א איחוד בחידוד · A Ichud B'chidud — כי תבוא (2026-08-24)

לעילוי נשמת
האשה הצדקנית שעמדה לימין בעלה הגדול בהרבצת תורה כיובל שנים
וזכתה להעמיד משפחת עמלי תורה לתפארת ,ונזדככה ביסורים שקבלם באהבה
מרת רבקה ליאון ע״ה
אשת יבלחט״א רבי יוסף שליט״א ,ובת הרב אבא חייא פישר זצ״ל
נלב״ע ה׳ מנחם אב תשפ״ו ,תנצב״ה
ַא איחוד בחידוד
גליון לע"נ ה רב יוסף זצ"ל קולמן לע" נ ר ' שמעון י ה ודה זצ "ל עפשט י י ן
שנה כ' תתי״ב בן החבר ה רב אה רן דוד זצ"ל ב ן הגה " צ ר ' אב רה ם י עקב )ז י י דל( זצ וקלה " ה
מזרע המיוחדים במורים לעמוד זכיתי,
וֹתיו
פלאות מתורתך
ֹלהיָך לִ ְשׁמֹר לַ ֲﬠשׂוֹת ֶאת ָכּל ִמ ְצ ָ מוֹﬠ ִתּ ְשׁ ַמע ְבּקוֹל ה' ֱא ֶ
נ
"וְ ָהיָ ה ִאם ָשׁ ַ
אך את הפסגת שבשררתם לא ירשתי.
ֹלהיָך ֶﬠלְ יוֹן ַﬠל ָכּל גּוֹיֵ י ָה ָא ֶרץָ .וּבאוּ ָﬠלֶ יָך
ֲא ֶשׁר ָאנ ִֹכי ְמ ַצוְּ ָך ַהיּוֹם וּנְ ָתנְ ָך ה' ֱא ֶ
ֹלהיָך" .דברים כ"ח ,א'-ב'. ָכּל ַה ְבּ ָרכוֹת ָה ֵאלֶּ ה וְ ִה ִשּׂיגֻ ָך ִכּי ִת ְשׁ ַמע ְבּקוֹל ה' ֱא ֶ
בעמל תורתי ובצדקותי לפסגות העפלתי,
דברי הפסוקים הללו צריכים תלמוד מכמה פנים ,ראשית ,אחר שהפסוק
ומצב הצדיקים אף אחרי מיתתם לימדתי. הי...׳, מוֹע ִתּ ְשׁ ַמע ְבּקוֹל ה׳ ֱא ֶ פותח בסיבת הברכות שיבואוִ :׳אם ָשׁ ַ
מדוע נצרך שוב לחזור על כך בפסוק השני ,כי הברכות הללו יבואוִ :׳כּי
על חלק מהזקנים הממונים נתמניתי, הי׳.
ִת ְשׁ ַמע ְבּקוֹל ה׳ ֱא ֶ
ולהעמיד תלמידים בישיבה הופקדתי. שנית ,מהו לשון ׳וְ ִה ִשּׂיגֻ׳ האמור בברכות ,אשר יש בו משמעות כי אף
אם יברחו מהברכות ,בכל זאת הבריחה לא תועיל והברכות ישיגו את
א נ י ? מ י
הבורח .ולכאורה הוא תימה ,מדוע שיהיה מי שיברח מהברכה ,ואם אכן
רמז :דמות מבין ׳רועי ישראל ומנהיגיו׳!
יש מי שבורח מהם מחמת מחשבתו והרגשתו כי עלולים המה להיות
לרעתו ,הרי שמבחינתו אינם טובה וברכה עבורו אלא עונש ,ומדוע
ד ר ב נ ן ח י ל ו ק א מבטיחה התורה כי אם ישמע בקול ה׳ שכרו יהיה להענש לפי הבנתו
ֹאשׁ
ֲשׁר ַעל ר ְ
ֲשׁר ַתּ ְח ֶתּיַ בּ ְרזֶל״ .ופירש״י :״וְ ָהיוּ ָשׁ ֶמי א ֶ
ֹאשׁ נְ ח ֶֹשׁת וְ ָה ָא ֶרץ א ֶ
ֲשׁר ַעל ר ְ כתיב )דברים כ״ח כ״ג( :״וְ ָהיוּ ָשׁ ֶמי א ֶ
שהברכות ישיגו אותו ,כאשר לכאורה היה ראוי ששכרו יהיה להנצל
מהברכות הללו ,והיינו שיקבל את שכרו גם לפי הבנתו.
כל הזכויות שמורות ל"איחוד בחידוד" ולרבנים הכותבים – מודיעין עילית -ארץ ישראל
נְ ח ֶֹשׁת .קללות הללו משה מפי עצמו אמרן ,ושבהר סיני )-האמורות בפרשת בחקתי( מפי הקב״ה אמרן כמשמען .ושם נאמר
קי,
)ויקרא כ״ו י״ד( ,וְ ִאם א ִת ְשׁ ְמעוּ ִלי) ,שם כ״א( וְ ִאם ֵתּ ְלכוּ ִע ִמּי ֶק ִרי .וכאן הוא אומר )דברים כ״ח ט״ו( ְבּקוֹל ה׳ ֱא ֶ
)שם כ״א( י ְַד ֵבּק ה׳ ְבּ ...היקל משה בקללותיו לאמרן בלשון יחיד ,וגם כן בקללה זו היקל...״ .ומבואר ,כי קללות האמורות וביותר יש להבין בלשון זה ,שהוא מלשונות הקללה ,שהתורה אומרת
בפרשתינו ,אמרן משה מפי עצמו ,ולא כדרך קללות שבפרשת בחקתי ,שאמרן משה מפי הקב״ה.
ֵפה״ ,ופירש״י שם :״ ַו ַיּ ֲעמֹד ֵבּין ַה ֵמּ ִתים וגו׳ .אחז ַתּ ָע ַצר ַה ַמּגּ ָ
וּבין ַה ַחיִּים ו ֵ עיין בפסוק )במדבר י״ז י״ג( :״ ַו ַיּ ֲעמֹד ֵבּין ַה ֵמּ ִתים ֵ
כי גם אם אדם יברח וינסה להמלט המקללות ,לא יועיל לו פעולותיו
)-אהרן( את המלאך ,והעמידו על כרחו .אמר לו המלאך ,הנח לי לעשות שליחותי .אמר לו )-אהרן למלאך( ,משה ציוני לעכב ״...וּבאוּ ָע ֶליָ כּל
ָ הללו ,אלא הקללות ישיגוהו ,וכדכתיב )שם ט״ו(:
על ידך .אמר לו )-המלאך לאהרן( ,אני שלוחו של מקום ואתה שלוחו של משה .אמר לו )-אהרן למלאך( ,אין משה אומר
כלום מליבו אלא מפי הגבורה ,אם אין אתה מאמין הרי הקב״ה ומשה אל פתח אהל מועד ,בוא עמי ושאל...״ .ומבואר ,כי כל ״וּבאוּ ָע ֶליָ כּל ַה ְקּ ָללוֹת ַה ְקּ ָללוֹת ָה ֵא ֶלּה וְ ִה ִשּׂיגוּ״ ,וכתיב )שם מ״ה(ָ :
מה שאמר משה ,היה זה מפי הקב״ה ולא מעצמו .ומדוע פירש״י ,כי קללות של פרשת כי תבוא אמר משה רבינו מפי עצמו.
וּר ָדפוּ וְ ִה ִשּׂיגוַּ עד ִה ָשּׁ ְמ ָד...״ .ואם כן מדוע השתמשה התורה ָה ֵא ֶלּה ְ
וצריך ביאור!!! בלשון זה כלפי הברכות.
מדור זה נתרם לע"נ איסר יעקב בן מנחם מנדל וחנה בּנֶה בת שמאי ז"ל *
מענינא דסדרא ובעיקר השאלה על לשון ׳וְ ִה ִשּׂיגֻ׳ ,מיושבת על פי ביאורי הראשונים
ָכ ר״ )בראשית י״ז י׳(.
ית י ֲא ֶשׁ ר ִתּ ְשׁ ְמ רוִּ ...ה מּוֹל ָל ֶכ ם ָכּ ל ז ָ
״ זֹאת ְבּ ִר ִ בפסוק )האב״ע ,חזקוני ועוד ,וביתר ביאור ברבינו בחיי ,וראה עוד
באברבנאל( ,הלומדים כי לשון זה בא להורות כי גם אם אדם לא יטרח
היכן בפרשתינו ,מצינו מעשה או הנהגה בענין ׳ברית מילה׳ ,או שניתן ללמוד על דבר מענייני
׳ברית מילה׳ מעלתה וכוחה והלכותיה ,או על הדרכים והצורות הראויות אל עשייתה?
אחר הברכה ולא ייגע למענה ,בכל זאת היא תבוא אליו ותשיגו ותשכון
מדור זה נתרם לזכות חוה בת חיה שרה
אצלו.
ואמנם הקדוש רבי משה אלשיך )בפירושו על התורה( מתקשה
המשך :לו ,הוא מתפעל ומתרגש ממנו .אמנם אם הוא עסוק בשקידת בשאלתנו בהבנת הלשון ,ובפשטות היינו שלא נחה רוחו מביאורי
התורה ,גם אם יודיעוהו שהגיע לו איזה ריוח וברכה בעולם ,לא הראשונים הללו ,וכותב :״כי אין לשון ׳השגה׳ צודקת רק ברודף ונרדף,
יתפעל ובוודאי שלא ישמח ממנו ,שהרי עוסק הוא בתורה הקדושה ואיך יהיה האיש נרדף מהברכות שיאמר שהשיגוהו...״ .ועל כן ביאר
ונמצא בפסגות מרוממות .ורק אם יודיעו על ריווח עצום וברכה מרובה, בכמה דרכים ,האחד ,כי הנהגת ה׳ עם האומות היא על ידי מלאכים
אזי ירגיש שמחה בליבו ,ששמחה זו יש לה מקום גם בהיותו עסוק ובאופן שהמזל שולט עליהם ,ועל כן יתכן מצב שבעיקרו ישנה אומה
בתורה ,ועיקרה שמחמתה יוכל להמשיך ולהתמיד עוד הרבה בעסק הראויה לברכה אלא שהמזל גורם לעכבה ,ועל כן כותבת התורה ,כי
התורה ועמלה. כאשר ה׳ יתן את ישראל עליונים על כל גויי הארץ בהשגחתו הפרטית
ולפי זה מבאר רבי נפתלי צבי יהודה ברלין זצ״ל )הנצי״ב מוולוז׳ין על ישראל ,באותה עת ,כאשר ה׳ יגזור ברכות על ישראל ,גם אם
בחיבורו ׳העמק דבר׳( ,זהו כוונת דברי הפסוק הנזכרים ,המסתיימים המלאכים והמזלות יבקשו לעכבם ,אחת מהנה לא תעדר ,אלא כולם
הי׳ ,שבא להורות כי הברכות הללו יבואו על ב׳כּי ִת ְשׁ ַמע ְבּקוֹל ה׳ ֱא ֶ ִ ישיגו את ישראל ויבואו עליהם.
האדם וישיגוהו יהיו בשיעור כה גדול ועצום ,עד שיהיו נחשבים בעיניו עוד ביאר האלשיך ,כי הפסוק מדבר על מצב בו ישראל עוסקים בתורה
גם בשעה שבורח מהבלי העולם ועוסק בעסק התורה והבנתה ועמלה, ומקיימים את המצוות רק במטרה לשמוע אל דבר ה׳ ולא לקבל פרס,
ולכך עולה בו יפה לשון ׳וְ ִה ִשּׂיגֻ׳. על כן הנהגתם הטבעית היא שלא לחפש אחר הנאות וטובות העולםף
* ונדמה שבורחים המה מהברכות ,שלא למענם הם מצפים ולא עבורם
כאשר נתבונן בהבדל שיש בין לשון ׳וְ ִה ִשּׂיגֻ׳ האמור בברכות ,לבין לשון הם עובדים את ה׳ ,על כך אומרת התורה ,כי במצב כזה ה׳ ישפיע עליהם
זה האמור בקללות ,נבחין כי בברכות הוא נכתב ׳חסר ,ואילו בקללות ברכות וטובות רבות שיבואו עליהם עד שידמו לרודפים אחריהם בכדי
בשני המקומות הוא נכתב מלא :׳וְ ִה ִשּׂיגוּ׳ ,ולא דבר ריק הוא. להשיגם ,ולכך עולה כאן יפה לשון זה.
״דּ ֵבּר ֶאל ַא ֲהרֹן וְ ֶאל ָבּנָיו ֵלאמֹר
הנה בברכת כהנים נאמר )במדבר ו׳ כ״ג(ַ : ובדרך נוספת ביאר האלשיך ,כי יתכן ויהיה אדם הראוי לטובות רבות
ִשׂ ָר ֵאל ָאמוֹר ָל ֶהם״ ,ודרשו חז״ל מדוע נאמר ׳אמור׳ כֹּה ְת ָברֲכוּ ֶאת ְבּנֵי י ְ שיבואו עליו ,אלא שלא יספיק לקבל את כולם מחמת שימות טרם עתו,
״אמוֹר ָל ֶהם .מלא ,אמר להם הקב״ה מלא ,וכדאיתא בבמד״ר י״א ד׳ָ : על כן מבטיחה התורה כי כאשר עם ישראל יהיו ראויים לברכות הללו,
לכהנים ,לא מפני שאמרתי לכם שתהיו מברכים את ישראל תהיו הרי שהם ירדפו אחרים וישיגום ,והיינו ,כי גם אם כבר תמו שנותיו
מברכים אותם באנגריא ובבהלות ,אלא תהיו מברכין בכוונת הלב כדי וראוי הוא למות ,ה׳ יוסיף לו שנות חיים כדי שיזכה שהברכות כולם
שתשלם הברכה בהן ,לכך נאמר ָאמוֹר ָל ֶהם״ ]וכפרש״י בקצרה[. ישיגו אותו ויחולו עליו.
ומבואר דלשון ׳חסר׳ האמור בתורה מורה על חפזון ובהילות ,ואילו *
לשון ׳מלא׳ האמור בתורה מורה על מתינות. כידוע לכל ,שכאשר אדם עוסק בעסקיו ומתוודע לריוח וברכה שבאה
תשובות לשאלות שהתפרסמו בעלון זה בגליון קודם
שיעשה כמעשיהם .אני הוא ששלמתי ליוסף ליעל ולפלטי בן וכן בשמו השני ׳פלטיאל׳ נקרא כאנשי הנהגה ,4כנשיא נחלה
ליש ,12אני עתיד לשלם שכר למי שעושה כמעשיהם״. ״א ֶלּה ְשׁמוֹת של בני יששכר ,כדכתיב )במדבר ל״ד ,י״ז-כ״ו(ֵ :
ָשׂיא ֶא ָחד
ָשׂיא ֶא ָחד נ ִ ֲשׁר יִנְ ֲחלוּ ָל ֶכם ֶאת ָה ָא ֶרץ ...וְ נ ִָשׁים א ֶ
ָה ֲאנ ִ תשובה ל״כתב חידה״
והנה במדרשים הנזכרים נאמר ,כי ה׳ נתן לפלטי שכר רב
ועצום המהווה דוגמא לשכר העתיד להנתן לכל מי שגודר וּל ַמ ֵטּה
ָשׁיםְ ...ִמ ַמּ ֶטּה ִתּ ְקחוּ ִלנְ חֹל ֶאת ָה ָא ֶרץ .וְ ֵא ֶלּה ְשׁמוֹת ָה ֲאנ ִ
יאל ֶבּן ַעזָּן״ .וכן שנים משבעים הזקנים ָשׂיא ַפּ ְל ִט ֵ שכר נ ִ
ִשּׂ ָ
ְבנֵי י ָ יא ל ]בן ַל ִי שׁ[.
מי אני :״ ַפּ לְ ִט י ַ -פּ לְ ִט ֵ
את עצמו מהעבירה ,אך לא מצאתי בשום מקום מהו אותו
שכר טוב .שוב ראיתי בעץ יוסף שם הכותב בשם היפה תואר: שהעמיד משה ,הרביעי בין הששה זקנים שבשבט יששכר,
נקרא פלטיאל ,כדאיתא בילקוט בהעלתך תשל״ו )פנים בשוני בשתי הזכרותי לטובה נדרשתי – שפלטי נזכר בכתבי
״צריך עיון ,מה השכר ששלם ליעל ולפלטי .ושמא יש לומר
אחרים :(5״מיששכר ,צעיר ,ויעקן ,ויגאל ,ופלטיאל ,ועתניאל, הקודש בשתי מקומות ,ובכל אחד שונה מהאחר ,ושינויים אלו
שיתוף ששיתף ה׳ שמו בהם ,13ועדותו הוא היות שם ה׳ נקרא
עליהם בהצלחתן ,על דרך ׳כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך׳, וחוני״ .והשלישי בין הששה זקנים שבשבט יוסף :״מיוסף, נדרשו לטובה.
זהו נחשב לשכר14״. יאיר ,ויועזר ,ופלטיאל ,ואדוניה ,ורם ,ומכיר״. שבשתי מקומות נזכר פלטי בכתבי הקודש ובכל מקום
בשינוי ,במקום הראשון ,לגבי מעשה שאול המלך עם מיכל
בצדקותי וענוותנותי על כולם עליתי – שבצדקותו בתו שהיתה אשת דוד ,שמסיבות שונות סבר שאול כי
בשלשת הבורחים ואף בין הנשבעים נמניתי – שפלטי נמנה למעשה אינה נחשבת אשתו ,ועל כן מסרה לפלטי לאשה,
בין שלשת הבורחים מהעבירה ואף בין המשביעים את יצרם. וענוותנותו עלה פלטי על כל אלו שעשו חיל.
יכל ִבּתּוֹ ֵא ֶשׁת ָדּוִ ד ָתן ֶאת ִמ ַכדכתיב )ש״א כ״ה מ״ד( :״וְ ָשׁאוּל נ ַ
שבין שלשת הבורחים מהעבירה נמנה פלטי ,כדאיתא שפלטי עלה על כל אלו שעשו חיל ועמדו בנסיונות קשים ַלּים״ .ובמקום השני ,לאחר מיתת שאול ֲשׁר ִמגּ ְִל ַפ ְל ִטי ֶבן ַליִשׁ א ֶ
בויק״ר כ״ג י׳ :״שלשה הם שברחו מן העבירה ושתף הקב״ה ומרים ,וזאת על ידי עמידתו האיתנה בנסיונו הקשה והנוראי
ומלכות ִאישׁ-בּ ֶֹשׁת בנו תחתיו ,כאשר אבנר רצה לכרות ברית
שמו עמהם ,ואלו הן ,יוסף ,ויעל ,ופלטי .יוסף מנין ...יעל על ידי צדקותו ובענוותנותו ,כפי שדרשו עליו את הפסוק
עם דוד ,ודוד ביקש מאיש-בשת כי ישיב לו את מיכל אשתו,
מנין ...פלטי מנין ,כתוב אחד אומר )ש״א כ״ה מ״ד( ,וְ ָשׁאוּל ֻלּנָה״
״רבּוֹת ָבּנוֹת ָעשׂוּ ָחיִל וְ ַא ְתּ ָע ִלית ַעל כּ ָ )משלי ל״א כ״ט(ַ :
וכדאיתא בסנהדרין כ׳ א׳ :״אמר רבי יוחנן ,מאי דכתיב ַרבּוֹת ִשׁ ַלח על אותה שעה נזכר פלטי שוב ,כדכתיב )ש״ב ג׳ ט״ו( :״ ַויּ ְ
יכל ִבּתּוֹ ֵא ֶשׁת ָדּוִ ד ְל ַפ ְל ִטי .וכתוב אחד אומר )ש״ב ָתן ֶאת ִמ ַ נַ יאל ֶבּן ָליִשׁ״.
ִקּ ֶח ָה ֵמ ִעם ִאישׁ ֵמ ִעם ַפּ ְל ִט ֵ
ִאישׁ בּ ֶֹשׁת ַויּ ָ
יאל .קרי ליה ׳פלטי׳ וקרי ליה ׳פלטיאל׳ ,מי נסיב ג׳ ט״ו(ַ ,פּ ְל ִט ֵ ֻלּנָהַ .רבּוֹת ָבּנוֹת ָעשׂוּ ָחיִל ,זה ָבּנוֹת ָעשׂוּ ָחיִל וְ ַא ְתּ ָע ִלית ַעל כּ ָ
׳פלטי׳ ומי יהיב ׳פלטיאל׳ )-בתמיה( ,אלא מעיד אני עליו שלא ֻלּנָה ,זה פלטי בן ליש .אמר רבי יוסף ובועז .וְ ַא ְתּ ָע ִלית ַעל כּ ָ ועיקר המעשה הוא שדוד קידש את מיכל במאה ערלות
נגע באשת דוד״. שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן ,מאי דכתיב )שם ל׳(ֶ ,שׁ ֶקר פלשתים ,אך שאול סבר כי לא חלו הקידושין ,וכאשר כעס
ַה ֵחן וְ ֶה ֶבל ַהיּ ִֹפי ִ]א ָשּׁה י ְִר ַאת ה׳ ִהיא ִת ְת ַה ָלּל[ֶ .שׁ ֶקר ַה ֵחן ,זה שאול על דוד ,לקח ממנו את מיכל בתו ונתנה לפלטי ,כשמורה
וכעי״ז בתוספת ביאור איתא במדרש משנת רבי אליעזר
יוסף .וְ ֶה ֶבל ַהיּ ִֹפי ,זה בועז .י ְִר ַאת ה׳ ִהיא ִת ְת ַה ָלּל ,זה פלטי בן לו כי היא מותרת לו לאשה בלא כל חשש .אבל פלטי שהיה
)פרשה י״ז עמוד :(321״שלשה ברחו מן העבירה ,ושיתף
הקב״ה שמו בשמן ,ואלו הן ,יוסף ,ופלטי בן ליש ,ויעל .יוסף ליש6״. ירא את ה׳ ,וידע כי בענין זה ההלכה עם דוד שהיא מקודשת
ברח מן העבירה ...יעל ...פלטי ,לפי שנתיחדה עמו מיכל בת עוד דרשו שם בשבחו של פלטי :״אמר רבי יוחנן ,תוקפו לו ,מצד אחד לא יכל לעשות דבר כנגד הוראת המלך כדי שלא
שאול ...לפיכך העיד עליו הקב״ה ,שלא נגע בה ,שנאמר )ש״ב של יוסף ענוותנותו של בועז )דבר גדול של יוסף כדבר קל להיות מורד המחוייב מיתה ,ומצד שני בוודאי שלא יכל לחיות
יאל ֶבּן
]מ ִעם ִאישׁ[ ֵמ ִעם ַפּ ְל ִט ֵ
ִקּ ֶח ָה ֵ
ִשׁ ַלח ִאישׁבּ ֶֹשׁת ַויּ ָג׳ ט״ו(ַ ,ויּ ְ וקטן שבבועז .תוקף ,דבר גדול וחמור ויש לו שם .ענוה ,דבר עם מיכל כאיש ואשה ,שכן היא אשת איש ,לכך הוצרך לחיות
ָליִשׁ ,הוסיף בו ׳אל׳ לעדות״. שאין לו שם ,שאדם עושה לפי תומו – רש״י( ,תוקפו של בועז עמה בבית אחד אך בריחוק גמור ,1וזאת למשך כמה שנים 2עד
ענוותנותו של פלטי בן ליש .תוקפו של יוסף ענוותנותו של לאותו יום בו היא נלחמה ממנו והושבה לדוד.
ואף בין שלושת הנשבעים ליצרם לכובשו נמנה פלטי,15
כדאיתא במדרש זוטא )רות ג׳ י״ג( :״שלשה נשבעו ליצרן, ֶח ַרד ָה ִאישׁ ַויּ ִָלּ ֵפת
בועז ,דכתיב )רות ג׳ ח׳(ַ ,וי ְִהי ַבּ ֲח ִצי ַה ַלּי ְָלה ַויּ ֱ והנה במקום הראשון נזכר בשמו ׳פלטי׳ ,ובמקום השני נזכר
יוסף ובועז ופלטי בן ליש .יוסף ...בועז ...ופלטי בן ליש ,שנעץ תיו[ .מאי ַויּ ִָלּ ֵפת ,אמר רב ,שנעשה ]וְ ִהנֵּה ִא ָשּׁה שׁ ֶֹכ ֶבת ַמ ְרגְּ ָ בשינוי בשם ׳פלטיאל׳ ,ודרשו חז״ל שינוי זה לטובה ומעלתו
חרב...״. בשרו כראשי לפתות )נתקשה ,ואף על פי כן כבש יצרו ,ואף על העצומה של פלטי ,וכדאיתא בסנהדרין י״ט ב׳ :״כתיב ַפ ְל ִטי
פי שפנויה היתה ,ועמו במיטה .אבל יוסף ,אשת איש היתה, יאל .אמר רבי יוחנן ,פלטי שמו .ולמה נקרא שמו וכתיב ַפּ ְל ִט ֵ
וראה עוד בפרדר״א ל״ט ,שמנה שלשה אלו בתורת אותם ואינה עמו במיטה – רש״י( .תוקפו של בועז ענוותנותו של
ש׳כבשו יצרן לפני יוצרן׳ ,כדאיתא שם :״שלשה כבשו יצרן פלטיאל ,שפלטו אל מן העבירה .מה עשה ,נעץ חרב בינו
פלטי בן ליש ,כדאמרן )דאילו בועז חדא לילה ,ופלטי שנים לבינה ,אמר ,כל העוסק בדבר זה ידקר בחרב זה .והכתיב )שם
לפני יוצרן ,ואלו הן ,יוסף ,ובעז ,ובלטי בן ליש...״. רבות – רש״י(7״. ישׁהּ )אלמא בא עליה – רש״י( .שנעשה לה ֵלִ א ָתּהּ ִא ָ ט״ז(ַ ,ויּ ֶ
כאישה )שהיה מגדלה ומחבבה – רש״י( .והכתיב )שם(ָ ,הלוֹ
ויתכן כי בעבור זאת במוסרי התורה נזכרתי – שיתכן ושכר עצום עבורם מאת ה׳ שולמתי – שפלטי שולם בשכר יה[ .על המצוה דאזיל מיניהַ .עד ַבּ ֻח ִרים )קרא קא ]א ֲח ֶר ָ
וּבכֹה ַ ָ
ובעבור מעלותיו הללו שברח מעבירה והשביע את יצרו ,זכה עצום מאת ה׳ עבור גבורתו זו על יצרו. דריש ואזיל – רש״י( ,שנעשו שניהם כבחורים שלא טעמו
להזכר בין מוסרי התורה. טעם ביאה״.
שפלטי זכה מאת ה׳ לשכר עצום עבור התגברותו זו על יצרו,
שהזכרתו של פלטי בין מוסרי התורה ,שזכה להיות בין כפי שדרשו בפסוק האמור על דברי המלאכים ללוט אודות וראה עוד להלן דרשה נוספת שהוספת שם ה׳ על שמו ,שעל
16
׳מוסרי ספר התגין׳ ,וכדאיתא במדרש ׳ספר תגין׳ )הובא ֹאמרוּחורבן סדום הקרוב ,כדכתיב )בראשית י״ט ,י״ב-י״ג( :״ ַויּ ְ ידו ה׳ מעיד עליו כי לא נגע באשת דוד.
17
באוצה״מ עמ׳ :(564״הדין ספרא תאגי דאסיק עלי הכהן ָד ָלהַחנוּ ֶאת ַה ָמּקוֹם ַהזֶּה ִכּי ג ְ ָשׁים ֶאל לוֹטִ ...כּי ַמ ְשׁ ִח ִתים ֲאנ ְ ָה ֲאנ ִ
מן שתים עשרה אבנים שהקים יהושע בגלגל ,18ומסרו ְשׁ ְלּ ֵחנוּ ה׳ ְל ַשׁ ֲח ָתהּ״ ,וכדאיתא בתנחומא ֲק ָתם ֶאת ְפּנֵי ה׳ ַוי ַ ַצע ָ
לשמואל ,ושמואל מסרו לפלטי בן ליש ,ופלטי בן ליש מסרו ְשׁ ְלּ ֵחנוּ ה׳( ב׳ פעמים .אמר )-פּנֵי ה׳ ַוי ַ
בראשית י״ב :״למה ה׳ ה׳ ְ ובכל אחת מהן כאנשי הנהגה נקראתי – שבכל אחת
לאחיתופל19...״. הקב״ה ,אני הוא שפרעתי מזמרי ומשמשון ומאמנון ,ואני
9 8 משמותיו הללו נקרא פלטי כאנשי הנהגה.
ויתכן ומה שדוקא פלטי זכה להיות בין מוסרי חלק נכבד זה עתיד לתת שכר טוב למי שהוא גודר עצמו מן העבירה כשם שבשמו הראשון ׳פלטי׳ נקרא כאנשי הנהגה ,כמרגל של
של התורה ,ששמואל הנביא בחר בו למוסרו לו בכדי שימסרם שנתתי ליוסף וליעל ולפלטי...״. ִשׁ ַלח א ָֹתם שבט בנימין ,כדכתיב )במדבר י״ג ,ג׳-ט׳( :״ ַויּ ְ
לדורות הבאים ,הוא בגלל צדקותו המפולגת במעלותיו הללו ובדומה דרשו בפסוקים בתחילת פרשת עריות )ויקרא ִשׂ ָר ֵאל
אשׁי ְבנֵי י ְ ָשׁים ָר ֵֻלּם ֲאנ ִארן ַעל ִפּי ה׳ כּ ָ מ ֶֹשׁה ִמ ִמּ ְד ַבּר ָפּ ָ
שברח מהעבירה והשביע את יצרו ,וכדלעיל. ְשׁ ְב ֶתּם ָבּהּ א ַתעֲשׂוּ ֲשׁר י ַ
ֲשׂה ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִם א ֶ ״כּ ַמע ֵ
י״ח ,ג׳-ה׳(ְ : ָמן ַפּ ְל ִטי ֶבּן ָרפוּא״ .וכל אחד מוֹתםְ ...ל ַמ ֵטּה ִבנְ י ִ
ֵה ָמּה .וְ ֵא ֶלּה ְשׁ ָ
. ֲשׁר אֲנִ י ֵמ ִביא ֶא ְת ֶכם ָשׁ ָמּה א ַתעֲשׂוּ ַען א ֶ ֲשׂה ֶא ֶרץ ְכּנ ַוּכ ַמע ְֵ מהמרגלים הללו היו מראשי בני ישראל ,כמפורש בפסוק,
יהם א ֵת ֵלכוֶּ .את ִמ ְשׁ ָפּ ַטי ַתּעֲשׂוּ וְ ֶאת ֻחקּ ַֹתי ִתּ ְשׁ ְמרוּ וּב ֻחקּ ֵֹת ֶ
ְ ועיין במפרשים )ראה בבעה״ט שם( ,דהיו ׳שרי חמשים׳.
וּשׁ ַמ ְר ֶתּם ֶאת ֻחקּ ַֹתי וְ ֶאת ִמ ְשׁ ָפּ ַטי יכםְ . ה ֶָל ֶל ֶכת ָבּ ֶהם אֲנִ י ה׳ ֱא ֵ וכן אחד משבעים הזקנים שהעמיד משה ,הרביעי בין הששה
תשובה ל״חילוקא דרבנן״ 10 זקנים שבשבט יששכר ,נקרא פלטי ,כדאיתא בילקוט בהעלתך
ָחי ָבּ ֶהם אֲנִ י ה׳״ .והקשו מדוע נכפל ֲשׂה א ָֹתם ָה ָא ָדם ו ַ ֲשׁר ַיע ֶ אֶ
בתשובה לשאלה ,בדברי רש״י )דברים כ״א י״א( ,כי אמירת ׳אני ה׳׳ ,ודרשו בויק״ר כ״ג ט׳ :״אֲנִ י ה׳ .אני הוא תשל״ו :״משבט יששכר ,צוהר ,עזא ,ויגאל ,פלטי ,3ועתניאל,
מסמיכות הפרשיות של בן סורר ומורה וכן נישואי איש לנשים שנפרעתי משמשון ומאמנון ומזמרי ,11ועתיד אני ליפרע ממי וחגית״.
יה טוֹב ָד ָ
ֲסוּרים י ֶ
ַח ָר ִמים ִל ָבּהּ א ִ
צוֹדים ו ֲ
ֲשׁר ִהיא ְמ ִ ַמר ִמ ָמּוֶת ֶאת ָה ִא ָשּׁה א ֶ ואין זה עיקר ושורש היראה רק במה הוא יראה כמו חן והיופי שהוא במה, .1אמנם כל האמור הוא על דרך הדרש ,אך יעויין ברד״ק בש״א כ״ה מ״ג,
חוֹטא י ִָלּ ֶכד ָבּהּ״ ,וכדאיתא בקה״ר ז׳ ]כ״ו[ ג׳: ִמּ ֵלט ִמ ֶמּנָּה וְ ֵ הים י ָ
ִל ְפנֵי ָה ֱא ִ לכך פלטי בן ליש שהיתה אצלו זמן רב זהו עיקר היראה .ומ״מ עדיף בועז המבאר מעשה זה של מיכל ופלטי בן ליש ,על דרך הפשט ,עיי״ש .וראה
ַח ָר ִמים ,שהיא צדה בים וביבשה )שחרם הוא רשת צוֹדים ו ֲֲשׁר ִהיא ְמ ִ ״א ֶ מן יוסף ,לפי שלא היה שם קרוב בשר כמו שהיה אצל בועז ,לכך נקראו עוד מה שכתב בש״ב ג׳ ט״ו.
צד רק במים ,ואילו האשה צדה בין בים ובין ביבשה -ע״פ במד״ר ט׳ י״ב, יוסף חן ובועז יופי״. .2והוא חשבון פשוט ,ואכמ״ל ,ועיין רש״י סנהדרין כ׳ א׳ :״תוקפו של בועז
יה ,אמר רב אלעזר ,אילולי ָד ֲָסוּרים י ֶ
ועיי״ש כל הענין בהרחב דבר( .א ִ .7וראה ביד רמה שם המביא את פרש״י בשם ׳ואית דאמרי׳ ומקשה עליו: ענוותנותו של פלטי .דאילו בועז חדא לילה ,ופלטי שנים רבות״.
יה ,היתה אוחזת באדם בשוק ,ואומרת בא והזקק לי, ָד ֲָסוּרים י ֶ
שכתב בה א ִ ״ואית דאמרי ,דאלו בועז חדא שעתא ואלו פלטי שנים רבות .ולאו מילתא .3ראה עוד להלן בשם ׳פלטיאל׳ ,כי ל׳פנים אחרים׳ שם נקרא בשם
)-משל( לכלבה נושכת שאחזה בעליה בשלשלת אף על פי שהיא קשורה היא ,דמאן לימא לן דאלו הוה מתרמיא ליה לבועז שנים רבות דלא הוה ׳פלטיאל׳.
יה היתה ָד ֲָסוּרים י ֶ
אוחזה באדם בשוק בבגדיו ,כך אילולי שכתב בה א ִ כביש יצריה״. .4וכמו כן מצאנו מלאך ממונה בשמו ,הוא המלאך השר והממונה החמישי
חוֹטא
ִמּ ֵלט ִמ ֶמּנָּה ,זה יוסף .וְ ֵ הים י ָ חוטפת באדם בשוק ...טוֹב ִל ְפנֵי ָה ֱא ִ ומבאר היד רמה באופן אחר :״אמר ר׳ יוחנן ,תקפו של יוסף ענותנותו על שערי רוח מערב ,כדאיתא ב׳מעשה בראשית׳ ו׳מעשה מרכבה׳ )הובא
חוֹטא ,זה אמנון...״.
י ִָלּ ֶכד ָבּהּ ,זה פוטיפר ...דבר אחר ,טוֹב ,זה פלטי .וְ ֵ של בעז ,דבר שעשה יוסף כשהעיר כל תקפו ונתגבר על יצרו ,עשאו בועז גם באוצה״מ( :״ועל שערי רוח מערב שרים ממונים עליהם ,ואלה
.13וכדלהלן מדברי המדרש בויק״ר כ״ג י׳ ,עיי״ש. בענותנות ולא הוצרך להעיר כל תקפו בדבר ,אלא כאדם שעושה דבר קל שמותם ,טורניאל ,קרניאל ,רכיאל ,מלטיאל ,פלטיאל ,ומפתחי רוח מערב
.14ועדיין השאלה גדולה מהתשובה ,שהמדרש אומר לכל באי עולם לפי תומו ,דאלו יוסף מעיקרא לדבר עבירה נתכוון ואלו בועז אף על פי בידיהם...״.
שילמדו מהשכר שה׳ שילם להם ,הוי אומר כי מדובר בשכר גדול ועצום, שנתקשה ונעשה כראשי לפתות לא נתכוון לדבר עבירה .תקפו של בועז .5ובמנין זה ישנם שינויים רבים מהמנין הקודם ,כאשר חלקם המה
ולא נתפרש מהו. ענותנותו של פלטי בן ליש ,דאלו בועז נתקשה ואלו פלטי בן ליש הויא שינויים קלים בשם היכולים לעלות בקנה אחד ,ויש חלק של שינויים
והיודע ביאור בדברי המדרש הלזה ,מפי ספרים או דמיא עליה כי קקא חיורא )-כאווזים לבנות ,והיינו דאפילו לא הרהר בה מוחלטים בין השמות .וכמו כן במנין הראשון נחשבו שבטי אפרים ומנשה
סופרים ,מהו השכר הטוב והעצום שה׳ שילם לפלטי, מעולם ,כדרך שאין אדם מהרהר באווזה לבנה(״. לשני שבטים שכל אחד מהם היו לו ששה זקנים ,ואילו במנין השני שניהם
נודה לו אם יודיענו ,להגדיל תורה ולהאדירה. .8ראוי לציין כי הן אמנם ששמשון נכשל בעוונו ,אך כל עצמותו היה קדוש יחד נקראו ׳יוסף׳ והיה להם רק ששה זקנים ,ואכמ״ל.
.15אכן יש לציין כי בויק״ר כ״ג י״א איתא מדרש דומה המונה שלשה וצדיק מופלג ,והיה שופט ישראל עשרים שנה וממוסרי התורה ומלמדיה .6וראה בחידושי אגדות למהר״ל המבאר דרשה זו :״שקר החן וכו׳ .פירוש,
שנשבעו ליצרם ,אך אינו מונה את פלטי ,אלא את דוד במקומו ,כדאיתא לישראל ,והמדרש בא ללמד כי על חטאו ה׳ פרע ממנו את עונשו במלואו, כי החן הוא שקר ,מפני שהוא מראה לבד ואין כל הדבר כך רק שכך הוא
שם :״אמר ר׳ יוסי ,שלשה הן שתקף יצרן עליהם ונשבעו לו ,יוסף ,דוד, וכך עתיד לפרוע מכל החוטאים. נראה .וכן היופי אין עיקר הדבר הוא כך ,רק הוא מבחוץ ואין עיקר הדבר
ובועז...״ .וכעי״ז איתא ברו״ר ו׳ ]י״ג[ ד׳ :״אמר רבי יוסי ,שלשה הן שבא .9וכמו כן יש לציין כי בפשטות היה אמנון צדיק אלא שנכשל בחטא אחד כך .ומדמה לזה מעשה יוסף ,כי מעשה ]יוסף[ )אשר הגשם( אף שהיה דבר
יצרן לתקפן ונזדרזו עליו כל אחד ואחד בשבועה ,ואלה הן ,יוסף ,ודוד, וסופו שנהרג בעקבותיו ,וכל השנתיים האחרונות לחייו לאחר מעשהו עם גדול ,אין זה שורש היראה ,רק שנאמר על זה שיש לו יראת שמים בדבר
ובועז...״. תמר ,היה עוסק בתורה ,וכדאיתא בירושלמי סוטה פ״ג ה״ד. מה ,כמו החן שאין החן רק במה ,וכן היופי אינו רק במה .והחן הוא אצל
.16וראה עוד במחזור ויטרי סי׳ תקכ״א ,שהביא מסורת זו על מקור ספר .10וכבר הקשו מפרשי המדרש כי בפרשה זו נאמר שש פעמים אני ה׳, הרואה ואין דבר אצל אשר יש לו חן ,שהרי כתיב ותישא חן וחסד לפניו,
התגין מעלי הכהן שהעתיקו מהאבנים שהקים יהושע בגלגל בהם כתב את בפסוקים ,ב׳ ,ד׳ ,ה׳ ,ו׳ ,כ״א ול׳ .ועיי״ש מה שיישבו. ולפעמים היא מעלה חן אף על גב שאינה נאה .ולכך אמר שקר החן ,כי
התורה בשבעים לשון ,ונכתבו בתוספת התגין )-עכ״פ בכתיבה האשורית .11והעירו במפרשי המדרש כי יש לשנות את הסדר לפי הזכרתם אפשר שהוא שקר שהוא אצל הרואה כך ואינו ,והיופי אף שהיופי הוא
שהיתה שם( ,וכן הביא את אופן מסירת ספר זה מדור לדור וקבורתו ואף בפסוקים ,ולהקדים את זמרי לפני כולם ,שמעשהו היה זמן רב קודם אצל המקבל אינו דבר שורש ,כי אין עיקר הדבר ושורש הדבר כך רק היופי
מציאתו והמשך העברתו לדורות הבאים ,עיי״ש. שמשון ואף התפרש בתורה. מבחוץ .וכן מעשה יוסף אינו עיקר היראה כלל ,רק שכך היה נראה יראה,
.17וראה ב׳קרית ספר׳ לרבינו המאירי ,המכנה חיבור זה של ׳ספר התגין׳ .12עוד מצאנו מדרש נוסף הדורש את מעשי פלטי עבורם נקרא ונחשב וכן מעשה בועז אין זה שורש היראה .אבל שורש היראה אצל פלטי בן ליש,
כ׳ספר עלי׳ )וכגון במאמר ב׳ חלק ב׳ ד״ה ובתקון( ״וּמוֹצא אֲנִ י
ֶ הים׳ ,וכפי שדרשו בפסוק )קהלת ז׳ כ״ו(: הוא כ׳טוֹב ִל ְפנֵי ָה ֱא ִ שהיה אצלו זמן הרבה ,אבל יוסף ובועז לא היה רק שעה אחת ולזמן מועט.
הטומאה בסוד הפריעה והערלה .והנה הברית הזה היא מטבע ולמה התינוק נימול לשמונה ימים ,שנתן הקב״ה רחמים עליו שהאחת אהובה והאחת שנואה ,לאשת יפת תואר ,למדנו,
וסלע של הקב״ה יתעלה ויתברך ,ולא די לרשעים שטימאוהו להמתין לו עד שיהא בו כוחו .וכשם שרחמיו של הקב״ה על שאם נשא אדם אשה יפת תואר ,סופו להיות שונאה ,כיצד
בביאות אסורות והכניסוהו בכוחות הטומאה ,יזייפו )-וזייפו( האדם ,כך רחמיו על הבהמה ...וכשם שנתן הקב״ה רחמים על ְהיָה ִאם
יש ליישב דבריו עם מה שפירש עה״פ )שם י״ד( :״ו ָ
חותמו של מלך ,אלא שהטריחוהו לצייר צורת ממזרים .כלומר, ִקּ ֵרא
הבהמה ,כך נתמלא רחמים על העופות .מנין ,שנאמרִ ,כּי י ָ ַפ ָשׁהּ״ ,דהכתוב מבשרך שסופך ְשׁ ַלּ ְח ָתּהּ ְלנ ְ
א ָח ַפ ְצ ָתּ ָבּהּ ו ִ
שבמקום שהיה ראוי להכנס נשמה טהורה חצובה מרוח קדשו, ַקן ִצפּוֹר ְל ָפנֶי״.22 לשנאותה .ומבואר ,כי מגוף הפסוק למדנו ,שהנושא אשה
הצריכוהו להכניס שם רוח הבאה מכוחות הטומאה״. ב .המקיים מצות מילה מרחם על בנו ,וכדרך המקיים מצות יפת תואר סופה לשנאותה .ומדוע הוצרכנו ללימוד זה ,ולא די
ד .אף שיש איסור לקצוץ סימני הצרעת בכל מקום בגופו, שילוח הקן ,וכמו שביאר בשו״ת ׳כתב סופר׳) 23יו״ד סי׳ קי״ט(: בסמיכות הפרשיות ,וכדברי רש״י לעיל.
מכל מקום מצות מילה דוחה את הצרעת ,וכמו שנאמר )שם ״והבנתי באמרי פינו ,מדרש תנחומא בפרשת תצא ,בפרשת בשאלה זו עמדו כמה ממפרשי התורה ,ונביא ממקצת
ֲשׁר״ה ָשּׁ ֶמר ְבּ ֶנגַע ַה ָצּ ַר ַעת ִל ְשׁמֹר ְמאֹד וְ ַלעֲשׂוֹת ְכּכֹל א ֶ כ״ד ח׳(ִ : שילוח הקן ,נולד כשהוא מהול מהו להטיף ממנו דם ברית... דבריהם וכדלהלן.
יתם ִתּ ְשׁ ְמרוּ ַלעֲשׂוֹת״, ֲשׁר ִצוִּ ִ יוֹרוּ ֶא ְת ֶכם ַהכֹּהֲנִ ים ַה ְלוִ יִּם ַכּא ֶ והוא תמוה ,פשיטא כל מילה היא להכניסו בבריתו של אברהם ה׳צדה לדרך׳ )שם י״ד( ביאר :״ויש לומר ,דקרא ד׳וְ ָהיָה ִאם
ואיתא בגמ׳ )שבת קל״ב ב׳( :״תנו רבנן ,מילה דוחה את אבינו ע״ה ,שנצטווה הוא על המילה ,ומה יתן בזה הכרח א ָח ַפ ְצ ָתּ ָבּהּ׳ וכו׳ בא לבשרך דאפילו ביאה ראשונה לא יבוא
הצרעת בין בזמנה בין שלא בזמנה ...מנהני מילי ,דתנו רבנן, להטיף דם ברית .ונראה לי ,דהטפת דם ברית מנולד מהול, עליה מחמת שנאה .ומכח סמיכות הפרשיות למדנו ,שסופה
)ויקרא י״ב ג׳( יִמּוֹל ְבּ ַשׂר ָע ְר ָלתוֹ ,ואף על פי שיש שם בהרת תליא בטעמים; אם הטעם כדי להחליש התאוה )-עיין בזה לשנאותה מביאה שניה ואילך״ .והיינו ,דמגוף הפסוק למדנו,
יקוץ .ומה אני מקיים ִה ָשּׁ ֶמר ְבּ ֶנגַע ַה ָצּ ַר ַעת ,בשאר מקומות חוץ ׳מורה נבוכים׳ ח״ג פרק מ״ט( ,אין צריך להטיף דם ברית .ואם שהאדם עתיד לשנאותה לאשת יפת תואר מיד ,ואף עוד קודם
ממילה״. משום טעמא דרמב״ן )-עה״ת י״ז ט׳ ,דהוא אות ברית קודש ביאה ראשונה .ומסמיכות הפרשיות למדנו ,כי עתיד לשנאותה
ה .התורה רמזה ,כי בכדי למנוע עיכוב במצות המילה ,מותר כמו אות השבת( ,צריך ...וזהו הספק ,נולד כשהוא מהול מהו גם מביאה שניה ואילך.
לקצוץ צרעת אפילו מאדם אחר )-לא מהנימולים ,ואפילו להטיף דם ברית .אי אין צריך ,משום דהטעם שלהמילה הוא
וה׳באר בשדה׳ )שם( :״ויש לומר ,דהכא )-בפסוק ׳וְ ָהיָה ִאם
״ה ָשּׁ ֶמר ְבּ ֶנגַע ַה ָצּ ַר ַעת וגו׳ זָכוֹר מאשה( ,וכמו שנאמר )שם ט׳(ִ : למעט התאוה כרמב״ם ,או צריך מפני טעמים אחרים כרמב״ן.
א ָח ַפ ְצ ָתּ ָבּהּ׳( קאמר ,שישנאה מחמת שרואה אותה בניוולה,
את ֶכם ִמ ִמּ ְצ ָריִם״,קיְ ל ִמ ְריָם ַבּ ֶדּ ֶרְ בּ ֵצ ְ ֲשׁר ָע ָשׂה ה׳ ֱא ֶ ֵאת א ֶ ואמר ,צריך להטיף; והטעם ,כדי להכניסו בבריתו של אברהם
ואחר ביאה ראשונה שוב לא יקחנה .וסמיכות הפרשיות בא
וביאר החת״ס בספרו ׳תורת משה׳ )שם ח׳( :״פירוש ,ראה אבינו .דיש הוכחה ,דאין הטעם משום להחליש התאוה ,ועכ״פ
ללמד ,שאפילו אם לקחה לו לאשה אחר כל המעשים ולא
קיְ ל ִמ ְריָם,ֲשׁר ָע ָשׂה ה׳ ֱא ֶ כמה קשה קציצת צרעת; זָכוֹר ֵאת א ֶ עיקר הטעם איננו הוא ,דהא אברהם אבינו ע״ה נימול לעת
שנאה ,סוף שישנאנה לאחר זמן ,מחמת רוע מעשיה ומידותיה.
שהמתינו עליה כל ישראל עד האסף מרים )במדבר י״ב ט״ו(, זקנותו שכבר נתמעטו תאותיו בטבע ,והיה )-והיתה( ראויה
וכיון שהיא שנואה ואפילו הכי אינו רוצה להוציאה ,הבנים
ולא התיר לקצוץ בהרתה ,אלא על כרחך קשה הדבר .אמנם זה שינתן המצוה לו מקודם משנים קדמוניות .ועל כרחך ,כי הוא
שיהיו לו ממנה הרי הם בני שנואה ,והם מהמורדים והפושעים.
היה בדרך בצאתכם ממצרים בשנה ראשונה ,כי אז מולים היו חותם אות ברית קודש ,כאדון שעושה רושם בעבדו ,ולא זכה
וזהו שאמר אחר כך ,פרשת בן סורר ומורה״ .והיינו ,דגוף
כל העם היוצאים )כיהושע ה׳ ה׳( .אבל אי היה בסוף ארבעים אברהם לזה עד לעת זקנתו ולכל זמן וחפץ...
הפסוק מלמדנו ,כי האדם ישנא את אותה האשה כבר מיד אחר
שנה ,היה מתיר לקצץ בהרתה מבלי להמתין לעכב מילת ולהמשיך המדרש לפרשת שלוח הקן ,נראה לי ,על פי מה ביאה ראשונה ,20ואילו סמיכות הפרשיות מלמדנו ,שגם אם לא
ישראל בבואם לארץ ישראל ,כי מילה שלא בזמנה דוחה צרעת שכתב רמב״ן שם )עה״ת דברים כ״ב ו׳( ,דטעם מצוה זו כדי שנא אותה מיד ,עתיד לשנאותה לאחר זמן ,והתוצאה הטבעית
כמבואר בפרק ר״א דמילה )שבת קל״ב ב׳(״. שנרגיל עצמינו במדת רחמניות עיין שם .והנה ציוה ה׳ לנו, של אשה כזו היא בנים מורדים ופושעים.
ו .עמלק היה חותך מילותיהן של ישראל ,וכמו שנאמר )שם שנתאכזר על בנינו לשפוך דמם ,ו)תהלים מ״ד כ״ג( ָע ֶלי
וה׳דברי דוד׳ )שם( ביאר :״דאין כאן שום לימוד מיותר
ֶח ָשׁ ִלים ַא ֲח ֶרי וְ ַא ָתּה
ֲשׁר ָק ְרַ בּ ֶדּ ֶרַ ו ְי ַזנֵּב ְבָּ כּל ַהנּ ֱ
כ״ה י״ח( :״א ֶ ה ַֹרגְ נוּ ָכל ַהיּוֹם ,אמרו חז״ל ,זו מצות מילה .ושניהם יתאחדו,
שיורה על זה; דכאן דצריך לגופו ,לומר מה יהיה באם ישנא
קים״ ,ואיתא ברש״י שם :״ ַו ְי ַזנֵּב ְבּ .מכת ָרא ֱא ִֵע וְ א י ֵָעיֵף וְ ָיג ַ שנהיה רחמנים בין אדם לחבירו .ובמה שנוגע לעבודת השי״ת,
אותה שלא ימכרנה כו׳ ,אלא דאם היה אומר ׳אם לא תחפוץ׳,
זנב; חותך מילות ,וזורק כלפי מעלה24״ .ומקורו מה׳תנחומא׳ נתאכזר על בנינו ...אבל יען כי על ידי זה מחליש תאותו ,ועיקר
משמע שיש ספק בדבר ,ובאמת הוא ודאי .נמצא ,דמוכרח
)י׳( דאיתא שם :״ ַו ְי ַזנֵּב ְבּ .היכה אותן מכת זנב; ואתיא כי הא שמחליש בזה תאות המשגל ,שהרבה חולאים באים ע״י ריבוי
לכתוב לשון עבר שהוא ודאי .וסמיכות הפרשיות ,צריך בשביל
דאמר רבי חיננא בר שיקלא ,מה היו בית עמלק עושין ,חותכין תאות המשגל ...ולא יכאיב לב האב בהימולו את בנו .כי מה
סמיכות פרשיות אחרות עוד״ .והיינו ,כי גוף הפסוק בא לומר
מילותיהן של ישראל וזורקין כלפי מעלה ,ואומרין ,בזה בחרת, שפוגם ומצערו בזה ,משביחו טובא כשיגדל ויציל נפשו מצרות
את עצם הדין ,דאם אינו חפץ באשת יפת תואר אסור לו
הוי לך מה שבחרת״. רבות ,וחלאים רעים .וכל זה כשמל אותו ,אבל כשנולד מהול
למוכרה אלא צריך לשולחה מאיתו ,ורק הטעם שהתורה כתבה
דאין צריך הטפת דם ברית להחליש תאותו ,ושופך דמו רק
ז .עמלק היה חותך מילותיהן של שבט דן ,וכמו שביאר ׳ח ַפ ְצ ָתּ׳ ָבּהּ׳ )-בלשון עבר( ולא בלשון ׳אםזאת בלשון ִאם א ָ
לתכלית קיום מצות ה׳ ,זה מידת אכזריות בטבע ,אלא שמוסר
ֶח ָשׁ ִלים.״הנּ ֱהחיד״א בספרו ׳נחל קדומים׳ )שם אות י״ד(ַ : לא תחפוץ׳ )-לשון עתיד( ,מילתא אגב אורחיה ללמדנו ,כי
נפש בנו לה׳ ועושה בשמחה ובחדוה ...ומאחר שציונו ה׳,
אותיות ׳נחש מילה׳ ,שהיו מחתכין מילות של שבט דן שנמשל אותו אדם עתיד בודאי לשנאותה .ולכן כתבה התורה לשון
שנרגיל עצמינו במידת רחמניות בין אדם לחבירו ,כל שכן
ָחשׁ ,שהענן פלטן מאחריהם. לנחש )בראשית מ״ט י״ז( ,י ְִהי ָדן נ ָ עבר ,שכבר למפרע לא חפץ בה .אכן עצם סמיכות הפרשיות
שמרחם על בנו ,ותגדל מצות מילה כשמטיף דם ברית ממנו.
ֶח ָשׁ ִלים ַא ֲח ֶרי״.
וזהוַ ,הנּ ֱ גם נדרש ,ולא די בגוף הפסוק ,כדי ללמדנו על שאר הפרשיות
וזה המשך המדרש ,נולד כשהוא מהול מהו ,ופשט ,דצריך
ח .עמלק היה חותך דוקא מילותיהן של ישראל ,מחמת חוץ מאשת יפת תואר.
להטיף דם ברית ,וקשה על האדם ,ולפום צערא אגרא ושכרו
שהיו חלק מישראל ערלי לב ,וכמו שביאר ה׳כלי יקר׳ )שם מאוד .ומה כתיב בפרשת שלוח הקןַ ,שׁ ֵלּ ַח ְתּ ַשׁ ַלּח ֶאת ָה ֵאם
י״ג( :״ועל דבר זה בא עמלק ,שנאמר )שמות י״ז ,ז׳-ח׳( ,וְ ַעל וְ ֶאת ַה ָבּנִ ים ִתּ ַקּח ָל .ובמדרש ,אם תקיים מצות שלוח הקן ,אם
ֲמ ֵלק...ַנסּ ָֹתם ֶאת ה׳ ֵלאמֹר ֲהיֵשׁ ה׳ ְבּ ִק ְר ֵבּנוּ ִאם ָאיִןַ .ו ָיּבֹא ע ָ אין לך בנים יהיה לך בנים ...ומי שיש לו בנים רגיל להיות רחמן
ומסיק בילקוט )שם( ,רבי אליעזר אומר-) ,מה שניסו ישראל תשובה ל״מענינא דסדרא״
ומרגיש בצער חבירו ,וזו מידה כנגד מידה ,שהרגיל במידת
את הקב״ה( אם הוא מספיק לנו כל צורכינו נעבדנו וכו׳ .מזה רחמנות ע״י שילוח הקן ,ויזכה לבנים...״. בתשובה לשאלה ,היכן בפרשת כי תצא ,מצינו מעשה או
אנו למידין ,שלא היו בטוחים בה׳ שיתן להם כל צורכיהם. הנהגה בענין ׳ברית מילה׳ ,או שניתן ללמוד על דבר מענייני
ג .הבא על הערוה הרי הוא מבזה חותם המלך שהיא המילה,
ומסתמא היו )-חלק מישראל( עסוקים בעניני רמאות שלא ׳ברית מילה׳ מעלתה וכוחה והלכותיה ,או על הדרכים והצורות
וכמו שנאמר )שם כ״ג ג׳( :״א ָיבֹא ַמ ְמזֵר ִבּ ְק ַהל ה׳ גַּם דּוֹר
היו יכולים להוציא מהם בדין ,ועשו עין של מעלה כלא רואה. הראויות אל עשייתה.
ירי א ָיבֹא לוֹ ִבּ ְק ַהל ה׳ ,ואיתא ב׳ריקאנטי׳ שם :״וסוד א ֲשׂ ִ
עִ
כמו שנאמרֲ ,היֵשׁ ה׳ ְבּ ִק ְר ֵבּנוּ ִאם ָאיִן .על כן) ,שם ח׳( ַו ָיּבֹא הנה מצינו כמה לימודים והנהגות בענייני ברית מילה
ָיבֹא ַמ ְמזֵר ...ועל כן קראוהו רבותינו ז״ל )יבמות ע״ו ב׳( ,מום
ידם ...וכן כאן נאמר ,וְ ַא ָתּה ָעיֵף ִשׂ ָר ֵאל ִבּ ְר ִפ ִ ֲמ ֵלק ַויּ ִָלּ ֶחם ִעם י ְ עָ הרמוזים בפרשתינו ,וכדלהלן.
זר ...ואמרו רבותינו ז״ל )ע״ז נ״ד ב׳( ,לא דיין להם לרשעים
קים; הן ׳אלקים׳ ממש ,כי הדבר המסור ללב ָרא ֱא ִ
ֵע וְ א י ֵ וְ ָיג ַ
שעושין סלע שלי פומבי )-הבא על הערוה ,הרי הוא כעושה א .הקב״ה נתמלא רחמים על העופות כשם שנתמלא
נאמר בו ויראת מאלקיך .הן ׳אלהים׳ דיינים ,כי מי שיש לו
חותם המלך הפקר ,שהרי משתמש בצלם דמות תבניתו רחמים על הקטן למולו לשמונה ימים ,וכמו שנאמר )דברים
אבן גדולה וקטנה אינו נתפס על שקריו בדיינים .25ועל כן חתך
שיצר הקב״ה את האדם בדמותו ובצלמו( ,אלא שמטריחין ִקּ ֵרא ַקן ִצפּוֹר ְל ָפנֶיַ בּ ֶדּ ֶרְ בּ ָכל ֵעץ אוֹ ַעל ָה ָא ֶרץ״כּי י ָ
כ״ב ו׳(ִ :
עמלק המילה וזרקה כלפי מעלה ,כי מילה החיצונית תכליתה
אותי לצייר צורת ממזרים .והענין הוא ,כי כבר רמזתי לך, יצים יצים וְ ָה ֵאם ר ֶֹב ֶצת ַעל ָה ֶא ְפר ִֹחים אוֹ ַעל ַה ֵבּ ִ
ֶא ְפר ִֹחים אוֹ ֵב ִ
להביא את האדם לידי מילת ערלת הלב .וכשליבם תכין מרמה
כי נפשותיהן של ישראל נאצלות ממקור הקדושה ...ועל כן א ִת ַקּח ָה ֵאם ַעל ַה ָבּנִ ים״ ,ואיתא במדרש) 21דב״ר ו׳ א׳(:
על ידי שטומן משקלותיו במלח ,אם כן אין תועלת גם במילה
קראם הקב״ה בנים ...ואמר שעושין סלע שלי פומבי ,כלומר ִקּ ֵרא ַקן ִצפּוֹר ְל ָפנֶי .הלכה ,תינוק שנולד כשהוא מהול, ״כּי י ִָ
החיצונית כל זמן שהם ערלי לב .ועוד אמרו חז״ל )תנחומא צו
שהברית נתן לנו השם יתעלה הנקראת חותמו ,כענין ׳וצאצאיו מהו שיהא מותר למול אותו .כך שנו חכמים ,תינוק שנולד
י״ד( ,שהמילה משלמת שם של ׳שקי׳ ,והמה אמרו כמסופקין,
חתם באות ברית קדש׳ )בברכות המילה( ,והסיר משם כוחות מהול צריך להטיף ממנו דם ברית ,מפני בריתו של אברהם...
ֲהיֵשׁ ה׳ ְבּ ִק ְר ֵבּנוּ ִאם ָאיִן ,אם כן אין צורך במילה״.
כשהאם רואה ששוחטים את בנה הוא ֵ גדול מאד שנוחרים את הבהמה ,וכן שהיתה התורה כתובה רק ליבונאה לא היו יכולים כלל לדרוש אותם .ובזה ֲשׁר ַתּ ַע ְברוּ .18אשר עליהם נטווה משה )דברים כ״ז ,ב׳-ג׳( :״וְ ָהיָה ַבּיּוֹם א ֶ
לאם כאשר לוקחים צער גדול לה ,וכן לעניין שילוח הקן היה צער גדול ֵ יתישב הגמרא הנ״ל כשעלה משה למרום מצאו להקב״ה שיושב וקושר ֲבנִ ים גְּ דֹלוֹת וְ ַשׂ ְד ָתּ
ֲקמ ָֹת ְל א ָ
הי נ ֵֹתן ָלַ וה ֵ
ֲשׁר ה׳ ֱא ֶ
ֶאת ַהיּ ְַר ֵדּן ֶאל ָה ָא ֶרץ א ֶ
את הבנים בפניה ,ולכן נצטוינו לשלח את האם ואח״כ ליקח את הבנים תגין לאותיות ,היינו לאותיות אשוריות ,ולו לא נתן התורה רק בכתב תּוֹרה ַהזֹּאת ְבּ ָע ְב ֶר...״ .וכתב שם יהן ֶאת ָכּל ִדּ ְב ֵרי ַה ָ
ֲל ֶ
א ָֹתם ַבּ ִשּׂיד .וְ ָכ ַת ְב ָתּ ע ֵ
כדי שלא תראה בלקיחת בניה ותצטער .וגם מדבריו מבואר ,כי עניינה של ליבונאה בלא תגין .ואמר לו משה ,מי מעכב על ידך ,פירוש מי מעכב הרמב״ן :״ומצינו בספר תאגי ,שהיתה כל התורה כתובה בהן )-באבנים
מצות שילוח הקן הוא רחמים על האם ,ובגמ׳ מבואר שאין לומר כך. אותך מליתנם ,תן מיד את התורה בכתב אשורית עם התגין ואנו נדרוש הללו( ,מבראשית עד לעיני כל ישראל בתאגיה וזיוניה ,ומשם נעתקו
אכן הרמב״ם עצמו כתב שם :״ולא תקשה עלי ,באמרם ׳על קן צפור יגיעו אותם .אמר ליה ,אדם אחד עתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן התאגין בכל התורה .ויתכן שהיו האבנים גדולות מאד ,או שהיה ממעשה
רחמיך׳ ,כי הוא לפי אחת משתי הדעות אשר זכרנום ,רצוני לומר ,דעת מי יוסף שמו והוא ידרוש אותם ולא אתה .אמר לפניו ,רבש״ע יש לך אדם הנסים )-שכן הוצרכו לכתוב עליהם את כל התורה ובשבעים לשון(״.
שחושב שאין טעם לתורה אלא הרצון לבד ,ואנחנו נמשכנו אחר הדעת כזה ואתה נותן תורה על ידי ,פירוש תן מיד לרבי עקיבא את התורה גם וראה עוד ב׳פתיחת הרמב״ן ז״ל לתורה׳ בריש ספר בראשית ,בד״ה ומזה
השני״ .ומבואר בדברי הרמב״ם ,דבאמת הגמ׳ סוברת בטעם זה דמצוותיו בכתב אשורית עם התגים כדי שידרוש אותם .אמר ליה ,שתוק ,כך עלה אמרו ,הכותב :״ומזה אמרו בשהש״ר )-ולא מצאתי מקורו הטהור ,שו״ר
של הקב״ה הם גזירות בלא טעם ,אך לדברי הרמב״ם שיש טעם למצוות במחשבה לפני שהתורה תינתן בכתב אשורית לעתיד בסוף כמה דורות בתנו״כ בשהש״ר ג׳ ]ד׳[ סוף אות ב׳ ,הכותב כי לרמב״ן היתה גירסה אחרת
אלו ,אין משתקין את האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך ,אם לא מחמת ולא עכשיו ע״כ״. במדרש( בחזקיהו ,׳ספר תגי הראה להם׳ ,והספר הזה ידוע ומצוי אצל כל
הטעם הראשון של הגמ׳ .ולפי״ז היה מקום לומר כן אף בדברי המדרש, .19ובמדרש שם ממשיך את השתלשלות מסירת ספר התגין :״...ואחיתופל אדם ,יפרשו בו כמה אלפי״ן בתורה בתאגין ,וכמה ביתי״ן ,ושאר האותיות,
דלשיטה הראשונה בגמ׳ ,הרי שיש בטעם המצוה רחמים על העופות. מסרו לאחיה השילוני ,ואחיה השילוני מסרו לאליהו ,ואליהו מסרו ומספר התאגין שבכל אחד .ואין השבח שספרו על הספר הזה וגילו הסוד
אמנם ב׳טורי אבן )מגילה כ״ה א׳ ד״ה מפני( כתב ,דגם לביאור הראשון לאלישע ,ואלישע מסרו ליהוידע הכהן ,ויהוידע הכהן מסרו לנביאים, שהיה בו לחזקיהו מפני התאגין עצמן ,אלא בידיעתן בפירושיהן ,סודות
בגמ׳ ,אין מצוות אלו משום רחמים ,דאם היה הדבר משום רחמים לא ונביאים קברוהו באסקופת בית מקדשא .וכד עקרו אסקופת בית מקדשא רבים עמוקים מאד״.
היה לנו לחוש שמטיל קנאה במעשי בראשית ,שהרי התורה עצמה בשני יהויכין מלך יהודה ,אשכחיה יחזקאל נבייא ואתייה לבבל...״. ובעיקר הדבר שהעתיקו התגים מהאבנים ,הקשה הגרי״ז מבריסק זצ״ל
חילקה בין הנבראים ולא חששה לקנאה זו ,ולכן על כרחך שגם לביאור .20ובזה הוא חולק על ה׳צדה לדרך׳ הנ״ל ,שביאר דהוא עתיד לשנאותה )ב׳חידושי הגרי״ז׳ מנחות כ״ט ב׳( ,מדוע הוצרכו להעתיק מהאבנים ,הרי
הראשון אין מצוות הללו משום רחמים ,אלא דמשום טעם זה לבד לא כבר מיד ,ואפילו קודם ביאה ראשונה .ואילו לדבריו של ה׳באר בשדה׳ ,רק היה בידם כמה וכמה ספרי תורה כשרים.
היו משתקין את האומר ׳על קן ציפור יגיעו רחמיך׳ ,לולא שמטיל קנאה אחר ביאה ראשונה עתיד לשנאותה. ותירץ :״ונראה ,דהנה בסנהדרין )כ״א ב׳( מבואר ,שעד עזרא היתה התורה
במעשה בראשית. .21ותשו״ח להרב א .י .ויסברג שליט״א שציין לזה ולעוד ׳מראי מקומות׳. כתובה בכתב ליבונאה ומעזרא ואילך היתה נבואה מה׳ שהתורה תיכתב
וברמב״ן עה״ת )דברים כ״ב ו׳( ביאר ,דכוונת המדרש לומר ,שאין התועלת .22והנה איתא בברכות )ל״ג ב׳ ,וכעי״ז במגילה כ״ה א׳( :״האומר על קן אשורית .ולפי״ז אפשר ,שהדין מה שהאותיות צריכין תגין ,היינו דוקא
במצוות אלו לקב״ה עצמו ,אלא התועלת היא לאדם למנוע ממנו נזק ציפור יגיעו רחמיך ...משתקין אותו״ ,ובגמ׳ שם איתא :״פליגי בה תרי כתב אשורית ,אבל כתב ליבונאה אין צריך תגין .ולפיכך בימי עזרא שהיו
או אמונה רעה ולהוציא ממנו כל סיג ,ובאמת מטרת המצוות הללו הם אמוראי במערבא; רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא ,חד אמר ,מפני צריכים לכתוב אשורית ,לא היו יכולים להעתיק התגין מהספרי תורה
להדריכנו בנתיבות הרחמים גם בעת השחיטה ,וכן בשאר המצוות הנ״ל, שמטיל קנאה במעשה בראשית .וחד אמר ,מפני שעושה מדותיו של שהיו מקודם ,שהרי היו כתובות כתב ליבונאה ולא היה בהם תגין כלל.
עיי״ש אריכות דבריו. הקב״ה רחמים ,ואינן אלא גזרות״ .ומכאן לכאורה יש להקשות על המדרש אבל מהאבנים של משה שהיו כתובים בשבעים לשון והיינו באר היטב
.23ותשו״ח להרב ש .כהן שליט״א שציין לזה ולעוד ׳מראי מקומות׳. שהבאנו בגוף התשובה ,דשם מבואר כי עניינה של מצוה זו הוא מחמת כמבואר במדרש ,נמצא שהיה כתוב שם גם אשורית ולפיכך היטב העתיקו
.24וב׳בעל הטורים׳ כתב שם ,דתיבות ׳ ַו ְי ַזנֵּב ְבּ׳ הם בגימטריא ׳זה מילה׳. רחמים על העופות. מהם התגים״.
קים׳ קאי על ישראל .אך ָרא ֱא ִ .25ולביאורו יוצא ,כי תיבות ׳וְ א י ֵ וקושיא זו לכאורה יש להקשות אף על הרמב״ם ב׳מורה נבוכים׳ )ח״ג ועל פי זה מוסיף הגרי״ז וכותב :״ונמצא שכל הדרשות שהיה רבי עקיבא
רש״י שם ביאר ,דתיבות אלו קאי על עמלק ,שלא היה ירא אלקים מ״ח( ,שכתב ,כי טעם מצות שילוח הקן הוא כמו טעם איסור נחירת דורש מהתגין ,אימתי הם היו ניתנין להידרש ,היינו דוקא מעת שהעידו
מלהרע לישראל. בהמה לאכילה ושחיטת אותו ואת בנו ,דכהאי גוונא יש צער בעלי חיים להם שהתורה תיכתב אשורית והיו צריכין לכתוב תגין ,אבל קודם זה
מסיימים ברעיון ,שעל ידי הפסקת התמיכות והקצבאות ,כל העצלנים ואוכלי לחם החינם יתחילו גם על קהילת ׳באניאוסט׳ בחבל ׳מרמורש׳ הסמוכה להרי הקרפטים שבמדינת ׳רומניה׳ ,עברה להט כל יהודי יודע כי מה׳ מכוננים צעדיו לאורך כל ימי חייו ,ועל כך מודים ומשבחים בכל בוקר מחדש
לעבוד ולעשות דבר למחייתם ,ולא יפלו על כתפיו השחוחות של הציבור .וזו הטעות הגדולה של עמי החרב המתהפכת של המלחמה העולמית ,ורק כחמש שנים לאחר סיומה של המלחמה הקשה ,שבה בברכה המיוחדת ׳המכין מצעדי גבר׳ ,שה׳ בטובו ורחמיו המרובים מכין ומכוון את מכלול צעדי כל
הארצות אשר מחמת שלא למדו לא ידעו ,כי כבר קדם אותם בטענות אלו טונוסרופוס הרשע ,שבסברה מבניה השתקמו כלכלית, המנוחה לקהילה ולכל יהודיה ,כשחיי הקהילה שוקמו והתבססו ,ואף כמה ָ אחד מבריותיו כדת וכראוי לו ,לזכות לעשות את תפקידו נאמנה ,להיות במקום שצריך להיות ולהגיע
זו פנה לרבי עקיבא ושאלו ,מדוע העשירים נותנים צדקה לעניים ,ועל כך השיבו רבי עקיבא ,שעצם ושוב יכלו ראשי הקהילה לדאוג לכל צרכיה ולעזור ולסייע לעמלי התורה ,ולחזור ולהקים את הישיבה למקומות הנכונים והטובים ,וכך בכל יום ויום לאורך מהלך חייו הטובים והנעימים ,לעשות רצון קונו
הקיום של כלכלת העולם ,הוא על ידי נתינת העשירים לעניים ,וכפי שכתוב ׳עולם חסד יבנה׳ ,ואם שהתפזרה במהלך המלחמה ,ואף לתמוך ולעזור לעניי ואביוני המקום. וחפץ צורו.
רוצים שהכלכלה תצליח ותפרח ,יוסיפו העשירים וירבו בנתינת צדקה לעניים )ב״ב י׳ א׳(. יחד עם השיקום הכלכלי של חלק מבני הקהילה ,שפתחו חנויות במרכזי העיר וסחרו עם גויי הארץ מדרך ההנהגה האלוקית היא ,כי פעמים ניתן גם לזכות ולראות את הסייעתא דשמיא המיוחדת בה ה׳
* ועשו חייל בעסקיהם ,היו מבני הקהילה אשר ממש רעבו ללחם .המציאות המרה היתה ,שבעלי מוליך את ברואיו למחוזות עליהם כלל לא חשבו ומביא לממצאים שמעולם לא ידעו אודותיהם .הנהגת
גם בכתב העת של פושטי הטלפיים הביאו את דברי ראש הקהל המשוקץ ,בדבר חוסר היכולת הכלכלית המלאכה הקטנים ,כנגרים וסנדלרים ,סבלים וקדרים ,עבדו קשה שעות רבות בכל יום ,ובכל זאת ה׳ ודרכו זו מצויות לפרקים ,כאשר לא מעט פעמים במהלך החיים מחפשים אחר דבר מסויים ולבסוף
של המשך התמיכות והקצבאות ,כאשר כמס שפתיים היו כותבים מאמר מגומגם כלשהו על חשיבות שכרם היה פרוטות בודדות שלא הספיקו כלל לכדי קניית לחם לנפשות ביתם ,ובדרך כלל אותם עניים מגיעים לדבר אחר לחלוטין ,שטובתו מרובה וכפולה עשרת מונים .באותה עת נזכרים בשאול בן קיש
לימוד התורה ונתינת הצדקה ,כאשר סגנון כתיבתו היה באופן המשכנע להיפך .בתוך המאמרים הרבים ואביונים אף היו בעלי משפחות גדולות ,לעומת הסוחרים ובעלי הממון ,שלא זכו למשפחות גדולות, שהלך לחפש את האתונות ולבסוף מצא את המלוכה ,כך גם טובתו של ה׳ עלינו בכל עת ושעה ,כאשר
שנכתבו בענין היתה ברורה דעת הכותבים ,כי אין כל אסון בדבר שינוי סדר העדיפויות שראש הקהל ואכן היו בקהילה כמה עשרות משפחות שנזקקו לתמיכה שבועית קבועה בכדי שלא ירעבו ללחם. צריך לזכור זאת במיוחד באותם הזמנים בהם הדברים משתבשים והכל הולך לא כצפוי והיפך הרצוי ,וזו
מבקש לעשות ,למרות וכלפי חוץ כולם כתבו פה אחד ,ששינוי זה יוכל להמיט הרס מוחלט וכליון מפגעי העשירות והרווחה הכלכלית שבאה לבתים רבים ,היה המצב שחלק מאותם בעלי ממון אשר ההזדמנות לזכור ולהעלות על הלב יסוד חשוב זה ,אשר בכוחו ניתן להתעודד ולהתעזר ואף להתאזר
טוטאלי על הישיבות ולומדי התורה ,כשכל בר דעת מבין היטב ,כי שאיפתם ורצונם הוא בהרס וכליון סחרו ועסקו יחד עם שכניהם הגויים ,ובפרט אלו שהיה להם קשר עם יהודים אשר סרו מהתורה וקיום ולהתחזק בכוחות הקיימים ,שהמתנסה יוכל לעמוד היטב בנסיונו ,בתוספת הידיעה הברורה שלא תמיד
זה ,וכל מטרת הוצאת כתב העת היא ,להאדיר את פורקי העול ופשרני הדת ,ולהבאיש את ריח עמלי מצוותיה ,במשך הזמן נדבקו ברוח הטומאה שעברה באותם ימים בעולם ,מה שנתכנה אז ׳השכלה׳ אדם מצליח לראות ולהבין את המעלה והטובה בכל דבר שה׳ גלגלו והביאו אליו.
התורה. ו׳פתיחות׳ .בעקבות כך החלו הללו לטעון כנגד שלטון הרבנים וחיי הקהילה המחייב אותם לדאוג *
לאחר מספר שבועות של דיונים בין חברי ועד הקהילה ,התקבלה החלטת ראש הקהל בדבר הביטול לאחרים ולמסכנים ,וניסו לפרוק מעליהם עול זה. אחד מאלו שזיכהו ה׳ פעמים רבות למצוא מציאות כשרות בהיסח הדעת ,היה ר׳ שאול .כינויו בפי הכל
המוחלט של התמיכות והקצבאות להחזקת בחורי הישיבות ועמלי התורה וכלל יושבי בית המדרש ,ואף כתבי העת שהחלו להתפשט באותם ימים ,היו רובם ככולם בידי המשכילים הארורים ושאר פורקי היה ׳ר׳ שאול בעל המנהגים׳ ,על שם המטרה שהציב לעצמו זה שנים רבות ,לחקור ולדרוש אחר שורשי
לעניים ולאביונים ,ליתומים ולאלמנות .ראש הקהל וחבריו עוקרי הדת ופשרני הדת שידעו נאמנה את העול ,ובכל גליון כתבו מאמרי שיטנה כנגד ה׳ ותורתו ,כשדבריהם המה כארס של עכנאי ,אשר כל מנהגי ישראל ,ובמשך השנים אף זיכהו ה׳ להוציא לאור את ספריו החשובים ׳מנהגי בית ישראל׳ ,בהם
המצב הכלכלי המדויק של הקהילה ,אשר המשך תמיכות וקצבאות אלו לא ישנו כמעט דבר בתקציב הקורא בהם מחשבתו מתעוותת ,ותחילתו שמאבד את השמחה בעמלה של תורה וקיום המצוות, הוכיח מספרי הראשונים ואף הקדמונים ,גדולי האחרונים וחשובי הפוסקים ,שרוב המנהגים שורשם
הקהילה ,בכל זאת שנאתם העזה לעמלי התורה ,היא זו שדחפה אותם לביטול כמעט כל התמיכות ובעקבות כך מזלזל במצוות ובעסק התורה ועמלה ,וסופו חלילה מתנתק לחלוטין משמירת התורה בקודש בדברי הלכה והפסק וחלקם אף רמוזים בדברי חז״ל.
והקצבאות ,כי זוהי השנאה המפורסמת של עמי הארצות לתלמידי החכמים ,שהיא יותר משנאת הגויים והמצוות. סדר יומו של ר׳ שאול היה בנוי ומיוסד לתפארה ,כאשר רוב שעות היום זוכה לשבת בבית המדרש
לישראל ,ואם הגויים כל כך רוצים לכלות חלילה את ישראל ,מי יודע מה רוצים אותם עמי ארצות חלק מבעלי הממון ,שחפצו להראות את רוב עושרם וכבודם וחשיבותם והשכלתם ,רכשו מאותם כתבי ולהגות בתורה ,בלימוד מסכתות הש״ס וספרי הפוסקים ,ובעקבות עמלוֹ בהתמדה במשך שנים ברוב
לעולל לשומרי התורה. עת ארסיים והושפעו מהם לרעה ולשלילה .הצרה הצרורה היתה ,שכנגד מידת הנדיבות בממונם אשר עיונו וכח זכרונו ,ידוע היה בשער בת רבים כבקי גדול במרחבי הש״ס וחלקי השולחן ערוך ,ואף אלפי
באותו היום בו נכנסו לתוקף ההחלטות החדשות של ראש הקהל ,התלבט עורך כתב העת של פושטי כמעט כלתה ואבד זכרה ,ביחס לכתבי עת המרושעים הללו ,נהגו בנדיבות לב מופלגת ,כאשר לאחר תשובות מגדולי הדורות שגורים היו על פיו בלשונם הטהורה .בשעות הקטנות של הלילה ,לאחר שסיים
הטלפיים ,מהי הכותרת הראשית שעליו ליתן לידיעה משמחת וחשובה זו של הפסקת כל התמיכות ספיגת מנת הרעל הגדושה שהיתה בהם ,חששו ל׳בל תשחית׳ והעבירום לאחרים שידם לא השיגה את חוק לימודו המתוכנן לאותו יום ,היה יושב על ׳המצוה שלו׳ בחיפוש ועיון אחר מקורות נאמנים
והקצבאות .בתחילה חשב כי הטוב ביותר הוא לכתוב כותרת ׳זה היום קוינו לו׳ ,שסוף סוף הגיע היום לרוכשם ,וכך הרסו וקלקלו והורידו רבים מדרך החיים זו דרכה של תורה ונתיבותיה הסלולות ,אל עבר למנהגי ישראל.
אשר כולנו קוינו לו ,שהפסיקו עם התמיכות באחזקת בחורי הישיבה ולומדי התורה ועמליה ,ואולי הדרכים המובילות למוות ואבדון. פעמים רבות כשר׳ שאול תר וחיפש אחר שורש מנהג מסוים ,אינה ה׳ לידו מקורות נאמנים למנהגים
מחמת כך יומעטו הלומדים ,חלילה .אך לאחר מחשבה שניה החליט העורך ,כי אם יכתוב את הרהורי רוח טומאה זו שהחלה לנשוב בקרב הארץ ,נִ גפו בה בעיקר בעלי הממון .אולם כאשר החל הנגף בעם, אחרים אשר במשך שנים רבות חיפש וחקר אחר שורשם .כאשר מציאוֹת אלו מחזקות אצלו בכל עת
ליבו ,עלול לקום קול זעקה גדולה ומרה ,וכל מה שהצליח במהלך השנים האחרונות למשוך אחריו, כדרכן של מגיפות הפוגעות בצעירים שעדיין גופם חלש ואינו מחוזק כנגד נגיפים ומחלות ,נגף זה את היסוד הברור שכל אחד צריך לעשות את המוטל עליו בהשתדלותו לחפש ולתור ,ובעקבות כך
לקלקל ולהרוס ,יוכל להפסיד בכותרת אחת. פגע קשות בצעירי הצאן ,אותם נערים שנשמתם ורוחם עדיין לא הספיקה להתחזק ולהתעצב כדת יתקיימו בו דברי חז״ל )מגילה ו׳ א׳( :׳יגעת ומצאת׳ ,שעצם היגיעה היא ההשתדלות להגיע לידי ׳מציאה׳
לבסוף החליט העורך לצאת בכותרת ראשית של ׳אשר יגורנו בא׳ ,ובתוספת כותרת משנה על סגירתם שכענן ממהרת היא לכלות וכחלום של תורה ,וכדרכם שממהרים להיסחף אחר כל רוח נושבת הגם ָ שכל מציאות הגעתה היא בהיסח הדעת ,כפי שנוכח לדעת בכל פעם מחדש ,שכאשר מתייגע בתורה
העתידה של הישיבה ולומדי התורה ,והרס כל עולם התורה ,כאשר כל מטרתו בדבריו אלו להטיל מורך עפה מהרה ,ותוך זמן קצר הפילה חללים רבים בקרבם .בעקבות כך שהתרבו הנופלים אשר נטמאו הקדושה ,ה׳ מנחהו במעגלי צדק.
ולהכניס פחד ומחשבות יאוש .מרוב עמלו בהכנת כתב העת לדפוס ,ככל הנראה כלל לא הלך לתפילה, ברוח סערה זו ,החלו להישמע באי אלו קהילות ,קולות של מרד ברבנים ,והמורדים החלו להראות את המנהגים המבוררים והמיוסדים על אדני פז ,עליהם עמל וטרח ויגע במשך שנים רבות ,בהן כתבם
ואף אם הגיע ,מסתבר שברח באותו יום מבית הכנסת עוד לפני תפילת ׳ובא ולציון גואל׳ ,ולכך לא כֹחם בבחירות לוועד הקהילה שהתקיימו אחת לכמה שנים ,ולצערם הרב של כל בית ישראל ,מצא לו כדת של תורה ובשפה ברורה ונעימה ,סודרו במחברותיו לפי סדר חלקי השולחן ערוך ,עם סידור פנימי
זכר את ההבטחה הברורה יחד עם הברית ,שהתורה לא תשכח מפינו ומפי זרענו ומפי זרע זרענו וכבר השטן בקעה להתגדר בה ,וברבות מהקהילות נבחרו אנשי דלא מעלי לוועד ,והללו במשך הזמן הצליחו על פי סימניו ,באופן שיקל על כל לומד לדעת את המנהגים השייכים להלכה זו הנלמדת ,וכך גם יוכלו
הסיפור לא נכתב הלכה למעשה ,ואין להסיק מסקנות הלכתיות או הנהגתיות מסיפור הדברים.
מובטחים אנו מבורא העולם שלא יפסקו ויתבטלו הישיבות מעם ישראל. להמיט שואה רוחנית על מקומם ,עד שכמעט לא נשאר מיהדותם ומהם דבר ,אלא כלו ביגון ואנחה. המחפשים בספר למצוא בנקל את אשר איוו ,ולאחר שארכו הימים והכתבים סודרו והוכנו להדפסה,
לעומת דברי הבלע שפרסמו אותם כתבי עת ,עמדו בני הישיבה ועמלי התורה וחיזקו בליבם את ההכרה * הגיע היום הגדול בו האיר העולם בתוספת אורה בהוצאתם לאור של ספריו הנפלאים ׳מנהגי בית
הברורה ,שאין להם כלל לחוש ולפחוד מאותם עוקרי התורה ,ומה לנו ולדיבוריהם והבליהם ,ומימי גם בקהילתנו המעטירה ,המשיך ר׳ קלונימוס הקשיש בסיפורו ,החל לפשות הנגף .בעלי הממון פורקי ישראל׳ .אך גם לאחר השלמת הסדרה המיוחדת ,התעורר לברר אודות מנהגים נוספים שלא נזכרו
האבות הקדושים לא פסקה ישיבה מישראל בכל המצבים והגזירות ,והם בלו ויתבלו ונצח ישראל לא העול הצטרפו יחדיו לאגודה אחת בכדי למנוע עשיית רצון ה׳ ,ועמלו קשות על מנת שבבחירות בספר ,במיוחד כשהציבור שראה בו ׳מבין׳ בעניני מנהגים ,החל להריץ אליו שאלות רבות בענייני
ישקר ,ותלמידי הישיבות יחד עם עמלי התורה ימשיכו לעמול בתורה בכל עת ,כי הם חייהם ואורך יבחרו נציגיהם אשר לטענתם סוף סוף יהיו אלו שידאגו למען התושבים. הקרובות לוועד הקהילה ָ מנהגים ,וכך במשך הזמן התקבצו אליו מנהגים נוספים רבים שעליהם עמל וטרח למצוא להם מקור,
ימיהם ובהם יהגו יומם ולילה. כתבי העת החולניים ִהרבו במאמרי ִשטנה כנגד המרא דאתרא ,באומרם שהוא עושק את כל כספי והתכונן להוציא מהם ׳כרך׳ נוסף כהשלמה לסט הספרים שכבר הוציא.
* הציבור בכדי להעבירם לידי קומץ הלומדים ותלמידי הישיבה .למרות שהדברים היו חסרי שחר ,כי *
כשהגיע בוקרו של יום שישי ,התקבצו לבית הרב עשרות מבעלי האומנות העניים בקהילה ,אלו הרי ההוצאות עבור בחורי הישיבה היו מועטות ביותר ,ואף עמלי התורה קיבלו רק פרוטות בודדות באחד הימים בהם עסק ר׳ שאול בהלכות ומנהגי מצוות צדקה ,נזכר במנהג יפה אשר נהגו בבית אביו,
שהורגלו לקבל מהקהילה קצבה שבועית שעזרה להם להשיג מעט קמח להשביע את נפש עולליהם, מתקציב הקהילה ,כאשר גם פרוטות אלו בקושי הספיקו לכדי לחם צר ומים לחץ ,הדבר לא הפריע לכל שבעת נתינת צדקה מתפללים ומבקשים מה׳ ,כי זכותו של יצחק אבינו תעמוד להם ותתקבל בקשתם. ֵ
ובאו בזעקה למרא דאתרא :״וכי תאמרו מה נאכל״. אותם פורקי עול שהמשיכו במסכת האשמות והסתה כנגד המרא דאתרא ,וזאת במטרה כפולה ,גם בכדי בעקבות כך החל לתור ולחפש במקורות אודות הקשר בין זכותו של יצחק לצדקה ,או מעשה צדקה
כל אותם עשרות בעלי מלאכה העמלים להביא טרף לביתם בעבודת כפיים קשה ,מעט הממון שיוכלו לכבוש את שלטון הקהילה ,וגם בכדי להמאיס את עמלי התורה ושומרי מצוותיה בעיני ההמון, מיוחד שנהג יצחק ,שעבורו נהגו במשפחתו להזכיר את זכותו בעת מצות הצדקה .אף שמצא כמה
שמקבלים תמורת עבודתם אינו מספק לכדי מזון לילדיהם ,והדרך בה ה׳ שלח להם עד היום את שיחשבו כי רק מחמתם צריכים הם לשלם את מיסי הקהילה הגבוהים ,ואילו רק יפסיקו לממן את אותם מקורות בחז״ל בהם הוזכר שבחו של יצחק במצוות הצדקה ,כבפרקי דרבי אליעזר )ל״ג( ,שלקח את כל
האפשרות הקיומית של ביתם ,היתה באותן הפרוטות המועטות הנוספות אשר קיבלו מהקהילה ,שהיוו ״פרזיטים״ ,יוכלו להוריד את המיסים ולדאוג לכל צורכיהם מקופת הקהילה. מעשר ממונו ונתנו לעניים ,ועוד כהנה מקומות לרוב בהם נזכרו צדקותיו ,בכל זאת ר׳ שאול לא הסתפק
להם את העזר והסיוע לרכישת לחם לילדיהם .כעת כשהופסקה תמיכה זו והגיעו למצב קשה שאף ככל שהתקרב מועד הבחירות לוועד הקהילה ,התחזקו ההתקפות שלוחות הרסן כנגד הרבנים בני בהם כהסבר לטעם מנהג בית אביו ,זאת משום שלא ראה בהם הנהגה מיוחדת של צדקה שבה נתייחד
נמנעה מהם אפשרות של רכישת לחם לילדיהם ,הצטערו עד מאוד והתקשו להתחזק באמונה וחשו הישיבות ועמלי התורה ,כשכותבי המאמרים הביאו נתונים הזויים על הסכומים העצומים אותם יצחק על פני שאר האבות ,כי הרי כל האבות נהגו במצוות הצדקה ,ומה מצאו אבותיו להתפלל דוקא על
בקרבם שהגיעו למצב קשה ביותר ,וחששו מהבאות כשלא ידעו מהיכן יבוא עזרם. הקהילה מוציאה מידי חודש בחודשו עבור המרא דאתרא והישיבה בראשותו וציבור עמלי התורה זכותו של יצחק בעת נתינת הצדקה.
אחי ורעי האהובים! נשמע קולו המרגיע של המרא דאתרא ,כולנו הרי מאמינים בני מאמינים בכל דברי שבקהילה .כאשר יחד עם זאת הסתירו את האמת המרה בדבר המצב העגום בכל אותן קהילות שנכבשו תקופה ארוכה המשיך ר׳ שאול בחיפושיו אחר טעם ומקור מנהג זה ,אך לצערו לא עלה בידו דבר .באחד
חז״ל ,והם לימדונו שכל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה ,אם כן ,מאחר ואנו על ידי פורקי העול ,שאותם ״נציגי הציבור הנאמנים והנאורים״ שדדו את הקופה הציבורית לצרכיהם הימים התעורר בליבו רעיון להתקשר לר׳ קלונימוס ,אחד מזקני המשפחה ,תלמיד חכם מופלג שכבר
עומדים כעת בסוף השנה ,וכבר נגזרה גזירת פרנסתנו בראש השנה הקודם ,הרי זה ברור כי אותו סכום ועבור חבריהם ,העלו את מיסי הקהילה ,ואף הפסיקו את התמיכות לעניים ואביונים ,היתומים עמד בתחילת המאה השניה לחייו ,וממרומי שנותיו היווה מקור נאמן למנהגים שנשכחו ואף מעשים
הכסף הנגזר על כל אחד ואחד בראש השנה שיקבלו במהלך השנה ,סופו שיקבלו בשלימות מבלי שיגרע והאלמנות .נתוני אמת אלו מעולם לא פורסמו ברבים ,ואף הידיעות הללו הוכחשו נמרצות במאמרי שכלל לא נודעו ,ופעמים רבות עזר וסייע בעדו רבות בפרטי המנהגים ואף במקורותיהם .לצערו הרב
ממנו אפילו פרוטה שחוקה ,ומה לנו אם הכסף יגיע לידינו דרך קופת הקהילה או בכל דרך אחרת, תהילה על אותם ׳נציגים׳ ה״דואגים״ בכל עת לציבור. גם ר׳ קלונימוס לא ידע את מקור המנהג הלזה ,ובקושי זכר את קיומו ,וכאשר ר׳ שאול הביע בפניו את
והרבה דרכים למקום ,ודבר פשוט הוא שאותו רשע לא יכול למנוע מאתנו ומילדינו אפילו עשירית לא רק כתבי העת שהיו מזוהים בפומבי עם המשכילים נלחמו ברבנים ובחורי הישיבה וכלל עמלי צערו ומשאלתו ,היכן ואצל מי יוכל למצוא פרטים נוספים אודות מנהג זה ,השיבו ר׳ קלונימוס ,שככל
פרוסת לחם ממה שנגזר עלינו לקבל. התורה ,גם כתב העת הפשרני שיצא לחשכת הארץ והעולם ,אשר בשם ׳משפחת הקהילות׳ נקרא, הנראה הוא השריד האחרון מאותו דור ,שעדיין היה חי בימי המלחמה העולמית הראשונה ,ואם הוא לא
עוד באותו יום כינס המרא דאתרא את שומרי התורה והמצוות שנותרו בקהילה ,ופנה אליהם ואמר, גם הוא הרס וחיבל ולא חמל .כתב עת זה הראה את טלפיו כלפי הציבור כאומר ׳כשר אני׳ כשבכל זוכר ,קשה להאמין שימצא יהודי מבוגר ממנו שיזכור פרטים ממנהג זה.
יקירי ,עד היום אבן היסוד של הקהילה היתה תמיכה וסיוע לכל אלו הנצרכים ,וזכות זו היא שעמדה גליון הובאו מאמרי מוסר ודברי תורה מגדולי הדורות אשר בארץ החיים ,ויחד עם זאת הוסיפו מאמרי למרות דברי ר׳ קלונימוס על חוסר הסיכויים למצוא מקור למנהג מיוחד זה ,בכל זאת לא התייאש ר׳
לכל בני הקהילה ,אשר מלבד כל הצדקות שכל אחד ואחד עשה בעצמו ,עוד הוסיפה הקהילה ככח ארס ושנאה כנגד בני הישיבות ועמלי התורה ,ובכל עת מצוא היו מנסים להאדיר ולפאר את כל אותם שאול מרצונו וחפצו ואף תקוותו למצוא מקור למנהג ,ולכך המשיך לעיין בספרים אודות מצוות צדקה,
הרבים צדקות לרוב ,שהצילו אותנו מכל דבר רע ומכל מיני משחית ופורענות ,וכפי שמפורש בדברי אלו ש״השכילו״ לנטוש את ספסלי בית המדרש ,ולמדו מקצוע ומתפרנסים שלא מן הצדקה ,כשהם לחפש בדברי חז״ל בעניינה ,אולי יזכהו ה׳ למצוא מקור טהור למנהג זה של בית אביו ,ואף הוסיף
מדרש מכתב יד )הובא בבראשית רבתי עמ׳ ,(107שהגומל חסד מממונו ומנכסיו ,אין לו תקלה ,ואילו מסתירים ומטעים את ציבור הקוראים ,משנים את האמת ומעוותים את המציאות הברורה ,שכל מי והתפלל על כך לפני ה׳ כשנותן פרוטה לצדקה ,ונהג כדרך ה׳מנהג׳ ,שבשעת נתינת הצדקה התפלל לה׳
מי שעינו רעה כנגד גבאי הצדקה המבקשים ממנו שיתן לפדיון שבויים ולעניים ולשאר צדקות ,והוא שמאמין בבריאת העולם יודע ומבין שעמל כפיים אינו מטרה אלא רק אמצעי לחיות בעולם החולף, כי זכותו של יצחק אבינו תעמוד לו לזכות לברר מקח מנהג זה ,לדעת אם יצא מפה קדוש והונהג על ידי
נוזף בו ואומר ,שהעניים יעבדו ,וכי אין להם מלאכה או שאין בידם לעמול ,אין עושרו מתקיים בידו. והמטרה העיקרית היא קיום התורה והמצוות ולזכות לחיי עולם הבא. חכמים וגדולי תורה ,ואם כן מה טעמו וסיבתו .או שאינו אלא מנהג משובש שהשתרש מחמת שכחה
ואם יש לאדם אלף ריבוא ממון ,הם אינם עומדים לו בעת צרתו ,ורק עומד לו המטבע שנתן לצדקה, בכדי לסייע לאותם עוקרי התורה לבצע את מטרתם ,לקלקל ולחבל בכל דבר שבקדושה ,ולמנוע את וערבוב גם יחד ,ועל כן יש להמנע מלעשותו.
ומי שנותן בסתר ,ה׳ רואהו ומשיב לו גמולו בראשו ,ועל כל אחד ללמוד מיצחק אבינו :״שידע את כח שלטון הרבנים בקהילות ,ולבזות את עמלי התורה ולמעטם ,הסתירו עורכי כתב העת הפשרני את רוע חלפו מספר שבועות במהלכם המשיך ר׳ שאול להתפלל על הדבר ,והנה באחד הימים הודיע לו ר׳
הצדקה ונתן נפשו עליה״. כוונותיהם ומעשיהם בשיתוף עם עוקרי התורה ,תחת מעטה של דאגה לעמלי הכפיים ואף כביכול דאגה קלונימוס שיש לו חדשות מעניינות עבורו .לאחרונה ,כך סיפר ,נזכר באחד המעשים שאירעו בילדותו,
אם נלמד מיצחק אבינו ,הוסיף המרא דאתרא ואמר ,ונרבה בצדקה והחזקת תורה ,כל אחד כפי יכלתו, שטעם מעט מחיי העולם בלימוד התורה, לקשיים הרבים של עמלי התורה .כשהאמת גלויה לכל מי ָ אשר כנראה ועל ידו השתלשל מנהג זה ,ועם סיפור וידיעה זו יוכל להוסיף ולהתחקות אחר פרטי המנהג
ונוסיף ונבקש מה׳ שזכותו של יצחק אבינו תעמוד לנו למילוי בקשותנו לחסד ולרחמים ,בודאי ישמע כי אין מציאות של חיי אושר ושלוה יותר מחיי עמלי התורה ומקיימי המצוות ,ובמיוחד לעומת אלו ואף להגיע ולמצוא את אותו מקור נאמן למנהג.
ה׳ את קולנו ,ויתן לנו אך טוב וחסד כל הימים ,וימלא את משאלותנו לטובה ולברכה ולרוב שמחה הרודפים אחר העושר והאושר והכבוד ,המוציאים אותם מן העולם. עוד באותו ערב נסע ר׳ שאול ובא לבקר את ר׳ קלונימוס .במהלך הביקור שמע ממנו את המעשה הנוראי
ונחת מכל יוצאי חלצינו. עורכי כתב העת הפשרני הובילו קו ברור של הערכת והאדרת פורקי העול ,כאשר בכל גליון ראיינו עוקרי אשר אירע בימי ילדותו ,זה קרוב לתשעים שנה ,אשר למרות רוב השנים שעברו וחלפו ,עדיין לא נס
* תורה ורודפיה ,מחללי שבת ואוכלי נבילות וטריפות ,והראו עד כמה אינם כה גרועים כפי שהרבנים ליחו ומתאים לימים אלו ,ורק בעבור שמיעתו היתה כדאית כל נסיעתו זו.
מציגים אותם ורוצים שיחשבו עליהם ,וחלקם גם אנשים ׳נחמדים׳ .קולמוסיהם של המראיינים לא *
בסיום דברי המרא דאתרא פנו אליו כמה מהעניים והאביונים של הקהילה ,וביקשו ממנו עצה ותושיה ורשערעדו בכתיבת הדברים ,למרות שהכותבים הכירו היטב עד כמה אותם החוליגנים המה אנשי רוע ֶ
כיצד ביכלתם לפעול עוד בכדי שיוכלו לכלכל את נפשות בני ביתם הרעבים ,והאם עליהם למעט הששים ושמחים בנפילת חבריהם ורמיסתם ,כשאיש את רעהו חיים ְב ָלעוֹ למרות מוראה של מלכות. ר׳ קלונימוס החל בסיפור ,היה זה באותן השנים לאחר המלחמה העולמית הנוראה ,זו שלימים נקראה
מהשעות המועטות בהם עוסקים בתורה בכל יום ,ולהרבות עוד בעמל ויגיעה בכדי לנסות להביא כמו כן תמכו עורכי כתב העת הפשרני במהלכם של פורקי העול ,כאשר ִהרבו לכתוב דברי שבח ועידוד ׳המלחמה העולמית הראשונה׳ .האומות באירופה ליקקו את פצעי המלחמה המדממים ,והחלו את
לביתם עוד מספר פרוטות בכדי להחיות את ילדיהם .המרא דאתרא פתח בפניהם את דברי הגמרא על כל אותם מועמדים שאין רוח חכמים נוחה מהם ,פרסמו עליהם כתבות אהדה והערכה ,ובכל עת שיקומם ובניינם ,לארגן את מערכות השררה והשלטון ,לסדר את מגורי התושבים וכל ענייניהם ,ואף
במסכתא יומא ,בדף ע״ז עמוד א׳ ,והצביע בדברי רש״י הכותב שם :״שוא לכם בעלי אומנות המשכימים יבּ ַחרו אותם אלו מועמדים האהובים על הוסיפו וכתבו את חזונם הנוגד וסותר את המציאות ,שאילו ָ הקהילות היהודיות החלו לשקם את ההריסות וביקשו להחזיר את החיים למסלולם כמו לפני המלחמה
ומאחרים למלאכתם ,אוכלי לחם בעצב וביגיעה ,כן יתן הזן את העולם מזונות ופרנסה לידידו ֵשׁנא ,למי כל הציבור ,אזי הללו יוסיפו שלום ושלוה לכולם. הקשה ,שכל בני הקהילה יוכלו לגדל את בניהם לתורה ומעשים טובים ,ואף חלקם יזכו לישב על התורה
שנדד שינה בשבילו״ ,ורש״י מבאר את דברי הגמרא ,כי היסוד הגדול שאדם צריך להציב לפניו בעניינים והעבודה ולעשות רצון ה׳.
אלו הוא ,ששוא הוא להשכים ולעמוד קשה ולאכול לחם בעצב וביגיעה ,כשה׳ נותן מזונות ופרנסה לצערנו הרב ,חלק גדול מאלו שהיו בעבר יראים ושלמים ולא העיזו אף להציץ בכתבי העת של פורקי
העול ,קראו את אותו כתב עת בשקיקה ,כשהם נכנסים ונתפסים ברשת שטמנו להם על ידי הפתיון המהלך על פיו התנהלו הקהילות עד לפני המלחמה ,היה באופן בו ראשי הקהילה היו אלו שעמדו מול
לאלו העמלים בתורה ומנדדים שינה מעיניהם בעבורו. המלכות בכל הגזירות וההשתדלויות ,ואף ניהלו את גביית המסים עבור המלכות מכל בני הקהילה לפי
של מאמרי היראה ,כאשר אילו היו רק מתבוננים קמעה באותם מאמרי מוסר ומשווים אותם למקור
והסביר המרא דאתרא ,כולנו אומרים כמה פעמים בכל יום את הפסוקים )תהלים קמ״ה ,ט״ו-ט״ז(: מהם הועתקו ,היו מגלים כי המאמר נופה בשלוש עשרה נפות מכל דבר שחלילה יוכל להשפיע לטובה, מה שקבעו ,וזאת מלבד כל השתדלותם לחיי קהילה תקינים ,כשמול עיניהם עומדת הדאגה לענייני
יע ְל ָכל ַחי ָרצוֹן״ .ויודעים
וּמ ְשׂ ִבּ ַ
ָדַ
פּוֹת ַח ֶאת י ֶ
נוֹתן ָל ֶהם ֶאת ָא ְכ ָלם ְבּ ִעתּוֵֹ .
ְשׂ ֵבּרוּ וְ ַא ָתּה ֵ
״עינֵי כֹל ֵא ֶלי י ַ
ֵ ומלבד זאת ,כנגד כל מאמר מנופה שכזה ,כתבו עשרים מאמרי ִשׂטנה כנגד עמלי התורה ,כאשר השטנה היהדות של כל בני הקהילה ,כשבמקומות רבים הקהילה אף פעלה להעמיד מלמדים שילמדו את הדור
ומבינים את משמעותם המוחלטת ,שה׳ הוא זה הזן ומפרנס את כולנו ודואג לכל מחסורנו וצרכנו ,ועל והשנאה עטופים בכל מיני כיסויים ,למען חלושי האופי והשכל שיוכלו לטעון כי לא ראו בכתב העת הצעיר תורה ויראה.
כן דבר פשוט וברור שלא יתכן מצב שה׳ יעניש את השומע לו ומקיים מצוותו ,לכך הבל הוא לחשוב דבר כנגד התורה ועמליה ,וכך הצליחו עורכי וכותבי אותו כתב עת להגיע למטרתם הסופית של השנאת אחת מההכנסות המרכזיות של הקהילה היתה ׳מס השחיטה׳ ,שכל החפץ לשחוט בהמה או עוף שילם
שמחמת זאת שאדם עמל בתורה ועושה רצון ה׳ ,לא יהיה לו ולבני ביתו מה לאכול .ולכך ,ככל שאדם עמלי התורה על אנשי העמל ,במקום ההערכה הרבה שהיתה להם עד היום הזה ,על כך שהם שומרים את המס וקיבל על כך את האישור המתאים ,ורק כשהיה מציג בפני השוחט את אישור המס ,הותר
כבר ִהרבה בהשתדלות לפרנסתו ,חלילה לו מלבטל את העתים שהוא קובע לעמלה של תורה ,ובודאי וממשיכים את מצוות לימוד התורה המסורה לנו מסיני ,ועל מסירות נפשם של בני הישיבות ועמלי לשוחט לשחוט את הבהמה או העוף .הרעיון שעמד מאחורי מס השחיטה היה ,שבדרך כלל העשירים
ה׳ לא יעניש אותו על שלומד ועמל בכל יום בתורה ,אלא כל אחד צריך לחזק בלבבו את האמונה בה׳ התורה למען התורה והמצוות. מרבים בשחיטת בעלי חיים ואילו העניים ממעטים בהם ,וכך מס זה ששולם ברובו על ידי בעלי הממון
שיתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש. בקהילה ,מימן חלק נכבד מהוצאות הקהילה ,וממנו שילמו את שכרו של המרא דאתרא והדיינים,
*
אמנם ,סייג המרא דאתרא את דבריו ,לא מצאנו הבטחות גדולות אלו לאותם הלומדים מעט בכל השמשים והמלמדים ,נרות לבית הכנסת ושאר הוצאות הקהילה.
יום ,אבל אם נקבל על עצמנו קבלת חיזוק קטנה באחד מהזמנים הקבועים ללימוד תורה ,ונקבע את כשהתפרסמו תוצאות הבחירות לוועד הקהילה ,שמפלגתם של עוקרי-הדת יחד עם פשרני-הדת זכו
ברוב ,היו תמימים רבים שניחמו עצמם כי פשרני הדת יהיו אלו שיעמדו על המשמר וימנעו מעוקרי זאת ועוד ,מאחר ובכל קהילה היו גם בני תורה שקבעו את משכנם בבית המדרש ועמלו בתורה בכל עת
לימודינו שבין מנחה למעריב במלא הרצינות והקביעות ,ומיד בסיום תפילת המנחה כל אחד נכנס ושעה ,ראתה הקהילה זכות וחובה לתמוך בהם בעין יפה בכדי שיוכלו לחיות ולהחיות את משפחתם,
לשיעור ללמוד ,ולא מפסיקים בדיבור או בכל הפסקה עד מעריב ,בודאי הדבר יועיל שברכת ה׳ תלווה הדת לבצע את זממם .אולם אפילו תנחומי הבל הם לא היו ,כי הרי מי שרק בירר מעט אודות
ההיסטוריה של פשרני הדת ,התברר לו כי מאז ומעולם הם היו חלק בלתי נפרד מהלוחמים כנגד עמלי שהרי על ידי עסקם בתורה ,תעמוד הקהילה ותתקיים .אולם ביחס לעניות המצויה במקומם ,תמיכה זו
אותנו כל היום. היתה מספקת כדי לחם צר .ונוסף ,אף היו קהילות רבות שזכו ובמקומם היתה ישיבה בראשות המרא
התורה ,וברוב המקרים שנאתם ללומדי התורה ועמליה היתה יותר מאשר שנאת עוקרי הדת.
והוסיף המרא דאתרא ואמר ,כי רצוי וכדאי לכל אחד לקיים את דברי השולחן ערוך בסימן א׳ ,הכותב דאתרא ,כאשר זכות קיומה היתה על ידי ראשי הקהילה עם בני הקהילה שנטלו על עצמם את עול
שטוב לומר את ׳פרשת ַה ָמן׳ בכל יום ,פרשה זו בה נכתב סדר ירידת המן מן השמים ,וכפי שכתב הבית אחד מהצעדים הראשונים שניסו לעשות עוקרי הדת ,היה לסלק את המרא דאתרא בטענות ותואנות החזקתה הכבד שכלל את כל צורכי הבחורים ורבני הישיבה.
יוסף :׳כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה׳ .והוסיף הרב וציטט בפניהם את דברי ה׳פרישה׳ שונות ומשונות ולמנות במקומו ״רב״ חדש מקרב פשרני הדת ,אחד מאלו שיעזור ויסייע בעדם
לכיבושה של הקהילה מבית .בחסד ה׳ על בני הקהילה שומרי התורה והמצוות ,פרץ זה לא עלה בידם כמו כן דאגו בני הקהילה עבור העניים והאביונים אשר בהם ,שרבים מהם עמלו קשות לפרנסתם ,אך
המביא מהתלמוד הירושלמי ,שכל האומר פרשת המן בכל יום :׳מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו׳, המעט שקיבלו תמורת עבודתם לא הספיק לכדי כלכול נפשות בני ביתם ,ובפרט אם חלילה היתה להם
והבטיח התשב״ץ קטן )סי׳ רנ״ו( על המקיים את דברי הירושלמי הללו ,וכתב :״ואני ערב״. לפרוץ ,והמרא דאתרא נשאר על מקומו ותפקידו גם לאחר שינוי וועד הקהילה ,ועל כן התכנסו עוקרי
הדת יחד עם פשרני הדת למצוא את הדרך לעקר את כוחו של הרב בקהילה ,ולחזק את כח וועד הקהילה. איזו צרה או חולי .גם האלמנות והיתומים של הקהילה זכו לקבל בכל שבוע כמה פרוטות שעל ידם
מיכל הנפח הקשיש פנה לרב ואמר לו ,רבינו ,כבר זקנתי בכדי לעבוד קשה בנפחיה ,ויחד עם זאת לא ְ ניצלו מרעב ומחוסר כל ,ותמיכות אלו היוו כבוד גדול לכל קהילה וקהילה ,מלבד שאר מפעלי החסד
זכיתי להיות מעמלי התורה ,ובקושי יודע לקרוא את ספר התהלים וללמוד את הפרשה עם פירוש רש״י, בישיבתם הראשונה הרשמית כחברי הוועד ,החלו לעבור על הדוחות הכספיים של הקהילה ,וכעת הגדולים שהיו בה ,כבתי הקדש ובתי חולים לעניים.
האם יש לרב עצה בשבילי ,איזה עסק כדאי לי לעשות עם הכסף שקיבלתי לאחרונה ממכירת הנפחיה, לפתע ראו שכל דבריהם אודות הסכומים הגדולים שהקהילה מעבירה לאחזקת הישיבה ועמלי התורה
ולתמיכה וסיוע ,היו חסרי כל בסיס מציאותי .בבדיקה שערכו לעומק התברר ,כי אף אם יפסיקו את כל מלבד התמיכות השבועיות של הקהילה לכל דבר שבקדושה ,כמעט כל יהודי השתדל להרבות בצדקה
שעל ידו אוכל להתפרנס בכבוד בלא להגיע לידי מתנת בשר ודם. וחסד כפי אשר חננו ה׳ .היו שביתם היה פתוח לכל עני ועובר אורח שם יכל לקבל פרוסת לחם לאכול
החלוקות והקצבאות לחלוטין ,עדיין קופת הקהילה תהיה ריקה ,ובלא העלאת מיסים דרקונית ,ודאי
ידידי היקר ,השיבו המרא דאתרא ,אם אתה לומד את הפרשה עם פרש״י ,תוכל למצוא לבדך את לא יוכלו לקחת לעצמם ממון רב כפי רצונם ושאיפתם בעושק הקופה הציבורית. ואף כוס תה מהביל ,למען יוכל לחמם מעט את גופו הקר וינוח קמעה מהדרך הארוכה אותה עבר
התשובה לשאלתך ,וה׳ יתן לך ברכה והצלחה בכל מעשי ידיך. ויתחזק עבור יתרת הדרך שנותרה לו .היו גם כאלו אשר באופן קבוע היו זוכים להעלות קרבנות על
באותם ימים פרסמו בכתב העת של פושטי הטלפיים ,מאמרים רבים על הסכנה הגדולה לכל בני שולחן ביתם כשאירחו בהם תלמידי חכמים ,ומחמת כך התאפשר לאותם הלומדים להתמיד בתלמודם
* הישיבה ועמלי התורה מצידו של ראש הקהל וחברי הוועד החדשים .מתוך המאמרים הרבים שפורסמו,
כששמע ר׳ שאול את סיפור הדברים מר׳ קלונימוס הקשיש ,שמח עד מאוד שסוף סוף מצא את המקור ולהחזיק את העולם ולהשפיע עליו שפע ברכה והצלחה.
ניכר היה היטב הלך מחשבותיהם וכיוון רצונותיהם של כותבי המאמרים ,השונאים שנאה עזה את
לסגולת הזכרת זכותו של יצחק בשעת קיום מצוות צדקה ,ועוד יותר שמח שה׳ אינה לידו לשמוע בחורי הישיבה ועמלי התורה והמבקשים שחלילה תעקר תורה מישראל ויתקיימו במהרה כל הרעיונות גם אלו שלא היתה בידם אפשרות לעזור ולסייע ולגמול חסדים בממונם ,עשו זאת בגופם .אלו שנמנו
מעשה זה אשר ִלקחו וההנהגה שבו מתאימה ממש לימים אלו ,וחשב לפרסמו ביעקב ולהפיצו בישראל, שהעלו בתוככי מאמריהם. בחבורת ׳ביקור חולים׳ ,הלכו בכל יום לגמול חסד עם החולים ולבקרם ,כשכל זוג מבני החבורה הולך
למען ידעו הכל שכבר לימדונו חכמי ישראל את דרך ההנהגה בכל תקופה של גזירות ,ועלינו ללמוד לבקר כמה מחולי העיר ומנסה לעזור ולסייע לחולים בכל הנצרך בביתם .אלו שנמנו ב׳חברא קדישא׳,
ראש הקהל החדש השמיע את קולו ברמה ,כי כלל לא מעניין אותו מצב קופת הקהילה .דבר אחד חשוב בכל עת שנקראו והוזעקו ,מיהרו לילך לבית השכיב מרע ,לומר ִעמו את הוידוי ולאחר מכן לעסוק
ולהבין את הדרך הנכונה בה יש להתמודד מול כל גל וגל הבא לבלענו ,ונישא תפילה לפני שוכן מרומים לו ומעניין אותו ,והוא ,להציק לבחורי הישיבה ועמלי התורה ולעניים ואביונים ,ועל כן הוא הציע לפני
שיתן כח לשומרי התורה ומצוותיה ובמיוחד לכל עמלי התורה להמשיך לעסוק בתורה בכל עת ,ולחזק בטהרתו ובקבורתו ,ואף בלימוד משניות לעילוי נשמתו.
חבריו להפסיק לחלוטין את הקצבאות והתמיכות .נציגי פשרני הדת אשר רבים מהעניים והאביונים
את האמונה והבטחון בה׳ שלא ימנע את טובו מהמנדדים שינה מעיניהם עבור עסק התורה ,וישלח להם מקבלי התמיכות נמנו על תומכיהם ,לא היססו כלל ,ומיד הצטרפו להחלטה החדשה של ראש הקהל באותן שנים לאחר המלחמה ,בהן תמה וגם כלתה פרוטה מהכיס ,ובעלי בתים חשובים הפכו לעניים
את השפע מתחת ידו הרחבה והמלאה ,כסף טהור ונקי ,ונזכה כולנו יחד להטהר ולשוב בתשובה שלימה החדש על הפסקת התמיכה והחלוקות המועטות שקופת הקהילה חילקה עד אותו היום. ואביונים ,היה קושי גדול בשיקום הקהילות ,כיון שההכנסה העיקרית של הקהילה ממס השחיטה ,ירדה
לפניו ,ולעשות רצונו בלבב שלם כל הימים. פלאים ובקושי היוותה הכנסה ,היות וכמעט לא היה מי שבידו לקנות בהמה לשחיטה ,ועל כן התוצאה
עוקרי הדת ובראשם ראש הקהל החדש ,כלל לא התייחסו למציאות והתעניינו בה .בכדי להצדיק את העגומה היתה המציאות הקודרת ,שלא היתה בידי הקהילה אפשרות לדאוג לרבנים והדיינים ,עמלי
מהלכיהם הרעים והמושחתים ,פרסמו בכתבי העת שהיו משוייכים אליהם ,מאמרים ארוכים בהם
מה מצא מיכְ ל בפרשתינו עפרש״י? הוכיחו כי ההרס של הכלכלה הוא ,שהעשירים יממנו את העניים ,וחזרו פעמים רבות בכל מאמר על
העיוות שהחל להתגלגל בעולם באותה תקופה ,בדבר חוסר הצדק של נתינת צדקה ,וכל מאמר היו
התורה והמלמדים ,העניים והאביונים ,היתומים והאלמנות.
*
מהגליון הקודם תשובה ל"סיפור ושאלה בצידו"
ב ת ש ו ב ה ל ש א ל ה ,מ ה מ צ א מ ר ן ש ל י ט ״ א ב פ ר ש ת י נ ו ע פ ר ש ״ י ,א ש ר מ ח מ ת כ ן ה ש י ב ל ר ׳ ח י י ם ש א ם ב נ ו י מ צ א א ש ה כ ש ר ה ,ה ׳ י ז מ ן ל ו ניתן לקבל כל שבוע את העלון באימייל )ללא תשלום( ,גם את המהדורה המורחבת
בתוספת ה'סיפור ושאלה בצידו' בגודלכפול ,על שני עמודים. את הדירה הטובה והראויה בשבילו ,לאחר שיעשה את הסגולה הבדוקה לכך.
ית ִ כּ י ִי פֹּל ַה נּ ֵֹפ ל ִמ ֶמּ נּוּ״ ,וביאר רש״י :המעונינים לקבלו ,ישלחו את שמם וכתובתם בכתב ברור ,בתוספת מס' טלפון לבירורים,
ית ַמ ֲע ֶק ה ְל ַג ֶגּ וְ א ָת ִשׂ ים ָדּ ִמ ים ְבּ ֵב ֶ
״כּ י ִת ְב ֶנ ה ַבּ ִי ת ָח ָד שׁ וְ ָע ִשׂ ָ
מרן שליט״א יסד את תשובתו ,וזאת מדברי רש״י כ״ב ח׳ ,עה״פִ :
לפקס המערכת או למייל] ichudbchidud@gmail.com :המיילים נשלחים ממשרדינו ב'ליקווד' שב'ניו ג'רסי[
~ ~ ~ ~ ~ ~
״כּ י ִת ְב ֶנ ה ַבּ ִי ת ָח ָד שׁ .אם קיימת מצות שלוח הקן ,סופך לבנות בית חדש ותקיים מצות מעקה ,שמצוה גוררת מצוה ,ותגיע לכרם ושדה ולבגדים נאים .לכך נסמכו
ִ
תשובות לשאלות המתפרסמות בעלון זה ,או הערות הארות ותגובות, פרשיות הללו״ .מבואר בדברי רש״י ,שהסגולה הבדוקה לבית היא עשיית מצות שילוח הקן ,וכפי שמרן שליט״א אמר לבנו ,שהסיבה שלא תמיד רואים כי סגולה
ניתן לשלוח בכתב ברור וקריא ,בצירוף שם ,כתובת וטלפון, זו מועילה ,היא משום שיש לאדם מניעים ומפריעים המבטלים את כחה ,ואילו אותו בחור בעל עליה שכל ימיו היו בתשובה ועמלה של תורה ,שלכאורה אין לו
לפקס' ] (08) - 9741115מחו"ל :בקידומת 24) [+ 972 - 8שעות( או למייל ichudbchidud@gmail.com את המניעים ומפריעים ,זכות המצוה תעורר עליו רחמים ובעזרתו ית״ש תעזור ותועיל ויהיה לו אך טוב וחסד כל הימים ,יחד עם כל בית ישראל.
י ש ר א ל א ר ץ - ע י ל י ת מ ו ד י ע י ן – ה כ ו ת ב י ם ו ל ר ב נ י ם ב ח י ד ו ד " ל " א י ח ו ד ש מ ו ר ו ת ה ז כ ו י ו ת כ ל ©
