gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ויגד משה · Veyaged Moishe — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: ויגד משה · Veyaged Moishe

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

ויגד משה · Veyaged Moishe — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫תורת‬ ‫ויגד משה‬ ‫דברות קודש‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א‬ ‫מקראלי‬ ‫כי תבא‬ ‫מכון "ויגד משה"‬ ‫להוצאת דברי אלוקים חיים‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר מקראלי זיע"א‬ ‫יצא לאור‬ ‫פרשת כי תבא תשפ"ד‬ ‫הדפסת הגליון בסיוע‬ ‫מרכז 'אמונת חיים' קראלי‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫עיה"ת אשדוד ת"ו‬ ‫ניתן לקבל את הגליון‬ ‫בדוא"ל ‪8659931@gmail.com‬‬ ‫לתרומות והנצחות ובכל עניני הגליון‪:‬‬ ‫ניתן לפנות לחבר המערכת‬ ‫הרה"ג גמליאל רבינוביץ שליט"א‬ ‫מו"צ בק"ק קראלי ומח"ס גם אני אודך‬ ‫טל‪052-7128536 .‬‬ ‫פרשת כי תבא‬ ‫לארץ העליונה‪ ,‬כי שמחת עולם הזה‬ ‫והיה כי תבא אל הארץ אשר ה'‬ ‫אינה אלא הבל ורעות רוח וחזר ופירש‬ ‫אלוקיך נותן לך נחלה וירשת וישבת‬ ‫על איזה ארץ מדובר‪ ,‬ואמר ה' אשר ה'‬ ‫ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו'‪.‬‬ ‫אלוקיך נותן לך נחלה‪ ,‬כי לזו יקרא‬ ‫הנה האור החיים הק' פירש‬ ‫נחלת עולם‪ ,‬ודיקדק לומר בלשון "נותן‬ ‫הפסוקים הק' בדרך רמז ונביא כמה‬ ‫לך" כי בערך מה ששוה עולם העליון‪,‬‬ ‫דברים ממנו‪ ,‬בראשונה דיקדק באומרו‬ ‫כל מה שיתן אדם בעדו לא יגיע לחלק‬ ‫"והיה" שהוא לשון שמחה כנודע‪ ,‬שכן‬ ‫מאלף אלפים משוויו‪ ,‬ולזה אמר‬ ‫מובא במדרש רבה‪ ,‬ולכן פירש שבא‬ ‫הכתוב "אשר אני נותן לך" בתורה‬ ‫הכתוב להעיר שאין לשמוח אלא‬ ‫מתנה‪ ,‬ולצד שצריך האדם האדם‬ ‫בישיבת הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך‬ ‫לטרוח בעוה"ז לקיים תורה ומצוות‬ ‫נחלה‪ ,‬ועל דרך שכתוב אז ימלא שחוק‬ ‫לזה אמר "וירשתה" וגם אמר "וישבת‬ ‫פינו וגו' (תהילים קכו‪ ,‬ב) וגם שידע‬ ‫בה" על דרך אומרם של חז"ל צדיקים‬ ‫בליבו כי לא בכוחו ולא בעוצם גבורתו‬ ‫יושבים ועטרותיהם בראשיהם‪ ,‬ומה‬ ‫בא לרשת את הארץ אלא שהוא מתנת‬ ‫שאמר ולקחת מראשית כל פרי‪ ,‬פירוש‬ ‫ה' אשר הוא נותן לך‪.‬‬ ‫שאדם לא יקח בידו להקביל פני ה'‬ ‫אלא מדברים שהם מובחרים שעשה‬ ‫וגם בא לומר שיש להוריש הארץ‬ ‫בעולם הזה (ע"כ דברי האוה"ח הק')‬ ‫מיושביה ויגרש אויבי ה' מארצו‪ ,‬ועוד‬ ‫שבא לא שישיבת הארץ שהיא מצוה‬ ‫והנה מה שכתב האור החיים הק'‬ ‫בפני עצמה‪ ,‬כמו שמצינו כמה הפליגו‬ ‫הנ"ל שאין לשמוח אלא בישיבת ארץ‬ ‫רבותינו במצות ישיבת הארץ (כתובות‬ ‫ישראל‪ ,‬נביא גם מדברי הספר הק'‬ ‫דף קיג‪ ,‬בבא מציעא דף צא)‪.‬‬ ‫חרדים שכתב גם כן רמז זה שחז"ל‬ ‫אמרו כל מקום שנאמר והיה הוא לשון‬ ‫והוסיף האור החיים הק' לכתוב‬ ‫שמחה‪ ,‬ומביא גם את שיטת הרמב"ן‬ ‫והצצתי בפרשה זו שרומזת גם כן ביאת‬ ‫שישיבת ארץ ישראל הוא אחד מתרי"ג‬ ‫ארץ העליונה‪ ,‬ואמר והיה כי תבא‪,‬‬ ‫שאין ראוי לאדם לשמוח אלא כשיבוא‬ ‫משה‬ ‫ויגד‬ ‫ד‬ ‫ופושעים ומרבים במשתאות של סעודת‬ ‫מצות שבתורה ובכל עת ורגע שהאדם‬ ‫מריעות עליהם הכתוב אומר "ותבואו‬ ‫הוא בארץ ישראל הוא מקיים המצוה‬ ‫ותטמאו את ארצי וגו' וכתיב "כי‬ ‫הזו‪ ,‬וידוע שעיקר שכר המצוה הוא על‬ ‫תבואו לראות פני מי ביקש מכם רמוס‬ ‫השמחה הגדולה שבה הוא שמח‬ ‫חצרי"‪ ,‬ואל יעלה על ליבם שאחרי‬ ‫וכדכתיב מתחת אשר לא עבדת את ה'‬ ‫מותם ישארו בארץ ישראל‪ ,‬אלא‬ ‫בשמחה" אם כן צריך היושב בארץ‬ ‫במותם יגרשום חוצה ככלבים וכו'‪ ,‬וכל‬ ‫ישראל להיות שמח תדיר במצוה‬ ‫הרשעים בארץ ישראל נפשותם נשלכות‬ ‫התדירה באהבתו אותה‪ ,‬אבל הוסיף‬ ‫לחוצה לארץ‪.‬‬ ‫לכתוב דלכך כתוב תיבת "והיה" אצל‬ ‫מצות ישיבת ארץ ישראל לרמז לשמחת‬ ‫ירא שמים בבואו לארץ ישראל‬ ‫המצוה‪ ,‬אבל גם הוא סמוך בסמיכות‬ ‫וכתב הרמב"ן דעיקר כל המצות‬ ‫לסוף פרשת כי תצא ששם כתוב‬ ‫שבתורה הם ליושבים בארץ הק' וארץ‬ ‫הפרשה של עמלק לרמז לחרדת המצוה‬ ‫ישראל אינה מקיימת עוברי עבירה‪,‬‬ ‫מהרצועה התלויה באויר ויסורין של‬ ‫ולכן כל אדם יחרד בבואו אל ארץ‬ ‫ארץ ישראל שהם כמו מזבח כפרה‬ ‫ישראל להיות ירא שמים כפלי כפליים‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫שבארץ‬ ‫הצרות‬ ‫ידי‬ ‫שעל‬ ‫ממה שהיו בחוצה לארץ‪ ,‬וידע כי בבית‬ ‫מתנכים ומתמעטים העוונות והעם‬ ‫המלך הוא יושב‪ ,‬וכתב עוד בזה שצריך‬ ‫היושב בה הוא נשוא עון וכתוב וכיפר‬ ‫כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל‪,‬‬ ‫אדמתו עמו‪ ,‬וזה דוקא בעונות קלים‬ ‫ולבוא אליה מאפסי ארץ בתשוקה‬ ‫ובזה‬ ‫עליהם‪,‬‬ ‫ומתחרטים‬ ‫ששבים‬ ‫גדולה כבן אל חיק אמו‪ ,‬ומה טוב ומה‬ ‫היסורין האלו ממרקים‪.‬‬ ‫נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד ר'‬ ‫הרשעים יגורשו חוצה מארץ ישראל‬ ‫יהודה הלוי עליה‪ ,‬וכן אנו משוררים‬ ‫על ציון ר' יהודה בר אילעאי כל ערב‬ ‫והוסיף לכתוב החרדים בזה"ל‪:‬‬ ‫ראש חודש בשמחה רבה ואנו מתחננים‬ ‫אבל הבאים לארץ ישראל ואין שמים‬ ‫לק‪-‬ל לבל יגרשוני מאליה‪ ,‬וגם אלו‬ ‫על לב כי הם בהיכל המלך ומורדים‬ ‫ה‬ ‫משה‬ ‫דברות קודש – כי תבא‬ ‫ויגד‬ ‫שמחת עולם הזה אלא הבל‬ ‫אשר הם חוצה לה ראוי להם שיהיו‬ ‫נכספים ותאבים אליה‪ ,‬עכ"ל החרדים‪.‬‬ ‫והנה מה שכתב האור החיים הק'‬ ‫הנ"ל על הפסוק והיה כי תבא שהוא‬ ‫העבודה בשמחה בארץ ישראל‬ ‫לשון שמחה כי אין ראוי לאדם לשמוח‬ ‫מסופר מהגאון ר' מאיר שפירא‬ ‫אלא כשיבוא לארץ העליונה דהיינו‬ ‫מלובלין זצ"ל כשבאו אליו אברכים‬ ‫לעולם הבא וכו' כי שמחת העולם הזה‬ ‫להיפרד ממנו לפני נסיעתם לארץ‬ ‫אינה אלא הבל וכו'‪.‬‬ ‫ישראל פתח ודרש לפניהם בפרשה זו‬ ‫עיקר השמחה היא בהטבת הדרכים‬ ‫על הפסוק "והיה כי תבא" והביא את‬ ‫דברי האור החיים הק' דאין שמחה‬ ‫והנה בספר סגולת משה מביא‬ ‫כביאת הארץ והביא גם את דברי‬ ‫בשם הרה"ק ר' ישראל מרוז'ין זצוק"ל‬ ‫הזוה"ק שבספר במדבר על הפסוק‬ ‫שאמר דאע"פ שאור החיים הק' כתב‬ ‫"עבדו את ה' בשמחה" וכתיב "עבדו‬ ‫דאין לשמוח לאדם בעולם הזה אלא‬ ‫את ה' ביראה"‪ ,‬ולכאורה זה סתירה‬ ‫כשיבוא לארץ העליונה כי שמחת‬ ‫מינה וביה‪ ,‬או שמחה או יראה ופירש‬ ‫העולם הזה אינה אלא הבל וכו'‪ ,‬אני‬ ‫הזוה"ק דבעידן דבני ישראל בגוי‬ ‫אומר להיפך שעיקר השמחה היא‬ ‫עממיא‪ ,‬אז העבודה היא ביראה‪ ,‬אבל‬ ‫בהטבת הדרכים בעולם הזה וכו'‪.‬‬ ‫ישראל‬ ‫בארץ‬ ‫שורין‬ ‫שהם‬ ‫בעת‬ ‫במידת השמחה זוכים לכל טוב‬ ‫הקדושה‪ ,‬אז יש לעבוד את ה' בשמחה‪,‬‬ ‫וגם הביא שכתוב אצל יעקב שבצאתו‬ ‫ובספר נר ישראל מביא מהרה"ק‬ ‫מארץ ישראל‪ ,‬לא ניסך יין ורק יצק‬ ‫מרוז'ין זצ"ל שמפרש לשון "והיה"‬ ‫שמן בלבד‪ ,‬ורק בשובו לארץ ניסך גם‬ ‫שהוא לשון שמחה‪ ,‬לומר שעל ידי‬ ‫ביין דיין ישמח לבב אנוש‪ ,‬וגם בצאתו‬ ‫מידת השמחה אפשר לזכות לביאת‬ ‫מן הארץ הק' שקעה החמה שלא‬ ‫הארץ ולכל טוב ע"כ‪.‬‬ ‫בעונתה אבל בשובו לארץ זרחה לו‬ ‫השמש עכ"ד‪.‬‬ ‫משה‬ ‫ויגד‬ ‫ו‬ ‫הסימן שעושה המצוות כראוי‬ ‫יפה שעה אחת בתשובה‬ ‫ובספר ליקוטי תורה להרה"ק‬ ‫ובאמת הכל איתא במסכת אבות‬ ‫מזידיטשוב זצ"ל כתב שסימן לאדם‬ ‫בתשובה‬ ‫(פ"ד) שיפה שעה אחת‬ ‫כאשר מקיים מצות התורה ועבודה‬ ‫ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי‬ ‫בתרה ותפילה לדעת אם הוא עושה‬ ‫העולם הבא ויפה שעה אחת של קורת‬ ‫אותם כראוי‪ ,‬אז הסימן הוא שהוא‬ ‫רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה‪,‬‬ ‫יודע בעצמו שעדיין לא עשה הכל‬ ‫ופירש (הר"ע הברטנורא) העולם הזה‬ ‫כראוי‪ ,‬אבל אם הוא סובר בעצמו‬ ‫יפה הוא לצורך תשובה ומעשים טובים‬ ‫שעשה הכל כראוי‪ ,‬זה סימן הוא שלא‬ ‫משא"כ בעולם הבא אין התשובה‬ ‫עשה כראוי‪ ,‬והוידוי כאן קאי על מה‬ ‫ומעשים טובים מהנים לאדם‪ ,‬שאין‬ ‫שאומר אח"כ "עשיתי ככל אשר‬ ‫העולם הבא אלא לקבל שכר על מה‬ ‫ציויתנו"‪ ,‬דהיינו על זה שאיני סובר‬ ‫שקיים בעולם הזה‪ ,‬כי העולם הזה‬ ‫שקיימתי כאשר צריך לקיים וסובר אני‬ ‫הוא לעשות למעשה תורה ומצוות‪,‬‬ ‫שעשיתי כמו שצריך ועל זה גופו הוא‬ ‫אבל העולם הבא הוא לקבל הגמול‬ ‫מתודה ולכן נקרא "וידוי מעשר"‪.‬‬ ‫והקורת רוח (עי"ש עוד בתוי"ט)‪.‬‬ ‫כי זוכר כל הנשכחות‬ ‫מקרא ביכורים נקרא וידוי מעשר‬ ‫ופירש בזה הרה"ק מסאטמאר‬ ‫והנה נעמוד כאן בדבר שתמהו‬ ‫זצ"ל בספר דברי יואל‪ ,‬אחרי שהביא‬ ‫המפרשים במה שרגיל לקרות הקריאה‬ ‫את דברי קודשו של הרה"ק בעל‬ ‫של הבאת הביכורים בשם "מקרא‬ ‫הקדושת לוי מברדיטשוב זצ"ל שפירש‬ ‫ביכורים" ומה שאומרים כעת ביאור‬ ‫מה שאומרים אנו בימים הנוראים‬ ‫המעשרות בשם של "וידוי מעשר" שכן‬ ‫בראש השנה הנוסח "כי זוכר כל‬ ‫איתא במשנה ביכורים (פ"ב) שהקריאה‬ ‫הנשכחות אתה הוא מעולם" שהפירוש‬ ‫של הביכורים נקרא "וידוי"‪.‬‬ ‫הוא שהקב"ה זוכר כל מה שאדם‬ ‫ז‬ ‫משה‬ ‫דברות קודש – כי תבא‬ ‫ויגד‬ ‫מצוה חושב שמגיע לו כבר כל העולם‬ ‫שוכח‪ ,‬וזה הוא בין במצות ובין‬ ‫הבא וכל הגן עדן פתוח הוא לו‪ ,‬אבל‬ ‫בעבירות והכוונה הוא שאם אדם‬ ‫את העבירות הוא שוכח וחושב שלא‬ ‫עושה מצוה ומחזיק את עצמו מזה‬ ‫עשה כלום ויש לו על זה כמו שנקרא‬ ‫לצדיק וגם הוא מתגאה מזה‪ ,‬אז‬ ‫היום בשם התיישנות‪ ,‬כלומר שמכיון‬ ‫השי"ת שוכח מזה ולהיפך אם אדם‬ ‫שכבר עבר הרבה זמן כבר נשכח‬ ‫עושה עבירה חלילה וזוכר מזה וידע‬ ‫העבירה אבל באמת הוא שאין שכחה‬ ‫שצריך לתקן מה שעשה והוא בבחינת‬ ‫לפני כסא כבודו וכמו שאומר הפסוק‬ ‫"וחטאתי נגדי תמיד" אז השם יתברך‬ ‫ולכן זה החילוק בין שניהם‪.‬‬ ‫כביכול שוכח מזה העבירה שעשה זה‪,‬‬ ‫משא"כ אם כשעשה מצוה שוכח מזה‬ ‫ונחזור לדברי הרה"ק הדברי יואל‬ ‫תיכף וחושב לעצמו שאין לו במה‬ ‫זצ"ל שאמר שע"פ דברי בעל הקדושת‬ ‫להתגאות מזה הרי יודע הוא שכמה‬ ‫לוי זצ"ל נוכל לבאר מה שכתוב כאן‬ ‫שיעשה עוד לא יצא ידי חובתו‪ ,‬אז‬ ‫בפרשה "לא עברתי ממצותיך ולא‬ ‫השם יתברך כן זוכר את המצות‬ ‫שכחתי" דלכאורה קשה איזו וידוי הוא‬ ‫עכל"ק‪.‬‬ ‫דהרי לא מחשיב את הרעות רק אומר‬ ‫דברים הטובים שעשה ואומר "עשיתי‬ ‫הבדל בין יראי השם לאנשים פשוטים‬ ‫ככל אשר ציויתנו" וידוי הרי צריך לומר‬ ‫וזה בדרך כלל מצוי ההבדל הזה‬ ‫ולהתודות שעשה דברים לא טובים‪ ,‬רק‬ ‫בין יראי השם ובין אנשים פשוטים‬ ‫הפשט הוא שהוידוי הוא על אומרו‬ ‫שיראי השם העושים מצוות הרבה הם‬ ‫"ולא שכחתי" שעשיתי רק דברים‬ ‫שוכחים מזה מכיון שחושבים שלא עשו‬ ‫טובים אבל מכיון שלא שכחתי מזה‪ ,‬זה‬ ‫כמו שצריך משא"כ אם עשה עבירה‬ ‫נקרא כמו חטא וע"ז הוא מתוודה כי‬ ‫הוא לא שוכח זאת לא חושב הוא‬ ‫כשעושים דברים טובים צריכין תיכף‬ ‫שהעבירה הוא עבירה גדולה שעשה‬ ‫לשכוח מזה ולא להחזיק את עצמו‬ ‫והוא מתחרט עליהם כל הזמן‪ ,‬אבל‬ ‫צדיק וגדול בזה ע"כ‪.‬‬ ‫אנשים פשוטים אם כבר עשה איזה‬ ‫משה‬ ‫ויגד‬ ‫ח‬ ‫מצוה דהיינו שישמח ישראל בעושיו‬ ‫הענוה ‪ -‬אחד מיסודות החסידות‬ ‫לשם שמים‪.‬‬ ‫והנה הוא אחד מיסודות החסידות‬ ‫ידע שכל הגדולה מאת השי"ת‬ ‫של הבעש"ט ותלמידיו הק' ותלמידי‬ ‫תלמידיו עד היום הזה‪ ,‬הענין של‬ ‫והכלל בזה שידע אדם שכל‬ ‫מידת הענוה שאף שהם תלמידי‬ ‫הגדולה של האדם הכל מאת השם‬ ‫חכמים וחסידים ויראי השם‪ ,‬מכל‬ ‫יתברך הוא שאף שיודע אדם מעלת‬ ‫מקום בעיניהם הם כאילו הם לא עשוי‬ ‫עצמו בתורה ובמידות טובות מכל‬ ‫כלום וזה המידה מביא לידי כל‬ ‫מקום יאמין שזה הכל מאת ה' יתברך‬ ‫המידות טובות וכמ"ש חז"ל שהענוה‬ ‫ואל יאמר כוחי ועוצם ידי עשה את‬ ‫גדולה מכולם‪ ,‬ומביא לכל הקדושה‬ ‫החיל הזה‪.‬‬ ‫מכיון‬ ‫הקודש‪,‬‬ ‫ולרוח‬ ‫ולחסידות‬ ‫ולכן עלינו להתחזק בכל ענינינו‬ ‫שהשכינה שורה עליהם‪ ,‬משא"כ בעלי‬ ‫ובפרט בהתקרב ימי הדין והימים‬ ‫הגאוה שאף שהם לומדים ועושין מצות‬ ‫הקדושים של ימי הסליחות שה' יקבל‬ ‫מכל מקום אם מתגאים בעצמם זה‬ ‫תפילתינו ותחנונינו ויעלו ויבואו לפני‬ ‫פוגם כל הקדושה ולכן אצל החסידים‬ ‫כסא כבודו ויתן לנו ה' שתכלה שנה‬ ‫היה זה מהיסודות החזקים שיש לעבוד‬ ‫וקללותיה ונזכה לשנה טובה תחל שנה‬ ‫על זה‪ ,‬שידע האדם שפלות עצמו‬ ‫טובה עלינו על כל ישראל‪ ,‬והעיקר‬ ‫ומכל מקום צריך האדם לפעמים‬ ‫שנזכה כבר לביאת המשיח שעל זה אנו‬ ‫להיות בבחינת ויגבה לבו בדרכי השם‪,‬‬ ‫מחכים בעיקר שתתגלה כבוד ה'‬ ‫שאם לא כן יכול ליפול לעצבות ולמרה‬ ‫ומלכותו בכל העולמות‪ ,‬בביאת גואל‬ ‫שחורה שזה מקלקל ביותר שאין‬ ‫צדק ברחמים גדולים ובחסדים מגולים‬ ‫השכינה שורה עליהם‪ ,‬משום שאין‬ ‫אמן כן יהיה רצון‪.‬‬ ‫השכינה שורה אלא מתוך שמחה של‬