gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דף מקשר · Daf Mikesher — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: דף מקשר · Daf Mikesher

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

דף מקשר · Daf Mikesher — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גיליון מס' ‪247‬‬ ‫דף מקשר‬ ‫גיליון‬ ‫מס' ‪4‬‬ ‫הדף היומי‬ ‫פנינים וחידושים חידות והלכות על‬ ‫‪+‬‬ ‫'דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'‬ ‫דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'‬ ‫דבר העורך‬ ‫הדף אליבא דהלכתא‬ ‫זה מכבר הסתיימה חופשת בין הזמנים‪ .‬במשך כמה‬ ‫בדף קיח‪ .‬פירות שלא הוכשרו כתנור שלא נגמרה מלאכתו‬ ‫שבועות יצאו רבים לטיולים‪ ,‬למסלולים ולאטרקציות‪.‬‬ ‫מעשה שהיה ביהודי שנעשה לו נס גדול וכהודאה לבורא עולם נדר להביא בכל יום‬ ‫רבים חיפשו את האתגר‪ :‬לטפס על הרים וגבעות‪,‬‬ ‫למשך חודש ימים פירות וירקות לישיבה שהיתה בסמיכות למקום מגוריו‪ ,‬שם למדו‬ ‫לבחור במסלול תלול יותר‪ ,‬לעלות על רכבת הרים‬ ‫בשקידה רבה כחמש מאות בחורים בני עליה‪.‬‬ ‫מהירה יותר או להשתתף בפעילות שמעלה את הדופק‪.‬‬ ‫והנה ביום מן הימים הודיעו משרד הבריאות שאסור לשתות מי ברז שבאותו ישוב‬ ‫גם בעולם הספורט אנו פוגשים את אותה תופעה‪:‬‬ ‫(והסמוכים לו) מחשש להרעלה‪ ,‬כעת בשביל לשטוף את הפירות והירקות של אותו‬ ‫אנשים מתלהטים סביב משחקים ותחרויות‪ ,‬רצים‪,‬‬ ‫יהודי שתרם‪ ,‬היה צריך לשלם הרבה כסף כדי לקנות מים מינרלים‪ ,‬שמחירם כעת‬ ‫מתאמצים‪ ,‬מתרגשים מניצחון ומתאכזבים מהפסד‪,‬‬ ‫היה גבוה מאוד כצפוי‪ .‬הסתפק הנודר האם יצא ידי חובת נדרו כשהביא את הפירות‬ ‫ויש שממש כמעט משתגעים אחריהם‪ .‬מה מושך את‬ ‫באותו היום‪ ,‬או שמכיון שעדיין לא היה ניתן לאוכלם מבלי לשוטפם במים יקרים‬ ‫האדם לכל זה? רבי שמשון פינקוס זצ"ל עומד על‬ ‫א"כ חייב הוא לשלם גם על המים כדי לצאת ידי חובת נדרו‪.‬‬ ‫נקודה עמוקה‪ :‬האדם מחפש להרגיש שהוא חי‪ .‬מתח‪,‬‬ ‫משבאה שאלה זו אל שולחנו של הגאון הגדול הרב יצחק זילברשטיין שליט"א‪,‬‬ ‫אתגר‪ ,‬תחרות והתרגשות מעוררים בו תחושת חיות‪.‬‬ ‫השיב שיש לפשוט שאלה זו מהנלמד בשבוע החולף בסדר לימוד "הדף היומי"‬ ‫הלב פועם‪ ,‬החושים מתחדדים‪ ,‬והוא חש את החיים‬ ‫במסכת חולין בדף קיח‪ .‬אמר רב הונא בריה דרב יהושע פירות שלא הוכשרו כתנור‬ ‫שלא נגמרה מלאכתו דמי‪ ,‬וכתב על כך הטל תורה שמבואר מסוגייתינו שאוכל שלא‬ ‫במלוא העוצמה‪ .‬ההנאה הגדולה של האדם היא מעצם‬ ‫הוכשר לקבל טומאה אינו מקבל טומאה משום שאינו נחשב לאוכל גמור כמו תנור‬ ‫חוויית החיים‪.‬‬ ‫שלא נגמרה מלאכתו‪.‬‬ ‫אחד התארים שהתורה מכונה בהם הוא "שעשוע"‪ .‬כך‬ ‫ומכאן המקור למש"כ בספר החינוך (מצוה קס)‪ :‬ואע"פ שאמרו שגזירת הכתוב הוא‬ ‫אומר דוד המלך בתהילים‪" :‬תורתך שעשועי"‪ .‬אפשר‬ ‫שאוכל לא מקבל טומאה עד שהוכשר במשקה‪ ,‬יש לסמכו קצת אל הטעם לפי מה‬ ‫לראות את זה אצל ילדים שנכנסים לפארק שעשועים‪:‬‬ ‫שיעלה בתחילת המחשבה ולומר כי הענין לפי שהתורה לא תחשוב שום דבר להיות‬ ‫הם מלאי חיים‪ ,‬רצים ממתקן למתקן ורוצים לטעום‬ ‫ראוי לדיניו שבו עד שעת גמר מלאכתן‪ ,‬כמו שידוע בדיני הפירות לענין תרומות‬ ‫מהכול‪ .‬כך גם התורה יכולה להיות עבור האדם – פארק‬ ‫ומעשרות‪ ,‬וכן חלה עד שתתגלגל‪ ,‬ועל כן גם בענין הטומאה נאמר שאין דיני טומאת‬ ‫שעשועים מלא חוויות‪ ,‬שלכל סוגיה יש טעם וצבע‬ ‫הפירות וטהרתן עד גמר מלאכתן‪ ,‬ולפי שדרך בנ"א בקצת פירות וירקות להדיחן‬ ‫אחר‪ ,‬והוא רץ מדף לדף ורוצה לטעום מהכול‪.‬‬ ‫מעפרן טרם שיאכלום‪ ,‬היה הענין לאמר על כולן דרך כלל שלא יהיו נקראין אוכל עד‬ ‫בפרשתנו נאמר‪" :‬ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה'‬ ‫שיוכשרו במים‪ .‬עיי"ש‪ .‬וכן הוא לשון רש"י על התורה (ויקרא יא לח)‪ :‬שלא הקפידה‬ ‫אלוקיך"‪ .‬מבאר האור החיים הקדוש‪ ,‬על פי דברי חז"ל‬ ‫תורה אלא להיות עליו שם אוכל‪ ,‬ומשירד עליו הכשר קבלת טומאה פעם אחת‪ ,‬שוב‬ ‫ש"אין טוב אלא תורה"‪ ,‬שהכוונה היא לשמחת התורה‪,‬‬ ‫אינו נעקר הימנו‪.‬‬ ‫והוא כותב‪" :‬שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות‬ ‫נמצא לפי הדברים הללו‪ ,‬שלפני השטיפה של פירות הרגילים בשטיפה‪ ,‬אינם נקראים‬ ‫ועריבות טוב התורה‪ ,‬היו משתגעים ומתלהטים‬ ‫אוכל גמור‪ ,‬ולפי"ז אם התורם לא הביא גם מים לשטיפת הפירות (כאותו הזמן שלא‬ ‫אחריה‪ ,‬ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב‬ ‫היו מצויים מים) לא קיים את נדרו‪.‬‬ ‫למאומה‪ ,‬כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם"‪ .‬האור‬ ‫אלא שלהלן (קיח‪ ):‬נחלקו רב ושמואל אם יש יד להכשר טומאה‪ ,‬וביאר החזון‬ ‫החיים הקדוש מגלה לנו שכשזוכים להרגיש את‬ ‫יחזקאל (סוף טהרות) את שורש המחלוקת‪ ,‬שנחלקו בגדר של דין הכשר‪ ,‬שלדעת רב‬ ‫מתיקותה ועריבותה‪ ,‬מתעורר באדם להט גדול אחריה‪,‬‬ ‫הכשר באוכל הוא גמר מלאכת האוכל וכדברי הגמרא בסוגיין והראשונים הנ"ל‪,‬‬ ‫וכל הנאות העולם מתגמדות מול ההנאה הזו‪.‬‬ ‫ולפי"ז אין קשר בין הכשר לטומאה‪ ,‬ואם חידשה תורה דין יד בטומאה אי"ז ראיה‬ ‫דוד המלך‪ ,‬שהעיד שהתורה היא עבורו שעשוע‪ ,‬ביקש‪:‬‬ ‫לדין יד בהכשר‪ ,‬ומאידך המ"ד השני סובר (ר"י) שהכשר באוכל הוא חלק מתהליך‬ ‫"אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש‪ ,‬שבתי בבית ה' כל‬ ‫קבלת הטומאה‪ ,‬שהטומאה חלה ע"י הכשר במים ומגע שרץ‪ ,‬וכעי"ז מצינו ברמב"ן‬ ‫ורבינו בחיי (ויקרא יא לח)‪.‬‬ ‫ימי חיי"‪ .‬חז"ל מספרים גם שכאשר היה מבקש ללכת‬ ‫ואם כן‪ ,‬היה מקום לומר ששאלתינו תלויה במחלוקת זו‪ ,‬ולשיטת רש"י והחינוך לא‬ ‫למקום אחר‪ ,‬היו רגליו מוליכות אותו לבית המדרש‪.‬‬ ‫יצא י"ח נדרו בפירות לא שטופים‪ ,‬אבל לדעת הרמב"ן ורבינו בחיי יצא י"ח נדרו‪ ,‬כי‬ ‫דוד המלך מצא את השעשוע שלו ואת המקום שאליו‬ ‫רק לענין טומאה אמרינן שצריך הכשר מים‪ ,‬וכן הדבר תלוי במחלוקת רב ורבי יוחנן‪.‬‬ ‫נמשכה נפשו מעצמה ‪ -‬בבית המדרש‪.‬‬ ‫אמנם יותר מסתבר למעשה שאין התורם צריך לשלם גם מים לשטיפה שהרי בנדרים‬ ‫שנה חדשה נראית באופק‪ ,‬ובתפילתנו נבקש מה'‪:‬‬ ‫הלך אחר לשון בני אדם‪ ,‬וכשנודר פירות אין הכוונה גם לכל ההוצאות שמסביב‪,‬‬ ‫"שיכתבנו בספר חיים טובים"‪ .‬נזכור שהטוב האמיתי‬ ‫ובפרט שבשעה שנדר היו מים זמינים בברזים א"כ ודאי שלא היתה כוונתו גם לתרום‬ ‫נמצא בתורה‪ ,‬ונייחל שנזכה שהשעשוע שלנו יהיה‬ ‫מים יקרים בצירוף לפירות‪( .‬ע"פ חישוקי חמד)‬ ‫בהווייתם של אביי ורבא‪ ,‬ובית המדרש יהיה המקום‬ ‫אחת המעלות של לומדי הדף היומי שלומדים עוד ועוד מושגים בכל חלקי התורה!‬ ‫שבו נחווה את חדוות החיים במלוא עוצמתה!‬ ‫כל לימוד מרגלית! כל הלכה פנינה! והיהודי הלומד הוא אוצר שלם!!!‬ ‫מאיר ישראל ארוגטי‬ ‫השיעור בדף היומי נמסר בכל ערב בין השעות ‪ 20:30-21:40‬בבית הכנסת "התאחדות האברכים" רחוב מנחם בגין ‪48‬‬ ‫פרדס כץ ב"ב (ליד טיפת חלב)‪ .‬השיעור נמסר בטוב טעם ודעת בבהירות ובשפה השווה לכל נפש מפי הרב מגיד השיעור‬ ‫‪1‬‬ ‫פניני הדף‬ ‫בדף קטו‪ .‬דבי רבי אליעזר תנא לא תאכלו כל נבילה וכו'‬ ‫רבי יהודה אסאד נשאל (שו"ת יהודה יעלה יו"ד סי' קמח) במי שיש לו טריפה אם מותר לו לבשלה כדי למכרה לגוי כשהיא מבושלת או‬ ‫צלויה‪ ,‬או שמא יש איסור מהתורה או מדרבנן‪ ,‬וכתב שלכאורה יש להביא ראיה מסוגייתינו שאין איסור בבישולה ממה שאמרו דבי רבי‬ ‫אליעזר מקור לאיסור הנאה מבשר וחלב שנתבשלו יחד‪ ,‬שנאמר 'לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי כי עם‬ ‫קדוש אתה לה' אלוקיך לא תבשל גדי בחלב אמו' ופירשו בכוונת הפסוק‪ ,‬שכשתבא למכור את הנבילה אל תבשלנה בחלבה ותמכרנה‪ ,‬שמאחר‬ ‫שנתבשל בחל ב אמו נאסר בהנאה ואסור למכרו‪ .‬מבואר שכל איסור הבישול והמכירה הוא רק כשמבשלו בחלב אבל בבישול עצמו לבדו אין‬ ‫איסור לבשל טריפה או נבילה‪ ,‬אך דחה הראיה מסוגייתינו משום שבדרש הפסוקים אנו עוסקים ושמא מדרבנן עדיין אסור גזירה שמא יאכל‬ ‫הנבילה תוך כדי הבישול‪ ,‬אמנם הביא מפסחים (עו‪ ):‬מעשה שבישלו בבית ריש גלותא גדי עם חזיר בתנור אחד והתיר לוי את הגדי באכילה‬ ‫הרי שמותר לבשל חזיר אסור וכן נבילה וטריפה‪ ,‬והסיק שאח"כ ראה שכ"כ הבית הלל‪ .‬אמנם הפ"ת יו"ד קיז סק"ז) וכן הכתב סופר (שו"ת‬ ‫יו"ד סי' עד) חולקים וסוברים שאסור‪.‬‬ ‫בדף קטו‪ :‬כעורה זו ששנה רבי‬ ‫הנה בכתובות (נד‪ ).‬אמרו 'לכאורה כשמואל רהיטא‪ ,‬כי מעיינת ביה הלכתא כוותיה דרב' וכתב שם השיטמ"ק בשם רש"י במהדו"ק שפירוש‬ ‫'לכאורה' הוא כמו 'לכעורה' כלומר לאדם כעור שאין מעיין ומדקדק‪ ,‬והכוונה שמי שאינו מעיין כראוי נראה לו שהלכה כשמואל אך‬ ‫כשמעיינים היטב רואים שהלכה כרב‪ ,‬וכתב בשו"ת תורה לשמה המיוחס לבן איש חי (סי' תקכא) שפירוש זה הוא כמו שאמרו בסוגייתינו‬ ‫כעורה זו ששנה רבי‪ ,‬וזהו הפירוש בכ"מ שאמרו לכאורה היינו מלשון מכוער‪ ,‬שזה שלא בעיון גדול‪ .‬וביאור נוסף כתב הבא"ח‪ ,‬שהמסקנא‬ ‫ובירור הדבר מכונה בשם אורה‪ ,‬כמו והוציא כאור צדקיך ותוציא לאור משפטינו‪ ,‬וכן מה שאומרים מוציא הלכה לאורה‪ ,‬ולכן הדבר שנאמר‬ ‫בהשקפה ראשונה שאין המסקנא כן אחר העיון‪ ,‬אומרים עליו מילת לכאורה שהוא לשון קצרה כאילו אומרים לא כאורה‪ ,‬דהיינו שדבר זה‬ ‫אינו כאורה של ההלכה שתתבאר אחר העיון‪.‬‬ ‫בדף קטז‪ .‬חדא מחדא קולא וחומרא פרכינן וכו'‬ ‫כתב השל"ה (חלק תושב"פ‪ ,‬כללי התלמוד כלל מדות אות כז) שסוגיא זו כוללת רוב דיני הקל וחומר ומה מצינו‪ ,‬והלכות גדולות למדים‬ ‫ממנה‪ .‬והם‪ :‬א‪ .‬לפעמים חוזר הדין‪ ,‬ומה שבתחילה למדנו בק"ו‪ ,‬חוזרים ללמוד מבמה הצד‪ .‬ב‪ .‬יש כמה אופנים שאנו מסייעים לק"ו‪ ,‬כאשר‬ ‫לומדים מהק"ו לבד זה נקרא בלשון הגמרא חדא מחדא‪ ,‬דהיינו שהלימוד הוא בק"ו עצמו‪ ,‬ולפעמים יש עוד מסייע אחד ולומדים משניהם‬ ‫וזה נקרא חדא מתרי‪ ,‬ולפעמים יש שני מסייעים וזה נקרא חדא מתלתא‪ .‬ג‪ .‬כשהלימוד הוא אחד מאחד כק"ו רגיל‪ ,‬אין דוחים אלא אם‬ ‫הדחיה היא מקולא או חומ רא‪ ,‬אבל דחיה כל דהו לא דוחים‪ ,‬אבל על חד מתרי דוחים אפילו בדחיה כל דהו‪ ,‬ועל חד מתלת‪ ,‬תלוי‪ ,‬שאם לא‬ ‫חזר הדין אין דוחים בכל דהו‪ ,‬ואם חזר הדין אפשר לדחות גם בכל דהו‪ .‬ד‪ .‬פירכת הצד השוה לא תהיה מעלמא דהיינו ממקום אחר אלא רק‬ ‫מגופו‪ .‬ה‪ .‬על צד השוה דוחים אפילו בדחיה כל דהו‪.‬‬ ‫בדף קיז‪ .‬דבר שנעשית מצוותו אין מועלים בו‬ ‫ווארט נפלא כותב המהר"י אלגזי בשמע יעקב (פ' יתרו ד"ה איך שיהיה) שהנה ישראל חשובים כהקדש‪ ,‬וכל אומה הנוגעת בהם לרעה נחשבת‬ ‫למועלת בהקדש וכמו שנאמר (ירמיה ב ג) 'קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאום ה' '‪ ,‬ונחלקו הראשונים‬ ‫בעניינה של קדושה זו וטעמה‪ ,‬וכמבואר בתוס' במסכת עבודה זרה (ג‪ .‬ד"ה נוגעים) בשני תירוצים שם‪ ,‬אם הקדושה הזו היא לשם כך שיקבלו‬ ‫ישראל את התורה‪ ,‬או שהיא לשם כך שיקיימו את התורה‪ ,‬והרי אחרי שנעשית המצוה פקעה הקדושה ואין מועלים בהם‪ ,‬ולפי"ז לפי התירוץ‬ ‫שבתוספות שהקדושה היא תלויה בקבלת התורה‪ ,‬מאחר שקיבלו ישראל את התורה וכבר נעשית מצוותם‪ ,‬כל דבר שנעשית מצוותו אין‬ ‫מועלים בו‪ ,‬אבל אם עם ישראל עומדים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ולומדים את התורה‪ ,‬הרי הם מוכיחים שעיקר האמת הוא כתירוץ ב'‬ ‫בתוס' שהקדושה היא לא רק לשם קבלת התורה בלבד אלא גם לשם קיומה‪ ,‬ועדיין עוסקים בקיומה וא"כ עדיין לא נעשית מצוותן ויש בהם‬ ‫דין מעילה‪ ,‬ואין כל אומה ולשון יכולה ליגוע בהם ולהזיקם‪...‬‬ ‫בדף קיט‪ :‬בחיטי דשמעון בן שטח‬ ‫בסוגייתינו אמרו שכמה חיטים מצטרפים עם שומריהם לשיעור כביצה 'בחד דרא' והקשו וכי מצינו שיבולת עם חיטים כ"כ גדולים שיהיה‬ ‫בהם שיעור כביצה בשורה אחת‪ ,‬ותירצו שאכן מצינו בחיטים גדולים שהיו בדורו של רבי שמעון בן שטח‪ ,‬שבזמנו היתה ברכה גדולה בפירות‬ ‫והחיטים היו גדולים כשתי כליות של שור הגדול כמובא בתענית (כג‪ .).‬והקשה החתם סופר מדוע לא אמרו בסוגייתינו שכוונת הפסוק לחיטים‬ ‫המוזכרים בתורה שהיו גדולים שנאמר (דברים לב יד) 'עם חלב כליות חטה' ופירש"י שם שהיו חיטים ככליות‪ ,‬ותירץ החת"ס שבזמן שנתברכו‬ ‫ישראל בפירות גדולים‪ ,‬נתברכו אף בכך שיהיו האנשים גדולים ביותר כמו שמצינו שדרשו חז"ל (סנהדרין ק‪ ).‬על הפסוק 'ואולך אתכם‬ ‫קוממיות' שהכוונה שיהיו האנשים גבוהים כקומת אדם הראשון שהיה גבוה מאה אמה‪ ,‬ובזמן זה היה שיעור כביצה גדול יותר‪ ,‬כיון שבית‬ ‫הבליעה היה מחזיק יותר‪ ...‬ולא היה בחיטה בפני עצמה שיעור כביצה אף שהיתה גדולה ביותר כשיעור כביצה שלנו‪ ,‬אך בזמן ר' שמעון בן‬ ‫שטח לא היתה הברכה אלא בזרע הארץ‪ ,‬אבל בני האדם לא נשתנו ולכך היו בחיטים שבאותו הזמן שיעור כביצה‪...‬‬ ‫סימני הדף‬ ‫דף קיז – כל דבר שנעשית מצוותו אין מועלים בו עוד משום שנגמרה קדושתו‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף קי"ז ר"ת קדושתו יאמר זהו‪ ...‬ונעשה הדבר כחולין‬ ‫(במסכת חולין)‪.‬‬ ‫דף קיח – כל הסוגיא בצירוף 'שומר' לפרי כגון קליפת הפרי ועור הבשר ובצירוף 'יד' לפרי‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף קי"ח ר"ת קליפה (שומר) יד חיבור‪.‬‬ ‫דף קכא – זהו דף בעל ג' אותיות (קכא) ובג' שורות מסוף העמוד ברש"י‪ ,‬מביא רש"י ג' דברים שאינם יכולים להיות אב הטומאה לעולם‪,‬‬ ‫אוכלין ומשקין וכלי חרס הואיל ואין להם טהרה במקוה‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף קכ"א ר"ת קולה (משקין)‪ ,‬כלי חרס‪ ,‬אוכלין‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חידות הדף‬ ‫שאלות‬ ‫האם יש צד לאסור באכילה בעלי חיים שציערו אותם?‬ ‫א‪.‬‬ ‫אחד מבני ישראל שהותיר מן במדבר ליום המחרת האם המן היה נאסר באכילה?‬ ‫ב‪.‬‬ ‫כמה מקורות יש לאיסור בשר וחלב באכילה ובהנאה?‬ ‫ג‪.‬‬ ‫היכן מצינו בעל חי שמקבל טומאה?‬ ‫ד‪.‬‬ ‫היכן מצינו שומר בלי נשק?‬ ‫ה‪.‬‬ ‫אדם שאכל פלח קטן של תפוז האם הוא נכנס לספק ברכה אחרונה?‬ ‫ו‪.‬‬ ‫היכן מצינו בסוגייתינו דבר דומם שגודל לו זקן?‬ ‫ז‪.‬‬ ‫כיצד יתכן שחלב (בצירי) של בהמה מותר באכילה?‬ ‫ח‪.‬‬ ‫האם יש ענין בריאותי לאכול גרונות הודו?‬ ‫ט‪.‬‬ ‫היכן מצינו שמותר ואף מצוה להאכיל נבילות לאנשים קדושים וטהורים?‬ ‫י‪.‬‬ ‫תשובות‬ ‫בדף קטו‪ .‬לא תאכל כל תועבה‪ .‬התבאר בסוגייתינו שאחד מהמקורות לאיסור בשר בחלב הוא ממה שכתוב 'לא תאכל כל תועבה'‬ ‫א‪.‬‬ ‫דהיינו כיון שנעשה בזה איסור הרי הוא מתועב ואסור לאוכלו‪ ,‬ועיין בתוס' מה שהקשו בזה‪ .‬ולפי"ז הקשה המהר"ם שי"ף מדוע‬ ‫מותר לאכול בעל חי שציערו אותו וכגון עוף שמרטו לו את נוצותיו‪ ,‬הרי נעבדה בו עבירה של צער בעלי חיים וראוי שיאסר באכילה‬ ‫ובהנאה משום לא תאכל כל תועבה‪ ,‬ותירץ שלמדים ממה שהוא מותר לגבוה שנאמר לענין מעוך וכתות שאסור להקריבם (ויקרא‬ ‫כב כה) ומשמע שאסור להקריבם לגבוה אבל להדיוט מותרים אף שנעבדה בהם עבירה‪.‬‬ ‫בדף קטו‪ .‬לא תאכל כל תועבה‪ .‬כתב האור החיים הקדוש (שמות טז כה) שאם אחד מבני ישראל הותיר מן המן במדבר ליום‬ ‫ב‪.‬‬ ‫המחרת‪ ,‬היה אסור לאכלו‪ ,‬שהרי הוזהרו לא להותיר ולכן היה אסור באכילה משום שנעבדה בו עבירה ומשום לא תאכל כל תועבה‪,‬‬ ‫ולכן הוצרך משה רבינו להתיר להם באכילה ביום השבת שאמר להם 'אכלוהו היום' לומר שאין להם איסור של לא תאכל כל‬ ‫תועבה‪.‬‬ ‫בדף קטז‪ .‬מתניתין דלא כי האי תנא‪ .‬מצינו שבעה מקורות בסה"כ לאיסור בשר בחלב באכילה ובהנאה‪ .‬א‪ .‬לרב אשי (לעיל קיד‪):‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫איסור אכילה מלא תאכל כל תועבה‪ ,‬והנאה משמע גם בלא תאכל‪( .‬בישול מפורש לכו"ע‪ ,‬לא תבשל גדי בחלב אמו) ב‪ .‬לריש לקיש‬ ‫מקרבן פסח 'ובשל מבושל' לרבות בישול אחר שהוא כזה שאסור באכילה ובהנאה‪ .‬ג‪ .‬לרבי מאכילת דם שכתוב לא תאכלנו מיותר‪,‬‬ ‫ואיסור הנאה מעם קדוש‪ .‬ד‪ .‬לדבי רבי אליעזר לומדים מהנאמר בבשר וחלב לא תאכלו כל נבילה או מכור לנכרי וכו'‪ .‬ה‪ .‬דבי ר"י‬ ‫לומדים ממש"כ ג' פעמים לא תבשל גדי בחלב אמו‪ ,‬לבישול‪ ,‬אכילה‪ ,‬והנאה‪ .‬ו‪ .‬לאיסי ב"י לומדים מג"ש מטריפה‪ ,‬והנאה מערלה‬ ‫חמץ וכלאים‪ .‬ז‪ .‬בפסיקתא זוטא (שמות כג יט) למדו עוד‪ ,‬מאיסור דם 'לא תאכל הנפש עם הבשר' להביא בשר בחלב שאסור‬ ‫באכילה‪ ,‬שהרי דם נעכר ונעשה חלב‪ ,‬א"כ הנפש שזה החלב לא תאכל עם הבשר‪...‬‬ ‫בדף קיז‪ :‬השוחט בהמה טמאה לעכו"ם מטמאה טומאת אוכלין‪ .‬הנה כלל ידוע הוא שבעלי חיים אינם מקבלים טומאה‪ ,‬וכמו‬ ‫ד‪.‬‬ ‫שאמרו לעיל (עה‪' ).‬אינו מקבל טומאה מפני שהוא חי וכל שהוא חי אינו מטמא טומאת אוכלין'‪ ,‬ומ"מ בסוגיין אמרו שבהמה‬ ‫מפרכסת מטמאה טומאת אוכלין אע"פ שעדיין היא חיה לכל דבריה‪ ,‬וביאר בחידושי הגרי"ז (זבחים טז‪ .‬ד"ה ונראה) שמוכח מזה‪,‬‬ ‫שהטעם שבע"ח אינם מטמאים אי"ז משום שחיותם מטהרתם‪ ,‬אלא משום שאינם נחשבים אוכל וכיון ששחטו הכשירו לאכילה‪.‬‬ ‫עיי"ש‪.‬‬ ‫בדף קיח‪ .‬כל שהוא יד ולא שומר וכו'‪' .‬שומר' בסוגייתינו היינו הדבר השומר על המאכל‪ ,‬כגון קליפה לפרי ועור לבשר‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫בדף קיט‪ .‬בריה שאני‪ .‬נפסק בשו"ע (או"ח רי ס"א) שמי שאכל פחות מכזית מברך ברכה ראשונה ולא אחרונה‪ ,‬ויש מסתפקים‬ ‫ו‪.‬‬ ‫לומר שאם אכל דבר שהוא כבריתו כגון גרגיר של ענב או של רימון‪ ,‬שמברכין אחריו אע"פ שאין בו כזית ולכן נכון ליזהר לא לאכול‬ ‫בריה פחות מכזית‪ ,‬עיין במג"א (סק"ג) שהוכיח מסוגיין שאפילו גרגיר של קטניות נחשב לבריה‪ ,‬ולפי"ז כ' באור לציון (ח"ב פי"ד‬ ‫סכ"ח) שה"ה לפלח אחד מתפוז שנחשב לבריה וכן גרעינים שנאכלים בפני עצמם‪ ,‬הכל בכלל ספק זה‪.‬‬ ‫בדף קיט‪ .‬בשידרה‪ .‬ופירש רש"י כאן שהיינו 'סאסא דשיבלתא'‪ ,‬ולעיל (יז‪ :‬ד"ה דמיא) פירש שהיינו 'זקן' השיבולים‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫בדף קכ‪ .‬חלב לא אתי מניה שכן לא הותר מכללו‪ .‬יש אופן שחלב בהמה מותר‪ ,‬כגון בן שמונה שנמצא במעי אמו (בן פקועה) שחלבו‬ ‫ח‪.‬‬ ‫מותר לכו"ע כמובא לעיל עה‪ ,.‬ועיין תוס' כאן‪.‬‬ ‫בדף קכ‪ .‬נפש‪ .‬אמרו לעיל כל הקרוב לנפש משיב את הנפש‪ ,‬והיינו שאכילת בשר בהמה מהמקום הקרוב לצואר ולגרון משיב את‬ ‫ט‪.‬‬ ‫הנפש‪ ,‬וה"ה לגרונות עוף והודו‪.‬‬ ‫בדף קכ‪ .‬נבלה נמי אשתראי מליקת עוף לגבוה‪ .‬האחרונים דנו בגדר היתר מליקת עוף לכהנים כגון בחטאת העוף‪ ,‬האם אמרה‬ ‫י‪.‬‬ ‫תורה שדין מליקה כדין שחיטה או שהתורה חידשה שכאן אין צריך שחיטה וגם נבילה מותרת להם באכילה‪ ,‬עיין באתון דאוריתא‬ ‫(כלל א) ועוד‪ ,‬שדנו בזה‪.‬‬ ‫מילתא דבדיחותא‬ ‫בדף קטו‪ .‬כעורה זו ששנה רבי‬ ‫כשהדפיס ר' אייזיל חריף לעת זקנותו את ספרו 'עמק יהושע'‪ ,‬בא אליו אחד וקנטרו‪ :‬תמה אני עליך רבינו שהרי חז"ל אמרו 'זקני ת"ח כל זמן‬ ‫שמזקינים דעתם מתוספת עליהם' וא"כ למה ספר זה גרוע מאוד מקודמיו ולא מעולה יותר? השיב לו הרב‪ :‬שפיל לסיפא דקרא‪' ,‬זקני עמי הארץ‬ ‫כל זמן שמזקינים מטפשים' וכיון שאתה הזקנת נעשית טיפש יותר ואינך מבין בספריי‪...‬‬ ‫בדף קכא‪ :‬א"ל ההוא סבא‬ ‫האדמו"ר מסדיגורא זצ"ל הקשה מה ההבדל בין מאמרי חז"ל 'כל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו‪ ,‬וכל המחזר על הגדולה גדולה בורחת‬ ‫ממנו' (עירובין יג‪ ).‬הרי למעשה לכאורה אין נפק"מ ביניהם שהרי שניהם אין זוכים לכבוד? אלא‪ ,‬ההבדל ניכר כשמזקינים ואין כח לברוח‪ ,‬זה‬ ‫שברח מהגדולה הגדולה משיגה אותו‪ ,‬ואילו זה שרדף אחר הכבוד אין בו עוד כוח לרדוף ולרוץ‪ ,‬ואז הוא נותר כשהכבוד ממנו והלאה‪...‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סיפור לשבת‬ ‫בדף קיז‪ .‬לפני כפרה כלאחר כפרה‬ ‫יש לי בן שנולד עם בעיה רפואית שפגעה מעט בתפקוד הכליות‪ .‬אחרי שהבעיה תוקנה בחסדי שמיים‪ ,‬נשארנו עם מתנה לשנים הבאות‪,‬‬ ‫והיא‪ :‬מעקב‪ .‬מדי חצי שנה אנחנו עושים את דרכנו למרכז רפואי‪ ,‬ובכל פעם מחדש נדהמים לראות את ניסי הבורא יתברך‪ ,‬איך הכליות‬ ‫הולכות ומתרפאות‪ ,‬כל הפחדים והחששות מתבטלים‪ ,‬וילדנו היקר חי את חייו ככל האדם‪ ,‬ללא הפרעה לילדותו החיננית‪ .‬אך‪ ,‬בביקור‬ ‫השגרתי האחרון התגלה שהמצב אינו מזהיר כל כך‪ .‬שמשהו השתבש‪ .‬הבדיקות הראו תזוזה לכיוון הבלתי חיובי‪ ,‬והרופאים אמרו שכדי‬ ‫להציל את המצב ולשחרר את החסימה שהתהוותה עם הזמן‪ ,‬חייבים ניתוח‪ .‬ומדובר בניתוח אחד שיכלול שני ניתוחים שונים‪ .‬הייתי המום‬ ‫מהרעיון‪ ,‬הרגשתי שהקב"ה רוצה להראות לנו את חסדיו הגדולים‪ ,‬שנעריך את מתנותיו היקרות‪ ,‬שנדע כי המשפחה הברוכה שזכינו לה‬ ‫אינה מובנת מאליה‪.‬‬ ‫הנה‪ ,‬פרט קטן אחד במערכת אינו עובד כמו שצריך‪ ,‬והוא מעורר לחשוב כי הכול זו מתנת חינם‪ ,‬שנעשית בחוכמתו המופלאה של יוצר‬ ‫האדם‪ .‬השקעתי רבות בהודיה לד'‪ ,‬וראיתי שמביקורת לביקורת המצב הרפואי הולך ומשתפר‪ ,‬עד כי יש סיכוי שהבעיה תתבטל לגמרי‪.‬‬ ‫כשנוכחתי בזאת‪ ,‬הבנתי כי אני בדרך הנכונה‪ ,‬וזה מה שהקב"ה‪ ,‬הבוחר בשירי זמרה‪ ,‬רוצה ממני‪ .‬עתה עמדתי בניסיון לא פשוט‪ ,‬והוא‪:‬‬ ‫לקבל את המצב‪ .‬לא רק מהבחינה הרפואית‪ ,‬אלא גם מבחינת הקשר עם הקב"ה ‪ -‬מה בעצם עליי לעשות‪ ,‬מה ה' רוצה ממני?‬ ‫בהשגחה מיוחדת נתקלתי בעלון השגחה פרטית‪ ,‬שם סופר על יהודי שלילד שלו עלה החום‪ ,‬והוא רץ לרבו בבקשה שיתפלל בעד בנו לישועה‪.‬‬ ‫הרב אמר לו שלא צריכים לרוץ מיד לרופא‪ ,‬אלא קודם כל שיפתח ספר‪ ,‬יראה במה הוא צריך להתחזק‪ ,‬ויתפלל לה'‪ .‬הדברים הללו חיזקו‬ ‫אותי מאוד‪ .‬הבנתי כי עליי להתחזק בדבר מה‪ ,‬ואכן קיבלתי על עצמי חיזוק בעניין מסוים‪ ,‬והתפללתי לרפואתו השלמה של בני היקר‪.‬‬ ‫נכנס נו לשני מישורים במקביל‪ :‬במישור אחד עמדנו מול בית החולים‪ ,‬סידרנו אישורים לניתוח‪ ,‬דיברנו עם הרופאים‪ ,‬ערכנו את הבדיקות‬ ‫המתאימות והתכוננו לניתוח‪ .‬במישור השני התחזקתי בעבודת הבורא‪ ,‬העמקתי עוד ועוד באמונה‪ ,‬התפללתי מעומק לבי שלא יצטרכו‬ ‫ניתוח‪ ,‬ואף הבטחתי לפרסם את הישועה‪ .‬הרי הקב"ה הוא מפליא לעשות‪ .‬הוא יכול להפליא גם בתיקון הבעיה שנמצאה אצל בני‪ ,‬וללא‬ ‫התערבות בני אדם‪ .‬כה התפללתי‪ ,‬קיוויתי והאמנתי שה' יעזרנו ויראה לנו את חסדו הגדול‪.‬‬ ‫בתוך כך לא ניכר שום שינוי‪ .‬הבדיקות שנערכו הראו שוב ושוב כי אין מנוס מניתוח‪ .‬ואכן ביום המיועד הגענו לבית החולים‪ ,‬נכנסתי עם בני‬ ‫לחדר הניתוח‪ .‬המרדים עשה את שלו‪ ,‬הילד הביט בי ושמע את קולי עד שנרדם‪ ,‬והאח הורה לי לצאת‪ .‬ישבתי בחוץ והמשכתי להתפלל‬ ‫לרפואה שלמה מידי רופא כל בשר בלבד‪ .‬קיוויתי כל כך לישועה‪ ,‬וביקשתי מד' שלא יאכזב אותי‪ .‬אחרי חצי שעה קראו לנו ואמרו שהרופא‬ ‫רוצה לדבר איתנו‪ .‬התפלאנו מאוד‪ ,‬איך יכול להיות שכבר נגמר הניתוח?! אמרו לנו שהוא אורך די הרבה זמן‪ .‬והנה‪ ,‬את המילים שכל כך‬ ‫חיכיתי לשמוע ‪ -‬אמר לנו עכשיו הרופא‪ ,‬בהפתעה גמורה‪" :‬בסוף אין ניתוח"! אנחנו תמהים ושואלים מה קרה‪ ,‬והרופא עונה‪" :‬אני בעצמי‬ ‫לא יודע להסביר את מה שקרה כאן‪ .‬יש לי ניסיון של עשרים וחמש שנים‪ ,‬ומעולם לא נתקלתי בתופעה כזו‪ .‬אחרי שהילד נרדם עשינו לו‬ ‫צילום ובדקנו שוב‪ ,‬והתברר שהייתה כאן טעות‪ .‬אין לו שום בעיה! לא במקום הראשון ולא במקום השני‪ .‬הכול תקין! לא צריך לשחרר שום‬ ‫סתימה ולא לתקן שום חיבור‪ ,‬הכול בסדר! חכו כמה שעות עד שההרדמה תפוג‪ ,‬וקחו את הבן שלכם לחיים ולשלום‪".‬‬ ‫הבשורה הייתה טובה כל כך‪ ,‬ומרגשת כל כך‪ ,‬לא רק בגלל השמחה הגדולה שהבן שלי בריא‪ ,‬אלא בגלל המסר שקיבלתי מאבינו שבשמיים‪.‬‬ ‫בגלל ההבנה כי כל השיבוש נשלח אליי כדי שאתקן את מעשיי ואתחזק באמונה‪ ,‬ובגלל המסר החזק‪ ,‬שאפילו אזמל המנתחים כבר מונח‬ ‫בידו של המנתח ‪ -‬אסור להתייאש מן הרחמים! אכן‪ ,‬נוכחתי לראות שד' שמע את תפילתי ואת שוועתי‪ ,‬ושלח ישועה ורפואה שלמה‪.‬‬ ‫ניתן להוריד עלון זה ועלונים קודמים במערכת "שבתי" בקול הלשון‬ ‫ניתן להאזין לשיעורי הרב‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫ר' אברהם נעימי שליט"א‬ ‫לברכה והצלחה‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לרפואה שלימה‬ ‫גם דרך "קול הלשון" ‪*6761‬‬ ‫לנדיב הדגול ר'‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫ר' מיכאל דפן‬ ‫לליאת בת אמירה‬ ‫לרפואה שלימה‬ ‫בשידור חי‪ ,‬או בשידור חוזר‬ ‫ניסים בן זהבה‬ ‫הי"ו‬ ‫לר' ניסים בן אנה‬ ‫בן דיזי‬ ‫הי"ו‬ ‫בהקשת ‪ *7‬ואח"כ ‪996908‬‬ ‫ורינה בת קלרה‬ ‫ז"ל‬ ‫הי"ו‬ ‫ניתן להאזין לשיעור בדף היומי בשידור חי ושידורים חוזרים בכל ערב בשעה ‪20:30‬‬ ‫בקו כל רגע במס' ‪ 0799-170-770‬וכן בקו היכל המלך שלוחה ‪ 7‬במס' ‪0723-400-550‬‬ ‫כמו כן ניתן להעביר תרומות עבור הוצאת העלון וכיבוד לשיעור בטל' ‪0548496909‬‬ ‫לתגובות הערות והארות וכן גבאי בית הכנסת שמתקיים אצלם שיעורים בדף היומי שמעוניינים בקבלת העלון ניתן לפנות‬ ‫למספר ‪ 054-84-969-08‬או למייל‪d3031887@gmail.com :‬‬ ‫‪4‬‬