בעל העקידה · Bal Huakaedu — כי תבוא (2026-08-24)

גיליון מ"ט -פרשת כי תבוא תשפ"ו
ביאור ענין פרשת ביכורים
ישראל בחודש זה להשכים באשמורת הבוקר ואף אם נפרש שמכל מקום רצה להרע לו ,יש אׁשית ּכָ ל ְּפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶׁשר ָּת ִביא וְ לָ ַק ְח ָּת ֵמ ֵר ִ
לומר סליחות ,שמלבד מה שהם ימי רחמים להבין מה השייכות בין רדיפה זו ,למה שנאמר ֹלהיָך נ ֵֹתן לָ ְך וְ ַׂש ְמ ָּת ַב ֶּטנֶ א
ֵמ ַא ְר ְצָך ֲא ֶׁשר ה' ֱא ֶ
וסליחות ,והם הימים הקודמים לימי ראש בסמוך לזה 'וירד מצרימה'. ֹלהיָך לְ ַׁשּכֵ ן
וְ ָהלַ כְ ָּת ֶאל ַה ָּמקֹום ֲא ֶׁשר יִ ְב ַחר ה' ֱא ֶ
השנה ויום הכיפורים ,הרי מחמשה עשר באב ביאור הענין הוא ,שעיקר קבלת עול מלכות ה' את ֶאל ַהּכ ֵֹהן ֲא ֶׁשר יִ ְהיֶ ה ַּבּיָ ִמים ּוב ָ
ְׁשמֹו ָׁשםָ .
מתחילים הלילות להתארך ,וכמו שאמרו היא על ידי ההכרה שכל הטובות שיש לאדם הם ֹלהיָך ּכִ יָה ֵהם וְ ָא ַמ ְר ָּת ֵאלָ יו ִהּגַ ְד ִּתי ַהּיֹום לַ ה' ֱא ֶ
חז"ל (תענית לא ).שמי שאינו לומד אז בלילות מגיעים מה' יתברך בלבד ,ואינם באים מכוחו אתי ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר נִ ְׁש ַּבע ה' לַ ֲאב ֵֹתינּו לָ ֶתת ָב ִ
הוא מתחייב עונש ,שהרי זה מענין הביכורים, ועוצם ידו של האדם ,ומי שאינו מאמין בזה, לָ נּו וגו' (דברים כו ב-ג)
שנותנים לה' את ראשית הזמן שמתארכים הרי הוא פורק מעליו עול מלכות שמים ,וגורם פרשה זו עוסקת במצות הבאת ביכורים ,שכל
הלילות שמקדימים לקום ולהתפלל ולהודות לעצמו כל הרעות ,חששה התורה שכשירשו מי שגדל אצלו בארץ ישראל פרי משבעת
לה'. את הארץ וישתקעו בה ,יש חשש שמא ישכחו המינים ,את הפרי הראשון שגדל אצלו ,יש לו
ענין הכרת הטובה שהיא מאת ה' ,כוללת שני שכל מה שיש להם הוא מה' ,לכך אמרה תורה, להביאו לבית המקדש וליתנו לכהן ,והוא מודה
חלקים ,החלק הראשון הוא ההכרה והאמונה שבכל פעם שיתחיל האילן לתת פירותיו ,או לה' על שהוציא את ישראל מארץ מצרים ונתן
בעיקר הדבר שכל הנעשה בעולם הוא מאת שהשדה תוציא יבולה משבעת המינים ,יקח להם את ארץ ישראל.
ה' ,והחלק השני הוא האמונה בהשגחה מהפירות הראשונים ויביאם אל בית המקדש ויש לשאול ולהעיר כמה שאלות והערות
הפרטית ,שהפירות שיצאו בשדהו ובאילנותיו בירושלים ,כדי שעל ידי זה יזכור כי מה' קיבל בענין מצוה זו:
אינם בדרך הטבע ,אלא הכל הוא שפע מאת את הכל ,זהו שנאמר 'ולקחת מראשית פרי א .מדוע ציותה התורה על בעלי הקרקעות
ה' המגיע למאמינים בו ומקבלים את מלכותו. האדמה אשר תביא מארצך' ,כלומר ,שלכאורה שבארץ ישראל ,להטריח עצמם עם פרי
לכך חילקה התורה את הגדותיו לשנים, נדמה לך שאתה מביא את זה מארצך ,אבל מועט ללכת לבית המקדש אשר בירושלים,
שבתחילה בא ומודה בכללות על נתינת הארץ באמת אינו כן ,אלא הוא 'אשר ה' אלהיך נותן ולא אמרה שיתנוהו לכהן הדר בשכנותם ,כפי
לישראל ,ולוקח הכהן הטנא מידו ומניחו לפני לך' ,ולכך יש להביא זאת אל הכהן שבמקדש שתרומה ניתנת לכהן בכל מקום.
מזבח ה' ,להודיע שגם הפירות הפרטיים שיש ה' ,כדי להורות ולהודיע בזה שהכל מיד ה',
כאן הם מגיעים מאת ה' אשר המזבח עומד וכדי לחזק ענין קבלת עול מלכות ה' אצל כל ב .במשנה במסכת ביכורים (פ"ג מ"ג) מבואר,
לפניו .ולאחר מכן מתחיל לפרט את ההודאה ישראל ,היו ישראל מתכנסים בדרך ללוות את שהיו עושים ענין גדול מהעלאת הביכורים,
הכללית על הירידה למצרים וגאולת ה' ונתינת מביאי הביכורים ,וכשהגיעו לירושלים יצאו שאנשי ירושלים היו יוצאים לקראתם ,וכל
הארץ ,ומסיים שוב בהודאה הפרטית 'וְ ַע ָּתה לקראתם ,כדי שהכל ישתתפו בחיזוק הכרת בעלי אומניות שבירושלים עומדים לפניהם
אׁשית ְּפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶׁשר
אתי ֶאת ֵר ִ ִהּנֵ ה ֵה ֵב ִ אלהותו יתברך. ושואלים בשלומן ,ויש להבין מדוע מצינו ענין
נָ ַת ָּתה ּלִ י ה'' (י). זהו גם יסוד מצות נתינת שאר מתנות כהונה, זה דוקא בביכורים.
כשפותח בסיפור ירידת ישראל למצרים שהם התרומה שהיא ראשית הדגן ,החלה ג .מהו שנאמר שמיד שמגיע עם הביכורים
אומר' ,ארמי אובד אבי' ,והכוונה היא ,שהרי ראשית העיסות ,וראשית הגז ,ובכורות הצאן, למקדש אומר לכהן 'הגדתי היום לה' אלהיך כי
ידוע שסיבת ירידת ישראל למצרים היתה על ללמד את האדם להכניע עצמו אל ה' ולהכיר באתי אל הארץ אשר נשבע ה'' וגו' ,שלכאורה
ידי שהאחים מכרו את יוסף לעבד במצרים, בזה שהכל ממנו ,אלא שראשית גידולי הפירות לא מובן מה כוונתו לומר בזה ,ומה הודיע בזה
ומתוך כך נתגלגל שירד יעקב אביהם לשם משבעת מינים התייחדו במצוה להביאם דבר שלא היה ידוע קודם.
לאחר שהתגלה יוסף על ידי הרעב ,וקנאת למקדש ולעשות זאת פרסום גדול ,לפי שהוא ד .מדוע חילקה התורה את דבריו לשנים,
האחים ושנאתם הם מידות פחותות שודאי לא תחילת גידול הפירות. שבתחילה אמר 'הגדתי היום' וגו' 'כי באתי'
באו אליהם מהאבות הקדושים ,אברהם יצחק נראה להוסיף ,שגם זמני התפילות שקבעו לנו וגו' ,ולאחר מכן לוקח הכהן את הטנא מידו
ויעקב ,לכך מפרש שמי שגרם להם מידות חז"ל ,שהם שחרית מנחה וערבית ,ענינם בדרך והניחו לפני המזבח ,ואחר כך ממשיך ואומר
אלו ,הוא לבן הארמי ,שבנותיו נישאו ליעקב, זו ,ליתן לה' מנחת נדבה את תחילת הזמנים, 'ארמי אובד אבי' וגו'.
וגם רבקה אמו היתה אחות לבן הארמי ,נמצא שבתחילת היום מתפללים שחרית ,ובתחילת ה .מהי כוונת דבריו 'ארמי אובד אבי וירד
שארמי הוא היה סיבת מידות השבטים שקנאו הלילה מתפללים ערבית ,וכיון שיש המונים מצרימה' ,והלא לכאורה לא מצינו שלבן
ושנאו את יוסף ,והיא זו שגרמה ל'אובד אבי', את היום מחצות היום ,לכך מתפללים מנחה הארמי ביקש לאבד את יעקב אבינו ,אלא
שהיא 'וירד מצרימה' ,וכל זה לומר ,שהירידה בזמן שלאחר חצות היום ,וכן מחצות הלילה אדרבה נתן לו את בנותיו ,ובביתו עשה לעצמו
ושעבוד מצרים לא היתה בגזירת ה' ,אלא הוא זמן המסוגל לתפילה ועסק התורה ,וכמו עושר גדול ,וגם מה שרדף אחריו כשיצא וברח
מחמת מעשי השבטים ,אבל היציאה והגאולה שאמר דוד המלך (תהלים קיט סב) ֲ'חצֹות לַ יְ לָ ה ממנו ,לא היה אלא מפני שסבר שלקח את
משם היתה על ידי ה' ששמע את צעקתם וזכר ָאקּום לְ הֹודֹות לָ ְך ַעל ִמ ְׁש ְּפ ֵטי ִצ ְד ֶקָך' ,על פי בנותיו כשבויות חרב ,וסבר שגנב את אלהיו,
את שבועתו לאבותם. זה יש ליתן טעם ורמז לכך שפרשה זו פרשת וגם אז לא עשה עמו רעה ,כפי שהזהירו ה',
עקידת יצחק שער צח כי תבא נקראת בכל שנה בחודש אלול ,שנהגו ונפרדו בברית שלום.
