עינים מאירות · Eniyim Meherot — כי תבוא (2026-08-24)

בס"ד
דברי תורה מאת
רבי מנחם מנדל
פומרנץ שליט"א
גיליון מ"ה (רעוא דרעוין
פרשת כי תבוא ע úהתורה והמועדים פרשת כי תבוא תש"פ
ביהמ"ד באר ישראל)
תשפ"ו
ולתתך עליון
וראו כל עמי הארץ
ה'קדושת לוי' דברי סניגוריא על ישראל" :ריבונו של נכתב כנגד זה]? אמר ליה (דברי הימים א' יז כא) 'ומי כעמך יחודן של ישראל
עולם ,חייב אתה כביכול לסלוח ולמחול לישראל ישראל גוי אחד בארץ'[ .וזהו כפי שנתבאר למעלה,
על חטאיהם ,כי אם לא כן הרי תעשה תפילין שלך כי בפסוק זה נתגלתה יפעם יחודם של ישראל שאין מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ .בכל הדורות
פסולות ,שהרי בהן נכתב כי ישראל הם גוי אחד בארץ, כמותם בכל האומות .ומקשה הגמרא] ומי משתבח נתייחדו בני ישראל על פני כל העמים ,במסירות
ולא יתכן שיהיו גוי חוטא!" קודשא בריך הוא בשבחייהו דישראל [וכי משתבח ה' נפשם למען כבוד שמים ,ובפרט במצור ובמצוק ,עת
בשבחם של ישראל]? אין [ומתרצת ,כן] ,דכתיב (דברים
עמדו בפני גזירות שמד כאשר ביקשו רשעי האומות
ובזה ביאר הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זיע"א את להכרית שם ושארית לדת ישראל ,אז נתגלתה יפעת
נוסח ה'הושענות'" ,הושענא למען פארך" ,כי ידוע כו יז) 'את ה' האמרת היום וה' האמירך היום' ['האמרת'
הוא לשון חשיבות ושבח ,עם ישראל משבח ומרומם קדושת בני ישראל אשר מסרו נפשם על קוצו של
שהתפילין נקראו 'פאר' (ראה ברכות יא .על פי יחזקאל כד יז), יו"ד ,ולא ויתרו אפילו על מנהג קל ,ואפילו הפשוטים
ומבקשים אנו מאת ה' ,כי מוכרח כביכול להושיענו לקדוש ברוך הוא ,והוא יתברך משבח את ישראל],
אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל ,אתם עשיתוני שבעם לא משכו ידם מקיום המצוות ושמחו עליהן
למען 'פארו' ,שלא יפסלו התפילין של מעלה חלילה. כעל כל הון.
כיוצא בדבר ביאר בנו הרה"ק רבי אברהם יעקב חטיבה אחת בעולם [יחדתם שמו יתברך בשבח
אחד ומיוחד] ,ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם מעשים נוראים אלו ,מבטאים בבהירות את תוקפו
מסדיגורא זיע"א ,את דברי המשנה (סנהדרין מו" ).אמר שׂרָאֵל
של מקרא שכתוב (שמואל ב' ז כג) "וּ מִי כְע ַּמְך ָ ּכ ְי ִ ְ
רבי מאיר ,בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון [להזכיר שבחן המיוחד של ישראל] ,אתם עשיתוני
חטיבה אחת בעולם שנאמר (שם ו ד) 'שמע ישראל ה' ּגוֹי אֶחָד ּבָאָר ֶץ" .היכן נמצא עוד בכל שבעים אומות
אומרת ,קלני מראשי ,קלני מזרועי" ,ופירש רש"י שם העולם ,המוכנה לקבור עצמה 'בארץ' כאותו 'גוי אחד',
"כמו שהאדם שיגע ועיף אומר ,ראשי כבד עלי ,וזרועי אלקינו ה' אחד' ,ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם
שנאמר 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'". בבחינת 'היסופר בקבר חסדך' ,שמבקשים לרדת אלי
כבד עלי" .ופירש הרה"ק מסדיגורא ,כי כוונת התנא קבר ובלבד שלא תהא 'אמונתך באבדון' ,אלא ישמרו
לתפילין של ראש ותפילין של יד שמניח קודשא בריך הפסוקים הנכתבים בארבעת הבתים על אמונת עוז אשר בקרבם בכל כוחם!
הוא .והטעם ,כי אם אדם מישראל מצטער ,בוודאי מסירות נפש על קדושת ה' ,ויתור על חיים בעבור
ממשיכה שם הגמרא ודנה" :אמר ליה רב אחא
עבר עבירה ,שהרי "אין יסורין בלא עוון" (שבת נה ,).ואם קידוש שמו יתברך ,נמצא רק אצל עמך ישראל ,גוי
בריה דרבא לרב אשי ,תינח בחד ביתא ,בשאר בתי
כן הרי זה פגם בתפילין של ראש ושל יד של קודשא אחד בארץ.
מאי [שהרי יש בתפילין ארבעה בתים ,אם כן אלו
בריך הוא ,וזהו 'קלני מראשי ,קלני מזרועי'.
פרשיות נכתבו בשלושת הבתים האחרים]? אמר
קשר של קיימא ליה [פסוקים אלו כתובים שם( ,]:דברים ד ז) 'כי מי גוי הקדוש ברוך הוא מניח תפילין
גדול' [והמשך הפסוק "אֲׁשֶר לוֹ אֱלֹה ִים קְרֹב ִים אֵל ָיו על פסוק זה אמרו חז"ל (ברכות ו ,).כי הוא אחד מן
לשון הפייט ב'אנעים זמירות'" ,פארו עלי ופארי ּכ ַה' אֱלֹקֵינוּ ּבְכ ָל קָרְאֵנוּ אֵל ָיו"] 'ומי גוי גדול' ["אֲׁשֶר הפסוקים הכתובים בתפילין של ה' יתברך כביכול .וזה
עליו" .והנה ,אחר שכיפר לישראל על עוון העגל, לוֹ ח ֻּקִים וּ מִׁש ְּפָטִים צ ַּד ִיקִם ּכְכֹל ה ַּתוֹר ָה הַזֹּאת אֲׁשֶר לשון הגמרא שם" :אמר רב אבין בר רב אדא אמר רב
ביקש מאתו משה רבינו (שמות לג יח) "הַרְאֵנ ִי נ ָא אֶת אָנֹכ ִי נֹתֵן לִפ ְנ ֵיכ ֶם הַ ּיוֹם" ,וכל זה מדבר בשבחם של יצחק ,מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין ,שנאמר
ּכְבֹדֶך ָ" ,והשיב לו הקדוש ברוך הוא למשה רבינו (שם
ישראל אשר אין כאלוקיהם וכמשפטיהם הצדיקים], (ישעיה סב ח) 'נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו'' ,בימינו' זו
אחֹר ָי" ,ודרשו חז"ל (מנחות לה): פסוק כג) "וְרָאִיתָ אֶת ֲ (שם לג כט) 'אשריך ישראל' ["מִי כ ָמוֹך ָ עַם נוֹׁשַע ּב ַה' מָג ֵן תורה ,שנאמר (דברים לג ב) 'מימינו אש דת למו'' ,ובזרוע
"אמר רב חנא בר ביזנא אמר רב שמעון חסידא ,מלמד עֶזְרֶך ָ"]( ,שם ד לד) 'או הנסה אלהים' ["ל ָבוֹא לָקַחַת לוֹ עוזו' אלו תפילין ,שנאמר (תהלים כט יא) 'ה' עוז לעמו יתן'
שהראה לו הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפילין". גוֹי מ ִּקֶר ֶב ּגוֹי ּבְמ ַּסֹת ּבְאֹתֹת וּ ב ְמוֹפְתִים וּ בְמִלְחָמָה וּ ב ְי ָד [כלומר ,כאשר נשבע ה' כביכול ,נשבע הוא בתורה
ויש להבין מה תשובה היא למשה רבינו ,ובמה נחה חֲזָקָה וּ ב ִז ְרוֹעַ נ ְטוּ י ָה וּ ב ְמוֹרָאִים ּגְדֹל ִים ּכְכֹל אֲׁשֶר עָשָׂה ובתפילין שלו] .ומנין שהתפילין עוז הם לישראל [מנין
דעתו בזה. לָכ ֶם ה' אֱלֹקֵיכ ֶם ּבְמִצְר ַי ִם לְעֵינ ֶיך ָ"]( ,שם כו יט) 'ולתתך ש'עוז' לשון חוזק לישראל ,שנפרש כי 'זרוע עוזו' אלו
אך לפי האמור יתבאר ,כי אם גם לאחר החטא עליון' ["עַל ּכ ָל ה ַּגוֹי ִם אֲׁשֶר עָשָׂה לִתְה ִּל ָה וּ לְׁשֵם תפילין] ,דכתיב (דברים כח י) 'וראו כל עמי הארץ כי שם
הנורא שחטאו ישראל בעגל ,עדיין מניח הקדוש ברוך וּ לְתִפְאָר ֶת וְלִהְיֹתְך ָ עַם קָדֹׁש ל ַה’ אֱלֹקֶיך ָ ּכַאֲׁשֶר ּד ִּב ֵר”. ה' נקרא עליך ויראו ממך' ,ותניא ,ר' אליעזר הגדול
הוא תפילין ,אשר בהן נכתב 'מי כעמך ישראל גוי אחד ועתה מקשה הגמרא] ,אי הכי נפישי להו טובי בתי אומר אלו תפילין שבראש [כאשר רואים הגויים את
בארץ' ,הרי זה סימן מובהק שעדיין לא ניתק הקשר [הרי יש כאן יותר מארבעה פסוקים ,ויצטרכו יותר ישראל עטורי תפילין של ראש ,יראים הם מפניהם,
בין ישראל לאביהם שבשמים חלילה ,ובקשר של מארבעה בתים]! אלא' ,כי מי גוי גדול' 'ומי גוי גדול' ומכיון שהתפילין מביאים לידי יראת הבריות הרי עוז
קיימא יוכלו ישראל להתדבק בה' יתברך. דדמיין להדדי בחד ביתא [שני פסוקים אלו הדומים וחוזק הם לישראל]".
זה לזה נכתבו בבית אחד]' ,אשריך ישראל' ו'מי כעמך
שבחם של ישראל בעת רצון ישראל' [שגם הם דומים זה לזה] בחד ביתא' ,או הנסה תפילין דמרי עלמא
בתפילת מנחה של שבת אנו אומרים "אתה אחד אלהים' בחד ביתא' ,ולתתך עליון' בחד ביתא .וכולהו אחר כך נתבאר שם בגמרא אלו הן הפרשיות
ושמך אחד ,ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" .על כתיבי באדרעיה [וכל הפרשיות הללו יחד נכתבות הכתובות כביכול בתפילין של הקדוש ברוך הוא ,וז"ל:
נוסח זה מקשה גאון המחשבה ,רבי יצחק הוטנר זצ"ל, בתפילין של יד של הקדוש ברוך הוא]". "אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין ,הני
קושיה עצומה :מדוע אומרים אנו נוסח זה בלשון העולה אם כן ,כי שבחו של הקדוש ברוך הוא תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו [הרי בתפילין שלנו
שאלה' ,ומי כעמך ישראל' ,ואין אנו אומרים בניחותא, בעולם כביכול ,הוא בישראל המייחדים שמו ,וגדלה נכתבות ארבע פרשיות' ,שמע' (דברים ו ד) 'והיה אם
'ועמך ישראל גוי אחד בארץ' ,וכשם שאת השבח 'אתה חיבתם עד אין קץ עד שכתבם בתפילין שבזרוע עוזו. שמוע' (דברים יא יג) 'קדש לי כל בכור' (שמות יג ב) 'והיה
אחד ושמך אחד' אומרים אנו בדרך ודאי? כי יביאך' (שם פסוק יא) ,שהן הפרשיות שנצטוו ישראל
קושיה זו ,הערה עצומה היא בנוסח התפילה .אך כשרות התפילין של מעלה בה לשום זכרון מצותיו של הקדוש ברוך הוא אות
נראה ליישב על פי מעשה .נהוג היה אצל הרה"ק ה'שר על פי הדברים האלה ,אמר פעם אחת רבינו וזכרון להם לישראל ,אם כן בתפילין שלו יתברך מה
א
עינים מאירות
תפילין של יד לתפילין של ראש .כי הנה מצינו שייכות התפילין שבראש כל עמי הארץ יראים מעם ישראל. שלום' מבעלזא זיע"א ,שביום הכפורים קודם תפילת
בין מצות תפילין לנצחונם של ישראל במלחמתם הרי כאן דבר נפלא ,פארו עלי ופארי עליו ,קשר פנימי נעילה היה נכנס הגוי של שבת ומעלה אור בנרות בית
כנגד אויביהם .כך נאמר בפרשת שופטים (דברים כ א-ח): נפלא בין ה' יתברך לעם ישראל נמצא בפרשת כי המדרש כדי להאיר את החשיכה אשר החלה לשרור
"כ ִי תֵצ ֵא ל ַּמִלְחָמָה עַל אֹיְבֶך ָ וגו' ו ְיָסְפוּ הׁ ַּשֹטְר ִים לְד ַּב ֵרּ תבוא שקוראים בחודש אלול סמוך ונראה לראש בהיכל .פעם אחת פנתה אליו הרבנית הצדקנית
אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָא ִׁיש ה ַ ּיָר ֵא וְרַך ְ ה ַּלֵב ָב יֵלֵך ְ ו ְיׁ ָשֹב השנה. מרת מלכה ע"ה ,ושאלה מאיתו" :מדוע לא נכין נרות
לְב ֵיתוֹ וְלֹא י ִּמַס אֶת לְב ַב אֶחָיו ּכִלְב ָבוֹ". ארוכים מערב יום הכפורים אשר ימשיכו וידלקו עד
ופירש רש"י שם'" :הירא ורך הלבב' -רבי עקיבא תכלה שנה וקללותיה אחר תפילת נעילה? וכי כך ראוי ,שבשעה קדושה כזו
אומר כמשמעו ,שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה והנה ,פרשת כי תבוא שייכת גם בשאר עניניה ייכנס גוי לבית הכנסת?".
ולראות חרב שלופה .רבי יוסי הגלילי אומר הירא לראש השנה ,שהרי פרשת התוכחה היא ,ובקריאתה נענה ה'שר שלום' ואמר לה" :בדווקא חפץ אני
מעבירות שבידו ,ולכך תלתה לו תורה לחזור על מקיימים ישראל את תקנת עזרא שתכלה שנה שייכנס הגוי לבית המדרש בשעה זו ,כדי שיראו
בית וכרם ואשה לכסות על החוזרים בשביל עבירות וקללותיה ,כמבואר בדברי הגמרא (מגילה לא" :):תניא, הקהל הקדוש בחוש את החילוק שבין ישראל לעמים,
שבידם ,שלא יבינו שהם בעלי עבירה ,והרואהו חוזר רבי שמעון בן אלעזר אומר ,עזרא תיקן להן לישראל שאפילו היהודי הפשוט ביותר ,חשוב הוא יותר מן
אומר שמא בנה בית או נטע כרם או ארש אשה". שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, הגוי הטוב ביותר! ובזה יהיה לימוד זכות על ישראל
ושבמשנה תורה קודם ראש השנה .מאי טעמא? באופן הנעלה ביותר".
פגם בקיום מצות תפילין פוגם בכח המלחמה אמר אביי ואיתימא ריש לקיש ,כדי שתכלה השנה וממילא יש לפרש ,כי בעת רעוא דרעוין בשעת
מקור הדברים מן המשנה במסכת סוטה (דף מד,). וקללותיה". נעילת השבת ,אז הוא הזמן להזכיר את שבחם של
ובפשטות ניתן היה לפרש ,כי 'הירא מעבירות שבידו'
מדובר על כל עבירה שהיא .אולם בגמרא שם (עמוד ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי ישראל ,ואמנם על יחוד ה' ושמו אין מקום לשאלה,
אך בייחודם של ישראל מקום יש לבוא ולהצביע,
ב) אמרו" ,שח בין תפילה לתפילה -עבירה היא בידו כמה נפלאה היא מצות תפילין ,אשר לא מצינו מיהו העם אשר יוכל להשתוות אליהם? הנמצא כזה
וחוזר עליה מעורכי המלחמה" .דהיינו שהשח בין בשום מצוה מלבדה את ענין הקשירה ,ובכאן זוכים בכל האומות עם אחד נאמן לקדוש ברוך הוא כעמך
הנחת תפילין של יד ותפילין של ראש ראוי הוא כי ישראל לקשר עצמם בקשר של קיימא בבורא כל ישראל?! ולימוד זכות זה בעת רצון זו ,פותח שערי
יהיה ירא מעבירות שבידו. עולמים ,בדומה לקשר של נישואין שאין להתירו, שמים ,ועל ידו ממלא ה' כל משאלות ליבנו לטובה,
דעת רש"י שם (ד"ה עבירה) ,שעבירה היא דווקא וקשר זה עצמו הוא המבדיל בין ישראל לעמים .זהו 'ואני תפילתי לך ה' עת רצון'.
אם לא חזר ובירך ,שלא קיים את דין הגמרא (מנחות שבחו של הקדוש ברוך הוא שהוא קשור רק בישראל,
לו ).שהסח בין תפילין של יד לשל ראש מברך שתים. וישראל משתבחים בזה שאינם קשורים בדבר מלבדו עניני תפילין של מעלה בפרשת כי תבוא
והטעם משום שבאופן רגיל חלה ברכת התפילין של יתברך .אלו הן הפרשיות הכתובות בתפילין" ,שמע והנה ,שתים מפרשיות הכתובות בתפילין של
יד גם על ה'של ראש' ,אולם אם סח והפסיק בין שתי ישראל ה' אלקינו ה' אחד"" ,ואהבת את ה' אלקיך", ישראל מקומן בתורה בפרשת בא ,ושתים מהן בחומש
המצוות ,אין ברכתו הראשונה עולה לו ,וצריך לשוב אשר ישראל לבדם הם המייחדים את ה' יתברך דברים ,בפרשיות ואתחנן ועקב .אולם כאן בפרשת כי
ולברך פעם נוספת. ואוהבים אותו בכל לב ,ומובדלים בזה מכל העמים. תבוא מצינו כמה חידושים לענין תפילין של ראש.
אמנם ראשונים אחרים מפרשים כי העבירה אינה האחד הוא דברי חז"ל על הפסוק בפרשתנו הנזכר
רק אם לא ברך ,אלא עצם השיחה וההפסק היא למעלה (דברים כח י) "וְר ָאוּ ּכ ָל ע ַּמֵי הָאָר ֶץ ּכ ִי ׁשֵם ה' נִקְר ָא
העבירה שעליה חוזרים מעורכי המלחמה ,ואפילו אם אם גם לאחר החטא הנורא שחטאו ישראל עָל ֶיך ָ ו ְיָר ְאוּ מ ִּמ ֶּך ָ"" :תניא ,ר' אליעזר הגדול אומר אלו
אין בידו כל עבירה אחרת .וכן פירש הרא"ש בהלכות
קטנות (הלכות תפילין סימן ט"ו). בעגל ,עדיין מניח הקדוש ברוך הוא תפילין, תפילין שבראש" .ומלבד זאת ,הפסוק אשר ממנו
נלמד שמשתבח הקדוש ברוך הוא בשבחן של ישראל,
ומה שתלתה התורה את ההצלחה במלחמה דווקא אשר בהן נכתב 'מי כעמך ישראל גוי אחד ובו נעשו ישראל חטיבה אחת בעולם (שם כו יז) "אֶת ה'
בהקפדה על קדושת התפילין וברכתן ,כבר תמהו בזה
מפרשים ,ופירש בזה הרא"ש (שם) שעל ידי קיום מצות
בארץ' ,הרי זה סימן מובהק שעדיין לא ניתק הֶאֱמַר ְּתָ הַ ּיוֹם וגו' ו ַה' הֶאֱמִירְך ָ הַ ּיוֹם" ,גם הוא בפרשת
כי תבוא .וכן אחד מן הפסוקים שבתפילין של הקדוש
תפילין בהידור יתקיים באנשי המלחמה הפסוק (דברים הקשר בין ישראל לאביהם שבשמים חלילה ברוך הוא נמצא בפרשה זו (שם כו יט)" ,וּ לְת ִּתְך ָ עֶל ְיוֹן עַל
לג כ) "וְטָר ַף ז ְרוֹעַ אַף קָדְקֹד" .דהיינו ,כי 'זרוע' רומזת ּכ ָל ה ַּגוֹי ִם אֲׁשֶר עָשָׂה לִתְה ִּל ָה וּ לְׁשֵם וּ לְתִפְאָר ֶת וְלִהְיֹתְך ָ
לתפילין של יד ,ו'קדקוד' אלו תפילין של ראש .ואם עַם קָדֹׁש ל ַה' אֱלֹקֶיך ָ ּכַאֲׁשֶר ּד ִּב ֵר".
יזהרו ישראל שלא להפריד בין שתי המצוות והברכות,
יוכלו לטרוף את אויביהם ,וממילא כל המפריד ביניהן משפט לישראל ולעמים שבחן של ישראל בתפילין של ה' יתברך
ילך וישוב לביתו. והנה ,אמרו חז"ל (ראש השנה טז ).שבראש השנה כל ואכן ,ידוע כי הקדוש ברוך הוא מקיים את כל
המצוות [ראה בתלמוד ירושלמי (ראש השנה פרק א הלכה
הנחת תפילין כסדרה מסייעת לנצחון במלחמה באי עולם עוברים לפניו יתברך כבני מרון ,ובכלל זה
ג)" :אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן ,אלא גוזר גזירה
גם אומות העולם .וכן מתבאר להדיא בדברי הגמרא
ובספר 'יד המלך' (לרבי אלעזר סגל לנדא ,נכד ה'נודע ומקיימה תחילה ,מאי טעמא (ויקרא כב ט) 'ושמרו את
(שם ח ,).וז”ל’“ :כי חק לישראל הוא’ ,אין לי אלא
ביהודה' ,על הרמב"ם הלכות תפילין פרק ד) ביאר לפי זה את משמרתי אני ה'' ,אני הוא ששימרתי מצותיה של תורה
לישראל ,לאומות העולם מנין -תלמוד לומר ‘משפט
דברי המדרש (שיר השירים רבה ד ג) על הפסוק (שיר השירים תחילה"] .אך כאן במצות תפילין רואים אנו דבר נפלא
לאלקי יעקב’ .אם כן מה תלמוד לומר ‘כי חק לישראל’,
שעָלוּ מִן הָרַחְצ ָה ׁש ֶּכ ֻּל ָם
ד ב) ׁ"ש ִּנ ַיִך ְ ּכְעֵד ֶר ה ַּקְצוּבוֹת ׁ ֶ ממש .כי כנגד זה שישראל מניחים תפילין אשר בם
מלמד שישראל נכנסין תחילה לדין”.
מַתְאִימוֹת וׁ ְש ַּכֻל ָה אֵין ּבָה ֶם" ,וז"ל :רבי יצחק פתר נמצא שבחו של בורא העולם ,כך כביכול הקדוש ברוך
קרייה במלחמת מדין וכו'' ,שעלו מן הרחצה' ,רבי אופן ירידת השפע בגלות ובגאולה הוא מניח תפילין אשר בהן נכתב שבחן של ישראל
הונא אמר שלא הקדים אחד מהן תפילין של ראש והבדלתם מן העמים להיות לעם סגולה ,וזהו שבחו
ובאמת נתבאר בזוהר הקדוש (תרומה קנב ,):כי כאשר
לתפילין של יד ,שאלו הקדים אחד מהן תפילין של ופארו של הקדוש ברוך הוא ,שיש לו גוי אחד בארץ
ישראל זוכים ,הרי כל השפע היורד לעולם בכל חלקי
ראש לתפילין של יד לא היה משה משבחן ,ולא היו שעושה אותו חטיבה אחת בעולם .וזהו טעם לשבח
הבריאה ,ניתן דרכם ועל ידם .אולם כאשר אין ישראל
עולין משם בשלום ,הוי אומר שהיו צדיקים ביותר". במה שבתפילין שבראש יראים כל עמי הארץ מפני
עושים רצונו של מקום ,גם השפע הראוי להם מגיע
ועל פניו דברי המדרש תמוהים ,מה ענין סדר התפילין בני ישראל ,כי מאחר ובמצות תפילין ניכר ייחודן
דרך אומות העולם.
לנצחון המלחמה .אך לפי הדרשה שהביא הרא"ש של ישראל מן העמים ,ממילא ראוי כי ייראו העמים
מבואר היטב [ואולי מדרש זה הוא המקור לדרשה נתבאר בזה ,כי אין חיבה כחיבתן של ישראל מישראל בכח התפילין.
זו] ,שאם רוצים ישראל שיתקיים בהם 'וטרף זרוע לפני המקום ,אשר רצה בהם ה' יתברך וקרב אותם,
אף קדקוד' ,עליהם לקיים המצוה כסדר הפסוק, 'אתה בחרתנו מכל העמים ,אהבת אותנו ורצית בנו, יראת העמים מן התפילין שבראש
זרוע ואחר כך קדקוד ,וכן שלא להשיח ולהפריד בין ורוממתנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך ,וקרבתנו והנה ,מפורש בגמרא כי עיקר היראה היא מן
הדבקים ,ורק כך יוכלו לטרוף את אויביהם. מלכנו לעבודתך ,ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת'. התפילין שבראש .ובפשטות הטעם כפי שכתבו
ומשום כך ניתן כל השפע על ידיהם .אבל כשישראל התוספות בברכות שם (ו .ד"ה 'אלו') ,שתפילין של יד
סדר מצות תפילין לפי דרגות קדושתן בגלות וניזונים משולחן האומות ,מקבלים הגויים מחופין הן ואינן נראין ,ואילו תפילין של ראש גלויים
והנה נודע בסדר העבודה ,כי ראשית כל צריך שפע בעבור ישראל. לכל העמים .אך בפירוש ראשון כתבו שם ,וכן הוא
האדם לתקן את מידותיו הרעות ,ולכפות יצרו הרי מבואר ,כי גם כאשר ישראל שרויים בגלות בין ברש"י במנחות (לה :ד"ה שם ה') ,שבקשר התפילין
שלא יעבור חלילה על אחת מכל מצוות ה' אשר לא האומות ,ראוי שיתקיים בהם הכתוב "וראו כל עמי נמצא שם שד"י ,שי"ן בתפילין של ראש ,דל"ת בקשר
תיעשנה ,ורק לאחר שהשלים חלק זה יוכל לעלות הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" ,אלא שבאופן התפילין של ראש ,ויו"ד בקשר התפילין של יד,
למדרגה עילאה בשאר חלקי העבודה ולתקן את זה יורד השפע בדרגה נמוכה דרך האומות ,וממילא גם ומכיון שרוב השם נמצא בתפילין של ראש ,על כן הם
שכלו רוחו ונשמתו. היראה מישראל פוחתת. הגורמים יותר ליראה.
וזהו המכוון במצות הנחת תפילין ובסדרה ,וזה
יצא ראשונה -מצות הנחת תפילין של יד ,על הזרוע
מלחמת ישראל וחזרת איש הירא ורך הלבב לביתו על כל פנים ,מקבילות שתי מצוות התפילין אשה
אל אחותה .הקדוש ברוך הוא משתבח בעם ישראל,
כנגד הלב ,מקום משכן המידות והתאוות ,לשעבד בזה וסוד הדבר נמצא בתפילין עצמם ,בחלוקה שבין וישראל משתבחים בקודשא בריך הוא ,ובזכות
ב
עינים מאירות
אותיות ,וכל אחת מהן מכוונת כנגד חודש אחד גבורת ישראל המחברים מידותיהם במוחם תאוות ומחשבות ליבנו לעבודתו יתברך שמו ,לקיים
מחדשי השנה לפי סידרן ,אשר בכל חודש מאירה בזה מקרא שכתוב (שמות יג ט) "וְה ָי ָה לְך ָ ל ְאוֹת עַל יָדְך ָ",
אות אחת מאותיות אלו .ולפי זה אם נחשב נמצא זהו סוד חיבור התפילין של יד עם התפילין של 'אות' היא מידת תפארת ,ואחר כך (שם) "וּ ל ְז ִּכ ָרוֹן ּב ֵין
שחודש תמוז שולטת בו האות ד' ,ובאב אות ל' .הרי ראש ,דביקות המידות והמוח ,חיבור המקיים את עֵינ ֶיך ָ" ,זכרון מקומו במוח ושם נעשה התיקון אחר
שתמוז ואב הם בבחינת 'דל' -עוזר דלים .על כן, כל צורת האדם והעולם ,ועל ידו נוצחין ישראל את תיקון הגוף ,בהנחת תפילין של ראש.
בחודשי תמוז ואב' ,כדלים וכרשים דפקנו דלתיך'. אויביהם הרוחניים והגשמיים ,כברכת שבט גד 'וטרף
זרוע אף קדקוד' .וכפי שכתב האבודרהם בהלכות ומצינו כן גם בדברי הרמב"ם מדי דברו בעניני
אך משנכנס חודש אלול אשר כנגדו מכוונת אות ת', תפילין ,שהקדים תפילין של ראש לשל יד ,כי באמת
נעשה ה'דל' להיות 'דלת' ,דלת הפתוחה לקבל שבים, ברכות השחר" :סח בין תפלה לתפלה עבירה היא
בידו וחוזרין עליה מעורכי המלחמה ,שעל שם קיום בסדר הדברים הרצוי ,כאשר ישראל עושין רצונו של
'דפקנו דלתיך' .ועל דרך זו יתפרש גם ענין 'רשים' ,על מקום ,אזי יורד השפע מלמעלה למטה ,מן המוחין אל
פי הכתוב בספר יצירה (פרק ט) שחוש הראייה שייך מצות תפלין כתקנן בזרועו ובקדקדו יתקיים באנשי
המלחמה (דברים ל כ) 'וטרף זרוע אף קדקד'" .כי כאשר המידות ,ראשית כל במוח וממנו יורד אל הגוף ,ומטעם
לחודש תמוז ,וחוש השמיעה כנגד אב .והנה 'ר"ש' זה גדולה קדושת תפילין של ראש יותר מתפילין של
ראשי תיבות 'ראייה שמיעה' ,על כן בחודשי תמוז אב פועל האדם בסדר הרצוי ,יוכל לגבור על כל אויביו.
יד (כמבואר ברמב"ם הלכות תפילין פרק ג הלכה יז) ,כי הן כנגד
'כדלים וכרשים דפקנו' .אמנם חודש אלול נתבאר שם
שהוא כנגד העשייה ,לעשות ולתקן בפועל.
שורש גבורת בני גד החכמה והדעת שמעלתן עליונה ,קודם שמצטמצמות
והנה ,בני גד זכו גם לגבורת הגוף כפשוטה ,והיו למעשים בפועל שהם מגושמים יותר.
סדר החודשים כנגד השבטים גיבורי חיל ההולכים חלוצי צבא לפני המחנה (ראה ומשום כך ,כאשר מדברים על קדושת התפילין
במדבר לב יז; יהושע ו ט וברש"י שם) .אך הדבר ברור ,כי גרידא ,קודם שדנים על צורת הנחתן בפועל ,בזה
והנה ,בדומה לזה נמצא כי י"ב חודשי השנה
גבורת גופם לא לחינם זכו לה ,אלא בוודאי נאזרו קודמים התפילין של ראש ,כי מעלתן עליונה וקדושתן
מכוונים כנגד י"ב שבטים ,וכמה חלוקות נאמרו בזה,
תמיד בגבורה לעניני הרוח ,ובקיום התורה והמצוות. חמורה יותר .אכן כאשר הנידון על קיום המצוה
ואלו ואלו דברי אלקים חיים .ואחת החלוקות הוא
לפי סדר דגלי מדבר ,שדגל ראשון היה יהודה יששכר ומאחר ומצינו כי נתקיימה בהם הבטחת התורה בפועל ,שכנגד מעשי האדם ,בזה ראשית כל יש לתקן
וזבולון ,וכנגדם ניסן אייר סיון .ודגל שני הוא ראובן 'וטרף זרוע אף קדקוד' ,פשיטא שידעו לכוון את סוד את תפארת האדם ומידותיו בהנחת תפילין של יד,
שמעון וגד ,כנגד תמוז אב ואלול. התפילין ,לסמוך תפילין של יד לתפילין של ראש ,הן ורק לאחר מכן לבוא אל המלך בתפילין שבראש.
וסדר זה מתיישב היטב לפי האמור שתמוז ואב בקיום המצוה בפועל והן בכוונה הראויה הנלמדת מן ומאחר שכך היא חובת האדם ,לתקן את עצמו
כנגד ראייה ושמיעה ,שהרי ראובן הוא לשון ראייה, המצוה ,להקדים את הכנת הגוף ותיקון המידות קודם מלמטה למעלה ,הרי שכל המפסיק ושח בין התפילין,
"כ ִי רָאָה ה' ּבְעָנ ְי ִי" ,אמנם
ונקרא כן (בראשית כט לב) ּ לתיקון המוח ,ובסמיכת גאולה לתפילה. מפריד בזה בין הדבקים ,ולא יוכל לתקן את המוח
שמַע ה' ּכ ִי"כ ִי ׁ ָ
שמעון לשון שמיעה( ,שם פסוק לג) ּ ועוד נמצאה בהם מעלה גדולה ,שידעו לחבר קודם שחיבר לו את עבודת הלב ,ועל איש אשר כזה
שְׂנוּ אָה אָנֹכ ִי" ,כנגד חוש השמע .ונפלא הדבר כי גם עצמם עם התפילין של משה רבינו ,שלא רצו להיפרד ראוי לקרוא 'הירא ורך הלבב' מעבירות שבידו ,יתכבד
ראשי התיבות 'ראובן שמעון' הוא 'רש' ,וכפי האמור ממנו ,עד אשר נקבע מקום מנוחתו בנחלת בני גד" ,כי נא וילך וישוב לביתו.
שם חלקת מחוקק ספון" (ראה דברים לג כא וברש"י שם).
למעלה ברמז 'כדלים וכרשים'.
והנה ,על פסוק זה 'וטרף זרוע אף קדקוד' פירש איסור הפסקה בין גאולה לתפילה
ומעתה ,חודש אלול כנגד שבט גד ,וכבר נתבאר
רש"י כי "הרוגיהן היו נכרין ,חותכים הראש עם הזרוע בענין זה ,כה דברי הזוהר הקדוש בפרשת ויגש (ח"א
כי ענינו בעשייה ,והדברים מתוקים מדבש לפי כל
המתבאר כאן ,כי עיקר מעלת שבט גד הוא בתיקון במכה אחת" .ונראה כי גם לכח מיוחד זה זכו בני גד על רה ):על איסור ההפסקה בין גאולה לתפילה ,והשווהו
המעשים אשר על ידי זה באים לתיקון המוחין ,ובכח ידי שהקפידו במצות הנחת תפילין ובזה זכו לגבורתן. "תָנ ִינ ָן ,אֵין
לאיסור השיחה בשעת הנחת תפילין ,וז"לּ :
הזרוע יחד עם כח הקדקוד נפתח השער לדופקי מַפְסִיקִין ּב ֵין ּג ְאוּ ּל ָה לִתְפ ִּל ָהּ ,כְמָה דְל ָא מַפְסִיקִין ּב ֵין
ֹאשּ .דְבָעֵי לְמֶחז ֵי ּדְכ ֹּל ָא חַד, ּתְפ ִּל ָה ׁשֶל י ַד לִתְפ ִּל ָה ׁשֶל ר ׁ
בתשובה בחודש אלול. 'זרוע' רומזת לתפילין של יד ,ו'קדקוד' וְה ָא אוּ קְמוּ ה ָ ׁ[שָנ ִינוּ ,אֵין מַפְסִיקִים ּב ֵין ּגְא ֻּל ָה לִתְפ ִּל ָה,
אלו תפילין של ראש .ואם יזהרו ישראל
והנה ,שם 'גד' שורשו מלשון מזל ושפע (ראה רש"י
בראשית ל יא) ,והוא המתקן את בחינת הדלות והרשות ֹאש, ּכ ְמוֹ ׁש ֶּלֹא מַפְסִיקִים ּב ֵין ּתְפ ִּל ָה ׁשֶל י ָד לִתְפ ִּל ָה ׁשֶל ר ׁ
שבחודשי תמוז ואב ,כי משבא חודש אלול ,מתקיימת שלא להפריד בין שתי המצוות והברכות, שה ַּכֹל אֶחָד ,וְה ִּנ ֵה ּפֵרְׁשוּ ה ָ]" .הרי
שהכל הולך אל מקום אחד ,כי העלייה בשעת התפילה
ׁש ֶּצָר ִיך ְ לְהַר ְאוֹת ׁ ֶ
בו בחינת 'גמול דלים' -ראשי תיבות 'גד'. יוכלו לטרוף את אויביהם ,וממילא כל נמשכת עוד ועוד ,ואין להפסיק בין כל חלקיה.
גמול דלים המפריד ביניהן ילך וישוב לביתו על כך אמרו חז"ל בתלמוד ירושלמי (ברכות פרק א
יסוד הדברים נמצא בגמרא במסכת שבת (קד). הלכה א) וז”ל“ :אמר ר' אמי ,כל מי שאינו תוכף לגאולה
דאיתא" :אמרי ליה רבנן לרבי יהושע בן לוי ,אתו דרדקי תפילה למה הוא דומה ,לאוהבו של מלך שבא והרתיק
האידנא לבי מדרשא [באו ילדים לבית המדרש], [ודפק] על פתחו של מלך ,יצא [המלך] לידע מה הוא
ואמרו מילי דאפילו בימי יהושע בן נון לא איתמר כח התפילין להתגבר על האויבים מבקש ומצאו שהפליג [שכבר התרחק האוהב והלך
כוותייהו [לא אמרו כדוגמתם] ,אל"ף בי"ת -אלף בינה ואכן מצינו בדומה לזה בכוחן של התפילין להגן על לו] ,עוד הוא הפליג [נתרחק גם המלך ממנו]".
[למד תורה] ,גימ"ל דל"ת -גמול דלים .מאי טעמא הנזהרים בהן ,במעשה הידוע על אלישע בעל כנפיים, והן הן הדברים ,כי האדם אשר זכה לעלות במעלות
פשוטה כרעיה דגימ"ל לגבי דל"ת [מדוע משוכה רגלה כמבוא בגמרא במסכתא שבת (מט" :).שפעם אחת גזרה התפילה והגיע לעת הגאולה ,וכמעט קט שנכנס הוא
של ג' לצד האות ד' ולא לצד האות ב'] -שכן דרכו מלכות רומי הרשעה גזירה על ישראל ,שכל המניח בשערי תפילה לבוא אל העין מקור השפע ולהמשיך
של גומל חסדים לרוץ אחר דלים .ומאי טעמא פשוטה תפילין ינקרו את מוחו .והיה אלישע מניחם ויוצא משם שפע רב לכל עניניו ,אין זה ראוי שבעת רצון
כרעיה דדל"ת לגבי גימ"ל [מפני מה משוכה רגלה של לשוק .ראהו קסדור אחד -רץ מפניו ,ורץ אחריו .וכיון כזאת יעמוד ויעסוק בדבר אחר ,שהרי עתה הוא עת
ד' מעט לימין] -דלימציה ליה נפשיה [שיזמן העני שהגיע אצלו נטלן מראשו ואחזן בידו ,אמר לו ,מה זה פתיחת השער ,והמלך הקדוש מוכן ומזומן לקבלו
עצמו לבעל הבית ,ולא יטריחנו לחפש אחריו] .ומאי בידך? אמר לו ,כנפי יונה .פשט את ידו ונמצאו כנפי באהבה וברצון ,ומי פתי לא יסור הנה!
טעמא מהדר אפיה דדל"ת מגימ"ל [על שום מה פניה יונה .לפיכך קורין אותו אלישע בעל כנפים".
של האות ד' משוכות מכיוון האות ג'] -דליתן ליה ונראה עומק הדבר ,כי ענין הכנפיים מורה על חותם הלב וחותם הראש
בצינעה ,כי היכי דלא ליכסיף מיניה [שיגמול לו גומל גבורה ,שבעלי כנף יכולים לעוף ולברוח מפני ואכן כפי שנתבאר למעלה ,בשעה שישראל
החסד את חסדו בצינעה ,כדי שלא יתבייש ממנו]". האויבים ,ואף אריה הבא לטרוף את היונה החלושה, עושים מלאכתם נאמנה ,פותחים בתיקון המידות
יכולה היא לברוח מפניו .וזהו כח התפילין -כח גבורה וממנו עולים לתיקון הראש ,מתקיימת בהם בקשתם
מיתוק הדינים בגמילות חסדים שניתן לישראל להתגבר על שונאיהם. מאיתו יתברך (שיר השירים ח ו) "שִׂימֵנ ִי כ ַחוֹתָם עַל ל ִּבֶך ָ
על פי הדברים האלה כתב רבינו החתם סופר (דרשות ּכ ַחוֹתָם עַל ז ְרוֹעֶך ָ" ,ויבוא עליהם שפע גדול מאת ה'
חתם סופר פרשת וזאת הברכה) ,לפרש את לשון הפסוק (דברים שייכות שבט גד למצות תפילין מלמעלה למטה .ברם כאשר נכשלים ישראל בחטאים
שכ ֵן וְטָר ַף ז ְרוֹעַ
לג כ)" ,וּ ל ְג ָד אָמַר ּב ָרוּ ך ְ מַרְחִיב ּג ָד ּכְלָב ִיא ׁ ָ אמנם באמת יש להבין ,במה נתייחדו בני שבט גד ומתייסרים מחמת כך בייסורים ,שכינה הקדושה מה
אַף קָדְקֹד" .כבר נתפרש כי 'גד' הוא לשון ברכה ושפע בזהירותם במצות תפילין ,והלא כל ישראל מצווין היא אומרת' ,קלני מראשי קלני מזרועי' -קודם ראש
ומזל טוב ,אכן העשירות ברכה היא לאדם אך ורק אם בה! ויש לפרש ששם 'גד' עולה בגימטריא שבע ,וכן ואחר כך זרוע ,כי הצער והכבידות מתחילים במקום
ישתמש בממונו לטובה ,לגמול דלים כדרשת הגמרא. בתפילין של ראש יש שתי אותיות שי"ן ,אחת של עליון -בראש ,ומשם יורדים ומשפיעים צער ויסורים
וזהו שאמר הכתוב' ,ולגד' -היינו למזל' ,אמר' ,כי שלוש קוין ואחת של ארבע קוין ,וביחד שבע. על המידות והמעשים המשולים לזרוע .כי אצלו
אימתי יהיה 'ברוך' ,כאשר יהיה 'מרחיב ג"ד' -ירחיב אך נראה להעמיק יותר בזה ,על פי מה שכתב ה'בני יתברך דרך השפע לבוא מלמעלה למטה ,אלא שאם
בחינת 'גימל דלת' ,שיהיה 'גומל דלים'. יששכר' (מאמרי חודש תמוז אב מאמר א ,מהות החודשים ,אות אין ישראל נוהגים כשורה ,יורד השפע אל האומות
ומוסיף הכתוב לפרש' ,כלביא שכן'' ,כלביא' ראשי ד-ה) ברמזי סדר החודשים ,לבאר את נוסח הסליחות ומהן אל ישראל ,כדברינו האמורים לעיל ,ואז גולה
תיבות 'כי לא במותו יקח אחריו' .ומסיים 'וטרף זרוע "לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך ,כדלים וכרשים השכינה הקדושה לעולם העשייה ,בבחינת (משלי ה ה)
אף קדקוד' ,כי הנה הקדקוד הוא מידת החסד ,וזרוע דפקנו דלתיך" .והביא שם מרבינו האר"י זיע"א (הובא "ר ַגְל ֶיה ָ יֹר ְדוֹת מָו ֶת" ,פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה.
היא מידת הגבורה ,ואיש עני אשר נחסר מחמת מידת ב'מגלה עמוקות' פרשת ואתחנן אופן ק"ה) ,ששם אדנות אולם כששבים ישראל בתשובה שלימה לעשות רצונו
הדין שלקה בה ,יש לתקן את חסרונו ולהמתיק הדין במילואו' ,אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד' ,יש בו שתים עשרה של מקום' ,שם קנית הודך והדרך'.
ג
עינים מאירות
בתפילין של ישראל בהם כתוב יחודו יתברך ,ותפילין נשאות לאנשים ופרות ורבות מהם ,אני איני עושה כן, בכח הנתינה ,ותתפרש תיבת 'וטרף' מלשון עירוב ,כמו
דמרי עלמא שם נאמרה מעלתן של ישראל -גוי אחד אלא (אסתר ג יג) 'להשמיד להרוג ולאבד'. 'ביצים טרופות' ,לערב ולהמתיק את הדין ברחמים.
בארץ .ברצועות אלו קושרים ישראל עצמם בקשר אמר רבי לוי ,אף גוג ומגוג לעתיד לבא עתיד לומר
גמור שיש בו ממש עם ריבונו של עולם. כן ,שוטים היו הראשונים שהיו מתעסקים בעצות על צדקתו של גד
ישראל ,ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים ,אני בדומה לזה כתב ה'כלי יקר' בפסוק זה וז"ל " :ולגד
המלחמה האחרונה -כנגד אמונת ישראל איני עושה כן ,אלא בתחלה אני מזדווג לפטרון שלהם אמר ברוך מרחיב גד וגו' .לפי שאמר בסמוך 'צדקת ה'
ובאמת ידוע מדברי צדיקים ,כי המלחמה האחרונה ואחר כך להם ,הדא הוא דכתיב (תהלים ב ב) 'יתיצבו עשה' וגו' ,ולעושה צדקה שייך לשון גד ,גומל דלים,
-היא מלחמת גוג ומגוג ,תהיה מלחמה רוחנית קשה מלכי ארץ' .אמר לו הקדוש ברוך הוא ,רשע! לי באתה והקדוש ברוך הוא מרחיב לו כהנה וכהנה פי שנים
עד מאוד .הן אמת ,כי כבר בגלויות הקודמות היו להזדווג?! חייך שאני עושה עמך מלחמה! הדא הוא כפלים ,ובזכות זה 'כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקוד',
גזירות שמד על ישראל רח"ל ,אך במלחמה זו יהיה דכתיב (ישעיה מב יג) 'ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר כמו שאמרו חז"ל (בבא קמא יז' ).כל העוסק בתורה
עיקר הנסיון בשמירת האמונה ,וכמו שכתב ב'מגלה קנאה' ,וכתיב (זכריה יד ג) 'ויצא ה' ונלחם בגוים ההם', ובגמילות חסדים אויביו נופלים לפניו חללים' וכו'.
עמוקות' (פרשת לך לך) לפרש דברי הגמרא במסכתא ומה כתיב תמן (שם פסוק ט)' ,והיה ה' למלך על כל ועדיין לא פירש מה הצדקה שעשה גד ,על כן אמר
פסחים (קיז ):וז"ל :אמר רבי שמעון בן לקיש( ,בראשית הארץ'". 'וירא ראשית לו' ,כי הוא בעצמו ראה לפסוק על עצמו
יב ב) 'ואעשך לגוי גדול' זהו שאומרים 'אלקי אברהם', מה שלא היה מחויב לעשותו מצד הדין ,ומהו שפסק
'ואברכך' זהו שאומרים 'אלקי יצחק'' ,ואגדלה שמך' מיהו הכסיל הנלחם נגד ה' היושב בשמים? על עצמו' ,וירא ראשית לו' ,כי פסק על עצמו לצאת
זהו שאומרים 'אלקי יעקב' ,יכול יהו חותמין בכולן, והנה ,דברי המדרש הללו טעונים ביאור רב .כי בראש החלוץ ,כי סמך על זכות שבחלקו נקבר מחוקק
תלמוד לומר 'והיה ברכה' ,בך חותמין ,ואין חותמין לכאורה ,על אף טפשותו של כל אחד מהם שסבר כי שתהיה ארצו יושבת בהשקט ובמנוחה כל זמן שיהיו
בכולן". יוכל לנצח את ישראל בניו אהוביו של הקדוש ברוך המה במלחמה".
ופירש שם ,כי 'בך חותמין' היינו שעיקר הנסיון הוא ,מכל מקום נראה שלמד מטעותו של קודמו,
בדור האחרון יהיה על דבר מה שהשריש אברהם וחשב כי הוא חכם יותר ,אלא שלא השכיל להבין כי כח השמיעה שבשבט גד
אבינו לבניו אחריו ולכל באי עולם ,היא אמונת היחוד. גם אחר עצתו החדשה אין עצה ואין תבונה נגד ה'. ונראה לבאר באופן נפלא מדוע דווקא שבט גד זכו
כי בעקבתא דמשיחא המלכות תהפך למינות (ראה אולם תמוה מה ביקשו גוג ומגוג ,וכי סברו שיוכלו לכוח הגבורה במלחמה ,על פי מה שכתב בספר 'צרור
סוטה מט ,):ויצטרכו ישראל לכחו של אברהם אבינו לעלות לשמים לעשות מלחמה בה' יתברך? הלא אין המור' פרשת ויגש (בראשית מו טז) כי שבט גד קנו בנפשם
ראש המאמינים כדי לעמוד בנסיונות קשים אלו. לך טיפשות גדולה מזו! את כח השמיעה .כי הנה בפרשה שם נמנו שבעה מבני
ובזה פירשו לנו חז"ל ,כי תוקף המלחמה כנגד אלא הביאור הוא ,כי בוודאי לא עלה על דעת שום גד" ,צִפ ְיוֹן וְח ַּג ִי ׁשוּ נ ִי וְאֶצ ְּבֹן עֵר ִי וַאֲרוֹד ִי וְאַרְאֵל ִי" .ואילו
אמונת ישראל ,תהיה בדרך מלחמה על מצות תפילין, אדם להילחם בפועל בו יתברך כביכול ,ומי פתי אשר בפרשת פנחס כאשר נמנו משפחות בני גד נמנה 'אזני'
'ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו', יסבור כי יוכל לעשות כן .רק כוונת חז"ל ,כי ביקשו תחת 'אצבון' .ופירש שם ,כי בתחילה נקרא אצבון,
כי זהו סוד נצחונם של ישראל במלחמה ,שיודעים רשעים אלו לאסור מלחמה כנגד ישראל ,על ידי אך כאשר נתנבא אהרן הכהן במצרים ואמר (יחזקאל כ
לחבר בין הגוף והמוח ,בין תפילין שבזרוע ותפילין ַשל ִיכוּ וּ ב ְג ִּלוּ ל ֵי מִצְר ַי ִם
ז וברש"י שם) "א ִׁיש ׁש ִּקוּ צ ֵי עֵינ ָיו הׁ ְ
שבקדקוד ,ובזה שוכן עליהם שם מ"ב היוצא מן אַל ּת ִּט ַּמָאוּ " ,שמע אזני את דבריו של אהרן והאזין
התיבות 'אנא בכח' ,אשר כל היודעו ומשמרו בטהרה ענין הכנפיים מורה על גבורה ,שבעלי לתוכחתו .ולכך נקרא 'אזני' ,כי מיד חזר בתשובה.
אימתו מוטלת על הבריות ,וזוכה שיתקיים בו מקרא כנף יכולים לעוף ולברוח מפני האויבים, ומשום שעשה את רצונו וצביונו של הקדוש ברוך
שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ואף אריה הבא לטרוף את היונה הוא ,לכן נקרא 'אצבון'.
ויראו ממך".
החלושה ,יכולה היא לברוח מפניו. כח הנצחון בראש השנה
רמזי תחיית המתים בדיני התפילין וזהו כח התפילין -כח גבורה שניתן והדברים מאירים על פי מה שכתב בספה"ק
והנה ,התפילין מרמזים גם לחיי הנצח שאחר תחיית לישראל להתגבר על שונאיהם 'אמרי נועם' (לראש השנה) להרה"ק רבי מאיר הורוויץ
מדז'יקוב זיע"א ,כי התיבות 'טרף זרוע אף קדקד'
המתים ,וכמו שכתב רבינו בחיי (בספר כד הקמח ערך
'תפילין') וז"ל" :ומה שמכסים התפלין במטלית ובשער עולות בגימטריא כחשבון תיבות 'ראש השנה' ( ,)900כי
ובגידין ,יש בזה רמז וסימן לתחיית המתים ,שעתידים הזכרת חטאיהם אשר נכשלו בהם במרוצת הדורות, ביום קדוש זה יוכלו ישראל לנצח את כל המקטרגים,
מתי ישראל לחיות ולעמוד בלבושיהן בשערן ובגדיהן ובזה להפריד את הקשר של קיימא שבין ישראל בסוד הפסוק 'כי תצא למלחמה' ,כי תיבת 'תצא' עולה
והעור מלמעלה כשם שהתפלין מחופין בעור ,וכשם לאביהם שבשמים. בגימטריא 'זרוע קדקד' ( ,)491ואילו תיבת 'זרוע' עולה
שיש לגוף בשר וגידין ועור ושער ומלבוש ,ועתיד מלחמה זו היא המלחמה הגדולה והקשה מכולן, בגימטריא 'זכרון' ( ,)213כנגד ראש השנה שהוא יום
הקדוש ברוך הוא להקימם בלבושיהן ,שנאמר (איוב וכפי שכבר ניסה בלעם הרשע לעשות כן אלא שזממו הזיכרון .והכל תלוי בהכנה הנעשית בחודש אלול,
לח יד) 'ויתיצבו כמו לבוש' ,וכתיב (יחזקאל לז ו) 'והעליתי לא עלה בידו ,ומכל מקום ידע כי אלוקיהם של אלו שהוא חדשו של שבט גד.
עליכם בשר וקרמתי עליכם עור' מלמעלה ,כן התפלין
יש להן דוגמא לזה ,כי גוף הפרשיות הכתובות בפנים
שונא זימה ,וביקש להכשיל את ישראל בחטאי הזנות.
וזהו שביקשו גוג ומגוג להיות 'מזדווג לפטרון שלהם',
מלחמת גוג ומגוג על ה' ועל משיחו
הם כנגד גוף האדם ,והקלף שהפרשיות כתובות בו לנסות ולחבל בקשר האיתן הקושר בין ישראל ויש לידע ,כי יום הדין בראש השנה ,יש בו בבואה
הם כנגד הבשר ,והגידים שהם תפורים בהם כנגד גידי לקודשא בריך הוא. מעין יום הדין הגדול והנורא לעתיד לבוא ,במלחמה
האדם ,והמטלית כנגד לבושי האדם ,וזה רמז לכל מי האמיתית והקשה מכל מלחמות ישראל ,כנגד כל
שהוא ירא שמים ומניח תפלין שהוא זוכה לתחיית מלחמת הרשעה בקשר התפילין כוחות הרע והרשע שבעולם ,קודם שתבוא הגאולה
המתים". על פי זה יש לבאר באופן נפלא את דרשת השלימה.
הפסוקים שהובאו במדרש על ענין זה ,במזמור ב על מלחמה זו אמרו חז"ל במתק לשונם (ויקרא רבה
לקדש שם שמים בתהלים ,שנוסד על מלחמת גוג ומגוג .ושם נאמר כז יא) לבאר רצונו הרע של כל אחד משונאי ישראל
הרי כאן רמז גדול לישראל בחובת עבודתם לפני כך" :ל ָּמָה ר ָגׁ ְשוּ גוֹי ִם וּ לְא ֻּמִים יֶה ְּגוּ ר ִיק :יִתְי ַּצ ְבוּ מַלְכ ֵי כנגדם ,וזממם בל הפיק ה' והכניע את כולם עד לקץ
ה' ביום הדין ,שלא יבואו לבקש טובת עצמם בקנינים אֶר ֶץ ו ְרוֹז ְנ ִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְׁשִיחוֹ :נ ְנ ַּתְקָה אֶת הפלאות ,וז"ל" :אמר רבי לוי ,אוי להם לרשעים שהם
הנפסדים כאותם כלבים הצווחים 'הב הב' (ראה בתיקוני ַשמַי ִם
מוֹסְרוֹתֵימוֹ ו ְנׁ ְַשל ִיכ ָה מ ִּמ ֶּנוּ ֲעבֹתֵימוֹ :יוֹׁשֵב ּבׁ ּ ָ מתעסקין בעצות על ישראל ,וכל אחד ואחד אומר
הזוהר הקדוש תיקונא שתיתאה דף כב ,).אלא יזכרו את יום שׂחָק ה' יִלְעַג ל ָמוֹ :אָז יְד ַּב ֵר אֵל ֵימוֹ בְא ַּפוֹ וּ בַחֲרוֹנוֹ יִ ְ עצתי יפה מעצתך .עשו אמר ,שוטה היה קין שהרג את
הדין הגדול והנורא ,שבו ישב ה' לשפוט את כל הארץ, הל ֵמוֹ" .ועל פסוקים אלו דרשו חז"ל (מדרש 'שוחר יְב ַ ֲ אחיו בחיי אביו ,ולא היה יודע שאביו פרה ורבה ,אני
'ובו תנשא מלכותך ויכון בחסד כסאך' ,ואף שיתייצבו טוב' על תהלים שם) וז"ל'" :ננתקה את מוסרותימו' -אלו איני עושה כן ,אלא (בראשית כז מא) 'יקרבו ימי אבל אבי'.
מלכי ארץ על ה' ועל משיחו ,ויבקשו לנתק את תפילין שביד' .ונשליכה ממנו עבותימו' -אלו תפילין פרעה אמר ,שוטה היה עשו שאמר 'יקרבו ימי אבל
הקשר ההדוק שבין ישראל לאביהם שבשמים ,אך שבראש". אבי' ,ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה בחיי אביו ,אני
ישראל קדושים יחברו עצמם כלפי מעלה בכל עוז מבואר מזה ,כי עיקר דרך מלחמתם של רשעים איני עושה כן ,אלא עד דאינון דקיקין תחות כורסיה
ותוקף ,ובזה יתקיים הפך רצון הרשעים' ,ויאתיו כל אלו ,היתה בבקשתם להפריד את ישראל מעבותות אמהון אנא מחנק יתהון [בעוד שהם קטנים תחת
לעבדך ויברכו שם כבודך ויגידו באיים צדקך' ,ומתוך של אהבה המקשרים ביניהם לקיום מצוות התורה כסא אימם אני חונק אותם] ,הדא הוא דכתיב (שמות
כך 'יקבלו עול מלכותך עליהם ,וירוממוך בקהל עם, הקדושה ,ובפרט כנגד מצות תפילין .והדברים א טז) 'וראיתם על האבנים וגו' כל הבן הילוד היאורה
וישמעו רחוקים ויבואו ,ויתנו לך כתר מלוכה' ,במהרה נפלאים לפי כל המבואר במאמר זה ,כי מצות תפילין תשליכוהו' .המן אמר ,שוטה היה פרעה שאמר 'כל
בימינו אמן. היא המקשרת בין ישראל לבורא כל העולמים, הבן הילוד היאורה תשליכוהו' ,ולא היה יודע שהבנות
לשמיעת השיעורים -קול הלשון | 03-6171077 :לקבלת הגיליון בדוא"לnewsletter.mechubarim@gmail.com :
ד
