בית העירוב · Bees Huaruv — כי תבוא (2026-08-24)

©
גליון מס 43פרשת כי תבוא תשפ"ו
מה מחפש צוות מודדים בתוך תעלה?
בין כתלי הפעם ,ביום ששי בתוך תעלה בעומק מטר וחצי ,כשאגלי זיעה נוטפים
בית העירוב פרשת שופטים ,הגיעו
ליישוב במרכז הארץ.
מהמצח ,תוצאות החום הנורא ,עמדו שם שלושת האברכים.
מד מטר בידו של אחד מהם ,ומתקן כבד ומעניין בידם של
העירוב שם בנוי על השניים .יחד עמדו ומדדו מטר אחר מטר בתעלה ,תוך כדי
תעלה המקיפה את היישוב לאורך קילומטרים ,התעלה צעידה זהירה שלא להיתקל בנחשים ושאר מרעין בישין
עוברת בין שדות ושטחים שוממים .כידוע כדי שהעירוב המצויים במקומות מסוג אלה.
יהיה כשר התעלה צריכה להיות תלולה בשיעור של 'תל
המתלקט לגובה י' טפחים מתוך אורך ד' אמות' .מדידה לעומד מהצד נדמה היה שמדובר בצוות מודדים מטעם
של דבר כזה אינה פשוטה ,ובין השאר מצריך גם התקנת בתוך התעלה מסביב ליישוב משרד התשתיות ,או משהו כזה .אבל מדובר בכמה אברכים
'מתנדבי בית העירוב' .כאלה שלמדו את הסידרה המקיפה של השיעורים מתקן פרימיטיבי של קורה בגובה י' טפחים המחוברת לקורה באורך ד'
הפרקטיים בבית העירוב ,וכעת מקיימים 'לשמור ולעשות' .יוצאים לזכות אמות.
זאת לא היתה הפעם הראשונה שהמתנדבים היו שם במושב ,ובנתיים גם את העם שבשדות ,לבדוק ולתקן להם העירוב.
עשרות מתנדבים שכאלה זוכים ברוך ה' להציל אלפי יהודים מחילולי לא האחרונה .תנאי השטח מקשים על העבודה ,בפרט כשהם נעשים על
שבת .במסירות עצומה ,שלהם ושל בני הבית ,עוזבים הם את הכל למשך בסיס התנדבותי ובאמצעים מינימליים.
לצערנו ,בשלב הזה ,העירוב ביישוב פסול. שעות ארוכות ,כדי להכשיר עירוב בעוד יישוב ועוד יישוב.
מעטו של קורא
שנהרגו עשרות אנשים בבת אחת ,כמו אסון מירון ,ההתמוטטות במיאמי, יישר כוחכם על הבאת דברי הערוך לנר בגליון פרשת כי תצא.
אסון קרלין ,ל"ע. הדברים מהווים דירבון להתחזקות ,ולהמחשת הימים הגורליים הבאים
מאידך חשוב לזכור את דבריו שגם השנים הטובות היו בראש השנה שחל לקראתנו לשלום .בפרט כשהם יוצאים מפי אחד הגדולים בדורות
להיות בשבת. הקודמים.
כאן המקום להודות לארגון 'בית העירוב' ,על הפעילות הנפלאה והמיוחדת, רציתי רק להוסיף שאמנם בעל הערוך לנר מדבר על קורות השנים
להחדיר מודעות בנושא החשוב הזה בכל מיני אופנים ,דבר שכמה פעמים הקדמוניות כשראש השנה חל בשבת ,אך גם במאורעות השנים האחרונות
הציל אותי באופן אישי מחילול שבת כפשוטו. אפשר לראות זאת .הנה המלחמה האחרונה ,שהתחילה בשמחת תורה
בזכותכם נזכה כולנו בע"ה בכתיבה וחתימה טובה ,שתהא השנה מיוחדת תשפ"ד ,ראש השנה שלה היה בשבת .כזכור ביום שמחת תורה נטבחו מעל
לטובה ולברכה. אלף יהודים ,דבר שלא היה כמוהו )חוץ מהשואה( .אלפי טילים נפלו בארץ
נודה לפרסום הדברים לחיזוק הרבים. הקודש כהמשך לאותו יום ,ועד עצם היום הזה ממשיכים אנו ללקק פצעים
בברכה מרובה כתוצאה מכך.
י .הכהן גם בשנת תשפ"א שר"ה חל בשבת ,חזינו באסונות תקדימיים ומצמררים
~ ~
...וגמ מאורעות תרפ"ט
~ ~~
~
~ ~;
02-5666-999 ~ ~
~
שאלה ותמונה בצידה
איך מתניידים בכסא גלגלים כשאין עירוב? הרה"ג רבי ישעיה וינד שליט"א
אבל כשאדם אדם מוציא את האדם ,זה מעשה טלטול כמו טלטול חפץ שחייב עליו. זה קרה לפני כמה שבועות ,בבין הזמנים האחרון בשבת פרשת עקב .ר' משה חיים
אלא שבזה התירו חז"ל דאמרינן שהחי נושא את עצמו ,ולכן חברו אין מתחייב על שכר וילה באחד היישובים הסמוכים לירושלים .עבורו היה זה ממש נדרש ,התקופה
ההוצאה ,ורק מדרבנן אסרוהו. האחרונה היתה עמוסה מאד עם שרוליק שלו ,הנפילה ובעקבותיה השבר ברגלו,
מעתה יש לדון כשאדם מוליך את עצמו על כסא גלגלים ,על ידי שמגלגל בעצמו את שיבשה אצלם את כל מהלך החיים הרגיל והמוכר.
הגלגלים ,האם פעולה זו הוי פעולת הוצאה של גופו ,שהרי הוא נושא את גופו על מיון ,אשפוז ,רופאים ,ניתוח ותקופת השיקום מילאו את כל סדר יומם .כעת ברוך
ידי כסא הגלגלים ,ואין זו פעולת הליכה רגילה. הם כבר באמצע תהליך השיקום .כל זה קורה בסוף זמן הקיץ כששרוליק צריך כבר
להתכונן להיכנס לישיבה קטנה.
או דילמא גם לזה ייקרא הליכה ,אף שאינו כדרכו ממש .שהרי בוודאי אם אדם יזחל
או יגרור עצמו על הארץ לא נאמר שזו פעולת הוצאה של גופו .ואף שאין זו הליכה מעבר לכל זה ,שרוליק הרי אינו יכול ללכת בכוחות עצמו ,הוא מתנייד רק בכסא
גלגלים ,בכל מקום הוא נזקק לעזרה ,וזה נופל בעיקר על ר' משה חיים.
כדרך כל אדם ,בכל זאת גם גרירה כזו ,צורה מסוימת של הליכה היא .וכן אם יתגלש
על שלג ,גם כן פשוט שלא נחשוש בזה לאיסור הוצאה .כמו כן אם יהיה לו גלגלים על אף זאת ,ואולי דווקא בגין זאת ,החליטו ההורים שהם ייצאו השנה לחופשה
על מנעליו) ,כפי שרואים היום ברחוב( והאדם מתגלגל בהם ,ג"כ משפחתית בבין הזמנים .מראש דאגו שזה יהיה בית צמוד קרקע ,נגיש ללא מדרגות.
לכאורה אין זו הוצאה. אין ספק ,האוויר והאווירה השונה בצפון עשו טוב לכולם,
להורים המסורים וגם לשרוליק עצמו.
• מחלוקת הפוסקים בכסא גלגלים? • שעתיים לפני שבת ,תוך כדי מירוץ ההכנות לשבת במקום
כדבר הזה ממש דעת הגרש"ז אוירבך זצ"ל )הובא בשש"כ פל"ד אחר ושונה .הבזיקה בו פתאום השאלה; רגע ,מה מצב העירוב
הערה קה( ,בכסא גלגלים .שגם כאן כשאדם מגלגל בעצמו את עם ביישוב? הרי אנחנו חייבים להוציא לרחוב את שרוליק
הכסא ,הרי זו צורה מסוימת של הליכה ,ולכן אין בזה שום באנשי הכסא גלגלים .מיהר לשלוף את הסלולרי שלו ,דפדף
איסור הוצאה על גוף האדם. ראה שבועות הקשר ,הנה ב"ה 'בית העירוב' ,נס שלפני כמה
את העלון ושמר את מספר הטלפון של בית ההוראה .בתקוה
אבל בשו"ת הר צבי )או"ח סי' קע( כתב שאדם המגלגל
לגלגל בעצמו את הכסא שעדיין יש מענה בשעה כזו.
עצמו בכסא גלגלים ,אינה הליכה כלל ,דרק סמוכות ומקל
'הלו ,שלום' ,הציג את בקשתו לקבלת מידע על העירוב ביישוב .הרב בדק והשיב 'יש
המסייעים לאדם בפעולת הליכה רגילה ,שעל ידם הולך הוא בעצמו ,יש להם דין
תשתית אבל אין בודק שמטפל באופן שוטף בעירוב שם ,כך שהוא נפסל עם הזמן
מנעל שנעשה לסייע לאדם בהליכתו ,וגם יש להם דין מלבוש שמתלבשים עליו.
ואף אחד לא באמת מטפל בזה'.
אבל כסא גלגלים כלל אינו מסייע להליכת האדם ,שאין זו פעולת הליכה ,אלא
ר' משה חיים' :רגע אז מה אני עושה למעיישה?'' .די פשוט ,לא מטלטלים ביישוב.
העגלה היא המוליכה אותו.
רק תוודא שהבית שלכם כן מוקף במחיצות כשרות ,שלפחות שם תוכלו לטלטל',
לפי זה הליכת אדם בכסא גלגלים הינה פעולת הוצאה של גוף האדם ,שהאדם מוציא השיב הרב.
ר' משה חיים בהיסטריה' :סליחה הרב ,אבל זה בכלל לא כל כך פשוט ,הבן שלי בן את עצמו על ידי הכסא .בדרך זה דרך גם הבן איש חי בשו"ת רב פעלים )ח"א סימן כה(.
14אינו יכול ללכת בכוחות עצמו ,הוא מתנייד רק בכסא גלגלים .האם נגזר עליו על כן כתבו שדין אדם זה כדין המוציא אדם במיטה ,שאמנם אין בזה איסור תורה
על הוצאת האדם כיוון שחי נושא את עצמו ,אבל מדרבנן אסור .ולכן גם על המיטה להישאר בבית כל השבת ,בלי לצאת להתפלל במניין?'
פטור אבל אסור שהמיטה טפלה ומתבטלת לאדם .כמו כן אדם זה מוציא את עצמו מה ענה לו הרב? הבה נלמד את הדין במקרה שכזה ,אבל נתחיל ממקורות הסוגיא.
על ידי העגלה שאיסורו מדרבנן והעגלה טפלה אליו .על כן פסקו שמותר לעשות
זאת רק בכרמלית דהוי תרי דרבנן ,ולצורך מצוה ,כגון לשמיעת קדיש קדושה וברכו • יציאה באביזרי הליכה •
איתא במשנה שבת סה" :הקטע יוצא בקב שלו דברי רבי מאיר ,רבי יוסי אוסר" .וכדו'.
ופירש"י 'הקטע יוצא' ,דמנעל דידיה הוא' .ורבי יוסי אוסר' ,דלאו תכשיט הוא ואינו אבל הגרש"ז מקשה עליהם שאמנם על הוצאת גוף האדם אין איסור שאינה הוצאה
מנעל והוי משוי .וביארו הראשונים טעם האיסור משום שאינו הקב עשוי כדי ללכת אלא הליכה ,כאמור .אבל הכסא אינו מתבטל אליו ,שרק בפעולת נשיאה וטלטול
בו ,דבאמת הולך הוא על ידי מקלות התומכים בו .וקב זה עשוי רק כדי שלא יוכר על ידי מיטה ,אמרינן שהמיטה שנושאת את האדם מתבטלת אליו ,אבל כשאין זה
שחסר רגל הוא ,שיחשבו שקשה עליו הליכתו לכן הולך במקלות .אבל אם הקב
פעולה של נשיאת משא אלא הליכה על ידי הכסא ,יש איסור על הוצאת הכסא
משמש לו להליכה לכולי עלמא יוצא בו.
עצמו .וגם אינו כמנעל שפטור על הוצאתו מדין מלבוש ,שהרי אין הכסא מלבוש.
וכן פסק המחבר בסימן ש"א סעיף ט"ו שאין הקטע יוצא בקב שלו ,משום שאינו
מאידך באגרות משה )ח"ד סימן ס'( מתיר לכתחילה לצאת בכסא גלגלים אם האדם לצורך הילוכו.
בעצמו מגלגלו .טעמו משום שהוא ממש כדוגמת כסא וסמוכות שלו שהתיר המחבר
בתוס' שם ד"ה הקטע ,כתבו שחיגר שאינו יכול ללכת כלל בלא מקל ,מותר לצאת
איתו לרשות הרבים ,שהרי הם כמנעליו ממש .כן כתבו גם הרא"ש והר"ן ,וכן פסק ברשות הרבים ,כל שאין שנשען ונסמך עליהם .וכן פסק באור לציון )ח"ב פכ"ג ה'(.
• להלכה מה יעשה ר' משה חיים? • גם המחבר שם בסעיף י"ז.
ולמעשה מי שאינו יכול ללכת בלי משענת ותמיכה ,פסק בשמירת שבת כהלכתה, ושם בהמשך המשנה בדף ס"ו אי'" .סמוכות שלו טמאין מדרס ויוצאין בהן בשבת".
שברשות הרבים אסור לאדם להוליך את עצמו בכסא גלגלים .אבל בכרמלית פירש"י 'סמוכות שלו' ,סמוכות של קיטע .יש קיטע בשתי רגליו מהלך על שוקיו ועל
וברשות הרבים שלנו מותר ,דהוי שבות דשבות לצורך מצוה ,וכדעת האגרות משה. ארכובותיו ,ועושה סמוכות של עור לשוקיו' .ויוצאין בהן בשבת' ,דתכשיט דידיה הוא.
אבל "כסא וסמוכות שלו ,אין יוצאין בהן בשבת" .רש"י והראשונים שם ביארו טעם
וכן דעת הרב פעלים כשהוא לצורך גדול.
האיסור בזה ,כיוון שאינו נשען ונסמך עליהם ,חיישינן שמא יפלו ויבוא לטלטלם בידו.
אבל יהודי אחר אסור להסיע את הכסא אף בכרמלית ,רק על ידי נכרי מותר במקום
גם דין זה הביא המחבר שם בסעיף ט"ז ,שאם נשען על כסא וסמוכות בעת הליכתו,
מצוה ,כדין שבות דשבות .ואם האדם יכול להסיע את עצמו ,מותר לנכרי להסיעו אין חשש שמא יפלו הסמוכות ויבוא לטלטלם ,ומותר לצאת בהם בשבת לרשות
אפילו ברשות הרבים .ובתנאי שגם היהודי עוזר לו ומסיע את עצמו .וכתב הגרשז"א הרבים.
דהיתר זה נאמר רק אם יכול להסיע את עצמו לבד ,שבזה כשמסיע יחד עם הנכרי,
הוי כדין זה יכול וזה יכול .ואף שיש חולקים ואוסרים ,מכל מקום כיוון שיש בזה גם • מהו הגדרת הליכה? •
משום כבוד הבריות הקילו. כבר למדנו שאין חייבים מן התורה על הוצאת אדם חי כיוון שחי נושא את עצמו,
ולכן בנידון דידן אם שרוליק יכול להסיע את עצמו בכסא הגלגלים ,כשיש שם גוי אבל איסור מדרבנן עדיין יש אף בזה .ויש לבאר בזה דלכאורה בכל הליכת אדם
עדיף שהוא יקחנו לבית הכנסת ושרוליק יעזור לו בהסעת הכסא .ואם אין שם גוי מרשות היחיד לרשות הרבים ,למה אין איסור הוצאה ,שהרי נושא את משא גופו,
יסיע שרוליק את עצמו .אלא שייזהר לא לטלטל שום דבר חוץ מהכסא עצמו. ומוציא את גופו מרה"י לרה"ר? והביאור הפשוט בזה הוא דכשאדם הולך כדרך
הליכתו ,הרי זה מעשה הליכה ואינו מעשה של טלטול ,לכן אין איסור בכך שגופו
כל הנכתב הינו בדרך ליבון הלכה ,למעשה ישאל כל אחד את רבו. נישא על ידי הליכתו.
* מענה הלכתי ומידע בענייני עירוב בבית הוראה 'בית העירוב' – 02-5-666-999 :שמור בזכרון.
* לקבלת המדריך ההלכתי להתנהלות במקום שאין בו עירוב ,שלח בקשה למיילEE025666999@GMAIL.COM :
לשירות
* לקבלת גליון זה ישירות למייל שלח בקשה* E025666999@GMAIL.COM : הציבור !
