .‬הכהן כ"ץ‪ ,‬בני ברק‬ ‫אלו קוראים הדיינים בזמן מסוים‪.‬‬ ‫היכן הם דברי רש"י אלו? ואימתי‬ ‫להביא גם בשנה הבאה!‬ ‫ד‪ .‬ששבעים אנשים הם מעט‪.‬‬ ‫פשוט טעם גן עדן‬ ‫קוראים פסוקים אלו?‬ ‫וצריך עיון‪.‬‬ ‫ה‪ .‬תרגום לשבעים שפות‪.‬‬ ‫שלום וברכה לאוהבי תורה – מפעל תורה שבכתב! אני חושב שהתואר הכי‬ ‫חשוב בעולם הוא מה שכתבתי כאן 'אוהבי תורה'‪ ,‬אין לכם מושג מה המפעל‬ ‫שלכם עושה לאלפי אנשים בעולם היהודי‪ ,‬ממש פלאי פלאים לראות השקעה‬ ‫ָָק ָָטן ַַה ּּיֹו ֵֵֹד ַַע‬ ‫ַיַ ִִּנ� יק ְְו ַַח ִִּכ� ים‬ ‫עצומה ומופלאה כל כך‪ .‬אני אישית זוכה ללמוד חומש ורש"י כבר שנים‬ ‫ִִחּדּ ּו ִִּדים ְְּב� ֵֵתבֹוֹת ּוְּפְ סּו ֵֵּקי ַַהָּפ� ָ ָָר � ָָׁשה‬ ‫� ְְׁש ֵֵאלֹוֹת ַַמ ְְח ִִּכ� ימֹוֹת ִִמ ּּתֹו ְְֹך ַַהָּפ� ָ ָָר � ָָׁשה‬ ‫ארוכות ב"ה‪ ,‬אבל המפעל הפך את הלימוד למשהו אחר לגמרי‪ :‬הקביעות‬ ‫אֹוִתּיֹות הא"ב‪ִִ ,‬מְּלְ ַַבד אֹות ַַא ַַחת‪ַַ ,‬מ ִִהי‬ ‫מֹוִפיעֹות ָּכָ ל ִ‬ ‫ּכּוִרים ִ‬ ‫א‪ְּ .‬בְ ָָפ ָָר ַַׁשת ַַה ִִּב ִ‬ ‫א‪ְּ .‬כְ ֶֶׁש ָָהיּו ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ַַּב ִִּמ ְְד ָָּבר‪ַַ ,‬ה ִִאם ָָהָיָ ה ָלָ ֶֶהם ַיַ ִיִ ן ְלְ ִִקּדּוׁש?‬ ‫היומיומית‪ ,‬המבחנים הגורמים ללימוד מעמיק יותר‪ ,‬ההגרלות שמעניקים‬ ‫ָָהאֹות ַַה ֲֲח ֵֵס ָָרה?‬ ‫עידוד‪ ,‬הגיליונות השופכים אור חדש על הפרשה‪ .‬הטעם המיוחד שיש כל‬ ‫ב‪ַַ .‬ה ִִאם ֶיֶ ֶלֶ ד אֹו ָּבָ חּור ָיָ כֹול ַלַ ֲֲעֹמֹד ַַעל סֹוף ַַּד ַַעת ַַרּבֹו?‬ ‫ב‪ֵֵ .‬היָכָ ן ְּבְ ָָפ ָָר ָָׁש ֵֵתנּו ָָּפסּוק ֶֶׁש ַַּב ִִּמָּלָ ה ָָה ִִראׁשֹוָנָ ה ְוְ ָָה ַַא ֲֲחרֹוָנָ ה ֶֶׁשּלֹו ָּכָ תּוב ְְּפ ִִרי‬ ‫היום אחרי לימוד ועשיית המבחן‪ ,‬הוא טעם אחר לגמרי מאשר יום בלי זה‪.‬‬ ‫ִּׁשְבְ ַַעת ַַה ִִּמיִנִ ים?‬ ‫ִִמ ִ �‬ ‫ג‪ַַ .‬ה ִִאם ֹח ֶֶֹדׁש ֱֱאלּול הּוא ְזְ ַַמן ֶֶׁשל ִִׂש ְְמ ָָחה?‬ ‫ברצוני לציין לשבח בעיקר את המבחן המסכם שהיה על שלשת החומשים‬ ‫ג‪ֵֵ .‬היָכָ ן ְּבְ ָָפ ָָר ָָׁש ֵֵתנּו ‪ִִ 7‬מִּלִ ים ְְרצּופֹות ְּבְ ָָפסּוק ֶֶא ָָחד ַַה ַַּמ ְְת ִִחילֹות ָָּבאֹות ו'?‬ ‫ד‪ָָ .‬א ָָדם ְְמ ֻֻפָּנָ ק‪ִִּ ,‬ב ְְהיֹותֹו ָָר ֵֵעב ַַה ִִאם ֹיֹאַכַ ל ָָּד ָָבר ָָמאּוס?‬ ‫בראשית שמות ויקרא‪ 30 ,‬שאלות בלולות מכל החומשים‪ ,‬היה זה פשוט טעם‬ ‫גן עדן לראות שיש לי ידיעות נרחבות בכל החומשים האלה‪ .‬שלי ושל כל כלל‬ ‫ישראל ‪ -‬שלכם הוא‪.‬‬ ‫יצחק מיכאל ד‪.‬‬ ‫באופן של 'אם זכו אחישנה' צריך ערי מקלט‪ ,‬ולא יתבטל היצר‬ ‫הרע‪ ,‬ואף שרובם זכו והם צדיקים‪ ,‬אבל מועטים לא יהיו צדיקים‬ ‫פרשת שופטים‬ ‫פתרונות‬ ‫והם ייהרגו בשוגג למרק חטאיהם‪ .‬אבל אם היו על זמן בעתה‪,‬‬ ‫אזי ישארו רק אשר קדוש יאמר לו‪ ,‬אז לא יצטרכו ערי מקלט‬ ‫יוסף דעת ‪ -‬עיר מקלט לעתיד לבוא?!‬ ‫שמות הזוכים בהגרלות‬ ‫בפרשת ראה‬ ‫בזכות התורה‬ ‫כלל כי כל הראוי למות בעונו ימות בחבלי משיח‪.‬‬ ‫ח‪ .‬בבכור שור כתב שאין הפסוק מדבר מלעתיד לבא‪ ,‬אלא על‬ ‫על הכתוב בפרשת שופטים (יט‪ ,‬ט) ְוְ ָיָ ַַס ְְפ ָָּת ְלְ ָך עֹוד ָָׁשֹלׁש ָָע ִִרים‬ ‫ַַעל ַַה ָָּׁש�ֹלׁש ָָה ֵֵאֶּלֶ ה‪ ,‬כותב רש"י‪' :‬שלש שבעבר הירדן ושלש‬ ‫זמן שיקיימו ישראל מצוות התורה ויזכו לארץ ג' עממים ואז‬ ‫שבארץ כנען ושלש לעתיד לבא'‪ ,‬ויש לתמוה‪ ,‬אימתי יהיו תשעה‬ ‫זוכים בהגרלות אברכים ותלמידי ישיבות גדולות‬ ‫עדיין יהיה יצר הרע ויהיה שייך רוצחים‪.‬‬ ‫ערי מקלט יחד בבת אחת‪ ,‬הרי כל הטעם שבגלעד צריך שלש‬ ‫נבחנים קבועים ‪ :₪ 100 -‬הרב מרדכי שיף ‪ -‬ירושלים‪ ,‬סקווירא | הבה"ח אסף כהן ‪-‬‬ ‫ערי מקלט‪ ,‬הוא משום שיש שם הרבה רוצחים במזיד (כמבואר‬ ‫ט‪ .‬אין ההכרח שכל תשעה ערי מקלט יהיו בבת אחת‪ ,‬אלא‬ ‫ברש"י במדבר לה‪ ,‬יד)‪ ,‬ואם כן‪ ,‬לעתיד לבוא שיתבטל יצר הרע‬ ‫בני ברק‪ ,‬דעת חיים | הרב אברהם ישעיה וייסמן ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬מנחת זאב| סיכום‬ ‫שבסך הכל במשך הדורות היו תשעה ערי מקלט‪.‬‬ ‫יומי ‪ :₪ 200 -‬הרב יוסף קמינר ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬רצופות | הרב יעקב סבורסקי ‪-‬‬ ‫(סוכה נב‪ ,‬א)‪ ,‬שוב לא יהיו רוצחים במזיד בגלעד‪ ,‬ולא יצטרכו‬ ‫ירושלים | הבה"ח שלמה זלמן אונא ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬תורת אהרון | הרב חיים פרנס‬ ‫שם לשלש ערי מקלט‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬ ‫‪ -‬בית שמש‪ ,‬בית יצחק | הרב מאיר ברקוביץ ‪ -‬עפולה‪ ,‬ויז'ניץ | הרב יהושפט עמנואל‬ ‫חידוד בפרשה – ידיים‪:‬‬ ‫להלן תקציר של חלק קטן ונבחר מתוך אלפי התשובות שנשלחו‬ ‫קוגל ‪ -‬ירושלים‪ ,‬קול שמעון | הרב מרדכי אלימלך רוטנברג ‪ -‬ירושלים‪ ,‬ברסלב | הרב‬ ‫היכן נזכר בפרשת שופטים‪ ,‬בחומש ו‪/‬או ברש"י‪:‬‬ ‫למערכת על ידי לומדי תורה שבכתב‪:‬‬ ‫חיים יוסף יודלביץ ‪ -‬מודיעין עילית | הרב יעקב מארטש ‪ -‬ירושלים‪ ,‬שומרי החומות‬ ‫א‪ .‬יד שנשמטה‪ .‬ב‪ .‬תשלום דמי יד‪ .‬ג‪ .‬מצות רחיצת הידיים‪ .‬ד‪.‬‬ ‫| הרב מרדכי פיירשטיין ‪ -‬ירושלים‪ ,‬סאטמר | הרב דניאל מרק ‪ -‬בית שמש‪ ,‬קנין הדף‬ ‫א‪ .‬יש זמן של עולם הבא שאז יתבטל היצר הרע‪ ,‬ויש זמן של‬ ‫| הרב שלמה יצחק שטרן ‪ -‬בני ברק | הרב יוסף פרידמן ‪ -‬בית שמש‪ ,‬עמלי תורה |‬ ‫איש הנמסר בידיו של איש אחר‪ .‬ה‪ .‬אדם אומר לחבירו 'אין לך‬ ‫ימות המשיח שכתב הרמב"ם שעולם כמנהגו נוהג ויצר הרע‬ ‫הרב מרדכי לוי ‪ -‬בני ברק‪ ,‬רצופות | הרב אהרון איבגי ‪ -‬ירושלים‪ ,‬תפארת ישראל |‬ ‫בידי כלום'‪.‬‬ ‫בינינו‪ ,‬ואז יהיו תשעה ערי מקלט‪ .‬וכעין זה תירץ השל"ה הק'‬ ‫הרב שלמה רוטמן ‪ -‬ירושלים | הרב אביתר זילברשטיין ‪ -‬בני ברק‪ ,‬בית הלל | הרב‬ ‫שכל ההצלחות הגדולות‪ ,‬של ביטול היצר‪ ,‬לא יהיו תיכף בביאת‬ ‫נתן גפנר ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬כולל עיון | הרב שמואל צבי הערש ‪ -‬קרית גת | הרב יחיאל‬ ‫תשובות‪:‬‬ ‫הגאולה‪ ,‬רק בהמשך זמן שתתרבה‪.‬‬ ‫מיכל הלפרין ‪ -‬פתח תקווה‪ ,‬מיר | הרב דוד יצחק קריטנברגר ‪ -‬ירושלים‪ ,‬עטרת‬ ‫יצחק | הרב יונתן שהרבני ‪ -‬בני ברק‪ ,‬אדרת אליהו | הרב נתנאל מנת ‪ -‬רכסים‪ ,‬כנסת‬ ‫א‪ .‬דברים יט‪ ,‬ה‪ְ ,‬וְ ִנִ ְְּד ָָחה ָיָ דֹו ַַבַּגַ ְְרֶזֶ ן‪ ,‬וברש"י‪ :‬לשון ונשמטה ידו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אמנם לא יהיו אז מזידים‪ ,‬אבל כיון שכבר התייחדו ערי מקלט‬ ‫חזקיהו | הרב משולם זושא נייגרטן ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬באיאן | הרב יעקב רוזן ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫ב‪ .‬דברים יט‪ ,‬כא‪ְ :‬וְ ֹלא ָָתחֹוס ֵֵעיֶנֶ ָך ֶנֶ ֶֶפׁש ְְּבֶנֶ ֶֶפׁש ַַעִיִ ן ְְּב ַַעִיִ ן ֵֵׁשן ְְּב ֵֵׁשן ָיָ ד‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬יישארו כך ולא יתבטלו‪ ,‬כי מצוות התורה אינן‬ ‫באיאן | כמונח בקופסא ‪ :₪ 150 -‬הרב משה לינק ‪ -‬ביתר עילית | הבה"ח יצחק‬ ‫ְְּבָיָ ד‪ ,‬וברש"י שהכוונה על ממון‪.‬‬ ‫בטלות‪ .‬ובמנחת חינוך כתב כעין זה‪ ,‬שסדר חלוקת ערי מקלט‬ ‫רוזן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מאור עיניים | חידוד בפרשה ‪ :₪ 100 -‬הרב מרדכי טברסקי ‪ -‬בני‬ ‫הוא גזירת הכתוב‪ ,‬וזאת התורה לא מוחלפת גם כשבטל הטעם‬ ‫ברק | הרב אליהו אליעזר פורטנוי ‪ -‬רחובות | יוסיף דעת ‪ :₪ 100 -‬הבה"ח בנימין‬ ‫רּוָפה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬דברים כא‪ ,‬ו‪ִ :‬יִ ְְר ֲֲחצּו ֶֶאת ְיְ ֵֵד ֶיֶהם ַַעל ָָה ֶֶעְגְ ָלָ ה ָָה ֲֲע ָ‬ ‫הנגלה‪.‬‬ ‫רוזנפלד ‪ -‬בית שמש | הרב אריאל יוסף פריימן ‪ -‬רבבה | מבחן גמרא ‪ -‬ש"ס ובלכתך‬ ‫ד‪ .‬דברים יט‪ ,‬יב‪ְ :‬וְ ָנָ ְְתנּו ֹאֹתֹו ְְּבַיַ ד ֹּג ֵֵֹאל ַַה ָָּדם ָוָ ֵֵמת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬במשכיל לדוד כתב שצריך גם אז את הערים בשביל הגרים‬ ‫בדרך‪ :‬הרב אורי גמליאל ‪ -‬רחובות‪ ,‬הליכות חיים | מבחן הפטרה ‪ -‬סט נ"ך‪ :‬הרב‬ ‫ה‪ .‬רש"י דברים יט‪ ,‬טו‪ :‬תן לי מנה שהלויתיך אמר לו אין לך‬ ‫שיתווספו לישראל לעתיד לבוא‪ ,‬שלא יגיעו למדרגה הזאת‬ ‫שמעון יצחק דזלדוב ‪ -‬בית שמש‪ ,‬פני מנחם | מבחן שבועי ‪ :₪ 500‬הרב אלימלך‬ ‫בידי כלום‪.‬‬ ‫קופשיץ ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬ובחרת בחיים | הרב פנחס מנחם בניש ‪ -‬דימונה‪ ,‬יחי ראובן‬ ‫שלא ישלוט בהם היצר‪.‬‬ ‫| הרב שלום מאיר קולמן ‪ -‬בני ברק‪ ,‬עטרת שלמה | הרב שמואל‏טורצין ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫ד‪ .‬על פי מה שכתבו המפרשים שבגלעד שרצחו במזיד איבדו‬ ‫מבצר התורה‬ ‫כמונח בקופסא – מי ישמשני?‬ ‫את הרגש לחיי בני אדם‪ ,‬וממילא לא נזהרו משגגות והיו שם‬ ‫בפרשת שופטים נאמר (דברים כ‪ ,‬טז) ֹלא ְְת ַַחֶּיֶ ה ָּכָ ל ְנְ ָָׁש ָָמה‪ .‬באחת‬ ‫הרבה שגגות‪ ,‬ודבר זה אולי ישאר גם לעתיד לבוא שתושבי‬ ‫זוכים בהגרלות תלמידי ישיבות קטנות וילדים‬ ‫הפרשיות בחמשה חומשי תורה‪ ,‬כותב רש"י על פסוק זה‪' :‬אם‬ ‫המקום אף שלא יהרגו במזיד‪ ,‬אבל לא ייזהרו משגגות‪ ,‬כי רגילים‬ ‫נבחנים קבועים ‪ :₪ 50 -‬הבה"ח חיים גווירץ ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬באיאן | יניק וחכים כמר‬ ‫תאמר אם כן במה אשתמש? בעבדי איני מושל‪ ,‬באומות איני‬ ‫הם מהעבר שלא להיזהר משוגג‪.‬‬ ‫יוסף שלום עידה ‪ -‬בני ברק‪ ,‬תשב"ר | סיכום יומי ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים כמר חיים‬ ‫שאול דויטש ‪ -‬בני ברק‪ ,‬אור זורח | יניק וחכים כמר חיים יהודה ורשנר ‪ -‬מודיעין‬ ‫נוחל‪ ,‬שהרי הזהרתני‪ ,‬לא תחיה כל נשמה‪ ,‬אלא מי ישמשני?'‪.‬‬ ‫ה‪ .‬יש מהראשונים שכתבו שהאוויר והמקום בגלעד גרמו שיהיו‬ ‫עילית‪ ,‬אור התורה | הבה"ח שלמה הררי רפול ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬קול יעקב | יניק וחכים‬ ‫היכן הם דברי רש"י אלו? ומי באמת ישמש את ישראל?‬ ‫רוצחים במזיד ובשוגג‪ ,‬וזה יהיה שייך גם כאשר לא יהיה יצר‬ ‫כמר חיים רייזמן ‪ -‬אשדוד‪ ,‬בעלזא | הבה"ח אליהו הרשטיין ‪ -‬בני ברק‪ ,‬היכל שמואל‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫הרע שהמקום יגרום להריגה בשוגג‪.‬‬ ‫| הבה"ח אברהם אורי גרביאן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬נתיבות מרדכי | הבה"ח ישי שרגא ‪ -‬בית‬ ‫בפרשת בהר‪ ,‬רש"י ויקרא כה‪ ,‬מד‪' :‬ועבדך ואמתך אשר יהיו לך ‪-‬‬ ‫ו‪ .‬החיד"א כתב בשם שבט מוסר שכל אלו שהרגו בשוגג בימינו‬ ‫אל‪ ,‬שער השמים | הבה"ח יוסף חיים בלום ‪ -‬עפולה‪ ,‬צעירים | יניק וחכים כמר‬ ‫שאין לנו ערי מקלט‪ ,‬יצטרכו לגלות לעתיד לבא ולכן יצטרכו‬ ‫שמואל פרקש ‪ -‬אלעד‪ ,‬קהילות יעקב | הבה"ח ישראל פייל ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬ויזניץ |‬ ‫אם תאמר אם כן במה אשתמש‪ .‬בעבדי איני מושל‪ ,‬באומות איני‬ ‫הבה"ח שלום סקסיק ‪ -‬בית שמש‪ ,‬מאור התורה | יניק וחכים כמר יצחק זאב שפירא‬ ‫נוחל‪ ,‬שהרי הזהרתני (דברים כ‪ ,‬טז) לא תחיה כל נשמה‪ ,‬אלא מי‬ ‫להוסיף ערי מקלט‪.‬‬ ‫‪ -‬ירושלים‪ ,‬עץ חיים | יניק וחכים כמר מנחם מנדל קרויזר ‪ -‬ירושלים‪ ,‬תולדות יעקב‬ ‫ישמשני‪ .‬מאת הגוים ‪ -‬הם יהיו לך לעבדים'‪.‬‬ ‫ז‪ .‬באלשיך הק' כאן כתב שכוונת הכתוב כאשר הגאולה תהיה‬ ‫יוסף | יניק וחכים כמר יוסף שלום ברטלר ‪ -‬בני ברק‪ ,‬פרדס כץ | הבה"ח יעקב בלוי‬ ‫ִּׁש ָָּדפֹון ַּוַבֵּיֵ ָָרקֹון ְּוְר ָָדפּוָך‪.‬‬ ‫ַּוַב ֶֶח ֶֶרב ַּוַב ִ �‬ ‫‪ -‬ירושלים‪ ,‬עץ חיים | הבה"ח אלחנן קיי ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬היכל יוסף | יניק וחכים‬ ‫ַּׁשל ֵזֵ ֶיֶתָך‪ .‬ג‪ .‬דברים כח‪ ,‬כב‪ַּ :‬וַב ַַּק ַַּד ַַחת ַּוַב ַַּדֶּלֶ ֶֶקת ַּוַב ַַח ְְר ֻֻחר‬ ‫קטן היודע‪ :‬א‪ .‬אות ס' חסרה (ראה בעל הטורים פסוק ו)‪ .‬ב‪ .‬דברים כח‪ ,‬מ‪ֵ :‬זֵ ִיִתים ִיִ ְְהיּו ְלְ ָך ְּבְ ָכָ ל ְּגְ בּוֶלֶ ָך ְוְ ֶֶׁש ֶֶמן ֹלא ָָתסּוְך ִּכִ י ִיִ ַ �‬ ‫כמר דוד זילבר ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מנחת חינוך | יניק וחכים כמר אליהו בלעיש ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫מעצרת ועד החג‪ .‬ד‪ .‬אכן כן‪ .‬רש"י דברים כח‪ ,‬נד‪ :‬אף על פי שהוא מפונק ודעתו קצה בדבר מאוס‪ ,‬ימתק לו לרעבונו בשר בניו ובנותיו‪.‬‬ ‫מכינה לישיבה | יניק וחכים כמר חיים יצחק שפירא ‪ -‬ביתר עילית‪ | ,‬יניק וחכים כמר‬ ‫יכול‪ .‬רש"י דברים כט‪ ,‬ו‪ :‬שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה‪ .‬ג‪ .‬אכן כן‪ .‬רש"י דברים כו‪ ,‬יא‪ :‬שאין קורין מקרא בכורים אלא בזמן שמחה‬ ‫יצחק זאב עטר ‪ -‬בני ברק‪ ,‬תורת אמת | יניק וחכים כמר יוסף אלבז ‪ -‬בית שמש‪ ,‬יקירי‬ ‫תשובות למדורי 'קטן היודע' ו'יניק וחכים'‪ :‬יניק וחכים‪ :‬א‪.‬לא שתו יין במדבר‪ .‬כאמור בפרשתנו (דברים כט‪ ,‬ד‪-‬ה) ָוָ אֹוֵלֵ ְך ֶֶא ְְתֶכֶ ם ַַא ְְר ָָּב ִִעים ָָׁשָנָ ה וגו' ְוְ ַיַ ִיִ ן ְוְ ֵֵׁשָכָ ר ֹלא ְְׁש ִִת ֶיֶתם‪ .‬ב‪ .‬אינו‬ ‫ירושלים| כמונח בקופסא ‪ :₪ 50 -‬הבה"ח יעקב ישראל מאר ‪ -‬בית שמש‪ ,‬כנסת‬ ‫מרדכי | חידוד בפרשה ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים כמר יחזקאל ברס ‪ -‬בית שמש‪ ,‬נודע‬ ‫בשערים | מבחן שבועי ‪ :₪ 100 -‬יניק וחכים כמר מנחם מנדל קלצקין ‪ -‬מודיעין‬ ‫עילית‪ ,‬מאה שערים | יניק וחכים כמר רפאל וינר ‪ -‬בית שמש‬ ‫ההכנה הראויה ביותר‬ ‫והסליחות!‬ ‫הרחמים‬ ‫לימי‬ ‫לרישום והצטרפות ל'תורה שבכתב'‪:‬‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫ׁשׁ‬ ‫ׁשׁ‬ ‫ֹ �‬ ‫�‬ ‫ּ‬ ‫ּ ִּב�‬ ‫�‬ ‫� ּוּ‬ ‫ָּל�‬ ‫‪02-500-2018‬‬ ‫ְׁשֵל ֵָָמה ְלְָפָ ָנָיו ִי ְְִת ָָּב ַַרְךְ‪,‬‬ ‫ְִת ּוָבָ ה ְ‬ ‫ְׁש ָָקה ָלָ ּוב ְ‬ ‫ֶׁשַּנְַפְׁשֹׁו ָָח ְ‬ ‫ְָא ָָדם ֶ‬ ‫"ֵעֵָצָ ה ַהַ ְּיְע ָצָ ה ְל ָ‬ ‫ְִת ּוָבָ ה‪ְְ .‬וֶזֶה‬ ‫ּ ֹ ׁשׁ ּ‬ ‫ֹ‬ ‫ּ‬ ‫ּ ֹ‬ ‫ְִׁשֶנֶה ּתֹו ָָרה‪ּ ,‬וָבָ ֶזֶה ִי ְְִתעֹוֵרֵ ר ִלִּבֹו ִל ְ‬ ‫�‬ ‫ָּׁשָנָה ֵסֵֶפֶ ר ִמ ְ‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫ְַמד ָָּכל ַהַ ָ‬ ‫� ִּי�‬ ‫ֶׁש ְִל ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ְסְ ׁשׁ ֻֻג ָ ה‬ ‫ֹ�‬ ‫� �‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫ּ‬ ‫ֶׁשה‬ ‫ֶׁש ְְּבֵסֵֶפֶר ֶזֶה‪ִּ ,‬דִֶּבֶר ֹמ ֶ‬ ‫ְפְָׁשר ִל ְְִרֹמז ָָּכאן‪ֵ ,‬אֵֶּלֶה ַהַ ְְּדָבָ ִרִ ים‪ִּ ,‬דְִבְ ֵרֵ י ּתֹּוֵכ ֵָָחה ֵאֵֶּלֶה ֶ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫� �‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫ֶאֶ ָ‬ ‫ְִת ּוָבָ ה‬ ‫ִל � ְ‬ ‫ֶׁשְּבְָכָל ּדֹּור ָוָדֹור"‪.‬‬ ‫ֶאֶל ָּכָל ִי ְְִׂש ָָרֵאֵל ֶ‬ ‫מארה"ב‪ | 1518-9881-351 :‬מאנגליה‪4433-0613-0131 :‬‬ ‫(הרה"ק רבי שמחה בונם מפרשיסחא זי"ע)‬ ‫ְׁשֵל ֵָָמה‬ ‫ְ‬ ‫מכון הוצאה לאור | אגף 'שיעורי תורה' | קו 'קול התורה' | מבחר שיעורים במגוון שפות‬ ‫וסגנונות | סיכומים ומבחנים | שעשועי תורה | הגרלות ופרסים | גיליון שבועי | ניוזלטר יומי‬ ‫לקראת ימי הרחמים והסליחות‪ ,‬ממשיכים בעוז בלימוד כל ספר 'דברים ‪ -‬משנה תורה'‬ ‫לפניות‪ ,‬תגובות והערות‪ts025002018@gmail.com :‬‬ ‫אשר נודע בסגולתו | אל תפספס את האור‪ ,‬אל תישאר מאחור!‬