gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת אדון כל‬ ‫קונטרס‬ ‫דברות‬ ‫קודש‬ ‫‪ -‬פרשת יתרו ‪-‬‬ ‫שתפ"דתבוא‬ ‫פרשת כי‬ ‫ה'‬ ‫ה' שתפ"ה‬ ‫שתפ"וע"א‬ ‫שנת גליון‬ ‫שנה ג'‬ ‫גליון ק"ז‬ ‫קנ"ח‬ ‫ד'גליון‬ ‫שנהה'‬ ‫שנה‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫ות‬ ‫ן דברות ושיח‬ ‫ק ו דש‬ ‫מכו‬ ‫שע"י קהל נועם אליעזר סקולען‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫למכון הוצאת דברות ושיחות קודש‬ ‫שע"י קהל נועם אליעזר סקולען‬ ‫ליקח חבל בהוצאות הרבות‬ ‫ולקנות זכות פרנס השבוע או פרנס החודש‬ ‫וכן לכל שאר עניני הקונטרס אפשר להתקשר‬ ‫‪848-226-0533‬‬ ‫ניתן להשיג הקונטרס‪:‬‬ ‫לעיקוואד‪:‬‬ ‫בבית מדרשינו קהל נועם אליעזר סקולען‬ ‫‪547 Park Ave Lakewood NJ 08701‬‬ ‫בארא פארק‪:‬‬ ‫‪848 226 0533‬‬ ‫‪732-513-6142‬‬ ‫‪848-226-0533‬‬ ‫מאנסי‪:‬‬ ‫‪848-223-8855‬‬ ‫ארץ ישראל‪:‬‬ ‫‪547‬‬‫‪0Park Ave. 0‬‬ ‫‪053-414-4571‬‬ ‫‪Lakewoood N. J. 08701‬‬ ‫אוצר שיעורים ושיחות קודש‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫ושיחות קודש‬ ‫אוצר שיעורים‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫‪848-847-5536‬‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫‪605-477-4476‬‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫ארץ ישראל‬ ‫‪848-847-5536‬‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫‪077-272-3292‬‬ ‫ארץ ישראל‬ ‫ענגלאנד‬ ‫‪076-599-7900‬‬ ‫‪033-3070-6546‬‬ ‫ענגלאנד‬ ‫‪033-3070-6546‬‬ ‫בעזהשי"ת אדון כל‬ ‫ישמח משה‬ ‫במתנת חלקו‬ ‫בהדרת כבוד ואות יקר תפארת‪,‬‬ ‫קונטרס‬ ‫בקול גילת ורנן משוררת‪.‬‬ ‫נברך מזלא טבא וגדיא יאה‪ ,‬מן קדם מרומא עילאה‪.‬‬ ‫דברות‬ ‫לכבוד מעלת כבוד ידידנו הנכבד מאוד נעלה‪,‬‬ ‫פאר המידה והמעלה‪.‬‬ ‫הרבני הנכבד גיבור החיל‪ ,‬במעשיו הטובים‬ ‫לא ישבות יום וליל‪.‬‬ ‫ה"ה‬ ‫קודש‬ ‫מוהר"ר משה טודרעס שליט"א‬ ‫בזמירות נקדמה פניו‪ ,‬בתת ה' שמחה בארמנותיו‪.‬‬ ‫בנישואי בתו הכלה תחי' בשעה טובה ומוצלחת‬ ‫עב"ג החתן אלעזר שמחה ני"ו‬ ‫בן הר"ר אילן שלמה האלבערשטאט הי"ו‬ ‫אב"ד מחזיקי הדת גאלדערס גרין‬ ‫‪ -‬פרשת יתרו ‪-‬‬ ‫להודות בכל פה ולשון‪.‬‬ ‫ה'זה הזמן‬ ‫שתפ"ד‬ ‫ובתת ה' שמחה וששון‪,‬‬ ‫ע"אמכונינו בנפשו ומאודו‪.‬‬ ‫שתפ"ה‬ ‫לימין‬ ‫ה'ג'לעמוד‬ ‫ליבו‪,‬‬ ‫על מסירות נפשו וחפץ‬ ‫גליון‬ ‫שנה‬ ‫שהזיווג יעלה יפה יפה‪,‬‬ ‫תחינה‪,‬ק"ז‬ ‫תשא גליון‬ ‫שנה ד'‬ ‫קדם ריבון עלמא עינינו‬ ‫רב שמחות ושובע ברכות במהרה בקרוב‪,‬‬ ‫על שלישים ועל רבעים וידגו לרוב‪.‬‬ ‫לרוות מלוא חופניים נחת דקדושה‪ ,‬במידה רבה וגדושה‪.‬‬ ‫ובעזר שוכן מרומים‪ ,‬יזכה להרבות פעלים בטוב ובנעימים‪.‬‬ ‫אלה דברי הברכה‪ ,‬האמורים מתוך רגשי השמחה‬ ‫הנהלת המכון‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫ות‬ ‫ן דברות ושיח‬ ‫ק ו דש‬ ‫מכו‬ ‫שע"י קהל נועם אליעזר סקולען‬ ‫פטרון הספר‪-‬דברים‬ ‫נתנדב ע"י ידידנו‬ ‫העומד לימינינו בכל עת ועונה מפארי אנ"ש‪,‬‬ ‫ראש וראשון לכל דבר שבקדושה‪ ,‬ה"ה הרבני הנגיד‬ ‫מוה"ר משה טודרעס הי"ו‬ ‫בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה‬ ‫שיצליח בכל אשר יפנה‪,‬‬ ‫וירווה רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח‬ ‫מתוך עושר ואושר כל הימים‪.‬‬ ‫****‬ ‫‪732-513-6142‬‬ ‫פרנס החודש‪-‬אלול‬ ‫‪547‬צבי‬ ‫‪Park‬חיים‬ ‫‪0‬‬ ‫לע"נ‪Ave.‬‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Lakewoood‬‬ ‫ווילליגער‬ ‫‪N. J. 08701‬‬ ‫מרדכי זצ"ל‬ ‫בן הרה"ג ר'‬ ‫נפטר י"ז אלול‪ ,‬תשע"ג‬ ‫תנבצ"ה‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו החשובה‬ ‫ושיחות קודש‬ ‫שיצליחו בכל אשר יפנו‪,‬‬ ‫שיעורים‬ ‫את הברכה‬ ‫אוצרה' אותם‬ ‫בשכר הדבר הזה יצו‬ ‫‪ 848-847-5853‬עושר ואושר כל הימים‪.‬‬ ‫וירוו רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוך‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫‪848-847-5536‬‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫****‬ ‫ארץ ישראל‬ ‫‪076-599-7900‬‬ ‫ענגלאנד‬ ‫‪033-3070-6546‬‬ ‫פרנס השבוע‬ ‫נתנדב ע"י ידידנו‬ ‫הרה"ח ר' נפתלי ווייל הי"ו‬ ‫חבר וועד חסד לאברהם‬ ‫בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה‪ ,‬שיצליח בכל אשר יפנה‪,‬‬ ‫וירווה רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח‪ ,‬מתוך עושר ואושר‪ ,‬כל הימים‪.‬‬ ‫****‬ ‫פרנס השבוע‬ ‫ידידנו‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫‪732-513-6142‬‬ ‫הרה"ח ר' ישראל געלבוואקס הי"ו‬ ‫לע"נ האשה החשובה נחמה רעלא ע"ה‬ ‫בת ר' ישראל ז"ל‬ ‫נפטרה י' אלול תנצב"ה‬ ‫‪5470Park Ave. 0‬‬ ‫בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה‪ ,‬שיצליח בכל אשר יפנה‪,‬‬ ‫‪ Lakewoood‬ואושר‪ ,‬כל הימים‪.‬‬ ‫מכל‪N. J.‬‬ ‫יוצ"ח‪ ,‬מתוך עושר‬ ‫‪08701‬‬ ‫וירווה רב נחת דקדושה‬ ‫אוצר שיעורים ושיחות קודש‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫‪848-847-5536‬‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫ארץ ישראל‬ ‫‪076-599-7900‬‬ ‫ענגלאנד‬ ‫‪033-3070-6546‬‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫שיחת קודש לחבורת הבחורים ליל ששי פרשת כי תבא ‪ . . . . . . . . . . . . .‬א‬ ‫הכל הולך אחר הכוונה והזעקה מעומק הלב ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬א‬ ‫ההכנה לעבודת התפילה מתוך אמונה שהקב"ה מבין ומאזין לקול תפילתנו ‪ . . . . . . . . . .‬ב‬ ‫שולחן הטהור ליל שבת קודש ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫לאחר שתיית לחיים‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . :‬ו‬ ‫בעת זמירות כל מקדש‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . :‬ז‬ ‫אם זוכר שיש דין ויש דיין יזהר במעשי ו וישוב על חטאיו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫רעוא דרעוין ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫לשמוח בחלקו הגשמי ולהתאוות עוד להשיג רוחני ות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫היצר מפתה ולבסוף מהפך את הרעה על האדם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫זכירת העתיד שיתן דין וחשבון על מעשי ו מסייע לתשובה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫סיפורי קודש בעת סעודת מלוה מלכה מוצש"ק‪-‬י"ט אלול ‪ . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫א‬ ‫קודש‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫דברות‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫שיחת קודש לחבורת ה בחורים ליל ששי פ רשת כי תבא‬ ‫לא ידע איש איה מקומו‪ ,‬והתחילו‬ ‫הכל הולך אחר הכוונה והזעקה מעומק הלב‬ ‫לחפש אחריו ולא מצאו‪ .‬בן המלך נשבר‬ ‫עתה הוא זמן תשובה‪ ,‬תשובה היינו‬ ‫לבו והשתוקק מאוד לחזור לחיק המלך‬ ‫חרטה על העבר באמת‪ ,‬וקבלה‬ ‫כימי קדם‪ ,‬וכתב אגרות לאביו המלך‬ ‫על העתיד שלא ישוב עוד לכסלה‪ ,‬וכן‬ ‫שיחזירהו אליו‪ ,‬אבל צוררי המלך לא‬ ‫צריך וידוי באמירת סליחות על החטאים‬ ‫הניחו שיגיעו המכתבים לידי המלך‪.‬‬ ‫באשמורת הבוקר‪ .‬וראוי לנו להתבונן‬ ‫בטובתו של הקב"ה שסיפק לנו כל‬ ‫ואז הגיע שמע לאוזניו של בן המלך‬ ‫צרכנו‪ ,‬ומחי' אותנו כל רגע ורגע‬ ‫שבכל שנה ושנה נוסע המלך בכל‬ ‫ומצילנו מכל מיני סכנות ומחלות‪ ,‬ואיך‬ ‫רחבי המדינה‪ ,‬ועובר גם בחלק זה של‬ ‫נהי' כפויי טובה ח"ו‪ ,‬ועל כן עלינו‬ ‫המדינה‪ ,‬וגמר בדעתו שבעת ההיא‬ ‫לעבוד את ה' בכל לבבינו בכל רגע ורגע‬ ‫כשיהי' המלך שם ירוץ לקראתו ויחזור‬ ‫מימי חיינו‪.‬‬ ‫אליו‪ .‬ויהי היום‪ ,‬יום אשר המלך עמד‬ ‫לעבור באותו המקום ועשו שם כל‬ ‫בימים אלו יש להתפלל בכוונה ובכובד‬ ‫ההכנות כראוי למקום שהמלך עובר‬ ‫ראש‪ ,‬וכן לשמוע קול שופר‬ ‫שם‪ ,‬אך צוררי המלך הבינו שהבן מלך‬ ‫כראוי‪ ,‬ואמירת הסליחות‪ ,‬הכל בלב‬ ‫ירצה לצאת לקראת אביו‪ ,‬ועל כן בנו‬ ‫שלם‪ .‬בספר ערבי נחל )מאמרים לראש השנה(‬ ‫חומה גבוהה בדלתים ובריח לפני‬ ‫המשיל הדבר לבן מלך היושב בטרקלין‬ ‫הרחוב‪ ,‬וכאשר עבר המלך הפסיק‬ ‫המלכות‪ ,‬שאביו המלך הי' תמיד מזהירו‬ ‫החומה בינו ובין בנו העומד מעברו‬ ‫שלא יצא מבית המלכות כי יכולים‬ ‫השני‪ ,‬ואף כאשר נשא קולו בבכי‬ ‫צוררי המלך לבא ולחטפו‪ ,‬אבל פע"א‬ ‫ובזעקה לא הי' קולו נשמע עד המלך‬ ‫לא הי' הבן מלך נזהר כ"כ ויצא‬ ‫מחמת עובי החומה‪.‬‬ ‫בחוצות‪ ,‬ופתאום הגיעו משונאי המלך‬ ‫שבן המלך במר לבו נזכר שיש‬ ‫עד‬ ‫ותפסוהו ולקחוהו לעבר המדינה האחר‪.‬‬ ‫בחיקו אבן שהי' לו עוד מימי‬ ‫הקול יצא וכל אנשי המדינה נבהלו אך‬ ‫קודש‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫דברות‬ ‫ב‬ ‫רץ להכותל בבכיות ודמעות שליש‬ ‫היותו בבית המלך‪ ,‬שפ"א כאשר הי'‬ ‫וזעק‪ ,‬אבי עד מתי! אני רוצה לראות את‬ ‫בבית המלכות והי' הולך בכל חדרי‬ ‫פניך! וכך זרק האבן ומיד עשה פעולתו‬ ‫המלך ואוצרותיו‪ ,‬מצא אבן זו והי' כתוב‬ ‫כפטיש יפוצץ סלע‪.‬‬ ‫עליו שהוא דומה לבאמב"ע שכאשר‬ ‫ישליכוהו על כל חומה תפרוץ את כל‬ ‫כמו"כ אנחנו בנים אהובים למלך מלכי‬ ‫בנינו מיד‪ ,‬או אם יזרק על בנין יפול כל‬ ‫המלכים‪ ,‬והקב"ה עובר בקרבנו‬ ‫הבנין ויהיה לגל של אבנים‪ ,‬וכאשר‬ ‫ופותח כל השערים והדלתות‪ ,‬ומ"מ‬ ‫ראהו אז לקחו ונתנו לתוך חיקו‪ ,‬ועתה‬ ‫ומקטרגים‬ ‫אויבים‬ ‫הרבה‬ ‫ישנם‬ ‫שיש בידו האבן הזאת יזרקהו על‬ ‫שמסרבים להניח לנו שתפלתנו תעלה‬ ‫החומה ויפרצנו‪ .‬אמנם עד שנזכר כבר‬ ‫התפלות‬ ‫לכל‬ ‫ומשטינים‬ ‫השמימה‪,‬‬ ‫בנפשו‬ ‫והחליט‬ ‫משם‪,‬‬ ‫המלך‬ ‫נסע‬ ‫שמשגרים לפני אב"ש‪ ,‬אמנם יש לנו‬ ‫שימתין עד השנה הבאה בשעת הכושר‬ ‫אבן אחת בוקעת רקיעים והוא השופר‪,‬‬ ‫ואז ישתמש באבן הזאת לשבור החומה‪.‬‬ ‫אבל הוא לבד לא יועיל מאומה אלא אם‬ ‫יבכה בכל לבו ויוריד דמעות ששעריהם‬ ‫בשנה האחרת אכן בנו הכותל‬ ‫ויהי‬ ‫לא ננעלו‪ ,‬ואז משבר לכל המסכים‬ ‫כנגדו‪ ,‬וכיון שהי' לו האבן לקחו‬ ‫המבדילים בינינו לאב"ש‪ ,‬על כן עלינו‬ ‫וזרקו על הכותל‪ ,‬ולגודל תמיהתו לא‬ ‫להתפלל בעת הזאת בכונה גדולה‪.‬‬ ‫נעשה מאומה והכותל לא קם ולא זע‬ ‫ממנו‪ .‬בשנה השלישית ניסה עוד פעם‬ ‫לזרקו ועדיין לא נעשה שום דבר‪ .‬הבן‬ ‫ההכנה לעבודת התפילה מתוך אמונה‬ ‫מלך התבונן איך יקרה כזאת‪ ,‬והרי‬ ‫שהקב"ה מבין ומאזין לקול תפילתנו‬ ‫מפורש נכתב שם שאבן הזאת בוקעת כל‬ ‫הר"ר‬ ‫להרה"ק‬ ‫האדם‬ ‫ובהנהגות‬ ‫הכתלים‪ ,‬עד שעלה בזכרונו שעוד תנאי‬ ‫אי'‬ ‫זיע"א‬ ‫אלימלך‬ ‫הי' כתוב שם כדי שיועיל האבן‪ ,‬שבעת‬ ‫שסגולה לכונה הראוי' בשעת התפלה‬ ‫שזורקו על הכותל יוריד דמעות על‬ ‫הוא שימנע עצמו מלדבר דברים בטלים‬ ‫האבן מתוך מעמקי לבו‪ ,‬ואז יש לאבן‬ ‫לפני התפלה משיעור משינתו ואז יזכה‬ ‫כל הכוחות שבעולם ואין שום דבר מונע‬ ‫להתפלל במחשבות טהורות‪ .‬והר"ר‬ ‫בעדו‪ .‬על כן בכל השנה הבאה הי' עומד‬ ‫שמי‬ ‫אמר‬ ‫זי"ע‬ ‫מרימנוב‬ ‫מענדל'י‬ ‫ובוכה על רוע מצבו ומר גורלו‪ ,‬וכמה‬ ‫שמדבר דיבור חול לפני התפלה אזי‬ ‫רוצה הוא שיצליח ויזכה למצוא את‬ ‫דוחה הירא"ש שלו בידים‪ ,‬כי צריך‬ ‫נפשו עם אביו‪ ,‬ומתי תבוא ישועתו‪ .‬ויהי‬ ‫שדיבור הראשון שלו יהא בתורה‬ ‫בבא היום שעבר בו המלך ובנו הכותל‪,‬‬ ‫ג‬ ‫קודש‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫דברות‬ ‫להתפלל‪ ,‬כי הלא לעזות מצח יחשב‪,‬‬ ‫ובתפלה‪ ,‬ומיד כשהקב"ה החזיר בו‬ ‫ומה היא תשובה ולמה תועיל לו‪ ,‬אלא‬ ‫נשמתו יראה לקדש דיבוריו לשם ה'‪.‬‬ ‫יקחוהו ויאסרוהו‪ ,‬אבל אבינו מלכנו אב‬ ‫הרחמן מרחם עלינו‪ ,‬מייעץ לנו לעשות‬ ‫עיקר התפלה בפה אלא בלב‪,‬‬ ‫ואין‬ ‫תשובה ועומד ומצפה לקבל תפלתנו‪,‬‬ ‫שיהא כל כולו בתוך התפלה‪ ,‬הרי‬ ‫אפי'‬ ‫עולם‬ ‫אהבת‬ ‫אותנו‬ ‫ואוהב‬ ‫זכי' גדולה ומצוה לנו להתפלל‪ ,‬ובואו‬ ‫כשעוברין על רצונו ח"ו‪.‬‬ ‫וראו גודל הדבר שהשם הגדול והנורא‬ ‫אשר יש לו מלאכים ושרפי מעלה‬ ‫לאלפים ורבבות‪ ,‬בקדושה ובטהרה‬ ‫צריך בעבודת תפלה שיאמין‬ ‫עוד‬ ‫עונים באימה ואומרים ביראה לשבח‬ ‫שתפלתו נשמעת ועולה מיד‪ ,‬ואף‬ ‫לשמו הגדול‪ ,‬ועם כל זאת בחר דוקא‬ ‫שאדם עומד כאן למטה מהלך חמש‬ ‫בנו במיעוט ערכנו וגודל שפלותנו‬ ‫מאות שנה רחוק מן השמים )חגיגה יג ע"א(‪,‬‬ ‫שאנחנו נתפלל לפניו ונעבוד לשמו‬ ‫כיון שאנחנו חלק אלו‪-‬ה ממעל דבוקים‬ ‫יתברך‪ ,‬וכשיהודי מתפלל גורם נח"ר‬ ‫בא‪-‬ל עליון הרי יש בנו כח שכל תפלה‬ ‫גדול לעילא‪ ,‬והקב"ה משתיק לכל‬ ‫ותפלה היוצאת מפינו פורחת מיד‬ ‫המשרתי עליון לשמוע איך שיהודי‬ ‫והתפלה‬ ‫התורה‬ ‫ואותיות‬ ‫למעלה‪,‬‬ ‫למטה בעולם השפל הזה מתפלל לפניו‬ ‫גורמים לנו עלי' וקרבה לאלקי מרום‪.‬‬ ‫ואומר שיר ושבחה‪.‬‬ ‫מהגה"ח ר' חיים פלאהר‬ ‫שמעתי‬ ‫קטן הזהיר הר"ר אלימלך‬ ‫ובצעטיל‬ ‫שאחר‬ ‫שסיפר‪,‬‬ ‫שליט"א‬ ‫ועד‬ ‫התפלה‬ ‫שמתחילת‬ ‫מלחמת העולם התעסק מרנא החזון‬ ‫סופה לא יסתכל לצדדין אלא לתוך סידור‬ ‫איש זצוק"ל בחיזוק עמודי התורה‬ ‫התפילה‪ ,‬שכן צריך להתדבק ולהתאחד‬ ‫ויראת שמים אצל אנשים חשובים‬ ‫עם תיבות התפילה שמוציא מפיו‪.‬‬ ‫ה'‬ ‫את‬ ‫לעבוד‬ ‫שימשיכו‬ ‫ורבנים‪,‬‬ ‫ולהשפיע על אחרים‪ .‬והי' רב אחד שנהג‬ ‫מה טוב חלקינו ומה נעים‬ ‫אשרינו‬ ‫שבכל שבוע כתב לעצמו על פינקסו כל‬ ‫גורלנו שאנחנו בנים למקום‪,‬‬ ‫השאלות הקשות שהגיעו אליו‪ ,‬ובסוף‬ ‫ובנו בחר להיות לו לעם סגולה‪ ,‬ורצה‬ ‫השבוע לקח הרשימה והלך למעונו של‬ ‫אותנו עם כל מה שהמרינו את פיו ולא‬ ‫החזו"א‪ ,‬ודרכו של החזו"א הי' שנתן לו‬ ‫שמענו בקולו ופשענו נגדו‪ ,‬עדיין‬ ‫שלום וכיבדו לישב‪ ,‬ואז העלה לפניו כל‬ ‫מתאוה לתפלתנו ומקבל ברצון‪ ,‬אשר לא‬ ‫ספקותיו והי' משיבו כדת מה לעשות‪,‬‬ ‫מצינו כמותו בכל מלך אחר בעולם שגם‬ ‫ועי"ז נתקרב ביותר להחזו"א‪.‬‬ ‫מי שחטא כנגדו יבא ויעמוד לפניו‬ ‫קודש‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫דברות‬ ‫ד‬ ‫במעשי ולתקן הדבר‪ .‬ענה החזו"א‪ ,‬בוא‬ ‫אחת הגיע לבית החזו"א וראה‬ ‫פעם‬ ‫וראה‪ ,‬הנה הגיע לביתי איש חולה יושב‬ ‫שהדלת סגורה ועליו להמתין‪,‬‬ ‫בעגלה‪ ,‬ונראה מן הסתם שאם בא אצלי‬ ‫ומצא שם איש אחד יושב בכסא על‬ ‫אזי פשר הדבר הוא שכבר הלך לדרוש‬ ‫מבלי יכולת‬ ‫)רעדע"ר בענק"ל(‬ ‫גלגלים‬ ‫ברופאים ולא היה להם עצה למכאובו‪,‬‬ ‫לעמוד על רגליו‪ ,‬וגם הוא יושב ומצפה‬ ‫ולכן הגיע אצלי אף שאינני עוסק בצרכי‬ ‫לדבר עם החזו"א‪ ,‬ושאל לאיש זה על‬ ‫רפואה‪ ,‬כיון שרוצה שאתפלל בעדו‬ ‫מה בא‪ ,‬וסיפר לו הלה צרתו שחולה הוא‬ ‫ותפלתי תביא הישועה למענו‪ ,‬ואיך‬ ‫ומייחל לרפואה שלימה‪ ,‬אמר הרב הרי‬ ‫עולה תפלתי למעלה‪ ,‬זאת רק מכח‬ ‫יודע אני ומכיר רופא גדול אחד‪ ,‬וא"כ‬ ‫שתפלתי‬ ‫מאמין‬ ‫שהחולה‬ ‫האמונה‬ ‫למה תצטרך להמתין‪ ,‬תלך מיד לרופא‬ ‫מתקבלת במרום ועי"ז באמת נותן כח‬ ‫ההוא וירפא אותך בס"ד‪.‬‬ ‫בתפילה ועולה למעלה ומתקבלת לפני‬ ‫תיכף כאשר גמר דבריו נפתחה הדלת‬ ‫כסא הכבוד‪ ,‬אבל אחר ששומע האיש‬ ‫והנה החזו"א יוצא‪ ,‬ופנה להרב‬ ‫שעדיין יש לו עצות לילך לרופא אחר‬ ‫והורה לו לשאול כל השאלות שבידו‬ ‫ולבקש תרופה אחרת‪ ,‬כבר אבד בטחונו‬ ‫כדרכו תמיד‪ ,‬ואמנם שאל והחזו"א‬ ‫בתפלתי‪ ,‬שהרי יודע שכול לילך לרופא‬ ‫השיב לו דבר דבור על אופניו אך הכל‬ ‫ויושיעו‪ ,‬ועי"ז אף שאני רוצה להיטיב‬ ‫בחפזון כשהם עומדים יחד על מפתן‬ ‫עמו ולהתפלל בעדו מ"מ איך יתקבל‬ ‫הדלת בפתח הבית ולא הכניסו לתוך‬ ‫תפלתי מבלי אמונה נכונה בתפילה זו‪.‬‬ ‫ביתו כמימים ימימה‪ ,‬והי' לפלא בעיני‬ ‫הרב שתמיד החשיב אותו החזו"א‬ ‫"ואני תפלתי לך ה' עת רצון"‪ ,‬רק אם‬ ‫וכיבדו כראוי לו ועכשיו הי' הכל‬ ‫מאמין בתפלתו ושם מבטחו בה'‬ ‫וחשב‬ ‫כיבוד‪,‬‬ ‫שום‬ ‫בלי‬ ‫במהירות‬ ‫אז הוא עת רצון‪ ,‬והנה קרב ובא הזמן‬ ‫שבודאי ראה עליו איזה פגם‪ .‬וכל אותו‬ ‫לעמוד ולהתפלל בימים נוראים‪ ,‬ויה"ר‬ ‫הלילה הי' לבו נוקפו שמא ח"ו לא פסק‬ ‫לרחמים‬ ‫ישראל‬ ‫תפלות‬ ‫שיתקבלו‬ ‫עד‬ ‫וכדו'‪,‬‬ ‫להלכה‬ ‫בשאלה‬ ‫כהוגן‬ ‫ולרצון‪ ,‬ארשת שפתינו יערב לפניך א‪-‬ל‬ ‫שהחליט בנפשו שישוב להחזו"א וישאל‬ ‫רם ונשא‪.‬‬ ‫את פיו בפירוש על מה בא לו עונש זה‪.‬‬ ‫שדבר גדול הוא שעדיין אתם‬ ‫דעו‬ ‫חזר להחזו"א אמר לפניו‪,‬‬ ‫כאשר‬ ‫נאספים פה בחבורה יחד מידי‬ ‫ילמדנו רבינו‪ ,‬אני רוצה לידע‬ ‫שבוע בקביעות‪ ,‬וענין האחדות הוא‬ ‫מה שמועה רעה שמע הרב עלי ולמה‬ ‫מעיקרי היסודות לגרום לתפלות בנ"י‬ ‫הקפיד עלי‪ ,‬מאחר ואני רוצה לפשפש‬ ‫ה‬ ‫קודש‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫דברות‬ ‫אחד מהם השיב לעומתו‪ ,‬לך מעלי‪ ,‬הרי‬ ‫להגאולה‬ ‫שנזכה‬ ‫ויה"ר‬ ‫שיתקבלו‪.‬‬ ‫איני יכול לאכול עכשיו‪ ,‬אלא אני צריך‬ ‫שלימה בב"א‪:‬‬ ‫ליטול ידי תחילה‪ ,‬ולא התפללתי היום‬ ‫*‬ ‫ואף לא קראתי קרי"ש‪ ,‬והרי יהודי אני‪,‬‬ ‫לך והניחני לישון‪ ,‬וכך חזר לשינתו‪,‬‬ ‫אצל הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע הגיעו‬ ‫וכמעשהו בראשון כך מעשהו בשני‬ ‫אורחים‬ ‫השנה‬ ‫ראש‬ ‫בערב‬ ‫ואצל כל אחד ואחד‪ ,‬עד שעבר לגוי‬ ‫להסתופף בצל הקודש‪ ,‬וכולם מיהרו‬ ‫והקיצו משינתו והציע לפניו מאכל‬ ‫באשמורת הבוקר לטבול במקוה טהרה‬ ‫ומשתה‪ ,‬אמר הגוי‪ ,‬אה! וואדקע!‬ ‫כהכנה לפני אמירת הסליחות הגדולה‬ ‫וכשהוא עודנו שוכב על מיטתו חטף‬ ‫של זכור ברית‪ ,‬ועמדו והמתינו לקראת‬ ‫ואכל ושתה כזולל וסובא‪ ,‬וכך היה בגוי‬ ‫הרבי כשיצא להתפלל לקחת פריסת‬ ‫אחר וכן בכולם‪ .‬מיד רץ הקדושת לוי‬ ‫שלום ממנו על בואם‪ .‬ויהי כאשר יצא‬ ‫החוצה ונשא עיניו למרום באמרו‪,‬‬ ‫הקדושת לוי מביתו ראוהו שאוחז‬ ‫רבוש"ע‪ ,‬ראה נא מה בין ישראל עמך‬ ‫בחבילה מלאה מיני מגדים בידו יחד עם‬ ‫לשאר האומות‪ ,‬שאפי' מי שעדיין ישן‬ ‫משקה‪ ,‬והתחיל לילך במהירות ואמר‬ ‫על משכבו עתה ואיני יודע אם ישכים‬ ‫להעומדים שם אם תרצו תבואו גם אתם‬ ‫לסליחות‪ ,‬אך מ"מ לא יאכל ולא ישתה‬ ‫עמי‪ ,‬והלך עד לעבר האחר של העיר‬ ‫קודם התפלה! וכך רץ ונכנס לביהמ"ד‬ ‫לבית מלון שישנו שם גוים ויהודים‪,‬‬ ‫לומר סליחות‪ .‬זיעועכי"א‪.‬‬ ‫והיו משתוממים להבין מה יעשה כאן‪.‬‬ ‫הי' שם חושך והיו ישנים על הארץ‪,‬‬ ‫ויה"ר שנזכה צו פועל'ן אלעס גוט'ס‪,‬‬ ‫וניגש הרה"ק מבארדיטשוב לכל אחד‬ ‫לשנה טובה ומתוקה עם כל‬ ‫ואחד מהם שהי' לבוש בכיסוי ראש‬ ‫הברכות וישועות טובות‪ .‬גם היום היו"ד‬ ‫וציצית וקרא להם‪ ,‬עורו משנתכם‪ ,‬הרי‬ ‫של הגה"צ ר' משה ארי' פריינד זצ"ל‬ ‫לפניכם מיני מזונות עם לגימת משקה‬ ‫איש צדיק וקדוש‪ ,‬זיעועכי"א‪:‬‬ ‫המשכר‪ ,‬אכלו ושתו וייטב לבכם‪ .‬וכל‬ ‫קודש‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫דברות‬ ‫ו‬ ‫שולחן הטהור ליל שבת קודש‬ ‫לאחר שתיית לחיים‪:‬‬ ‫עומד כנגדו‪ ,‬וא"כ הרי אאמו''ר ואא''ז‬ ‫טובים ולשלום‪ .‬כולנו מצפים‬ ‫לחיים‬ ‫נמצאים אתנו במקום זה‪ ,‬ועל דעתם אנו‬ ‫לחיים‪ ,‬זכרנו לחיים‪ ,‬וכתוב‬ ‫מזמרים בשיר ושבחה‪.‬‬ ‫לחיים‪ ,‬והנה כל אחד כאשר העביר‬ ‫הסדרה שמו"ת מן הסתם נכנס מורא‬ ‫הפרשה מדברת בענין מצות הבכורים‪,‬‬ ‫ופחד בלבו מכל דברי התוכחה‪ ,‬ומהו‬ ‫וראוי לשום לב דהנה אחר‬ ‫העצה לינצל מכל פורענות ומכל רעה‪,‬‬ ‫שהגיע אדם לבסוף לארץ ישראל וגם‬ ‫הוא ע''י השירות ותשבחות להקב''ה‬ ‫נטע שדות וכרמים וגם גדלו שם פירות‬ ‫ביום השבת קודש‪ .‬הבני יששכר באגרא‬ ‫נאים‪ ,‬ועתה אחר כל זאת כשלבסוף‬ ‫דכלה מפרש הפסוק שבאמצע התוכחה‬ ‫נתבשלו הפירות לא יוכל לאכול אלא‬ ‫)כח‪ ,‬מז( תחת אשר לא עבדת את ה'‬ ‫חובה עליו לעלות עד לירושלים כדי‬ ‫אלקיך בשמחה וגו'‪ ,‬ומדייק על תיבת‬ ‫להביא בכורים קודש לה'‪ ,‬יש לדעת מה‬ ‫כיותרת‬ ‫נראה‬ ‫שלכאורה‬ ‫''אשר''‪,‬‬ ‫טעם המצוה הזאת‪ .‬וגם יש לדייק למה‬ ‫הלשון‪ ,‬ומבאר ש"תחת אשר" היינו‬ ‫צריך להניח דוקא גמי על הפרי הראשון‬ ‫האותיות שבאים אחר "אשר"‪ ,‬אחר הא'‬ ‫עשב‪,‬‬ ‫מין‬ ‫שהוא‬ ‫בשדהו‪,‬‬ ‫שביכר‬ ‫יש ב' ואחר הש' ת' ואחר הר' ש'‪ ,‬יחד‬ ‫ולכאורה טוב יותר היה ליתן עליו חוט‬ ‫הם אותיות "שבת"‪ ,‬שהקללות באים על‬ ‫שיתקיים לזמן ארוך יותר‪.‬‬ ‫שלא עבד את ה' בשב''ק בשמחה‪ ,‬כי כן‬ ‫המאור ושמש‪ ,‬דהנה כדי‬ ‫ומבאר‬ ‫צריך לעסוק בשבת בשירות ותשבחות‬ ‫שיבוא לידי שלימות צריך‬ ‫לה'‪ ,‬ותמיד נספר תהלתך‪ ,‬ואני בעודי‬ ‫לפרוש מכל התאוות בעוה''ז‪ ,‬כי כל זמן‬ ‫אהללה בוראי‪ ,‬ובפרט כשאנו מזמרין‬ ‫שאדם נמשך אחר תאוות העוה''ז אי‬ ‫ואאמו''ר‬ ‫אא''ז‬ ‫שחיברו‬ ‫הנגונים‬ ‫הנפש‪,‬‬ ‫לשלימות‬ ‫לבוא‬ ‫לו‬ ‫אפשר‬ ‫זללה"ה אשר כל נשמתם וחיותם נתנו‬ ‫ואדרבא ישים האדם תאוותיו בעבודת‬ ‫בתוך הנגונים‪ ,‬בין כשהיו במצב של‬ ‫ה'‪ ,‬לתורה ותפילה‪ ,‬לקנות ולדעת‬ ‫שמחה ובין ח''ו להיפך בעת צרה‪,‬‬ ‫מסכתא אחר מסכתא‪ ,‬ולא ינוח ולא‬ ‫וכשמנגנים אלו הנגונים אזי שפתותיהם‬ ‫ישקוט מלרדוף אחר השגת קניני תורה‬ ‫דובבות כמו בדברי תורה מפיהם‪.‬‬ ‫ותפילה‪ ,‬כי בשלמא אם האדם יחיה אלף‬ ‫הרש''ב מליובאויטש זי"ע אמר שבעת‬ ‫שנים אזי יש מקום לומר שבתחילה‬ ‫ששמזמרין ניגון של צדיק בעל השמועה‬ ‫ז‬ ‫קודש‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫דברות‬ ‫תכלית הבריאה היתה שיתגלה‬ ‫והנה‬ ‫ימלא תאוותו בעוה''ז ואח''כ יעסוק‬ ‫אלקותו ית'‪ ,‬וידע כל פעול כי‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬אבל הלא אינו כן‪ ,‬בראש‬ ‫אתה פעלתו ויבין כל יציר כי אתה‬ ‫השנה נאמר כולנו "משול כחרס הנשבר‪,‬‬ ‫יצרתו‪ ,‬ויאמר כל אשר נשמה באפו ה'‬ ‫כציץ נובל‪ ,‬כאבק פורח וכחלום יעוף"‪,‬‬ ‫אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה‪.‬‬ ‫והרי אנו בזה העולם זמן מועט‪ ,‬וע''כ‬ ‫ועל זה אנו מצפים ומבקשים בתפילת‬ ‫צריך לפרוש ולהתרחק מכל תאוות‬ ‫ר''ה "מלוך על כל העולם כולו בכבודך‬ ‫העולם השפל הזה‪.‬‬ ‫והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי‬ ‫תבל ארצך"‪ .‬וזהו רק ע"י שאדם שם‬ ‫ועל דרך זה היה מפרש אאמו''ר זללה"ה‬ ‫מחסום לתאות גופו והיצר המפתה‬ ‫והיו‬ ‫)כח‪ ,‬כג(‬ ‫הפסוק בהתוכחה‬ ‫לדברי עוה"ז‪ ,‬ולכן כשיש לו שדה מלאה‬ ‫שמיך אשר על ראשך נחושת והארץ‬ ‫פירות טובים למאכל‪ ,‬תחילה יקדש‬ ‫אשר תחתיך ברזל‪ ,‬שלכאורה למה אמר‬ ‫עצמו במותר לו ויקדים להעלות ביכורי‬ ‫הכתוב בלשון הזה‪ ,‬הרי פשוט וברור‬ ‫קודש‪ ,‬והעיצה למשול ברוחו הוא ע"י‬ ‫שהשמים הם למעלה והארץ מתחת‪,‬‬ ‫שכורך גמי מין עשב‪ ,‬לזכור שהיום הוא‬ ‫אלא בא הכתוב להורות בזה שהאדם‬ ‫כאן ולמחר בקבר ויעלו עשבים על‬ ‫חושב שלעולם תהא הארץ מתחתיו‪,‬‬ ‫גופו‪ ,‬וא"כ יקנה לנפשו חיי נצח בתורה‬ ‫ואינו שם על ליבו שביום אחר יהיה הוא‬ ‫ותפילה ועבודת ה' ואז אשריו וטוב לו‪.‬‬ ‫מתחת לארץ בין שוכני עפר‪.‬‬ ‫בﬠת זמירות כל מקדש‪:‬‬ ‫כל האומר הקב''ה ותרן יותרו חייו‪,‬‬ ‫אם זוכר שיש דין ויש דיין יזהר במעשי ו‬ ‫והאדם צריך לזכור תמיד שאם יחטא‬ ‫וישוב על חטאי ו‬ ‫ח''ו הרי הוא עתיד ליענש על כך‪'' ,‬אני‬ ‫משוך חסדך ליודעיך א‪-‬ל קנא ונוקם‪.‬‬ ‫מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך‬ ‫וצ"ב כי ראוי היה לומר אצל‬ ‫שמו וכו' ומעניש לעוברי מצוותיו''‪,‬‬ ‫משוך חסדך ליודעיך קל רחום וחנון‪,‬‬ ‫ואם יחיה האדם כן תמיד שיזכור שעל‬ ‫ולמה מזכיר כאן מידת הגבורה של‬ ‫כל מעשה יבוא במשפט ועל חטאים‬ ‫הקב''ה ''קנא ונקם''‪ .‬ופירש אאמו"ר‬ ‫יבואו דינים ופורענות חלילה‪ ,‬מתוך זה‬ ‫זללה"ה עפ"י מה שאמרו חז''ל )ב"ק נ ע"א(‬ ‫קודש‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫דברות‬ ‫ח‬ ‫מידותיך שאתה קל קנא ונוקם ומעניש‬ ‫יתחרט על חטאיו ויאמר אל ליבו‪ ,‬אוי‬ ‫לעוברי מצוותיך‪.‬‬ ‫מה עשיתי להמרות פי השי"ת שהוא‬ ‫קנא ונוקם‪ ,‬ויעשה תשובה ואז הקב''ה‬ ‫אאמו''ר זללה"ה לרמז מה‬ ‫והוסיף‬ ‫מוחל לו ומעביר על כל פשעיו‪.‬‬ ‫להאדם‬ ‫מוחל‬ ‫שהקב''ה‬ ‫כאשר יתבונן ויעשה תשובה כנ''ל‪,‬‬ ‫הפירוש "משוך חסדך ליודעיך‬ ‫וזהו‬ ‫דהנה "משוך חסדך ליודעיך" ר''ת‬ ‫קל קנא ונוקם"‪ ,‬שמבקשים אנו‬ ‫"מחל"‪ ,‬שהקב''ה ימחל להאדם כשידע‬ ‫מלפני השי"ת שישפיע חסדו וטובו‬ ‫שמעניש ונוקם מעוברי רצונו‪.‬‬ ‫אותם היודעים אותך ומכירים‬ ‫על‬ ‫רﬠוא דרﬠוין‬ ‫והמותרות‪ ,‬ואילו ברוחניות צריך לומר‬ ‫לשמוח בחלקו הגשמי ולהתאוות עוד‬ ‫לנפשו "רב"‪ ,‬שירצה להוסיף בעבודתו‬ ‫להשיג רוחני ות‬ ‫וקנאת‬ ‫למדריגה‪,‬‬ ‫ממדריגה‬ ‫ולעלות‬ ‫בפרשתינו )כח‪ ,‬מז( תחת אשר לא עבדת‬ ‫סופרים תרבה חכמה להיות מתמיד‬ ‫את ה' אלקיך בשמחה‬ ‫כפלוני ולהתפלל בעבודה מפנימיות‬ ‫ובטוב לבב מרוב כל‪ .‬ויש להבין כפל‬ ‫הלב כפלוני‪ ,‬ולא להסתפק במה שכבר‬ ‫הלשון במלות שונות‪ ,‬בשמחה ובטוב‬ ‫קנה בידו‪ .‬ועל כן כשנפגשו ובאו יחדיו‬ ‫לבב‪ ,‬וגם "מרוב כל"‪ .‬וכ"ק אאמו"ר‬ ‫יעקב ועשיו ומטרתם היתה אודות‬ ‫זללה"ה הי' מפרש ע"פ הכתוב בפרשת‬ ‫גשמיות‪ ,‬אמר יעקב מדת "יש לי כל"‬ ‫וישלח )בראשית לג‪ ,‬ט ‪ -‬יא( שכשמצא יעקב‬ ‫ואין אני מתאוה להשיג ולקנות עוד‬ ‫את עשו אמר עשו בלשון יש לי "רב"‬ ‫רכוש‪ ,‬ועשו הזכיר מדת "יש לי רב"‬ ‫אחי יהי לך אשר לך‪ ,‬ויעקב השיבו‬ ‫ועדיין הנני חומד ומצפה למלא חסרוני‪.‬‬ ‫בלשון כי חנני אלקים וכי יש לי "כל"‪,‬‬ ‫והביאור בזה כי הלשון "כל" במידת‬ ‫אמנם זאת צריך למודעי שאף בעניני‬ ‫הסתפקות והשמחה בחלקו שכאילו אין‬ ‫רוחניות שיש להתנהג בבחינת‬ ‫חסר לו מאומה‪ ,‬ו"רב" הוא לשון‬ ‫"רב"‪ ,‬מ"מ לא יחסר זה מהשמחה‬ ‫שנפשו עודנו מתאוה ליותר כי לא בא‬ ‫בחלקו וההסתפקות‪ ,‬והכיסופין והרצון‬ ‫לידי הכל‪ ,‬ואיש ישראלי צריך שיהא‬ ‫לבקש עוד מעלות לא ימנע חלילה‬ ‫בעניני גשמיות מדת "כל" להסתפק‬ ‫מהעבדות ה' שעובד עתה‪ ,‬ולא יאבד‬ ‫הריבוי‬ ‫אחר‬ ‫לרדוף‬ ‫ולא‬ ‫במועט‬ ‫ט‬ ‫קודש‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫דברות‬ ‫הגר אשר בקרבך יבוא אליך ונכנס בך‬ ‫השמחה מלבו והתענוג ממלאכת הקודש‬ ‫כגר ומפתה אותך ומטה לבך להמרות‬ ‫שעובד עכשיו מחמת שרוצה להוסיף‬ ‫את פי ה'‪ ,‬ו"יעלה מעלה מעלה" בשמים‬ ‫עוד כהנה וכהנה‪ .‬וזהו הפגם של "תחת‬ ‫ומלמד עליך חובה עד שח"ו "אתה תרד‬ ‫אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה"‬ ‫מטה מטה"‪ ,‬לכן השמר והזהר מפניו‬ ‫בעניני רוחניות‪" ,‬ובטוב לבב" בעניני‬ ‫שלא תציית לו‪ ,‬ולא תניחנו כלל לבא בך‬ ‫גשמיות שלא היית מסתפק במועט‪ ,‬אלא‬ ‫אפי' כגר לזמן קצר‪ ,‬כי אחרית טוב‬ ‫עשית "מרוב" על גשמיות ו"כל" על‬ ‫תהיה לך בסופך עי"ז ולא תצא נפסד‪.‬‬ ‫רוחניות‪ ,‬ובאמת איפכא צריך להיות‪.‬‬ ‫יעשה האדם ולא יחטא‪ ,‬זאת‬ ‫ומה‬ ‫אי' בשם צדיקים לפרש מאה"כ‬ ‫וכן‬ ‫למדנו בשבוע זה באבות )פ"ג מ"א(‬ ‫בשמים ממעל ועל‬ ‫)דברים ד‪ ,‬לט(‬ ‫בן מהללאל אומר הסתכל‬ ‫עקביא‬ ‫הארץ מתחת‪ ,‬שבחפצי "שמים" בעבודת‬ ‫בשלשה דברים ואין אתה בא לידי‬ ‫ה' יביט על מי שעומד למעלה הימנו‬ ‫עבירה‪ ,‬דע מאין באת ולאן אתה הולך‬ ‫במדרגה וילמוד ממנו וישתוקק מתי‬ ‫ולפני אתה עתיד ליתן דין וחשבון‪.‬‬ ‫יגיע גם הוא למעלתו‪" ,‬ועל הארץ"‬ ‫בארציות ועניני צרכי הגוף ישקיף‬ ‫זכירת העתיד שיתן דין וחשבון על מעשיו‬ ‫מלמעלה למטה על מי שהשיג פחות‬ ‫מסייע לתשובה‬ ‫ממנו ועי"ז יאמר לנפשו די במה שיש לו‬ ‫ולא יתאוה אך למותר‪.‬‬ ‫שמיך אשר על ראשך נחושת‬ ‫והיו‬ ‫והארץ אשר תחתיך ברזל )כח‪ ,‬כג(‪.‬‬ ‫היצר מפתה ולבסוף מהפך את הרעה‬ ‫ולכאו' צ"ב למה צריך לפרש שהשמים‬ ‫על האדם‬ ‫על ראש האדם והארץ מתחת לו‪ ,‬הלא‬ ‫אשר בקרבך יעלה עליך מעלה‬ ‫הגר‬ ‫גלוי וידוע הוא‪ .‬אלא הי' מפרש אאמו"ר‬ ‫מעלה ואתה תרד מטה מטה )כח‪,‬‬ ‫זללה"ה ע"פ המשנה הנ"ל‪ ,‬שאיך יבא‬ ‫מג(‪ .‬יל"פ ש"הגר אשר בקרבך" הלא‬ ‫אדם לחטא ושהיצר ישלוט בו‪ ,‬משום‬ ‫הוא היצה"ר שמכניס האדם כגר בסתר‬ ‫שמסתכל על כל הבריאה כאילו היא‬ ‫בקרבו‪ ,‬והוא מפתה לאדם שמוטב לו‬ ‫שלו‪ ,‬ואם הי' האדם משריש בתוך לבו‬ ‫לעבור על אחת ממצות ה'‪ ,‬ולאחר‬ ‫כי יסודו מעפר וסופו לעפר‪ ,‬מאין באת‬ ‫שאדם שמע ליצרו ולא התגבר לעמוד‬ ‫מטפה סרוחה ולאן אתה הולך למקום‬ ‫בנסיון אזי הלה נהפך בקרבו ובעצמו‬ ‫רימה ותולעה‪ ,‬אזי לא במהרה הוא‬ ‫עולה לפני בי"ד של מעלה ומקטרג על‬ ‫חוטא‪ ,‬וכפי שפירש הרע"ב שם באבות‪,‬‬ ‫האדם שככה עשה ומביא רעה ופורענות‬ ‫שהזכירה מאין באת ישמור אותו מעון‬ ‫חלילה )עיין ב"ב טז ע"א(‪ .‬והתורה מזהירנו‬ ‫קודש‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫דברות‬ ‫י‬ ‫ורוח כל בשר איש"‪ ,‬על כן תמיד יש‬ ‫הגאוה‪ ,‬ולאן אתה הולך מציל אותו מכל‬ ‫לשוב אל ה' ולהתחנן אליו שימחול כל‬ ‫מיני תאוות רעות‪.‬‬ ‫חטאתינו‪ .‬בכל עת כאשר שאלו את פי‬ ‫ועל כן צריך לידע שלא לעולם הוא‬ ‫אבי מה מעשיו‪ ,‬הי' משיב "אנו צריכים‬ ‫עומד בין שמים וארץ‪ ,‬אלא עוד‬ ‫לשוב אל ה' " ‪ -‬מ'דארף תשובה טוהן‪,‬‬ ‫יבא זמן שיהיה כציץ פורח וכחלום‬ ‫וכך חיו כל הצדיקים בתשובה‪.‬‬ ‫יעוף‪ ,‬והארץ לא מתחת לרגליו אלא‬ ‫יה"ר מלפני אב"ש שנזכה ל"השיבנו‬ ‫יכסה את גופו והוא מתחת לארץ‪ ,‬וכן‬ ‫אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו‬ ‫לא יהיו שמים על ראשו אלא נשמתו‬ ‫לעבודתך והחזירנו בתשובה שלימה‬ ‫תהי' למעלה מן השמים ותעמוד בדין‬ ‫לפניך"‪ .‬הרי עומדין לעמוד בסליחות‬ ‫לפני בי"ד של מעלה‪ ,‬וכשידע ויבין את‬ ‫בשם כל הצדיקים‪ ,‬ויעמוד לנו זכותם‪,‬‬ ‫זאת לא יבא לידי חטא‪ .‬וזהו שאמרה‬ ‫לתפלתנו‪.‬‬ ‫שמים‬ ‫שערי‬ ‫ה'‬ ‫ויפתח‬ ‫תורה לזה החוטא שהתוכחה תבוא על‬ ‫ותחתור חתירה מתחת כסא כבודך‬ ‫ראשו‪ ,‬שזאת מפני שאמרת "והיו שמיך‬ ‫ותקבל בתשובה לכל פושעי עמך בנ"י‪,‬‬ ‫אשר על ראשך"‪ ,‬לעולם על ראשך יהיו‪,‬‬ ‫כי רוצה אתה בתשובה‪ .‬כרחם אב על‬ ‫"והארץ אשר תחתיך"‪ ,‬לעולם תחתיך‬ ‫בנים כן תרחם ה' עלינו כי ימינך פשוטה‬ ‫היא‪ ,‬ועי"ז שלא זכרת מה יהא בסופך‬ ‫לקבל שבים‪ ,‬ונזכה לסליחה מחילה‬ ‫באת לידי חטא ח"ו‪.‬‬ ‫וכפרה‪ ,‬ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו‬ ‫וכשיזכור יום המיתה ינצל ממנוול זה‪,‬‬ ‫חננו ועננו ושמע תפלתנו‪.‬‬ ‫ושוב יום אחד לפני מיתתך‪,‬‬ ‫מלפני אב"ש שבקרוב יתגלה‬ ‫יה"ר‬ ‫ואימתי הוא‪ ,‬היום‪ ,‬שאין איש יודע עתו‪.‬‬ ‫עלינו בביאת משיחנו וגואלנו‬ ‫הנה בקרוב נעמוד ונאמר "הנשמה לך‬ ‫בבנין ביהמ"ק השלישי בב"א‪:‬‬ ‫והגוף פעלך"‪" ,‬אשר בידו נפש כל חי‬ ‫יא‬ ‫קודש‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫דברות‬ ‫סיפורי קודש בﬠת סﬠודת מלוה מלכה מוצש"ק‪-‬י"ט אלול‬ ‫לחיים טובים ושלום‪ ,‬יעזור השי"ת שנזכה ליכתב בספר החיים‪ ,‬זכרנו לחיים מלך‬ ‫חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים‪ ,‬זכותם של כל הני‬ ‫צדיקים נבג"מ שחל יו"ד דידהו‪ ,‬יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‪ .‬עכשיו בלילה‬ ‫ההילולא של אביו של האהבת שלום זי"ע‪ ,‬היו קוראין לו "השויתי'ניק"‪ ,‬כי תמיד‬ ‫בעמלו בפרנסתו ובהליכתו בשוק הי' אומר "שויתי ה' לנגדי תמיד"‪ ,‬שהי' מוכר‬ ‫בשוק ה'שויתי'‪ .‬ובכל מצב וזמן הי' כעומד לפני המלך ופירסם זאת בעולם‪.‬‬ ‫גם השבוע יו"ד של המהר"ל זי"ע שהציל בני ישראל מעלילות דם וכדו'‪ ,‬וכן‬ ‫ההילולא של הגה"צ רמ"א פריינד )כ' אלול(‪ ,‬שהי' איש שפל ברך ובמקום גדלותו‬ ‫שם אתה מוצא ענוותנותו‪ ,‬בכל שמחה או 'וואכנאכט' שהזמינוהו הי' טורח ועולה‬ ‫אפילו הרבה מדריגות וכמה קומות להשתתף בשמחה‪ .‬פע"א הי' אחד מתושבי כפר‬ ‫בארץ ישראל שנולד לו בן זכר למז"ט‪ ,‬והי' איש עני בלי פרנסה‪ ,‬ורצה לכבד את‬ ‫הגאב"ד ר' משה ארי' בסנדקאות‪ ,‬כשנכנס אליו וביקשו להתכבד ולבוא להיות סנדק‬ ‫בברית המילה‪ ,‬אף שהי' חלוש וקשה לו לצאת מעירו ולנסוע לכפר ההוא‪ ,‬מ"מ חס‬ ‫על לב נשבר של איש עני ואביון ונתרצה לקבל הסנדקאות כדי לעודד רוחו ולחזקו‪.‬‬ ‫יומיים לפני הברית הגיע להאיש ההוא קרוב אחד שהי' לו יותר ממון ונכסים‪,‬‬ ‫ואמר לאבי הבן אם תתן לי סנדקאות אתן לך בעבור זה שלשת אלפים‬ ‫דולר‪ ,‬והי' זה סכום עצום‪ ,‬ופשוט שהי' העני נזקק לדמים הללו‪ .‬אמנם חשב בדעתו‬ ‫מה יעשה אחר שכבר כיבד לגאב"ד ירושלים‪ ,‬שוב נמלך שהרי הגאב"ד איש צדיק‬ ‫וישר וא"כ אסע לירושלים ואתנצל לפניו שאצא נשכר בזה דמים רבים ובודאי יוותר‬ ‫וימחול על הכיבוד‪.‬‬ ‫נסע לירושלים והקדים בקשת מחילה על שרוצה ליטול רשות שיעביר‬ ‫האיש‬ ‫הסנדקאות לאיש אחר תמורת ממון רב‪ ,‬אמנם הגאב"ד השיב שמאחר‬ ‫וכבר כיבדתני הרי המצוה שלי היא ואין אני מוכר מצוה תמורת כל הון בעולם‪.‬‬ ‫האיש נרעש בקרבו כי לא הכין עצמו לקבל תשובה כזאת מפי אותו צדיק וקדוש‪,‬‬ ‫ובלית ברירה יצא האיש ושב לדרכו‪ ,‬ואכן הגאב"ד נסע לכפר ההוא והתינוק נימול‬ ‫על ברכיו‪.‬‬ ‫ממחרת הברית‪ ,‬קרא הגאב"ד לאחד ממכיריו ומסר לו אגרת חתומה )קאנווער"ט(‬ ‫ויהי‬ ‫וציוהו שיסע לכפר ההוא וימסרנו לידי אבי הבן‪ .‬השליח עשה כאשר נצטוה‬ ‫קודש‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫דברות‬ ‫יב‬ ‫ומסרו לו באמרו שהוא שליח מאת הגאב"ד‪ .‬פתח ומצא סכום עצום של חמשת אלפי‬ ‫דולר‪ ,‬ונשתומם והרהר מה זאת‪ ,‬כי הג' אלפים הבין שרצה לפייסו‪ ,‬ועל מה זה נתן‬ ‫ה' אלפים‪ ,‬בודאי טעות הוא‪ .‬עלה לירושלים אל הגאב"ד ואמר בודאי טעה הרבי‪,‬‬ ‫שאמרתי שלשת אלפים ולא חמשת אלפים‪ .‬ענה הרבי‪ ,‬הבה ונחשוב חשבון‪ ,‬כאשר‬ ‫ביקש האיש ההוא הסנדקאות אי"ז כיבוד כי הרי ביקש בעצמו ולא כיבדתו מדעתך‪,‬‬ ‫ומ"מ היה שווי הכיבוד ג' אלפים ולכן הי' מוכן לשלם כך‪ ,‬א"כ כ"ש אני שכיבדתני‪,‬‬ ‫יש בו תוספת ערך ממון על חלק הכבוד שבו‪ ,‬א"כ הרי לך שכרך עוד ב' אלפים‪.‬‬ ‫וכך בחכמתו ותבונתו עשה צדקה עם האדם ההוא בדרך כבוד שיהי' לו בריוח‬ ‫פרנסה ולחם לאכול‪.‬‬ ‫שימש כראש ישיבה בסאטמאר בירושלים עיה"ק‪ ,‬אבל לא הי' מגיע‬ ‫הוא‬ ‫להגיד השיעור עד השעות של אחה"צ‪ ,‬שכן עד שעה מאורחת זו הי'‬ ‫סגור בחדרו מעוטף בטלית ותפילין‪ ,‬ואף שהתפלל באשמורת הבוקר האריך‬ ‫ועסק בעבודת ה' בלימודיו ובאמירת תהלים‪.‬‬ ‫ושמענו מתלמידים איך היו השבתות אצלו‪ ,‬כל כולו בוער באש‪ ,‬והריקודין ברשפי‬ ‫אש בלילי שבתות‪ ,‬ודבר זה יעיד עליו‪ ,‬שהאמינו רביה"ק מסאטמאר זי"ע‬ ‫למסור בידו ישיבתו‪ ,‬בודאי הי' מנאמני ירושלים ויראי ה'‪ .‬זיעועכי"א‪.‬‬ ‫גם השבוע ההילולא של הגאב"ד מעזביזש זצ"ל‪ ,‬אחר מלחמת העולם מצא ציונו‬ ‫הקדוש של הבעש"ט הק'‪ ,‬שהם היו כמה דורות משמשים ברבנות במעזביזש‪.‬‬ ‫יה"ר שזכות הצדיקים יגינו בעדינו‪ ,‬ונכתב בספר חיים טובים‪" .‬השקיפה ממעון‬ ‫קדשך מן השמים"‪ ,‬כל השקפה לרעה חוץ מהשקפה זו‪ ,‬כי ע"י צדקה נהפך‬ ‫הכל מרעה לטובה‪" ,‬וברך את עמך את ישראל"‪ ,‬היינו בבנים ובבנות‪" ,‬ואת האדמה"‬ ‫היינו פרנסה טובה‪ .‬יה"ר שיושפע כל זאת עלינו‪ ,‬ונזכה לשידוכים ופקידות‪ ,‬נחת‬ ‫דקדושה‪ ,‬דורות קדושים‪ ,‬ולביאת הגוא"צ בב"א‪:‬‬