gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בים‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫הר‬ ‫כות‬ ‫גליון פרדס התורה‬ ‫ב לז‬ ‫תנד‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫נ‬ ‫תשפ"ו‬ ‫לשה"ק‬ ‫מעיין‬ ‫של חיזוק‬ ‫מאמר הפרשה • חודש אלול • בדרכי רבותינו • טבריא של מעלה‬ ‫י"ל ע"י מערכת‬ ‫'פרדס התורה' לכתיבת‬ ‫ועריכת שיעורי מורינו‬ ‫הרב שליט"א‬ ‫•••‬ ‫הגליון יצא לאור בהסכמת גדולי‬ ‫ישראל בארץ הקודש‪ ,‬דייני העדה‬ ‫החרדית‪ ,‬וגדולי רבני ארה"ב‬ ‫(ההסכמות במילואם נמצא‬ ‫בספר 'טבריא של מעלה'‬ ‫שיצא לאור ע"י מורינו הרב שליט"א)‬ ‫•••‬ ‫די גליונות קען מען באקומען‬ ‫ביי די פאלגענדיגע לאקאלן‪:‬‬ ‫קרית יואל‬ ‫בארא פארק‬ ‫כתר דזשודעיקא‬ ‫ביהמ״ד שומרי שבת‬ ‫‪97 Acres Rd.‬‬ ‫‪5302 13 Ave.‬‬ ‫ביהמ״ד עדת יראים וויען‬ ‫לעיקוואד‬ ‫‪1350 50 St.‬‬ ‫כתר דזשודעיקא‬ ‫ביהמ״ד הדרת קודש‬ ‫‪12 America Ave.‬‬ ‫סוואליווע‬ ‫ביהמ״ד סאטמאר‬ ‫‪4801 15 Ave.‬‬ ‫‪405 Forest Ave.‬‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫ביהמ״ד צאנז‬ ‫בנין בראך למטה‬ ‫קלויזענבורג‬ ‫לאקער ‪#405‬‬ ‫‪25 Havens Ave.‬‬ ‫‪Bedford Cor. Park‬‬ ‫ביהמ״ד בעלזא‬ ‫כתר דזשודעיקא‬ ‫‪44 Grove Springs‬‬ ‫‪801 Bedford Ave.‬‬ ‫‪Ct.‬‬ ‫מאורות‬ ‫טאמס ריווער‬ ‫‪218 Wallabout St.‬‬ ‫ביהמ״ד קהל בני יששכר‬ ‫מאנסי‬ ‫‪1767 Whitesville Rd.‬‬ ‫ביהמ״ד זוועהיל‬ ‫פלטבוש‬ ‫‪101 W Maple Ave.‬‬ ‫‪MB VINEYARD‬‬ ‫שיינער'ס שול‬ ‫‪3012 AVE J‬‬ ‫‪18 Forshay Rd.‬‬ ‫•••‬ ‫©‬ ‫להצטרפות קבלת שיעורי מורינו‬ ‫הרב שליט"א והגליונות באימייל‪,‬‬ ‫ניתן לפנות‪:‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫להצטרפות קבלת הגליונות לבד‬ ‫באימייל‪ ,‬ניתן לפנות‪:‬‬ ‫‪pardesgilyones@gmail.com‬‬ ‫פ ‪+‬רדס‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫תשפ"ו‬ ‫שיעורי‬ ‫הרה''ג רבי יששכר יהודה‬ ‫ה ‪+‬ת ור‪+‬ה‬ ‫גליון ‪43‬‬ ‫בערקוי שליט''א‬ ‫אב''ד פרדס התורה‬ ‫מח"ס שו"ת יהודה מחוקקי‬ ‫זכות פטרון השנה נתנדב לעילוי נשמת‬ ‫אלטע פערל רויזא בת הרה"ח ר' חיים משה ע"ה‬ ‫נפטרה ו' ניסן האי שתא אחר קבלת יסורים באהבה ובאמונה ובטחון‪,‬‬ ‫לשה"ק‬ ‫והיתה למופת לזה לכל משפחתה ומכירי' • ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫מאמר הפרשה‬ ‫אינעם גליון‪:‬‬ ‫כח הדיבור והקריאה בתורה לבטל‬ ‫‪ 3‬מאמר הפרשה‬ ‫גזירות ולהמשיך ברכות וישועות‬ ‫‪ 4‬חודש אלול‬ ‫לישראל שיהו קורין קללות שבתורת‬ ‫חיוב קריאת פרשת כי תבוא קודם‬ ‫‪ 5‬לדוד ה' אורי וישעי‬ ‫כהנים קודם עצרת‪ ,‬ושבמשנה תורה‬ ‫ראש השנה‬ ‫קודם ראש השנה"‪ .‬וביאור הדברים‪,‬‬ ‫שצריכים אנו לקרוא פרשת כי תבוא‬ ‫הנה מצינו חיוב גמור לקרוא פרשת‬ ‫‪ 6‬בדרכי רבותינו‬ ‫קודם ראש השנה מחמת הקללות‬ ‫כי תבוא קודם ראש השנה‪ .‬כדאיתא‬ ‫הכתובות בה‪.‬‬ ‫בגמרא במסכת מגילה (לא‪ ,‬ב)‪ ,‬וכן כתב‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬ונפסק להלכה בשולחן ערוך‬ ‫‪ 7‬טבריא של מעלה‬ ‫ומפרשת הגמרא את הטעם‪:‬‬ ‫(או"ח סי' תכ"ח)‪ ,‬שחייבים לקרוא פרשת‬ ‫"אמר אביי ואיתימא ריש לקיש‪ ,‬כדי‬ ‫שתכלה השנה וקללותיה"‪ .‬היינו‪,‬‬ ‫כי תבוא קודם ראש השנה‪.‬‬ ‫שעל ידי עצם הקריאה בפרשה‪ ,‬זוכים‬ ‫ויתירה מזו כתב הרה"ק רבי צדוק‬ ‫'תכלה שנה וקללותיה'‪ ,‬ובשבת הבאה‬ ‫למחוק ולהעביר את כל הקללות‪,‬‬ ‫הכהן מלובלין זי"ע (פרשתן אות י"ג)‪,‬‬ ‫‪ -‬שהיא שבת פרשת נצבים הסמוכה‬ ‫הצרות‪ ,‬הצער‪ ,‬היסורים והדאגות מן‬ ‫דאפילו בני מערבא ‪ -‬אשר הגמרא‬ ‫לראש השנה ‪ -‬פועלים את הענין של‬ ‫השנה שחלפה‪.‬‬ ‫במגילה (כט‪ ,‬ב) מעידה עליהם שהיו‬ ‫'תחל שנה וברכותיה'‪ .‬הרי לנו מזה‪,‬‬ ‫מסיימים את התורה אחת לשלוש‬ ‫והנה יש להתבונן‪ :‬מה ענין קריאת‬ ‫שבכח הקריאה בתורה טמון כח נורא‬ ‫שנים ‪ -‬מכל מקום כשהגיע זמן סמוך‬ ‫התורה לביטול הגזרות? וכיצד פועלת‬ ‫ונשגב‪.‬‬ ‫לראש השנה‪ ,‬היו חייבים לקרוא פרשת‬ ‫הקריאה את הענין של 'תכלה שנה‬ ‫וצריך להבין מהו הביאור בזה‪ ,‬שעל‬ ‫וקללותיה'?‬ ‫כי תבוא‪.‬‬ ‫ידי קריאת התורה ניתן לבטל גזירות‬ ‫והטעם בזה‪ ,‬דכשם שישנו חיוב‬ ‫עוד יש להקשות‪ ,‬דהנה כתבו‬ ‫ולהמשיך ברכות?‬ ‫מיוחד לקרוא את 'ד' פרשיות' (שקלים‪,‬‬ ‫התוספות שם‪ ,‬וכן הובא להלכה‬ ‫בפוסקים ובשולחן ערוך‪ ,‬שמדקדקים‬ ‫זכור‪ ,‬פרה‪ ,‬והחודש)‪ ,‬ואף בני מערבא היו‬ ‫ונשלמה פרים שפתינו‬ ‫חייבים בהן משום שהן חיוב עומד בפני‬ ‫שפרשת כי תבוא לא תהא סמוכה ממש‬ ‫והנה ביאר בזה הרה"ק התפארת‬ ‫לראש השנה‪ ,‬אלא מפסיקים בשבת‬ ‫עצמו‪ ,‬כך הוא הדבר בנדון דידן‪ ,‬שעזרא‬ ‫שלמה זי"ע בפרשתנו דבר נפלא‪.‬‬ ‫אחת ביניהן‪ ,‬ובשבת הסמוכה לראש‬ ‫הסופר תיקן לישראל שחובה לקרוא‬ ‫השנה קוראים פרשת נצבים‪ .‬ופירשו‬ ‫פרשת כי תבוא קודם ראש השנה‪.‬‬ ‫בזמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬אם‬ ‫חטא איש מישראל‪ ,‬היה מביא קרבן‪.‬‬ ‫בתוספות הטעם‪" :‬כדי שלא להסמיך‬ ‫ויש להבין‪ ,‬מהו טעם התקנה?‬ ‫וכיון שהקריב קרבנו ושב בתשובה‪ ,‬היו‬ ‫הקללות לראש השנה"‪ ,‬אלא רוצים‬ ‫חוזרים כל צינורות השפע למקומם‪,‬‬ ‫אנו שתהא הפסקה בפרשה שאין בה‬ ‫כדי שתכלה שנה וקללותיה ‪-‬‬ ‫וכל גזרי הדין היו נקרעים‪ ,‬והברכות היו‬ ‫קללות‪.‬‬ ‫מחיקת הצרות על ידי הקריאה‬ ‫יורדות לעולם‪ .‬ואז היה אותו אדם הולך‬ ‫וביאר בזה רבי צדוק הכהן זי"ע‪:‬‬ ‫איתא בגמרא במסכת מגילה‪" :‬רבי‬ ‫ית ַ ּב ּבֹ ֶקר‬‫לביתו בשמחה‪ ,‬כדכתיב "ו ָּפנִ ָ‬ ‫בפרשת כי תבוא פועלים את הענין של‬ ‫שמעון בן אלעזר אומר‪ ,‬עזרא תיקן להן‬ ‫‪3‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫של "חדות ה' היא מעוזכם"‪.‬‬ ‫ארוכות בהיכל ה'‪ ,‬ונעסוק בתפילה‬ ‫וְ ָהלַ כְ ָּת לְ א ָֹהלֶ ָ‬ ‫יך" (דברים טז‪ ,‬ז)‪ ,‬בלא שום‬ ‫ומהי העצה?‬ ‫ותחנונים בקרבת אלקים‪ .‬נזכה לעמוד‬ ‫דאגה ופחד‪ ,‬כי ידע שנתכפר לו וזכה‬ ‫הוא תיקן לנו לקרוא פרשת כי תבוא‪.‬‬ ‫לפני המלך ולדבר עמו‪ ,‬ולהנות מזיו‬ ‫לבריאות השלימה ולפרנסה בריוח‪.‬‬ ‫כדי שנדע ונאמין כי ‪---‬‬ ‫השכינה ממש‪.‬‬ ‫וכל זה היה בזכות הקרבת הקרבן‪.‬‬ ‫בכח הדיבור שלך‪,‬‬ ‫אמנם‪ ,‬לעתים בא היצר הרע‬ ‫אך יש לשאול‪ :‬מה נעשה אנו בזמן‬ ‫ומבלבל דעתו של אדם בטענות שווא‪:‬‬ ‫הזה שאין לנו בית מקדש ואין לנו מזבח‬ ‫ובכח קריאת התורה שלך‪,‬‬ ‫וכי סבור אתה שבאמירת כמה מילים‬ ‫לכפר?‬ ‫אתה קורע את כל הגזירות!!!‬ ‫ואותיות יכול אתה לקרוע גזירות?‬ ‫על זה גילו לנו חז"ל את הסוד‪:‬‬ ‫וזוהי ההקדמה קריאת פרשת‬ ‫וכי סבור אתה שבכח מילותיך‬ ‫"ונשלמה פרים שפתינו"‪ ,‬שאם לומד‬ ‫כי תבוא לסליחות ולימים הנוראים‪,‬‬ ‫הדלות יכול אתה לפעול אצל כביכול‬ ‫אדם וקורא בפרשת הקרבנות‪ ,‬נחשב‬ ‫להראות ליצר הרע ולכל הסטרא‬ ‫בורא העולם?‬ ‫לו הדבר כאילו הקריב קרבן ממש‪.‬‬ ‫אחרא וחילותיה‪ ,‬שאף שאנו עומדים‬ ‫לשהות שבועות אחדים בבית המדרש‬ ‫וכי בכמה מילים תסדר את כל‬ ‫וכתב על זה התפארת שלמה בזה‬ ‫בתפילה‪ ,‬הרי אנו יודעים היטב מהו כח‬ ‫עניניך?‬ ‫הלשון‪" :‬שאם חס ושלום נגזר אשר‬ ‫הדיבור שלנו‪.‬‬ ‫בטענות אלו מנסה היצר להפיל את‬ ‫לא טוב‪ ,‬הנה יצאנו חובתנו בקריאת‬ ‫האדם בייאוש‪ ,‬ולערער את אמונתו‬ ‫הדברים האלה‪ ,‬וממילא יתהפך לנו כולם‬ ‫בשבת סליחות‪ ,‬על ידי קריאת‬ ‫פרשת כי תבוא כבר מחקנו והעברנו‬ ‫ובטחונו בכח התפילה‪.‬‬ ‫לברכה"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫את כל הקללות‪ ,‬ועל ידי קריאת פרשת‬ ‫ומהו העצה לזה?‬ ‫הרי לנו מדבריו הקדושים‪ ,‬שעל ידי‬ ‫נצבים כבר המשכנו את כל הברכות‪ .‬זהו‬ ‫הקריאה בתורה‪ ,‬כח הפה והדיבור של‬ ‫הנה עמד עזרא הסופר‪ ,‬אשר העלה‬ ‫כוחו הנשגב של דיבורו של איש יהודי‪.‬‬ ‫איש יהודי הוא כה חזק‪ ,‬עד שעל ידו‬ ‫את ישראל מבבל לבנין בית המקדש‬ ‫נמחקים כל הקללות‪ .‬כח הדיבור פועל‬ ‫השני‪ .‬וכאשר הגיע ראש השנה והיו‬ ‫ליכנס לשנה החדשה בשמחה‬ ‫ישראל בוכים ושבים בתשובה‪ ,‬אך היו‬ ‫כה רבות‪ ,‬עד שעל ידי קריאת הפרשה‬ ‫ובהתחזקות‬ ‫קודם פרשת נצבים‪ ,‬זוכים להמשיך‬ ‫שבורים ומיואשים מאד‪ ,‬עמד עזרא‬ ‫ברכות לכל השנה‪.‬‬ ‫השי"ת יעזור שנכנס לשבת זו‬ ‫"אל ֵּת ָע ְצבוּ"! אל תהיו‬ ‫והכריז כנגדם‪ַ :‬‬ ‫בהתחזקות עצומה‪ ,‬ונכין עצמנו לכח‬ ‫שבורים‪ִּ ,‬‬ ‫"כי ֶח ְדוַ ת ה' ִהיא ָמ ֻעזְ ּכֶ ם"‬ ‫הכנה לימים הנוראים וביטול‬ ‫התפלה של הימים הקדושים מתוך‬ ‫(נחמיה ח‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫טענות היצר‬ ‫שמחה‪ ,‬כדאיתא בספה"ק בית אהרן‬ ‫אותו עזרא הסופר‪ ,‬אשר ראה ברוח‬ ‫זי"ע‪ ,‬שהשמחה היא העבודה הגדולה‬ ‫קדשו כי בדורות של עקבתא דמשיחא‬ ‫ויש לנו להתבונן בדברי חז"ל‬ ‫ביותר‪ ,‬והראיה משמחת בית השואבה‪,‬‬ ‫יהיו ישראל שבורי לב‪ ,‬הקדים רפואה‬ ‫והראשונים ובדברי התפארת שלמה‪.‬‬ ‫שבעת שעסקו בתשובה היה זה דוקא‬ ‫למכה והכין עצה נפלאה לכלל ישראל‬ ‫הנה אנו עומדים בפתחם של ימי‬ ‫מתוך שמחה!‬ ‫"אל ֵּת ָע ְצבוּ"!‬ ‫לכל הדורות‪ ,‬לקיים בנו ַ‬ ‫הסליחות והרחמים‪ ,‬ימי ראש השנה‬ ‫כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬שנה טובה‬ ‫שלא נהיה בייאוש חלילה‪ .‬הוא הכין לנו‬ ‫ועשרת ימי תשובה ויום הכיפורים‪.‬‬ ‫ומבורכת‪ ,‬און א לעכטיגן שבת!‬ ‫דרך להיכנס לראש השנה מתוך שמחה‬ ‫וידוע לכל כי בימים אלו נשהה שעות‬ ‫חודש אלול‬ ‫בכוחנו עתה לבטל ולפצח כל גזירות קשות!‬ ‫כוח ציבור ממש‪ .‬בימים אלו ניתן לנו‬ ‫כל אדם לנצל כל רגע ורגע באמירת‬ ‫כוחו של חודש אלול ועשרת ימי‬ ‫הכוח לקרוע את רוע גזר הדין‪ ,‬כדאיתא‬ ‫תהלים‪ ,‬בלימוד התורה‪ ,‬בתפילה‬ ‫תשובה‬ ‫בגמרא במסכת ראש השנה (יז‪ ,‬ב) שגזר‬ ‫ובעשיית צדקה וחסד‪.‬‬ ‫הנה נמצאים אנו כעת בימים‬ ‫דין‪ ,‬ה"י‪ ,‬אינו נקרע אלא או על ידי‬ ‫וזאת יען אשר ידענו כי בימי עשרת‬ ‫הבהירים והקדושים של חודש אלול‬ ‫ברכת צדיק גדול או על ידי כוח הציבור‬ ‫ימי תשובה יש לכל אדם ואדם כוח‬ ‫וימי הסליחות ‪ .‬גלוי וידוע לכל‪ ,‬כי‬ ‫השרוי באחדות אמתית‪.‬‬ ‫כצדיק יסוד עולם‪ ,‬וכל יחיד ויחיד כוחו‬ ‫בהגיע ימי עשרת ימי תשובה‪ ,‬מתחזק‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪4‬‬ ‫אוצרות נפלאים בכל רגע ורגע!‬ ‫יש סוברין שהגילוי ממש הי' ביום הקדוש‪ ,‬כן‬ ‫ועל ימי עשרת ימי תשובה דרשו‬ ‫אי' בכמה ראשונים‪ ,‬החתם סופר‪ ,‬ועוד‪ .‬אולם‬ ‫"ד ְר ׁש ּו‬ ‫חז"ל את המקרא (ישעיה נה‪ ,‬ו)‪ּ ִ :‬‬ ‫עוד דברים נשגבים איתא בסידור‬ ‫זה ברור לכל השיטות שימי אלול נשפע י"ג‬ ‫ה' ְ ּב ִה ָּמ ְצאוֹ וגו'"‪ ,‬ופירש רש"י הק' שם‪:‬‬ ‫האריז"ל ובסידור רבי שבתי ועוד‪,‬‬ ‫מידות של רחמים‪ ,‬וכדאי' בפרקי דרבי אליעזר‬ ‫דרושו את ה' והתפללו לפניו בעת שהוא‬ ‫שמה שאנו אומרים בכל יום אחר‬ ‫מצוי וקרוב אליכם ‪ -‬ואלו הם עשרת‬ ‫ומפורש יוצא כן מהאריז"ל ‪ -‬ורק פליגי מתי‬ ‫התפילה מזמור "לדוד ה' אורי"‪ ,‬הוא‬ ‫ימי תשובה ‪ -‬ואז בעזרת השם יתברך‬ ‫מפני שמוזכר בו י"ג פעמים 'שם הוי"ה'‪,‬‬ ‫הי' הגילוי ממש ועוד חזון למועד)‪ .‬בימים‬ ‫יתקרע גזר הדין‪.‬‬ ‫לרמז כי בימים אלו מושפעים עלינו י"ג‬ ‫ההם נתרצה הקב"ה לבני ישראל‬ ‫מידות של רחמים‪.‬‬ ‫וגילה דעתו שעתיד הוא לומר "סלחתי‬ ‫"קראוהו בהיותו קרוב" ‪ -‬זה‬ ‫והנה הרה"ק הבעל התניא זי"ע‬ ‫כדברך"‪ ,‬ויתן להם לוחות שניות‪,‬‬ ‫חודש אלול‬ ‫בספרו 'ליקוטי תורה' (פרשת נצבים) כתב‪,‬‬ ‫ויחזרו ענני הכבוד למחניהם‪ ,‬וישרה‬ ‫שכינתו בתוכנו במשכן‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬הנה הקשה הפנים יפות זי"ע‬ ‫שגודל מעלת הימים הללו הוא פלא‬ ‫(בפרשת אחרי)‪ :‬מה בא הכתוב ללמדנו‬ ‫עצום‪ ,‬עד שראוי היה שלא יהיו ימי חול‬ ‫נמצא‪ ,‬כי בימי רצון נשגבים אלו‪ ,‬יש‬ ‫"ק ָר ֻאה ּו ִ ּב ְהיוֹ תוֹ‬ ‫בסוף הפסוק‪ ,‬שם נאמר ְ‬ ‫אלא ימי "יום טוב"!‬ ‫בידינו הכוח לקרוע גזר דין ממש כמו‬ ‫ָקרוֹ ב"? על מי נאמר חלקו השני של‬ ‫והרה"ק הבן איש חי זי"ע כתב‬ ‫בימי עשרת ימי תשובה!‬ ‫הפסוק‪ ,‬ומתי הוא זמנו?‬ ‫באחת מתשובותיו‪ ,‬בערך בלשון זה‪:‬‬ ‫ביאור הדברים‪ :‬ידוע שכח של יחיד‬ ‫ותרץ בזה תירוץ נפלא ונורא‪:‬‬ ‫"להוי ידוע‪ ,‬כי כותב אני אליך כעת‬ ‫בעשי"ת כמו ציבור כל השנה וככחו‬ ‫"ק ָר ֻאה ּו ִ ּב ְהיוֹ תוֹ ָקרוֹ ב" ‪ -‬היינו כל חודש‬ ‫ְ‬ ‫בימים אשר כל שעה ושעה נחשבת‬ ‫של צדיק יסוד עולם שאי' בחז"ל צדיק‬ ‫אלול כולו‪.‬‬ ‫כחודש שלם"!‬ ‫גוזר והקב"ה מקיים ‪ -‬וזהו כל עשי"ת‬ ‫חודש אלול הוא הזמן אשר‬ ‫הימים הללו קוראים אלינו כי ניתן‬ ‫מובא בפרקי דרבי אליעזר שעלה בו‬ ‫לחטוף אוצרות נפלאים בכל רגע ורגע!‬ ‫כדאי' בחז"ל ר"ה י"ז וכן פסק הרמב"ם ‪-‬‬ ‫משה רבנו למרום בפעם השלישית‬ ‫כל פרק תהלים‪ ,‬כל קבלה טובה‪ ,‬וכל‬ ‫וחידש הפנים יפות "שכל ימי אלול דינו‬ ‫לארבעים יום לקבל לוחות שניות‪,‬‬ ‫משהו של התחזקות ‪ -‬אוצר נצחי הוא!‬ ‫כעשי"ת" ובכל רגע ורגע האדם בכוחו‬ ‫ואז נתגלו לנו י"ג מידות של רחמים‪.‬‬ ‫א גוט געבענטש יאר בספרן של‬ ‫לבטל כל מיני גזירות ולהמשיך כל מיני‬ ‫(כן הוא לכמה שי' ראשונים‪ ,‬שי' התוס' רי"ד‪,‬‬ ‫צדיקים!‬ ‫ברכות וישועות‪.‬‬ ‫השפת אמת‪ ,‬והנצי"ב‪ ,‬וכן משמע במדרש‪ .‬אולם‬ ‫לדוד ה' אורי וישעי‬ ‫כח הנשגב של מזמור 'לדוד ה' אורי' ‪ -‬אשר יסודו מרבי‬ ‫אליהו בעל שם זיע"א‬ ‫ומכאן נלמד כי למעשה היוצא מפי‬ ‫בס"ד לספר מעשה נורא אשר ילהיב‬ ‫לבטל גזרות קשות ולהמשיך י"ג‬ ‫קדוש כזה‪ ,‬צריכים אנו לגשת 'בדחילו‬ ‫הלבבות ויעורר החשק להבין גודל‬ ‫מדות הרחמים‬ ‫ורחימו'‪.‬‬ ‫הסגולה הטמונה במזמור זה‪.‬‬ ‫המעשה מובא בספר 'נזר הקודש'‪,‬‬ ‫איתא בסידור האריז"ל‪ ,‬בסידור רבי‬ ‫מעשה מרבי אליהו בעל שם‬ ‫וסיפרו הגאון הקדוש רבי שמעון‬ ‫שבתי ובשאר ספרים הקדושים‪ ,‬כי‬ ‫והשפעתו על מנהגי ישראל‬ ‫זשעליכובער זי"ע הי"ד‪ .‬הגאון רבי‬ ‫בעת שאומר אדם מזמור 'לדוד ה' אורי'‪,‬‬ ‫שמעון‪ ,‬אשר שימש כמשגיח בישיבת‬ ‫הרי הוא מבטל גזרות קשות וממשיך על‬ ‫סיפר רבי שמעון‪ ,‬שפעם אחת נזדמן‬ ‫חכמי לובלין‪ ,‬היה רבו המובהק של‬ ‫עצמו ועל כל ישראל י"ג מדות הרחמים‪.‬‬ ‫'צאנז'‪ ,‬ונכנס לבית מדרשו של‬ ‫לעיר ַ‬ ‫פוסק הדור הגר"ש וואזנער זצ"ל‪.‬‬ ‫הנה טבע העולם הוא‪ ,‬שבימים‬ ‫הרה"ק רבי אריה לייבוש מצאנז זי"ע‪.‬‬ ‫בהקדמתו לשו"ת 'שבט הלוי' חלק‬ ‫הראשונים כשאומרים 'לדוד ה' אורי'‬ ‫ראה שם שאין הקהל אומרים 'לדוד ה'‬ ‫א'‪ ,‬מתאר הרב וואזנר את רבו בתואר‪:‬‬ ‫אומרים אותו בחשק רב‪ ,‬אך עם מרור‬ ‫הצאנזער רב‬ ‫אורי'‪ ,‬שכן כידוע הרה"ק ַ‬ ‫"ספר תורה שלם בנגלה ובנסתר"‪.‬‬ ‫הימים נחלש הדבר מעט‪ .‬על כן נבוא‬ ‫‪5‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫אך 'לדוד ה' אורי' לא אמר בחודש אלול‪.‬‬ ‫נכרי‪ .‬ואין לנו השגה בדברים אלו‪ ,‬אך‬ ‫זי"ע לא נהג לומר מזמור זה‪.‬‬ ‫עד כאן דברי רבי שמעון‬ ‫כך גילה הבעש"ט הקדוש‪.‬‬ ‫שאל רבי שמעון את האברכים‬ ‫זשעליכובער זי"ע הי"ד‪.‬‬ ‫אמנם בבית דין של מעלה אמרו‪,‬‬ ‫דשם‪" :‬מדוע אין אומרים כאן בצאנז‬ ‫וכוונת רבי שמעון בדבריו לחסידי‬ ‫שכיון שכל כוונתו היתה מסירות נפש‬ ‫'לדוד ה' אורי'? והלא בשינאווא נהגו‬ ‫עבור כלל ישראל‪ ,‬ימעיטו בעונשו‪ .‬אך‬ ‫לומר 'לדוד ה' אורי'?!"‬ ‫צאנז שם היתה לומר‪ ,‬שאף שמצינו‬ ‫עונש אחד קטן הושאר‪ :‬שבגין מעשה‬ ‫בקשו האברכים להשיב ולבאר‬ ‫צדיקים במקומות מסוימים שלא אמרו‬ ‫זה‪ ,‬יבטלו מן השמים שתי תפילות‬ ‫טעם הדבר מדוע אין אומרים אותו‬ ‫'לדוד ה' אורי'‪ ,‬הרי זה תלוי בדברים‬ ‫שתיקן רבי אליהו בעל שם‪ .‬תפילה אחת‬ ‫בצאנז‪ ,‬אך רבי שמעון לא הניח להם‬ ‫עליונים ו'בהדי כבשי דרחמנא'‪.‬‬ ‫היא 'כגוונא' שאומרים בליל שבת קודם‬ ‫לסיים דבריהם‪ ,‬ואמר להם‪" :‬אספר לכם‬ ‫'ברכו'‪ ,‬והשניה היא מזמור 'לדוד ה'‬ ‫מעשה"‪ .‬וכך סיפר‪:‬‬ ‫התחזקות בגודל כח התפילה‬ ‫אורי' בחודש אלול‪.‬‬ ‫הבעל שם טוב הקדוש זי"ע סיפר‬ ‫מה שאנחנו צריכין ללמוד ממעשה‬ ‫פעם לתלמידיו אודות רבו‪ ,‬רבי אליהו‬ ‫זו‪ :‬שעלינו להתחזק התחזקות עצומה‪.‬‬ ‫תפלת כגוונא ‪-‬ולדוד ה' אורי‬ ‫בעל שם זי"ע‪.‬‬ ‫כי אם פסק הדין בשמים היה להעניש‬ ‫שתי תפילות אלו היו ראויות‬ ‫מעשה היה במושל פריץ אחד‬ ‫בביטול קביעות התפילה‪ ,‬הרי זה הגילוי‬ ‫להתקבל כחובה בכל תפוצות ישראל‪,‬‬ ‫שלא היו לו בנים‪ ,‬וביקש מהיהודים‬ ‫הגדול ביותר עד כמה עצום ונורא כחה‬ ‫בדומה למזמורי 'לכו נרננה' שתיקנו‬ ‫שיתפללו עבורו‪ .‬וכיון שלא נושע‪ ,‬איים‬ ‫של תפילה זו!‬ ‫תלמידי האריז"ל ונתקבלו בכל תפוצות‬ ‫עליהם שאם לא יפעלו עבורו לידת בן‪,‬‬ ‫יהי רצון שהשי"ת יעזרנו להתחזק‬ ‫ישראל‪ ,‬ואף אצל האשכנזים והליטאים‪.‬‬ ‫יגרש את כולם ממקומותיהם ח"ו‪ .‬תחת‬ ‫ולומר מזמור זה בהשתפכות הנפש‪,‬‬ ‫האלקי‬ ‫ִ‬ ‫וכן כפזמון 'לכה דודי' להמקובל‬ ‫ממשלת אותו פריץ היו עיירות וכפרים‬ ‫רבי שלמה אלקבץ שנתקבל בכל‬ ‫רבים‪ ,‬ובהם מאות אלפי משפחות‬ ‫לבטל כל גזרות רעות ולהמשיך י"ג‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬והיה הדבר סכנת נפשות ממש‪.‬‬ ‫מדות הרחמים‪ .‬וכמובא מהחיד"א‬ ‫הקדוש‪ ,‬שבמזמור זה נזכר שם הוי"ה‬ ‫אך כיון שנתן הבטחתו לפריץ‪,‬‬ ‫שלחו לקרוא לרבי אליהו בעל שם‪.‬‬ ‫החליטו בשמים לבטלן‪ .‬וביאור‬ ‫הגיע הצדיק אל הפריץ בערב שבת‬ ‫י"ג פעמים‪ ,‬וכנגד זה נמשכים י"ג מדות‬ ‫ה'ביטול' הוא‪ ,‬שלא יתקבלו בכל‬ ‫קודש‪ ,‬והבטיחו נאמנה שעד מלאת‬ ‫הרחמים‪ .‬ובימים אלו‪ ,‬כפי שהביא‬ ‫תפוצות ישראל בשווה‪ .‬ועל כן מצינו‬ ‫שנים עשר חודש יחבוק בן‪.‬‬ ‫האריז"ל על פי המדרש בפרקי דרבי‬ ‫שבקהלות הליטאים אין אומרים‬ ‫הוסיף הבעל שם טוב הקדוש ואמר‪:‬‬ ‫אליעזר‪ ,‬נמשכים ימי הרחמים והרצון‬ ‫'כגוונא'‪ ,‬וכן בכמה מקומות אין אומרים‬ ‫"אל תדמו בנפשכם שהדבר עלה לרבי‬ ‫וי"ג מדות הרחמים על כל ישראל‪.‬‬ ‫'לדוד ה' אורי'‪.‬‬ ‫אליהו בעל שם בקל"‪ .‬וסיפר הבעש"ט‬ ‫השי"ת יעזור שנזכה לכתיבה‬ ‫הוסיף רבי שמעון וסיפר‪ ,‬כי הרה"ק‬ ‫שבשמים רצו להענישו בעונשים‬ ‫וחתימה טובה ולשנה טובה ומברכת‪.‬‬ ‫הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע‪ ,‬לא‬ ‫חמורים ביותר‪ ,‬ואף יותר מ'שיתין‬ ‫ותהיה לנו פתיחת הלב לשפך לבנו‬ ‫אמר 'כגוונא' בליל שבת‪ ,‬אך 'לדוד ה'‬ ‫פולסי דנורא' שרצו ליתן לאליהו‬ ‫לפניו‪ ,‬ותתקבלנה תפלותינו ברחמים‬ ‫אורי' אמר‪ .‬ומאידך‪ ,‬הרה"ק ה'אוהב‬ ‫הנביא (כמובא בגמרא בבא מציעא דף פ"ה)‪.‬‬ ‫וברצון‪ ,‬אמן ואמן‪.‬‬ ‫ישראל' מאפטא זיע"א אמר 'כגוונא'‪,‬‬ ‫מחמת ששינה סדרי בראשית עבור‬ ‫בדרכי רבותינו‬ ‫ימי הרחמים והרצון אצל יהודי ירושלים שלפנים‬ ‫איך היה מראה פני העיר ירושלים‬ ‫רחמסטריווקא אשר דרו דורות עולם‬ ‫ירושלים של מעלה בימי אלול‬ ‫עיה"ק בימים ההם‪.‬‬ ‫בעיה"ק ירושלים‪ .‬רגיל היה לומר‪ ,‬כי‬ ‫הרה"ק מראחמסטריווקא זצוק"ל‪,‬‬ ‫בעת שהותו בעיר העתיקה ַ(אלט‪-‬‬ ‫בעצם אין הוא גר כאן באמעריקא‪ ,‬אלא‬ ‫בעל 'אמרות טהורות'‪ ,‬אף ששכן כבוד‬ ‫שטאט) בירושלים‪ ,‬הראה לו אביו הרה"ק‬ ‫ָ‬ ‫בירושלים הוא דר‪ .‬שם היתה מחשבתו‬ ‫במדינת אמעריקא‪ ,‬מכל מקום הורתו‬ ‫רבי יוחנ'טשע זצוק"ל על יהודי אחד‪,‬‬ ‫ושם היה לבו‪ ,‬ושם היה כל חיותו‪.‬‬ ‫ולידתו בקדושה היתה בירושלים של‬ ‫ואמר לו‪" :‬הרואה אתה יהודי פשוט זה?"‬ ‫וספר מעשה נורא מימי חודש אלול‪,‬‬ ‫מעלה בבית אבותיו הקדושים ‪ -‬גזע‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪6‬‬ ‫של סדר הלימוד לא יפסיק בשום דיבור‪.‬‬ ‫התעוררות 'למעשה' לכל איש‬ ‫"הבה ואספר לך מהותו של איש זה‪.‬‬ ‫כל אחד ואחד מאתנו יכול לעשות דבר‬ ‫ישראל‬ ‫סוחר הוא ולו חנות בעיר תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫מה‪.‬‬ ‫ובכל שנה ושנה בבוא חודש אלול‪ ,‬סוגר‬ ‫והנה‪ ,‬אמנם אין אנו במדרגה זו‬ ‫הוא את חנותו‪ ,‬ועולה לירושלים עיר‬ ‫המעשה הזה צריך לעוררנו‪ .‬אולי‬ ‫להתענות ארבעים יום רצופים‪ ,‬אך עכ"פ‬ ‫העתיקה ושוכר לו דירה קטנה‪ .‬ובמשך‬ ‫אין אנו יכולים לחקותו בדיוק להתענות‬ ‫במדרגה זו נמצא כל אחד מאתנו‪ :‬לברך‬ ‫ארבעים יום‪ ,‬עד אחר יום הכפורים‪ ,‬הרי‬ ‫‪ 40‬יום‪ ,‬אבל יכולים אנו לעשות דבר‬ ‫ברכה אחת ביותר כוונה‪ ,‬ברכת 'שהכל'‬ ‫הוא מתענה בכל יום ויום‪ ,‬גומר בכל‬ ‫מה בעד עצמנו‪ ,‬ולפעל אצלנו מעט מן‬ ‫בכוונה‪ ,‬או ברכת 'אשר יצר' בכוונה‪.‬‬ ‫לומר עוד כמה קאפיטלעך תהלים אחר‬ ‫יום ספר תהלים ועוסק בתורה כל היום‬ ‫המעט‪.‬‬ ‫כולו!"‬ ‫התפילה‪ ,‬לקבל על עצמו חמש דקות‬ ‫שנה טובה ומבורכת‪ ,‬וכתיבה‬ ‫ראשונות בשוק ענין 'שמירת עינים'‪,‬‬ ‫אלו היו זקני ירושלים ה'פשוטים'‬ ‫וחתימה טובה בספרן של צדיקים!‬ ‫או לקבל על עצמו שבדקות הראשונות‬ ‫של אותם הימים‪.‬‬ ‫תולדות העיה"ק 'טבריא של מעלה'‪ ,‬הצדיקים שהאירו את‬ ‫הישוב‪ ,‬וקדושי עליון הטמונים שם‬ ‫טבריא של מעלה‬ ‫שבת קודש בטבריא של מעלה בקרב החבריא קדישא של‬ ‫חסידי סלאנים‬ ‫התמירה ידעו הכל כי זהו רבי אלחנן)‪.‬‬ ‫על איסור קל מדברי סופרים‪.‬‬ ‫ויהי היום‪ ,‬פגש המהרשד"י את‬ ‫לאחר המלחמה התבטא הבריסקער‬ ‫הקדמה ‪-‬חלק ב'‬ ‫רבי אלחנן ברחוב ושאלו‪ :‬מהו ביאור‬ ‫רב זי"ע ואמר‪" :‬אילו שני ה"שלמה'לעך"‬ ‫"מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי"‬ ‫דברינו בתפילת הסליחות "השיבנו ה'‬ ‫היו נותרים בחיים‪ ,‬היו מרעישים‬ ‫אליך ונשובה חדש ימינו כקדם"‪ ,‬מהו‬ ‫ומכבשים את העולם כולו בשטורע"ם‬ ‫בעזה"י‪ ,‬הננו ממשיכים ההקדמה‬ ‫פשר תיבת 'כקדם'? רבוש"ע‪ ,‬חדש‬ ‫של קדושה"‪ .‬כוונתו היתה להרה"ק‬ ‫‪ -‬חלק ב' ‪" -‬שבת בטבריא של מעלה‬ ‫ימינו כאותם ימים ראשונים ‪ -‬לאילו‬ ‫רבי שלמה'לע המהרשד"י מסלאנים‪,‬‬ ‫בצוותא חדא עם החבריא קדישא של‬ ‫ימים הכוונה? האם לימי אדם ונח? או‬ ‫ולהרה"ק רבי שלמה'לע מרדאמסק‬ ‫חסידי סלאנים"‪.‬‬ ‫שמא לימי האבות הקדושים? לאיזו‬ ‫זי"ע הי"ד‪.‬‬ ‫נבוא עתה בשערי חנוני של בושׂ ם‪,‬‬ ‫תקופה אנו מתפללים שיחודשו ימינו‬ ‫לטעום ולהתבונן למען נזכה לקיים את‬ ‫כמותה?‬ ‫חדש ימינו כקדם‬ ‫המובא בתנא דבי אליהו‪" :‬חייב אדם‬ ‫שתק רבי אלחנן (וכפי הנראה חפץ‬ ‫לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי‬ ‫נחזור למעשה הנורא שאירע‬ ‫היה לשמוע את דברי המהרשד"י)‪ .‬פתח‬ ‫אברהם יצחק ויעקב"‪ .‬וכפי שפירש‬ ‫בעת כיהן המהרשד"י ברבנות בעיר‬ ‫המהרשד"י ואמר לו‪" :‬אנו מפרשים‬ ‫הרה"ק הרבי ר' בונם מפרשיסחא‬ ‫'בראנוביץ' והנהיג את החסידות ביד‬ ‫זי"ע‪ ,‬שתיבת 'יגיעו' היא מלשון נגיעה‪,‬‬ ‫'חדש ימינו כקדם'‪ ,‬שמבקשים אנו‬ ‫רמה‪.‬‬ ‫מהרבונו של עולם שנזכה לשוב‬ ‫היינו שצריך הדבר לנגוע בקרבנו‪,‬‬ ‫פעם אחת בעת הילוכו ברחוב‪,‬‬ ‫שנזכה ליגע ולו במעט במדרגותיהם‬ ‫לאותם ימים בהם חי בתוכנו אבי הבית‬ ‫פגש בגאון וקדוש ישראל‪ ,‬רבי אלחנן‬ ‫ובמעשיהם‪.‬‬ ‫אברהם!‪"...‬‬ ‫וואסערמאן זי"ע הי"ד‪ .‬כידוע‪ ,‬היה רבי‬ ‫מעשה נורא מסופר על הרה"ק‬ ‫והוסיף על כך מאמר נורא‪" :‬אין אנו‬ ‫אלחנן קשור בעבותות אהבה וביראת‬ ‫מבקשים ומתאווים יותר מזו‪"...‬‬ ‫המהרשד"י מסלאנים זי"ע‪ ,‬מנהיג‬ ‫הכבוד מופלגת להרה"ק הבית אברהם‬ ‫העדה האחרון לפני המלחמה הנוראה‬ ‫זו היתה ההרגשה בקרב הצדיקים‬ ‫מסלאנים‪ ,‬והמשיך בידידות עמוקה‬ ‫(אשר קיבל עליו עול הנשיאות אחר פטירת‬ ‫והחסידים‪ .‬חיו הם במעין גן עדן עלי‬ ‫ובהתקשרות זו גם לבנו המהרשד"י‪.‬‬ ‫אביו הבית אברהם זי"ע בעודו חתן‪ ,‬ומיד אחר‬ ‫אדמות‪ ,‬עד שלא חפצו מלבד אותם‬ ‫(ידוע היה כי נהגו לראותו בעת סעודה‬ ‫שמחתו נעשה לרבי)‪ .‬מלאך אלקים היה‬ ‫ימים נוראים של התעלות‪.‬‬ ‫שלישית עומד מחוץ לכותלי בית המדרש תחת‬ ‫בדמות אדם‪ .‬כנודע‪ ,‬ראו את הנהגתו‬ ‫בבואנו לספר סיפורי צדיקים‪,‬‬ ‫החלונות‪ ,‬ולפעמים היה נכנס פנימה‪ ,‬ומחמת‬ ‫בקודש בימי מלחמת העולם השניה‪,‬‬ ‫הרי אנו חוזרים לאותם 'ימי קדם' של‬ ‫החשיכה לא הכירו את פניו‪ ,‬אך לפי קומתו‬ ‫שהיה מוכן למסור נפשו ממש אפילו‬ ‫‪7‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫בשערי החן והנעם של שבת קודש‪.‬‬ ‫היה זה לאחר השבת הראשונה‬ ‫חבורת חסידי סלאנים‪ ,‬לשבת קודש‬ ‫שערך הבית אברהם‪ ,‬ורבי מאטל‬ ‫בטבריא של מעלה במחיצת שרפי‬ ‫בית המדרש "כולל רייסין"‪ :‬מקום‬ ‫סלונימער השתתף באותה שבת‬ ‫מעלה‪ ,‬לשוב אל גן עדן התחתון ואל גן‬ ‫התפלה בטבריא‬ ‫מרוממת‪( .‬כידוע‪ ,‬רבי מאטל סלונימער היה‬ ‫עדן העליון! וכאשר נתפלל "חדש ימינו‬ ‫רבו של הבית אברהם בצעירותו‪ .‬אף שגר בארץ‬ ‫כקדם" ‪ -‬אף שלא זכינו לראותם בעיני‬ ‫חבריא קדישא דחסידי סלאנים‬ ‫ישראל‪ ,‬חזר לזמן מה לחוץ לארץ‪ ,‬ובאותה עת‬ ‫בשר‪ ,‬מכל מקום הסיפורי הצדיקים‬ ‫קבעו את מקום תפלתם בעיקר בבית‬ ‫ביקש הדברי שמואל זי"ע מרבי מאטל שיהיה‬ ‫ילהיבו את הלב ויעוררו בנו השתוקקות‪,‬‬ ‫המדרש שנקרא בשם "כולל רייסין"‪.‬‬ ‫לרבי ומורה דרך לבנו הבית אברהם)‪.‬‬ ‫עד שבעת התפילה כשאומרים 'חדש‬ ‫יסודו של בית מדרש זה היה על ידי‬ ‫כאשר הגיע הבית אברהם לארץ‬ ‫ימינו כקדם'‪ ,‬יהיה לנו לכל הפחות ציור‬ ‫הרה"ק רבי צבי הירש הארקער ובנו‬ ‫הקודש‪ ,‬ישב רבי מאטל ליד שולחנו של‬ ‫בנפש למה אנו מתכוונים‪" :‬רבוש"ע‪,‬‬ ‫הרה"ק רבי שאול הארקער‪ ,‬אשר‬ ‫הרבי‪ .‬לאחר שבת התבטא רבי מאטל ‪-‬‬ ‫חפצים אנו לשוב לאותם ימים‪ ,‬לשבת‬ ‫קבלו עליהם עול נשיאות כולל רייסין‬ ‫אשר נודע כבחינת 'גבורות דקדושה'‬ ‫קודש במחיצת חבורת סלאנים‬ ‫בארץ הקודש אחר פטירת הרה"ק‬ ‫ולא היה רגיל בדברי שבח ותארים ‪-‬‬ ‫הקדושה!"‬ ‫הקאליסקער זי"ע בשנת תקע"א‪.‬‬ ‫ואמר פתגם שהפתיע את כל השומעים‪:‬‬ ‫באותה עת החל הרה"ק רבי צבי‬ ‫"זה חמישים שנה שלא היתה לי‬ ‫השבתות הנשגבות של הבית‬ ‫הירש בהנהגה‪ .‬הוא היה תלמיד מובהק‬ ‫שבת כזו!"‬ ‫אברהם זי"ע בטבריא‬ ‫להרה"ק רבי ר' מענדלע וויטעבסקער‬ ‫ולהרה"ק מקאליסק‪ ,‬והרה"ק רבי ברוך‬ ‫דברים אלו צריכים לפתוח את‬ ‫כידוע‪ ,‬היה הבית אברהם רבם‬ ‫ממעז'יבוז' מינהו לתפקיד זה יחד עם‬ ‫מוחנו ולבנו להבין באיזו חבורא קדישא‬ ‫ומאורם של בני החבורה בדור האחרון‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי מאיר ביכובער‪.‬‬ ‫ובאילו שבתות מדובר‪ ,‬ועד כמה היו‬ ‫הגם שכיהן כרבי בחוץ לארץ‪ ,‬עלה‬ ‫קשורים ודבוקים בקדושת השבת‪.‬‬ ‫פעמיים לארץ הקודש ושהה בה‬ ‫לאחר פטירת רבי צבי הירש‪,‬‬ ‫קדושת השבת היתה אצל בני החבורה‬ ‫מילא את מקומו בנו רבי שאול'קע‪.‬‬ ‫חודשים ארוכים‪.‬‬ ‫תכלית האמונה‪ ,‬היהדות ועבודת ה'‪.‬‬ ‫רבי שאול'קע עלה לארץ הקודש עוד‬ ‫השבתות אשר ערך הבית אברהם‬ ‫בילדותו עם אביו בשנת תקמ"ד‪ ,‬וזכה‬ ‫וכאשר הרה"ק הבית אברהם הצית‬ ‫בטבריא של מעלה היו בבחינת "הדרא‬ ‫לחסות בצילו של רבי ר' מענדלע‬ ‫את אש הקודש‪ ,‬יצאו החסידים ואף‬ ‫דלא אפשר למפרט בשפוותא"‪ .‬כל‬ ‫במשך ארבע שנים‪ .‬אף זכה ללון בחדרו‬ ‫זקני החסידים מכליהם והתבטלו אליו‬ ‫השבתות ששהה בהן בארץ הקודש‬ ‫של רבי ר' מענדלע‪ ,‬כפי שנבאר בפרק‬ ‫בביטול גמור‪ ,‬עד שרבי מאטל בעצמו‬ ‫היו נשגבות ומיוחדות ‪ -‬אם בירושלים‬ ‫מיוחד‪.‬‬ ‫יצא מגדרו מרוב התפעלות! כי קדושת‬ ‫ואם בצפת ‪ -‬אך עולה על כולנה היו‬ ‫השבת היתה ציפור נפשם ‪ -‬וזאת נראה‬ ‫נודע בשערים כי בעת שהיה רבי‬ ‫השבתות בטבריא‪ ,‬שנערכו במחיצתם‬ ‫בפרקים הבאים בעזרת השי"ת‪.‬‬ ‫שאול'קע בחוץ לארץ‪ ,‬ביקש ממנו‬ ‫של זקני החסידים ובני החבורה‪.‬‬ ‫הרה"ק מרוז'ין זי"ע שיביט היטב בצורת‬ ‫אש הקודש של שבת‬ ‫שם הסבו אריות שבחבורה‪ ,‬זקני‬ ‫קדשו ויאמר לו אם דומה הוא בתואר‬ ‫החסידים‪ :‬רבי משה קליערס‪ ,‬רבי מאטל‬ ‫פניו להרה"ק רבי ר' מענדלע!‬ ‫"אוחילה לקל‪ ,‬אחלה פניו‪ ,‬אשאלה‬ ‫סלאנימער‪ ,‬בעל ה'ברכת אברהם'‪ ,‬רבי‬ ‫בבית מדרש זה שפכו שיח בתפלה‪,‬‬ ‫ממנו מענה לשון"‪ ,‬למען נזכה לצייר‬ ‫מתתיהו לוריא‪ ,‬רבי אהרן יוסף לוריא‪,‬‬ ‫ולימים המשיכה החבריא הקדושה של‬ ‫בנפשנו קדושת השבתות ולהוציא‬ ‫רבי יואל אשכנזי‪ ,‬רבי מנדל וועג‪ ,‬רבי‬ ‫חסידי סלאנים להתפלל בין כתליו‪ .‬זה‬ ‫מפינו מלים נכונות וראויות‪ ,‬כדרך‬ ‫ישראל שמעון קסטלניץ ועוד‪ .‬היו‬ ‫היה מקום התפלה והמקום בו ערכו את‬ ‫שהתוו לנו אותם צדיקים וחסידים‬ ‫שם גדולי החסידים‪ ,‬ביניהם רבי מיכל‬ ‫השבתות המרוממות והקדושות‪.‬‬ ‫אשר העלו הדברים עלי כתב ומסרום‬ ‫אורי'ס ‪ -‬אשר היה קשור עוד להיסוד‬ ‫לדורות הבאים‪.‬‬ ‫העבודה זי"ע‪ ,‬ועוד חסידים ישישים‬ ‫שלשלת הקודש‪ :‬לעכוויטש‪-‬‬ ‫יהי רצון מלפניו יתברך‪ ,‬שיהיו‬ ‫שבאו להסתופף בצילם באותן שבתות‪.‬‬ ‫קוברין‪-‬סלאנים‬ ‫הדברים כ'אש מחממת' להחם בה את‬ ‫הנשמה‪ ,‬כ'אש השורפת' לבער ולשרוף‬ ‫הגדרתו של רבי מאטל סלונימער‬ ‫למען נשכיל בפרקים הבאים‪ ,‬עלינו‬ ‫כל חלק הרע מן האדם‪ ,‬וכ'אש המאירה'‬ ‫על אותן שבתות‬ ‫לעבור על סדר הדורות בשנות הנהגת‬ ‫להאיר לאדם נתיבותיו‪ ,‬ובזאת יהיה‬ ‫הרביים עם החבריא קדישא‪.‬‬ ‫"למען יעמדו ימים רבים"‪.‬‬ ‫בעזה"י‪ ,‬בפרקים הבאים נספר על‬ ‫ידוע כי ראש השלשלת היה הרה"ק‬ ‫וכדי שנוכל להשכיל ולהבין מעט‬ ‫השבתות שהעביר הבית אברהם עם‬ ‫רבי מרדכי מלעכוויטש זי"ע‪ ,‬שהיה‬ ‫מן הנעשה שם‪ ,‬זקוקים אנו ל'בית יד'‬ ‫חבורת חסידי סלאנים בטבריא של‬ ‫קשור בעבותות אהבה עזה להכהן‬ ‫לאחוז בכלי‪ .‬על כן‪ ,‬נבוא לתאר מעט‬ ‫מעלה‪.‬‬ ‫הגדול מקאליסק‪.‬‬ ‫את סדר השתלשלות הדורות של‬ ‫נביא כאן מעשה קטן‪ ,‬אך איכותו‬ ‫אף ששני קדושי עליון אלו לא‬ ‫רבותינו הקדושים וחסידיהם‪ ,‬וכיצד‬ ‫רבה‪ ,‬המלמד על גדלות בני החבורה‪,‬‬ ‫התראו מעולם פנים אל פנים‪ ,‬היו‬ ‫היו נראים אותן שבתות עילאיות בעיר‬ ‫על התבטלותם לרבם ועל דבקותם‬ ‫כותבים זה לזה מכתבי אהבה‪ ,‬וברוח‬ ‫הקודש טבריא‪ ,‬למען יקל עלינו לבוא‬ ‫בקדושת השבת‪.‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪8‬‬ ‫אשר יסד וכונן במו ידיו‪ .‬הרה"ק רבי‬ ‫לארץ הקודש ולטבריא של מעלה‬ ‫קדשם היו מציירים איש דמות רעהו‪.‬‬ ‫מאטל סלאנימער‪ .‬ואף שרבי מאטל‬ ‫נתחזק מאד‪ .‬באותה תקופה החל‬ ‫היתה זו 'אהבת דוד ויונתן'‪ ,‬ו'נפשו‬ ‫היה רבו‪ ,‬של רבי משה קליערס‬ ‫היסוד העבודה לשלוח לארץ את‬ ‫קשורה בנפשו'‪.‬‬ ‫האריות שבחבורה‪ ,‬חסידיו הגדולים‬ ‫ביום ד' לחודש שבט שנת תקע"ד‬ ‫בצעירותו‪ ,‬מכל מקום נתמנה רבי משה‬ ‫ביותר‪ ,‬וכן את נכדיו היקרים‪ ,‬שאף‬ ‫נסתלק הרה"ק מקאליסק‪ ,‬וסמוך‬ ‫לרב העיר‪ ,‬ורבי מאטל שימש בקודש‬ ‫שהיו אז סמוך לגיל מצוות‪ ,‬שלחם‬ ‫לפטירתו כתב‪" :‬מחר עמי במחיצתי"‪.‬‬ ‫בדיינות‪ ,‬חבר בבית דינו נקרא בפי כל‬ ‫במסירת נפש ממש לחזק את הישוב‬ ‫ואכן ביום י"ג שבט‪ ,‬כעבור שבוע ימים‬ ‫בשם "רבי מאטל דיין"‪.‬‬ ‫בטבריא של מעלה‪ ,‬כפי שנראה‬ ‫בלבד‪ ,‬נסתלק הרה"ק מלעכוויטש‪,‬‬ ‫כמו כן היו שם נכדי היסוד העבודה‪.‬‬ ‫בפרקים הבאים בס"ד‪.‬‬ ‫ובזאת נחתמה תקופת הקשר המופלא‬ ‫שמשנת תרל"ד ואילך‪ ,‬שלח היסוד‬ ‫בין הלעכוויטשער והקאליסקר‪,‬‬ ‫הדור הראשון‬ ‫אשר הנהיגו יחד את העדה הקדושה‬ ‫העבודה את נכדיו לעלות לארץ‬ ‫מכך נתהווה הדור הראשון של‬ ‫‪ -‬הלעכוויטשער בחוץ לארץ‬ ‫הקודש‪ :‬ה"ה הרה"צ רבי נח‪ ,‬אחי הדברי‬ ‫והקאליסקער בארץ ישראל‪.‬‬ ‫שמואל‪ .‬הרה"צ רבי מתתיהו סאמבורג‪,‬‬ ‫הסלאנימע חבריא‪ .‬כאשר מתבוננים‬ ‫בקורות הדורות של חסידי סלאנים‬ ‫מכאן ואילך הנהיג בחוץ לארץ‬ ‫שהיה מנכדי היסוד העבודה‪ .‬והרה"צ‬ ‫בנו הרה"ק רבי נח זי"ע‪ ,‬המכונה‬ ‫בטבריא‪ ,‬נראה כי היו בה בעיקר‬ ‫רבי יעקב מוסקי‪.‬‬ ‫שלשה דורות‪.‬‬ ‫"הלעכעוויטשער השני"‪ ,‬ובארץ‬ ‫ישראל הנהיגו רבי צבי הירש הארקער‬ ‫הדור הראשון היו תלמידיו וחסידיו‬ ‫הדור השלישי‬ ‫של היסוד העבודה‪ .‬יש לציין כי אף‬ ‫עם רבי שאול הארקער‪ ,‬רבי מאיר‬ ‫ביכובער ורבי חיים דוד הקטן‪.‬‬ ‫אחר כך בא הדור השלישי‪ .‬ובו נמנו‬ ‫שהם ראו עוד את הרה"ק מלעכעוויטש‬ ‫הללו המשיכו לקיים את הקשר בין‬ ‫הברכת אברהם הרבי מטבריא‪ ,‬וחתנו‬ ‫ואת הרה"ק מקוברין‪ ,‬מכל מקום היו‬ ‫הלעכעוויטשער השני בחוץ לארץ‬ ‫חסידים לוהטים שהתבטלו בכל לבם‬ ‫בעל 'נתיבות שלום'‪ ,‬רבי מתתיהו לוריא‬ ‫לבין הצדיקים בארץ הקודש‪ ,‬וסדר זה‬ ‫להיסוד העבודה‪ ,‬ועל כן נקראו על‬ ‫בעל 'שערי לימוד'‪ ,‬רבי אהרן יוסף‬ ‫נמשך עד שנת תקצ"ג‪.‬‬ ‫שמו כחסידי היסוד העבודה‪.‬‬ ‫לוריא בעל 'עבודת פנים'‪ .‬רבי מענדל‬ ‫בשנת תקצ"ג נטל תלמידו‬ ‫בני הדור הראשון היו רבי הערש‬ ‫וועג‪ ,‬רבי יואל אשכנזי‪ ,‬עם עוד הרבה‬ ‫המובהק‪ ,‬הרה"ק מקוברין זי"ע‪ ,‬את‬ ‫מיכל קיידאנובר‪ ,‬בנו של רבי איצעלע‬ ‫כתר הנשיאות בחוץ לארץ‪ ,‬והמשיך‬ ‫חסידים אנשי מעלה‪.‬‬ ‫מתלמידי הלעכוויטשער‪ .‬רבי אליעזר‬ ‫בחוזק יד את הקשר עם צדיקי ארץ‬ ‫לדור זה השתייך גם רבי שמעון‬ ‫לעזשאר'‪ .‬ורבי‬ ‫ַ‬ ‫הכהן‪ ,‬המכונה 'רבי‬ ‫הקודש בעיר טבריא‪ .‬הנהגה זו נמשכה‬ ‫מרדכי לידער‪ ,‬המכונה 'רבי מאטקע‬ ‫קסטלניץ‪ ,‬אשר אלמלא הוא‪ ,‬היו‬ ‫עד שנת תרי"ז‪.‬‬ ‫לידר'‪ ,‬בנו של רבי שלמה זלמן לידער‪.‬‬ ‫נשכחים סיפורים רבים מרבותינו‬ ‫במשך השנים הללו החלו תלמידים‬ ‫לימים שלח היסוד העבודה את‬ ‫הקדושים ומקהל החסידים ואנשי‬ ‫רבים של הרה"ק מלעכוויטש ושל בנו‬ ‫יד ימינו וסופרו‪ ,‬הארי שבחבורה רבי‬ ‫המעלה‪.‬‬ ‫הלעכוויטשער השני לעלות לארץ‬ ‫יהודה לייב‪ ,‬יחד עם בנו רבי מאטל‪,‬‬ ‫הקודש ולהתיישב בטבריא‪ .‬בדרך זו‬ ‫ואף שהיו עוד חסידים רבים‪ ,‬מכל‬ ‫הנודע בשם 'רבי מאטל סלאנימער'‪.‬‬ ‫התהדק הקשר בין חוץ לארץ לארץ‬ ‫מקום העלינו על הכתב בעיקר את‬ ‫זה היה הדור הראשון‪ ,‬והם כונו בפי כל‬ ‫הקודש‪ ,‬והחלה להתגבש ה"חבריא של‬ ‫המפורסמים שבהם‪ ,‬ובעזרת השם‬ ‫"הזקנים"‪.‬‬ ‫סלאנים"‪.‬‬ ‫יתברך בפרקים הבאים נראה עוד‬ ‫בשנים מאוחרות יותר הגיעו עוד‬ ‫בין העולים היה המגיד מווילייקא‪,‬‬ ‫חסידים קשישים‪ ,‬כגון רבי יאשע‬ ‫חתנו של הרה"ק מלעכוויטש‪ .‬כמו‬ ‫חסידים ואנשי מעלה רבים שהיו שם‪.‬‬ ‫שו"ב‪ ,‬מחבר הכתבים הנוראים 'כתבי‬ ‫כן עלה רבי שלמה זלמן לידער‪ ,‬אביו‬ ‫אולם בעיקר היו אלו שלשת‬ ‫ר"י שו"ב' וספרי 'מנחת יוסף' על יורה‬ ‫של רבי מרדכי לידער‪ ,‬שעלה בסוף‬ ‫הדורות‪ :‬הדור הראשון שנקראו‬ ‫דעה‪ .‬הוא כיהן כראש השוחטים בעיר‬ ‫ימיו יחד עם בנו‪ .‬גם רבי איצעלע‬ ‫ה"זקנים"‪ ,‬דור הממוצע‪ ,‬ואחריו הדור‬ ‫בריסק‪ ,‬והבית הלוי זי"ע לא אכל אלא‬ ‫קיידאנובר‪ ,‬מתלמידי הלעכעוויטשער‪,‬‬ ‫האחרון‪ ,‬אשר רבים מהם זכו לשרוד‬ ‫משחיטתו ומשחיטת ראש השוחטים‬ ‫עלה עם בנו רבי הערש מיכל‪ .‬נוסף‬ ‫השני‪ ,‬רבי אהרל'ע שו"ב‪.‬‬ ‫להם עלו תלמידים וחסידים רבים‬ ‫את ימי המלחמה העולמית השניה‪,‬‬ ‫ורבים מבני דורנו עוד זכו לראותם‬ ‫של הלעכעוויטשער ושל הקוברינער‪,‬‬ ‫הדור השני‬ ‫והחבריית סלאנים החלה להתאסף‪ ,‬אך‬ ‫ולהסתופף בצילם‪.‬‬ ‫ואחר זה בא הדור השני‪ .‬ובדור הזה‬ ‫עדיין לא היתה מיוסדת על בסיס איתן‪.‬‬ ‫בעזה"י נכנס אל 'טבריא של מעלה'‪,‬‬ ‫כיהן פאר ברבנות עיר הקודש טבריא‪,‬‬ ‫בשנים תרי"ז‪-‬תרי"ח‪ ,‬כאשר היסוד‬ ‫'לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור‬ ‫רבי משה קליערס‪ ,‬בעמח"ס 'תורת‬ ‫העבודה עלה על כסא האדמורו"ת‬ ‫הברכה'‪ ,‬ונזכה לכל ההשפעות הטובות‪,‬‬ ‫הארץ'‪' ,‬טבור הארץ' ושאר חיבורים‪.‬‬ ‫במקום רבו הרה"ק מקוברין‪ ,‬החלה‬ ‫ולעונג ונועם שבת‪ ,‬א לעכטיגן שבת!‬ ‫הוא עמד בראשות ישיבת 'אור תורה'‬ ‫בחינת 'פנים חדשות באו לכאן'‪ .‬הקשר‬ ‫‪9‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫זעטיגט אייער נשמה און באלייכט אייער טאג‬ ‫דורך שעפן חיזוק אמונה און ביטחון‪,‬‬ ‫השקפת החיים און ידיעת התורה פון די‬ ‫‪ZURECH 347.765.7824‬‬ ‫צו ספאנסערן‬ ‫אדער פאר‬ ‫פאזעטיווע‬ ‫קאמעטארן קען‬ ‫מען זיך ווענדן צו‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫חיים מנחם‬ ‫ראזינגער הי"ו‬ ‫‪347.570.0413‬‬ ‫מען קען אויך הערן די‬ ‫שיעורים פון רב אויף‪:‬‬ ‫קול פרדס התורה‬ ‫קול נשמותינו‬ ‫אידיש‪718.760.1111 #1 :‬‬ ‫‪718.506.9694‬‬ ‫ענגליש‪718.759.1111 #1 :‬‬ ‫עינים ליין‬ ‫‪718.977.5554‬‬ ‫במוצש''ק ‪#0‬‬ ‫במשך השבוע ‪1-2-7-4‬‬ ‫א פרישע וואך‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫פול מיט חיזוק‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪10‬‬ ‫שיעורים דורך‬ ‫אויס די וואך‪:‬‬ ‫זונטאג‬ ‫מאמר הפרשה‬ ‫מאנטאג‬ ‫חובת הלבבות‬ ‫דינסטאג‬ ‫טבריא של מעלה‬ ‫מיטוואך‬ ‫אוצר הידיעות‬ ‫דאנערשטאג‬ ‫יאהרצייטן‬ ‫פרייטאג‬ ‫אור של שב"ק‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫מלוה מלכה‬ ‫‪SQUARE‬‬ ‫‪11‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪12‬‬