gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בעל העקידה · Bal Huakaedu — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: בעל העקידה · Bal Huakaedu

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

בעל העקידה · Bal Huakaedu — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון מ"ט ‪ -‬פרשת כי תבוא תשפ"ו‬ ‫ביאור ענין פרשת ביכורים‬ ‫ישראל בחודש זה להשכים באשמורת הבוקר‬ ‫ואף אם נפרש שמכל מקום רצה להרע לו‪ ,‬יש‬ ‫אׁשית ּכָ ל ְּפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶׁשר ָּת ִביא‬ ‫וְ לָ ַק ְח ָּת ֵמ ֵר ִ‬ ‫לומר סליחות‪ ,‬שמלבד מה שהם ימי רחמים‬ ‫להבין מה השייכות בין רדיפה זו‪ ,‬למה שנאמר‬ ‫ֹלהיָך נ ֵֹתן לָ ְך וְ ַׂש ְמ ָּת ַב ֶּטנֶ א‬ ‫ֵמ ַא ְר ְצָך ֲא ֶׁשר ה' ֱא ֶ‬ ‫וסליחות‪ ,‬והם הימים הקודמים לימי ראש‬ ‫בסמוך לזה 'וירד מצרימה'‪.‬‬ ‫ֹלהיָך לְ ַׁשּכֵ ן‬ ‫וְ ָהלַ כְ ָּת ֶאל ַה ָּמקֹום ֲא ֶׁשר יִ ְב ַחר ה' ֱא ֶ‬ ‫השנה ויום הכיפורים‪ ,‬הרי מחמשה עשר באב‬ ‫ביאור הענין הוא‪ ,‬שעיקר קבלת עול מלכות ה'‬ ‫את ֶאל ַהּכ ֵֹהן ֲא ֶׁשר יִ ְהיֶ ה ַּבּיָ ִמים‬ ‫ּוב ָ‬ ‫ְׁשמֹו ָׁשם‪ָ .‬‬ ‫מתחילים הלילות להתארך‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫היא על ידי ההכרה שכל הטובות שיש לאדם הם‬ ‫ֹלהיָך ּכִ י‬‫ָה ֵהם וְ ָא ַמ ְר ָּת ֵאלָ יו ִהּגַ ְד ִּתי ַהּיֹום לַ ה' ֱא ֶ‬ ‫חז"ל (תענית לא‪ ).‬שמי שאינו לומד אז בלילות‬ ‫מגיעים מה' יתברך בלבד‪ ,‬ואינם באים מכוחו‬ ‫אתי ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר נִ ְׁש ַּבע ה' לַ ֲאב ֵֹתינּו לָ ֶתת‬ ‫ָב ִ‬ ‫הוא מתחייב עונש‪ ,‬שהרי זה מענין הביכורים‪,‬‬ ‫ועוצם ידו של האדם‪ ,‬ומי שאינו מאמין בזה‪,‬‬ ‫לָ נּו וגו' (דברים כו ב‪-‬ג)‬ ‫שנותנים לה' את ראשית הזמן שמתארכים‬ ‫הרי הוא פורק מעליו עול מלכות שמים‪ ,‬וגורם‬ ‫פרשה זו עוסקת במצות הבאת ביכורים‪ ,‬שכל‬ ‫הלילות שמקדימים לקום ולהתפלל ולהודות‬ ‫לעצמו כל הרעות‪ ,‬חששה התורה שכשירשו‬ ‫מי שגדל אצלו בארץ ישראל פרי משבעת‬ ‫לה'‪.‬‬ ‫את הארץ וישתקעו בה‪ ,‬יש חשש שמא ישכחו‬ ‫המינים‪ ,‬את הפרי הראשון שגדל אצלו‪ ,‬יש לו‬ ‫ענין הכרת הטובה שהיא מאת ה'‪ ,‬כוללת שני‬ ‫שכל מה שיש להם הוא מה'‪ ,‬לכך אמרה תורה‪,‬‬ ‫להביאו לבית המקדש וליתנו לכהן‪ ,‬והוא מודה‬ ‫חלקים‪ ,‬החלק הראשון הוא ההכרה והאמונה‬ ‫שבכל פעם שיתחיל האילן לתת פירותיו‪ ,‬או‬ ‫לה' על שהוציא את ישראל מארץ מצרים ונתן‬ ‫בעיקר הדבר שכל הנעשה בעולם הוא מאת‬ ‫שהשדה תוציא יבולה משבעת המינים‪ ,‬יקח‬ ‫להם את ארץ ישראל‪.‬‬ ‫ה'‪ ,‬והחלק השני הוא האמונה בהשגחה‬ ‫מהפירות הראשונים ויביאם אל בית המקדש‬ ‫ויש לשאול ולהעיר כמה שאלות והערות‬ ‫הפרטית‪ ,‬שהפירות שיצאו בשדהו ובאילנותיו‬ ‫בירושלים‪ ,‬כדי שעל ידי זה יזכור כי מה' קיבל‬ ‫בענין מצוה זו‪:‬‬ ‫אינם בדרך הטבע‪ ,‬אלא הכל הוא שפע מאת‬ ‫את הכל‪ ,‬זהו שנאמר 'ולקחת מראשית פרי‬ ‫א‪ .‬מדוע ציותה התורה על בעלי הקרקעות‬ ‫ה' המגיע למאמינים בו ומקבלים את מלכותו‪.‬‬ ‫האדמה אשר תביא מארצך'‪ ,‬כלומר‪ ,‬שלכאורה‬ ‫שבארץ ישראל‪ ,‬להטריח עצמם עם פרי‬ ‫לכך חילקה התורה את הגדותיו לשנים‪,‬‬ ‫נדמה לך שאתה מביא את זה מארצך‪ ,‬אבל‬ ‫מועט ללכת לבית המקדש אשר בירושלים‪,‬‬ ‫שבתחילה בא ומודה בכללות על נתינת הארץ‬ ‫באמת אינו כן‪ ,‬אלא הוא 'אשר ה' אלהיך נותן‬ ‫ולא אמרה שיתנוהו לכהן הדר בשכנותם‪ ,‬כפי‬ ‫לישראל‪ ,‬ולוקח הכהן הטנא מידו ומניחו לפני‬ ‫לך'‪ ,‬ולכך יש להביא זאת אל הכהן שבמקדש‬ ‫שתרומה ניתנת לכהן בכל מקום‪.‬‬ ‫מזבח ה'‪ ,‬להודיע שגם הפירות הפרטיים שיש‬ ‫ה'‪ ,‬כדי להורות ולהודיע בזה שהכל מיד ה'‪,‬‬ ‫כאן הם מגיעים מאת ה' אשר המזבח עומד‬ ‫וכדי לחזק ענין קבלת עול מלכות ה' אצל כל‬ ‫ב‪ .‬במשנה במסכת ביכורים (פ"ג מ"ג) מבואר‪,‬‬ ‫לפניו‪ .‬ולאחר מכן מתחיל לפרט את ההודאה‬ ‫ישראל‪ ,‬היו ישראל מתכנסים בדרך ללוות את‬ ‫שהיו עושים ענין גדול מהעלאת הביכורים‪,‬‬ ‫הכללית על הירידה למצרים וגאולת ה' ונתינת‬ ‫מביאי הביכורים‪ ,‬וכשהגיעו לירושלים יצאו‬ ‫שאנשי ירושלים היו יוצאים לקראתם‪ ,‬וכל‬ ‫הארץ‪ ,‬ומסיים שוב בהודאה הפרטית 'וְ ַע ָּתה‬ ‫לקראתם‪ ,‬כדי שהכל ישתתפו בחיזוק הכרת‬ ‫בעלי אומניות שבירושלים עומדים לפניהם‬ ‫אׁשית ְּפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶׁשר‬ ‫אתי ֶאת ֵר ִ‬ ‫ִהּנֵ ה ֵה ֵב ִ‬ ‫אלהותו יתברך‪.‬‬ ‫ושואלים בשלומן‪ ,‬ויש להבין מדוע מצינו ענין‬ ‫נָ ַת ָּתה ּלִ י ה'' (י)‪.‬‬ ‫זהו גם יסוד מצות נתינת שאר מתנות כהונה‪,‬‬ ‫זה דוקא בביכורים‪.‬‬ ‫כשפותח בסיפור ירידת ישראל למצרים‬ ‫שהם התרומה שהיא ראשית הדגן‪ ,‬החלה‬ ‫ג‪ .‬מהו שנאמר שמיד שמגיע עם הביכורים‬ ‫אומר‪' ,‬ארמי אובד אבי'‪ ,‬והכוונה היא‪ ,‬שהרי‬ ‫ראשית העיסות‪ ,‬וראשית הגז‪ ,‬ובכורות הצאן‪,‬‬ ‫למקדש אומר לכהן 'הגדתי היום לה' אלהיך כי‬ ‫ידוע שסיבת ירידת ישראל למצרים היתה על‬ ‫ללמד את האדם להכניע עצמו אל ה' ולהכיר‬ ‫באתי אל הארץ אשר נשבע ה'' וגו'‪ ,‬שלכאורה‬ ‫ידי שהאחים מכרו את יוסף לעבד במצרים‪,‬‬ ‫בזה שהכל ממנו‪ ,‬אלא שראשית גידולי הפירות‬ ‫לא מובן מה כוונתו לומר בזה‪ ,‬ומה הודיע בזה‬ ‫ומתוך כך נתגלגל שירד יעקב אביהם לשם‬ ‫משבעת מינים התייחדו במצוה להביאם‬ ‫דבר שלא היה ידוע קודם‪.‬‬ ‫לאחר שהתגלה יוסף על ידי הרעב‪ ,‬וקנאת‬ ‫למקדש ולעשות זאת פרסום גדול‪ ,‬לפי שהוא‬ ‫ד‪ .‬מדוע חילקה התורה את דבריו לשנים‪,‬‬ ‫האחים ושנאתם הם מידות פחותות שודאי לא‬ ‫תחילת גידול הפירות‪.‬‬ ‫שבתחילה אמר 'הגדתי היום' וגו' 'כי באתי'‬ ‫באו אליהם מהאבות הקדושים‪ ,‬אברהם יצחק‬ ‫נראה להוסיף‪ ,‬שגם זמני התפילות שקבעו לנו‬ ‫וגו'‪ ,‬ולאחר מכן לוקח הכהן את הטנא מידו‬ ‫ויעקב‪ ,‬לכך מפרש שמי שגרם להם מידות‬ ‫חז"ל‪ ,‬שהם שחרית מנחה וערבית‪ ,‬ענינם בדרך‬ ‫והניחו לפני המזבח‪ ,‬ואחר כך ממשיך ואומר‬ ‫אלו‪ ,‬הוא לבן הארמי‪ ,‬שבנותיו נישאו ליעקב‪,‬‬ ‫זו‪ ,‬ליתן לה' מנחת נדבה את תחילת הזמנים‪,‬‬ ‫'ארמי אובד אבי' וגו'‪.‬‬ ‫וגם רבקה אמו היתה אחות לבן הארמי‪ ,‬נמצא‬ ‫שבתחילת היום מתפללים שחרית‪ ,‬ובתחילת‬ ‫ה‪ .‬מהי כוונת דבריו 'ארמי אובד אבי וירד‬ ‫שארמי הוא היה סיבת מידות השבטים שקנאו‬ ‫הלילה מתפללים ערבית‪ ,‬וכיון שיש המונים‬ ‫מצרימה'‪ ,‬והלא לכאורה לא מצינו שלבן‬ ‫ושנאו את יוסף‪ ,‬והיא זו שגרמה ל'אובד אבי'‪,‬‬ ‫את היום מחצות היום‪ ,‬לכך מתפללים מנחה‬ ‫הארמי ביקש לאבד את יעקב אבינו‪ ,‬אלא‬ ‫שהיא 'וירד מצרימה'‪ ,‬וכל זה לומר‪ ,‬שהירידה‬ ‫בזמן שלאחר חצות היום‪ ,‬וכן מחצות הלילה‬ ‫אדרבה נתן לו את בנותיו‪ ,‬ובביתו עשה לעצמו‬ ‫ושעבוד מצרים לא היתה בגזירת ה'‪ ,‬אלא‬ ‫הוא זמן המסוגל לתפילה ועסק התורה‪ ,‬וכמו‬ ‫עושר גדול‪ ,‬וגם מה שרדף אחריו כשיצא וברח‬ ‫מחמת מעשי השבטים‪ ,‬אבל היציאה והגאולה‬ ‫שאמר דוד המלך (תהלים קיט סב) ֲ'חצֹות לַ יְ לָ ה‬ ‫ממנו‪ ,‬לא היה אלא מפני שסבר שלקח את‬ ‫משם היתה על ידי ה' ששמע את צעקתם וזכר‬ ‫ָאקּום לְ הֹודֹות לָ ְך ַעל ִמ ְׁש ְּפ ֵטי ִצ ְד ֶקָך'‪ ,‬על פי‬ ‫בנותיו כשבויות חרב‪ ,‬וסבר שגנב את אלהיו‪,‬‬ ‫את שבועתו לאבותם‪.‬‬ ‫זה יש ליתן טעם ורמז לכך שפרשה זו פרשת‬ ‫וגם אז לא עשה עמו רעה‪ ,‬כפי שהזהירו ה'‪,‬‬ ‫עקידת יצחק שער צח‬ ‫כי תבא נקראת בכל שנה בחודש אלול‪ ,‬שנהגו‬ ‫ונפרדו בברית שלום‪.‬‬