gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אוצרות המייש"ר · Oitzrois Hmysh"r — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: אוצרות המייש"ר · Oitzrois Hmysh"r

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

אוצרות המייש"ר · Oitzrois Hmysh"r — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ט"ז באלול תשפ״ו|שב‪+‬ת קודש| גליון ‪216‬‬ ‫פרש‪+‬ת כי ‪+‬תבוא‬ ‫משולחן המלך‬ ‫עמוד ‪3‬‬ ‫זוהר על הפרשה‬ ‫עמוד ‪8‬‬ ‫שרפי קודש‬ ‫עמוד ‪10‬‬ ‫ההלכה היומית‬ ‫עמוד ‪12‬‬ ‫שאלות מבית הדין‬ ‫עמוד ‪12‬‬ ‫מדור הילדים‬ ‫עמוד ‪14‬‬ ‫דרכי הרשב״י‬ ‫עמוד ‪15‬‬ ‫העלון טעון גניזה | אין לקרוא במהלך התפילה‬ ‫לקבלת העלון – פרטים בעמוד ‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫זמני ‪+‬השבת‬ ‫הזמני>ם ע"פ >לוח או>ר ה>חיים‬ ‫הילו‪+‬לא‬ ‫ר״ת‬ ‫יציאה‬ ‫שקיעה‬ ‫הדלקת נרות‬ ‫דצ‪+‬דיקיא‬ ‫‪20:30‬‬ ‫‪19:42‬‬ ‫‪19:12‬‬ ‫‪18:32‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪20:31‬‬ ‫‪19:42‬‬ ‫‪19:13‬‬ ‫‪18:53‬‬ ‫חיפה‬ ‫נא‬ ‫‪20:29‬‬ ‫‪19:41‬‬ ‫‪19:12‬‬ ‫‪18:52‬‬ ‫באר שבע‬ ‫עמ‬ ‫מכ‬ ‫‪20:28‬‬ ‫‪20:40‬‬ ‫‪19:11‬‬ ‫‪18:51‬‬ ‫תל אביב‬ ‫א)‬ ‫למ‬ ‫*כמנהג ירושלים הדלקת נרות ‪ 40‬דקות לפני השקיעה‬ ‫כמ‬ ‫יח‬ ‫יום ראשון ‪ -‬י"ז אלול‬ ‫וה‬ ‫יז‪ .‬רבי חיים בנבנישתי החבי״ב‪ ,‬מח״ס כנסת הגדולה‪ ,‬תל״ג | רבי‬ ‫לס‬ ‫משה ב״ר יעקב טולידנו | רבי חיים שמואל הכהן קונוורתי רבה של‬ ‫טבריה | רבי משה בלעיש‪ ,‬מחכמי תונס‪ ,‬תרס״ט | רבי סאסי בן‬ ‫קל‬ ‫חואתי כהן‪ ,‬מח״ס פרוכת המסך‪ ,‬תשל״א | רבי יעקב מכלוף ר״י‬ ‫כוח‬ ‫מושב זקנים טריפולי‬ ‫"ב‬ ‫יש‬ ‫יום שני ‪ -‬י"ח אלול‬ ‫כ‬ ‫יח‪ .‬רבי עבדאללה סומך‪ ,‬מח״ס זבחי צדק‪ ,‬תרמ״ט | רבי יהודה ליווא‬ ‫וח‬ ‫ב״ר בצלאל‪ ,‬המהר״ל מפראג‪ ,‬מח״ס גבורות ארי על הש״ס‪ ,‬שס״ט‬ ‫הק‬ ‫יוס‬ ‫'ח‬ ‫יום שלישי ‪ -‬י"ט אלול‬ ‫יע‬ ‫ויש‬ ‫יט‪ .‬רבי סלימאן מנחם מני בן רבי אליהו מני | רבי בכור אהרון‬ ‫הק‬ ‫אלנקווה ראב״ד בירושלים | רבי אברהם שלמה זלמן צורף | רבי‬ ‫הנ‬ ‫אריה לייב מקוביצקי‪ ,‬מח״ס לב הארי‪ ,‬תש״ן | רבי חיים בנבנישתי‬ ‫החבי״ב‪ ,‬בעל כנסת הגדולה‪ ,‬תל״ג‪.‬‬ ‫יום רביעי ‪ -‬כ' אלול‬ ‫כ‪ .‬רבי יוסף שלמה ב״ר יהודה ליב כהנמן ר״י פוניבז'‪ ,‬תשכ״ט | רבי‬ ‫אברהם שטרנהרץ מזקני חסידי ברסלב | רבי אליהו לאפיאן‪ ,‬מח״ס‬ ‫הש‬ ‫לב אליהו‪ ,‬תש״ל | רבי משה אריה פריינד‪ ,‬אב״ד העדה החרדית | רבי‬ ‫בע‬ ‫אברהם מונסה‪ ,‬בעל פדה את אברהם‪ ,‬תשס״ח‪ | .‬רבי אליהו פרדס‪,‬‬ ‫ראש מקובלי בית אל‪ ,‬תרל״ד‪.‬‬ ‫לימ‬ ‫כמ‬ ‫יום חמישי ‪ -‬כ"א אלול‬ ‫תו‬ ‫אם‬ ‫כא‪ .‬רבי נסים כדורי חזן‪ ,‬מח״ס מעשה נסים‪ ,‬תשל״ב | רבי יצחק‬ ‫כנג‬ ‫אשכנזי בן הראשל״צ רבי אברהם אשכנזי | רבי יהונתן אייבשיץ‪,‬‬ ‫כנג‬ ‫מח״ס יערות דבש‪ ,‬תקכ״ד | רבי ברוך יצחק לוין‪ ,‬ראש ישיבת מקור‬ ‫חיים‪ ,‬תשמ״ט | רבי חי מימון ממקובלי טריפולי‪ ,‬מח״ס באר לחי‪,‬‬ ‫של‬ ‫תרמ״ה | רבי אברהם יעקב זלזניק‪ ,‬ר״י עץ חיים‪ ,‬תש״ע‬ ‫אד‬ ‫על‬ ‫שנ‬ ‫יום שישי ‪ -‬כ"ב אלול‬ ‫הש‬ ‫כב‪ .‬רבי יוסף חיים הכהן‪ ,‬מח״ס מנחת כהן | רבי אליהו חיים‬ ‫אבולעפיה | רבי אהרון אביחצירא בן אביר יעקב‪ ,‬קבור בתלוואת‬ ‫במרוקו | רבי אליהו אילוז‪ ,‬מח״ס יש מאין | רבי פנחס רבינוביץ‬ ‫אב״ד קינצק | רבי יהודה הבן שמחון חבר בי״ד ארפוד מרוקו‬ ‫יום שבת ‪ -‬כ"ג אלול‬ ‫כג‪ .‬רבי אורי השרף מסטרעליסק‪ ,‬תקפ״ו‬ ‫‪3‬‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫פנינים מוסרים ומעשיות השווים לכל נפש‬ ‫הנערכים משולחן המלך מתוך‬ ‫שיעור הדף היומי שנמסר ע"י מרן שליט"א‬ ‫עורך‪ :‬הרב מרדכי ג'נודי הי"ו‬ ‫לבקש מהמלך בקשות‬ ‫הרמז המוסתר ב'שור וחמור'‬ ‫גדולות‬ ‫נאמר בסוף הפרשה הקודמת‪" ,‬תמחה את זכר‬ ‫סיפר מרן הרב שטיינמן זצ"ל על יהודי אחד שגר‬ ‫עמלק‪ ...‬לא תשכח" (דברים כה'‪ ,‬יט')‪ ,‬ומיד לאחר‬ ‫בצרפת‪ ,‬ובכל שנה היה נוסע למרוקו להביא‬ ‫מכן נאמר‪" :‬והיה כי תבוא אל הארץ" (דברים כו‪,‬‬ ‫אתרוגים הגדלים בהרי אטלס‪ ,‬מפני שהם גדלים בר‬ ‫הכנה טובה גורמת לקבלת‬ ‫א)‪ .‬השמחה של הביאה לארץ קשורה קשר הדוק‬ ‫ואינם מורכבים‪ .‬ליהודי זה היה שכן גוי שהיה חתנו‬ ‫של מלך מרוקו‪ .‬המלך היה מגיע לעיתים לבקר‬ ‫שפע‬ ‫למחיית עמלק‪ ,‬שכן כאשר מוחקים את זכר עמלק‪,‬‬ ‫אין עוד מניעות ובעיות ויש שמחה גדולה‪.‬‬ ‫בווילה המפוארת של חתנו‪.‬‬ ‫כמו כן ראינו את הציווי‪" :‬לא תחרש בשור ובחמר‬ ‫על הפסוק "בכל צרתם לו צר" (ישעיהו סג‪ ,‬ט)‪,‬‬ ‫ביקש היהודי מהשכן הגוי‪' :‬כאשר המלך מגיע‬ ‫מובא בדברי חז"ל שהמילה 'לו' נכתבת ב‪-‬ו' ונקראת‬ ‫יחדו" (דברים כב'‪ ,‬י')‪ .‬מדוע? מפני שכאשר ה'שור‬ ‫אליך‪ ,‬אני מבקש שתרשה לי להיכנס ולברך עליו‬ ‫ב‪-‬א' ('ֹלא')‪ .‬בזמן הגלות‪ ,‬כביכול הקדוש ברוך הוא‬ ‫והחמור' יחד‪ ,‬יש קלקול גדול בעולם והדבר נותן כוח‬ ‫את הברכה 'ברוך שחלק מכבודו לבשר ודם''‪ .‬הגוי‬ ‫מצטער יחד עם ישראל 'לו צר'‪ ,‬ואילו בזמן הגאולה‬ ‫לסטרא אחרא ('הצד האחר')‪' .‬שור וחמור' הם שתי‬ ‫הסכים‪.‬‬ ‫יתקיים 'לא צר'‪ ,‬שאין עוד שום צרה בעולם‪ .‬אם‬ ‫קליפות קשות‪ ,‬אך כנגדן נתן לנו הקדוש ברוך הוא‬ ‫לאחר כחודשיים‪ ,‬כאשר הגיע המלך לבית חתנו‬ ‫כן‪ ,‬אפשר לקרוא את הפסוק 'לו צר' ו 'לא צר' וזה‬ ‫כוח לקדושה‪ :‬נתן לנו את יוסף הצדיק שנאמר עליו‬ ‫סיפר לו על השכן היהודי‪ .‬המלך הסכים לפגוש‬ ‫אותיות 'אלול' כל זה רמוז בחודש 'אלול'‪ ,‬שנאמר‬ ‫"בכור שורו הדר לו" (דברים לג'‪ ,‬יז')‪ ,‬ונתן לנו את‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫יששכר שנאמר עליו "יששכר חמר גרם" (בראשית‬ ‫מט'‪ ,‬יד')‪.‬‬ ‫כשהגיע היהודי‪ ,‬שאל אותו המלך לפשר הברכה‪,‬‬ ‫כאשר יעקב אבינו ע"ה אמר לעשו‪" :‬ויהי לי שור‬ ‫והיהודי הסביר שבדת היהודית מברכים על מלך‬ ‫וחמור" (בראשית לב'‪ ,‬ה')‪ ,‬הוא התכוון לומר ששתי‬ ‫בשר ודם‪ ,‬שכן הקדוש ברוך הוא נתן לו מן המלוכה‪.‬‬ ‫הקליפות הללו של שור וחמור נכנעות לפני שני בניו‪,‬‬ ‫המלך נהנה והחל לשוחח עמו‪ .‬שאל אותו המלך‪:‬‬ ‫יוסף ויששכר‪ ,‬שהם שור וחמור שזה ראשי תיבות‬ ‫'כמה ילדים יש לך'?‪.‬‬ ‫'חש'‪ ,‬לרמוז על מה שאמרו חז"ל "החש בראשו‪,‬‬ ‫התחיל היהודי לספר‪' :‬הגדול בן ‪ ,17‬והקטן יהיה‬ ‫יעסוק בתורה"‪ ,‬והשור והחמור שהם כנגד יוסף‬ ‫בעוד חודש בר מצווה'‪ .‬המלך שאל‪' :‬מה זה בר‬ ‫עונג שב‪+‬ת‬ ‫ויששכר‪ ,‬מכניעים את כל כוחות הטומאה‪ .‬כאשר‬ ‫מצווה'? הסביר לו היהודי‪' :‬אצלנו בגיל ‪ 13‬הילד‬ ‫הקדוש ברוך הוא הכניס את עם ישראל לארץ‪ ,‬הוא‬ ‫נכנס לעול מצוות ועושים לו מסיבה גדולה‪ .‬שכרנו‬ ‫הנחיל להם את הארץ והפיל לפניהם ‪ 31‬מלכים על‬ ‫אולם והזמנו אורחים'‪.‬‬ ‫ידי יהושע‪.‬‬ ‫אמר לו המלך‪' :‬כיוון שזו מסיבה דתית ומיוחדת‪,‬‬ ‫אינני יכול להשתתף בה בעצמי‪ ,‬מפני שכמלך אני‬ ‫מעלת שעת לימוד תורה‬ ‫חייב ללבוש בגדי מלכות וזה יגרום לרעש גדול‪ .‬אך‬ ‫מותר לי לתת לילד מתנה'?‪ .‬השיב היהודי‪' :‬בוודאי‬ ‫באלול‬ ‫שמותר'‪ .‬הוציא המלך עט וכתב לילד צ'ק על סך‬ ‫השבוע הייתה הילולת הבן איש חי ע"ה‪ .‬דיברנו‬ ‫‪ 40,000‬יורו! המלך ראה שידו של היהודי רועדת‪,‬‬ ‫בו‪" :‬דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב"‬ ‫(ישעיהו נה‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫בעבר על כך שהבן איש חי ע"ה כותב‪ ,‬שכל שעה של‬ ‫ואמר לו‪' :‬אני יודע שזה סכום גדול‪ ,‬ואולי אם‬ ‫לימוד תורה בשבת שקולה כנגד אלף שעות לימוד‬ ‫הייתי נותן לך ‪ 400,000‬יורו היית שמח עוד יותר‪,‬‬ ‫אדם אינו יכול לבוא בראש השנה ללא שום הכנה‬ ‫בימי החול!!‪.‬‬ ‫אבל תדע שמלך מרוקו אינו נותן מתנות בכל יום‪,‬‬ ‫מוקדמת מצידו בחודש 'אלול'‪ ,‬ולבקש מהקדוש ברוך‬ ‫כמו כן‪ ,‬הוא כותב שבחודש 'אלול' כל שעה של לימוד‬ ‫וכשהוא נותן‪ ,‬הוא נותן מתנה לפי כבוד המלוכה‬ ‫הוא 'אני רוצה חיים טובים'!‪.‬‬ ‫תורה שקולה כנגד חודש שלם!!‪.‬‬ ‫שלא תבייש את המלך›‪.‬‬ ‫הדבר דומה לאדם שרוצה להתחתן היום‪ ,‬ואומר‪:‬‬ ‫אם כן‪ ,‬נחשב ונראה‪ :‬אם כל שעה בשבת שקולה‬ ‫מוסר השכל עצום נלמד מכך‪ :‬מלך מלכי המלכים‬ ‫'אני רוצה להתחתן עוד היום!'‪ .‬אומרים לו‪' :‬אדוני‪,‬‬ ‫כנגד ‪ 1000‬שעות‪ ,‬וכל שעה בחודש 'אלול' שקולה‬ ‫הקדוש ברוך הוא נמצא איתנו כעת בחודש אלול‪,‬‬ ‫מה זאת אומרת היום? צריך להזמין אולם מראש‪,‬‬ ‫כנגד חודש שלם‪ ,‬הרי שכל שעת לימוד תורה בשבת‬ ‫בבחינת ‹המלך בשדה›‪ .‬כשהמלך נותן‪ ,‬הוא אינו‬ ‫חצי שנה או שנה לפני כן‪ .‬צריך לבשל אוכל‪ ,‬להזמין‬ ‫של חודש 'אלול' שקולה כנגד ‪ 1000‬חודשים! ואם‬ ‫נותן בקטן אלא בגדול‪ .‬על כן‪ ,‬אל תבקש דברים קטנים‬ ‫תזמורת וצלמים‪ .‬הכל מצריך הכנה מוקדמת'!‪.‬‬ ‫אדם לומד ספר הזוהר‪ ,‬אוהו‪ ,‬הרי זה כהנה וכהנה‪.‬‬ ‫ופעוטים בלבד‪ ,‬אלא תבקש על עבודת השם יתברך‪:‬‬ ‫כך גם אצל הקדוש ברוך הוא‪ :‬אם תכין את עצמך‬ ‫על כן‪ ,‬כדאי לנו לנצל היטב את השבתות המועטות‬ ‫'אני רוצה חכמה‪ ,‬בינה ודעת להבין את התורה‪ ,‬לדעת‬ ‫חודש ימים מראש חודש אלול‪ ,‬תזכה לקבל את כל‬ ‫שנותרו לנו‪ .‬נותרו לנו בסך הכל שתי שבתות‪,‬‬ ‫ד ב ר י ם‬ ‫את כל הש"ס והתורה כולה'! תבקש‬ ‫ההשפעות בראש השנה‪ .‬אבל לא לבוא רק בראש‬ ‫השבוע נקרא את פרשת 'כי תבוא'‪ ,‬בשבוע לאחר‬ ‫גדולים!‬ ‫השנה ולומר 'היום תחתום אותי לחיים טובים'‪.‬‬ ‫מכן נקרא את פרשת 'ניצבים וילך' מחוברות‪.‬‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫‪4‬‬ ‫"א‬ ‫כאשר משה רבנו ע"ה אמר את התוכחות והקללות‬ ‫הללו‪ ,‬רעשה הארץ‪ ,‬והשמיים נזדעזעו‪ .‬שמש וירח‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫אח‬ ‫(דב‬ ‫קדרו והכוכבים אספו נגהם‪ .‬אבות העולם צעקו‬ ‫ומי‬ ‫מקברותיהם ואמרו‪' :‬חבל על בנינו! כשיחטאו ויגיעו‬ ‫ומת‬ ‫עליהם הקללות הללו‪ ,‬איך יוכלו לסבול אותן? שמא‬ ‫יעשה בהם כליה'?‪.‬‬ ‫אל תמעיט בערך ההזדמנות‬ ‫מיד יצאה בת קול משמיים ואמרה‪' :‬אל תיראו‬ ‫ה'ב‬ ‫אבות העולם‪ ,‬שאפילו אם תפסק זכות הדורות‪,‬‬ ‫מסופר על אחד המלכים שרצה לדעת מה העם‬ ‫זה‬ ‫זכותכם שלכם לא תפסק לעולם‪ ,‬והברית שכרתי‬ ‫מדבר עליו‪ .‬התחפש המלך לעני ולבש בגדי סחבות‪,‬‬ ‫הל‬ ‫עמכם אינה בטלה ותהיה מגינה עליהם'‪.‬‬ ‫והלך לישב במקום שבו יושבים העניים‪ ,‬כשהשומר‬ ‫עוד מובא בספרים‪ ,‬שאם אדם סופר את מספר‬ ‫שלו צופה בו מרחוק‪.‬‬ ‫עו‬ ‫להן לישראל שיהיו קוראין קללות שבתורת כהנים‬ ‫התיבות שיש ב‪ 98-‬הקללות שבפרשת 'כי תבוא'‪,‬‬ ‫המלך שומע עני אחד אומר‪' :‬אם הייתי פוגש את‬ ‫כי‬ ‫(פרשת 'בחוקותי') קודם עצרת (חג השבועות)‪,‬‬ ‫ימצא שיש שם בדיוק ‪ 676‬מילים‪ .‬מספר זה הוא‬ ‫המלך‪ ,‬הייתי מבקש ממנו בית‪ ,‬כי אין לי איפה לגור'‪.‬‬ ‫הק‬ ‫ושבמשנה תורה (פרשת 'כי תבוא') קודם ראש‬ ‫העני השני אומר‪' :‬אם הייתי רואה את המלך‪ ,‬הייתי‬ ‫מכפלה של ‪( 26 * 26‬שכן ‪ 26‬הוא הגימטריה של‬ ‫השנה‪ .‬מאי טעמא? כדי שתכלה שנה וקללותיה"‪.‬‬ ‫צר‬ ‫שם הויָ ה ברוך הוא)‪ ,‬לרמוז שגם בתוך הקללות‬ ‫מבקש ממנו שני מיליון דולר'‪ .‬העני השלישי‪ ,‬שהיה‬ ‫הר‬ ‫מוסתרים רחמים גדולים ושמותיו הקדושים של‬ ‫שואלים בעלי התוספות (שם ד"ה קללות)‪ :‬אם‬ ‫מסובך במשפטים‪ ,‬אומר‪' :‬אם הייתי פוגש את‬ ‫הבורא‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬מדוע אין קוראים את פרשת 'כי תבוא' בשבת‬ ‫המלך‪ ,‬הייתי מבקש ממנו עורך דין גדול שיציל אותי‬ ‫הסמוכה ממש לראש השנה‪ ,‬אלא מפסיקים באמצע‬ ‫בבית המשפט'‪ .‬קם העני הרביעי ואומר‪' :‬כולכם‬ ‫וכך מובא גם ב'זוהר חדש' (פרשת כי תבוא)‪ :‬חכמי‬ ‫בפרשת 'ניצבים'? ומתרצים‪' :‬כדי להפסיק שבת‬ ‫מדברים שטויות! וכי המלך ישמע לכם? אפילו אם‬ ‫בית המדרש שלחו שאלה לרבי שמעון בר יוחאי‬ ‫אחת בין הקללות לבין ראש השנה‪ ,‬שלא להסמיך‬ ‫תראו אותו ותבקשו‪ ,‬הוא לא ייתן לכם כלום!'‪.‬‬ ‫זיע"א על צערן של ישראל בקללות הללו‪ .‬רבי‬ ‫את יום הדין לקללות'‪ .‬נמצא שעל ידי קריאת הפרשה‪,‬‬ ‫שמעון בר יוחאי התחיל לבכות‪ ,‬עד שנגלה אליו‬ ‫למחרת‪ ,‬קיבלו כל ארבעת העניים מכתבים מבית‬ ‫ו'תכלה שנה וקללותיה‪ ,‬ותחל שנה‬ ‫מתמרקים העוונות ִ‬ ‫המלך‪ :‬הראשון קיבל הודעה‪' :‬רצית בית‪ ,‬קיבלת‬ ‫כע‬ ‫אליהו הנביא זכור לטוב וניחמו‪ ,‬והשיבו לחכמים‬ ‫וברכותיה'‪.‬‬ ‫ש'אין עם ישראל אובד לעולם‪ ,‬והקדוש ברוך הוא‬ ‫בית מפואר של ‪ 200‬מטרים עם גינה ומדשאה'‪.‬‬ ‫ח')‬ ‫דוד המלך ע"ה אומר בתהילים‪" :‬הללוהו בתף ומחול"‬ ‫השני קיבל הודעה‪' :‬רצית שני מיליון‪ ,‬הופקד‬ ‫הופך את כל הקללות לברכות וישועות גדולות'‪.‬‬ ‫בד‬ ‫(תהילים קנ‪ ,‬ד)‪ .‬אומר רבי מאיר מפרמישלאן זצ"ל‪:‬‬ ‫בחשבון הבנק שלך הסכום'‪ .‬השלישי קיבל הודעה‪:‬‬ ‫למ‬ ‫המילה 'בְ ּתֹף' מורכבת מאות ב' והתיבה 'תף'‪ .‬האות‬ ‫'רצית עורך דין‪ ,‬המלך מינה לך את עורך הדין הטוב‬ ‫אר‬ ‫וש‬ ‫הרמזים בתיבת 'אלול'‬ ‫ת' היא ‪ ,400‬והאות ף' היא ‪( 80‬בגימטריה ‪.)480‬‬ ‫'בְ ּתֹף' פירושו פעמיים תֹּף‪ ,‬כלומר ‪.960 = 480 * 2‬‬ ‫ביותר'‪ .‬ואילו לרביעי נכתב‪' :‬המלך מצטער‪ ,‬אך אינו‬ ‫יכול לעזור לך‪ .‬כיוון שאמרת שהמלך אינו עוזר‪,‬‬ ‫ופת‬ ‫מהם ‪ 960‬הללו?‪ -‬מראש חודש אלול ועד יום‬ ‫המלך לא יעזור לך'‪.‬‬ ‫הנה אנחנו מתקרבים ליום הדין הגדול והנורא‪ ,‬וכמו‬ ‫ופת‬ ‫הכיפורים ישנם ‪ 40‬ימים‪ .‬בכל יום יש ‪ 24‬שעות‪40 .‬‬ ‫מכאן נבין‪ :‬כאשר אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך‬ ‫כן מתקרבים ליום הכיפורים‪ .‬אדם צריך לעשות‬ ‫תפ‬ ‫חשבון נפש אישי‪ .‬כפי שכותב ה’משנה ברורה’‬ ‫כפול ‪ 24‬שווה בדיוק ‪ 960‬שעות!‬ ‫הוא‪ ,‬עלינו להאמין ביכולתו האינסופית‪ ,‬להתקרב‬ ‫אח‬ ‫(אורח חיים‪ ,‬סימן תרפ”א‪ ,‬סעיף קטן א’)‪ ,‬שלושים‬ ‫אם אדם מהלל ומרומם את הקדוש ברוך הוא‬ ‫אליו ולהתחנן לפניו מכל הלב‪.‬‬ ‫בכ‬ ‫יום קודם יום הכיפורים מתחילים ללמוד את הלכות‬ ‫ב‪ 960-‬השעות הללו של ימי הרחמים והסליחות‬ ‫ידע‬ ‫יום הכיפורים והלכות תשובה‪ ,‬ולכן צריך להתחזק‬ ‫'ּומחֹול' – מוחל לו על‬ ‫('בְ ּתֹף')‪ ,‬אזי הקדוש ברוך הוא ָ‬ ‫הללוהו ב‪'-‬תֹ ף' ואז 'ו ָּמח ֹ ּול'‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫כל עוונותיו‪.‬‬ ‫או‬ ‫כידוע‪ ,‬מה שכתוב בתפילת ‘ונתנה תוקף’ של רבי‬ ‫הארּיזַ "ל כותב שכל צַ "ח קללות המופיעות‬ ‫רבנו ִ‬ ‫הל‬ ‫עוש‬ ‫אמנון ממגנצא‪“ :‬ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין‬ ‫את רוע הגזירה”‪ .‬רבותינו אמרו שבשביל תשובה‬ ‫אין עם ישראל אובד לעולם‬ ‫בפרשת 'כי תבוא'‪ ,‬בתוכן הפנימי שלהן הן בעצם‬ ‫ברכות גדולות‪ ,‬והקדוש ברוך הוא הופך את הקללה‬ ‫חב‬ ‫צריך ‪' -‬צום‪ ,‬קול‪ ,‬ממון'‪' :‬צום' זו תשובה‪' .‬קול' זו‬ ‫לברכה‪ .‬במסכת מגילה (דף לא‪ ):‬אומרת הגמרא‪:‬‬ ‫בתרגום יונתן בן עוזיאל (דברים פרק כח) מובא‪ :‬תפילה‪' .‬ממון' זו צדקה‪ .‬כל זה רמוז בתיבת 'אלול'‪:‬‬ ‫"תניא‪ ,‬רבי שמעון בן אלעזר אומר‪ :‬עזרא תיקן‬ ‫‪+‬תיקון הנפטרים‬ ‫_למסירת שמות _לתיקון הנפטרים‬ ‫הנערך בכ_ל ערב ראש חודש‬ ‫שלוחה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪03.5520004‬‬ ‫‪5‬‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫"אני לדודי ודודי לי" (שיר השירים ו'‪ ,‬ג') וזו התפילה‪.‬‬ ‫אח"כ יש לנו‪" -‬ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב"‬ ‫(דברים ל'‪ ,‬ו') שהם גם ר"ת 'אלול'‪ ,‬וזו ‪ -‬התשובה‬ ‫ומילת הלב‪ .‬אח"כ יש לנו את הצדקה‪" :‬איש לרעהו‬ ‫אמר לו המנהל‪" :‬וכי מה הדף יֵ עשה מעצמו?‬ ‫ומתנות לאביונים" (אסתר ט'‪ ,‬כ"ב) ראשי תיבות‬ ‫הרשימה נועדה כדי שתלמד ממנה איך לפעול‬ ‫'אלול'‪ ,‬וזו ‪ -‬הצדקה‪.‬‬ ‫ולהפעיל את המפעל‪ ,‬ולא רק כדי לקרוא אותה!"‪.‬‬ ‫ה'בן איש חי' אומר ש'צום‪ ,‬קול‪ ,‬ממון' בגימטריה‬ ‫הנמשל הוא בדיוק אותו דבר‪ ,‬אומר ה'חפץ חיים'‪.‬‬ ‫זה 'משיחים' (עם הכולל)‪ .‬בזכות שלושת הדברים‬ ‫באמירת י"ג מידות של רחמים‪ ,‬המסר הוא יעשו‬ ‫הללו‪ ,‬כשיודעים לקיים אותם בשלמות‪ ,‬תבוא‬ ‫לפניי בדיוק כסדר הזה‪ ,‬כדברי חז"ל‪ :‬מה הוא רחום‪,‬‬ ‫אף אתה רחום‪ ,‬מה הוא חנון‪ ,‬אף אתה חנון‪" ,‬והלכת‬ ‫להידבק במידותיו של‬ ‫הגאולה ויבואו משיח בן דוד ומשיח בן יוסף‪.‬‬ ‫בדרכיו" (דברים כ"ח‪ ,‬ט')‪ .‬להתנהג במידות של‬ ‫הקדוש ברוך הוא‬ ‫עוד אמר ה'בן איש חי'‪ ,‬שהשבוע חלה אזכרתו‪,‬‬ ‫כי 'צום‪ ,‬קול‪ ,‬ממון' זה ראשי תיבות קמ"ץ‪ ,‬תנועת‬ ‫חסד‪ ,‬חן ורחמים‪.‬‬ ‫על זה ביאר החכם רבי אברהם סבע‪" :‬אמת מארץ‬ ‫הקמץ‪ ,‬המרמזת על בחינת ה'כתר'‪ .‬למה? כי הגאולה אחד הדברים המרכזיים שאנו צריכים לעשות הוא‬ ‫'להידבק במידותיו של הקדוש ברוך הוא'‪.‬‬ ‫צריכה השפעות מעולם הכתר העליון‪ .‬אלו הדברים‬ ‫תצמח וצדק משמים נשקף" (תהלים פ"ו‪ ,‬י"ב)‪ .‬אם‬ ‫הראשונים שצריך להשתדל בהם בכל ליבנו וכוחנו‪.‬‬ ‫אנחנו בארץ ננהיג את עצמנו במידותיו של הקדוש‬ ‫הגמרא אומרת‪" :‬כל המעביר על מידותיו‪ ,‬מעבירין‬ ‫ברוך הוא באמת ובחסד‪ ,‬אז נזכה שיתקיים בנו‬ ‫לו על כל פשעיו" (ר"ה י"ז‪ ).‬איך אפשר להידבק‬ ‫"וצדק משמיים נשקף"‪ ,‬שהקדוש ברוך הוא יתנהג‬ ‫בזה? נאמר‪" :‬ויעבור ה' על פניו ויקרא" (שמות‬ ‫עמנו ברחמים ובצדקה‪.‬‬ ‫ל"ד‪ ,‬ו')‪' .‬אמר רבי יוחנן‪ :‬אלמלא מקרא שכתוב‪ ,‬אי‬ ‫אחיזה בענף קטן מול לוע‬ ‫אפשר לאומרו‪ ,‬מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא‬ ‫אריה פעור‬ ‫מי שמאמין אינו דואג‬ ‫כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה‪ .‬אמר‬ ‫כעת זה זמן של "אריה שאג מי לא יירא" (עמוס ג'‪ ,‬לו‪ :‬כל זמן שישראל עושים לפניי כסדר הזה‪ ,‬אני‬ ‫בבית המקדש היו עומדים צפופים ומשתחווים‬ ‫מוחל להם'‪.‬‬ ‫ח')‪ .‬מה אדם יעשה? מסופר על איש אחד שהלך‬ ‫רווחים (אבות‪ ,‬ה'‪,‬ה')‪ .‬מה הפירוש? אם אדם עומד‬ ‫בדרך ושמע קול שאגת אריה מתקרב‪ .‬כשהגיע‬ ‫על דעתו ולא מוכן לוותר‪ ,‬תמיד צפוף לו‪ .‬אבל אם‬ ‫תעשה מה שכתוב בדיוק‪...‬‬ ‫למקור הרעש‪ ,‬ראה בור עמוק‪ ,‬ובתוך הבור תקוע‬ ‫הוא משתחווה‪ ,‬מוותר ומוריד את הראש‪ ,‬נהיה לו‬ ‫אריה שפיו פתוח לרווחה‪ .‬האריה היה רעב מאוד‬ ‫רווח והכל מסתדר‪ .‬למשל כשאתה רוצה לנסוע‬ ‫ושואג בלוע פתוח‪ .‬האדם עמד על שפת הבור‪ ,‬יש להבין מה פירוש 'עושים לפניי כסדר הזה'‪ ,‬האם‬ ‫במונית‪ ,‬איך תיכנס למונית? אתה צריך להתכופף‬ ‫די בכך שאומרים י"ג מידות רחמים?‬ ‫ופתאום מרוב פחד התדרדר פנימה‪ .‬הוא צעק‪,‬‬ ‫כדי להיכנס‪ .‬אם תישאר עומד זקוף‪ ,‬איך תיכנס?‪.‬‬ ‫ופתאום ראה שורש של עשב יוצא מצדי הבור‪ .‬הוא מורנו ה'חפץ חיים' מסביר זאת על פי משל‪ :‬מנהל‬ ‫האדם הוא יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ויש בו‬ ‫תפס בו חזק ונתלה עליו‪ ,‬ביודעו שאם ישמיט את מיוחד של בית חרושת היה צריך לנסוע לחו"ל‬ ‫כוחות ומניעים רבים‪ .‬בין כל הכוחות הללו‪ ,‬צריך‬ ‫אחיזתו‪ ,‬ייפול ישר לתוך פיו של האריה‪ .‬והנה לא די למשך חודש ימים‪ .‬הוא פחד שבהעדרו‪ ,‬המפעל‬ ‫שיהיה לו גם את "כוח הבולם"‪ ,‬לדעת לעצור בעת‬ ‫בכך‪ ,‬באה חולדה והחלה לנקר את העשב‪ .‬האיש לא לא יתנהל כראוי‪ ,‬ולכן קרא לסגנו הבכיר והפיקח‪,‬‬ ‫הצורך‪.‬‬ ‫ידע מה לעשות‪ ,‬התחיל לחזור בתשובה וזעק לה' מסר לו רשימת הוראות מפורטת איך להפעיל את‬ ‫הגמרא אומרת‪" :‬אמר רבי אילעא‪ :‬אין העולם‬ ‫המכונות ומה התפוקה היומית הנדרשת‪ ,‬והזהיר‬ ‫יתברך‪...‬‬ ‫מתקיים אלא במי שבולם את עצמו בשעת מריבה‪,‬‬ ‫אותו להיצמד להוראות בכל מחיר‪.‬‬ ‫אומר ה'שבט מוסר'‪ ,‬ככה אדם צריך להרגיש בימים‬ ‫שנאמר‪ :‬תולה ארץ על בלימה" (חולין‪ ,‬דף פ"ט‪.).‬‬ ‫הללו‪ .‬יש שאגת אריה‪ ,‬ומי לא יירא? אם אדם כשחזר המנהל כעבור חודש‪ ,‬ראה ששום דבר לא‬ ‫בזכות האנשים שיודעים לשתוק בשעת מריבה‬ ‫עושה תשובה חזקה ומעשים טובים‪ ,‬מושיטים לו נעשה והעבודה עמדה מלכת‪ .‬קרא לסגנו ושאל‪:‬‬ ‫ולשלוט בכעסם‪ ,‬העולם מתקיים‪ .‬למה אדם כועס על‬ ‫חבל מלמעלה כדי שלא ייפול חלילה לתוך פיו של "הרי נתתי לך רשימה מפורטת"? ענה הסגן‪' :‬כל יום‬ ‫חברו? כשאדם הוא יהודי מאמין‪ ,‬הוא יודע שגם אם‬ ‫קראתי את כל הרשימה מילה במילה'!!‪.‬‬ ‫האריה‪.‬‬ ‫באפשרותך להיות משותפיו של מו״ר הרב בניהו שליט״א‪ ,‬בתרומת ‪ ₪ 500‬חד פעמי‪ ,‬ואברכי‬ ‫המוסדות ילמדו להצלחתכם‪ ,‬שלט זה מודבק בפתחים של כל בתי המדרש של המוסדות הקדושים‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫‪6‬‬ ‫מצ‬ ‫במדבר הייתה לבוא אל ארץ ישראל‪" ,‬ארץ אשר ה'‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫לפ‬ ‫אלהיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית‬ ‫של‬ ‫השנה ועד אחרית שנה" (דברים יא‪ ,‬יב)‪.‬‬ ‫ביכ‬ ‫כיוצא בזה‪ ,‬גם בזמן הגאולה העתידה לבוא במהרה‬ ‫בימינו‪ ,‬תהיה שמחה גדולה שאין כדוגמתה‪ .‬כל‬ ‫צדיק באמונתו יחיה‬ ‫השמחה תהיה בסופו של תהליך הגאולה‪ ,‬כפי שכתוב‪:‬‬ ‫דיבורים קדושים בענייני "אמונה"‬ ‫"בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים‪ .‬אז ימלא שחק‬ ‫מאת הרב יוסף עבדלחק שליט"א‬ ‫פינו ולשוננו רנה" (תהילים קכו‪ ,‬א‪,‬ב)‪.‬‬ ‫מאברכי המוסדות‬ ‫מצ‬ ‫איזו שמחה פנימית ואמיתית תהיה כאשר בית‬ ‫שק‬ ‫מקדשנו ירד מוכן מן השמיים!‬ ‫את‬ ‫פגעו בו או העליבו אותו‪ ,‬הכל מגיע בהשגחה עליונה‬ ‫מלמעלה‪ ,‬ולכן אין לו סיבה לכעוס על השליח‪.‬‬ ‫המ‬ ‫בכי המבוגרים והצעירים‬ ‫מו‬ ‫מא‬ ‫כזכור‪ ,‬כשהיה לעם ישראל את בית המקדש הראשון‬ ‫לשמחה מה זו עושה?‬ ‫בעיקר יש לשוב בתשובה על‬ ‫התרפות ביסודות האמונה‬ ‫אר‬ ‫שבנה שלמה המלך ע"ה‪ ,‬היו בו ניסים ונפלאות‬ ‫מובא ב”אור יחזקאל’’‪ :‬אמנם ביותר חייב הוא‬ ‫לשוב בתשובה שלמה על הי”ג עקרים‪ ,‬שהם‬ ‫לו‪:‬‬ ‫גלויים מן השמים‪ ,‬פלאי הבורא יתברך‪ .‬כשנחרב בית‬ ‫שמחת הביאה לארץ ישראל והציפייה לגאולה‪-‬‬ ‫יסודות הדת‪ ,‬ובהם חוטאים אנו חטאה גדולה‪ ,‬כי‬ ‫המקדש הראשון‪ ,‬לאחר ‪ 70‬שנות גלות בבבל‪ ,‬ציווה‬ ‫בעזרת השם‪ ,‬בפרשת 'כי תבוא' נאמר‪" :‬וְ ָהיָ ה כִ ּי ָתבֹוא‬ ‫רחוקים אנו מאד מהם ואין אנו חשים כלל בעברות‬ ‫ֶאל ָה ָא ֶרץ" (דברים כו‪ ,‬א)‪ .‬אומר רבי חיים בן עטר‬ ‫הללו‪ .‬כתב הרמב”ן (פ' בא)‪'' ,‬כי אין לאדם חלק‬ ‫מה‬ ‫הקדוש ברוך הוא לבנות את בית המקדש השני‪.‬‬ ‫בתורת משה רבנו ע"ה‪ ,‬עד שנאמין שכל דברינו‬ ‫זצ"ל בספרו 'אור החיים' הקדוש (דברים כו‪ ,‬א)‪ ,‬שאין‬ ‫ומקרינו כלם נסים‪ ,‬אין בהם טבע ומנהגו של‬ ‫הר‬ ‫איזו שמחה עצומה הייתה כשבנו אותו‪ ,‬אין שמחה‬ ‫הלשון 'והיה' אלא לשון של 'שמחה'‪.‬‬ ‫עולם וכו'‪ ,‬אלא מעשי האדם הם המצליחים‬ ‫הר‬ ‫גדולה מזו‪ .‬אך בכל זאת‪ ,‬הגמרא במסכת יומא ומסכת‬ ‫דרכו‪ ,‬והעברות גורמות שיכריתנו ענשו''‪.‬‬ ‫מנ‬ ‫מגילה מספרת שהצעירים היו מרקדים ושמחים‬ ‫יש להבין‪ ,‬מדוע הפרשה פותחת בלשון שמחה? הרי‬ ‫מחשבת כוחי ועצם ידי היא עבודה זרה ממש‪,‬‬ ‫סוף סוף יש בפרשה צ"ח קללות?‬ ‫ואנו חיים במחשבה זו‪ .‬ובשעה שיש לנו סיבות‬ ‫מת‬ ‫בבניין בית המקדש השני‪ ,‬ואילו הזקנים היו בוכים‪.‬‬ ‫גשמיות‪ ,‬אנו בטוחים יותר‪ ,‬וכל ימי חייו מוקף הוא‬ ‫אם‬ ‫קול בכי הזקנים גבר על קולות השמחה של הצעירים‪.‬‬ ‫אלא מסביר רבי חיים בן עטר זצ"ל‪ :‬דע לך‪ ,‬במשך‬ ‫במחשבות אלו‪ .‬בימי הבחרות שואפים לתורה‪,‬‬ ‫‪ 40‬שנה היו עם ישראל במדבר‪ ,‬ואז הקדוש ברוך הוא‬ ‫כדי לעשותה קרדום לחפור בה‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫מדוע? מפני שהזקנים אמרו‪' :‬אתם לא ראיתם את‬ ‫סיבות אחרות‪ ,‬וכל זה מחשבות שווא‪ ,‬כי האמת‬ ‫ילד‬ ‫בית המקדש הראשון‪ ,‬ויחסית אליו‪ ,‬בית המקדש‬ ‫אומר להם‪" :‬והיה כי תבוא אל הארץ"‪ .‬אמנם הקדוש‬ ‫היא‪ ,‬שהכל תלוי במעשה המצוות והעברות‪,‬‬ ‫השני הוא ירידה עבורנו'‪.‬‬ ‫ברוך הוא הקיף אותנו בענני כבוד ולא היה חסר לנו‬ ‫רק שאינו נראה לעין‪ ,‬והכל הוא חשבונותיו של‬ ‫ורב‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ .‬כל התוכחה כלה היא על דבר‬ ‫הת‬ ‫אבל כעת‪ ,‬כאשר יבנה בית המקדש השלישי שיירד‬ ‫דבר במדבר‪ ,‬כל התנאים הושלמו‪ .‬מי שרצה מים‪,‬‬ ‫זה‪'' :‬והיה אם תלכו עמי בקרי''‪'' ,‬והלכתי אף אני‬ ‫יום‬ ‫מוכן מן השמיים‪ ,‬תהיה זו מעלה גדולה מאד ושמחה‬ ‫הייתה לו באר מרים צמודה‪ ,‬ירד ָמן מהשמיים בכל‬ ‫עמכם בקרי''‪ .‬כל הענש הוא עבור זה שאומר‪:‬‬ ‫טעם שרצית‪ ,‬היה עמוד אש שהאיר בלילה‪ .‬אפילו‬ ‫מקרה הוא‪ ,‬ואינו תלוי במעשי המצוות ובהנהגת‬ ‫עצומה שאין לה גבולות‪.‬זה לא סתם שעכשיו שמחים‪.‬‬ ‫ה' יתברך‪ .‬וזו עבודה קשה עד למאוד‪ ,‬כי מחשבות‬ ‫לגבי בגדים‪ ,‬אם אדם שגר 'במעלה אדומים' רצה ‪-‬‬ ‫הכפירה משרשות באדם מנעוריו‪ ,‬וכל יום ויום‬ ‫חולצה אדומה‪ ,‬הענן היה צובע לו את הבגד באדום‬ ‫מוסיף להתחזק אצלו מחשבות אלו‪.‬‬ ‫סדר מצוות הביכורים‬ ‫לפי רצונו‪ ,‬ואם רצה חליפה כחולה‪ ,‬קיבל חליפה‬ ‫וראו מה דאיתא בחז"ל (בראשית רבה פ"ז‬ ‫פסו' ט')‪ ,‬שבהפיכת סדום אמרו המלאכים ''כי‬ ‫כחולה‪ .‬אדם היה קם בבוקר והכל היה מסתדר לו‪.‬‬ ‫משחתים אנחנו את המקום הזה''‪ .‬ועבור אמירה‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬כיוון שעם ישראל עברו ‪ 40‬שנה במדבר‬ ‫זו‪ ,‬שמשחיתים אנחנו‪ ,‬שנשמע מזה כאלו ויש‬ ‫בידם לעשות נענשו‪ ,‬עד שנדחו ממחיצתם מאה‬ ‫חז‬ ‫והיו מצפים ומייחלים כל העת להיכנס לארץ ישראל‪ ,‬בפרשת השבוע מובאת מצוות ביכורים‪" :‬ולקחת‬ ‫שלשים ושמונה שנה‪ .‬ורק בעת חלום יעקב עלו‬ ‫שה‬ ‫ברגע שהקדוש ברוך הוא מביא אותם אל הארץ‪ ,‬איזו מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה'‬ ‫בחזרה למקומם‪ ,‬שנאמר (בראשית כח‪ ,‬יב)‪:‬‬ ‫חכ‬ ‫שמחה עצומה זו!‬ ‫''ע ֹלִ ים ְוי ְֹר ִדים בּ וֹ''‪ .‬והרי ודאי דאצל המלאכים לא‬ ‫אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר‬ ‫שייך חטא‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬כיון שנכשלו בלשונם‪,‬‬ ‫ח'‬ ‫יבחר ה' אלהיך" (דברים כ"ו‪ ,‬ב')‪.‬‬ ‫שהשתמע ממנו כאלו ויש בידם כח להשחית‬ ‫זכא‬ ‫רב‬ ‫הרמב"ם מסביר כיצד היו מעלים את הביכורים‬ ‫השמחה הפנימית הגדולה‬ ‫נענשו בעונש חמור כל כך‪ .‬מעתה ניקח מוסר‪,‬‬ ‫היאך אנחנו‪ ,‬שחיים תמיד במחשבת כוחי ועצם‬ ‫ער‬ ‫(הלכות ביכורים‪ ,‬פרק ד')‪ :‬כל העיירות שבמעמד היו‬ ‫מתכנסות לעיר המעמד ולנות ברחובה של עיר כדי‬ ‫שתהיה לעתיד לבוא‬ ‫ידי‪ ,‬וכל דיבורינו ומאמרינו הם על דרך זה‪,‬‬ ‫שכאלו ובידינו כח לפעל‪ ,‬ואנו העושים והמונעים‬ ‫המ‬ ‫מלעשות‪ ,‬כמה חמור ענשנו על זה‪ .‬והיא יסודות‬ ‫הי‬ ‫שלא להיכנס לבתים מפני אוהל הטומאה‪.‬‬ ‫אמנם במדבר היה להם את משה רבנו ע"ה שהיה אור‬ ‫האמונה‪ ,‬להאמין שאין בכח מעשי האדם לפעל‬ ‫מאומה‪ ,‬וכל פעולותיו הם רק בגדר השתדלות‪,‬‬ ‫בן‬ ‫גדול‪ ,‬אבל השמחה הגדולה והשלמה הייתה בבחינת בשחר היה הממונה קורא‪" :‬קומו ונעלה ציון אל ה'‬ ‫שהוא קנס הבורא‪ ,‬כדי לקיים את הגזרה‪ :‬של‬ ‫דב‬ ‫"כי תבוא אל הארץ"‪ ,‬שכן כל המטרה של כל הצעידה אלהינו" (ירמיהו ל"ו‪ ,‬ה')‪ .‬והשור הולך לפניהם‪ ,‬קרניו‬ ‫"בזעת אפיך תאכל לחם''‪ ,‬ויש גבול ל''בכל‬ ‫אשר תעשה''‪ .‬וכל התפילות וקריאת שמע הם‬ ‫להגביר יסוד זה‪ ,‬שהוא קבלת המלכות‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫בחז"ל‪'' :‬קבלו מלכותי תחלה‪ ,‬ואחר כך תקבלו‬ ‫גזרותי''‪ .‬והוא שנאמר בתפילת ''ויברך דוד''‪'' :‬לך‬ ‫ה' הגדלה והגבורה והתפארת והמתנשא לכל‬ ‫לראש'' אפלו ריש גרגותא מן שמיא מנו ליה‪ .‬וכל‬ ‫זה הצרך כדי להתחזק תמיד‪ ,‬לעקר מלב האדם‬ ‫מחשבות הכפירה המשרשת בקרבו מנעוריו‪ .‬והוא‬ ‫יסוד יום הכפורים‪ ,‬להאמין ביחוד השלם‪ ,‬דהינו‪,‬‬ ‫האמונה שהכל מאתו‪ ,‬ואין שום כח אחר בעולם‪,‬‬ ‫והחיים והבריאות הכל בידו‪ ,‬וכנאמר‪'' :‬אין עוד‬ ‫מלבדו"‬ ‫שנזכה להתחזק ביסוד זה ולהגיע לראש השנה עם‬ ‫מלכות השם מאה אחוז‪ ,‬אמן ואמן‬ ‫שבת שלום‬ ‫‪7‬‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫מצופות זהב ועטרה של זית בראשו‪ ,‬והחליל מכה‬ ‫ר ה'‬ ‫לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלים‪ ,‬ואז שולחים‬ ‫שית‬ ‫שלוחים להודיע לאנשי ירושלים ומעטרים את‬ ‫ביכוריהם‪ .‬כל בעלי האומנויות בירושלים היו עומדים‬ ‫הרה‬ ‫כל נתיבותיה שלום‬ ‫לפניהם ושואלים בשלומם ומעודדים אותם‪.‬‬ ‫לימוד מידות התנהגות ורחמים בדרכי‬ ‫כל‬ ‫התעלות "במידות טובות" והנהגות דרך‬ ‫תוב‪:‬‬ ‫ארץ מאת הרב משה אהרון זוארץ‬ ‫כשרבי מאיר מצדיק אותך‬ ‫שחק‬ ‫שליט"א‬ ‫מאברכי המוסדות‬ ‫מצוות הביכורים מלמדת את האדם‪ :‬עבדת קשה‪,‬‬ ‫בית‬ ‫שקדת‪ ,‬אבל תדע שזה לא שלך‪ .‬תתגבר על התאוות‪,‬‬ ‫בדבריו"‪.‬‬ ‫את הפרי הראשון והמובחר תביא מתנה לה' בבית‬ ‫במסכת חגיגה (דף ד‪ ):‬מסופר מעשה ברבן יוחנן‬ ‫המקדש‪ .‬כך אדם צריך להרגיל את עצמו‪ ,‬לתת‬ ‫בן זכאי שהיה רוכב על החמור ורבי אלעזר בן ערך‬ ‫מעצמו ולהתגבר על תאוותיו‪.‬‬ ‫לתת בלי הרבה דקדוקים‬ ‫מחמר אחריו‪ ,‬ודרש במעשה מרכבה וירדה אש מן‬ ‫מובא מעשה על יהודי בשם רבי משה כנפו ע"ה‬ ‫ר’ זושא מאניפולי זיע”א היה כידוע צדיק ועובד ה’‬ ‫השמיים וסבבה אותם‪.‬‬ ‫מופלג ובעל שמחה גדולה בחלקו‪ ,‬על אף שהיה עני‬ ‫מאשדוד‪ ,‬שהיה מביא לרבי מאיר אבוחצירא זצ"ל‬ ‫שון‬ ‫בממונו‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬הגמרא במסכת שבת (דף קמ"ז‪ ):‬מספרת‬ ‫ארגזים של פירות וירקות‪ .‬בבא מאיר היה אומר‬ ‫אות‬ ‫יום אחד יהודי אחד עשיר ואמיד ראה את ר’ זושא‬ ‫בעבודתו ובתפילתו והחליט מיני אז לתמוך בו מידי‬ ‫שרבי אלעזר בן ערך נמשך אחר מקום של תענוגות‪,‬‬ ‫לו‪' :‬משה‪ ,‬מה אעשה בזה? אין מי שיאכל‪ ,‬קח זאת‬ ‫בית‬ ‫חודש‪ ,‬כך היה מעביר לרב סכומי כסף שהיו עוזרים לו‬ ‫מים יפים ויין טוב (דיומסת)‪ .‬הוא שהה שם חצי שנה‪,‬‬ ‫בחזרה ותחלק'‪ .‬והוא היה נעלב‪.‬‬ ‫יווה‬ ‫למחייתו‪.‬‬ ‫יום אחד הגיע להביא לר’ זושא כסף ולא מצאו בבית‬ ‫ומתוך שלא עסק בתורה‪ ,‬שכח את תלמודו‪ .‬כשהוא‬ ‫מה אמרנו לו? היה שם איתנו תלמיד חכם בשם‬ ‫‪.‬‬ ‫המדרש‪ ,‬שאל את הלומדים‪“ :‬היכן ר’ זושא”?‬ ‫"הח ֶֹדׁש ַהזֶ ּה לָ כֶ ם"‬ ‫חזר לקרוא בתורה‪ ,‬במקום לקרוא ַ‬ ‫הרב חיים טודרס זצ"ל‪ ,‬שאמר לרבי מאיר‪" :‬כבוד‬ ‫מחה‬ ‫והוא קיבל את התשובה שר’ זושא הלך למעזריטש לרבו‬ ‫"ה ֵח ֵרׁש ָהיָ ה לָ ֶהם"‪.‬‬ ‫(שמות י"ב‪ ,‬ב')‪ ,‬קרא בטעות ַ‬ ‫“המגיד ממעזריטש” – ר’ דב בער זיע”א‪ ,‬חשב לו‬ ‫הרב‪ ,‬בבית המקדש כשהיו מביאים ביכורים היו‬ ‫סכת‬ ‫הגביר בליבו‪“ :‬מדוע לי לתמוך בר’ זושא‪ ,‬אני יתמוך ברב‬ ‫חכמים התפללו עליו וחרדה בינתו והחזיר ה' את‬ ‫מניחים אותם‪ ,‬ואפילו שהיו מרקיבים‪ ,‬הבעלים היו‬ ‫חים‬ ‫שלו – המגיד ממעזריטש שהוא בטוח יותר צדיק ממנו‪,‬‬ ‫תלמודו‪ .‬מכאן לימדונו חז"ל כמה צריך אדם להיזהר‬ ‫אתמוך בו”‪.‬‬ ‫מתכפרים‪ .‬הוא מביא לך ביכורים‪ ,‬תשים בפינה‪ ,‬גם‬ ‫כים‪.‬‬ ‫ממחשבה למעשה – סכומי הכסף החלו לעבור לרב‬ ‫ולהתחזק תמיד בלימוד התורה ובתיקון המידות‪ ,‬ולא‬ ‫אם מרקיב‪ ,‬הרי זו כפרה בשבילו"‪ .‬אמר לו רבי מאיר‪:‬‬ ‫רים‪.‬‬ ‫המגיד ולא לר’ זושא‪.‬‬ ‫להימשך אחר תענוגות חולפים‪ ,‬כדי לזכות לכתיבה‬ ‫"הצדק עמך"‪ ,‬וקיבל את הדברים‪.‬‬ ‫את‬ ‫אולם הפלא ופלא כל חודש החלו לרדת עוד ועוד עסקיו‬ ‫של העשיר והוא שלא טיפש היה חיבר את הפאזל והבין‬ ‫וחתימה טובה‪.‬‬ ‫ילדיו של רבי מאיר‪ ,‬רבי אלעזר‪ ,‬רבי דוד‪ ,‬רבי רפאל‬ ‫דש‬ ‫שיתכן שמחמת שהפסיק לתמוך בר’ זושא הגיעו עליו‬ ‫ירידות כלכליות‪.‬‬ ‫ורבי יקותיאל‪ ,‬גדלו יתומים מאימם ע"ה‪ ,‬ובהמשך‬ ‫וללא בושה מיוחדת פנה היישר לר’ זושא ושאלו‪“ :‬רבי‪,‬‬ ‫אמנם הייתי תומך ועוזר לכם בכסף דבר חודש בחדשו‪,‬‬ ‫אלול בהישג ידך!‬ ‫התחתן עם עוד אישה‪ ,‬ונולד לו עוד בן ביום מלחמת‬ ‫ירד‬ ‫אולם שהבנתי שיש לרב רב שגדול ממנו החלטתי‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬וקרא לו רבי מאיר "ישועה ורחמים" כי‬ ‫מחה‬ ‫להעביר את תמיכתי אליו‪ ,‬אם כן מדוע אני חווה‬ ‫היה איזה עני אחד שקראו לו ר' יעקב אייזיק‬ ‫הדור היה צריך לישועה ורחמים‪.‬‬ ‫חים‪.‬‬ ‫לאחרונה כישלונות וירידות בעסקיי”?‬ ‫ר’ זושא השיבו‪“ :‬וודאי שהרב המגיד גדול צדיק וקדוש‬ ‫מקראקא‪ .‬הוא חלם בלילה שאומרים לו שמתחת‬ ‫יותר ממני‪ ,‬אולם הקב”ה נוהג עם האדם מידה כנגד‬ ‫מידה‪ ,‬בתחילה תמכת בי בלי הרבה חקירות ודרישות‪,‬‬ ‫לגשר בעיר ‘פראג' יש אוצר גדול‪ .‬לווה כסף להוצאות‬ ‫חומרת הנמשך אחר‬ ‫ראית אדם שעובד את ה’ ונתת לו מהונך‪ ,‬הקב”ה שמח‬ ‫בכך והרעיף עליך מברכתו‪ ,‬אולם שהתחלת ל’דקדק’‬ ‫הדרך‪ ,‬הגיע לשם וראה שיש שם מחנה צבאי‪.‬‬ ‫התענוגות‬ ‫ו’להדר’ לתת מכספך דוקא לצדיק גדול‪ ,‬החליט‬ ‫כך במשך כמה ימים הוא הסתכל על הגשר הזה‪ ,‬עד‬ ‫הקב”ה גם לדקדק איתך ולבדוק האם אתה באמת ראוי‬ ‫לכספך ולעושרך והוא מצא שלא‪ ,‬ולכך החלו ירידותיך‬ ‫שלבסוף קיבל אומץ והלך לבדוק מתחת לגשר איפה‬ ‫חז"ל מספרים על גדולתו של רבי אלעזר בן ערך‪,‬‬ ‫חת‬ ‫בעסקיך”‪.‬‬ ‫אפשר לחפור‪ .‬בא המפקד ושאל אותו מה מעשיו‬ ‫שהיה דורש במעשה מרכבה והיה שקול כנגד כל‬ ‫ר ה'‬ ‫פרשת השבוע – כי תבוא פותחת במצוות הביכורים –‬ ‫האדם מביא ממיטב פירותיו לבית המקדש – לכהן ומודה‬ ‫והאם הוא בא לרגל כאן? אמר לו ר' יעקב אייזיק‬ ‫חכמי ישראל‪ .‬המשנה במסכת אבות (פרק ב'‪ ,‬משנה‬ ‫שר‬ ‫לבוראו על הטוב והשפע שקיבל‪.‬‬ ‫‘אדוני המפקד‪ ,‬אני חלמתי שיש כאן אוצר'‪ .‬צחק‬ ‫ח') מספרת‪ :‬חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן‬ ‫התורה מציינת‪“ :‬ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם”‬ ‫המפקד ואמר ‘חלומות שוא ידברו'‪ .‬גם אני חלמתי‬ ‫זכאי‪ :‬רבי אליעזר בן הורקנוס‪ ,‬רבי יהושע בן חנניה‪,‬‬ ‫(כ”ו‪ ,‬ג’)‪ ,‬רש”י הקדוש פירש‪ :‬אין לך אלא כהן שבימיך‪,‬‬ ‫שיש אחד שקוראים לו יעקב אייזיק מקראקא‪ ,‬ויש לו‬ ‫רים‬ ‫כמו שהוא‪ .‬הכוונה תבוא לכהן שבדור שלך‪ ,‬איך שהוא‪.‬‬ ‫רבי יוסי הכהן‪ ,‬רבי שמעון בן נתנאל‪ ,‬ורבי אלעזר בן‬ ‫לכאורה מדוע דוקא במצוות הביכורים מדגישה התורה‬ ‫מתחת לתנור שבביתו אוצר‪ .‬זה לא אומר שאני אלך‬ ‫היו‬ ‫ערך‪ .‬הוא היה מונה שבחן‪ :‬רבי אלעזר בן ערך כמעיין‬ ‫להגיע ל’כהן שבימיך’ ולא בשאר המצוות המגיעות‬ ‫עכשיו לחפש מי זה יעקב אייזיק מקראקא‪ ...‬ר' יעקב‬ ‫כדי‬ ‫לכהנים כראיית נגעים ועוד?‬ ‫המתגבר‪ .‬וכשאמר רבן יוחנן בן זכאי 'צאו וראו איזו‬ ‫ביאר המקובל הצדיק בעל הספר “בעלי ברית‬ ‫הבין את המסר והגיע לביתו ומצא את האוצר‪ .‬אותו‬ ‫היא דרך ישרה שידבק בה האדם'‪ ,‬אמר רבי אלעזר‬ ‫אברהם”‪ :‬דוקא כאשר האדם מביא מפירותיו להודות‬ ‫ל ה'‬ ‫לבוראו – אין לו לדקדק להביא את הביכורים לכהן‬ ‫דבר‪ ,‬לנו גם יש אוצר וזה חודש 'אלול'‪ .‬קח אותו‬ ‫בן ערך‪' :‬לב טוב'‪ ,‬ואמר רבן יוחנן‪" :‬רואה אני את‬ ‫הצדיק והנשגב ביותר‪ ,‬אלא לאיזה כאן שיהיה הקיים‬ ‫ותשתמש בו ותתחיל לעבוד‪.‬‬ ‫דברי רבי אלעזר בן ערך מדבריכם‪ ,‬שכלולים דבריכם‬ ‫רניו‬ ‫בדורו‪.‬‬ ‫ומדוע?‬ ‫שאם ידקדק יותר מידי לחפש וליתן לכהן מופלג במעשיו‪,‬‬ ‫הלימוד שלך יהיה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב‪.....‬‬ ‫שיעור הדף היומי‬ ‫בצדקותו ובקדושתו‪ ,‬עלול הוא לעורר עליו שגם איתו‬ ‫יתנהג הקב”ה כך ויחל לבדוק ולדקדק האם הוא באמת‬ ‫ראוי לשפע שהוא מקבל?‬ ‫ועדיף לאדם שהקב”ה לא ידקדק עימו‪.‬‬ ‫מפי הרה"ג דן גבאי שליט"א‬ ‫ובמיוחד הדברים אמורים לתקופתנו שאנו כפסע‬ ‫לפני יום הדין – ראש השנה‪ ,‬רבותינו למדנו שהקב”ה‬ ‫מתנה עם האדם במידה כנגד מידה‪ ,‬הבא נתחזק להיות‬ ‫‘קלילים’ ולא ‘לדקדק’ על כל דבר‪ ,‬לדעת ‘להעביר’‪,‬‬ ‫דף היומי במתיקות ובהירות‪ ,‬משניות‬ ‫‘למחול’ ו’לסלוח’‪ ,‬והקב”ה אף עימנו ינהג ברחמים‬ ‫יומיות‪ ,‬נ"ך‪ ,‬מוסר‪ ,‬מעשיות והלכות‬ ‫לפנים משורת הדין ויגזור על כולנו חיים טובים‪.‬‬ ‫בימים‪ :‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬בישיבת המייש"ר רח' אורט ישראל ‪ ,4‬בת ים‬ ‫מעובד מספר “מעיין השבוע” להרב שלום מאיר‬ ‫‪ 17:40‬תפילת ערבית > ‪ 18:00‬תחילת השיעור‬ ‫ולך זצ”ל‬ ‫בוא ותגלה שגם אתה יכול לסיים מסכתות בהבנה ובהנאה‬ ‫שתיה קלה וחמה‬ ‫לרווחת הלומדים‬ ‫ממ‪+‬לכת ‪+‬הרשב״י‬ ‫‪8‬‬ ‫בגין דא יפקון מן גל‬ ‫אוי‬ ‫דְּ ה‬ ‫וְ ָח‬ ‫ביום ר״ה ניתנת הרשות למקטרג לכסות‬ ‫את פתח המלך ז״א והמלכות מכוסה בפנים‬ ‫ָסל‬ ‫הע‬ ‫מצוה לתקוע בשופר ביום ר״ה יום הדין‬ ‫ְּכ ַהאי ַ ּגוְ ונָ א ׁ ַש ֵ ּוי ֻק ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך הוּ א ַק ֵּמ ּיה לְ ַהאי‪,‬‬ ‫עוש‬ ‫שה‬ ‫דְּ ִאיהוּ ָת ַבע דִּ ינָ א ַק ֵּמי ַמלְ ָּכא‪ ,‬עַ ל ָּכל ְּבנֵ י עָ לְ ָמא‬ ‫ָקא‬ ‫וכמו שכך הוא בבית דין שלמטה‪ ,‬כדוגמת כך למעלה שם‬ ‫(אמור דף צ״ח ע״ב רעיא מהימנא) ַּבחֹ ֶד ׁש ַה ׁ ּ ְשבִ יעִ י‬ ‫ּ ְפל‬ ‫ְּב ֶא ָחד לַ חֹ ֶד ׁש ְוגּ וֹ '‪( .‬ויקרא כג‪ ,‬כד) ּ ִפקּ וּ דָּ א (מ״ב) דָּ א‪,‬‬ ‫הקב״ה לפניו את המקטרג שהוא תובע את הדין על כל בני‬ ‫עומ‬ ‫העולם לפני המלך הקב״ה‪ .‬וּ ְב ַהאי יוֹ ָמא ִא ְתיְ ִיהיב לֵ ּיה‬ ‫אש ַה ׁ ּ ָשנָ ה‪ ,‬דְּ הוּ א יוֹ ָמא דְּ ִדינָ א‬ ‫לִ ְתקוֹ עַ ׁשוֹ פָ ר ְּברֹ ׁ‬ ‫הד‬ ‫ְר ׁשוּ ‪ ,‬לְ כַ ָּס ָאה ּ ִפ ְת ָחא ְד ַמלְ ָּכא‪ ,‬וְ ִס ֲיה ָרא ִא ְת ַח ּ ְפיָ יא‬ ‫ימנָ א מצוה זו היא לתקוע בשופר‬ ‫לְ עָ לְ ָמא‪ְּ ,‬כ ָמה ְדאוֹ ִק ְ‬ ‫על‬ ‫לְ גּ וֹ ‪ ,‬עַ ד דְּ יִ ְת ְ ּגזַ ר דִּ ינָ א עַ ל ּ ָכל ְּבנֵ י עָ לְ ָמא ובזה היום‬ ‫בראש השנה שהוא יום הדין לעולם כמו שלמדנו‪ .‬וְ ָהא‬ ‫לוֹ‬ ‫אוּ ְקמוּ ּה דִּ כְ ִּתיב וכבר ביארו החברים שעל ראש השנה‬ ‫של ראש השנה ניתנת הרשות למקטרג לכסות את פתח‬ ‫ְוכֹ ל ָּדא (צ״ט ע״א) ְּבגִ ין ְּדיִ ְד ֲחלוּ ן ִמ ַּק ֵּמי ֻק ְד ׁ ָשא‬ ‫שה‬ ‫ְּב ִר ְ‬ ‫נאמר‪ִּ ,‬ת ְקעוּ ַבחֹ ֶד ׁש ׁשוֹ פָ ר ַּב ֶּכ ֶסה לְ יוֹ ם ַח ֵ ּגנוּ ‪ .‬וְ ָהא‬ ‫יך הוּ א כֹ ָּלא וכל זה הוא בכדי שכל בני העולם יפחדו‬ ‫בפנים‬ ‫המלך ז״א ואז המלכות הנקראת לבנה היא מכוסה ְ‬ ‫ואינה מאירה לתחתונים במידת הרחמים עד שיגזר הדין על‬ ‫ִא ְת ַמר‪ .‬דְּ ַהאי ִאיהוּ יוֹ ָמא ְד ִס ֲיה ָרא ִא ְת ַּכ ֵּסי ֵּב ּיה‪,‬‬ ‫מלפני הקב״ה‪ְ .‬ו ָּדא ִאיהוּ ַסנְ ִט ָירא‪ְּ ,‬ד ָת ַבע חוֹ ֵבי ְבנֵ י‬ ‫ְו ָק ִאים עָ לְ ָמא ְב ִדינָ א וכבר למדנו שפירוש הפסוק‬ ‫כל בני העולם‪ .‬וְ ַאף עַ ל ַ ּגב דְּ כֹ ָּלא ִא ְת ְ ּגלֵ י ַק ֵּמי ֻק ְד ׁ ָשא‬ ‫נָ ׁ ָשא‪ְ ,‬ו ָת ַבע ִּדינָ א ואותו השוטר הוא תובע את עוונות‬ ‫בְ ִר ְיך הוּ א‪ ,‬לָ א בָ עֵ י ֶא ָּלא ְב ִדינָ א‪ֹ ּ ,‬כ ָּלא ְּכגַ וְ ונָ א ֲחדָּ א‬ ‫הוא על יום ראש השנה שאז הלבנה מתכסת בו‪ ,‬דהיינו‬ ‫ילא וְ ַת ָּתא ואפילו שהכל גלוי לפני הקב״ה ומיד שחטא‬ ‫בני האדם בגלל שהם שמעו לפיתויו וכן הוא תובע עליהם עֵ ָּ‬ ‫שהמלכות הנקראת לבנה מתכסה ואינה מאירה לתחתונים‬ ‫האדם היה ראוי להענישו בלא כל סדרי הדין האלו בכל זאת‬ ‫דין ומעורר כנגדם את הדין העליון על מה שחטאו (רמ״ק)‪,‬‬ ‫ברחמים‪ ,‬ואז העולם עומד בדין‪ְּ .‬בגִ ין‪ ,‬דְּ ַההוּ א ְמ ַק ְט ְרגָ א‪,‬‬ ‫הקב״ה לא רוצה להנהיג את העולם אלא רק ע״י סדר הדין‬ ‫ְו ָתפִ יס ְּבנֵ י נָ ׁ ָשא ְו ָק ִטיל לוֹ ן ְו ַאלְ ֵקי לוֹ ן‪ֹ ּ ,‬כ ָּלא ְּכ ָמה‬ ‫ָחפֵ י ְוכַ ֵּסי ְו ַאנְ עָ ל ּ ִפ ְת ָחא עַ ל ַמלְ ּ ָכא בגלל שהמקטרג‬ ‫והתקין את הכל בעולם העליון והתחתון באופן אחד בכדי‬ ‫ְדנָ פִ יק ִמן ִּדינָ א וכן הוא תופס את בני האדם להביאם‬ ‫העליון שהוא הס״מ הוא מחפה ומכסה ונועל את הפתח‬ ‫שהאדם לא יהיה נידון בערך הגבוה אלא רק כפי הנהוג אצל‬ ‫אל מקום קבלת עונשם וכן הוא הורג את החייבים מיתה‬ ‫של ההיכל העליון שדרכו יוצאת הנהגת הרחמים לבני‬ ‫ישראל והוא נועלו על המלך ז״א בכדי שלא יראה בדינם‬ ‫וְ כֹ‬ ‫בני האדם למטה (רמ״ק)‪.‬‬ ‫וכן הוא מכה את החייבים מלקות והכל נעשה כמו שנפסק‬ ‫של התחתונים ולא ירחם עליהם (רמ״ק)‪ָ ,‬א ָתר דְּ ִדינָ א‬ ‫ע״י הבית דין העליון מכח הדין שהאדם עורר על עצמו‬ ‫המ‬ ‫ׁ ַש ְריָ א‪ ,‬לְ ִמ ְת ַּבע דִּ ינָ א עַ ל עָ לְ ָמא ועי״כ העולם נעשה‬ ‫ַמל‬ ‫(רמ״ק)‪.‬‬ ‫מקום שהדינים שורים בו בכדי לתבוע דין על העולם‪.‬‬ ‫ִח ָ ּו‬ ‫המלאכים הנקראים עיני ה' הם העדים‬ ‫במשפט‬ ‫ׁ ְש‬ ‫אח‬ ‫הקב״ה רוצה שהעולם יתקיים בדין‬ ‫האלהים עשה שייראו מלפניו וברא את‬ ‫ואו‬ ‫ַא ְת ִקין ּכוּ ְר ָסיָ א ְד ִדינָ א ְּב ַהאי יוֹ ָמא‪ ,‬וְ ַסנְ ִט ָירא ָא ָתא‪,‬‬ ‫ולדעת שיש דין ויש דיין‬ ‫המקטרג‬ ‫מת‬ ‫וְ ָתבַ ע דִּ ינָ א עַ ל ָּכל עוֹ בָ ֵדי בְ נֵ י עָ לְ ָמא‪ָּ ,‬כל ָחד וְ ָחד‬ ‫ַהא‬ ‫ּ ְכפוּ ם ָא ְרחוֹ י‪ ,‬וּ כְ פוּ ם ַמה ַדעֲ בַ ד ובראש השנה הקב״ה‬ ‫או‬ ‫התקין את כסא הדין ואז השוטר המקטרג בא ותובע דין‬ ‫היכ‬ ‫על כל מעשי בני העולם כל אחד ואחד כפי דרכיו וכפי מה‬ ‫ְּכגַ וְ ונָ א ְד ַההוּ א ְממוּ נֶ ה בֵ ית דִּ ין דִּ לְ ַת ָּתא‪ ,‬דְּ ִא ְתיְ ִיהיב‬ ‫ְו ִאי ֵּת ָימא‪ֵ ,‬א ְיך ִא ְתיְ ִיהיב לֵ ּיה ְר ׁשוּ לְ ַההוּ א‬ ‫והי‬ ‫שהוא עשה‪ .‬וְ ַס ֲה ִדין ַא ְתיָ ין וְ ָס ֲה ֵדי עַ ל ָּכל עוֹ בָ ֵדי בְ נֵ י‬ ‫לֵ ּיה ְר ׁשוּ לְ ַא ְד ְּכ ָרא ַק ֵּמי בֵ י ִדינָ א‪ְ ּ ,‬פלוֹ נִ י עֲ בַ ד ַּכ ְך‪,‬‬ ‫ְמ ַק ְט ְרגָ א לְ ַח ּ ָפ ָאה וּ לְ ִמ ְת ַּבע ִּדינָ א ואם תאמר איך‬ ‫ַקמ‬ ‫וּ פְ לוֹ נִ י עָ בַ ר עַ ל ַּכ ְך‪ ,‬וּ לְ ִמ ְת ַּבע עֲ לַ יְ יהוּ דִּ ינָ א והמקטרג עָ לְ ָמא‪ .‬וְ ִא ֵּלין ִאינּ וּ ן עֵ ינֵ י יְ הֹ וָ ה‪ ,‬דְּ ִאינּ וּ ן ְמ ׁ ַש ּ ְט ֵטי ְּבכָ ל‬ ‫ניתנה הרשות למקטרג לכסות את פתח הרחמים ולתבוע‬ ‫ַקמ‬ ‫הוא כדוגמת אותו הממונה מטעם בית הדין שלמטה שניתנת עָ לְ ָמא ואז העדים באים ומעידים על כל מעשי בני העולם‬ ‫דין‪ֶ .‬א ָּלא ַו ָּדאי ְביַ ָּדא ְּד ַהאי ְמ ַק ְט ְרגָ א‪ַ ׁ ,‬ש ֵ ּוי ֻק ְד ׁ ָשא‬ ‫פַ ל‬ ‫ואלו העדים הם המלאכים הנקראים עיני ה' המשוטטים בכל‬ ‫ְּב ִר ְיך הוּ א לְ ִמ ְת ַּבע ִּדינָ א עַ ל ָּכל עָ לְ ָמא‪ְ ,‬ו ׁ ַש ֵ ּוי לֵ ּיה‬ ‫או‬ ‫העולם‪ .‬וְ כַ ָּמה ִאינּ וּ ן עֵ ינֵ י יְ הֹ וָ ה‪ ,‬דְּ לֵ ית לוֹ ן ֻח ׁ ְש ָּבנָ א‪,‬‬ ‫לו הרשות להזכיר לפני הבית הדין שפלוני עשה עברה זו‬ ‫יה ּ ָכל ִּדינִ ין ְּדעָ לְ ָמא אלא‬ ‫יוֹ ָמא יְ ִדיעָ א‪ ,‬לְ ִמ ְת ַּבע ַק ֵּמ ּ‬ ‫ופלוני עבר על עברה כזאת בכדי לתבוע עליהם דין‪ .‬וּ ְתנָ ן‪,‬‬ ‫באמת ודאי נתן הקב״ה כח ביד המקטרג לתבוע דין על כל‬ ‫והנ‬ ‫דְּ ָקא ַאזְ לֵ י וּ ְמ ׁ ַש ְט ֵטי ְּבכָ ל עָ לְ ָמא‪ ,‬וְ ָח ַמאן ָּכל עוֹ בָ ֵדי‬ ‫ְר ׁשוּ ִא ְתיְ ִיהיב לְ ַההוּ א ְממוּ נֶ ה בֵ ית דִּ ין‪ ,‬לְ ַאנְ עֲ לָ א‬ ‫העולם ונתן לו יום ידוע לתבוע לפניו דין על העולם שהוא‬ ‫הס‬ ‫בְ נֵ י עָ לְ ָמא ויש כמה מלאכים הנקראים עיני ה' ואין להם‬ ‫עַ ל ֵּבי ִדינָ א ּ ִפ ְת ָחא‪ ,‬עַ ד דְּ יִ גְ זְ רוּ ן דִּ ינָ א עַ ל ּ ָכל ַמה חשבון ומספר והם הולכים ומשוטטים בכל העולם ורואים‬ ‫יום ר״ה‪ ,‬אבל בשאר הימים אין לו רשות להיכנס ולקטרג‬ ‫ְד ִאיהוּ ָתבַ ע‪ ,‬וְ לֵ ית ְר ׁשוּ לְ בֵ ית דֵּ ין לְ ַד ְחיָ יא לֵ ּיה‬ ‫אלא רק ע״י פגם מיוחד (רמ״ק)‪ְּ ,‬ד ָהא ֻק ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך הוּ א‬ ‫את כל מעשי בני העולם‪.‬‬ ‫עָ ֵבד לֵ ּיה ְו ׁ ַש ֵ ּוי לֵ ּיה ַק ֵּמ ּיה‪ ,‬לְ ֶמ ֱה ֵוי ְד ִחילוּ ְּד ֻק ְד ׁ ָשא‬ ‫ולמדנו שלאותו הממונה של הבית דין ניתנת הרשות‪ ,‬בכדי‬ ‫יך הוּ א ַס ְּל ָקא‪ְ ,‬ו ׁ ַש ְריָ א עַ ל ּ ֹכ ָּלא כי הקב״ה עשה‬ ‫ְב ִר ְ‬ ‫לנעול את הפתח על הבית דין עד שהם יפסקו דין על כל מה‬ ‫את המקטרג ושם אותו לפניו בכדי שתהיה יראת הקב״ה‬ ‫שהוא תובע ואין רשות לבית דין לדחות אותו‪ְּ .‬בגִ ין (ישעיה‬ ‫עולה ושורה על כולם‪ְ .‬ו ָרזָ א ָּדא וזה הסוד של מש״כ‬ ‫המלאכים עולים ומעידים על כל דרכי‬ ‫סא) ּ ִכי ֲאנִ י יְ הֹ ָוה אוֹ ֵהב ִמ ׁ ְש ּ ָפט בגלל שאמר הקב״ה‬ ‫איש ומעלליו לפני הקב״ה‬ ‫בפסוק‪( ,‬קהלת ג) ְו ָה ֱאל ִֹהים עָ שָׂ ה ׁ ֶש ִ ּי ְיראוּ ִמ ְּלפָ נָ יו‪.‬‬ ‫כי אני ה' אוהב משפט‪ .‬וְ ִאיהוּ בָ עֵ י ְדעַ לְ ָמא יִ ְת ְק ַ ּיים‬ ‫ַמאי עָ שָׂ ה מה הפירוש עשה‪ .‬עָ שָׂ ה לְ ַהאי ְמ ַק ְט ְרגָ א‪,‬‬ ‫וּ כְ‬ ‫ְּב ִדינָ א‪ ,‬וּ לְ ִמנְ דַּ ע דְּ ִאית דִּ ין וְ ִאית דַּ ָ ּיין והקב״ה רוצה‬ ‫ְו ַא ְת ִקין לֵ ּיה ַק ֵּמ ּיה‪ ,‬לְ ֶמ ֱה ֵוי ַסיְ יפָ א ׁ ִשנָ נָ א עַ ל ָּכל‬ ‫ֵבי‬ ‫ולדעת שיש דין ויש דיין‪.‬‬ ‫שהעולם יתקיים בדין‬ ‫עָ לְ ָמא אלא פירושו שהקב״ה עשה את המקטרג והתקין‬ ‫מע‬ ‫וַ וי לְ ִאינּ וּ ן דְּ לָ א ַמ ׁ ְש ִ ּג ִיחין וְ לָ א ִמ ְס ַּת ְּכלִ ין ְּבעוֹ בָ ֵדיהוֹ ן‬ ‫אותו לפניו בכדי שע״י יהיה חרב חדה על כל בני העולם‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ממ‪+‬לכת ‪+‬הרשב״י‬ ‫ון מן גלותא ברחמי‬ ‫אוי לאלו שאינם משגיחים ואינם מתבוננים במעשיהם‪,‬‬ ‫דְּ ָהא לְ גַ ַּביְ יהוּ ַקיְ ִימין ִא ֵּלין ַס ֲה ֵדי ַמלְ ָּכא‪ ,‬וּ ַמ ׁ ְש ִ ּג ִיחין‬ ‫כל מה שציוה הקב״ה לעשות בארץ למטה הכל כך הוא‬ ‫ְו ָח ַמאן ָּכל ַמה ְד ִאינּ וּ ן עַ ְבדִּ ין‪ ,‬וְ ָק ֲא ְמ ֵרי‪ ,‬דְּ ָהא ִאינּ וּ ן‬ ‫ָסלְ ֵקי ְו ָס ֲה ֵדי ַק ֵּמי ַמלְ ּ ָכא כי הרי אצלם עומדים אלו‬ ‫כדוגמת כך בעולם למעלה‪.‬‬ ‫העדים של המלך הקב״ה ומשגיחים ורואים את כל מה שהם‬ ‫עושים ואח״כ הם אומרים ומעידים את הדבר למעלה מאחר‬ ‫שהם עולים ומעידים לפני המלך הקב״ה‪ .‬וְ ַהאי ַסנְ ִט ָירא‬ ‫בשעת הקטרוג של השוטר צווה הקב״ה‬ ‫ָק ִאים ַק ֵּמי ַמלְ ָּכא‪ְ ,‬ו ָת ַבע דִּ ינָ א‪ְ ּ ,‬פלוֹ נִ י עָ בַ ר דִּ ינָ א‪,‬‬ ‫לתקוע בשופר‬ ‫ּ ְפלוֹ נִ י עֲ ַבד ּ ַכ ְך‪ְ .‬ו ָהא ָהכָ א ַס ֲה ֵדי וזה השוטר המקטרג‬ ‫עומד לפני המלך והוא תובע את הדין ואומר פלוני עבר על‬ ‫הדין ופלוני עשה עברה כזאת והרי העדים נמצאים ומעידים‬ ‫על כך‪ְ .‬ועַ ד דְּ ֻק ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך הוּ א לָ א ׁ ָש ִאיל לוֹ ן‪ ,‬לֵ ית‬ ‫אש ַה ׁ ּ ָשנָ ה‪ִ ,‬איהוּ יוֹ ָמא ְד ִדינָ א‪ ,‬וּ ַמלְ ָּכא‬ ‫יוֹ ָמא ְדרֹ ׁ‬ ‫לוֹ ן ְר ׁשוּ לְ ַס ֲהדָּ א‪ְ ּ .‬כ ֵדין ִאינּ וּ ן ַס ֲה ֵדי ַס ֲהדוּ ָתא וכל עוד‬ ‫יחזרו בתשובה‪ִ .‬אי יָ ַה ְדרוּ ן‪ִ ּ ,‬פ ְת ִקין נִ ְק ָרעִ ין ואם הם יָ ִתיב ְּב ּכוּ ְר ָסיָ א ְד ִדינָ א‪ַ ,‬סנְ ִט ָירא ָקא ָא ֵתי וְ ָח ּ ֵפי ּ ִפ ְת ָחא‬ ‫שהקב״ה לא שואל את העדים אין להם רשות להעיד ורק‬ ‫חוזרים בתשובה אז הפתקים נקרעים‪ ,‬דהיינו שנפרדת האש ְד ַמלְ ּ ָכא‪ ,‬וְ ָתבַ ע דִּ ינָ א וביום ראש השנה שהוא יום הדין אז‬ ‫אחרי ששאלם הקב״ה אז הם מעידים את העדות‪.‬‬ ‫השחורה מהאש הלבנה ואז הפתק שהוא סוד המלכות היא‬ ‫המלך הקב״ה יושב באותו הזמן על כסא הדין ואז השוטר‬ ‫מתלבנת ונפרדים ממנה הדינים (רמ״ק)‪ְ .‬ו ִאי לַ או‪ַ ,‬מלְ ָּכא‬ ‫יה‪ָ ּ ,‬כרוֹ זָ א ָקם המקטרג מחפה ומכסה את הפתח הרחמים של המלך ז״א‬ ‫יָ ִתיב‪ ,‬וְ כֹ ל ִאינּ וּ ן דְּ בֵ י זְ כוּ ָתא ָקיְ ֵימי ַק ֵּמ ּ‬ ‫וְ כָ ִריז‪ְ ּ ,‬פלוֹ נִ י עֲ בַ ד ַּכ ְך‪ַ ,‬מאן יוֹ לִ יף עֲ לֵ ּיה זְ כוּ ת ואם הם ואז הוא תובע לעשות דין‪ .‬וְ ַאף עַ ל ַ ּגב דְּ ֻק ְד ׁ ָשא בְ ִר ְיך‬ ‫יה לְ ִדינָ א‪ְ ּ ,‬כ ָמה דְּ ַא ְּת ָא ֵמר‪( ,‬ישעיה סא)‬‫לא חוזרים בתשובה אז המלך יושב בדין וכל אלו המלמדים הוּ א ָר ִחים לֵ ּ‬ ‫בשעת הדין העדים מעידים והסופרים‬ ‫כותבים באש שחורה ע״ג אש לבנה‬ ‫זכות עומדים לפניו והכרוז עומד ומכריז‪ :‬פלוני עשה עברה ּ ִכי ֲאנִ י יְ הֹ וָ ה אוֹ ֵהב ִמ ׁ ְש ּ ָפט ואפילו שהקב״ה אוהב את‬ ‫כזאת מי רוצה ללמד עליו זכות‪ִ ,‬אי ִאית ַמאן דְּ יוֹ לִ יף הדין כמש״כ כי אני ה' אוהב משפט‪ .‬נָ ַצח ְר ִחימוּ דִּ בְ נוֹ י‪,‬‬ ‫עֲ לֵ ּיה זְ כוּ ת‪ ,‬יָ אוּ ת‪ .‬וְ ִאי לַ או ָהא ִא ְת ְמ ַסר לְ ַסנְ ִט ָירא‬ ‫לִ ְר ִחימוּ ְד ִדינָ א‪ .‬וּ בְ ׁ ַשעֲ ָתא ְד ַסנְ ִט ָירא ָקם לְ ִמ ְטעַ ן‬ ‫ואם יש מי שילמד עליו זכות מוטב ואם לא נמסר גזר הדין‬ ‫ְוכֹ ָּלא ַאכְ ִּתיב ַק ֵּמי ַמלְ ּ ָכא ְּבפִ ְת ָקא והכל כתוב לפני‬ ‫ִמ ִּלין עֲ לַ יְ יהוּ ‪ָ ּ ,‬פ ִקיד לְ ִמ ְת ַקע ַּב ׁ ּשוֹ פָ ר בכל זאת מנצחת‬ ‫לאותו השוטר המקטרג בכדי שיעשה בו את גזר הדין‪.‬‬ ‫המלך הקב״ה בפתק בסוד נכתם עונך לפני (רמ״ק)‪ְּ .‬בבֵ י‬ ‫אהבתו לישראל בניו את מידת הדין ולכן בשעה שהשוטר‬ ‫ַמלְ ָּכא ִאית ָחד ֵהיכָ לָ א‪ֵ .‬היכָ לָ א דָּ א ַמלְ יָ א ֵא ׁ ָשא‬ ‫המקטרג עומד ורוצה לטעון עליהם דברי קטרוג הקב״ה צוה‬ ‫ִח ָ ּו ָורא‪ְ ,‬ו ַהאי ֵא ׁ ָשא ִמ ְת ַ ּגלְ ְ ּגלָ א בְ פַ לְ ָקא‪ ,‬וְ לָ ִהיט‬ ‫את בניו לתקוע בשופר‪ְּ ,‬בגִ ין לְ ִא ְּתעָ ָרא ַר ֲח ֵמי ִמ ַּת ָּתא‬ ‫יבין ְו ַהאי לָ א ּ ָפ ִסיק לְ עָ לְ ִמין ובבית המלך יש היכל‬ ‫ׁ ְש ִב ִ‬ ‫ילא‪ְּ ,‬ב ַההוּ א ׁשוֹ פָ ר בכדי שיתעוררו עליהם הרחמים‬ ‫לְ עֵ ָּ‬ ‫הקב״ה עושה הכל בדרך האמת‬ ‫אחד שההיכל הזה הוא מלא באש לבנה מצד החסדים‬ ‫מלמטה למעלה‪.‬‬ ‫ואותה האש היא מתגלגלת בעיגול וניצוצות של אש‬ ‫מתלהטים ממנה ואותה האש לא פוסקת לעולמים‪ .‬לְ גּ וֹ‬ ‫ַהאי ֵהיכָ לָ א‪ִ ,‬אית ֵהיכָ לָ א אוֹ ֲח ָרא‪ַ ,‬מלְ יָ א ֵא ׁ ָשא‬ ‫וְ כֹ ָּלא יָ ַדע ֻק ְד ׁ ָשא בְ ִר ְיך הוּ א‪ַ ,‬א ַמאי ִא ְצ ְט ִר ְיך‬ ‫אוּ כָ ָמא‪ ,‬דְּ לָ א פָ ִסיק לְ עָ לְ ִמין ולפנים מזה ההיכל יש‬ ‫קול השופר מערבב ומבלבל את כל‬ ‫לְ כָ ל דָּ א ובאמת יודע הקב״ה את כל מהלך סדר הדין‬ ‫היכל אחר מלא באש שחורה של הדינים מצד הגבורות‬ ‫הטענות שטוען המקטרג‬ ‫ואם כן למה צריך לכל הסדר הזה‪ֶ .‬א ָּלא ְּבגִ ין דְּ לָ א יְ ֵהא‬ ‫והיא אינה פוסקת לעולמים‪ְּ .‬ת ֵרין סוֹ פְ ִרין ַקיְ ִימין ָּת ִדיר‬ ‫פִ ְט ָרא ְדפוּ ָמא לִ בְ נֵ י עָ לְ ָמא‪ֶ .‬א ָּלא לְ ַא ְחזָ ָאה ְדכֹ ָּלא‬ ‫ַק ֵּמ ּיה ַמלְ ָּכא‪ְּ .‬ב ׁ ַשעֲ ָתא דְּ ִדינָ א‪ָ ,‬ס ֲה ִדין ָּכל ַס ֲה ֵדי‬ ‫עָ בִ יד ְּבאֹ ַרח ְק ׁשוֹ ט‪ ,‬וְ נִ ָיחא ַק ֵּמ ּיה ַמאן דְּ ִא ׁ ְש ְּתזִ יב‬ ‫סֹופ ִרין) נָ ְטלִ ין ֵמ ַההוּ א‬ ‫ַק ֵּמי ַמלְ ּ ָכא‪ִ .‬אינּ וּ ן ַס ֲה ִדין (נ״א ְ‬ ‫ִמן דִּ ינֵ ּיה אלא משום שלא יהיה פתחון פה לבני העולם ַס ְּל ָקא ַההוּ א ָקלָ א‪ְּ ,‬כלִ ילָ א ְּב ֵא ׁ ָשא ְורוּ ָחא וּ ַמ ָ ּיא‪,‬‬ ‫פַ לְ ָקא דְּ ֵא ׁ ָשא ִח ָ ּו ָורא‪ְ ,‬וכַ ְתבֵ י עֲ לֵ ּיה ְּב ַההוּ א ֵא ׁ ָשא‬ ‫ְו ִא ְתעָ בִ יד ִמ ַּניְ יהוּ ָקלָ א ֲחדָּ א‪ ,‬וְ ִא ְּתעַ ר ָקלָ א ָא ֳח ָרא‬ ‫לומר שאין הדין נעשה כראוי ולהראות שאת הכל עושה‬ ‫אוּ כָ ָמא ושני סופרים עומדים תמיד לפני המלך הקב״ה‬ ‫הקב״ה בדרך האמת ויותר נח לפניו מי שינצל מהדין‬ ‫ילא ועולה אותו הקול של התקיעה שהוא כלול מאש‬ ‫כמש״כ (יחזקאל יח‪ ,‬כג) החפץ אחפץ מות רשע נאם אדני לְ עֵ ָּ‬ ‫והנה בשעת הדין מעידים כל העדים לפני המלך ואז אותם‬ ‫הסופרים לוקחים מעיגול של האש הלבנה וכותבים עליו את‬ ‫ורוח ומים מאחר שהבל הפה כלול מלחות ואויר וחמימות‬ ‫ימא ִמ ַּנ ָּלן ואם‬ ‫יהוה הלוא בשובו מדרכיו וחיה‪ .‬וְ ִאי ֵת ָ‬ ‫העדות באותה האש השחורה‪.‬‬ ‫שהם מים רוח ואש כנגד חג״ת ואז נעשה מהם קול אחד‬ ‫תאמר שמנין לנו כן‪ַ .‬האי‪ִ ,‬א ְת ְמ ַסר לְ ַח ִּכ ֵימי‪ ,‬וַ ֲאפִ ילּ וּ‬ ‫לְ ַמאן דְּ לָ א יַ ְדעֵ י‪ַ ,‬מאן דְּ בָ עֵ י לְ ִא ְס ַּת ָּכלָ א‪ ,‬יִ ׁ ְש ַ ּגח ואז מתעורר קול אחר של ז״א למעלה‪ַּ ,‬כד ַההוּ א ָקלָ א‬ ‫ְּב ַמה דְּ ִאיהוּ בְ ִא ְת ַ ּגלְ יָ א‪ ,‬וְ יֵ ַדע ְּב ַמה דְּ ִאיהוּ בְ ִס ְת ָרא ִא ְּתעַ ר ֵמעֵ ָּילא וּ ִמ ַּת ָּתא‪ְּ ,‬כ ֵדין ָּכל ַטעֲ נוֹ ת דְּ ָקא ָטעִ ין‬ ‫אלא דבר זה נמסר לחכמים‪ ,‬ואפילו מי שאינו יודע בסודות ַההוּ א ְמ ַק ְט ְרגָ א ִמ ְתעַ ְר ְּבבֵ י וכאשר אותו הקול מתעורר‬ ‫אם חוזרים בתשובה הפתקים נקרעים‬ ‫החכמה בכל זאת מי שרוצה להתבונן ישגיח בסדרי הדין‬ ‫מלמטה למעלה אז כל אותם הטענות שטוען אותו המקטרג‬ ‫שהם גלויים בעולם הזה ומזה הוא ידע מה נעשה למעלה‬ ‫מתערבבים ומתבלבלים‪.‬‬ ‫בסתר‪ ,‬דְּ ָהא כֹ ָּלא ְּכגַ וְ ונָ א ֲחדָּ א‪ָּ ,‬כל ַמה ְדפָ ִקיד‬ ‫וּ כְ ֵדין ַמלְ ָּכא ַא ְח ִמיץ דִּ ינָ א‪ ,‬עַ ד זִ ְמנָ א יְ ִדיעָ א‪ ,‬דִּ לְ ָמא‬ ‫ֻק ְד ׁ ָשא בְ ִר ְיך הוּ א ְּב ַא ְרעָ א‪ֹ ּ ,‬כ ָּלא ִאיהוּ ְּכגַ וְ ונָ א‬ ‫ֵבין ּ ַכ ְך וּ ֵבין ּ ַכ ְך יְ ַה ְדרוּ ן ִּב ְת ׁשוּ בָ ה ואז המלך הקב״ה‬ ‫הכל הוא באופן אחד כי‬ ‫ילא כי הרי‬ ‫ִדלְ עֵ ָּ‬ ‫מעכב את גזר הדין עד זמן ידוע‪ ,‬שאולי בין כך ובין כל הם‬ ‫‪10‬‬ ‫מעשיות והנהגות מכלי ראשון שנשמעו מפי קודשו‬ ‫קבר בסמיכות לקברו‪ ,‬בטעות נפתח ונתגלה קברו‬ ‫של מרן הגאון המקובל‬ ‫של רבי נוריאל‪ .‬נדהמו החברא קדישא לראותו‬ ‫הדור ושלם‪ .‬ובאותו הלילה התגלה בחלום ואמר‪,‬‬ ‫חכם בני‪+‬הו שמוא‪+‬לי שליט"א‬ ‫שמן השמים שומרים עליו‪ .‬בזכות מה? כיון‬ ‫על רבותיו חכמי ישראל 'שרפי הקודש'‬ ‫שבמפעל האריגה שברשותו התרחשו מספר‬ ‫ומה ששמע מפי קודשם על רבותיהם זיע"א‬ ‫גניבות‪ ,‬וכשניתפס אחד הפועלים שידו במעל‪,‬‬ ‫לא רק שלא כעס‪ ,‬אלא העלים עינו‪ ,‬והוסיף לו‬ ‫רבי נוריאל בן רבי יוחנן זצוק"ל‬ ‫שהם קצרים ביותר] ובד בבד עם שקידתו העצומה‬ ‫היה שם עיניו וליבו על עניני הציבור ושורה של‬ ‫מעשי חסד וצדקה נזקפים לזכותו"‪.‬‬ ‫לא פלא שסיפורי מופת כרוכים סביב דמותו‪ ,‬כמו‬ ‫גדול מקובלי העיר יזד‬ ‫החכם החסיד רבי נוריאל היה סבא הסיפור שסיפר מורנו הרב שליט"א "בשלושה‬ ‫של הסבתא לאה‪ ,‬שהייתה סבתו ספרים שונים מובאת העדות על ר' נוריאל שהיה‬ ‫לומד מפיו של רשב"י אשר היה הוגה‬ ‫של מורנו המקובל ר' שלום‬ ‫בקביעות בתורתו הקדושה‪ ,‬וראיתי‬ ‫זצ"ל‪( .‬דרך אגב על סבתא‬ ‫כתוב שהיה באחד הימים בעת‬ ‫הרבנית לאה זו‪ ,‬סיפרה‬ ‫ההיא עוצר‪ ,‬והתירו אך ורק לרבי‬ ‫ביתה הרבנית רחל‪-‬סבתו‬ ‫נוריאל ללמוד בבית המדרש‪,‬‬ ‫של מורנו הרב שליט"א‬ ‫ואחד מעוברי האורח‬ ‫שמידי יום הייתה מסגפת‬ ‫שנקלע אל המקום תמה על‬ ‫עצמה בתעניות‪ .‬ורק‬ ‫חכם מאיר רפאל זצוק"ל‬ ‫הקול הנוסף הנשמע לומד‬ ‫לעת ערב פונה‬ ‫עם ר' נוריאל‪ ,‬מאחר ולא‬ ‫לאכול תוך‬ ‫במשכורת החודשית מתוך רחמים שמא מתוך‬ ‫הלה‬ ‫סביבו‪.‬‬ ‫איש‬ ‫ראה‬ ‫כ ד י‬ ‫מחסור ודחקות הגיע לשפלות זו‪ .‬ומתוך שחמל‬ ‫נוריאל‬ ‫ר'‬ ‫את‬ ‫השביע‬ ‫שמרבה‬ ‫וריחם‪ ,‬ריחמו עליו מן השמים גם כן ‪...‬‬ ‫אוזנו‬ ‫את‬ ‫שיסבר‬ ‫בס"ת‬ ‫בתפילה‬ ‫לפשר הקול אשר הינו‬ ‫על ילדיה‬ ‫שומע‪ ,‬ומאחר וברירה‬ ‫ומשמשת‬ ‫לא נותרה לר' נוריאל‪,‬‬ ‫משענת‬ ‫עבורם‬ ‫השביעו אף הוא שלא יגלה‬ ‫ורוחנית‬ ‫גשמית‬ ‫חכם מאיר רפאל זצוק"ל‬ ‫את שראה‪ .‬ויהי לפלא‪"...‬‬ ‫המקובל‬ ‫הרב‬ ‫בעלה‬ ‫כאחד‪.‬‬ ‫ר' שמואל בן ר' דוד התמנה‬ ‫ומספרים שבזמן שהייתה‬ ‫כחכם בדמשק ונפטר‬ ‫מגיפה גדולה בעיר יזד‪ ,‬הציבור‬ ‫רבינו שלום שמואלי‬ ‫צעיר לימים‪ ,‬והיא‬ ‫קיבלו על עצמם תענית ויצאו‬ ‫הגיעה לארץ עם‬ ‫לשפוך את ליבם בדמעות ותחנונים להנחיל את התורה לשם שמים‬ ‫משפחתה וגידלה את‬ ‫על קיברו של החכם הגדול מולא אור שרגא‬ ‫זיע"א‪ ,‬לאחר זמן מה הורה ר' נוריאל למתפללים סח מורנו הרב שליט"א‪" :‬חכם מאיר רפאל זצ"ל‬ ‫צאצאיה במסירות‪ .‬ולא לחנם‬ ‫זכתה היא לזרע ברך ה'‪ ,‬ומורנו המקובל שישבו לביתם ויסירו כל דאגה מליבם מאחר היה נכדו של ר' נוריאל‪ ,‬האח של הסבתא לאה‪,‬‬ ‫והדוד של הסבתא הרבנית רחל ע"ה ‪ -‬אמו של מור‬ ‫הגדול ר' שלום שמואלי היה מספר על‬ ‫שהתבטלה הגזירה ב"ה‪ .‬ואמרו חכמי‬ ‫סבתו הצדקת לאה שכשהייתה קמה‬ ‫העיר שכנראה שחכם אור שרגא נתגלה‬ ‫בעת ליל לטפל בתינוקות‪ ,‬הייתה שומעת‬ ‫לרבי נוריאל ובישרו שישועתם קרובה‬ ‫קול נוסף הלומד עם בעלה המקובל‪.)...‬‬ ‫לבוא‪.‬‬ ‫סח הרה"ג רבי מאיר דוד שמואלי שליט"א‪ ,‬אחיו‬ ‫ובראש השנה של אותה שנה בה השיב‬ ‫של מורנו הרב שליט"א‪" ,‬מור זקיני‪ ,‬רבי‬ ‫את נשמתו ליוצרו‪ ,‬ראו אותו בוכה ללא‬ ‫נוריאל‪ ,‬היה קדוש ומורם מעם‪ ,‬והיה‬ ‫הפוגה‪ .‬וכשהפצירו בו שוב ושוב‪ ,‬נענה‬ ‫[עולה על יצועו בשעה מוקדמת מאד‪,‬‬ ‫ואמר שר' שמעון בר יוחאי הודיעו‬ ‫ואחר כך היה ] מעורר את השחר‬ ‫וקם כל לילה שעתיים קודם חצות שגומר את תיקונו בעולם‪ ,‬אך עודדו‬ ‫[בערך בעשר בלילה] ולומד‪ ,‬להקמת שכמו שבעוה"ז למד עימו ‪ ,‬כך בעוה"ב‬ ‫יזכה ללמוד בסמיכות למקומו‪.‬‬ ‫שכינתא מעפרא ארבעים דפי זוהר‬ ‫דברי ברכה מאת חכם מאיר בהכנסת ס"ת‪ .‬נראים מימין מרן רבינו עובדיה‪,‬‬ ‫תקופה‬ ‫לאחר‬ ‫כאשר‬ ‫פטירתו‪,‬‬ ‫לאחר‬ ‫גם‬ ‫כנגד ארבעים יום שעלה משה רבינו‬ ‫והרב מלמד‪ .‬מאחוריו הרב בנימין גרג'י‪ ,‬ומשמאל הרב חנניה שרגא‪ ,‬והרב‬ ‫קדישא‬ ‫החברא‬ ‫חפרו‬ ‫משנקבר‪,‬‬ ‫ארוכה‬ ‫למרום [ולא מדובר בדפי זוהר כשלנו‬ ‫פרויינד גאב"ד העדה החרדית‬ ‫‪11‬‬ ‫אבי‪ .‬שם משפחתו נקבע 'רפאל' ע"ש אביו החסיד‬ ‫ר' רפאל שהיה שקדן עצום בתורה והיה קם כל‬ ‫רבי חנניה שרגא זצוק"ל‬ ‫לילה בחצות ללמוד עשרים ושש דפי זוהר הקדוש‬ ‫כנגד שם הויה‪ .‬וכל ימיו היה במיעוט אכילה‪ ,‬וקבלת‬ ‫סיגופים ותעניות רבים‪ ,‬וכוונת מעשיו לשמים‪ ,‬ומתן‬ ‫צדקות בסתר כאביו‪ .‬את פנקסו האישי היה מקפיד‬ ‫מאור עינים ישמח לב‬ ‫לפתוח בשתי המשפטים‪ :‬ותבנה ירושלים‪ ,‬ו‪-‬נשאת‬ ‫סיפר מורנו הרב שליט"א על אחד‬ ‫מרבני יהדות יזד בדור הקודם‪ ,‬מּולָ א‬ ‫חנניה שרגא זצ”ל‪ ,‬שהיה מצאצאי מולא‬ ‫אור שרגא‪ ,‬והיו לו משקפיים עם מספר‬ ‫גבוה מאוד‪ .‬עד כדי כך‪ ,‬שיום אחד כבר לא יכול היה‬ ‫לראות ולקרוא בספרי הלימוד‪ ,‬והיה צערו רב על‬ ‫חכם מאיר הגיע למקום שאין אנשים והיה לאיש‬ ‫שאינו יכול להגות בתורה מתוך הספר‪.‬‬ ‫על העדה‪ ,‬הוא היה מלמד תשב"ר בת"ת אוה"ח‪.‬‬ ‫בצר לו הלך‪ ,‬הלך מולא חנניה שרגא‬ ‫בכיתתו למדו גם מור אבי שליט"א ומאוחר יותר‬ ‫למד שם גם מרן הראשון לציון רבי אליהו בקשי‬ ‫זצ”ל אצל ציונו של ר’ שמעון בר יוחאי‪,‬‬ ‫דורון זצוק"ל‪ .‬עוד בעיר יזד היה דואג ללמד את‬ ‫ובכה וביקש לראות ולקרוא בספר‬ ‫התשב"ר מתוך הבנה שאם אין גדיים אין תיישים‪,‬‬ ‫חכם מאיר רפאל‪ ,‬והרב בנימין גרג'י בסעודת מצוה‬ ‫הזוהר הקדוש‪ .‬הוא הניח את ספר‬ ‫אולם שם היה עושה זאת בתוך בית המלאכה ליד‬ ‫הזוהר על עיניו‪ ,‬ולא‬ ‫מכונת האריגה‬ ‫ונתת באמונה‪.‬‬ ‫הסכים להוריד את‬ ‫המשפחתית‪,‬‬ ‫הספר עד אשר יפתחו לו‬ ‫אוסף‬ ‫היה‬ ‫המקובל הנודע ר' אברהם עדס אמר שאם חכם‬ ‫ילדים באמתלה‬ ‫רפאל היה עולה לארץ היה מקבל דרגת רוח הקודש‪,‬‬ ‫העיניים ויוכל לראות כבראשונה‪.‬‬ ‫לימוד‬ ‫של‬ ‫אך מפאת שהיה חולה במעיו נבצר ממנו הדבר‪...‬‬ ‫וכך היה‪ ,‬שזכותו של הרשב”י‬ ‫והתמקצעות‬ ‫חכם מאיר רפאל בנו של ר' רפאל כאמור‪ ,‬היה‬ ‫עמדה לו‪ ,‬ונפתחו עניו‬ ‫במלאכת האריגה‪,‬‬ ‫תלמידו של רבי אברהם עדס‪ .‬הספיק לשהות‬ ‫לראות‪ .‬מאז‪ ,‬לא רק‬ ‫ותוך כדי הטוויה‬ ‫במחיצת דוד אשתו ר' ישמעאל הכהן‪ ,‬בפרט‬ ‫ששב אליו מאור‬ ‫היה שונה עימם‬ ‫כשהזדמן לו לעלות לאתרא קדישא מירון ולפקוד‬ ‫עיניו‪ ,‬אלא שגם‬ ‫פרקי תפילה ותנ"ך‬ ‫את קברי רבותינו הקדושים בצפת תובב"א‪ ,‬היה‬ ‫לא היה צריך יותר‬ ‫בהם‬ ‫ומחדיר‬ ‫מגיע לביתו של רבי ישמעאל בצפת העתיקה‬ ‫משקפיים! ובכל‬ ‫אהבת ה' תורה‬ ‫ומתייעץ עימו בענייני השעה וההלכה‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬מכיוון שהיה‬ ‫ויר"ש‪.‬‬ ‫רגיל במשקפיים‪ ,‬היה‬ ‫בעלותו ארצה‬ ‫ממשיך לענוד משקפיים בלי‬ ‫לקיום‬ ‫דאג‬ ‫עדשות‪...‬‬ ‫העולם ורכש‬ ‫את‬ ‫מכספו‬ ‫סיפור דומה היה גם עם‬ ‫מגרש ביהכ"נ‬ ‫הרב “כף החיים”‪ ,‬שהיה לו אירוע מוחי‪,‬‬ ‫לעדת היזדים‪ ,‬בו עם הזמן נקבע להיות שיעורו‬ ‫והוא לא יכול היה להמשיך בכתיבת‬ ‫השבועי של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל‪ ,‬ולימים‬ ‫ספרו‪ .‬אולם‪ ,‬הוא הפציר בתחינה‬ ‫התבטא מרן ואמר שזכותו של חכם מאיר עומדת‬ ‫להשי”ת‪ ,‬והקדוש ברוך הוא שמע‬ ‫לביהכ"נ היזדים שיצא ממנו הרבה תורה‪.‬‬ ‫תפילתו ורפא לו‪ ,‬ובאמת הרב המשיך‬ ‫הוסיף מורנו הרב שליט"א‪" :‬מרן חכם עובדיה‬ ‫לכתוב את ספרו‪ .‬וידוע שגם מרן רבינו‬ ‫רחש כבוד כ"כ עצום לחכם מאיר‪ ,‬והגיעו הדברים‬ ‫עובדיה זצ”ל חלה בעיניו‪ ,‬ולאחר שבכה על‬ ‫עד כדי שבעצם יוה"כ בעת ההפסקה בין מוסף‬ ‫קברו של אדוננו מרן ה”בית יוסף” חזר אליו מאור‬ ‫למנחה הטריח עצמו חכם עובדיה לביתו של חכם‬ ‫מאיר ודאג לו שיאכל ע"פ ציווי הרופא לשיעורין‬ ‫עיניו והיה שמח‪ ,‬כמאמר הפסוק “מאור עניים‬ ‫וכל זאת מגודל הערכתו ואהבתו לחכם מאיר"‪.‬‬ ‫ישמח לב”‪...‬‬ ‫ולא לחינם זכה‪ ,‬חכם מאיר לייסד את ישיבת‬ ‫רואים שמי שעובד את ה’ בכל כוחו‬ ‫'יגדיל תורה' שהוקמה במיוחד לקיים את דברי‬ ‫ומתפלל על בריאות בכל איבריו למעון‬ ‫הרמב"ם שאין לאדם לאבד אחד מלילותיו ועל כן‬ ‫יוכל להמשיך בכך‪ ,‬הקב”ה מקבל‬ ‫היו לומדים בישיבה זו אף במוצאי יוה"כ כשחכם‬ ‫תפילותיו‪.‬‬ ‫מאיר רפאל חותם את הלימוד במדרשי אגדה‪,‬‬ ‫ויש בידנו עד עתה את דף התקנות ללימוד בכתב‬ ‫זכותם של צדיקים תגן בעדינו אמן‪.‬‬ ‫ידו‪ .‬וזכה לכל זה מאחר והיה עניו ושפל ברך והיה‬ ‫חכם רפאל ואחיו מולא חזקיה בטקס הכנסת ס"ת‪ ,‬באמצע‬ ‫עומד ר' שמואל יששכר ז"ל מחזיק את הס"ת‬ ‫נתן לאביונים"‪.‬‬ ‫מקיים בנפשו "פיזר‬ ‫‪12‬‬ ‫״ול‬ ‫מעש‪+‬ה בי‪+‬הודי‬ ‫לש‬ ‫״ש‬ ‫ימי הרחמים והסליחות ודיני הסליחות‬ ‫שאלות אקטואליות מבית הדין‬ ‫בענייני חושן משפט‬ ‫לוי‬ ‫מידות‪ ,‬ואני מוחל להם‪.‬‬ ‫מה הם הארבעים יום של אלול ועשרת ימי‬ ‫בעריכת הרה"ג רבי יעקב כהן‬ ‫הת‬ ‫ט)‬ ‫יש שרצו לדייק ממה שכתוב יעשו לפני כסדר הזה‪,‬‬ ‫תשובה ?‬ ‫שליט"א‬ ‫אף‬ ‫מאברכי מוסדותינו‬ ‫צריך לדעת שארבעים יום הללו של חודש אלול שהאדם בעצמו יעשה את היג’ מידות שהוא יהיה‬ ‫ומ‬ ‫ועשרת ימי תשובה‪ ,‬הם הארבעים יום שמשה רבנו רחום וחנון וכו’‪ ,‬ואז הקב”ה ימחל לו‪ ,‬ופשט הפסוק‬ ‫ויא‬ ‫וש‬ ‫עלה למרום כדי לבקש על עם ישראל שהקב”ה הוא שאם יאמרו את היג’ מידות הקב”ה ימחל להם‪.‬‬ ‫נה‬ ‫ימחל להם מעוון העגל‪ ,‬וביום הכיפורים נענה הקב”ה איך ינהג האדם באמירת ויעבור ?‬ ‫מש‬ ‫בזמן שאדם אומר בסליחות ה’ ה’ יש שנהגו להגביהה‬ ‫ואמר “סלחתי כדברך”‪ ,‬לכן כל הארבעים יום הללו‬ ‫חפצים שנשארו לאחר פינוי תכולה‬ ‫ורו‬ ‫הם נקבעו לימי רצון ורחמים (כמבואר ברש”י דברים‬ ‫שאלה‪ :‬לקראת סוף זמן קיץ הודיעה הנהלת‬ ‫מעט את עקבי רגליהם‪ ,‬אמנם כתב בחזו”ע (ימים‬ ‫הישיבה לכל הבחורים בישיבה שבעקבות שיפוצים‬ ‫רק‬ ‫פ”ט פסוק יח)‪.‬‬ ‫שיערכו בפנימיה עליהם להוציא את כל החפצים‬ ‫בל‬ ‫נוראים עמ’ לב ‪ -‬לג) שצריך בשעת אמירת ה’ ה’‬ ‫מהפנימיה בבין הזמנים‪ ,‬כל חפץ שישאר יזרק‬ ‫כש‬ ‫ועוד מבואר בשער רוה”ק (דף מח ע”א) שבר”ח לשחות מעט‪ ,‬ואין צריך להגביה את רגליו מהקרקע‪.‬‬ ‫לפח על ידי הפועלים‪ .‬בסיום בין הזמנים הגיע יאיר‬ ‫בכ‬ ‫אלול נפתחים י”ג מכילן דרחמי [י”ג מידות של‬ ‫לישיבה ומצא בחדרי הפנימיה סיגריה אלקטרונית‬ ‫שי‬ ‫רחמים שהם אל רחום וחנון וכו’] אצל הקב”ה‪ ,‬ולכן מהו הזמן הכי מובחר לאמירת הסליחות ?‬ ‫שהשאיר אחד הבחורים‪ ,‬שואל יאיר האם סיגריה‬ ‫זו הוי הפקר ויכול הוא לקחתה לעצמו שהרי בלא”ה‬ ‫הזמן הכי מובחר לאמירת הסליחות הוא באשמורת‬ ‫הם ימים של רחמים גמורים‪.‬‬ ‫היתה אמורה ללכת לפח רק שהפועלים לא שמו‬ ‫אי‬ ‫וכן ארבעים יום הללו הם כנגד ארבעים יום של יצירת הבוקר לפני עלות השחר‪ ,‬ואחריו הוא זמן של חצות‪,‬‬ ‫לב אליה לכן לא זרקו אותה‪ ,‬או שחייב הוא לחזר‬ ‫הר‬ ‫אחר הבחור ששכח ולהחזיר לו‪.‬‬ ‫שו‬ ‫כיון שהוא עת רצון ללימוד תורה אז הוא גם עת רצון‬ ‫הוולד בבחינת “היום הרת עולם”‬ ‫וב‬ ‫תשובה‪ :‬אם ההודעה של הישיבה היתה ברורה‬ ‫לעניין התפילות‪ ,‬ואפשר לומר את כל הסליחות אחרי‬ ‫ונשמעה היטב לכלל הבחורים‪ ,‬נראה שאחר שיאיר‬ ‫לא‬ ‫ועוד מבואר בגר”א שיום כ”ה באלול הוא יום בריאת‬ ‫חצות‪ ,‬אבל לא יאמרו בחלק הראשון של הלילה‪,‬‬ ‫כבר נטל את הסיגריה יכול הוא ליטלה לעצמו‪.‬‬ ‫אם‬ ‫העולם והאדם הרי נברא רק ביום ראש השנה‪ ,‬א”כ‬ ‫מד‬ ‫הנימוק‪ :‬לדעת הרמ”א (סימן רסא ס”ד) המניח‬ ‫ולפי הזוהר מחצות הוא עת רחמים‪ .‬ואף רשאי לומר‬ ‫הי‬ ‫איך העולם היה קיים הרי אין מי שילמד תורה ואין‬ ‫את חפציו במקום שהוא עלול לאבדם ולהפסידם‪,‬‬ ‫את הסליחות בצהרים כגון אם הוא פועל והוא יכול‬ ‫נחשב זה לאבידה מדעת וכהפקר ומותר למוצא‬ ‫כי‬ ‫מי שיתפלל‪ ,‬אלא כותב הגר”א שבימים האלו העולם‬ ‫את החפץ לקחת אותו‪ ,‬אך לדעת השו”ע אע”פ‬ ‫לה‬ ‫להירדם בעבודה ויהיה גזל על בעל הבית‪ ,‬או שהוא‬ ‫היה קיים ע”י חסדים שהקב”ה השפיע עלינו מעילא‬ ‫שמותר למוצא להתעלם מאבידה מדעת ולא‬ ‫ולח‬ ‫יודע שזה יוריד לו מלימודו‪ ,‬עדיף שיעשה בצהרים‬ ‫להרים אותה ולהתחייב בהשבתה‪ ,‬מכל מקום‬ ‫רק‬ ‫לתתא ולכן אלו ימים של חסדים גדולים והם ימים‬ ‫איננה הפקר ואסור לקחתה לעצמו‪ .‬ולפי”ז בנידון‬ ‫בק‬ ‫(חזו”ע שם עמ’ י)‪.‬‬ ‫של יראת ה’ וקבלת מלכותו ובד בבד הם ימים של‬ ‫דידן שהישיבה הודיעה שכל הנשאר בפנימיה‬ ‫מי שקם באשמורת יש עניין קודם שיאמר תיקון‬ ‫שמחה שהקב”ה מקרב אותנו אליו‪.‬‬ ‫יזרק לפח‪ ,‬לדעת השו”ע היה אסור ליאיר לקחת‬ ‫או‬ ‫את הסיגריה לעצמו‪ ,‬אלא שלא היה מחוייב לטפל‬ ‫חצות‪ ,‬ולא חייב לשבת על הריצפה אם קשה לו‪ ,‬ויוכל‬ ‫שה‬ ‫זהירות בימים אלו‪.‬‬ ‫בה להשיבה לבעליה‪ ,‬ולדעת הרמ”א יכול הוא‬ ‫לקחת את הסיגריה לעצמו‪ .‬מיהו כתב הנתיבות‬ ‫הו‬ ‫לשבת אפילו על כסא‪ ,‬העיקר שיבכה וישפוך שיחו‬ ‫יש להשתדל בימים אלו להיות מארי דחושבנא‬ ‫(סק”א) שאפשר לומר שגם סברא זו הדין הוא רק‬ ‫מד‬ ‫על חורבן בית המקדש‪.‬‬ ‫שלכתחילה אסור למוצא ליטול את החפץ‪ ,‬אבל‬ ‫גב‬ ‫כלומר לעשות חשבון נפש‪ ,‬איך היתה עבודת ה’ שלו‬ ‫לאחר שנטלו משם‪ ,‬גם הרמב”ם מודה שאינו חייב‬ ‫לק‬ ‫כתבו בבא”ח ובכה”ח שמעלת תיקון חצות גדולה‬ ‫היום‪ ,‬וכמה הוא ניצל מהיום שלו לעבודת ה’‪.‬‬ ‫להשיב את החפץ לבעלים‪ .‬וא”כ בנידון דידן שיאיר‬ ‫דב‬ ‫מעלתו יותר מהסליחות‪ ,‬ולכן יקום בזריזות ויאמר‬ ‫כבר נטל את הסיגריה ממקום שמצאה‪ ,‬גם להשו”ע‬ ‫או‬ ‫ברכות השחר וברכות התורה [כיון שהוא אומר‬ ‫מדיני הסליחות‪.‬‬ ‫לא יצטרך להחזירה לבעליה‪ .‬יש לציין שכל זה‬ ‫נות‬ ‫בתנאי שאכן הישיבה הודיעה באופן שהבחורים‬ ‫מבואר בגמ’ ר”ה (יז‪ ):‬שהקב”ה התעטף בטלית כמו פסוקים בסליחות צריך לומר קודם את ברכות‬ ‫ידעו כולם שכל הנשאר בפנימיה הולך לפח ובכל‬ ‫שליח ציבור‪ ,‬והראה למשה סדר תפילה ואמר לו כל התורה] ולאחר מכן יאמר תיקון חצות ולאח”מ את‬ ‫אופן בעל הסיגריה השאיר שם את הסיגריה שלו‪,‬‬ ‫אי‬ ‫כי אם אפשר שהבחור בכלל לא ידע מהודעת‬ ‫שע‬ ‫סדר הסליחות‪.‬‬ ‫זמן שישראל חוטאים יעשו לפני כסדר הזה של יג’‬ ‫הישיבה‪ ,‬אי אפשר לומר שהוא כמניחה במקום‬ ‫שהוא עלול להפסידה‪ ,‬שכן דרכם של הבחורים‬ ‫לזכרון עולם בהיכל ה'‬ ‫להשאיר מחפציהם בארון בפנימיה‪ ,‬ובכה”ג‬ ‫מחוייב יאיר להשיב את הסיגריה לבעליה לפי כללי‬ ‫ההשבה המבוארים בשו”ע‪.‬‬ ‫רות‬ ‫מרדכי‬ ‫גבריאל‬ ‫ר' שלום אהרון‬ ‫בת שרה‬ ‫בן חביבה‬ ‫בן מסעודה‬ ‫בן רחל‬ ‫להנצחת יקירך ‪03-5520004 -‬‬ ‫‪13‬‬ ‫קיווה כל כך להתעשר‪ ,‬כך עשה במשך כמה ימים‪.‬‬ ‫איגרת‬ ‫לבני הנעורים‬ ‫שר הצבא הבחין שמדי יום מופיע איש יהודי הולך‬ ‫שחוח עטוף ביגון ומתבונן בצער בגשר ובחיילים‪,‬‬ ‫החליט שעליו לבדוק את פשר הדבר‪ ,‬קרא שר‬ ‫לא בשמים היא‬ ‫הצבא לר’ אייזיק ושאלו אמור נא לי יהודי מה הנך‬ ‫מחפש כאן? ולמי אתה ממתין זה כמה ימים? סיפר‬ ‫לו ר’ אייזיק את דבר החלום אודות האוצר הטמון‬ ‫״ולא נתן ה’ לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים‬ ‫תחת הגשר‪ ,‬ואשר בעקבותיו הטריח עצמו לבוא‬ ‫לשמוע עד היום הזה״ (דברים כט‪ ,‬ג)‪ ,‬וכתב רש״י ‪-‬‬ ‫לכאן מרחק רב‪ .‬בשמוע שר הצבא את דבריו פרץ‬ ‫״שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר תורה לבני‬ ‫בצחוק רם‪ ,‬ואמר לו האם בגלל דברי חלום שאין‬ ‫לוי כמו שכתוב בפרשת וילך ״ויכתוב משה את‬ ‫בהם ממש הטרחת את עצמך לבוא דרך ארוכה‬ ‫התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי״ (דברים לא‪,‬‬ ‫כל כך‪ ,‬אין זה יאה לאדם שכמותך להאמין לדברי‬ ‫ט)‪ ,‬באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו‪ :‬משה רבינו‪,‬‬ ‫חלומות‪ ,‬הנה גם אני חלמתי שאומרים לי שאסע‬ ‫אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו תורה וניתנה היא גם לנו‪,‬‬ ‫לעיר קראקא ושם בביתו של יהודי בשם ר’ אייזיק‪,‬‬ ‫השרת מה לילוד אשה ביננו‪ ,‬אמר להן לקבל‬ ‫ומפני מה אתה נותנה ומשליט את בני שבטך עליה‪,‬‬ ‫מתחת לתנורו טמון אוצר גדול‪ ,‬ובכן האם יעלה‬ ‫תורה בא‪ ,‬אמרו לפניו‪ ,‬חמדה גנוזה לך תשע מאות‬ ‫ויאמרו לנו מחר בני לוי לא לכם ניתנה‪ ,‬לנו ניתנה‪.‬‬ ‫בדעתי לנסוע עקב דברי חלומות אלה לקראקא?!‬ ‫ושבעים וארבע דורות קודם שנברא העולם‪ ,‬אתה‬ ‫ושמח משה על הדבר‪ ,‬ועל זאת אמר להם ״היום הזה‬ ‫כאשר שמע ר’ אייזיק דברים אלו הבין שעיקר בואו‬ ‫מבקשה ליתנה לבשר ודם‪ ,‬אמר לו הקב״ה למשה‬ ‫נהיית לעם״‪ ,‬היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים‬ ‫לפראג כדי לשמוע מהשר שהאוצר אינו בפראג‬ ‫החזר להם תשובה‪ ,‬אמר לפניו משה‪ ,‬רבונו של עולם‬ ‫במקום״‪.‬‬ ‫אלא בתוך ביתו‪ .‬מייד חזר לביתו חפר מתחת לתנור‬ ‫מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם‪ ,‬אמר‬ ‫לו הקב״ה אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה‪,‬‬ ‫משמע מפירוש רש״י‪ ,‬שרק ברגע שאתה מבקש‬ ‫ומצא את האוצר והתעשר עושר גדול‪ ,‬ובנה בית‬ ‫ורוצה וחפץ בתורה‪ ,‬אז נעשית חלק מעם ישראל‪,‬‬ ‫כנסת הנקרא עד היום על שמו ועל קיר בית הכנסת‬ ‫אמר מה כתיב בה ״אנכי ה’ אלוקיך אשר הוצאתיך‬ ‫מארץ מצרים״‪ ,‬אמר להם למצרים ירדתם לפרעה‬ ‫רק אז מקבלים עיניים ואוזניים לראות ולשמוע‪,‬‬ ‫חרוט מעשה זה‪.‬‬ ‫בלי רצון בקבלת תורה אין דעת‪ ,‬אין כלום‪ .‬רק‬ ‫השתעבדתם‪ ,‬תורה למה תהא לכם‪ .‬שוב מה כתיב‬ ‫המסר הנלמד ממעשה זה הוא רעיון דידן‪ ,‬שאין‬ ‫בה ״לא יהיה לך אלקים אחרים״‪ ,‬בין העמים אתם‬ ‫כשמבקשים תורה זוכים בה‪ ,‬בלי לרצותה ממש‬ ‫האוצר רחוק כל כך מהאדם אלא קרוב אליו מאוד‬ ‫שרויים שעובדים עבודה זרה‪ .‬שוב מה כתיב בה‬ ‫בכל ליבו היא שייכת לכאורה לאנשים אחרים‪ ,‬היא‬ ‫בתוך ביתו‪ ,‬רק צריך הוא לקבל על עצמו ולהתאמץ‬ ‫״זכור את יום השבת לקדשו״‪ ,‬כלום אתה עושים‬ ‫שייכת לשבט לוי‪ ,‬רק ברגע שנלחמת כדי להשיגה‬ ‫כל כך ולנסוע מרחק רב ״עד פראג״ כדי להשיגו‪ ,‬ואז‬ ‫מלאכה שאתם צריכים לשבות‪ .‬ושוב מה כתיב בה‬ ‫אז היא שייכת גם לך‪.‬‬ ‫יוכל לקבל ולזכות באוצר הנכסף‪ ,‬ואילו אדם שלא‬ ‫״לא תשא״‪ ,‬משא ומתן יש בניכם‪ .‬שוב מה כתיב בה‬ ‫איתא בקידושין (סו‪ ).‬״תורה מונחת בקרן זווית כל‬ ‫יהיה מוכן ליתן מעצמו לנסוע ולהשקיע כל כך‪,‬‬ ‫״כבד את אביך ואת אימך״‪ ,‬אב ואם יש לכם‪ .‬שוב‬ ‫הרוצה ללמוד יבוא וילמוד״ ‪ -‬כתר מלכות זכו בו‬ ‫עבורו האוצר יישאר רחוק ממנו במרחק רב‪ .‬וה״ה‬ ‫מה כתיב בה לא תרצח‪ ,‬לא תנאף‪ ,‬לא תגנוב‪ ,‬קנאה‬ ‫שושלת בית דוד בן ישי בלבד‪ ,‬כתר כהונה לאהרון‬ ‫לתורה רק מי שיהיה מוכן לנסוע ולהשתדל עבורה‬ ‫יש בניכם יצר הרע יש בינכם‪ ,‬מיד הודו לו‪.‬‬ ‫ובניו‪ ,‬אבל כתר תורה כל הרוצה ליטול יבוא ויטול‪,‬‬ ‫ימצא שהיא באמת קרובה אליו‪ ,‬אבל מי שלא יהיה‬ ‫באמת מפליא‪ ,‬מדוע התווכחו המלאכים עם משה‪,‬‬ ‫לא רק מלך או כהן אלא אפילו ממזר ופסול‪ .‬ויש‬ ‫מוכן לטרוח עבורה עבורו היא רחוקה מאוד בשמים‬ ‫והרי כל התורה שייכת לבני אדם עבור תיקון המידות‬ ‫אם כן לשאול‪ ,‬אם התורה ניתנת ושייכת לכל אחד‪,‬‬ ‫ומעבר לים‪.‬‬ ‫בעולם גשמי זה שעל פני האדמה‪ .‬״לא בשמים היא״‪,‬‬ ‫מדוע הגמרא מדגישה שתורה מונחת בקרן זוית‪,‬‬ ‫הסבא מקלם מסביר את הפסוק ״יהיב חוכמה‬ ‫אם כן מדוע לא רצו המלאכים ליתנה למשה‪ ,‬מדוע‬ ‫היה לכאורה לומר ״תורה מונחת באמצע החדר״‬ ‫לחכמין״ (דניאל ב’) ‪ -‬מיהו זה החכם שנותנים לו‬ ‫רצו לשורפו‪ .‬אלא צריך לדעת‪ :‬תורה לא מקבלים‬ ‫כי ניתנת היא לכל מאן דבעי? אלא רוצה הגמרא‬ ‫חכמה? זה שמבקש ורוצה את חוכמה‪ ,‬לא כל אחד‬ ‫סתם ככה‪ ,‬משה צריך להילחם עבורה להתאמץ‬ ‫להודיע לנו‪ ,‬כי כדי לקבל תורה צריך להתאמץ‬ ‫זוכה אלא זה שמבקש ועושה דבר למען הדבר‪.‬‬ ‫כדי לזכותה‪ ,‬להראות שהוא רוצה בה ממש ומוכן‬ ‫ולחפש אותה‪ ,‬את התורה כל אחד יוכל לקבלה אבל‬ ‫יעקב אבינו זכה בבכורה ובעבודת בית המקדש‬ ‫להילחם במסירות נפש כדי להשיגה‪ ,‬זוהי ההוכחה‬ ‫רק מי שיתאמץ וילך ויבקשה בנרות בקרן זווית‬ ‫מפני שויתר על ״האדום האדום הזה״‪ ,‬צריך להפסיד‬ ‫שהתורה שייכת לך‪.‬‬ ‫בקרנות הבית ובפינות אז מוכיח הוא כי רוצה אותה‬ ‫משהו כדי להרוויח‪ .‬בגמרא ראש השנה (טז‪).‬‬ ‫בכל ליבו‪ ,‬והוא זה שיהיה ראוי לה‪.‬‬ ‫מפורסם וידוע הוא המעשה על יהודי בשם אייזיק‬ ‫״אמרו לפני בראש השנה מלכיות כדי שתמליכוני‬ ‫מעיר קראקא‪ ,‬שחלם שכדאי לו לנסוע לפראג‬ ‫אומרים חז״ל‪ :‬התורה ניתנה דווקא בהר סיני מפני‬ ‫עליכם״‪ -‬ביאור‪ ,‬כדי להמליך את הקב״ה עלינו צריך‬ ‫לסור לסביבות ארמון המלך‪ ,‬לחפור תחת הגשר‬ ‫שהוא הר נמוך מפני שמקום שלא שייך בו גבהות‬ ‫לומר מלכיות‪ ,‬על ידי ההמלכה שלך הקב״ה ימלוך‬ ‫המוליך אל הארמון‪ ,‬ושם ימצא אוצר גדול‪ .‬נסע‬ ‫הוא המקום הראוי להשראת התורה‪ .‬ויש לשאול‪,‬‬ ‫עליך‪ ,‬בלי שתמליך את הקב״ה עליך אפילו רק‬ ‫ר’ אייזיק לפראג וכאשר הגיע לשם הלך מיד אל‬ ‫מדוע אם כן ניתנה בהר? ואפילו שהוא נמוך ואין בו‬ ‫בדיבורים בלבד הוא יהיה מלך עליך אבל בלי שום‬ ‫הגשר הסמוך לארמון‪ ,‬ובהתקרבו ראה כי המקום‬ ‫גבהות‪ ,‬אבל בכל אופן הוא ״הר״‪ ,‬ויותר היה מסתבר‬ ‫פעולה מצדך הוא לא ימלוך עליך‪.‬‬ ‫מוקף על ידי חיילים רבים הנצבים על משמרתם‬ ‫לקבל את התורה בעמק? ונכון שלפי פשוטם של‬ ‫בראש השנה נשפך שפע רב‪ ,‬צריכים אנו להכין כלים‬ ‫יומם ולילה ומונעים מבני אדם להתקרב אל הגשר‪,‬‬ ‫דברים ההר שימש מקום שהכל צופים בו‪ ,‬אבל‬ ‫כדי לקבל שפע זה‪ ,‬זהו ההשתדלות שלנו‪ ,‬הרהורי‬ ‫הצטער ר’ אייזיק על אשר הטריח את עצמו לבוא‬ ‫אומרים חכמי המוסר שבא הדבר ללמדנו שלא‬ ‫תשובה‪ ,‬חרטה קבלת מעשים‪ ,‬ביטול כל הרצונות‬ ‫ממרחק רב בחינם‪ ,‬ועתה עליו לשוב לביתו בידים‬ ‫נותנים תורה בעמק כי לא יורדים לתורה‪ ,‬כדי לקבל‬ ‫שלנו מדברים שהם ענייני העולם הזה‪ ,‬ורצון עז רק‬ ‫ריקות‪ .‬מרוב צערו שוטט במשך כל היום בסביבות‬ ‫תורה צריך לטפס צריך להתאמץ ולעלות‪.‬‬ ‫לעניינים רוחניים וקרבת ה’‪ ,‬דברים אלו הם הכלים‬ ‫הגשר כשהוא שקוע במחשבות והרהורים על חלום‬ ‫איתא בשבת (פח‪ ):‬אמר רבי יהושע בן לוי בשעה‬ ‫לקבל את השפע היורד בשנה החדשה‪ .‬ה’ יזכנו‪.‬‬ ‫העושר שנגוז‪ .‬למחרת שוב חזר אל המקום שבו‬ ‫שעלה משה למרום לקבל תורה‪ ,‬אמרו מלאכי‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה‬ ‫שילה בן נטלי חיה‬ ‫איל בן יסמין‬ ‫ורד בת יסמין‬ ‫אליהו בן סאלמה‬ ‫טל בן מדי‬ ‫גיל בן אסנת‬ ‫עידו בן רחל‬ ‫יניב בן משה‬ ‫מרדכי בן נטלי חיה‬ ‫‪03-5520004‬‬ ‫לתרומות והנצחות‬ ‫חנניה בן שרה‬ ‫מאיר בן מדי‬ ‫ירמיהו בן ויקטוריה‬ ‫‪14‬‬ ‫תא חז‬ ‫חזי‬ ‫‪he na‬‬ ‫‪mes‬‬ ‫‪of the‬‬ ‫‪Seph‬‬ ‫פריטים טמונים ‪ -‬פרשת כי תבוא‬ ‫‪iroth‬‬ ‫ותתאי‬ ‫‪and pa‬‬ ‫מאשרין‬ ‫‪ths in‬‬ ‫‪He‬‬‫‪brew‬‬ ‫לחם‪ ,‬כאי‬ ‫אלא‬ ‫חפשו בחצר התרומות והמעשרות את ברכת‬ ‫לחם מדא‬ ‫ביה‬ ‫הארץ‪ ,‬הביכורים והמצוות המסתתרות‬ ‫לח״ם ו‬ ‫הננ‬ ‫ד)‬ ‫בפרשה!‬ ‫מניהדאא‬ ‫ועל‬ ‫נקיט‪ ,‬גו‬ ‫(שיר‬ ‫דא כנס‬ ‫הפריטים שעליכם לחפש‪:‬‬ ‫‪ . 1‬סל ביכורים – ראשית פירות הארץ‪.‬‬ ‫‪ . 2‬שור מקושט – הבאת הביכורים‪.‬‬ ‫‪ . 3‬בית המקדש – מקום הבאת הביכורים‪.‬‬ ‫‪ . 4‬סל תרומה – נתינה לכהן‪.‬‬ ‫‪ . 5‬שק חיטה – תבואת הארץ‪.‬‬ ‫‪ . 6‬מאזניים – למדידת המעשר‪.‬‬ ‫‪ .7‬קלף וידוי מעשר – ”בערתי הקודש מן הבית“ ‪.‬‬ ‫‪ . 8‬מטבעות כסף – פדיון מעשר שני‪.‬‬ ‫‪ . 9‬שער ירושלים – אכילת מעשר שני בירושלים‪.‬‬ ‫‪ . 10‬הר עיבל – הקללות‪.‬‬ ‫‪1/1‬‬ ‫‪ . 11‬הר גריזים – הברכות‪.‬‬ ‫‪ . 12‬טיפות גשם – ברכת שמים‪.‬‬ ‫‪ . 13‬שדה מבורך – שפע וברכה‪.‬‬ ‫‪ . 14‬כרם – ברכת הארץ‪.‬‬ ‫‪ .15‬כד שמן – יצהר הארץ‪.‬‬ ‫האם תצליחו לגלות את כולם?‬ ‫מצא את ההבדלים‬ ‫בהצלחה!‬ ‫מצאו את ‪ 15‬ההבדלים המסתתרים בשיירת הביכורים העולה לירושלים!‬ ‫יש לכם פתרון? הזדמנות לזכות בפרסים מפתיעים! ‪ -‬שלחו את התשובות הנכונות למייל ‪Office@mrbs.co.il‬‬ ‫או לפקס ‪ 077-4701119‬והיכנסו להגרלה‪-‬בהצלחה!‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫‪15‬‬ ‫ר‬ ‫‪17:40‬‬ ‫‪,28.1.‬‬ ‫‪2025‬‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫דאתי‪ ,‬דעלאי‬ ‫ותתאי‬ ‫עלמא עלמא‬ ‫דאתי‪ ,‬דעלאי‬ ‫איהו‪ ,‬איהו‪,‬‬ ‫ומאי ומאי‬ ‫מאשרין ליה‪,‬‬ ‫לחמו‪,‬דאדאהואהואאתראתרדכלאדכלא‬ ‫מאשרין ליה‪,‬‬ ‫שמנהלחמו‪,‬‬ ‫מאשרשמנה‬ ‫תא חזי‪ ,‬מאשר‬ ‫ב‬ ‫‪Kabb‬‬ ‫‪alistic‬‬ ‫ב‬ ‫‪Tree‬‬ ‫‪of Lif‬‬ ‫‪e with‬‬ ‫‪the na‬‬ ‫י״‬ ‫‪mes‬‬ ‫‪of the‬‬ ‫‪Seph‬‬ ‫‪iroth‬‬ ‫פריש אלאמאןאיתהואלחםאתר‪,‬‬ ‫כאןהואלא אתר‪,‬‬‫עד מאן‬ ‫מאן‪,‬פריש‬ ‫לחמו‪,‬כאן לא‬ ‫לחמו‪,‬שמנה‬‫שמנה ליה‪.‬‬ ‫ומכספין‬‫ומכספליהין ליה‪.‬‬ ‫מאשרין‬ ‫ותתאי‬ ‫‪and pa‬‬ ‫ואית‬ ‫מאן‪ ,‬עד‬ ‫מאשרין ליה‬ ‫‪th‬‬ ‫לחםדתלייא‬ ‫ואית‬ ‫תורה‬ ‫אילנא‬ ‫דברי‬‫ואית אית‬ ‫אילנאביהדחיי‪,‬מותא ‪,‬‬ ‫אילנא ‪,‬אילנאאיתדתלייא‬ ‫אית אילנא ואית‬ ‫דחיי‪ ,‬ואית‬ ‫אילנא ‪,‬דאית‬ ‫ואיתכמה‬ ‫דאיתואיתאילנאלחם‪,‬‬ ‫כמהלחם‬‫לחם‪ ,‬אית‬ ‫אלא‬ ‫לחמ״והרשב״י‬ ‫שלטז‬‫(שמות‬‫הוא‬ ‫(לחם)ועלדאדאו'‪,‬דרךודא‬ ‫כתיבאורו‬ ‫לחמ״ואיהולח״ם ו'‪,‬‬ ‫פנג‪,‬הואומאן‬ ‫לחם ודא‬ ‫דאקרידא ו'‪,‬‬ ‫ואיתאיהולחם(לחם)‬ ‫דאקרי ‪,‬לחםאיתפנג‪,‬לחםומאן‬ ‫לחם מותא‬ ‫ביה‬ ‫השמיםו'‪,‬ודאי‪.‬‬ ‫דהא‬ ‫הקדוש‬ ‫השמים‪ ,‬מן‬ ‫לחמו‪ ,‬לחם‬ ‫בזוהר‬ ‫מאשר שמנה‬‫לחם מן‬ ‫ועל דא‬‫ודאי‪.‬לכם‬ ‫ממטיר‬‫השמים‬ ‫השמים‪,‬ד)מןהנני‬ ‫(שמות טז‬‫כתיבלחם מן‬ ‫ממטירדא לכם‬ ‫לח״םהנניו'‪ ,‬ועל‬ ‫ד)‬ ‫כדכתיב‬ ‫איהו‬ ‫מעטרא ליה‪,‬‬ ‫אמו‪ ,‬וכד‬ ‫בעטרהוהואשעטרה לו‬‫(שיר גהאייא)אילנא ‪,‬‬ ‫כדכתיבאתזן‬ ‫מעטראו'‪,‬ליה‪,‬דהא מניה‬ ‫לחמו‪ ,‬לחם‬ ‫שמנה‪ ,‬והוא‬ ‫מניהדאאתזןמאשר‬ ‫האי אילנא‬ ‫ועל‬ ‫מלך‬ ‫ומאן לה על‬ ‫אתזנת‪,‬מלך‪,‬‬ ‫והוא יהיב‬ ‫מניהמעדני‬ ‫דהא יתן‬ ‫ודאי הוא‬ ‫נקיט‪,‬ישראל‪,‬‬ ‫וכד דאאיהוכנסת‬‫אמו‪ ,‬מלך‬ ‫מלך‪,‬לו ומאן‬ ‫שעטרה‬ ‫בעטרהמעדני‬‫נקיט‪ ,‬גודאייא)הוא יתן‬ ‫(שיר‬ ‫קיימא ‪>,‬תבוא‬ ‫פרש>ת כי‬‫דצדיק‪ ,‬דרגא קדישא את‬ ‫קדישאעלאתידאקיימא ‪,‬‬‫דצדיק‪,‬והואדרגאיהיב לה‬ ‫אתזנת‪,‬‬ ‫דא כנסת ישראל‪ ,‬דהא מניה ידא‬ ‫על פי שהנסיון אסור מדין התורה שאין לומר‪:‬‬ ‫הנתינה לכבוד הי״ת בשמחה ובאהבה שלימה‬ ‫״והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן‬ ‫אעשה מצוה פלונית כדי שאצליח בנכסים‪ ,‬שכן‬ ‫ובהרגשה של זכות גדולה ליתן ממה שחננו ה'‪,‬‬ ‫לך נחלה וירשתה וישבת בה‪ ,‬ולקחת מראשית‬ ‫אמר הכתוב‪( :‬דברים ו‪ ,‬טז) ״לא תנסו״‪ ,‬כבר אמרו‬ ‫וכמו שבשעה שעושה אדם עסקה גדולה של‬ ‫כל פרי האדמה״‪ .‬ואמרו חז״ל אינו מביא אלא‬ ‫רז״ל‪( :‬תענית ט א) חוץ מזו‪ ,‬שנאמר‪( :‬מלאכי ג‪ ,‬י)‬ ‫רווח עצום‪ ,‬הרי הוא שמח וטוב לב‪ ,‬כך בשעת‬ ‫מן המובחר שבשדהו‪ ,‬זהו לשון ״מראשית״‪,‬‬ ‫״הביאו את כל המעשר״ וגו'‪ ,‬שהנסיון בו מותר‪ .‬וכן‬ ‫נתינתו לצדקה הריהו שמח וטוב לב על ההזדמנות‬ ‫מן המובחר‪ ,‬כמו‪( :‬עמוס ו‪ ,‬ו) ״וראשית שמנים‬ ‫בשני כתובים אלו שהם נסיון ולא תנאי‪ ,‬שלא אמר‬ ‫הגדולה והזכות לקיים מצווה ועיסקה טובה זו‪.‬‬ ‫ימשחו״‪ ,‬וכן בכל דבר מצוה או כל דבר שהאדם‬ ‫״אם תכבד את ה' מהונך וימלאו״ וגו'‪ ,‬הא למדת‬ ‫וכתב רבינו בחיי בריש פרשתינו על הפסוק כבד‬ ‫מקדיש ומקריב להקב״ה צריך שיהיה מן המובחר‪,‬‬ ‫שהנסיון אף על פי שהוא אסור מדין התורה‪ ,‬בענין‬ ‫את ה' מהונך ומראשית כל תבואתך‪ ,‬וימלאו‬ ‫וכן מצינו בהבל הצדיק שהביא קרבן מן המובחר‪:‬‬ ‫‪file:///C‬‬ ‫‪:/Use‬‬ ‫טדגי‪rs/‬‬ ‫‪/Dow‬‬ ‫‪nload‬‬ ‫‪s/Tre‬‬ ‫‪e_of_li‬‬ ‫אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרוצו‪( .‬משלי ג‪ ,‬ט ‪-‬‬ ‫(בראשית ד‪ ,‬ד) ״מבכורות צאנו ומחלביהן״‪ ,‬ועל‬ ‫‪fe_b‬‬‫_‪ahir‬‬ ‫‪Hebr‬‬ ‫‪ew (1‬‬ ‫הצדקה והמעשר הוא מותר‪.‬‬ ‫‪).svg‬‬ ‫י)‪ .‬וז״ל‪ :‬שלמה המלך ע״ה הזהיר אותנו בכאן על‬ ‫זה אמר‪ :‬מראשית כל פרי האדמה‪ ,‬מן המובחר‬ ‫ובמדרש‪( :‬תנחומא ראה יב) כבד את ה' מהונך‪,‬‬ ‫שבפירות אדמתו‪.‬‬ ‫מדת הבטחון‪ ,‬ובא להודיע שיכבד האדם מהונו‬ ‫‪1/1‬‬ ‫ממה דהנייך‪ ,‬כלומר מכל מה שהוא מהנה אותך‬ ‫להקב״ה‪ ,‬ולא תרע עינו בו כי יפזר ויתן לאביונים‪,‬‬ ‫וכתב הרמב״ם בהלכות ביכורים (ד‪ ,‬טז ‪ -‬יז) כיצד‬ ‫ונתן לך יתרון על שאר בני אדם יש לך להודות‬ ‫אבל יבטח בשי״ת כי בגלל הדבר הזה יברכהו בכל‬ ‫מעלין את הבכורים לירושלים‪ ,‬מתכנסין אנשי‬ ‫לפניו ולתת כבוד לשמו‪ ,‬כגון מי שראה בעצמו‬ ‫מעשה ידיו‪ ,‬ואין לו לחשוב שבסבת הפזור הזה‬ ‫מעמד שבעירות‪ ,‬עמהם‪ ,‬כדי שלא יעלו יחידים‪,‬‬ ‫שיש לו קול ערב ראוי לו לכבד בו את הש״י שינגן‬ ‫יחסר הונו‪ ,‬כי כן אמר שלמה‪( :‬משלי כח‪ ,‬כז) ״נותן‬ ‫שנאמר‪( :‬משלי יד‪ ,‬כח) ״ברב עם הדרת מלך״‪,‬‬ ‫ויתפלל לפניו‪ ,‬ונשמע קולו בבאו אל הקדש‪,‬‬ ‫לרש אין מחסור״‪ ,‬אך יש לו להאמין באמת כי ה’‬ ‫ולנין ברחובה של עיר‪ ,‬ולא יכנסו לבתים מפני אהל‬ ‫ובלבד שיכוין בקולו לכבוד הש״י לא לכבוד עצמו‬ ‫יתעלה יוסיף עליו‪ ,‬כי כן אמר‪( :‬משלי יא‪ ,‬כד) ״יש‬ ‫הטומאה‪ ,‬ובשחר אומר הממונה‪ :‬קומו ונעלה ציון‬ ‫שישבחוהו בני אדם‪ ,‬שאם עשה לכבוד הש״י עליו‬ ‫מפזר ונוסף עוד״‪ ,‬ועוד אמר‪( :‬משלי י‪ ,‬ב) ״לא‬ ‫אל ה' אלהינו‪ ,‬והשור של שלמים הולך לפניהם‬ ‫הכתוב אומר‪( :‬שיר השירים ב‪ ,‬יד) ״השמיעני‬ ‫יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות״‪ .‬יאמר‪:‬‬ ‫וקרניו מצופות זהב‪ ,‬ועטרה של זית בראשו‪,‬‬ ‫את קולך״‪ ,‬ואם לכבוד עצמו עליו הכתוב אומר‪:‬‬ ‫כי יתרון ההון‪ ,‬המקובץ מן הגזל והחמס לא יועיל‪,‬‬ ‫להודיע שהבכורים משבעת המינין‪ ,‬והחליל מכה‬ ‫(ירמיה יב‪ ,‬ח) ״נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה״‪.‬‬ ‫והחסרון שיחסר לצדקה יועיל לו כי תצילנו מן‬ ‫לפניהם עד שמגיעין קרוב לירושלים‪ ,‬והם הולכים‬ ‫וכן אם היה סופר ראוי לו שיכתוב ספרים לכבוד‬ ‫המות‪ ,‬וזהו שאמרו ז״ל‪( :‬כתובות סו ב) מלח ממון‬ ‫בכל הדרך וקורין‪( :‬תהילים קכב‪ ,‬א) ״שמחתי‬ ‫הש״י‪ ,‬ואם זכה לכתוב ספר תורה בידו הנה שכרו‬ ‫חסר‪ ,‬ואמרי לה חסד‪ .‬וכיון שכן ראוי לו לאדם‬ ‫באומרים לי בית ה' נלך״‪ ,‬ולא היו מהלכין כל היום‬ ‫עד שמים יגיע‪ ,‬שכבר אמרו רז״ל‪( :‬מנחות ל א)‬ ‫שיחסר מממונו לכל דבר מצוה וקניני המעלות‪,‬‬ ‫אלא שתי ידות ביום‪ ,‬הגיעו לקרוב לירושלים‬ ‫כתבו מעלה עליו הכתוב כאלו קבלו מהר סיני‪ .‬וכן‬ ‫ובפרט במצות הצדקה‪ ,‬כי הנותן צדקה לעני‬ ‫שלחו לפניהם שלוחים להודיע לאנשי ירושלים‪,‬‬ ‫אם היה יודע לאמן את ידו במצות מילה ראוי לו‬ ‫להקב״ה נותנה‪ ,‬וכן הנותן להקב״ה משלו הוא נותן‬ ‫ומעטרין את בכוריהם ומפרכסין אותן‪ ,‬ואם היה‬ ‫לו‪ ,‬וכן אמר דוד ע״ה‪( :‬דברי הימים ‪ -‬א כט‪ ,‬יד)‬ ‫בהן לח ויבש מניחין את הלח מלמעלה‪ ,‬והפחות‬ ‫שיתמיד במצוה הנכבדת הזו שנכרתו עליה (י״ו)‬ ‫״כי ממך הכל ומידך נתנו לך״‪ ,‬ועל כן אמר שלמה‬ ‫והסגנים והגזברין יוצאין לקראתם מירושלים‪,‬‬ ‫[שלש עשרה] בריתות‪ ,‬וכן בכיוצא באלה שכלן‬ ‫בכאן‪ :‬כבד את ה' מהונך‪ .‬ולשון ״הון״ כולל כל מיני‬ ‫לפי הבאין הן יוצאין‪ ,‬אם באו אנשים הרבה יוצאין‬ ‫הן פעולות נבחרות ולכבוד הש״י‪ ,‬חן ותפארת‬ ‫הספוק שאוצרים באוצרות‪ ,‬והוא מלשון‪( :‬תהלים‬ ‫לקראתם רבים ואם מעט מעט‪ ,‬וכשיכנסו כולן‬ ‫לעושיהן‪ .‬ומראשית כל תבואתך‪ ,‬נקראו ישראל‬ ‫קיט‪ ,‬יד) ״כעל כל הון״‪( ,‬משלי ל‪ ,‬טז) ״ואש לא‬ ‫בשערי ירושלים יתחילו לקרות‪( :‬תהלים קכב‪ ,‬ב)‬ ‫״ראשית״‪ ,‬שנאמר‪( :‬ירמיה ב‪ ,‬ג) ״קדש ישראל‬ ‫אמרה הון״‪ ,‬כי לא תשבע האש מלשרוף כל זמן‬ ‫״עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים״‪ ,‬וכל בעלי‬ ‫לה' ראשית תבואתה״‪ ,‬וראויין הם להכיר ולדעת‬ ‫שתמצא גוף מקבל השרפה‪ ,‬או לפי המדרש על‬ ‫אומניות שבירושלים עומדין מפניהם ושואלין‬ ‫את הש״י שהוא ראשית כל ראשית‪ ,‬ולכבדו‬ ‫אשה של גיהנם‪ ,‬והכוונה‪ :‬שאין ליסורי הרשעים‬ ‫בשלומן‪ :‬אחינו אנשי מקום פלוני בואכם לשלום‪,‬‬ ‫מראשית כל תבואותיהם‪ ,‬וזאת כוונת התורה‬ ‫בגיהנם סוף ותכלית‪.‬‬ ‫והן מהלכין בתוך ירושלים והחליל מכה לפניהם‬ ‫במצות הביכורים שהם ״ראשית״ שהתורה חייבה‬ ‫ונראה ששני כתובים אלו עניינם נסיון‪ :‬יזהיר‬ ‫עד שהם מגיעין להר הבית‪ .‬הגיעו להר הבית נטל‬ ‫לישראל שנקראו ״ראשית״ ללכת אל המקום‬ ‫שנכבד ה' מהוננו כדי שימלאו אסמינו שבע‪,‬‬ ‫כל אחד סלו על כתפו ואומר‪( :‬תהלים קנ‪ ,‬א)‬ ‫שהוא ראשית שכלולו של עולם‪ ,‬שנאמר‪( :‬תהלים‬ ‫ולכך סמך לו מיד‪ :‬וימלאו אסמיך שבע וגו'‪,‬‬ ‫״הללויה הללו אל בקדשו״‪ ,‬עד‪ :‬״כל הנשמה תהלל‬ ‫נ‪ ,‬ב) ״מציון מכלל יופי״‪ ,‬מציון נשתכלל יפיו של‬ ‫אמר ״וימלאו״ כנגד ״כבד״‪ ,‬ואמר ״ותירוש יקביך‬ ‫יה הללויה״‪ ,‬עד שמגיעין לעזרה הגיעו לעזרה‬ ‫עולם‪ ,‬ולתת אל הכהן שהוא ראשית העבודה‪,‬‬ ‫יפרוצו״ כנגד ״ומראשית כל תבואתך״‪ ,‬וכן כתוב‪:‬‬ ‫דברו הלוים בשיר‪( :‬תהלים ל‪ ,‬ב) ״ארוממך ה' כי‬ ‫ראשון למשרתי הקדש‪ ,‬ולהביא אליו בכורים‬ ‫(דברים כב‪ ,‬ט) ״ותבואת הכרם״‪ .‬וכן כתוב בענין‬ ‫דליתני״‪ ,‬עד כאן‪.‬‬ ‫מראשית כל פרי האדמה‪.‬‬ ‫המעשר‪( :‬מלאכי ג‪ ,‬י) ״ובחנוני נא בזאת״‪ .‬ואף‬ ‫ונמצא כמה מעלה גדולה לעשות את מצוות‬