gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דרכי צדק · Darchei Tzedek — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: דרכי צדק · Darchei Tzedek

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

דרכי צדק · Darchei Tzedek — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫דרכי ˆד˜‬ ‫דא"ח מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרשת‬ ‫כי תבוא‬ ‫תשפ"ו‬ ‫א‬ ‫גיליון דרכי צדק‬ ‫גיליון זה הונצח‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫יו"ל ע"י מערכת‬ ‫הרב שלמה בן הרב‬ ‫מכון דרכי צדק‬ ‫גדליה ז"ל‬ ‫להוצאת דא"ח‬ ‫נלב"ע מוצאי יו"כ תשפ"ו‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫נתנדב ע"י בני המשפחה‬ ‫מפוריסוב‬ ‫פעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫©‬ ‫לעדכון שמחות למדור‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫ואין להעתיקו בשום אופן‬ ‫וכן לתרומות והנצחות‬ ‫**********‬ ‫לבעלי שמחה ויא"צ‬ ‫וכד'‬ ‫להערות והארות‬ ‫ניתן לפנות למספר‬ ‫‪054-8458846‬‬ ‫‪0548458846‬‬ ‫‪A026508288@GMAIL.COM‬‬ ‫***************‬ ‫קול מערכת "דרכי צדק"‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫שר בית הזוהר הגאון הצדיק‬ ‫‪02-5401454‬‬ ‫חכם משה שלום מעודה‬ ‫זכר צדיק וקדוש לברכה‬ ‫***************‬ ‫שנסתלק לבית עולמו לאחר‬ ‫לע"נ ר' משה בן דן מאלר ז"ל‬ ‫יסורים קשים ומרים שקבלם‬ ‫באהבה רבה ובשמחה‬ ‫ביום שב"ק‬ ‫לסדר "ויקרבו ימי ישראל למות"‬ ‫פר' ויגש ד' טבת תשפ"ה‬ ‫ב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫˙וכן הענינים‬ ‫דא"ח כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪............................‬ה'‬ ‫פניני דרכי צדק‪.........................................................‬ז'‬ ‫מדור עצותיך אמונה‪.................................................‬ט'‬ ‫מדור מאורות צדק‪....................................................‬י'‬ ‫מדור סגולות צדק‪......................................................‬י'‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‪.............................................‬י"א‬ ‫מדור השו"ת‪.........................................................‬י"א‬ ‫מדור יומא דהילולא‪................................................‬י"ב‬ ‫דרכי אמונה‪-‬דא"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.................‬ט"ו‬ ‫‪%‬דבר המערכת‪%‬‬ ‫בספה"ק עירין קדישין פר' כי תבוא עה"פ והי' כי תבא אל הארץ וכו' ולקחת מראשית כל פרי האדמה‪ .‬פרש"י מראשית ולא כל ראשית‪ .‬הנה כתי' חצבה‬ ‫עמודי' שבעה פי' זה הזיי"ן מדות כמש"א דהעה"ש לך ה' הגדולה והגבורה לזה זיי"ן ימי הבנין כי כל ז' מדות צריכין להעלותם למקורם היינו מדת האהבה‬ ‫שלא יאהב רק להשי"ת וכן מדה"ג שהיא היראה שאם יבוא לאדם ח"ו יראה חיצוניות צריך לדחות זה היראה מפני יראת ה' כי הוא השליט בכל העולמות‬ ‫ולית אתר פנוי מני' וכן מדת הת"ת שהיא התפארות לאדם או גדלות יחשוב שהגבהות אינו שייך רק להקב"ה וכן מדת הנצחון ושאר מדות וכן ענין‬ ‫הביכורים שהם מז' מינים שהם מז' ימי הבנין לזה נאמר אשר תביא מארצך להביא כל הדברים גשמיים מז' מדות לפני ה' אלקיך וזהו ראשית בכורי אדמתך‬ ‫וכו' הנה כתי' בראשית ברא אלקים ותרגומו בחכמתא ברא כי ראשית נק' חכמה כדכתי' ראשית תכמה יראת ה' ובאם לאו נק' חכמתו מרובה ממעשיו‬ ‫ויראה היא השער לחכמה כדכתי' זה השער לה' צדיקים וכו' וזה וזאת מתחברין כחדא כדאיתא בזוה"ק בזאת יבוא אהרן אל הקודש היא מדת יראה‪ .‬ע"כ‬ ‫אומר אני שאם אין להאדם אמונה ויי"ש אף שהוא לומד ומתפלל וחושב בדעתו שעושה רצון הבוב"ה אינו רק ההיפך ואמר בזה"ל‪ :‬סע איז איין אפ גיפירטי‬ ‫זאך‪ .‬ולזה פרש"י מראשית ולא כל ראשי' כי ראשית נק' חכמה כנ"ל רק צריך להקדים היראה כנ"ל ולא יהי' ח"ו חכמתו מרובה ממעשיו‪ .‬וזה ג"כ ענין‬ ‫התשובה תשוב ה' שצריך לחשוב כל הז' מדות להבוב"ה וזהו ענין מה שאמרו מקום שבע"ת עומדים אין צ"ג יכולים לעמוד ולכאורה היא פלא אשר צדיק‬ ‫שלא טעם טעם חטא יהי' במדריג' נמוכה מבע"ת שעשה עבירות מקודם‪ .‬רק הענין היא כי יש המתקת הדינים וביטול דינים כי ביטול דינים נק' מה שהחוטא‬ ‫משליך הרע שלו ומבטל אותו ומתחיל להיטיב דרכי' וזהו נק' ביטול דינים שלו וזהו נק' צדיק גמור דאיתא בגמ' המקדש את האשה ע"מ שהוא צ"ג ונמצא‬ ‫רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו וממילא מובן מי שהוא עושה תשובה ועוזב דרכיו החטאים והרעים זהו נק' צ"ג אך המתקת דינים נק' בע"ת‬ ‫היינו תשוב ה' כי המתקת דינים שמעלה הכל להבוב"ה כי בכ"ד מעורב טו"ר והאדם העושה להעלות כל הנצוצות לה' ממילא יפול הרע וזה המתקה רק זה‬ ‫צריך להעלות בדברים המותרים כמאמרז"ל קדש עצמך במותר לך הגם שיש בדברים האסורים ג"כ חיות הבוב"ה כדכתיב ואתה מחי' את כולם אך הבוב"ה‬ ‫ג‬ ‫הבין ויודע שבדברים האסורים הרע גובר מאוד וא"א להעלות הטוב הנמצא שמה ויכול ח"ו להשאר שם ולכן אסר הדברים האלו ולזה אומר אני היום קודם‬ ‫ר"ה צריך לעשות תשובה היינו תשוב ה' כנ"ל בכ"ד שעושה במאכל ובמשתה ובשאר דברים שלא יהי' רק בשביל הבוב"ה וזהו בכל דרכיך דעהו אך זהו‬ ‫בצדיקים הקודמים אך עכשיו לא די שבדברים הגשמיים אינם מכוונים לעשות רצון הבוב"ה אלא אף בתות"פ ג"כ אין כוונתם להבוב"ה‪.‬‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ד‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני‬ ‫דא"ח מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫דא"ח בסעודתא דחקל תפוחין קדישין פרשת כי תבוא‬ ‫ליל שבת כ"א אלול תשע"ו‬ ‫ית' ולא חלילה וחס לקחת קצת כוחי ועוצם‬ ‫עה"פ )דברים כ"ו‪ ,‬ז'( היום הזה ה' אלוקיך‬ ‫ידי‪ .‬ובפרי הארץ מבאר שדרך זו שהאדם‬ ‫מצוך לעשות את החוקים ואת‬ ‫עושה דבר לכבודו יתברך אז מתגלה בו גילוי‬ ‫המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך‬ ‫אלוקות‪.‬‬ ‫ובכל נפשך‪ .‬וצריך ביאור היום הזה למה‬ ‫וכן מבואר בתפארת שלמה שהאדם הוא‬ ‫כתוב היום הזה והלא מעמד הר סיני היה‬ ‫צינור השפעות ובכן באם מגלה האדם‬ ‫לפני הרבה שנים ומה פירושו‪.‬‬ ‫כבוד ה' במעשיו אזי הוא משפיע לכולם‬ ‫והנה ברש"י ז"ל ביאר היום הזה בכל יום ויום‬ ‫השפעות טובות ומביא ע"י כך השפעות‬ ‫יהיו בעיניך כחדשים כאילו בו ביום‬ ‫טובות לא רק לו אלא לכולם‪ .‬דהנה לתורה‬ ‫נצטוית עליהם‪.‬‬ ‫הקדושה יש שישים ריבוא אותיות ‪ -‬והם‬ ‫מכוונים לשישים ריבוא נשמות ישראל )ראה‬ ‫ועוד צ"ב שהרי כתוב היום ומה אומר רש"י‬ ‫בזוה"ק חדש דף כ"ד ע"ב‪ (.‬והנה התורה‬ ‫ז"ל כאילו בו ביום נצטוית עליהם עס‬ ‫הקדושה כולה חד וכן נשמות ישראל כולה‬ ‫דארף האב'ן א קלאר קייט דאס גאנצע פסוק‬ ‫חד וע"כ אורייתא קוב"ה וישראל חד הוא‪.‬‬ ‫מיט דעם רשי"ס פשט‪ .‬והנה בגמ' )יומא דף‬ ‫וכמו כן רואים בתרי"ג מצוות שבכל מצווה‬ ‫ל"ח ע"א( אמר ר' יהושע בן לוי כל מה שברא‬ ‫שעושים אז אחר הלשם יחוד מבקשים ותרי"ג‬ ‫הקדוש ברוך הוא בעולמו אז לכבודו ברא‬ ‫מצוות התלויים בה וגו' שרואים מזה שבכל‬ ‫כדכתיב לכבודי בראתיו וכן כל פעל ה'‬ ‫מצווה תלויה כל התרי"ג מצוות וכן בכל‬ ‫למעניהו )משלי ט"ז( וכן המתני' האחרונה‬ ‫יהודי תלויה בו כל עם ישראל וכל התורה‬ ‫במס' אבות כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא‬ ‫ומבקשים שע"י שעשה מצוה זה כן היא בכל‬ ‫בראו אלא לכבדו שנא' כל הנקרא בשמי‬ ‫התרי"ג מצוות התלויים בה שמקיימים עכשיו‬ ‫ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו‪ .‬והנה כל‬ ‫והנה בתפילת אהבה רבה מבקשים הכל‬ ‫מה שאדם עושה צריך להיות כל כולו לכבודו‬ ‫ה‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫הרבש"ע ולא עם עצמו או עם אחרים ולא‬ ‫בלשון רבים "כן תחננו ותלמדנו" ותן בליבנו‬ ‫לחשוב ולעסוק במחשבות מה יאמרו עלי‬ ‫‪ ...‬והאר עינינו בתורתיך ודבק ליבנו‬ ‫ומה יחשבו עלי ומה ידברו עלי ומה אחשוב‬ ‫במצוותיך וכל זה בגלל שמבקשים ויחד‬ ‫אני על עצמי וכדו'‪.‬‬ ‫לבבינו לאהבה וליראה את שמך וגו'‪ .‬וכל זה‬ ‫כל זה זהו היפך מאמונה זהו כוחי ועוצם ידי‬ ‫כי זה לכללות כל כלל ישראל שמבקשים לכל‬ ‫ולאמונה בעינן שיהא התבטלות שלימה‬ ‫ישראל וכולל עצמו עם הכלל‪.‬‬ ‫אליו יתברך שמו‪.‬‬ ‫ואיתא מהאריז"ל שלמה בווידוי אומרים‬ ‫וא"כ שהכל השי"ת והוא לבדו עשה ועושה‬ ‫הכל בלשון רבים גזלנו יעצנו רע וכו'‬ ‫ויעשה כל המעשים והוא היה הוה ויהיה‬ ‫זהו בגלל שמאן זהו יאמר מה לי ולגזלנו וכדו'‬ ‫"וזהו היום" שהקב"ה חי וקיים ומצוה עלינו‬ ‫וע"כ מבקשים על כל הכלל יחד ]וגם כשאחד‬ ‫בכל יום כמחדש‪.‬‬ ‫חטא אז צריכין כל כלל ישראל להתפלל עליו‬ ‫והרה"ק הבארדיטשוב'ער רב זיע"א מבאר‬ ‫דהרי כולהו חד[ וע"כ מבקשים בלשון רבים‬ ‫בקדושת לוי שמי שזוכה יכול‬ ‫ומתוודים בלשון רבים )וע"ע בדא"ח ליל‬ ‫לשמוע בכל יום כמחדש את מעמד הר סיני‬ ‫שב"ק פר' ניצבים(‪.‬‬ ‫ויש שזוכים לכך‪ ,‬וזהו שבכל יום יהיו בעיניך‬ ‫וא"כ יוצא מדברינו שהכל זהו אמונה‬ ‫כחדשים כאילו היום ניתנו‪.‬‬ ‫ופשטות האמונה להיות עסוק רק עם‬ ‫דא"ח בסעודתא דעתיקא קדישא פרשת כי תבוא‬ ‫צפרא דשבתא כ"א אלול תשע"ו‬ ‫בצלותין ביומא דכיפורי ככלבים הב הב לנא‬ ‫אתמול בליל שב"ק הארכנו בענין של ביטול‬ ‫מזונא וסליחה וכפרה וחיי‪ ,‬כתבנו לחיים‪,‬‬ ‫אלא יתב"ש וצריך להתפלל על כל‬ ‫ואינון עזי נפש ככלבים דאינון אומין דעלמא‬ ‫דבר ולהתעקש‪ ,‬והנה מובא באמרי פנחס‬ ‫דצוחי לגבי ולית לון בשת אנפין‪ ,‬דלא אית‬ ‫)ראש השנה‪ ,‬תפ"ה( אז סאי'ז דא שוטים‬ ‫מאן דקרא ליה בתיובתא‪ ,‬דיחזור שכינתי'ה‬ ‫וואס ריידין זיך איין )שיש שוטים שמטעים‬ ‫לקודשא בריך הוא‪ ,‬דאיתי מרחקא מיניה‪,‬‬ ‫עצמם ב‪ (-‬צווחין ככלבין הב הב‪ .‬דהנה איתא‬ ‫למהדר לגביה‪ .‬וכן איתא בתיקו"ז )ע"ח(‬ ‫בתיקוני הזוהר )כ"ב‪ ,‬א'( כולהו צוחין‬ ‫ו‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫שיהא כונת האדם שיתן לנו כדי שיהיה‬ ‫בריש כל שתא ושתא אינון צווחין הב לן חיי‬ ‫להקב"ה תענוג מזה כי השי"ת חפץ בזה וזה‬ ‫הב לן מזונא וכו' ככלבים דמצוחין דאינון‬ ‫כונת הזוה"ק הנ"ל צווחין הב לן חיי כלומר‬ ‫מצוחין אלא לגרמייהו‪ ,‬ולכאורה יתחחמץ‬ ‫למענינו תן חיים וכן מזונא וזהו ככלבים אינון‬ ‫לבב אנוש בראותו הדברים האלה‪ .‬וע"כ יש‬ ‫מצווחין לגרמייהו ואינון רשעים‪ ,‬אלא כונתינו‬ ‫אנשים שאינם מתפללים בראש השנה ויו"כ‬ ‫הוא‪ ,‬שיהיה להקב"ה תענוג מזה‪.‬‬ ‫על הפרנסה‪ ,‬דאש האבין זיא ניט או בזו‬ ‫והבעש"ט הקדוש זיע"א אמר דאף שכתוב‬ ‫הלשון פאר מאגין זייאניט און דאס בעטין זייע‬ ‫בתיקו"ז הנ"ל מ"מ בזמן הזה‬ ‫ניט והוי הם קרחים מכאן ומכאן‪.‬‬ ‫מותר להתפלל על הפרנסה כיון שהוא צורך‬ ‫למה אעפ"כ אנו מבקשין בכל השנה בני חיי‬ ‫גבוה‪ ,‬וזהו לכל הדברים הגשמיים‪.‬‬ ‫ומזוני‪ ,‬אבל לפי דברים אלה שכתבנו‬ ‫פניני דרכי צדק‬ ‫על פרשתן‬ ‫במקום שבעלי תשובה עומדים‬ ‫במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכוליחם לעמוד שם‪ ,‬שבבעלי תשובה יש‬ ‫לרבונו של עולם נחת רוח‪ ,‬דעד עתה הלך בדרכים שגועים נארישע וועגן‪ ,‬ועתה נתעורר‬ ‫לעבודת ה' ולכן כתוב גדולה תשובה שזדונות נעשים לו כזכיות שלהריבונו של עולם יש תענוג‬ ‫גדול אזי עושה מזדונות זכיות והריבונו של עולם מביט ורואה שרק בי ישראל עובדים אותו‬ ‫ואומות העולם אין עובדים אותו‪ ,‬והריבונו של עולם מתפאר בבני ישראל וזהו ישראל בחר לו‬ ‫י‪-‬ה‪ ,‬וכל האומות הם כסילים ושוטים‪.‬‬ ‫ה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה וגו' על כל הגוים‪ ,‬ולמה ברה ה' את כל הגוים‪ ,‬ועל זה‬ ‫אמר לשם ולתפארת ולתהילה שיוכל להתפאר בהם‪ ,‬התפארות זה הוא לבוש‪ ,‬הקב"ה מתלבש‬ ‫בתפארת שהוא בלבוש כמו שכתוב ועשו להם בגדי קודש וכתוב שם לשם ולתפארת‪ ,‬וזה הוא‬ ‫יכבוש עונותינו מלשון שהקב"ה מתפאר בעונתיהם של בני ישראל שאומר ראו כזה חוטא עובד‬ ‫אותי זה הוא יכבוש עונותינו שהשי"ת מתלבש בתפארת‪ ,‬והוא ענין מעביר ראשון ראשון שהריבנו‬ ‫ז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫של עולם מעביר ראשון ראשון‪ ,‬פירוש התפארות‪ ,‬שהשי"ת מתפאר בעונות‪ ,‬שאדם כזה שהוא‬ ‫מלא עונות עובד אותו‪ ,‬שאדם זה הוא עוונות ועוונות והרבש"ע מתלבש בזה וזהו מעביר ראשון‬ ‫ראשון‪ ,‬ונותן להבין הרה"ק מבארדיטשוב זיע"א שהריבנו של עולם מתפאר שראו אדם מזיד‬ ‫בעוונות משבח אותי ומודה לי )און דאנקט מיר( ובכל המצבים צריך האדם להודות להריבנו של‬ ‫עולם וזהו הנחת רוח להריבנו של עולם‪.‬‬ ‫)בדא"ח רעוא דרעוין פ' כי תבוא כ' אלול תשפ"ב–ע"כ(‬ ‫*‬ ‫קרבים ובאים ימי הסליחות‬ ‫ב'טור' מובא שכאשר יהודי שב בתשובה ביום הראשון לסליחות‪ ,‬נמחל לו על שליש מעוונותיו‪.‬‬ ‫דהיינו שליש נמחק כבר בסליחות הראשון‪ ,‬אכן זה רק כשהוא שב בתשובה באמת‪.‬‬ ‫והתשובה צריך שתהא מפנימיות לבו של יהודי‪ ,‬ולא עניין חיצוני כמי שאומר תחינה‪ ,‬שאמירה‬ ‫כזו אינה מביאתו לכלום‪ .‬אלא צריך שתהא התשובה עניין אמיתי ועי"ז נמחל לו שליש‪.‬‬ ‫כתיב )ישעיה נט‪ ,‬ב( "כ ִּי אִּם ֲעוֹנֹתֵיכ ֶם ה ָיו ּ מַב ְ ִד ּל ִּים ב ֵינ ֵכ ֶם לְב ֵין ֱאלֹוק ֵיכ ֶם‪ ,‬וְח ַ ּטֹאותֵיכ ֶם הִּסְ ּתִירו ּ‬ ‫פ ָנים מִּכ ֶם מִּש ְמוֹעַ"‪ .‬היינו‪ ,‬העוונות עושים מסך המבדיל בין החוטא לבין קונו‪ .‬על כן צריך‬ ‫שהתשובה תהא באמת‪ ,‬שמתוך ששב בתשובה באמת סר המסך המבדיל‪ .‬והנה כעת קרבים‬ ‫ובאים ימי הסליחות‪ ,‬הימים הקדושים‪ ,‬והכל יודעים את כל אשר אירע בשנה החולפת‪ ,‬כמה‬ ‫צרות ואסונות‪ ,‬ה"י‪ ,‬על כן מהראוי להמתיק‪ ,‬לעורר המתקה‪ ,‬וההמתקה היא רק כשהאדם שב‬ ‫בתשובה באמת‪.‬‬ ‫בזוה"ק איתא כי מה שנמתק בתקיעות איננו אלא על ידי תשובה‪ ,‬אך בלא תשובה אין התקיעות‬ ‫פועלות מאומה‪ .‬וכבר ביארנו מש"כ ה'שפת אמת' שהמצוות צריכות שמירה תמיד‪,‬‬ ‫שהסט"א לא יחטפו ממנו את המצוות ואת התורה שלו‪ ,‬וכל מה שיהודי זוכה בקדושה רוצים‬ ‫הסט"א לחטוף ולגזול הימנו‪ ,‬והשמירה היא רק על ידי קבלת עול מלכות שמים‪ .‬על כן צריך‬ ‫להיות תמיד בקבלת עול מלכות שמים‪ ,‬שלא ליפול ושלא לפגום‪ ,‬ח"ו‪ .‬שאז בשעה שהאדם נמצא‬ ‫בקבלת עול מלכות שמים אינם יכולים לחטוף ממנו‪ ,‬ואל"כ הרי הם מנסים לחטוף ולגזול מהאדם‬ ‫כל פירור של רוחניות ושל קדושה‪ ,‬על כן קבלת עול מלכות שמים היא עניין גדול עד מאד‪.‬‬ ‫עוד איתא בזוה"ק שכאשר האדם מקיים מצווה או עושה דבר טוב כלשהו‪ ,‬יאמר 'לשם יחוד‬ ‫קודשא בריך הוא ושכינתיה'‪ .‬וכן מובא בשלה"ק ]'שער האותיות'[‪ ,‬שבשעה שהאדם אומר‬ ‫לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה הריהו כמי שנותן מתנה למלך‪ .‬וכאשר שומעים החיצונים שמגיע‬ ‫לכאן אדם הבא ליתן מתנה למלך‪ ,‬מיד נופל עליהם פחד רב וגדול והריהם בורחים‪ ,‬לפי‬ ‫ח‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫שמתייראים הם להתקרב אצלו‪ .‬זה הפי' שאנו אומרים 'לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה'‪ .‬כאשר‬ ‫מוסרים את הכל לקב"ה‪ ,‬אין החיצונים יכולים לשלוט או להתעסק עימו‪ ,‬לפי שהם פוחדים‬ ‫ומתייראים ממנו‪ ,‬שיודעים הם מה גדול עונשו של מי שיעכב את המביא מתנה למלך‪ .‬זהו‬ ‫'ומלאכים ייחפזון'‪ ,‬אשר לכאו' יש להבין מהו 'מלאכים ייחפזון'‪ ,‬מה יש להם להתיירא‪ ,‬והרי‬ ‫מלאכים הם בשלימות‪ ,‬שאין הם בעלי יצר הרע כבני האדם‪ ,‬אלא‪ ,‬מתייראים הם כשהם שומעים‬ ‫מיההודי דבר כזה‪' ,‬לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה'‪ ,‬שהוא מוסר דורון למלך‪ ,‬הריהם יראים מפניו‬ ‫ונזהרים שלא לעכב אותו‪.‬‬ ‫)בדא"ח רעוא דרעוין פר' כי תבוא תשע"ב(‬ ‫מדור עצותיך אמונה‬ ‫איתא בזוה"ק שהמצוות הן עצות‪ ,‬כלו' תרי"ג המצוות הן תרי"ג עיטין ]עצות[ כיצד‬ ‫להמשיך קדושתו יתברך‪ ,‬והן עצות לאדם להתקרב אל הקב"ה ולהיטיב את מדותיו‪.‬‬ ‫)ליל ששי פר' אחרי וקדושים תשע"ח וכן בדא"ח רעוא דרעוין פר' בשלח שבת שירה ט"ו בשבט תשס"ז(‬ ‫טהרת המחשבה‬ ‫לשאלת השואל מה פי' והיית משוגע ממראה עיניך‪ .‬ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪ ,‬זהו‬ ‫שנעשים משוגע פשוטו כמשמעו מלהסתכל על כל אחד ולראות איך ההוא לובש‬ ‫ומתנהג ומנסה למצוא חן בעיני כל‪ .‬ובזה ישא עצה לטהרת המחשבה דהיינו שיעצים עיניו ויחשוב‬ ‫מיחודו ית' שמו ורק מהריבוש"ע ויסלק מחשבות מאחרים ועי"כ באלו טהרת המחשבה שאינו‬ ‫רואה מציאות אחרת‪.‬‬ ‫)ליל שב"ק פר' כי תבוא תשע"ו(‬ ‫ט‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור מאורות צדק‬ ‫עובדו˙ ˘כ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫סיפר ˘היה בדידיה‬ ‫"אחדות גמור"‬ ‫מו"ר הרה"ק ר' אשר פריינד זיע"א אמר לי כמה פעמים שצריך להיות עם הקב"ה צוגעקלעפט‬ ‫אזוי )‪-‬כך(‪ ,‬והראה לי ידיו איך שהם יד ביד דבוקים‪ ,‬שכך צ"ל עם הקב"ה )כמו ויספוק את כפיו(‪.‬‬ ‫)צפרא דשבתא פר' בהעלותך י"ד סיון תש"פ(‬ ‫מדור סגולות צדק‬ ‫יישר כח‬ ‫שאל כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪ ,‬מובא שהמתעטש מסוגל לומר לישועתך קויתי ה'‪ ,‬והשומע‬ ‫צריך לומר לחבירו אסיסא‪ ,‬והמתעטש צריך לענות לו יישר כח‪ .‬מה יאמר קודם לישועתך‬ ‫קויתי ה' או יישר כח‪ ,‬וענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א בעצמו שהפרי מגדים והאליה רבא‬ ‫מדברים על זה ונוטים לומר שצריך להקדים יישר כח‪ ,‬ואמר אחד מן הנוכחים שבשעת שחבירו‬ ‫אמר אסיסא יאמר לישועתך וכו'‪ ,‬וענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א שנ"ל שזה מה שכותב האליה‬ ‫רבא‪.‬‬ ‫)צפרא דשבתא פר' בלק תש"פ(‬ ‫י‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‬ ‫כעס‬ ‫בשבת יש להיזהר ביותר מלכעוס ולדוגמא כמו שרואים הרבה כמו עכשיו איך שהתקוטטו ב'‬ ‫ילדים ואחד התרגז על השני‪) ,‬מיד קרא כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א לאותו ילד ואמר‬ ‫לו‪ (-‬שאסור לעשות כן וצריך לעבוד על המדות בכלל‪ ,‬ובפרט על מידת הכעס‪ ,‬ובפרט בשבת‬ ‫אסור להיות בכעס משום 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם' אז צריך להזהר בזה‪.‬‬ ‫)ליל פר' בלק תש"פ(‬ ‫מדור השו"ת‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ ˜וד˘ ˙˘ובו˙ ל˘אלו˙ ˘נ˘אלו‬ ‫לכ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫פיקוח נפש‬ ‫שאל השואל‪:‬‬ ‫מהו דאיתא בזוה"ק שביום הא' זהו דינא קשיא ורק ביום השני זהו דינא רפיא‪.‬‬ ‫ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪:‬‬ ‫מותר וצריך לבקש מקוב"ה בב' הימים בעקשנות כל מה דבעי‪ ,‬דכהיום יש לדברים האלה דין‬ ‫של פיקוח נפש‪.‬‬ ‫והווא בדידי עובדא בעת שהותי לפני שנים במאנסי‪ ,‬ובמקום אשר שם התאכסנתי היה שם עוד‬ ‫בחור והיה אנגעזעצט )מדוכה( ושאלתיו מה קרה וענה לי שהוא בגיל שידוכים וכעת נזרק‬ ‫מהישיבה און ער געווען ווערד דאס ארויס ווארפין )והוא שווה על סיבת היזרקו( ולא יודע אשית‬ ‫נפשו מה תהא עמו והוא לא קיוה לאיזה שידוך הכי טוב אבל לפחות דבר מה כי מבוגר כבר‪ ,‬אז‬ ‫אמרתי לו שילך ויצעק אל ה' בצעקות ויתעקש ויושע בעז"ה עם כח האמונה‪ ,‬והנה הלך וכן עשה‬ ‫יא‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫וקיבל שידוך א זאנץ און זעלעכטס וואס ער האט זיך אפילו נישט גערעכנט )כזאת וכזאת בטובה‬ ‫עד אשר אפי' לא העלה על דעתו לקבל כזה שידוך טוב(‪ ,‬וצריך פשוט לצעוק ולהתעקש אל ה'‪.‬‬ ‫ובתנא דבי אלי' מובא שזה שיש אנשים עקרים ועקרות שלא ניתן להם עדיין ילדים זהו מפני‬ ‫שהם כ"כ יקרים אצל קוב"ה ושכי' והקב"ה מתאוה לתפילתם ואוהב את תפילתם ע"כ‬ ‫מביאם לכך עד אשר יוושעו‪ .‬וזלש"ק‪) :‬אליהו רבה פרק י"ח‪ ,‬נ"ג( פעם אחת הייתי עובר ממקום‬ ‫למקום ומצאני אדם אחד ואמר לי‪ ,‬רבי מפני מה בעלי בתים של ישראל נעצרים על בנים מהיות‬ ‫להם בנים‪ ,‬אמרתי לו‪ ,‬בני‪ ,‬מפני שהקדוש ברוך הוא אוהב אותם אהבה גמורה ושמח בהן לפיכך‬ ‫מצרפם‪ ,‬כדי שירבו רחמים על בנים‪,‬ועיי"ש עוד באריכות וגו' עוד פעם כדבריו מתחילה וע"ש‪.‬‬ ‫והיוצא מזה שלא רק שהקב"ה אוהב את תפלתם אלא שצריך להרבות בתפילות ולהתעקש ולא‬ ‫להפסיק‪.‬‬ ‫)צפרא דשבתא כי תבוא כ"א אלול תשע"ו(‬ ‫מדור יומא דהילולא‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ מלוה מלכה ו˘אר דברו˙ ˜וד˘‬ ‫מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫הגה"ק ר' משה ארי' פריינד זיע"א‬ ‫מרא דארעא קדישא‬ ‫כ"א אלול‬ ‫הגה"ק ר' משה ארי' פריינד זיע"א ביטל עצמו לגמרי דהנה פעם אחת בא אליו אחת‬ ‫להתחנן אצלו שכשיבוא הרבי לעוה"ב יוציאנו הרבי מהגהינום‪ ,‬החל לבכות‬ ‫הוא זיע"א מי יוציא אותי מהשאול תחתית מי יוציא אותי מהשאול תחתית כך חזר‬ ‫כמה וכמה פעמים בבכי רב‪.‬‬ ‫יב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ועל האמור לעיל ביאר עוד דהנה כתוב מלא כל הארץ כבודו שהאדם צריך לראות‬ ‫שיש רק מציאות ה' בעולם ולא לראות מציאות אחרת וזהו שעל האדם לראות‬ ‫שמלא כל הארץ רק כבודו‪.‬‬ ‫וזהו גם על מאמר חז"ל הבורח מן הכבוד‪ ,‬הכבוד רודפת אחריו‪ ,‬והלא צ"ב ולמה‬ ‫ירדפנו הכבוד והלא הוא צדיק ועוד שהוא בורח ואין זה רצונו ורצונו של אדם‬ ‫זהו כבודו‪ ,‬אלא אותו צדיק שבורח מן הכבוד אותו רודפת מציאות הכבוד שרוצה‬ ‫שהצדיק יעלה את כל הכבוד אל השי"ת שמו ויתעלה‪ ,‬והרודף אחר הכבוד שרוצה‬ ‫הכבוד לעצמו אזי הכבוד בורח הימנו דכל הכבוד הוא בלתי להויה ב"ה ואין לאדם‬ ‫ליקח‪ ,‬כי מלא כל הארץ כבודו‪ ,‬וע"כ הבורח הוא יכול להעלות את הכבוד אל השי"ת‪.‬‬ ‫הרה"ק ר' משה ארי' זיע"א הוא היה בורח מן הכבוד ובזה מבואר כדלים וכרשים‬ ‫דפקנו דלתיך שהחזיק עצמו כדל וכרש שדופק בפתח לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫לכבוד נשמתו יש לשורר הניגון שלו )כבקשת הא"ח תליט"א )היות שהיתה שם עם‬ ‫הרבנית ע"ה להבחלחט"א( וכיבדו את הרה"ח ר' ברוך שוורץ שישיר את הניגון(‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי מרדכי דב מהארונסטייפלא זיע"א‬ ‫כ"ב אלול‬ ‫כידוע‪ ,‬היתה "מחלוקת" בין הרה"ק משינאווא זיע"א לבין אביו‪ ,‬הרה"ק ה'דברי‬ ‫חיים' מצאנז זיע"א‪ ,‬ורבים אינם יודעים מה היה ענין המחלוקת ההיא‪ .‬לפי‬ ‫המעשה הבא‪ ,‬יובן הענין באופן נפלא אחד מחתניו של הרה"ק מצאנז היה הרה"ק‬ ‫רבי מרדכי דב מהארונסטייפלא מגזע טשרנוביל פעם אירע‪ ,‬שבמשך זמן רב מאד‬ ‫לא הגיע החתן מהארונסטייפלא אל חמיו‪ ,‬ולאחר תקופה ממושכת הגיע לצאנז‪.‬‬ ‫בבואו‪ ,‬היתה השמחה גדולה מאד‪ ,‬בהיותו גדול בתורה ויחסן גדול‪ ,‬ולכבוד בואו‬ ‫דפקו על השלחן והכריזו שלא לומר 'תחנון'‪ ,‬לכבוד האורח‪ .‬נכח שם גם הבן‪ ,‬הרה"ק‬ ‫משינאווא זיע"א‪ ,‬ואף הוא דפק על השלחן ואמר "נו‪ ,‬נו תחנון" ואביו‪ ,‬הרה"ק מצאנז‬ ‫זיע"א‪ ,‬עמד שם עם חסידיו ולא אמרו 'תחנון'‪ ,‬ואז לקח הרה"ק משינאווא מנין‬ ‫חסידים ואמר עימם 'תחנון'‪ .‬התפלאו הכל ולא הבינו את פשר הדבר איזה מין כיבוד‬ ‫יג‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫אב זה וכי כך נוהגים אולם‪ ,‬לא נמצא מי שיאמר לו מאומה‪ .‬ואף האורח‪ ,‬הרה"ק‬ ‫מהארונסטייפלא‪ ,‬לא אמר מאומה‪ ,‬על אף שהתפלא מאד על הענין‪ .‬ואף הרה"ק‬ ‫מצאנז זיע"א אמר אז להורונסטייפלער רואה אתה את בני‪ ,‬יחזקאל'ה יש לו מסירות‬ ‫נפש עבורי לא הבין הרה"ק מהארונסטייפלא זיע"א את פשר הדברים‪ .‬חלפו שנים‬ ‫רבות‪ ,‬והרה"ק ה'דברי חיים' מצאנז זיע"א נסתלק לעולמו‪ ,‬ובנו ־ הרה"ק משינאווא‬ ‫זיע"א היה למנהיגם של ישראל‪ ,‬באשר אלפים ורבבות שיחרו לפתחו‪.‬‬ ‫פעם‪ ,‬הגיע גיסו‪ ,‬הרה"ק מהארונסטייפלא לביקור אצלו בשינאווא‪ .‬והנה‪ ,‬אך הגיע‬ ‫ההארנסטייפל'ער‪ ,‬קיבלו השינאוו'ער רב בכבוד ובשמחה גדולה‪ ,‬וציוה שלא‬ ‫לומר 'תחנון' לרגל השמחה שבבואו של האורח הגדול‪ .‬התפלא הרה"ק‬ ‫מהארונסטייפלא פליאה גדולה‪ ,‬ולאחר התפילה פנה לגיסו ואמר לו שמא יוכל מר‬ ‫לבאר לי את פשר המעשה התמוה הזה‪ ,‬הנה‪ ,‬זוכרני שכשהגעתי לביקור אצל אביך‪,‬‬ ‫הרה"ק מצאנז זיע"א הוא הורה שלא לומר 'תחנון' ואילו אתה דפקת על הבימה‬ ‫ועשית מנין נפרד לאמירת 'תחנון'‪ ,‬וכעת אתה בעצמך מצווה שלא לומר 'תחנון' נענה‬ ‫הרה"ק משינאווא זיע"א ואמר לו אבאר לך את הענין‪ .‬היה לי 'גילוי' מן השמים‪,‬‬ ‫שהגיעה העת שלי להיות 'מנהיג'‪ ,‬אולם לא רציתי שאבי יסתלק מן העולם ־ וקיי"ל‬ ‫שאין מלכות נוגעת בחברתה‪ ,‬ועל כן עשיתי כל מיני טצדקי בכדי שאבי יאריך ימים‬ ‫כששמע ההארונסטייפלער כך‪ ,‬נענה ואמר כעת מתברר לי פשר הענין שעשית אז‪,‬‬ ‫ופשר הדברים שאמר אז אביך ־ בענין מסירות הנפש שלך עבורו‪ ,‬והענין מתורץ לי‪.‬‬ ‫הרי הרה"ק משינאווא זיע"א ביזה את עצמו בכך שהתייחס כך לאביו‪ ,‬הבריות תמהו‬ ‫ושאלו את עצמם היכן כיבוד האב‪ ,‬וכיצד יתכן שבן ינהג כך באביו ועל כן היתה זו‬ ‫בחי' של מסירות נפש‪ .‬עוד הוסיף הרה"ק משינאווא זיע"א ואמר אז‪ ,‬שזכה ופעל‬ ‫ואביו‪ ,‬הרה"ק מצאנז זיע"א האריך ימים ושנים רבות לאחר מכן עבור זה‪.‬‬ ‫המעשה הזה חשוב הוא מאד אצלי‪ ,‬מפני שישנם רבים המקשים ותמהים הכיצד יתכן‬ ‫שהרה"ק משינאווא זיע"א נהג כך‪ ,‬בעשותו 'מחלוקת' עם אביו‪ .‬אכן‪ ,‬לאור‬ ‫מעשה זה‪ ,‬הענין מובן‪.‬‬ ‫יד‬ ‫לא מוגה‬ ‫ˆד˜‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א‬ ‫שיעורי דא"ח בהלכות חודש אלול בקיצור שולחן ערוך סימן קכ"ח‬ ‫בימי ג'‪ -‬ו' אלול פר' כי תצא תשפ"ו‬ ‫שֶׁי ֵש ׁ סָפ ֵק אִם יְבָרֵך ְ בְּרָכ ָה עַל טַל ִּית שֶׁלּוֹ‬ ‫ש ֶה‪ ,‬נוֹ ֲהגִין לִבְדֹּק ב ְּחֹד ֶש ׁ‬ ‫בסעיף ג( א ַנ ְש ֵׁי מ ֲַע ׂ‬ ‫כ ְּשֶׁלּוֹב ְשׁוֹ בַּלַּי ְל ָה אוֹ לֹא יְבָרֵךְ‪ ,‬עַל כ ּ ֵן לֹא י ִטֹל‬ ‫זֶּה ְּתפִל ִּין וּמְזוּזוֹת שֶׁל ּ ָהֶן‪ .‬וְכ ָל ֲאש ֶׁר‬ ‫א ֶת ש ֶׁלוֹ‪ ,‬ו ְג ַם לֹא טַל ִּית הַקָּה ָל‪ ,‬אֶל ּ ָא י ִש ְ ׁא ַל לוֹ‬ ‫יִמָּצ ֵא ש ָׁם בֶּד ֶק בִּש ְ ׁא ָר מִצְוֹת‪ ,‬יְתַקְּנוֹ‪ .‬כמבואר‬ ‫טַל ִּית מֵאַח ֵר‪ .‬וְאִם א ֵין ב ּ ַנ ִ ּמְצ ָא טַל ִּית כ ְּל ָל‪,‬‬ ‫אף בספה"ק מטה אפרים‪ .‬ואכן שומעים‬ ‫שְרֵה מִדּוֹת ג ּ ַם‬ ‫י ְכוֹל ִין לוֹמ ַר סְל ִיחוֹת ו ּש ְׁלש ׁ ע ֶ ׂ‬ ‫כסדר מהבודקים הרה"ח ר' שלמה אברהם‬ ‫ב ְּלֹא טַל ִּית‪ .‬י ֵש ׁ מְקוֹמוֹת נוֹ ֲהג ִין שֶׁהַמִּתְ ּפַל ּ ֵל‬ ‫שליט"א שנתמנה עוד ע"י כ"ק אאזמו"ר‬ ‫סְל ִיחוֹת‪ ,‬מִתְ ּפַל ּ ֵל ג ּ ַם ש ׁ ֲַחרִית וּמִנְח ָה ו ְג ַם‬ ‫הגה"ק זיע"א ובעידוד רב של כ"ק אאמו"ר‬ ‫מ ֲַערִיב שֶׁלְּפ ָנָיו‪ ,‬ו ְהו ּא קוֹדֵם לְאָב ֵל וּל ְמוֹה ֵל‬ ‫הקוה"ט זיע"א מעשים נוראים שלמעלה‬ ‫וּל ְ"י ָארצַייט" ]לְבַעַל יוֹם זִכ ּ ָרוֹן[ )תקפא(‪ .‬טוֹב‬ ‫מהשגת ההבנה איך יש כאלו מקרים של‬ ‫ל ֲַעמֹד ב ּ ֲַאמִירַת הַסְּל ִיחוֹת‪ .‬וּמִי שֶׁקּ ָש ֶׁה לוֹ‪,‬‬ ‫פסולים ממש‪.‬‬ ‫י ֲַעמֹד לְכ ָל ה ַ ּפ ָחוֹת ב ּ ֲַאמִירַת א ֵל מ ֶלֶך ְ יוֹש ֵׁב ו ְגוֹ'‬ ‫בסעיף ה‪-‬ו( מִיּוֹם רִאשׁוֹן ]ב ּ ַש ַ ׁב ּ ָת[ שֶׁקֹּד ֶם‬ ‫שְרֵה מִדּוֹת )עַי ֵּן סִימ ָן נו(‪ .‬ופעם אחת‬ ‫ו ּש ְׁלֹש ע ֶ ׂ‬ ‫רֹאש ׁ ה ַּש ָׁנ ָה וָא ֵילָךְ‪ ,‬מ ַש ְ ׁכ ִּימִין‬ ‫הייתי יחד עם כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫לִסְל ִיחוֹת‪ .‬וְאִם ח ָל רֹאש ׁ ה ַש ָׁנ ָה ב ְּיוֹם ש ֵׁנִי אוֹ‬ ‫באחד מימי הסליחות באשמורת הבוקר על‬ ‫ב ְּיוֹם ש ְ ׁל ִישִׁי‪ ,‬מַתְחִיל ִין מִיּוֹם רִאשׁוֹן ב ּ ַּש ָׁבוּעַ‬ ‫יד הכותל המערבי עם המקובלים הרב בצרי‬ ‫הַקֹּוֹדֵם‪ .‬וּכ ְשֶׁמּ ַש ְ ׁכ ִּימִין‪ ,‬צְרִיכ ִין ל ִ ּטוֹל יְדֵיה ֶם‬ ‫שליט"א ור' יעקב עדס שליט"א ועוד ‪ ,‬מנין‬ ‫וּלְבָרֵך ְ עַל נְטִיל ַת יָדַי ִם ו ּבִ ְרכ ּ ַת ה ַ ּתוֹרָה‪ .‬וְאַח ַר‬ ‫שלם לאמירת סליחות והגיש אותי כ"ק‬ ‫הַסְּל ִיחוֹת י ִ ּטוֹל יָדָיו ש ֵׁנִית ב ְּלֹא בְּרָכ ָה‪) .‬סעיף‬ ‫אאמו"ר הקוה"ט זיע"א לש"ץ אך היות ואין‬ ‫ו( ּש ְ ׁל ִיח ַ הַצִב ּור ש ֶׁאוֹמ ֵר סְל ִיחוֹת‪ ,‬יִתְעַ ּט ֵף‬ ‫מלבישין טלית פרטי שזה עוד טרם זמן טלית‪,‬‬ ‫בְּטַל ִּית מְצֻיֶּצ ֶת קֹד ֶם שֶׁמַּתְחִיל א ַש ְ ׁרֵי‪ .‬וּלְפ ִי‬ ‫טו‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫פסק לי אז כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫וגם שלא היה עימי ובהיות והנני איסטניס‬ ‫שאפשר גם ללא טלית‪ ,‬והנה זהו ממש‬ ‫קשה היה לי למאוד להתעטף בטלית אשר‬ ‫כמו שנכתב כאן‪.‬‬ ‫שם לנחלת הכלל‪.‬‬ ‫פניני דרכי אמונה‬ ‫בפרשתן כתובים התוכחה וכ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א היה אומר בשם אביו כ"ק אאזמו"ר‬ ‫הגה"ק זיע"א שהיה חוזר כסדר ע"כ שהרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע היקשה‪,‬‬ ‫שבפרשת התוכחה הוזכרו בתורה קללות רבות כל כך‪ ,‬והכל משום שלא עבדנו את הקב"ה‬ ‫בשמחה‪ ,‬כדכתיב "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה"‪ .‬וכי משום כך ראויים אנו‬ ‫לקללות רבות כל כך? אלא‪ ,‬ביאר הרה"ק רמ"ל זי"ע‪ ,‬שתחילת הנפילה של יהודי היא כשאינו‬ ‫עובד את השי"ת בשמחה‪ ,‬שם תחילת נפילתו‪ .‬ומתוך כך כבר נכשל בכל העבירות‪ .‬השמחה‬ ‫בעבודת ה' היא המעמיד לכל הרוחניות של האדם‪ .‬וזהו שביקש דוד המע"ה )תהלים נא‪ ,‬י(‬ ‫"תשמיעני ששון ושמחה"‪ ,‬שישיב לי את השמחה‪.‬‬ ‫ודכירנא לן כעת איך שכ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א הורה בצפרא דשבתא פר' כי תבוא תשפ"ג‬ ‫להעניק לי את העליה של התוכחה ולא הבעל קורא ושבשכר זה אקבל מן השמים כל‬ ‫הברכות האלה שהרי הם ברכות‪ ,‬ושהרה"ק רבי משה בן הרה"ק מקאריץ זי"ע אמר בשם אביו‬ ‫שבתוכחה מרומזים כל הברכות והישועות הגדולות‪ ,‬כי מפני ריבוי האור צריך להיגנז בלבוש עב‬ ‫מאד‪ ,‬דהיינו הקללות הכתובות שם‪ ,‬נמצא לפי גודל הצרות הוא האור הגנוז בהם יותר‪ ,‬וקודם‬ ‫ביאת המשיח במהרה בימינו אי"ה יתגלה האור‪ ,‬כי האור מאיר מרחוק ובודאי יהיה להם מפלה‬ ‫גדולה לרשעים‪ .‬וזהו 'מתוך צרה' דייקא "המציאם פדות ורווחה" )פיוט 'ישראל נושע'(‪.‬‬ ‫ולאחמ"כ בדא"ח בסעודה שלישית רעוא דרעוין בשב"ק זו )ט"ז אלול תשפ"ג( פתח בדברי‬ ‫קדשו עה"פ ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה‪ ,‬ואמר בזה"ל‪ :‬כך הוא‪ ,‬הריבנו‬ ‫של עולם עושה מהקללות ברכות‪ ,‬כשיש לשונאי ישראל מפלה אז זה ברכה לכלל ישראל‪ ,‬הרה"ק‬ ‫מבארדיטשוב זיע"א אומר כשדנים לכף זכות יהודים זה נהיה ברכה‪ .‬כל יהודי צריך לדון את כל‬ ‫אחד לכף זכות‪ ,‬צריכים לדון את כלל ישראל לכף זכות‪ ,‬ובפרט כשאנו נמצאים בכזה גלות ארוכה‬ ‫וגדולה‪ ,‬כ"כ הרבה צרות שכלל ישראל עברו ועוברים‪ ,‬אז ]ע"י שמזכרים זכות הזאת[ מתבטלים‬ ‫כל המקטריגים‪ ,‬מובא בגמ' )מגילה לא‪ :‬וזה לשון הגמ' שם‪ ,‬עזרא תיקן להם לישראל שיהיו‬ ‫טז‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫קוראין קללות שבתורת כהנים‪ ,‬קודם עצרת‪ ,‬ושבמשנה תורה קודם ראשה השנה‪ ,‬מ"ט אמר אביי‬ ‫ואי תימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה‪ ,‬ומובא בשו"ע )או"ח תכ"ח ד'( שהרי הקללות‬ ‫קוראים בקריאת התורה לפני ראש השנה‪ ,‬תכלה שנה וקללותיה‪ .‬כבר צריך להיגמר הקללות‪.‬‬ ‫כבר מספיק‪ .‬כלל ישראל כבר שווה שכבר יבוא עליהם השפעות טובות‪ ,‬שכבר לא יבואו עליהם‬ ‫צרות‪ ,‬שכבר יהיה המתקת הדינ ים‪ ,‬יהודים כבר סבלו מספיק בכלל ובפרט‪ ,‬כבר כ"כ הרבה‬ ‫סבלו‪.‬‬ ‫*‬ ‫ולי באופן אישי סיפר עובדא דהוה עם הרה"ק בעל 'מאור עינים' זי"ע שהיה בעל מכאובים‪ ,‬והנה‬ ‫בשבת פר' בחוקותי כיבד אותו הבעש"ט הק' זי"ע בעליה לתורה לפרשת הקללות‪ .‬חלשה‬ ‫דעתו של הרה"ק בעל 'מאור עינים' ותמה האם לא די בכך שהנני סובל יסורים‪ ,‬וכעת "מכבדים"‬ ‫אותי בעליה לתורה לפרשת הקללות‪ ,‬אעפ"כ‪ ,‬כשהחל הבעש"ט לקרוא בתורה ]שהבעש"ט היה‬ ‫בעל קורא בבית מדרשו[ הרגיש ה'מאור עינים' שבכל פסוק ופסוק הוא נפטר מעט מעט‬ ‫ממכאוביו‪ ,‬עד שבתום הקריאה חלפו המכאובים כלא היו‪.‬‬ ‫וכן סיפר לי אז על שהרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע נהג להיות בביתו בדרך כלל בשבתות פר' כי‬ ‫תבוא‪ ,‬אולם פעם אירע ולא היה אז בביתו‪ .‬כשהרב בעל ה'תניא' היה בביתו‪ ,‬נהג הוא להיות‬ ‫ה'בעל קורא' בתורה‪ ,‬ובאותה שבת קרא בתורה אחד מהמתפללים שבבית הכנסת‪ .‬כשהחלו‬ ‫לקרוא בתורה את התוכחות‪ ,‬פרץ הרה''ק ר' דובער )האדמו"ר האמצעי( בבכי‪ ,‬ולא הבינו על‬ ‫מה ולמה הבכי‪.‬‬ ‫לאחר התפילה שאלוהו מדוע בכה‪ ,‬והסביר‪ ,‬תמיד כשהאבא קורא בתורה את התוכחה ‪ -‬הנני‬ ‫שומע ברכות ואיננו שומע קללות כלל‪ ,‬ואילו היום שמעתי קללות‪ ,‬ועל כך בכיתי‪ .‬זה היה‬ ‫כוחם של הצדיקים‪ ,‬להפך את כל הקללות לברכות‪.‬‬ ‫*‬ ‫והנה בספה"ק 'תפארת שלמה' מקשה הרה"ק מראדומסק זי"ע )סוף פר' תבוא( דיש לתת טעם‬ ‫בעניין התוכחה מה שאנו קוראים בעת הזאת‪ ,‬שתכלה שנה וקללותיה‪ ,‬והוא כמו שאומרים‬ ‫"ונשלמה פרים שפתינו"‪ ,‬שאם ח"ו נגזר אשר לא טוב‪ ,‬הנה יצאנו חובתנו בקריאת הדברים האלה‪.‬‬ ‫וממילא יתהפכו לנו כולם לברכה‪ .‬האמנם כי באמת ידוע כמ"ש בספרים‪ ,‬כי כל התוכחות הם‬ ‫ברכות‪ ,‬כי בחי' הרחמים והחסדים הוא תמיד למעלה מהם‪ ,‬כמ"ש בפר' ק"ש "והיה אם שמוע‬ ‫וגו' וחרה וגו' ואבדתם וגו'" עד "ושמתם את דברי אלה וגו'" הנה השם ע"ב רשום למעלה וכתוב‬ ‫על כל תיבה‪ ,‬כמבואר בסידור האר"י ז"ל‪ ,‬והשם ע"ב הוא חסד‪ ,‬כנודע‪ .‬וזהו להורות כי אלה‬ ‫יז‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫הדברים‪ ,‬אף כי נראים קשים‪ ,‬הנה כולם משורש החסדים למעלה‪ .‬והשם ע"ב ממתיק כל הדינים‬ ‫ועשה אותם רחמים וחסדים על ישראל‪ .‬וזה שנאמר "ושמתם את דברי אלה על לבבכם" שאמר‬ ‫להם משה רבינו ע"ה‪ ,‬אף שלפי הנראה הנה דברי אלה הם קשים‪ ,‬בכל זאת תשימו אף אותם‬ ‫על לבבכם‪ ,‬כי פנימיות הדברים כולם הם ברכות שיצאו מלמעלה‪ ,‬כנ"ל‪ .‬וז"ש הכתוב "שמעה‬ ‫ותשמח ציון ותגלנה בנות יהודה למען משפטיך ה'"‪ .‬הנה‪ ,‬משפטים הם הדינים‪ ,‬ואמה"כ בכל זה‬ ‫"הנה שמעה ותשמח ציון למען משפטיך"‪ ,‬שמחה היא על הדינין האלו "כי אתה ה' עליון"‪ ,‬ר"ל‬ ‫שבחי' הוי"ה של רחמים הוא עליון עליהם "מאד נעלית על כל אלקים" כי נעלית על כל בחי'‬ ‫אלוקים הם הדינין הנה השם של חסד למעלה למעלה נעלה עליהם‪.‬‬ ‫*‬ ‫ומובא בספה"ק 'גנזי צדיקים' )מהספה"ק תולדות יעקב יוסף פר' בלק( עה"פ )כה‪ ,‬סו(" והיו‬ ‫חייך תלואים לך מנגד" שמעתי מן הרב המגיד מוה"ר מענדיל מבאר פירוש הפסוק "והיו‬ ‫חייך תלואים לך מנגד"‪ ,‬שהיא מן צ"ח קללות והוא עצם הברכה ]הצדיקים נהגו להפוך את‬ ‫הקללות לברכות‪ ,‬כידוע[‪ .‬והוא על פי משל לשני אחים שהצליחו במשא ומתן‪ ,‬אחד בהדרגה‪,‬‬ ‫שהיה לו בכל פעם שעלה למדריגה תענוג‪ ,‬והשני קודם שהשיג מדריגה זו‪ ,‬ידע שיש יותר מדריגה‬ ‫מזה שלא השיגה‪ ,‬ואין לו תענוג‪ ,‬רק צער‪ .‬והנמשל ברוחני ‪ -‬דזהו שכתוב "והיה חייך"‪ ,‬חיים‬ ‫אמיתיים‪ ,‬תענוג הרוחני בתורתו ובעבודתו יתברך‪" ,‬תלואים לך מנגד"‪ ,‬קודם שתשיג מדריגה זו‪,‬‬ ‫תדע שיש עוד יותר תענוג‪ ,‬מדריגה יותר גדולה שלא השגת עדיין‪ ,‬ותמיד הם מנגד‪ ,‬ודברי פי‬ ‫חכם חן‪.‬‬ ‫)מלוקט מתוך מכתב הקדמת כ"ק אד"ש להספה"ק עקבי דרכי צדק מיום ג' כי תבוא תשפ"ה(‬ ‫יח‬ ‫בס"ד‬ ‫הודעה חשובה‬ ‫לכל הקהל הקודש‬ ‫בהתקרב חודש ימי הרחמים והסליחות‬ ‫יתקיים בימים הבעל"ט‬ ‫מכירת מקומות הישיבה‬ ‫של ביהמ"ד ועזר"נ‬ ‫לימים הנוראים הבעל"ט‬ ‫אצל הגבאי הרה"ח ר' סנדר חזן שליט"א‬ ‫הרשמה על המקומות הוא אך ורק בשעת התשלום ולא בהקפה‬ ‫כולל אלו שכבר קנו מקום שנה שעברה‬ ‫מחיר המקומות‪ :‬מבוגר ‪ ₪ 120‬ילד ‪₪ 60‬‬ ‫הנהלת המוסדות‬ ‫בס"ד‬ ‫תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה‬ ‫לקראת ימי הרחמים והרצון יערוך אי"ה בער"ה ועיוה"כ‬ ‫כ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א‬ ‫וחכמי המ˜ובלים דבי˙ מדר˘נו‬ ‫פדיון נפ˘‬ ‫בבית מדרשנו כנהוג מידי שנה‬ ‫ע"פ כוונת הרש"ש בער"ה ועיו"כ בס"ד‬ ‫ע"ד שעשה כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫ובמטבעותיו הק' שפדה בהם נפשות בני ישראל רבות בשנים‬ ‫"ופדיון נפש הוא תועלת ותרופה לכל צרה שלא תבוא‬ ‫ובפרט לחולים שיתרפאו במהרה" )פרי עץ חיים(‬ ‫למסירת שמות ופדיון נפש‪:‬‬ ‫אצל הגבאי הרה"ח ר' סנדר חזן שליט"א‬ ‫הנהלת המוסדות‬ ‫בס"ד‬ ‫בס"ד‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫לאנ"ש שיחי'‬ ‫˘ה˘מחה במעונם‬ ‫פרשת כי תבוא תשפ"ו‬ ‫כ"ק אדמו"ר מסיפנקא ב"ב שליט"א‬ ‫חדב"ן כ"'ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫ולבנו‬ ‫הרה"צ ר' מרדכי כהנא שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הנין‪/‬הנכד למז"ט‬ ‫כ"ק אדמו"ר מספינקא ג"ג שליט"א‬ ‫ולבנו‬ ‫הרה"ח ר' ברוך וויס שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הנכד‪/‬הבן למז"ט‬ ‫הרה"צ ר' שרגא סעמיועלס שליט"א‬ ‫לרגל נישואי הנכד למז"ט‬ ‫הרה"ג ר' שלמה איזנברג שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הנכד למז"ט‬ ‫הרה"ג ר' סנדר חזן שליט"א‬ ‫לרגל נישואי בנו למז"ט‬ ‫הבה"ח החתן גרשון שליט"א‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫כל לומדי ומתפללי בית חיינו אומרים ברקאי למראה עבודת הקודש‬ ‫המסתתר מאחורי כל פרט ופרט ברוחניות וגשמיות בכל שעות היום והלילה‬ ‫בתפילות ובשוה"ט וסעודות ביומי דפגרא ומעמדי קודש‬ ‫ה"ה הגבאי הנודע בשערים‬ ‫הרה"ג ר' סנדר חזן שליט"א‬ ‫לרגל נישואי בנו הנעלה שמו מפארים מהולל בתורה ויראת שמים‬ ‫החתן הרב גרשון הי"ו שליט"א‬