gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת כי תבוא תשפ"ו‬ ‫גליון המאה‬ ‫ניתן לשמוע השיעורים‬ ‫בקול נעימות הפרשה ‪077-2110208‬‬ ‫מס' ארה"ב ‪1-518-9311-901‬‬ ‫שיעורים שבועיים בשלוחה ‪ | 1‬שיעורים יומיים בשלוחה ‪4‬‬ ‫לתרומות והנצחות‬ ‫לעילוי נשמת או לזכות יקירכם‬ ‫ניתן לתרום ב"נדרים פלוס" ע"ש נעימות הפרשה‬ ‫או בפלאפון מס’ ‪053.414.3747‬‬ ‫יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א‬ ‫והארות במייל ‪nh987611@gmail.com‬‬ ‫ב‬ ‫לקבלת הגיליון ולהערות‬ ‫מזמור לתודה‬ ‫בעמדנו בפתח קונטרס המאה‪ ,‬דבר בעיתו מה טוב לפתוח בפסוק "מה אשיב‬ ‫לה' כל תגמולוהי עלי" אל תקרי מה אלא מאה‪ ,‬עלינו לשבח לאדון הכל‬ ‫ולהביע תודתנו לפניו שברוב רחמיו וחסדיו הגיענו עד הלום וזכינו להוציא‬ ‫לאור עולם מאה גליונות מלאי זיו וגדושי תוכן משיעוריו הבהירים ומאוצרו‬ ‫הטוב של פה מפיק מרגליות מורינו הרב יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א‪.‬‬ ‫זה ארבע שנים בהם זוכים מאות יהודים להתענג כמדי שבוע בנעימות‬ ‫הפרשה‪ ,‬ולקרוא בשקיקה את שיעוריו הנפלאים בפרשת השבוע שנמסרו‬ ‫מפי מורינו המגיד מישרים שליט"א‪ ,‬כשהם ערוכים ומוגשים בחן בקונטרס‬ ‫הנפלא תוכו רצוף אהבה‪ .‬תפילתנו קדם אבינו שבשמים שנזכה להמשיך רבות‬ ‫בשנים לזכות את הרבים ולהמשיך בהפצת הגליונות ביתר שאת וביתר עוז‪,‬‬ ‫וגם לרבות להוציא לאור ספרים משיעורי הרב שליט"א ועוד כהנה וכהנה‬ ‫להגדיל תורה ולהאדירה‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו נודה ונכיר טובה לכל נדיבי הלב הנוטלים על עצמם כפעם‬ ‫בפעם להשתתף בהוצאות הפצת הקונטרס‪ .‬ברכה מיוחדת נשגר לכל חברי‬ ‫המכון העוסקים במלאכת הקודש ולכל העוזרים והמסייעים למען יצא דבר‬ ‫נאה ומקובל‪ .‬זכות הפצת תורה וחסידות לרבים תעמוד להם ולב"ב להתברך‬ ‫בכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫ויהא רעווא שיזכה מורינו רבי יצחק אהרן שליט"א להמשיך להשפיע תורה‬ ‫וחסידות לרבים‪ ,‬ויזרע יצחק וימצא מאה שערים ויברכהו ה'‪ ,‬ברכת ה' תשרה‬ ‫בכל מעשי ידיו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬שמחות ונחת מכל יוצ"ח‪,‬‬ ‫בהרחבת הדעת על מי מנוחות לאורך ימים ושנים‪.‬‬ ‫מכון "נעימות הפרשה"‬ ‫ג‬ ‫נעימות הפרשה • תוכן הענינים‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה‬ ‫התמר הוא המובחר שבפירות המתוקים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬א‬ ‫טעם הקדמת הבאתינו לביהמ"ק למתנת אר"י ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫חודש אלול ‪ -‬זמן של שמחה וימי הכרת הטוב לה' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫חובת ההודאה בתוספת לבקשה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫השמחה בתורה שהיא הטובה שבכל הטובות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫השמחה בסמיכות גאולה לתפילה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫השמחה בחודש אלול ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫השמחה במתנת התשובה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫מעלת חודש אלול ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫עבודת חודש אלול בתורה ותפילה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫לימוד התורה מסייע לתפילה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫הברכה הגדולה בימי אלול ותשרי ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫מתוך שיעור פרשת כי תבוא תשפ"ד ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫ד‬ ‫נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו‬ ‫מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה‬ ‫התמר הוא המובחר שבפירות המתוקים‬ ‫לך‬ ‫אלקיך ֹ ֵנתן ָ ְ‬ ‫אשׁר ה' ֱ ֶֹ ָ‬ ‫מארצך ֲ ֶ‬ ‫תּביא ֵ ַ ְ ְ ָ‬ ‫אשׁר ָ ִ‬ ‫האדמה ֲ ֶ‬ ‫מראשׁית ָכּל ְ ִפּרי ָ ֲ ָ ָ‬‫ְולקחתּ ֵ ֵ ִ‬ ‫ַָ ְ ָ‬ ‫לשׁכּן ְשׁמוֹ ָשׁם )דברי‪ ‬כו‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫אלקיך ְ ַ ֵ‬ ‫יבחר ה' ֱ ֶֹ ָ‬‫אשׁר ִ ְ ַ‬ ‫המּקוֹם ֲ ֶ‬ ‫והלכתּ ֶאל ַ ָ‬ ‫בטּנא ְ ָ ַ ְ ָ‬ ‫ושׂמתּ ַ ֶ ֶ‬ ‫ְ ַ ְ ָ‬ ‫שרש"י מבאר עני‪ ‬זה רק בפרשת‪ ‬ולא‬ ‫פירש רש"י‪' :‬מראשית ולא כל‬ ‫בפרשת עקב בו נאמר הפסוק 'אר‪ ‬זית‬ ‫ראשית‪ ,‬שאי‪ ‬כל הפירות חייבי‪‬‬ ‫שמ‪ ‬ודבש'‪.‬‬ ‫בבכורי‪ ‬אלא ז' המיני‪ ‬בלבד‪ ,‬נאמר‬ ‫ובפרשת ויקרא על הפסוק )ויקרא ב‪,‬‬ ‫כא‪ ‬אר‪) ‬מארצ‪ (‬ונאמ‪ ‬להל‪ ‬אר‪ ‬חטה‬ ‫יא( 'כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו‬ ‫ושעורה וגו' מה להל‪ ‬מז' המיני‪‬‬ ‫ממנו אשה לה'' פירש רש"י 'וכל דבש‪,‬‬ ‫שנשתבחה בה‪ ‬אר‪ ‬ישראל א‪ ‬כא‪‬‬ ‫כל מתיקת פרי קרוי דבש'‪ ,‬ויש להבי‪‬‬ ‫שבח אר‪ ‬ישראל שה‪ ‬ז' המיני‪.'‬‬ ‫מדוע ש‪ ‬פירש רש"י שכל מתיקת פרי‬ ‫ובאמת ג‪ ‬מפירות שבעת המיני‪‬‬ ‫קרוי דבש‪ ,‬ואילו בפרשת‪ ‬פירש שרק‬ ‫אי‪ ‬מביאי‪ ‬מכל מקו‪ ‬שגדלו בו‪ ,‬כמו‬ ‫תמרי‪ ‬נקראי‪ ‬דבש‪.‬‬ ‫ששנינו בביכורי‪) ‬פ"א מ"ג( 'אי‪ ‬מביאי‪‬‬ ‫וראה מה שכתב מרנא החת‪ ‬סופר‬ ‫בכורי‪ ‬חו‪ ‬משבעת המיני‪ ,‬לא‬ ‫בשו"ת )או"ח סי' קצז( בתשובתו להגה"ק‬ ‫מתמרי‪ ‬שבהרי‪ ,‬ולא מפירות‬ ‫בעל הישמח משה‪ ,‬ש‪ ‬כתב עליו‬ ‫שבעמקי‪ ,‬ולא מזיתי שמ‪ ‬שאינ‪ ‬מ‪‬‬ ‫תוארי‪ ‬מופלגי‪' ‬צדיק כתמר יפרח‬ ‫המובחר'‪' .‬פירות' ‪ ‬הכוונה ל'תבואה'‪,‬‬ ‫כשושנה‪ ,‬בעוד כפתו רעננה‪ ,‬תחל שנה‬ ‫שכ‪ ‬התבואה המובחרת היא זאת‬ ‫בברכת קד‪ ‬מעונה‪ ,‬ולא תשכו‪ ‬עליו‬ ‫הגדילה בהרי‪ ‬החשופי‪ ‬להרבה‬ ‫עננה‪ ,‬ה"ה הרב הגאו‪ ‬המפורס‪‬‬ ‫שמש‪ ,‬כמו שמצינו בברכת משה רבינו‬ ‫כערוגת הבוש‪ ‬ג‪ ‬הדסי‪ ‬נר ישראל‬ ‫'וממגד תבואות שמש'‪ ,‬אבל התבואה‬ ‫עמוד הימיני פטיש החזק כקש"ת מהו'‬ ‫הגדילה בעמקי‪ ‬מתמלאת במי‪,‬‬ ‫משה תמר ]‪‬טייטלבוי‪ [‬נ"י אב"ד ור"מ‬ ‫ומאיד‪ ‬גיסא מקו‪ ‬גידול התמרי‪ ‬הוא‬ ‫דק"ק אוהלי‪] ‬איהעל[ יעקב‬ ‫בעמקי‪ ,‬וא‪ ‬הוא להיפ‪ ‬אי‪ ‬ה‪‬‬ ‫משכנותי‪ ‬ישראל'‪.‬‬ ‫פירות מ‪ ‬המובחר‪.‬‬ ‫ש‪ ‬הארי‪ ‬בעני‪ ‬זה‪ ,‬והקשה‪ ,‬מה‬ ‫והנה לגבי הדבש הנזכר בשבעת‬ ‫שצרי‪ ‬לי עיו‪ ‬מאי דפשיטא לחז"ל‬ ‫המיני‪ ‬פירש רש"י כא‪' ‬ודבש‪ ,‬הוא‬ ‫דדבש דכתיב בשבחי אר‪ ‬ישראל‬ ‫דבש תמרי‪ ,'‬ולכאורה לפלא הוא‬ ‫ה‬ ‫נעימות הפרשה • מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה‬ ‫י"ל מדקדי‪ ‬דבש שהוא שני לאר‪‬‬ ‫בשבעת המיני‪ ‬הוא דבש תמרי‪ ,‬ולא‬ ‫שני‪ ,‬לגפ‪ ‬תאנה וכו' שמע מינה שהוא‬ ‫נתחייבו בבכורי‪ ‬כי א‪ ‬המיני‪‬‬ ‫דבש תמרי‪ ‬דאינ‪ ‬מיני מתיקה קי‪‬‬ ‫המפורשי‪ ‬ולא זולת‪ ,‬שמ‪ ‬התורה‬ ‫להו לרבנ‪ ‬דלא עדיפי מהני‪ ,‬אבל לא‬ ‫פשוט וברור שאי‪ ‬בכלל דבש דהאי‬ ‫נראה לי שיהיה זה סברא דאורייתא כי‬ ‫קרא אלא תמרי‪‬א‪ ,‬והקשה מאי שנא‬ ‫א‪ ‬אסמכתא בעלמא‪ ,‬וא"כ נהפו‪ ‬הוא‬ ‫ממה שנאמר כי כל שאור וכל דבש לא‬ ‫מדקדי‪ ‬בקרא תאני‪ ‬ורמוני‪ ‬לדבש‬ ‫תקטירו‪ ,‬דפירש"י בחומש דכולל כל‬ ‫הרי זה ראיה דשארי מיני מתיקה‬ ‫מיני מתיקה‪ ,‬וכ‪ ‬פסק הרמב"‪ ‬בסתימת‬ ‫קאמר‪ ,‬כגו‪ ‬תפוח וכדומה דגריעי‬ ‫לשונו )רפ"ה מאיסורי מזבח(‪ ,‬והמשנה למל‪‬‬ ‫מתאני‪ ‬ורמוני‪.‬‬ ‫הוציא כ‪ ‬מש"ס שבועות י"ב ע"ב‪ ,‬וא"כ‬ ‫לוקי‪ ‬מ‪ ‬התורה על כל מיני מתיקה‪.‬‬ ‫וכתב לבאר‪ ,‬דמדכתיב 'מראשית'‬ ‫א"כ לוקחי‪ ‬הראשית שבכל מי‪ ‬ומי‪,‬‬ ‫והאמת היא שביותר יש להקשות‬ ‫ואי‪ ‬הכי נמי 'דבש' כולל כל מיני‬ ‫על לשו‪ ‬רש"י בסוכה )ד‪ ‬ו‪ (.‬שפירש‬ ‫מתיקה‪ ,‬א‪ ‬ראשית הדבש הוא דבש‬ ‫'דבש ‪ ‬כל מיני מתיקה קרויי‪ ‬דבש‪,‬‬ ‫תמרי‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪ ‬לביכורי‪ ‬מביאי‪ ‬רק‬ ‫ותמרי‪ ‬מיני מתיקה ה‪ ,'‬ויש להבי‪‬‬ ‫מהתמרי‪ ‬ולא משאר מיני מתיקה‪.‬‬ ‫שמאחר וכל מיני מתיקה קרויי‪ ‬דבש‪,‬‬ ‫למה אי‪ ‬מביאי‪ ‬ביכורי‪ ‬אלא מ‪‬‬ ‫ובזה יבואר למה פירש רש"י עני‪ ‬זה‬ ‫התמרי‪.‬‬ ‫דוקא בפרשת‪ ‬לגבי ביכורי‪ ,‬לומר ל‪‬‬ ‫שהטע‪ ‬שאי‪ ‬מביאי‪ ‬ביכורי‪ ‬כי א‪‬‬ ‫וכותב עוד החת‪ ‬סופר‪ ,‬דלכאורה‬ ‫מתמרי‪ ‬לפי שהוא הראשית שבפירות‬ ‫אי ה‪ ‬דראשו‪ ‬לאר‪ ‬ושני לאר‪‬‬ ‫המתוקי‪.‬‬ ‫בברכות )ד‪ ‬מא‪ (:‬סברא דאורייתא היא‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫א‪ .‬ועיי"ש מה שהביא שכבר עוררני רב אחד על פירוש רש"י דנחמי' קפיטול יו"ד ]ל"ו[‪,‬‬ ‫ולהביא בכורי אדמתינו ובכורי כל פרי כל ע‪ ‬שפירש"י בכורי כל פרי איל‪ ‬ה‪ ‬מדברי‬ ‫חכמי‪ ,‬והוא תמוה ולא ידעתי פתר כי א‪ ‬בעיטור בכורי‪ ‬לר' שמעו‪ ‬משנה יו"ד פ"ג‬ ‫דבכורי‪ ‬ודוחק‪ ,‬על כל פני‪ ‬מ‪ ‬התורה פשוט וברור שאי‪ ‬בכלל דבש דהאי קרא אלא‬ ‫תמרי‪.‬‬ ‫ו‬ ‫נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו‬ ‫טעם הקדמת הבאתינו לביהמ"ק למתנת אר"י‬ ‫וּדבשׁ )דברי‪ ‬כו‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫חלב ְ ָ‬ ‫ארץ ָ ַזבת ָ ָ‬ ‫הזּאת ֶ ֶ‬ ‫הארץ ַ ֹ‬ ‫ויּתּן ָלנוּ ֶאת ָ ָ ֶ‬ ‫הזּה ַ ִ ֶ‬ ‫המּקוֹם ַ ֶ‬ ‫ויבאנוּ ֶאל ַ ָ‬ ‫ְִַ ֵ‬ ‫להקריב ש‪ ‬קרבנות‪ ,‬ורק בזכות זה‬ ‫פירש רש"י‪' :‬אל המקו‪ ‬הזה‪ ,‬זה‬ ‫זכינו לאר‪ ‬ישראל‪ ,‬משו‪ ‬כ‪ ‬מקדימי‪‬‬ ‫בית המקדש‪ .‬וית‪ ‬לנו את האר‪,‬‬ ‫להודות על בית המקדש‪.‬‬ ‫כמשמעו'‪ .‬והיינו אר‪ ‬ישראל‪.‬‬ ‫ובשפתי חכמי‪ ‬מבאר בש‪ ‬ר' יוז"ל‬ ‫יש להבי‪ ‬למה מקדימי‪ ‬להודות על‬ ‫סגל‪ ,‬שרש"י לשיטתו בישעיה )כד‪ ,‬טז(‬ ‫בית המקדש ואחר כ‪ ‬על אר‪ ‬ישראל‪,‬‬ ‫על הפסוק 'מכנ‪ ‬האר‪ ‬זמירות‬ ‫שלכאורה לפי סדר הדברי‪ ‬היו צריכי‪‬‬ ‫שמענו'‪ ,‬ותרג‪ ‬יונת‪' ‬מבית מקדשא'‪,‬‬ ‫להודות על שנת‪ ‬לנו את אר‪ ‬ישראל‪,‬‬ ‫שבית המקדש נמצא בסו‪ ‬אר‪ ‬ישראל‬ ‫ואחר כ‪ ‬על שנת‪ ‬לנו את בית המקדש‪.‬‬ ‫במזרחה‪ ,‬כמו ששנינו לוד מ‪ ‬המערב‬ ‫ובאמת מקור לשו‪ ‬רש"י הוא‬ ‫וירד‪ ‬מ‪ ‬המזרח נמצא מירושלי‪ ‬לירד‪‬‬ ‫מהספרי‪ ,‬וזה לשו‪ ‬הספרי‪' :‬ויביאנו אל‬ ‫מהל‪ ‬יו‪ ,‬ומבואר שכאשר נכנסו לאר‪‬‬ ‫המקו‪ ‬הזה‪ .‬זה בית המקדש‪ .‬או יכול‬ ‫ישראל מצד מזרח בראשונה באו לבית‬ ‫זה אר‪ ‬ישראל כשהוא אומר וית‪ ‬לנו‬ ‫המקדש ומש‪ ‬נכנסו לאר‪ ‬ישראל‪.‬‬ ‫את האר‪ ‬הזאת הוי אומר זו אר‪‬‬ ‫ולכאורה זהו חידוש גדול‪ ,‬שהרי בני‬ ‫ישראל‪ ,‬ומה תלמוד לומר ויביאנו אל‬ ‫ישראל נכנסו לאר‪ ‬מצד הירד‪ ‬בעיר‬ ‫המקו‪ ‬הזה‪ ,‬בשכר ביאתנו אל המקו‪‬‬ ‫יריחו‪.‬‬ ‫הזה נות‪ ‬לנו את האר‪ ‬הזאת'‪.‬‬ ‫ובביאור דברי רש"י מצינו רבי‪‬‬ ‫ומבואר בלשו‪ ‬הספרי שמשו‪ ‬כ‪‬‬ ‫מהמפרשי‪ ‬שמבארי‪ ‬את דבריו‬ ‫מקדימי‪ ‬להודות על בית המקדש‪ ,‬לפי‬ ‫בסגנו‪ ‬זה‪ ,‬ראה בספר ע‪ ‬החיי‪ ‬לרבי‬ ‫שבשכר ביאתנו אל המקו‪ ‬הזה נות‪‬‬ ‫חיי‪ ‬אבולעפיאב‪ ,‬וכ‪ ‬הביא החיד"א‬ ‫לנו את האר‪ ‬הזאת‪ ,‬ולפי שעיקר אר‪‬‬ ‫בספרו פני דוד בש‪ ‬רבי יעקב מולכו‪,‬‬ ‫ישראל הוא הבית המקדש‪ ,‬שנזכה‬ ‫ב‪ .‬שהאור החיי‪ ‬הק' מחשיבו עד מאד‪ ,‬ומה שכתב באור החיי‪ ‬הק' פרשת ראה )דברי‪‬‬ ‫טו‪ ,‬ז( 'משיח ה' שמו חיי‪ '‬ויש שאומרי‪ ‬שהיה כוונתו לעצמו‪ ,‬אבל הרי בתו‪ ‬דבריו‬ ‫כתב ש‪' ‬להעיר כי הורתו ולידתו באר‪ ‬ישראל הקדושה'‪ ,‬והאור החיי‪ ‬הק' נולד‬ ‫במרוקו‪ ,‬אבל האמת היא שכוונתו למוהר"ח אבולעפיא שנולד בעיר חברו‪ ,‬ונטמ‪ ‬בטבריה‬ ‫סמו‪ ‬לקברי תלמידי הבעש"ט‪ ,‬ויש כמה אגרות שהאור החיי‪ ‬הק' מדבר עליו בלשונות‬ ‫ז‬ ‫נעימות הפרשה • מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה‬ ‫שבתחילה היו בבית המקדש ש‪‬‬ ‫וכ‪ ‬מבאר הזרע שמשו‪ ‬בתו‪ ‬הדברי‪,‬‬ ‫הקריבו הפסח‪ ,‬וחזרו לרעמסס ורק‬ ‫וכ‪ ‬ביאר המהר"ש מבעלזא‪ ,‬על פי מה‬ ‫לאחר מכ‪ ‬יצאו ממצרי‪ ‬לשוב ולהיכנס‬ ‫שנאמר )שמות יט‪ ,‬ד( 'את‪ ‬ראית‪ ‬אשר‬ ‫לאר‪ ‬ישראל‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪ ‬משבחי‪‬‬ ‫עשיתי למצרי‪ ‬ואשא אתכ‪ ‬על כנפי‬ ‫תחילה על שבני ישראל היו בבית‬ ‫נשרי‪ ,'‬ותרג‪ ‬יונת‪' ‬אתו‪ ‬חמיתו‪ ‬מה‬ ‫המקדש‪' ,‬ויביאנו אל המקו‪ ‬הזה'‪ ,‬היינו‬ ‫די עבדית למצראי וטענית יתכו‪ ‬על‬ ‫בעת הקרבת הפסח קוד‪ ‬יציאת‬ ‫ענני‪ ‬הי כעל גדפי נשרי‪ ‬מ‪ ‬פילוסי‪‬‬ ‫מצרי‪ ,‬ולאחר מכ‪' ‬וית‪ ‬לנו את האר‪‬‬ ‫ואובילית יתכו‪ ‬לאתר בית מוקדשא‬ ‫הזאת' שנת‪ ‬לנו את אר‪ ‬ישראל‪.‬‬ ‫למעבד תמ‪ ‬פסחא ובההוא ליליא‬ ‫אתיבית יתכו‪ ‬לפילוסי‪ ,'‬מבואר‬ ‫?‪.‬‬ ‫חודש אלול ‪ -‬זמן של שמחה וימי הכרת הטוב לה'‬ ‫בּקרבּך‬ ‫אשׁר ְ ִ ְ ֶ ָ‬ ‫והגּר ֲ ֶ‬ ‫והלּוי ְ ַ ֵ‬ ‫אתּה ְ ַ ִֵ‬ ‫וּלביתך ַ ָ‬ ‫אלקיך ְ ֵ ֶ ָ‬ ‫לך ה' ֱ ֶֹ ָ‬ ‫אשׁר ָ ַנתן ְ ָ‬ ‫בכל ַהטּוֹב ֲ ֶ‬ ‫ְושׂמחתּ ְ ָ‬ ‫ָ ַ ְ ָ‬ ‫)דברי‪ ‬כו‪ ,‬יא(‪.‬‬ ‫שה‪ ‬ימי חשבו‪ ‬הנפש והכנה ליו‪‬‬ ‫פירש רש"י‪' :‬מכא‪ ‬אמרו אי‪ ‬קורי‪‬‬ ‫הדי‪ ,‬אעפ"כ ה‪ ‬ימי שמחה‪.‬‬ ‫מקרא בכורי‪ ‬אלא בזמ‪ ‬השמחה‬ ‫מעצרת ועד החג‪ ,‬שאד‪ ‬מלקט‬ ‫ובאמת מדה זו של 'ושמחת בכל‬ ‫תבואתו ופירותיו ויינו ושמנו‪ ,‬אבל‬ ‫הטוב אשר נת‪ ‬ל‪ ‬ה' אלקי‪ '‬מבואר‬ ‫מהחג ואיל‪ ‬מביא ואינו קורא'‪.‬‬ ‫בספה"ק שזה אחד הדרכי‪ ‬לזכות‬ ‫בשנה טובה‪ ,‬להתבונ‪ ‬בטובות שעשה‬ ‫מבואר בדברי רש"י שימי אלול ה‪‬‬ ‫עמו הבורא‪ .‬ובאמת צרי‪ ‬האד‪ ‬להכיר‬ ‫ימי שמחה‪ ,‬שהרי ה‪ ‬מהימי‪ ‬שבה‪‬‬ ‫בחסדי הבורא‪ ,‬לא רק כדי לזכות לשנה‬ ‫קוראי‪ ‬פרשת ביכורי‪ ,‬והיינו שא‪‬‬ ‫נשגבי‪ ,‬ועל מצבתו נחרט שהיה עושה פלאות ומלומד בניסי‪.‬‬ ‫ח‬ ‫נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו‬ ‫פני‪ ‬יפות‪ .‬והכא נמי זהו עני‪ ‬חובת‬ ‫טובה‪ ,‬אלא משו‪ ‬שכ‪ ‬היא המדה‬ ‫ההודאה על הטובה‪ ,‬ועל ידי כ‪ ‬זוכי‪‬‬ ‫שהאד‪ ‬צרי‪ ‬להכיר בטובות שעושה‬ ‫לקבל עוד השפעות טובות‪.‬‬ ‫עמו השי"ת‪ ,‬וכאשר עומדי‪ ‬בסיו‪‬‬ ‫השנה יודה להשי"ת על כל הטובות‬ ‫ומשו‪ ‬כ‪ ‬תיקנו אנשי כנסת הגדולה‬ ‫אשר עשה עמו במש‪ ‬השנה‪ ,‬שכ‪‬‬ ‫לקרוא פרשת כי תבא בסיו‪ ‬השנה‪,‬‬ ‫חובת ההודאה היא בכל יו‪ ‬ובכל רגע‪,‬‬ ‫שכאשר האד‪ ‬בא לבקש שנה טובה‪,‬‬ ‫ובפרט כשעומדי‪ ‬בסיו‪ ‬השנה יש לנו‬ ‫עליו להודות להשי"ת‪ ,‬ובפרשה זו‬ ‫לעשות חשבו‪ ‬הנפש‪ ,‬שבמש‪ ‬השנה‬ ‫קוראי‪ ‬את פרשת ביכורי‪ ‬ואומרי‪‬‬ ‫ראו בני ישראל ניסי‪ ‬גדולי‪ ‬ונפלאי‪.‬‬ ‫)כו‪ ,‬ז‪‬י(‪' :‬ונצעק אל ה' אלקי אבתינו‬ ‫וישמע ה' את קולנו וירא את ענינו ואת‬ ‫וכמו כ‪ ‬כל אחד ואחד בפרטיות‬ ‫עמלנו ואת לחצנו‪ .‬ויוציאנו ה' ממצרי‪‬‬ ‫נעשו עמו הרבה חסדי‪ ,‬כמה ילדי‪‬‬ ‫ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדל‬ ‫נולדו השנה בכלל ישראל‪ ,‬כמה‬ ‫ובאותות ובמופתי‪ .‬ויבאנו אל המקו‪‬‬ ‫השפעות של פרנסה ירדו לבני ישראל‬ ‫הזה וית‪ ‬לנו את האר‪ ‬הזאת אר‪ ‬זבת‬ ‫במש‪ ‬השנה‪ ,‬כמה חולי‪ ‬הבריאו‬ ‫חלב ודבש‪ .‬ועתה הנה הבאתי את‬ ‫במש‪ ‬השנה‪ ,‬שכ‪ ‬חסדי השי"ת גברו‬ ‫ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה''‪,‬‬ ‫עלינו מאד במש‪ ‬השנה האחרונה‪.‬‬ ‫והרי כל עני‪ ‬הבאת הביכורי‪ ‬ע‪‬‬ ‫וכשמודה להשי"ת על כל החסדי‪‬‬ ‫הקריאה היא כמו שפירש רש"י )פסוק ג(‬ ‫שעשה עמנו במש‪ ‬כל השנה‪ ,‬באופ‪‬‬ ‫'ואמרת אליו‪ ,‬שאינ‪ ‬כפוי טובה'‪,‬‬ ‫של 'כי ל‪ ‬טוב להודות'‪ ,‬על ידי כ‪ ‬נזכה‬ ‫וכאשר האד‪ ‬מכיר בטובת ה' עמו‪,‬‬ ‫בעז"ה לשנה טובה‪.‬‬ ‫באופ‪ ‬של 'ושמחת בכל הטוב'‪,‬‬ ‫שכ‪ ‬היא מידת הבורא ב"ה‪ ,‬שכאשר‬ ‫שמתבונ‪ ‬בכל הטובה שהשפיע עליו‬ ‫האד‪ ‬מודה על העבר‪ ,‬אזי הוא יכול‬ ‫השי"ת במש‪ ‬השנה ושמח ע‪ ‬הטובה‪,‬‬ ‫לבקש ג‪ ‬על להבא‪ ,‬משל למה הדבר‬ ‫ובזה יוכל האד‪ ‬לאחר שמודה ג‪‬‬ ‫דומה‪ ,‬לב‪ ‬שמבקש כל העת מאביו‪,‬‬ ‫לבקש לקראת השנה הבעל"ט שישפיע‬ ‫אבי ת‪ ‬לי‪ ,‬אבי ת‪ ‬לי‪ ,‬אזי יש גבול עד‬ ‫עלינו הבורא ברו‪ ‬הוא כל טוב‪.‬‬ ‫כמה יוכל לבקש‪ .‬אבל כשהב‪ ‬בא‬ ‫זכורני שהגאו‪ ‬ר' דוד צבי אורדנטלי‪‬‬ ‫לאביו ומודה לו על העבר‪ ,‬ולאחר מכ‪‬‬ ‫זצ"ל גאב"ד ביתר היה מעורר תמיד על‬ ‫מוסי‪ ‬לבקש‪ ,‬אביו ית‪ ‬לו עוד ועוד‬ ‫עני‪ ‬זה בשיעוריו בישיבה הק' ישיבת‬ ‫בסבר פני‪ ‬יפות‪ ,‬אכ‪ ‬א‪ ‬הב‪ ‬תמיד רק‬ ‫רוז'י‪‬באיא‪ ,‬שבסיו‪ ‬השנה בתחילה‬ ‫מבקש ואינו מודה על מה שנותני‪ ‬לו‪,‬‬ ‫יודה לה' על כל חסדיו הגדולי‪ ‬עמו‬ ‫אזי ג‪ ‬כשהאב נות‪ ‬לו‪ ,‬אי‪ ‬זה בסבר‬ ‫ט‬ ‫נעימות הפרשה • מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה‬ ‫אתה החלות להראות את עבד‪ ‬וגו'‬ ‫וע‪ ‬כל כלל ישראל‪ ,‬ואז יבקש על‬ ‫וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את‬ ‫צרכיו לשנה הבעל"ט‪.‬‬ ‫האר‪ ‬הטובה'‪ .‬ופירש רש"י‪' ,‬יסדר אד‪‬‬ ‫ובאמת אנשי כנסת הגדולה ג‪ ‬ה‪‬‬ ‫שבחו של הקב"ה‪ ,‬שלש ברכות‬ ‫קבעו את סדר התפילה באופ‪ ‬זה‪ ,‬וכמו‬ ‫ראשונות אבות גבורות וקדושת הש‪‬‬ ‫שאמרו בגמרא )ע"ז ז‪' (:‬לעול‪ ‬יסדר‬ ‫שאי‪ ‬בה‪ ‬תפילה אלא שבח'‪ ,‬ואח"כ‬ ‫אד‪ ‬שבחו של מקו‪ ‬ואחר כ‪ ‬יתפלל‪,‬‬ ‫בשאר הברכות יש דברי תחינה ותפילה‪.‬‬ ‫מנל‪ ‬ממשה רבינו דכתיב ה' אלקי‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫חובת ההודאה בתוספת לבקשה‬ ‫וכ‪ ‬אמר החת‪ ‬סופר‪ ,‬שהנה תפל"ה‬ ‫ובעני‪ ‬שנתבאר צדיקי‪ ‬אמרו בדר‪‬‬ ‫בגימטריא תקט"ו‪ ,‬כמני‪ ‬שיר"ה‪,‬‬ ‫צחות על דברי רש"י )בראשית כג‪ ,‬א( בת‬ ‫שתהיה השירה יחד ע‪ ‬התפילה‪ ,‬שבכל‬ ‫ק' כבת כ'‪ ,‬שכשיש לאד‪ ‬צרה בתו‪‬‬ ‫עת שמתפלל ומבקש על צרכיו או‬ ‫ביתו‪ ,‬הרי הוא אומר פרק כ' בתהילי‪‬‬ ‫צרכי רבי‪ ‬יודה על חסדי העבר‪ ,‬וכמו‬ ‫"יענ‪ ‬ה' ביו‪ ‬צרה"‪ ,‬וכשמגיעה הישועה‬ ‫שכתב בספר חובת הלבבות שהרוצה‬ ‫אומר פרק ק' "מזמור לתודה"‪ ,‬ואמרו‬ ‫שיתקבלו תפילותיו יודה בתחילה על‬ ‫בזה בדר‪ ‬צחות‪" ,‬בת ק' כבת כ'"‪,‬‬ ‫העבר‪ ,‬ואז יזכה לשפע‪.‬‬ ‫שצרי‪ ‬לומר פרק ק'‪ ,‬שהוא פרק‬ ‫?‪.‬‬ ‫ההודאה‪ ,‬באותה התעוררות והשתפכות‬ ‫הנפש כמו שאמר פרק כ'‪ ,‬כשהתפלל‬ ‫ובעני‪ ‬הזה מצאנו מאמר נפלא‬ ‫על צרתו‪.‬‬ ‫בספה"ק אור המאיר סו‪ ‬פרשת כי‬ ‫וכ‪ ‬פירשו בפסוק )תהלי‪ ‬סו‪ ,‬יז( אליו‬ ‫תצא על הפסוק )דברי‪ ‬כה‪ ,‬יג( 'לא יהיה‬ ‫פי קראתי ורומ‪ ‬תחת לשוני‪ .‬שכאשר‬ ‫ל‪ ‬בכיס‪ ‬אב‪ ‬ואב‪ ‬גדולה וקטנה'‪ ,‬אב‪‬‬ ‫האד‪ ‬מתפלל לפני ה'‪ ,‬תפילתו היא‬ ‫הכוונה בפשטות לאבני המשקלות‪,‬‬ ‫באופ‪ ‬של פי קראתי‪ ,‬שמתפלל בפה‬ ‫ופשטות הפסוק הוא שלא יהיו לאד‪‬‬ ‫מלא‪ ,‬ואילו 'ורומ‪ ,'‬כשפותח את פיו‬ ‫שתי אבני משקלות‪ ,‬גדולה וקטנה‪.‬‬ ‫להודאה‪ ,‬הרי זה רק 'תחת לשוני' מ‪‬‬ ‫ולכאורה דבר זה מ‪ ‬התימה הוא למה‬ ‫השפה ולחו‪ ,‬אבל האמת היא שצרי‪‬‬ ‫לא יהיו לו בביתו שני מידות‪ ,‬גדולה‬ ‫שיהיה ההודאה כמו התפילה‪.‬‬ ‫י‬ ‫נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו‬ ‫לפני השי"ת‪ ,‬ומסיי‪ ‬האור המאיר‬ ‫וקטנה‪ ,‬ואכ‪ ‬בספרי שולל הבנה זו‪,‬‬ ‫בלשו‪ ‬קדשו 'והש‪ ‬ברחמיו ישימנו‬ ‫וז"ל‪' :‬גדולה וקטנה‪ .‬יכול לא יעשה‬ ‫מהמוציאי‪ ‬דיבור לפני אלקי‪ ‬באמת‬ ‫ליטרא‪ ,‬חצי ליטרא‪ ,‬ורביע ליטרא‪,‬‬ ‫ובלב של‪ ,‬אמ‪ ‬סלה נצח ועד'‪.‬‬ ‫תלמוד לומר גדולה וקטנה‪ ,‬גדולה‬ ‫?‪.‬‬ ‫שהיא מכחשת את הקטנה‪ ,‬שלא יהיה‬ ‫נוטל בגדולה ומחזיר בקטנה'‪ ,‬היינו‬ ‫עוד מצאנו כעני‪ ‬זה בגמרא מגילה‬ ‫שבודאי מותר לו לעשות כמה מיני‬ ‫)ד‪ ‬ד‪' (.‬ואמר רבי יהושע ב‪ ‬לוי חייב‬ ‫אבני משקלות‪ ,‬אלא שלא תהיה מידה‬ ‫אד‪ ‬לקרות את המגילה בלילה‬ ‫אחת מכחשת את השניה‪.‬‬ ‫ולשנותה ביו‪ ,‬שנאמר )תהלי‪ ‬כב‪ ,‬ג(‬ ‫אלקי אקרא יומ‪ ‬ולא תענה ולילה ולא‬ ‫וכתב באור המאיר שהנה מצינו‬ ‫דומיה לי'‪ ,‬ופירש רש"י‪' ,‬ולשנותה ביו‪,‬‬ ‫בספר יצירה שאבני‪ ‬היינו אותיות‪ ,‬ועל‬ ‫זכר לנס‪ ,‬שהיו זועקי‪ ‬בימי צרת‪ ‬יו‪‬‬ ‫פי זה מבאר את הפסוק‪ ,‬שהנה יש ל‪‬‬ ‫ולילה'‪ .‬ומבואר ממש כעני‪ ‬שנתבאר‬ ‫אחד שכאשר בא ליטול פרס מרבו‬ ‫שכש‪ ‬שבשעת הצרה היתה הצעקה‬ ‫נוטל בגדולה‪ ,‬באותיות גדולות‪ ,‬והיינו‬ ‫ביו‪ ‬ובלילה‪ ,‬כ‪ ‬תהיה ג‪ ‬ההודאה‬ ‫שכאשר הוא מתפלל ומבקש מהשי"ת‬ ‫ביו‪ ‬ובלילה‪.‬‬ ‫הרי הוא מכניס כל מגמתו והתאמצותו‬ ‫?‪.‬‬ ‫באותיות "פרנסה"‪ ,‬בפה מלא‪ ,‬להיות‪‬‬ ‫גדולי‪ ‬כל מה דאפשר‪ ,‬שאי‪ ‬גדולי‪‬‬ ‫מה‪ ,‬שהוא מבקש ומתחנ‪ ‬באותיות‬ ‫הרה"ק הבית ישראל מגור זי"ע אמר‪,‬‬ ‫גדולות‪ ,‬אבל כשהוא בא להודות על‬ ‫כי ההודאה צריכה להיות שישי‪ ‬אחוז‬ ‫הנס הרי הוא 'מחזיר בקטנה'‪ ,‬כשבא‬ ‫והבקשה ארבעי‪ ‬אחוז‪ ,‬ואח"כ מצאו‬ ‫להחזיר שבח והודאה על טובותיו‬ ‫החסידי‪ ‬כי באמירת ההלל אומרי‪‬‬ ‫שהגדיל לעשות עמו‪ ,‬מחזיר בקטנה‪,‬‬ ‫שש פעמי‪ ‬הודו לה' כי טוב וארבע‬ ‫באותיות קטנות‪ ,‬ועל זה נאמר 'אב‪‬‬ ‫פעמי‪ ‬אנא ה'‪ ,‬הרי שההודאה היא‬ ‫ואב‪ ,'‬שני בחינת אבני‪ ,‬גדולות‬ ‫שישי‪ ‬אחוז לעומת הבקשה שהיא‬ ‫וקטנות המכחישי‪ ‬זה את זה‪ ,‬והלא‬ ‫ארבעי‪ ‬אחוז‪.‬‬ ‫איש זה הפכפ‪ ‬במעשיו‪ ,‬שהתפילה‬ ‫?‪.‬‬ ‫היא באבני‪ ‬גדולות‪ ,‬וההודאה היא‬ ‫באבני‪ ‬קטנות‪ ,‬שמודה באופ‪ ‬של‬ ‫ולסיו‪ ‬עני‪ ‬זה נביא את העני‪‬‬ ‫לצאת ידי חובה‪ ,‬אלא צרי‪ ‬להודות לכל‬ ‫שנודע לאחרונה הסגולה המפורסמת‬ ‫הפחות באותו אופ‪ ‬שביקש והתפלל‬ ‫אי‬ ‫נעימות הפרשה • מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה‬ ‫והעני‪ ‬בזה הוא כמו שנתבאר‪,‬‬ ‫ל'זכיה בדי‪ '‬בש‪ ‬הגר"ח פלאג'י זצ"ל‬ ‫שבסיו‪ ‬השנה יתבונ‪ ‬האד‪ ‬בכל‬ ‫בספרו מועד לכל חי )סי' יב ס"ב בש‪ ‬הנפש‬ ‫הטובות שעשה עמו הבורא במש‪ ‬כל‬ ‫יוס‪ ,(‬לומר בערב ראש השנה את י"א‬ ‫השנה ויודה על זה בהודאה גמורה‪,‬‬ ‫הפסוקי‪ ‬של פרשת ביכורי‪ ,‬וכותב‬ ‫ובזכות ההודאה ימחל לו השי"ת על כל‬ ‫על כ‪' ‬ואשרי תבחר ותקרב להגות בו‬ ‫מה שלא היה כראוי וית‪ ‬לו בשנה‬ ‫כי הוא סגולה נפלאה למחול על כל‬ ‫הבעל"ט שנה טובה ומתוקה ומבורכת‪.‬‬ ‫עונותיו‪ ,‬וכרוז יוצא עליו בשמי‪ ‬גביתי‬ ‫מאד‪ ‬זה כל חובותיו'‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫השמחה בתורה שהיא הטובה שבכל הטובות‬ ‫והנה בפסוקי התוכחה נאמר )דברי‪‬‬ ‫ש‪ .‬האור החיי‪ ‬הק' כותב לבאר‬ ‫כח‪ ,‬לד( והיית משוגע ממראה עיני‪ ‬אשר‬ ‫הפסוק 'ושמחת בכל הטוב'‪' ,‬ירמוז‬ ‫תראה‪ ,‬ובפשטות הכוונה היא שבגלות‬ ‫במאמר בכל הטוב אל התורה‪ ,‬כאומר‪‬‬ ‫יראו צרות נוראות עד שירד האד‪‬‬ ‫ז"ל )אבות פ"ו מ"ג( ואי‪ ‬טוב אלא תורה‪,‬‬ ‫מדעתו רח"ל‪ ,‬אבל כבר אמרו צדיקי‪‬‬ ‫שא‪ ‬היו בני אד‪ ‬מרגישי‪ ‬במתיקות‬ ‫שבכל התוכחה יש ברכות נסתרות‪,‬‬ ‫ועריבות טוב התורה היו משתגעי‪‬‬ ‫ופירשו צדיקי‪ ‬שיש לומר שהכוונה‬ ‫ומתלהטי‪ ‬אחריה ולא יחשב בעיניה‪‬‬ ‫היא על פי דברי האור החיי‪ ‬הק' הנ"ל‪,‬‬ ‫מלא עול‪ ‬כס‪ ‬וזהב למאומה כי התורה‬ ‫שהרי חז"ל אמרו )ירושלמי ריש שבת( 'כל‬ ‫כוללת כל הטובות שבעול‪.'‬‬ ‫האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה‬ ‫בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו'‪,‬‬ ‫והנה דברי האור החיי‪ ‬הק' ידועי‪‬‬ ‫נמצא שבשעה שהאד‪ ‬עוסק בתורה‬ ‫לכל‪ ,‬וכבר נתחברו על זה ניגוני קודש‪,‬‬ ‫הרי זה בבחינת 'מראה עיני‪ ‬אשר‬ ‫אבל צריכי‪ ‬להכניס הדברי‪ ‬בלב‪.‬‬ ‫תראה'‪ ,‬וזה הכוונה 'והיית משוגע‬ ‫כוונת דברי האור החיי‪ ‬הק' היא‪,‬‬ ‫ממראה עיני‪ ‬אשר תראה'‪ ,‬שיהיה‬ ‫שכאשר האד‪ ‬אוס‪ ‬את תבואתו‬ ‫לימודו באופ‪ ‬של בעל השמועה כאילו‬ ‫ופירותיו ומביא ביכורי‪ ‬להודות לה' על‬ ‫הוא עומד כנגדו‪ ,‬ואז ירגיש במתיקות‬ ‫הטוב שזכה‪ ,‬עליו לזכור מהו הטוב‬ ‫ועריבות טוב התורה עד שיהיה משתגע‬ ‫האמיתי‪ ,‬שכנגדו לא יחשב מלא עול‪‬‬ ‫ומתלהט אחר התורה הק'‪.‬‬ ‫כס‪ ‬וזהב למאומה‪ ,‬והוא התורה הק'‪.‬‬ ‫בי‬ ‫נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו‬ ‫השמחה בסמיכות גאולה לתפילה‬ ‫שם‪.‬‬ ‫גאולה לתפלה אז ושמחת כמאמר‪‬‬ ‫בספה"ק דגל מחנה אפרי‪ ‬מבאר‬ ‫ז"ל‪ ,‬והמשכיל יבי‪.‬‬ ‫פסוק זה על התפילה‪ ,‬שהנה בפסוק‬ ‫?‪.‬‬ ‫נאמר )ישעיה לח‪ ,‬ג( 'והטוב בעיני‪‬‬ ‫עשיתי'‪ ,‬והוא הפסוק שאמרו חזקיהו‬ ‫המל‪ ‬כשביקש על אריכות ימי‪,‬‬ ‫שמעתי שכ"ק מר‪ ‬אדמו"ר מגור‬ ‫ודרשו בגמרא )ברכות י‪ (:‬שסמ‪ ‬גאולה‬ ‫שליט"א בימי נישואי צאצאיו התפלל‬ ‫לתפלה‪ ,‬ויש להבי‪ ‬אי‪ ‬מוכח מהפסוק‬ ‫כוותיקי‪ ,‬שהנה על הגמרא הנ"ל שרב‬ ‫עני‪ ‬זה‪ .‬ומבאר‪ ,‬שלכאורה הוה ליה‬ ‫ברונא היה בשמחה כל היו‪ ‬על ידי‬ ‫למימר 'וטוב בעיני‪ ,'‬מאי 'והטוב'‪ ,‬אלא‬ ‫שסמ‪ ‬גאולה לתפילה הקשו בתוספות‪,‬‬ ‫שמרמז ה' טוב‪ ,‬טוב זה גאולה כמו‬ ‫וא"ת והלא כל העול‪ ‬סומכי‪ ‬גאולה‬ ‫שכתוב )רות ג‪ ,‬יג( א‪ ‬יגאל‪' ‬טוב' יגאל‪,‬‬ ‫לתפילה‪ ,‬ומאי רבותיה דרב ברונא דלא‬ ‫ותפילה היא ה' אחרונה‪ ,‬וכמו שאיתא‬ ‫פסיק חוכא מפומיה‪ ,‬ותירצו דהכי‬ ‫שש‪ ‬הוי"ה הוא כנגד טלית תפילי‪‬‬ ‫קאמר‪ ,‬כל הסומ‪ ‬גאולה לתפלה‬ ‫קריאת שמע ותפילה‪ ,‬הי' הוא כנגד‬ ‫כותיקי‪ ‬שקורי‪ ‬קריאת שמע קוד‪ ‬הנ‪‬‬ ‫התפילי‪ ,‬ה' ראשונה קריאת שמע‪ ,‬ו'‬ ‫ומתפללי‪ ‬מיד בהנ‪ ‬החמה‪ ,‬הוא זוכה‬ ‫הוא ציצית‪ ,‬ה' אחרונה כנגד תפילה‪,‬‬ ‫שלא פסיק חוכא מפומיה‪.‬‬ ‫וזהו וה' טוב בעיני‪ ‬עשיתי‪ ,‬שסמ‪‬‬ ‫ואמר אדמו"ר מגור שליט"א‪ ,‬שביו‪‬‬ ‫טוב ‪ ‬גאולה‪ ,‬לה' – תפילה‪ .‬והנה‬ ‫שהוא משיא אחד מצאצאיו‪ ,‬ועוברי‪‬‬ ‫בגמרא )ברכות ט‪ (:‬אמרו‪ ,‬רב ברונא זימנא‬ ‫לפניו רבבות ישראל לבר‪ ‬ולהתבר‪,‬‬ ‫חדא סמ‪ ‬גאולה לתפלה ולא פסק‬ ‫ביקש שיהיה בבחינת 'לא פסיק חוכא‬ ‫חוכא מפומיה כוליה יומא‪ .‬וזהו‬ ‫מפומיה כוליה יומא'‪ ,‬ולכ‪ ‬התפלל‬ ‫'ושמחת בכל הטוב'‪ ,‬היינו ג‪ ‬כ‪ ‬ה' טוב‪,‬‬ ‫ותיקי‪ ‬וסמ‪ ‬גאולה לתפילה‪.‬‬ ‫פירוש‪ ,‬שהשי"ת יעזור ל‪ ‬שתסמו‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫גי‬ ‫נעימות הפרשה • מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה‬ ‫השמחה בחודש אלול‬ ‫לפניו במש‪ ‬כל השנה‪ ,‬בכ‪ ‬שנת‪ ‬לנו‬ ‫ש‪ .‬הרה"ק הצמח צדיק מויז'ני‪‬‬ ‫כ"ל טו"ב בגימטריא אלו"ל‪ ,‬שבחודש‬ ‫זי"ע ביאר‪ ,‬מהו 'ושמחת בכל הטוב'‪,‬‬ ‫זה אפשר לתק‪ ‬כל מה שנתחייבו‬ ‫כ"ל טו"ב בגימטריא אלו"ל‪ ,‬ללמד‪‬‬ ‫במש‪ ‬ימות השנה‪.‬‬ ‫השמחה הגדולה שצרי‪ ‬האד‪ ‬לשמוח‬ ‫ועל זה עוני‪ ‬לו השומעי‪' ‬מי‬ ‫בחודש אלול‪ ,‬וזה הכוונה 'ושמחת בכל‬ ‫שגמל‪ ‬כ"ל טו"ב הוא יגמל‪ ‬כל טוב‬ ‫הטוב אשר נת‪ ‬ל‪ ‬ה' אלקי‪ '‬שישמח‬ ‫סלה‪ ,‬שמברכי‪ ‬אותו שהשנה הבעל"ט‬ ‫האד‪ ‬בכ‪ ‬שזכינו לחודש אלול‪.‬‬ ‫תהיה כל השנה בבחינה זו של כ"ל‬ ‫ועל פי זה יש לבאר הנוסח‬ ‫טו"ב‪ ,‬שיהיה אצלו כל השנה בקדושה‬ ‫שאומרי‪ ‬בברכת הגומל 'הגומל‬ ‫ובטהרה בבחינת אלול‪ ,‬שיהיה האלול‬ ‫לחייבי‪ ‬טובות שגמלני כל טוב'‪,‬‬ ‫'סלה' ‪ ‬כל השנה‪.‬‬ ‫שהשי"ת גומל טוב לחייבי‪ ‬שנתחייבו‬ ‫?‪.‬‬ ‫השמחה במתנת התשובה‬ ‫הטוב‪.‬‬ ‫וכבר כתב בספה"ק שערי תשובה‬ ‫בגודל הטובה שעשה עמנו הבורא במה‬ ‫וכ‪ ‬פירשו צדיקי‪ ‬את הפסוק‬ ‫שזכינו למתנת התשובה‪:‬‬ ‫)בראשית מה‪ ,‬ה( 'ועתה אל תעצבו'‪ ,‬אי‪‬‬ ‫'ועתה' אלא תשובה‪ ,‬שתהיה עבודת‬ ‫'מ‪ ‬הטובות אשר היטיב הש‪ ‬יתבר‪‬‬ ‫התשובה ללא עצבו‪ ,‬ואמרו צדיקי‪‬‬ ‫ע‪ ‬ברואיו‪ ,‬כי הכי‪ ‬לה‪ ‬הדר‪ ‬לעלות‬ ‫שהרי התשובה היא מצוה מתרי"ג‬ ‫מתו‪ ‬פחת מעשיה‪ ‬ולנוס מפח‬ ‫מצוות‪ ,‬ויש לקיי‪ ‬מצוה זו מתו‪‬‬ ‫פשעיה‪ ,‬לחשו‪ ‬נפש‪ ‬מני שחת‬ ‫שמחה‪ ,‬וכ‪ ‬היה המנהג אצל צדיקי בית‬ ‫ולהשיב מעליה‪ ‬אפו‪ ,‬ולמד‪ ‬והזהיר‪‬‬ ‫בעלזא זי"ע שביו‪ ‬הק' בכניסת היו‪‬‬ ‫לשוב אליו כי יחטאו לו לרוב טובו‬ ‫קוד‪ ‬ברכת שהחיינו היו אומרי‪ ‬שיש‬ ‫וישרו‪ ,‬כי הוא ידע יצר‪.'‬‬ ‫לקיי‪ ‬מצות תשובה מתו‪ ‬שמחה‪,‬‬ ‫וזהו השמחה הגדולה בכל הטוב‪,‬‬ ‫וברכו ברכת שהחיינו מתו‪ ‬שמחה‬ ‫שנת‪ ‬לנו השי"ת את חודש אלול שבו‬ ‫עצומה‪.‬‬ ‫אפשר לתק‪ ‬כל מה שפגמו ולקבל כל‬ ‫די‬ ‫נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו‬ ‫מעלת חודש אלול‬ ‫וכ‪ ‬נאמר )דברי‪ ‬כט‪ ,‬ט( 'את‪ ‬נצבי‪‬‬ ‫צדיקי‪ ‬אמרו על המשנה ששנינו‬ ‫היו‪ ‬כולכ‪ ‬לפני ה' אלקיכ‪ ,'‬שבחודש‬ ‫)כתובות נז‪' (.‬נותני‪ ‬לבתולה שני‪ ‬עשר‬ ‫אלול עומדי‪ ‬לפני השי"ת‪ ,‬וכאשר‬ ‫חודש'‪ ,‬שהוא מרמז לחודש אלול‪,‬‬ ‫נעמדי‪ ‬לפניו עומדי‪ ‬כראוי‪ ,‬שכ‪‬‬ ‫שמזל החודש הוא מזל בתולה‪,‬‬ ‫החוטא קומתו כפופה‪ ,‬וכעני‪ ‬מה‬ ‫שבחודש זה אפשר לתק‪ ‬את כל הי"ב‬ ‫שנאמר )קהלת ג‪ ,‬כא( 'מי יודע רוח בני‬ ‫חודש‪ ,‬והרי זה ההכנה הראויה לשנה‬ ‫האד‪ ‬העולה היא למעלה ורוח הבהמה‬ ‫הבעל"ט‪.‬‬ ‫היורדת היא למטה לאר‪ ,'‬שבמש‪‬‬ ‫ימות השנה כשהאד‪ ‬עושה מעשה‬ ‫ושמעתי מאחד רמז נאה על מה‬ ‫בהמה‪ ,‬שהוא נכשל בחטאי‪ ,‬אזי יש בו‬ ‫שאומרי‪ ‬בברכת אשר יצר 'אי אפשר‬ ‫רוח הבהמה היורדת היא למטה לאר‪,‬‬ ‫להתקיי‪ ‬ולעמוד לפני‪ ,'‬א"י מרמז‬ ‫ואי‪ ‬קומתו זקופה‪ ,‬שראשו שקוע כל‬ ‫לי"א חודש‪ ,‬שג‪ ‬א‪ ‬במש‪ ‬י"א חודש‬ ‫העת בעניני האר‪ ,‬בעניני גשמיות‪ ,‬אכ‪‬‬ ‫היתה הנהגתו באופ‪ ‬של א"י‪ ,‬שלא‬ ‫בהגיע חודש אלול כשעומדי‪ ‬לפני ה'‬ ‫היתה הנהגתו כראוי‪ ,‬א‪ ‬בחודש‬ ‫אזי זוכי‪ ‬שוב לקומה זקופה‪ ,‬ואז‬ ‫אלו"ל ‪ ‬א'פשר ל'התקיי‪ ‬ו'לעמוד‬ ‫א'פשר ל'התקיי‪ ‬ו'לעמוד ל'פני‪,‬‬ ‫ל'פני‪ ,‬שכ‪ ‬בימי חודש אלול יכול‬ ‫שיהיה באד‪ ‬רוח בני האד‪ ‬העולה‬ ‫האד‪ ‬לעמוד לפני השי"ת ולתק‪ ‬את‬ ‫היא למעלה‪.‬‬ ‫כל ימות השנה‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫עבודת חודש אלול בתורה ותפילה‬ ‫דפי‪ ,‬לשנות פרק אחד ישנה שני‬ ‫עבודת חודש אלול הוא בתורה‬ ‫פרקי‪ ,'‬מבואר שהתשובה היא על ידי‬ ‫ובתפילה‪ .‬בתורה‪ ,‬לפי שאמרו חז"ל‬ ‫שיוסי‪ ‬בלימוד התורה‪.‬‬ ‫)ילקו"ש משלי תתקלה( 'רב הונא אמר נכשל‬ ‫ועוד זאת‪ ,‬שהנה העבודה בראש‬ ‫אד‪ ‬בעבירה שהוא חייב בה מיתה בידי‬ ‫השנה היא עני‪ ‬המלכיות‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫שמי‪ ‬מה יעשה ויחיה‪ ,‬יתעסק בתורה‪,‬‬ ‫חז"ל )ר"ה טז‪' (.‬אמרו לפני מלכיות כדי‬ ‫א‪ ‬היה רגיל לקרות ד‪ ‬אחד יקרא שני‬ ‫וט‬ ‫נעימות הפרשה • מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה‬ ‫ועל פי זה כתב לבאר הפסוק 'ותהי‬ ‫שתמליכוני עליכ‪ ,'‬ומהי הדר‪ ‬לקבל‬ ‫ראשית ממלכתו בבל'‪ ,‬ראשית של‬ ‫עול מלכות שמי‪ ‬על עצמו‪ ,‬ראה מה‬ ‫המלוכה בבל‪ ,‬על ידי תלמוד בבלי‪.‬‬ ‫שהביא בספה"ק אור לשמי‪ ‬להרה"ק ר'‬ ‫ואר‪  ‬ועוד זוכה על ידי לימוד התורה‪,‬‬ ‫מאיר מאפטא זי"ע בפרשת נצבי‪ ‬על‬ ‫שמשיג חיי‪ ‬ארוכי‪ .‬עוד מרומז‬ ‫מה שנאמר בפסוק )בראשית י‪ ,‬י( 'ותהי‬ ‫בתיבת 'ואר‪ ,'‬לשו‪ ‬ארוכה ומרפא‪,‬‬ ‫ראשית ממלכתו בבל'‪ ,‬על פי מה‬ ‫שזוכה להמשי‪ ‬רפואה בעול‪ ,‬ועוד‬ ‫שאמרו בזוה"ק‪ ,‬שהאד‪ ‬יוכל להשיג‬ ‫יכול להמשי‪ ‬רחמי‪ ‬בעול‪ ‬מיו‪‬‬ ‫גדולה וממשלה על ידי עובדי‪ ‬טבי‪‬‬ ‫שכולו ארו‪.‬‬ ‫שעושה להשי"ת‪ ,‬ומה שמשיג על ידי‬ ‫התורה הוא גדולה יותר מכול‪ ,‬וזהו‬ ‫וכמו כ‪ ‬העבודה בחודש אלול הוא‬ ‫פירוש המשנה )פאה פ"א מ"א( ותלמוד‬ ‫עבודת התפילה‪ ,‬וכתב בטור )סי' תקפא(‬ ‫תורה כנגד כול‪ ,‬ויש להוסי‪ ‬שכ‪‬‬ ‫'שכל המוסי‪ ‬לבקש רחמי‪ ‬זכות הוא‬ ‫שנינו באבות )פ"ו מ"א(‪' ,‬ונותנת לו‬ ‫לו'‪ ,‬ולכ‪ ‬מוסיפי‪ ‬לומר פרק לדוד ה'‬ ‫מלכות וממשלה וחקור די‪ ,'‬שעל ידי‬ ‫אורי‪.‬‬ ‫התורה יזכה לגדולה וממשלה‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫לימוד התורה מסייע לתפילה‬ ‫כשבאי‪ ‬למל‪ ‬לבקש לפניו איזה‬ ‫ולגבי עבודת התורה בחודש אלול יש‬ ‫בקשה‪ ,‬כל אחד מבי‪ ‬בגדלות המל‪,‬‬ ‫לומר על הדר‪ ‬ששמעתי מכ"ק מר‪‬‬ ‫ויש לאד‪ ‬מורא מלכות‪ ,‬עד כדי כ‪‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א מבאיא‪ ,‬שהנה המהר"ל‬ ‫שלפעמי‪ ‬כשנכנסי‪ ‬לפני המל‪ ‬לבקש‬ ‫מבאר בספריו )נתיבות עול‪ ,‬נתיב התורה(‬ ‫הבקשה‪ ,‬מחמת גודל הפחד ומורא אי‬ ‫מהו החילוק בי‪ ‬תורה לתפילה‪ ,‬שבשעה‬ ‫אפשר לפתוח הפה‪ ,‬ומתביישי‪ ‬לדבר‬ ‫שהאד‪ ‬עומד בתפילה הרי הוא מדבר‬ ‫לפני המל‪ ,‬אבל כשהמל‪ ‬הוא המתחיל‬ ‫לפני השי"ת‪ ,‬ובעת לימוד התורה הרי זה‬ ‫לדבר ע‪ ‬האד‪ ,‬הרי זה יותר קל לאד‪‬‬ ‫להיפ‪ ,‬כי בשעה שהאד‪ ‬לומד תורה‪,‬‬ ‫לענות לו וממילא יוכל לבקש את מה‬ ‫כביכול השי"ת מדבר אליו ומלמדו‬ ‫שיש לו לבקש‪.‬‬ ‫התורה‪ .‬משל למה הדבר דומה‪,‬‬ ‫זט‬ ‫נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו‬ ‫ויש לומר שזהו 'אני לדודי ודודי לי'‬ ‫כמו כ‪ ‬כשהאד‪ ‬עומד להתפלל‬ ‫)שה"ש ו‪ ,‬ג(‪' ,‬אני לדודי'‪ ,‬זו עבודת‬ ‫לפני השי"ת‪' ,‬דע לפני מי אתה עומד‪,‬‬ ‫התפילה‪ ,‬שהאד‪ ‬פונה אל ה' בתפילה‪,‬‬ ‫לפני מל‪ ‬מלכי המלכי‪ ‬הקב"ה'‪ ,‬נופל‬ ‫'ודודי לי'‪ ,‬שהשי"ת יושב כנגדו ומלמדו‬ ‫על האד‪ ‬פחד ומורא‪ ,‬כיצד יוכל‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫לפתוח את פיו לפני השי"ת‪ ,‬ובפרט‬ ‫שלפעמי‪ ‬עולה לאד‪ ‬המחשבה שאינו‬ ‫והנה חודש תשרי הוא החודש‬ ‫ראוי לעמוד לפני המל‪ ‬ולבקש‪ ,‬ומהו‬ ‫שמרבי‪ ‬בו בתפילה‪ ,‬ולכ‪ ‬יקדי‪ ‬לכ‪‬‬ ‫העצה שיוכל לבקש את בקשותיו‪,‬‬ ‫לעסוק בתורה בחודש אלול‪' ,‬ושמחת‬ ‫שילמד האד‪ ‬קוד‪ ‬התפילה‪ ,‬שכאשר‬ ‫בכל הטוב'‪ ,‬ואז יוכל להתפלל בחודש‬ ‫האד‪ ‬עוסק בתורה הרי זה הבחינה‬ ‫תשרי באופ‪ ‬הראוי ולפעול בתפילתו‬ ‫שהשי"ת מתחיל לדבר אל האד‪,‬‬ ‫כל טוב‪.‬‬ ‫וממילא לאחר מכ‪ ‬יותר קל לאד‪‬‬ ‫לעמוד לפני השי"ת בתפילה ולבקש‬ ‫ומצאנו בכח של לימוד התורה‬ ‫ממנו את בקשותיו‪.‬‬ ‫שהוא מסייע שתתקבל העבודה בראש‬ ‫השנה‪ ,‬שכ‪ ‬כתב הרמ"א )סי' תקפ"ה ס"א(‬ ‫ויש לשו‪ ‬בספה"ק יערות דבש‬ ‫'ונוהגי‪ ‬לתקוע על הבימה במקו‪‬‬ ‫להגה"ק רבי יונת‪ ‬אייבשי‪ ‬זי"ע )ח"ב‬ ‫שקורי‪ ,'‬ובטע‪ ‬הדבר כתב במשנה‬ ‫דרוש י(‪' ,‬אשרי האיש שעכ"פ קובע עת‬ ‫ברורה )סק"ג( 'כדי שזכות התורה יג‪‬‬ ‫לתורה לשמה קוד‪ ‬התפילה ואח"כ‬ ‫עלינו לעלות זכרונינו לפניו לטובה'‪,‬‬ ‫יתפלל בכוונה ברעותא דליבא'‪ ,‬והוא‬ ‫מבואר שבכח התורה יתקבלו התקיעות‬ ‫מסיי‪ ‬ש‪ ‬בלשונו‪' ,‬אז מובטח לו‬ ‫לרצו‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪ ‬ירבה בלימוד התורה‬ ‫שנפתחו לו שערי תפילה'‪ ,‬שעל ידי‬ ‫בחודש אלול 'כדי שזכות התורה יג‪‬‬ ‫הלימוד קוד‪ ‬התפילה נפתחי‪ ‬שערי‬ ‫עלינו לעלות זכרונינו לפניו לטובה'‪.‬‬ ‫תפילה‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫זי‬ ‫נעימות הפרשה • מתוך שיעורי פרשת כי תבוא תשפ"ה‬ ‫הברכה הגדולה בימי אלול ותשרי‬ ‫אלקיך‬ ‫אשׁר ה' ֱ ֶֹ ָ‬ ‫בּארץ ֲ ֶ‬ ‫וּברכך ָ ָ ֶ‬ ‫ידך ֵ ַ ְ ָ‬ ‫משׁלח ָ ֶ ָ‬ ‫וּבכל ִ ְ ַ‬ ‫בּאסמיך ְ ֹ‬ ‫הבּרכה ַ ֲ ָ ֶ ָ‬ ‫אתּך ֶאת ַ ְ ָ ָ‬ ‫ְַיצו ה' ִ ְ ָ‬ ‫ֹ ֵנתן ָ ְ‬ ‫לך )דברי‪ ‬כח‪ ,‬ח(‪.‬‬ ‫והנה על פסוק זה אמרו בגמרא )ב"מ‬ ‫שמעתי מכ"ק מר‪ ‬אדמו"ר שליט"א‬ ‫מב‪' (.‬תנו רבנ‪ ‬ההול‪ ‬למוד את גורנו‬ ‫מבאיא‪ ‬שבפסוק זה נרמז גודל הברכה‬ ‫אומר יהי רצו‪ ‬מלפני‪ ‬ה' אלקינו‬ ‫שיש בימי‪ ‬אלו‪ ,‬ימי אלול ותשרי‪ ,‬בכל‬ ‫שתשלח ברכה במעשה ידינו התחיל‬ ‫מעשה שעושי‪ ,‬בכל משנה ובכל שורה‬ ‫למוד אומר ברו‪ ‬השולח ברכה בכרי‬ ‫בגמרא שלומדי‪ ‬יש בו ברכה מרובה‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬מדד ואחר כ‪ ‬ביר‪ ‬הרי זה תפילת‬ ‫שוא‪ ,‬לפי שאי‪ ‬הברכה מצויה לא בדבר‬ ‫וזה נרמז בתיבת אסמי"‪ ‬ר"ת א'לול‪,‬‬ ‫השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר‬ ‫ס'ליחות‪ ,‬מ'לכיות ‪ ‬היינו ראש השנה‪,‬‬ ‫המנוי אלא בדבר הסמוי מ‪ ‬העי‪,‬‬ ‫י'ו‪ ‬כ'יפור‪ ,‬ומה שנאמר ובכל משלח‬ ‫שנאמר יצו ה' את‪ ‬את הברכה‬ ‫יד‪ ‬הכוונה לחג הסוכות ולשמיני עצרת‬ ‫באסמי‪ ,'‬ובטע‪ ‬הדבר מבאר באלשי"‪‬‬ ‫ושמחת תורה‪ ,‬שבסוכות נוטלי‪ ‬את‬ ‫הק' )דברי‪ ‬כג‪ ,‬כא( בטע‪ ‬איסור ריבית‪,‬‬ ‫הלולב והאתרוג בשתי הידי‪ ,‬וה‪ ‬כלי‬ ‫שהאד‪ ‬צרי‪ ‬להאמי‪ ‬בהשי"ת‪ ,‬להיות‬ ‫הזיי‪ ‬שלנו כמו שאמרו במדרש ובזוה"ק‪,‬‬ ‫נזר אלקיו על ראשו‪ ,‬שיהיה לבבו של‪‬‬ ‫ולאחר מכ‪ ‬בשמיני עצרת ושמחת‬ ‫ע‪ ‬אלקיו כי הוא יתבר‪ ‬המשגיח‬ ‫תורה תופסי‪ ‬את הספר תורה הק'‬ ‫והמשפיע‪ ,‬וכאשר הוא בלתי בעל‬ ‫בשתי הידי‪ ‬באופ‪ ‬של אחזתיו ולא‬ ‫תכלית כ‪ ‬ברכתו משוללת קצבה‪ ,‬כי א‪‬‬ ‫ארפנו )שה"ש ג‪ ,‬ד(‪ ,‬וזהו 'יצו ה' את‪ ‬את‬ ‫לפעמי‪ ‬מפליג בברכת המעט ולפעמי‪‬‬ ‫הברכה'‪ ,‬שבימי‪ ‬אלו יכול כל אחד‬ ‫ימנענה מהמרובה לפי מעשה האיש‬ ‫לקנות לו אוצרות של תורה ויראת‬ ‫ההוא‪ ,‬ולפי שהשי"ת לא יקשה לפניו‬ ‫שמי‪ ,‬קדושה וטהרה‪ ,‬אוצרות של‬ ‫עשות יש מאי‪ ,‬כ‪ ‬אפילו בהיות‬ ‫אמונה ובטחו‪ ,‬אוצרות של אהבת ה'‬ ‫התבואה בכרי וישערוהו בס‪ ‬כורי‪ ‬ש‪‬‬ ‫ודביקות בה' ושאר המדרגות שצרי‪ ‬כל‬ ‫במקומו ירבה יותר על מה שהיה הכרי‬ ‫אחד לקנות בימי‪ ‬אלו‪ ,‬וזהו 'באסמי‪,'‬‬ ‫אשר הוציא השדה‪ ,‬נמצא כל העוד‪‬‬ ‫שהוא עני‪ ‬של אוצרות‪ ,‬שבימי‪ ‬אלו‬ ‫הוא יש מאי‪ ,‬ועל כ‪ ‬נצטוינו )תענית ח ב(‬ ‫קוני‪ ‬אוצרות לכל ימות השנה‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫לבקש טר‪ ‬מדוד הכרי ולומר יהי רצו‪‬‬ ‫וכו' שתשלח ברכה בכרי הזה‪ ,‬לפי‬ ‫חי‬ ‫נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו‬ ‫עבודתו בימי‪ ‬אלו‪ ,‬אלא יבטח בה'‬ ‫שהשי"ת עושה יש מאי‪ ,‬אלא שלאחר‬ ‫ויבקש מהשי"ת שיכניס לו הברכה‬ ‫שהאד‪ ‬מדד בזה הראה חסרו‪ ‬אמונתו‬ ‫בימי‪ ‬אלו‪ ,‬שיוכל לעבוד את ה' כראוי‬ ‫בה'‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪ ‬אי‪ ‬חל הנס‪ ,‬אבל השי"ת‬ ‫בימי‪ ‬אלו‪ ,‬ושנזכה שיהיו הימי‪ ‬הק'‬ ‫מכניס הברכה באסמי‪ ‬ג‪ ‬יש מאי‪.‬‬ ‫הבאי‪ ‬לקראתנו לטובה ימי‪ ‬מבורכי‪.‬‬ ‫וכמו כ‪ ‬יש לומר בעת שבאי‪‬‬ ‫ובאמת ימי‪ ‬אלו ה‪ ‬ימי‪ ‬מבורכי‪,‬‬ ‫הימי‪ ‬הק'‪ ,‬ימי סליחות וראש השנה‪,‬‬ ‫שהרי כתיב )בראשית ב‪ ,‬ג( 'ויבר‪ ‬אלקי‪‬‬ ‫אנו מבקשי‪ ‬מהשי"ת שישלח לנו‬ ‫את יו‪ ‬השביעי'‪ ,‬ובמהר"ל מבואר‬ ‫ברכה בימי‪ ‬הללו שישפיעו על כל‬ ‫בכמה מקומות שחודש השביעי הרי‬ ‫השנה‪ ,‬וזהו 'ההול‪ ‬למוד את גורנו'‪,‬‬ ‫הוא כנגד היו‪ ‬השביעי‪ ,‬וכש‪ ‬שהשי"ת‬ ‫שהוא מבקש בראש השנה על כל ימות‬ ‫ביר‪ ‬את היו‪ ‬השביעי‪ ,‬כ‪ ‬ביר‪ ‬ג‪ ‬את‬ ‫השנה‪ ,‬והוא מבקש למלאות ימי‪ ‬אלו‬ ‫החודש השביעי שתהיה עבודת האד‪‬‬ ‫בתורה ותפילה ועבודת ה'‪ ,‬וכבר פירש"י‬ ‫רצויה בימי‪ ‬אלו‪.‬‬ ‫שמחשבה מועלת אפילו לדברי תורה‪,‬‬ ‫שלא ימדוד האד‪ ‬אי‪ ‬וכיצד יהיה‬ ‫?‪.‬‬ ‫טי‬ ‫נעימות הפרשה • מתוך שיעור פרשת כי תבוא תשפ"ד‬ ‫מתוך שיעור פרשת כי תבוא תשפ"ד‬ ‫נחלה וגו'‪) .‬דברי‪ ‬כו‪ ,‬א(‬ ‫לך ַ ֲ ָ‬ ‫אלקיך ֹ ֵנתן ְ ָ‬ ‫אשׁר ה' ֱ ֶֹ ָ‬ ‫הארץ ֲ ֶ‬ ‫והיה ִכּי ָתבוֹא ֶאל ָ ָ ֶ‬ ‫ְ ָָ‬ ‫על התורה והמצוות שהקדוש ברו‪ ‬הוא‬ ‫הטע‪ ‬למה נאמר לשו‪' ‬והיה' כי‬ ‫נת‪ ‬לנו‪.‬‬ ‫תבוא אל האר‪ ,‬שהוא לשו‪ ‬שמחה‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫מבאר האור החיי‪ ‬הק'‪' :‬אמר והיה‬ ‫לשו‪ ‬שמחה‪ ,‬להעיר שאי‪ ‬לשמוח אלא‬ ‫בישיבת האר‪ ,‬על דר‪ ‬אומרו 'אז ימלא‬ ‫ביאור נוס‪ ‬איתא משמו של הרה"ק‬ ‫שחוק פינו'‪ .‬היינו שבשעה שיהא 'בשוב‬ ‫הצמח צדיק מויז'ני‪ ‬זי"ע‪ ,‬שתיבות כ"ל‬ ‫ה' את שיבת ציו‪ ,'‬אז ימלא שחוק פינו‪,‬‬ ‫טו"ב בגימטריא אלו"ל‪ ,‬לרמז כי‬ ‫אז היא שלימות השמחה‪.‬‬ ‫העבודה של חודש אלול צריכה להיות‬ ‫מתו‪ ‬שמחה‪ .‬ועלינו לשמוח במתנה‬ ‫והנה פרשת‪ ‬מתחילה ע‪ ‬מצות‬ ‫שנת‪ ‬לנו השי"ת‪ ,‬חודש של‪ ‬שבו‬ ‫'הבאת ביכורי‪ '‬ו'מקרא ביכורי‪,'‬‬ ‫אפשר לחזור בתשובה ולהתקרב אל‬ ‫ובסיו‪ ‬פרשת ביכורי‪ ‬ג‪ ‬נאמר לשו‪‬‬ ‫הקדוש ברו‪ ‬הוא‪ ,‬ומחובתנו לנצל כל‬ ‫שמחה‪' ,‬ושמחת בכל הטוב אשר נת‪ ‬ל‪‬‬ ‫רגע מחודש זה לשוב בתשובה‪.‬‬ ‫ה' אלקי‪) '‬ש‪ ‬פסוק יא(‪ ,‬שעלינו להיות‬ ‫שמחי‪ ‬ולהודות להשי"ת על כל הטוב‬ ‫אמרו חז"ל 'ועתה' הוא לשו‪‬‬ ‫שנת‪ ‬לנו‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬כי זה הוא עני‪ ‬התשובה‪ ,‬מאי‬ ‫ובפשטות מוסב פסוק זה שמודה‬ ‫דהוה הוה‪ ,‬מכא‪ ‬ואיל‪ ‬מתחיל האד‪‬‬ ‫לה' על הפירות שגדלו באר‪ ‬ישראל‪.‬‬ ‫'ד‪ ‬חדש'‪ .‬וכ‪ ‬מצינו אצל יוס‪ ‬שאמר‬ ‫והאור החיי‪ ‬הק' מפרש‪ ,‬שזה מוסב‬ ‫לאחיו לשו‪ ‬זה 'ועתה אל תעצבו' וגו'‬ ‫כביכול על הקדוש ברו‪ ‬הוא‪' ,‬על דר‪‬‬ ‫)בראשית מה‪ ,‬ה(‪ ,‬לאחר שהאחי‪ ‬התחרטו‬ ‫אומרו טוב ה'‪ ,‬ולהעיר‪ ‬על זה אמר בכל‬ ‫והתבוננו כי ה‪ ‬אשמי‪ ‬במכירה של‬ ‫הטוב‪ ,‬פירוש דבר הכולל כל הטוב‪ ,‬ואי‪‬‬ ‫יוס‪ ,‬עד שיוס‪ ‬הוצר‪ ‬להגיד לה‪ ‬אל‬ ‫זה אלא הקדוש ברו‪ ‬הוא שהוא מקור‬ ‫תרגזו בדר‪) ‬ש‪ ‬פסוק כד(‪ ,‬שלא יריבו‬ ‫הטוב'‪.‬‬ ‫ביניה‪ ‬מי היה הגור‪ ‬למכירה‪ ,‬על כ‪‬‬ ‫אמר לה‪ ,‬ועתה‪ ,‬את‪ ‬הולכי‪ ‬עכשיו‬ ‫עוד מבאר האוה"ח הק' את פירושו‬ ‫לעשות תשובה ולהתחיל מחדש‪ ,‬א‪‬‬ ‫הידוע ש"כל הטוב" פירושו התורה‬ ‫'אל תעצבו'‪ ,‬אל תעשו זאת בעצבות‪,‬‬ ‫הקדושה‪ ,‬כי התורה כוללת כל הטובות‬ ‫שכ‪ ‬התשובה צריכה להיות מתו‪‬‬ ‫שבעול‪ ,‬ועל כ‪ ‬אנו שמחי‪ ‬ומודי‪‬‬ ‫כ‬ ‫נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו‬ ‫א‪ ‬לא עובדי‪ ‬את הקדוש ברו‪ ‬הוא‬ ‫שמחה‪ ,‬והלא תשובה היא מצוה ככל‬ ‫בשמחה ובטוב לבב‪ .‬ומכלל לאו אתה‬ ‫מצוות התורה שיש לעשות‪ ‬בשמחה‪.‬‬ ‫שומע ה‪ ,‬שא‪ ‬בני ישראל כ‪ ‬יעבדו‬ ‫כעני‪ ‬זה איתא בספה"ק מג‪ ‬אברה‪‬‬ ‫את השי"ת בשמחה ובטוב לבב‪ ,‬יהיה‬ ‫להמגיד מטריסק זי"ע‪ ,‬שהצירו‪ ‬ש‪‬‬ ‫ההיפ‪ ‬מ‪ ‬התוכחה‪ ,‬ויתקיי‪ ‬בנו הכתוב‬ ‫הוי"ה של חודש תשרי הוא ו'ה'י'ה'‪,‬‬ ‫)דברי‪ ‬כג‪ ,‬ו( ויהפו‪ ‬ה' אלקי‪ ‬ל‪ ‬את‬ ‫'והיה' לשו‪ ‬שמחה‪ ,‬ללמדנו שא‪ ‬על פי‬ ‫הקללה לברכה‪ ,‬שכולל בזה את כל‬ ‫שראש השנה הוא יו‪ ‬הדי‪ ,‬ולב מי לא‬ ‫הברכות הכי גדולות‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫יחרד מאימת הדי‪ ,‬א‪ ‬על פי כ‪ ‬לא‬ ‫ייפול האד‪ ‬במרה שחורה ובעצבות‬ ‫ח"ו‪ ,‬יראת השמי‪ ‬של חודש תשרי‬ ‫ובאמת עצ‪ ‬הדבר להיות בשמחה‪,‬‬ ‫צריכה להיות בלי עצבות‪ ,‬אלא מתו‪‬‬ ‫זה גופא הוא עבודת ה'‪ .‬כפי שצדיקי‪‬‬ ‫שמחה‪ ,‬כמאמר הפסוק 'וגילו ברעדה'‪.‬‬ ‫פירשו את הפסוק )תהלי‪ ‬ק‪ ,‬ב( עבדו את‬ ‫עלינו לבטוח בהשי"ת שהוא יפקוד‬ ‫ה' בשמחה‪ ,‬עבדו את ה' ‪ ‬ע"י ‪ ‬שמחה‪.‬‬ ‫אותנו לחיי‪ ,‬ה‪ ‬בגשמיות וה‪‬‬ ‫כשאנו שמחי‪ ‬על שאנו משתייכי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ .‬וכמוב‪ ‬שעל האד‪ ‬לעשות‬ ‫לע‪ ‬הנבחר‪ ,‬וזוכי‪ ‬לקיי‪ ‬את התורה‬ ‫את המוטל עליו‪ ,‬ולשוב בתשובה לפני‬ ‫והמצוות‪ ,‬זה כשלעצמו עבודת ה'‪ .‬וכל‬ ‫ראש השנה‪.‬‬ ‫שכ‪ ‬כשעוסקי‪ ‬בתורה‪ ,‬ומקיימי‪ ‬את‬ ‫המצוות בשמחה‪ ,‬זה דבר גדול מאוד‪.‬‬ ‫ועבודת התשובה בימי‪ ‬אלו בראש‬ ‫וכ‪ ‬היה אומר הרה"ק הרבי ר' משה לייב‬ ‫השנה בוודאי צריכה להיות מתו‪‬‬ ‫מסאסוב זי"ע‪ ,‬שיהודי שאינו בשמחה‪,‬‬ ‫שמחה‪ ,‬כנאמר על יו‪ ‬ר"ה )נחמיה ח‪ ,‬י(‪:‬‬ ‫אות הוא שלא הפני‪ ‬מספיק את‬ ‫כי קדוש היו‪ ‬לאדונינו ואל תעצבו כי‬ ‫הברכה שביר‪ ‬בבוקר‪' ,‬שלא עשני גוי'‪,‬‬ ‫חדות ה' היא מעוזכ‪ ,‬שביו‪ ‬זה אנו‬ ‫שכבר מלבר‪ ‬ברכה זו צריכי‪‬‬ ‫ממליכי‪ ‬מחדש את הקדוש ברו‪ ‬הוא‬ ‫להתמלאות בשמחה‪.‬‬ ‫על כל העול‪ ‬ושמחי‪ ‬בהתחדשות‬ ‫המלוכה‪ ,‬וכ‪ ‬אנו אומרי‪ ‬בראש השנה‬ ‫וכשעוסקי‪ ‬בלימוד התורה וקיו‪‬‬ ‫לאחר התקיעות את הפסוק בשמ‪‬‬ ‫המצוות בפועל בוודאי שיש לקיימ‪‬‬ ‫יגילו‪' ‬כל היו‪.'‬‬ ‫בשמחה‪ ,‬כדאיתא בארחות צדיקי‪) ‬שער‬ ‫השמחה(‪ ,‬כשמדבר על הדרגה העצומה‬ ‫וכ‪ ‬מצינו בהמש‪ ‬הפרשה‪ ,‬באמצע‬ ‫שיהודי יכול להגיע אליה כשהוא‬ ‫התוכחה נאמר הפסוק )כח‪ ,‬מד( 'תחת‬ ‫מקיי‪ ‬מצוה בשמחה‪ ,‬כותב בזה‬ ‫אשר לא עבדת את ה' אלקי‪ ‬בשמחה‬ ‫הלשו‪' :‬וכל העושה המצוות בשמחה‪,‬‬ ‫ובטוב לבב מרוב כל'‪ ,‬שהתוכחה באה‬ ‫אכ‬ ‫נעימות הפרשה • מתוך שיעור פרשת כי תבוא תשפ"ד‬ ‫וה'שמחה' מראה על 'אמונה'‪ ,‬כמו‬ ‫יש לו שכר אל‪ ‬ידות יותר ממי‬ ‫שהרה"ק רבי יצחק מבוהוש זי"ע היה‬ ‫שהמצוות עליו למשא'‪ .‬היינו שיתכ‪‬‬ ‫תמיד אומר‪' :‬אמונה ע‪ ‬שמחה'‪.‬‬ ‫ששני אנשי‪ ‬מקיימי‪ ‬את אותה‬ ‫ושמענו מזקני חסידי‪ ‬שאמונה בה'‪,‬‬ ‫מצוה‪ ,‬על האחד נראה שהמצוה היא‬ ‫ושמחה בה' ובתורה ומצוות‪ ,‬אלו היו‬ ‫עליו למשא‪ ,‬ולעומתו השני עושה‬ ‫מהיסודות שעליה‪ ‬עבדו ועמלו בחצר‬ ‫אותה בשמחה‪ .‬זה שעושה אותה‬ ‫'סאדיגורא' אצל החסידי‪ ,‬אמונה‬ ‫בשמחה‪ ,‬מקבל שכר אל‪ ‬ידות יותר‬ ‫ושמחה‪ .‬וראה בספר ארחות צדיקי‪‬‬ ‫ממי שהמצוות עליו למשא‪.‬‬ ‫)שער השמחה( שכותב הלשו‪' :‬המאמי‪‬‬ ‫והנה איתא מהחת‪ ‬סופר זי"ע‬ ‫בלב של‪ ,‬והבוטח בעזר הצור‪ ,‬הוא‬ ‫שהשמחה היא אחת ממצוות התורה‪,‬‬ ‫שמח לעול‪ ,‬והוא סובל כל דבר'‪.‬‬ ‫שהוא כותב שהמצוה הראשונה אותה‬ ‫?‪.‬‬ ‫מקיי‪ ‬כל בחור בר מצוה שנכנס לעול‬ ‫תורה ומצוות‪ ,‬היא 'מצות השמחה'‪,‬‬ ‫הנה על הפסוק הנאמר בתוכחה‬ ‫כשהוא מקבל על עצמו את עול התורה‬ ‫אלקי‪‬‬ ‫עבד‪ֶ ‬את ה' ֱ ֹ ֶ‬ ‫א‪‬ר ֹלא ָ ַ ְ ָ‬‫‪‬חת ֲ ֶ‬ ‫ַַ‬ ‫והמצוות בשמחה‪ .‬ולכאורה לא מצינו‬ ‫מרב ֹ‪‬ל )כח‪ ,‬מז(‬ ‫לבב ֵ ֹ‬ ‫‪‬מחה ְ‪‬בט‪‬ב ֵ ָ‬ ‫ְ ִ ְָ‬ ‫שציוותה התורה הק' להדיא על‬ ‫מבאר המש‪ ‬חכמה כי הפסוק בא לומר‬ ‫השמחה‪ .‬ואולי הוא ע"פ דברי האוה"ח‬ ‫שהתוכחה באה ל"ע לבני ישראל מפני‬ ‫הק' שהבאנו על הפסוק ושמחת בכל‬ ‫שלא עבדו את השי"ת כראוי‪ ,‬וכיצד‬ ‫הטוב‪ ,‬שעלינו לשמוח בתורה הק'‪ .‬כמו‬ ‫אכ‪ ‬קרה דבר כזה שבני ישראל לא‬ ‫כ‪ ‬אפשר לומר שבפסוק 'תחת אשר לא‬ ‫יעבדו את השי"ת כדבעי‪ ,‬על זה מסיי‪‬‬ ‫עבדת את ה' אלקי‪ ‬בשמחה ובטוב לבב'‪,‬‬ ‫הפסוק‪ :‬מפני ש'בשמחה ובטוב לבב‬ ‫מרומז שיש לעבוד את השי"ת‬ ‫מרוב כל'‪ ,‬שה‪ ‬לקחו את ה'שמחה‬ ‫בשמחה‪ .‬אמנ‪ ‬בתהלי‪ ‬מצינו את‬ ‫וטוב לבב' מדברי שטות אחרי‪ ‬ולא‬ ‫הפסוק 'עבדו את ה' בשמחה'‪ ,‬א‪‬‬ ‫מדברי תורה ומצוות‪ .‬וזה מה שהביא‬ ‫בתורה לא מצינו חיוב מפורש על כ‪.‬‬ ‫אות‪ ‬לכ‪ ‬שהפסיקו לעבוד את ה'‪.‬‬ ‫וכבר אמר הרה"ק רבי אהר‪ ‬הגדול‬ ‫מקארלי‪ ‬זי"ע‪ ,‬שהשמחה אינה מצוה‪,‬‬ ‫הנביא )הושע ט‪ ,‬א( אומר‪' :‬אל תשמח‬ ‫אבל בכח השמחה להביא את האד‪‬‬ ‫ישראל אל גיל כעמי‪ .'‬שהגויי‪ ‬אומות‬ ‫לדרגה גבוהה ונעלה שא‪ ‬המצוה‬ ‫העול‪ ,‬כשיש לה‪ ‬כל טוב‪ ,‬זה מביא‬ ‫הגדולה ביותר אינה יכולה להביאו‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫אות‪ ‬לשמחה‪ .‬מה שאי‪ ‬כ‪ ‬בני ישראל‬ ‫מסתפקי‪ ‬במועט‪ ,‬וודאי ה‪ ‬שמחי‪‬‬ ‫בכ‬ ‫נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו‬ ‫אלקי‪ ,'‬כיו‪ ‬שהקב"ה נת‪ ‬ל‪ ‬את כל‬ ‫ה' ֱ ֹ ֶ‬ ‫בחלק‪ ‬כשהקדוש ברו‪ ‬הוא משפיע‬ ‫הטוב‪ ,‬זוהי השמחה הגדולה ביותר‪.‬‬ ‫לה‪ ‬כל טוב וטוב‪ ,‬אבל ה‪ ‬שמחי‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫משו‪ ‬שהשי"ת הוא זה שנת‪ ‬לה‪ ‬את‬ ‫כל השפע‪ ,‬כדכתיב בריש הפרשה‬ ‫הספה"ק תפארת שלמה ידוע‬ ‫'ושמחת בכל הטוב'‪ ,‬ומדוע‪' ,‬אשר נת‪ ‬ל‪‬‬ ‫שעוסק רבות בעני‪' ‬התקשרות‬ ‫ה' אלקי‪ ,'‬השמחה היא לא בגלל עצ‪‬‬ ‫לצדיקי‪ ,'‬ושכל ההשפעה באה דר‪‬‬ ‫השפע בגשמיות‪ ,‬אלא בכ‪ ‬שהקדוש‬ ‫צדיק‪ .‬בפרשת‪ ‬הוא מביא מהל‪ ‬לבאר‬ ‫ברו‪ ‬הוא נת‪ ‬לנו את כל השפע‪ ,‬וא‪‬‬ ‫בדר‪ ‬רמז את הפסוק 'ושמחת בכל‬ ‫כ‪ ‬אות היא שזכינו לנשיאות ח‪ ‬בעיני‬ ‫הטוב'‪ ,‬ש'כל הטוב' קאי על הצדיק‪ ,‬על‬ ‫ה' והגוני‪ ‬אנו לפניו‪ ,‬בזה שמחי‪ ‬בני‬ ‫פי הכתוב בישעיה )ג‪,‬י( "אמרו צדיק כי‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫טוב"‪ .‬שעל בני ישראל לשמוח בכ‪‬‬ ‫כעני‪ ‬הזה מצינו ג‪ ‬בברכות שביר‪‬‬ ‫שהקדוש ברו‪ ‬הוא מעמיד בכל דור‬ ‫יצחק אבינו את יעקב ועשו‪ ,‬אצל עשו‬ ‫ודור צדיקי יסוד עול‪ ,‬שהעול‪ ‬יש לו‬ ‫כתוב‪' :‬הנה משמני האר‪ ‬יהיה מושב‪.'‬‬ ‫קיו‪ ‬בזכות‪.‬‬ ‫הברכה לעשו היא בלשו‪' ‬הנה' שיהיה‬ ‫ובתו‪ ‬דבריו כותב בלשונו הק'‪' :‬כמו‬ ‫לו שפע מוכ‪ ‬וקיי‪ .‬א‪ ‬אצל יעקב‬ ‫שנשמע כזה‪ ,‬מאת כבוד אדונינו מורינו‬ ‫כתיב‪' :‬וית‪ ‬ל‪ ‬האלוקי‪ ‬מטל השמי‪‬‬ ‫ורבינו הרב הקדוש מלובלי‪ ‬זיעועכ"י‪,‬‬ ‫ומשמני האר‪ ,'‬הברכה ליעקב היא‬ ‫שכל ששה עשר שני‪ ‬שהיה הרב‬ ‫שהשי"ת ית‪ ‬לו כל טוב‪.‬‬ ‫הקדוש מברדיטשוב חי לפניו )ט"ז השני‪‬‬ ‫שהיה החוזה מלובלי‪ ‬בזה העול‪ ‬יחד ע‪ ‬הרה"ק‬ ‫איתא מהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע‬ ‫מבארדיטשוב(‪ ,‬הנה בכל יו‪ ‬ויו‪ ‬היה‬ ‫לבאר עני‪ ‬זה בדר‪ ‬משל‪ ,‬לשני אנשי‪‬‬ ‫מייחד לו שעה אחת )היה הרבי הקדוש‬ ‫המקבלי‪ ‬מתנה מהמל‪ .‬האחד מסתכל‬ ‫מלובלי‪ ‬מסתגר שעה אחת קבועה(‪ ,‬להודות‬ ‫על המתנה לפי שוויה ומחירה‪ ,‬וכגו‪ ‬א‪‬‬ ‫ולהלל לש‪ ‬יתבר‪ ,‬אשר שלח לעול‪‬‬ ‫שוויה הוא אל‪ ‬דולר‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬ער‪‬‬ ‫הזה נשמה גדולה וקדושה של הרב‬ ‫המתנה אצלו הוא אל‪ ‬דולר‪ .‬מאיד‪,‬‬ ‫הקדוש מברדיטשוב זכותו יג‪ ‬עלינו‬ ‫השני מתבונ‪ ‬כי אכ‪ ‬הער‪ ‬הכספי של‬ ‫ועל כל ישראל'‪ .‬כ‪ ‬מביא התפארת‬ ‫המתנה הוא אל‪ ‬דולר‪ ,‬אבל נות‪‬‬ ‫שלמה‪' ,‬ושמחת בכל הטוב' צריכי‪ ‬אנו‬ ‫המתנה הוא הרי המל‪ ‬בכבודו ובעצמו‪,‬‬ ‫לשמוח בכל הצדיקי‪ ‬שהקדוש ברו‪‬‬ ‫ולזה אי‪ ‬כל שווי וער‪ .‬וזה הכוונה‬ ‫הוא נת‪ ‬לנו‪ ,‬ושתל‪ ‬בכל דור ודור‪.‬‬ ‫נת‪ְ ‬ל‪‬‬ ‫א‪‬ר ָ ַ‬ ‫בכל ַה‪‬ב ֲ ֶ‬ ‫'ו‪‬מח‪ָ ְ ‬‬ ‫בפסוק ְ ָ ַ ְ ָ‬ ‫גכ‬ ‫נעימות הפרשה • מתוך שיעור פרשת כי תבוא תשפ"ד‬ ‫הנ"ל אתי שפיר כי ג‪ ‬בשבת יש להיות‬ ‫כמנהגו של הרבי מלובלי‪ ‬שייחד מדי‬ ‫בשמחה מיוחדת‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שעה אחת להודות ולשבח את‬ ‫?‪.‬‬ ‫הקדוש ברו‪ ‬הוא על הנשמה הקדושה‬ ‫של הברדיטשובער רב זי"ע שהוריד‬ ‫ביאור נוס‪ ‬בפסוק הנ"ל איתא‬ ‫השי"ת לעול‪.‬‬ ‫בספר חשבה לטובה להרה"ק רבי העני‪‬‬ ‫מאלכסנדר זי"ע‪ ,‬ומבאר את כוונת‬ ‫?‪.‬‬ ‫הפסוק 'תחת אשר לא עבדת את ה'‬ ‫עבד‪ֶ ‬את‬ ‫א‪‬ר ֹלא ָ ַ ְ ָ‬ ‫‪‬חת ֲ ֶ‬ ‫בפסוק הנ"ל ַ ַ‬ ‫אלקי‪ ‬בשמחה'‪ ,‬שהתביעה היא‪ ,‬מה‬ ‫‪‬מחה וגו'‪ ,‬מביא הרה"ק‬ ‫אלקי‪ָ ְ ִ ְ ‬‬ ‫ה' ֱ ֹ ֶ‬ ‫מונח מתחת לזה שעבודת השי"ת לא‬ ‫הבני יששכר זי"ע בספרו אגרא דכלה‬ ‫היתה אצל‪ ‬בשמחה ובטוב לבב‪ ,‬היינו‬ ‫שיש בא‪ ‬רמז שבשבת צריכי‪ ‬להיות‬ ‫מה ה‪ ‬הדברי‪ ‬שהוא עשה קוד‪ ‬לכ‪‬‬ ‫בשמחה מיוחדת‪ ,‬תחת אש"ר‪ ,‬האותיות‬ ‫שגרמו לו לאבד את השמחה בעבודת‬ ‫הבאות לאחר אותיות אש"ר ה‪ ‬שב"ת‪,‬‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫ועל כ‪ ‬היא התוכחה מדוע בשבת לא‬ ‫עבדת את ה' אלקי‪ ‬בשמחה ובטוב לבב‪,‬‬ ‫ובעני‪ ‬זה הוא מביא מעשה בכפרי‬ ‫ג‪ ‬א‪ ‬בימות השבוע לפעמי‪ ‬לא‬ ‫אחד‪ ,‬שבנו הילד לא הצליח בתורה‪,‬‬ ‫עבדת את ה' בשמחה‪ ,‬אבל לפחות‬ ‫ואפילו את אותיות האל"‪ ‬בי"ת הוא‬ ‫כשמגיע שבת קודש‪ ,‬צריכי‪ ‬להיות‬ ‫לא ידע‪ .‬פע‪ ‬אחת גמלה בליבו של‬ ‫בשמחה‪' ,‬ישמחו במלכות‪ ‬שומרי שבת‬ ‫הכפרי ההחלטה כי הוא הול‪ ‬להביא‬ ‫וקוראי עונג'‪.‬‬ ‫לילד מלמד טוב מהעיר הגדולה‪ ,‬אולי‬ ‫הוא יוכל ללמוד ע‪ ‬הילד ולהחכימו‬ ‫והנה בתורה לא מצינו חיוב שמחה‬ ‫קמעא‪ .‬וכ‪ ‬עשה‪ ,‬הוא אכ‪ ‬הביא מלמד‬ ‫בשבת כי א‪ ‬בחגי‪ ‬ומועדי‪ ,‬אמנ‪‬‬ ‫מהעיר הגדולה‪ ,‬והבטיח לו כס‪ ‬רב א‪‬‬ ‫בספרי דרשו על הפסוק )במדבר י‪ ,‬י(‬ ‫הוא ילמד ע‪ ‬בנו את אותיות האל"‪‬‬ ‫'וביו‪ ‬שמחתכ‪  '‬אלו ה'שבתות'‪.‬‬ ‫בי"ת ע‪ ‬הנקודות‪ .‬לאחר זמ‪ ‬מה ביו‪‬‬ ‫ואכ‪ ‬בתפילות יו‪ ‬טוב אנו אומרי‪‬‬ ‫מ‪ ‬הימי‪ ‬הגיע האב לבחו‪ ‬את בנו‪,‬‬ ‫'וישמחו ב‪ ‬ישראל מקדשי שמ‪ ,'‬ואילו‬ ‫ולראות הא‪ ‬הוא כבר יודע היטב‪.‬‬ ‫בשבת הנוסח הוא 'וינוחו בה כל ישראל‬ ‫המלמד מתחיל להראות לילד את צורת‬ ‫מקדשי שמ‪ ,'‬אול‪ ‬ראיתי נוסח‬ ‫כל אות ואות‪ ,‬כשהוא שואלו 'מה כתוב‬ ‫המובא במנהגי מהרי"ל }אבי מנהגי‬ ‫כא‪ '?‬והילד עונה בטוב טע‪ :‬אל‪,‬‬ ‫אשכנז{‪ ,‬שג‪ ‬בשבת אומרי‪ ‬הנוסח‬ ‫בית‪ ,‬גימל‪ ,‬וכ‪ ‬הלאה‪ .‬לאחר מכ‪ ‬החל‬ ‫'וישמחו כל ישראל מקדשי שמ‪ ,'‬וע"פ‬ ‫דכ‬ ‫נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו‬ ‫האד‪ ,‬יש מס‪ ‬המבדיל המונע ממנו‬ ‫להצביע בפניו על אותיות ע‪ ‬נקודות‪,‬‬ ‫לחזור בתשובה ולהתקרב לה'‪.‬‬ ‫ושאלו 'מה כתוב מתחת לאל‪'?‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫כשהוא מראה על הניקוד קמ‪ ,‬פתח‪,‬‬ ‫וכו' ואת הכל ידע הילד נכונה‪ .‬מה כתוב‬ ‫מתחת לבית? קמ‪ !‬וכ‪ ‬הלאה‪.‬‬ ‫הגה"ח רבי שלו‪ ‬ברנדר זצ"ל שכיה‪‬‬ ‫וכשהגיעו לאות ה"א שואל המלמד את‬ ‫כראש ישיבת בעלזא‪ .‬השתת‪ ‬פע‪ ‬‬ ‫הילד‪ :‬מה יש מתחת לה"א? א‪ ‬כא‪‬‬ ‫בפרשת כי תבוא ‪ ‬בשמחה משפחתית‪,‬‬ ‫הילד לא עונה מאומה‪ .‬המלמד ניסה‬ ‫והבדח‪ ‬אמר ש‪ ‬מילתא דבדיחותא‬ ‫שוב לבקש ממנו‪ ,‬הזהיר אותו‪ ,‬ג‪ ‬האב‬ ‫לשמחת חת‪ ,‬וסיפר על יהודי כב‪‬‬ ‫ניסה מצידו‪ ,‬א‪ ‬הילד החליט לסתו‪‬‬ ‫שמוני‪ ,‬שהתקשר למתוו‪ ‬נדל"‪ ,‬ואמר‬ ‫פיו‪ .‬האב הכפרי נתמלא בכעס על‬ ‫לו כי הוא רוצה לקנות מגרש עליו יוכל‬ ‫הילד‪ ,‬כזו עקשנות‪ ...‬הוא הל‪ ‬לקחת‬ ‫לבנות בנייני מגורי‪ .‬המתוו‪ ‬תהה על‬ ‫את המקל‪ ,‬כשבכוונתו להכותו מכות‬ ‫בקשתו של היהודי ב‪ ‬השמוני‪‬‬ ‫נמרצות‪ ...‬כשראה הילד כי כלתה אליו‬ ‫שמקבל קצבת פנסיה כבר כמה שני‪,‬‬ ‫הרעה והוא עומד להיות נתו‪ ‬לצליפותיו‬ ‫והוא יושב בבית המדרש‪ ,‬מה לו‬ ‫של אביו‪ ,‬החל לצעוק‪ :‬אבא! אתה הול‪‬‬ ‫ולמגרש‪ ,‬אפילו א‪ ‬יש לו כס‪ ‬מיותר‬ ‫להכות אותי? אני יגיד ל‪ ‬מה נמצא‬ ‫והוא רוצה להשקיע אותו‪ ,‬שיקנה דירה‬ ‫מתחת לה"א‪ .‬מתחת לה"א נמצא העגל‬ ‫מוכנה‪ ,‬כעת בגילו הוא הול‪ ‬לקנות‬ ‫הגנוב‪ ...‬מה היתה כוונתו‪ ,‬האב גנב עגל‪,‬‬ ‫מגרש לבנות בנייני‪ ?‬זה טוב לצעירי‪,‬‬ ‫והוא החביא אותו מתחת לערימת‬ ‫בני עשרי‪‬שלושי‪ ,‬אבל לא ליהודי‬ ‫השחת ]‪‬הי"י בשפת האידיש[‪ ,‬והוא‬ ‫במרומי גילו‪ ...‬הוא לא הסתיר את‬ ‫ציווה על כל ילדיו שלא יגידו לאיש מה‬ ‫תמיהתו ושטח אותה באוזנו של היהודי‬ ‫שראו עיניה‪ ,‬לכ‪ ‬הילד התעקש ולא‬ ‫המבוגר‪ .‬לפליאתו ענה לו היהודי‪ ,‬אני‬ ‫רצה להגיד מה מונח מתחת לה"א‪...‬‬ ‫בא עכשיו מהרופא‪ ,‬והרופא בדק אותי‬ ‫ואמר לי שיש לי אבני‪ ‬בכליות‪ ,‬אחר‬ ‫וכ‪ ‬מבאר הרה"ק מאלכסנדר זי"ע‬ ‫כ‪ ‬הוא אמר לי שיש לי ג‪ ‬סיד‬ ‫בכוונת הפסוק‪" :‬תחת אשר לא עבדת‬ ‫בעצמות‪ ,‬ולאחר שבדק לי את הריאות‬ ‫את ה' אלקי‪ ‬בשמחה ובטוב לבב"‪ ,‬מה‬ ‫הוא אמר שיש ש‪ ‬מי‪ ,‬אז עשיתי‬ ‫מונח תחת לכ‪ ‬שלא עבדת את ה'‬ ‫חשבו‪ ‬פשוט שהיות ויש לי כל מה‬ ‫בשמחה‪ ,‬מה היא הסיבה והגור‪ ‬שלא‬ ‫שצרי‪ ‬כדי לבנות בניי‪ ,‬יש לי אבני‪,‬‬ ‫יכלת לעבוד את השי"ת בשמחה ובטוב‬ ‫יש לי סיד‪ ,‬יש לי מי‪ ,‬חסר לי רק‬ ‫לבב מרוב כל‪ .‬שלפעמי‪ ‬משו‪ ‬שחטא‬ ‫הכ‬ ‫נעימות הפרשה • מתוך שיעור פרשת כי תבוא תשפ"ד‬ ‫}ואפשר לומר 'ושדת אות‪ ‬בשי"ד'‪,‬‬ ‫המגרש עליו אוכל לבנות את הבני‪ ,‬לכ‪‬‬ ‫לא נכתב ע‪ ‬סמ"‪ ‬אלא ע‪ ‬שי"‪,‬‬ ‫פניתי אלי‪...‬‬ ‫ומרומז כא‪ ‬ש‪ ‬ש‪‬ד‪‬י‪ ,‬שמו של‬ ‫הקדוש ברו‪ ‬הוא‪ .‬והיינו שיהודי מעמיד‬ ‫נענה על זה הגה"ח רבי שלו‪ ‬ברנדר‪,‬‬ ‫את הבני‪ ‬הפרטי שלו‪" ,‬בלבבי משכ‪‬‬ ‫כי עני‪ ‬זה מופיע בפרשת השבוע‪,‬‬ ‫אבנה"‪ ,‬ומכניס לש‪ ‬את הקדוש ברו‪‬‬ ‫והקמת ְל‪‬‬ ‫פרשת כי תבוא )כז‪ ,‬ב‪‬ח(‪ָ ֹ ֵ ֲ ַ :‬‬ ‫הוא על כל צעד ושעל‪ ,‬כנרמז בתיבת‬ ‫‪‬יד וגו'‬ ‫את‪ִ ַ ‬‬ ‫ו‪‬ד‪ָ ֹ ‬‬ ‫‪‬דל‪‬ת ְ ַ ְ ָ‬ ‫אבני‪ֹ ְ ‬‬‫ֲִָ‬ ‫ושדת אות‪ ‬בשי"ד‪ ,‬וכ‪ ‬נדבקי‪‬‬ ‫ה‪‬רה‬ ‫‪‬ברי ַ ָ‬ ‫האבני‪ֶ ‬את ָ‪‬ל ִ ְ ֵ‬ ‫וכתב‪ַ ‬על ָ ֲ ָ ִ‬ ‫ְַָ ְ ָ‬ ‫ומתחברי‪ ‬אל הבורא ב"ה‪ ,‬מדברי‪‬‬ ‫היטב‪ .‬וביאר כי לכל אד‪ ‬יש‬ ‫‪‬אר ֵ ֵ‬ ‫ה‪‬את ַ ֵ‬‫ַֹ‬ ‫אליו יתבר‪ ‬שמו‪ ,‬מודי‪ ‬לו על כל‬ ‫שטח‪ ,‬היינו הגו‪ ‬והנשמה שנת‪ ‬לו‬ ‫חסדיו‪ ,‬ומבקשי‪ ‬ממנו את כל מה‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ועליה‪ ‬בונה האד‪ ‬בית חדש‪.‬‬ ‫שצרי‪.{‬‬ ‫כדאיתא בתיקוני זוהר על דברי חז"ל‪:‬‬ ‫"דירה נאה כלי‪ ‬נאי‪ ‬ואישה נאה‬ ‫?‪.‬‬ ‫מרחיבי‪ ‬דעתו של אד‪ ,'‬ומבאר‬ ‫התיקו"ז 'דירה נאה הכוונה ללב'‪' ,‬כלי‪‬‬ ‫על הפסוק בפרשת ביכורי‪) ‬כו‪ ,‬ג(‬ ‫נאי‪ ‬ה‪ ‬האיברי‪' ,'‬אישה נאה הכוונה‬ ‫הה‪‬‬‫‪‬מי‪ֵ ָ ‬‬‫יהיה ַ ָ ִ‬ ‫א‪‬ר ִ ְ ֶ‬ ‫ה‪‬ה‪ֶ ֲ ‬‬‫‪‬באת ֶאל ַ ֹ ֵ‬ ‫ָ ָ‬ ‫לנשמה הקדושה'‪.‬‬ ‫אלקי‪ִ ‬י‬ ‫ה‪‬ד‪‬י ַה‪ַ ‬לה' ֱ ֹ ֶ‬ ‫אליו ִ ַ ְ ִ‬‫ואמר‪ָ ֵ ‬‬ ‫ְָ ְַ ָ‬ ‫לאבתינ‪‬‬ ‫נ‪‬ע ה' ַ ֲ ֹ ֵ‬‫א‪‬ר ִ ְ ַ‬ ‫האר‪ֶ ֲ ‬‬ ‫באתי ֶאל ָ ָ ֶ‬ ‫ָ ִ‬ ‫והיינו שלקראת ראש השנה יו‪‬‬ ‫לתת ָלנ‪ ‬אומר רש"י 'ואמרת אליו ‪‬‬ ‫ֶָ‬ ‫התחדשות המלכת הבורא עלינו‪,‬‬ ‫שאינ‪ ‬כפוי טובה'‪ ,‬תביע הכרת הטוב‬ ‫הולכי‪ ‬לבנות בית חדש – לב חדש‪,‬‬ ‫להקב"ה משו‪ ‬שאינ‪ ‬כפוי טובה‪.‬‬ ‫"תנה בני לב‪ ‬לי"‪ ,‬מחזירי‪ ‬את הלב‬ ‫ולכאורה קשה מדוע כותב רש"י בלשו‪‬‬ ‫להקדוש ברו‪ ‬הוא‪ .‬מאי דהוה הוה‪,‬‬ ‫שלילי 'שאינ‪ ‬כפוי טובה'‪ ,‬היה לו לומר‬ ‫רוצי‪ ‬לשוב בתשובה ולקחת על עצמנו‬ ‫'ואמרת אליו – כיו‪ ‬שאתה מכיר טובה'‪.‬‬ ‫עול מלכות שמי‪ ‬בהתחדשות‪.‬‬ ‫אלא מסבירי‪ ‬בעלי המוסר‪ ,‬כי להכיר‬ ‫טובה להשי"ת כביכול היא עבודה קשה‬ ‫וכיצד בוני‪ ‬בני‪ ,‬לוקחי‪ ‬את‬ ‫עד מאד‪ ,‬וג‪ ‬כלפי בני אד‪ ‬לפעמי‪‬‬ ‫ה'אבני‪ ‬הגדולות' "ושדת אות‪ ‬בשיד"‪,‬‬ ‫קשה מאד העני‪ ‬של הכרת הטוב‪ .‬מה‬ ‫ועליה‪ ‬כותבי‪ ‬את כל דברי התורה‪,‬‬ ‫שכ‪ ‬אפשר לבקש מהאד‪ ‬הוא‪ ,‬לכל‬ ‫ומוסיפי‪ ‬עליה‪ ‬מי‪' ,‬אי‪ ‬מי‪ ‬אלא‬ ‫הפחות אל תהיה כפוי טובה‪ ,‬אל תכפור‬ ‫תורה'‪ ,‬כמו כ‪ ‬מרמז לתפילה‪ ,‬כדכתיב‬ ‫בטובתו של הקב"ה‪ .‬כפי שכתוב אצל‬ ‫"שפכי כמי‪ ‬לב‪ ‬נוכח פני ה'"‪.‬‬ ‫וכ‬ ‫נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו‬ ‫‪‬נה‬ ‫‪‬ב‪‬את‪ָ ָ ַ ‬‬ ‫מע‪‬ר ְ ָ ְ‬ ‫לע‪‬ר ֶאת ָ‪‬ל ַ ְ ַ‬ ‫ְַ ֵ‬ ‫אד‪ ‬הראשו‪ ,‬שאמר "האשה אשר‬ ‫ל‪‬ר‬ ‫ל‪‬וי ַ ֵ‬ ‫ונת‪‬ה ַ ֵ ִ‬‫ה‪‬ע‪‬ר ְ ָ ַ ָ‬‫‪‬נת ַ ַ ֲ ֵ‬ ‫ה‪‬לי‪‬ת ְ ַ‬ ‫ְַ ִ ִ‬ ‫נתת עמדי"‪ ,‬אומר רש"י‪' :‬כא‪ ‬כפר‬ ‫ו‪‬בע‪.‬‬‫ב‪‬ערי‪ֵ ָ ְ ‬‬ ‫ואכל‪ֶ ָ ְ ִ ‬‬ ‫ולאלמנה ְ ָ ְ‬ ‫ל‪‬ת‪ָ ָ ְ ַ ָ ְ ‬‬ ‫ַָ‬ ‫בטובתו של הקב"ה' שנת‪ ‬לו את‬ ‫ה‪‬ד‪ִ ‬מ‪‬‬ ‫‪‬ער‪‬י ַ ֹ ֶ‬‫אלקי‪ִ ְ ַ ִ ‬‬ ‫לפני ה' ֱ ֹ ֶ‬ ‫ואמר‪ֵ ְ ִ ‬‬ ‫ְָ ְַ ָ‬ ‫האשה להיות לו לעזר כנגדו‪.‬‬ ‫ל‪‬ת‪‬‬ ‫ול ֵ‪‬ר ַ ָ‬ ‫ל‪‬וי ְ ַ‬ ‫נת‪‬יו ַ ֵ ִ‬ ‫וג‪ִ ַ ְ ‬‬ ‫ה‪‬ית ְ ַ‬ ‫ִַַ‬ ‫וביאור הלשו‪" ‬כפוי טובה"‪ ,‬י"ל‬ ‫צ‪‬יתני ֹלא‬ ‫א‪‬ר ִ ִ ָ ִ‬ ‫מצות‪ֶ ֲ ‬‬ ‫‪‬כל ִ ְ ָ ְ‬ ‫ולאלמנה ְ ָ‬ ‫ְ ַָ ְ ָָ‬ ‫שכשרוצה אד‪ ‬שיתכסה איזה דבר‬ ‫אכל‪‬י‬ ‫‪‬כח‪‬י‪ֹ .‬לא ָ ַ ְ ִ‬ ‫ולא ָ ָ ְ ִ‬ ‫מ‪‬צותי‪ֹ ְ ‬‬ ‫עבר‪‬י ִ ִ ְ ֹ ֶ‬ ‫ָ ְַ ִ‬ ‫מעיניו כופה עליו את הכלי‪ ,‬כ‪ ‬האד‪‬‬ ‫ולא‬ ‫‪‬טמא ְ ֹ‬ ‫מ‪ֵ ָ ְ ‬‬ ‫בער‪‬י ִ ֶ‬ ‫ולא ִ ַ ְ ִ‬ ‫מ‪ֹ ְ ‬‬ ‫באני ִ ֶ‬ ‫ְ ִֹ‬ ‫הכופר בטובה אינו רוצה להכיר ולראות‬ ‫‪‬מע‪‬י ְ‪‬ק‪‬ל ה' ֱ ֹ ָ‬ ‫אלהי‬ ‫למת ָ ַ ְ ִ‬ ‫מ‪ֵ ְ ‬‬ ‫נת‪‬י ִ ֶ‬‫ַָ ִ‬ ‫את הטוב‪ ,‬והוא כופה עליו כלי ומכסה‬ ‫מ‪‬ע‪‬‬ ‫ה‪‬קיפה ִ ְ‬ ‫צ‪‬יתני‪ָ ִ ְ ַ .‬‬ ‫א‪‬ר ִ ִ ָ ִ‬ ‫‪‬כל ֲ ֶ‬ ‫ע‪‬יתי ְ ֹ‬ ‫ִָ ִ‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫ע‪ֶ ‬את‬ ‫‪‬בר‪ֶ ‬את ַ ְ‬ ‫ה‪‬מי‪ֵ ָ ‬‬ ‫קד‪ִ ‬מ‪ִ ַ ָ ַ ‬‬ ‫ְָ ְ‬ ‫נת‪‬ה ָלנ‪ ‬וגו'‬ ‫א‪‬ר ָ ַ ָ‬ ‫האדמה ֲ ֶ‬ ‫ואת ָ ֲ ָ ָ‬ ‫י‪‬ראל ְ ֵ‬ ‫ִ ְָ ֵ‬ ‫במסכת קידושי‪) ‬לו‪ (:‬מביא תוספות‬ ‫בש‪ ‬הירושלמי )ערלה פרק א הלכה ג(‪,‬‬ ‫מהות מצות 'ביעור מעשרות' היא‪,‬‬ ‫שאד‪ ‬הנהנה מחברו מתבייש להביט‬ ‫פעמיי‪ ‬בכל שבע שני‪ ‬יש שנה‬ ‫בפניו‪ .‬הירושלמי אומר זאת לגבי‬ ‫הנקראת 'שנת הביעור' בה צריכי‪‬‬ ‫הרכבה‪ ,‬כשלוקחי‪ ‬ענ‪ ‬מהאיל‪‬‬ ‫לכלות ולבער את כל המעשרות‪,‬‬ ‫ומרכיבי‪ ‬אותו בענ‪ ‬אחר ומוציאי‪‬‬ ‫בהשני‪ ‬הבאות לאחר השנה השלישית‬ ‫אותו כדי שיגדל שוב‪ ,‬אז תמיד הפירות‬ ‫והשנה השישית שבה‪ ‬נתנו מעשר עני‪,‬‬ ‫גדלי‪ ‬במקו‪ ‬יותר רחוק‪ .‬לא לצד הע‪‬‬ ‫בחג הפסח שלאחריה‪  ‬פסח של‬ ‫שממנו באו‪ ,‬אלא רחוק‪ .‬מפני שאד‪‬‬ ‫השנה הרביעית ופסח של השנה‬ ‫הנהנה מחברו מתבייש להביט בפניו‪,‬‬ ‫השביעית הוא זמ‪ ‬הביעור‪ ,‬ועד חג‬ ‫וזה מה שגור‪ ‬לכ‪ ‬שאד‪ ‬אינו יכול‬ ‫הפסח יש לסיי‪ ‬להפריש את כל‬ ‫להיות מכיר טובה אמיתי‪ ,‬מפני שהוא‬ ‫התרומות ומעשרות וכיו"ב‪.‬‬ ‫מתבייש להסתכל בפניו של מיטיבו‪.‬‬ ‫איתא במשנה במסכת מעשר שני‬ ‫}וז"ל התוספות ש‪ :‬האי מא‪ ‬דאכיל‬ ‫)פרק ה' משנה י'(‪ :‬במנחה ביו‪ ‬טוב‬ ‫מחבריה בהית לאסתכולי ביה'‪ ,‬אד‪‬‬ ‫האחרו‪ ‬היו מתוודי‪ .‬היינו שביו‪‬‬ ‫האוכל מחבירו מתבייש להסתכל בו{‪.‬‬ ‫האחרו‪ ‬של יו"ט פסח לעת המנחה‪ ,‬אז‬ ‫היו מתוודי‪ ‬ומבערי‪ ‬את המעשרות‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ומדוע המתינו מלהתוודות עד סו‪ ‬החג‪,‬‬ ‫לאחר מצות ביכורי‪ ‬ומקרא‬ ‫כדי שיהיה לה‪ ‬מה לאכול ביו‪ ‬טוב‪.‬‬ ‫ביכורי‪ ,‬כתובה פרשת ביעור מעשרות‬ ‫שבערב פסח היו מבערי‪ ‬את הכל‪,‬‬ ‫תכ‪‬ה‬ ‫ווידוי מעשרות )כו‪ ,‬יב‪‬טו(‪ִ :‬י ְ ַ ֶ‬ ‫זכ‬ ‫נעימות הפרשה • מתוך שיעור פרשת כי תבוא תשפ"ד‬ ‫ה‪ ‬היו מקבלי‪ ‬את התרומות‬ ‫ומשיירי‪ ‬כל מה שיזדקקו למש‪ ‬החג‬ ‫והמעשרות‪ ,‬וכ‪ ‬כתוב ביחזקאל )כ‪ ,‬כו(‬ ‫עד יו"ט האחרו‪ ‬של פסח‪ ,‬ובמנחה ביו‪‬‬ ‫"ואטמא אות‪ ‬במתנות‪ ‬בהעביר כל‬ ‫טוב האחרו‪ ‬היו אומרי‪ ‬את הוידוי‬ ‫פטר רח‪ ."‬וזו כוונת הוידוי‪ ,‬אע"פ‬ ‫מעשרות "בערתי הקודש מ‪ ‬הבית"‪,‬‬ ‫שעשיתי ככל אשר צויתני‪ ,‬ע‪ ‬כל זה‬ ‫ומוני‪ ‬את כל המצוות שקיימו‪.‬‬ ‫אני מתוודה על כ‪ ‬ש'בערתי הקודש מ‪‬‬ ‫והמשנה מבארת את הפסוקי‪) ‬מובא‬ ‫הבית'‪ ,‬שהייתי חייב להוציא את זה‬ ‫ברש"י כא‪' :(‬בערתי הקודש מ‪ ‬הבית' זה‬ ‫מביתי‪ ,‬ולא יכולתי להשאיר את זה‬ ‫מעשר שני ונטע רבעי‪ ,‬אות‪ ‬צרי‪‬‬ ‫אצלי בבית‪ ,‬ואילו לא היינו חוטאי‪‬‬ ‫להעלות לירושלי‪' .‬וג‪ ‬נתתיו ללוי'‪ ,‬זה‬ ‫היתה נשארת העבודה בבכורות‪ ,‬והיה‬ ‫מעשר ראשו‪ ‬שנותני‪ ‬ללוי‪ .‬וריבוי‬ ‫נשאר הקודש אצלי בבית‪.‬‬ ‫תיבת 'וג‪ ‬נתתיו'‪ ,‬בא לרבות את‬ ‫התרומה ותרומת מעשר‪' .‬ולגר ליתו‪‬‬ ‫}ומסיי‪ ‬את הוידוי בפסוק‬ ‫ולאלמנה' זה מעשר עני‪' .‬ככל מצות‪‬‬ ‫"השקיפה ממעו‪ ‬קדש‪ ,"‬ביאורו כי‬ ‫אשר צויתני'‪ ,‬שנתתי אות‪ ‬כסדר‪ ,‬לא‬ ‫לכאורה היה יכול להיות "השקפה"‬ ‫הקדמתי את התרומה לביכורי‪ ‬ולא‬ ‫לרעה‪ ,‬בגלל חטאינו‪ ,‬ולכ‪ ‬אנו מבקשי‪‬‬ ‫מעשר לתרומה‪ ,‬וכ‪ ‬הלאה‪ .‬וכא‪ ‬הב‪‬‬ ‫שתהא השקפה לטובה 'השקיפה‬ ‫שואל‪ :‬וכי לזה וידוי ייקרא‪ ,‬וידוי פירושו‬ ‫ממעו‪ ‬קדש‪ ‬מ‪ ‬השמי‪ ‬ובר‪ ‬את‬ ‫שהאד‪ ‬מתוודה על עבירה שהוא‬ ‫עמ‪ ,'‬וכמו שפירש רש"י הק' בפרשת‬ ‫עשה‪ ,‬ואילו כא‪ ‬הוא אומר‪ :‬עשיתי את‬ ‫וירא )בראשית יח‪ ,‬טז( על הפסוק 'וישקיפו‬ ‫כל מה שהייתי צרי‪" !‬בערתי הקדש מ‪‬‬ ‫על פני סדו‪ ,'‬שכל השקפה שבמקרא‬ ‫הבית וג‪ ‬נתתיו וגו' לא אכלתי באוני‬ ‫לרעה‪ ,‬חו‪ ‬מזו "השקיפה ממעו‪‬‬ ‫ממנו וגו' עשיתי ככל אשר צויתני'‪,‬‬ ‫קדש‪  "‬מפני שגדול כוח מתנות עניי‪‬‬ ‫ולזה קוראי‪ ‬וידוי‪.‬‬ ‫שמהפ‪ ‬מידת רוגז למידת רחמי‪.{‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫התוספות יו‪ ‬טוב מקשה כ‪ ,‬והוא‬ ‫מביא את דברי הספורנו כא‪ ‬שמסביר‬ ‫והנה המנחת חינו‪ ‬במצוה של 'וידוי‬ ‫את מהות הווידוי‪ ,‬אנו מתוודי‪ ‬על כ‪‬‬ ‫מעשר' )מצוה תר"ז(‪ ,‬מקשה ג‪ ‬הוא את‬ ‫שבעוונותינו ובעוונות אבותינו הוצרכנו‬ ‫הקושיה הזו‪ ,‬ומתר‪' :‬ועלה בדעתי‬ ‫להוציא את הקודש מ‪ ‬הבית‪ ,‬ואילולא‬ ‫לומר‪ ,‬דאפשר דמצות וידוי אינה נוהגת‬ ‫כ‪ ‬היינו שומרי‪ ‬את התרומות‬ ‫באד‪ ‬שנת‪ ‬את כל המתנות כראוי בכל‬ ‫והמעשרות עבור הבכורות שבבית‪,‬‬ ‫השני‪ ,‬ולא השאיר מא‪ ‬שנה‬ ‫שהלא אילו היתה העבודה בבכורות‪,‬‬ ‫חכ‬ ‫נעימות הפרשה • כי תבוא תשפ"ו‬ ‫חינו‪ ‬רוצה לחדש כי אד‪ ‬שכ‪ ‬נת‪ ‬בכל‬ ‫לחברתה‪ ,‬אלא בכל שנה נת‪ ‬את‬ ‫שנה ושנה כפי שצרי‪ ‬להיות‪ ,‬לא יוכל‬ ‫המתנות כמו שצרי‪ ‬להיות‪ ,‬אד‪ ‬זה‬ ‫להגיד את הווידוי‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לו על מה להגיד וידוי‪' .‬כיו‪ ‬דהכל‬ ‫עשה יפה בעיתו‪ ,‬למה יתוודה‪ .‬והלא‬ ‫וממשי‪ ‬המנחת חינו‪' :‬ורק א‪‬‬ ‫לא חטא כלל‪ ,‬ולמה נקרא וידוי מעשר'‪.‬‬ ‫השהה המתנות ומבער‪ ,‬אז מתוודה‬ ‫מוכח מדברי המנחת חינו‪ ‬שהבי‪‬‬ ‫לאחר הביעור‪ ,‬ושיי‪ ‬לשו‪ ‬וידוי‪,‬‬ ‫שווידוי מעשר אכ‪ ‬מתוודי‪ ‬על איזה‬ ‫שאומר‪ :‬א‪ ‬שלא עשה כראוי‪ ,‬מכל‬ ‫חטא‪ .‬ומה החטא ‪ ‬שהוא השאיר‬ ‫מקו‪ ‬תיק‪ ‬וביער הקודש וג‪ ‬נת‪ ‬כל‬ ‫מעשרותיו עד השנה האחרונה‬ ‫אחד לבעלי‪ .'‬ומסיי‪ :‬ובמצוה זו אני‬ ‫לביעור‪ ,‬השנה הרביעית או השנה‬ ‫נבו‪ ‬בכמה ענייני‪ ,‬השי"ת יאיר עיני‬ ‫השביעית‪ ,‬ועכשיו הוא צרי‪ ‬לבער‪.‬‬ ‫בתורתו‪.‬‬ ‫"ביערתי הקודש מ‪ ‬הבית"‪.‬‬ ‫ציינו‬ ‫החדשות‬ ‫}ובמהדורות‬ ‫ואי‪ ‬לומר דמיירי באד‪ ‬שלא‬ ‫בסוגריי‪ ‬בתו‪ ‬דבריו הגה"ה מה‬ ‫הפריש על פי הסדר‪ ,‬שאד‪ ‬כזה אינו‬ ‫שהוסי‪ ‬המנח"ח בעצמו 'עיי‪ ‬בתוספות‬ ‫יכול להתוודות כלל‪ ,‬שהרי בוידוי‬ ‫יו‪ ‬טוב שמביא בש‪ ‬החכ‪ ‬ספורנו‬ ‫אומרי‪" ‬עשיתי ככל אשר ציויתני"‪,‬‬ ‫הטע‪ ‬דנקרא וידוי‪ ,‬והוא דר‪ ‬הפשט'‪.‬‬ ‫וכפי שרש"י אומר‪ :‬נתתי אות‪ ‬כסדר‪.‬‬ ‫והיינו מה שהבאנו לעיל‪ .‬ולפ"ז א‪ ‬על‬ ‫אלא מדובר באד‪ ‬שאכ‪ ‬הפריש‬ ‫פי שנת‪ ‬הכל כפי שצרי‪ ,‬הווידוי הוא‬ ‫כסדר‪ ,‬והוא יכול לומר את הווידוי‪,‬‬ ‫על זה שצרי‪ ‬להגיד "ביערתי הקודש‬ ‫ואיזה חטא יש כא‪ ,‬ע"ז מבאר המנחת‬ ‫מ‪ ‬הבית"‪ ,‬שבגלל העבירה צרי‪ ‬לבער‬ ‫חינו‪ ‬שהוא השאיר עד השנה‬ ‫אותו מהבית‪ .‬וזהו העניי‪ ‬של וידוי‬ ‫האחרונה‪ ,‬ולא סיי‪ ‬לאכול ולבער‬ ‫מעשר{‪.‬‬ ‫כדבעי בכל שנה ושנה‪ .‬ולכ‪ ‬המנחת‬ ‫?‪.‬‬ ‫טכ‬