דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen — כי תבוא (2026-08-24)

בעזהשי"ת אדון כל
קונטרס
דברות
קודש
-פרשת יתרו -
שתפ"דתבוא
פרשת כי
ה'
ה' שתפ"ה
שתפ"וע"א
שנת גליון
שנה ג'
גליון ק"ז
קנ"ח ד'גליון
שנהה'
שנה
יו"ל ע"י
ות ן דברות ושיח
ק ו דש מכו
שע"י קהל נועם אליעזר סקולען
©
כל הזכויות שמורות
למכון הוצאת דברות ושיחות קודש
שע"י קהל נועם אליעזר סקולען
ליקח חבל בהוצאות הרבות
ולקנות זכות פרנס השבוע או פרנס החודש
וכן לכל שאר עניני הקונטרס אפשר להתקשר
848-226-0533
ניתן להשיג הקונטרס:
לעיקוואד:
בבית מדרשינו קהל נועם אליעזר סקולען
547 Park Ave Lakewood NJ 08701
בארא פארק:
848 226 0533
732-513-6142
848-226-0533
מאנסי:
848-223-8855
ארץ ישראל:
5470Park Ave. 0
053-414-4571
Lakewoood N. J. 08701
אוצר שיעורים ושיחות קודש
848-847-5853
ושיחות קודש אוצר שיעורים
848-847-5856
848-847-5536
848-847-5853
605-477-4476
848-847-5856
848-847-5853
ארץ ישראל
848-847-5536
848-847-5856
077-272-3292
ארץ ישראל
ענגלאנד
076-599-7900
033-3070-6546
ענגלאנד
033-3070-6546
בעזהשי"ת אדון כל
ישמח משה
במתנת חלקו
בהדרת כבוד ואות יקר תפארת,
קונטרס
בקול גילת ורנן משוררת.
נברך מזלא טבא וגדיא יאה ,מן קדם מרומא עילאה.
דברות
לכבוד מעלת כבוד ידידנו הנכבד מאוד נעלה,
פאר המידה והמעלה.
הרבני הנכבד גיבור החיל ,במעשיו הטובים
לא ישבות יום וליל.
ה"ה
קודש
מוהר"ר משה טודרעס שליט"א
בזמירות נקדמה פניו ,בתת ה' שמחה בארמנותיו.
בנישואי בתו הכלה תחי' בשעה טובה ומוצלחת
עב"ג החתן אלעזר שמחה ני"ו
בן הר"ר אילן שלמה האלבערשטאט הי"ו
אב"ד מחזיקי הדת גאלדערס גרין
-פרשת יתרו -
להודות בכל פה ולשון. ה'זה הזמן
שתפ"ד ובתת ה' שמחה וששון,
ע"אמכונינו בנפשו ומאודו. שתפ"ה
לימין ה'ג'לעמוד
ליבו, על מסירות נפשו וחפץ
גליון שנה
שהזיווג יעלה יפה יפה, תחינה,ק"ז
תשא גליון
שנה ד' קדם ריבון עלמא עינינו
רב שמחות ושובע ברכות במהרה בקרוב,
על שלישים ועל רבעים וידגו לרוב.
לרוות מלוא חופניים נחת דקדושה ,במידה רבה וגדושה.
ובעזר שוכן מרומים ,יזכה להרבות פעלים בטוב ובנעימים.
אלה דברי הברכה ,האמורים מתוך רגשי השמחה
הנהלת המכון
יו"ל ע"י
ות ן דברות ושיח
ק ו דש מכו
שע"י קהל נועם אליעזר סקולען
פטרון הספר-דברים
נתנדב ע"י ידידנו
העומד לימינינו בכל עת ועונה מפארי אנ"ש,
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה ,ה"ה הרבני הנגיד
מוה"ר משה טודרעס הי"ו
בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה
שיצליח בכל אשר יפנה,
וירווה רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח
מתוך עושר ואושר כל הימים.
****
732-513-6142
פרנס החודש-אלול
547צבי
Parkחיים
0 לע"נAve.
הרה"ח ר' 0
Lakewoood
ווילליגער N. J. 08701
מרדכי זצ"ל בן הרה"ג ר'
נפטר י"ז אלול ,תשע"ג
תנבצ"ה
נתנדב ע"י משפחתו החשובה
ושיחות קודש
שיצליחו בכל אשר יפנו, שיעורים
את הברכה אוצרה' אותם
בשכר הדבר הזה יצו
848-847-5853עושר ואושר כל הימים.
וירוו רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוך
848-847-5856
848-847-5853
848-847-5536
848-847-5856
****
ארץ ישראל
076-599-7900
ענגלאנד
033-3070-6546
פרנס השבוע
נתנדב ע"י ידידנו
הרה"ח ר' נפתלי ווייל הי"ו
חבר וועד חסד לאברהם
בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה ,שיצליח בכל אשר יפנה,
וירווה רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח ,מתוך עושר ואושר ,כל הימים.
****
פרנס השבוע
ידידנו נתנדב ע"י
732-513-6142
הרה"ח ר' ישראל געלבוואקס הי"ו
לע"נ האשה החשובה נחמה רעלא ע"ה
בת ר' ישראל ז"ל
נפטרה י' אלול תנצב"ה
5470Park Ave. 0
בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה ,שיצליח בכל אשר יפנה,
Lakewooodואושר ,כל הימים. מכלN. J.
יוצ"ח ,מתוך עושר 08701
וירווה רב נחת דקדושה
אוצר שיעורים ושיחות קודש
848-847-5853
848-847-5856
848-847-5853
848-847-5536
848-847-5856
ארץ ישראל
076-599-7900
ענגלאנד
033-3070-6546
תוכן הענינים
שיחת קודש לחבורת הבחורים ליל ששי פרשת כי תבא . . . . . . . . . . . . .א
הכל הולך אחר הכוונה והזעקה מעומק הלב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
ההכנה לעבודת התפילה מתוך אמונה שהקב"ה מבין ומאזין לקול תפילתנו . . . . . . . . . .ב
שולחן הטהור ליל שבת קודש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו
לאחר שתיית לחיים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . :ו
בעת זמירות כל מקדש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . :ז
אם זוכר שיש דין ויש דיין יזהר במעשי ו וישוב על חטאיו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז
רעוא דרעוין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
לשמוח בחלקו הגשמי ולהתאוות עוד להשיג רוחני ות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
היצר מפתה ולבסוף מהפך את הרעה על האדם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
זכירת העתיד שיתן דין וחשבון על מעשי ו מסייע לתשובה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
סיפורי קודש בעת סעודת מלוה מלכה מוצש"ק-י"ט אלול . . . . . . . . . .יא
א קודש פרשת כי תבוא דברות
פרשת כי תבוא
שיחת קודש לחבורת ה בחורים ליל ששי פ רשת כי תבא
לא ידע איש איה מקומו ,והתחילו הכל הולך אחר הכוונה והזעקה מעומק הלב
לחפש אחריו ולא מצאו .בן המלך נשבר עתה הוא זמן תשובה ,תשובה היינו
לבו והשתוקק מאוד לחזור לחיק המלך חרטה על העבר באמת ,וקבלה
כימי קדם ,וכתב אגרות לאביו המלך על העתיד שלא ישוב עוד לכסלה ,וכן
שיחזירהו אליו ,אבל צוררי המלך לא צריך וידוי באמירת סליחות על החטאים
הניחו שיגיעו המכתבים לידי המלך. באשמורת הבוקר .וראוי לנו להתבונן
בטובתו של הקב"ה שסיפק לנו כל
ואז הגיע שמע לאוזניו של בן המלך
צרכנו ,ומחי' אותנו כל רגע ורגע
שבכל שנה ושנה נוסע המלך בכל
ומצילנו מכל מיני סכנות ומחלות ,ואיך
רחבי המדינה ,ועובר גם בחלק זה של
נהי' כפויי טובה ח"ו ,ועל כן עלינו
המדינה ,וגמר בדעתו שבעת ההיא
לעבוד את ה' בכל לבבינו בכל רגע ורגע
כשיהי' המלך שם ירוץ לקראתו ויחזור
מימי חיינו.
אליו .ויהי היום ,יום אשר המלך עמד
לעבור באותו המקום ועשו שם כל
בימים אלו יש להתפלל בכוונה ובכובד
ההכנות כראוי למקום שהמלך עובר
ראש ,וכן לשמוע קול שופר
שם ,אך צוררי המלך הבינו שהבן מלך
כראוי ,ואמירת הסליחות ,הכל בלב
ירצה לצאת לקראת אביו ,ועל כן בנו
שלם .בספר ערבי נחל )מאמרים לראש השנה(
חומה גבוהה בדלתים ובריח לפני
המשיל הדבר לבן מלך היושב בטרקלין
הרחוב ,וכאשר עבר המלך הפסיק
המלכות ,שאביו המלך הי' תמיד מזהירו
החומה בינו ובין בנו העומד מעברו
שלא יצא מבית המלכות כי יכולים
השני ,ואף כאשר נשא קולו בבכי
צוררי המלך לבא ולחטפו ,אבל פע"א
ובזעקה לא הי' קולו נשמע עד המלך
לא הי' הבן מלך נזהר כ"כ ויצא
מחמת עובי החומה.
בחוצות ,ופתאום הגיעו משונאי המלך
שבן המלך במר לבו נזכר שיש עד ותפסוהו ולקחוהו לעבר המדינה האחר.
בחיקו אבן שהי' לו עוד מימי הקול יצא וכל אנשי המדינה נבהלו אך
קודש פרשת כי תבוא דברות ב
רץ להכותל בבכיות ודמעות שליש היותו בבית המלך ,שפ"א כאשר הי'
וזעק ,אבי עד מתי! אני רוצה לראות את בבית המלכות והי' הולך בכל חדרי
פניך! וכך זרק האבן ומיד עשה פעולתו המלך ואוצרותיו ,מצא אבן זו והי' כתוב
כפטיש יפוצץ סלע. עליו שהוא דומה לבאמב"ע שכאשר
ישליכוהו על כל חומה תפרוץ את כל
כמו"כ אנחנו בנים אהובים למלך מלכי בנינו מיד ,או אם יזרק על בנין יפול כל
המלכים ,והקב"ה עובר בקרבנו הבנין ויהיה לגל של אבנים ,וכאשר
ופותח כל השערים והדלתות ,ומ"מ ראהו אז לקחו ונתנו לתוך חיקו ,ועתה
ומקטרגים אויבים הרבה ישנם שיש בידו האבן הזאת יזרקהו על
שמסרבים להניח לנו שתפלתנו תעלה החומה ויפרצנו .אמנם עד שנזכר כבר
התפלות לכל ומשטינים השמימה, בנפשו והחליט משם, המלך נסע
שמשגרים לפני אב"ש ,אמנם יש לנו שימתין עד השנה הבאה בשעת הכושר
אבן אחת בוקעת רקיעים והוא השופר, ואז ישתמש באבן הזאת לשבור החומה.
אבל הוא לבד לא יועיל מאומה אלא אם
יבכה בכל לבו ויוריד דמעות ששעריהם בשנה האחרת אכן בנו הכותל ויהי
לא ננעלו ,ואז משבר לכל המסכים כנגדו ,וכיון שהי' לו האבן לקחו
המבדילים בינינו לאב"ש ,על כן עלינו וזרקו על הכותל ,ולגודל תמיהתו לא
להתפלל בעת הזאת בכונה גדולה. נעשה מאומה והכותל לא קם ולא זע
ממנו .בשנה השלישית ניסה עוד פעם
לזרקו ועדיין לא נעשה שום דבר .הבן
ההכנה לעבודת התפילה מתוך אמונה מלך התבונן איך יקרה כזאת ,והרי
שהקב"ה מבין ומאזין לקול תפילתנו מפורש נכתב שם שאבן הזאת בוקעת כל
הר"ר להרה"ק האדם ובהנהגות הכתלים ,עד שעלה בזכרונו שעוד תנאי
אי' זיע"א אלימלך הי' כתוב שם כדי שיועיל האבן ,שבעת
שסגולה לכונה הראוי' בשעת התפלה שזורקו על הכותל יוריד דמעות על
הוא שימנע עצמו מלדבר דברים בטלים האבן מתוך מעמקי לבו ,ואז יש לאבן
לפני התפלה משיעור משינתו ואז יזכה כל הכוחות שבעולם ואין שום דבר מונע
להתפלל במחשבות טהורות .והר"ר בעדו .על כן בכל השנה הבאה הי' עומד
שמי אמר זי"ע מרימנוב מענדל'י ובוכה על רוע מצבו ומר גורלו ,וכמה
שמדבר דיבור חול לפני התפלה אזי רוצה הוא שיצליח ויזכה למצוא את
דוחה הירא"ש שלו בידים ,כי צריך נפשו עם אביו ,ומתי תבוא ישועתו .ויהי
שדיבור הראשון שלו יהא בתורה בבא היום שעבר בו המלך ובנו הכותל,
ג קודש פרשת כי תבוא דברות
להתפלל ,כי הלא לעזות מצח יחשב, ובתפלה ,ומיד כשהקב"ה החזיר בו
ומה היא תשובה ולמה תועיל לו ,אלא נשמתו יראה לקדש דיבוריו לשם ה'.
יקחוהו ויאסרוהו ,אבל אבינו מלכנו אב
הרחמן מרחם עלינו ,מייעץ לנו לעשות עיקר התפלה בפה אלא בלב, ואין
תשובה ועומד ומצפה לקבל תפלתנו, שיהא כל כולו בתוך התפלה ,הרי
אפי' עולם אהבת אותנו ואוהב זכי' גדולה ומצוה לנו להתפלל ,ובואו
כשעוברין על רצונו ח"ו. וראו גודל הדבר שהשם הגדול והנורא
אשר יש לו מלאכים ושרפי מעלה
לאלפים ורבבות ,בקדושה ובטהרה
צריך בעבודת תפלה שיאמין עוד
עונים באימה ואומרים ביראה לשבח
שתפלתו נשמעת ועולה מיד ,ואף
לשמו הגדול ,ועם כל זאת בחר דוקא
שאדם עומד כאן למטה מהלך חמש
בנו במיעוט ערכנו וגודל שפלותנו
מאות שנה רחוק מן השמים )חגיגה יג ע"א(,
שאנחנו נתפלל לפניו ונעבוד לשמו
כיון שאנחנו חלק אלו-ה ממעל דבוקים
יתברך ,וכשיהודי מתפלל גורם נח"ר
בא-ל עליון הרי יש בנו כח שכל תפלה
גדול לעילא ,והקב"ה משתיק לכל
ותפלה היוצאת מפינו פורחת מיד
המשרתי עליון לשמוע איך שיהודי
והתפלה התורה ואותיות למעלה,
למטה בעולם השפל הזה מתפלל לפניו
גורמים לנו עלי' וקרבה לאלקי מרום.
ואומר שיר ושבחה.
מהגה"ח ר' חיים פלאהר שמעתי קטן הזהיר הר"ר אלימלך ובצעטיל
שאחר שסיפר, שליט"א ועד התפלה שמתחילת
מלחמת העולם התעסק מרנא החזון סופה לא יסתכל לצדדין אלא לתוך סידור
איש זצוק"ל בחיזוק עמודי התורה התפילה ,שכן צריך להתדבק ולהתאחד
ויראת שמים אצל אנשים חשובים עם תיבות התפילה שמוציא מפיו.
ה' את לעבוד שימשיכו ורבנים,
ולהשפיע על אחרים .והי' רב אחד שנהג מה טוב חלקינו ומה נעים אשרינו
שבכל שבוע כתב לעצמו על פינקסו כל גורלנו שאנחנו בנים למקום,
השאלות הקשות שהגיעו אליו ,ובסוף ובנו בחר להיות לו לעם סגולה ,ורצה
השבוע לקח הרשימה והלך למעונו של אותנו עם כל מה שהמרינו את פיו ולא
החזו"א ,ודרכו של החזו"א הי' שנתן לו שמענו בקולו ופשענו נגדו ,עדיין
שלום וכיבדו לישב ,ואז העלה לפניו כל מתאוה לתפלתנו ומקבל ברצון ,אשר לא
ספקותיו והי' משיבו כדת מה לעשות, מצינו כמותו בכל מלך אחר בעולם שגם
ועי"ז נתקרב ביותר להחזו"א. מי שחטא כנגדו יבא ויעמוד לפניו
קודש פרשת כי תבוא דברות ד
במעשי ולתקן הדבר .ענה החזו"א ,בוא אחת הגיע לבית החזו"א וראה פעם
וראה ,הנה הגיע לביתי איש חולה יושב שהדלת סגורה ועליו להמתין,
בעגלה ,ונראה מן הסתם שאם בא אצלי ומצא שם איש אחד יושב בכסא על
אזי פשר הדבר הוא שכבר הלך לדרוש מבלי יכולת )רעדע"ר בענק"ל( גלגלים
ברופאים ולא היה להם עצה למכאובו, לעמוד על רגליו ,וגם הוא יושב ומצפה
ולכן הגיע אצלי אף שאינני עוסק בצרכי לדבר עם החזו"א ,ושאל לאיש זה על
רפואה ,כיון שרוצה שאתפלל בעדו מה בא ,וסיפר לו הלה צרתו שחולה הוא
ותפלתי תביא הישועה למענו ,ואיך ומייחל לרפואה שלימה ,אמר הרב הרי
עולה תפלתי למעלה ,זאת רק מכח יודע אני ומכיר רופא גדול אחד ,וא"כ
שתפלתי מאמין שהחולה האמונה למה תצטרך להמתין ,תלך מיד לרופא
מתקבלת במרום ועי"ז באמת נותן כח ההוא וירפא אותך בס"ד.
בתפילה ועולה למעלה ומתקבלת לפני
תיכף כאשר גמר דבריו נפתחה הדלת
כסא הכבוד ,אבל אחר ששומע האיש
והנה החזו"א יוצא ,ופנה להרב
שעדיין יש לו עצות לילך לרופא אחר
והורה לו לשאול כל השאלות שבידו
ולבקש תרופה אחרת ,כבר אבד בטחונו
כדרכו תמיד ,ואמנם שאל והחזו"א
בתפלתי ,שהרי יודע שכול לילך לרופא
השיב לו דבר דבור על אופניו אך הכל
ויושיעו ,ועי"ז אף שאני רוצה להיטיב
בחפזון כשהם עומדים יחד על מפתן
עמו ולהתפלל בעדו מ"מ איך יתקבל
הדלת בפתח הבית ולא הכניסו לתוך
תפלתי מבלי אמונה נכונה בתפילה זו.
ביתו כמימים ימימה ,והי' לפלא בעיני
הרב שתמיד החשיב אותו החזו"א
"ואני תפלתי לך ה' עת רצון" ,רק אם
וכיבדו כראוי לו ועכשיו הי' הכל
מאמין בתפלתו ושם מבטחו בה'
וחשב כיבוד, שום בלי במהירות
אז הוא עת רצון ,והנה קרב ובא הזמן
שבודאי ראה עליו איזה פגם .וכל אותו
לעמוד ולהתפלל בימים נוראים ,ויה"ר
הלילה הי' לבו נוקפו שמא ח"ו לא פסק
לרחמים ישראל תפלות שיתקבלו
עד וכדו', להלכה בשאלה כהוגן
ולרצון ,ארשת שפתינו יערב לפניך א-ל
שהחליט בנפשו שישוב להחזו"א וישאל
רם ונשא.
את פיו בפירוש על מה בא לו עונש זה.
שדבר גדול הוא שעדיין אתם דעו חזר להחזו"א אמר לפניו, כאשר
נאספים פה בחבורה יחד מידי ילמדנו רבינו ,אני רוצה לידע
שבוע בקביעות ,וענין האחדות הוא מה שמועה רעה שמע הרב עלי ולמה
מעיקרי היסודות לגרום לתפלות בנ"י הקפיד עלי ,מאחר ואני רוצה לפשפש
ה קודש פרשת כי תבוא דברות
אחד מהם השיב לעומתו ,לך מעלי ,הרי להגאולה שנזכה ויה"ר שיתקבלו.
איני יכול לאכול עכשיו ,אלא אני צריך שלימה בב"א:
ליטול ידי תחילה ,ולא התפללתי היום
*
ואף לא קראתי קרי"ש ,והרי יהודי אני,
לך והניחני לישון ,וכך חזר לשינתו, אצל הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע הגיעו
וכמעשהו בראשון כך מעשהו בשני אורחים השנה ראש בערב
ואצל כל אחד ואחד ,עד שעבר לגוי להסתופף בצל הקודש ,וכולם מיהרו
והקיצו משינתו והציע לפניו מאכל באשמורת הבוקר לטבול במקוה טהרה
ומשתה ,אמר הגוי ,אה! וואדקע! כהכנה לפני אמירת הסליחות הגדולה
וכשהוא עודנו שוכב על מיטתו חטף של זכור ברית ,ועמדו והמתינו לקראת
ואכל ושתה כזולל וסובא ,וכך היה בגוי הרבי כשיצא להתפלל לקחת פריסת
אחר וכן בכולם .מיד רץ הקדושת לוי שלום ממנו על בואם .ויהי כאשר יצא
החוצה ונשא עיניו למרום באמרו, הקדושת לוי מביתו ראוהו שאוחז
רבוש"ע ,ראה נא מה בין ישראל עמך בחבילה מלאה מיני מגדים בידו יחד עם
לשאר האומות ,שאפי' מי שעדיין ישן משקה ,והתחיל לילך במהירות ואמר
על משכבו עתה ואיני יודע אם ישכים להעומדים שם אם תרצו תבואו גם אתם
לסליחות ,אך מ"מ לא יאכל ולא ישתה עמי ,והלך עד לעבר האחר של העיר
קודם התפלה! וכך רץ ונכנס לביהמ"ד לבית מלון שישנו שם גוים ויהודים,
לומר סליחות .זיעועכי"א. והיו משתוממים להבין מה יעשה כאן.
הי' שם חושך והיו ישנים על הארץ,
ויה"ר שנזכה צו פועל'ן אלעס גוט'ס, וניגש הרה"ק מבארדיטשוב לכל אחד
לשנה טובה ומתוקה עם כל ואחד מהם שהי' לבוש בכיסוי ראש
הברכות וישועות טובות .גם היום היו"ד וציצית וקרא להם ,עורו משנתכם ,הרי
של הגה"צ ר' משה ארי' פריינד זצ"ל לפניכם מיני מזונות עם לגימת משקה
איש צדיק וקדוש ,זיעועכי"א: המשכר ,אכלו ושתו וייטב לבכם .וכל
קודש פרשת כי תבוא דברות ו
שולחן הטהור ליל שבת קודש
לאחר שתיית לחיים:
עומד כנגדו ,וא"כ הרי אאמו''ר ואא''ז טובים ולשלום .כולנו מצפים לחיים
נמצאים אתנו במקום זה ,ועל דעתם אנו לחיים ,זכרנו לחיים ,וכתוב
מזמרים בשיר ושבחה. לחיים ,והנה כל אחד כאשר העביר
הסדרה שמו"ת מן הסתם נכנס מורא
הפרשה מדברת בענין מצות הבכורים,
ופחד בלבו מכל דברי התוכחה ,ומהו
וראוי לשום לב דהנה אחר
העצה לינצל מכל פורענות ומכל רעה,
שהגיע אדם לבסוף לארץ ישראל וגם
הוא ע''י השירות ותשבחות להקב''ה
נטע שדות וכרמים וגם גדלו שם פירות
ביום השבת קודש .הבני יששכר באגרא
נאים ,ועתה אחר כל זאת כשלבסוף
דכלה מפרש הפסוק שבאמצע התוכחה
נתבשלו הפירות לא יוכל לאכול אלא
)כח ,מז( תחת אשר לא עבדת את ה'
חובה עליו לעלות עד לירושלים כדי
אלקיך בשמחה וגו' ,ומדייק על תיבת
להביא בכורים קודש לה' ,יש לדעת מה
כיותרת נראה שלכאורה ''אשר'',
טעם המצוה הזאת .וגם יש לדייק למה
הלשון ,ומבאר ש"תחת אשר" היינו
צריך להניח דוקא גמי על הפרי הראשון
האותיות שבאים אחר "אשר" ,אחר הא'
עשב, מין שהוא בשדהו, שביכר
יש ב' ואחר הש' ת' ואחר הר' ש' ,יחד
ולכאורה טוב יותר היה ליתן עליו חוט
הם אותיות "שבת" ,שהקללות באים על
שיתקיים לזמן ארוך יותר.
שלא עבד את ה' בשב''ק בשמחה ,כי כן
המאור ושמש ,דהנה כדי ומבאר צריך לעסוק בשבת בשירות ותשבחות
שיבוא לידי שלימות צריך לה' ,ותמיד נספר תהלתך ,ואני בעודי
לפרוש מכל התאוות בעוה''ז ,כי כל זמן אהללה בוראי ,ובפרט כשאנו מזמרין
שאדם נמשך אחר תאוות העוה''ז אי ואאמו''ר אא''ז שחיברו הנגונים
הנפש, לשלימות לבוא לו אפשר זללה"ה אשר כל נשמתם וחיותם נתנו
ואדרבא ישים האדם תאוותיו בעבודת בתוך הנגונים ,בין כשהיו במצב של
ה' ,לתורה ותפילה ,לקנות ולדעת שמחה ובין ח''ו להיפך בעת צרה,
מסכתא אחר מסכתא ,ולא ינוח ולא וכשמנגנים אלו הנגונים אזי שפתותיהם
ישקוט מלרדוף אחר השגת קניני תורה דובבות כמו בדברי תורה מפיהם.
ותפילה ,כי בשלמא אם האדם יחיה אלף הרש''ב מליובאויטש זי"ע אמר שבעת
שנים אזי יש מקום לומר שבתחילה ששמזמרין ניגון של צדיק בעל השמועה
ז קודש פרשת כי תבוא דברות
תכלית הבריאה היתה שיתגלה והנה ימלא תאוותו בעוה''ז ואח''כ יעסוק
אלקותו ית' ,וידע כל פעול כי בעבודת ה' ,אבל הלא אינו כן ,בראש
אתה פעלתו ויבין כל יציר כי אתה השנה נאמר כולנו "משול כחרס הנשבר,
יצרתו ,ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' כציץ נובל ,כאבק פורח וכחלום יעוף",
אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה. והרי אנו בזה העולם זמן מועט ,וע''כ
ועל זה אנו מצפים ומבקשים בתפילת צריך לפרוש ולהתרחק מכל תאוות
ר''ה "מלוך על כל העולם כולו בכבודך העולם השפל הזה.
והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי
תבל ארצך" .וזהו רק ע"י שאדם שם ועל דרך זה היה מפרש אאמו''ר זללה"ה
מחסום לתאות גופו והיצר המפתה והיו )כח ,כג( הפסוק בהתוכחה
לדברי עוה"ז ,ולכן כשיש לו שדה מלאה שמיך אשר על ראשך נחושת והארץ
פירות טובים למאכל ,תחילה יקדש אשר תחתיך ברזל ,שלכאורה למה אמר
עצמו במותר לו ויקדים להעלות ביכורי הכתוב בלשון הזה ,הרי פשוט וברור
קודש ,והעיצה למשול ברוחו הוא ע"י שהשמים הם למעלה והארץ מתחת,
שכורך גמי מין עשב ,לזכור שהיום הוא אלא בא הכתוב להורות בזה שהאדם
כאן ולמחר בקבר ויעלו עשבים על חושב שלעולם תהא הארץ מתחתיו,
גופו ,וא"כ יקנה לנפשו חיי נצח בתורה ואינו שם על ליבו שביום אחר יהיה הוא
ותפילה ועבודת ה' ואז אשריו וטוב לו. מתחת לארץ בין שוכני עפר.
בﬠת זמירות כל מקדש:
כל האומר הקב''ה ותרן יותרו חייו, אם זוכר שיש דין ויש דיין יזהר במעשי ו
והאדם צריך לזכור תמיד שאם יחטא וישוב על חטאי ו
ח''ו הרי הוא עתיד ליענש על כך'' ,אני משוך חסדך ליודעיך א-ל קנא ונוקם.
מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך וצ"ב כי ראוי היה לומר אצל
שמו וכו' ומעניש לעוברי מצוותיו'', משוך חסדך ליודעיך קל רחום וחנון,
ואם יחיה האדם כן תמיד שיזכור שעל ולמה מזכיר כאן מידת הגבורה של
כל מעשה יבוא במשפט ועל חטאים הקב''ה ''קנא ונקם'' .ופירש אאמו"ר
יבואו דינים ופורענות חלילה ,מתוך זה זללה"ה עפ"י מה שאמרו חז''ל )ב"ק נ ע"א(
קודש פרשת כי תבוא דברות ח
מידותיך שאתה קל קנא ונוקם ומעניש יתחרט על חטאיו ויאמר אל ליבו ,אוי
לעוברי מצוותיך. מה עשיתי להמרות פי השי"ת שהוא
קנא ונוקם ,ויעשה תשובה ואז הקב''ה
אאמו''ר זללה"ה לרמז מה והוסיף מוחל לו ומעביר על כל פשעיו.
להאדם מוחל שהקב''ה
כאשר יתבונן ויעשה תשובה כנ''ל, הפירוש "משוך חסדך ליודעיך וזהו
דהנה "משוך חסדך ליודעיך" ר''ת קל קנא ונוקם" ,שמבקשים אנו
"מחל" ,שהקב''ה ימחל להאדם כשידע מלפני השי"ת שישפיע חסדו וטובו
שמעניש ונוקם מעוברי רצונו. אותם היודעים אותך ומכירים על
רﬠוא דרﬠוין
והמותרות ,ואילו ברוחניות צריך לומר לשמוח בחלקו הגשמי ולהתאוות עוד
לנפשו "רב" ,שירצה להוסיף בעבודתו להשיג רוחני ות
וקנאת למדריגה, ממדריגה ולעלות בפרשתינו )כח ,מז( תחת אשר לא עבדת
סופרים תרבה חכמה להיות מתמיד את ה' אלקיך בשמחה
כפלוני ולהתפלל בעבודה מפנימיות ובטוב לבב מרוב כל .ויש להבין כפל
הלב כפלוני ,ולא להסתפק במה שכבר הלשון במלות שונות ,בשמחה ובטוב
קנה בידו .ועל כן כשנפגשו ובאו יחדיו לבב ,וגם "מרוב כל" .וכ"ק אאמו"ר
יעקב ועשיו ומטרתם היתה אודות זללה"ה הי' מפרש ע"פ הכתוב בפרשת
גשמיות ,אמר יעקב מדת "יש לי כל" וישלח )בראשית לג ,ט -יא( שכשמצא יעקב
ואין אני מתאוה להשיג ולקנות עוד את עשו אמר עשו בלשון יש לי "רב"
רכוש ,ועשו הזכיר מדת "יש לי רב" אחי יהי לך אשר לך ,ויעקב השיבו
ועדיין הנני חומד ומצפה למלא חסרוני. בלשון כי חנני אלקים וכי יש לי "כל",
והביאור בזה כי הלשון "כל" במידת
אמנם זאת צריך למודעי שאף בעניני הסתפקות והשמחה בחלקו שכאילו אין
רוחניות שיש להתנהג בבחינת חסר לו מאומה ,ו"רב" הוא לשון
"רב" ,מ"מ לא יחסר זה מהשמחה שנפשו עודנו מתאוה ליותר כי לא בא
בחלקו וההסתפקות ,והכיסופין והרצון לידי הכל ,ואיש ישראלי צריך שיהא
לבקש עוד מעלות לא ימנע חלילה בעניני גשמיות מדת "כל" להסתפק
מהעבדות ה' שעובד עתה ,ולא יאבד הריבוי אחר לרדוף ולא במועט
ט קודש פרשת כי תבוא דברות
הגר אשר בקרבך יבוא אליך ונכנס בך השמחה מלבו והתענוג ממלאכת הקודש
כגר ומפתה אותך ומטה לבך להמרות שעובד עכשיו מחמת שרוצה להוסיף
את פי ה' ,ו"יעלה מעלה מעלה" בשמים עוד כהנה וכהנה .וזהו הפגם של "תחת
ומלמד עליך חובה עד שח"ו "אתה תרד אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה"
מטה מטה" ,לכן השמר והזהר מפניו בעניני רוחניות" ,ובטוב לבב" בעניני
שלא תציית לו ,ולא תניחנו כלל לבא בך גשמיות שלא היית מסתפק במועט ,אלא
אפי' כגר לזמן קצר ,כי אחרית טוב עשית "מרוב" על גשמיות ו"כל" על
תהיה לך בסופך עי"ז ולא תצא נפסד. רוחניות ,ובאמת איפכא צריך להיות.
יעשה האדם ולא יחטא ,זאת ומה אי' בשם צדיקים לפרש מאה"כ וכן
למדנו בשבוע זה באבות )פ"ג מ"א( בשמים ממעל ועל )דברים ד ,לט(
בן מהללאל אומר הסתכל עקביא הארץ מתחת ,שבחפצי "שמים" בעבודת
בשלשה דברים ואין אתה בא לידי ה' יביט על מי שעומד למעלה הימנו
עבירה ,דע מאין באת ולאן אתה הולך במדרגה וילמוד ממנו וישתוקק מתי
ולפני אתה עתיד ליתן דין וחשבון. יגיע גם הוא למעלתו" ,ועל הארץ"
בארציות ועניני צרכי הגוף ישקיף
זכירת העתיד שיתן דין וחשבון על מעשיו
מלמעלה למטה על מי שהשיג פחות
מסייע לתשובה
ממנו ועי"ז יאמר לנפשו די במה שיש לו
ולא יתאוה אך למותר.
שמיך אשר על ראשך נחושת והיו
והארץ אשר תחתיך ברזל )כח ,כג(. היצר מפתה ולבסוף מהפך את הרעה
ולכאו' צ"ב למה צריך לפרש שהשמים על האדם
על ראש האדם והארץ מתחת לו ,הלא אשר בקרבך יעלה עליך מעלה הגר
גלוי וידוע הוא .אלא הי' מפרש אאמו"ר מעלה ואתה תרד מטה מטה )כח,
זללה"ה ע"פ המשנה הנ"ל ,שאיך יבא מג( .יל"פ ש"הגר אשר בקרבך" הלא
אדם לחטא ושהיצר ישלוט בו ,משום הוא היצה"ר שמכניס האדם כגר בסתר
שמסתכל על כל הבריאה כאילו היא בקרבו ,והוא מפתה לאדם שמוטב לו
שלו ,ואם הי' האדם משריש בתוך לבו לעבור על אחת ממצות ה' ,ולאחר
כי יסודו מעפר וסופו לעפר ,מאין באת שאדם שמע ליצרו ולא התגבר לעמוד
מטפה סרוחה ולאן אתה הולך למקום בנסיון אזי הלה נהפך בקרבו ובעצמו
רימה ותולעה ,אזי לא במהרה הוא עולה לפני בי"ד של מעלה ומקטרג על
חוטא ,וכפי שפירש הרע"ב שם באבות, האדם שככה עשה ומביא רעה ופורענות
שהזכירה מאין באת ישמור אותו מעון חלילה )עיין ב"ב טז ע"א( .והתורה מזהירנו
קודש פרשת כי תבוא דברות י
ורוח כל בשר איש" ,על כן תמיד יש הגאוה ,ולאן אתה הולך מציל אותו מכל
לשוב אל ה' ולהתחנן אליו שימחול כל מיני תאוות רעות.
חטאתינו .בכל עת כאשר שאלו את פי
ועל כן צריך לידע שלא לעולם הוא
אבי מה מעשיו ,הי' משיב "אנו צריכים
עומד בין שמים וארץ ,אלא עוד
לשוב אל ה' " -מ'דארף תשובה טוהן,
יבא זמן שיהיה כציץ פורח וכחלום
וכך חיו כל הצדיקים בתשובה.
יעוף ,והארץ לא מתחת לרגליו אלא
יה"ר מלפני אב"ש שנזכה ל"השיבנו יכסה את גופו והוא מתחת לארץ ,וכן
אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לא יהיו שמים על ראשו אלא נשמתו
לעבודתך והחזירנו בתשובה שלימה תהי' למעלה מן השמים ותעמוד בדין
לפניך" .הרי עומדין לעמוד בסליחות לפני בי"ד של מעלה ,וכשידע ויבין את
בשם כל הצדיקים ,ויעמוד לנו זכותם, זאת לא יבא לידי חטא .וזהו שאמרה
לתפלתנו. שמים שערי ה' ויפתח תורה לזה החוטא שהתוכחה תבוא על
ותחתור חתירה מתחת כסא כבודך ראשו ,שזאת מפני שאמרת "והיו שמיך
ותקבל בתשובה לכל פושעי עמך בנ"י, אשר על ראשך" ,לעולם על ראשך יהיו,
כי רוצה אתה בתשובה .כרחם אב על "והארץ אשר תחתיך" ,לעולם תחתיך
בנים כן תרחם ה' עלינו כי ימינך פשוטה היא ,ועי"ז שלא זכרת מה יהא בסופך
לקבל שבים ,ונזכה לסליחה מחילה באת לידי חטא ח"ו.
וכפרה ,ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו
וכשיזכור יום המיתה ינצל ממנוול זה,
חננו ועננו ושמע תפלתנו.
ושוב יום אחד לפני מיתתך,
מלפני אב"ש שבקרוב יתגלה יה"ר ואימתי הוא ,היום ,שאין איש יודע עתו.
עלינו בביאת משיחנו וגואלנו הנה בקרוב נעמוד ונאמר "הנשמה לך
בבנין ביהמ"ק השלישי בב"א: והגוף פעלך"" ,אשר בידו נפש כל חי
יא קודש פרשת כי תבוא דברות
סיפורי קודש בﬠת סﬠודת מלוה מלכה מוצש"ק-י"ט אלול
לחיים טובים ושלום ,יעזור השי"ת שנזכה ליכתב בספר החיים ,זכרנו לחיים מלך
חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים ,זכותם של כל הני
צדיקים נבג"מ שחל יו"ד דידהו ,יגן עלינו ועל כל ישראל אמן .עכשיו בלילה
ההילולא של אביו של האהבת שלום זי"ע ,היו קוראין לו "השויתי'ניק" ,כי תמיד
בעמלו בפרנסתו ובהליכתו בשוק הי' אומר "שויתי ה' לנגדי תמיד" ,שהי' מוכר
בשוק ה'שויתי' .ובכל מצב וזמן הי' כעומד לפני המלך ופירסם זאת בעולם.
גם השבוע יו"ד של המהר"ל זי"ע שהציל בני ישראל מעלילות דם וכדו' ,וכן
ההילולא של הגה"צ רמ"א פריינד )כ' אלול( ,שהי' איש שפל ברך ובמקום גדלותו
שם אתה מוצא ענוותנותו ,בכל שמחה או 'וואכנאכט' שהזמינוהו הי' טורח ועולה
אפילו הרבה מדריגות וכמה קומות להשתתף בשמחה .פע"א הי' אחד מתושבי כפר
בארץ ישראל שנולד לו בן זכר למז"ט ,והי' איש עני בלי פרנסה ,ורצה לכבד את
הגאב"ד ר' משה ארי' בסנדקאות ,כשנכנס אליו וביקשו להתכבד ולבוא להיות סנדק
בברית המילה ,אף שהי' חלוש וקשה לו לצאת מעירו ולנסוע לכפר ההוא ,מ"מ חס
על לב נשבר של איש עני ואביון ונתרצה לקבל הסנדקאות כדי לעודד רוחו ולחזקו.
יומיים לפני הברית הגיע להאיש ההוא קרוב אחד שהי' לו יותר ממון ונכסים,
ואמר לאבי הבן אם תתן לי סנדקאות אתן לך בעבור זה שלשת אלפים
דולר ,והי' זה סכום עצום ,ופשוט שהי' העני נזקק לדמים הללו .אמנם חשב בדעתו
מה יעשה אחר שכבר כיבד לגאב"ד ירושלים ,שוב נמלך שהרי הגאב"ד איש צדיק
וישר וא"כ אסע לירושלים ואתנצל לפניו שאצא נשכר בזה דמים רבים ובודאי יוותר
וימחול על הכיבוד.
נסע לירושלים והקדים בקשת מחילה על שרוצה ליטול רשות שיעביר האיש
הסנדקאות לאיש אחר תמורת ממון רב ,אמנם הגאב"ד השיב שמאחר
וכבר כיבדתני הרי המצוה שלי היא ואין אני מוכר מצוה תמורת כל הון בעולם.
האיש נרעש בקרבו כי לא הכין עצמו לקבל תשובה כזאת מפי אותו צדיק וקדוש,
ובלית ברירה יצא האיש ושב לדרכו ,ואכן הגאב"ד נסע לכפר ההוא והתינוק נימול
על ברכיו.
ממחרת הברית ,קרא הגאב"ד לאחד ממכיריו ומסר לו אגרת חתומה )קאנווער"ט( ויהי
וציוהו שיסע לכפר ההוא וימסרנו לידי אבי הבן .השליח עשה כאשר נצטוה
קודש פרשת כי תבוא דברות יב
ומסרו לו באמרו שהוא שליח מאת הגאב"ד .פתח ומצא סכום עצום של חמשת אלפי
דולר ,ונשתומם והרהר מה זאת ,כי הג' אלפים הבין שרצה לפייסו ,ועל מה זה נתן
ה' אלפים ,בודאי טעות הוא .עלה לירושלים אל הגאב"ד ואמר בודאי טעה הרבי,
שאמרתי שלשת אלפים ולא חמשת אלפים .ענה הרבי ,הבה ונחשוב חשבון ,כאשר
ביקש האיש ההוא הסנדקאות אי"ז כיבוד כי הרי ביקש בעצמו ולא כיבדתו מדעתך,
ומ"מ היה שווי הכיבוד ג' אלפים ולכן הי' מוכן לשלם כך ,א"כ כ"ש אני שכיבדתני,
יש בו תוספת ערך ממון על חלק הכבוד שבו ,א"כ הרי לך שכרך עוד ב' אלפים.
וכך בחכמתו ותבונתו עשה צדקה עם האדם ההוא בדרך כבוד שיהי' לו בריוח
פרנסה ולחם לאכול.
שימש כראש ישיבה בסאטמאר בירושלים עיה"ק ,אבל לא הי' מגיע הוא
להגיד השיעור עד השעות של אחה"צ ,שכן עד שעה מאורחת זו הי'
סגור בחדרו מעוטף בטלית ותפילין ,ואף שהתפלל באשמורת הבוקר האריך
ועסק בעבודת ה' בלימודיו ובאמירת תהלים.
ושמענו מתלמידים איך היו השבתות אצלו ,כל כולו בוער באש ,והריקודין ברשפי
אש בלילי שבתות ,ודבר זה יעיד עליו ,שהאמינו רביה"ק מסאטמאר זי"ע
למסור בידו ישיבתו ,בודאי הי' מנאמני ירושלים ויראי ה' .זיעועכי"א.
גם השבוע ההילולא של הגאב"ד מעזביזש זצ"ל ,אחר מלחמת העולם מצא ציונו
הקדוש של הבעש"ט הק' ,שהם היו כמה דורות משמשים ברבנות במעזביזש.
יה"ר שזכות הצדיקים יגינו בעדינו ,ונכתב בספר חיים טובים" .השקיפה ממעון
קדשך מן השמים" ,כל השקפה לרעה חוץ מהשקפה זו ,כי ע"י צדקה נהפך
הכל מרעה לטובה" ,וברך את עמך את ישראל" ,היינו בבנים ובבנות" ,ואת האדמה"
היינו פרנסה טובה .יה"ר שיושפע כל זאת עלינו ,ונזכה לשידוכים ופקידות ,נחת
דקדושה ,דורות קדושים ,ולביאת הגוא"צ בב"א:
