נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov — כי תבוא (2026-08-24)

כי תבוא תשפ"ו
שיעור פרקי אבות פרק ד משנה טו ~ פרשת כי תבוא תשפ"ה
מאן דאיהו זעיר איהו רב
יבאר כי עיקר עבודתנו בימים הנוראים הבאים לקראתנו לשלום ,להכניע את עצמנו
בהכנעה ושפלות ולשבר לבנו בקרבנו ,להכיר ולידע נאמנה כי אין בידינו מעש ו'לך ה'
הצדקה ולנו בושת הפנים' ,ובזה נזכה לפעול כל טוב אצל השי"ת ונתברך בשנה טובה
ומתוקה
כאשר קרא ה'בעל התניא' את התוכחה
שמעו בדבריו את כל הטובות הגנוזים בפרשת התוכחה מבוארים כמה מיני
בהם ענשים ותוכחות
ומסופר כי הרה"ק בעל התניא זי"ע היה הנה קראנו היום בתורה הק' את פרשת
נוהג לקרוא בתורה בכל שבת בבית מדרשו, התוכחה ,אשר בה נתבארו כמה מיני
ופעם אחת בפרשת כי תבוא לא שבת הבעל ענשים קשים ומרים אשר יבואו ,אם לא
התניא בעירו ,ולכן קרא אדם אחר במקומו, ישמרו בני ישראל את כל משפטי התורה
ובאמצע קריאת התוכחה ,הבחינו בבנו וחוקותיה כדת וכנכון.
האדמו"ר האמצעי זי"ע כי הוא מבכה
מרורות בבכי תמרורים מאין הפוגות, בפנימיות פסוקי התוכחה גנוזים טובות
ובראותם כי כן ניגשו לשאול אותו לפשר נפלאות לבני ישראל
בכיה רבה זו ,ומיד השיבם 'וכי כיצד לא אמנם כבר נודע מפי ספרים ,ומקורו טהור
אבכה ,בעת שהנני שומע קללות קשות בדברי הזוה"ק (זוהר חדש ריש פרשתן) ,אשר
ונמרצות כאלו ,ניתכים על ראש עם קודש בפנימיות כל המקראות הללו גנוזים
חלילה' ,המה ראו כן תמהו וחזרו ושאלוהו וטמונים ברכות עצומות וטובות נפלאות
'וכי עד היום לא שמעת מעולם קריאת לבני ישראל וטובא גניז בגווייהו ,ורק
פרשה זו ,ולבכיה מה זו עושה' ,אולם הוא בחיצוניות נאמרו הדברים בלשונות של
פתח את פיו בחכמה והשיבם ,כי 'מאז תוכחה ומוסר.
-ג-
כי תבוא תשפ"ו
מביא שלוה לרשע בעוה"ז כדי שיטול חלקו ומקדם שמעתי בכל שנה רק מפי אבי הק'
וחלק הצדיק בגיהנם ,ועל הצדיק מביא את פרשה זו ,ובשמעי את קריאתו בתורה,
יסורין כדי שיטול חלקו וחלק הרשע בג"ע, שמעתי מפי קדשו רק ברכות טוב על ראשי
לפי שכל אדם יש לו שני חלקים אחד בג"ע עם בני ישראל ,ורק היום לראשונה שמעתי
וא' בגיהנום ,והצדיק שזוכה נוטל חלקו קללות נוראות כאלו ,ומרוב פחד פרצתי
וחלק מי שאינו צדיק המתחייב נוטל חלקו בבכיה .'...
וחלק מי שאינו רשע ,כך שמעתי [עכ"ל].
צריך להעמיק במקראות הללו למצוא
צ"ב ביאור כוונת התפילה 'ושים חלקנו את פנימיות הטוב הגנוז בהם
עמהם' ואף אנו נאחז דרכנו לילך בדרך צדיקי
ומידי דברי בענין זה ,הנה מקום איתי הדורות ,אשר עסקו להמתיק את כל
להזכיר כאן מה שכתב רבינו האר"י הק' התוכחות הנזכרות בפרשתן ,ולבאר את
(שער הכוונות דרושי העמידה דרוש ו; פע"ח עומק פנימיות הטובה הגנוזה בקרבם,
שער העמידה פי"ט) ,שצריך כל אחד להתפלל ונבוא להעמיק בכמה מקראות האמורות
ולבקש על הדבר הזה בתיבות התפילה 'ותן בפרשת התוכחה ,ונשכיל לראות היאך
שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ושים כולם רומזות להמשיך ברכות טוב לכל בני
חלקנו עמהם' ,וזלה"ק 'צריך לכוין בביאור ישראל.
מלות אלו ,שלכאורה נראין כתפלת שוא
וברכה לבטלה ,שמאחר שהאדם הוא בעל 'אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא
בחירה ורצון ,איך יתפלל שהשי"ת ישים מיסורי הצדיקים'
חלקו עם הצדיקים ,והרי ניתנה הבחירה ובטרם בואנו להעמיק בדבר ,נבוא תחילה
ביד האדם ,כאומרם ז"ל 'ואילו צדיק ורשע לקיים מנהג ישראל תורה ,ללמוד ולעסוק
לא קאמר' ,ואם נאמר שהכונה היא שאף בפרקי אבות בשבתות אלו של ימי הקיץ,
שיחטא יתפלל עתה להשי"ת שישים חלקו וז"ל המתני' בפרקין (אבות פרק ד משנה טו)
עמהם ,הנה הקושיא כפולה ומכופלת ,כי 'רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלות
הצור תמים פעלו לתת לאיש כדרכיו אם הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים'.
טוב ואם רע.
אין הדבר מסור בידינו אלא ביד הקב"ה
בעת שנכשל האדם בחטאים לוקחים
ופרש"י הק' 'אין בידינו לא משלות הרשעים
ממנו את מצוותיו ולא מיסורי הצדיקים' ,שאין הדבר ידוע
אך אמנם הכוונה היא ,כי כאשר האדם מדוע דרך רשעים צלחה .וי"א 'אין בידינו
חוטא לפעמים ,ועושה עבירות המכבות את משלות רשעים' כלומר כך הדין נוטה שלא
המצוות ,אז מונע מעצמו שכר מצותיו תהא שלוה לרשעים בעולם הזה ,ולא
שעשה ,והנה ביני ביני כל זמן שלא שב יסורין לצדיקים ,אלא שאין הדבר מסור
בתשובה ,אותם האורות והמלאכים לידינו ,אלא ליד הקדוש ברוך הוא ,שהוא
-ד-
כי תבוא תשפ"ו
ולהשכיל את הדרך אשר נלך בה ואת והסניגורים הנעשים מאותם המצוות
המעשה אשר נעשה. שעשה ,ניתנים לצדיק הראויים לו כפי מה
שגזרה חכמתו ית' ,בסוד 'יכין רשע וצדיק
בפסוקי התוכחה אשר בפרשתן נזכרו
ילבש' ,אמנם יש איזה צדיקים גדולי
כ"ו פעמים שם הוי"ה ב"ה
המעלה שאינם רוצים ליהנות מזולתם אלא
ובטרם כל שיח נקדים ונזכיר דבר כללי משלהם ,וכשלוקחים ההארות הנזכרות,
הנוגע לכללות כל דברי התוכחה האמורים הנה הם בידם בתורת פקדון בלבד
בפרשתן ,כי אי' בסה"ק 'מערכת האלקות' בנאמנות ,וכאשר ישובו בעליהן בתשובה,
אשר חיברו ר' יהודה החייט שהיה חי בדור יחזרו להם אותם ההארות שלקחו מהם
בעלי התוס' ,וי"א שאף היה בעצמו מבעלי כנזכר.
התוס' (הובאו דבריו ב'ניצוצי שמשון' בפרשתן),
אנו מבקשים שילכו לצדיקים שיחזירו
כי הנה כאשר נמנה כמה פעמים נזכר שם
הוי"ה ב"ה בפרשת התוכחה ,נראה ונמצא אותם לנו אחר שנעשה תשובה
שנזכר כ"ו פעמים ,שהוא בעצמו כמנין שם ולכן אנו מתפללין לפניו ית' ,כי הנה אין
הוי"ה ב"ה ,ועל דרך זה כאשר נבואה חשבון צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא,
ונמנה כמה פעמים נזכר שם הוי"ה בתפילת וכמעט שהאדם מוכרח לחטוא ,ולכן אותם
שמו"ע ,נראה ונמצא כי גם בו אנו מזכירים ההארות של חלקינו וגורלינו שהרווחנו ע"י
כ"ו פעמים את שם הוי"ה ב"ה. מעשה המצוות שעשינו בעוה"ז ,ואינם
ניתנים לנו מחמת חטאותינו ,ישימם עם
כ"ו פעמים שם הוי"ה עולים כמנין
הצדיקים הגדולים הרשומים הנ"ל ,כדי
רעו"ת ובזה הם נמתקים
שיהיו ההארות ההם קיימות ,וכאשר נשוב
וכאשר נמנה כ"ו פעמים מנין שם הוי"ה בתשובה יחזירום לנו ,ולא ישים חלקינו עם
ב"ה ,יעלה המנין יחדיו כמנין רעו"ת ,ונמצא זולתם דהיינו אותם שלא יחזירום לנו'
כי בפנימיות עומק הרעו"ת והתוכחות [עכלה"ק] ,והדברים נוראים עד למאוד.
הכתובים בפרשתן ,גנוזים וטמונים כ"ו
יש להעמיק עוד בדברי התנא במתני'
פעמים שם הוי"ה הרומזים לשורש
הרחמים והחסדים העליונים ,ובהם אמנם כדי לבוא אל עומק דברי התנא
נמתקים כל הדינים והגבורות הקשים ,וכל בפרקין ,נפן להתבונן בפסוקי פרשת
התוכחות מתהפכים לברכות טובותא. התוכחה האמורים בפרשתן ,עדי נבוא
בארה בכל הדברים האמורים ,להבין
אותיות בפסוקי התוכחה .ונאמרו בזה כמה דרכים א .ויש לציין שהוסיף והביא שם כי גם מנין אותיות כל
במפרשים ,י"א שצריך למנות רק עד פסוק מסויים ולא תיבות התוכחה עולים כמנין רעו"ת אותיות ,וכבר נלאו
עד סוף התוכחה ,וי"א שצריך להזכיר את כל התוכחות כל חכמי לב להבין ולהשכיל ולעמוד על חשבון זה ,כי
בל' יחיד ולא בלשון רבים ,ואכהמל"ב. בפשטות לפי הכתוב לפנינו בתורה ישנם הרבה יותר
-ה-
כי תבוא תשפ"ו
והגבורות יתמתקו בשרשם ויתהפכו 'רבות רעו"ת צדיק ומכולם יצילנו הוי"ה'
לרחמים וחסדים.
ודבר זה רמז לנו נעים זמירות ישראל דוד
בתפילת שמו"ע מזכירין כ"ו פעמים שם מלכא משיחא באמרו (תהלים לד כ) 'רבות
הוי"ה ואח"כ אומרים 'ר'חם ע'לי ו'קבל רעות צדיק ומכולם יצילנו הוי"ה' ,כי הנה
ת'חנוני' ר"ת רעו"ת הצדיק העליון משה רבינו המשיך והביא
עלינו כביכול 'רבות רעות' ,והרבה בפסוקי
ולכן מזכירין ואומרים פסוק זה לפני
התוכחה אשר נאמרו בפרשתן ,אך באמת
תחילת התפילה [היכן שמותר להפסיק ,ולא
'מכולם יצילנו הוי"ה' היינו כ"ו פעמים שם
בתפילות שחרית וערבית שצריך לסמוך בהם
גאולה לתפילה] ,ואח"כ מזכירין ואומרים הוי"ה המנויים בתוככי דברי התוכחה ,אשר
במשך תפילת שמו"ע כ"ו פעמים את שם הם עצמם עולים כמנין רעו"ת כנ"ל ,הם הם
הוי"ה ב"ה להמשיך המתקה שלימה זו, אשר מצילים אותנו מכל התוכחות
ואחר תפילת שמו"ע אנו נופלים על אפים והקללות הנזכרים בפרשה זו ,ועל ידם
ואומרים 'ר'חם ע'לי ו'קבל ת'חנוני' שהוא ובזכותם נזכה להנצל מכל רע ונתברך בכל
ר"ת רעו"ת ,להשלים את המשכת המתקה הברכות הגנוזים בעומק פנימיות דברי
זו של כל מיני רעו"ת ,בכח כ"ו פעמים שם הפרשה.
הוי"ה ב"ה העולים כמנין רעו"ת כנ"ל ע"י 'כי שם הוי"ה אקרא' בפסוקי
[עכתו"ד הרה"ק בעל מכלה עמוקות זי"ע]. התוכחה 'הבו גודל לאלקינו' ויתמתקו
'כי אפפו עלי רעו"ת' והעצה לזה 'רצה הדינים
הוי"ה להצילני' ולפי דרכו בקודש ,כתב הרה"ק בעל מגלה
ובלכתנו בדרך הזאת ,באר יתבאר לנו עוד עמוקות זי"ע (פ' האזינו סוד"ה האזינו השמים)
מקרא שכתוב בתהלים (מ יג-יד) 'כי אפפו לפרש מקרא שכתוב בפ' האזינו (להלן לב ג)
עלי רעות עד אין מספר השיגוני עוונותי 'כי שם הוי"ה אקרא הבו גודל לאלקינו',
ולא יכלתי לראות וגו' רצה הוי"ה להצילני שבא הכתוב לרמוז כי בכח כ"ו פעמים שם
הוי"ה לעזרתי חושה' ,שהתחנן דוד המלך הוי"ה ב"ה הנזכרים בפרשת התוכחה,
ואמר לפני השי"ת 'כי אפפו עלי רעו"ת עד נמתקים כל הדינים והגבורות האמורות
אין מספר' היינו שנתגברו ועלו התוכחות בהם ,והנה פסוק זה פותח באות כ' ומסיים
הרמוזות בתיבת 'רעות' כנ"ל ,ואין ביכלתי באות ו' ויחדיו עולה למנין כ"ו ,וגם נזכר בו
עוד לעמוד בתוקף קושי התוכחות בו שם הוי"ה ב"ה 'כי שם הוי"ה אקרא' ,ודבר
והקללות האמורות בפרשה זו ,על כן 'רצה זה ירמוז למנין כ"ו פעמים כ"ו הנזכרים בפ'
הוי"ה להצילני' היינו שיתגלה פנימיות כ"ו התוכחה כנ"ל העולים כמנין רעו"ת ,ובכח
פעמים שם הוי"ה ב"ה הנזכרים בפרשה זו אלו כ"ו פעמים שם הוי"ה אשר 'אקרא'' ,הבו
העולים כמנין רעו"ת כנ"ל ,ועי"ז 'הוי"ה גודל לאלקינו' היינו שאמשיך ואביא גדולה
וחסד והמתקה אף לשם 'אלקים' הרומז
לתוקף ותגבורת הדין ,וכל הדינים
-ו-
כי תבוא תשפ"ו
'זרע רב תוציא השדה ומעט תאסוף כי להצילני חושה' מכל צרה וצוקה ,וכל
יחסלנו הארבה' הדינים והגבורות יתמתקו בשרשם.
כי הנה כתיב (כח לב) 'זרע רב תוציא השדה 'תרוע"ת מלך בו' נוטריקון רעו"ת ת'יבות
ומעט תאסוף כי יחסלנו הארבה' ,ולפי הנמתקים ע"י שהוי"ה אלקיו עמו'
פשוטו נראין הדברים כתוכחה קשה ומרה, ובעמדנו עתה סמוך ונראה ליום ראש
אשר אף אם תוציא השדה זרע רב ,יבוא השנה הממשמש ובא ,נבוא לפרש בזה גם
הארבה ויאכל את כל עשב השדה ,ובעל מקרא שנזכר בפסוקי 'מלכויות' במוסף
השדה יאסוף רק מקצת מן המקצת מכל לראש השנה 'לא הביט און ביעקב ולא ראה
אשר תוציא השדה. עמל בישראל הוי"ה אלקיו עמו ותרועת
כאשר זורעין גרעין הוא נרקב ונפסד מלך בו' (במדבר כג כא) ,כי הנה תיבת
כמעט לגמרי אך לבסוף יוצא ממנו אילן 'תרועת' נוטריקון רעו"ת ת'יבות ,אשר
רב פארות ירמוז לתרע"ו התיבות אשר בפסוקי
התוכחה כנ"ל ,ועל זה בא הכתוב והעיד
אך רבינו הק' בעל אמרי נועם זי"ע (בפרשתן
ואמר 'לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל
אות יב) בא וגילה סוד נסתרים היאך נרמזו בישראל' ,ולא יעניש השי"ת ח"ו את בני
בדברי הכתוב הללו רב טוב לבית ישראל, ישראל בכל אותם האלות והתוכחות
ונבוא ללמוד את דבריו הק' ולבארם עד הנזכרות בפרשתן ,וביאר ואמר טעם הדבר
היכן שידינו יד כה'ה מגעת ,וזלה"ק 'נראה כי 'הוי"ה אלקיו עמו' היינו שבתוככי פסוקי
לרמז ,כי ידוע טבעיות של כל צמיחת התוכחה נזכרו כ"ו פעמים שם הוי"ה ב"ה
השדה ,שאין באפשרי לעשות צמיחה ופרי כנ"ל ועל ידם נמתקים כל הדינים והגבורות
עד שהגרעין שנזרע נרקב ,ואז תגדל בשרשם ,ואף גם 'ותרוע"ת מלך בו' היינו כל
הצמיחה ,אמנם הרקבון הלז אינו לזמן הדינים הרמוזים בתיבת 'תרועת' נמתקים
מרובה ,כי אם תרקב מכל וכל נפסד הזרע, ומתהפכים לחסדים ורחמים עליונים.
רק בעת הרקבון כמעט רגע תצמיח תיכף
ונתהווה חיות חדש אחר ההעדר ,והוא בפסוקי התוכחה גנוזים טובה וברכה
ירידה לצורך עליה ,ועל דרך הכתוב (תהלים לבני ישראל
קד כט-ל) 'תוסף רוחם יגועון כו' תשלח רוחך ועתה נבוא להתבונן באחד מן המקראות
יבראון' [עכ"ל] ,כלומר שבתחילה נעשה שנזכרו בפרשת התוכחה ,ונשכיל לראות
בחי' 'תוסף רוחם יגוועון' ונראה כי כמעט היאך עמלו צדיקי הדורות זי"ע להמתיק
כלה ונפסד רוח החיים אשר בקרבם ,אמנם את כל הדינים והגבורות האמורות
מיד לאחמ"כ תראה איך ש'תשלח רוחך בפסוקים אלו ,ולמצוא היאך כולם ירמזו
יבראון' ,ואותו הזרע עצמו שכמעט כלה לחסדים ורחמים עליונים.
ונפסד ,יחזור ויתן פירות ,ויצץ ציץ ויוציא
פרח ,ויגדל לאילן רב פארות.
-ז-
כי תבוא תשפ"ו
מדרשו ישנו מתפלל שאמר הסליחות כאשר ישבר לב האדם בקרבו ילמד מן
באופן נעלה יותר ממנו ,והוא אותו מתפלל הגרעין שעתיד לחזור ולצמוח
אשר על אף שלא הספיק לומר כלום ,ואמר
ומכך נלמד ,כי כאשר תשבר רוח האדם
רק פסוק אחד ,מ"מ גדלה מעלת אמירתו
בקרבו ,בראותו עד כמה אינו שווה לכלום,
לפני ה' יותר ויותר ,יען וביען אמר אותו
ויגמור בדעתו שכבר לא יצליח בשום דבר,
בבושת פנים לפני בעל הסליחות.
אזי עליו להתחזק בהדרכה הברורה שכתב
נעצר באמירת 'תהילת ה' ידבר פי' ולא לנו לדורות עולם דוד המלך ,וילמד מגרעין
היה יכול להמשיך הלאה האילן ,אשר דייקא אחר שנרקב וכמעט
וכיוצא בדבר ,שמעתי מידיד נפשי מנעורי שכלה ,שוב יחזור ויגדל ועוד יוציא פירות
שליט"א (המתגורר כיום בארה"ב אולם מקור
לרוב.
מוצא מחצבתו הוא מארץ הקודש) שלא הצליח אדם א' אצל המגיד זי"ע אמר רק 'לך ה'
כלל לומר את כל הסליחות ,כי באמרו את הצדקה ולנו בושת הפנים'
הפסוק בסוף 'אשרי' 'תהילת ה' ידבר פי
ועומדים אנו עתה ב'שבת סליחות' ,על כן
ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד' ,נעצר
נזכיר ונספר בענין זה מעשה שהיה בבית
ועמד על עמדו ,ושוב לא עצר כח לומר עוד,
מדרשו של המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע
ואף שאנו אומרים פסוק זה ג' פעמים ביום
באמירת הסליחות ,אשר פ"א הבחין באחד
בשחרית ומנחה ,מ"מ כאשר התבונן קודם
מן המתפללים שנשאר עם הסליחות
הסליחות שעתיד הוא לומר תהילות
פתוחות לפניו זמן רב אחר שגמרו כבר כל
וסליחות לפני השי"ת ,שוב לא יכל להמשיך
העם את אמירת הסליחות ,ובראותו כי כן
ולומר עוד.
ניגש אליו ושאלו לשמו ,והשיבו כי הוא
עיקר הסליחות הם הפסוקים הנאמרים פלוני בן פלוני ,ואזי חזר ושאל אותו 'האם
בתחילה ולא הפיוטים לא סיימת לבקש הסליחות' ,השיב הלה
ואכן זאת צריכים אנו לידע ,כי פרק 'אשרי' ואמר לו 'הנה החילותי לומר רק את
ופסוקי 'לך ה' הצדקה' הם הם עיקר התיבות הראשונות 'לך ה' הצדקה ולנו
הסליחות ,וכל שאר הפיוטים ופסוקי 'שמע בושת הפנים' ,ושוב לא יכלתי להמשיך
קולנו' הם טפלים אליהם ,וכמו כן הפסוקים ולומר עוד' ,כי התבייש עד מאד באמרו
שאומרים אחרי 'ה' ה' קל רחום וחנון' ,הם דברים אלו ,ושוב לא היה ביכלתו לומר עוד.
מעיקרי הסליחות ,ואילו הפיוטים גילו מן השמים כי אמירת הסליחות של
שלאחריהם טפלים אליהם ,אלא שבני אדם אדם זה גדלה מעלתה מאוד
אינם יודעים ומבחינים בדבר ,ואומרים
והעיד על כך המגיד הק' זי"ע ,כי גילו ואמרו
אותם במרוצה וממהרים אל הפיוטים ,ולא
לו משמי השמים ,כי הן אמת אמר המגיד
ישכילו ולא יבינו כי עיקר הסליחות אינן
הק' את הסליחות באופן נפלא ,והוא מרוצה
הפיוטים ,ואף גם לא פסוקי 'שמע קולינו'
עד למאד לפני כסא הכבוד ,אמנם בבית
-ח -
כי תבוא תשפ"ו
עיקר ההכנה הוא שיכניע האדם את וכדו' הנאמרים ברגש רב ,אלא עיקר
עצמו ויהיה בעיניו לכלום הסליחות הם הפסוקים שאומרים בתחילת
הסליחות.
אמנם אותה הרגשה שידאג האדם בליבו
וירגיש עצמו לכלום ,הוא ההכנה הראויה תחילת המשפט הוא ביום א' דסליחות
להטבה שתבוא אח"כ ,כשם שריקבון ויש שכבר נידונים בו
הגרעין באדמה עד שנדמה לכלום ,הוא וזאת תדעו נאמנה דאי' מהרה"ק בעל בני
ההכנה לצמיחת האילן שיבא לאחר זמן, יששכר זי"ע אשר יום הדין אינו מתחיל
ולכן האומר 'לך ה' הצדקה ולנו בושת בראש השנה ,אלא ביום ראשון של סליחות,
הפנים' ,באופן שלא יוכל להמשיך לדבר ואנשים רבים נידונים כבר ביום הראשון של
עוד אל מלך מלכי המלכים ,הוא המבקש סליחות ,ולפיכך נהגו בחצה"ק בעלזא לומר
סליחה ומחילה כראוי וכנכון מאת ה' ,וכך את כל ספר התהילים ביום הראשון
צריך לבקש סליחה מאדון כל. דסליחות ,ואף גם נפסק להלכה שצריך
'מאן דאיהו זעיר איהו רב ומאן דאיהו להתענות ביום זה כי גדלה מעלתו עד
רב איהו זעיר' למאוד ,ומזה נשכיל ונדע כי למחר ביום א'
דסליחות ,כאשר עתידים אנו לומר
כי באמת אימת הדין נוראה היא עד למאד,
הסליחות הראשונות ,כבר מתחיל יום הדין,
ותוקף הדין מטיל את חיתתו וגדול פחדו,
וכבר נוכל לפעול בו כל טוב לשנה טובה
אמנם אם לא יחשיב האדם את עצמו
ומתוקה.
למאומה ,יוכל לינצל מעומק הדין ,וכדרך
דאי' בזוה"ק (פ' שלח דף קסח' ).מאן דאיהו
זעיר איהו רב' ,כי מי שמשפיל עצמו הוא צריך האדם להתבונן לפני מי הוא
החשוב וגדול בשמי מרום ,אולם 'מאן מבקש סליחה ומחילה
דאיהו רב איהו זעיר' ,כי מי שמתגאה בליבו
אין לו שום תקוה ופתחון פה ,ואף אם ירבה ועל זה אנו פותחים ואומרים מיד בתחילת
בתפילות ותחנונים לפני ה' יסתמו את הסליחות 'הנשמה לך והגוף פעלך חוסה
שערי התפילה מלקבל את תפילותיו. על עמלך ,הנשמה לך והגוף שלך ה' עשה
למען שמך' ,וצריך האדם להתבונן בדבריו
'אתה תרד מטה מטה' עולה במכוון אלו ,שבהם מוכיחים אותנו ואומרים לנו
'שמע ישראל הוי"ה אלוקינו הוי"ה אחד' שנכיר ונדע לפני מי עתידין אנו לבקש
ויש לרמוז את הדברים במאה"כ בפרשתן סליחות ,ונכיר ונדע כי לה' הארץ ,והוא
(כח מג) 'ואתה תרד מטה מטה' ,אשר ירמוז שופט כל הארץ ,ולפניו עתידים אנו ליתן
למעליותא שיכניע האדם עצמו וישבור לבו דין וחשבון.
בקרבו עד שיכנע לבו וירד מטה מטה ,ובזה
יזכה לבוא לשלימות הדביקות בהשי"ת,
כאשר רמז בזה עוד הרה"ק בעל 'אמרי
-ט-
כי תבוא תשפ"ו
הרה"ק מלובלין הכריז על עצמו בגודל נועם' בפרשתן (מאמר א) אשר התיבות
ענוותנותו כי אינו ראוי להנהיג את 'אתה תרד מטה מטה' עולים במכוון כמנין
הבאים בצלו 'שמע ישראל הוי"ה אלוקינו הוי"ה אחד' ,כי
בזה יזכה לבוא לשלימות הדביקות באחד
ובהאי עניינא הוה עובדא אצל הרבי הקדוש יחיד ומיוחד ,עד שהשי"ת יחזור ויאמר לו,
מלובלין זי"ע ,אשר פ"א שאל אותו בעל כי מאחר שהוא הכניע לבו בקרבו וירד
'ראש הברזל' שהיה רב העיר לובלין' ,מדוע מטה מטה ,אזי מעתה 'מאן דאיהו זעיר
מרמים אתם את קהל חסידיכם ,הלא אינכם איהו רב' ותעלה מעלה מעלה.
נחשבים למאומה ומדוע תהיו לרבי
עליהם' ,ואכן הסכים עמו הרבי מלובלין אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט ואין
בכל דבריו בגודל ענוותנותו ,ומיד חזר וטען מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות
לפניו בעל ראש הברזל ,שצריך הוא לומר וממשיך ה'אמרי נועם' במתק לשונו ומבאר
זאת בפירוש לחוסים בצילו ,וגם לזה וז"ל 'וכן הוא הענין במיעוט הירח ,אשר
הסכים עמו הרבי מלובלין זי"ע ,וביום בעת שתתמעט בתכלית המיעוט עד קצה
השבת הכה על השולחן והכריז ואמר האחרון ,והוא בראש חדש ,אז תיכף
לפניהם בפה מלא כי אינו שווה לכלום ,ואין מתחלת להתגדל ,והוא על דרך אמרם ז"ל
להם מה לנסוע אליו לשבתות ,...אמנם (פסחים כג ).אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט,
כמובן כאשר התפרסמה דבר הכרזה זו, אבל ריבוי אחר מיעוט הוא לרבות ,ולזה
הגיעו לשבת הבאה ציבור גדול הרבה יותר 'בכסה ליום חגנו' (תהלים פא ד) ,שהוא חג
... שהחודש מתכסה בו ,והלבנה היא בסוד
הרה"ק מלובלין לא הסכים לומר על נקודה קטנהב ,אז הוא ראשית כל היצור,
עצמו כי יש לו איזה מדריגות להביא כל באי עולם אל התחדשות החיות,
להתגדל ולרבות קומתה' וכו' [עכלה"ק] ,כי
ואחר שראה זאת בעל ראש הברזל ,חזר מי שמחזיק עצמו פעם אחר פעם כקטן
וביקש ממנו שיאמר לחסידיו להיפך ,והיינו ושפל הוא מתרבה ,וככל שירבה למעט
שיכריז ויאמר על עצמו בפירוש שנביא ולהשפיל עצמו בלבבו ,כן יגדל חשיבותו
הוא ,וכך כאשר יראו החסידים שבעל גאווה האמיתית ויתרבה.
הוא ,וממילא ימנעו מלבוא אליו ,אמנם על
ליקוי לבנה אשר הרבה אנשים מיהרו לרוץ ולהביט בה, ב .ויש להוסיף עוד בזה ,כי מצינו שאמרו רז"ל (סוכה כט).
ולמחרתו מתו רבים מישראל רח"ל ,ותמה אנכי למה שבני ישראל מונין ללבנה ,ולכן נדמים המה ללבנה
היה להם לרוץ ולהביט בזה ,ובמקום לערוך מנייני המתקטנת בתחילת החודש ,ודייקא עי"ז חוזרת אח"כ
תפילה בשעה זו ,הלכו להסתכל בזה ,...ואכן העידו ומתגדלת.
שצבע הלבנה בזמן הליקוי היה אדום ,שהוא סימן לדם ומידי דברי בו זכור אזכיר את מה שאמרו בגמ' שם ,כי
והריגה רח"ל ,השם ישמרנו ויצילנו. בזמן שהלבנה לוקה הוא סימן רע לשונאיהם של ישראל,
מפני שישראל מונין ללבנה ,ואכן רק לאחרונה היה
-י-
כי תבוא תשפ"ו
על פניו ,ואכן בלית ברירה כדבריו כן עשה, כך השיבו 'א שקרן בין איך נישט ,'...והיינו
ומיד עלה בידו לתקוע היטב. כי הסכים לומר על עצמו שאינו שווה
לכלום ,אך לומר על עצמו מעלות שסבר
כאשר ראה השטן מי הוא שוב הניח לו
שאין בו ,לזאת לא הסכים.
לתקוע ככל אשר יחפוץ
מי שמדמה בנפשו כי ביכלתו לפעול
ויהי כאשר סיימו את התפילה ,בא ושאל
אותו מה ראה לנכון לייעץ כך ,ומהו ביאור הכל בוודאי לא יפעל מאומה
סגולה זו להצליח בתקיעות ,והשיבו הרה"ק ויסוד עצום זה לבל יתגאה אדם בליבו ,היא
מבארדיטשוב זי"ע ,כי כאשר פסע בעל היא ההכנה הראויה בטרם יבואו ימי ראש
התוקע הלזה פנימה אל בית המדרש ,לבוש השנה הממשמשים ובאים לקראתנו
בקיטל רחב ובידו נרתיק מלא שופרות, לשלום ,יען מי שיכנס לביהמ"ד ביום ראש
ואתו עמו סידור עם כל כוונות האר"י הק', השנה מדושן עונג עם כל ה'רחבות' ,כאשר
סבר השטן כי עליו להתנפל עליו למנוע את תחת שכמו מונח סידור גדול עב כרס בו
תקיעותיו לעלות למרום ,פן ושמא על ידם מסודרים כל הכוונות של התפילות
יסתמו כל טענותיו ויפריע עד למאוד והתקיעות ,ובליבו יהרהר ויחשוב 'פנו
במלאכתו ,ולכן לא עלה בידך לתקוע אפי' מקום לי ,כי כאן צועד מי שעתיד לבטל כל
תקיעה אחת בשופר ,ולפיכך יעצתי לך הדינים מעל עם בני ישראל '...וכדו'
להגביה לרגע קט את הטלית מעל פניך, ממחשבות הבל כאלו ,ידע ויכיר נאמנה כי
וכאשר יראה השטן מי הוא זה ואיזה הוא הוא בעל דמיון גמור המנותק כליל מן
האדם אשר עומד לפניו ,מיד יניח לו לתקוע המציאות.
ככל אשר יחפוץ ...
מעשה בבעל תוקע שלא הצליח לתקוע
עיקר העבודה בראש השנה הוא לשבר עד שיעץ לו הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע
לבנו בקרבנו שיגביה מעט את טליתו מראשו
כי כל מי שיתגאה בלבבו ,לא יוכל לפעול והוא כעובדא דהוה בבית מדרשו של
מאומה ביום ראש השנה ,ועיקר עבודתינו הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע בהיותו אברך
בראש השנה הוא להכנס לבית המדרש עם צעיר לימים ,אשר פ"א ראה את הבעל
לב נשבר בקרבנו ,וישחה לעפר נפשינו, התוקע מתאמץ להוציא התקיעות וקול
ובכח השפלות וההכנעה נוכל לפעול כל השופר מתוך שופרו ולא עלה הדבר בידו,
טוב ,ונתברך כולנו בשנה טובה ומתוקה ואף שניסה לתקוע שוב ושוב ,קול דממה
וכל מילי דמיטב. דקה ישמע ולא יצא קול השופר משופרו,
ובראותו כי כן ניגש אליו ויעץ לו להגביה
מעט את הטלית מעל פניו ,שלא יסתיר את
קלסתר פניו ,ולאחר מכן יוכל שוב להורידו
-יא-
כי תבוא תשפ"ו
אם יחשוב האדם שתוציא לו 'זרע רב' עלינו להדמות ללבנה אשר בראש
באמת תוציא 'מעט' ואם ילך בהכנעה השנה מתקטנת מאוד ורק אח"כ חוזרת
שתוציא לו 'מעט' לבסוף תוציא 'זרע רב' וגודלת ומתגלה אורה
ויש להוסיף עוד ולבאר לפי דרכו והילוכו ומהאי טעמא קבעו את יום ראש השנה
בקודש ,כי אם יכנס אדם לשדהו במחשבה ביום א' לחודש תשרי ,אשר בו הלבנה
של 'זרע רב תוציא השדה' ,דהיינו שמתגאה מכוסה ואינה נראית כלל ,לרמוז ולהורות
בליבו לחשוב כי עתיד להיות לו הפרדס לנו את הדרך אשר נלך בה ,כי עלינו
המלבב ביותר ,ויגדל יותר משאר כל להדמות ללבנה אשר מחזיקה עצמה
השדות ,אזי סופו יהיה 'ומעט תאסוף' ,ואם בקטנות בתחילת החודש ,וכמעט שאינה
תרצה להצליח שאכן 'זרע רב תוציא נראית בחשכת הלילה ,אמנם דייקא מחמת
השדה' ,אזי עליך לגשת עם מחשבה של שפלותה עתידה היא לאחמ"כ לגדול עד
'ומעט' ,היינו שמגיע לי רק מעט ,כי יחשיב למאד ,כך מי שישפיל עצמו בקרבו הוא
את עצמו בקרבו לקטן ושפל ,אשר אינו יוכל לגדול לאחמ"כ ,אך מי שיתגאה בלבו
ראוי לירש טובה הרבה ,ואזי מבטיחה לו לא יצליח דרכו ,וזהו הדרך הראויה לקבל
התוה"ק כי בוודאי 'תאסוף' שעתיד הוא עלינו את היו"ט של ראש השנה ,ובאופן זה
לאסוף זרעים הרבה למאד ,וכן עד"ז הוא תהיה לנו התחדשות ונזכה לשנה טובה
ביום ראש השנה ,כי הניגש אל יום ראש ומתוקה.
השנה בלב נשבר ולא יתגאה בליבו ,הוא
רק רגע קטן כ'מעט' יהיה נראה כאילו
יוכל לאסוף הרבה ברכות טוב בחג הזה,
זרע השדה כלה אבל מיד יחזור ויתגלה
ויפעל שנה ברוכה ומתוקה ויתמלאו כל
משאלות ליבו לטובה. כי 'זרע רב תוציא השדה'
ובזה מבאר ה'אמרי נועם' זי"ע את עומק
בסדר התפילה מתחילין ומבקשין דבר
דברי הכתוב בפרשתן ,וזלה"ק 'וזהו 'זרע רב
קטן ואח"כ מוסיפין והולכין
תוציא השדה ומעט תאסוף' ,היינו שהתורה
וכן מרגלא בפינו להזכיר מידי שנה את הקדושה הבטיחה לנו ,אשר אפיסת כח
ביאורו של רבינו האר"י הק' (שעה"כ דרושי הזרע שצריך להיות קודם הריבוי ,זאת לא
ר"ה דרוש ו ,ומקורו בטור או"ח סי' תקפ"ב ע"פ תהיה רק כ'מעט' רגע ,ותיבת 'תאסוף' הוא
מדרש שוח"ט תהלים יט יז) לפרש מה מלשון 'נאסף אל עמי' (בראשית מט כט),
שפותחים אנו בתפילת שמו"ע בימים שהוא אפיסת הדבר וירידה לצורך עליה,
הנוראים ואנו אומרים 'זכרנו לחיים מלך אשר לא תתארך זמן הירידה רק כמעט רגע,
חפץ בחיים' ,שמתחילה מבקשים אנו מאת 'כי יחסלנו הארבה' ,תיכף בשעת חסלת
השי"ת רק דבר אחד קטן שהוא 'חיים' ,ואין וסיום וכליון תיכף יבא הריבוי לטובה
אנו מפרשים ומבארים איזה חיים נבקש, שתוציא השדה זרע רב' [עכלה"ק].
ולאחר מכן נוסיף ונתחנן אל ה' עוד בקשה
קטנה אחת 'מי כמוך אב הרחמים ,זוכר
-יב-
כי תבוא תשפ"ו
ית' ,ויוכל להתפלל לפניו ית' כראוי וכנכון, יצוריו לחיים ברחמים' ,שכבר הוספנו
וימלא השי"ת כל משאלות לבו לטובה. לבאר כי מבקשים אנו 'חיים ברחמים'
דווקא ,ואחר שנעבור את כל תפילת
'כי יחסלנו הארבה' (עה"כ) עולה כמנין
שמו"ע ,אשר בו הכינו ושברנו את לבבינו
'צום קול ממון'
לפני השי"ת בבכיה ותחנונים ,והסרנו
ועוד נרמז בדברי הכתוב הללו ,כי כאשר מקרבנו כל שמץ גאווה ושרשנו אחריה,
נבואה חשבון ונמנה את התיבות 'כי יחסלנו עתה נוכל לבקש מאת ה' עוד איזה בקשה
הארבה' (עה"כ) ,יעלה המנין במכוון כמנין אחת ,ונשאל מאת השי"ת לא רק שיהא לנו
'צום קול ממון' ,אשר זהו עיקר העבודה 'חיים ברחמים' אלא נפציר ונבקש 'וכתוב
בימים קדושים אלו ,לעסוק ב'תשובה לחיים טובים' ,ואחר שיודע האדם בקרבו
ותפילה וצדקה' ולחזור בתשובה שלימה שאינו שווה למאומה והינו אפס ואין ,או אז
לפני ה' ,ועי"ז נזכה ל'זרע רב תוציא השדה', יוכל להרחיב פיו ולבקש 'בספר חיים ברכה
ונתברך בכל מילי דמיטב. ושלום ופרנסה טובה ישועות ונחמות ,נזכר
עיקר הצום והתענית הוא לענות את פיו ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל
לחיים טובים ולשלום' ,כי רק אחר שישפיל
מלדבר דברים בטלים
האדם את עצמו ,יוכל לבקש מאת ה' כל
ועיקר ענין ה'צום' אינו לענות נפשינו טובה וברכה.
מאכילה ושתיה דייקא ,אלא עיקר הסיגוף
והתענית שיעשה האדם בנפשו היא שיצום 'זרע רב תוציא השדה ומעט תאסוף כי
ויעצור את פיו מלדבר דיבורים בטלים יחסלנו הארבה' עולה במ"ק א' הרומז
בשעת התפילה ,ובזה צריכה להיות עיקר להשי"ת
הזהירות בימי הסליחות והתחנונים הבאים ועתה הביטו וראו היאך נרמז כל זה הענין
לקראתנו לשלום ,לשמור את הפה מלדבר בדברי הכתוב הללו ,כי כאשר נבואה חשבון
דיבורים בטלים ודברי סרק והבל ,וצריך ונמנה את כל תיבות דברי הכתוב הללו 'זרע
הפה להיות קדוש רק לדברי תפילה. רב תציא השדה ומעט תאסוף כי יחסלנו
ע"י התפילות בראש השנה אפשר הארבה' יעלה המנין (עם ט' התיבות) ב'
לפעול כל טוב והכל תלוי בהם אלפים שע"ז ,וכאשר נמנה אותם במספר
קטן יתחברו ויבואו למנין א' אשר ירמוז אל
ובאמת ישנם אנשים היושבים בבית האחד יחיד ומיוחד הוא השי"ת [כי מנין זה
המדרש בתפילות ראש השנה ,ונדמים הם במ"ק הוא ב' ג' ז' ז' ,העולים יחדיו למנין י"ט,
כאילו 'לא מדברים מהם ,'...וכביכול נראה וכאשר נחזור ונמנה אותם במ"ק א' וט' יעלו
שאצלם אינו עתה יום הדין והמשפט ,אולם למנין י' ,אשר הוא עולה במ"ק למנין א'] ,כי
אח"כ כאשר יפגע בהם איזה אסון וטרגדיה האדם אשר מקטין ומשפיל עצמו ומשבר
חלילה ,ימלא פיהם טענות מדוע עשה ה' לבו בקרבו ,ימצא את השי"ת ויבוא לפניו
ככה ,ולא ידעו ולא יבינו ,כי הם עצמם יכלו
-יג-
כי תבוא תשפ"ו
יצילנו מהמצב של התורה ומצוות ומעשים לפעול בתפילת ראש השנה לבטל כל גזירה
טובים שבחו"ל ,וכאשר נראה הדבר לעין רעה מעליהם ,כאשר כבר חזרנו ואמרנו
שאין משקיעים שם בחינוך צעירי הצאן פעמים אין מספר ,כי ניתן לפעול כל טוב
כראוי וכנכון ,ואין משרישים את יסודות ע"י ההשקעה בתפילות יום ראש השנה וכל
היהדות בעומק שיתי נפשם למען יעמדו ימי הרחמים והסליחות ,ועתה הוא הזמן
ימים רבים ,וממילא צריכים גם המה המוכשר אשר בו ניתן לפעול כל טוב אצל
לרחמים גדולים ועצומים שישארו אצלם השי"ת.
דורות ישרים נאמנים לה' ולתורתו ,ועל כל
השטן והס"מ אינו חפץ להניח לשום בר
אלו הדברים נצרכים להרבות בתפילה
ישראל ח"ו
בימים הנוראים ,ולהמתיק את הדינים מעל
ראשי עם בני ישראל. דעו לכם כי לאף אחד אין 'ביטוח' על חייו
,...ואף שכל אחד סבור כי רק אצל השני
צריך להתייגע ולעמול הרבה כדי
עתיד לקרות אסונות ודברים קשים ורעים
להמתיק את הדינים חלילה ,מ"מ צריכים אתם לידע נאמנה ,כי
כי המתקת הדינים אינה נעשית בקל ע"י המקטרג הוא השטן והס"מ ,מבקש לפעול
סיבוב הכפרה על גבי ראשו בערב יום אצל השי"ת שיסכים עם דעתו חלילה,
הכיפורים ,ולא די בכך ,אלא צריך לעמול שאסור לשום יהודי להישאר חי בעולם
ולהתייגע הרבה על הדבר ,ונזכיר רק מה הזה! ,כי הוא חפץ לעקור את כלל ישראל
שהובא מהבעש"ט הק' ,כי בימי ראש השנה לגמרי ,וכאשר רואים אנו בעינינו
צריך האדם לכוון כל היום בשם הוי"ה מהתגברות כוחות הטומאה בזה העולם,
בניקוד סגול הרומז לחסד ,ולהמתיק בכך אשר מבקשים המה לבטל הכל מקרבנו,
הדינים ,ומזה תשכיל ותבין אפס קצהו מן שלא יתקיים בנו לא התורה ולא בתי
העבודה הנצרכת להמתקת הדינים בכל כנסיות ולא ישיבות ,ושום דבר יהדות אינם
משך ימי ראש השנה. מניחים לנו.
עיקר זמן התעוררות התשובה הוא בעת גם בני חו"ל נצרכים לרחמי שמים
שמזכירין שכל מחשבות האדם ומעשיו מרובים
עולים לפני ה' וגם העם היושב באמריקע ,הנה מתחילה
וזאת תדעו כי אין חובה לבכות בשעת פחדו ורעדו שלא יתערב הס"מ בענייני
אמירת 'אבינו מלכנו בטל מעלנו כל גזירות החינוך שבבתי הספר והמוסדות ,ואחר
רעות' ,...ואף גם אין המקום המוכשר לכך שהצליחו לבטל הגזירה שמחו שם שמחה
דייקא בשעה שמזכירים בנוסח 'ונתנה רבה וגדולה ,וכבר בטוחים הם שידם על
תוקף' 'מי יחיה ומי ימות' ,אלא עיקר כוונת העליונה ויוכלו לשבת ולהגות בתורה הק'
התפילה צריכה להיות בשעה שאומרים על מי מנוחות מתוך לב שקט ורענן ,אך
בנוסח ברכת 'זכרונות' באמת אוי לה לאותה שמחה ,כי השי"ת
-יד-
כי תבוא תשפ"ו
כזו ,לא צריכה להיות עיקר ההשקעה
באמירת פרק זה בצווחות וזעקות ולהפוך
את כל שולחנות וספסלי בית המדרש
באמירתו ,...ואף שמזכירים ואומרים בו ,והיינו שכל
דברים נפלאים 'מלך אלוקים על גויים מחשבות האדם ,וכל מה שעבר במוחו
אלוקים ישב על כסא קודשו' ,מ"מ דעו לכם במשך כל השנה ,הכל כאשר לכל יעלה
כי לא ע"י אמירת 'למנצח' ממתיקים ויראה לפני ה' ביום ראש השנה בעת
הדינים ,אלא עיקר המתקת הדינים נעשית המשפט ,הלא תסמרנה שערות ראש האדם
באמירת 'רננו צדיקים בה' לישרים נאווה מן הדבר הזה ,ושם יראה לבכות ולחזור
תהילה' וכדו'. בתשובה על כל מחשבותיו והרהורי לבו
אשר לא לה' היו ,ובזה יצא כאור משפטו.
ב'ברוך שאמר' מבואר כל מעשה בריאת
שמים וארץ עיקר הכוחות צריך להשקיע ב'פסוקי
דזמרה'
וכן באמירת 'ברוך שאמר והיה העולם ברוך
הוא' וכו' ,פועלים דברים גדולים ורמים, וכבר נודע מאמר הבעש"ט הק' ,אשר עיקר
וכאשר הובא בסה"ק שהיה למהרש"ל זי"ע הכוחות שנצרך להשקיע בתפילות ראש
תלמיד חשוב בשם ר' נתן משה ,אשר נהג השנה הוא ב'פסוקי דזמרה' ,ושם הוא
לומר 'ברוך שאמר' בראש השנה במשך ג' המקום הנכון לבכות ולכוון ,כי שם
שעות! ,כי הלא כל בריאת העולם מתחילתו ממליכים אנו את השי"ת ,ואילו שאר
ועד סופו נכתב ונזכר ב'ברוך שאמר'. המקומות שבהם מזכירים ענייני חיים ומות
וכדו' אינם אלא טפלים אליהם.
נהגו בסיגעט להוסיף בר"ה ויוה"כ 'ברוך
עושה מעש"ה בראשית' עיקר המתקת הדינים נעשה ב'פסוקי
דזמרה' ולא בז' פעמים 'למנצח'
ואכן המנהג בסיגעט היה לומר בימי ראש שאומרים לפני התקיעות
השנה ויום כיפור 'ברוך עושה מעשה
בראשית' ,והוסיפו תיבת 'מעשה' בראשית ויותר מזה אומר לכם ,כי אף מה שנוהגים
לרמוז ולהורות ,אשר בעת הזאת אומר כל לומר קודם תקיעת שופר ז' פעמים 'למנצח
איש ישראל לפני השי"ת' ,אנכי מקבל על לבני קורח מזמור' ,אינו עיקר מקום
עצמי להעשות עתה כבריה חדשה וליקח הכוונה ,ולא אכחד ממכם ,כי בשעה
את עצמי לידיים כאילו עכשיו נבראתי שהציבור אוחזים רק בפעם השלישית
מחדש בעולם'. באמירת המזמור ,אנכי מספיק לאמרו כבר
ט"ו פעמים ...כי הנני אומרו במהירות
גדולה ,..כי באמת לא הובא מקור ברור
למה יש לאמרו דייקא בשעה זו ,ואף כי
באמת דבר חשוב הוא ,אך בשעה גורלית
-טו-
כי תבוא תשפ"ו
משל נפלא מזקיה"ק בעל קדושת יו"ט יכולים לפעול כל טוב בעת אמירת
זי"ע פסוקי דזמרה
ואני טרם אכלה לדבר ,אוסיף ואזכיר עוד וכן עד"ז יכולים לפעול כל טוב בפסוקי
מאמר זקיה"ק בעל קדושת יו"ט זי"ע ,אשר דזמרה ,וכגון כאשר אומרים 'נותן לחם
נהג לאומרו כל שנה בתפילת הושענא רבה, לרעבים' אזי הזמן מוכשר לפעול פרנסה
אך פירושו יציב וקיים ונכון גם לגבי טובה ,וכן בעת אמירת 'הללו א'ל בקודשו,
תפילות ראש השנה והסליחות .ושייך משל הללוהו ברקיע עוזו וגו' הללוהו בתקע
זה למשך כל הימים הנוראים מתחילתם שופר' שם הוא המקום לכוון כוונת
ועד סופם. התקיעות ,ובפסוק זה ניתן לפעול את כל
המתקת הדינים ,וכמו שרואים אנו שקבעו
משל למלך שבא לעיר והודיע שימלא
חז"ל לומר פסוקים אלו באמצע תפילת
כל משאלות הבאים אליו
שמו"ע של מוסף.
משל למלך שהגיע לבקר בעיר ,והודיע
גודל מעלת פסוקי 'מלכיות זכרונות
לכולם כי כל אשר יבקשו ממנו יקבלו ,אכן
בתחילה רק כמה אנשים בודדים הזדרזו ושופרות'
לבוא ולבקש כל משאלות ליבם מאת כן יש לדעת מרוממות וגדלות פסוקי
המלך ,ושאר כל העם לא הגיעו ,אמנם 'מלכיות זכרונות ושופרות' ,בהם ניתן
בהמשך הזמן באו ועלו הרבה מבני העיר לפעול כל טוב ,ואין לנו כלל שמץ מושג
לבקש כל הנצרך להם ,והמלך מילא מגדולת זמן אמירת פסוקי 'מלכיות זכרונות
משאלות לבם לטובה כל אחד די מחסורו ושופרות' ,וכן באמירת 'ועל כן נקווה לך ה'
אשר יחסר לו. אלוקינו' בפסוקים אלו ניתן לפעול כל מילי
דמיטב.
לפני צאתו מן העיר הכריז ועורר את
אלו שלא באו עדיין שיזדרזו לבוא כאשר יתפלל האדם מתוך הכנעה
ויהי לקראת נסיעתו שוב אל עיר הבירה, ושפלות יוכל לפעול כל טוב
הודיעו שוב כי תיכף עתיד המלך לנסוע וכאשר יגש האדם לתפילות ראש השנה
מעירם וכל מי שעדיין מבקש לקבל איזה ובקשת הסליחות באופן זה מתוך הכנעה
דבר מאת המלך יזדרז לבוא לפניו לשפוך ושפלות ,ויתבונן באלו הדברים האמורים,
תחינתו ,ואזי הוסיפו ובאו עוד כמה אנשים מבטיח אנוכי בלא שום ספק בדבר ,כי מי
וקיבלו משאלותם ,עד שכבר נסע המלך מן שיבקש מאת ה' רק דבר אחד 'תהילת ה'
העיר בדרכו אל ביתו. ידבר פי' ויבוש לבו בקרבו ,הוא יפעל כל
טוב וטוב.
-טז-
כי תבוא תשפ"ו
כאשר נזכרים לבוא רק ביום 'הושענא בדרך צאת המלך מן העיר רץ אחריו
רבה' שוב יכולים אנו לבקש רק 'למענך אחד מבני העיר וביקש לדבר אל המלך
אלקינו' בדרך מרכבת המלך חוצה מן העיר ,רץ
במשל זה פירש זקיה"ק בעל קדושת יו"ט אחריו אחד מבני העיר והתחנן לעצור
זי"ע את מה שאנו אומרים ב'הושענא רבה' שיירת המלך ,כי מבקש הוא איזה דבר מאת
'הושענא למענך אלוקינו' ,כי אחר שכבר המלך ,שאל אותו המלך 'הלא ידעת כי היה
עברו עלינו ימי הסליחות ראש השנה ואף זמן לבקש כל דבר בהיותי עוד בעירכם,
יום הכיפורים וסוכות ,אשר בכל אלו הימים ולמה זה רק עתה נזכרת לבוא ,וביותר
היית בינינו ולא היה לנו שכל לבוא עדיך, אומר כי אם ידעת מן הדבר ,נמצא שהנך
אזי באם נבוא היום בהושענא רבה לבקש מורד במלכות ,כי אתה מבקש לעצור את
על עצמנו נתחייב בנפשנו ,כי ישאל אותנו המלך בזמן שלא ניתן לכך רשות'.
מלך מלכי המלכים היכן היינו עד עתה, ביאר הלה כי כל כוונתו היא עבור כבוד
ולפיכך עתה נבקש ונשאל מאת ה' רק
המלכות ולכן הסכים המלך עמו ונתן לו
'הושענא למענך אלוקינו' ,ובזה נזכה
מתנה הגונה
להוושע בכל מילי דמיטב.
מיד עמד הלה ותירץ עצמו ואמר 'אדוני
גודל מעלת האדם שכבר מתחילה
המלך ,באמת המלך צודק בכל דבריו ,אך
מבקש רק עבור כבוד שמים דע נא אדוני המלך ,כי לא למעני עצרתי
ועתה נחזי אנן ,כי יכול כל אחד לעשות אותך ,כי אם לטובת המלכות ,וכל שאלתי
כזאת כבר מיום ראשון של סליחות ,כי אין ובקשתי אינה עבור עצמי כלל וכלל ,כי אם
לך דבר גדול יותר מיהודי שמבקש כבר לדבר הנוגע לכבוד מלכותך ,כי בעיר שלנו
מיום א' דסליחות רק למען כבוד שמו פגעו בכבוד תמונת המלך התלויה בכיכר
יתברך ,וכל מגמתו היא רק עבור 'תהילת ה' המרכזית ,ולכלכו והסתירו מקצתה בביזיון
ידבר פי' ,ששופך שיחו לפני השי"ת 'חפץ נורא ,ועד עתה בהיות המלך בעירנו,
אנוכי להישאר בריא וכדו' כדי שאוכל ליתן הסתירו זאת ,אך עתה שפנית ונסעת
כבוד לה' ורק זהו שאלתי ובקשתי' ,ובוודאי מעירנו שוב התגלה חרפתם אשר חרפוך,
ישיבו הקב"ה ,כי מאחר שביקשת רק למעני על כן לכבוד המלכות אני דורש שיעשה
אזי 'שאל בני ואתנה'. המלך למען כבודו ויסיר חרפה זו מעירנו',
וכמובן בשמעו את דבריו שמח ונהנה המלך
העוסקים בתורה ועבודה צריכים
עד מאד ,ואף גם העניק לו מתנה הגונה על
להתברך בכל טוב ואילו הרשעים
דבריו.
צריכים להענש
ומאחר עלות כל האמור עתה נתנה ראש
ונשובה לבאר דברי התנא רבי ינאי בפרקין
'אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא
-יז-
כי תבוא תשפ"ו
צריכים אנו להתפלל שיוציא לאור מיסורי הצדיקים' ,כי באמת יקשה מאד לכל
משפטינו ויחננו בשנה טובה ומתוקה. איש מישראל להרבות בכבוד שמים כאשר
חסר הוא מצרכיו הגשמיים ואין בידו מכל
בחילוק והפרש בין תיבת 'רשע'
טוב וטוב ,ולעומתו האדם אשר מחלל שם
ל'הצדיק' נרמז האחד יחיד ומיוחד ב"ה
שמים חלילה ,מתחייב הוא שייסרו אותו
ויש ליתן בזה רמיזא דחכמתא ,כי הנה מנין במכות גדולים ורעים ,כי כל מי שמנסה
תיבת 'רשע' הוא תק"ע ,ומנין תיבת 'הצדיק' להצר ולהפריע לתורה הק' אין לו שום זכות
הוא ר"ט ,והחילוק וההפרש ביניהם הוא קיום ,ואילו הלומד ועוסק בתורה נצרך
כמנין שס"א ,וכאשר נחשוב מנין זה במ"ק שיהא בידו כל מיני הטובות שבעולם ,שלא
נראה כי גם הוא יחזור ויבוא לאחד [כי ש' ס' יחסר לו ממון ,ויהא לו דירה רחבת ידיים,
א' עולה במ"ק ג' ו' א' העולים יחדיו למנין י' ,שהוא ויעשה שידוכים הגונים לבניו ,וימלא
חוזר ונעשה במ"ק א'] ,כי השי"ת האחד יחיד אוצרותיו מכל טוב הארץ ,און ס'זאל אים
ומיוחד הוא אשר גזר ופעל בחכמתו כל גיין גוט ברוחניות ובגשמיות.
זאת ,ומאתו ית' נעשה כל החילוק וההפרש
בין הצדיק לרשע ,ואנו 'אין בידינו לא פעמים הרבה רואים כי צדיק ורע לו
משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים', ואילו דרך רשעים צלחה
אלא רק נתחזק באמונת אומן בהשי"ת אשר אולם לדאבון לב רואים אנו את יסורי
בוודאי מנהיג את עולמו בחסד וברחמים, הצדיקים המוטלים בכאבים שונים ,ומנגד
ולפניו נשפוך שיח שימלא כל משאלות נחזה בשלוות הרשעים ,ועל זאת מוטל
לבנו לטובה ולברכה. עלינו להתפלל בימים הנוראים ,שיהא 'ובכן
יעזור השי"ת שיתקבלו תפילותינו יתקדש שמך ה' אלוקינו על כל מעשיך
לרחמים ולרצון ,ויהא לכולנו א גוטע ואימתך על כל מה שבראת ויראוך כל
סליחה מחילה וכפרה ,וכבר למחר ביום המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים',
הראשון דסליחות ,יכתוב ויחתום אותנו ודבר זה בא התנא הקדוש ר' ינאי ללמדנו,
השי"ת בספרן של צדיקים לאורך ימים כי אין בידינו להבין מדוע דרך רשעים
ושנים טובות ברוחניות ובגשמיות ,ונזכה צלחה ואילו צדיק ורע לו ,אך זאת נדע
כולנו לחיי בני ומזוני רוויחי ,ויתקבלו כל
משאלותינו לרחמים ולרצון מתוך בריות נאמנה כי שום דבר לא נעשה מעצמו ,אלא
גופא ונהורא מעליא ,עדי נזכה לביאת הכל נגזר מראש ומקדם מאת השי"ת ,ואליו
משיח צדקנו בב"א.
-יח-
כי תבוא תשפ"ו
הילולא דצדיקאי ~
י"ז אלול
יטש
אס ָקא ַהלֵ וִּ י ֵמ ַראוְ ונָ א בהרה"ק ר' יִּ ְצ ָחק ַתלְ ִּמידֹו ֶׁשל ַה ַמגִּ יד ִּמ ֶׁמעזְ ִּר ְ יֹוסף יָ ְ
הרה"ק ַרבִּ י ֵ
אטשֹוב .נלב"ע בִּ ְשנַ ת תק"ס. וְ ַה ַמגִּ יד ַרבִּ י ִּמיכְ ל ִּמזְ לָ ְ
י"ח אלול
הּודה בהג"ר בְ ַצלְ ֵאל לִּ יוָ ואי ִּמ ְפ ַראג נלב"ע בִּ ְשנַ ת שס"ט.
ַה ַ'מ ֲה ַר"ל ִּמ ְפ ַראג' הגה"ק ַרבִּ י יְ ָ
ּו'מ ֲה ַר"ל'.
בַ ַעל 'גּור ַא ְריֵ ה' ַ
יזּותא ְד ַאבְ ָר ָהם' הגה"ק ַרבִּ י נ ַֹח ַאבְ ָר ָהם ַהלֵ וִּ י בהג"ר ַא ֲהרֹן מ ֶֹׁשה ֶׁהעלֶׁ ער ִּמ ָדאלִּ ינָ א ָא ִּחיו
ַה'זְ ִּר ָ
ֶׁשל בַ ַעל ַה'י ֶֹׁשר ִּדבְ ֵרי ֱא ֶׁמת'.
יֹומא ְד ִּה ְתגַ לּות ָמ ָרן ַהבַ ַעל ֵשם טֹוב ַה ָקדֹוש זיע״א.
ָ
אֹוס ִּטילָ א .בְ נֹו ֶׁשל הרה"ק ַרבִּ י
יֹוסף בהרה"ק ר' ָמ ְר ְדכַ י ֵמ ְאֹוס ִּטילָ א הרה"ק ַרבִּ י ֵ
יֹוסף ֵמ ְ
ַרבִּ י ֵ
עשכִּ יז זְ ַצ"ל ,נלב"ע בִּ ְשנַ ת תק"צ.
ָמ ְר ְדכַ י ִּמנֶׁ ְ
סֹומְך ִּמבַ גְ ַדד נלב"ע בִּ ְשנַ ת תרמ"ט
סֹומְך הגה"ק ַרבִּ י ַעבְ ַדאלְ לַ ה ב"ר ַאבְ ָר ָהם ֶׁ
ַרבִּ י ַעבְ ַדאלְ לַ ה ֶׁ
רבו של בַ ַעל ַה'בֶׁ ן ִּאיש ַחי' זיע"א.
י"ט אלול
בּורנְ ְש ֵטין
ָה ֲ'אגֻ ַדת ֵאזֹוב' הרה"ק ַרבִּ י זְ ֵאב נָ חּום ב"ר ַא ֲהרֹן ְ
ָאבִּ יו ֶׁשל ָה ַ'אבְ נֵ י נֵ זֶׁ ר' ִּמ ָסאכְ ְטשֹוב זְ ַצ"ל ,נלב"ע בִּ ְשנַ ת תרמ"ה.
-יט-
בס"ד
ער"ח אלול תשפ"ו
הודעה חשובה
על מנת להפיק את התועלת המירבית מתגמול מתן שכרה כהוקרה
למתמידים בכתיבת 'שעות צעטיל' ,הוחלט ששנה תחולק לשני תקופות
)ולא לשלוש(.
תקופת חורף – מיום ראשון בשבוע שחל בו א' חשוון
תקופת קיץ – מיום ראשון בשבוע שחל בו א' אייר
מתן שכרה יינתן לבחור שימלא לפחות
85%מה'שעות צעטליך' במשך התקופה
על כן תקופת חורף תחל אי"ה ביום ראשון ל' תשרי
התקופה הנוכחית תסתיים ביום שב"ק ב' אלול
מתן שכרה יינתן לבחור שמילא לכל המאוחר מיו"ט שבועות
עד תחילת תקופת חורף ,תתקיים תקופה קצרה שבה:
-בחור שמילא עד אלול 10שעו"צ כנדרש מיו"ט שבועות יקבל מתן שכרה על כך ,ועל
התקופה הקצרה מאלול עד חשוון יתוגמל בנפרד .יש למלא לכל הפחות 7-8שעו"צ.
-כמו"כ בחור שלא מילא עדיין 10שעו"צ ישלים בתקופה הקצרה ויתוגמל כרגיל.
-גם בחור שימלא מעכשיו בתקופה הקצרה ,לכל הפחות 7-8שעו"צ ,יתוגמל עליה.
וועד החבורות
לכל שאלה בנושא ניתן לפנות לרכז הרה"ח ר' שמואל פורייס הי"ו במס' 053-4199-833
בעזרת ה'
הודעה משמחת
לקראת ימי הרחמים והרצון,
ויום הולדת הבעל שם טוב הקדוש
נזכה קהל אנ''ש ולומדי הכולל
במסגרת ''כולל קביעין"
לשיחת הכנה לימים הקדושים
מפי הגה''צ
ראש ישיבתינו הק' שליט''א
ביום ראשון ליל י''ח אלול
בהיכל בית מדרשינו ב''ב
בשעה 21:15
שמעו ותחי נפשכם!
הרשמה להכנסת אורחים-חודש תשרי
תשפ"ז
ציבור אנ"ש הבאים להסתופף בצה"ק
בחגי תשרי הבעל"ט מתבקשים
להירשם במערכת האוטומטית
בנדרים פלוס.
(הוראות הרשמה מדויקות בפרוספקט המצורף)
הרשמה לכל החגים נסגרת ביום ו'
נצו"י לכל שאלה אפשר לפנות
לאחראי
הר"ר צבי הרטמן הי"ו
052-768-6853
בברכת כתיבה וחתימה טובה
הנהלת הכנסת אורחים
בס"ד
אלול פ''ו
מכירת מקומות לקראת ימים הנוראים תשפ"ז
החל מיום ראשון י' אלול פרשת כי תבוא
ייפתח מכירת המקומות לשנת תשפ"ז הבעל"ט,
המכירה מתבצעת אך ורק בשליחת טופס הרשמה במערכת נדרים פלוס.
בכדי שנספיק להתארגן כראוי וכיאות לרווחת כלל הציבור ,ההרשמה תיסגר
בליל שישי נצו"י בשעה 00:00בלילה .
אלה שבוחרים אופציית מזומן יעבירו את התשלום לגבאי ביהמ"ד לא יאוחר
מיום א' כ"ד אלול.
אם התשלום לא יועבר ,יחוייב הכרטיס אשראי באופן אוטומטי ביום ב' כ"ה אלול .
לכל שאלה ועניין אפשר לפנות לאחראי המקומות
הר"ר קלמן גרינפלד הי"ו 054-841-6108
להלן מחירי המקומות:
מקום בודד₪ 350 :
לזוג₪ 600 :
בחור₪ 250 :
ילד₪ 150 :
בעזרת נשים יימכר מקום במחיר:
רגיל₪ 350 :
בנות 150 :ש"ח
ויה"ר שיתקבלו תפילותינו לרחמים ולרצון אמן.
גבאי ביהמ"ד
ירח האיתנים תשפ"ז בס"ד
זמני קבלת קהל לקראת ימי הרחמים והרצון
בפרוס ימי הרחמים והסליחות הבאים לקראתינו ,הננו בזה להודיע לקהל אנ''ש שיחי'
את סדרי וזמני קבלת קהל אצל כ''ק מרן אדמו''ר עט''ר שליט''א
יום שני פ' נצו"י ,י''ח אלול יום ראשון פ' כי תבוא ,י' אלול
לאנ''ש תושבי בית שמש: לאנ''ש תושבי ביתר:
בבית הר''ר יחזקאל שרגא ברעכער הי''ו בבית מדרשינו ברח' פחד יצחק 23
רח' רב חלקיה בר טובי 58 מהשעה 6:::-8:::
מהשעה 6:::-8:::בערב בערב
לפרטים נוספים:73562725: :
יום שלישי פ' נצו"י ,י''ט אלול יום שני פ' כי תבוא ,י"א אלול
לאנ''ש תושבי בני ברק: לאנ''ש תושבי ירושלים:
בבית מדרשינו ברח' רש"י 52 בבית מדרשינו ברח' רש''י 22
מהשעה 6:::-8:::בערב מהשעה 6:::-8:::בערב
מאות א' עד ל'
יום רביעי פ' נצו"י ,כ' אלול יום שלישי פ' כי תבוא ,י"ב אלול
שיעור הכנה לראש השנה בבית מדרשינו לאנ''ש תושבי ירושלים:
בירושלים בבית מדרשינו ברח' רש''י 22
בשעה 8:2: מהשעה 6:::-8:::בערב
מאות מ' עד ת'
ימי שני ,שלישי רביעי חמישי כ"ה -כ"ח
אלול
קרית ישמח משה קודם סליחות
מהשעה 0::: :ל 5::::
בחדרו של כ''ק מרן אדמו''ר עט''ר שליט''א
פרטים נוספים אצל המשב''ק הר''ר חנוך אלימלך גרינפלד2108877250 :
ויה''ר שנזכה לכתיבה וחתימה טובה
ולהפקוד בדבר ישועה ורחמים ולשנת גאולה וישועה
בברכה מרובה
הגבאים
