נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — כי תבוא (2026-08-24)

פרשת כי תבוא תשפ"ו
גליון המאה
ניתן לשמוע השיעורים
בקול נעימות הפרשה 077-2110208
מס' ארה"ב 1-518-9311-901
שיעורים שבועיים בשלוחה | 1שיעורים יומיים בשלוחה 4
לתרומות והנצחות
לעילוי נשמת או לזכות יקירכם
ניתן לתרום ב"נדרים פלוס" ע"ש נעימות הפרשה
או בפלאפון מס’ 053.414.3747
יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א
והארות במייל nh987611@gmail.com
ב לקבלת הגיליון ולהערות
מזמור לתודה
בעמדנו בפתח קונטרס המאה ,דבר בעיתו מה טוב לפתוח בפסוק "מה אשיב
לה' כל תגמולוהי עלי" אל תקרי מה אלא מאה ,עלינו לשבח לאדון הכל
ולהביע תודתנו לפניו שברוב רחמיו וחסדיו הגיענו עד הלום וזכינו להוציא
לאור עולם מאה גליונות מלאי זיו וגדושי תוכן משיעוריו הבהירים ומאוצרו
הטוב של פה מפיק מרגליות מורינו הרב יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א.
זה ארבע שנים בהם זוכים מאות יהודים להתענג כמדי שבוע בנעימות
הפרשה ,ולקרוא בשקיקה את שיעוריו הנפלאים בפרשת השבוע שנמסרו
מפי מורינו המגיד מישרים שליט"א ,כשהם ערוכים ומוגשים בחן בקונטרס
הנפלא תוכו רצוף אהבה .תפילתנו קדם אבינו שבשמים שנזכה להמשיך רבות
בשנים לזכות את הרבים ולהמשיך בהפצת הגליונות ביתר שאת וביתר עוז,
וגם לרבות להוציא לאור ספרים משיעורי הרב שליט"א ועוד כהנה וכהנה
להגדיל תורה ולהאדירה.
בהזדמנות זו נודה ונכיר טובה לכל נדיבי הלב הנוטלים על עצמם כפעם
בפעם להשתתף בהוצאות הפצת הקונטרס .ברכה מיוחדת נשגר לכל חברי
המכון העוסקים במלאכת הקודש ולכל העוזרים והמסייעים למען יצא דבר
נאה ומקובל .זכות הפצת תורה וחסידות לרבים תעמוד להם ולב"ב להתברך
בכל מילי דמיטב.
ויהא רעווא שיזכה מורינו רבי יצחק אהרן שליט"א להמשיך להשפיע תורה
וחסידות לרבים ,ויזרע יצחק וימצא מאה שערים ויברכהו ה' ,ברכת ה' תשרה
בכל מעשי ידיו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ,שמחות ונחת מכל יוצ"ח,
בהרחבת הדעת על מי מנוחות לאורך ימים ושנים.
מכון "נעימות הפרשה"
ג
נעימות הפרשה • תוכן הענינים
תוכן הענינים
מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה
התמר הוא המובחר שבפירות המתוקים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
טעם הקדמת הבאתינו לביהמ"ק למתנת אר"י . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
חודש אלול -זמן של שמחה וימי הכרת הטוב לה' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד
חובת ההודאה בתוספת לבקשה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו
השמחה בתורה שהיא הטובה שבכל הטובות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
השמחה בסמיכות גאולה לתפילה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
השמחה בחודש אלול . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
השמחה במתנת התשובה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
מעלת חודש אלול . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
עבודת חודש אלול בתורה ותפילה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
לימוד התורה מסייע לתפילה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
הברכה הגדולה בימי אלול ותשרי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
מתוך שיעור פרשת כי תבוא תשפ"ד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
ד
נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו
מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה
התמר הוא המובחר שבפירות המתוקים
לך
אלקיך ֹ ֵנתן ָ ְ
אשׁר ה' ֱ ֶֹ ָ
מארצך ֲ ֶ
תּביא ֵ ַ ְ ְ ָ
אשׁר ָ ִ האדמה ֲ ֶ
מראשׁית ָכּל ְ ִפּרי ָ ֲ ָ ְָולקחתּ ֵ ֵ ִ
ַָ ְ ָ
לשׁכּן ְשׁמוֹ ָשׁם )דברי כו ,ב(.
אלקיך ְ ַ ֵ
יבחר ה' ֱ ֶֹ ָאשׁר ִ ְ ַ
המּקוֹם ֲ ֶ והלכתּ ֶאל ַ ָ
בטּנא ְ ָ ַ ְ ָ
ושׂמתּ ַ ֶ ֶ
ְ ַ ְ ָ
שרש"י מבאר עני זה רק בפרשת ולא פירש רש"י' :מראשית ולא כל
בפרשת עקב בו נאמר הפסוק 'אר זית ראשית ,שאי כל הפירות חייבי
שמ ודבש'. בבכורי אלא ז' המיני בלבד ,נאמר
ובפרשת ויקרא על הפסוק )ויקרא ב, כא אר) מארצ (ונאמ להל אר חטה
יא( 'כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ושעורה וגו' מה להל מז' המיני
ממנו אשה לה'' פירש רש"י 'וכל דבש, שנשתבחה בה אר ישראל א כא
כל מתיקת פרי קרוי דבש' ,ויש להבי שבח אר ישראל שה ז' המיני.'
מדוע ש פירש רש"י שכל מתיקת פרי ובאמת ג מפירות שבעת המיני
קרוי דבש ,ואילו בפרשת פירש שרק אי מביאי מכל מקו שגדלו בו ,כמו
תמרי נקראי דבש. ששנינו בביכורי) פ"א מ"ג( 'אי מביאי
וראה מה שכתב מרנא החת סופר בכורי חו משבעת המיני ,לא
בשו"ת )או"ח סי' קצז( בתשובתו להגה"ק מתמרי שבהרי ,ולא מפירות
בעל הישמח משה ,ש כתב עליו שבעמקי ,ולא מזיתי שמ שאינ מ
תוארי מופלגי' צדיק כתמר יפרח המובחר'' .פירות' הכוונה ל'תבואה',
כשושנה ,בעוד כפתו רעננה ,תחל שנה שכ התבואה המובחרת היא זאת
בברכת קד מעונה ,ולא תשכו עליו הגדילה בהרי החשופי להרבה
עננה ,ה"ה הרב הגאו המפורס שמש ,כמו שמצינו בברכת משה רבינו
כערוגת הבוש ג הדסי נר ישראל 'וממגד תבואות שמש' ,אבל התבואה
עמוד הימיני פטיש החזק כקש"ת מהו' הגדילה בעמקי מתמלאת במי,
משה תמר ]טייטלבוי [נ"י אב"ד ור"מ ומאיד גיסא מקו גידול התמרי הוא
דק"ק אוהלי] איהעל[ יעקב בעמקי ,וא הוא להיפ אי ה
משכנותי ישראל'. פירות מ המובחר.
ש הארי בעני זה ,והקשה ,מה והנה לגבי הדבש הנזכר בשבעת
שצרי לי עיו מאי דפשיטא לחז"ל המיני פירש רש"י כא' ודבש ,הוא
דדבש דכתיב בשבחי אר ישראל דבש תמרי ,'ולכאורה לפלא הוא
ה
נעימות הפרשה • מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה
י"ל מדקדי דבש שהוא שני לאר בשבעת המיני הוא דבש תמרי ,ולא
שני ,לגפ תאנה וכו' שמע מינה שהוא נתחייבו בבכורי כי א המיני
דבש תמרי דאינ מיני מתיקה קי המפורשי ולא זולת ,שמ התורה
להו לרבנ דלא עדיפי מהני ,אבל לא פשוט וברור שאי בכלל דבש דהאי
נראה לי שיהיה זה סברא דאורייתא כי קרא אלא תמריא ,והקשה מאי שנא
א אסמכתא בעלמא ,וא"כ נהפו הוא ממה שנאמר כי כל שאור וכל דבש לא
מדקדי בקרא תאני ורמוני לדבש תקטירו ,דפירש"י בחומש דכולל כל
הרי זה ראיה דשארי מיני מתיקה מיני מתיקה ,וכ פסק הרמב" בסתימת
קאמר ,כגו תפוח וכדומה דגריעי לשונו )רפ"ה מאיסורי מזבח( ,והמשנה למל
מתאני ורמוני. הוציא כ מש"ס שבועות י"ב ע"ב ,וא"כ
לוקי מ התורה על כל מיני מתיקה.
וכתב לבאר ,דמדכתיב 'מראשית'
א"כ לוקחי הראשית שבכל מי ומי, והאמת היא שביותר יש להקשות
ואי הכי נמי 'דבש' כולל כל מיני על לשו רש"י בסוכה )ד ו (.שפירש
מתיקה ,א ראשית הדבש הוא דבש 'דבש כל מיני מתיקה קרויי דבש,
תמרי ,ומשו כ לביכורי מביאי רק ותמרי מיני מתיקה ה ,'ויש להבי
מהתמרי ולא משאר מיני מתיקה. שמאחר וכל מיני מתיקה קרויי דבש,
למה אי מביאי ביכורי אלא מ
ובזה יבואר למה פירש רש"י עני זה התמרי.
דוקא בפרשת לגבי ביכורי ,לומר ל
שהטע שאי מביאי ביכורי כי א וכותב עוד החת סופר ,דלכאורה
מתמרי לפי שהוא הראשית שבפירות אי ה דראשו לאר ושני לאר
המתוקי. בברכות )ד מא (:סברא דאורייתא היא,
?.
א .ועיי"ש מה שהביא שכבר עוררני רב אחד על פירוש רש"י דנחמי' קפיטול יו"ד ]ל"ו[,
ולהביא בכורי אדמתינו ובכורי כל פרי כל ע שפירש"י בכורי כל פרי איל ה מדברי
חכמי ,והוא תמוה ולא ידעתי פתר כי א בעיטור בכורי לר' שמעו משנה יו"ד פ"ג
דבכורי ודוחק ,על כל פני מ התורה פשוט וברור שאי בכלל דבש דהאי קרא אלא
תמרי.
ו
נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו
טעם הקדמת הבאתינו לביהמ"ק למתנת אר"י
וּדבשׁ )דברי כו ,ט(.
חלב ְ ָ
ארץ ָ ַזבת ָ ָ
הזּאת ֶ ֶ
הארץ ַ ֹ
ויּתּן ָלנוּ ֶאת ָ ָ ֶ
הזּה ַ ִ ֶ
המּקוֹם ַ ֶ
ויבאנוּ ֶאל ַ ָ
ְִַ ֵ
להקריב ש קרבנות ,ורק בזכות זה פירש רש"י' :אל המקו הזה ,זה
זכינו לאר ישראל ,משו כ מקדימי בית המקדש .וית לנו את האר,
להודות על בית המקדש. כמשמעו' .והיינו אר ישראל.
ובשפתי חכמי מבאר בש ר' יוז"ל יש להבי למה מקדימי להודות על
סגל ,שרש"י לשיטתו בישעיה )כד ,טז( בית המקדש ואחר כ על אר ישראל,
על הפסוק 'מכנ האר זמירות שלכאורה לפי סדר הדברי היו צריכי
שמענו' ,ותרג יונת' מבית מקדשא', להודות על שנת לנו את אר ישראל,
שבית המקדש נמצא בסו אר ישראל ואחר כ על שנת לנו את בית המקדש.
במזרחה ,כמו ששנינו לוד מ המערב ובאמת מקור לשו רש"י הוא
וירד מ המזרח נמצא מירושלי לירד מהספרי ,וזה לשו הספרי' :ויביאנו אל
מהל יו ,ומבואר שכאשר נכנסו לאר המקו הזה .זה בית המקדש .או יכול
ישראל מצד מזרח בראשונה באו לבית זה אר ישראל כשהוא אומר וית לנו
המקדש ומש נכנסו לאר ישראל. את האר הזאת הוי אומר זו אר
ולכאורה זהו חידוש גדול ,שהרי בני ישראל ,ומה תלמוד לומר ויביאנו אל
ישראל נכנסו לאר מצד הירד בעיר המקו הזה ,בשכר ביאתנו אל המקו
יריחו. הזה נות לנו את האר הזאת'.
ובביאור דברי רש"י מצינו רבי ומבואר בלשו הספרי שמשו כ
מהמפרשי שמבארי את דבריו מקדימי להודות על בית המקדש ,לפי
בסגנו זה ,ראה בספר ע החיי לרבי שבשכר ביאתנו אל המקו הזה נות
חיי אבולעפיאב ,וכ הביא החיד"א לנו את האר הזאת ,ולפי שעיקר אר
בספרו פני דוד בש רבי יעקב מולכו, ישראל הוא הבית המקדש ,שנזכה
ב .שהאור החיי הק' מחשיבו עד מאד ,ומה שכתב באור החיי הק' פרשת ראה )דברי
טו ,ז( 'משיח ה' שמו חיי 'ויש שאומרי שהיה כוונתו לעצמו ,אבל הרי בתו דבריו
כתב ש' להעיר כי הורתו ולידתו באר ישראל הקדושה' ,והאור החיי הק' נולד
במרוקו ,אבל האמת היא שכוונתו למוהר"ח אבולעפיא שנולד בעיר חברו ,ונטמ בטבריה
סמו לקברי תלמידי הבעש"ט ,ויש כמה אגרות שהאור החיי הק' מדבר עליו בלשונות
ז
נעימות הפרשה • מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה
שבתחילה היו בבית המקדש ש וכ מבאר הזרע שמשו בתו הדברי,
הקריבו הפסח ,וחזרו לרעמסס ורק וכ ביאר המהר"ש מבעלזא ,על פי מה
לאחר מכ יצאו ממצרי לשוב ולהיכנס שנאמר )שמות יט ,ד( 'את ראית אשר
לאר ישראל ,ומשו כ משבחי עשיתי למצרי ואשא אתכ על כנפי
תחילה על שבני ישראל היו בבית נשרי ,'ותרג יונת' אתו חמיתו מה
המקדש' ,ויביאנו אל המקו הזה' ,היינו די עבדית למצראי וטענית יתכו על
בעת הקרבת הפסח קוד יציאת ענני הי כעל גדפי נשרי מ פילוסי
מצרי ,ולאחר מכ' וית לנו את האר ואובילית יתכו לאתר בית מוקדשא
הזאת' שנת לנו את אר ישראל. למעבד תמ פסחא ובההוא ליליא
אתיבית יתכו לפילוסי ,'מבואר
?.
חודש אלול -זמן של שמחה וימי הכרת הטוב לה'
בּקרבּך
אשׁר ְ ִ ְ ֶ ָ
והגּר ֲ ֶ
והלּוי ְ ַ ֵ
אתּה ְ ַ ִֵ
וּלביתך ַ ָ
אלקיך ְ ֵ ֶ ָ
לך ה' ֱ ֶֹ ָ
אשׁר ָ ַנתן ְ ָ
בכל ַהטּוֹב ֲ ֶ
ְושׂמחתּ ְ ָ
ָ ַ ְ ָ
)דברי כו ,יא(.
שה ימי חשבו הנפש והכנה ליו פירש רש"י' :מכא אמרו אי קורי
הדי ,אעפ"כ ה ימי שמחה. מקרא בכורי אלא בזמ השמחה
מעצרת ועד החג ,שאד מלקט
ובאמת מדה זו של 'ושמחת בכל תבואתו ופירותיו ויינו ושמנו ,אבל
הטוב אשר נת ל ה' אלקי 'מבואר מהחג ואיל מביא ואינו קורא'.
בספה"ק שזה אחד הדרכי לזכות
בשנה טובה ,להתבונ בטובות שעשה מבואר בדברי רש"י שימי אלול ה
עמו הבורא .ובאמת צרי האד להכיר ימי שמחה ,שהרי ה מהימי שבה
בחסדי הבורא ,לא רק כדי לזכות לשנה קוראי פרשת ביכורי ,והיינו שא
נשגבי ,ועל מצבתו נחרט שהיה עושה פלאות ומלומד בניסי.
ח
נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו
פני יפות .והכא נמי זהו עני חובת טובה ,אלא משו שכ היא המדה
ההודאה על הטובה ,ועל ידי כ זוכי שהאד צרי להכיר בטובות שעושה
לקבל עוד השפעות טובות. עמו השי"ת ,וכאשר עומדי בסיו
השנה יודה להשי"ת על כל הטובות
ומשו כ תיקנו אנשי כנסת הגדולה
אשר עשה עמו במש השנה ,שכ
לקרוא פרשת כי תבא בסיו השנה,
חובת ההודאה היא בכל יו ובכל רגע,
שכאשר האד בא לבקש שנה טובה,
ובפרט כשעומדי בסיו השנה יש לנו
עליו להודות להשי"ת ,ובפרשה זו
לעשות חשבו הנפש ,שבמש השנה
קוראי את פרשת ביכורי ואומרי
ראו בני ישראל ניסי גדולי ונפלאי.
)כו ,זי(' :ונצעק אל ה' אלקי אבתינו
וישמע ה' את קולנו וירא את ענינו ואת וכמו כ כל אחד ואחד בפרטיות
עמלנו ואת לחצנו .ויוציאנו ה' ממצרי נעשו עמו הרבה חסדי ,כמה ילדי
ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדל נולדו השנה בכלל ישראל ,כמה
ובאותות ובמופתי .ויבאנו אל המקו השפעות של פרנסה ירדו לבני ישראל
הזה וית לנו את האר הזאת אר זבת במש השנה ,כמה חולי הבריאו
חלב ודבש .ועתה הנה הבאתי את במש השנה ,שכ חסדי השי"ת גברו
ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה'', עלינו מאד במש השנה האחרונה.
והרי כל עני הבאת הביכורי ע וכשמודה להשי"ת על כל החסדי
הקריאה היא כמו שפירש רש"י )פסוק ג( שעשה עמנו במש כל השנה ,באופ
'ואמרת אליו ,שאינ כפוי טובה', של 'כי ל טוב להודות' ,על ידי כ נזכה
וכאשר האד מכיר בטובת ה' עמו, בעז"ה לשנה טובה.
באופ של 'ושמחת בכל הטוב',
שכ היא מידת הבורא ב"ה ,שכאשר
שמתבונ בכל הטובה שהשפיע עליו
האד מודה על העבר ,אזי הוא יכול
השי"ת במש השנה ושמח ע הטובה,
לבקש ג על להבא ,משל למה הדבר
ובזה יוכל האד לאחר שמודה ג
דומה ,לב שמבקש כל העת מאביו,
לבקש לקראת השנה הבעל"ט שישפיע
אבי ת לי ,אבי ת לי ,אזי יש גבול עד
עלינו הבורא ברו הוא כל טוב.
כמה יוכל לבקש .אבל כשהב בא
זכורני שהגאו ר' דוד צבי אורדנטלי לאביו ומודה לו על העבר ,ולאחר מכ
זצ"ל גאב"ד ביתר היה מעורר תמיד על מוסי לבקש ,אביו ית לו עוד ועוד
עני זה בשיעוריו בישיבה הק' ישיבת בסבר פני יפות ,אכ א הב תמיד רק
רוז'יבאיא ,שבסיו השנה בתחילה מבקש ואינו מודה על מה שנותני לו,
יודה לה' על כל חסדיו הגדולי עמו אזי ג כשהאב נות לו ,אי זה בסבר
ט
נעימות הפרשה • מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה
אתה החלות להראות את עבד וגו' וע כל כלל ישראל ,ואז יבקש על
וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את צרכיו לשנה הבעל"ט.
האר הטובה' .ופירש רש"י' ,יסדר אד ובאמת אנשי כנסת הגדולה ג ה
שבחו של הקב"ה ,שלש ברכות קבעו את סדר התפילה באופ זה ,וכמו
ראשונות אבות גבורות וקדושת הש שאמרו בגמרא )ע"ז ז' (:לעול יסדר
שאי בה תפילה אלא שבח' ,ואח"כ אד שבחו של מקו ואחר כ יתפלל,
בשאר הברכות יש דברי תחינה ותפילה. מנל ממשה רבינו דכתיב ה' אלקי
?.
חובת ההודאה בתוספת לבקשה
וכ אמר החת סופר ,שהנה תפל"ה ובעני שנתבאר צדיקי אמרו בדר
בגימטריא תקט"ו ,כמני שיר"ה, צחות על דברי רש"י )בראשית כג ,א( בת
שתהיה השירה יחד ע התפילה ,שבכל ק' כבת כ' ,שכשיש לאד צרה בתו
עת שמתפלל ומבקש על צרכיו או ביתו ,הרי הוא אומר פרק כ' בתהילי
צרכי רבי יודה על חסדי העבר ,וכמו "יענ ה' ביו צרה" ,וכשמגיעה הישועה
שכתב בספר חובת הלבבות שהרוצה אומר פרק ק' "מזמור לתודה" ,ואמרו
שיתקבלו תפילותיו יודה בתחילה על בזה בדר צחות" ,בת ק' כבת כ'",
העבר ,ואז יזכה לשפע. שצרי לומר פרק ק' ,שהוא פרק
?. ההודאה ,באותה התעוררות והשתפכות
הנפש כמו שאמר פרק כ' ,כשהתפלל
ובעני הזה מצאנו מאמר נפלא על צרתו.
בספה"ק אור המאיר סו פרשת כי וכ פירשו בפסוק )תהלי סו ,יז( אליו
תצא על הפסוק )דברי כה ,יג( 'לא יהיה פי קראתי ורומ תחת לשוני .שכאשר
ל בכיס אב ואב גדולה וקטנה' ,אב האד מתפלל לפני ה' ,תפילתו היא
הכוונה בפשטות לאבני המשקלות, באופ של פי קראתי ,שמתפלל בפה
ופשטות הפסוק הוא שלא יהיו לאד מלא ,ואילו 'ורומ ,'כשפותח את פיו
שתי אבני משקלות ,גדולה וקטנה. להודאה ,הרי זה רק 'תחת לשוני' מ
ולכאורה דבר זה מ התימה הוא למה השפה ולחו ,אבל האמת היא שצרי
לא יהיו לו בביתו שני מידות ,גדולה שיהיה ההודאה כמו התפילה.
י
נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו
לפני השי"ת ,ומסיי האור המאיר וקטנה ,ואכ בספרי שולל הבנה זו,
בלשו קדשו 'והש ברחמיו ישימנו וז"ל' :גדולה וקטנה .יכול לא יעשה
מהמוציאי דיבור לפני אלקי באמת ליטרא ,חצי ליטרא ,ורביע ליטרא,
ובלב של ,אמ סלה נצח ועד'. תלמוד לומר גדולה וקטנה ,גדולה
?. שהיא מכחשת את הקטנה ,שלא יהיה
נוטל בגדולה ומחזיר בקטנה' ,היינו
עוד מצאנו כעני זה בגמרא מגילה שבודאי מותר לו לעשות כמה מיני
)ד ד' (.ואמר רבי יהושע ב לוי חייב אבני משקלות ,אלא שלא תהיה מידה
אד לקרות את המגילה בלילה אחת מכחשת את השניה.
ולשנותה ביו ,שנאמר )תהלי כב ,ג(
אלקי אקרא יומ ולא תענה ולילה ולא וכתב באור המאיר שהנה מצינו
דומיה לי' ,ופירש רש"י' ,ולשנותה ביו, בספר יצירה שאבני היינו אותיות ,ועל
זכר לנס ,שהיו זועקי בימי צרת יו פי זה מבאר את הפסוק ,שהנה יש ל
ולילה' .ומבואר ממש כעני שנתבאר אחד שכאשר בא ליטול פרס מרבו
שכש שבשעת הצרה היתה הצעקה נוטל בגדולה ,באותיות גדולות ,והיינו
ביו ובלילה ,כ תהיה ג ההודאה שכאשר הוא מתפלל ומבקש מהשי"ת
ביו ובלילה. הרי הוא מכניס כל מגמתו והתאמצותו
?.
באותיות "פרנסה" ,בפה מלא ,להיות
גדולי כל מה דאפשר ,שאי גדולי
מה ,שהוא מבקש ומתחנ באותיות
הרה"ק הבית ישראל מגור זי"ע אמר, גדולות ,אבל כשהוא בא להודות על
כי ההודאה צריכה להיות שישי אחוז הנס הרי הוא 'מחזיר בקטנה' ,כשבא
והבקשה ארבעי אחוז ,ואח"כ מצאו להחזיר שבח והודאה על טובותיו
החסידי כי באמירת ההלל אומרי שהגדיל לעשות עמו ,מחזיר בקטנה,
שש פעמי הודו לה' כי טוב וארבע באותיות קטנות ,ועל זה נאמר 'אב
פעמי אנא ה' ,הרי שההודאה היא ואב ,'שני בחינת אבני ,גדולות
שישי אחוז לעומת הבקשה שהיא וקטנות המכחישי זה את זה ,והלא
ארבעי אחוז. איש זה הפכפ במעשיו ,שהתפילה
?. היא באבני גדולות ,וההודאה היא
באבני קטנות ,שמודה באופ של
ולסיו עני זה נביא את העני לצאת ידי חובה ,אלא צרי להודות לכל
שנודע לאחרונה הסגולה המפורסמת הפחות באותו אופ שביקש והתפלל
אי
נעימות הפרשה • מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה
והעני בזה הוא כמו שנתבאר, ל'זכיה בדי 'בש הגר"ח פלאג'י זצ"ל
שבסיו השנה יתבונ האד בכל בספרו מועד לכל חי )סי' יב ס"ב בש הנפש
הטובות שעשה עמו הבורא במש כל יוס ,(לומר בערב ראש השנה את י"א
השנה ויודה על זה בהודאה גמורה, הפסוקי של פרשת ביכורי ,וכותב
ובזכות ההודאה ימחל לו השי"ת על כל על כ' ואשרי תבחר ותקרב להגות בו
מה שלא היה כראוי וית לו בשנה כי הוא סגולה נפלאה למחול על כל
הבעל"ט שנה טובה ומתוקה ומבורכת. עונותיו ,וכרוז יוצא עליו בשמי גביתי
מאד זה כל חובותיו'.
?.
השמחה בתורה שהיא הטובה שבכל הטובות
והנה בפסוקי התוכחה נאמר )דברי ש .האור החיי הק' כותב לבאר
כח ,לד( והיית משוגע ממראה עיני אשר הפסוק 'ושמחת בכל הטוב'' ,ירמוז
תראה ,ובפשטות הכוונה היא שבגלות במאמר בכל הטוב אל התורה ,כאומר
יראו צרות נוראות עד שירד האד ז"ל )אבות פ"ו מ"ג( ואי טוב אלא תורה,
מדעתו רח"ל ,אבל כבר אמרו צדיקי שא היו בני אד מרגישי במתיקות
שבכל התוכחה יש ברכות נסתרות, ועריבות טוב התורה היו משתגעי
ופירשו צדיקי שיש לומר שהכוונה ומתלהטי אחריה ולא יחשב בעיניה
היא על פי דברי האור החיי הק' הנ"ל, מלא עול כס וזהב למאומה כי התורה
שהרי חז"ל אמרו )ירושלמי ריש שבת( 'כל כוללת כל הטובות שבעול.'
האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה
בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו', והנה דברי האור החיי הק' ידועי
נמצא שבשעה שהאד עוסק בתורה לכל ,וכבר נתחברו על זה ניגוני קודש,
הרי זה בבחינת 'מראה עיני אשר אבל צריכי להכניס הדברי בלב.
תראה' ,וזה הכוונה 'והיית משוגע כוונת דברי האור החיי הק' היא,
ממראה עיני אשר תראה' ,שיהיה שכאשר האד אוס את תבואתו
לימודו באופ של בעל השמועה כאילו ופירותיו ומביא ביכורי להודות לה' על
הוא עומד כנגדו ,ואז ירגיש במתיקות הטוב שזכה ,עליו לזכור מהו הטוב
ועריבות טוב התורה עד שיהיה משתגע האמיתי ,שכנגדו לא יחשב מלא עול
ומתלהט אחר התורה הק'. כס וזהב למאומה ,והוא התורה הק'.
בי
נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו
השמחה בסמיכות גאולה לתפילה
שם.
גאולה לתפלה אז ושמחת כמאמר בספה"ק דגל מחנה אפרי מבאר
ז"ל ,והמשכיל יבי. פסוק זה על התפילה ,שהנה בפסוק
?. נאמר )ישעיה לח ,ג( 'והטוב בעיני
עשיתי' ,והוא הפסוק שאמרו חזקיהו
המל כשביקש על אריכות ימי,
שמעתי שכ"ק מר אדמו"ר מגור
ודרשו בגמרא )ברכות י (:שסמ גאולה
שליט"א בימי נישואי צאצאיו התפלל
לתפלה ,ויש להבי אי מוכח מהפסוק
כוותיקי ,שהנה על הגמרא הנ"ל שרב
עני זה .ומבאר ,שלכאורה הוה ליה
ברונא היה בשמחה כל היו על ידי
למימר 'וטוב בעיני ,'מאי 'והטוב' ,אלא
שסמ גאולה לתפילה הקשו בתוספות,
שמרמז ה' טוב ,טוב זה גאולה כמו
וא"ת והלא כל העול סומכי גאולה
שכתוב )רות ג ,יג( א יגאל' טוב' יגאל,
לתפילה ,ומאי רבותיה דרב ברונא דלא
ותפילה היא ה' אחרונה ,וכמו שאיתא
פסיק חוכא מפומיה ,ותירצו דהכי
שש הוי"ה הוא כנגד טלית תפילי
קאמר ,כל הסומ גאולה לתפלה
קריאת שמע ותפילה ,הי' הוא כנגד
כותיקי שקורי קריאת שמע קוד הנ
התפילי ,ה' ראשונה קריאת שמע ,ו'
ומתפללי מיד בהנ החמה ,הוא זוכה
הוא ציצית ,ה' אחרונה כנגד תפילה,
שלא פסיק חוכא מפומיה.
וזהו וה' טוב בעיני עשיתי ,שסמ
ואמר אדמו"ר מגור שליט"א ,שביו טוב גאולה ,לה' – תפילה .והנה
שהוא משיא אחד מצאצאיו ,ועוברי בגמרא )ברכות ט (:אמרו ,רב ברונא זימנא
לפניו רבבות ישראל לבר ולהתבר, חדא סמ גאולה לתפלה ולא פסק
ביקש שיהיה בבחינת 'לא פסיק חוכא חוכא מפומיה כוליה יומא .וזהו
מפומיה כוליה יומא' ,ולכ התפלל 'ושמחת בכל הטוב' ,היינו ג כ ה' טוב,
ותיקי וסמ גאולה לתפילה. פירוש ,שהשי"ת יעזור ל שתסמו
?.
גי
נעימות הפרשה • מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה
השמחה בחודש אלול
לפניו במש כל השנה ,בכ שנת לנו ש .הרה"ק הצמח צדיק מויז'ני
כ"ל טו"ב בגימטריא אלו"ל ,שבחודש זי"ע ביאר ,מהו 'ושמחת בכל הטוב',
זה אפשר לתק כל מה שנתחייבו כ"ל טו"ב בגימטריא אלו"ל ,ללמד
במש ימות השנה. השמחה הגדולה שצרי האד לשמוח
ועל זה עוני לו השומעי' מי בחודש אלול ,וזה הכוונה 'ושמחת בכל
שגמל כ"ל טו"ב הוא יגמל כל טוב הטוב אשר נת ל ה' אלקי 'שישמח
סלה ,שמברכי אותו שהשנה הבעל"ט האד בכ שזכינו לחודש אלול.
תהיה כל השנה בבחינה זו של כ"ל ועל פי זה יש לבאר הנוסח
טו"ב ,שיהיה אצלו כל השנה בקדושה שאומרי בברכת הגומל 'הגומל
ובטהרה בבחינת אלול ,שיהיה האלול לחייבי טובות שגמלני כל טוב',
'סלה' כל השנה. שהשי"ת גומל טוב לחייבי שנתחייבו
?.
השמחה במתנת התשובה
הטוב. וכבר כתב בספה"ק שערי תשובה
בגודל הטובה שעשה עמנו הבורא במה
וכ פירשו צדיקי את הפסוק
שזכינו למתנת התשובה:
)בראשית מה ,ה( 'ועתה אל תעצבו' ,אי
'ועתה' אלא תשובה ,שתהיה עבודת 'מ הטובות אשר היטיב הש יתבר
התשובה ללא עצבו ,ואמרו צדיקי ע ברואיו ,כי הכי לה הדר לעלות
שהרי התשובה היא מצוה מתרי"ג מתו פחת מעשיה ולנוס מפח
מצוות ,ויש לקיי מצוה זו מתו פשעיה ,לחשו נפש מני שחת
שמחה ,וכ היה המנהג אצל צדיקי בית ולהשיב מעליה אפו ,ולמד והזהיר
בעלזא זי"ע שביו הק' בכניסת היו לשוב אליו כי יחטאו לו לרוב טובו
קוד ברכת שהחיינו היו אומרי שיש וישרו ,כי הוא ידע יצר.'
לקיי מצות תשובה מתו שמחה, וזהו השמחה הגדולה בכל הטוב,
וברכו ברכת שהחיינו מתו שמחה שנת לנו השי"ת את חודש אלול שבו
עצומה. אפשר לתק כל מה שפגמו ולקבל כל
די
נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו
מעלת חודש אלול
וכ נאמר )דברי כט ,ט( 'את נצבי צדיקי אמרו על המשנה ששנינו
היו כולכ לפני ה' אלקיכ ,'שבחודש )כתובות נז' (.נותני לבתולה שני עשר
אלול עומדי לפני השי"ת ,וכאשר חודש' ,שהוא מרמז לחודש אלול,
נעמדי לפניו עומדי כראוי ,שכ שמזל החודש הוא מזל בתולה,
החוטא קומתו כפופה ,וכעני מה שבחודש זה אפשר לתק את כל הי"ב
שנאמר )קהלת ג ,כא( 'מי יודע רוח בני חודש ,והרי זה ההכנה הראויה לשנה
האד העולה היא למעלה ורוח הבהמה הבעל"ט.
היורדת היא למטה לאר ,'שבמש
ימות השנה כשהאד עושה מעשה ושמעתי מאחד רמז נאה על מה
בהמה ,שהוא נכשל בחטאי ,אזי יש בו שאומרי בברכת אשר יצר 'אי אפשר
רוח הבהמה היורדת היא למטה לאר, להתקיי ולעמוד לפני ,'א"י מרמז
ואי קומתו זקופה ,שראשו שקוע כל לי"א חודש ,שג א במש י"א חודש
העת בעניני האר ,בעניני גשמיות ,אכ היתה הנהגתו באופ של א"י ,שלא
בהגיע חודש אלול כשעומדי לפני ה' היתה הנהגתו כראוי ,א בחודש
אזי זוכי שוב לקומה זקופה ,ואז אלו"ל א'פשר ל'התקיי ו'לעמוד
א'פשר ל'התקיי ו'לעמוד ל'פני, ל'פני ,שכ בימי חודש אלול יכול
שיהיה באד רוח בני האד העולה האד לעמוד לפני השי"ת ולתק את
היא למעלה. כל ימות השנה.
?.
עבודת חודש אלול בתורה ותפילה
דפי ,לשנות פרק אחד ישנה שני עבודת חודש אלול הוא בתורה
פרקי ,'מבואר שהתשובה היא על ידי ובתפילה .בתורה ,לפי שאמרו חז"ל
שיוסי בלימוד התורה. )ילקו"ש משלי תתקלה( 'רב הונא אמר נכשל
ועוד זאת ,שהנה העבודה בראש אד בעבירה שהוא חייב בה מיתה בידי
השנה היא עני המלכיות ,וכמו שאמרו שמי מה יעשה ויחיה ,יתעסק בתורה,
חז"ל )ר"ה טז' (.אמרו לפני מלכיות כדי א היה רגיל לקרות ד אחד יקרא שני
וט
נעימות הפרשה • מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה
ועל פי זה כתב לבאר הפסוק 'ותהי שתמליכוני עליכ ,'ומהי הדר לקבל
ראשית ממלכתו בבל' ,ראשית של עול מלכות שמי על עצמו ,ראה מה
המלוכה בבל ,על ידי תלמוד בבלי. שהביא בספה"ק אור לשמי להרה"ק ר'
ואר ועוד זוכה על ידי לימוד התורה, מאיר מאפטא זי"ע בפרשת נצבי על
שמשיג חיי ארוכי .עוד מרומז מה שנאמר בפסוק )בראשית י ,י( 'ותהי
בתיבת 'ואר ,'לשו ארוכה ומרפא, ראשית ממלכתו בבל' ,על פי מה
שזוכה להמשי רפואה בעול ,ועוד שאמרו בזוה"ק ,שהאד יוכל להשיג
יכול להמשי רחמי בעול מיו גדולה וממשלה על ידי עובדי טבי
שכולו ארו. שעושה להשי"ת ,ומה שמשיג על ידי
התורה הוא גדולה יותר מכול ,וזהו
וכמו כ העבודה בחודש אלול הוא פירוש המשנה )פאה פ"א מ"א( ותלמוד
עבודת התפילה ,וכתב בטור )סי' תקפא( תורה כנגד כול ,ויש להוסי שכ
'שכל המוסי לבקש רחמי זכות הוא שנינו באבות )פ"ו מ"א(' ,ונותנת לו
לו' ,ולכ מוסיפי לומר פרק לדוד ה' מלכות וממשלה וחקור די ,'שעל ידי
אורי. התורה יזכה לגדולה וממשלה.
?.
לימוד התורה מסייע לתפילה
כשבאי למל לבקש לפניו איזה ולגבי עבודת התורה בחודש אלול יש
בקשה ,כל אחד מבי בגדלות המל, לומר על הדר ששמעתי מכ"ק מר
ויש לאד מורא מלכות ,עד כדי כ אדמו"ר שליט"א מבאיא ,שהנה המהר"ל
שלפעמי כשנכנסי לפני המל לבקש מבאר בספריו )נתיבות עול ,נתיב התורה(
הבקשה ,מחמת גודל הפחד ומורא אי מהו החילוק בי תורה לתפילה ,שבשעה
אפשר לפתוח הפה ,ומתביישי לדבר שהאד עומד בתפילה הרי הוא מדבר
לפני המל ,אבל כשהמל הוא המתחיל לפני השי"ת ,ובעת לימוד התורה הרי זה
לדבר ע האד ,הרי זה יותר קל לאד להיפ ,כי בשעה שהאד לומד תורה,
לענות לו וממילא יוכל לבקש את מה כביכול השי"ת מדבר אליו ומלמדו
שיש לו לבקש. התורה .משל למה הדבר דומה,
זט
נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו
ויש לומר שזהו 'אני לדודי ודודי לי' כמו כ כשהאד עומד להתפלל
)שה"ש ו ,ג(' ,אני לדודי' ,זו עבודת לפני השי"ת' ,דע לפני מי אתה עומד,
התפילה ,שהאד פונה אל ה' בתפילה, לפני מל מלכי המלכי הקב"ה' ,נופל
'ודודי לי' ,שהשי"ת יושב כנגדו ומלמדו על האד פחד ומורא ,כיצד יוכל
תורה. לפתוח את פיו לפני השי"ת ,ובפרט
שלפעמי עולה לאד המחשבה שאינו
והנה חודש תשרי הוא החודש ראוי לעמוד לפני המל ולבקש ,ומהו
שמרבי בו בתפילה ,ולכ יקדי לכ העצה שיוכל לבקש את בקשותיו,
לעסוק בתורה בחודש אלול' ,ושמחת שילמד האד קוד התפילה ,שכאשר
בכל הטוב' ,ואז יוכל להתפלל בחודש האד עוסק בתורה הרי זה הבחינה
תשרי באופ הראוי ולפעול בתפילתו שהשי"ת מתחיל לדבר אל האד,
כל טוב. וממילא לאחר מכ יותר קל לאד
לעמוד לפני השי"ת בתפילה ולבקש
ומצאנו בכח של לימוד התורה ממנו את בקשותיו.
שהוא מסייע שתתקבל העבודה בראש
השנה ,שכ כתב הרמ"א )סי' תקפ"ה ס"א( ויש לשו בספה"ק יערות דבש
'ונוהגי לתקוע על הבימה במקו להגה"ק רבי יונת אייבשי זי"ע )ח"ב
שקורי ,'ובטע הדבר כתב במשנה דרוש י(' ,אשרי האיש שעכ"פ קובע עת
ברורה )סק"ג( 'כדי שזכות התורה יג לתורה לשמה קוד התפילה ואח"כ
עלינו לעלות זכרונינו לפניו לטובה', יתפלל בכוונה ברעותא דליבא' ,והוא
מבואר שבכח התורה יתקבלו התקיעות מסיי ש בלשונו' ,אז מובטח לו
לרצו ,ומשו כ ירבה בלימוד התורה שנפתחו לו שערי תפילה' ,שעל ידי
בחודש אלול 'כדי שזכות התורה יג הלימוד קוד התפילה נפתחי שערי
עלינו לעלות זכרונינו לפניו לטובה'. תפילה.
?.
זי
נעימות הפרשה • מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה
הברכה הגדולה בימי אלול ותשרי
אלקיך
אשׁר ה' ֱ ֶֹ ָ
בּארץ ֲ ֶ
וּברכך ָ ָ ֶ
ידך ֵ ַ ְ ָ
משׁלח ָ ֶ ָ
וּבכל ִ ְ ַ
בּאסמיך ְ ֹ
הבּרכה ַ ֲ ָ ֶ ָ
אתּך ֶאת ַ ְ ָ ָ
ְַיצו ה' ִ ְ ָ
ֹ ֵנתן ָ ְ
לך )דברי כח ,ח(.
והנה על פסוק זה אמרו בגמרא )ב"מ שמעתי מכ"ק מר אדמו"ר שליט"א
מב' (.תנו רבנ ההול למוד את גורנו מבאיא שבפסוק זה נרמז גודל הברכה
אומר יהי רצו מלפני ה' אלקינו שיש בימי אלו ,ימי אלול ותשרי ,בכל
שתשלח ברכה במעשה ידינו התחיל מעשה שעושי ,בכל משנה ובכל שורה
למוד אומר ברו השולח ברכה בכרי בגמרא שלומדי יש בו ברכה מרובה.
הזה ,מדד ואחר כ ביר הרי זה תפילת
שוא ,לפי שאי הברכה מצויה לא בדבר וזה נרמז בתיבת אסמי" ר"ת א'לול,
השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר ס'ליחות ,מ'לכיות היינו ראש השנה,
המנוי אלא בדבר הסמוי מ העי, י'ו כ'יפור ,ומה שנאמר ובכל משלח
שנאמר יצו ה' את את הברכה יד הכוונה לחג הסוכות ולשמיני עצרת
באסמי ,'ובטע הדבר מבאר באלשי" ושמחת תורה ,שבסוכות נוטלי את
הק' )דברי כג ,כא( בטע איסור ריבית, הלולב והאתרוג בשתי הידי ,וה כלי
שהאד צרי להאמי בהשי"ת ,להיות הזיי שלנו כמו שאמרו במדרש ובזוה"ק,
נזר אלקיו על ראשו ,שיהיה לבבו של ולאחר מכ בשמיני עצרת ושמחת
ע אלקיו כי הוא יתבר המשגיח תורה תופסי את הספר תורה הק'
והמשפיע ,וכאשר הוא בלתי בעל בשתי הידי באופ של אחזתיו ולא
תכלית כ ברכתו משוללת קצבה ,כי א ארפנו )שה"ש ג ,ד( ,וזהו 'יצו ה' את את
לפעמי מפליג בברכת המעט ולפעמי הברכה' ,שבימי אלו יכול כל אחד
ימנענה מהמרובה לפי מעשה האיש לקנות לו אוצרות של תורה ויראת
ההוא ,ולפי שהשי"ת לא יקשה לפניו שמי ,קדושה וטהרה ,אוצרות של
עשות יש מאי ,כ אפילו בהיות אמונה ובטחו ,אוצרות של אהבת ה'
התבואה בכרי וישערוהו בס כורי ש ודביקות בה' ושאר המדרגות שצרי כל
במקומו ירבה יותר על מה שהיה הכרי אחד לקנות בימי אלו ,וזהו 'באסמי,'
אשר הוציא השדה ,נמצא כל העוד שהוא עני של אוצרות ,שבימי אלו
הוא יש מאי ,ועל כ נצטוינו )תענית ח ב( קוני אוצרות לכל ימות השנה.
?.
לבקש טר מדוד הכרי ולומר יהי רצו
וכו' שתשלח ברכה בכרי הזה ,לפי
חי
נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו
עבודתו בימי אלו ,אלא יבטח בה' שהשי"ת עושה יש מאי ,אלא שלאחר
ויבקש מהשי"ת שיכניס לו הברכה שהאד מדד בזה הראה חסרו אמונתו
בימי אלו ,שיוכל לעבוד את ה' כראוי בה' ,ומשו כ אי חל הנס ,אבל השי"ת
בימי אלו ,ושנזכה שיהיו הימי הק' מכניס הברכה באסמי ג יש מאי.
הבאי לקראתנו לטובה ימי מבורכי. וכמו כ יש לומר בעת שבאי
ובאמת ימי אלו ה ימי מבורכי, הימי הק' ,ימי סליחות וראש השנה,
שהרי כתיב )בראשית ב ,ג( 'ויבר אלקי אנו מבקשי מהשי"ת שישלח לנו
את יו השביעי' ,ובמהר"ל מבואר ברכה בימי הללו שישפיעו על כל
בכמה מקומות שחודש השביעי הרי השנה ,וזהו 'ההול למוד את גורנו',
הוא כנגד היו השביעי ,וכש שהשי"ת שהוא מבקש בראש השנה על כל ימות
ביר את היו השביעי ,כ ביר ג את השנה ,והוא מבקש למלאות ימי אלו
החודש השביעי שתהיה עבודת האד בתורה ותפילה ועבודת ה' ,וכבר פירש"י
רצויה בימי אלו. שמחשבה מועלת אפילו לדברי תורה,
שלא ימדוד האד אי וכיצד יהיה
?.
טי
נעימות הפרשה • מתוך שיעור פרשת כי תבוא תשפ"ד
מתוך שיעור פרשת כי תבוא תשפ"ד
נחלה וגו') .דברי כו ,א(
לך ַ ֲ ָ
אלקיך ֹ ֵנתן ְ ָ
אשׁר ה' ֱ ֶֹ ָ
הארץ ֲ ֶ
והיה ִכּי ָתבוֹא ֶאל ָ ָ ֶ
ְ ָָ
על התורה והמצוות שהקדוש ברו הוא הטע למה נאמר לשו' והיה' כי
נת לנו. תבוא אל האר ,שהוא לשו שמחה,
?.
מבאר האור החיי הק'' :אמר והיה
לשו שמחה ,להעיר שאי לשמוח אלא
בישיבת האר ,על דר אומרו 'אז ימלא
ביאור נוס איתא משמו של הרה"ק שחוק פינו' .היינו שבשעה שיהא 'בשוב
הצמח צדיק מויז'ני זי"ע ,שתיבות כ"ל ה' את שיבת ציו ,'אז ימלא שחוק פינו,
טו"ב בגימטריא אלו"ל ,לרמז כי אז היא שלימות השמחה.
העבודה של חודש אלול צריכה להיות
מתו שמחה .ועלינו לשמוח במתנה והנה פרשת מתחילה ע מצות
שנת לנו השי"ת ,חודש של שבו 'הבאת ביכורי 'ו'מקרא ביכורי,'
אפשר לחזור בתשובה ולהתקרב אל ובסיו פרשת ביכורי ג נאמר לשו
הקדוש ברו הוא ,ומחובתנו לנצל כל שמחה' ,ושמחת בכל הטוב אשר נת ל
רגע מחודש זה לשוב בתשובה. ה' אלקי) 'ש פסוק יא( ,שעלינו להיות
שמחי ולהודות להשי"ת על כל הטוב
אמרו חז"ל 'ועתה' הוא לשו שנת לנו.
תשובה ,כי זה הוא עני התשובה ,מאי ובפשטות מוסב פסוק זה שמודה
דהוה הוה ,מכא ואיל מתחיל האד לה' על הפירות שגדלו באר ישראל.
'ד חדש' .וכ מצינו אצל יוס שאמר והאור החיי הק' מפרש ,שזה מוסב
לאחיו לשו זה 'ועתה אל תעצבו' וגו' כביכול על הקדוש ברו הוא' ,על דר
)בראשית מה ,ה( ,לאחר שהאחי התחרטו אומרו טוב ה' ,ולהעיר על זה אמר בכל
והתבוננו כי ה אשמי במכירה של הטוב ,פירוש דבר הכולל כל הטוב ,ואי
יוס ,עד שיוס הוצר להגיד לה אל זה אלא הקדוש ברו הוא שהוא מקור
תרגזו בדר) ש פסוק כד( ,שלא יריבו הטוב'.
ביניה מי היה הגור למכירה ,על כ
אמר לה ,ועתה ,את הולכי עכשיו עוד מבאר האוה"ח הק' את פירושו
לעשות תשובה ולהתחיל מחדש ,א הידוע ש"כל הטוב" פירושו התורה
'אל תעצבו' ,אל תעשו זאת בעצבות, הקדושה ,כי התורה כוללת כל הטובות
שכ התשובה צריכה להיות מתו שבעול ,ועל כ אנו שמחי ומודי
כ
נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו
א לא עובדי את הקדוש ברו הוא שמחה ,והלא תשובה היא מצוה ככל
בשמחה ובטוב לבב .ומכלל לאו אתה מצוות התורה שיש לעשות בשמחה.
שומע ה ,שא בני ישראל כ יעבדו
כעני זה איתא בספה"ק מג אברה
את השי"ת בשמחה ובטוב לבב ,יהיה
להמגיד מטריסק זי"ע ,שהצירו ש
ההיפ מ התוכחה ,ויתקיי בנו הכתוב
הוי"ה של חודש תשרי הוא ו'ה'י'ה',
)דברי כג ,ו( ויהפו ה' אלקי ל את
'והיה' לשו שמחה ,ללמדנו שא על פי
הקללה לברכה ,שכולל בזה את כל
שראש השנה הוא יו הדי ,ולב מי לא
הברכות הכי גדולות.
?.
יחרד מאימת הדי ,א על פי כ לא
ייפול האד במרה שחורה ובעצבות
ח"ו ,יראת השמי של חודש תשרי
ובאמת עצ הדבר להיות בשמחה, צריכה להיות בלי עצבות ,אלא מתו
זה גופא הוא עבודת ה' .כפי שצדיקי שמחה ,כמאמר הפסוק 'וגילו ברעדה'.
פירשו את הפסוק )תהלי ק ,ב( עבדו את עלינו לבטוח בהשי"ת שהוא יפקוד
ה' בשמחה ,עבדו את ה' ע"י שמחה. אותנו לחיי ,ה בגשמיות וה
כשאנו שמחי על שאנו משתייכי ברוחניות .וכמוב שעל האד לעשות
לע הנבחר ,וזוכי לקיי את התורה את המוטל עליו ,ולשוב בתשובה לפני
והמצוות ,זה כשלעצמו עבודת ה' .וכל ראש השנה.
שכ כשעוסקי בתורה ,ומקיימי את
המצוות בשמחה ,זה דבר גדול מאוד. ועבודת התשובה בימי אלו בראש
וכ היה אומר הרה"ק הרבי ר' משה לייב השנה בוודאי צריכה להיות מתו
מסאסוב זי"ע ,שיהודי שאינו בשמחה, שמחה ,כנאמר על יו ר"ה )נחמיה ח ,י(:
אות הוא שלא הפני מספיק את כי קדוש היו לאדונינו ואל תעצבו כי
הברכה שביר בבוקר' ,שלא עשני גוי', חדות ה' היא מעוזכ ,שביו זה אנו
שכבר מלבר ברכה זו צריכי ממליכי מחדש את הקדוש ברו הוא
להתמלאות בשמחה. על כל העול ושמחי בהתחדשות
המלוכה ,וכ אנו אומרי בראש השנה
וכשעוסקי בלימוד התורה וקיו
לאחר התקיעות את הפסוק בשמ
המצוות בפועל בוודאי שיש לקיימ
יגילו' כל היו.'
בשמחה ,כדאיתא בארחות צדיקי) שער
השמחה( ,כשמדבר על הדרגה העצומה וכ מצינו בהמש הפרשה ,באמצע
שיהודי יכול להגיע אליה כשהוא התוכחה נאמר הפסוק )כח ,מד( 'תחת
מקיי מצוה בשמחה ,כותב בזה אשר לא עבדת את ה' אלקי בשמחה
הלשו' :וכל העושה המצוות בשמחה, ובטוב לבב מרוב כל' ,שהתוכחה באה
אכ
נעימות הפרשה • מתוך שיעור פרשת כי תבוא תשפ"ד
וה'שמחה' מראה על 'אמונה' ,כמו יש לו שכר אל ידות יותר ממי
שהרה"ק רבי יצחק מבוהוש זי"ע היה שהמצוות עליו למשא' .היינו שיתכ
תמיד אומר' :אמונה ע שמחה'. ששני אנשי מקיימי את אותה
ושמענו מזקני חסידי שאמונה בה', מצוה ,על האחד נראה שהמצוה היא
ושמחה בה' ובתורה ומצוות ,אלו היו עליו למשא ,ולעומתו השני עושה
מהיסודות שעליה עבדו ועמלו בחצר אותה בשמחה .זה שעושה אותה
'סאדיגורא' אצל החסידי ,אמונה בשמחה ,מקבל שכר אל ידות יותר
ושמחה .וראה בספר ארחות צדיקי ממי שהמצוות עליו למשא.
)שער השמחה( שכותב הלשו' :המאמי
והנה איתא מהחת סופר זי"ע
בלב של ,והבוטח בעזר הצור ,הוא
שהשמחה היא אחת ממצוות התורה,
שמח לעול ,והוא סובל כל דבר'.
שהוא כותב שהמצוה הראשונה אותה
?. מקיי כל בחור בר מצוה שנכנס לעול
תורה ומצוות ,היא 'מצות השמחה',
הנה על הפסוק הנאמר בתוכחה כשהוא מקבל על עצמו את עול התורה
אלקי
עבדֶ את ה' ֱ ֹ ֶ
אר ֹלא ָ ַ ְ ָחת ֲ ֶ
ַַ והמצוות בשמחה .ולכאורה לא מצינו
מרב ֹל )כח ,מז(
לבב ֵ ֹ מחה ְבטב ֵ ָ
ְ ִ ְָ שציוותה התורה הק' להדיא על
מבאר המש חכמה כי הפסוק בא לומר השמחה .ואולי הוא ע"פ דברי האוה"ח
שהתוכחה באה ל"ע לבני ישראל מפני הק' שהבאנו על הפסוק ושמחת בכל
שלא עבדו את השי"ת כראוי ,וכיצד הטוב ,שעלינו לשמוח בתורה הק' .כמו
אכ קרה דבר כזה שבני ישראל לא כ אפשר לומר שבפסוק 'תחת אשר לא
יעבדו את השי"ת כדבעי ,על זה מסיי עבדת את ה' אלקי בשמחה ובטוב לבב',
הפסוק :מפני ש'בשמחה ובטוב לבב מרומז שיש לעבוד את השי"ת
מרוב כל' ,שה לקחו את ה'שמחה בשמחה .אמנ בתהלי מצינו את
וטוב לבב' מדברי שטות אחרי ולא הפסוק 'עבדו את ה' בשמחה' ,א
מדברי תורה ומצוות .וזה מה שהביא בתורה לא מצינו חיוב מפורש על כ.
אות לכ שהפסיקו לעבוד את ה'. וכבר אמר הרה"ק רבי אהר הגדול
מקארלי זי"ע ,שהשמחה אינה מצוה,
הנביא )הושע ט ,א( אומר' :אל תשמח
אבל בכח השמחה להביא את האד
ישראל אל גיל כעמי .'שהגויי אומות
לדרגה גבוהה ונעלה שא המצוה
העול ,כשיש לה כל טוב ,זה מביא
הגדולה ביותר אינה יכולה להביאו.
?.
אות לשמחה .מה שאי כ בני ישראל
מסתפקי במועט ,וודאי ה שמחי
בכ
נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו
אלקי ,'כיו שהקב"ה נת ל את כל
ה' ֱ ֹ ֶ בחלק כשהקדוש ברו הוא משפיע
הטוב ,זוהי השמחה הגדולה ביותר. לה כל טוב וטוב ,אבל ה שמחי
?. משו שהשי"ת הוא זה שנת לה את
כל השפע ,כדכתיב בריש הפרשה
הספה"ק תפארת שלמה ידוע 'ושמחת בכל הטוב' ,ומדוע' ,אשר נת ל
שעוסק רבות בעני' התקשרות ה' אלקי ,'השמחה היא לא בגלל עצ
לצדיקי ,'ושכל ההשפעה באה דר השפע בגשמיות ,אלא בכ שהקדוש
צדיק .בפרשת הוא מביא מהל לבאר ברו הוא נת לנו את כל השפע ,וא
בדר רמז את הפסוק 'ושמחת בכל כ אות היא שזכינו לנשיאות ח בעיני
הטוב' ,ש'כל הטוב' קאי על הצדיק ,על ה' והגוני אנו לפניו ,בזה שמחי בני
פי הכתוב בישעיה )ג,י( "אמרו צדיק כי ישראל.
טוב" .שעל בני ישראל לשמוח בכ
כעני הזה מצינו ג בברכות שביר
שהקדוש ברו הוא מעמיד בכל דור
יצחק אבינו את יעקב ועשו ,אצל עשו
ודור צדיקי יסוד עול ,שהעול יש לו
כתוב' :הנה משמני האר יהיה מושב.'
קיו בזכות.
הברכה לעשו היא בלשו' הנה' שיהיה
ובתו דבריו כותב בלשונו הק'' :כמו לו שפע מוכ וקיי .א אצל יעקב
שנשמע כזה ,מאת כבוד אדונינו מורינו כתיב' :וית ל האלוקי מטל השמי
ורבינו הרב הקדוש מלובלי זיעועכ"י, ומשמני האר ,'הברכה ליעקב היא
שכל ששה עשר שני שהיה הרב שהשי"ת ית לו כל טוב.
הקדוש מברדיטשוב חי לפניו )ט"ז השני
שהיה החוזה מלובלי בזה העול יחד ע הרה"ק איתא מהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע
מבארדיטשוב( ,הנה בכל יו ויו היה לבאר עני זה בדר משל ,לשני אנשי
מייחד לו שעה אחת )היה הרבי הקדוש המקבלי מתנה מהמל .האחד מסתכל
מלובלי מסתגר שעה אחת קבועה( ,להודות על המתנה לפי שוויה ומחירה ,וכגו א
ולהלל לש יתבר ,אשר שלח לעול שוויה הוא אל דולר ,א כ ער
הזה נשמה גדולה וקדושה של הרב המתנה אצלו הוא אל דולר .מאיד,
הקדוש מברדיטשוב זכותו יג עלינו השני מתבונ כי אכ הער הכספי של
ועל כל ישראל' .כ מביא התפארת המתנה הוא אל דולר ,אבל נות
שלמה' ,ושמחת בכל הטוב' צריכי אנו המתנה הוא הרי המל בכבודו ובעצמו,
לשמוח בכל הצדיקי שהקדוש ברו ולזה אי כל שווי וער .וזה הכוונה
הוא נת לנו ,ושתל בכל דור ודור. נתְ ל
אר ָ ַ
בכל ַהב ֲ ֶ
'ומחָ ְ
בפסוק ְ ָ ַ ְ ָ
גכ
נעימות הפרשה • מתוך שיעור פרשת כי תבוא תשפ"ד
הנ"ל אתי שפיר כי ג בשבת יש להיות כמנהגו של הרבי מלובלי שייחד מדי
בשמחה מיוחדת. יו שעה אחת להודות ולשבח את
?. הקדוש ברו הוא על הנשמה הקדושה
של הברדיטשובער רב זי"ע שהוריד
ביאור נוס בפסוק הנ"ל איתא השי"ת לעול.
בספר חשבה לטובה להרה"ק רבי העני
מאלכסנדר זי"ע ,ומבאר את כוונת
?.
הפסוק 'תחת אשר לא עבדת את ה' עבדֶ את
אר ֹלא ָ ַ ְ ָ
חת ֲ ֶ
בפסוק הנ"ל ַ ַ
אלקי בשמחה' ,שהתביעה היא ,מה מחה וגו' ,מביא הרה"ק אלקיָ ְ ִ ְ
ה' ֱ ֹ ֶ
מונח מתחת לזה שעבודת השי"ת לא הבני יששכר זי"ע בספרו אגרא דכלה
היתה אצל בשמחה ובטוב לבב ,היינו שיש בא רמז שבשבת צריכי להיות
מה ה הדברי שהוא עשה קוד לכ בשמחה מיוחדת ,תחת אש"ר ,האותיות
שגרמו לו לאבד את השמחה בעבודת הבאות לאחר אותיות אש"ר ה שב"ת,
ה'. ועל כ היא התוכחה מדוע בשבת לא
עבדת את ה' אלקי בשמחה ובטוב לבב,
ובעני זה הוא מביא מעשה בכפרי
ג א בימות השבוע לפעמי לא
אחד ,שבנו הילד לא הצליח בתורה,
עבדת את ה' בשמחה ,אבל לפחות
ואפילו את אותיות האל" בי"ת הוא
כשמגיע שבת קודש ,צריכי להיות
לא ידע .פע אחת גמלה בליבו של
בשמחה' ,ישמחו במלכות שומרי שבת
הכפרי ההחלטה כי הוא הול להביא
וקוראי עונג'.
לילד מלמד טוב מהעיר הגדולה ,אולי
הוא יוכל ללמוד ע הילד ולהחכימו והנה בתורה לא מצינו חיוב שמחה
קמעא .וכ עשה ,הוא אכ הביא מלמד בשבת כי א בחגי ומועדי ,אמנ
מהעיר הגדולה ,והבטיח לו כס רב א בספרי דרשו על הפסוק )במדבר י ,י(
הוא ילמד ע בנו את אותיות האל" 'וביו שמחתכ 'אלו ה'שבתות'.
בי"ת ע הנקודות .לאחר זמ מה ביו ואכ בתפילות יו טוב אנו אומרי
מ הימי הגיע האב לבחו את בנו, 'וישמחו ב ישראל מקדשי שמ ,'ואילו
ולראות הא הוא כבר יודע היטב. בשבת הנוסח הוא 'וינוחו בה כל ישראל
המלמד מתחיל להראות לילד את צורת מקדשי שמ ,'אול ראיתי נוסח
כל אות ואות ,כשהוא שואלו 'מה כתוב המובא במנהגי מהרי"ל }אבי מנהגי
כא '?והילד עונה בטוב טע :אל, אשכנז{ ,שג בשבת אומרי הנוסח
בית ,גימל ,וכ הלאה .לאחר מכ החל 'וישמחו כל ישראל מקדשי שמ ,'וע"פ
דכ
נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו
האד ,יש מס המבדיל המונע ממנו להצביע בפניו על אותיות ע נקודות,
לחזור בתשובה ולהתקרב לה'. ושאלו 'מה כתוב מתחת לאל'?
?.
כשהוא מראה על הניקוד קמ ,פתח,
וכו' ואת הכל ידע הילד נכונה .מה כתוב
מתחת לבית? קמ !וכ הלאה.
הגה"ח רבי שלו ברנדר זצ"ל שכיה וכשהגיעו לאות ה"א שואל המלמד את
כראש ישיבת בעלזא .השתת פע הילד :מה יש מתחת לה"א? א כא
בפרשת כי תבוא בשמחה משפחתית, הילד לא עונה מאומה .המלמד ניסה
והבדח אמר ש מילתא דבדיחותא שוב לבקש ממנו ,הזהיר אותו ,ג האב
לשמחת חת ,וסיפר על יהודי כב ניסה מצידו ,א הילד החליט לסתו
שמוני ,שהתקשר למתוו נדל" ,ואמר פיו .האב הכפרי נתמלא בכעס על
לו כי הוא רוצה לקנות מגרש עליו יוכל הילד ,כזו עקשנות ...הוא הל לקחת
לבנות בנייני מגורי .המתוו תהה על את המקל ,כשבכוונתו להכותו מכות
בקשתו של היהודי ב השמוני נמרצות ...כשראה הילד כי כלתה אליו
שמקבל קצבת פנסיה כבר כמה שני, הרעה והוא עומד להיות נתו לצליפותיו
והוא יושב בבית המדרש ,מה לו של אביו ,החל לצעוק :אבא! אתה הול
ולמגרש ,אפילו א יש לו כס מיותר להכות אותי? אני יגיד ל מה נמצא
והוא רוצה להשקיע אותו ,שיקנה דירה מתחת לה"א .מתחת לה"א נמצא העגל
מוכנה ,כעת בגילו הוא הול לקנות הגנוב ...מה היתה כוונתו ,האב גנב עגל,
מגרש לבנות בנייני ?זה טוב לצעירי, והוא החביא אותו מתחת לערימת
בני עשרישלושי ,אבל לא ליהודי השחת ]הי"י בשפת האידיש[ ,והוא
במרומי גילו ...הוא לא הסתיר את ציווה על כל ילדיו שלא יגידו לאיש מה
תמיהתו ושטח אותה באוזנו של היהודי שראו עיניה ,לכ הילד התעקש ולא
המבוגר .לפליאתו ענה לו היהודי ,אני רצה להגיד מה מונח מתחת לה"א...
בא עכשיו מהרופא ,והרופא בדק אותי
ואמר לי שיש לי אבני בכליות ,אחר וכ מבאר הרה"ק מאלכסנדר זי"ע
כ הוא אמר לי שיש לי ג סיד בכוונת הפסוק" :תחת אשר לא עבדת
בעצמות ,ולאחר שבדק לי את הריאות את ה' אלקי בשמחה ובטוב לבב" ,מה
הוא אמר שיש ש מי ,אז עשיתי מונח תחת לכ שלא עבדת את ה'
חשבו פשוט שהיות ויש לי כל מה בשמחה ,מה היא הסיבה והגור שלא
שצרי כדי לבנות בניי ,יש לי אבני, יכלת לעבוד את השי"ת בשמחה ובטוב
יש לי סיד ,יש לי מי ,חסר לי רק לבב מרוב כל .שלפעמי משו שחטא
הכ
נעימות הפרשה • מתוך שיעור פרשת כי תבוא תשפ"ד
}ואפשר לומר 'ושדת אות בשי"ד', המגרש עליו אוכל לבנות את הבני ,לכ
לא נכתב ע סמ" אלא ע שי", פניתי אלי...
ומרומז כא ש שדי ,שמו של
הקדוש ברו הוא .והיינו שיהודי מעמיד נענה על זה הגה"ח רבי שלו ברנדר,
את הבני הפרטי שלו" ,בלבבי משכ כי עני זה מופיע בפרשת השבוע,
אבנה" ,ומכניס לש את הקדוש ברו והקמת ְל
פרשת כי תבוא )כז ,בח(ָ ֹ ֵ ֲ ַ :
הוא על כל צעד ושעל ,כנרמז בתיבת יד וגו' אתִ ַ ודָ ֹ
דלת ְ ַ ְ ָ אבניֹ ְ ֲִָ
ושדת אות בשי"ד ,וכ נדבקי הרה
ברי ַ ָ האבניֶ את ָל ִ ְ ֵ
וכתבַ על ָ ֲ ָ ִ
ְַָ ְ ָ
ומתחברי אל הבורא ב"ה ,מדברי היטב .וביאר כי לכל אד יש אר ֵ ֵ
האת ַ ֵַֹ
אליו יתבר שמו ,מודי לו על כל שטח ,היינו הגו והנשמה שנת לו
חסדיו ,ומבקשי ממנו את כל מה הקב"ה ,ועליה בונה האד בית חדש.
שצרי.{ כדאיתא בתיקוני זוהר על דברי חז"ל:
"דירה נאה כלי נאי ואישה נאה
?. מרחיבי דעתו של אד ,'ומבאר
התיקו"ז 'דירה נאה הכוונה ללב'' ,כלי
על הפסוק בפרשת ביכורי) כו ,ג( נאי ה האיברי' ,'אישה נאה הכוונה
ההמיֵ ָ יהיה ַ ָ ִ
אר ִ ְ ֶ
ההֶ ֲ באת ֶאל ַ ֹ ֵ
ָ ָ לנשמה הקדושה'.
אלקיִ י
הדי ַהַ לה' ֱ ֹ ֶ
אליו ִ ַ ְ ִואמרָ ֵ
ְָ ְַ ָ
לאבתינ
נע ה' ַ ֲ ֹ ֵאר ִ ְ ַ
הארֶ ֲ באתי ֶאל ָ ָ ֶ
ָ ִ והיינו שלקראת ראש השנה יו
לתת ָלנ אומר רש"י 'ואמרת אליו ֶָ התחדשות המלכת הבורא עלינו,
שאינ כפוי טובה' ,תביע הכרת הטוב הולכי לבנות בית חדש – לב חדש,
להקב"ה משו שאינ כפוי טובה. "תנה בני לב לי" ,מחזירי את הלב
ולכאורה קשה מדוע כותב רש"י בלשו להקדוש ברו הוא .מאי דהוה הוה,
שלילי 'שאינ כפוי טובה' ,היה לו לומר רוצי לשוב בתשובה ולקחת על עצמנו
'ואמרת אליו – כיו שאתה מכיר טובה'. עול מלכות שמי בהתחדשות.
אלא מסבירי בעלי המוסר ,כי להכיר
טובה להשי"ת כביכול היא עבודה קשה וכיצד בוני בני ,לוקחי את
עד מאד ,וג כלפי בני אד לפעמי ה'אבני הגדולות' "ושדת אות בשיד",
קשה מאד העני של הכרת הטוב .מה ועליה כותבי את כל דברי התורה,
שכ אפשר לבקש מהאד הוא ,לכל ומוסיפי עליה מי' ,אי מי אלא
הפחות אל תהיה כפוי טובה ,אל תכפור תורה' ,כמו כ מרמז לתפילה ,כדכתיב
בטובתו של הקב"ה .כפי שכתוב אצל "שפכי כמי לב נוכח פני ה'".
וכ
נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו
נה
באתָ ָ ַ מער ְ ָ ְ לער ֶאת ָל ַ ְ ַ ְַ ֵ אד הראשו ,שאמר "האשה אשר
לר
לוי ַ ֵ ונתה ַ ֵ ִהער ְ ָ ַ ָנת ַ ַ ֲ ֵ הלית ְ ַ ְַ ִ ִ נתת עמדי" ,אומר רש"י' :כא כפר
ובע.בעריֵ ָ ְ ואכלֶ ָ ְ ִ ולאלמנה ְ ָ ְ
לתָ ָ ְ ַ ָ ְ ַָ בטובתו של הקב"ה' שנת לו את
הדִ מ ערי ַ ֹ ֶאלקיִ ְ ַ ִ לפני ה' ֱ ֹ ֶ ואמרֵ ְ ִ
ְָ ְַ ָ האשה להיות לו לעזר כנגדו.
לת ול ֵר ַ ָ לוי ְ ַ נתיו ַ ֵ ִ וגִ ַ ְ הית ְ ַ ִַַ וביאור הלשו" כפוי טובה" ,י"ל
ציתני ֹלא אר ִ ִ ָ ִ מצותֶ ֲ כל ִ ְ ָ ְ ולאלמנה ְ ָ
ְ ַָ ְ ָָ שכשרוצה אד שיתכסה איזה דבר
אכלי
כחיֹ .לא ָ ַ ְ ִ ולא ָ ָ ְ ִ מצותיֹ ְ
עברי ִ ִ ְ ֹ ֶ ָ ְַ ִ מעיניו כופה עליו את הכלי ,כ האד
ולא
טמא ְ ֹ מֵ ָ ְ בערי ִ ֶ ולא ִ ַ ְ ִ מֹ ְ באני ִ ֶ
ְ ִֹ הכופר בטובה אינו רוצה להכיר ולראות
מעי ְקל ה' ֱ ֹ ָ
אלהי למת ָ ַ ְ ִ מֵ ְ נתי ִ ֶַָ ִ את הטוב ,והוא כופה עליו כלי ומכסה
מע הקיפה ִ ְ ציתניָ ִ ְ ַ . אר ִ ִ ָ ִ כל ֲ ֶ עיתי ְ ֹ
ִָ ִ אותו.
עֶ את ברֶ את ַ ְ המיֵ ָ קדִ מִ ַ ָ ַ ְָ ְ
נתה ָלנ וגו' אר ָ ַ ָ האדמה ֲ ֶ ואת ָ ֲ ָ ָ יראל ְ ֵ
ִ ְָ ֵ במסכת קידושי) לו (:מביא תוספות
בש הירושלמי )ערלה פרק א הלכה ג(,
מהות מצות 'ביעור מעשרות' היא, שאד הנהנה מחברו מתבייש להביט
פעמיי בכל שבע שני יש שנה בפניו .הירושלמי אומר זאת לגבי
הנקראת 'שנת הביעור' בה צריכי הרכבה ,כשלוקחי ענ מהאיל
לכלות ולבער את כל המעשרות, ומרכיבי אותו בענ אחר ומוציאי
בהשני הבאות לאחר השנה השלישית אותו כדי שיגדל שוב ,אז תמיד הפירות
והשנה השישית שבה נתנו מעשר עני, גדלי במקו יותר רחוק .לא לצד הע
בחג הפסח שלאחריה פסח של שממנו באו ,אלא רחוק .מפני שאד
השנה הרביעית ופסח של השנה הנהנה מחברו מתבייש להביט בפניו,
השביעית הוא זמ הביעור ,ועד חג וזה מה שגור לכ שאד אינו יכול
הפסח יש לסיי להפריש את כל להיות מכיר טובה אמיתי ,מפני שהוא
התרומות ומעשרות וכיו"ב. מתבייש להסתכל בפניו של מיטיבו.
איתא במשנה במסכת מעשר שני }וז"ל התוספות ש :האי מא דאכיל
)פרק ה' משנה י'( :במנחה ביו טוב מחבריה בהית לאסתכולי ביה' ,אד
האחרו היו מתוודי .היינו שביו האוכל מחבירו מתבייש להסתכל בו{.
האחרו של יו"ט פסח לעת המנחה ,אז
היו מתוודי ומבערי את המעשרות.
?.
ומדוע המתינו מלהתוודות עד סו החג, לאחר מצות ביכורי ומקרא
כדי שיהיה לה מה לאכול ביו טוב. ביכורי ,כתובה פרשת ביעור מעשרות
שבערב פסח היו מבערי את הכל, תכה
ווידוי מעשרות )כו ,יבטו(ִ :י ְ ַ ֶ
זכ
נעימות הפרשה • מתוך שיעור פרשת כי תבוא תשפ"ד
ה היו מקבלי את התרומות ומשיירי כל מה שיזדקקו למש החג
והמעשרות ,וכ כתוב ביחזקאל )כ ,כו( עד יו"ט האחרו של פסח ,ובמנחה ביו
"ואטמא אות במתנות בהעביר כל טוב האחרו היו אומרי את הוידוי
פטר רח ."וזו כוונת הוידוי ,אע"פ מעשרות "בערתי הקודש מ הבית",
שעשיתי ככל אשר צויתני ,ע כל זה ומוני את כל המצוות שקיימו.
אני מתוודה על כ ש'בערתי הקודש מ והמשנה מבארת את הפסוקי) מובא
הבית' ,שהייתי חייב להוציא את זה ברש"י כא' :(בערתי הקודש מ הבית' זה
מביתי ,ולא יכולתי להשאיר את זה מעשר שני ונטע רבעי ,אות צרי
אצלי בבית ,ואילו לא היינו חוטאי להעלות לירושלי' .וג נתתיו ללוי' ,זה
היתה נשארת העבודה בבכורות ,והיה מעשר ראשו שנותני ללוי .וריבוי
נשאר הקודש אצלי בבית. תיבת 'וג נתתיו' ,בא לרבות את
התרומה ותרומת מעשר' .ולגר ליתו
}ומסיי את הוידוי בפסוק
ולאלמנה' זה מעשר עני' .ככל מצות
"השקיפה ממעו קדש ,"ביאורו כי
אשר צויתני' ,שנתתי אות כסדר ,לא
לכאורה היה יכול להיות "השקפה"
הקדמתי את התרומה לביכורי ולא
לרעה ,בגלל חטאינו ,ולכ אנו מבקשי
מעשר לתרומה ,וכ הלאה .וכא הב
שתהא השקפה לטובה 'השקיפה
שואל :וכי לזה וידוי ייקרא ,וידוי פירושו
ממעו קדש מ השמי ובר את
שהאד מתוודה על עבירה שהוא
עמ ,'וכמו שפירש רש"י הק' בפרשת
עשה ,ואילו כא הוא אומר :עשיתי את
וירא )בראשית יח ,טז( על הפסוק 'וישקיפו
כל מה שהייתי צרי" !בערתי הקדש מ
על פני סדו ,'שכל השקפה שבמקרא
הבית וג נתתיו וגו' לא אכלתי באוני
לרעה ,חו מזו "השקיפה ממעו
ממנו וגו' עשיתי ככל אשר צויתני',
קדש "מפני שגדול כוח מתנות עניי
ולזה קוראי וידוי.
שמהפ מידת רוגז למידת רחמי.{
?. התוספות יו טוב מקשה כ ,והוא
מביא את דברי הספורנו כא שמסביר
והנה המנחת חינו במצוה של 'וידוי את מהות הווידוי ,אנו מתוודי על כ
מעשר' )מצוה תר"ז( ,מקשה ג הוא את שבעוונותינו ובעוונות אבותינו הוצרכנו
הקושיה הזו ,ומתר' :ועלה בדעתי להוציא את הקודש מ הבית ,ואילולא
לומר ,דאפשר דמצות וידוי אינה נוהגת כ היינו שומרי את התרומות
באד שנת את כל המתנות כראוי בכל והמעשרות עבור הבכורות שבבית,
השני ,ולא השאיר מא שנה שהלא אילו היתה העבודה בבכורות,
חכ
נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו
חינו רוצה לחדש כי אד שכ נת בכל לחברתה ,אלא בכל שנה נת את
שנה ושנה כפי שצרי להיות ,לא יוכל המתנות כמו שצרי להיות ,אד זה
להגיד את הווידוי. אי לו על מה להגיד וידוי' .כיו דהכל
עשה יפה בעיתו ,למה יתוודה .והלא
וממשי המנחת חינו' :ורק א לא חטא כלל ,ולמה נקרא וידוי מעשר'.
השהה המתנות ומבער ,אז מתוודה מוכח מדברי המנחת חינו שהבי
לאחר הביעור ,ושיי לשו וידוי, שווידוי מעשר אכ מתוודי על איזה
שאומר :א שלא עשה כראוי ,מכל חטא .ומה החטא שהוא השאיר
מקו תיק וביער הקודש וג נת כל מעשרותיו עד השנה האחרונה
אחד לבעלי .'ומסיי :ובמצוה זו אני לביעור ,השנה הרביעית או השנה
נבו בכמה ענייני ,השי"ת יאיר עיני השביעית ,ועכשיו הוא צרי לבער.
בתורתו. "ביערתי הקודש מ הבית".
ציינו החדשות }ובמהדורות ואי לומר דמיירי באד שלא
בסוגריי בתו דבריו הגה"ה מה הפריש על פי הסדר ,שאד כזה אינו
שהוסי המנח"ח בעצמו 'עיי בתוספות יכול להתוודות כלל ,שהרי בוידוי
יו טוב שמביא בש החכ ספורנו אומרי" עשיתי ככל אשר ציויתני",
הטע דנקרא וידוי ,והוא דר הפשט'. וכפי שרש"י אומר :נתתי אות כסדר.
והיינו מה שהבאנו לעיל .ולפ"ז א על אלא מדובר באד שאכ הפריש
פי שנת הכל כפי שצרי ,הווידוי הוא כסדר ,והוא יכול לומר את הווידוי,
על זה שצרי להגיד "ביערתי הקודש ואיזה חטא יש כא ,ע"ז מבאר המנחת
מ הבית" ,שבגלל העבירה צרי לבער חינו שהוא השאיר עד השנה
אותו מהבית .וזהו העניי של וידוי האחרונה ,ולא סיי לאכול ולבער
מעשר{. כדבעי בכל שנה ושנה .ולכ המנחת
?.
טכ
