א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — כי תבוא (2026-08-24)

בים
בסיעתא דשמיא הר
כות
גליון פרדס התורה ב לז
תנד
פרשת כי תבוא נ
תשפ"ו
לשה"ק
מעיין
של חיזוק
מאמר הפרשה • חודש אלול • בדרכי רבותינו • טבריא של מעלה
י"ל ע"י מערכת
'פרדס התורה' לכתיבת
ועריכת שיעורי מורינו
הרב שליט"א
•••
הגליון יצא לאור בהסכמת גדולי
ישראל בארץ הקודש ,דייני העדה
החרדית ,וגדולי רבני ארה"ב
(ההסכמות במילואם נמצא
בספר 'טבריא של מעלה'
שיצא לאור ע"י מורינו הרב שליט"א)
•••
די גליונות קען מען באקומען
ביי די פאלגענדיגע לאקאלן:
קרית יואל בארא פארק
כתר דזשודעיקא ביהמ״ד שומרי שבת
97 Acres Rd. 5302 13 Ave.
ביהמ״ד עדת יראים וויען
לעיקוואד 1350 50 St.
כתר דזשודעיקא ביהמ״ד הדרת קודש
12 America Ave. סוואליווע
ביהמ״ד סאטמאר 4801 15 Ave.
405 Forest Ave.
וויליאמסבורג
ביהמ״ד צאנז
בנין בראך למטה
קלויזענבורג
לאקער #405
25 Havens Ave. Bedford Cor. Park
ביהמ״ד בעלזא כתר דזשודעיקא
44 Grove Springs 801 Bedford Ave.
Ct. מאורות
טאמס ריווער 218 Wallabout St.
ביהמ״ד קהל בני יששכר מאנסי
1767 Whitesville Rd. ביהמ״ד זוועהיל
פלטבוש 101 W Maple Ave.
MB VINEYARD שיינער'ס שול
3012 AVE J 18 Forshay Rd.
•••
©
להצטרפות קבלת שיעורי מורינו
הרב שליט"א והגליונות באימייל,
ניתן לפנות:
shiurimlishmo@gmail.com
להצטרפות קבלת הגליונות לבד
באימייל ,ניתן לפנות:
pardesgilyones@gmail.com
פ +רדס
פרשת כי תבוא
תשפ"ו
שיעורי
הרה''ג רבי יששכר יהודה
ה +ת ור+ה
גליון 43 בערקוי שליט''א
אב''ד פרדס התורה
מח"ס שו"ת יהודה מחוקקי
זכות פטרון השנה נתנדב לעילוי נשמת
אלטע פערל רויזא בת הרה"ח ר' חיים משה ע"ה
נפטרה ו' ניסן האי שתא אחר קבלת יסורים באהבה ובאמונה ובטחון, לשה"ק
והיתה למופת לזה לכל משפחתה ומכירי' • ת.נ.צ.ב.ה.
מאמר הפרשה
אינעם גליון:
כח הדיבור והקריאה בתורה לבטל
3מאמר הפרשה
גזירות ולהמשיך ברכות וישועות
4חודש אלול
לישראל שיהו קורין קללות שבתורת חיוב קריאת פרשת כי תבוא קודם
5לדוד ה' אורי וישעי כהנים קודם עצרת ,ושבמשנה תורה ראש השנה
קודם ראש השנה" .וביאור הדברים,
שצריכים אנו לקרוא פרשת כי תבוא הנה מצינו חיוב גמור לקרוא פרשת
6בדרכי רבותינו קודם ראש השנה מחמת הקללות כי תבוא קודם ראש השנה .כדאיתא
הכתובות בה. בגמרא במסכת מגילה (לא ,ב) ,וכן כתב
הרמב"ם ,ונפסק להלכה בשולחן ערוך
7טבריא של מעלה ומפרשת הגמרא את הטעם:
(או"ח סי' תכ"ח) ,שחייבים לקרוא פרשת
"אמר אביי ואיתימא ריש לקיש ,כדי
שתכלה השנה וקללותיה" .היינו, כי תבוא קודם ראש השנה.
שעל ידי עצם הקריאה בפרשה ,זוכים ויתירה מזו כתב הרה"ק רבי צדוק
'תכלה שנה וקללותיה' ,ובשבת הבאה למחוק ולהעביר את כל הקללות, הכהן מלובלין זי"ע (פרשתן אות י"ג),
-שהיא שבת פרשת נצבים הסמוכה הצרות ,הצער ,היסורים והדאגות מן דאפילו בני מערבא -אשר הגמרא
לראש השנה -פועלים את הענין של השנה שחלפה. במגילה (כט ,ב) מעידה עליהם שהיו
'תחל שנה וברכותיה' .הרי לנו מזה, מסיימים את התורה אחת לשלוש
והנה יש להתבונן :מה ענין קריאת
שבכח הקריאה בתורה טמון כח נורא שנים -מכל מקום כשהגיע זמן סמוך
התורה לביטול הגזרות? וכיצד פועלת
ונשגב. לראש השנה ,היו חייבים לקרוא פרשת
הקריאה את הענין של 'תכלה שנה
וצריך להבין מהו הביאור בזה ,שעל וקללותיה'? כי תבוא.
ידי קריאת התורה ניתן לבטל גזירות והטעם בזה ,דכשם שישנו חיוב
עוד יש להקשות ,דהנה כתבו
ולהמשיך ברכות? מיוחד לקרוא את 'ד' פרשיות' (שקלים,
התוספות שם ,וכן הובא להלכה
בפוסקים ובשולחן ערוך ,שמדקדקים זכור ,פרה ,והחודש) ,ואף בני מערבא היו
ונשלמה פרים שפתינו חייבים בהן משום שהן חיוב עומד בפני
שפרשת כי תבוא לא תהא סמוכה ממש
והנה ביאר בזה הרה"ק התפארת לראש השנה ,אלא מפסיקים בשבת עצמו ,כך הוא הדבר בנדון דידן ,שעזרא
שלמה זי"ע בפרשתנו דבר נפלא. אחת ביניהן ,ובשבת הסמוכה לראש הסופר תיקן לישראל שחובה לקרוא
השנה קוראים פרשת נצבים .ופירשו פרשת כי תבוא קודם ראש השנה.
בזמן שבית המקדש היה קיים ,אם
חטא איש מישראל ,היה מביא קרבן. בתוספות הטעם" :כדי שלא להסמיך ויש להבין ,מהו טעם התקנה?
וכיון שהקריב קרבנו ושב בתשובה ,היו הקללות לראש השנה" ,אלא רוצים
חוזרים כל צינורות השפע למקומם, אנו שתהא הפסקה בפרשה שאין בה כדי שתכלה שנה וקללותיה -
וכל גזרי הדין היו נקרעים ,והברכות היו קללות. מחיקת הצרות על ידי הקריאה
יורדות לעולם .ואז היה אותו אדם הולך וביאר בזה רבי צדוק הכהן זי"ע: איתא בגמרא במסכת מגילה" :רבי
ית ַ ּב ּבֹ ֶקרלביתו בשמחה ,כדכתיב "ו ָּפנִ ָ בפרשת כי תבוא פועלים את הענין של שמעון בן אלעזר אומר ,עזרא תיקן להן
3 פ+רדס ה+תור+ה
של "חדות ה' היא מעוזכם". ארוכות בהיכל ה' ,ונעסוק בתפילה וְ ָהלַ כְ ָּת לְ א ָֹהלֶ ָ
יך" (דברים טז ,ז) ,בלא שום
ומהי העצה? ותחנונים בקרבת אלקים .נזכה לעמוד דאגה ופחד ,כי ידע שנתכפר לו וזכה
הוא תיקן לנו לקרוא פרשת כי תבוא. לפני המלך ולדבר עמו ,ולהנות מזיו לבריאות השלימה ולפרנסה בריוח.
כדי שנדע ונאמין כי --- השכינה ממש. וכל זה היה בזכות הקרבת הקרבן.
בכח הדיבור שלך, אמנם ,לעתים בא היצר הרע אך יש לשאול :מה נעשה אנו בזמן
ומבלבל דעתו של אדם בטענות שווא: הזה שאין לנו בית מקדש ואין לנו מזבח
ובכח קריאת התורה שלך,
וכי סבור אתה שבאמירת כמה מילים לכפר?
אתה קורע את כל הגזירות!!! ואותיות יכול אתה לקרוע גזירות? על זה גילו לנו חז"ל את הסוד:
וזוהי ההקדמה קריאת פרשת וכי סבור אתה שבכח מילותיך "ונשלמה פרים שפתינו" ,שאם לומד
כי תבוא לסליחות ולימים הנוראים, הדלות יכול אתה לפעול אצל כביכול אדם וקורא בפרשת הקרבנות ,נחשב
להראות ליצר הרע ולכל הסטרא
בורא העולם? לו הדבר כאילו הקריב קרבן ממש.
אחרא וחילותיה ,שאף שאנו עומדים
לשהות שבועות אחדים בבית המדרש וכי בכמה מילים תסדר את כל וכתב על זה התפארת שלמה בזה
בתפילה ,הרי אנו יודעים היטב מהו כח עניניך? הלשון" :שאם חס ושלום נגזר אשר
הדיבור שלנו. בטענות אלו מנסה היצר להפיל את לא טוב ,הנה יצאנו חובתנו בקריאת
האדם בייאוש ,ולערער את אמונתו הדברים האלה ,וממילא יתהפך לנו כולם
בשבת סליחות ,על ידי קריאת
פרשת כי תבוא כבר מחקנו והעברנו ובטחונו בכח התפילה. לברכה" ,עכ"ל.
את כל הקללות ,ועל ידי קריאת פרשת ומהו העצה לזה? הרי לנו מדבריו הקדושים ,שעל ידי
נצבים כבר המשכנו את כל הברכות .זהו הקריאה בתורה ,כח הפה והדיבור של
הנה עמד עזרא הסופר ,אשר העלה
כוחו הנשגב של דיבורו של איש יהודי. איש יהודי הוא כה חזק ,עד שעל ידו
את ישראל מבבל לבנין בית המקדש
נמחקים כל הקללות .כח הדיבור פועל
השני .וכאשר הגיע ראש השנה והיו
ליכנס לשנה החדשה בשמחה ישראל בוכים ושבים בתשובה ,אך היו
כה רבות ,עד שעל ידי קריאת הפרשה
ובהתחזקות קודם פרשת נצבים ,זוכים להמשיך
שבורים ומיואשים מאד ,עמד עזרא
ברכות לכל השנה.
השי"ת יעזור שנכנס לשבת זו "אל ֵּת ָע ְצבוּ"! אל תהיו והכריז כנגדםַ :
בהתחזקות עצומה ,ונכין עצמנו לכח שבוריםִּ ,
"כי ֶח ְדוַ ת ה' ִהיא ָמ ֻעזְ ּכֶ ם" הכנה לימים הנוראים וביטול
התפלה של הימים הקדושים מתוך (נחמיה ח ,י).
טענות היצר
שמחה ,כדאיתא בספה"ק בית אהרן אותו עזרא הסופר ,אשר ראה ברוח
זי"ע ,שהשמחה היא העבודה הגדולה קדשו כי בדורות של עקבתא דמשיחא ויש לנו להתבונן בדברי חז"ל
ביותר ,והראיה משמחת בית השואבה, יהיו ישראל שבורי לב ,הקדים רפואה והראשונים ובדברי התפארת שלמה.
שבעת שעסקו בתשובה היה זה דוקא למכה והכין עצה נפלאה לכלל ישראל הנה אנו עומדים בפתחם של ימי
מתוך שמחה! "אל ֵּת ָע ְצבוּ"!
לכל הדורות ,לקיים בנו ַ הסליחות והרחמים ,ימי ראש השנה
כתיבה וחתימה טובה ,שנה טובה שלא נהיה בייאוש חלילה .הוא הכין לנו ועשרת ימי תשובה ויום הכיפורים.
ומבורכת ,און א לעכטיגן שבת! דרך להיכנס לראש השנה מתוך שמחה וידוע לכל כי בימים אלו נשהה שעות
חודש אלול
בכוחנו עתה לבטל ולפצח כל גזירות קשות!
כוח ציבור ממש .בימים אלו ניתן לנו כל אדם לנצל כל רגע ורגע באמירת כוחו של חודש אלול ועשרת ימי
הכוח לקרוע את רוע גזר הדין ,כדאיתא תהלים ,בלימוד התורה ,בתפילה תשובה
בגמרא במסכת ראש השנה (יז ,ב) שגזר ובעשיית צדקה וחסד.
הנה נמצאים אנו כעת בימים
דין ,ה"י ,אינו נקרע אלא או על ידי וזאת יען אשר ידענו כי בימי עשרת הבהירים והקדושים של חודש אלול
ברכת צדיק גדול או על ידי כוח הציבור ימי תשובה יש לכל אדם ואדם כוח וימי הסליחות .גלוי וידוע לכל ,כי
השרוי באחדות אמתית. כצדיק יסוד עולם ,וכל יחיד ויחיד כוחו בהגיע ימי עשרת ימי תשובה ,מתחזק
פ+רדס ה+תור+ה 4
אוצרות נפלאים בכל רגע ורגע! יש סוברין שהגילוי ממש הי' ביום הקדוש ,כן ועל ימי עשרת ימי תשובה דרשו
אי' בכמה ראשונים ,החתם סופר ,ועוד .אולם "ד ְר ׁש ּו
חז"ל את המקרא (ישעיה נה ,ו)ּ ִ :
עוד דברים נשגבים איתא בסידור זה ברור לכל השיטות שימי אלול נשפע י"ג ה' ְ ּב ִה ָּמ ְצאוֹ וגו'" ,ופירש רש"י הק' שם:
האריז"ל ובסידור רבי שבתי ועוד, מידות של רחמים ,וכדאי' בפרקי דרבי אליעזר דרושו את ה' והתפללו לפניו בעת שהוא
שמה שאנו אומרים בכל יום אחר מצוי וקרוב אליכם -ואלו הם עשרת
ומפורש יוצא כן מהאריז"ל -ורק פליגי מתי
התפילה מזמור "לדוד ה' אורי" ,הוא ימי תשובה -ואז בעזרת השם יתברך
מפני שמוזכר בו י"ג פעמים 'שם הוי"ה', הי' הגילוי ממש ועוד חזון למועד) .בימים
יתקרע גזר הדין.
לרמז כי בימים אלו מושפעים עלינו י"ג ההם נתרצה הקב"ה לבני ישראל
מידות של רחמים. וגילה דעתו שעתיד הוא לומר "סלחתי "קראוהו בהיותו קרוב" -זה
והנה הרה"ק הבעל התניא זי"ע כדברך" ,ויתן להם לוחות שניות, חודש אלול
בספרו 'ליקוטי תורה' (פרשת נצבים) כתב, ויחזרו ענני הכבוד למחניהם ,וישרה
שכינתו בתוכנו במשכן. אולם ,הנה הקשה הפנים יפות זי"ע
שגודל מעלת הימים הללו הוא פלא
(בפרשת אחרי) :מה בא הכתוב ללמדנו
עצום ,עד שראוי היה שלא יהיו ימי חול נמצא ,כי בימי רצון נשגבים אלו ,יש "ק ָר ֻאה ּו ִ ּב ְהיוֹ תוֹ
בסוף הפסוק ,שם נאמר ְ
אלא ימי "יום טוב"!
בידינו הכוח לקרוע גזר דין ממש כמו ָקרוֹ ב"? על מי נאמר חלקו השני של
והרה"ק הבן איש חי זי"ע כתב בימי עשרת ימי תשובה! הפסוק ,ומתי הוא זמנו?
באחת מתשובותיו ,בערך בלשון זה:
ביאור הדברים :ידוע שכח של יחיד ותרץ בזה תירוץ נפלא ונורא:
"להוי ידוע ,כי כותב אני אליך כעת
בעשי"ת כמו ציבור כל השנה וככחו "ק ָר ֻאה ּו ִ ּב ְהיוֹ תוֹ ָקרוֹ ב" -היינו כל חודש
ְ
בימים אשר כל שעה ושעה נחשבת
של צדיק יסוד עולם שאי' בחז"ל צדיק אלול כולו.
כחודש שלם"!
גוזר והקב"ה מקיים -וזהו כל עשי"ת חודש אלול הוא הזמן אשר
הימים הללו קוראים אלינו כי ניתן
מובא בפרקי דרבי אליעזר שעלה בו
לחטוף אוצרות נפלאים בכל רגע ורגע! כדאי' בחז"ל ר"ה י"ז וכן פסק הרמב"ם -
משה רבנו למרום בפעם השלישית
כל פרק תהלים ,כל קבלה טובה ,וכל וחידש הפנים יפות "שכל ימי אלול דינו לארבעים יום לקבל לוחות שניות,
משהו של התחזקות -אוצר נצחי הוא! כעשי"ת" ובכל רגע ורגע האדם בכוחו ואז נתגלו לנו י"ג מידות של רחמים.
א גוט געבענטש יאר בספרן של לבטל כל מיני גזירות ולהמשיך כל מיני (כן הוא לכמה שי' ראשונים ,שי' התוס' רי"ד,
צדיקים! ברכות וישועות. השפת אמת ,והנצי"ב ,וכן משמע במדרש .אולם
לדוד ה' אורי וישעי
כח הנשגב של מזמור 'לדוד ה' אורי' -אשר יסודו מרבי
אליהו בעל שם זיע"א
ומכאן נלמד כי למעשה היוצא מפי בס"ד לספר מעשה נורא אשר ילהיב לבטל גזרות קשות ולהמשיך י"ג
קדוש כזה ,צריכים אנו לגשת 'בדחילו הלבבות ויעורר החשק להבין גודל מדות הרחמים
ורחימו'. הסגולה הטמונה במזמור זה.
המעשה מובא בספר 'נזר הקודש', איתא בסידור האריז"ל ,בסידור רבי
מעשה מרבי אליהו בעל שם וסיפרו הגאון הקדוש רבי שמעון שבתי ובשאר ספרים הקדושים ,כי
והשפעתו על מנהגי ישראל זשעליכובער זי"ע הי"ד .הגאון רבי בעת שאומר אדם מזמור 'לדוד ה' אורי',
שמעון ,אשר שימש כמשגיח בישיבת הרי הוא מבטל גזרות קשות וממשיך על
סיפר רבי שמעון ,שפעם אחת נזדמן חכמי לובלין ,היה רבו המובהק של עצמו ועל כל ישראל י"ג מדות הרחמים.
'צאנז' ,ונכנס לבית מדרשו של
לעיר ַ פוסק הדור הגר"ש וואזנער זצ"ל. הנה טבע העולם הוא ,שבימים
הרה"ק רבי אריה לייבוש מצאנז זי"ע. בהקדמתו לשו"ת 'שבט הלוי' חלק הראשונים כשאומרים 'לדוד ה' אורי'
ראה שם שאין הקהל אומרים 'לדוד ה' א' ,מתאר הרב וואזנר את רבו בתואר: אומרים אותו בחשק רב ,אך עם מרור
הצאנזער רב
אורי' ,שכן כידוע הרה"ק ַ "ספר תורה שלם בנגלה ובנסתר". הימים נחלש הדבר מעט .על כן נבוא
5 פ+רדס ה+תור+ה
אך 'לדוד ה' אורי' לא אמר בחודש אלול. נכרי .ואין לנו השגה בדברים אלו ,אך זי"ע לא נהג לומר מזמור זה.
עד כאן דברי רבי שמעון כך גילה הבעש"ט הקדוש. שאל רבי שמעון את האברכים
זשעליכובער זי"ע הי"ד. אמנם בבית דין של מעלה אמרו, דשם" :מדוע אין אומרים כאן בצאנז
וכוונת רבי שמעון בדבריו לחסידי שכיון שכל כוונתו היתה מסירות נפש 'לדוד ה' אורי'? והלא בשינאווא נהגו
עבור כלל ישראל ,ימעיטו בעונשו .אך לומר 'לדוד ה' אורי'?!"
צאנז שם היתה לומר ,שאף שמצינו
עונש אחד קטן הושאר :שבגין מעשה בקשו האברכים להשיב ולבאר
צדיקים במקומות מסוימים שלא אמרו
זה ,יבטלו מן השמים שתי תפילות טעם הדבר מדוע אין אומרים אותו
'לדוד ה' אורי' ,הרי זה תלוי בדברים שתיקן רבי אליהו בעל שם .תפילה אחת בצאנז ,אך רבי שמעון לא הניח להם
עליונים ו'בהדי כבשי דרחמנא'. היא 'כגוונא' שאומרים בליל שבת קודם לסיים דבריהם ,ואמר להם" :אספר לכם
'ברכו' ,והשניה היא מזמור 'לדוד ה' מעשה" .וכך סיפר:
התחזקות בגודל כח התפילה אורי' בחודש אלול. הבעל שם טוב הקדוש זי"ע סיפר
מה שאנחנו צריכין ללמוד ממעשה פעם לתלמידיו אודות רבו ,רבי אליהו
זו :שעלינו להתחזק התחזקות עצומה.
תפלת כגוונא -ולדוד ה' אורי בעל שם זי"ע.
כי אם פסק הדין בשמים היה להעניש שתי תפילות אלו היו ראויות מעשה היה במושל פריץ אחד
בביטול קביעות התפילה ,הרי זה הגילוי להתקבל כחובה בכל תפוצות ישראל, שלא היו לו בנים ,וביקש מהיהודים
הגדול ביותר עד כמה עצום ונורא כחה בדומה למזמורי 'לכו נרננה' שתיקנו שיתפללו עבורו .וכיון שלא נושע ,איים
של תפילה זו! תלמידי האריז"ל ונתקבלו בכל תפוצות עליהם שאם לא יפעלו עבורו לידת בן,
יהי רצון שהשי"ת יעזרנו להתחזק ישראל ,ואף אצל האשכנזים והליטאים. יגרש את כולם ממקומותיהם ח"ו .תחת
ולומר מזמור זה בהשתפכות הנפש, האלקי
ִ וכן כפזמון 'לכה דודי' להמקובל ממשלת אותו פריץ היו עיירות וכפרים
רבי שלמה אלקבץ שנתקבל בכל רבים ,ובהם מאות אלפי משפחות
לבטל כל גזרות רעות ולהמשיך י"ג
ישראל. ישראל ,והיה הדבר סכנת נפשות ממש.
מדות הרחמים .וכמובא מהחיד"א
הקדוש ,שבמזמור זה נזכר שם הוי"ה אך כיון שנתן הבטחתו לפריץ, שלחו לקרוא לרבי אליהו בעל שם.
החליטו בשמים לבטלן .וביאור הגיע הצדיק אל הפריץ בערב שבת
י"ג פעמים ,וכנגד זה נמשכים י"ג מדות
ה'ביטול' הוא ,שלא יתקבלו בכל קודש ,והבטיחו נאמנה שעד מלאת
הרחמים .ובימים אלו ,כפי שהביא
תפוצות ישראל בשווה .ועל כן מצינו שנים עשר חודש יחבוק בן.
האריז"ל על פי המדרש בפרקי דרבי
שבקהלות הליטאים אין אומרים הוסיף הבעל שם טוב הקדוש ואמר:
אליעזר ,נמשכים ימי הרחמים והרצון 'כגוונא' ,וכן בכמה מקומות אין אומרים "אל תדמו בנפשכם שהדבר עלה לרבי
וי"ג מדות הרחמים על כל ישראל. 'לדוד ה' אורי'. אליהו בעל שם בקל" .וסיפר הבעש"ט
השי"ת יעזור שנזכה לכתיבה הוסיף רבי שמעון וסיפר ,כי הרה"ק שבשמים רצו להענישו בעונשים
וחתימה טובה ולשנה טובה ומברכת. הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע ,לא חמורים ביותר ,ואף יותר מ'שיתין
ותהיה לנו פתיחת הלב לשפך לבנו אמר 'כגוונא' בליל שבת ,אך 'לדוד ה' פולסי דנורא' שרצו ליתן לאליהו
לפניו ,ותתקבלנה תפלותינו ברחמים אורי' אמר .ומאידך ,הרה"ק ה'אוהב הנביא (כמובא בגמרא בבא מציעא דף פ"ה).
וברצון ,אמן ואמן. ישראל' מאפטא זיע"א אמר 'כגוונא', מחמת ששינה סדרי בראשית עבור
בדרכי רבותינו
ימי הרחמים והרצון אצל יהודי ירושלים שלפנים
איך היה מראה פני העיר ירושלים רחמסטריווקא אשר דרו דורות עולם ירושלים של מעלה בימי אלול
עיה"ק בימים ההם. בעיה"ק ירושלים .רגיל היה לומר ,כי
הרה"ק מראחמסטריווקא זצוק"ל,
בעת שהותו בעיר העתיקה ַ(אלט- בעצם אין הוא גר כאן באמעריקא ,אלא
בעל 'אמרות טהורות' ,אף ששכן כבוד
שטאט) בירושלים ,הראה לו אביו הרה"ק
ָ בירושלים הוא דר .שם היתה מחשבתו במדינת אמעריקא ,מכל מקום הורתו
רבי יוחנ'טשע זצוק"ל על יהודי אחד, ושם היה לבו ,ושם היה כל חיותו. ולידתו בקדושה היתה בירושלים של
ואמר לו" :הרואה אתה יהודי פשוט זה?" וספר מעשה נורא מימי חודש אלול, מעלה בבית אבותיו הקדושים -גזע
פ+רדס ה+תור+ה 6
של סדר הלימוד לא יפסיק בשום דיבור. התעוררות 'למעשה' לכל איש "הבה ואספר לך מהותו של איש זה.
כל אחד ואחד מאתנו יכול לעשות דבר ישראל סוחר הוא ולו חנות בעיר תל-אביב.
מה. ובכל שנה ושנה בבוא חודש אלול ,סוגר
והנה ,אמנם אין אנו במדרגה זו הוא את חנותו ,ועולה לירושלים עיר
המעשה הזה צריך לעוררנו .אולי להתענות ארבעים יום רצופים ,אך עכ"פ העתיקה ושוכר לו דירה קטנה .ובמשך
אין אנו יכולים לחקותו בדיוק להתענות במדרגה זו נמצא כל אחד מאתנו :לברך
ארבעים יום ,עד אחר יום הכפורים ,הרי
40יום ,אבל יכולים אנו לעשות דבר ברכה אחת ביותר כוונה ,ברכת 'שהכל'
הוא מתענה בכל יום ויום ,גומר בכל
מה בעד עצמנו ,ולפעל אצלנו מעט מן בכוונה ,או ברכת 'אשר יצר' בכוונה.
לומר עוד כמה קאפיטלעך תהלים אחר יום ספר תהלים ועוסק בתורה כל היום
המעט. כולו!"
התפילה ,לקבל על עצמו חמש דקות
שנה טובה ומבורכת ,וכתיבה ראשונות בשוק ענין 'שמירת עינים', אלו היו זקני ירושלים ה'פשוטים'
וחתימה טובה בספרן של צדיקים! או לקבל על עצמו שבדקות הראשונות של אותם הימים.
תולדות העיה"ק 'טבריא של מעלה' ,הצדיקים שהאירו את
הישוב ,וקדושי עליון הטמונים שם
טבריא של מעלה
שבת קודש בטבריא של מעלה בקרב החבריא קדישא של
חסידי סלאנים
התמירה ידעו הכל כי זהו רבי אלחנן). על איסור קל מדברי סופרים.
ויהי היום ,פגש המהרשד"י את לאחר המלחמה התבטא הבריסקער
הקדמה -חלק ב'
רבי אלחנן ברחוב ושאלו :מהו ביאור רב זי"ע ואמר" :אילו שני ה"שלמה'לעך" "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי"
דברינו בתפילת הסליחות "השיבנו ה' היו נותרים בחיים ,היו מרעישים
אליך ונשובה חדש ימינו כקדם" ,מהו ומכבשים את העולם כולו בשטורע"ם בעזה"י ,הננו ממשיכים ההקדמה
פשר תיבת 'כקדם'? רבוש"ע ,חדש של קדושה" .כוונתו היתה להרה"ק -חלק ב' " -שבת בטבריא של מעלה
ימינו כאותם ימים ראשונים -לאילו רבי שלמה'לע המהרשד"י מסלאנים, בצוותא חדא עם החבריא קדישא של
ימים הכוונה? האם לימי אדם ונח? או ולהרה"ק רבי שלמה'לע מרדאמסק חסידי סלאנים".
שמא לימי האבות הקדושים? לאיזו זי"ע הי"ד. נבוא עתה בשערי חנוני של בושׂ ם,
תקופה אנו מתפללים שיחודשו ימינו לטעום ולהתבונן למען נזכה לקיים את
כמותה? חדש ימינו כקדם המובא בתנא דבי אליהו" :חייב אדם
שתק רבי אלחנן (וכפי הנראה חפץ לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי
נחזור למעשה הנורא שאירע
היה לשמוע את דברי המהרשד"י) .פתח אברהם יצחק ויעקב" .וכפי שפירש
בעת כיהן המהרשד"י ברבנות בעיר
המהרשד"י ואמר לו" :אנו מפרשים הרה"ק הרבי ר' בונם מפרשיסחא
'בראנוביץ' והנהיג את החסידות ביד זי"ע ,שתיבת 'יגיעו' היא מלשון נגיעה,
'חדש ימינו כקדם' ,שמבקשים אנו רמה.
מהרבונו של עולם שנזכה לשוב היינו שצריך הדבר לנגוע בקרבנו,
פעם אחת בעת הילוכו ברחוב, שנזכה ליגע ולו במעט במדרגותיהם
לאותם ימים בהם חי בתוכנו אבי הבית
פגש בגאון וקדוש ישראל ,רבי אלחנן ובמעשיהם.
אברהם!"...
וואסערמאן זי"ע הי"ד .כידוע ,היה רבי מעשה נורא מסופר על הרה"ק
והוסיף על כך מאמר נורא" :אין אנו אלחנן קשור בעבותות אהבה וביראת
מבקשים ומתאווים יותר מזו"... המהרשד"י מסלאנים זי"ע ,מנהיג
הכבוד מופלגת להרה"ק הבית אברהם העדה האחרון לפני המלחמה הנוראה
זו היתה ההרגשה בקרב הצדיקים מסלאנים ,והמשיך בידידות עמוקה (אשר קיבל עליו עול הנשיאות אחר פטירת
והחסידים .חיו הם במעין גן עדן עלי ובהתקשרות זו גם לבנו המהרשד"י. אביו הבית אברהם זי"ע בעודו חתן ,ומיד אחר
אדמות ,עד שלא חפצו מלבד אותם (ידוע היה כי נהגו לראותו בעת סעודה שמחתו נעשה לרבי) .מלאך אלקים היה
ימים נוראים של התעלות. שלישית עומד מחוץ לכותלי בית המדרש תחת בדמות אדם .כנודע ,ראו את הנהגתו
בבואנו לספר סיפורי צדיקים, החלונות ,ולפעמים היה נכנס פנימה ,ומחמת בקודש בימי מלחמת העולם השניה,
הרי אנו חוזרים לאותם 'ימי קדם' של החשיכה לא הכירו את פניו ,אך לפי קומתו שהיה מוכן למסור נפשו ממש אפילו
7 פ+רדס ה+תור+ה
בשערי החן והנעם של שבת קודש. היה זה לאחר השבת הראשונה חבורת חסידי סלאנים ,לשבת קודש
שערך הבית אברהם ,ורבי מאטל בטבריא של מעלה במחיצת שרפי
בית המדרש "כולל רייסין" :מקום סלונימער השתתף באותה שבת מעלה ,לשוב אל גן עדן התחתון ואל גן
התפלה בטבריא מרוממת( .כידוע ,רבי מאטל סלונימער היה עדן העליון! וכאשר נתפלל "חדש ימינו
רבו של הבית אברהם בצעירותו .אף שגר בארץ כקדם" -אף שלא זכינו לראותם בעיני
חבריא קדישא דחסידי סלאנים ישראל ,חזר לזמן מה לחוץ לארץ ,ובאותה עת בשר ,מכל מקום הסיפורי הצדיקים
קבעו את מקום תפלתם בעיקר בבית ביקש הדברי שמואל זי"ע מרבי מאטל שיהיה ילהיבו את הלב ויעוררו בנו השתוקקות,
המדרש שנקרא בשם "כולל רייסין". לרבי ומורה דרך לבנו הבית אברהם). עד שבעת התפילה כשאומרים 'חדש
יסודו של בית מדרש זה היה על ידי כאשר הגיע הבית אברהם לארץ ימינו כקדם' ,יהיה לנו לכל הפחות ציור
הרה"ק רבי צבי הירש הארקער ובנו הקודש ,ישב רבי מאטל ליד שולחנו של בנפש למה אנו מתכוונים" :רבוש"ע,
הרה"ק רבי שאול הארקער ,אשר הרבי .לאחר שבת התבטא רבי מאטל - חפצים אנו לשוב לאותם ימים ,לשבת
קבלו עליהם עול נשיאות כולל רייסין אשר נודע כבחינת 'גבורות דקדושה' קודש במחיצת חבורת סלאנים
בארץ הקודש אחר פטירת הרה"ק ולא היה רגיל בדברי שבח ותארים - הקדושה!"
הקאליסקער זי"ע בשנת תקע"א. ואמר פתגם שהפתיע את כל השומעים:
באותה עת החל הרה"ק רבי צבי "זה חמישים שנה שלא היתה לי השבתות הנשגבות של הבית
הירש בהנהגה .הוא היה תלמיד מובהק שבת כזו!" אברהם זי"ע בטבריא
להרה"ק רבי ר' מענדלע וויטעבסקער
ולהרה"ק מקאליסק ,והרה"ק רבי ברוך דברים אלו צריכים לפתוח את כידוע ,היה הבית אברהם רבם
ממעז'יבוז' מינהו לתפקיד זה יחד עם מוחנו ולבנו להבין באיזו חבורא קדישא ומאורם של בני החבורה בדור האחרון.
הרה"ק רבי מאיר ביכובער. ובאילו שבתות מדובר ,ועד כמה היו הגם שכיהן כרבי בחוץ לארץ ,עלה
קשורים ודבוקים בקדושת השבת. פעמיים לארץ הקודש ושהה בה
לאחר פטירת רבי צבי הירש, קדושת השבת היתה אצל בני החבורה
מילא את מקומו בנו רבי שאול'קע. חודשים ארוכים.
תכלית האמונה ,היהדות ועבודת ה'.
רבי שאול'קע עלה לארץ הקודש עוד השבתות אשר ערך הבית אברהם
בילדותו עם אביו בשנת תקמ"ד ,וזכה וכאשר הרה"ק הבית אברהם הצית
בטבריא של מעלה היו בבחינת "הדרא
לחסות בצילו של רבי ר' מענדלע את אש הקודש ,יצאו החסידים ואף
דלא אפשר למפרט בשפוותא" .כל
במשך ארבע שנים .אף זכה ללון בחדרו זקני החסידים מכליהם והתבטלו אליו
השבתות ששהה בהן בארץ הקודש
של רבי ר' מענדלע ,כפי שנבאר בפרק בביטול גמור ,עד שרבי מאטל בעצמו
היו נשגבות ומיוחדות -אם בירושלים
מיוחד. יצא מגדרו מרוב התפעלות! כי קדושת
ואם בצפת -אך עולה על כולנה היו
השבת היתה ציפור נפשם -וזאת נראה
נודע בשערים כי בעת שהיה רבי השבתות בטבריא ,שנערכו במחיצתם
בפרקים הבאים בעזרת השי"ת.
שאול'קע בחוץ לארץ ,ביקש ממנו של זקני החסידים ובני החבורה.
הרה"ק מרוז'ין זי"ע שיביט היטב בצורת אש הקודש של שבת שם הסבו אריות שבחבורה ,זקני
קדשו ויאמר לו אם דומה הוא בתואר החסידים :רבי משה קליערס ,רבי מאטל
פניו להרה"ק רבי ר' מענדלע! "אוחילה לקל ,אחלה פניו ,אשאלה סלאנימער ,בעל ה'ברכת אברהם' ,רבי
בבית מדרש זה שפכו שיח בתפלה, ממנו מענה לשון" ,למען נזכה לצייר מתתיהו לוריא ,רבי אהרן יוסף לוריא,
ולימים המשיכה החבריא הקדושה של בנפשנו קדושת השבתות ולהוציא רבי יואל אשכנזי ,רבי מנדל וועג ,רבי
חסידי סלאנים להתפלל בין כתליו .זה מפינו מלים נכונות וראויות ,כדרך ישראל שמעון קסטלניץ ועוד .היו
היה מקום התפלה והמקום בו ערכו את שהתוו לנו אותם צדיקים וחסידים שם גדולי החסידים ,ביניהם רבי מיכל
השבתות המרוממות והקדושות. אשר העלו הדברים עלי כתב ומסרום אורי'ס -אשר היה קשור עוד להיסוד
לדורות הבאים. העבודה זי"ע ,ועוד חסידים ישישים
שלשלת הקודש :לעכוויטש- יהי רצון מלפניו יתברך ,שיהיו שבאו להסתופף בצילם באותן שבתות.
קוברין-סלאנים הדברים כ'אש מחממת' להחם בה את
הנשמה ,כ'אש השורפת' לבער ולשרוף הגדרתו של רבי מאטל סלונימער
למען נשכיל בפרקים הבאים ,עלינו כל חלק הרע מן האדם ,וכ'אש המאירה' על אותן שבתות
לעבור על סדר הדורות בשנות הנהגת להאיר לאדם נתיבותיו ,ובזאת יהיה
הרביים עם החבריא קדישא. "למען יעמדו ימים רבים". בעזה"י ,בפרקים הבאים נספר על
ידוע כי ראש השלשלת היה הרה"ק וכדי שנוכל להשכיל ולהבין מעט השבתות שהעביר הבית אברהם עם
רבי מרדכי מלעכוויטש זי"ע ,שהיה מן הנעשה שם ,זקוקים אנו ל'בית יד' חבורת חסידי סלאנים בטבריא של
קשור בעבותות אהבה עזה להכהן לאחוז בכלי .על כן ,נבוא לתאר מעט מעלה.
הגדול מקאליסק. את סדר השתלשלות הדורות של נביא כאן מעשה קטן ,אך איכותו
אף ששני קדושי עליון אלו לא רבותינו הקדושים וחסידיהם ,וכיצד רבה ,המלמד על גדלות בני החבורה,
התראו מעולם פנים אל פנים ,היו היו נראים אותן שבתות עילאיות בעיר על התבטלותם לרבם ועל דבקותם
כותבים זה לזה מכתבי אהבה ,וברוח הקודש טבריא ,למען יקל עלינו לבוא בקדושת השבת.
פ+רדס ה+תור+ה 8
אשר יסד וכונן במו ידיו .הרה"ק רבי לארץ הקודש ולטבריא של מעלה קדשם היו מציירים איש דמות רעהו.
מאטל סלאנימער .ואף שרבי מאטל נתחזק מאד .באותה תקופה החל היתה זו 'אהבת דוד ויונתן' ,ו'נפשו
היה רבו ,של רבי משה קליערס היסוד העבודה לשלוח לארץ את קשורה בנפשו'.
האריות שבחבורה ,חסידיו הגדולים ביום ד' לחודש שבט שנת תקע"ד
בצעירותו ,מכל מקום נתמנה רבי משה
ביותר ,וכן את נכדיו היקרים ,שאף נסתלק הרה"ק מקאליסק ,וסמוך
לרב העיר ,ורבי מאטל שימש בקודש שהיו אז סמוך לגיל מצוות ,שלחם לפטירתו כתב" :מחר עמי במחיצתי".
בדיינות ,חבר בבית דינו נקרא בפי כל במסירת נפש ממש לחזק את הישוב ואכן ביום י"ג שבט ,כעבור שבוע ימים
בשם "רבי מאטל דיין". בטבריא של מעלה ,כפי שנראה בלבד ,נסתלק הרה"ק מלעכוויטש,
כמו כן היו שם נכדי היסוד העבודה. בפרקים הבאים בס"ד. ובזאת נחתמה תקופת הקשר המופלא
שמשנת תרל"ד ואילך ,שלח היסוד בין הלעכוויטשער והקאליסקר,
הדור הראשון אשר הנהיגו יחד את העדה הקדושה
העבודה את נכדיו לעלות לארץ
מכך נתהווה הדור הראשון של -הלעכוויטשער בחוץ לארץ
הקודש :ה"ה הרה"צ רבי נח ,אחי הדברי והקאליסקער בארץ ישראל.
שמואל .הרה"צ רבי מתתיהו סאמבורג, הסלאנימע חבריא .כאשר מתבוננים
בקורות הדורות של חסידי סלאנים מכאן ואילך הנהיג בחוץ לארץ
שהיה מנכדי היסוד העבודה .והרה"צ בנו הרה"ק רבי נח זי"ע ,המכונה
בטבריא ,נראה כי היו בה בעיקר
רבי יעקב מוסקי. שלשה דורות. "הלעכעוויטשער השני" ,ובארץ
ישראל הנהיגו רבי צבי הירש הארקער
הדור הראשון היו תלמידיו וחסידיו
הדור השלישי של היסוד העבודה .יש לציין כי אף
עם רבי שאול הארקער ,רבי מאיר
ביכובער ורבי חיים דוד הקטן.
אחר כך בא הדור השלישי .ובו נמנו שהם ראו עוד את הרה"ק מלעכעוויטש
הללו המשיכו לקיים את הקשר בין
הברכת אברהם הרבי מטבריא ,וחתנו ואת הרה"ק מקוברין ,מכל מקום היו
הלעכעוויטשער השני בחוץ לארץ
חסידים לוהטים שהתבטלו בכל לבם
בעל 'נתיבות שלום' ,רבי מתתיהו לוריא לבין הצדיקים בארץ הקודש ,וסדר זה
להיסוד העבודה ,ועל כן נקראו על
בעל 'שערי לימוד' ,רבי אהרן יוסף נמשך עד שנת תקצ"ג.
שמו כחסידי היסוד העבודה.
לוריא בעל 'עבודת פנים' .רבי מענדל בשנת תקצ"ג נטל תלמידו
בני הדור הראשון היו רבי הערש
וועג ,רבי יואל אשכנזי ,עם עוד הרבה המובהק ,הרה"ק מקוברין זי"ע ,את
מיכל קיידאנובר ,בנו של רבי איצעלע
כתר הנשיאות בחוץ לארץ ,והמשיך
חסידים אנשי מעלה. מתלמידי הלעכוויטשער .רבי אליעזר
בחוזק יד את הקשר עם צדיקי ארץ
לדור זה השתייך גם רבי שמעון לעזשאר' .ורבי
ַ הכהן ,המכונה 'רבי
הקודש בעיר טבריא .הנהגה זו נמשכה
מרדכי לידער ,המכונה 'רבי מאטקע
קסטלניץ ,אשר אלמלא הוא ,היו עד שנת תרי"ז.
לידר' ,בנו של רבי שלמה זלמן לידער.
נשכחים סיפורים רבים מרבותינו במשך השנים הללו החלו תלמידים
לימים שלח היסוד העבודה את
הקדושים ומקהל החסידים ואנשי רבים של הרה"ק מלעכוויטש ושל בנו
יד ימינו וסופרו ,הארי שבחבורה רבי
המעלה. הלעכוויטשער השני לעלות לארץ
יהודה לייב ,יחד עם בנו רבי מאטל,
הקודש ולהתיישב בטבריא .בדרך זו
ואף שהיו עוד חסידים רבים ,מכל הנודע בשם 'רבי מאטל סלאנימער'.
התהדק הקשר בין חוץ לארץ לארץ
מקום העלינו על הכתב בעיקר את זה היה הדור הראשון ,והם כונו בפי כל
הקודש ,והחלה להתגבש ה"חבריא של
המפורסמים שבהם ,ובעזרת השם "הזקנים".
סלאנים".
יתברך בפרקים הבאים נראה עוד בשנים מאוחרות יותר הגיעו עוד
בין העולים היה המגיד מווילייקא,
חסידים קשישים ,כגון רבי יאשע חתנו של הרה"ק מלעכוויטש .כמו
חסידים ואנשי מעלה רבים שהיו שם.
שו"ב ,מחבר הכתבים הנוראים 'כתבי כן עלה רבי שלמה זלמן לידער ,אביו
אולם בעיקר היו אלו שלשת ר"י שו"ב' וספרי 'מנחת יוסף' על יורה של רבי מרדכי לידער ,שעלה בסוף
הדורות :הדור הראשון שנקראו דעה .הוא כיהן כראש השוחטים בעיר ימיו יחד עם בנו .גם רבי איצעלע
ה"זקנים" ,דור הממוצע ,ואחריו הדור בריסק ,והבית הלוי זי"ע לא אכל אלא קיידאנובר ,מתלמידי הלעכעוויטשער,
האחרון ,אשר רבים מהם זכו לשרוד משחיטתו ומשחיטת ראש השוחטים עלה עם בנו רבי הערש מיכל .נוסף
השני ,רבי אהרל'ע שו"ב. להם עלו תלמידים וחסידים רבים
את ימי המלחמה העולמית השניה,
ורבים מבני דורנו עוד זכו לראותם של הלעכעוויטשער ושל הקוברינער,
הדור השני והחבריית סלאנים החלה להתאסף ,אך
ולהסתופף בצילם.
ואחר זה בא הדור השני .ובדור הזה עדיין לא היתה מיוסדת על בסיס איתן.
בעזה"י נכנס אל 'טבריא של מעלה',
כיהן פאר ברבנות עיר הקודש טבריא, בשנים תרי"ז-תרי"ח ,כאשר היסוד
'לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור רבי משה קליערס ,בעמח"ס 'תורת העבודה עלה על כסא האדמורו"ת
הברכה' ,ונזכה לכל ההשפעות הטובות, הארץ'' ,טבור הארץ' ושאר חיבורים. במקום רבו הרה"ק מקוברין ,החלה
ולעונג ונועם שבת ,א לעכטיגן שבת! הוא עמד בראשות ישיבת 'אור תורה' בחינת 'פנים חדשות באו לכאן' .הקשר
9 פ+רדס ה+תור+ה
זעטיגט אייער נשמה און באלייכט אייער טאג
דורך שעפן חיזוק אמונה און ביטחון,
השקפת החיים און ידיעת התורה פון די
ZURECH 347.765.7824
צו ספאנסערן
אדער פאר
פאזעטיווע
קאמעטארן קען
מען זיך ווענדן צו
הרה"ח ר'
חיים מנחם
ראזינגער הי"ו
347.570.0413
מען קען אויך הערן די
שיעורים פון רב אויף:
קול פרדס התורה קול נשמותינו
אידיש718.760.1111 #1 :
718.506.9694
ענגליש718.759.1111 #1 :
עינים ליין
718.977.5554
במוצש''ק #0
במשך השבוע 1-2-7-4
א פרישע וואך
צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט ' 'Subscribeצו פול מיט חיזוק
shiurimlishmo@gmail.com
פ+רדס ה+תור+ה 10
שיעורים דורך
אויס די וואך:
זונטאג
מאמר הפרשה
מאנטאג
חובת הלבבות
דינסטאג
טבריא של מעלה
מיטוואך
אוצר הידיעות
דאנערשטאג
יאהרצייטן
פרייטאג
אור של שב"ק
מוצאי שבת
מלוה מלכה
SQUARE
11 פ+רדס ה+תור+ה
פ+רדס ה+תור+ה 12
