gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫שיעור פרקי אבות פרק ד משנה טו ~ פרשת כי תבוא תשפ"ה‬ ‫מאן דאיהו זעיר איהו רב‬ ‫יבאר כי עיקר עבודתנו בימים הנוראים הבאים לקראתנו לשלום‪ ,‬להכניע את עצמנו‬ ‫בהכנעה ושפלות ולשבר לבנו בקרבנו‪ ,‬להכיר ולידע נאמנה כי אין בידינו מעש ו'לך ה'‬ ‫הצדקה ולנו בושת הפנים'‪ ,‬ובזה נזכה לפעול כל טוב אצל השי"ת ונתברך בשנה טובה‬ ‫ומתוקה‬ ‫כאשר קרא ה'בעל התניא' את התוכחה‬ ‫שמעו בדבריו את כל הטובות הגנוזים‬ ‫בפרשת התוכחה מבוארים כמה מיני‬ ‫בהם‬ ‫ענשים ותוכחות‬ ‫ומסופר כי הרה"ק בעל התניא זי"ע היה‬ ‫הנה קראנו היום בתורה הק' את פרשת‬ ‫נוהג לקרוא בתורה בכל שבת בבית מדרשו‪,‬‬ ‫התוכחה‪ ,‬אשר בה נתבארו כמה מיני‬ ‫ופעם אחת בפרשת כי תבוא לא שבת הבעל‬ ‫ענשים קשים ומרים אשר יבואו‪ ,‬אם לא‬ ‫התניא בעירו‪ ,‬ולכן קרא אדם אחר במקומו‪,‬‬ ‫ישמרו בני ישראל את כל משפטי התורה‬ ‫ובאמצע קריאת התוכחה‪ ,‬הבחינו בבנו‬ ‫וחוקותיה כדת וכנכון‪.‬‬ ‫האדמו"ר האמצעי זי"ע כי הוא מבכה‬ ‫מרורות בבכי תמרורים מאין הפוגות‪,‬‬ ‫בפנימיות פסוקי התוכחה גנוזים טובות‬ ‫ובראותם כי כן ניגשו לשאול אותו לפשר‬ ‫נפלאות לבני ישראל‬ ‫בכיה רבה זו‪ ,‬ומיד השיבם 'וכי כיצד לא‬ ‫אמנם כבר נודע מפי ספרים‪ ,‬ומקורו טהור‬ ‫אבכה‪ ,‬בעת שהנני שומע קללות קשות‬ ‫בדברי הזוה"ק (זוהר חדש ריש פרשתן)‪ ,‬אשר‬ ‫ונמרצות כאלו‪ ,‬ניתכים על ראש עם קודש‬ ‫בפנימיות כל המקראות הללו גנוזים‬ ‫חלילה'‪ ,‬המה ראו כן תמהו וחזרו ושאלוהו‬ ‫וטמונים ברכות עצומות וטובות נפלאות‬ ‫'וכי עד היום לא שמעת מעולם קריאת‬ ‫לבני ישראל וטובא גניז בגווייהו‪ ,‬ורק‬ ‫פרשה זו‪ ,‬ולבכיה מה זו עושה'‪ ,‬אולם הוא‬ ‫בחיצוניות נאמרו הדברים בלשונות של‬ ‫פתח את פיו בחכמה והשיבם‪ ,‬כי 'מאז‬ ‫תוכחה ומוסר‪.‬‬ ‫‪-‬ג‪-‬‬ ‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫מביא שלוה לרשע בעוה"ז כדי שיטול חלקו‬ ‫ומקדם שמעתי בכל שנה רק מפי אבי הק'‬ ‫וחלק הצדיק בגיהנם‪ ,‬ועל הצדיק מביא‬ ‫את פרשה זו‪ ,‬ובשמעי את קריאתו בתורה‪,‬‬ ‫יסורין כדי שיטול חלקו וחלק הרשע בג"ע‪,‬‬ ‫שמעתי מפי קדשו רק ברכות טוב על ראשי‬ ‫לפי שכל אדם יש לו שני חלקים אחד בג"ע‬ ‫עם בני ישראל‪ ,‬ורק היום לראשונה שמעתי‬ ‫וא' בגיהנום‪ ,‬והצדיק שזוכה נוטל חלקו‬ ‫קללות נוראות כאלו‪ ,‬ומרוב פחד פרצתי‬ ‫וחלק מי שאינו צדיק המתחייב נוטל חלקו‬ ‫בבכיה ‪.'...‬‬ ‫וחלק מי שאינו רשע‪ ,‬כך שמעתי [עכ"ל]‪.‬‬ ‫צריך להעמיק במקראות הללו למצוא‬ ‫צ"ב ביאור כוונת התפילה 'ושים חלקנו‬ ‫את פנימיות הטוב הגנוז בהם‬ ‫עמהם'‬ ‫ואף אנו נאחז דרכנו לילך בדרך צדיקי‬ ‫ומידי דברי בענין זה‪ ,‬הנה מקום איתי‬ ‫הדורות‪ ,‬אשר עסקו להמתיק את כל‬ ‫להזכיר כאן מה שכתב רבינו האר"י הק'‬ ‫התוכחות הנזכרות בפרשתן‪ ,‬ולבאר את‬ ‫(שער הכוונות דרושי העמידה דרוש ו; פע"ח‬ ‫עומק פנימיות הטובה הגנוזה בקרבם‪,‬‬ ‫שער העמידה פי"ט)‪ ,‬שצריך כל אחד להתפלל‬ ‫ונבוא להעמיק בכמה מקראות האמורות‬ ‫ולבקש על הדבר הזה בתיבות התפילה 'ותן‬ ‫בפרשת התוכחה‪ ,‬ונשכיל לראות היאך‬ ‫שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ושים‬ ‫כולם רומזות להמשיך ברכות טוב לכל בני‬ ‫חלקנו עמהם'‪ ,‬וזלה"ק 'צריך לכוין בביאור‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫מלות אלו‪ ,‬שלכאורה נראין כתפלת שוא‬ ‫וברכה לבטלה‪ ,‬שמאחר שהאדם הוא בעל‬ ‫'אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא‬ ‫בחירה ורצון‪ ,‬איך יתפלל שהשי"ת ישים‬ ‫מיסורי הצדיקים'‬ ‫חלקו עם הצדיקים‪ ,‬והרי ניתנה הבחירה‬ ‫ובטרם בואנו להעמיק בדבר‪ ,‬נבוא תחילה‬ ‫ביד האדם‪ ,‬כאומרם ז"ל 'ואילו צדיק ורשע‬ ‫לקיים מנהג ישראל תורה‪ ,‬ללמוד ולעסוק‬ ‫לא קאמר'‪ ,‬ואם נאמר שהכונה היא שאף‬ ‫בפרקי אבות בשבתות אלו של ימי הקיץ‪,‬‬ ‫שיחטא יתפלל עתה להשי"ת שישים חלקו‬ ‫וז"ל המתני' בפרקין (אבות פרק ד משנה טו)‬ ‫עמהם‪ ,‬הנה הקושיא כפולה ומכופלת‪ ,‬כי‬ ‫'רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלות‬ ‫הצור תמים פעלו לתת לאיש כדרכיו אם‬ ‫הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים'‪.‬‬ ‫טוב ואם רע‪.‬‬ ‫אין הדבר מסור בידינו אלא ביד הקב"ה‬ ‫בעת שנכשל האדם בחטאים לוקחים‬ ‫ופרש"י הק' 'אין בידינו לא משלות הרשעים‬ ‫ממנו את מצוותיו‬ ‫ולא מיסורי הצדיקים'‪ ,‬שאין הדבר ידוע‬ ‫אך אמנם הכוונה היא‪ ,‬כי כאשר האדם‬ ‫מדוע דרך רשעים צלחה‪ .‬וי"א 'אין בידינו‬ ‫חוטא לפעמים‪ ,‬ועושה עבירות המכבות את‬ ‫משלות רשעים' כלומר כך הדין נוטה שלא‬ ‫המצוות‪ ,‬אז מונע מעצמו שכר מצותיו‬ ‫תהא שלוה לרשעים בעולם הזה‪ ,‬ולא‬ ‫שעשה‪ ,‬והנה ביני ביני כל זמן שלא שב‬ ‫יסורין לצדיקים‪ ,‬אלא שאין הדבר מסור‬ ‫בתשובה‪ ,‬אותם האורות והמלאכים‬ ‫לידינו‪ ,‬אלא ליד הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שהוא‬ ‫‪-‬ד‪-‬‬ ‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫ולהשכיל את הדרך אשר נלך בה ואת‬ ‫והסניגורים הנעשים מאותם המצוות‬ ‫המעשה אשר נעשה‪.‬‬ ‫שעשה‪ ,‬ניתנים לצדיק הראויים לו כפי מה‬ ‫שגזרה חכמתו ית'‪ ,‬בסוד 'יכין רשע וצדיק‬ ‫בפסוקי התוכחה אשר בפרשתן נזכרו‬ ‫ילבש'‪ ,‬אמנם יש איזה צדיקים גדולי‬ ‫כ"ו פעמים שם הוי"ה ב"ה‬ ‫המעלה שאינם רוצים ליהנות מזולתם אלא‬ ‫ובטרם כל שיח נקדים ונזכיר דבר כללי‬ ‫משלהם‪ ,‬וכשלוקחים ההארות הנזכרות‪,‬‬ ‫הנוגע לכללות כל דברי התוכחה האמורים‬ ‫הנה הם בידם בתורת פקדון בלבד‬ ‫בפרשתן‪ ,‬כי אי' בסה"ק 'מערכת האלקות'‬ ‫בנאמנות‪ ,‬וכאשר ישובו בעליהן בתשובה‪,‬‬ ‫אשר חיברו ר' יהודה החייט שהיה חי בדור‬ ‫יחזרו להם אותם ההארות שלקחו מהם‬ ‫בעלי התוס'‪ ,‬וי"א שאף היה בעצמו מבעלי‬ ‫כנזכר‪.‬‬ ‫התוס' (הובאו דבריו ב'ניצוצי שמשון' בפרשתן)‪,‬‬ ‫אנו מבקשים שילכו לצדיקים שיחזירו‬ ‫כי הנה כאשר נמנה כמה פעמים נזכר שם‬ ‫הוי"ה ב"ה בפרשת התוכחה‪ ,‬נראה ונמצא‬ ‫אותם לנו אחר שנעשה תשובה‬ ‫שנזכר כ"ו פעמים‪ ,‬שהוא בעצמו כמנין שם‬ ‫ולכן אנו מתפללין לפניו ית'‪ ,‬כי הנה אין‬ ‫הוי"ה ב"ה‪ ,‬ועל דרך זה כאשר נבואה חשבון‬ ‫צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא‪,‬‬ ‫ונמנה כמה פעמים נזכר שם הוי"ה בתפילת‬ ‫וכמעט שהאדם מוכרח לחטוא‪ ,‬ולכן אותם‬ ‫שמו"ע‪ ,‬נראה ונמצא כי גם בו אנו מזכירים‬ ‫ההארות של חלקינו וגורלינו שהרווחנו ע"י‬ ‫כ"ו פעמים את שם הוי"ה ב"ה‪.‬‬ ‫מעשה המצוות שעשינו בעוה"ז‪ ,‬ואינם‬ ‫ניתנים לנו מחמת חטאותינו‪ ,‬ישימם עם‬ ‫כ"ו פעמים שם הוי"ה עולים כמנין‬ ‫הצדיקים הגדולים הרשומים הנ"ל‪ ,‬כדי‬ ‫רעו"ת ובזה הם נמתקים‬ ‫שיהיו ההארות ההם קיימות‪ ,‬וכאשר נשוב‬ ‫וכאשר נמנה כ"ו פעמים מנין שם הוי"ה‬ ‫בתשובה יחזירום לנו‪ ,‬ולא ישים חלקינו עם‬ ‫ב"ה‪ ,‬יעלה המנין יחדיו כמנין רעו"ת‪ ,‬ונמצא‬ ‫זולתם דהיינו אותם שלא יחזירום לנו'‬ ‫כי בפנימיות עומק הרעו"ת והתוכחות‬ ‫[עכלה"ק]‪ ,‬והדברים נוראים עד למאוד‪.‬‬ ‫הכתובים בפרשתן‪ ,‬גנוזים וטמונים כ"ו‬ ‫יש להעמיק עוד בדברי התנא במתני'‬ ‫פעמים שם הוי"ה הרומזים לשורש‬ ‫הרחמים והחסדים העליונים‪ ,‬ובהם‬ ‫אמנם כדי לבוא אל עומק דברי התנא‬ ‫נמתקים כל הדינים והגבורות הקשים‪ ,‬וכל‬ ‫בפרקין‪ ,‬נפן להתבונן בפסוקי פרשת‬ ‫התוכחות מתהפכים לברכות טובותא‪.‬‬ ‫התוכחה האמורים בפרשתן‪ ,‬עדי נבוא‬ ‫בארה בכל הדברים האמורים‪ ,‬להבין‬ ‫אותיות בפסוקי התוכחה‪ .‬ונאמרו בזה כמה דרכים‬ ‫א‪ .‬ויש לציין שהוסיף והביא שם כי גם מנין אותיות כל‬ ‫במפרשים‪ ,‬י"א שצריך למנות רק עד פסוק מסויים ולא‬ ‫תיבות התוכחה עולים כמנין רעו"ת אותיות‪ ,‬וכבר נלאו‬ ‫עד סוף התוכחה‪ ,‬וי"א שצריך להזכיר את כל התוכחות‬ ‫כל חכמי לב להבין ולהשכיל ולעמוד על חשבון זה‪ ,‬כי‬ ‫בל' יחיד ולא בלשון רבים‪ ,‬ואכהמל"ב‪.‬‬ ‫בפשטות לפי הכתוב לפנינו בתורה ישנם הרבה יותר‬ ‫‪-‬ה‪-‬‬ ‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫והגבורות יתמתקו בשרשם ויתהפכו‬ ‫'רבות רעו"ת צדיק ומכולם יצילנו הוי"ה'‬ ‫לרחמים וחסדים‪.‬‬ ‫ודבר זה רמז לנו נעים זמירות ישראל דוד‬ ‫בתפילת שמו"ע מזכירין כ"ו פעמים שם‬ ‫מלכא משיחא באמרו (תהלים לד כ) 'רבות‬ ‫הוי"ה ואח"כ אומרים 'ר'חם ע'לי ו'קבל‬ ‫רעות צדיק ומכולם יצילנו הוי"ה'‪ ,‬כי הנה‬ ‫ת'חנוני' ר"ת רעו"ת‬ ‫הצדיק העליון משה רבינו המשיך והביא‬ ‫עלינו כביכול 'רבות רעות'‪ ,‬והרבה בפסוקי‬ ‫ולכן מזכירין ואומרים פסוק זה לפני‬ ‫התוכחה אשר נאמרו בפרשתן‪ ,‬אך באמת‬ ‫תחילת התפילה [היכן שמותר להפסיק‪ ,‬ולא‬ ‫'מכולם יצילנו הוי"ה' היינו כ"ו פעמים שם‬ ‫בתפילות שחרית וערבית שצריך לסמוך בהם‬ ‫גאולה לתפילה]‪ ,‬ואח"כ מזכירין ואומרים‬ ‫הוי"ה המנויים בתוככי דברי התוכחה‪ ,‬אשר‬ ‫במשך תפילת שמו"ע כ"ו פעמים את שם‬ ‫הם עצמם עולים כמנין רעו"ת כנ"ל‪ ,‬הם הם‬ ‫הוי"ה ב"ה להמשיך המתקה שלימה זו‪,‬‬ ‫אשר מצילים אותנו מכל התוכחות‬ ‫ואחר תפילת שמו"ע אנו נופלים על אפים‬ ‫והקללות הנזכרים בפרשה זו‪ ,‬ועל ידם‬ ‫ואומרים 'ר'חם ע'לי ו'קבל ת'חנוני' שהוא‬ ‫ובזכותם נזכה להנצל מכל רע ונתברך בכל‬ ‫ר"ת רעו"ת‪ ,‬להשלים את המשכת המתקה‬ ‫הברכות הגנוזים בעומק פנימיות דברי‬ ‫זו של כל מיני רעו"ת‪ ,‬בכח כ"ו פעמים שם‬ ‫הפרשה‪.‬‬ ‫הוי"ה ב"ה העולים כמנין רעו"ת כנ"ל‬ ‫ע"י 'כי שם הוי"ה אקרא' בפסוקי‬ ‫[עכתו"ד הרה"ק בעל מכלה עמוקות זי"ע]‪.‬‬ ‫התוכחה 'הבו גודל לאלקינו' ויתמתקו‬ ‫'כי אפפו עלי רעו"ת' והעצה לזה 'רצה‬ ‫הדינים‬ ‫הוי"ה להצילני'‬ ‫ולפי דרכו בקודש‪ ,‬כתב הרה"ק בעל מגלה‬ ‫ובלכתנו בדרך הזאת‪ ,‬באר יתבאר לנו עוד‬ ‫עמוקות זי"ע (פ' האזינו סוד"ה האזינו השמים)‬ ‫מקרא שכתוב בתהלים (מ יג‪-‬יד) 'כי אפפו‬ ‫לפרש מקרא שכתוב בפ' האזינו (להלן לב ג)‬ ‫עלי רעות עד אין מספר השיגוני עוונותי‬ ‫'כי שם הוי"ה אקרא הבו גודל לאלקינו'‪,‬‬ ‫ולא יכלתי לראות וגו' רצה הוי"ה להצילני‬ ‫שבא הכתוב לרמוז כי בכח כ"ו פעמים שם‬ ‫הוי"ה לעזרתי חושה'‪ ,‬שהתחנן דוד המלך‬ ‫הוי"ה ב"ה הנזכרים בפרשת התוכחה‪,‬‬ ‫ואמר לפני השי"ת 'כי אפפו עלי רעו"ת עד‬ ‫נמתקים כל הדינים והגבורות האמורות‬ ‫אין מספר' היינו שנתגברו ועלו התוכחות‬ ‫בהם‪ ,‬והנה פסוק זה פותח באות כ' ומסיים‬ ‫הרמוזות בתיבת 'רעות' כנ"ל‪ ,‬ואין ביכלתי‬ ‫באות ו' ויחדיו עולה למנין כ"ו‪ ,‬וגם נזכר בו‬ ‫עוד לעמוד בתוקף קושי התוכחות‬ ‫בו שם הוי"ה ב"ה 'כי שם הוי"ה אקרא'‪ ,‬ודבר‬ ‫והקללות האמורות בפרשה זו‪ ,‬על כן 'רצה‬ ‫זה ירמוז למנין כ"ו פעמים כ"ו הנזכרים בפ'‬ ‫הוי"ה להצילני' היינו שיתגלה פנימיות כ"ו‬ ‫התוכחה כנ"ל העולים כמנין רעו"ת‪ ,‬ובכח‬ ‫פעמים שם הוי"ה ב"ה הנזכרים בפרשה זו‬ ‫אלו כ"ו פעמים שם הוי"ה אשר 'אקרא'‪' ,‬הבו‬ ‫העולים כמנין רעו"ת כנ"ל‪ ,‬ועי"ז 'הוי"ה‬ ‫גודל לאלקינו' היינו שאמשיך ואביא גדולה‬ ‫וחסד והמתקה אף לשם 'אלקים' הרומז‬ ‫לתוקף ותגבורת הדין‪ ,‬וכל הדינים‬ ‫‪-‬ו‪-‬‬ ‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫'זרע רב תוציא השדה ומעט תאסוף כי‬ ‫להצילני חושה' מכל צרה וצוקה‪ ,‬וכל‬ ‫יחסלנו הארבה'‬ ‫הדינים והגבורות יתמתקו בשרשם‪.‬‬ ‫כי הנה כתיב (כח לב) 'זרע רב תוציא השדה‬ ‫'תרוע"ת מלך בו' נוטריקון רעו"ת ת'יבות‬ ‫ומעט תאסוף כי יחסלנו הארבה'‪ ,‬ולפי‬ ‫הנמתקים ע"י שהוי"ה אלקיו עמו'‬ ‫פשוטו נראין הדברים כתוכחה קשה ומרה‪,‬‬ ‫ובעמדנו עתה סמוך ונראה ליום ראש‬ ‫אשר אף אם תוציא השדה זרע רב‪ ,‬יבוא‬ ‫השנה הממשמש ובא‪ ,‬נבוא לפרש בזה גם‬ ‫הארבה ויאכל את כל עשב השדה‪ ,‬ובעל‬ ‫מקרא שנזכר בפסוקי 'מלכויות' במוסף‬ ‫השדה יאסוף רק מקצת מן המקצת מכל‬ ‫לראש השנה 'לא הביט און ביעקב ולא ראה‬ ‫אשר תוציא השדה‪.‬‬ ‫עמל בישראל הוי"ה אלקיו עמו ותרועת‬ ‫כאשר זורעין גרעין הוא נרקב ונפסד‬ ‫מלך בו' (במדבר כג כא)‪ ,‬כי הנה תיבת‬ ‫כמעט לגמרי אך לבסוף יוצא ממנו אילן‬ ‫'תרועת' נוטריקון רעו"ת ת'יבות‪ ,‬אשר‬ ‫רב פארות‬ ‫ירמוז לתרע"ו התיבות אשר בפסוקי‬ ‫התוכחה כנ"ל‪ ,‬ועל זה בא הכתוב והעיד‬ ‫אך רבינו הק' בעל אמרי נועם זי"ע (בפרשתן‬ ‫ואמר 'לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל‬ ‫אות יב) בא וגילה סוד נסתרים היאך נרמזו‬ ‫בישראל'‪ ,‬ולא יעניש השי"ת ח"ו את בני‬ ‫בדברי הכתוב הללו רב טוב לבית ישראל‪,‬‬ ‫ישראל בכל אותם האלות והתוכחות‬ ‫ונבוא ללמוד את דבריו הק' ולבארם עד‬ ‫הנזכרות בפרשתן‪ ,‬וביאר ואמר טעם הדבר‬ ‫היכן שידינו יד כה'ה מגעת‪ ,‬וזלה"ק 'נראה‬ ‫כי 'הוי"ה אלקיו עמו' היינו שבתוככי פסוקי‬ ‫לרמז‪ ,‬כי ידוע טבעיות של כל צמיחת‬ ‫התוכחה נזכרו כ"ו פעמים שם הוי"ה ב"ה‬ ‫השדה‪ ,‬שאין באפשרי לעשות צמיחה ופרי‬ ‫כנ"ל ועל ידם נמתקים כל הדינים והגבורות‬ ‫עד שהגרעין שנזרע נרקב‪ ,‬ואז תגדל‬ ‫בשרשם‪ ,‬ואף גם 'ותרוע"ת מלך בו' היינו כל‬ ‫הצמיחה‪ ,‬אמנם הרקבון הלז אינו לזמן‬ ‫הדינים הרמוזים בתיבת 'תרועת' נמתקים‬ ‫מרובה‪ ,‬כי אם תרקב מכל וכל נפסד הזרע‪,‬‬ ‫ומתהפכים לחסדים ורחמים עליונים‪.‬‬ ‫רק בעת הרקבון כמעט רגע תצמיח תיכף‬ ‫ונתהווה חיות חדש אחר ההעדר‪ ,‬והוא‬ ‫בפסוקי התוכחה גנוזים טובה וברכה‬ ‫ירידה לצורך עליה‪ ,‬ועל דרך הכתוב (תהלים‬ ‫לבני ישראל‬ ‫קד כט‪-‬ל) 'תוסף רוחם יגועון כו' תשלח רוחך‬ ‫ועתה נבוא להתבונן באחד מן המקראות‬ ‫יבראון' [עכ"ל]‪ ,‬כלומר שבתחילה נעשה‬ ‫שנזכרו בפרשת התוכחה‪ ,‬ונשכיל לראות‬ ‫בחי' 'תוסף רוחם יגוועון' ונראה כי כמעט‬ ‫היאך עמלו צדיקי הדורות זי"ע להמתיק‬ ‫כלה ונפסד רוח החיים אשר בקרבם‪ ,‬אמנם‬ ‫את כל הדינים והגבורות האמורות‬ ‫מיד לאחמ"כ תראה איך ש'תשלח רוחך‬ ‫בפסוקים אלו‪ ,‬ולמצוא היאך כולם ירמזו‬ ‫יבראון'‪ ,‬ואותו הזרע עצמו שכמעט כלה‬ ‫לחסדים ורחמים עליונים‪.‬‬ ‫ונפסד‪ ,‬יחזור ויתן פירות‪ ,‬ויצץ ציץ ויוציא‬ ‫פרח‪ ,‬ויגדל לאילן רב פארות‪.‬‬ ‫‪-‬ז‪-‬‬ ‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫מדרשו ישנו מתפלל שאמר הסליחות‬ ‫כאשר ישבר לב האדם בקרבו ילמד מן‬ ‫באופן נעלה יותר ממנו‪ ,‬והוא אותו מתפלל‬ ‫הגרעין שעתיד לחזור ולצמוח‬ ‫אשר על אף שלא הספיק לומר כלום‪ ,‬ואמר‬ ‫ומכך נלמד‪ ,‬כי כאשר תשבר רוח האדם‬ ‫רק פסוק אחד‪ ,‬מ"מ גדלה מעלת אמירתו‬ ‫בקרבו‪ ,‬בראותו עד כמה אינו שווה לכלום‪,‬‬ ‫לפני ה' יותר ויותר‪ ,‬יען וביען אמר אותו‬ ‫ויגמור בדעתו שכבר לא יצליח בשום דבר‪,‬‬ ‫בבושת פנים לפני בעל הסליחות‪.‬‬ ‫אזי עליו להתחזק בהדרכה הברורה שכתב‬ ‫נעצר באמירת 'תהילת ה' ידבר פי' ולא‬ ‫לנו לדורות עולם דוד המלך‪ ,‬וילמד מגרעין‬ ‫היה יכול להמשיך הלאה‬ ‫האילן‪ ,‬אשר דייקא אחר שנרקב וכמעט‬ ‫וכיוצא בדבר‪ ,‬שמעתי מידיד נפשי מנעורי‬ ‫שכלה‪ ,‬שוב יחזור ויגדל ועוד יוציא פירות‬ ‫שליט"א (המתגורר כיום בארה"ב אולם מקור‬ ‫לרוב‪.‬‬ ‫מוצא מחצבתו הוא מארץ הקודש) שלא הצליח‬ ‫אדם א' אצל המגיד זי"ע אמר רק 'לך ה'‬ ‫כלל לומר את כל הסליחות‪ ,‬כי באמרו את‬ ‫הצדקה ולנו בושת הפנים'‬ ‫הפסוק בסוף 'אשרי' 'תהילת ה' ידבר פי‬ ‫ועומדים אנו עתה ב'שבת סליחות'‪ ,‬על כן‬ ‫ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד'‪ ,‬נעצר‬ ‫נזכיר ונספר בענין זה מעשה שהיה בבית‬ ‫ועמד על עמדו‪ ,‬ושוב לא עצר כח לומר עוד‪,‬‬ ‫מדרשו של המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע‬ ‫ואף שאנו אומרים פסוק זה ג' פעמים ביום‬ ‫באמירת הסליחות‪ ,‬אשר פ"א הבחין באחד‬ ‫בשחרית ומנחה‪ ,‬מ"מ כאשר התבונן קודם‬ ‫מן המתפללים שנשאר עם הסליחות‬ ‫הסליחות שעתיד הוא לומר תהילות‬ ‫פתוחות לפניו זמן רב אחר שגמרו כבר כל‬ ‫וסליחות לפני השי"ת‪ ,‬שוב לא יכל להמשיך‬ ‫העם את אמירת הסליחות‪ ,‬ובראותו כי כן‬ ‫ולומר עוד‪.‬‬ ‫ניגש אליו ושאלו לשמו‪ ,‬והשיבו כי הוא‬ ‫עיקר הסליחות הם הפסוקים הנאמרים‬ ‫פלוני בן פלוני‪ ,‬ואזי חזר ושאל אותו 'האם‬ ‫בתחילה ולא הפיוטים‬ ‫לא סיימת לבקש הסליחות'‪ ,‬השיב הלה‬ ‫ואכן זאת צריכים אנו לידע‪ ,‬כי פרק 'אשרי'‬ ‫ואמר לו 'הנה החילותי לומר רק את‬ ‫ופסוקי 'לך ה' הצדקה' הם הם עיקר‬ ‫התיבות הראשונות 'לך ה' הצדקה ולנו‬ ‫הסליחות‪ ,‬וכל שאר הפיוטים ופסוקי 'שמע‬ ‫בושת הפנים'‪ ,‬ושוב לא יכלתי להמשיך‬ ‫קולנו' הם טפלים אליהם‪ ,‬וכמו כן הפסוקים‬ ‫ולומר עוד'‪ ,‬כי התבייש עד מאד באמרו‬ ‫שאומרים אחרי 'ה' ה' קל רחום וחנון'‪ ,‬הם‬ ‫דברים אלו‪ ,‬ושוב לא היה ביכלתו לומר עוד‪.‬‬ ‫מעיקרי הסליחות‪ ,‬ואילו הפיוטים‬ ‫גילו מן השמים כי אמירת הסליחות של‬ ‫שלאחריהם טפלים אליהם‪ ,‬אלא שבני אדם‬ ‫אדם זה גדלה מעלתה מאוד‬ ‫אינם יודעים ומבחינים בדבר‪ ,‬ואומרים‬ ‫והעיד על כך המגיד הק' זי"ע‪ ,‬כי גילו ואמרו‬ ‫אותם במרוצה וממהרים אל הפיוטים‪ ,‬ולא‬ ‫לו משמי השמים‪ ,‬כי הן אמת אמר המגיד‬ ‫ישכילו ולא יבינו כי עיקר הסליחות אינן‬ ‫הק' את הסליחות באופן נפלא‪ ,‬והוא מרוצה‬ ‫הפיוטים‪ ,‬ואף גם לא פסוקי 'שמע קולינו'‬ ‫עד למאד לפני כסא הכבוד‪ ,‬אמנם בבית‬ ‫‪-‬ח ‪-‬‬ ‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫עיקר ההכנה הוא שיכניע האדם את‬ ‫וכדו' הנאמרים ברגש רב‪ ,‬אלא עיקר‬ ‫עצמו ויהיה בעיניו לכלום‬ ‫הסליחות הם הפסוקים שאומרים בתחילת‬ ‫הסליחות‪.‬‬ ‫אמנם אותה הרגשה שידאג האדם בליבו‬ ‫וירגיש עצמו לכלום‪ ,‬הוא ההכנה הראויה‬ ‫תחילת המשפט הוא ביום א' דסליחות‬ ‫להטבה שתבוא אח"כ‪ ,‬כשם שריקבון‬ ‫ויש שכבר נידונים בו‬ ‫הגרעין באדמה עד שנדמה לכלום‪ ,‬הוא‬ ‫וזאת תדעו נאמנה דאי' מהרה"ק בעל בני‬ ‫ההכנה לצמיחת האילן שיבא לאחר זמן‪,‬‬ ‫יששכר זי"ע אשר יום הדין אינו מתחיל‬ ‫ולכן האומר 'לך ה' הצדקה ולנו בושת‬ ‫בראש השנה‪ ,‬אלא ביום ראשון של סליחות‪,‬‬ ‫הפנים'‪ ,‬באופן שלא יוכל להמשיך לדבר‬ ‫ואנשים רבים נידונים כבר ביום הראשון של‬ ‫עוד אל מלך מלכי המלכים‪ ,‬הוא המבקש‬ ‫סליחות‪ ,‬ולפיכך נהגו בחצה"ק בעלזא לומר‬ ‫סליחה ומחילה כראוי וכנכון מאת ה'‪ ,‬וכך‬ ‫את כל ספר התהילים ביום הראשון‬ ‫צריך לבקש סליחה מאדון כל‪.‬‬ ‫דסליחות‪ ,‬ואף גם נפסק להלכה שצריך‬ ‫'מאן דאיהו זעיר איהו רב ומאן דאיהו‬ ‫להתענות ביום זה כי גדלה מעלתו עד‬ ‫רב איהו זעיר'‬ ‫למאוד‪ ,‬ומזה נשכיל ונדע כי למחר ביום א'‬ ‫דסליחות‪ ,‬כאשר עתידים אנו לומר‬ ‫כי באמת אימת הדין נוראה היא עד למאד‪,‬‬ ‫הסליחות הראשונות‪ ,‬כבר מתחיל יום הדין‪,‬‬ ‫ותוקף הדין מטיל את חיתתו וגדול פחדו‪,‬‬ ‫וכבר נוכל לפעול בו כל טוב לשנה טובה‬ ‫אמנם אם לא יחשיב האדם את עצמו‬ ‫ומתוקה‪.‬‬ ‫למאומה‪ ,‬יוכל לינצל מעומק הדין‪ ,‬וכדרך‬ ‫דאי' בזוה"ק (פ' שלח דף קסח‪' ).‬מאן דאיהו‬ ‫זעיר איהו רב'‪ ,‬כי מי שמשפיל עצמו הוא‬ ‫צריך האדם להתבונן לפני מי הוא‬ ‫החשוב וגדול בשמי מרום‪ ,‬אולם 'מאן‬ ‫מבקש סליחה ומחילה‬ ‫דאיהו רב איהו זעיר'‪ ,‬כי מי שמתגאה בליבו‬ ‫אין לו שום תקוה ופתחון פה‪ ,‬ואף אם ירבה‬ ‫ועל זה אנו פותחים ואומרים מיד בתחילת‬ ‫בתפילות ותחנונים לפני ה' יסתמו את‬ ‫הסליחות 'הנשמה לך והגוף פעלך חוסה‬ ‫שערי התפילה מלקבל את תפילותיו‪.‬‬ ‫על עמלך‪ ,‬הנשמה לך והגוף שלך ה' עשה‬ ‫למען שמך'‪ ,‬וצריך האדם להתבונן בדבריו‬ ‫'אתה תרד מטה מטה' עולה במכוון‬ ‫אלו‪ ,‬שבהם מוכיחים אותנו ואומרים לנו‬ ‫'שמע ישראל הוי"ה אלוקינו הוי"ה אחד'‬ ‫שנכיר ונדע לפני מי עתידין אנו לבקש‬ ‫ויש לרמוז את הדברים במאה"כ בפרשתן‬ ‫סליחות‪ ,‬ונכיר ונדע כי לה' הארץ‪ ,‬והוא‬ ‫(כח מג) 'ואתה תרד מטה מטה'‪ ,‬אשר ירמוז‬ ‫שופט כל הארץ‪ ,‬ולפניו עתידים אנו ליתן‬ ‫למעליותא שיכניע האדם עצמו וישבור לבו‬ ‫דין וחשבון‪.‬‬ ‫בקרבו עד שיכנע לבו וירד מטה מטה‪ ,‬ובזה‬ ‫יזכה לבוא לשלימות הדביקות בהשי"ת‪,‬‬ ‫כאשר רמז בזה עוד הרה"ק בעל 'אמרי‬ ‫‪-‬ט‪-‬‬ ‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫הרה"ק מלובלין הכריז על עצמו בגודל‬ ‫נועם' בפרשתן (מאמר א) אשר התיבות‬ ‫ענוותנותו כי אינו ראוי להנהיג את‬ ‫'אתה תרד מטה מטה' עולים במכוון כמנין‬ ‫הבאים בצלו‬ ‫'שמע ישראל הוי"ה אלוקינו הוי"ה אחד'‪ ,‬כי‬ ‫בזה יזכה לבוא לשלימות הדביקות באחד‬ ‫ובהאי עניינא הוה עובדא אצל הרבי הקדוש‬ ‫יחיד ומיוחד‪ ,‬עד שהשי"ת יחזור ויאמר לו‪,‬‬ ‫מלובלין זי"ע‪ ,‬אשר פ"א שאל אותו בעל‬ ‫כי מאחר שהוא הכניע לבו בקרבו וירד‬ ‫'ראש הברזל' שהיה רב העיר לובלין‪' ,‬מדוע‬ ‫מטה מטה‪ ,‬אזי מעתה 'מאן דאיהו זעיר‬ ‫מרמים אתם את קהל חסידיכם‪ ,‬הלא אינכם‬ ‫איהו רב' ותעלה מעלה מעלה‪.‬‬ ‫נחשבים למאומה ומדוע תהיו לרבי‬ ‫עליהם'‪ ,‬ואכן הסכים עמו הרבי מלובלין‬ ‫אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט ואין‬ ‫בכל דבריו בגודל ענוותנותו‪ ,‬ומיד חזר וטען‬ ‫מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות‬ ‫לפניו בעל ראש הברזל‪ ,‬שצריך הוא לומר‬ ‫וממשיך ה'אמרי נועם' במתק לשונו ומבאר‬ ‫זאת בפירוש לחוסים בצילו‪ ,‬וגם לזה‬ ‫וז"ל 'וכן הוא הענין במיעוט הירח‪ ,‬אשר‬ ‫הסכים עמו הרבי מלובלין זי"ע‪ ,‬וביום‬ ‫בעת שתתמעט בתכלית המיעוט עד קצה‬ ‫השבת הכה על השולחן והכריז ואמר‬ ‫האחרון‪ ,‬והוא בראש חדש‪ ,‬אז תיכף‬ ‫לפניהם בפה מלא כי אינו שווה לכלום‪ ,‬ואין‬ ‫מתחלת להתגדל‪ ,‬והוא על דרך אמרם ז"ל‬ ‫להם מה לנסוע אליו לשבתות ‪ ,...‬אמנם‬ ‫(פסחים כג‪ ).‬אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט‪,‬‬ ‫כמובן כאשר התפרסמה דבר הכרזה זו‪,‬‬ ‫אבל ריבוי אחר מיעוט הוא לרבות‪ ,‬ולזה‬ ‫הגיעו לשבת הבאה ציבור גדול הרבה יותר‬ ‫'בכסה ליום חגנו' (תהלים פא ד)‪ ,‬שהוא חג‬ ‫‪...‬‬ ‫שהחודש מתכסה בו‪ ,‬והלבנה היא בסוד‬ ‫הרה"ק מלובלין לא הסכים לומר על‬ ‫נקודה קטנהב‪ ,‬אז הוא ראשית כל היצור‪,‬‬ ‫עצמו כי יש לו איזה מדריגות‬ ‫להביא כל באי עולם אל התחדשות החיות‪,‬‬ ‫להתגדל ולרבות קומתה' וכו' [עכלה"ק]‪ ,‬כי‬ ‫ואחר שראה זאת בעל ראש הברזל‪ ,‬חזר‬ ‫מי שמחזיק עצמו פעם אחר פעם כקטן‬ ‫וביקש ממנו שיאמר לחסידיו להיפך‪ ,‬והיינו‬ ‫ושפל הוא מתרבה‪ ,‬וככל שירבה למעט‬ ‫שיכריז ויאמר על עצמו בפירוש שנביא‬ ‫ולהשפיל עצמו בלבבו‪ ,‬כן יגדל חשיבותו‬ ‫הוא‪ ,‬וכך כאשר יראו החסידים שבעל גאווה‬ ‫האמיתית ויתרבה‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬וממילא ימנעו מלבוא אליו‪ ,‬אמנם על‬ ‫ליקוי לבנה אשר הרבה אנשים מיהרו לרוץ ולהביט בה‪,‬‬ ‫ב‪ .‬ויש להוסיף עוד בזה‪ ,‬כי מצינו שאמרו רז"ל (סוכה כט‪).‬‬ ‫ולמחרתו מתו רבים מישראל רח"ל‪ ,‬ותמה אנכי למה‬ ‫שבני ישראל מונין ללבנה‪ ,‬ולכן נדמים המה ללבנה‬ ‫היה להם לרוץ ולהביט בזה‪ ,‬ובמקום לערוך מנייני‬ ‫המתקטנת בתחילת החודש‪ ,‬ודייקא עי"ז חוזרת אח"כ‬ ‫תפילה בשעה זו‪ ,‬הלכו להסתכל בזה ‪ ,...‬ואכן העידו‬ ‫ומתגדלת‪.‬‬ ‫שצבע הלבנה בזמן הליקוי היה אדום‪ ,‬שהוא סימן לדם‬ ‫ומידי דברי בו זכור אזכיר את מה שאמרו בגמ' שם‪ ,‬כי‬ ‫והריגה רח"ל‪ ,‬השם ישמרנו ויצילנו‪.‬‬ ‫בזמן שהלבנה לוקה הוא סימן רע לשונאיהם של ישראל‪,‬‬ ‫מפני שישראל מונין ללבנה‪ ,‬ואכן רק לאחרונה היה‬ ‫‪-‬י‪-‬‬ ‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫על פניו‪ ,‬ואכן בלית ברירה כדבריו כן עשה‪,‬‬ ‫כך השיבו 'א שקרן בין איך נישט ‪ ,'...‬והיינו‬ ‫ומיד עלה בידו לתקוע היטב‪.‬‬ ‫כי הסכים לומר על עצמו שאינו שווה‬ ‫לכלום‪ ,‬אך לומר על עצמו מעלות שסבר‬ ‫כאשר ראה השטן מי הוא שוב הניח לו‬ ‫שאין בו‪ ,‬לזאת לא הסכים‪.‬‬ ‫לתקוע ככל אשר יחפוץ‬ ‫מי שמדמה בנפשו כי ביכלתו לפעול‬ ‫ויהי כאשר סיימו את התפילה‪ ,‬בא ושאל‬ ‫אותו מה ראה לנכון לייעץ כך‪ ,‬ומהו ביאור‬ ‫הכל בוודאי לא יפעל מאומה‬ ‫סגולה זו להצליח בתקיעות‪ ,‬והשיבו הרה"ק‬ ‫ויסוד עצום זה לבל יתגאה אדם בליבו‪ ,‬היא‬ ‫מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬כי כאשר פסע בעל‬ ‫היא ההכנה הראויה בטרם יבואו ימי ראש‬ ‫התוקע הלזה פנימה אל בית המדרש‪ ,‬לבוש‬ ‫השנה הממשמשים ובאים לקראתנו‬ ‫בקיטל רחב ובידו נרתיק מלא שופרות‪,‬‬ ‫לשלום‪ ,‬יען מי שיכנס לביהמ"ד ביום ראש‬ ‫ואתו עמו סידור עם כל כוונות האר"י הק'‪,‬‬ ‫השנה מדושן עונג עם כל ה'רחבות'‪ ,‬כאשר‬ ‫סבר השטן כי עליו להתנפל עליו למנוע את‬ ‫תחת שכמו מונח סידור גדול עב כרס בו‬ ‫תקיעותיו לעלות למרום‪ ,‬פן ושמא על ידם‬ ‫מסודרים כל הכוונות של התפילות‬ ‫יסתמו כל טענותיו ויפריע עד למאוד‬ ‫והתקיעות‪ ,‬ובליבו יהרהר ויחשוב 'פנו‬ ‫במלאכתו‪ ,‬ולכן לא עלה בידך לתקוע אפי'‬ ‫מקום לי‪ ,‬כי כאן צועד מי שעתיד לבטל כל‬ ‫תקיעה אחת בשופר‪ ,‬ולפיכך יעצתי לך‬ ‫הדינים מעל עם בני ישראל‪ '...‬וכדו'‬ ‫להגביה לרגע קט את הטלית מעל פניך‪,‬‬ ‫ממחשבות הבל כאלו‪ ,‬ידע ויכיר נאמנה כי‬ ‫וכאשר יראה השטן מי הוא זה ואיזה הוא‬ ‫הוא בעל דמיון גמור המנותק כליל מן‬ ‫האדם אשר עומד לפניו‪ ,‬מיד יניח לו לתקוע‬ ‫המציאות‪.‬‬ ‫ככל אשר יחפוץ ‪...‬‬ ‫מעשה בבעל תוקע שלא הצליח לתקוע‬ ‫עיקר העבודה בראש השנה הוא לשבר‬ ‫עד שיעץ לו הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע‬ ‫לבנו בקרבנו‬ ‫שיגביה מעט את טליתו מראשו‬ ‫כי כל מי שיתגאה בלבבו‪ ,‬לא יוכל לפעול‬ ‫והוא כעובדא דהוה בבית מדרשו של‬ ‫מאומה ביום ראש השנה‪ ,‬ועיקר עבודתינו‬ ‫הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע בהיותו אברך‬ ‫בראש השנה הוא להכנס לבית המדרש עם‬ ‫צעיר לימים‪ ,‬אשר פ"א ראה את הבעל‬ ‫לב נשבר בקרבנו‪ ,‬וישחה לעפר נפשינו‪,‬‬ ‫התוקע מתאמץ להוציא התקיעות וקול‬ ‫ובכח השפלות וההכנעה נוכל לפעול כל‬ ‫השופר מתוך שופרו ולא עלה הדבר בידו‪,‬‬ ‫טוב‪ ,‬ונתברך כולנו בשנה טובה ומתוקה‬ ‫ואף שניסה לתקוע שוב ושוב‪ ,‬קול דממה‬ ‫וכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫דקה ישמע ולא יצא קול השופר משופרו‪,‬‬ ‫ובראותו כי כן ניגש אליו ויעץ לו להגביה‬ ‫מעט את הטלית מעל פניו‪ ,‬שלא יסתיר את‬ ‫קלסתר פניו‪ ,‬ולאחר מכן יוכל שוב להורידו‬ ‫‪-‬יא‪-‬‬ ‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫אם יחשוב האדם שתוציא לו 'זרע רב'‬ ‫עלינו להדמות ללבנה אשר בראש‬ ‫באמת תוציא 'מעט' ואם ילך בהכנעה‬ ‫השנה מתקטנת מאוד ורק אח"כ חוזרת‬ ‫שתוציא לו 'מעט' לבסוף תוציא 'זרע רב'‬ ‫וגודלת ומתגלה אורה‬ ‫ויש להוסיף עוד ולבאר לפי דרכו והילוכו‬ ‫ומהאי טעמא קבעו את יום ראש השנה‬ ‫בקודש‪ ,‬כי אם יכנס אדם לשדהו במחשבה‬ ‫ביום א' לחודש תשרי‪ ,‬אשר בו הלבנה‬ ‫של 'זרע רב תוציא השדה'‪ ,‬דהיינו שמתגאה‬ ‫מכוסה ואינה נראית כלל‪ ,‬לרמוז ולהורות‬ ‫בליבו לחשוב כי עתיד להיות לו הפרדס‬ ‫לנו את הדרך אשר נלך בה‪ ,‬כי עלינו‬ ‫המלבב ביותר‪ ,‬ויגדל יותר משאר כל‬ ‫להדמות ללבנה אשר מחזיקה עצמה‬ ‫השדות‪ ,‬אזי סופו יהיה 'ומעט תאסוף'‪ ,‬ואם‬ ‫בקטנות בתחילת החודש‪ ,‬וכמעט שאינה‬ ‫תרצה להצליח שאכן 'זרע רב תוציא‬ ‫נראית בחשכת הלילה‪ ,‬אמנם דייקא מחמת‬ ‫השדה'‪ ,‬אזי עליך לגשת עם מחשבה של‬ ‫שפלותה עתידה היא לאחמ"כ לגדול עד‬ ‫'ומעט'‪ ,‬היינו שמגיע לי רק מעט‪ ,‬כי יחשיב‬ ‫למאד‪ ,‬כך מי שישפיל עצמו בקרבו הוא‬ ‫את עצמו בקרבו לקטן ושפל‪ ,‬אשר אינו‬ ‫יוכל לגדול לאחמ"כ‪ ,‬אך מי שיתגאה בלבו‬ ‫ראוי לירש טובה הרבה‪ ,‬ואזי מבטיחה לו‬ ‫לא יצליח דרכו‪ ,‬וזהו הדרך הראויה לקבל‬ ‫התוה"ק כי בוודאי 'תאסוף' שעתיד הוא‬ ‫עלינו את היו"ט של ראש השנה‪ ,‬ובאופן זה‬ ‫לאסוף זרעים הרבה למאד‪ ,‬וכן עד"ז הוא‬ ‫תהיה לנו התחדשות ונזכה לשנה טובה‬ ‫ביום ראש השנה‪ ,‬כי הניגש אל יום ראש‬ ‫ומתוקה‪.‬‬ ‫השנה בלב נשבר ולא יתגאה בליבו‪ ,‬הוא‬ ‫רק רגע קטן כ'מעט' יהיה נראה כאילו‬ ‫יוכל לאסוף הרבה ברכות טוב בחג הזה‪,‬‬ ‫זרע השדה כלה אבל מיד יחזור ויתגלה‬ ‫ויפעל שנה ברוכה ומתוקה ויתמלאו כל‬ ‫משאלות ליבו לטובה‪.‬‬ ‫כי 'זרע רב תוציא השדה'‬ ‫ובזה מבאר ה'אמרי נועם' זי"ע את עומק‬ ‫בסדר התפילה מתחילין ומבקשין דבר‬ ‫דברי הכתוב בפרשתן‪ ,‬וזלה"ק 'וזהו 'זרע רב‬ ‫קטן ואח"כ מוסיפין והולכין‬ ‫תוציא השדה ומעט תאסוף'‪ ,‬היינו שהתורה‬ ‫וכן מרגלא בפינו להזכיר מידי שנה את‬ ‫הקדושה הבטיחה לנו‪ ,‬אשר אפיסת כח‬ ‫ביאורו של רבינו האר"י הק' (שעה"כ דרושי‬ ‫הזרע שצריך להיות קודם הריבוי‪ ,‬זאת לא‬ ‫ר"ה דרוש ו‪ ,‬ומקורו בטור או"ח סי' תקפ"ב ע"פ‬ ‫תהיה רק כ'מעט' רגע‪ ,‬ותיבת 'תאסוף' הוא‬ ‫מדרש שוח"ט תהלים יט יז) לפרש מה‬ ‫מלשון 'נאסף אל עמי' (בראשית מט כט)‪,‬‬ ‫שפותחים אנו בתפילת שמו"ע בימים‬ ‫שהוא אפיסת הדבר וירידה לצורך עליה‪,‬‬ ‫הנוראים ואנו אומרים 'זכרנו לחיים מלך‬ ‫אשר לא תתארך זמן הירידה רק כמעט רגע‪,‬‬ ‫חפץ בחיים'‪ ,‬שמתחילה מבקשים אנו מאת‬ ‫'כי יחסלנו הארבה'‪ ,‬תיכף בשעת חסלת‬ ‫השי"ת רק דבר אחד קטן שהוא 'חיים'‪ ,‬ואין‬ ‫וסיום וכליון תיכף יבא הריבוי לטובה‬ ‫אנו מפרשים ומבארים איזה חיים נבקש‪,‬‬ ‫שתוציא השדה זרע רב' [עכלה"ק]‪.‬‬ ‫ולאחר מכן נוסיף ונתחנן אל ה' עוד בקשה‬ ‫קטנה אחת 'מי כמוך אב הרחמים‪ ,‬זוכר‬ ‫‪-‬יב‪-‬‬ ‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫ית'‪ ,‬ויוכל להתפלל לפניו ית' כראוי וכנכון‪,‬‬ ‫יצוריו לחיים ברחמים'‪ ,‬שכבר הוספנו‬ ‫וימלא השי"ת כל משאלות לבו לטובה‪.‬‬ ‫לבאר כי מבקשים אנו 'חיים ברחמים'‬ ‫דווקא‪ ,‬ואחר שנעבור את כל תפילת‬ ‫'כי יחסלנו הארבה' (עה"כ) עולה כמנין‬ ‫שמו"ע‪ ,‬אשר בו הכינו ושברנו את לבבינו‬ ‫'צום קול ממון'‬ ‫לפני השי"ת בבכיה ותחנונים‪ ,‬והסרנו‬ ‫ועוד נרמז בדברי הכתוב הללו‪ ,‬כי כאשר‬ ‫מקרבנו כל שמץ גאווה ושרשנו אחריה‪,‬‬ ‫נבואה חשבון ונמנה את התיבות 'כי יחסלנו‬ ‫עתה נוכל לבקש מאת ה' עוד איזה בקשה‬ ‫הארבה' (עה"כ)‪ ,‬יעלה המנין במכוון כמנין‬ ‫אחת‪ ,‬ונשאל מאת השי"ת לא רק שיהא לנו‬ ‫'צום קול ממון'‪ ,‬אשר זהו עיקר העבודה‬ ‫'חיים ברחמים' אלא נפציר ונבקש 'וכתוב‬ ‫בימים קדושים אלו‪ ,‬לעסוק ב'תשובה‬ ‫לחיים טובים'‪ ,‬ואחר שיודע האדם בקרבו‬ ‫ותפילה וצדקה' ולחזור בתשובה שלימה‬ ‫שאינו שווה למאומה והינו אפס ואין‪ ,‬או אז‬ ‫לפני ה'‪ ,‬ועי"ז נזכה ל'זרע רב תוציא השדה'‪,‬‬ ‫יוכל להרחיב פיו ולבקש 'בספר חיים ברכה‬ ‫ונתברך בכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫ושלום ופרנסה טובה ישועות ונחמות‪ ,‬נזכר‬ ‫עיקר הצום והתענית הוא לענות את פיו‬ ‫ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל‬ ‫לחיים טובים ולשלום'‪ ,‬כי רק אחר שישפיל‬ ‫מלדבר דברים בטלים‬ ‫האדם את עצמו‪ ,‬יוכל לבקש מאת ה' כל‬ ‫ועיקר ענין ה'צום' אינו לענות נפשינו‬ ‫טובה וברכה‪.‬‬ ‫מאכילה ושתיה דייקא‪ ,‬אלא עיקר הסיגוף‬ ‫והתענית שיעשה האדם בנפשו היא שיצום‬ ‫'זרע רב תוציא השדה ומעט תאסוף כי‬ ‫ויעצור את פיו מלדבר דיבורים בטלים‬ ‫יחסלנו הארבה' עולה במ"ק א' הרומז‬ ‫בשעת התפילה‪ ,‬ובזה צריכה להיות עיקר‬ ‫להשי"ת‬ ‫הזהירות בימי הסליחות והתחנונים הבאים‬ ‫ועתה הביטו וראו היאך נרמז כל זה הענין‬ ‫לקראתנו לשלום‪ ,‬לשמור את הפה מלדבר‬ ‫בדברי הכתוב הללו‪ ,‬כי כאשר נבואה חשבון‬ ‫דיבורים בטלים ודברי סרק והבל‪ ,‬וצריך‬ ‫ונמנה את כל תיבות דברי הכתוב הללו 'זרע‬ ‫הפה להיות קדוש רק לדברי תפילה‪.‬‬ ‫רב תציא השדה ומעט תאסוף כי יחסלנו‬ ‫ע"י התפילות בראש השנה אפשר‬ ‫הארבה' יעלה המנין (עם ט' התיבות) ב'‬ ‫לפעול כל טוב והכל תלוי בהם‬ ‫אלפים שע"ז‪ ,‬וכאשר נמנה אותם במספר‬ ‫קטן יתחברו ויבואו למנין א' אשר ירמוז אל‬ ‫ובאמת ישנם אנשים היושבים בבית‬ ‫האחד יחיד ומיוחד הוא השי"ת [כי מנין זה‬ ‫המדרש בתפילות ראש השנה‪ ,‬ונדמים הם‬ ‫במ"ק הוא ב' ג' ז' ז'‪ ,‬העולים יחדיו למנין י"ט‪,‬‬ ‫כאילו 'לא מדברים מהם‪ ,'...‬וכביכול נראה‬ ‫וכאשר נחזור ונמנה אותם במ"ק א' וט' יעלו‬ ‫שאצלם אינו עתה יום הדין והמשפט‪ ,‬אולם‬ ‫למנין י'‪ ,‬אשר הוא עולה במ"ק למנין א']‪ ,‬כי‬ ‫אח"כ כאשר יפגע בהם איזה אסון וטרגדיה‬ ‫האדם אשר מקטין ומשפיל עצמו ומשבר‬ ‫חלילה‪ ,‬ימלא פיהם טענות מדוע עשה ה'‬ ‫לבו בקרבו‪ ,‬ימצא את השי"ת ויבוא לפניו‬ ‫ככה‪ ,‬ולא ידעו ולא יבינו‪ ,‬כי הם עצמם יכלו‬ ‫‪-‬יג‪-‬‬ ‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫יצילנו מהמצב של התורה ומצוות ומעשים‬ ‫לפעול בתפילת ראש השנה לבטל כל גזירה‬ ‫טובים שבחו"ל‪ ,‬וכאשר נראה הדבר לעין‬ ‫רעה מעליהם‪ ,‬כאשר כבר חזרנו ואמרנו‬ ‫שאין משקיעים שם בחינוך צעירי הצאן‬ ‫פעמים אין מספר‪ ,‬כי ניתן לפעול כל טוב‬ ‫כראוי וכנכון‪ ,‬ואין משרישים את יסודות‬ ‫ע"י ההשקעה בתפילות יום ראש השנה וכל‬ ‫היהדות בעומק שיתי נפשם למען יעמדו‬ ‫ימי הרחמים והסליחות‪ ,‬ועתה הוא הזמן‬ ‫ימים רבים‪ ,‬וממילא צריכים גם המה‬ ‫המוכשר אשר בו ניתן לפעול כל טוב אצל‬ ‫לרחמים גדולים ועצומים שישארו אצלם‬ ‫השי"ת‪.‬‬ ‫דורות ישרים נאמנים לה' ולתורתו‪ ,‬ועל כל‬ ‫השטן והס"מ אינו חפץ להניח לשום בר‬ ‫אלו הדברים נצרכים להרבות בתפילה‬ ‫ישראל ח"ו‬ ‫בימים הנוראים‪ ,‬ולהמתיק את הדינים מעל‬ ‫ראשי עם בני ישראל‪.‬‬ ‫דעו לכם כי לאף אחד אין 'ביטוח' על חייו‬ ‫‪ ,...‬ואף שכל אחד סבור כי רק אצל השני‬ ‫צריך להתייגע ולעמול הרבה כדי‬ ‫עתיד לקרות אסונות ודברים קשים ורעים‬ ‫להמתיק את הדינים‬ ‫חלילה‪ ,‬מ"מ צריכים אתם לידע נאמנה‪ ,‬כי‬ ‫כי המתקת הדינים אינה נעשית בקל ע"י‬ ‫המקטרג הוא השטן והס"מ‪ ,‬מבקש לפעול‬ ‫סיבוב הכפרה על גבי ראשו בערב יום‬ ‫אצל השי"ת שיסכים עם דעתו חלילה‪,‬‬ ‫הכיפורים‪ ,‬ולא די בכך‪ ,‬אלא צריך לעמול‬ ‫שאסור לשום יהודי להישאר חי בעולם‬ ‫ולהתייגע הרבה על הדבר‪ ,‬ונזכיר רק מה‬ ‫הזה!‪ ,‬כי הוא חפץ לעקור את כלל ישראל‬ ‫שהובא מהבעש"ט הק'‪ ,‬כי בימי ראש השנה‬ ‫לגמרי‪ ,‬וכאשר רואים אנו בעינינו‬ ‫צריך האדם לכוון כל היום בשם הוי"ה‬ ‫מהתגברות כוחות הטומאה בזה העולם‪,‬‬ ‫בניקוד סגול הרומז לחסד‪ ,‬ולהמתיק בכך‬ ‫אשר מבקשים המה לבטל הכל מקרבנו‪,‬‬ ‫הדינים‪ ,‬ומזה תשכיל ותבין אפס קצהו מן‬ ‫שלא יתקיים בנו לא התורה ולא בתי‬ ‫העבודה הנצרכת להמתקת הדינים בכל‬ ‫כנסיות ולא ישיבות‪ ,‬ושום דבר יהדות אינם‬ ‫משך ימי ראש השנה‪.‬‬ ‫מניחים לנו‪.‬‬ ‫עיקר זמן התעוררות התשובה הוא בעת‬ ‫גם בני חו"ל נצרכים לרחמי שמים‬ ‫שמזכירין שכל מחשבות האדם ומעשיו‬ ‫מרובים‬ ‫עולים לפני ה'‬ ‫וגם העם היושב באמריקע‪ ,‬הנה מתחילה‬ ‫וזאת תדעו כי אין חובה לבכות בשעת‬ ‫פחדו ורעדו שלא יתערב הס"מ בענייני‬ ‫אמירת 'אבינו מלכנו בטל מעלנו כל גזירות‬ ‫החינוך שבבתי הספר והמוסדות‪ ,‬ואחר‬ ‫רעות' ‪ ,...‬ואף גם אין המקום המוכשר לכך‬ ‫שהצליחו לבטל הגזירה שמחו שם שמחה‬ ‫דייקא בשעה שמזכירים בנוסח 'ונתנה‬ ‫רבה וגדולה‪ ,‬וכבר בטוחים הם שידם על‬ ‫תוקף' 'מי יחיה ומי ימות'‪ ,‬אלא עיקר כוונת‬ ‫העליונה ויוכלו לשבת ולהגות בתורה הק'‬ ‫התפילה צריכה להיות בשעה שאומרים‬ ‫על מי מנוחות מתוך לב שקט ורענן‪ ,‬אך‬ ‫בנוסח ברכת 'זכרונות'‬ ‫באמת אוי לה לאותה שמחה‪ ,‬כי השי"ת‬ ‫‪-‬יד‪-‬‬ ‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫כזו‪ ,‬לא צריכה להיות עיקר ההשקעה‬ ‫באמירת פרק זה בצווחות וזעקות ולהפוך‬ ‫את כל שולחנות וספסלי בית המדרש‬ ‫באמירתו ‪ ,...‬ואף שמזכירים ואומרים בו‬ ‫‪ ,‬והיינו שכל‬ ‫דברים נפלאים 'מלך אלוקים על גויים‬ ‫מחשבות האדם‪ ,‬וכל מה שעבר במוחו‬ ‫אלוקים ישב על כסא קודשו'‪ ,‬מ"מ דעו לכם‬ ‫במשך כל השנה‪ ,‬הכל כאשר לכל יעלה‬ ‫כי לא ע"י אמירת 'למנצח' ממתיקים‬ ‫ויראה לפני ה' ביום ראש השנה בעת‬ ‫הדינים‪ ,‬אלא עיקר המתקת הדינים נעשית‬ ‫המשפט‪ ,‬הלא תסמרנה שערות ראש האדם‬ ‫באמירת 'רננו צדיקים בה' לישרים נאווה‬ ‫מן הדבר הזה‪ ,‬ושם יראה לבכות ולחזור‬ ‫תהילה' וכדו'‪.‬‬ ‫בתשובה על כל מחשבותיו והרהורי לבו‬ ‫אשר לא לה' היו‪ ,‬ובזה יצא כאור משפטו‪.‬‬ ‫ב'ברוך שאמר' מבואר כל מעשה בריאת‬ ‫שמים וארץ‬ ‫עיקר הכוחות צריך להשקיע ב'פסוקי‬ ‫דזמרה'‬ ‫וכן באמירת 'ברוך שאמר והיה העולם ברוך‬ ‫הוא' וכו'‪ ,‬פועלים דברים גדולים ורמים‪,‬‬ ‫וכבר נודע מאמר הבעש"ט הק'‪ ,‬אשר עיקר‬ ‫וכאשר הובא בסה"ק שהיה למהרש"ל זי"ע‬ ‫הכוחות שנצרך להשקיע בתפילות ראש‬ ‫תלמיד חשוב בשם ר' נתן משה‪ ,‬אשר נהג‬ ‫השנה הוא ב'פסוקי דזמרה'‪ ,‬ושם הוא‬ ‫לומר 'ברוך שאמר' בראש השנה במשך ג'‬ ‫המקום הנכון לבכות ולכוון‪ ,‬כי שם‬ ‫שעות!‪ ,‬כי הלא כל בריאת העולם מתחילתו‬ ‫ממליכים אנו את השי"ת‪ ,‬ואילו שאר‬ ‫ועד סופו נכתב ונזכר ב'ברוך שאמר'‪.‬‬ ‫המקומות שבהם מזכירים ענייני חיים ומות‬ ‫וכדו' אינם אלא טפלים אליהם‪.‬‬ ‫נהגו בסיגעט להוסיף בר"ה ויוה"כ 'ברוך‬ ‫עושה מעש"ה בראשית'‬ ‫עיקר המתקת הדינים נעשה ב'פסוקי‬ ‫דזמרה' ולא בז' פעמים 'למנצח'‬ ‫ואכן המנהג בסיגעט היה לומר בימי ראש‬ ‫שאומרים לפני התקיעות‬ ‫השנה ויום כיפור 'ברוך עושה מעשה‬ ‫בראשית'‪ ,‬והוסיפו תיבת 'מעשה' בראשית‬ ‫ויותר מזה אומר לכם‪ ,‬כי אף מה שנוהגים‬ ‫לרמוז ולהורות‪ ,‬אשר בעת הזאת אומר כל‬ ‫לומר קודם תקיעת שופר ז' פעמים 'למנצח‬ ‫איש ישראל לפני השי"ת‪' ,‬אנכי מקבל על‬ ‫לבני קורח מזמור'‪ ,‬אינו עיקר מקום‬ ‫עצמי להעשות עתה כבריה חדשה וליקח‬ ‫הכוונה‪ ,‬ולא אכחד ממכם‪ ,‬כי בשעה‬ ‫את עצמי לידיים כאילו עכשיו נבראתי‬ ‫שהציבור אוחזים רק בפעם השלישית‬ ‫מחדש בעולם'‪.‬‬ ‫באמירת המזמור‪ ,‬אנכי מספיק לאמרו כבר‬ ‫ט"ו פעמים ‪ ...‬כי הנני אומרו במהירות‬ ‫גדולה ‪ ,..‬כי באמת לא הובא מקור ברור‬ ‫למה יש לאמרו דייקא בשעה זו‪ ,‬ואף כי‬ ‫באמת דבר חשוב הוא‪ ,‬אך בשעה גורלית‬ ‫‪-‬טו‪-‬‬ ‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫משל נפלא מזקיה"ק בעל קדושת יו"ט‬ ‫יכולים לפעול כל טוב בעת אמירת‬ ‫זי"ע‬ ‫פסוקי דזמרה‬ ‫ואני טרם אכלה לדבר‪ ,‬אוסיף ואזכיר עוד‬ ‫וכן עד"ז יכולים לפעול כל טוב בפסוקי‬ ‫מאמר זקיה"ק בעל קדושת יו"ט זי"ע‪ ,‬אשר‬ ‫דזמרה‪ ,‬וכגון כאשר אומרים 'נותן לחם‬ ‫נהג לאומרו כל שנה בתפילת הושענא רבה‪,‬‬ ‫לרעבים' אזי הזמן מוכשר לפעול פרנסה‬ ‫אך פירושו יציב וקיים ונכון גם לגבי‬ ‫טובה‪ ,‬וכן בעת אמירת 'הללו א'ל בקודשו‪,‬‬ ‫תפילות ראש השנה והסליחות‪ .‬ושייך משל‬ ‫הללוהו ברקיע עוזו וגו' הללוהו בתקע‬ ‫זה למשך כל הימים הנוראים מתחילתם‬ ‫שופר' שם הוא המקום לכוון כוונת‬ ‫ועד סופם‪.‬‬ ‫התקיעות‪ ,‬ובפסוק זה ניתן לפעול את כל‬ ‫המתקת הדינים‪ ,‬וכמו שרואים אנו שקבעו‬ ‫משל למלך שבא לעיר והודיע שימלא‬ ‫חז"ל לומר פסוקים אלו באמצע תפילת‬ ‫כל משאלות הבאים אליו‬ ‫שמו"ע של מוסף‪.‬‬ ‫משל למלך שהגיע לבקר בעיר‪ ,‬והודיע‬ ‫גודל מעלת פסוקי 'מלכיות זכרונות‬ ‫לכולם כי כל אשר יבקשו ממנו יקבלו‪ ,‬אכן‬ ‫בתחילה רק כמה אנשים בודדים הזדרזו‬ ‫ושופרות'‬ ‫לבוא ולבקש כל משאלות ליבם מאת‬ ‫כן יש לדעת מרוממות וגדלות פסוקי‬ ‫המלך‪ ,‬ושאר כל העם לא הגיעו‪ ,‬אמנם‬ ‫'מלכיות זכרונות ושופרות'‪ ,‬בהם ניתן‬ ‫בהמשך הזמן באו ועלו הרבה מבני העיר‬ ‫לפעול כל טוב‪ ,‬ואין לנו כלל שמץ מושג‬ ‫לבקש כל הנצרך להם‪ ,‬והמלך מילא‬ ‫מגדולת זמן אמירת פסוקי 'מלכיות זכרונות‬ ‫משאלות לבם לטובה כל אחד די מחסורו‬ ‫ושופרות'‪ ,‬וכן באמירת 'ועל כן נקווה לך ה'‬ ‫אשר יחסר לו‪.‬‬ ‫אלוקינו' בפסוקים אלו ניתן לפעול כל מילי‬ ‫דמיטב‪.‬‬ ‫לפני צאתו מן העיר הכריז ועורר את‬ ‫אלו שלא באו עדיין שיזדרזו לבוא‬ ‫כאשר יתפלל האדם מתוך הכנעה‬ ‫ויהי לקראת נסיעתו שוב אל עיר הבירה‪,‬‬ ‫ושפלות יוכל לפעול כל טוב‬ ‫הודיעו שוב כי תיכף עתיד המלך לנסוע‬ ‫וכאשר יגש האדם לתפילות ראש השנה‬ ‫מעירם וכל מי שעדיין מבקש לקבל איזה‬ ‫ובקשת הסליחות באופן זה מתוך הכנעה‬ ‫דבר מאת המלך יזדרז לבוא לפניו לשפוך‬ ‫ושפלות‪ ,‬ויתבונן באלו הדברים האמורים‪,‬‬ ‫תחינתו‪ ,‬ואזי הוסיפו ובאו עוד כמה אנשים‬ ‫מבטיח אנוכי בלא שום ספק בדבר‪ ,‬כי מי‬ ‫וקיבלו משאלותם‪ ,‬עד שכבר נסע המלך מן‬ ‫שיבקש מאת ה' רק דבר אחד 'תהילת ה'‬ ‫העיר בדרכו אל ביתו‪.‬‬ ‫ידבר פי' ויבוש לבו בקרבו‪ ,‬הוא יפעל כל‬ ‫טוב וטוב‪.‬‬ ‫‪-‬טז‪-‬‬ ‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫כאשר נזכרים לבוא רק ביום 'הושענא‬ ‫בדרך צאת המלך מן העיר רץ אחריו‬ ‫רבה' שוב יכולים אנו לבקש רק 'למענך‬ ‫אחד מבני העיר וביקש לדבר אל המלך‬ ‫אלקינו'‬ ‫בדרך מרכבת המלך חוצה מן העיר‪ ,‬רץ‬ ‫במשל זה פירש זקיה"ק בעל קדושת יו"ט‬ ‫אחריו אחד מבני העיר והתחנן לעצור‬ ‫זי"ע את מה שאנו אומרים ב'הושענא רבה'‬ ‫שיירת המלך‪ ,‬כי מבקש הוא איזה דבר מאת‬ ‫'הושענא למענך אלוקינו'‪ ,‬כי אחר שכבר‬ ‫המלך‪ ,‬שאל אותו המלך 'הלא ידעת כי היה‬ ‫עברו עלינו ימי הסליחות ראש השנה ואף‬ ‫זמן לבקש כל דבר בהיותי עוד בעירכם‪,‬‬ ‫יום הכיפורים וסוכות‪ ,‬אשר בכל אלו הימים‬ ‫ולמה זה רק עתה נזכרת לבוא‪ ,‬וביותר‬ ‫היית בינינו ולא היה לנו שכל לבוא עדיך‪,‬‬ ‫אומר כי אם ידעת מן הדבר‪ ,‬נמצא שהנך‬ ‫אזי באם נבוא היום בהושענא רבה לבקש‬ ‫מורד במלכות‪ ,‬כי אתה מבקש לעצור את‬ ‫על עצמנו נתחייב בנפשנו‪ ,‬כי ישאל אותנו‬ ‫המלך בזמן שלא ניתן לכך רשות'‪.‬‬ ‫מלך מלכי המלכים היכן היינו עד עתה‪,‬‬ ‫ביאר הלה כי כל כוונתו היא עבור כבוד‬ ‫ולפיכך עתה נבקש ונשאל מאת ה' רק‬ ‫המלכות ולכן הסכים המלך עמו ונתן לו‬ ‫'הושענא למענך אלוקינו'‪ ,‬ובזה נזכה‬ ‫מתנה הגונה‬ ‫להוושע בכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫מיד עמד הלה ותירץ עצמו ואמר 'אדוני‬ ‫גודל מעלת האדם שכבר מתחילה‬ ‫המלך‪ ,‬באמת המלך צודק בכל דבריו‪ ,‬אך‬ ‫מבקש רק עבור כבוד שמים‬ ‫דע נא אדוני המלך‪ ,‬כי לא למעני עצרתי‬ ‫ועתה נחזי אנן‪ ,‬כי יכול כל אחד לעשות‬ ‫אותך‪ ,‬כי אם לטובת המלכות‪ ,‬וכל שאלתי‬ ‫כזאת כבר מיום ראשון של סליחות‪ ,‬כי אין‬ ‫ובקשתי אינה עבור עצמי כלל וכלל‪ ,‬כי אם‬ ‫לך דבר גדול יותר מיהודי שמבקש כבר‬ ‫לדבר הנוגע לכבוד מלכותך‪ ,‬כי בעיר שלנו‬ ‫מיום א' דסליחות רק למען כבוד שמו‬ ‫פגעו בכבוד תמונת המלך התלויה בכיכר‬ ‫יתברך‪ ,‬וכל מגמתו היא רק עבור 'תהילת ה'‬ ‫המרכזית‪ ,‬ולכלכו והסתירו מקצתה בביזיון‬ ‫ידבר פי'‪ ,‬ששופך שיחו לפני השי"ת 'חפץ‬ ‫נורא‪ ,‬ועד עתה בהיות המלך בעירנו‪,‬‬ ‫אנוכי להישאר בריא וכדו' כדי שאוכל ליתן‬ ‫הסתירו זאת‪ ,‬אך עתה שפנית ונסעת‬ ‫כבוד לה' ורק זהו שאלתי ובקשתי'‪ ,‬ובוודאי‬ ‫מעירנו שוב התגלה חרפתם אשר חרפוך‪,‬‬ ‫ישיבו הקב"ה‪ ,‬כי מאחר שביקשת רק למעני‬ ‫על כן לכבוד המלכות אני דורש שיעשה‬ ‫אזי 'שאל בני ואתנה'‪.‬‬ ‫המלך למען כבודו ויסיר חרפה זו מעירנו'‪,‬‬ ‫וכמובן בשמעו את דבריו שמח ונהנה המלך‬ ‫העוסקים בתורה ועבודה צריכים‬ ‫עד מאד‪ ,‬ואף גם העניק לו מתנה הגונה על‬ ‫להתברך בכל טוב ואילו הרשעים‬ ‫דבריו‪.‬‬ ‫צריכים להענש‬ ‫ומאחר עלות כל האמור עתה נתנה ראש‬ ‫ונשובה לבאר דברי התנא רבי ינאי בפרקין‬ ‫'אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא‬ ‫‪-‬יז‪-‬‬ ‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫צריכים אנו להתפלל שיוציא לאור‬ ‫מיסורי הצדיקים'‪ ,‬כי באמת יקשה מאד לכל‬ ‫משפטינו ויחננו בשנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫איש מישראל להרבות בכבוד שמים כאשר‬ ‫חסר הוא מצרכיו הגשמיים ואין בידו מכל‬ ‫בחילוק והפרש בין תיבת 'רשע'‬ ‫טוב וטוב‪ ,‬ולעומתו האדם אשר מחלל שם‬ ‫ל'הצדיק' נרמז האחד יחיד ומיוחד ב"ה‬ ‫שמים חלילה‪ ,‬מתחייב הוא שייסרו אותו‬ ‫ויש ליתן בזה רמיזא דחכמתא‪ ,‬כי הנה מנין‬ ‫במכות גדולים ורעים‪ ,‬כי כל מי שמנסה‬ ‫תיבת 'רשע' הוא תק"ע‪ ,‬ומנין תיבת 'הצדיק'‬ ‫להצר ולהפריע לתורה הק' אין לו שום זכות‬ ‫הוא ר"ט‪ ,‬והחילוק וההפרש ביניהם הוא‬ ‫קיום‪ ,‬ואילו הלומד ועוסק בתורה נצרך‬ ‫כמנין שס"א‪ ,‬וכאשר נחשוב מנין זה במ"ק‬ ‫שיהא בידו כל מיני הטובות שבעולם‪ ,‬שלא‬ ‫נראה כי גם הוא יחזור ויבוא לאחד [כי ש' ס'‬ ‫יחסר לו ממון‪ ,‬ויהא לו דירה רחבת ידיים‪,‬‬ ‫א' עולה במ"ק ג' ו' א' העולים יחדיו למנין י'‪ ,‬שהוא‬ ‫ויעשה שידוכים הגונים לבניו‪ ,‬וימלא‬ ‫חוזר ונעשה במ"ק א']‪ ,‬כי השי"ת האחד יחיד‬ ‫אוצרותיו מכל טוב הארץ‪ ,‬און ס'זאל אים‬ ‫ומיוחד הוא אשר גזר ופעל בחכמתו כל‬ ‫גיין גוט ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬ומאתו ית' נעשה כל החילוק וההפרש‬ ‫בין הצדיק לרשע‪ ,‬ואנו 'אין בידינו לא‬ ‫פעמים הרבה רואים כי צדיק ורע לו‬ ‫משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים'‪,‬‬ ‫ואילו דרך רשעים צלחה‬ ‫אלא רק נתחזק באמונת אומן בהשי"ת אשר‬ ‫אולם לדאבון לב רואים אנו את יסורי‬ ‫בוודאי מנהיג את עולמו בחסד וברחמים‪,‬‬ ‫הצדיקים המוטלים בכאבים שונים‪ ,‬ומנגד‬ ‫ולפניו נשפוך שיח שימלא כל משאלות‬ ‫נחזה בשלוות הרשעים‪ ,‬ועל זאת מוטל‬ ‫לבנו לטובה ולברכה‪.‬‬ ‫עלינו להתפלל בימים הנוראים‪ ,‬שיהא 'ובכן‬ ‫יעזור השי"ת שיתקבלו תפילותינו‬ ‫יתקדש שמך ה' אלוקינו על כל מעשיך‬ ‫לרחמים ולרצון‪ ,‬ויהא לכולנו א גוטע‬ ‫ואימתך על כל מה שבראת ויראוך כל‬ ‫סליחה מחילה וכפרה‪ ,‬וכבר למחר ביום‬ ‫המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים'‪,‬‬ ‫הראשון דסליחות‪ ,‬יכתוב ויחתום אותנו‬ ‫ודבר זה בא התנא הקדוש ר' ינאי ללמדנו‪,‬‬ ‫השי"ת בספרן של צדיקים לאורך ימים‬ ‫כי אין בידינו להבין מדוע דרך רשעים‬ ‫ושנים טובות ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬ונזכה‬ ‫צלחה ואילו צדיק ורע לו‪ ,‬אך זאת נדע‬ ‫כולנו לחיי בני ומזוני רוויחי‪ ,‬ויתקבלו כל‬ ‫משאלותינו לרחמים ולרצון מתוך בריות‬ ‫נאמנה כי שום דבר לא נעשה מעצמו‪ ,‬אלא‬ ‫גופא ונהורא מעליא‪ ,‬עדי נזכה לביאת‬ ‫הכל נגזר מראש ומקדם מאת השי"ת‪ ,‬ואליו‬ ‫משיח צדקנו בב"א‪.‬‬ ‫‪-‬יח‪-‬‬ ‫כי תבוא תשפ"ו‬ ‫הילולא דצדיקאי ~‬ ‫י"ז אלול‬ ‫יטש‬ ‫אס ָקא ַהלֵ וִּ י ֵמ ַראוְ ונָ א בהרה"ק ר' יִּ ְצ ָחק ַתלְ ִּמידֹו ֶׁשל ַה ַמגִּ יד ִּמ ֶׁמעזְ ִּר ְ‬ ‫יֹוסף יָ ְ‬ ‫הרה"ק ַרבִּ י ֵ‬ ‫אטשֹוב‪ .‬נלב"ע בִּ ְשנַ ת תק"ס‪.‬‬ ‫וְ ַה ַמגִּ יד ַרבִּ י ִּמיכְ ל ִּמזְ לָ ְ‬ ‫י"ח אלול‬ ‫הּודה בהג"ר בְ ַצלְ ֵאל לִּ יוָ ואי ִּמ ְפ ַראג נלב"ע בִּ ְשנַ ת שס"ט‪.‬‬ ‫ַה ַ'מ ֲה ַר"ל ִּמ ְפ ַראג' הגה"ק ַרבִּ י יְ ָ‬ ‫ּו'מ ֲה ַר"ל'‪.‬‬ ‫בַ ַעל 'גּור ַא ְריֵ ה' ַ‬ ‫יזּותא ְד ַאבְ ָר ָהם' הגה"ק ַרבִּ י נ ַֹח ַאבְ ָר ָהם ַהלֵ וִּ י בהג"ר ַא ֲהרֹן מ ֶֹׁשה ֶׁהעלֶׁ ער ִּמ ָדאלִּ ינָ א ָא ִּחיו‬ ‫ַה'זְ ִּר ָ‬ ‫ֶׁשל בַ ַעל ַה'י ֶֹׁשר ִּדבְ ֵרי ֱא ֶׁמת'‪.‬‬ ‫יֹומא ְד ִּה ְתגַ לּות ָמ ָרן ַהבַ ַעל ֵשם טֹוב ַה ָקדֹוש זיע״א‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫אֹוס ִּטילָ א‪ .‬בְ נֹו ֶׁשל הרה"ק ַרבִּ י‬ ‫יֹוסף בהרה"ק ר' ָמ ְר ְדכַ י ֵמ ְ‬‫אֹוס ִּטילָ א הרה"ק ַרבִּ י ֵ‬ ‫יֹוסף ֵמ ְ‬ ‫ַרבִּ י ֵ‬ ‫עשכִּ יז זְ ַצ"ל‪ ,‬נלב"ע בִּ ְשנַ ת תק"צ‪.‬‬ ‫ָמ ְר ְדכַ י ִּמנֶׁ ְ‬ ‫סֹומְך ִּמבַ גְ ַדד נלב"ע בִּ ְשנַ ת תרמ"ט‬ ‫סֹומְך הגה"ק ַרבִּ י ַעבְ ַדאלְ לַ ה ב"ר ַאבְ ָר ָהם ֶׁ‬ ‫ַרבִּ י ַעבְ ַדאלְ לַ ה ֶׁ‬ ‫רבו של בַ ַעל ַה'בֶׁ ן ִּאיש ַחי' זיע"א‪.‬‬ ‫י"ט אלול‬ ‫בּורנְ ְש ֵטין‬ ‫ָה ֲ'אגֻ ַדת ֵאזֹוב' הרה"ק ַרבִּ י זְ ֵאב נָ חּום ב"ר ַא ֲהרֹן ְ‬ ‫ָאבִּ יו ֶׁשל ָה ַ'אבְ נֵ י נֵ זֶׁ ר' ִּמ ָסאכְ ְטשֹוב זְ ַצ"ל‪ ,‬נלב"ע בִּ ְשנַ ת תרמ"ה‪.‬‬ ‫‪-‬יט‪-‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ער"ח אלול תשפ"ו‬ ‫הודעה חשובה‬ ‫על מנת להפיק את התועלת המירבית מתגמול מתן שכרה כהוקרה‬ ‫למתמידים בכתיבת 'שעות צעטיל'‪ ,‬הוחלט ששנה תחולק לשני תקופות‬ ‫)ולא לשלוש(‪.‬‬ ‫תקופת חורף – מיום ראשון בשבוע שחל בו א' חשוון‬ ‫תקופת קיץ – מיום ראשון בשבוע שחל בו א' אייר‬ ‫מתן שכרה יינתן לבחור שימלא לפחות‬ ‫‪ 85%‬מה'שעות צעטליך' במשך התקופה‬ ‫‪ ‬על כן תקופת חורף תחל אי"ה ביום ראשון ל' תשרי‬ ‫‪ ‬התקופה הנוכחית תסתיים ביום שב"ק ב' אלול‬ ‫מתן שכרה יינתן לבחור שמילא לכל המאוחר מיו"ט שבועות‬ ‫‪ ‬עד תחילת תקופת חורף‪ ,‬תתקיים תקופה קצרה שבה‪:‬‬ ‫‪-‬בחור שמילא עד אלול ‪ 10‬שעו"צ כנדרש מיו"ט שבועות יקבל מתן שכרה על כך‪ ,‬ועל‬ ‫התקופה הקצרה מאלול עד חשוון יתוגמל בנפרד‪ .‬יש למלא לכל הפחות ‪ 7-8‬שעו"צ‪.‬‬ ‫‪-‬כמו"כ בחור שלא מילא עדיין ‪ 10‬שעו"צ ישלים בתקופה הקצרה ויתוגמל כרגיל‪.‬‬ ‫‪-‬גם בחור שימלא מעכשיו בתקופה הקצרה‪ ,‬לכל הפחות ‪ 7-8‬שעו"צ‪ ,‬יתוגמל עליה‪.‬‬ ‫וועד החבורות‬ ‫לכל שאלה בנושא ניתן לפנות לרכז הרה"ח ר' שמואל פורייס הי"ו במס' ‪053-4199-833‬‬ ‫בעזרת ה'‬ ‫הודעה משמחת‬ ‫לקראת ימי הרחמים והרצון‪,‬‬ ‫ויום הולדת הבעל שם טוב הקדוש‬ ‫נזכה קהל אנ''ש ולומדי הכולל‬ ‫במסגרת ''כולל קביעין"‬ ‫לשיחת הכנה לימים הקדושים‬ ‫מפי הגה''צ‬ ‫ראש ישיבתינו הק' שליט''א‬ ‫ביום ראשון ליל י''ח אלול‬ ‫בהיכל בית מדרשינו ב''ב‬ ‫בשעה ‪21:15‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם!‬ ‫הרשמה להכנסת אורחים‪-‬חודש תשרי‬ ‫תשפ"ז‬ ‫ציבור אנ"ש הבאים להסתופף בצה"ק‬ ‫בחגי תשרי הבעל"ט מתבקשים‬ ‫להירשם במערכת האוטומטית‬ ‫בנדרים פלוס‪.‬‬ ‫(הוראות הרשמה מדויקות בפרוספקט המצורף)‬ ‫הרשמה לכל החגים נסגרת ביום ו'‬ ‫נצו"י לכל שאלה אפשר לפנות‬ ‫לאחראי‬ ‫הר"ר צבי הרטמן הי"ו‬ ‫‪052-768-6853‬‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬ ‫הנהלת הכנסת אורחים‬ ‫בס"ד‬ ‫אלול פ''ו‬ ‫מכירת מקומות לקראת ימים הנוראים תשפ"ז‬ ‫החל מיום ראשון י' אלול פרשת כי תבוא‬ ‫ייפתח מכירת המקומות לשנת תשפ"ז הבעל"ט‪,‬‬ ‫המכירה מתבצעת אך ורק בשליחת טופס הרשמה במערכת נדרים פלוס‪.‬‬ ‫בכדי שנספיק להתארגן כראוי וכיאות לרווחת כלל הציבור‪ ,‬ההרשמה תיסגר‬ ‫בליל שישי נצו"י בשעה ‪ 00:00‬בלילה ‪.‬‬ ‫אלה שבוחרים אופציית מזומן יעבירו את התשלום לגבאי ביהמ"ד לא יאוחר‬ ‫מיום א' כ"ד אלול‪.‬‬ ‫אם התשלום לא יועבר‪ ,‬יחוייב הכרטיס אשראי באופן אוטומטי ביום ב' כ"ה אלול ‪.‬‬ ‫לכל שאלה ועניין אפשר לפנות לאחראי המקומות‬ ‫הר"ר קלמן גרינפלד הי"ו ‪054-841-6108‬‬ ‫להלן מחירי המקומות‪:‬‬ ‫מקום בודד‪₪ 350 :‬‬ ‫לזוג‪₪ 600 :‬‬ ‫בחור‪₪ 250 :‬‬ ‫ילד‪₪ 150 :‬‬ ‫בעזרת נשים יימכר מקום במחיר‪:‬‬ ‫רגיל‪₪ 350 :‬‬ ‫בנות‪ 150 :‬ש"ח‬ ‫ויה"ר שיתקבלו תפילותינו לרחמים ולרצון אמן‪.‬‬ ‫גבאי ביהמ"ד‬ ‫ירח האיתנים תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫זמני קבלת קהל לקראת ימי הרחמים והרצון‬ ‫בפרוס ימי הרחמים והסליחות הבאים לקראתינו‪ ,‬הננו בזה להודיע לקהל אנ''ש שיחי'‬ ‫את סדרי וזמני קבלת קהל אצל כ''ק מרן אדמו''ר עט''ר שליט''א‬ ‫יום שני פ' נצו"י‪ ,‬י''ח אלול‬ ‫יום ראשון פ' כי תבוא‪ ,‬י' אלול‬ ‫לאנ''ש תושבי בית שמש‪:‬‬ ‫לאנ''ש תושבי ביתר‪:‬‬ ‫בבית הר''ר יחזקאל שרגא ברעכער הי''ו‬ ‫בבית מדרשינו ברח' פחד יצחק ‪23‬‬ ‫רח' רב חלקיה בר טובי ‪58‬‬ ‫מהשעה ‪6:::-8:::‬‬ ‫מהשעה ‪ 6:::-8:::‬בערב‬ ‫בערב‬ ‫לפרטים נוספים‪:73562725: :‬‬ ‫יום שלישי פ' נצו"י‪ ,‬י''ט אלול‬ ‫יום שני פ' כי תבוא‪ ,‬י"א אלול‬ ‫לאנ''ש תושבי בני ברק‪:‬‬ ‫לאנ''ש תושבי ירושלים‪:‬‬ ‫בבית מדרשינו ברח' רש"י ‪52‬‬ ‫בבית מדרשינו ברח' רש''י ‪22‬‬ ‫מהשעה ‪ 6:::-8:::‬בערב‬ ‫מהשעה ‪ 6:::-8:::‬בערב‬ ‫מאות א' עד ל'‬ ‫יום רביעי פ' נצו"י‪ ,‬כ' אלול‬ ‫יום שלישי פ' כי תבוא‪ ,‬י"ב אלול‬ ‫שיעור הכנה לראש השנה בבית מדרשינו‬ ‫לאנ''ש תושבי ירושלים‪:‬‬ ‫בירושלים‬ ‫בבית מדרשינו ברח' רש''י ‪22‬‬ ‫בשעה ‪8:2:‬‬ ‫מהשעה ‪ 6:::-8:::‬בערב‬ ‫מאות מ' עד ת'‬ ‫ימי שני‪ ,‬שלישי רביעי חמישי כ"ה ‪ -‬כ"ח‬ ‫אלול‬ ‫קרית ישמח משה קודם סליחות‬ ‫מהשעה‪ 0::: :‬ל ‪5::::‬‬ ‫בחדרו של כ''ק מרן אדמו''ר עט''ר שליט''א‬ ‫פרטים נוספים אצל המשב''ק הר''ר חנוך אלימלך גרינפלד‪2108877250 :‬‬ ‫ויה''ר שנזכה לכתיבה וחתימה טובה‬ ‫ולהפקוד בדבר ישועה ורחמים ולשנת גאולה וישועה‬ ‫בברכה מרובה‬ ‫הגבאים‬