gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משנת החסידות · mishnas hachsidus — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: משנת החסידות · mishnas hachsidus

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

משנת החסידות · mishnas hachsidus — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי”ת‬ ‫משנת‬ ‫החסידות‬ ‫מאסופת תורתו של המשפיע‬ ‫הגה”ח רבי‬ ‫אשר זעליג‬ ‫לוסטיגמן‬ ‫שליט”א‬ ‫המאמר השבועי‪:‬‬ ‫גודל כח התשובה‬ ‫פעולתה וסגולתה‬ ‫פרשת כי תבא תשפ”ו‬ ‫העומד לפני תשובה‪ ,‬ולכולם הקב"ה ודאי‬ ‫זוהר הקדוש‪:‬‬ ‫מקבל‪ ,‬ואם שב בתשובה‪ ,‬הרי מזומן לו‬ ‫אפילו אם חטא האדם בחטא גדול‬ ‫דרך החיים‪ .‬ואע"פ שפגם מה שפגם‪ .‬הכל‬ ‫ונשבע הקב"ה שיקבל עונש עבור זאת‬ ‫מתתקן והכל חוזר על תיקונו‪ .‬כי אפילו במה‬ ‫על ידי תשובה יכול לבטל הגזירה‬ ‫שיש בו שבועה הקב"ה מקבלו‪ .‬שכתוב‬ ‫(ירמיה כב‪ ,‬כד)‪ :‬חי אני נאם ה' כי אם יהיה‬ ‫גודל מעלת התשובה אנו לומדים‬ ‫כניהו וגו'‪ ,‬ובפסוק ל'‪ :‬כה אמר ה' כתבו את‬ ‫בזוהר הק'‪ ,‬שע"י התשובה מתקרב האדם‬ ‫האיש הזה ערירי וגו'‪ .‬ואחר ששב בתשובה‬ ‫אל הבורא יתברך ברגע אחד‪ ,‬שלמדריגה‬ ‫כתוב‪ :‬ובני יכניה אסיר בנו וגו'‪ ,‬מכאן‬ ‫זאת לא זוכים אפילו הצדיקים‪ .‬וכדבריהם‬ ‫שהתשובה משברת כמה גזירות ודינים‬ ‫בפ' חיי שרה (דף קכ"ט)‪" :‬ואברהם זקן בא‬ ‫וכמה שרשרות של ברזל ואין מי שעומד‬ ‫בימים"‪ ,‬ר"י פתח‪" :‬אשרי תבחר ותקרב‬ ‫לפני התשובה‪[ .‬הקב"ה צוה לא לבנות את‬ ‫ישכון חצריך"‪[ ,‬מתורגם]‪ :‬אשרי האיש‬ ‫יריחו‪ ,‬והוא עבר על ציווי ה' ובנה את יריחו‪,‬‬ ‫שדרכיו רצוים לפני ה'‪ ,‬אשריהם לבעלי‬ ‫ואז נשבע ה' שערירי ימות‪ ,‬ועל ידי ששב‬ ‫תשובה שבשעה אחת‪ ,‬ביום אחד‪ ,‬ברגע‬ ‫נתבטלה הגזירה]‪( .‬עיין ברמב"ם הלכות תשובה‬ ‫אחד‪ ,‬הם מתקרבים אל הקב"ה‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫פרק ז' הלכה ו')‬ ‫אפילו בצדיקים גמורים‪ ,‬שהם נתקרבו אל‬ ‫הקב"ה בכמה שנים‪ .‬אברהם אבינו לא נכנס‬ ‫אהוב נחמד קרוב וידיד‬ ‫באלו הימים העליונים‪ ,‬עד שנהיה זקן כפי‬ ‫ומעודדים ומחיי נפשות‪ ,‬הם דברי רבינו‬ ‫שנתבאר‪ .‬וכן בדוד המלך‪ ,‬שנאמר‪" :‬והמלך‬ ‫הרמב"ם ז"ל בהלכות תשובה (פרק ז' הלכה‬ ‫דוד זקן בא בימים"‪ ,‬אבל בעל תשובה מיד‬ ‫ז)‪ :‬כמה מעולה מעלת התשובה‪ ,‬אמש היה‬ ‫נכנס ומתדבק בקב"ה‪ .‬ר"י אמר‪ :‬למדנו‪,‬‬ ‫זה מובדל מה' אלוקי ישראל כו'‪ ,‬צועק ואינו‬ ‫במקום שבעלי תשובה עומדים בו באותו‬ ‫נענה כו'‪ ,‬ועושה מצות וטורפין אותן בפניו‬ ‫העולם‪ ,‬אין לצדיקים גמורים רשות לעמוד‬ ‫כו'‪ .‬והיום הוא מודבק בשכינה‪ ...‬צועק ונענה‬ ‫בו‪ ,‬משום שהם קרובים אל המלך יותר‬ ‫מיד‪ ...‬ועושה מצוות ומקבלין אותו בנחת‬ ‫מכולם‪ .‬והם מושכים לעצמם ברצון הלב‬ ‫ובשמחה‪ ...‬ולא עוד אלא שמתאוים להם‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬ובכח גדול להתקרב אל המלך‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫לב מי לא ימס בקרבו בהתבוננותו המתנה‬ ‫ובהלכה ו'‪ :‬גדולה תשובה שמקרבת את‬ ‫הטובה שנותן לנו בורא כל העולמים הרוצה‬ ‫האדם אל השכינה‪ ...‬אמש היה זה שנאוי‬ ‫בטובתנו ‪ -‬אשר ע"י התשובה נתקרב אל‬ ‫לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה‪,‬‬ ‫חיק אבינו שבשמים‪ ,‬בפעם אחת התקרבות‬ ‫והיום הוא אהוב ונחמד וקרוב וידיד‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫גדולה ונפלאה‪.‬‬ ‫נפלא מאד! רק אמש היה רח"ל במצב‬ ‫של מובדל מה'‪ ,‬צועק ואינו נענה‪ ,‬וטורפין‬ ‫התשובה מבטלת אפילו שבועת הקב"ה‬ ‫מצותיו בפניו‪ ,‬שנאוי‪ ,‬משוקץ מרוחק‪,‬‬ ‫עוד למדנו בזוהר הק' דבר נורא עד מאד‬ ‫תועבה‪ .‬והנה למחרת כשעשה תשובה‪,‬‬ ‫בגודל כח התשובה‪ ,‬שכוחה גדול עד כדי‬ ‫כבר הוא נמצא במציאות אחרת לגמרי‬ ‫כך‪ ,‬שאפילו אם ח"ו חטא האדם בחטא‬ ‫מקצה אל הקצה‪ .‬מודבק בשכינה‪ ,‬אהוב‪,‬‬ ‫גדול‪ ,‬עד כדי כך שנשבע הקב"ה שיקבל‬ ‫נחמד‪ ,‬קרוב‪ ,‬וידיד‪ ,‬צועק ונענה מיד‪ ,‬עושה‬ ‫עונש עבור זאת‪ .‬על ידי תשובה יכול לבטל‬ ‫מצות ומקבלין אותן בנחת ובשמחה ‪ -‬ועוד‬ ‫מה שנגזר עליו‪ ,‬וכדבריהם פרשת משפטים‬ ‫מתאוים להם‪ .‬וההסבר הוא כנ"ל ‪ -‬כי ע"י‬ ‫(דף קו ע"ב) [מתורגם]‪ :‬למדנו ‪ -‬אין דבר‬ ‫עליו להתחזק ‪ -‬שבידו לפתוח דף חדש‪,‬‬ ‫מעשה התשובה‪ ,‬נעשה בריה חדשה‪ ,‬ואינו‬ ‫וכדבריו ‪ -‬כאילו היום נולד‪.‬‬ ‫אותו האדם שחטא‪.‬‬ ‫בריה חדשה‬ ‫היום נולד‬ ‫ומה נעמו דבריו הקדושים של רבינו רבי‬ ‫קילורין לעינים הם הדברים שמלמדנו‬ ‫אברהם סבע זי"ע‪ ,‬המלמדנו כוחה הגדול‬ ‫רבינו "הכל בו" בסדר דרכי התשובה‪,‬‬ ‫של התשובה‪ ,‬שעי"ז הוא נעשה בריה‬ ‫ומדריכנו שהשב צריך לדעת‪ ,‬שהוא בריה‬ ‫חדשה‪ ,‬ואינו אותו האדם שחטא‪ .‬וכדבריו‬ ‫חדשה כתינוק שנולד עכשיו‪ .‬וכדבריו (סימן‬ ‫בספרו הנפלא "צרור המור" (פ' נצבים)‪:‬‬ ‫ס"ז)‪ :‬שלח לנו הקב"ה ביד עבדו יחזקאל‬ ‫ולכן אמר "יעזוב רשע דרכו" ‪ -‬מהמעשים‬ ‫הנביא ‪ -‬שובו והשיבו מכל פשעיכם‪ ,‬ולא‬ ‫הרעים שעשה‪ ,‬ו"איש און מחשבותיו"‬ ‫יהיה לכם למכשול עון‪ .‬השליכו מעליכם‬ ‫‪ -‬ממה שחטא בהרהור הלב‪ ,‬ו"ישוב אל‬ ‫פשעכם אשר פשעתם בם‪ ,‬ועשו לכם לב‬ ‫ה'" ‪ -‬שהוא רחמן "וירחמהו"‪ .‬ולפי שהם‬ ‫חדש ורוח חדשה‪ ,‬ולמה תמותו בית ישראל‪.‬‬ ‫היו מתיאשים מהתשובה‪ ,‬כאומרם שמי‬ ‫אדם אשר חטא ופשע‪ ,‬עד כי עונו עלה‬ ‫שפשע נגד המלך שחייב מיתה‪ ,‬כל שכן‬ ‫עד לשמים שיאו‪ .‬ובא בקרבו רוח טהרה‪,‬‬ ‫נגד השם‪ .‬לזה סמך ואמר‪" :‬כי לא מחשב‬ ‫ושת לבו לשוב למוטב ולחסות תחת כנפי‬ ‫בותי מחשבותיכם"‪ .‬כי החוטא נגד המלך‬ ‫השכינה‪ ,‬ולהכנס בדרכי התשובה‪ .‬אשכילך‬ ‫אינו חייב מיתה ‪ -‬עד שיודה בפיו‪ .‬ודרכי‬ ‫ואורך בדרך זו תלך‪ :‬ביום ההוא ישליך‬ ‫ה' הם בהיפך‪ ,‬דכתיב‪" :‬מכסה פשעיו לא‬ ‫האדם מעליו כל פשעיו אשר עשה‪ .‬ויעשה‬ ‫יצליח‪ ,‬ומודה ועזב ירחם" (משלי כח‪ ,‬יג)‪.‬‬ ‫עצמו כאלו היום נולד ‪ -‬ואין בידו לא זכות‬ ‫וממה שאתם אומרים כי אחר שאדם חטא‬ ‫ולא חובה‪ .‬וזה היום תחלת מעשיו‪ ,‬ואז ישוה‬ ‫ופשע אין תיקון לו‪ ,‬זה שקר‪ ,‬כי כבר ידעת כי‬ ‫דרכיו ויפלס אורחותיו‪ ,‬ולא ינועו מעגלותיו‬ ‫האדם עץ השדה‪ ,‬וכמו שעשב השדה אע"פ‬ ‫מדרך הטוב‪ ,‬ומדה זו תביאנו לשוב בתשובה‬ ‫שיבש‪ ,‬ה' מוריד טל ומטר וחוזר ללחותה‬ ‫שלימה‪ .‬כי אם לא יעשה עצמו כמשליך‬ ‫ולהיות רעננה‪ .‬כן ראוי להיות באדם‪ ,‬אע"פ‬ ‫גלוליו‪ ,‬וכובד העונות ועוצם החטאים אשר‬ ‫שיהיה יבש כעשב השדה מצד העבירות‪,‬‬ ‫עשה‪ ,‬יבהילהו ולא יניחוהו לשוב‪ ,‬כי יאמר‬ ‫אם ישוב בתשובה ישוב לקדמותו‪ ...‬ולכן‬ ‫בדעתו הנה חטאתי ועויתי ופשעתי‪ ,‬וכזאת‬ ‫תמצא שאמר בזאת הפרשה להוציא מלב‬ ‫וכזאת עשיתי ועברתי ושניתי ושלשתי עד‬ ‫האנשים זה הטעות‪ ,‬שחושבים שאין תשוב‬ ‫אין ספורות‪ ,‬ואיך אבא עוד לפניו כבושת‬ ‫בה מועילה למי שחטא נגד ה'‪" ,‬כי המצוה‬ ‫גנב‪ .‬כי ימצא כן בושתי ממעשי‪ ,‬לעמוד‬ ‫הזאת אשר אנכי מצוך היום" ‪ -‬שהיא מעלת‬ ‫לפניו וללכת בדרכיו ולדבקה בו‪ ,‬ואיך‬ ‫התשובה‪" ,‬לא נפלאת היא ממך ולא רחוב‬ ‫ארמוס את חצריו ואיך אספר את חקיו‪.‬‬ ‫קה היא"‪ ,‬כלומר ‪ -‬לא יש בה דבר מכוסה‬ ‫והיצר המסית והמדיח היושב במפתחי‬ ‫ונפלא‪ ,‬ולא דבר תימא‪ ,‬ולא דבר רחוק מן‬ ‫הלב‪ ,‬המתחדש בכל יום בקרבו‪ ,‬וצופה תמיד‬ ‫השכל‪ .‬כי השכל מחייב‪ ,‬שהמודה פשעיו‬ ‫ומבקש להכשילו‪ ,‬משיא לבו לדבר הרע‬ ‫ומתחרט מהם ואינו חוזר להם לעולם‪ ,‬שה'‬ ‫הזה‪ ,‬ומניא אותו מדרך הישר והטוב‪ .‬לכן ‪-‬‬ ‫יקבל תשובתו‪ .‬ועוד‪ ,‬כי האדם החוטא ומב‬ ‫טוב לו להשליך כל פשעיו מעליו במחשבתו‪,‬‬ ‫תחרט אח"כ‪ ,‬אינו אותו האדם החוטא‪ ,‬אבל‬ ‫ולעשות לו לב חדש‪ ,‬עכ"ד‪ .‬הרי הדברים‬ ‫הוא בריה חדשה‪ ...‬ולכן הבעל תשובה הוא‬ ‫מפורשים ‪ -‬שמחשבות אלו‪ ,‬הן עצת היצר‪.‬‬ ‫מכובד בעיני ה'‪ ...‬ואם נפלאת היא‪" ,‬ממך"‪,‬‬ ‫ובזמן שמנסה להכשיל האדם בשיטה זאת‪,‬‬ ‫בה להביא רפואה לעולם‪ ,‬כי הרפואה גם כן‬ ‫לפי דעתך המשובש‪ ,‬אבל לא לפי האמת‪,‬‬ ‫שהוא שב להיות כבתחלה‪ .‬וכאשר בני אדם‬ ‫שאם לא היתה מעלת התשובה‪ ,‬לא שבקת‬ ‫עושים תשובה וחוזרים אל התחלתם‪ ,‬העומ‬ ‫חיי לכל בריה‪ ,‬אחר שכמעט הם מחוייבים‬ ‫לם גם כן חוזר אל התחלתו‪ ,‬לתקן כל קלקול‬ ‫לחטוא מצד יצרם הרע‪ ,‬ע"כ‪ ,‬דיבורים המב‬ ‫שהוא בעולם‪ .‬ולפיכך אמר גדולה תשובה‬ ‫חיים נפשות‪ .‬הס מלהזכיר דבר שכזה ‪ -‬שאי‬ ‫שמביאה רפואה לעולם‪ ,‬כאשר העולם מתמ‬ ‫אפשר לשוב על החטאים‪ ,‬האדם דומה לעץ‬ ‫דבק בהתחלתו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫השדה בכמה בחינות‪ ,‬וגם בזה הוא דומה‬ ‫ביראר לנו רבינו שהסיבה שאפשר ל�ה‬ ‫לאילן‪ ,‬שאפילו אם הענף יבש‪ ,‬מכל מקום‬ ‫תרצות ע"י התשובה‪ ,‬כי עי"ז האדם חוזר‬ ‫יכול להתחדש‪ ,‬מאחר שלא נתנתק מהב‬ ‫למצב של ראשית בריאתו ‪ -‬שהיה אז קרוב‬ ‫שורש‪ ,‬וכן האדם אפילו אם ח"ו נכשל בעב‬ ‫אל ה' כי היה נקי מחטא‪ .‬וכח התשובה הוא‪,‬‬ ‫בירה‪ ,‬מכל מקום ע"י התשובה‪ ,‬מממשיך‬ ‫שע"י שהאדם מתחרט על מעשיו הרעים‬ ‫חיות חדש מהשורש שלא נפגם‪ ,‬ונעשה‬ ‫‪ -‬על זה שניתק עצמו מהבורא ית'‪ ,‬ומקב‬ ‫בריה חדשה‪ ,‬ואינו אותו האדם שחטא‪ ,‬ונעב‬ ‫בל עליו להיטיב מעשיו‪ ,‬הרי שעי"ז חוזר‬ ‫שה מכובד בעיני השי"ת‪.‬‬ ‫הוא למצב של קודם החטא‪ ,‬ומתקרב אל‬ ‫הקב"ה‪ .‬וזה מרומז במילה "תשובה" שהיא‬ ‫מציאות של קודם הבריאה‬ ‫שיבה אל המצב הראשון‪ .‬וסגולה נוספת‬ ‫והנה חז"ל הק' אומרים לנו‪ :‬שבעה‬ ‫פועל ע"י תשובתו‪ ,‬כי מתקן כל קלקול בעוב‬ ‫דברים נבראו קודם שנברא העולם ואלו הן‪:‬‬ ‫לם‪ ,‬ומביא רפואה לעולם‪ ,‬כי גם הרפואה‬ ‫תורה ותשובה כו' (פסחים נד‪ ,‬א)‪ .‬גילו חז"ל‬ ‫ענינה להביא את האדם למצב הקודם ‪-‬‬ ‫הק' שהתשובה נבראת קודם הבריאה‪ ,‬ולכן‬ ‫למצב שהיה בריא‪.‬‬ ‫ענינה הוא שהיא קודם הזמן‪ ,‬שהרי הבריאה‬ ‫נמצאת בתוך הזמן‪ ,‬ומטעם זה אפילו אם‬ ‫החסד שבתשובה‬ ‫ח"ו נכשל האדם בחטא‪ ,‬יכול לשוב‪ ,‬כי ע"י‬ ‫הבה נראה דברי השולחן ערוך של‬ ‫התשובה הוא מתדבק למציאות של קודם‬ ‫הלכות תשובה‪( ,‬כך הגדירו הגה"צ ר' ישראל‬ ‫הזמן‪ ,‬ונעשה עי"ז בריה חדשה‪ ,‬ואינו אותו‬ ‫האדם שחטא‪( .‬ועיין בר"ן‪ :‬שלכך נבראו קודם‬ ‫סלנטר זי"ע) ה"שערי תשובה" ל"רבינו יונה"‬ ‫שמתחיל את ספרו‪ :‬מן הטובות אשר היטיב‬ ‫שנברא העולם משום שאי אפשר לעולם בלעדם)‪.‬‬ ‫השי"ת עם ברואיו‪ ,‬כי הכין להם הדרך לעלות‬ ‫מתוך פחת מעשיהם ולנוס מפח פשעיהם‪,‬‬ ‫חוזר אל השורש‬ ‫לחשוך נפשם מני‪-‬שחת‪ ,‬ולהשיב מעליהם‬ ‫וכן אנו לומדים דבר זה בדברי רבינו‬ ‫אפו‪ ,‬ולמדם והזהירם לשוב אליו כי יחטאו‬ ‫המהר"ל זי"ע‪ ,‬שכח ומעלת התשובה הוא‪,‬‬ ‫לו‪ ,‬לרוב טובו וישרו‪ ,‬כי הוא ידע יצרם כו'‪,‬‬ ‫כי עי"ז חוזר האדם לשורשו‪ .‬וכדבריו בספרו‬ ‫ואם הרבו לפשוע ולמרוד ובגד בוגדים בגדו‪,‬‬ ‫"נתיבות עולם " (נתיב התשובה פרק ב' ד"ה ו�ב‬ ‫לא סגר בעדם דלתי תשובה‪.‬‬ ‫פרק יום הכיפורים)‪ :‬מובא בחז"ל (יומא פו‪ ,‬א)‪:‬‬ ‫א"ר חמא בר חנינא גדולה תשובה שמביאה‬ ‫נחשב מיד כאילו קיים כל התורה‬ ‫רפואה לעולם‪ ...‬דע לך ‪ -‬כי התשובה היא‬ ‫ועד היכן הדברים מגיעים ‪ -‬מעלת וגודל‬ ‫לאדם‪ ,‬מצד כי האדם נברא בהתחלתו בלא‬ ‫כח התשובה‪ ,‬שרק ע"י חרטה על העבר‬ ‫חטא‪ ,‬וכאשר הוא שב אל הש"י‪ ,‬אז האדם‬ ‫וקבלה אמיתית על להבא‪ ,‬משעה זו כבר‬ ‫חוזר אל התחלתו‪ .‬ומפני זה ראויה התשומ‬ ‫כל אדם לקיים כל המצות‪ ,‬שיעשה ‪ -‬אותם‬ ‫נחשב אצל הבורא ית"ש‪ ,‬כאילו קיים אדם‬ ‫שאפשר לו לעשותם‪ ,‬ויקבל על עצמו לעב‬ ‫זה כל התורה כולה‪ ,‬ונעשה צדיק ברגע‬ ‫שות ‪ -‬אותם שלא הגיעו עדיין לידו‪ ,‬והמב‬ ‫אחד‪ ,‬דבר נפלא זה אנו לומדים במשנתם‬ ‫צות שאי אפשר לו לעשותם שאינו מצווה‬ ‫של רבינו יונה ורבינו המבי"ט‪.‬‬ ‫בהם‪ ,‬כמצות כהנים וזולתם‪ ,‬בקריאה בהם‬ ‫ה א לך לשונו הזהב של רבינו יונה ב�ש‬ ‫ובקבלתם אילו נצטווה‪ ,‬נחשב לו כאילו‬ ‫ערי תשובה (שער שני אות י')‪ :‬כאשר ישמע‬ ‫עשאה‪ .‬וזה הדרך כולל כל המצות‪ ,‬אף בזמן‬ ‫מוסר החכמים והמוכיחים‪ ,‬יקשיב וישמע‬ ‫שאין בית המקדש קיים‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ויכנע ויחזור בתשובה‪ ,‬ויקבל בלבו כל דברי‬ ‫עלינו להתבונן גודל אשרנו‪ ,‬המתנה‬ ‫התוכחות‪ ,‬ושלא יגרע דבר מדבריהם‪ .‬והנה‬ ‫הגדולה של הקבלה מכאן ולהבא‪ .‬בידינו‬ ‫האיש הזה‪ ,‬ברגע קטן יצא מאפילה לאור‬ ‫לקבל שכר על כל התורה כולה‪ ,‬אפילו על‬ ‫גדול‪ ,‬כי עת אשר יאזין ויסכית‪ ,‬ולבבו יבין‬ ‫מצות שלא יצא לנו לקיימם בשום זמן‪,‬‬ ‫ושב‪ ,‬ויקבל ביום שמעו דברי המוכיח‪ ,‬ויקיים‬ ‫ואפילו מצות השייכים לכהנים ולוים וכדוב‬ ‫עליו להיותו עושה ככל אשר יורהו תופשי‬ ‫מה‪ ,‬מ"מ ע"י זה שאנו מקבלים על עצמנו‬ ‫התורה‪ ,‬מן היום הזה ומעלה‪ ,‬להזהר כאשר‬ ‫לקיים כל מה שנדע שמוטל עלינו‪ ,‬ואילו‬ ‫יזהירו יודעי בינה לעתים‪ ,‬עלתה בידו התמ‬ ‫המצות שאינם שייכים לנו‪ ,‬אילו נצטוינו‬ ‫שובה‪ ,‬ונהפך לאיש אחר‪ .‬ומעת אשר קיבל‬ ‫היינו מקיימים אותם‪ ,‬כבר נחשב אצל הבוב‬ ‫כזאת במחשבתו‪ ,‬וגמר עליו ככה בלבבו‪ ,‬קנה‬ ‫רא ית"ש‪ ,‬כאילו קיימנו את כל התורה כל‬ ‫לנפשו זכות ושכר‪ ,‬על כל המצות והמוסרים‪,‬‬ ‫חיינו‪ ,‬ונקבל עליהם שכר‪.‬‬ ‫ואשריו כי צדק נפשו בשעה קלה‪ .‬וכן אמרו‬ ‫רז" ל (מכילתא בא יב‪ ,‬ב)‪" :‬וילכו ויעשו בני י�ש‬ ‫מחמת הגלות העבירה נחשבת מיד כשוגג‬ ‫ראל" (שמות יב‪ ,‬כח)‪ ,‬וכי מיד עשו‪ ,‬והלא לא‬ ‫וכמים קרים על נפש עיפה‪ ,‬הם הדברים‬ ‫עשו עד ארבעה עשר לחודש? אלא‪ ,‬כיון‬ ‫שמלמדנו המגיד הק' ר' ישראל מקוזניץ‬ ‫שקבלו עליהם לעשות‪ ,‬מעלה עליהם הכב‬ ‫זי"ע‪ ,‬ומחדש חידוש נורא‪ ,‬שאע"פ שיש‬ ‫תוב כאילו עשו מיד‪ .‬ואמרו (אבות דר"נ פכ"ב)‪:‬‬ ‫הפרש בין תשובה מיראה ‪ -‬שאז העבירות‬ ‫"כל שמעשיו מרובים מחכמתו חכמתו‬ ‫נעשים כשגגות‪ ,‬לתשובה מאהבה – שהם‬ ‫מתקיימת‪ ,‬שנאמר נעשה ונשמע‪ .‬באור‬ ‫נעשים כזכיות‪ .‬כיום מחמת הצרות שאנו‬ ‫הדבר‪ :‬כי האיש אשר קיבל על נפשו בלב‬ ‫עוברים אחר חורבן בית המקדש‪ ,‬הרי אנו‬ ‫נאמן לשמור ולעשות על פי התורה כו'‪ ,‬יש‬ ‫כשכורים‪ ,‬ונחשב לפני הבורא כל העונות‬ ‫בידו מן היום הזה שכר על כל המצות‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫כשוגגים‪ ,‬ולכן ‪ -‬כשעושים תשובה אפילו‬ ‫וןכן כותב רבינו המבי"ט בהקדמה ל�ס‬ ‫מיראה נעשים זכיות‪ .‬וכדבריו בספרו‬ ‫פרו "קרית ספר" על הרמב"ם‪ ,‬ומוסיף‪,‬‬ ‫"עבודת ישראל" (שבת תשובה)‪ :‬ומסיים‬ ‫שאפילו מצות השייכים לכהנים ולוים וכב‬ ‫הכתוב "כי כשלת בעוניך"‪ ,‬רומז על‬ ‫דומה‪ ,‬ואפילו מצות שאינם נוהגים בזמן‬ ‫הצרות וזמן החורבן שאז כולנו כשיכורים‬ ‫הזה‪ ,‬ע"י שלומד הלכותיהם‪ ,‬ומצדו היה‬ ‫ומשוגעים מכובד החורבן והצרות ורדיפות‬ ‫מוכן לקיימם‪ ,‬נחשב לו כאילו קיים אותם‪,‬‬ ‫מיום אל יום‪ ,‬עד שנחשב לפני הבורא ברוך‬ ‫ומקבל שכר גם עליהם‪ .‬וז"ל‪ :‬כשקבל האדם‬ ‫הוא כל העונות כאילו עשו שוגגים‪ ...‬מכל‬ ‫לעשות כל מה שנצטווה מפי הגבורה‪ ,‬הרי‬ ‫מקום כיון שעל ידי הצרות בלאו הכי נחשבו‬ ‫הוא כאילו עשאן‪ ,‬והקבלה ע"י הקריאה‬ ‫הדונות כשגגות‪ ,‬ממילא כששב ומתחרט‬ ‫תחשב כמעשה כו'‪ .‬אם כן על דרך זה‪ ,‬יוכל‬ ‫שערי תשובה מיוחדים‬ ‫עליהם לפני הבורא ברוך הוא‪ ,‬ברוב חסדיו‬ ‫זאת ועוד ‪ -‬אם ח"ו נכשל האדם בעבירה‪,‬‬ ‫מהפכם לזכיות‪.‬‬ ‫לא רק שאסור להתייאש‪ ,‬אלא להיפך ‪-‬‬ ‫עליו להתחזק‪ ,‬ולהתחיל מחדש לעבוד את‬ ‫אפילו בתשובה מיראה נעשים‬ ‫הבורא כראוי‪ ,‬כי עי"ז זוכה לפתיחת שערים‬ ‫מהעבירות זכיות‬ ‫מיוחדים‪ ,‬וכפי שאומר לנו הרה"ק ר' נפתלי‬ ‫חידוש וגילוי נפלא עד היכן כח התשובה‬ ‫מרופשיץ זי"ע‪ ,‬בספרו "זרע קודש" (פ'‬ ‫מגיע‪ ,‬גילה לנו הרה"ק ר' מאיר מאפטא‬ ‫כי תצא ד"ה והיה)‪ ,‬וז"ל‪ :‬הנה אנו אומרים‬ ‫זי"ע‪ ,‬והוא ‪ -‬שע"י עשיית התשובה זוכה‬ ‫אליו יתברך (איכה ה‪ ,‬כא)‪" :‬השיבנו ה' אליך‬ ‫האדם‪ ,‬שמכל עונותיו ייעשו מהם מצוות‪.‬‬ ‫ונשובה"‪ ,‬והשי"ת אומר (מלאכי ג‪ ,‬ז)‪" :‬שובו‬ ‫ומה שהגמרא מחלקת בין עושה תשובה‬ ‫אלי ואשובה אליכם"‪ .‬והנה קוב"ה ואורייתא‬ ‫מיראה לעושה תשובה מאהבה‪ ,‬אין המב‬ ‫וישראל אינון חד (זוה"ק פ' אחרי)‪ ,‬ונמצא‬ ‫דובר על הבעל תשובה‪ ,‬אלא כוונת הגמב‬ ‫שאין הפרש בין דיבורו יתברך‪ ,‬ובין דיבורנו‪,‬‬ ‫רא‪ ,‬על בעל המימרא שהוא ריש לקיש‪,‬‬ ‫כי ב' הבחינות נעשו כאחד בלי הפרש זמן‪,‬‬ ‫שידוע שהיה בעל תשובה‪ ,‬ולכן בתחילת‬ ‫כמ"ש ז"ל‪ ,‬שאמר יתברך (שיר השירים רבה‬ ‫דרכו כששב‪ ,‬השיג שמעלת התשובה היא‬ ‫ה‪ ,‬ג)‪" :‬פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני‬ ‫שעושה מהעבירות שגגות‪ ,‬אבל אחר כך‬ ‫אפתח לכם" וכו'‪ ,‬ותיכף ומיד ‪ -‬כשיש רק‬ ‫כשהתעלה בעבודת התשובה‪ ,‬השיג שמעב‬ ‫בלבו של אדם לשוב אליו יתברך‪ ,‬ופותח‬ ‫לת התשובה היא הרבה יותר גדולה‪ ,‬ושע"י‬ ‫בזה כחודו של מחט‪ ,‬תיכף אומר יתברך‪:‬‬ ‫עשיית התשובה‪ ,‬זוכה האדם לעשות מהעב‬ ‫"ואשובה אליכם"‪.‬‬ ‫בירות מצות‪ .‬וזל"ק‪( :‬פרשת שלח)‪ :‬ולי נראה‬ ‫כך הפירוש על הגמרא‪ ,‬כי הנה זה לשון‬ ‫שערים יותר גבוהים‬ ‫הגמרא‪ :‬ורמינהו דהא אמר ריש לקיש זדוב‬ ‫וממשיך‪ :‬רק באמת אף שכבר נפתחו לו‬ ‫נות נעשו כזכיות‪ ,‬ואיך אמרת זדונות נעשו‬ ‫שערי תשובה‪ ,‬אבל יש עוד שערי תשובה‪,‬‬ ‫כשגגות? ופריק הגמרא‪ :‬כאן מאהבה כאן‬ ‫גבוהים עוד יותר מאלו שנפתחו לו‪ ,‬וצריך‬ ‫מיראה‪ .‬ונראה לי הפירוש הוא כך ‪ -‬כי הנה‬ ‫עוד לצעוק יותר‪" :‬השיבנו ה' אליך ונשובה"‪.‬‬ ‫הצדיק כשהוא במדריגה גדולה כשעובד ה'‬ ‫וכשמתחיל בזה נקודה קטנה לשוב יותר‬ ‫מאהבה עילאה‪ ,‬יש לו כח יותר לפסוק טוב‬ ‫מקודם‪ ,‬תיכף אומר לו יתברך‪" :‬ואשובה‬ ‫על בני ישראל‪ ,‬ולהשפיע להם חסדים גדוב‬ ‫אליכם"‪ ,‬ופותח לו שערי תשובה עוד יותר‬ ‫לים וכל טוב סלה‪ .‬לא כן כשהוא במדריגה‬ ‫גבוהים‪ ,‬כן כמה פעמים בכמה בחינות‪ .‬אך‬ ‫קטנה‪ ,‬כשעובד מיראה‪ .‬והנה ריש לקיש‬ ‫זאת יזכור האדם‪ ,‬שאף שנפתחו לו שערי‬ ‫היה בעל תשובה כידוע ‪ .‬וזה פירוש הג�מ‬ ‫תשובה‪ ,‬לא יאמר כחי ועוצם ידי עשה לי‬ ‫רא‪ :‬כאן מאהבה וכאן מיראה‪ ,‬וקאי על ריש‬ ‫זה‪ ,‬רק ידע שהכל מהשי"ת‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫לקיש‪ ,‬כשהיה עובד ה' רק מיראה‪ ,‬אמר זדומ‬ ‫נות נעשו כשגגות‪ ,‬אבל כאשר הגיע להעבמ‬ ‫נפלא מאד‪ ,‬ע"י איתערותא דלתתא‬ ‫דות מאהבה‪ ,‬פסק זדונות נעשו כזכיות‪ ,‬הגם‬ ‫שלנו‪ ,‬ואפילו התעוררות קטנה כחודו של‬ ‫שהתשובה היא רק מיראה‪ ,‬וזה כאן מאהבה‬ ‫מחט‪ ,‬הקב"ה פותח לנו שערים חדשים‪ ,‬וזה‬ ‫כאן מיראה ‪ -‬כשריש לקיש עבד ה' מאהבה‪,‬‬ ‫הולך בלי סוף‪ ,‬וצריך שיזכור האדם‪ ,‬שכל‬ ‫וצדיק גוזר והקב"ה מקיים‪ .‬וכך הלכה‪ ,‬הגם‬ ‫זאת מתנה מאתו יתברך‪.‬‬ ‫ששב מיראה זדונות נעשו כזכיות‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫והוא הנקודה הפנימית בעומק הלב‪ ,‬שהיא‬ ‫מוריד שאול ויעל‬ ‫נקיה ומנוקה מכל שמץ ודופי‪ .‬ודוד המלך‬ ‫ועד היכן הדברים מגיעים ‪ -‬שער חדש‬ ‫ע"ה היה מבקש רבש"ע‪" :‬והתבוננת על‬ ‫בשערי התשובה‪ ,‬פתח לנו מרן הרה"ק‬ ‫מקומו"‪ ,‬פירוש ‪ -‬על מקום זה‪" ,‬ואיננו" ‪-‬‬ ‫השר שלום מבעלזא זי"ע‪ ,‬מביאו הרה"ק ר'‬ ‫ותראה שאין שם שום רשע חטא ועון‪.‬‬ ‫ירחמיאל ישראל יצחק מאלכסנדר‪ ,‬ששמע‬ ‫דבר זה מאביו הרה"ק ר' יחיאל זי"ע‪,‬‬ ‫תשובה בכל אופן‬ ‫כמובא בספרו "ישמח ישראל" (פ' וירא)‪.‬‬ ‫והחסד הגדול שעשה ה' עמנו‪ ,‬הוא‬ ‫והוא ‪ -‬שאפילו אם ח"ו נכשל האדם בחטא‬ ‫‪ -‬שאפשר לשוב אליו בכל מצב שהוא‪.‬‬ ‫חמור‪ ,‬והגיע רח"ל עד לדיוטא האחרונה‪,‬‬ ‫דאיתא בחז"ל (יומא פו‪ ,‬א)‪ :‬אמר רבי לוי‪:‬‬ ‫שלכאורה במצב שכזה קשה מאד לחזור‬ ‫גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד‪.‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬מכל מקום אין לו להתייאש‪,‬‬ ‫שנאמר‪" :‬שובה ישראל עד ה' אלקיך"‬ ‫אלא להתגבר על יצרו‪ ,‬ולהחליט החלטה‬ ‫(הושע יד‪ ,‬ב)‪ .‬והקשה רבינו המהרש"א‪ ,‬למה‬ ‫גמורה ‪ -‬לשנות דרכו הרעה מכאן ולהבא‪.‬‬ ‫לומד מפסוק שבנ"ך‪ ,‬ולא לומד מפסוק‬ ‫ואז הקב"ה יעזור לו שיהיה לו תקוה לעלות‬ ‫שבתורה‪ ,‬דכתיב‪" :‬ושבת עד ה' אלוקיך"?‬ ‫ממצבו השפל‪ ,‬וזה ע"י שמעמיק ומוריד את‬ ‫(עיין בדבריו מה שכתב בזה)‪ .‬ותירץ מרן הרה"ק‬ ‫השאול יותר למטה‪ ,‬ונמצא עי"ז שהחוטא‬ ‫רבי ישכר דוב מבעלזא זי" ע (מאקעוער ח�י‬ ‫כבר לא נמצא בשפל המדריגה‪ ,‬כי השאול‬ ‫בו)ר(‪ ,‬דיש ב' אופנים של תשובה‪ ,‬יש תש�ו‬ ‫נעשה יותר עמוק‪ ,‬ואז יותר קל לו לצאת‬ ‫בה של אדם שנכשל בחטא‪ ,‬שעליו לחזור‬ ‫ולהשתחרר ממאסר היצר‪ ,‬ולעבוד את‬ ‫בתשובה על חטאתו‪ .‬ויש תשובת הצדיב‬ ‫הבורא ית' מכאן ולהבא כראוי‪ .‬ורמז הדבר‬ ‫קים‪ ,‬שע"י שמשיגים בכל יום יותר גדלות‬ ‫הוא בפסוק‪" :‬מוריד שאול ויעל" (שמואל‬ ‫הבורא ית'‪ ,‬וחוזרים בתשובה על עבודתם‬ ‫א' ב‪ ,‬ו)‪ .‬היינו ‪ -‬שע"י שהקב"ה מוריד את‬ ‫של יום האתמול‪ ,‬שלא היתה לפי השגתם‬ ‫השאול‪ ,‬ויעל ‪ -‬נתעלה החוטא משפל‬ ‫של היום‪ .‬והנה על הפסוק "ושבת עד ה'‬ ‫המדרגה‪ ,‬ויותר קל לו לשוב‪.‬‬ ‫אלוקיך"‪ ,‬מפרש התרגום יונתן בן עוזיאל‪,‬‬ ‫שמדובר בצדיקים גמורים‪ ,‬היינו ‪ -‬שפסוק‬ ‫השורש לא נפגם‬ ‫זה מדבר בתשובת הצדיקים‪ .‬ואילו הביא‬ ‫זאת ועוד ‪ -‬אפילו אם ח"ו נכשל בחטא‪,‬‬ ‫ראיה מפסוק זה‪ ,‬היה משמע שרק תשובת‬ ‫אין לו להתייאש‪ ,‬כי באפשרותו להשתנות‬ ‫הצדיקים מתקבלת‪ ,‬ואילו תשובה על חטא‬ ‫ולהתנהג מכאן ולהבא כראוי וכנכון‪ .‬וטעם‬ ‫לא מתקבלת‪ .‬ולכן הביא התנא ראיה מהפב‬ ‫הדבר הוא ‪ -‬כי השורש לא נפגם‪ ,‬וע"י‬ ‫סוק‪" :‬שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת‬ ‫שהנקודה הפנימית לא נפגמה‪ ,‬יכול בקל‬ ‫בעוניך"‪ ,‬ושם מדובר מאחד שנכשל בחטא‪,‬‬ ‫לשוב בתשובה שלימה‪ .‬יסוד נפלא זה‬ ‫ואעפ"כ בידו לשוב אל ה'‪ ,‬ע"כ‪( .‬עיין חובת‬ ‫מביא ה"ישמח ישראל" זי"ע‪ ,‬מהרה"ק ר'‬ ‫הלבבות שער עבודת האלוקים פרק ג')‪.‬‬ ‫ברוך ממעזבוז זי"ע‪ .‬וכדבריו בספרו (פ'‬ ‫נתבראר לנו שאנו מוקפים בחסד ור�ח‬ ‫נח)‪ :‬וכך אמר הרבי ר' ברוך זצללה"ה‪ ,‬על‬ ‫מים‪ ,‬ואפילו כשאחד הלך אחר עצת יצרו‪,‬‬ ‫הכתוב‪" :‬ועוד מעט ואין רשע והתבוננת‬ ‫יש לפניו האפשרות להתרצות בקל לפני‬ ‫על מקומו ואיננו" (תהלים לז‪ ,‬ט)‪ .‬היינו ‪ -‬אף‬ ‫קונו‪ .‬וכמו שאמר "החתם סופר" זי"ע‪ ,‬שגוב‬ ‫אם נפש כי תחטא‪ ,‬עם כל זה יש עוד מקום‬ ‫דל כח התשובה שאפשר להתרצות ע"י‪,‬‬ ‫מעט באדם זה‪ ,‬שאין שום רשע נוגע בו‪,‬‬ ‫תשובה צריך אני לעשות לצורך תקוני‪ ,‬כי‬ ‫מרומז בפסוק‪" :‬כרחוק מזרח ממערב הרב‬ ‫הרבתי לעשות להכעיס להשי"ת‪ .‬והשיב לו‬ ‫חיק ממנו את פשעינו" (תהלים קג‪ ,‬יב)‪ .‬היינו‬ ‫הרב הנ"ל‪ ,‬אם שנה תמימה לא תעשה שום‬ ‫‪ -‬אם אדם עומד ופניו למזרח‪ ,‬יכול תוך רגע‬ ‫עבירה בעולם‪ ,‬ותעשה תשובה שלימה‬ ‫ע"י שמסתובב‪ ,‬שיהיו פניו למערב‪ .‬כך גדול‬ ‫בשנה זו‪ ,‬אז כשתבא לפני‪ ,‬אתן לך איזה‬ ‫כח התשובה‪ ,‬שאפשר תוך רגע להשתנות‪,‬‬ ‫תשובה לתקונך‪ .‬מיד התחיל האיש הנ"ל‬ ‫ולהתרצות לפני הבורא יתברך‪.‬‬ ‫לעשות תשובה בשברון לבו‪ ,‬כל אותה‬ ‫שבוע זו‪ ,‬וכשבא יום השבת‪ ,‬היו כל בני ביתו‬ ‫מעשה נורא בגודל כח התשובה‬ ‫של הרה"צ‪ ,‬נופלים בחלאים רעים ר"ל‪.‬‬ ‫ועד היכן הדברים מגיעים‪ ,‬כמה גדול כח‬ ‫וכשראה זאת‪ ,‬היה יודע שמחמת ששיבר‬ ‫ומעלת התשובה‪ ,‬נביא מעשה נורא בענין‬ ‫בשבוע זו קליפה גדולה כזו‪ ,‬לזה מתגברים‬ ‫זה‪ ,‬שסיפר הרה"ק מאפטא זי"ע‪ ,‬כמובא‬ ‫עליו הקליפות‪ .‬אזי מיד אחר שבת‪ ,‬היה‬ ‫בספר "זקן ביתו" על פרקי אבות‪ ,‬להרה"ק‬ ‫הרב קורא להאיש הנ"ל‪ ,‬ואמר לו‪ :‬לך לביתך‬ ‫רבי אליעזר צבי מקאמרנא זי"ע‪( .‬דף קצ"א)‪,‬‬ ‫לעיר מולדתך‪ ,‬ושם תעשה תשובה‪ ,‬ואח"כ‬ ‫וז"ל‪ :‬וכן שמעתי מאאמו"ר זלה"ה (הרה"ק‬ ‫תבוא אצלי‪ ,‬ואתקן אותך לגמרי‪.‬‬ ‫ר' יצחק אייזיק מקאמרנא זי"ע בעל היכל הברכה)‬ ‫ששמע מרבו הרה"ק איש אלוקים מו"ה‬ ‫מיד הלך האיש הנ"ל לביתו‪ ,‬ועשה‬ ‫אברהם יהושע העשיל זלה"ה מאפטא‪,‬‬ ‫תשובה שלימה‪ ,‬והיה יושב בביתו על‬ ‫שפעם אחת בא לפניו איש אחד בר ישראל‪,‬‬ ‫התורה ועל העבודה בתשובה שלימה‪,‬‬ ‫והביא לו פריסת שלום מהרב המגיד איש‬ ‫לערך שבעה שנים‪ .‬ואח"כ בא לפני רבו‬ ‫אלוקים קדוש ה'‪ ,‬רבינו ישראל מקאזניץ‬ ‫הקדוש הנ"ל‪ ,‬ליתן לו איזה תשובה שיהיה‬ ‫זלה"ה‪ ,‬וכך היה הרבה פעמים‪ .‬לימים בא‬ ‫לתיקון נפשו‪ ,‬וכשבא לפניו‪ ,‬קם הצדיק‬ ‫לפניו האיש הנ"ל‪ ,‬בפריסת שלום עוד‬ ‫מלפניו מלא קומתו‪ ,‬כי ראה ששורה עליו‬ ‫הפעם מהרב הנ"ל‪ ,‬וראה הרה"צ מאפטא‪,‬‬ ‫השכינה הקדושה‪ .‬ואמר לו מי אתם‪,‬‬ ‫שהאיש הזה הוא רשע גמור‪ ,‬שלא הניח‬ ‫ומאיזה מקום הוא הצדיק הזה‪ ,‬מיד התחיל‬ ‫עבירה בעולם‪ ,‬שלא עבר להכעיס‪ ,‬אפילו‬ ‫לבכות בבכיה גדולה‪ ,‬ואמר‪ :‬רבינו לא מכיר‬ ‫לעבירות שלא היה לו שום הנאה מהם‪,‬‬ ‫אותי עוד‪ ,‬אני הוא הרשע שהיה עושה כל‬ ‫כגון להשתחוות לע"ז‪ ,‬וכיוצא בהם הרבה‪,‬‬ ‫העבירות‪ .‬מיד התחיל הרה"ק לבכות עמו‪,‬‬ ‫ואעפ"כ עשה להם להכעיס להקב"ה‪ .‬מיד‬ ‫והיה מסתכל בצורה של האיש הזה‪ ,‬והיה‬ ‫הרה"צ הנ"ל‪ ,‬הרים קולו בקול גדול עליו‪,‬‬ ‫רואה בו צורה רוחנית יותר ממנו‪ ,‬והיה‬ ‫ואמר לו בזה הלשון‪ :‬רשע! האיך מלאו‬ ‫הרה"ק בוש ממנו‪ ,‬והיה מחבב לו ומנשקו‪.‬‬ ‫לבך‪ ,‬להביא בינינו פריסת שלום‪ ,‬כי אתה‬ ‫ואמר לו‪ :‬אתם לא צריכים ממני ליתן לכם‬ ‫מומר להכעיס‪ ,‬לך במהרה לחוץ‪ ,‬כי איני‬ ‫איזה תיקון לנפשכם‪ ,‬כי הנשמה שלכם כבר‬ ‫יכול להסתכל בפני רשע כזה‪.‬‬ ‫מתוקנת מכל וכל‪ ,‬ואין אתם צריכים עוד‬ ‫שום תיקון‪ ,‬כי עשיתם תשובה גדולה כזאת‬ ‫מיד היה האיש הנ"ל שואל להרה"צ‬ ‫שאין נרשם בכם שום עבירה שבעולם‪,‬‬ ‫מאפט הנ"ל‪ ,‬רבי יש לי עוד איזה תיקון?‬ ‫ואפילו הגוף שלכם הוא מזוכך מכל וכל‪,‬‬ ‫השיב לו הן! וכשאמר לו הרב הן‪ ,‬מיד‬ ‫והרה"ק הנ"ל היה כל ימיו מספר המעשה‬ ‫התחיל לבכות בכיות גדולות עד אין חקר‪,‬‬ ‫הזו‪ ,‬ואמר לתלמידיו‪ :‬ראו תלמידים יקרים‪,‬‬ ‫עד שנפל על פניו לארץ לערך שעה‪ .‬ואח"כ‬ ‫עד היכן תשובה שלימה מגעת‪.‬‬ ‫אמר לו הרב‪ :‬עמוד על רגליך‪ ,‬וכשעמד‬ ‫על רגליו‪ ,‬היה שואל להרב הנ"ל‪ ,‬רבי איזה‬ ‫יו”ל ע”י מכון משנת החסידות | להערות והארות בכל ענייני הגליון ניתן לפנות בכתובת דוא”ל‪MishnasHachasidus@gmail.com :‬‬